פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 943 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("שאגת הארי") << נושא >> << נושא >> 2. הצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("שאגת הארי") << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין אורי מקלב אורית פרקש הכהן נאור שירי מוזמנים: יוראי מצלאוי – סמנכ"ל ומנהל אגף אסטרטגיה לאומית, משרד האוצר אושרת חסיד – רמ"ט למנכ"ל, משרד האוצר ליאת מקמילן – מנהל תחום עידוד השקעות הון תעשיה, משרד האוצר חיה לוי – מנהלת תחום נזקים עקיפים רשות המיסים, משרד האוצר ישי פרלמן – רשות המיסים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר יעל אסיף – רשות המיסים, משרד האוצר לאה אמזלג – מנהלת תחום השגות ועררים, משרד האוצר רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר דיאנה בארון – מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד ליאת נויבורט – יו"ר ועדת מס ערך מוסף ומכס, לשכת עורכי הדין רועי כהן – עו"ד ונשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל סיגל אבירם – יועמ"ש, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל רחל כהן – נציגת לה"ב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אורי זלינגר תבור – ראש תחום מימון וכלי סיוע, התאחדות התעשיינים בישראל נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל שרון שינבאום – קשרי כנסת ממשל יעל גויסקי אבס – יועצת, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ליאור גור – צוות כנסת וממשל פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סיגל גורדון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("שאגת הארי") << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, תשלום פיצויים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> בגדול, אתם מכירים את ההסדר שמונח פה על שולחן הוועדה כי הוא תוצר, בין היתר, של השיח שהיה לנו אגב החקיקה של ההסדר הכלל ארצי, שנקרא פיצויים כלל ארצי. שם כבר הצהרנו, שאגב עבודת המטה שנעשתה מול פיקוד צפון ופיקוד העורף, הצלחנו להכליל את אזורי ההתגוננות גליל עליון וגולן צפון, יחד עם קדמת צבי וקצרין, באזור הנחיה גולן דרום ולהכניס אותם לתקנות, למסלול מחזורים/מסלול שכר. אושרת, תפרט את הקריטריונים שעל בסיסם ביצענו את ההבחנה ועל בסיסם ניתנות התקנות. שוב, עבדנו כמו שעבדנו תמיד מבחינת העקרונות, על הנחיות שקשורות בהיבטי ביטחון ולתקופת הלחימה הספציפית הזאת לחודשים מרץ ואפריל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאי ויוני. מרץ, אפריל, מאי ויוני. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא. מרץ ואפריל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז שהתקנות יחולו גם על מאי ויוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תקריאו את הדברים. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> כפי שיוראי אמר, הקריטריונים משקפים פגיעה חמורה בפעילות הכלכלית ועל בסיסם החלטנו להחיל את האזורים שיוראי ציין. התנאי הראשון שאליו התייחסנו, שזה גם תנאי שחבר הכנסת ינון אזולאי אמר באחד הדיונים הקודמים על מתווה הכלל ארצי, זה היה התנאי של 45 ימים, זה התנאי שצריך להיכנס אליו, 45 ימים כתומים ואדומים של הנחיות פקע"ר. זה למעשה 45 ימים שהיו מגבלות מחמירות בכל ההיבטים, גם במקומות עבודה, גם בחינוך וגם בהתקהלויות לתקופה יחסית ממושכת, חודש וחצי. מהתנאי הזה הוספנו עוד שלושה קריטריונים. האחד, זמני התגוננות אפס עד 30, זמנני התגוננות מאוד קצרים, בצירוף של מספר התרעות מאוד גבוה לא באמת אפשר להפעיל עסק כי היו צריכים להיות בצמידות למרחב מוגן. הקריטריון הנוסף הוא סמיכות לאזורים בעלי עצימות לחימה גבוהה. האזורים בעלי עצימות לחימה גבוהה זה כמובן יישובי קו עימות. כולנו יודעים, שביישובי קו עימות חלות הגבלות מחמירות של פצ"ן והאזורים שצמודים אליהם מושפעים מזה. זה קריטריון שהתעסקנו בו גם במהלך מלחמת חרבות ברזל. והקריטריון האחרון, החלות חלקיות או מלאות של פצ"ן. בעצם, ביישובי קו עימות היו הנחיות של פצ"ן, אתם בטח מכירים מהתקופה של מלחמת חרבות ברזל, שימוש בתשתיות, שהות של כוחות צבא, שימוש בסוללות ארטילריה, כל ההנחיות האלה שהיו באזור הזה, חסימת צירים, תנועה, ירי מוגבר של צה"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קו עימות זה המסלול האדום. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> זה נכון מה שאתה אומר. חשוב לציין שיש גם את המסלול האדום, אבל יש כאלה עסקים שמעדיפים ללכת על המתווה המחזורי כי זה מתווה הרבה יותר מקל. יישובי קו עימות מופיעים גם כאן וגם במסלול אדום. בנוסף, ביישובי גולן צפון, יישובי קדמת צבי וקצרין, וגם ביישובי קו עימות, היו הנחיות מגבילות של פצ"ן, גם שקשורות לחינוך, להתקהלות, מעבר להנחיות של פקע"ר, ששמנו לב שזה היה מעבר למה שהיה בכל הארץ. בנוסף לכל זה, קיימים 11 יישובים באזור ההתגוננות גליל עליון שבהם חלו הנחיות מחמירות של פצ"ן, מקבילות להנחיות המחמירות שהיו באזור קו העימות. כמובן שהייתה השפעה בתוך מרחב של גליל עליון. כל הקריטריונים האלה יחד הביאו אותנו להחיל את התקנות האלה, הפיצוי המלא לגליל עליון, גולן צפון, היישובים קדמת צבי וקצרין, ויישובי קו עימות שכמובן גם זכאים למסלול האדום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המצב בצפון מורכב. כרגע יש לא מעט עדכונים ודיווחים ותלונות של אנשים שחיים בטח ובטח באזור קו העימות, אבל גם מעבר לזה, אומנם הנחיות פיקוד העורף לא השתנו, אבל המצב בפועל הוא, שאין כלום, שהעסקים מנסים להיות פתוחים אבל אף אחד לא מגיע. אני בקשר מתמיד עם מישהו משלומי, שהכרתי עוד מהתקופה של הפינויים פה במלונות, הוא אומר לי, יש מצב שמגיע לך רחפן נפץ לתוך היישוב, ואין אף אחד, כולם בלחץ, המצב שם בעייתי. נכון שהתעסקנו עם שאגת הארי, אבל כרגע יש מצב שצריך לתת לו מענה. העובדה היא, שהנחיות פיקוד העורף לא השתנו או שלא רוצים להכניס מצב כתום, אדום, אני לא יודע מה כל ההגדרות האלה, אבל בסופו של דבר יש מציאות וצריך להתייחס למציאות הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להוסיף, ברשותך. בשבוע שעבר הייתי בגושרים, הייתי בקרית שמונה והסביבה, פגשתי בעלי עסקים באופן ממוקד מכל מיני ענפים ומכל מיני תחומים. אין לקוחות ואין הכנסות. אין הכנסות. אין מטיילים, אין תיירות ואנשים בקושי יוצאים ולכן אנחנו חייבים לתת להם מענה. שוב, אני תומך לחלוטין בהצעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש ביטולים, גם של עיריות, של גופים גדולים, של בתי ספר, שעדיין לא מאפשרים לצאת לאזור הזה. וכשאנחנו מדברים על מאי יוני, כל ארגון אחר שמוציא, הוא סגור, ואם הוא ביטל, הוא לא יחזור לשם, הוא ילך למקום אחר. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני אענה בקצרה. דבר ראשון, אנחנו בוודאי מסכימים עם כל מה שנאמר ועם הערות הוועדה. אתם מכירים את זה גם ממבצעים קודמים, גם מהלחימה, אנחנו מביאים את התקנות אחת לחודשיים ואנחנו בוחנים אותן במנותק מהחודשיים שהיו קודם לכן. כי הרבה פעמים זה תלוי, בין אם הייתה מלחמה כלל ארצית, לא הייתה, היה אזור ממוקד, לא היה אזור ממוקד, בדיוק כמו שהיה לנו בחודשיים האחרונים, והדבר הזה כמובן משפיע גם על גיבוש הקריטריונים. לכן אני אומר, ככלל, לתת תשובה עכשיו, אנחנו לא יכולים. מה שאני כן יכול לומר, שאנחנו בוודאי בוחנים, כבר עכשיו נעשית עבודה מול פיקוד צפון ופיקוד העורף, ואנחנו מקבלים מהם עדכונים שוטפים. אנחנו חושבים, ככל שהמצב יימשך כפי שהוא עכשיו, לאורך כל התקופה הרלוונטית, התקופה הקובעת שזה מאי ויוני, בוודאי שנמצא את הקריטריונים המתאימים. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> עסקים כבר יקרסו, לא יהיו עסקים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> מקצועית, אנחנו נדע להשלים את הבחינה הזאת ברגע שיהיו לנו את כלל ההנחיות. שוב, אנחנו לא מחכים עד תום התקופה באופן מלא, אנחנו משתדלים לעשות את זה לפחות עד מחצית התקופה, שזה אזור ה-1 ביוני, שם אנחנו יכולים – עובר מבחינתנו קו פרשת המים – ואנחנו משתדלים להביא את זה לפני ה-15 ביוני, שזה מועד הדיווח על החודשים מאי ו-15 ביולי, שזה מועד הדיווח על חודשים מאי ויוני. לכן, דה פקטו, ככל שהוועדה תאשר את התקנות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה עם אלה שמדווחים חד חודשי? << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> מי שמדווח חד חודשי - על פי רוב, רוב העסקים מדווחים דו חודשי ולכן אנחנו הולכים לפי זה. נכון שיש עסקים שמדווחים חד חודשי ולהם יכול להיות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני שואל, למה? כי אם אנחנו נמצאים באירוע של מקדמות ומשולמות מקדמות, הרי מה ייקרה? אנחנו עכשיו מחכים שייקרה משהו ואם בסוף יהיה אירוע ביטחוני, אז יש את המנגנון הקודם. אבל ממתי הוא יתחיל? הוא יתחיל מהרגע שיוכרז האירוע הביטחוני. ואז התקופה הזאת, אף אחד לא מסתכל עליה. זאת הבעיה. הבעיה היא, שכל הזמן מנסים להסתמך על איזשהו - אני מבין את הצורך לעמוד בתוך כל האדנים המשפטיים ששומרים על עקרונות השוויון, צדק, אחווה ושלום, אבל בסוף יש מציאות. יש עסקים שנקרעים וכל פעם הם במצב, גמרנו עם מרץ אפריל, היום אנחנו באמצע מאי, הם רואים שמה שקרה מתחילת מאי עד עכשיו זאת קטסטרופה. והקטסטרופה היא לא באיזשהו צפי שאוטוטו היא נגמרת. מי שמסתכל עם מבט מפוקח, מבין שאנחנו לא הולכים לתקופה רגועה יותר. אם אנחנו הולכים לתקופה רגועה פחות, למה לחכות? הסטרס שיש לאנשים האלה הוא גם ככה גדול. הילדים שלהם, רובם לא במסגרות חינוך כי לא שולחים מתוך פחד. כל האירוע שם, כל האזור שם בעייתי, ובכל זאת, אנחנו מחכים שמשהו ייקרה. למה? תגידו, יש מנגנון מקדמות, מי שרוצה את אותו הדבר שנתנו לו במרץ אפריל, אנחנו גם נותנים לו עכשיו על מאי יוני, אחר כך אם צריך, נתחשבן, נחזיר. אבל תנו להם לנשום. תנו להם להרגיש שרואים אותם. תנו להם משהו, שכן, שמו לב אליהם. הם לא בורחים, הם נשארים שם אבל קצת להסתכל עליהם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ולכן, מה אתה מציע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מאוד פשוט, יש מנגנון מקדמות שקבוע למרץ אפריל, להאריך אותו למאי ויוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מישהו מתנגד? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אנחנו לא מתנגדים. אני רוצה לעשות סדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה ביקשת לראות, מה ייקרה עד אמצע התקופה. אנחנו רואים שהביטולים כבר קיימים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני לא מתווכח עם האמירה הזאת. אני יודע שזה המצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בפעם שעברה זה היה ארבעה חודשים, הייתה בקשה של הוועדה ונעניתם לבקשה. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> זה היה אירוע אחר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא נכון, אף פעם לא הארכנו לפני שעברה מחצית התקופה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז הפעם תאריכו. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני אענה לשאלת היו"ר. אני לא מסתכל על זה ממקומות של הצדקה משפטית, בלי שאני מקל ראש בחשיבות של זה. אבל אני אומר, אנחנו מסתכלים על זה ביכולת שלנו היום להצדיק את זה על פני אזורים אחרים. כשיבואו וישאלו אותך – ויבואו וישאלו אותך כי אתה מכיר את זה גם מהסבב הקודם – בגליל תחתון, למה אנחנו לא מקבלים? אני רוצה להיות מסוגל לענות להם ואני כרגע לא יודע לענות להם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם בגליל תחתון יש רחפני נפץ? << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> זה בדיוק האירוע, אם אני אלך לפי הקריטריון שלך, אז גם גולן צפון לא יקבלו כי לא היה שם רחפן נפץ אחד. ולכן אני אומר, אני רוצה להיות מסוגל להסתכל בעיניים לעסקים ולהסביר להם, למה העסק הזה מקבל ולמה העסק הזה לא מקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסוף אפשר לבוא ולהיות מסוגלים להסתכל בעיניים. בסוף צריך לעשות איזון של מה יותר חשוב. כשאתה שם מצד אחד את הרצון להסתכל בעיניים ולהסביר ולעמוד מאחורי זה בשתי רגליים, ארבע רגליים או שש רגליים, ומהצד השני, את נתינת המענה בזמן אמת לאלה שקורסים היום, תרתי משמע, לכן אני אומר, לא ייקרה כלום אם תהיה פגיעה בעיקרון הזה, אם יהיה איזשהו תעדוף של משהו לרגע כדי לתת מענה לצורך שהוא צורך אסטרטגי של מדינת ישראל – העובדה, שאנשים יישארו במקומם ולא ילכו משם עכשיו, זה צורך אסטרטגי של מדינת ישראל. וכדי לתת לו מענה, זה בסדר אם נגיד, שגם אם אנחנו לא עומדים על כל העוגנים המשפטיים, אנחנו לא רוצים להיכנס לתהליך שייקח לנו חודשיים לחוקק, בטח שכנראה עוד חודשיים אי אפשר יהיה לחוקק. לכן מה שאני אומר, בואו נייצר ודאות, גם לוודאות יש מחיר כלכלי. בוא נייצר ודאות, נאריך את זה גם אם לא מוצדק להאריך הכול. נאריך את זה כי זה קיים. כמו שבמנגנון לחיצת כפתור היה אפשר תמיד להכניס שינויים ושדרוגים ושיפורים, גם פה, לתת ודאות, לייצר ודאות, להגיד לאנשים, הנה, אנחנו רואים אתכם, ומי שחושב שהוא צריך עבור מאי, יוני, בבקשה, רק דעו לכם, אם אתם תבקשו ותקבלו ובסוף יתברר שלא הגיע לכם, אתם תצטרכו להחזיר את זה. למה לא לייצר את הוודאות הזאת? זה הרי לא כסף גדול. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> זה לאחוז את המקל משני קצותיו, כי אתה אומר, אנחנו נותנים ודאות אבל אנחנו נגיד לכם, שאם בסופו של דבר בבדיקה יימצא שלא מגיע, ניקח את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תאכל את המקל, תייצר ודאות. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה אני מציע כדי לאזן. אני חושב – אני לא אוהב את זה - אבל מה שאנחנו יכולים לעשות, גם אני רוצה לתת ודאות עסקית מהר ככל הניתן כי אני מבין את המצב שם, אנחנו כן נצטרך להמתין, אנחנו נמצאים היום ב-19 לחודש, מחר כבר 20 לחודש, יש לנו עשרה ימים עד לסוף חודש מאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בתוך עשרה ימים, יש סברה – אני ניזון מתקשורת זרה - שתהיה באירוע מלחמתי. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> זאת בדיוק התשובה. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> זאת בדיוק התשובה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קשה לי מאוד שנכנסים לי בדברים כי יש לי הפרעת קשב. שוב, כאשר תהיה בתוך מלחמה, מתי תתחיל לספור? מהמועד שיכריזו מלחמה. ואז מה קרה בתקופה של שבועיים שלושה, לא קרה כלום. תישאר בחוץ. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני לא בטוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרי זה יגיע לפה גם ככה, תחיל את זה רטרואקטיבית. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> איך? תקשיב מה אתה אומר בעצמך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע כמה אנשים, כמה סוחרים, כמה בעלי עסקים מסתכלים על הדיון הזה ומנסים למצוא שביב של תקווה למה שקורה עכשיו, לא למרץ אפריל. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אז אני אומר, שביב של תקווה, ככל שהמצב יישאר כפי שהוא עכשיו עד לסוף חודש מאי - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מבקשים כוועדה, אני לא חושב שיש מישהו בוועדה שחולק על זה, אנחנו מבקשים לייצר את הוודאות הזאת עכשיו ולהאריך את זה למאי יוני. אתם רוצים חמש דקות היוועצות? << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> לא, לא צריך. אנחנו איתכם היו"ר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין, תודה רבה. תקריאו בבקשה ובואו נצביע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה נוספת, לפני האישור הלאה. אלה שבמסלול האדום, יהיו גם במאי יוני? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. החוק קובע, כדי להיות זכאי למסלול אדום, אתה צריך שתהיה הפסקת פעילות מלאה. זה רשום בחוק. במרץ הייתה להם הפסקת פעילות מלאה, הם היו כתומים. הנחיות פיקוד העורף אמרו שאין בתי ספר, והיו עוד הנחיות מצטברות של פיקוד צפון, והכרזנו שהייתה הפסקת פעילות מלאה. היום, המצב שהם צהובים, אנחנו לא יכולים לאשר, שלפי חוק מס רכוש, החוק הקבוע, יש הפסקת פעילות מלאה לגבי מאי יוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה יודע שזה לא מהדברים שסוכמו. למשל, בנוגע לחקלאות. כשאתה אומר להם מסלול אדום, בקו עימות אין מסלול אדום אלא במחזורים, היה סיכום שייתנו להם 35 מיליון שקלים, אתה זוכר את הסיכום הזה - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בחקלאות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה בכל הארץ, זה לא רק בקו עימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. אבל מה קרה עכשיו כשעברנו והעברנו את עם כלביא, אתה אומר, במסלול האדום אני לא יכול להמשיך איתו גם במאי, יוני. אתה בעצם פוגע באותם אלה שנמצאים בקו העימות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במי אני פוגע, בחקלאות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא. אם תרצה, אסביר את זה בפרוטרוט אבל חבל על הזמן של כולנו. אם אנחנו מדברים על המסלול האדום, הוא אמור להיות גם במאי ויוני, למה? אם אנחנו מדברים על אותם יישובים שעדיין לא חזרו, שהם לא מסלול אדום והם עדיין לא חזרו, היו להם ביטולים, המסלול האדום שהוא מושבת - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני ארחיב טיפה. לגבי קו העימות, שהכרזנו שהייתה להם הפסקת פעילות במרץ אפריל, בשני תחומים: תיירות וחקלאות בלבד, ששם לא צריך הפסקת פעילות, הם יהיו זכאים למסלול אדום גם במאי יוני. מסחר ושירותים צריך הפסקת פעילות של למעלה משבוע ואנחנו לא יכולים כרגע, בהנחיות הקיימות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נוציא חוות דעת, נפרסם את חוות הדעת בתחילת שבוע הבא לגבי עסקי תיירות. תיירות זה קצת שונה מחנות מכולת, תיירות מושפעת לא מהתושבים של אותם יישובים אלא מתושבים של מקומות אחרים שלא מגיעים והנזק ארוך יותר. אז נוציא חוות דעת לגבי התיירות והחקלאות, שהם יהיו זכאים גם במאי יוני, אבל לא יתרת העסקים. יתרת העסקים, כמו שיוראי אמר, ככל שהאירוע יתמשך עד סוף מאי, נוכל להתקין תקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה מבין שהאירוע מתמשך ואתה כן מאפשר מסלול מחזורים, לאו דווקא בקו עימות, למה אתה לא מבין שקו עימות זקוק לו יותר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך לעשות תיקון חקיקה ראשית. אין מה לעשות. זה מה שקובע כרגע החוק. אני אישית חושב שזה לא נכון מקצועית לעשות, שבכל מקום שיש צהוב, להחליט שהוא יהיה זכאי לאדום, אחרת נקבל תביעות במהלך כל השנה מכל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תיירות, ענית לי וזה בסדר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי התיירות אנחנו מסכימים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, תשלום פיצויים, נזק מלחמה ונזק עקיף, הוראת שעה, התשפ"ו-2026. אני אבהיר מראש, שאנחנו מדברים על התקנות, שהן בעצם כמעט אותו הדבר כמו התקנות שהיו בכל ההסדרים הקודמים, עם שינויים שנדרשים בגלל השינויים של התקופה ובעקבות השינויים שנעשו בחקיקת החוק לפני כחודש. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36א ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, להלן - החוק, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הוראת שעה 1. לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026) (להלן – התקופה הקובעת), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) – (1) בתקנה 1 – (א) במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר: "אזור מיוחד" – האזור הכולל את היישובים והאזורים המפורטים בתוספת השנייה, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופה הקובעת, הכול לפני העניין; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה בעצם מה שאושרת הסבירה קודם. קבענו רשימה של יישובים שהם האזור המיוחד. כמו במקרים קודמים, הרשימה של היישובים מגדירה את האזור, כאשר אם יש אזור תעשייה שהוא בתוך האזורים האלה, הוא גם ייחשב כחלק מהאזור. את הרשימה נקרא בסוף, זה היישובים בצפון, שאושרת הסבירה, שיש להם הצדקה מיוחדת. ״הוראה על סגירת מוסד חינוך״ - הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופה הקובעת; ״חוק מיסוי מקרקעין״ - חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963. "חוק הסיוע הכלכלי" – חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בעצם החוק שהתקבל לא מזמן. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן, זה החוק שהתקבל לפני כחודש. "חוק מס ערך מוסף", "מוסד ציבורי זכאי", "מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס״, ״מס תשומות״, "קרוב", "שנת הבסיס", "תמיכות ותרומות", "תקופת הבסיס" ו-"תקופת הזכאות" – כהגדרתם בסעיף 38לו לחוק כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק הסיוע הכלכלי; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לגבי עוסק המדווח על פעילות במזומן? זה לא צריך בעצם, ההגדרה ירדה? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. לא צריך כי בעצם ההגדרה שם, בגלל שאנחנו מפנים לתקופת הזכאות, בפעם שעברה לא הפנינו לתקופת הזכאות, היה צריך עוסק על בסיס מזומן, עכשיו, בתקופת הזכאות תיכלל תקופת הזכאות החליפית לעניין העוסק שמדווח על בסיס מזומן. ״שווי של נזק עקיף״ - אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה בתקופה הקובעת:" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחס למה בתקופת הקובעת. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היא ביקשה להסביר ולהתייחס למה בתקופה הקובעת, מהי התקופה הקובעת? למה התקופה הקובעת ולא הנוסח הקודם? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> השווי של נזק עקיף פה מבהיר מה זה השווי של נזק עקיף, זה בעצם אותו הדבר כמו הקודם. הוספנו פה התקופה הקובעת כדי להבהיר שהנזק צריך להיגרם בתקופה הקובעת שדיברנו קודם, שזה מרץ אפריל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מרץ אפריל. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אמרנו רק מרץ אפריל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ממש לא. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אנחנו מתקדמים עם הנוסח כפי שהוא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה אמרת - - - << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אמרתי מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאנחנו מאריכים למאי-יוני. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי דבר כזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז תאריכו בבקשה למאי-יוני. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> היו"ר, אמרתי מה אנחנו יודעים לעשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מה שאמרת, מאי, יוני. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> לא. אמרתי מה אני יודע לעשות ומה אנחנו לא יודעים לעשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתה יודע לעשות? תסביר לי. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אני יודע לעשות את הבחינה בסוף חודש מאי, שזה מחצית התקופה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. מאי, יוני. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אני לא יודע לעשות את זה כרגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ביקשנו פה, כולנו פה אחד, שאתם תאריכו את זה למאי יוני ואמרת לי, אנחנו איתך, נכון? << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> לא. שאלת אם אני יכול להמשיך? אמרתי, אני איתך, אפשר להמשיך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז זו המטרה, המטרה שתאריכו את זה בבקשה למאי יוני. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אמרתי על זה והעמדה בהקשר הזה לא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אתה רוצה, אתה רוצה שלא נאשר את זה עד שלא תאריכו? תגיד לי מה אתה רוצה שייקרה? << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> היו"ר, אני מעריך את עמדתך, אני מכבד אותה, אמרתי לך את זה גם בפעם הקודמת, אני לא יודע לעשות את זה. לא יודע לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנחנו מבקשים לעשות את זה. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> גם בפעם הקודמת ביקשתי ממך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעת, אנחנו מבקשים לעשות. שמעת פה את כולם מדברים, כולם יצאו פה מתוך הבנה, לכן הם הלכו, כי כולם הבינו שאתה אמרת שזה מאושר. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אני לא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז הייתה חוסר הבנה, אין בעיה, אתם רוצים שנסיים את הדיון עכשיו עד שיהיה לכם מענה למאי יוני ותחזרו? << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> לי לא יהיה לי מענה כי אני לא יודע להביא קריטריונים כרגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא יהיה מענה, אז ככה, אני רוצה שיהיה ברור מה נאמר פה. אנחנו לא ניתן, ועדת הכספים לא תיתן להמשיך את חוסר ההסתכלות על בעלי העסקים בצפון בעת הזאת. לכן באנו ואמרנו וביקשנו וחייבנו, שאתם תכניסו לפה את מאי יוני. זה מה שאנחנו דורשים מכם ואנחנו רוצים שתעשו את זה. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> צריך להחיל את זה על בסיס אותם קריטריונים. איך אני יכול - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תחיל את זה. לכן אמרנו, שאת המנגנון של המקדמות שיש לך כרגע, אתה פותח אותו גם למאי יוני. מי שזכאי למקדמות על בסיס הקריטריונים שהיו לך, יוכל גם להגיש מקדמות במאי יוני. במידה ואחר כך ייראו שזה לא היה נכון, לא היה צודק, כל שיטה אחרת, יהיה אפשר לבוא. זאת המטרה, תמצאו דרך לעשות את זה. זאת בדיוק הבעיה. אמרתם חזור ושנה, מלא פעמים, שאין פה אירוע תקציבי, שזה לא אירוע גדול, ואנחנו דורשים שאתם תעשו את זה. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> כמובן שיש לזה עלות, אני לא אתייחס לזה, אבל כן רצית להתייחס לחשש שהעלית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, אין חשש שהעליתי. את לא מבינה. את יודעת למה את לא מבינה? מכיוון שאת יושבת במשרד האוצר ומתעסקת עם עקרונות ועם מספרים ולכן את לא מבינה. את לא מנהלת עסק בשלומי או בנהריה או בכל מקום אחר. אם היית מנהלת עסק באחד המקומות האלה, היית מבינה את המציאות והיית מבינה שמבחינתם עכשיו לבוא ולחכות עשרה ימים זה נצח כי לא נכנס כלום בקופה ולא מתקתקים כלום בקופה, והם מחכים למה שיגיע למרץ אפריל. הם בסחרור. בעל עסק שהוא בסחרור, אתם פשוט לא מבינים את המשמעות של הדבר הזה. לכן, תפסיקו עם העקרונות האלה. כל הדברים הללו נועדו לשרת את האנשים בסוף. העקרונות, אין להם קיום אם הם לא משרתים אנשים. הם נועדו למנוע אפליה. אף אחד היום שלא נמצא באזור הזה, לא יכול לטעון שמפלים לטובה את האנשים בצפון. אם כבר, הם מופלים לרעה. הם מופלים לרעה כי מדינת ישראל לא מספקת להם את הביטחון שהיא אמורה לספק להם תקופה ארוכה. הם מופלים לרעה כי מוסדות החינוך שלהם לא עובדים כמו שצריך. הם מופלים לרעה כי אין להם שגרת חיים כבר שנים. אז זה שאתה בא ואתה כבר פתחת מסלול של מקדמות ואתה מאפשר למי מהם שרוצה – אני מאמין שבעלי עסקים הם אנשים אחראים, הם לא ילכו לגנוב את המדינה, הם לא ילכו להוציא כסף אם הוא לא מגיע והם לא צריכים – אלה שכן צריכים, אלה שנמצאים בסחרור, עצם הידיעה, שכבר עכשיו הם יוכלו להגיש מקדמות גם על מאי ויוני, עד שהם יוכלו לנשום, זה מבחינתם עולם. אנחנו מקבלים, לא רק אני, היו פה אחרים, הם פשוט הבינו שאתם הסכמתם עם זה, לכן הם הלכו. אני לא מוכן עכשיו לשמוע את כל הנימוקים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אם לא מוכנים לשמוע נימוקים, בבקשה, תעשו מה שאתם רוצים. אני אומר, אני מאוד מכבד את יו"ר הוועדה, אני מכבד את הוועדה, להגיד שאנחנו מנותקים בהקשר הזה, המאמץ שאנחנו עושים כדי להביא את התקנות האלה, על פי רוב, אמיר יכול להעיד, יש לו פה ניסיון היסטורי הרבה יותר ממני, אבל אני גם נמצא באירוע הזה כמעט ארבע שנים, לא היה מצב שבמלחמות קודמות, את כל תקנות הפיצויים האלה הבאנו רטרואקטיבית חודשים אחרי המבצעים. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> לא היו מלחמות ארוכות. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> חבר'ה, אני מבקש מכם לא להפריע לי. אנחנו עושים את זה תוך כדי, בזמן תנועה, באמצע החודש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תאריכו למאי ויוני. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אני מבין, אני גם הייתי רוצה להיות מסוגל לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מסוגל לעשות את זה. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> לא. הדרך שאני מסוגל לעשות את זה, זה בסוף חודש מאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מוכן לחכות. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אז תציע לי היו"ר, איזה קריטריונים אתה חושב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אותם קריטריונים שהיו נכונים דאז - - - << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אותם קריטריונים לא חלים, זה בדיוק האירוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז הם לא חלים. בינתיים, כדי לתת מענה - - - << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> הקריטריונים מדברים על 45 יום. לא חלפו 45 יום בתקופה הקובעת, איך אני מחיל אותם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אסביר לך. איתרע מזלך, יש לי איזה השכלה משפטית מינימלית. בסופו של דבר, אתה נמצא פה במצב לא נורמטיבי. אין לך את כל הזמן ללכת ולייצר קריטריונים ולבדוק בדיעבד, אתה צריך לתת מענה בזמן אמת. ואתה בחרת, לאותו אזור שאתה הסכמת ונתת לו קריטריונים שעל בסיסם תיעדפת אז, מכיוון שהרוב המוחלט של האזור הזה, נמצא עדיין במצב שלא מאפשר לו שגרת חיים תקינה, אתה מאפשר לו להמשיך ולהגיש מקדמות במאי ויוני, על בסיס אותם עקרונות של מרץ אפריל. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אבל העקרונות האלה לא חלים עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון שהם לא חלים, אבל אתה מאפשר, מכיוון שאתה קבעת לאזור הזה - - - << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אבל איך אני מחיל את זה? מה אני קובע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסביר, כשאתה מאריך אותם לתקופה הזאת כדי לתת מענה זמני, במקום שאתה לא יכול לייצר מענה מיידי אחר, אתה נותן את זה כמענה מיידי. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> היו"ר, אתה יודע למה אני כועס? כי אתם באתם אליי וביקשתם ממני, אמרתם לי, תמצאו את הדרך כדי להחריג את האזורים האלה, למרות שאני בזירת לחימה כלל ארצית, למרות שמאוד קשה. אז אנחנו הבאנו קריטריונים שתחומים לתקופת זמן שבה הייתה לחימה בכל הארץ. עכשיו אתה בא ואומר, קח את הקריטריונים האלה שהיו בתקופת לחימה שכל הארץ הייתה זירה אחת, וברובה, דרך אגב, האזור שבו התרכזו עיקר הטילים היה גוש דן, הסברנו לכם את המורכבות של זה, כבר בדיון אז, ואתה אומר לי, תחיל אותם על תקופה שרובה לא קרתה. וגם בתקופה שהיא קרתה, אין שום רלוונטיות לקריטריונים האלה עכשיו. מה אני אומר ליו"ר? אני מבין את הערתך, אני לא רוצה לחכות עם זה אפילו יום אחד נוסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> לא. אני אומר לך, תן לי לחצות את אמצע התקופה, לא את הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יכול לחצות. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אני אספוג את חוסר הוודאות שהיו"ר מבקש ממני לחודש שלם, שבו אני לא אדע - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אל תעשה יוני. חצית את מאי - - - << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אז מה תעשה? רוב העסקים מדווחים דו חודשי, אתה לא תיתן מענה לרובם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אתה תעשה למאי ואחר כך אתה תחשוב איך אתה עושה את יוני. בינתיים, אם זה יוצר לך בעיה, תיתן למאי. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> היו"ר, אני מדבר איתך על עשרה ימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרה ימים זה נצח. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> זה לא נצח. כי אם בעשרה ימים האלה, בכל מקרה אף עסק לא יכול להגיש את הדיווח עד ה-15 ביולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא נכון. אתה מדבר איתי על מועדי דיווח ועל דברים מהסוג הזה ואני מדבר איתך על משהו אחר. היום, כשיש לך את כל בעלי העסקים בצפון, שנושאים עיניים לדיון הזה, הם רואים שרואים אותם וסופרים אותם וחשבו לתת להם מענה מיידי, עכשיו, לא עוד עשרה ימים. לא ברור מה יהיה בעוד עשרה ימים, כן יהיה באיראן, לא יהיה באיראן כל מיני דברים. אני לא יכול, אף אחד מאיתנו פה לא יכול להסכים למצב שבו אנחנו משאירים את המצב הקיים בלי התייחסות. לכן, מה שאנחנו מבקשים, שהמתווה של המקדמות, שהתבסס על קריטריונים אחרים והיה נכון למרץ אפריל, תאריכו כאיזשהו מענה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אנחנו נותנים ודאות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אני לא רוצה לחכות לתקנות - - - << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אני משרטט לך את העקרונות כבר עכשיו. אני אומר, ככל שהמצב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא יעזור. << דובר >> נטע בר זיו: << דובר >> אם יהיה פה אירוע בעוד שבועיים בכל מקרה, לחיצת כפתור תהיה מאי יוני ואז לא יהיה לך את הפער במאי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לתת ודאות לעסקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם בלחיצת כפתור, אז תחילו אוטומטית את לחיצת הכפתור גם על מה שהיה קודם, אם תהיה. ואם לא תהיה, אתם תתנו - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה לא רלוונטי לתקנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכן אני בא ואומר, שמה שאנחנו מבקשים, שאתם תייצרו ודאות, לא עוד עשרה ימים, תייצרו ודאות עכשיו על ידי זה שאנחנו נאשר את זה גם למאי ויוני. זה מה שאנחנו מבקשים. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אני מבין את הבקשה ואני מכבד אותה ואני משתדל להיות פרגמטי עד כמה שאני יכול. וגם פה אני אומר לך, אמרתי הרבה מעבר למה שרציתי לומר בדיון הזה עוד שהגעתי אליו. אני בסוף רוצה להיות מסוגל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם לא הבינו אותו נכון. כולם פה לא הבינו אותו נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יוראי, לא מתאים לך להגיד דבר כזה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אין לי בעיה ורבאלית, לא הייתה לי עד שהגעתי לדיון הזה. אז יכול להיות שהובנתי לא נכון. שאלתם אותי אם אפשר לחזור לדיון, אמרתי, אנחנו איתכם, זה מה שאמרתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו רוצים את ההארכה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הקטע, גם המשכתי לשאול על מאי יוני, על מסלול אדום, וענו לי שזה גם במסלול אדום. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> זה לא משנה, אני אשם, האשמה עליי. אני חוזר בי. איזה כותרת שתרצו לתת לזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא מעניין. אותי מעניין, שאנחנו צריכים לתת מענה מיידי לאנשים הללו שנמצאים במציאות בלתי אפשרית. למרות כל הדברים האלה ולמרות שזה לא מקובע משפטית מכל הכיוונים, ולמרות שאפשר לבוא ולטעון נגד זה כל מיני טענות, הכול בסדר, נתמודד עם זה. אני רוצה לראות את אותו אחד שיבוא ויגיש עתירה, למה עוזרים לאנשים בצפון ולא לו. אני רוצה לראות את הבן אדם הזה, אני רוצה לראות את החברה הזאת. אני רוצה לראות את האנשים שיעשו ככה. בסוף יש חיים שהם יותר חזקים מהכול, וכל העקרונות המשפטיים וכל הכללים וכל הדברים האלה, נועדו לשרת את האנשים הללו. אנחנו לא יכולים לרמוס אנשים כדי לשמור על הכללים האלה. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אנחנו מעקמים ומגמישים את הכללים, היו"ר, בצורה שאתה לא מבין כמה. אני אומר לך פה, אני אבוא באמצע התקופה, לא בסופה, חודש שלם יישאר שאני לוקח על עצמי את חוסר הוודאות ואתה אומר לי על הדבר הזה שאני מקובע. לא היה דבר כזה, התקדימים האלה הם תקדימים שהתרנו במלחמה כדי לתת ודאות עסקית לעסקים כי אנחנו מבינים את הרציונל שאתה אומר. אבל בבקשה מכם, אל תדחקו אותנו למצב שבו אנחנו לא יודעים להסביר לוגית, לוגית, עזוב משפטית - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתתי את ההסבר הלוגי, אתה פשוט לא מקשיב, בוא תקשיב להסבר הלוגי שלי, הנה, אני אסביר אותו שוב. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> הסברת לי ואני חושב שהוא לא מחזיק מים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני חושב שהוא כן מחזיק מים. ההסבר הלוגי שלי הוא כזה, יש כרגע בעיה בצפון, אין שגרה של עסקים, בניגוד לשאר הארץ שהם לא נמצאים תחת אש וחוזרים לאט לאט לשגרה, או חלקם חזרו באופן מלא. בצפון זה לא המצב, בצפון המצב, לא רק שלא השתפר מאז אלא הוא אף נעשה גרוע יותר מאז, עם כל הסיפור של רחפני נפץ. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> תלוי. גם מה שאתה אומר עכשיו לא משתקף בתקנות. אתה יודע שגליל עליון וגולן צפון, ירוקות. ירוקות כמו תל אביב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר שהן ירוקות. כולי הערכה לפיקוד העורף. גם האזורים האלה, למרות שהם ירוקים, לבתי ספר לא מגיעים. לטיולים לא מגיעים. האוכלוסייה לא מגיעה לשם. ולכן, מה שאנחנו מבקשים, מכיוון שאין דרך אחרת לסייע בזמן אמת, זה לקחת ולעשות משהו שהוא הדבר הנכון לעשות. מכיוון שיש לך מנגנון קיים, שעובד, וכבר מקובע, לבוא ולהשתמש בו כדי לעזור לאותם אלה שצריכים גם בחודשיים הבאים. זה לא דבר שהוא לא נכון לעשות, זה דבר שהסיבות היחידות בינתיים שאתם מעלים, הן סיבות טכניות וביורוקרטיות, הן לא סיבות שבמהות יש בהן כדי למנוע מתן עזרה לאנשים האלה. אני חושב שלתת עזרה לבעלי העסקים הללו, עצם ההבנה שלהם, שהיום כבר יש להם התייחסות והם יודעים שכבר היום, הם לא מחכים עוד עשרה ימים או חמישה ימים – תראה מה קורה במדינת ישראל, לא יודעים אם יהיה איראן או לא, לא יודעים אם הכנסת מתפזרת או לא, לא יודעים כלום. וזה מה שאתה נותן להם, לאנשים שמנהלים את העסקים במציאות הכי קשה, אתה נותן להם את העוגן הזאת. לפחות אני יודע, שבחודשיים הקרובים אני מוגן. תן להם את זה. זה שאתה לא יכול לעגן את זה ב-100%, בסדר, הנה, אנחנו לוקחים על זה אחריות. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אתה שואל אותי אם אני לוקח על זה אחריות, אם אני יודע להצדיק את זה? לא יודע להצדיק את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מבקשים - - - << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אני מבין שאתה מבקש ואני מכבד את הבקשה שלך, אני יודע לעשות מה שאני יודע לעשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו מבקשים שתעשה טלפונים למי שאתה צריך למעלה. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אין לי טלפונים למעלה. זה לא קשור למעלה או למטה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יכול לדבר עם השר, אתה יכול לדבר עם מי שצריך. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> זה לא קשור לשר, זה קשור ליכולת שלנו לעמוד - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תדבר עם היועצים המשפטיים, שוב פעם, בגלל כל מיני עקרונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין שום בעיה להביא את זה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> חבר'ה, תסבירו לי בבקשה, איך אתה מצדיק עכשיו לתת לגליל עליון ולגולן צפון, שהן ירוקות כמו תל אביב? איך אתה נותן להן? הן ירוקות כמו תל אביב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אין להם ירידה במחזוריות, הם לא מקבלים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> ינון, די, אתה לא מאמין למה שאתה אומר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מאמין למה שאני אומר. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> מה זה ירידה? אבל שוב אנחנו חוזרים לקשר נסיבתי למלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא הבנתם מה עומד אחד מול השני? על מה אתם נלחמים? על מה? על עקרונות? יש פה אנשים. אתם באמת לא מבינים את זה על מה אתם נלחמים? מי יבוא ויכעס עליכם שאתם עוזרים לאנשים בצפון? על מה אתם נלחמים, אני לא מבין. תסבירו לי. הנה, אנחנו לוקחים אחריות, אנחנו פה, כולם. אמרתם את עמדתכם המקצועית, אמרתם שאתם לא יכולים להגן על זה ואנחנו אומרים לכם בכל זאת, תעשו את זה בגלל המצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם התעקשות. אין שום סיבה אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על מה? << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אמרתי לך, אני דוחה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת בדיוק הבעיה, שהמשפט משתלט על החיים. אי אפשר לראות את האנשים כבר. אתה כל כולך עסוק בעקרונות, באיך אני מעגן, איך אני שומר על עצמי. אז עשית טעות, מה ייקרה, בית משפט יפסול לך? שיפסול, בינתיים תן לאנשים ודאות. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אם רוצים להקשיב לטיעונים, אני מוכן להשמיע אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לי מה להקשיב. << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >> אם רוצים לצעוק עלינו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יוראי, לא רוצה להקשיב. אמרת מה שאתה רוצה - - - << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אז אל תקשיב. תעשו מה שאתם חושבים לנכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעשה את זה פשוט. תעדכנו את השר שלכם, אנחנו דורשים, כדי לאשר את זה, שהדברים האלה יורחבו גם למאי יוני, על בסיס הסיבות שפירטנו כרגע. אנחנו נאשר את זה עם הרחבה למאי יוני. אם לא תהיה הרחבה למאי יוני, אנחנו לא חושבים שאנחנו נאשר את זה. אנחנו פה, תעשו את השיחות שאתם צריכים, את הדיונים שאתם צריכים, תבואו ותגידו אם אתם מוכנים או לא מוכנים ונמשיך משם. אתם צריכים זמן? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חמש דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתכנס ב-14:35, אנחנו בהפסקה. ויוראי, אני לא צועק עליך, זה לא משם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:30 ונתחדשה בשעה 14:50) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מחדש את הישיבה, יוראי, בבקשה. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> אשתדל להיות ברור יותר הפעם. בהמשך להערות הוועדה, מה שאנחנו נעשה זה הדבר הבא. לגבי עסקי תיירות ביישובי ספר באזורי ההתגוננות קו עימות וגולן צפון, בגלל המצב של התיירות, שאנחנו מבינים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמיר, תיירות וחקלאות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> תיירות וחקלאות, נאפשר לעסקים האלה, אמיר ייפתח להם את האפשרות להגשת בקשות כבר לחודשים מאי ויוני כי שם אנחנו מבינים שכבר המצב עכשיו הוא מצב מאוד בעייתי ובענפים האלה יש קושי מיוחד. מעבר לזה, נבקש עשרה ימים עד לסוף חודש מאי, כדי לבחון את המצב של יתר אזורי ההתגוננות, גולן צפון וגליל עליון, כדי לראות, האם יכולים להחיל את התקנות גם לחודשים מאי ויוני. ככל שהמצב יימשך כמו שהוא עכשיו, אני אופטימי שאפשר יהיה לעשות את זה וכבר ב-1 ביוני, לפרסם להערות הציבור נוסח תקנות ולהיות פה הרבה לפני 15 ביולי כדי שתאשרו את זה ותהיה ודאות לכל העסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עסקי תיירות נמצאים בגליל עליון? << דובר >> יוראי מצלאוי: << דובר >> עסקי תיירות זה יישובי ספר באזורי ההתגוננות, קו עימות וגולן צפון. וזה מיידי. אני רק מזכיר, לפני שמקריאים את הנוסח, שיש לנו גם את הצו שמאריך את הוראת השעה ליישובי ספר שנכנסים לקו עימות, נגיע אליו אחר כך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם התקופה תישאר מרץ אפריל. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה – ״יום היעדרות בשל המצב הביטחוני״ - יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי - למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:" זה בעצם מסלול השכר הרגיל, שאם העובד הוגדר או באזור המיוחד או שהעסק באזור המיוחד, אז הוא יכול לקבל פיצוי על רכיב שכר, אם מתקיים בו אחד מהדברים האלה: (1) "הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;" הראשון, שמוסד החינוך הוא באזור המיוחד והוא סגור. או שיש איסור התקהלות בתוך האזור המיוחד. (2) "הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5, לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998, שמתגורר באזור המיוחד או שהוא קרוב של אדם כאמור שמתגורר באזור המיוחד, והוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו או טיפול בו (בפסקה זו -העובד הקרוב), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה: (א) מוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, ידועה למעסיק, או שהוא או העובד הקרוב, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות קרובו; (ב) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו משום שמוגבלותו או מוגבלות קרובו שעליו הוא משגיח או שבו הוא מטפל, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופה הקובעת; והכול בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקת משנה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> המקרה השני הוא מקרה שבו צריך להישאר בבית כדי לטפל באדם עם מוגבלות, או שאתה עם מוגבלות ולא יכול להגיע לעבודה כי האדם עם המוגבלות לא יכול להגיע בזמן נתון לאזור הממוגן בעבודה. השלישי, עניין הורים לילדים קטנים. (3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עימו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה הקובעת, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה: (א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד; (ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי - נבצר ממנו להשגיח על הילד; הוראות פסקה זו יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה - ״אומן״ - הורה במשפחה שאישר מי ששר הרווחה והביטחון החברתי הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה; ״הורה עצמאי", "ילד", ״מוסד חינוך״ - כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו-2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר, ישי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כל החלק בסוף אומר, כשאתה מסתכל על הורה של ילד, אתה מסתכל גם על ילד במשפחת אומנה. ואם ההורה גר באזור המיוחד, אפילו אם הוא לא ילדו הביולוגי או לא ילדו המאומץ, אז הוא עדיין יהיה זכאי לפיצוי, למסלול שכר, אם הוא לא הגיע לעבודה. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> הסעיף הזה, בגלל ההערה וההתניה, הוא בעצם משאיר הרבה עובדים בחוץ. כי ההנחיות של פיקוד העורף, ומשרד האוצר ציין פה, שהוא מסתכל על ההנחיות של פיקוד העורף. אמרו, שאתה לא יכול להגיע לעבודה אם אין מרחב מוגן תקני שאפשר להגיע אליו בזמן. זאת אומרת, זה לא רק אם שמרת על ילדים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הפתרון, כמו בכל המבצעים, מאז שאני בקרן, מ-2002, במקרים האלה, כי אנחנו לא יכולים לבחון אם בכל עסק יש מרחב מוגן, כן או לא, ומה זמן ההתגוננות שהוא יכול לרוץ, כן או לא, ובתי ספר זה חד חד משמעי, בגלל זה יש להם את הפתרון של נוסחת מחזורים באותן תקנות. תמיד זה היה ככה בכל המלחמות. אני בקרן מ-2002 וזה לא השתנה פעם אחת, תמיד זה היה אותו הדבר. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> בסוף אתם משאירים המון עובדים בחוץ, בדבר הזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לעסק יש פתרון, לקבל נוסחת מחזורים על הירידה בהכנסות. ואז הוא צריך לשלם לעובד את השכר. רוב העסקים גם הולכים למחזורים. אני מעריך, שבאירוע הזה, יהיה אולי 300 תביעות בשכר, הרוב הולך למחזורים. כמו שנאמר פה, יש ירידה בהכנסות, הקופה לא מדפיסה, תמיד עדיף לך גם את אובדן רווח שלך כעסק. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> אז דה פקטו, מסלול שכר זה רק אם כל העובדים שלך הם הורים לילדים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. מסלול שכר הוא טוב אם אתה הצלחת להמשיך לפעול בעסק כרגיל ולא נפגעת במחזורים והיו לך עובדים שנעדרו מהעבודה. בדרך כלל, לעסקים האלה זה נותן את הפתרון הכי טוב. כל מי שיש לו ירידה בהכנסות, לא הולך למסלול שכר. אפשר לראות את הנתונים בכל המלחמות, כולל חרבות ברזל, שהיה נוסח מחזורים צפון ודרום. זה היה בדיוק אותו הדבר. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> אני יודע שזה היה אותו הדבר. העניין שפה יש בעייתיות בדבר הזה כי בעצם ההנחיות של פיקוד העורף אומרות, שאתה לא יכול להגיע לעבודה אם אין אפשרות להגיע למרחב מוגן תקני בזמן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במצב שאין לך מרחב התגוננות, אז יש לך גם ירידה בהכנסות, כמו שנאמר על ידי היושב-ראש. במקרה כזה, הם ילכו לנוסחת מחזורים שהיא הרבה יותר מטיבה ממסלול שכר. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> והערה נוספת זה עניין המיקום, גם של העסק וגם של העובד. זאת אומרת, יש פה עניין שהעסק צריך להיות באזור המיוחד כדי להגיש. וגם העובד צריך לגור באזור המיוחד, כדי לשמור על הילד שלא הגיע לבית הספר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שני הדברים האלה לא נכונים. העסק צריך להיות באזור. העסק לא חייב להיות באזור, אני יכול לעבוד בתל אביב אבל אני גר בנהריה. ובנהריה אמרו לי לשמור על הילדים כי זו הייתה ההנחיה. אז העוסק בתל אביב הוא נקרא ניזוק חוץ והוא זכאי להגיש את התביעה בגין אותו עובד, בשכר שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה את הסכום, 520 שקלים, ממתי זה, מ-1910? ממתי הסכם הזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה עודכן בפעם האחרונה, במהלך המקטעים שהיו, המקטע האחרון היה במאי-יוני 2025 וזה עודכן אז. גם אז זה עודכן הרבה מעבר לשכר הממוצע במשק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמיר, גם ב-2023 זה היה 520 שקלים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אבל זה המשיך איתנו, הפעם האחרונה שרצנו עם ה-520 זה היה גם במאי יוני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי זה התחיל? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה התחיל באוקטובר 2023, והוא היה הרבה מעל הממוצע במשק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה שלא תעדכנו אותו? הצמדה לפחות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אפשר לבדוק הצמדה. נבדוק את זה. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> הגשנו נייר עמדה לוועדה בנושא שכר לעובדים. אני מצטרפת לדברים שנאמרו כאן וגם לדברים שאמר היושב-ראש בתחילת הדיון. הנושא הזה של ודאות הוא מאוד חשוב גם מהצד של העובדים. המתווה של הפיצויים בנוי בצורה כזאת, שהעובדים מקבלים את הפיצוי על הירידה בשכר שלהם במלחמה, דרך המעסיקים. רק אם המעסיקים שלהם מגישים בקשה לפיצוי, העובד זכאי לשכר. זאת אומרת, לעובד אין אפשרות לפנות ישירות לרשות המיסים, אם הייתה לו ירידה בהכנסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אישרנו להם חל"ת. << דובר_המשך >> דיאנה בארון: << דובר_המשך >> חל"ת זה לא תחליף לשכר, ולא כל העובדים זכאים לחל"ת כיוון שזה דרש רצף תעסוקתי. מה שקורה אצל עובדים רבים, לפחות באוכלוסיות שפונות אלינו, שזה הרבה עובדים מוחלשים, עובדי קבלן, עובדים שעתיים, אנשים כאלה הרבה פעמים גם לא צברו את הרצף הזה, כי המעסיק שלהם קרה להם למשמרת, כמה שעות כאן. בכל מקרה, כמו שאמרנו, דמי אבטלה זה לא תחליף לשכר. מה שאנחנו מבקשים ממשרד האוצר ושבנו והעלינו את זה משך הרבה שנים, כל מבצעים אנחנו כאן, כל מצב חירום אנחנו כאן, קובעים את הדברים האלה באופן רטרואקטיבי, גם מתווה הפיצויים למעסיקים וגם דרך המעסיקים, פיצוי לעובדים על הירידה בשכר נקבעים אד-הוק ורטרואקטיבית. היינו שמחים, אם משרד האוצר היה מקדם איזשהו פתרון מסגרת, מעין כפתור אדום, כדי שייתן ודאות גם לעובדים וגם למעסיקים, כדי שלא כל פעם נצטרך לבוא ולהתדיין ולהתווכח ולדרוש. אנחנו חושבים שראוי להסדיר את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כל, על החקיקה הראשית ניתן כאן כפתור אדום וניתנה חקיקה לחמש שנים, זה היה בהוצאות המזכות על הכלל ארצי. בנוסחת המחזורים ובתקנות הוראת שעה, אנחנו לא יודעים קודם כל לשלם ישירות לעובדים, אין לנו דרך כזאת, אנחנו לא מכירים אותם, הם לא קהל היעד שלנו. אנחנו יודעים לעשות את זה רק דרך המעסיק, ואנחנו חושבים שזה גם צריך להיות דרך המעסיק, גם ברמה המקצועית, כי המעסיק צריך להגיד שהוא נעדר מהעבודה ושהוא שילם לו את השכר וכו' ואנחנו לא יודעים לעשות את זה. וכמו שאמרת, אתם באים לכאן מזה כמה שנים, בכל שנה מ-2002, אנחנו אומרים את אותה תשובה, שזה בלתי אפשרי לעשות את הדבר הזה. זאת הדרך היחידה שאנחנו מסוגלים לעשות את התהליך. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> אני מסכימה שהפיצוי צריך להגיע דרך המעסיקים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> וככה אנחנו שומרים גם על הקשרים ביניהם, זה הרעיון. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> אני מסכימה לחלוטין, אבל העניין של אד-הוק, והעניין שזה מותנה עדיין בהגשת הבקשה לפיצוי על ידי המעסיק, זה לא מקנה זכות לעובד לשכר, זה מותנה בהסכם קיבוצי וצו הרחבה רטרואקטיבי - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז יעשו אחרי זה הסכם קיבוצי וצו הרחבה. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> הדבר הזה לטעמנו, צריך להיקבע מראש, צופה פני העתיד. כי שוק עבודה של 4.5 מיליון עובדים צריך ודאות ואי אפשר להסתמך על הדבר הזה שייקבע רטרואקטיבית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוודאות ניתנה במסלול הכלל ארצי. לתת ודאות ל-4.5 מיליון שכירים, לתת ודאות במלחמה כוללת, שכולם יקבלו את השכר, זאת עלות תקציבית, זה לא רלוונטי לעשות את זה. כל מה ששילמנו מהקורונה ועד היום, זה הרבה יותר מזה. זה לא רלוונטי. מתי נתנו את זה? נתנו את זה בפיצוי הכלל ארצי, שיושב-ראש הוועדה ביקש שזה יהיה לחמש שנים ועשינו את החקיקה לחמש שנים. החקיקה שעברה כאן לפני שבועיים היא לחמש שנים. << דובר_המשך >> דיאנה בארון: << דובר_המשך >> כן, אבל זה לא מקנה זכות לשכר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין פתרון מלא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדבר הובהר וזה מה שיש לעשות כרגע. נתקדם. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> אני רק מעדכנת שאנחנו נצמיד, תיכף אני בודקת כמה אחוז זה יוצא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ״מסלול שכר עבודה״ – (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק כמפורט בפסקאות (2) ו־(3) - 520 שקלים חדשים (להלן בהגדרה זו - שווי הנזק) לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתקופת המזכה לעניין שכר; פה, בניגוד למסלול בחוק, כדי לקבל את הפיצוי, המעסיק חייב לשלם את השכר לעובד, 100% מהשכר, ולכן אין סיבה, ככלל, שהעובדים יגיעו לבקש חל"ת בצפון. (2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ - שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר, ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם; פסקה 2 בעצם מדברת על קיבוץ, ואומר, שמסלול שכר, רק לעניין עובדים שהם עובדים אמיתיים שלא חלים על חברי הקיבוץ. (3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק לכל יום עבודה ששילם המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר; גם פה זאת אותה התאמה, בדומה למה שעשינו בחוק לעניין מוסד ציבורי. (4) לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) שעובד במוסד חינוך ונעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו הוא עובד, או לגבי עובד עצמאי המתגורר באזור המיוחד, שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ונעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני בתקופת המזכה לעניין שכר, ומחזורו נפגע בשל היעדרות זו - שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של תעובד העצמאי בשל תמצב הביטחוני בתקופה המזכה לעניין שכר; זה בעצם מסלול שהוא פיצוי לעצמאים, שזה או עצמאי שיש לו מוסד חינוך בתוך האזור המיוחד, או עצמאי שלא יכול להגיע לעבודה שלו מחוץ לאזור המיוחד, בגלל סיבות שמנינו למעלה לעניין העובד. הוא בעצם יכול לקבל את הפיצוי שכר על עצמו. לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק, החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד הוא שעה אחת או יותר; לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק, שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה ליום במשרה מלאה; שתי הפסקאות האלה מתייחסות לעובדים במשרה חלקית, או עובד שעבד חלק מיום העבודה, שמקבלים באופן יחסי את הפיצוי עבורם. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> בהקשר של עובדים שהוצאו לחל"ת, אנחנו כן נשמח לקבל איזה שהיא הבהרה בנושא הזה בגלל שעד שהוצע המתווה הזה, כבר קרתה המציאות בשטח ועובדים כן הוצאו לחל"ת ביישובים שעכשיו נכנסים לאזור המיוחד. אז אנחנו כן נשמח לקבל הבהרה מה קורה, מה הזכאות למעסיק לקבל שכר? העובדים לא יודעים את זה. העובדים כבר קיבלו כסף מביטוח לאומי. איך מוסדר מנגנון השיפוי בין רשות המיסים לביטוח הלאומי? צריך להבטיח שהעובדים שזכאים לזה עכשיו יקבלו זכות לשכר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> קודם כל, הם לא אמורים להיות יותר מדי מופתעים באירוע הזה, כי הם רגילים, אנשים באזור הזה, זה קרה להם עשרות פעמים בשנתיים האחרונות אז זה כבר יחסית מוסדר. אבל גם, להבנתי, אפשר לתקן בדיעבד את תלושי השכר. כלומר, אם המעסיק ישלם להם בדיעבד את תלושי השכר בצורה שהוא לא יוציא אותם לחל"ת, אז גם המעסיק יהיה זכאי לפיצוי, והעובד בעצם יקבל את התשלום. אבל שווה לוודא את זה עם אמיר. << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >> ואז יהיה שיפוי בין הביטוח הלאומי לרשות המיסים? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ואז הם יצטרכו להחזיר את הכסף לביטוח לאומי. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> הקראת 520 ואמרת שאתם הולכים לעדכן - - - << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> 550, זה 6%. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "התקופה המזכה לעניין שכר" – התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום כ"ט בניסן התשפ"ו (16 באפריל 2026); אני חושב שפה צריך לעשות תיקון, אמיר אמר לי, שבעצם זה צריך להיות כל החודשים מרץ ואפריל, כאשר הפיצוי עצמו ניתן רק לגבי הימים שמתקיימים בהם ההגבלות של פיקוד העורף, כמו שהסברנו קודם בתוך ההגדרה עצמה, והתקופה המזכה לעניין שכר צריכה להיות כל מרץ אפריל. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> רק לעניין מספר השכר, אציין שהשכר הממוצע הוא יותר מ-14,000 שקל ו-650 ליום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה לוקח שכר ממוצע על כל הארץ ולא על אזור הצפון. אנחנו מדברים כאן באזור צפון, שהשכר הממוצע שם הוא הרבה יותר נמוך. אתם יודעים את זה, ישבתם איתי עשרות פעמים, גם על הצפון וגם על הדרום. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה מסלול שכר, עכשיו אנחנו מסלול מחזורים. (2) מסלול מחזורים – ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד. לעניין זה – "הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערן מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר; זה בעצם החישוב של הפרש המחזורים, כשיש התייחסות ספציפית לעוסקים שיש להם מספר סניפים, גם באזור המיוחד וגם לא באזור המיוחד והם זכאים לגבי הפסד ההכנסות שלהם באזור המיוחד. ויש התייחסות גם לעוסק שהוא מדווח מיוחד, ששם מקבלים כל עוסק בנפרד. "מסלול מחזורים" – (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקת משנה (2) - סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; (2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שהוא עוסק פטור - ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק במספר החודשים בתקופת הזכאות, לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; והכול לא יותר מ- 5,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; ״משלים ההוצאה הנחסכת״ - התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק - לא יותר מ־ 7.5%; ולגבי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו-1996, לא יותר מ־12%; או שיעור אחר שהחליט עליו המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסקו של הניזוק; ״סכום הוצאות השכר הנחסכות״ - סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעד כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרן אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, ״המספר הקובע״ - 12 מחולק במספר החודשים בתקופת הזכאות; ״סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות״ - אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי – (1) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרת "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" - סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; (2) לגבי ניזוק כאמור בפסקה (2) להגדרת "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25. לעניין זה, "שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס״ - שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות; (3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בשנת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור ששולם בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס" שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה ומוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות; בהגדרה זו, "שכר העבודה ששולם" ־ בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר ותתייחס לשאלה בפסקה (3) האם זה צריך להיות בשנת הבסיס או בתקופת הבסיס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מסלול מחזורים, המסלול בעצם בודק את התקופה המקבילה לתקופת הזכאות, שזה מרץ אפריל, הוא בודק את מרץ אפריל 2025, למעט יישובים מפונים, ששם בודקים את מרץ אפריל 2024. ירידת המחזורים, ההנחה היא שהיא נובעת מהמלחמה. אם אין לנו שום אינדיקציה אחרת, זה מה שהחקיקה אומרת. את זה אנחנו מכפילים במה שנקרא "משלים הוצאה נחסכת". כי בעצם עסק שהיה סגור חודש, יש לו הוצאות, מה שחסר לו בקופה, כדי לייצר את זה, הוא היה צריך להשקיע יותר הוצאות בתקופת הבסיס. אנחנו מקטינים לו את הפיצוי בהוצאות שהוא חסך, זה התהליך שעושים, ובסוף הוא מקבל פיצוי, מחזיר אותו למצב שכאילו הוא עבד רגיל באותה תקופה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה בשנת הבסיס או בתקופת הבסיס? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לוקחים את ההפרש מחזורים ומכפילים אותו במשלים הוצאה נחסכת. בעצם אנחנו אומרים, לעסק חסר 100 שקלים בקופה בתקופה הזאת, אם נחזיר לו את כל ה-100 שקלים והוא חסך המון הוצאות כדי לייצר את ה-100 שקלים האלה, אנחנו מכפילים את זה במשלים הוצאה נחסכת, זה יכול לצאת 50%, 60% או 40% ואת ההפרש הזה, כשהפרש המחזורים מוכפל ומשלים הוצאה נחסכת, הוא מקבל כפיצוי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> החישוב פה הוא בעצם חישוב של ממוצע. בשביל הממוצע, צריך לקחת את הסכום השווה לשכר העבודה השנתי, שבשנת הבסיס – צריך לקחת את שכר העבודה השנתי הממוצע בשנת הבסיס, קודם היה כתוב לו בתקופת הבסיס, זו הייתה טעות, זה צריך להיות שכר עבודה, הממוצע השנתי של השכר. "עוסק פטור" ־ מי שהיה עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס או שהיה עוסק פטור בתקופת הזכאות; ״שיעור ההוצאה הנחסכת״ – (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4), - סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב־0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה; (2) לגבי ניזוק לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך כל הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, "ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס״ - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך חלק מחודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חלק זה במקום רוב? זה מותאם לחוק? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן, בגלל שעשינו את התיקון בחוק אז השווינו פה. (3) לגבי ניזוק שהוא עוסק פטור - סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה עוסק פטור, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.9. שלומית, פה יש טעות, שזה אמור להיות 0.85. (4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף - סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, אני רק רוצה להבהיר כאן משהו. ביקשתם מאיתנו, שיישובי קו העימות, במידה והעסקים מבקשים שאנחנו נשלם את הארנונה ישירות, אי אפשר אוטומטית כי יש עסקים ששילמו כבר ארנונה שנתית ואנחנו לא יכולים לתת לרשות, זה לא בחקיקה כאן. העוסק יכול לבחור שתי אפשרויות, אפשרות אחת, לקבל פיצוי כמו שרשום פה בחקיקה, ואז הוא צריך לשלם את הארנונה לבד. בגלל שזה מסלול אדום, אנחנו יכולים להתאים את זה איך שאנחנו רוצים, שהמקדם לא יהיה 0.8, הוא יהיה 0.9, שזה בעצם 5% שאנחנו משלמים לך כתוספת על הארנונה. הוא יצטרך להצהיר בהתחלה, כשהוא מגיש את התביעה, שהוא רוצה שאנחנו נשלם את הארנונה ישירות לרשות המקומית. ברגע שזה יהיה, הוא יקבל מקדם אחר, לא 0.85 אלא 0.9, שהוא מקטין לו טיפה את הפיצה, ואת זה אנחנו נשלם לרשות המקומית כפיצוי עבור הארנונה. לא עשינו את זה אוטומטית, בגלל שיש עסקים שלא נפגעים, ויש עסקים ששילמו ארנונה מראש, אז אי אפשר לעשות. זה מה שביקשתם, ייכנס לתוך המערכת התפעולית וזה יהיה ביום ראשון כשהמערכת תעלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו למה עוסק פטור, יש לו הגדרה חדשה והוא לא לפי חוק המע"מ? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עוסק פטור מדווח פעם אחת בשנה את ההכנסות שלו. יש גם עוסקים פטורים שיש להם הוצאות. בסוף אנחנו רוצים לתת לו את הרווחיות שיש לו, זה לא סכום קבוע, זו רווחיות. הוא לוקח את כל ההוצאות שיש לו כמו דוח רווח והספד, הוא מגיש לנו את כל ההוצאות שהיו לו באותה שנה וזה יוצר את המשלים. בלי החלק הזה, אי אפשר ליצור את המשלים ואת הרווחיות של אותו עוסק פטור. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> תשומות, התכוונת הוצאות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוצאות. תשומות זה הוצאות. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אין לו תשומות לעוסק הפטור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רשום בסוף, אילולא היה עוסק פטור. תשומות זה ההוצאות שיש לו, כמו הוצאות שעוסק רגיל מדווח. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> מה אנחנו עושים עם הנורמטיבי? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה זה נורמטיבי? << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> זה שאנחנו נותנים לו 30% הוצאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה בחקיקה אחרת. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> נכון, אבל העוסק הפטור הזה כבר לא שומר את ההוצאות שלו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז אם הוא יגיד שהוא מקבל 30%, זה יהיה התשומות שלו. זה יהיה אותו הדבר. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> כי זה לא רשום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה אותו הדבר. אם הוא הצהיר את זה ורשות המיסים קיבלה, זה בעצם התשומות שלו. נבהיר את זה בהוראת ביצוע. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> התוספת הזאת, מה שאמיר אמר, היה קיים גם בנוסח הקודם, אבל לא הייתה התייחסות למתי הוא היה עוסק פטור. כלומר, יכול להיות מצב שבו היית עוסק פטור רק באחד מהמקרים, אז פה זה מבהיר, שעוסק פטור זה מי שהיה עוסק פטור גם בתקופת הזכאות וגם בתקופת הבסיס. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> בנושא של התוספת השנייה, רשימת היישובים, יש שם גם יישובים וגם אזורי תעשייה. אנחנו מבקשים, שכל אזורי התעשייה ששייכים ליישובים, יהיה כתוב במפורש שהם גם ייכללו שם. זה לא ברור. אנשים עובדים לפי החוק, אמיר עובד לפי החוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם תרצו, אנחנו יכולים להציע משהו שיכול להיות קל יותר לעוסקים פטורים, שזה עסקים קטנים .עבר כאן חוק של עוסק זעיר, שזה עסקים עד 120,000 שקל, לעניין מס הכנסה, שאמרנו, ש-30% הוא יכול להצהיר מראש, בלי לשמור חשבוניות, 30% הוצאות ורק על ה-70% הוא משלם מס. אני חושב, בשביל להקל כל העוסקים הפטורים, אולי כדאי לקבוע את זה בחקיקה גם פה, שזה יהיה אוטומטי, המקדם שלו יהיה אוטומטית 0.7, זה יהיה המקדם שיהיה לו ואז נרוץ עם כולם, כמו שעשינו בעוסקים הזעירים. ואז, במקום שהוא יתחיל להכניס יותר מדי נתונים, הוא יכניס רק את תקופת הבסיס והזכאות והמקדם יהיה ידוע כבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי איך זה קשור לאזורי התעשייה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, לא, סליחה, חזרתי אחורה על עוסק פטור. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> על המסלול הנורמטיבי, כמו שעשינו אז בחקיקה הקודמת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ואז זה יפטור את הבעיות של העוסקים פטורים, שלא יצטרכו להביא הרבה נתונים. זה מתאים כמעט לכולם, זה נורמטיבי מאוד וזה נותן לו רווח של 70% מהירידה שיש לו. אז מה שיהיה לו בירידה, במקום שנעשה את כל המקדם, תשומות, ה0.85 כפול התשומות, חלקי עסקאות, מראש הוא יידע שזה 0.7 והמקדם שלו ייקבע 07 אוטומטית. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> ברשימה של התוספת השנייה, יש שם רשימה של יישובים, שחלק ממה שמופיע שם זה גם אזורי תעשייה ספציפיים, נניח בר לב, מופיע כבר לב. אני יודע שזה מובן, אתם עוברים לפי החוק, אני מציע שכל היישובים שמופיעים שם, שיהיה כתוב מפורשות, שזה כולל גם את אזורי התעשייה ששייכים להם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדרך כלל לקחנו אזורי תעשייה שיש להם כמה רשויות מקומיות. זה שייך לעיריית קרית שמונה, אז זה בכלל לא שאלה, הוא משלם ארנונה לעיריית קרית שמונה, זה לא שאלה, הוא בתוך היישוב. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> אנחנו מבקשים בכל זאת, שרשימת אזורי התעשייה יהיו שם, כי אם בר לב מופיע כבר לב, זאת אומרת, כל יישוב שמופיע שם, כולל את כל אזורי התעשייה שלו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הבעיה בדרך כלל במועצות אזוריות, שבעצם יש אזור תעשייה, שיכול להיות שחלק מהמועצה בתוך הפיצויים וחלק לא בתוך הפיצויים. במקרה הזה, אי אפשר לתת תשובה כאן, צריך לבדוק פרטנית איפה המיקום של אותו אזור תעשייה. << דובר_המשך >> אורי זלינגר תבור: << דובר_המשך >> זאת אומרת, באותו אזור תעשייה יכול להיות שיהיה מישהו שיקבל ומישהו שלא. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> לא. האזור תעשייה כולו יהיה מלא. בוא נניח שיש מועצה אזורית, שאחד מהיישובים שלה מופיע בתקנות ושבעה יישובים לא מופיעים בתקנות כי היא מועצה אזורית מחולקת. אנחנו נבדוק שאזור התעשייה הוא יותר קרוב לשבעה יישובים. אז אי אפשר לתת לתוך אותו אזור תעשייה פיצוי. אנחנו יכולים לתת פתרון ידוע מראש, אם זה רשות מקומית, אז כל אזור תעשייה שייך לרשות המקומית בוודאות ייכנס פנימה. לגבי מועצות אזוריות, זה תלוי במיקום. אנחנו לא יכולים לתת תשובה כרגע איפה המיקום נמצא בכל אחד מהמקומות. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> אז זה משאיר את זה קצת בחוסר ודאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין לנו פתרון לכל דבר לתת אותו בחקיקה. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> אם היישוב נמצא כבר ברשימה - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל מועצה אזורית זה לא יישוב, זה עשרות יישובים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הלאה, בואו נתקדם. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> ל-70% צריך לקבל החלטה אם אנחנו רוצים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי מלה"ב, זה מקובל עלייך? << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אני חושבת שכן. יכול להיות שצריך רק לתת את האפשרות לבחור. אני רוצה להגיד, העניין של העסק הזעיר, יש איזה תנאי מקדים שצריך להירשם קודם ואם מישהו פספס את זה - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא קשור לעסק זעיר, אמרנו, שהיה רעיון של עוסק זעיר, נחיל אותו על כל העוסקים הפטורים פה. זה יהיה להם הרבה יותר נורמטיבי. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> סליחה, מתבלבלים פה עם שני מושגים, אין עוסק זעיר, יש עוסק מורשה, עוסק פטור ויש עסק זעיר שמוגדר במס הכנסה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> על זה אני מדבר, על עסק זעיר. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> אז על העסק הזעיר, בזמנו העברנו כאן את המסלול הנורמטיבי של ה-30%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז אני אומר, בלי ההצהרה הזאת, זה לא רלוונטי אם הוא נרשם כעסק זעיר, ניתן לכל העוסקים פטורים עד 120,000 שקל מקדם ידוע מראש של 0.7. << אורח >> סיגל אבירם: << אורח >> ומה לגבי עסק זעיר שהוא לא עוסק פטור? אתה יודע, גם עוסקים מורשים יכולים להיות עסק זעיר. כי אמרנו, זה הגדרה אחרת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מדבר רק על עוסקים פטורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו נתקדם בבקשה. << אורח >> אורי זלינגר תבור: << אורח >> מה עם אזורי תעשייה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימנו לדון בזה. בבקשה, להתקדם. גם ה-07 הזה, תשבו אחר כך, תנסחו אם אתם רוצים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), ולמעט אלה: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; (2) תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף שנרכש לצורכי העסק; זה בעצם ההגדרה של תשומות, והם מחריגים פה תשומות מקרוב, אלא אם כן הם בתנאי שוק והם מחריגים פה גם תשומות לציוד, ציוד קבוע בעסק. ״תשומות שוטפות בשנת הבסיס״ - סך כל התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12; (3) מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק אירע לגידולים חקלאיים באזור המיוחד - ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה – ״יום היעדרות בשל המצב הביטחוני״ - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף"; ״שכר העבודה היומי״ - כהגדרתו בפסקה (4) להגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ו־2026; ואולם, לעניין זה יקראו את ההגדרה ״השכר המרבי״ שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום ״25״ בא ״22״; ״מסלול חקלאות״ - סכום של 12,844 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחי האזור המיוחד שיש לו בהם גידולים חקלאיים, והכל לא יותר מ-5 מיליון שקלים חדשים; זה בעצם מסלול חקלאות, בגלל שמסלול מחזורים הוא לא רלוונטי, הוא לא מייצג את הנזק כמו שצריך, נותנים לו מסלול אחר שמבוסס על מספר העובדים שלא הגיעו לעבודה, שאי אפשר היה בעצם לעבד את השדות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם את הסכומים פה אתם צריכים להצמיד. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> אני בודקת. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (4) מסלול קבלן ביצוע, ובלבד שהנזק אירע באזור המיוחד; לעניין זה – ״מסלול קבלן ביצוע״ - לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע - גובה הפיצוי שקבלן הביצוע היה זכאי לו לפי פרק שמיני 3 לחוק, ובלבד שלעניין זה במקום ההגדרה "הוצאות מזכות" המובאת בו בסעיף 38לו, יקראו: ״הוצאות מזכות״ - ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום של 5,000,000 שקלים חדשים; ״ניזוק״ - כהגדרתו בסעיף 38לו לחוק; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כל הפסקאות שהקראת עכשיו, מסלול קבלן ביצוע, הוצאות מזכות, הן חדשות, למה בעצם שיניתם? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה בעצם רק תיקון נוסח. המסלול של קבלן ביצוע זה בדיוק המסלול שיש בחוק, אבל מגדילים לו את התקרה, מהתקרות שקבועות בחוק לתקרה של 5 מיליון, כמו באזור המיוחד. התיקונים פה הם תיקונים יחסית טכניים בגלל שעכשיו, התקופה של הפיצוי היא בדיוק כמו בחוק, כתבנו את זה יחסית פשוטה של להגיד, שאתה מקבל את הפיצוי כמו בחוק אבל עד גובה של 5 מיליון שקלים חדשים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ומה עם ההגדרות של קבלן ביצוע, חלק לשכר המזכה? ירדו פה הוצאות קבועות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בגלל שהתקופה של הפיצוי הייתה שונה בין החוק לבין התקנות, בתחילת המלחמה, היינו צריכים להגדיר באופן מפורש תקופה חדשה. פה התקופה היא אותה תקופה, הכול בדיוק אותו הדבר ולכן היה אפשר להיצמד ישירות למה שכתוב בחוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, רק לעדכן, דיברתי עם ירון גינדי, ולה"ב, הם מסכימים לגבי עוסקים פטורים, שהמקדם יהיה קבוע 07. לגבי עוסקים פטורים, נשנה את זה בחקיקה, שהמקדם ידוע, לא יצטרכו לשים תשומות, לא עסקאות שנתיות, רק ירידת המחזורים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) עד יום י״ג באייר התשפ״ו (30 באפריל 2026)״; (ב) בהגדרה "ניזוק" בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1) בהגדרה האמורה - לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני", ולרבות מי שהוא עובד עצמאי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה"; זה בעצם מה ששאלו קודם, זאת ההבהרה שגם אם אתה לא בתוך האזור המיוחד והעובד שלך הוא בתוך האזור המיוחד, אז אתה זכאי לקבל פיצוי בעבור השכר שלו. (2) בתקנה 2(א), במקום "שנקבע בתוספת" נאמר "שנקבע בתוספת הראשונה". (3) בתקנה 4, אחרי ״החלטה אחרת״ נאמר ״לעניין זה, ״מס״ - סכום שרואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש״ם־81980"; (4) במקום תקנה 5 נאמר: ״תביעה לקבלת 5• (א) תביעה לפי תקנות אלה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי תקנות אלה ולשם תשלום הפיצויים לפיהן. (ב) עוסק המבקש פיצויים לפי תקנות אלה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מה־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הנוגעת לעניין ועד תום ארבעה חודשים ימים מהמועד האמור; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה צריך לתקן, זה יהיה מ-24, מיום ראשון הקרוב, נעלה את זה ממש לפני ערב חג, נעלה את זה ב-24, ביום ראשון הקרוב. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> לעניין חקלאות, אנחנו נצמיד. 6%, אותו הדבר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> שוב, אני ממשיך להקריא: (ב) עוסק המבקש פיצויים לפי תקנות אלה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מה־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הנוגעת לעניין ועד תום ארבעה חודשים ימים מהמועד האמור; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר ותתייחס לשאלה, למה ירדה כאן סמכות המנהל לדחות את המועד, אם לא ניתן להגיש באופן מקוון? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אני אקריא את סעיף (ג) ואז אסביר. (ג) המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בתקנת משנה (ב), בתקופה נוספת, אחת או יותר, לעוסק מסוים, מטעמים מיוחדים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 18 חודשים.": << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אם אתה כבר מסביר, תתייחס גם לסעיף קטן (ג), למה שיניתם, אם מצא כי יש סיבה מספקת לכך לטעמים מיוחדים. מה ההבדל מבחינתכם? ודבר נוסף, היה 180 ימים ועשיתם עכשיו 18 חודשים. למה בעצם? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> עשינו התאמה לנוסח החוק מבחינת (ג), זה פשוט בדיוק אותו נוסח כמו החוק. מה שירד פה זה ההסמכה לדחייה כוללת וזה ירד בגלל שבמשרד המשפטים אמרו שיש פה האצלה אסורה. (5) במקום תקנה 8 נאמר – קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות: (א) לעניין קביעת הזכאות לפיצויים, תשלום הפיצויים ותשלום המקדמות לפי תקנות אלה יחולו סעיפים 38מ ו־38מא לחוק, כנוסחם בסעיף 1(2) לחוק הסיוע הכלכלי, בשינויים המחויבים. (ב) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי שהגיש הניזוק לפי המסלול שבחר - ינמק המנהל את החלטתו בכתב." זה גם אותו הדבר כמו שהיה בקודמים, עם השוואה לסעיפים הרלוונטיים בחוק. (6) במקום תקנה 11 נאמר – השגה וערר 11: (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי תקנות אלה, רשאי להגיש השגה למנהל, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 8 חודשים; ביקש המנהל מהניזוק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. (ב) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בתקנת משנה (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותה תקנת משנה, פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. (ג) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל בתוקף סמכותו לפי סעיף 66 לחוק ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה זה נוסף? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה כדי להבהיר, שאנחנו לא עושים האצלה חדשה שנותנת למנהל האצלה לקבוע מסמכים, אלא יש לו כבר את ההסמכה הזאת בחוק בסעיף 66. (ד) המנהל רשאי לדון בהשגה ולהכריע בה לפי טענות וראיות שיוגשו בכתב. (ה) הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל רשאי בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר." (7) בתוספת – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, תסביר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה המועדים של השגה בערר שהם בדיוק אותו הדבר כמו בתקנות הקודמות וכמו בחוק שהעברנו עכשיו. (7) בתוספת – (א) במקום הכותרת, נאמר ״תוספת ראשונה״; (ב) בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף"; (8) אחרי התוספת הראשונה נאמר: "תוספת שנייה". מישהו יכול לקרוא את התוספת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> של היישובים? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר להגיד באופן כללי, לפי אזורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז באזור גליל עליון - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, רק נאמר, כשהשווינו לפעמים קודמות, יש שונות בין היישובים, אז תסביר בדיוק איך הגעתם ליישובים האלה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדקנו את כל מדינת ישראל, היו יישובים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד לפני. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> היישובים שהוספו בנוסף לקו העימות זה יישובי גליל עליון, אני יכול להגיד את הערים הגדולות: עכו, צפת, ראש פינה, אלה הגדולות. יש שם גם יישובים של דרוזים וכל מיני יישובים. יש מספר יישובים בגולן צפון. קדמת צבי וקצרין. הם היחידים מגולן דרום, שהם היו בתוך ההנחיות של פיקוד העורף, הם קיבלו הנחיות דומות לאזורים האחרים. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> זה לפי מפת ההתגוננות של פיקוד העורף, לפי המרחבים שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ועכשיו מה הקריטריונים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תסבירי את הקריטריונים, למה הכנסנו את היישובים האלה. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> הראשון, אמרנו, שזה תנאי הסף, 45 ימים כתומים ואדומים. הדבר השני, זמני התגוננות מאוד קצרים, 0 עד 30. הדבר השלישי, סמיכות לאזור בעל עצימות לחימה גבוהה. והדבר האחרון, החלות חלקיות או מלאות של פצ"ן באזורים האלה. שאלתם אותי מה הסכום לגבי החקלאות, זה 13,615. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> אז היישובים הם בעצם היישובים שמופיעים באזורי ההתגוננות שציינו, לפי סדר אל"ף בי"ת, לא לפי אזורים. אבו סנאן, אביבים, אבירים, אבן מנחם, אדמית, אודם, אור הגנוז, אורטל, אחיהוד, איילת השחר, אילון, אליפלט, אל רום, אלקוש, אמירים, אמנון, אפק, אשרת, בוסתן הגליל, בוקעתא, ביריה, בית גא׳ן, בית הלל, בית העמק, בן עמי, בענה, בצת, בר יוחאי, בר לב, ברעם, גדות, ג׳דידה־מכר, ג׳וליס, גונן, גורן, גוש חלב (ג׳יש), גילון, גיתה, געתון, גרנות הגליל, גשר הזיו, דוב״ב, דיר אל־אסד, דישון, דלתון, דן, דפנה, הגושרים, הילה, הר חלוץ, זרעית, חולתה, חוסן, חורפיש, חצור הגלילית, חניתה, חרשים, טובא־זנגרייה, טל־אל, יאנוח־ג׳ת, יובל, יחיעם, יסוד המעלה, יסעור, יערה, יפתח, יראון, ירכא, כברי, כורזים, כחל, כיסרא סומיע, כישור, כליל, כמאנה, כמון, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר הנשיא, כפר ורדים, כפר יאסיף, כפר מסריק, כפר סאלד, כפר ראש הנקרה, כפר שמאי, כרי דשא, כרכום, כרם בן זמרה, כרמיאל, לבון, להבות הבשן, לוחמי הגטאות, לימן, לפידות, מג׳דל אל כרום, מג׳דל שמס, מגדל תפן, מזרעה, מחניים, מטולה, מירון, מכמנים, מלכיה, מנות, מנרה, מסעדה, מעונה, מעיליא, מעיין ברוך, מעלות תרשיחא, מצובה, מצוק עורבים, מרגליות, מרום גולן, מרכז כ״ח, משגב עם, משמר הירדן, מתת, נאות מרדכי, נהריה, נווה אטי״ב, נווה זיו, נחף, נטועה, נמרוד, נס עמים, נתיב השיירה, סאג׳ור, סאסא , סער, ספסופה, עבדון, עברון, ע׳ג׳ר, עין אל אסד, עין המפרץ, עין זיוון, עין יעקב, עין קיניא, עכו, עלמה, עמוקה, עמיעד, עמיר, עמקה, ערב אל עראמשה, פלך, פסוטה ,פקיעין, פקיעין החדשה, פרוד, צבעון, צוריאל, צורית, צפת, קדית, קדמת צבי, קדרים, קצרין, קרית שמונה, ראמה, ראש פינה, רגבה, ריחאנייה, רמות נפתלי, רמת טראמפ, שאר ישוב, שבי ציון, שדה אליעזר, שדה נחמיה, שומרה, שומרת, שזור, שייח׳ דנון, שלומי, שמיר, שניר, שעל, שפר, שתולה, תובל. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> הסייג לתחולה, גם פה, אגיש מראש שזה בדיוק אותו הדבר כמו שהיו בתקנות, למעט מספר שינויים שעשיתי רק כדי לשמור על אחידות עם החוק. הדברים שהוספתי, כדי שתהיה אחידות בין התקנות לבין החוק והתאמתי את זה לחוק כדי שלא יהיה בלבול ושיהיה יותר ברור לכולם. סייג לתחולה – 2. (א) תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה: (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה-1985. (3) קופת חולים; (4) מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי; (5) ניזוק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת התקופה הקובעת; (6) ניזוק שעסקו לא היה פעיל לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026) ; לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת התקופה הקובעת, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; (7) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026); (8) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת. יש פה באופן כללי, גופים שהם חלק מהמדינה או שהמדינה מתקצבת אותם, גופים שנסגרו או גופים שהם לא עסקים, מוסד ציבורי שהוא לא עסק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ותתייחס בפרט לפסקאות (7) (8) שהן חדשות. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה בעצם גם בעוסקים שהם כבר לא פעילים, שבחוק הם מוגדרים מהגדרת ניזוק, אז הם גם מוגדרים פה, מעצם סוג של חזקה לזה שהעסק לא פעיל. (ב) פסקה (1) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מרץ ואפריל 2026, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג-1993. פסקה (1) זה בעצם מה מסלול שכר, ואפשר לקבל את הפיצוי למסלול שכר רק אם הגשת את טופס 102 לגבי החודשים בתקופה הקובעת. (ג) פסקה (2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא מוסד פיננסי מוסד פיננסי כמשמעותו בפסקה (6) להגדרה "ניזוק" שבסעיף 38לו לחוק כנוסחו בחוק הסיוע הכלכלי; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מי הוא מוסד פיננסי לפי ההגדרה הזאת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בנקים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בעצם מחליף את מוסד כספי, קופות גמל, קרן נאמנות וחבר בורסה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק. התאמנו את זה בדיוק לחוק, בנקים, בורסה, ניירות ערך וכדומה. מה שעשינו את התיקון בחוק, התאמנו שזה יהיה אותו הדבר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (2) בשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף; (3) עיסוקו בחקלאות; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ב-(2) זה לא צריך להיות או בכולם? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה יכול להיות או בכולם. אפשר להכניס, זו אותה משמעות. (4) עיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, ״מכירת זכות במקרקעין״ - כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963. (5) יותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה; (6) הוא קבלן ביצוע – זה גם חדש, פשוט נועד להבהיר שמסלול המחזורים לא חל על קבלן ביצוע כי יש לו מסלול ייעודי בשבילו. (7) הוא לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה – ״יום היעדרות בשל המצב הביטחוני״ - כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "שווי של נזק עקיף׳/ כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה; ״שכר העבודה היומי״ - כהגדרתו בפסקה (4) להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות אלה; ואולם, לעניין זה יקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום ״25״ בא ״22״. שמירת דינים 3. אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב תחילתן של תקנות אלה. זה בעצם אומר, שיישובי ספר שזכאים למסלול האדום, יכולים לבחור במסלול האדום. אני אבהיר פה, כשכתוב פה, אם הוכרז יישוב ספר ערב תחילתן תקנות אלה, אז מיד עכשיו הולכים להכריז על יישובים נוספים באופן רטרואקטיבי, ולכן מבחינתנו, גם היישובים שנקריא עכשיו הם יישובים שהוכרז עליהם כיישובי ספר ערב תחילתן של תקנות אלה. המשך תחולת הוראות מחוק הסיוע הכלכלי – 4. הגדרות והוראות מחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ״ו-2026 שהוחלו בתקנות אלה, ימשיכו לחול לעניין תביעות לפי תקנות אלה גם לאחר פקיעת תוקפו של החוק האמור, כנוסחן ערב הפקיעה. פה זה גם נועד רק להבהיר, שגם כאשר חוק הסיוע הכלכלי יפקע, עדיין ההגדרות שמשמות פה, לא יפקעו וימשיכו לחול לעניין תביעות שכבר נתבעו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לגבי המסלול הנורמטיבי? << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> הודעה בדבר יישובי ספר, לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"ה-1961 – בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "יישובי ספר״ שבסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מודיע כי היישובים כפר ורדים, שבי ציון, כיסרא סמיעא, קדיתא וחולתה הם יישובי ספר לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום ט״ו בתמוז התשפ״ו (30 ביוני 2026). תחילתה של הודעה זו ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש יישובי קו עימות, שהצהרנו שהם זכאים למסלול אדום, לפי התקנות. נוצרה איזה לקונה שיש מספר יישובים שלא מוגדרים כיישובי ספר, ובעצם פה עשינו את ההתאמה והגדרנו אותם כיישובי ספר והם בתוך אזור התגוננות של קו העימות, שיתרת היישובים הם יישובי ספר. << דובר >> אושרת חסיד: << דובר >> הם שייכים למרחב יישובי קו העימות לפי פצ"ן. במפות זה עדיין לא מופיע ככה, אז הם תחת גליל עליון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בפיקוד העורף שמנו את זה כדי שהם יהיו גם זכאים. << אורח >> אושרת חסיד: << אורח >> יש שינויים בגבולות שמתבצעים בימים אלה. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> בפועל, כל ההגבלות שחלו על יישובי קו העימות, חלו מהיום הראשון של המלחמה גם על היישובים האלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסתכלתי על הנוסח של מוסד פיננסי, אני חוזרת אחורה, בפסקה 6, מופיע תאגיד בנקאי, חבר בורסה, חברה מנהלה ומנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות. השאלה, אם זה מכניס מוסד כספי – בעצם, מה שירד פה זה מוסד כספי, קופת גמל, קרן נאמנות וחבר בורסה. אני לא בטוחה שיש חפיפה - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שאת אותו שינוי עשיתם בחוק עצמו. אני חושב שבדקתם את זה אז, שזה מכניס את כל העסקים ובגלל זה העתקנו את זה שזה יהיה אותו הדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש עוד משהו להקריא? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> עוסק זעיר – מדובר על שיעור הוצאה נחסכת – יש שתי הגדרות, האחת, משלים הוצאה נחסכת, ושיעור ההוצאה הנחסכת. בשיעור ההוצאה הנחסכת, אתה מתייחס לעוסק פטור, סעיף קטן (3), כתוב, לגבי ניזוק של עוסק פטור, היום כתוב, סך כל התשומות שהוא מדווח וכו'. במקום כל הפסקה הזאת, אנחנו רושמים 03. זה שיעור ההוצאה הנחסכת. ואז משלים ההוצאה הנחסכת כתוב, ההוצאה מתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין מ-1. לכן כשאני אומר, 1 פחות 03, קיבלנו את ה-70% שדיברנו עליו לעניין עוסק פטור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אתה משנה פה את הנוסח? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> פה לא, רק בשיעור ההוצאה הנחסכת. הסברתי איך זה יוצא 70%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שיעור ההוצאה הנחסכת זה יוצא כבר 03. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סיימנו, אפשר להצביע? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום נזק פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 , עם התיקונים שהתקבלו בוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד. הצבעה אושר פה אחד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, אושר פה אחד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד. הצבעה אושר פה אחד << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מתנגדים, אין נמנעים, עבר, תודה רבה. אושר פה אחד, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:10. << סיום >>