פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 613
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ו (10 ביוני 2026), שעה 10:14
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות) (תיקון מס' 3), התשפ"ו-2026 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
צביקה פוגל – היו"ר
עמית הלוי
עדי עזוז
חמד עמאר
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים:
לימור ארזני
–
רח"ט רישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי
דוד ויצמן
–
סמנכ"ל רישוי ופיקוח כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי
יעל יגן
–
מנהלת תחום פיקוח ואכיפה, יחידה מרכזית, המשרד לביטחון לאומי
שקד הדר
–
עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי
בר כהן לוי
–
עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי
יונת דקסל-דגן
–
לשכת משנה, מנכ"ל משרד הבריאות
רינת יופה
–
ראש תחום מידע והערכה, משרד הבריאות
הראל גורן
–
ר' מנט"א, משרד הביטחון
חנאן יחיא
–
עו"ד, המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אלון קסוס
–
מ"מ רמ"ד כלי ירייה, חטיבת אבטחה, משטרת ישראל
אורי בוצ'ומנסקי
–
ייעוץ משפטי, משטרת ישראל
שלומי אדרי
–
רח"ט מבצעים, שב"ס
אופיר דהורני
–
רת"ח אש והפס"ד, שב"ס
רותם כץ עקיבא
–
יועמ"ש, אגף מבצעים, שב"ס
דוד בבלי
–
יועץ לשר לביטחון לאומי
ורדית אבידן
–
עו"ד, מנהלת מערך משפטי, ויצו
מאירה בסוק
–
עו"ד, נעמת
מירית לביא
–
ע"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
אורנה ויינשטיין
–
המכון הישראלי לדמוקרטיה
אודליה קדמי
–
עו"ד
משתתפת באמצעים מקוונים:
גל כהנר
–
רע"ן השירות, משרד הביטחון
ייעוץ משפטי:
גלעד נוה
מנהלת הוועדה:
לאה גופר
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות) (תיקון מס' 3), התשפ"ו-2026 << נושא >>
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני מזכיר לכולם, היום יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ו, 10 ביוני 2026. התכנסנו כאן כדי לקיים דיון בתקנון כלי הירייה כשבעצם אנחנו מתמקדים בתנאי סף, בתבחינים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה, תיקון מס' 3, התשפ"ו-2026.
כמה מילות פתיחה כדי שנוכל להתחיל ולעשות סדר בדברים. אני רוצה לומר מראש, המשרד לביטחון לאומי מבקש כרגע לערוך מספר תיקונים בתקנות כלי הירייה. אני חייב לומר שכשעברתי על זה, שאלתי את עצמי איך לא עלה מזמן כבר העניין הזה, ואני שמח שזה מועלה עכשיו. התיקון המוצע מרחיב את מעגל האזרחים המוכשרים והמיומנים שיכולים לתרום לביטחון הציבור. אנחנו לוקחים קבוצות של אנשים שממילא מיומנים, ממילא מוכשרים ונותנים להם את האפשרות לקבל רישיון לנשק פרטי. חבל שלא עשינו את זה מלכתחילה אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם. לפחות מבחינתי, ואני אמשיך לומר את זה בכל הזדמנות, התיקון מרחיב את מעגל מכפילי הכוח. אנחנו כל פעם אומרים שאזרח עם נשק שנמצא במרחב שבו כרגע יש חשד לפיגוע או פיגוע זה מכפיל כוח, אז מה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו הולכים להרחיב את מעגל מכפילי הכוח האזרחיים כשבעצם אנחנו מסמנים ספציפית אנשים משירות בתי הסוהר וממשטרת ישראל.
התיקון להבנתי מחזק את תפיסת הביטחון הקהילתי, מה שקראתי קודם בדיון הקודם – מרחב ההגנה האזרחי. אנחנו בעצם מרחיבים אותו עם עוד אנשים כאלה שבאמת מיומנים ויכולים לשאת נשק. אני חייב לומר למען ההגינות והתקינות המקצועית של הוועדה, שכשעברתי על התקנות אמרתי לעצמי, יש עוד שתי תקנות שאני אבקש בדיון הזה לתקן. אני לא יודע כמה נספיק לדון בהן היום, אבל אני רוצה להפתיע אתכם, האגף לרישוי כלי ירייה כמו שהפתעתי הבוקר גם את הייעוץ המשפטי שלי. אני רוצה להוסיף ואני אציג את זה לכם בהמשך, להוסיף כתוצאה מהלקחים שלמדתי במהלך השנתיים וחצי האחרונות והרבה מאוד בקשות שהונחו על שולחני, שחלקן אתם מכירים באגף.
אני אבקש להוסיף את הקצינים האקדמיים וגם את ההסדרניקים, הביינישים. רק בשביל הדוגמה, 100 בני ישיבות, 100 הסדרניקים נהרגו במהלך מלחמת התקומה. הם מייצגים אוכלוסייה אדירה של אנשים שיודעים להילחם, שלוחמים, ומהם עד היום מנעתי את האפשרות מייד אחרי שהם מסיימים את הפרק הראשון של השירות הסדיר שלהם, לקבל רישיון. אני רוצה לתת להם רישיון. אני חושב שהם רשאים, לא רק אלה שגרים ביישובים מוכרים אלא גם אלה שגרים ביישובים רגילים. הרי המחבלים לא בדיוק בוחרים ישובים זכאים כדי ללכת לשם. הם מגיעים גם ליישובים רגילים. אני כבר מודיע לכם שאני מתכוון להוסיף גם את השניים האלה לתקנות שנאשר עכשיו.
בבקשה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
רגע אחד אני רוצה התייחסות לגבי ההיקף של התקנות שכרגע מונחות בפני הוועדה. מה שהובא על ידי המשרד והוסכם והיה לגביו עבודת מטה זה כמובן התקנות כפי שהן מונחות כרגע בפני הוועדה עם עוד כמה תיקונים קטנים נוסחיים על הנוסח שפורסם אתמול. צריך להגיד שלוועדות הכנסת יש סמכות לשנות חקיקה כמובן שמגיעה אליהן כולל חקיקת משנה. עם זאת, ואני חוזר למה שהיה פה בתיקון מספר 2 בתקנות, דרך המלך החקיקתית בהקשרים של חקיקת משנה היא בהבאת איזה שהוא הסדר מוסכם על ידי הממשלה, משהו שעובר בדרך כלל RIA, משהו שעובר איזה שהוא סנכרון בין המשרדים, תיאום בין המשרדים כולל עבודת מטה, כולל את כל הנתונים הסדורים וכו'.
כאן ברגע הראשון שהוועדה מציעה לבוא ולשנות את ההסדר, כמובן שזה משהו שהוא אפשרי, אבל במקרה הספציפי הזה של שתי הסוגיות האלה לפחות לגבי הקצינים האקדמיים בצורה יותר ברורה, זה משהו שכבר עלה כמה וכמה פעמים גם בתיקון מספר 2, גם בהתקנת התקנות באוקטובר 2023. התקבלו הערות לגבי הנושא הזה עכשיו על טיוטת התזכיר. הנושא הזה לכאורה נבחן על ידי האגף. אני יודע שגם הייתה התנגדות לפחות לגבי הנושא של קציני ייצוג. הייתה פה התנגדות מאוד משמעתית שהוצגה. אני מבין שזה משהו שמגיע מאדוני. אם רוצים לתקן, נשאלת השאלה מה בעצם ההסדר שהמשרד מעוניין בו, כי בסופו של דבר גם אם אנחנו מתקנים חקיקת משנה, אנחנו נדרשים לקבל את ההסכמה של המשרד. גם רצוי שהנוסח יהיה נוסח של המשרד כדי שלא יהיו פה טעויות, כי מדובר פה במשהו שהוא בתחומי מומחיות ומקצועיות שלהם. זה לגבי הנושא הזה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
קודם כל אני את נושא ישיבות ההסדר העליתי לפני שנתיים ופניתי לפני שנתיים. אני יכול לחכות לממשלה. דרשתי את זה לפני שנתיים. זה דבר סביר מאוד. אני מניח שיושב-ראש הוועדה התכוון לאלו שהם כבר אחרי החיילות, כלומר שנה ד', שנה ה'. אני כבר העליתי את זה וביקשתי וכתבתי, אז אנחנו יכולים לחכות. פה השיקולים הם לא כל כך מקצועיים במובן הזה כמו למשל לגבי עיר או משהו כזה שיש עוד נתונים שצריך לבחון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
עמית, מה שאומר הייעוץ המשפטי, אין בעיה. כל מה שצריך, עכשיו רק ננסח את זה נכון ולהביא את זה לדיון הבא בשבוע הבא ולאשר את זה. זה לא נשמע לי מסובך.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
כמו שאמרתי, צריך לקבל פה את ההסכמה של המשרד, וכמובן כשהוועדה דנה ומצביעה על משהו היא צריכה לקבל פה מידע מלא כי זה עניין בסיסי של דיוני הכנסת. שוב, צריך לשמוע את העמדה שלהם. צריך לקבל את הנתונים לגבי התיקונים האלה, ולהבין גם למה עד עכשיו הדבר הזה לא נכנס בצורה מוסדרת כי היו פה הרי הליכים. היו פניות למיטב ידיעתנו למשרד, לאגף, לשר לגבי הסוגיות האלה ועד היום לא קיבלו את זה. אפילו הייתה עמדה נחרצת לגבי קציני ייצוג, אני מדבר ספציפית על זה, שלא לתת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון. הפקנו לקחים. למדנו, הגענו למסקנה שזה יהיה יותר נכון והמשרד יביע את דעתו.
דוד, לימור, בבקשה.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, בוקר טוב. רגע נעשה סדר בבלגן או לפחות נשתדל לעשות סדר בבלגן. לפני שאני אענה לך, אדוני, ברשותך אני רגע רוצה לעשות סקירה קטנה לכל משתתפי הוועדה מה הבאנו לפני מה שהעלית. משרתי שב"ס, לוחמי הכליאה עד לתיקון התקנה המוצע "נבלעו" תחת תבחין שירות בכוחות ביטחון ומקביליהם. המשמעות למי שקצת מכיר את התבחין, מצריך מלוחם כליאה להיות בדרגת רס"ר או מישר על מנת להיות זכאי לכלי ירייה פרטי.
מבחינתי כסמנכ"ל המצב הזה היה אבסורדי. שירות בתי הסוהר זה גוף ביטחוני מהמעלה הראשונה. ניהלתי שיחות לא מעטות עם נציב שב"ס, רב גונדר קובי יעקובי. הסדרנו תהליכית ולאחר עבודת מטה מאוד סדורה את כל נושא המיומנות הנדרשת לפחות מהצד שלנו. היום למיטב ידיעתי אין שום לוחם כליאה שמתגייס ולא עובר הכשרה בכלי ירייה פרטי. יש עוד הרבה מרכיבים מקצועיים נוספים מדוע אנחנו כאגף רישוי פיקוח כלי ירייה רוצים לייחד תבחין ללוחמי הכליאה שמבחינתנו הם פר אקסלנס, אדוני, מכפיל כוח במרחב הציבורי. אני חושב שהאינסנטיב שלנו גדול הרבה יותר מהבקשה שלהם, וכאן במקרה באמת זה הפרה רוצה להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
מה פוטנציאל השינוי?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
המספרים כמובן יינתנו על ידי נציגי שב"ס, אבל יש בערך 9,000 משרתי שב"ס, כאשר אני רוצה להזכיר לכולם שחלקם הגדול, מי שרצה מימש את זכותו בתבחין כוחות ביטחון. הנוסח קובע שזה יהיה משרתי שב"ס "בקבע".
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יש כאלה מתוכם שגרים ביישוב זכאי וממילא - - - ?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
בוודאי, אבל אני חושב שזה היה יותר דקלרטיבי, יותר הגיוני, יותר הכרזתי לאחד אותם כמו כל גוף ביטחון אחר כי כמו שאתם יודעים, בתבחין כוחות יש היום גם את המוסד, שב"כ, לוחמים בצה"ל, קצינים וכו'.
הנקודה השנייה זה שח"מיסטים, משרתי שירות צבאי במשטרת ישראל. גם פה בוצעה עבודת מטה משותפת יחד עם משטרת ישראל ונקבעו מספר תפקידי ליבה שמבחינתי כמובן אני יודע שהם נושאי כלי ירייה קצר במסגרת שירותם. יש להם את המרכיבים האישיותיים והמקצועיים וגם הם מבחינתי מהווים מכפיל כוח.
הנקודה השלישית זה מזכרת. גם פה זה סוג של תיקון כבוד. המצב כיום לא מאפשר למי שהחזיק בכלי ירייה שרישיונו פג או בן משפחה שכולה להשבית את הנשק. הוא היה חייב לעמוד בתבחין או לחדש את הרישיון במועד. פה אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר ל-18 חודש לאחר ביטול הרישיון, אותו בן משפחה או אזרח יוכל להשבית את הכלי. בסופו של דבר מי שרוצה לדעת מה זה השבתה קבועה, יש לי שלושה משביתים במדינת ישראל שלוקחים את כלי הירייה הזה, הופכים אותו לחתיכת ברזל שלא ניתן להסבה בשום צורה ואופן. פעם היה השבתה זמנית שהיה אפשר לעשות איתה משהו. היום השבתה קבועה, מביאה את הכלי הזה למצב של ברזל וכל מה שהמשפחה היקרה הזאת רוצה זה לתלות את זה בסלון או בחדר הילד על מנת שהיחס הסנטימנטלי לא יפגע.
הדבר האחרון זה קביעת תנאי סף לבעלי תפקידים אצלי כמו בעלי רישיון מיוחד, מדריכי ירי וכו'. לפני שנשאלות שאלות אני אענה. כבר היום המדיניות והפרקטיקה הנהוגה באגף רישוי פיקוח כלי ירייה זה לדרוש ולעמוד בתנאי סף של מחזיק כלי ירייה. המצב האבסורד הוא שזה לא מעוגן בתקנות ולפיכך לכאורה יכול להיות לנו מצב שילד בן 19 וחצי יבקש להיות אצלי בעל רישיון מיוחד בחברת אבטחה, אז זה התיקון שלנו.
לגבי מה שאתה מציע, אדוני, אנחנו כמובן נבצע את עבודת המטה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
רק לשאלתו של עמית, נדמה לי שבשב"ס אמרת כ-9,000?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
במשטרה זה 500 בשנה?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
500 בשנה מאז המידע שנאסף שזה 2015. לגבי עבודת המטה, כמובן יש פה את יועץ השר. אנחנו נשתדל לממש בצורה אבסולוטית את מדיניות השר שלנו.
לגבי מה שעו"ד גלעד העלה לגבי קצינים אקדמיים, יש פה את נציג צה"ל. אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה יתנגד ומתנגד לקצינים אקדמיים ביחס לעובדה שצה"ל לא מוכן לקבל את הדרישות שלנו. הדרישות שלנו מדברות על כך שקצינים אקדמיים או קציני ייצוג לכל הפחות יבצעו הכשרה בנשק, יישאו נשק, ינהלו מטווחים, יקבלו את המיומנות וההכשרות הנדרשות על מנת להוות עבורי כרגולטור מכפיל כוח במרחב הציבורי. כל עוד הדבר הזה לא קורה וכל הסילבוס הזה לא משתנה בצה"ל, מבחינתי אנשים שלא נשאו נשק לא מהווים איזה שהם קריטריונים ותוספות לגבי הביינישים שאתה מציע כרגע. אנחנו נצטרך ללמוד, אדוני, מה אתה רוצה בדיוק.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לקצינים אקדמיים עושים טירונות של חודש.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
טירונות של חודש ובזה זה מסתיים, אדוני.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
הם יורים במטווחים.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אוקיי, אז אתה יכול להשוות אותם לרובאי 02 פחות או יותר, להבדיל מקצינים אחרים שגם אם הם לא לוחמים, אדוני יודע בוודאי יותר טוב ממני, מנהלים מטווח, מבצעים אבטחת יישובים, נושאים נשק בצורה כל שהיא. אם צה"ל ירצה להיכנס איתנו בזמן שתקציב לנו, לא יודע, 14 יום, שבעה ימים, כמה שתחליט, אני פתוח לשמוע את הכול.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני מבין שאתה כבר מנהל איתי משא ומתן על כמה ימים.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
הכול בסדר, אנחנו נתכנס, אבל אנחנו נצטרך לעשות עבודה מאוד סדורה.
לגבי הביינישים אני חושב שההצעה שלך באופן כללי היא הצעה מבורכת. אנחנו צריכים להבין איך בדיוק אנחנו מדייקים את זה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
כתבתי איזה משהו. אני אעביר לך.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אוקיי. זה לגבי מה שאנחנו מציעים היום, אדוני.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מי שעושה סדיר בשב"ס גם נכלל?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אין סדיר היום בשב"ס.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
מה ההתייחסות שלך לשני התיקונים שהעלינו?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
ביינישים, אמרתי. אני חושב שבני ישיבות ההסדר כמו שאר לוחמי צה"ל הם מרכיב כוח מאוד משמעותי במרחב הציבורי עבורי. בתי הקברות במדינת ישראל מלאים לצערי הרב בפלך האוכלוסייה הזאת שאני מאוד אוהב. אני עדיין אצטרך ללמוד מה יושב-ראש הוועדה רוצה בדיוק, כי כמו שכולכם יודעים או אולי לא יודעים, בשנת 2023 עשינו תיקון שבו משרתים בסדיר יכולים להחזיק בכלי ירייה במידה והם היו שנה אחת לוחמים או שנתיים בשירות צבאי, אבל הסייג הוא שזה מיועד לתבחין במגורים ביישוב זכאי. אם אני מבין נכון את אדוני, אתה מדבר על הרחבה של המרכיב הזה ספציפית. כמובן זה ייבחן. מדיניות השר פה תחליט כיצד אנחנו פוסעים והולכים בבקשה הזאת של יושב-ראש הוועדה, ונחזור אליך כמובן עם תשובות יחד עם משרד המשפטים, יחד עם חבריי מהמשטרה וצה"ל.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בוא נשמע רגע את צה"ל לגבי הקצינים האקדמיים, כי פעם קודמת הייתי שותף שלכם. גם אני חשבתי שלא. עכשיו אני איתך. בבקשה.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
טוב, אז בראש ובראשונה אני רוצה להודות לאגף ולסמנכ"ל כלי ירייה שאנחנו באמת עובדים יד ביד מהקמת התבחינים לאנשי צבא, ויש עוד כמה הגדלות שאנחנו חושבים לנכון לעשות. לגבי קצין אקדמי, אז קודם כל לא כל הקצינים בצה"ל מנהלים מטווח. יש את הקצינים הלוחמים וביניהם יש קצינים תומכי לחימה וגם יש קצינים שהם מנהלה. לא כל קצין שלישות או קצינת ת"ש תנהל מטווח.
לגבי קצינים אקדמיים, זה לא מדובר באלפים. מדובר במאות רבות. בסוף האנשים האלה, אותם קצינים בשלב כזה או אחר בחייהם יהיו קצינים רגילים. זה תהליך מסוים שהוא לומד ומגיעים לזה בגיל טיפה יותר מאוחר. זה לא בגיל 17, 18, 19. חלקם רופאים, חלקם מהנדסים, עובדים בתעשיות ביטחוניות. זה בעצם המוחות של הצבא והם אלה שהעלו את הדרישה כי הם אלה שמשרתים בקריה ומסיימים לעבוד ב-22:00 בלילה וצריכים ללכת ברגל או באוטובוס לביתם. לא מדובר על האוכלוסייה הלוחמת, והם מרגישים קצת חשופים. זה בנושא הזה. הם כן עוברים הכשרה בנשק. יש גם בעלי תעודת לוחם 02, כל נושא חיל הים. הם לא שונים בהרבה בהפעלת נשק אישי. הם משתמשים בספינות שזה לוחמים לכל דבר ועניין, אבל לא כל בעל תעודת לוחם הוא בעל הכשרה בנשק. אפשר להעלות להם את הנושא.
יש לנו משהו שנקרא כושר לחימה אישי. זה מהחייל הפשוט ביותר ועד הלוחם ביחידה מיוחדת. זה בסמכותנו. אם האגף ירצה אנחנו יכולים לשנות איזו שהיא הכשרה או כמות התחמושת שחייל יורה. זה בסמכותנו וזה גם ככה משהו שחייל עובר. לגבי דרגות ייצוג, שוב, אנחנו מדברים לא על כל אחד אלא בסוף זה אותם נגדים שהופכים להיות קצינים מתוקף תפקידם. גם נגד מטבח שיש לו את הכבוד המלא, הוא בסוף לא נוגע בנשק בכלל. הוא רס"ר או רנ"ג. הוא לא איש שנוגע בנשק אבל הוא מקבל רישיון כי הוא בדרגה המתאימה.
ראינו את התבחינים קודם. כוחות ביטחון זה באמת תבחין שהוא חזק. אגב, לא כולם רוצים. לפעמים האנשים חושבים שלא, אבל הרבה קצינים רוצים והם מרגישים את האחריות הזאת. פעם היה אפילו נוהל של משטרה צבאית שחייב איש קבע, אני מדבר על תקופת האינתיפאדה השנייה, להיות עם נשק עליו. מי שהלך בלי נשק ארוך או קצר קיבל דוח ממשטרה צבאית. היום זה לא המצב וחבל. אנחנו ומפקדיי רואים לנכון לחמש אוכלוסייה נכונה. אנחנו רואים את זה בכיתות הכוננות, ביחידות הית"מ, מי שלא מכיר, יחידות תגובה מהירה שצה"ל הקים במילואים. מדובר בלוחמים מהשורה הראשונה, וכמובן הלוחמים שלנו איתנו.
לגבי החיילים הסדירים, זה אני רוצה להסדיר עם האגף כי לנו זה יוצר איזה שהוא אירוע מוזר בצה"ל, כי כביכול אסור לחייל סדיר להיות עם אקדח פרטי עליו, אבל זה משהו שניתן לשנות. פשוט הפקודה היא קצת יותר עתיקה. אנחנו בתוכנו רוצים גם לוודא מי הם החיילים שיש להם נשק כדי להסדיר את הנוהל כדי שהוא יידע להסתובב עם נשק ולעשות מה שמותר לו ולא לעשות מה שאסור לו. יש אווירה מיליטנטית בצבא ויש מטווחים ויש הרבה נשקים, אז הרבה חיילים לא כל כך מכירים את הנהלים בין האגף לבין צה"ל. אנחנו רוצים לחנך לחינוך נכון לנשק. אני לא רוצה להגביל ולאסור. זה לא השיטה. אני רוצה שבאמת יהיה אחריות אחידה על כולם. כמובן אני שוב אגיד, אנחנו הולכים יד ביד עם האגף עם הנושא של הממשק. אני בקשר עם אגף כוח אדם. אנחנו נוגעים גם בכל מקרה לגופו.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
מלכתחילה למה התנגדות שלכם לחיילים? שפעם אחת נבין. אנחנו מדברים פה על ההסדר שאם כבר הם אחרי השירות הצבאי בפועל. על זה בעיקר מדובר, אבל למה מלכתחילה אתם מתנגדים לחייל סדיר, לצורך העניין כמו שאתה אומר, אותו קצין בקריה. נניח שהוא חייל בסדיר עכשיו והוא לא בקבע. מה ההתנגדות של צה"ל לעניין הזה?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
בסוף זה כלי ירייה פרטי ובעצם הנהלים שחלים עליו זה נהלים של האגף לרישוי כלי ירייה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
נכון, ומה מפריע לכם בזה?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
כי בסוף אני לא רוצה שחייל ייצא עם הנשק הזה לפעילות מבצעית. יש בזה היגיון מסוים מבחינת השילוח. אני לא רוצה שהוא יירה במחבל. כמובן אם יש סכנת חיים זה ברור, אבל אני לא רוצה שחייל יסתובב עם הכלי הזה בלבנון או עזה מסיבותיי שלי. זה קורה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
זה יפריע לו בפעילות המבצעית?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
כן, כי בסוף אני לא יודע אם הנשק הזה הוא תקין. אני לא יודע מה ההכשרה שהוא עשה. לוחמים שצריכים להיות מוכשרים באקדח – דובדבן, שייטת וכו' עוברים הכשרה אחרת לחלוטין, גם אזרח חמוש, הרבה יותר ארוכה, הרבה יותר מסיבית. אני לא נגד שאיש קבע יסתובב בבסיס או באזרחות עם אקדח. להיפך, זה חובה עליו. הוא בעל מדים והוא בסוף יכול להיות סוג של מטרה, אבל בין זה לבין לצאת לפעילות מבצעית יש כברת דרך.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
וחיילים לא קרביים כמו שהזכרת?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
חיילים לא קרביים, שוב, זה משהו שצריך לסדר כי בסוף התקנות האלה שלנו, הפקודות נכתבו הרבה לפני ה-7 באוקטובר ולא הייתה סיטואציה כזאת.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
אז אין לכם התנגדות לחיילים סדיר, לא קצינים?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
אנחנו צריכים את נושא הבטיחות איך כן ואיך לא. אנחנו נסדיר את זה עם האגף. יש פה כל מיני סוגיות. בסוף אני לא יכול להפקיד את האקדח הפרטי בתוך צה"ל. אני גם לא רוצה לעשות את זה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
למה צריך להפקיד? הוא נכנס לקריה לצורך העניין או לצריפין עם האקדח שלו. מה הבעיה?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
צריך להסדיר את זה. כרגע בפקודות זה לא - - -
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
הבנתי, אבל אין לכם התנגדות לזה.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
באופן עקרוני לא, רק צריך להסדיר את הפקודה שזה יהיה איך עושים את זה נכון.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שאלה לי אליך. הקצינים האקדמיים היום בשירות הצבאי מקבלים נשק, חותמים נשק? אתם מחמשים אותם?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
אלף, כן, אם הוא עושה קצין תורן או יוצא להגנ"ש. כל איש קבע יוצא להגנ"ש גם אם הוא ברובאי 00 מה שנקרא.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני מדבר על קצין אקדמי.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
זה לא משנה, זה על אותה משוואה. הוא לא חייל סדיר, הוא אקדמי, הוא יוצא להגנ"ש.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אתה מכשיר אותו?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
כן. כל חייל בצה"ל עובר הכשרת נשק, מי יותר טוב, מי פחות טוב, אבל אין חייל בצה"ל, שוב, אני לא מדבר על עובדי רס"ר, אני מדבר על חייל שהוא עושה שירות נורמלי, שהוא לא עושה הכשרה ויורה בנשק. גם עובדי רס"ר שאני כאילו אמרתי שלא, הם עושים מטווחים כי הם שומרים בבסיסים שלהם. אני יכול להגיד לך שבבסיס שאני נמצא בו יש אנשים שהם רובאי 02, עושים הכשרה בנשק בשביל לשמור על הבסיסים, בשביל לצאת להגנ"שים אם הם אנשי קבע. זה לא משנה. יכול להיות לוחם בעברו. הוא יכול להיות רובאי 02. כל חייל בצה"ל יודע להפעיל נשק בהגדרתו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני בזמנו אמרתי שאני לא רוצה שקצינים אקדמיים יקבלו רישיון כי הם קצינים בעירבון מוגבל. הם לא עשו בה"ד 1 ולכן - - -
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
הם עושים באיזה שהוא שלב במהלך השירות בה"ד 1.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
זה לא בהכרח. יש קמ"אות וקא"בים וקמ"שים.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
אני מדבר על הקא"ב בלבד.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
גם קמ"שים לצורך העניין, נניח קציני משפטים בפרקליטות הצבאית הם מקבלים נשק, הם מסתובבים עם נשק. אני מכיר כאלה שנמצאים נניח באיו"ש עם נשק. חלקם לא מתקדמים אחרי זה לקצונה והם לא עושים בה"ד 1.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
אבל חלקם יעשו מילואים ויהיו בדרגה שתזכה אותם.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
נכון, אבל כשאתם עושים איזו שהיא עבודת מטה סביב האוכלוסיות האלה, צריך להבין מה טיב ההכשרה שלהם ומה טיב ההכשרה של אוכלוסיות אחרות שכן מוכשרות. זה בעצם שיח ביניכם לבין האגף.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
נכון, אנחנו נעשה שיח עם האגף ונגדיר מה שאנחנו צריכים.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
ולהבין גם מה הפוטנציאל פרופר, בפועל.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
אני יכול להביא את המספרים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה.
בבקשה, האגף עוד משהו?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אדוני שאל את נציגי צה"ל למה הם לא מחומשים ואני חוזר על השאלה ומחדד אותה. אם צה"ל רואה באותם אנשים קצינים לכל עניין ודבר, שיחמש אותם בנשק צבאי. דבר שני, הראל, אמרת שצה"ל עקרונית לא מתנגד לחמש סדירניקים. האם שאלת את עצמך לגבי כללי פתיחה באש שונים? הרי ברור לך שחייל סדיר שמסתובב עם האקדח שלי בתוך בסיס צה"ל ויראה לכאורה מחבל, לא ישתמש בכללי הפתיחה באש שלך, אלא שלי.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
נכון, זה כתוב בפקודות.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
הוא יחזור הביתה ויצא הביתה עם אקדח. איפה אתה רוצה שהוא ישים אותו בבסיס צה"ל לכאורה?
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
הוא יהיה עליו.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
כמו כל אזרח.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
בפעילות צבאית.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
מה זה פעילות צבאית? 85% מחיילי צה"ל אינם קרביים, דודי, בלי לומר את המספר שאסור לומר. למה לא? הם באים לבסיס כמו כל אדם. הם יותר גרועים מאדם שגר ביישוב מסוים?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
חס וחלילה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
הם יכנסו לבסיס עם האקדח.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
איפה הוא שם את הנשק הארוך?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
קודם כל, חבר הכנסת עמאר, תדע לך שכללי האחסנה של כלי ירייה צבאי ופרטי שונים בתכלית השינוי. אני דורש כספת תקנית, מעוגנת לקיר בטון. צה"ל דורש שני מנעולים שזה יכול להיות אחרי החדר ואחרי הבית, אז זה שונה לחלוטין. אני גם שואל את עצמי יחד עם זאת, כשחייל קרבי או לא קרבי יוצא הביתה נגיד כל יום, הוא נכנס לבסיס צה"ל, הוא מבצע פעילויות כל שהן צה"ליות למשל נסיעה, נהיגה, אבטחה עם האקדח שלי. האם צה"ל שואל את עצמו מה קורה כשהוא יצטרך להשתמש באקדח הזה בתוך בסיס צה"ל, מחוץ לבסיס צה"ל? זה משהו שצריך עבודת מטה. אדוני, שלחת אותנו לעבודת מטה?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
תן לנו לעשות עבודת מטה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל אנחנו לא מביאים את החיילים הסדירים כאן.
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
גם יש הבדל בין הוראות הפתיחה של צה"ל להוראות הפתיחה שלנו.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
חבריי, תודה רבה.
<< אורח >> הראל גורן: << אורח >>
אני חושב שכדאי שגל, קצין הפניות של צה"ל גם ידבר.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני אתן גם לגל לעלות. הכול בסדר, רק בואו נעשה את זה מסודר. הרי הדיון לא יגמר היום. יהיה לזה המשך בשבוע הבא. כבר קבענו אותו ליום רביעי הבא. תהיו רגועים, יש לכם שבוע להתכונן לעניין הזה, אבל כדי להגיע מסודר בואו קודם כל נקריא את מה שכבר מונח לנו על השולחן כדי שהדיון הזה יהפוך להיות קצת יותר מקצועי, אז בבקשה הייעוץ המשפטי, נא להקריא את התקנות העומדות בפנינו כרגע.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
אני אור, אני המתמחה של הייעוץ המשפטי לוועדה. לפני שנעבור לסעיפים עצמם אני אגיד שלעמדתנו הוספת תבחינים או הרחבה של התבחינים הקיימים מוסיפה עוד מעגלי זכאות לרישיון נשק הפרטי, ומטבע הדברים כתוצאה מכך מתרחב גם מעגל מחזיקי הנשק הפרטי ועשויים להתרחב גם הסיכונים הקיימים כבר עתה הקשורים בהחזקת נשק פרטי, ולכן חשוב באמת שהוועדה תבין את התועלות ואת הסיכונים שעולים מהתיקונים. אני אקריא קודם כל את שני הסעיפים הראשונים ביחד כי הם קשורים אחד לשני.
טיוטת תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות) (תיקון), התשפ"ו-2026
תיקון
תקנה 1 1. בתקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ"ד-2023 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי ההגדרה "רישיון פרטי", יבוא –
"רישיון דרך עיסוק" – רישיון לפי סעיפים 2(א) ו-(ג), 3, 5ד, 7 לעניין מטווח קליעה, 7ג, 9(א), 10(א), 10א(א), 10ב(א), 10ג(א) או 10ד לחוק.
תיקון
תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות –
(1) בכותרת השוליים, במקום "או תעודת הרשאה" יבוא "רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה"
(2) בתקנת משנה (א) –
(1) ברישה –
(א) במקום "תעודת הרשאה" יבוא "רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה";
(ב) במקום "מבקש רישיון או תעודת הרשאה" יבוא "המבקש";
(2) בפסקה (5), בסופה יבוא: "לפי העניין";
(3) בתקנת משנה (ב) -
(א) במקום "או תעודת הרשאה" יבוא "רישיון דרך עיסוק או תעודת הרשאה";
(ב) במקום "למתן הרישיון או תעודת ההרשאה" יבוא "לכך";
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
פה יש תיקון שהמשרד מבקש.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
כן, תיקון של משרד המשפטים.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
הם רוצים פשוט להקריא.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> שקד הדר: << אורח >>
אנחנו נבקש להוסיף גם פסקה (3)(ג) – בסופה יבוא למעט רישיון דרך עיסוק לפי סעיף 2(א) ו-(ג) לחוק. נסביר למה. אנחנו מחילים עכשיו את תנאי הסף על כל הרישיונות שמנינו בהתחלה, וחלק מהרישיונות גם זה רישיון לפי סעיף (2) לחוק שעוסק ביצרן או ייבוא/ייצוא. בגלל שסעיף 11(2) לחוק שעוסק בקביעת משטרה הוא לא חל על רישיונות לפי סעיף (2), אז אנחנו נחריג פה את רישיון לפי סעיף (2) מהתקנה העוסקת בקביעת משטרה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
יצרן ויבואן.
<< אורח >> שקד הדר: << אורח >>
יצוא, יבוא וייצור.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
אוקיי.
(4) בתקנת משנה (ג) במקום "או בעל תעודת הרשאה" יבוא "בעל רישיון דרך עיסוק או בעל תעודת הרשאה".
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
אתם רוצים להסדיר את המהלך ספציפית של התיקון הזה?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
כן, בוודאי. אמרתי את זה לפני כמה דקות. אני אחזור על זה. יש לי בעלי תפקידים בארגונים, חמושים או מדריכי ירי ומפקדי מטווח אשר הפרקטיקה הנהוגה כבר עשרות שנים זה לדרוש מהם תנאי סף. זה לא מעוגן בתקנה ולפיכך אנחנו רוצים לעגן את זה.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
רק כמה שאלות לגבי זה. יש איזה שהם פערים בין ההוראות המנהליות שחלות היום לגבי תנאי הסף שחלים על רישיון פרטי, או שזה ממש אחד לאחד?
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
כשאתה אומר פערים הדבר היחיד שמטריד אותי ואני רוצה למנוע את זה, זה עתירה של מישהו שיגיש לי בקשה להיות מדריך ירי. אני אפסול אותו כי הוא לא עשה צבא והוא בן 21, והוא ילך לתקנה והוא לא יראה שום איסור כזה. זה אחד הדברים העיקריים, וגם כמובן מה שנקרא לנרמל משפטית את המצב הנהוג היום.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
ראינו גם שיש כמה סעיפים שלא הפנו אליהם בתיקון. יש כמה תפקידים בארגונים כמו מובילי נשק או דברים כאלה שלא הפניתם אליהם. יש סיבה לכך?
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
אין רישיון נפרד להובלת נשק.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
ממה שאנחנו ראינו יש כמה סעיפים.
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
אם אתה מדבר על דמוי כלי ירייה, דמוי כלי ירייה הוא לא כלי ירייה.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
היו עוד כמה. לדעתי זה היה דברים ספציפיים. אני לא זוכר אם זה היה בתקנה 4. לדעתי זה היה על דברים כמו הפקת סרטים וכאלה, אז היה משהו אחד שלא נכנס שם לדעתי.
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
בנהלים הפנימיים שלנו אם אתה רוצה להפיק סרט עם כלי ירייה, אתה צריך להיות סוחר נשק, בית מסחר לפי סעיף 3 לחוק, זאת אומרת חלים עליך כל הסעיפים שחלים על סעיף 3 בחוק שזה בית מסחר, לכן הוא הוחרג פה.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
בסדר גמור.
<< אורח >> שקד הדר: << אורח >>
אם אפשר להוסיף. רישיון לסרטים, הצגות והופעות זה לפי סעיף 10(ב) לחוק. 10(ב) לחוק גם מנוי בחלק מתקנה 1, לכן הסעיפים האלו כן חלים. תנאי סף כן חלים עליהם.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
בסדר גמור.
החלפת
תקנה 12 3. במקום תקנה 12 לתקנות העיקריות, יבוא:
"החזקת כלי ירייה
למזכרת" 12. מי שירש כלי ירייה, מי שיש בידו כלי ירייה ברישיון, או מי שהיה בידו כלי ירייה ברישיון וטרם חלפו 18 חודשים ממועד ביטול הרישיון או פקיעת תוקף הרישיון, לפי המוקדם שבהם, ומעוניין להותירו בידו מושבת לצורכי מזכרת בלבד, יהיה רשאי להחזיק או להמשיך ולהחזיק בכלי הירייה, לפי נסיבות העניין, לאחר קבלת אישור מהרשות המוסמכת כי כלי הירייה הושבת לצמיתות".
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
אם יש שאלות אנחנו נשמח לענות. חוב קטן לעו"ד גלעד. אתם ביקשתם מאיתנו להגיע עם נתונים לגבי בעלי התפקידים שאנחנו מסדירים כרגע. יש לנו 2,700 בער"מים, (בעלי רישיון מיוחד) ומ"מ (ממלאי מקומם). יש לנו 1,900 מדריכי ירי ו-1,800 מפקחי מטווח. אלה הנתונים, אדוני.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה.
<< דובר >> גלעד נוה: << דובר >>
זה לא פוטנציאל לאנשים שכבר היום עומדים - - -
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
מן הסתם כמו שאתה מבין, עו"ד נוה, כולם כבר עומדים בתנאי הסף היות והם נבחנו על ידם.
<< אורח >> בר כהן לוי: << אורח >>
סליחה אדוני היו"ר, אם אפשר רגע להגיד על המזכרת. רק לחדד כמובן שזה רק תיקון לתקנה. בעצם כל הנושא הזה כבר היה מוסדר לגבי מי שהחזיק ברשותו. נוסף האפשרות הזאת לגבי מי שלא חלפו 18 חודשים מהיום שהרישיון פקע.
אני אגיד משהו למען הפרוטוקול ולמען הנוכחים. זה ברור שזה בן אדם שבזמן הזה האקדח היה מופקד או בבית מסחר או במשטרת ישראל לפי נסיבות העניין כמובן, ומילא אחרי כל התנאים של האגף.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הבהרה חשובה. תודה.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
תיקון התוספת 4. בתוספת לתקנות העיקריות –
(1) בפרט (11) –
בסופו, יבוא:
"(ו) בוגר שירות חובה במשטרת ישראל אשר במשך 18 חודשים לפחות שירת באחד מתפקידים אלה: סייר; מוקדן; משגר ותצפיתן במרכז שליטה; חוקר זירה; חוקר פעילות חבלנית עוינת; סייר מפעיל כלי טייס בלתי מאויש; מפעיל בעלי חיים – ושמשטרת ישראל אישרה את כשירותו לפי תבחין זה".
ׁׁ(2) אחרי פרט (11), יבוא -
שירות בשירותי בתי הסוהר (11א) מי שהוא אחד מאלה –
(1) סוהר המשרת בשירות קבע בשירות בתי הסוהר במשך שנתיים לפחות;
(2) סוהר ששירת שנתיים לפחות בשירות קבע בשירות בתי הסוהר;
(3) לעניין פרט זה, "סוהר" – כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971".
הוראת
מעבר 5. על אף האמור בתקנה 2 לתקנות העיקריות כתיקונה בתקנות אלה, מי שבמועד תחילתן של תקנות אלה החזיק ברישיון דרך עיסוק כדין, יראו אותו כאילו קיבל רישיון לפי תקנות אלה ורישיונו יעמוד בתוקפו עד תום התקופה שנקבעה בו, זולת אם בוטל לפי כל דין.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
יפה. הערות לחלק הזה?
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
כן, יש לנו רק שאלה לגבי שח"מ. בטיוטה המקורית דיברתם על תפקידי ליבה ועכשיו שינו את זה לרשימה יותר מפורטת שזה מן הסתם עדיף, אבל השאלה לגבי כל התפקידים האלה, האם כולם באמת צריך ונכון שהם יקבלו את הרישיון, למשל מוקדן?
<< אורח >> אלון קסוס: << אורח >>
אלון קסוס, ממלא מקום רמ"ד כלי ירייה בחטיבת אבטחה. נושא השח"מ נבחן. יש שני סוגים של שח"מים במשטרת ישראל. יש את המינהליים, אני אקרא להם, שהם מקבלים הכשרה לנשק אבל פחותה מאנשי המבצעים. קראנו לזה תפקידי ליבה אבל זה לא נכון במהות שלה ולכן שינינו את זה לתפקידים עצמם ורשמנו את התפקידים עצמם. אלה תפקידים שהם מוכשרים יותר, תפקידים אג"מיים שהם חיים עם הנשק כל הזמן. הם מיום הגיוס שלהם עם נשק, מתפעלים אותו, הכשרות ארוכות, ריענונים. בסוף זה השח"מים שרואים אותם ברחוב, שעושים את פעולות הסיור ואת הפעולות האג"מיות, ולכן הם מי שנבחר על ידינו ולא כל שח"מ. הפוטנציאל הוא גם יחסית לא גדול.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
500.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
מעולה.
<< דובר >> אור גולן: << דובר >>
אני רק אגיד שוב לגבי שב"ס, זה הוזכר קודם לגבי הפער בין אותם 9,000 פוטנציאליים שהם לזכאות לבין מה שיש כבר היום בפועל.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
שלומי.
<< אורח >> שלומי אדרי: << אורח >>
קצת לעשות סדר בנתונים. כיום יש 10,700 לוחמי קבע בארגון שמתוכם 8,415 שמשרתים מעל שנתיים, כלומר שזה 77%. רק לסבר את האוזן, לפני ה-10 באוקטובר היו לנו בארגון 2,000 אקדחים. היום יש לנו 8,000 אקדחים. שירות בתי הסוהר שינה מהותית את ההכשרה המקצועית ואת הקניית המיומנות באקדח, ואני כרגע לא מדבר על הכוחות המיוחדים שלנו שהם חיים עם הנשק כמו לוחם בצבא, קרי מצדה, נחשון, דרור, לוחמי כת"ר וימ"ז. אלו לוחמים לכל דבר. אני מדבר על לוחמי הכליאה. הארגון השקיע ארגונית וקשב מקצועי ואג"מי לכל הכשרה של לוחמי הכליאה בהתעסקות עם אקדח, שונה ממה שהיה בעבר. אמר פה הנציג של המשטרה כמו לדוגמה שח"מ שהוא מנהלה, אז הוא מקבל את הבסיס. פה על פי החלטה ארגונית כל לוחם כליאה במערך האג"מי הייעודי מחויב לשאת נשק, כלומר זה כבר שינוי תפיסתי.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
אז כמעט לכולם יש אקדחים מוסדיים היום, אקדחים של השב"ס.
<< אורח >> שלומי אדרי: << אורח >>
77% כמעט.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
הבנתי. מה התיקון הזה יעשה בפועל?
<< אורח >> שלומי אדרי: << אורח >>
זה בדיוק מה שאמר היושב-ראש. זה מכפיל כוח אדיר במרחב האזרחי.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
אבל יש להם נשק.
<< אורח >> שלומי אדרי: << אורח >>
זה נשק ארגוני.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
הם לא יוצאים איתו הביתה?
<< אורח >> שלומי אדרי: << אורח >>
הם לא מחויבים. דרך אגב, מה לוחם כליאה שונה משוטר או אזרח? גם כשהוא מגיע לעבודה הוא מפקיד את הנשק. הוא לא נכנס עם הנשק לתוך בית הסוהר. ברגע שהוא משתחרר אני רוצה שיהיה לו נשק.
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
לא רק. אנחנו גם רוצים להגיד עוד דבר. תראה, לוחמי הכליאה נמצאים בחיכוך יום-יומי ומתמיד עם גורמי פשיעה. אנחנו רק נזכיר את מה שקרה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
אין בעיה. את שאלת אם יש להם נשק, אז הוא אומר, הם לא לוקחים אותו הביתה, אלו שיש להם. את אומרת על אלו שאחרי. בסדר גמור.
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
גם, אבל גם בשירות עצמו.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
בשירות עצמו יש להם.
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
לא לכולם.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
חבר הכנסת הלוי, מבחינתי שב"ס שווה ערך ויותר ממשטרת ישראל, שב"כ, מוסד. כך אני רוצה לראות אותם, כך אני רוצה לתפוס אותם.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
גם אני.
<< אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>
גם הם נושאים נשק ארגוני.
<< אורח >> שלומי אדרי: << אורח >>
אני רק אחדד שלוחם הכליאה פושט את מדיו וחוזר הביתה גם בשירותו, ועל אחת כמה וכמה לאחר שירותו העבריין הוא יכול להיות שכן שלו והוא מכיר אותו, לכן יש פה אלמנט של גם הגנה עצמית, אחד, ושניים, גם מכפיל הכוח כמו שאומר היושב-ראש במרחב האזרחי. זה עוד X לוחמים מיומנים שיכולים באמת לתת מענה בשעת הצורך.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
בינתיים עד שנתקן את זה, עד שבוע הבא שייקחו את הנשק הביתה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לכמה יש היום רישיון נשק פרטי?
<< אורח >> אופיר דהורני: << אורח >>
הם נמצאים תחת תבחין של כוחות ביטחון ולכן קשה לדעת. אם היה לנו תבחין שלנו, אני יכול להגיד לך את המספר המדויק.
<< אורח >> שלומי אדרי: << אורח >>
כרגע כל מי שחתום ויש לו נשק אזרחי, אנחנו לא יכולים לבודד אותו כי הוא באמת מעורבב עם תבחין כוחות הביטחון. עוד משהו חשוב. גם לוחם כליאה שכרגע יש לו נשק אזרחי שהוא קיבל בגלל שהוא גר במקום מסוים או בעיר מזכה וכו', הוא יגיע לעבודה עם הנשק והוא יפקיד אותו בכניסה לבית הסוהר. אסור לו להשתמש. בדיוק כמו שאמר פה נציג צה"ל, בכל משימה מבצעית שאני שולח אותו הוא ישתמש בנשק ארגוני בלבד.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
ברור. תודה, שלומי, היה שווה להביא אותך לפה.
בואו נעלה את רגע את סא"ל גל.
<< אורח >> גל כהנר: << אורח >>
אנחנו רק אתמול קיבלנו את הזימון לדיון ואת הרצון להכניס את שתי התקנות גם של חיילי ההסדר וגם של העתודאים. אתמול בערב ניהלנו דיונים קצרצרים. אנחנו נעשה דיונים פנימיים אצלנו. נגיע אליך לדיון פנימי להחלטות ולדיונים ולעקרונות והמלצות ומשם נגיע לאן שתירצו לעשות. אני מתקשה כרגע להגיד מה אנחנו ממליצים. יש הרבה מאוד סוגים של עתודאים ויש הרבה מאוד סוגים של ביינישים, ולכן לא נכון כרגע לשאול את עמדתו של צה"ל כי זה מסועף מן הסתם.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הרמז הדק שלך על דיון פנימי אצלי התקבל.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
קשה להבחין, אדוני היושב-ראש, בין מוקדן במשטרה לבין שליש בשלישות ברמת גן, ואין סיבה לא לתת לחייל סדיר שעשה מטווח. זה קשור לנקודת המוצא לכל נושא התבחינים ונושא הנשקים. אני חושב שיהיה קשה לציבור להבחין בין מוקדן משטרה לבין שליש בצבא.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
הציבור בניגוד אלינו לא מחויב לייצר איזה שהוא סטנדרט שאנחנו יכולים על פיו לשפוט. אנחנו קובעים קו. מי שמעל הקו מקבל, מי שמתחת לקו לא מקבל.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
אני מקבל את הסטנדרט הזה, רק אני אומר, סטנדרט צריך להיות מוקדן במשטרה.
<< אורח >> אלון קסוס: << אורח >>
כן, אבל המוקדן במשטרה עושה הכשרות אג"מיות לכל דבר ועניין ומפה נקודת המוצא, המיומנות שלו בכלי הירייה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
כמה שעות הוא עושה מטווח? כמה חייל עושה מטווח?
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אודליה, משפט סיכום.
<< אורח >> אודליה קדמי: << אורח >>
אני רוצה לנפץ פה איזו שהיא בועה. אני חושבת שמתגבר הסנטימנט הציבורי לכך ששיטת הטלאי על טלאי, עד כמה שהיא כן מרחיבה את האוכלוסייה החמושה, אבל אני חושבת שלטווח ארוך זה לא יחזיק וצריכים להבין שהסנטימנט הוא שהזכות להגן על החיים היא זכות יסוד. זו היא זכות חוקתית וצריכים לעבור לשיטת תבחינים לטעמי שהיא שונה, זאת אומרת הזכות הזאת היא זכות יסוד, עכשיו תבואו תגידו לי למה אני לא זכאית. צריך להיות תבחין שלילי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני מבטיח לך שנדון בה.
<< אורח >> אודליה קדמי: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
אני פשוט לא רוצה להפוך להיות ארצות הברית שבה בסופר - - -
<< אורח >> אודליה קדמי: << אורח >>
אנחנו לעולם לא נהיה ארצות הברית. זה לא האירוע בכלל.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
דוד בבלי, בבקשה.
<< אורח >> דוד בבלי: << אורח >>
כהרגלך הפתעת אותנו. לגבי ההסדרניקים דיברנו על זה. באמת אמרת לי לפני. קודם כל אני ממש מתחבר למה שאמרת, כ-100 נופלים שזה נתון מטורף. ביקשתי נתונים ספציפית. ישיבת הסדר בירוחם, עשרה נופלים. אני לא מדבר על בוגרים. עשרה נופלים בישיבת ירוחם, הסדר. אני יכול להמשיך הלאה. בישיבת שדרות שבעה נופלים. זה פשוט ישיבה אחר ישיבה אחר ישיבה. יותר מזה, וזה לא ידעתי לפני. בעקבות מה שאמרת, ביררתי. בקרית שמונה הם נכנסו לכיתת הכוננות. הייתה בקשה כי אין שם מספיק אנשים. כנראה רצו להתנדב. הם נכנסו לכיתת הכוננות. לא בכל עיר זה ככה. שוב, מדובר באנשים שיקבלו ככוחות ביטחון בגיל בערך 23–24. אנחנו פשוט מקדימים להם. מה שאתה מציע זה להקדים בשנה וחצי או בשנתיים כשהם נמצאים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
נכון.
<< אורח >> דוד בבלי: << אורח >>
עמדת צה"ל הרבה מובנת לי. הוא נמצא בשירות שלו. אני לא רוצה שישים את הנשק בבית סתם בכספת כל הזמן, ובצבא עצמו הבנו את המורכבות. זה לגבי זה. לגבי קצינים אקדמיים יש פה את העמדות. צריך להבין את זה.
מה שאמרת לגבי חיילים בשירות סדיר, היום הם לא מקבלים בסיום השירות, אז זה קצת מוזר שאתה מציע לתת לחייל במהלך השירות. יכול להיות שצריך לבחון לתת לכל חייל בסיום שירות, אבל להגיד תוך כדי שירות, מעבר לכל המורכבות הזו, זה שאלות באמת מורכבות. בשבע עיניים בוחנים אותנו למרות שהכול באחריות ולא משנה מה יגידו. אנחנו מקפידים יותר מבעבר ומחפשים אותנו בכל הכוח.
צריך לומר, הפוטנציאל הבאמת משמעותי הוא ישובים זכאים. אספנו 100 ישובים מתחילת 2026. חבר'ה, תמצו את הפוטנציאל. זה האירוע הגדול. זה חשוב התבחינים אבל זה לא המספרים הגדולים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
משרד המשפטים, משפט סיום בבקשה.
<< אורח >> חנאן יחיא: << אורח >>
לגבי ההרחבה המוצעת או התיקון המוצע, לא בוצעה שום עבודת מטה סדורה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
על התיקון המוצע שלי.
<< אורח >> חנאן יחיא: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
לכן דחינו את זה לשבוע הבא.
<< אורח >> חנאן יחיא: << אורח >>
אין לנו אפשרות עכשיו להתייחס באופן ענייני ומקצועי לתקנות. אנחנו מבקשים שהדברים יגיעו אלינו בכתובים.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תקבלו חומר. תקבלו את כל מה שנדרש.
<< אורח >> חנאן יחיא: << אורח >>
נבצע עבודת מטה סדורה מול הייעוץ המשפטי.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
על הצד המקצועי אני לא אוותר.
<< אורח >> ורדית אבידן: << אורח >>
שני משפטים, בבקשה. עו"ד ורדית אביטן מויצו. אני רוצה רק להגיד שאבא שלי היה סגן מפקד שירות בתי הסוהר במשך המון שנים, והוא סירב לקחת נשק הביתה כי הוא פחד שניגע בו. אני אומרת את זה ככה, אנקדוטה. דבר שני, מבקשת במיוחד שמדובר באנשי שב"ס, אנשי משטרה, צה"ל, כשירות, לא רק הכשרה. גם כשירות פעם בשנה, פעמיים בשנה. לא כל חמש שנים. תודה.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה.
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
סליחה, אני חייבת רגע להתייחס, אדוני היושב-ראש. יש כאן איזה טעות רווחת שאנחנו כל דיון, אני כבר שלוש שנים פה, אני חוזרת על זה ואתן ממשיכות לחזור על הטעות שלכן. כל מבקש רישיון נבדק על ידי משטרת ישראל ומשרד הבריאות ומגיש הצהרת בריאות. הוא נבדק אחת לחודש, מה שלא קורה באף רישיון במדינת ישראל. אחת לחודש הוא נבדק על ידי המשטרה ועל ידי משרד הבריאות. זה כל פעם מחדש עולה. כל פעם מחדש מטילים איזה שהוא דופי.
<< אורח >> ורדית אבידן: << אורח >>
בוועדה הקודמת אמרו פעם בחמש שנים.
<< אורח >> לימור ארזני: << אורח >>
לא אמרו פעם בחמש שנים אף פעם. אני פה שלוש שנים ואני אומרת שזה כל חודש, ואם מתקבל מידע בתוך החודש הזה הוא מוקפץ באופן מיידי. האנשים האלה נבדקים יותר מכל מקבל רישיון במדינת ישראל, ואת זה אני אומרת באחריות, אז מספיק עם הטעות הזאת.
<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>
תודה.
האגף לרישוי כלי ירייה, פרס ישראל עדיין בתוקף. תודה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>