פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 617 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום חמישי, י"ז בתמוז התשפ"ו (02 ביולי 2026), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – מ"מ היו"ר ינון אזולאי רם בן ברק שרון ניר מטי צרפתי הרכבי אלעזר שטרן מוזמנים: מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, משרד ראש הממשלה שי טייב – תא"ל, רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון שלמה ברנדס – סא"ל במיל', מו"פ חתומכ"א, משרד הביטחון נועה טל – סרן, רל"שית, רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון טל שטיינסקי – סרן, ע' יועמ"ש חתומכ"א, משרד הביטחון מלי שטריגלר – "שותפות לשירות" ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור איילת לוי-נחום אסף הייזלר מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד-2024, מ/1778 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים, אנחנו פותחים את הדיון השני. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה) - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה החרדים עזבו את הדיון? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה התפקיד הפרלמנטרי שלהם לא תקף על הארכת השירות? מה קרה לכל נבחרי הציבור? יושב-ראש סוכות, אתה מהציונות הדתית, איך אתה נותן יד למה שקורה כאן? - - - לא, לדיון הקודם, ועכשיו הם נעלמו. למה הם נעלמו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אספר לך בקצרה, אחי הקטן במילואים יותר מ-700 יום. הגיסים שלי במילואים, לא יהיו בחופש הגדול ובחגים הקרובים. החברים הטובים ביותר שלי, היועץ הפוליטי שלי במילואים כבר חודשיים. הבאתי לו מחליף, והמחליף קיבל פתאום לפני שבועיים צו משבוע לשבוע, ועכשיו אני בכלל בלי יועץ פוליטי, כי גם הוא במילואים - - - ועדיין, אני באמת ובתמים חושב, ואני גם אמרתי את זה לאורך כל הדרך, שאנחנו חייבים להביא עוד חיילים. ואין מאגר אחר של חיילים חוץ מהחברה החרדית - - - ביישוב שלי, ביצהר, בקו הקודם, הגיעו 50% מהחיילים שהיו אמורים להגיע. התקשר המ״פ ליישוב ואמר לו, "תביא לי אנשים שיסתפחו, כי אין לי אנשים". << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי מה שנופל עליהם זה לא גשם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו בדיוק הנקודה, אנחנו חייבים להביא עוד חיילים. והמקום היחיד שאפשר להביא ממנו חיילים, אין מקום אחר, אין עוד מאגרים, זה רק מהחברה החרדית. והדרך להביא את זה, אפשר לאהוב את זה או לא לאהוב את זה, עוברת דרך חוק גיוס. כך זה עובד. אין משהו אחר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הרי אתה אומר, להבדיל ממני, שמי שלומד ילמד, ומי שלא - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אידיאולוגית, אני חושב שגם מי שלומד צריך להתגייס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אליבא דכולי עלמא, עכשיו אמר רח"ט תומכ"א שהסתיימה שנת הגיוס, שבמהלך השנה וחצי האחרונות, נגיד היה עובר החוק לפני שנה וחצי, היו פה היום 8500 שידוע שהם לא לומדים. הרי אם הם לומדים, החוק לא רוצה אותם. איפה הם עכשיו ה-8,500 שלא לומדים? הם אלה שעצורים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמר לך וסרמן קודם, ואני מסכים איתו. אגב, יש לי גם בני משפחה חרדים. כל הסיפור הזה, בשנה וחצי האחרונות, הציבור החרדי הקצין בצורה מטורפת, וזה הזוי, כי בינתיים אנחנו קורסים. אצלם חלה הקצנה מטורפת, ואת זה צריך לפתור, אין מה לעשות. אנחנו יכולים לעמוד פה ולהיות צודקים מפה ועד לשם, אבל - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה אין פה חברי כנסת מהקואליציה ולמה המחוקקים הדגולים, החרדים, לא פה? בחוק הקודם הם - - - ופה אנחנו מחוקקים, למה הם לא פה? - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מטי די. תודה רבה. שי טייב. << דובר >> שי טייב: << דובר >> צוהריים טובים. אנחנו מתייחסים היום לעניין של הארכת שירות החובה. אני נשען פה על המכתב שהוציא הרמטכ״ל ליושב-ראש הוועדה, וגם על האמירות שהיו. מדברים פה על שלושה חוקים שצריכים להביא תוספת של כוח אדם משמעותית מאוד לצה״ל מול הצרכים שלו – שירות החובה, להסדיר את חוק המילואים, שכרגע נשען על צווי 8, ולהביא חוק גיוס אפקטיבי. אלה שלושת הדברים ביחד. זה בהקשר הכללי והרחב. לגבי חוק שירות החובה, מדובר בעניין מבצעי. המצב המבצעי שאנחנו נמצאים בו, לפחות כמו שאנחנו מתארים אותו, הוא עובדה לשנים הקרובות. העומסים שאנחנו תכננו, אני מזכיר, להיכנס לשנת 2026 עם משך שמ״פ מתון יותר, של 55 ימים, זה גם יצא בהחלטת ממשלה, לאור האירועים המבצעיים, פרצנו את זה מזמן. המערך הסדיר מגיע לקצה שלו. רוב מוחלט של השנה הוא נמצא בקווים, נמצא בפרקי לחימה. לצערנו הרב גם יש נפגעים, כמעט ללא הפוגות, כמעט ללא אימונים, והסדר של האימונים, כולם מכירים, הוא של חצי-חצי או 17-17. והגרף נתון לזעזועים. כל התפתחות מבצעית שיש בהקשר הזה מזעזעת אותו, משנה אותו, ולצערנו גם מוסיפה ימים. זאת נקודת הייחוס שלנו, כך עומדות להיראות השנים הקרובות, ואל מול זה צריך לתכנן את הסד״כ, ואל מול זה אנחנו מתארים באופן קבוע את הפערים. הפערים מתארים גם מענה לשחיקה, שלצערנו עדיין יש, גם מענה לבניין הכוח, יש לקחים שנובעים משלוש שנים של המלחמה, לרבות בהקמת סד״כים ומענה לאתגרים מבצעיים, שגם מצריכים כוח אדם נוסף וגם גמישות כדי לאפשר אורך נשימה לחיילים. לגבי מה שנעשה לפני כן – אפשר לתת פה כמובן ציונים והערכות על הקצב ועל האיכות, ולשאול אם יש עוד אנשים שעושים או שלא, אבל צה״ל עושה ועשה ככל יכולתו להגדיל את השורות מתוך המקורות הקיימים. צה״ל הקים עשרות גדודים במלחמה. יותר מ-30 גדודים במילואים. גדוד הנדסה, גדוד פיקוד העורף, תשע פלוגות שריון. החל מהמחזור הקרוב אנחנו מתחילים להקים עוד שני גדודים סדירים של חי״ר, כדי להרחיב את השורות, כדי שיותר אנשים יוכלו להשתתף במשימה, וגם כדי לאזן בין הסדיר לבין המילואים. החזרנו עשרות אלפי אנשים לשירות, לא רק מתנדבים, גם אנשים שלא שירתו בעבר וקראנו להם חזרה, בצו פוקד, זה הוצג פה בוועדה. אנחנו עושים ימי מיצוי לאנשים שלא עושים שירות מילואים למרות שהם נמצאים ביחידות. רק לפני שבועיים וחצי עברו בתל השומר כ-8,000 אנשי מילואים שכבר לא נמצאים ביחידות שלהם והם פוזרו מחדש לחטיבות דוד, ליחס"מים ולעוד יחידות. שינינו לחלוטין את המדיניות שקשורה במי יוצא לפטור. באופן גורף, אף אחד לא יוצא לפטור, כולל בעלי תפקידים שבעבר השירות שלהם התמצה בשירות הסדיר, ואחרי זה לא הופעלו במילואים, הם מופעלים בהמון-המון משימות מסוג אחר – אבטחה, שמירות, משימות לוגיסטיות וכן הלאה. בנוסף, כל הפעולות שקשורות בהרחבת שירות החרדים, כמאגר, כמקור כוח אדם שלא ממוצה עדיין, או שממוצה בשיעורים נמוכים מאוד, אנחנו עושים את הפעולות בשני מישורים, גם במישור החוקי-אכיפתי, מהוצאת הצווים וכל מה שבדרך, וגם בציר של הרתימה והמסלולים והרחבת השורות ושערי הכניסה ועוד. המספרים עדיין קטנים, והם רחוקים מהצורך של צה״ל ומהיכולת של צה״ל. אבל הם באים משלושת הדברים שדיברתי עליהם בדיון הקודם, המוטיבציה של אנשים, המסלולים וההתאמות שנעשים, וגם מהאכיפה. אחרי שאמרתי את כל הדברים שאנחנו עושים, עדיין המציאות מעידה שזה לא מספיק, זה רחוק מלהספיק, כי את כמות ימי המילואים שאנשים עושים אתם מכירים, את משך הצווים שאנשים מקבלים, אתם מכירים. מה שאמרתי על הצבא הסדיר, אתם מכירים. זה נושא שאנחנו מדברים עליו כבר שנתיים. הצעת החוק הזאת נמצאת פה מיולי 2024. מאז יולי 2024 הרבה דברים השתנו. המצב המבצעי העצים או החריף בצורך להחזיק גזירות וגזרות וכל מה שקשור בדבר הזה. מצד שני, תיארתי את כל הפעולות שעושים. ביולי 2024 נכנס לתוקף חוק שירות ביטחון שמגייס את הגברים ואת הנשים שעושות תפקידים ב-16א', ל-30 חודשים בלבד. זה כבר קורה, זה חוק שכבר חל, הוא קיים, לאנשים יש תאריך שחרור, אין ספק שהדבר קשה אבל אנחנו בהקשר הזה עוד לא מרגישים את זה. החוק הזה כבר נכנס לתוקף ביולי 2024, והחיילים והחיילות הרלוונטיות מכירים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשתחררים הראשונים, מתי? << דובר >> שי טייב: << דובר >> בינואר 2027. החוק כבר בתוקף, אבל הצבא עדיין לא מרגיש את החוק. בינואר 2027, כשישתחרר המחזור הראשון שחל עליו, בעצם לא יבוא מישהו שיחליף אותו. כי לא הסתיימה עדיין ההכשרה, לא גויסו עדיין האנשים וכן הלאה, ותמיד יהיה פער של חודשיים. זה משבש את קצב הלב שלהם. המחזורים עובדים בצבא לפי ארבעה חודשים. כל הצבא מסודר לפי מודל של ארבעה חודשים. כשאני אומר כל הצבא, אני מתכוון כמובן על לחימה, אבל גם קורסי הפיקוד הזוטר, קורסי מט"קים, מ״כים לפי ארבעה חודשים, קורסי הקצינים לפי שמונה חודשים, הכול מסודר לפי קצב הלב הזה. ברגע שאתה חותך אותו באמצע, אם המחזור היה צריך להיכנס במרס ולהחליף מחזור שמשתחרר במרס, ושהתגייס שנתיים ושמונה חודשים קודם, המחזור הוותיק משתחרר בינואר, וחסרים חודשיים, ובמרס יעלו האנשים האלה, אבל במאי ישתחררו ויהיו חסרים חודשיים, ואז שוב, בספטמבר ישתחררו וכן הלאה, זו הדרך. יש לדבר שתי משמעויות מרכזיות. קודם כול, כמותית. בחצי שנה מתוך השנה, מחזור שלם נופל. אני לא אגיד פה מספרים נומינליים, אבל זה סדר גודל של 15% נפילה בכל פעם, וזה כבר תואר שזה יכול להגיע עד לרמה של פלוגה בכל גדוד. מעבר למספר הנקודתי - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה בכל פעם? << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה נופל לחודשיים, חוזר, מתיישר. נופל לחודשיים, מתיישר. שישה חודשים מתוך ה-12 חודשים. מעבר לעניין הזה, גם המסגרת המבצעית תתקשה מאוד לנהל את עצמה בצורה כזאת, כי היא כל חודשיים צריכה להתארגן בשתי תצורות שונות, להחליף אנשים וכן הלאה. ולכן הדבר הזה הוא שיבוש מוחלט של מה שיקרה בתוך הצבא. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, אבל למה לא חשבו מראש על המכפלות של השלושה מחזורים? את יודעת, 32, 28, משהו שעושה שכל, שמייצר מחזוריות גבוהה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון, אני תכף אתייחס לזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> - - - מכיוון שיש לזה השפעה עד היום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להבין את זה ולא לעשות טעות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אפשר לבכות על חלב שנשפך, רק כל ההחלטה הזאת של ה-30 חודשים, כשהייתה, לא הייתה במציאות המלחמתית, של גודל הסד"כ הנדרש. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נכון, זה היה טרום 7 באוקטובר. מתי זה הוחלט, שי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם תלמידי הישיבות לא היה לפני 7 באוקטובר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הקיצור של השירות לא היה במצב הביטחוני. אבל העניין של ההבדל בין 30 ל-32 והתאמות שצה״ל היה צריך לעשות, זה ללא שום קשר למצב הביטחוני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אומר שבשלוש שנים האחרונות הוא לא היה יכול להידרש להתאמות. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני אפילו עוד לא נכנס לזה. אני מאוד מסכים איתך. אם מישהו חושב שחטיבה 460 שנלחמה במשך שלוש שנים, שהיא חטיבת ההכשרה של חיל השריון, התעסקה בלקצר את ההכשרות לשישה חודשים, הוא לא יודע מה עבר על מח"ט 460. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה היה אז רלוונטי. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה לא רלוונטי, כי אנחנו במציאות הזאת כבר שלוש שנים. הרי אני, בתור ראש חטיבת תכנון ומקורות כוח אדם, מתעסק גם באנשים וגם במספרים, ויודע להגיד אם נוריד חודשיים מכאן, מה זה יעשה כאן, זה התפקיד שלי. כשאתה הולך עכשיו למפקד קרבי, אני אתן את הדוגמה של מפקדי הישיר ראש אכ"א. הוא מפקד קרבי, היה מפקד אוגדה 36 מתוך המקום הזה, בא לתפקיד מתוך המלחמה, ואתה אומר לו, "ראש אכ"א, תקצר בחודשיים את ההכשרה ללוחמים בגולני, בגבעתי, בהנדסה, ותשלח אותם, כי צריך לשלוח אותם", הוא אומר לך, הפוך, "אם הייתי יכול, הייתי מאריך את ההכשרה. זאת ההכשרה היחידה". תסתכלו על זה בשנים קדימה. החיילים האלה, הגיבורים, הולכים להילחם שלוש שנים בקווים, כי זה הצורך המבצעי, וזו בעצם הכשרת היסוד הבסיסית שלהם לכל עולם המילואים. זה בסדר, אני לא אומר שקיבלו את ההחלטה 30 חודשים והכנסת לא טעתה, רק שהמציאות השתנתה באופן שאי-אפשר לתאר אותו, ולכן, מרגע שאנחנו נכנסנו למציאות הזאת, הדיון הזה הפך לכמעט לא רלוונטי, בין לא רלוונטי ללא ישים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה גם שההכשרה, עם כל הכבוד, היא הכשרה רלוונטית, ואנחנו פחות יודעים לאמוד אותה, מאשר מפקד שהוא קצין חי"ר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון. נתתי את ראש אכ"א כדוגמה, אבל ברור שאני מדבר על מפקד זרוע היבשה, ועל הרמטכ״ל, ועל מפקדי הזרועות וכן הלאה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שיכשירו אותם כמו שצריך לפני ששולחים אותם למשימות כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וראינו מה קרה כשהכניסו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק, כשלא - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא אומר שאם אורך השירות כל כך ארוך, ההכשרה היא יותר טובה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל כשהכניסו אותם לפני תום ההכשרה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> גם בתוך ההכשרה עצמה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מדברת על האסונות שקרו כשצה"ל הכניס - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן, אבל הוא הכניס אותם ממש בהתחלה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הוא לא הכניס אותם בשבוע-שבועיים הראשונים, הוא הכניס אותם לקראת סוף הכשרה, כשהם היו כבר מוסמכים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ארבעה שבועות לפני הסוף. שלא יעשו את זה, תודה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> וזה לא קשור, זה קשור רק לאיכות ההכשרה של החייל הלוחם. הכניסה הזאת ל-30 חודשים, היא סיכון חמור ביותר, סיכון חמור ביותר עם העניין הזה של משך השירות לא מסתדר, מהטעמים שדיברתי. כיוון שאנחנו צריכים את כוח האדם, מכל הערוצים שדיברתי עליהם, גם מהציבור החרדי, וגם מהעניין של החובה, וגם מהעניין של המילואים, אנחנו לא נוריד את הרגל מהגז בשום דבר שקשור בשילוב האוכלוסיות הנוספות בתוך השירות. אני גם מזכיר שלכתחילה הצעת החוק, ה-36 חודשים, מונחת כהוראת שעה ולכן אם צה״ל לא יעשה את מה שהוא צריך לעשות, ואם המדינה לא תעשה את מה שהיא צריכה לעשות כדי להביא עוד מתגייסים ועוד משרתים, אנחנו נחזור לאותו מצב כשתפוג הוראת השעה. ולכן אין לנו פה שום רשות להיבטל מהעניין הזה. הבקשה שלנו בהקשר הזה, מתחלקת לדברים הבאים – קודם כול, להעביר את הצעת החוק שהייתה ביולי 2024. היא תקפה בנחיצות שלה, וביתר שאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> של ה-36? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן של ה-32 חודשים במצב קבע והוראת שעה ל-36 חודשים. בהצעת החוק מופיע חמש שנים. אפשר בנקודה הזאת אולי לדון גם על קצב טיפה פחות משמעותי. המשמעויות אם ההצעה הזאת לא עובדת – אם אין 32 חודשים, שזה מצב הקבע לעתיד גם, זה שיבוש מוחלט והתרסקות מוחלטת. זה רק יאפשר לייצב את המצב. זה רק יאפשר שלא להביא אותנו למצב של להעמיס עוד יותר על אלה שנמצאים, או לקרוא עוד יותר למילואים, בהנחה שהמצב המבצעי לא מקבל תפנית דרמטית. ואם תהיה, וזה מה שאנחנו רוצים שיהיה, הארכת שירות של 36 חודשים, זה מעלה את הסד"כ באחוזים מסוימים שיאפשרו לנו להקל עוד על אנשי המילואים ולרווח את השורות של הסדירים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל גם הוראת השעה ב-36 נותנת את אותו מענה רק מגדרת את לוח הזמנים. << דובר >> שי טייב: << דובר >> נכון. היא נותנת את אותו מענה. והדבר האחרון, שגם מופיע בהצעת החוק, זה סוגיית התגמול למשרתים. מדובר פה במשרתים שחלקם, אנחנו מודיעים להם, אנחנו מבקשים להודיע להם שהם מאריכים את השירות, חלקם עושים יותר מאחרים וכן הלאה. ולכן בשיח ובהצעת החוק מופיע, לא במספרים ובפרטים, העניין הזה שיסוכם מודל שהוא מודל תגמול שהוא דיפרנציאלי בשני היבטים. פעם אחת הוא דיפרנציאלי בהתאם להתראה שקיבלת. זאת אומרת אם אתה מישהו שהיה ממש אמור להשתחרר בינואר, התגמול מגיע לסכומים גבוהים הרבה יותר ממה שמקבלים היום דמי קיום. ככל שזה קרוב יותר, התגמול גדול יותר, והוא דיפרנציאלי בציר השני, בהיבט של לוחמים, תומכי לחימה, מנהלה ועורפים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאיזה חודש אתה - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> על מי שהאריכו לו, על התוספת שהוא עושה אותה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אתה יכול לתת דוגמה, למשל? אין את זה בהצעת החוק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מדברת על המספרים או על איך זה אמור לעבוד? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, את המנגנון אנחנו מכירים, אבל תן לנו דוגמה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על הארכה לכולם. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כן, אנחנו מדברים על גברים ונשים בתפקידים 16א. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה היא הצעת חוק הרבה יותר מורכבת. אנחנו גם התייחסנו לכך בסקירה ששלחנו לחברי הכנסת, מ-19 במאי 2026. אנחנו התייחסנו למורכבות שבהצעת החוק. הצעת החוק מבקשת להפוך את השירות משירות לצבא העם לשירות דיפרנציאלי. וזו שאלה עמוקה שצריכה להיות נדונה בדיונים עמוקים ולא בסד שבו אנחנו נמצאים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה היה על הפרק, טרום 7 באוקטובר, ולא - - - אני מדברת על השירות הדיפרנציאלי. מירי, תעשי לנו סדר. שירות דיפרנציאלי היה על השולחן של הוועדה טרום 7 באוקטובר. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הצעת החוק הונחה על שולחן הוועדה ב-15 ביולי 2024. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא זאת. היה עוד לפני זה שיח על השירות הדיפרנציאלי. אני שמה אותו בצד. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היה שיח בוועדה. הצעת החוק הנוכחית מדברת על שירות דיפרנציאלי. היא מונחת על שולחן הוועדה משנת 2024. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי לא הייתה להם ברירה, הם הביאו את זה כבר מתורגם לכזה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הם בחרו להביא את השירות הדיפרנציאלי עדיין במתווה של שירות דיפרנציאלי, למרות שהיינו טוב-טוב בתוך חרבות ברזל, זו אמירה אחת. אמירה שנייה, כל התגמול ששי מדבר עליו, מופיע כהחלטת רמטכ״ל, באיזשהו עיגון של הסדר שלא ברור. מצד אחד מעגנים בחקיקה את הארכת השירות, אבל לא מעגנים בחקיקה את התגמול הכספי. ברור שיש לנו כאן בעיה גם עם הארכת השירות. אי-אפשר לקחת את זה כמובן מאליו. לגבי האמירה של צה"ל שאנחנו נמצאים עכשיו בפער בין ה-32 ל-30 חודשים, הכנסת החליטה בשנת 2015 או 2016 באחד מחוקי ההסדרים לקצר את השירות ל-30 חודשים. זה היה בשתי פעימות, פעם אחת ל-32 ופעם אחת ל-30. ועדת החוץ והביטחון התריעה לאורך כל הדרך שצריך לשנות את ההתארגנות הצה"לית. כולם הבינו את זה. זה היה פה בדיונים, זה היה גם בדיוני הפיקוח. הגיוס צריך להיות ארבע פעמים בשנה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וההכשרות צריכות להתקצר. זה מה שאמרו. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> דיברו על ההכשרות, והיו גם דיונים איך אפשר לקצר את ההכשרות, אבל מה שהיה חשוב, שצה"ל צריך להתארגן לגיוסים ארבע פעמים בשנה ולא שלוש פעמים בשנה, שלא ייווצר הפער. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפועל היוצא של מה שאת אומרת זה לקצר את ההכשרות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא בטוח, יש דעות שאפשר לעשות את זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא ניכנס לזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגדלת גלים וכאלה, הבנתי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אפשר היה לפתור את זה. וזה חשוב מכיוון שתמיד אם אנחנו צריכים להישאר במחזורים של שלושה גיוסים בשנה, כל ארבעה חודשים, זאת אומרת עכשיו אנחנו מדברים על מחסור, אנחנו מדברים מ-32 ל-36. כל הדיבורים הם מאוד יפים, שזה ניסיון טוב וכולי, אבל גם השירות עצמו הוא שירות שוחק שקשה מאד לעמוד בכך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חד משמעית. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לוועדה ואליי מגיעות פניות של הציבור - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חד משמעית. תכף אנחנו נתייחס. אני מניחה שייתן לנו, אדוני היושב-ראש. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא כדאי להרחיב את הדיבור, כי כולם מבינים למה השירות בשלוש שנים האחרונות כל כך שוחק. וזה בדיוק הציבור שאחר כך נקרא למילואים למאה ימים. צריך לזכור את כל הצבר הזה. אני מזכירה את חטא העבר, מכיוון שלא ברור שצריך להאריך ל-36. אולי אפשר היה לעשות, זו עמדה בכלל, אמירה של - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדרישה כרגע ל-36? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> - - - עדיין לא הגיש תשתית עובדתית מסודרת ועמוקה על כל עבודת המטה, שאולי יש מקום גם בתוך הצבא, אחרי מה שעברנו בשבעה באוקטובר, הסדרים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם, ולהביא ולראות איך אפשר מבחינה תכנונית, מבחינת אג״ת, לא רק מבחינת תכנון כוח האדם, שאלות הרבה יותר עמוקות שצריכות להישאר, איך אנחנו מגדילים את כוח האדם ויותר מחלקים את הציבור, בטח כאשר לא אושר ההסדר של גיוס בני ישיבות. ולכן אמירה אחת חייבת, ברגע שהארכת השירות נקבעת בחוק, התגמול גם חייב להיות בחוק, ולא להשאיר את זה להחלטת הרמטכ״ל, או להחלטת שר האוצר, או להחלטות אחרות. מאריכים את השירות וביחד צריך להיות העיגון, התגמול והפיצוי בחקיקה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה תגמול אחר או שזה תגמול - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה תגמול אחר. לכן אני שואלת מה מתוכנן לחיילי צה״ל? << דובר >> שי טייב: << דובר >> מירי, אני רוצה שתיתני לנו את הקרדיט שלו היינו באוקטובר 2023, לא הייתה פורצת מלחמה, או בינואר 2024, היה לנו שלוש שנים לעשות את המעבר הזה ל-30 חודשים. ועכשיו השאלה של להגיד למה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא מסכימה עם זה, מכיוון שזה מעולם לא הוצג לוועדה, צה״ל לא בא והציג - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא אמרתי שהוא הציג. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> - - - איזה קרדיט אני אתן? << דובר >> שי טייב: << דובר >> תני לנו את הקרדיט שאם היה שלוש שנים להתארגן לזה וזה היה נשאר על 30 חודשים, היינו מסודרים את עבודת המטה. עכשיו את לוקחת את זה ואומרת, "למה לא עשיתם לפני", כשאנחנו במציאות של מלחמה של שלוש שנים, שזה לא היה רלוונטי לעשות את זה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל הייתם יכולים לעשות את זה לפני 7 באוקטובר - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> את קובעת שזה מה שהיינו צריכים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני לא קובעת, זה הכנסת קבעה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הכנסת קבעה שצריך להיות ערוך כדי לסדר את זה ל-30 חודשים. את עכשיו קבעת את לוחות הזמנים מתי צריך - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היא קבעה תאריך, באיזה שנה השירות מתקצר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> כדי להתארגן לעניין הזה של השחרור, צריך שמחזורי ההכשרה שיותאמו, יותאמו כשמונה חודשים לפני, להתחיל לקצר אותם. בשביל זה עושים עבודת מטה. לא צריך להתחיל את השינוי הזה בינואר 2024. את נכנסת לעניינים באמת סופר מקצועיים, אבל זה לא משנה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה לא עניינים סופר מקצועיים, אתה טועה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה זה משנה מה היה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בטח שזה משנה מכיוון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, אבל אנחנו היום. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כל חודש שירות הוא קריטי למי שבסדיר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כרגע אנחנו היום. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לגבי ההבדל בין השירות הדיפרנציאלי שעלה פה. אנשים נשחקים, אני פתחתי בזה. כרגע יש מצב מבצעי, ויש מצב מלחמה, ויש החלטות וכן הלאה, האלטרנטיבה היא שמי שנשחק מהצד השני זה המילואימניקים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל שי - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> מירי אני הקשבתי לך. יש לך תפיסה בעניין הזה. לי יש אמירה מקצועית ותפיסה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כשאתה היית בדיון הקודם, ושאלנו אותך, גם אם אתה מאריך ל-36 חודשים, מה האחוז של קיצור ימי המילואים? ואמרת 10%. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אמרתי, 10% עד 15%. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> ולכן, אם אדם משרת 90 ימים, או משרת 80 ימים, זה ההבדל, זו הדלתא שבסופו של דבר? אי-אפשר להגיד שאנחנו מגיעים ל-36 חודשים, ואז יורדים בשירות המילואים ל-60 ימים. אי-אפשר לבוא סתם לזרום כאן דברים באוויר. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני לא זרקתי שום דבר באוויר. את רוצה שאני אגיד לך 40% כדי להפיס את דעתך? אלה המספרים. אני הצעתי לכם מיד כשסיימנו את הדיון הקודם, ואמרתי שאני לא יכול להגיד פה מספרים. תזמינו אותי לדיון כדי שאני אגיד לכם את המספרים. לא הזמנתם אותי לדיון. בסדר, זה שלכם. אמרתי לכם את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא "שלכם", זה של היושב-ראש. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לא אכפת לי מנהל הוועד או לא מנהל הוועד, אני מדבר על הצורך המבצעי עכשיו. אני אמרתי לכם, תזמינו אותי שאני אסביר. אם את רוצה שאני אגיד מספרים סתם, שזה יקצר 40% - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מחפשים את הפתרון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא נדון עכשיו במה היה. אנחנו צריכים לראות מה יהיה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> הרי יכולתי להגיד שאם נעשה 40 חודשים, זה היה 30%, אבל יש גם מידתיות ויש גם מצב שהיינו בו קודם. הערה לגבי השירות הדיפרנציאלי – השירות הדיפרנציאלי היה בשיח לפני, על הצעת חוק קודמת שדיברה על זה שיעברו למערכים ויהיה צו וכן הלאה. פה, בתוך האירוע הזה, מתוחם העניין הזה לחיילים במערכי מנהלה, שזה בהסכמים הפנימיים, זה לא בתוך הצעת החוק, שהדבר הזה ייגע רק לחיילים במערכי מנהלה, וסיכם בזמנו ראש הממשלה שעד 20%, זה היה בישיבת ממשלה שהוא אישר את זה. ולכן זה יותר מתוחם על חיילים מאוד מסוימים במערכי מנהלה בלבד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה מתוחם? << דובר >> שי טייב: << דובר >> כולם יתגייסו ל-36 אחוז. מי שצה״ל יהיה סבור ששירותו לא משרת את - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו הבקשה עכשיו, 36. << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה מה שמופיע פה, כן. שיהיה סבור ששירותו לא משרת, כי הוא נמצא ביחידות עורפיות, בתפקידים שהם פחות עורפים וכן הלאה, תהיה את היכולת לקצר ולהגיע - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והם גם יסכנו יותר את החיים וליותר זמן. הלוחמים ישרתו יותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סליחה, לא להתפרץ בבקשה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> לכן מודל התגמול הוא אחר לגבי. ולכן זה מאוד מתוחם לתפקידים שהם תפקידי מנהלה ותפקידים עורפיים. אנחנו נסיים את הלוחמים על ראש שמחתנו. המודל הזה של התגמול הוא מודל, שאמור להיות בשיח בין האוצר לבין משרד הביטחון. הסימולציות שהיו ביולי 2024 התייחסו לזה שמי שמאריכים לו ממש בזמן הכי קרוב מגיע לשני מרכיבים של תוספת. אחד, זה שדמי הקיום שלו יעלו באופן מאוד משמעותי. זה ידרוש, אני מניח, תיקון או עדכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מוכן שזה יהיה בחקיקה? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הכנסת צריכה להחליט. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עומדת על כך. << דובר >> שי טייב: << דובר >> אני רק אומר, זה היה צריך להגיע עד לרמות של מעל 11,000 שקלים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עומדת על כך שזה יהיה בחקיקה בכל מקרה. << דובר >> שי טייב: << דובר >> וככל שההתרעה שאדם מקבל יורד, זה יורד בסכומים, אבל גם מגיע לסכומים שהם מגיעים ללוחמי חוד, אפילו לכפול ממה שמקבל היום לוחם חוד. זה לגבי המתגייסים החדשים שהיו אמורים לעשות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. מזכיר הממשלה, ואחריו חברי הכנסת. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> זה דבר שהגיע לכאן אחרי שהוא אושר בממשלה, ומאז השיח הזה נמשך עם הרבה מאוד מכתבים של הרמטכ״ל, גם אצל ראש הממשלה לגבי כל נושא הארכת השירות. 32 חודשים, 36 חודשים. אנחנו, קודם כול, בטווח הארוך, סבורים שצריך להאריך 36 חודש, וצריך לעשות את זה גם באותה מידה שצריך שיהיו הרבה יותר מתגייסים מהציבור החרדי. צריך את שני הדברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כהוראה קבועה? << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> באופן כללי, בטווח הארוך, גם אם זה בהתחלה בהוראת שעה. אפשר על הדבר הזה להגיע להסכמה רחבה כאן. היות שבינואר כבר אלה של 30 חודש השתחררו, זה פוגע בצה״ל, וזה תואר כמה פעמים. זו פגיעה קשה ובלתי סבירה, מעבר למה שצריך. המציאות לא מאפשרת את הפגיעה הזאת. צריך קודם כול לעשות קיבוע של ה-32 חודש ולקיים דיון על ה-36 חודש אחרי הבחירות, כי היקף הבעיות והמורכבויות, גם שתוארו פה משפטית וגם מחלוקות פנימיות בסיפור של להאריך ל-36 חודש, ייצור מצב שלא נעביר כלום. נגיד הבחירות במועדם, תיקחו את הזמן שלוקח להקים ממשלה בכל פעם. יכול להיות שנגיע למצב שנתעורר וזה ירד ל-30 חודש, וזו פגיעה קשה בצה״ל. אם אנחנו רוצים לעשות משהו יעיל, ולכן אני לא חולק על הרצוי. הרצוי, אמר את זה ראש הממשלה מספר פעמים, שר הביטחון, המטכ״ל, בצורה כזו או אחרת, הוראת שעה, בחינה, 36 חודש. המצוי, אני בעד, ומציע פה, לקצר את כל החוק הארוך הזה - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, אבל דיברנו בעבר. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> אני לא יודע מה דיברנו בעבר. אני אומר לך מה אני מציע, לאור שיחות שלי עם ראש הממשלה, רמטכ״ל, סגן הרמטכ״ל ושר הביטחון, וגם אם הרצוי 36 חודש, כדי שנצא עם התיקון הזה לפני הבחירות, ולא יהיה את החשש הזה שצה״ל צונח ל-30 חודש, נתקן כרגע תיקון אחד בלבד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> של כמה זמן? << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> שאומר 32 חודש, נקודה, ונקיים דיונים על 36 חודש אחרי הבחירות. בדרך הזאת - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה זה מביא אותך, שי? במקום ינואר צונח - - - << דובר >> שי טייב: << דובר >> זה לא צונח, זה מייצב את המצב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מייצב. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> זה מה שאני אומר. מה שדחוף נייצב, וזה לא קשור לשאר הדברים. נמשיך להתווכח - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך זה מייצב? בכל מקרה יש לך נחיתה של 5,000 איש - - - << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> לא יהיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לשיטתך, אם נגיד אני הייתי אתה, הייתי אומרת, בוא נייצב על 32 כדי לא להחמיר את המצב ובוא נעשה הוראת שעה ל-36 חודשים לשנה. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> אני אומר עוד פעם, הרצוי, הוראת שעה ל-36 חודש בושים לב לכל הטענות של הייעוץ המשפטי, של מחלוקות פנימיות על המשקל על החיילים על 36 חודש, נכון שאת הדבר הזה לעשות אחרי הבחירות, ועכשיו לעשות את הדבר הדחוף הזה, ולא להגיע לברוך גדול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני בעד שירות דיפרנציאלי בכלל. ב-2004 התחלתי להניע את זה לעבודה, גם פרופסור בן בסט. 2006 עצרה אותנו מעומס על ימי המילואים. לא יכולנו לדון אז. אין מה להשוות בכלל את העומס שהיה אז לעומס שנמצא עכשיו. עכשיו אנחנו ב-פי עשרה, מדיד ב-פי עשרה. אני התנגדתי ל-30 חודשים. אני כבר אז אמרתי, אני לא יודע איך עובדים כמו הצבא, ב-30 חודש, והעבודה שהכנסת רצתה שתיעשה, אני ידעתי שהיא מאוד קשה. ובכל מקרה, למרות ההצעות, אני חשבתי אז, אני גם חושב היום, ש-30 חודשים זה מספר לא טוב בשום מקרה. זה יכול להיות 30 או 32. יוסי, אתה בשבילי זה ממשלת ישראל. אתה לא יכול להישיר מבט לצורך שנמצא עכשיו, ולהגיד לנו, ואני מסכים עם הצבא מאוד, אפילו - - - אם אתה באמת חושב כמו הרמטכ״ל, רח"ט תומכ"א, ראש אכ"א, שזה קריטי, יש בקשה אחת. ותראה כמה אנחנו נסוגונו בעמדה שלנו לטובת המצב. אנחנו לא היינו מוכנים לדון ב-32 כשיש את חוק ההשתמטות. אמרתי לכם קודם, תורידו את זה מהשולחן. אני אגיד לך משהו אחר עכשיו, התקדמנו בעוד חודש. לדעתי, אני מוכן לדון ב-30, אם אתם צריכים אותי, אתם יכולים לעשות הכול לבד, יש לכם מספיק משתמטים בממשלה, בקואליציה, הם יצביעו בעד העומס על האחרים בקלות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם לא פה, הם יבואו להצביע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, הם יצביעו בעומס על האחרים בקלות. כשהתחלנו את הדיון הזה, לא היה על השולחן החוק של העריקים, ולמרות זאת התנגדנו ל-32 חודשים. אני מציע לך לשקול את זה עכשיו, לך לראש הממשלה, תרים אליו טלפון בהפסקה, תגיד שזה מילה - - - << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> לא הבנתי מה אמרת עכשיו. אבל הקפאת הפלילי היה גם בגרסה המלאה של חוק הגיוס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> החוק הזה ממילא - - - הרי אנחנו מבזבזים פה את הזמן - - - ב-17 בתמוז וביום ראשון ולא משנה מה, ברור לכולם שבשנייה הראשונה שזה יגיע לבג"ץ, הוא ייפסל, החוק המפלה הזה על העריקים. תכננתי להתרגש מהמילים שלך על הצורך בצבא, אני חושב שאתה צודק, גם אני מתרגש. לא רק מתרגש, לחומרה כמובן, כמוך, אלא גם מבין את ההיגיון. רמי, אתה לא היית קודם, אני אמרתי שאנחנו לפני חודשיים לא היינו מוכנים לדון על 32 בלי שעוצרים את כל הנושא של החקיקה בכלל, של חוק ההשתמטות. עכשיו אני אומר לך את מה שלא אמרנו אז. אני מוכן, אם אתה צריך את התמיכה שלי, אני לא בטוח שאתה, אמרתי לך, יש לך את המשתמטים שלך. אם אתה רוצה לעלות ל-32 חודשים, ואתה צריך את התמיכה שלנו, בתמיכה ובשתיקה. תעצור את מה שלא היה אז, את מה שאתם הוספתם על העריקים. אין ספק שזה לא ייתן לכם כלום. אנחנו לא מאמינים לכם, שכנים דבריכם. אני חושב שכשאתה מסתכל לי בעיניים, אתה שליח של תפיסת עולם שאומרת שימור הקואליציה עם החרדים המשתמטים יותר חשובה מאשר המצב של הקריסה של צה״ל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הצעתך נרשמה. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> גם אתה לא מאמין למה שהרגע אמרת לגבי. אתה יודע טוב מאוד שיש לנו אותה השקפה, וששנינו יודעים שצריך ל-32 חודש, ואתה פוליטית מנסה לערבב מין שאינו במינו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יכול - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חבר הכנסת שטרן, הצעתך נרשמה. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> תפגע בצה״ל כי אתה לא אוהב חוק אחר שלא קשור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא קשור. << דובר >> יוסי פוקס: << דובר >> המעצרים לא עוזרים לצה״ל, אתה לא מבין את זה? - - - אתה לא מבין שהמעצרים לא עוזרים לצה״ל, הוא לא אומר את זה. אף אחד בצה״ל לא אומר את זה. המעצרים של בחורי הישיבה תורמים אפס. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מעבר לזה שאני מסכימה עם כל מה שאלעזר אמר, והטיעון הוא טיעון ערכי אמיתי שצריך לעלות ל-32 חודשים, אני עצובה שחברי הכנסת שהיו כאן בדיון הקודם נעלמו. אנחנו כמי שמנסים להבין את מכלול החקיקה, העובדה שהם לא יושבים פה ושומעים בעיניים את הצרכים של הצבא, את קריסת הסד״כ, והם היו בכזה להט בדיון הקודם ובכל דיוני חוק הגיוס או ההשתמטות או הפטור משכול או ההפקרה או מה שתרצו, לי זה מפריע באופן אישי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם זה שהקואליציה לא פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> העובדה שהם נעלמו מהשולחן הזה, חברי ועדת חוץ וביטחון, זה יריקה בפרצופם של כל המשרתים, של כל החללים. זה דבר אחד. הטיעון הערכי, אני מוכנה לקבל אותו. הצעת החוק שמובאת בפנינו היא מ-15 ביולי 2024. היה חוק פיזור כנסת, אנחנו כבר בתקופה, תלוי איזה ייעוץ משפטי שואלים, אבל אחרי שזה עבר קריאה ראשונה, יש אפילו איזשהן מגבלות סביב תקופת בחירות. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> למה את אומרת "תלוי איזה ייעוץ משפטי שואלים"? כולנו באותה עמדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש איזה שהן מגבלות, נכון? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו עוד לא בהתפזרות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל עבר קריאה ראשונה, חוק פיזור כנסת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אני לא יודעת. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הכנסת ממשיכה לתפקד כרגיל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כרגיל עד שנקבע תאריך וחותכים את הזמנים? ומה המשמעות של העובדה שזה עבר קריאה ראשונה, חוק פיזור הכנסת? זה אומר משהו שאנחנו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועדת חוץ וביטחון ממשיכה לעבוד, לדעתי. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> הוא יכול לא להמשיך. זה לא מונע מאיתנו - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה, אבל אני לא מבינה למה מ-15 ביולי 2024, אנחנו עכשיו נמצאים או-טו-טו ב-15 ביולי 2026, מה קרה בשנתיים האלה, ולמה הקואליציה הזו, שבשנתיים האלה היינו במלחמה עצימה על מבצעים, על מבצעים, למה זה לא הובא לשולחן הזה קודם? למה להעמיד אותנו עם הגב לקיר ולהגיד, "עכשיו אין ברירה, זה מה שחייבים, וצריך", ובאמת אין ברירה כנראה. אבל למה זה לא הובא לדיון לפני? אני לא מצליחה להבין. ההתנהגות הזאת, שתמיד מגיעים לזמן פציעות - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא, זה לא זמן פציעות, רצו להעביר - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין, בסוף, עברו שנתיים. שאלה אחרונה, התיקון הזה, או הוראת שעה, שמובא כאן, חל רק על גברים. מה לגבי נשים? מה לגבי לוחמות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תת-אלוף שי טייב הסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר נשים לוחמות גם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא ראיתי אזכור ל-16 רק ל-15. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא אמר שזה לא בחוק, שזה בתוך ההסכמות - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא צריך - - - הנשים, זה דין אורך שירות הגברים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי כתוב כאן ב-15 "יוצא צבא גבר". << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא אמר שזה יחול רק על מי שהוסכם עליו בתוך הזה. מטי, אני מציע שתסתכלי אחרי זה בשידור של הוועדה מה הוא אמר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין שום ספק שהצבא צריך את החוק הזה, ואני גם לא מבין למה שנתיים חיכו להביא אותו לכאן. יכלו במשך השנתיים האלה להביא אותו עשר פעמים. הצבא ביקש וביקש, ומי שמנע את הבאתו זה הכנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ועוד דגל אדום, ועוד דגל אדום. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הכנסת מנעה את הבאתו, כי הוא מבין שזה לא פופולרי עכשיו מצד אחד לא לגייס חרדי, ומצד שני להאריך שירות, ולכן דחה את זה ודחה את זה ודחה את זה, עד שאנחנו נמצאים שבועיים לפני פיזור הכנסת ואו-טו-טו חייבים לעשות את זה עכשיו בתהליך מהיר. אני מודע לצורך, אין לי שום ספק בצורך הזה, אפילו היו לי ויכוחים עם היועצת המשפטית לגבי האם צריך לקצר או להאריך, אבל את זה נשים בצד. אנחנו בעולם נורמלי היינו תומכים בזה, כי הצורך אמיתי. אבל אנחנו לא נמצאים בעולם נורמלי. אנחנו נהיה מוכנים לא להתנגד לפחות, או לתת לזה לעבור יותר בקלות, אם הממשלה תוריד מסדר היום את חוק ביטול המעצר של העריקים, ואת חוק לימוד תורה. אם היא תוריד את שני החוקים האלה, ששניהם נועדו לאותה מטרה למנוע בסופו של דבר גיוס של חרדים, אנחנו לא נתנגד. אני לא יודע אם נתמוך, אבל לא נתנגד. אבל זה תמורת זה. אי-אפשר ביד אחת לעשות חוקים שיבטיחו אי-גיוס חרדים - - - ושלא יתבלבלו, הסיפור הזה של לימוד תורה הוא בסופו של תהליך יעזור לא לגייס חרדים, למרות שלא רואים את זה ככה. וגם המעצר של החרדים זה אותו דבר. אם החוק הזה יבוא, הכנסת תצטרך לאשר אותו בקולות של החרדים ובאצבעות של החרדים, הם יצטרכו לגרד את האצבעות האלה, כי אנחנו נצביע נגד. אנחנו לא נצביע, אם אתם תורידו את שני החוקים האלה, תוכלו להעביר את זה בקלות. זו עסקה הוגנת, כי אתם יודעים שחוק העצירים ייפסל בבג"ץ. קשקוש, אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו. גם אם היינו כולנו הולכים ולא נמצאים פה, החוק הזה היה עובר והיה נפסל בבג"ץ אחרי שעה. וגם חוק לימוד תורה, אני לא יודע אם הוא ייפסל או לא ייפסל, אבל זה חוק בזוי בעיניי, ולכן זאת ההצעה שלנו. אם אתם רוצים שלא נתנגד, תורידו את שני החוקים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לאורך כל השנתיים וחצי האחרונות, מאז 7 באוקטובר, דיברנו על כך שמדובר בכלים שלובים. ומה שחורה לי, שבדרך קבע, הקואליציה הזאת מתייחסת לציבור המשרתים כאל מובן מאליו. הרמטכ״ל הדגיש את זה בכל התייחסות שלו, שמדובר בכלים שלובים, שקודם כול לעשות גיוס כדי להרחיב את הפוטנציאל, כדי למצות יותר ויותר חרדים שיצטרפו לשורות, להרחיב את השורות, ויחד עם זאת להתייחס לחוק הסדיר ולחוק המילואים, כדי לנסות איכשהו לאזן את העומס העצום הזה. מה שאתם עושים עכשיו, נטרלתם לחלוטין את גיוס החרדים. למעשה אתם מכשירים השתמטות, בעצם העובדה שאתם נותנים חסינות כמעט מוחלטת למי שלא מתגייס, אתם עוד נותנים מעמד על למי שלא מתגייס, ואתם לוקחים את הגב הצנום של אותו ציבור שמשרת, ודיברתם על זה, התחלנו להתווכח בין סדיר למילואים, מה זה משנה, הסדיר הופך מיד להיות מילואים, אבל זה אותו ציבור, הסדיר והמילואים, אותו סדיר שהופך להיות מילואים, ואם הוא יקבל כאן 32 חודשים, אחרי זה הוא יקבל בהמשך גם מילואים. בסוף הכלים השלומים לגביו יפעלו באופן זה שהוא יעשה לא 25 יום בשלוש שנים, אלא 100 ימים בשנה, מקסימום תשפרו אותו ל-60 ימים בשנה, והסדיר, השירות שלו יתארך. מה שקורה פה באופן ברור ועקבי זה שהמשתמטים משתמטים יותר והמשרתים משרתים יותר. זה הסיכום של הדיון הזה. הקשבתי ברוב קשב לשיח של רח"ט תומכ"א, שהסביר לי בדיוק גם את נושא מחזורי הגיוס. כאחת ששולחת את הבן שלה לשדה הקרב, אני בהחלט חושבת שחיילים קרביים צריכים לקבל הכשרה כמו שצריך, לא לקצר את ההכשרה ולא לעשות שום פטנטים שלא ייתנו להם את ההכשרה המספקת כדי שאלה יוכלו להילחם. תכשירו אותם כמו שצריך ותיתנו את הזמן להכשרה, אבל תסתכלו על זה כמארג. לא ייתכן שאתם לוקחים אותנו למקום שאתם פשוט מסתכלים באופן שהוא מובן מאליו לציבור המשרתים, ויש כאן אזרחים מורמים מעם, אלה שלא משרתים ואלה שמשרתים. אם תרצו, יש פה הבחנה בין דם לדם. וזה החרפה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, הדיון הסתיים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>