פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 568 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 09:35 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ו–2026, (פ/4905/25) (פ/2359/25) (כ/1188), של ח"כ מרב מיכאלי, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ גלעד קריב << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אכרם חסון – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: מרב מיכאלי פנינה תמנו מוזמנים: מתן בלוך פינקלמן – עו"ד, לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה אופירה חפצדי – ראש תחום בכיר תמיכות, משרד ראש הממשלה בת חן אילות – אגף תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה נעמה רוט – משפטנית, משרד המשפטים צרויה סיקרון – רפרנטית תאגידים ציבוריים, משרד המשפטים אייל גינגולד – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי מעונות יום, משרד החינוך רן צרויה – רפרנט מגזר ציבורי, אגף תקציבים, משרד האוצר אנס מזעל – אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר אורית זנבר – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד המורשת משה בנימין – חיל החינוך והנוער, משרד הביטחון ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת דורון אספיר – פעיל ציבור בנושאי חוקי הנצחה לאומיים משתתפים באמצעים מקוונים: דנה חימי – ראש אגף בכיר תקציבים ופרוייקטים, משרד ראש הממשלה ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: אתי דנן מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים,; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ו–2026, פ/2359/25 כ/1188 << נושא >> << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בוקר טוב לחברות ולחברים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, כאשר על סדר היום החוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר. זה כמובן דיון המשך. אנחנו מקווים שהיום נסיים את כל הדיונים, נצביע ונאשר את החוק ונביא אותו למליאה. כמובן מאחר ובדיון הקודם שנכחנו כאן היו הרבה הצעות ודיונים בעניין חלק מהסעיפים, לכן נירה תציג את כל השינויים ואחר כך ניתן את הכבוד לכולם לדבר ולהביע עמדתם. בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בוקר טוב. יש בפניכם נוסח שהוועדה פרסמה אתמול לאחר שקיבלנו הערות עוד אתמול בערב, אז באמת זה פורסם רק אתמול בשעות הערב. אבל הסוגיות הן אותן סוגיות שנדונו בדיון הקודם שהחוק עבר לקריאה ראשונה והחלטנו שנפתח אותן בשנית בדיון הזה לשנייה ושלישית. הן מופיעות בעקוב אחר שינויים בנוסח. אני רק אגיד, מדובר בסעיף 5, מטרות המרכז. במיוחד הסעיף שעוסק בחקר מנהיגות נשית. הייתה שאלה כיצד לנסח אותו באופן מיוחד יותר. סעיף 6 שעוסק במועצה הציבורית, מספר חברי המועצה והזהות שלהם. הסוגייה הייתה אפשרות לצמצם או הצורך לצמצם את מספר חברי המועצה. סעיף 9 בסדרי עבודת המועצה, הנושא של קוורום. הוא גם מושפע בעצם ממספר החברים שיתלוו למועצה. משרד המשפטים ביקש להוסיף מספר סעיפים שעוסקים בהתנהלות התאגיד וקשורים למשל לחובה על המנהל לייצר דוח שנתי וחובת המועצה לאשר אותו. אני מניחה שאלה דברים שכבר מתבצעים, אני לא רואה סיבה לא להכניס את זה. זה חדש, זה לא מופיע בחוקי הנצחה אחרים, אבל אולי אנחנו רוצים עם הפנים קדימה, רוצים עכשיו לשכלל את העניין הזה. אני לא רואה בזה בעיה, אני מניחה שבאופן טבעי גם כל מנהל של מרכז כזה גם יכין דוח שנתי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> גם החוק מחייב. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רק סוקרת עכשיו. אנחנו ניכנס ומי שחושב שיש עם זה בעיה, נשמח לשמוע. סעיף 24, הוועדה המדעית חינוכית. גם שם דובר על דיון מחדש בחברי הוועדה הזאת. ונושא נוסף שמשרד המשפטים ביקש להוסיף, שני חוקים שהם חוקים שחלים על עובדי מדינה ומבקשים כאן להחיל אותם גם על חברי המועצה שאינם עובדי מדינה. ושם אני רואה איזה שהיא בעיה, אנחנו נצטרך לדון בזה. זה משהו שהגיע רק אתמול בערב. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> על פניו אין לזה שום הצדקה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן. וזה לא מופיע בנוסח. כי אני חושבת שיש כאן בעיה להחיל את החוקים האלה. אנחנו נגיע לזה. מדובר בעיקרון על סעיף 15 שבעצם מחיל פרקים מסוימים שחלים בעיקרון על עובדי מדינה גם על עובדי התאגיד, חברי המועצה שהם אינם עובדי מדינה. סעיף 15. אז גם בו אני מבקשת שאנחנו נדון. וכמובן סוגיית התקציב, אם אנחנו מנסחים מחדש את הסעיף שמדבר על מקורות המימון. בזמנו אנחנו הצענו שזה יהיה סעיף זהה לחוקים לגבי הנצחת הרב דרוקמן והנצחת דוד לוי. חוקים שעברו בשנה האחרונה בוועדה ויש בהם סעיפי מימון זהים שהופכים את ההצעה בוודאי ללא תקציבית. אני חושבת שלכולנו ברור שהצעת החוק הזאת היא איננה הצעת חוק תקציבית במובן של חוק יסוד משק המדינה ובמובנים שקשורים לתקנון שמחייבים 50 ח"כים וכדומה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אבל יש הבטחה של האוצר שיתנו מיליון שקלים בהתחלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון. זה כרגע מופיע בנוסח לקריאה הראשונה. אני מבינה שלאוצר יש איזה שהיא עמדה שונה היום. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בואי נתחיל מזה רגע. בואי נתחיל מזה. משרד האוצר פה? מי ממשרד האוצר? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מי נציג האוצר? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> שלום, רן צרויה. אגף תקציבים, משרד האוצר. בוקר טוב. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כן, אפשר להתחיל מזה. גם בדיון הקודם אני חושב שאמרנו, ביקשנו דבר ראשון לתקן את הנוסח הסופי שהתקיים שהתקציב לא יעמוד על אחד מיליון שקלים, אלא עד אחד מיליון שקלים. כמו כן, כמו שאמרנו - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> עד אחד מיליון שקלים. כן. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כן. כמו כן, כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, בגלל שתחום הפעולה פה הוא תחת, אני מבין שתחת משרד ראש הממשלה כרגע, לפי הנוסח הנוכחי. אז כמובן שהמשרד צריך לדעת לעמוד בתקציב ובפעילות שתהיה תחת משרדו. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מה ההבדל בבקשה? זה לא סמנטיקה מיותרת? מה ההבדל בין מיליון שקלים או עד מיליון שקלים. יש לנו סיכום. גם יושב-ראש הוועדה דיבר עם שר האוצר וסיכום שיש מיליון שקלים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא מכיר שום סיכום כזה. אני יודע שהנוסח עד היום הוא קובע סך גג. אני חושב שגם פה נכון לקבוע סף גג. אבל שוב, בגלל שהתקציב הוא באחריות משרד ראש הממשלה שאחראי על הפעילות ועל תחום הפעילות. יכול להיות שהם ירצו לנסח את זה ככה. אפשר לתת את התייחסותם לניסוח הזה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> נציג משרד ראש הממשלה נמצא כאן? בבקשה, בואו נשמע אתכם. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> שלום. אני לא יכולה לפתוח את המצלמה. אני דנה חימי, מנהלת אגף תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה. בדיון הקודם אנחנו אמרנו שמשרד רה"מ אין מקורות תקציב לממן את היישום של החוק. אנחנו לא מתנגדים לחוק, אנחנו רק אומרים שאין לנו מקורות מימון. כדי ליישם את החוק אנחנו צריכים שהמקור התקציבי יגיע ממשרד האוצר. אבל עוד חשוב לנו לומר שתקציב של מיליון שקלים הוא לא ריאלי ליישום החוק. אנחנו מתקצבים תאגידים מסוימים ואנחנו יודעים שזה לא תקציב ריאלי וזה לא יספיק כדי ליישם את החוק. אז חשוב לנו להציף את הדברים האלה כאן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> דנה, איך זה בתאגידי הנצחה אחרים נגיד שעברו. תאגיד להנצחת דוד לוי והרב דרוקמן? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> יש להם תקנה ייעודית שמתוקצבת בבסיס כל שנה על ידי משרד האוצר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כלומר, גם זה לא בא מתקציבכם. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> זה מתוקצב בחוק התקציב. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי. יתר מרכזי ההנצחה, תאגידי ההנצחה שהוקמו, זה לא שכאן יש משהו יוצא דופן. הם מתוקצבים על ידי משרד האוצר גם. אז מה נשתנה? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> נירה, דרוקמן ודוד לוי לא ברה"מ. אנחנו מדברות על תאגידי הנצחה להנצחת רבין, בגין - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> איפה דרוקמן? << אורח >> קריאה: << אורח >> במשרד אני חושבת מורשת. << אורח >> קריאה: << אורח >> ההתיישבות ומשימות לאומיות, אורית סטרוק. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אורית סטרוק. ודוד לוי זה משרד החוץ? << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> נכון, חוץ. אבל בכל מקרה זה הגיע מתקציב משרד האוצר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ושל הרב עובדיה יוסף? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לא אצלנו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי בדתות? << אורח >> אורית זנבר: << אורח >> אבל זה גם קשור לעיריית ירושלים איכשהו. הם רשמו את זה בעיריית ירושלים. יש שם איזה הסדר עם העירייה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ויתר תאגידי ראש הממשלה הם כן במשרד ראש הממשלה. כלומר, ראשי הממשלות. החוק להנצחת בגין, החוק להנצחת רבין? אוקיי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אוקיי, אנחנו נחזור לזה. נירה תציג לנו את כל השינויים ונאשר את זה ואחרי זה נדבר על התקציב. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני, מה אמרת לא מכובד? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לא מכובד שאנחנו מתעסקים בדבר כמו סלט. זה אומר זה מנציח את זה וזה מנציח את זה. מדובר בראש הממשלה הרביעית במדינת ישראל. אישה שעשתה היסטוריה. אני צריך לבוא להתחנן לאוצר או להתחנן למשרד ראש הממשלה לתת תקציב להנציח אישה שהיא אשת הברזל של מדינת ישראל? שהיא הכבוד של כולנו? בואו, בבקשה, שלא נתחיל ברגל שמאל. בואו נמשיך בסעיפים ואחר כך נחזור לזה. בבקשה נירה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נעבור לסעיף 5, מטרות המרכז. שוב, מופיע בפניכם, מופיעות ההערות לנוסח של סעיף 3. כאשר סעיף 1 ו-2 הם סעיפים שבדרך כלל מופיעים גם בתאגידי הנצחה אחרים. להעמיק את ההיכרות עם פועלה ומורשתה של גולדה מאיר, להגשים את מטרת החוק. לשקף את אישיותה כמנהיגה מדינית וחברתית. ואז בעצם ב-3 ו-4 יש לנו בעצם תחומים שהם טיפה יותר מפורטים על מה אנחנו רוצים שהמרכז הזה ישים את הדגש. במקור הדגש היה אמור להיות כאן נשים, זכויות חברתיות, קשרי חוץ והקשר עם יהדות התפוצות. ארבעה דברים שבהם גולדה מאיר הייתה מנהיגה ומובילה. אז אולי נתחיל דווקא מהנוסח החלופי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, זה לא מה שאמרנו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון, מה שכתוב החלופי, לפעול לחקר מנהיגות של נשים. זה מה שאת ביקשת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, כן, זה החלופי זה מה שאני ביקשתי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז בעצם את רוצה לשים את הדגש על חקר מנהיגות של נשים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן. זכויות חברתיות. זה הכול יש מספיק מקומות שיעשו. לעומת זאת, מנהיגות של נשים זה דבר שאף אחד ובשום מקום לא עושות. וגם מדינאות זה דבר, אם אני צריכה לבחור דבר אחד מכל מה שהיא עשתה זה זה. לא שזכויות חברתיות מיושמות מי יודע מה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי. אז בעצם אנחנו מתמקדים בסעיף הזה בחקר מנהיגות נשית וחקר מדינאות ככלי לבניין ביטחון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז הנושא של קשרי חוץ באופן כללי והקשר עם יהדות התפוצות? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יש כאמור בשפע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי. יש למישהו הערות? אני מניחה שאנחנו ננסח את זה טיפה יותר מהודק. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אדוני יושב-הראש, השאלה שלי לגבי ממשקים עם תאגידים אחרים שעוסקים בנושאים קרובים. האם אתם, איך אתם רואים את הממשקים עם גופים, גם בהתייחס לסעיף 22 שנגיע אליו, לגבי מכון המחקר, מה הממשקים עם גופים אחרים, כולל תאגידי הנצחה שעוסקים בנושאים קרובים? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא מצאתי ממשקים עם גופים אחרים. קראתי את החוקים האחרים ולא מצאתי אובר לפ מה שנקרא עם תאגידים אחרים. << אורח >> אייל צור: << אורח >> יש אני חושב, גם עם חוק בן גוריון, תקומת עם ישראל בארץ ישראל. ויש גם עם דוד לוי יש איזה שהוא עניין של חקר מדינאות ומדיניות חוץ. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא. שם בדוד לוי הנוסח הוא אחר. קודם כל, כאן אנחנו כרגע דיברנו על זה שמוותרים על קשרי החוץ כמשהו כללי ומתמקדים בנוסח החלופי שזה חקר מנהיגות של נשים, מאפיינים, אסטרטגיות, חסמים ואסטרטגיות התגברות. זה משהו שאני לא מכירה בתאגידי הנצחה. אני מכירה בחברה האזרחית שיש, לא יודעת, אולי שדולת הנשים וגופים אחרים. אני לא בטוחה, אגב, שעושים מחקר בעניין הזה. אולי מכוני מחקר של אוניברסיטאות. << אורח >> אייל צור: << אורח >> בהחלט. השאלה איך חושבים לציין בחוק שהתאגיד יהיה רשאי לשתף פעולה עם גופים נוספים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שזה חלק טבעי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> ההנהלה תחליט. << אורח >> אייל צור: << אורח >> כי לא פעם המועצה להשכלה גבוהה באה ואמרה יש עניין. גם אנחנו עושים מחקר וזה רגיש. אז אני רק מציף את זה כאן מתוך ניסיון שלי בדיונים קודמים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המל"ג מוזמנים לדיונים האלה והם גם נמצאים בתוך קבוצה שקיבלה את הנוסח הזה. אני לא שמעתי מהם הערה לעניין הזה. מה שחשוב למל"ג זה באמת שלא ייבחרו למשל נציגים מן האקדמיה בלי התייעצות איתם. אני לא שמעתי הערות לנוסח הזה. אני מניחה על כל דבר אתה יכול להגיד. כל מכוני המחקר של התאגידים שמבצעים מחקרים אתה יכול להניח שבאקדמיה מבוצע איזה שהוא מחקר. אקדמיה הרי פתוחה. וגם אף אחד לא מגביל את האקדמיה. האקדמיה יכולה עכשיו או לעתיד להחליט, אין הגבלה לחופש האקדמי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> זה חלק מהמדיניות של ההנהלה. זה מדיניות של הנהלה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> זה עלה בדיונים על תאגידים אחרים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון, זה עלה בדיונים כי חשבנו שאולי יש אובר לפ עם שז"ר ועם יד בן צבי. אבל אני קראתי וראיתי וזה לא היה במובן הזה. וגם לא עם דוד לוי. דוד לוי לגבי יחסי חוץ, אבל זה לא רלוונטי כרגע. אני לא רוצה להיכנס. אני חושבת שדווקא חקר מדינאות ככלי לבניין ביטחון זה משהו מעניין ורלוונטי ולא משהו - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> גם בן גוריון שגם כמובן תרם לנושא הזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן. ואני חושבת שבאמת גולדה מאיר, ממה שאני מכירה בהיסטוריה, די בלטה בעניין הזה. דברים שהיא עשתה נלמדים - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> הוא מינה אותה להיות שרת החוץ. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הייתה לה אנגלית טובה כמו שאומרים. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> סליחה, דילגתם על סעיף 3, אם אפשר להעיר הערה לסעיף 3. אני דורון אספיר, אני פעיל ציבור בנושאים של הנצחה ממלכתית ולאומית. בסעיף 3 כתוב מה המכון כולל והוא לא כולל מוזיאון, למרות שהגדרתם בסעיף מוזיאון שחובה להקים מוזיאון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא. יש בהמשך, בעצם האתר, אתר ההנצחה כולל בעצם פעילויות מוזיאליות, כך אנחנו מגדירים את זה היום. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> לא, כתוב שם מוזיאון. כתוב ממש מוזיאון. אם תסתכלי בסעיף ממש כתוב הקמת מוזיאון. ומכון מחקר שם כתוב רשאי. יש, צריך לעשות סדר בדברים וכדי שכל המרכיבים של החוק יהיו כמו שאתם חושבים להקים אותו. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> לא כתוב מוזיאון. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> מה זה? << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> לא כתוב מוזיאון. סעיף 3 אומר מרכז, אתר, מכון וארכיון. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> נכון, אבל סעיף 22, כאשר מגיעים למוזיאון אז תראי שכתוב שם הקמת מוזיאון. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אז בואו נגיע לסעיף 22, חבל שנתעכב כי הזמן קצר. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני רק רוצה להעיר, צריכה להיות הלימה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> סעיף 22 אומר רשאי. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני מסתכל על הנוסח מאתמול. אז רגע, זה לא 22. אני אגיד איזה סעיף זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי. סעיף 6, לגבי המועצה הציבורית. דובר בישיבה הקודמת על הצורך לצמצם בחברי מועצה. בין היתר בגלל הקושי לגייס והקושי להתכנס. למרות שאני חייבת להגיד כאן משהו. אני יועצת משפטית גם של ועדת המדע והטכנולוגיה. ואני רואה שבעידן הזום ועדות גדולות, לרבות ועדות כמו ועדת הלסינקי העליונה על ניסויים בבני אדם או ועדה לחקר מחקרים של מחוללי מחלות באמת לפי חוק חייבות לדון ולאשר דברים. הן מתכנסות בזום למשל. אני חושבת שבעידן הנוכחי אם הסיבה רק שחבר נוסף או שניים מקשה על כינוס הוועדה, אני חושבת שבאמת, אני רואה שההתכנסות בזום כנראה ממש נעשית. והמועצה יכולה לקבוע לעצמה את דרכי הכינוס שלה ואם חברים מסוימים יכולים לעלות בזום. מה שהיום כבר אפשר לעשות בלהחתים אנשים על צוואה - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> גם בוועדה המכובדת הזאת אנשים עולים בזום. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מי רצה להקטין את מספר החברים? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אנחנו. אבל זה לא בגלל בעיית הכינוס, זה יותר בגלל האיתור והמינוי של החברים. זה תהליך ארוך והוא מורכב. זו בירוקרטיה. כל התהליך נעשה אצל רשם החברות. זה משהו שבמינימום ארבעה חודשים ועד שמאתרים בכלל את המועמד. אז הקושי לאתר ולמנות הוא מהווה חסם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז אני רוצה להציע צמצום מ-15 ל-13, כמו שיש בחוק להנצחת דוד לוי. בדרוקמן זה 14. אני מציעה, אני הצעתי אולי להוריד את הנציג של שר העבודה, שהוא טיפה פחות רלוונטי לניהול של הדברים. נכון שמבחינת תכנים אנחנו מדברים גם על זכויות חברתיות וכדומה. אנחנו נשמע את ההערות. משרד המשפטים הציע להוריד את עובד הרשות המקומית שבתחומה פועל המרכז. זה עוד נציג במועצה. זה בסעיף 6(א)(3). בעבר היה נהוג שיש איזה שהוא נציג לרשות המקומית שהמרכז יושב בתחומה. אולי משרד המשפטים יסביר. אולי זה פחות רלוונטי היום. אפשר להתנהל גם בלי זה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אצל דוד לוי זה קיים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו צריכים לצמצם שניים, לא? מ-15. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שרים אחרים נראים לי רלוונטיים, אבל אני לא יודעת, באמת, אין לי עמדה נוקשה בעניין הזה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> רגע על הסוגייה של הגודל באופן עקרוני. בניגוד לוועדת למיניהן, מדובר פה בתאגיד. המועצה שלו היא כמו דירקטוריון והיא צריכה לא רק להיות מסוגלת להתכנס, אלא גם לפקח, לקבוע מדיניות, לבצע הרבה דברים באופן יעיל. אם היא לא תוכל לתפקד בצורה יעילה התאגיד לא יתפקד בצורה יעילה. המגבלה הזאת של כמות מסוימת של דירקטורים היא קיימת גם בחברות ממשלתיות. זו מגבלה שיש לה סיבה מהותית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לכן אנחנו מצמצמים למספר שאני מצאתי שרלוונטי, המספר 13 מייצג - - - << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אני חושבת שהמספר, כמו שאמרת שתאגידים הם לא מקשה אחת, אז אנחנו מדברים פה על תאגיד - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מדברת רק על תאגידי הנצחה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אני מבינה. אבל אנחנו גם מדברים פה על תאגיד שכרגע מוקצה לו מיליון שקלים לפעילות שלו. אנחנו לא יודעים להגיד מה יהיה סדר גודל הפעילות שלו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, מותר לו לאסוף תרומות. הוא יוכל לאסוף תרומות לפעילות שלו. בואי, לא נסתפק במיליון שקלים. כך או כך, גם אם לא נצליח לסדוק את חומת האטימות המפוארת של הממשלה בעניין התקציבי - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בתקציב הבא. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, זה לא התקציב הבא, משום שהאוצר מנסה לשים פה תקרה של מיליון שקלים. שזה דבר באמת לא סביר. ממש לשים תקרה, באמת, היו"ר פתח בדברים ואמר. לא חשוב, בקיצור - - -- << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> הצמצום הזה הוא לטובת התאגיד. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יש פה אפשרות לאסוף תרומות. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אני מבינה. ההתנהלות היעילה היא תיפגע ככל שהמועצה תהיה גדולה יותר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אז מה אתן מציעות? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אנחנו מציעות לצמצם את כמות הנציגים. אנחנו הצענו - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לכמה? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> ל-10. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> 10 אי אפשר כי זה זוגי. אז 11. << אורח >> קריאה: << אורח >> כולנו בסדר עם 13. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אנחנו גם מציעות, מעבר לעובד הרשות המקומית שהשאלה שלנו הייתה בעצם מה האינטרס. זאת אומרת, לא ברור לנו מה האינטרס שהוא אמור לייצג בתפקוד של התאגיד ביחס לתפקידיו. אנחנו מבקשים גם לצמצם בסעיף קטן (4) משלושה נציגים לנציג אחד משום שמדובר בשלושה נציגים של אותו גוף בדיוק שגם צריך לומר שאף שזה מנוסח בצורה רחבה מדובר כנראה על המכון שממנו יגיע הנציג הזה. שלושה נציגים של המכון הם מייצגים בדיוק את אותו אינטרס. אין תועלת בכך שהם יהיו יותר מאחד << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא הבנתי, יש יותר מגוף אחד. וגם אני רואה שבחוקים אחרים מקובל שיש יותר נציגים של חברה אזרחית. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אבל יש פה עוד חברה אזרחית בסעיף קטן (5). << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כן, יש חמישה בסך הכול. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אז אנחנו הצענו לצמצם את סעיף קטן (4) לנציג אחד כי פשוט לא ברור לנו מה תורמים עוד שני נציגים מאותו גוף בדיוק. וגם משום שמדובר בעמותה שפועלת למטרות חופפות אנחנו חושבים שצריך לצמצם - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לדוד לוי יש יותר, אגב. יש שלושה מגוף ללא מטרות רווח שעוסק בפעילות שמגשימה את מטרת החוק ועוד שלושה נציגי ציבור. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> במקרה של דוד לוי, מטרות החוק זה ניסוח הרבה יותר רחב מהניסוח פה בסעיף קטן (4). זה לא מטרות החוק. אם זה היה מטרות החוק אז היה אפשר - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, לא, לא. אני מקריאה לך - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, לא. היא מדברת על (4) ו-(5). << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מקריאה לך מדוד לוי, בדיוק. שם שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק. ושלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או - - - << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אז אם נשווה רגע בין הסעיף הראשון שהקראת ובין סעיף קטן (4), מה שפה כתוב זה העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות העוסקת בהנצחתה של גולדה מאיר. זה הרבה יותר מצומצם מבחינת הגופים שייכנסו לתוך הקטגוריה בהשוואה לסעיף הקטן שהקראת מהחוק של דוד לוי. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אפשר לשנות את זה אולי גם לעוסקים במטרות החוק ואז זה יהיה גם ארגונים לנשים או דברים כאלה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> זה ייצר גיוון הרבה יותר, שיכול לתרום לפעילות של התאגיד. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אפשר לעשות חמישה נציגות ונציגים שקשורים למטרות החוק והם בעלי רקע, ניסיון, היכרות משמעותית, באופן גורף. או כאילו מארגונים זה. זאת אומרת, להכליל את זה בסעיף - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז אני מקריאה נוסח שמופיע בדוד לוי, אולי תרצו אותו. "שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק", שמטרת החוק היא להנציח את גולדה מאיר. ושלושה נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. זה נוסח גנרי שמאפשר כל מיני - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אפשר את שניהם לצרף לסעיף אחד ולעשות את זה חמישה, שישה. שעונים גם וגם, או או. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי. אז אנחנו לוקחים את זה במקום סעיפים (4) ו-(5) שמופיעים. זה עדיין משאיר אותנו מספרית, שם זה שלושה ושלושה. זה שישה. אז בואו נגיד שאנחנו נעשה שלושה ושניים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נעשה סעיף אחד כאמור על חמישה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש כאן איזה שהיא, יש כאן איזה שהיא הבחנה. נציגים של גוף או גופים שהתאגדו העוסקים בהיקף משמעותי הכוונה מכוונים כאן בכל זאת לגופים שעוסקים בהנצחה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אז אפשר לעשות. ופה יש לנו שניים. אז נעשה שניים ושלושה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי, אבל זה עדיין משאיר אותנו באמת עם החמישה. ושוב, אני מציעה להוריד משרד ממשלתי אחד. יש כאן שבעה. אולי באמת את עובד הרשות המקומית וזה מוריד אותנו ל-13. השאלה איזה משרד ממשלתי. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני הייתי מוציא, לדעתי העבודה חשוב. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בואו ניתן למשרדים בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> משרד רה"מ, מה אתם אומרים? מבחינת משרדי הממשלה, מה נראה לכם פחות קריטי? או אולי נציג סגל אקדמי אחד במקום שניים? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לא, ראש הרשות המקומית ניתן לוותר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי, את זה הורדנו. אני רוצה להגיע ל-13. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> עוד אחד? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> עוד אחד. השאלה אם אפשר להסתפק בנציג אחד מהאקדמיה או לחלופין להוריד אחד ממשרדי הממשלה, שהם רבים. יש לנו כאן גם את השר לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, גם שר החוץ, גם שר המורשת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אפשר לבטל את שר המורשת. גם שר המורשת לא בטוח שזה יהיה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שר הביטחון חייב להיות פה? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> עדיף. שר החינוך למשל לא רלוונטי. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לא, חינוך צריך, כי את מבקשת לעשות פעילות ביום האזכרה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה אם חייבים להיות במועצה רק בגלל שיש משימה שאומרת. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לא, לא רק. הם יכולים לתרום לכל הפעילויות החינוכיות בבתי ספר, במסגרות חינוך. יש להם מה להוסיף. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אוקיי. אבל יש לכם נציג שאתם יכולים לוותר עליו ממשרדי הממשלה? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תבחרו, בקיצור, תבחרו. שאיננו משרד החוץ. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> שר העבודה אנחנו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שר העבודה בגלל שמטרות החוק קשורות גם למאבקים החברתיים שהיא הובילה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אבל אנחנו מורידים את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל אני לא חושבת שהשר צריך להיות בשביל זה במועצה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> חברת הכנסת מיכאלי, משרד העבודה יותר חשוב ממשרד הביטחון, לנוכח הביוגרפיה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> התכלית של הצעת החוק זה הנצחת גולדה מאיר - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> להוריד את משרד הביטחון? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אני מסתכלת, אגב, פרקטית. כי מאוד קשה למנות אותם. אז בבקשה, תגידו את דעתכם. אני פרקטית, משרד הביטחון עסוק בכל כך הרבה דברים אחרים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אז נוותר על משרד הביטחון. הלאה, מצוין, נקסט. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תחליטו ביניכם בבקשה. חבל על הזמן. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לדעתנו עדיף לוותר על העבודה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש הסכמה? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> למה? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> זה נראה לנו הכי פחות רלוונטי למטרות החוק. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מעולה, אז עבודה הוחלט. הלאה, נקסט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני גם חושבת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הוחלט העבודה. יופי של החלטה, נקסט. חברות, אנחנו ממש לא יכולות לבזבז כל כך הרבה זמן על כל דבר כל כך פעוט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת אפשר להסתדר גם בלי נציג משרד העבודה. אם יהיו המלצות ממש משהו ביצועי שהממשלה צריכה לעשות אז אני מניחה שפשוט ישלחו - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הוחלט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> סעיף 7 לגבי תפקידי המועצה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אפשר רגע, סליחה? נירה, סליחה. מה הנוסח שבסוף נבחר לסעיף קטן (4)? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו מורידים את נציג מרכז השלטון המקומי, או סליחה, הרשות המקומית. ואת נציג שר העבודה וזה כבר מחוק בנוסח. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> ולגבי סעיף קטן (4)? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> סעיף (4) הורדנו משלושה לשניים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ב-(4) ו-(5) אנחנו נעשה שלושה ושניים, אבל את הנוסח שהקראתי שמופיע בדוד לוי, שהוא נוסח רחב יותר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, נוסח יותר רחב, מצוין. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> סעיף 7, תפקידי המועצה. אני מפנה אתכם לזה שבסעיף קטן (2) הוספנו (2א) כאן, אבל אנחנו נשנה את זה. לאשר דוח שנתי על פעולות המרכז. ב-(3) הדגשנו את אישור התקציב שהכין מנהל המרכז, למרות שזה כתוב במקום אחר שמנהל המרכז מכין את התקציב, זה כתוב בתפקידים שלו. בסעיף קטן (6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה. לאשר את הדוחות ולהגישם לשרים. אני מקווה שאנחנו לא מטילים כאן איזה שהיא רגולציה יותר מסובכת על המועצה הזאת מאשר מועצות אחרות. אני לא רוצה, עם זה שאתם רוצים לטייב אבל - - - << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> זה סעיף סטנדרטי בתאגידים, דוחות כספיים. זה סעיף סטנדרטי. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אבל למה להגיש לשר? בשביל זה יש לתאגיד דירקטוריון. למה צריך להגיש את זה לשר? << אורח >> קריאה: << אורח >> הדירקטוריון יעיין בטיוטת הדוחות ויגישם לשרים. למה? ממתי מגישים? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> שישכללו. כשתביאו את המסקנות של כל ההנצחה החדשה, תעשו שם את השינויים שאתם רוצים. כאן אין שום סיבה לשנות את הנוסח. << אורח >> אייל צור: << אורח >> מי השרים? זה שר אחד, ראש הממשלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, נכון. זה לא השרים, זה בכל מקרה שר. אבל שוב - - - << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אנחנו מגישים את התוכנית התקציבית לשר האוצר לאישור. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> כל מה שצריך להיות מוגש לשרים מסרבל מאוד ומקשה מאוד על העבודה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה תאגידים סטטוטוריים מסוג מעט שונה, צריך להבין. זה לא תאגיד סטטוטורי כמו רשות שמוקמת. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> זה לא משנה. מרגע שאנחנו נכנסים לתאגיד שהוקם בחוק זה תאגיד שהוקם בחוק. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> חד משמעית. וכל התאגידים הקודמים שהוקמו בחוק אין להם את התוספת הזאת. ולכן אין שום סיבה. אין שום סיבה להכביד דווקא כאן. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אני מוודאת רגע לגבי זה. לדעתי ספציפית זו חובה שקיימת ממילא. אני רגע בודקת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> משום שנירה סרקה במסרקות מאוד דקות את החוקים האחרים היא הייתה יודעת אם זה כתוב שם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, גם משרד רה"מ שמנהל תאגיד הנצחה אומר שלא. לכן העליתי את הנושא לדיון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני באמת לא רואה הצדקה להוסיף את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אופירה; מה עמדתכם בעניין? אתם תנהלו את זה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אני לדעתי אין צורך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אין צורך להגישם לשרים. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אנחנו גם לא פועלים, את התוכנית התקציבית של המרכז אנחנו מגישים לאישור שר האוצר. חלק מהגופים יש גם חתימת רה"מ. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ויש גם דוח שנתי שמוגש לוועדה בכנסת שגם את זה - - - << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> שגם את זה הוספתם שלא קיים. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אני מפנה לחוק יסודות התקציב, בסדר? לסעיף 28(א) זו חובה שקיימת. אז ניתן למחוק את זה מהחוק - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אבל השאלה - - - << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אני מסבירה שזו חובה שקיימת ממילא - - - << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> להגיש לשר, לאיזה שר? שר ממונה? כי כתוב פה שרים. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> סעיף 28א סעיף קטן (ו). חוק יסודות התקציב. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> הדוחות הכספיים המאושרים יוגשו לשר הנוגע בדבר. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אז למה כתוב פה שרים? << אורח >> אייל צור: << אורח >> היא אמרה שזה יתוקן, אני הערתי את תשומת ליבה של היועצת המשפטית. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> דוחות כספיים והערות רואה חשבון אני צריכה להעביר לראש הממשלה? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> זה תאגיד. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אז מה? דרכי, באמצעותי, אני הגורם המקצועי. זה לא בר ביצוע, אני מצטערת. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> זה לא עובד. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אבל זה בחוק יסודות התקציב. כאילו, גם אם לא נכתוב את זה פה זה יהיה חובה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם זה כתוב בחוק אחר, שוב, אני לא - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה מתייתר. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> לא חייבים לכתוב, זה ממילא יחול. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יופי, נהדר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל הערות רואה החשבון ואישור הדוחות זה ממילא נעשה, נכון? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> השאלה למה לכתוב בחוק דברים - - - << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> החובה תתקיים ממילא. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> החובה תתקיים ממילא. למה אנחנו כותבות בחוק דברים שהם מובנים מאליהם ויוצרות הסדרים שליליים או whatever לדברים אחרים. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> רק לאור חוסר הבהירות שהייתה פה בנוגע לתחולה של החובה אולי זה דווקא מראה שיש צורך שבחוק הספציפי שאליו הולכים יהיה כתוב. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה למה יש אי בהירות בקשר לחובה. אם יש מועצה והיא פועלת מתוקף חוקים מסוימים זה תפקיד של האנשים שם לדעת מתוקף מה הם פועלים ולציית לחוק. גם לא לכתוב שהם צריכים לעמוד באדום כשהם באים לישיבות המועצה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תראי, כאשר מגישים לשר, הרי המון דברים מוגשים לשר. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אצלנו הגופים מגישים את הדוחות הכספיים בשנה העוקבת במרץ וזה מגיע לבדיקת החשבות. מה מעבר לזה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שכאשר אומרים השר הכוונה למשרד. אף אחד לא - - - << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אז שיוסיפו או מי מטעמו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> החובה קיימת ואין שום צורך לציין את זה באופן עודף. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> טוב, זה אתם. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר להוריד את זה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יופי, נהדר. הלאה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> סעיף 21 כתוב שיש מוזיאון ובסעיף 22 כתוב - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו שמענו אותך. נגיע ל-22 ונדבר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רק תראה שיש לך את הנוסח האחרון. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לא שכחנו, בואו נתקדם. כי תמיד בבירוקרטיה הזאת הורסים כל חוק, הורסים איך להתקדם ולפתור את העניינים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הנה, מנהלת הוועדה מראה לך את הנוסח האחרון שהופץ. יכול להיות שהוא לא בידיך. לגבי סעיף 9, משרד המשפטים מציע שהמועצה תתכנס לא שלוש, אלא ארבע פעמים בשנה. וכן לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. אני מודה שאני נוטה להיות בעד. גם בגלל מה שאמרתי על הזום. אני חושבת שזה לא - - - << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> לדעתנו זה ממש הרבה פעמים. אני יכולה להגיד שמועצות ציבוריות מתכנסות אחת לשנה. השנה אנחנו מכנסים פעמיים. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> מועצת תאגיד היא לא כמו, זה לא אותו דבר. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אני לא אומרת שזה כמו. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> היא מדברת על מועצות. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אני נותנת דוגמה לעבודה שמיישמת ומגבשת תוכנית עבודה שמוגשת להמלצת השר. ואני חושבת שאין תחולה לכנס אותם שלוש פעמים. אתה יכול לכנס פעמיים ופה אתם כותבים שלוש ורוצים להעלות את זה לארבע. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, לא, ארבע אין שום סיבה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> נשאיר את זה שלוש. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אין שום סיבה, ארבע זה ממש המון. אין שאלה בכלל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לגבי המניין החוקי זה 9(ג) המניין החוקי. מאחר שיש לנו 13 חברים אני חושבת ששבעה יכול לחזור להיות המניין החוקי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> ולא שמונה, כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ושוב, אנחנו מדברים על הזום והכול. משרד המשפטים מציע שזה יהיה מחצית. מחצית כאן לא רלוונטי כי זה אי זוגי. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אנחנו מכירים הרבה מקרים שבהם פשוט אין מספיק חברים מכהנים כדי להתכנס. והתאגיד בפועל לא יכול לתפקד ברמה המינימלית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא יודעת. משרד רה"מ לדעתי, בתור מי שמנהל, אני חושבת שהיום, שוב, כשיש התכנסות בזום קשה מאוד שלא למצוא מישהו. יש לכם מועצות שלא - - - << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> הנקודה היא לא שהם לא יכולים להגיע לדיון פיזית, אלא שאין מינויים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מה שאנחנו מדברות כל הזמן, אגב, כל הזמן זה חוזר שמינוי שהשרים מתמהמהים במינוי. פשוט בואו נוריד. זה פשוט דבר מדהים, באמת. אם מראש כולנו יודעות שאחר כך שרות ושרים לא ממנים אנשים, אז בואו נוריד את זה. אני ממש חושבת שאין לזה הצדקה אם מראש אנחנו יודעות שאנחנו הולכות לתקוע את התאגיד שהוא לא יוכל לתפקד כי השרות והשרים לא יתפנו. ואני אומרת את זה עכשיו אפילו בואו נגיד ללא ביקורת, אלא רק כי זה לא יהיה מספיק חשוב שרשימת המטלות שיהיו להם. בואו נוריד את זה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> ואז מי ימנה? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בואו נחשוב, שיהיו נציגים של דברים אחרים שהם לא בהכרח מבחינה, לא יודעת מה, שוועד העובדים ימנה, שהמנכ"ל ימנה. לא יודעת, תחליטו, בואו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו גם לא יכולים לכתוב חוק ולהניח שלא ימונו כל הנציגים. זה נראה לי בעייתי בתפיסה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> בנקודת המוצא אחרי שהתאגיד התחיל לפעול חייבים להתמנות כל הנציגים. החשיבה היא במורד הדרך עוד כמה שנים כאשר יתחילו לפקוע חלק - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז כרגע זה לא רלוונטי ונראה לי ששבעה, לאחר שהורדנו ל-13. אני מסכימה איתך שבחוק עתידי שיאגד את כל תאגידי ההנצחה יש מקום לחשוב על זה. אבל כרגע לא נראה לי הגיוני שאנחנו צריכים להניח שלא ימונו כולם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אחלה, הסכמנו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> סעיף 17, תפקידי המנהל. 17(3) הוסיפו כאן דוח שנתי על פעילות המרכז. משרד המשפטים ביקש להוסיף, אני לא רואה סיבה שלא להוסיף את זה. זה נראה לי סביר שהמנהל יכין דוח שנתי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בהחלט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף 24. הוועדה המדעית חינוכית. חה"כ מיכאלי ביקשה לעשות שינוי. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> דילגנו על 15? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו נחזור ל-15. כרגע אני רוצה את מה שמופיע כאן. לגבי הוועדה המדעית חינוכית שאמורה לייעץ למנהל לגבי הפעילות המחקרית והחינוכית של המכון. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> איזה סעיף << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה סעיף 24(א) ואנחנו מוחקים כאן את אותם אנשי חינוך בעלי מומחיות. יש כאן משהו בעצם ממוקד יותר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> להוסיף את אותם שניים נציגים של אנשי אקדמיה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לאנשי סגל אקדמי ובעלי מומחיות. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אז למה פה השארנו את נציג הרשות המקומית? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אפשר להוציא אותו. אם הוצאנו אותו שם אז צריך להוציא אותו גם פה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה היא אם בוועדה כזאת - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אלא אם כן זה לא מתוך המועצה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, השאלה אם אי זוגי, מספר אי זוגי בוועדה מדעית חינוכית, יכול להיות שזה פחות רלוונטי שחייב להיות מספר אי זוגי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, אבל זה גם לא אותו נציג רשות. זאת אומרת, כאן, כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת גם שזה נכון. כי אם עושים פעילות שאולי גם קשורה לעיר ולמקום מנהל מחלקת חינוך זה דווקא לא רע שיהיה מנהל אגף חינוך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אוקיי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אחרת זה יהיה הרבה יותר קשה לתקשר עם הרשות. אז בעצם זה יהיה חמישה נציגים שהם אנשי סגל אקדמי במוסד מוכר בעלי מומחיות בתחומי מחקר והוראה הנוגעים לפעילות המרכז. ואז אנחנו ספציפית מבקשים לרבות בתחומי מגדר וחקר תנועת העבודה והציונות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> ויחסי חוץ צריך, לאור מה שכתבנו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל השאלה אם יחסי חוץ את מחזירה לנציג מועצה או כאן רק בוועדה המדעית חינוכית? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, אני חושבת, אולי לא. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תראי, יחסי חוץ מופיע בעצם במטרת החוק, קידום ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. ואז חברי המועצה צריכים לבטא גם את זה בין היתר. אז יש לנו את הקשר למשרד החוץ. השאלה אם חייבים את זה כאן גם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא חייבים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי. אבל מגדר וחקר תנועת העבודה והציונות? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, זה חד משמעית, כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ולא חקר פוליטיקה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בואו נסיים. אחרי זה אנחנו נחזור אליך, שנייה. בואו נתקדם. אין לנו הרבה זמן, אנחנו חייבים לסיים בזמן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> סעיף 31א, סעיף שמשרד המשפטים ביקש להוסיף לגבי דין וחשבון שנתי. משרד ראש הממשלה, בתור מי שאמור ליישם את החוק, מה העמדה שלכם? אין את זה בחוקי הנצחה אחרים, אבל לא נראה לי שזה משהו שמטיל איזה שהיא חובה לא סבירה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> התאגיד גם ככה מעביר לנו דוח מסכם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי, בסדר גמור. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אנחנו מבקשים להוסיף את המשפט האחרון פה בסעיף "השר או שר האוצר רשאים להורות על המתכונת לעריכת הדוח", אנחנו לא רואים בזה צורך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון. סליחה, גם אני חשבתי שזה משהו לא - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אם ייעוץ וחקיקה לא - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, זה היה סעיף 31א, הוספנו אותו. בהתאמה בסעיף הדיווח לכנסת אני רוצה להוסיף כאן שהשר ידווח לוועדת החינוך אחת לשנה ב-31 במרץ, אבל גם יעביר לוועדה את אותו דוח שנתי. אם כבר יש דוח שנתי, שהוועדה תקבל אותו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> חד משמעית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז את זה אנחנו נוסיף. עכשיו נחזור לסעיף 15. סעיף 15 הוא סעיף שבעצם מטיל כל מיני מגבלות שבאופן רגיל מוטלות על עובדי מדינה. מטיל על אותם חברי המועצה שאינם עובדי מדינה. יש באמת סעיפים שהם מאוד טבעיים לעניין, שירות הציבור (מתנות), חוק העונשין, הבחירות לכנסת. בפקודת הראיות, אם מישהו יכול להציג, צרויה? לגבי פקודת הראיות, אני פשוט לא זוכרת מה מפקודת הראיות. זה מופיע כמעט בכל חוקי ההנצחה גם. עכשיו יש לנו בקשה להוסיף כאן שני חוקים נוספים שמופיעים רק בשני תאגידי הנצחה ואני חייבת להגיד שלדעתי זאת איזה שהיא תקלה. מדובר בלפחות בחוק אחד, חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים). זה בעצם החוק שבסעיף 1 אוסר על עובדי מדינה לארגן אספה פומבית עם אופי מדיני או להשתתף באיזה שהיא הפגנה או תהלוכה עם אופי מדיני. לבקר את מדיניות משרדי הממשלה בנאום, בשידור, בעיתון או בספר. אני יכולה להבין למה אני כעובדת מדינה לא יכולה לעשות את זה. קצת מוזר לי, כי זה נראה לי מטיל הגבלה לא סבירה על חופש העיסוק של פרופסורים באקדמיה. למה שפרופסור באקדמיה שמלמד משהו, איזה שהוא מקצוע, לא יוכל לכתוב בספר שקשור לפעילות ממשלתית? << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> זה גם לא מקובל, הם לא עובדי מדינה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה מה שאני אומרת. זה נראה לי גם מטיל מגבלה לא סבירה על חופש העיסוק ועל חופש הביטוי. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> גם ככה קשה למנות. אז עכשיו גם להגביל את מי, להטיל עליו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני באמת חושבת שזה מאוד בעייתי לפרופסורים מהאקדמיה שהם לא יוכלו לכתוב ספר שכולל איזה שהיא ביקורת על פעילות ממשלה. זה חופש עיסוק. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אני אתייחס רגע בקצרה. קודם כל, אני לא בטוחה שהמגבלה הזאת היא מלכתוב דברים, זה להשתתף בגוף בוחר, לארגן הפגנות ודברים כאלה. אבל רגע שנייה, אני רק אגיד. הסטנדרט, הרעיון הוא שהחלה של חוקים כאלה נועדו לשמור על טוהר המידות ועצמאות של הגוף ועצמאות מקצועית של הנציגים. זה לא חובה להחיל בכל מועצה, זה תלוי בנסיבות ובצרכים הספציפיים ובמטרות שזה נועד לשרת. במקרה הזה, אם סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים יכול להיות שזה באמת יותר מידי, לא חייבים להחיל את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ומשרד רה"מ, אגב, גם לא חושב שצריך. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לא, אין בעיה. אני אומרת, זה לא התעקשות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שזה שזה נכנס לחוק הרב דרוקמן זאת איזה שהיא טעות. עובדה שבדוד לוי, שהוא טיפה יותר מאוחר זה לא מופיע. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אני חושבת שזה תלוי בכל חוק בנסיבות שלו ובשיקולים של הנחיצות בקשר לסמכויות של המועצה והמאפיינים שלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל המועצות עושות אותו דבר בתחומי התוכן של האדם - - - << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לא, בסדר, אנחנו רואים טיפה הבדלים בין המועצות. בכל מקרה, פעילות מפלגתית מבחינתנו ירדנו. לגבי הגבלות לאחר פרישה בעצם המטרה זה להחיל איזה שהן מגבלות על מעבר של חבר מועצה שהוא לא עובד ציבור וסיים את כהונתו אל גופים שכחבר מועצה הוא עסק בעניין שלהם, הוא היה מעורב בלתת להם איזה שהן זכויות במסגרת התפקיד הציבורי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> דוגמה, במקרה הזה מה יכול להיות כאן? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> עוד פעם, ככל שלחברי המועצה יש סמכויות שנוגעות למשאבים ציבוריים אז יש יותר טעם למגבלות של צינון עליהם. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> לא. אם הגוף למשל מחלק תמיכות לעמותות ואז אחרי חצי שנה הוא מתחיל לעבוד באותה עמותה שהוא חילק לה כספים יכול להיות בזה טעם נפגם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לדעתי צריך לכתוב את זה. אנחנו צריכים שהחוק יחול רק לגבי העניין הספציפי הזה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לא, הגבלות לאחר פרישה ממילא הם רק לגבי דברים שעסקת בהם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כרגע אין תמיכות לתת פשוט, זאת הבעיה. פשוט אין תמיכות לתת. אין כסף שאפשר לתת אותו, זה עניין פעוט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל החוק הזה מדבר למשל על מי שטיפל אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור בעניין פלוני של אדם פלוני לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו עניין כלפי המוסד של שירות הציבור. זה למשל לא רלוונטי בכלל. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אני רוצה רגע להפנות שוב. אנחנו מסרבלות קצת את כל העניין. נחזור אחורה למינויים. אם יהיה איזה שהוא מישהו מהאקדמיה, בכיר שמאוד נרצה אותו והוא יכול לתרום הרבה לטובת הנצחת גולדה, יש סיכוי טוב שהוא לא יהיה מעוניין להתמנות דווקא בגלל המגבלות האלה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> חד משמעית. אני ממש מסכימה. אז אפשר להוריד את זה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לא, בסדר. השאלה אם יש הצדקה להחיל את המגבלה או לא. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> על פני אין פה מה. יש פה, באמת, מוסד להנצחה עם מינימום מחקר ואפס כסף. אז אני באמת חושבת שהסכנות הן קטנות. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> זה עצה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אה, תודה רבה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> זה משהו שצריך לשקול אותו. אם המסקנה היא, אנחנו לא נתעקש פה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שבאמת יש מקום לעשות, פשוט נעשה תיקון, אפשר לעשות תיקון חקיקה אחד לכל חוקי ההנצחה ולהוסיף את זה, זה באמת לא כזאת בעיה. ולהוסיף מאחר שמדובר על מועצות שהן אחידות מבחינת הכללים שחלים עליהם אפשר לעשות תיקון חקיקה אם מחליטים שבאמת חלק מהסעיפים האלה לא מופיעים בתאגידים וחייבים להיות, אפשר לתקן את זה לאחר מכן. אני כרגע, על פניו, רואה שיש פה בעיה. אני לא רוצה להחיל מגבלה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אם המגבלה הזאת תקשה על למצוא אנשי אקדמיה, אין בעיה, אנחנו מקבלים את העמדה הזאת ולא נתעקש. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נהדר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי. עכשיו כמה מילים לגבי בעצם העמותות שפועלות כרגע. אנחנו צריכים להבין מכם, משרד רה"מ, מה בעצם היחס בין התאגיד הזה שבעצם המטרה שלו דומה או אפילו כמעט זהה למטרה של לפחות שתי עמותות שפועלות היום. זה חייב להיאמר לפרוטוקול. מה המשמעות של העברת החוק הזה לגבי העמותות הקיימות ושהן מוכרות. נכון? יש שתיים כאלה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> כן. עמותת רביבים ומכון גולדה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אצלנו במבחני התמיכה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה יש ממש תנאי סף שאומר שאישיות שהוקם להנצחתה תאגיד על פי חוק לא יכולה להיתמך במסגרת שלוש ההליך. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אבל השאלה פה היא לא רק לגבי קבלת תמיכות, אלא בכלל לגבי המשך הפעילות של העמותה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> הממשק שלנו יש עם העמותות זה או בתמיכה או בתאגיד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מבינה שהמשמעות היא שהם לא יוכלו לקבל תמיכות. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> תמיכות, נכון. חד משמעית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נעמה, יש לכם השלכות אחרות שאתם רואים בעניין הזה? << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אי אפשר למנוע מעמותות כמובן להמשיך ולפעול. וזה לחלוטין יהיה, במובן הטכני זה סוג של כפילות כי יש פה שני גופים שעוסקים באותו תוכן, אבל אחד פרטי ואחד ממשלתי. זה לא, אנחנו לא יכולים להטיל מגבלה על הפעילות של עמותות כמובן מתוקף החוק הזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המשמעות קיימת כבר היום, שאותה עמותה לא יכולה לקבל תמיכות ממשרד רה"מ. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> למשל מרכז רבין. אין שום עמותה שיכולה להיתמך להנצחתו. יש לנו את מרכז רבין, יש את החוק להנצחתו וזהו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> סגור. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אז היום הממשלה לא מתקצבת אף עמותה שמנציחה את גולדה והיא תמשיך לא לתקצב - - - << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> למה? המכון מקבלים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> המכון מקבל תמיכה? סליחה, אני מתנצלת, אני חוזרת בי. זה אומר שעכשיו הם לא יוכלו לקבל. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ואותו אדם מאותה עמותה שיהיה במועצה בעצם לא יוכל להמשיך להיות בוועד מנהל של עמותה אני מבינה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אז פה יש שאלה לגבי הדבר הזה. זו שאלה שגם תלויה בסעיף התרומות. אם מדובר בעמותה שתורמת כסף לתאגיד אז העובדה שיישב נציג שלה במועצת התאגיד זה מעורר כבר קושי. את מבינה מה אני מתכוונת? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> למה זה מעורר קושי? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> יש פה איזה שהיא השפעה משמעותית של חבר מועצה ספציפי באמצעות הכסף שנכנס על פעילות התאגיד באופן שיוצר חוסר שוויון, באופן שיוצר הטיות. אנחנו קצת בעולם דיני התאגידים, אנחנו לא רוצים לאפשר את ההשפעה הזאת. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בפועל זה קורה? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על המצב עכשיו, לדעתי, אני לא יודעת אם יש עוד עמותות. אם הכוונה היא שהתאגיד ייתמך בהם במנגנון התרומות שלו אז ישיבה של חברי ועד או לא משנה, נציגים של העמותות האלה במועצה של התאגיד, שם הנקודה שהיא בעייתית מבחינתנו. אפשר להידרש לזה בהקשר של נוהל התרומות שימנע קבלת תרומות מגופים שיש להם נציגות במועצת התאגיד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה קורה כרגע בפועל? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> כרגע בפועל אין דבר כזה. מה זאת אומרת? אין לנו תאגיד. לא הבנתי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, לא. אני שוב חוזרת לחוק דוד לוי. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> בחוק דוד לוי, כמו שהסתכלנו אתמול - - - << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אבל בדוד לוי המטרה של העמותה הייתה רק להביא את הצעת החוק. היא לא עסקה בהנצחה של דוד לוי. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> העמותה הזאת על פניו כרגע כבר מימשה את תפקידה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זאת אומרת לא קיימת כרגע עמותה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> היא קיימת, אבל התפקיד שכתוב בתקנון שלה התבצע. אין לה עוד תפקידים, אין לה עוד הגדרות לפי התקנון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אופירה, לגבי תאגידי הנצחה שקיימים אצלכם? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אני אומרת שוב, למשל לדוגמה מרכז רבין, מרכז בגין, אנחנו לא יכולים לתמוך בעמותות שמנציחות את אותה אישיות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא. אם העמותה הזאת תורמת כסף, עמותה שמגייסת כסף למען המרכז? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> יש עמותות. יש להם עמותה של המרכז עצמו שמגייסות כספים. << אורח >> קריאה: << אורח >> ונציג מהעמותה גם יושב? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> את זה אני לא, לא רוצה להגיד, לא יודעת. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> גם אם זה קורה וזה התרחש בעבר מדובר על תאגידים שהוקמו לפני הרבה מאוד שנים. דיני תאגידים עברו שכלולים והתפתחויות בשנים האלה לכיוון של התנהלות יותר תקינה. אנחנו היינו רוצים שהתאגיד הזה יוקם בהתאם למתכונת שמקובלת היום ולא מה שהיה מקובל לפני 20-30 שנים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אבל ברגע שיש שינויים זה לא מחייב את כל העמותות הקיימות וכל הארגונים האלה? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> תאגידים סטטוטוריים אין להם חוק אחד שחל על כולם, לצערנו. למרות שהייתה טיוטה שמשרד המשפטים ניסה לקדם כבר לפני יותר מ-10 שנים. אין לנו סטנדרט קבוע, לכן אנחנו משתדלים כשקמים תאגידים - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מה המניעה? מדוע לא רוצים, מדוע מקשים שלא יהיה משהו אחיד לכולם? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> אין לי הסבר. היה עדיף בהחלט שיהיה סטנדרט אחיד לכולם. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> המצב כרגע שפשוט כל חוק שמקים יוצר את הממשל התאגידי של אותו תאגיד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו דווקא כן מקפידים לעשות, לקיים משהו אחיד ככל האפשר. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> יש תאגידים שהוקמו כבר לפני 30 שנים ומעלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בכל מקרה, מאחר שאנחנו הצמדנו את הצעת החוק הזאת לחוקי הנצחה קיימים, אותו נוהל תרומות לא נכנס כאן בנוסח. כי עוד פעם אני אומרת, צריך לשמור על איזה שהיא אחידות. אני חושבת שאם יהיה על הפרק אדם כזה, שמשרד רה"מ ירצה למנות והוא יהיה חייב להיות פעיל גם בעמותה אחרת. הרי תמיד אפשר לסדר את הדברים האלה כדי שהם לא יקרו. אם תעלה שאלה משפטית כזאת אני מניחה שמשרד רה"מ יצטרך להידרש אליה. אני שוב מדגישה, זה הנוסח שמונח בפנינו. אני הקראתי לגבי הסעיפים שנעשה בהם שינוי, הקראתי את השינויים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אדוני, אנחנו הפנינו אותך לסעיף 22. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> כן. סעיף 21 כתוב שמקימים מוזיאון, בסעיף 22 כתוב רשאית להקים מכון. וזה לא מסתדר עם סעיף 3. כי סעיף 3 כותב מה התחולה של המרכז. אז אם מקימים מוזיאון אז צריך לכתוב מוזיאון. ואם כתוב רשאית להקים מכון, אז זה לא הגיוני שיהיה כתוב בסעיף 3. אני חושב ששני הדברים צריכים להיות כתובים בצורה ברורה. אי אפשר שיהיו סתירות בין מרכיבים שונים של החוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ממה שאני מבינה יש לנו אתר הנצחה שמוקם בסעיף 21. והוא צריך להיות מוקדם. אתר הנצחה שכולל תערוכה וגם מוצגים. ובפנים, בתוך אתר ההנצחה הזה יהיה מוזיאון. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אז אם יש מוזיאון, לרשום את זה פשוט מאוד בסעיף 3. ואם יש מכון מחקר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הוא חלק מאתר ההנצחה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> הוא חלק מאתר ההנצחה. למה צריך להוסיף אם הוא חלק מהאתר? << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> כי כתוב רשאי. רשאי זה לא חובה. אם אתם רוצים שזה לא יהיה חובה, אז תוציאו את זה מסעיף 3. בסעיף 3 כתוב ממש נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל מכון לחקר המורשת הוא מכון מחקר. הוא לא עושה פעולות מוזיאליות למיטב הבנתי. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני אומר שוב, יש שני סעיפים. אני אעשה את זה בצורה איטית. יש מכון. השאלה אם אתם רוצים להקים מכון או לא רוצים להקים מכון. כי במקום אחד כתוב רשאית ובמקום אחר כתוב שזה כולל מכון. בסעיף 3 כתוב שזה כולל מכון ובסעיף 22 כתוב שזה רשאית. זה לא מסתדר. אותו דבר על סעיף 21. סעיף 21 לא כתוב תערוכות, אלא כתוב ממש המילה מוזיאון. ואם כלול מוזיאון אז תכללו את זה בסעיף 3. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המכון שהוקם לפי סעיף 22 הוא מכון שאם יוקם אז הוא יוקם. אם לא, אז לא. כלומר, זה לא - - - << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אבל בסעיף 3 את כותבת שיש מכון. אז תמחקי את המכון. יש פה בעיה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מה זה מפריע? בוא תגיד לי למה זה מפריע לך. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> כי הסעיפים צריכים להסתדר אחד עם השני. אי אפשר שיהיו סתירות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, לא, סליחה, הממונה על נוסח החוק עברה על הנוסח הזה. זה הנוסח - - - << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> זה לא משנה, עדיין יש פה סתירה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אין כאן סתירה. כי אם המכון, הכוונה היא ליצור קיצור. סעיף 2 הוא סעיף הגדרות. אם לא יוקם מכון לפי סעיף 22 אז ההגדרה לא תהיה רלוונטית. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> קודם נדבר על סעיף 3, את קופצת לסעיף 2. תקראי את סעיף 3 מה כתוב. כתוב תחולה שכוללת מכון. אז לא יכול להיות רשאית להקים מכון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> יש פה עניין האם המחוקק הטיל חובה להקים או שאפשר להקים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, כן, אני רואה. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אפשר פשוט למחוק את הסיפה של הסעיף. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אוקיי. אני חושבת שאנחנו פשוט נוריד את הרשאי באמת. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אוקיי. באיזה סעיף, בסעיף 22, נכון? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רואה בדוד לוי שזה לא רשאי, אגב. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> ה-"רשאי" התווסף לבקשת משרד ראש הממשלה מתוך אמירה שזה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל אני מסתכלת על החוק להנצחת דוד לוי ושם לגבי המכון כתוב המרכז יקים מכון. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> משרד ראש הממשלה לא ליווה את חוק דוד לוי ולכן אני לא יכול להסביר למה דווקא שם בחרו או לא בחרו. אנחנו יכולים להגיד מהניסיון של המשרד בתאגידים אחרים שככל שמקימים, בוודאי כאשר מדובר בתאגידים שהם לא שוחים בתקציב. ככל שמטילים על התאגיד עוד ועוד תפקידים היכולת שלו להתמקד בפעילות היסודית שלו, שזה פעולות הנצחה, מצטמצמת. כלומר, הרשאי פה, אם תהיה אפשרות ויהיה רצון - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל אתם מבינים שבמטרות שלו כתבנו חקר בצורה מאוד נרחבת. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> חקר לא אומר שיוקם מכון. אפשר לעשות חקר בכל מיני צורות. אפשר לרכוש שירותי מחקר, אפשר לתמוך בגופים שעושים מחקר. כל אלה פעולות שהן פעולות עם פחות תשומות לוגיסטיות ופחות נטל מבחינה ניהולית על התאגיד והם יכולות לממש את המטרות האלה בצורה אחרת. אם יהיה רצון להקים מכון, כמובן זה לא פסול וזה יכול להיות מבורך. אבל הרשאי פה הוא בכוונה, הוא לא בטעות. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אבל זה לא מסתדר. כי באמת, כמו שאומרים, בחוק הזה זה מרכיב מאוד יסודי כל העניין של המחקר. וגם אתם מקימים ועדת מחקר, יש גם ועדה של חמישה חברים - - - << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> הוועדה הזאת היא חלק מהמכון אם הוא יוקם. אם יוקם מכון, ראוי שתהיה לו ועדה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אז אני מסביר עוד פעם. החוק הזה, אם אתה מסתכל על מה כתוב בו, אתה מאיין את החוק אם אין מכון. פשוט מאיין את החוק. בעצם מה אתה אומר? אתה אומר אני כותב שאפשר במילה "רשאי" למחוק אותם. עכשיו השאלה היסודית היא מה התכוונו, מה הכוונה. אם הכוונה היא באמת במרכז הזה להקים מכון שהוא עושה חקר, וזה כתוב לאור כל החוק הנושא של חקר, אז אי אפשר להשאיר את זה ברשאי. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> המטרה של החוק היא לפעול להנצחה. הנצחה עושים בכל מיני צורות. אחת הדרכים לעשות הנצחה זה חקר. יש עוד הרבה מאוד דרכים. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> המטרה של החוק כתובה במטרות החוק וכתוב שם מחקר. אני יודע לקרוא מה שכתוב. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני מסכים שצריך לתקן את סעיף 3, לגבי זה אני מסכים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> את סעיף 3, בדיוק. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> לטעמנו התיקון צריך להיות בסעיף 3 ולא בסעיף 22. אני מסכים שיש פה קושי, זה אני מסכים. אבל התיקון צריך להיות בסעיף 3 ולא בסעיף 22. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> כן, ובסעיף שכתוב המטרות כתוב מחקר. אז אתה לא יכול להוציא את זה. אתה רוצה להוציא בסעיף 3 את ההקמה של המכון או להשאיר שם שזה רשאי. אני טוען שבחוק הזה, כמו שהוא כתוב, לב ליבו של החוק הזה הוא מחקר, לא רק בהנצחה ל גולדה מאיר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> דווקא כאן אנחנו רוצים לכתוב רשאי. מה ההבדל בין להקים מכון, תראו, אין בסעיף של המכון שום פיצ'ר מאפיינים שמחייבים. זה רק אומר שיש איזה שהיא כוונה לעשות משהו מאורגן ואמיתי שקשור לחקר. אני לא רואה שיש כאן משהו שיכול למשל להוסיף תקציב. אם עוסקים בחקר, לא, כשאתה אומר להקים מכון יש לזה משמעות תקציבית אם אתה אומר לי עכשיו שהמכון חייב שיהיה לו, לא יודעת מה, אתה מחייב אותו להחזיק מאגרי מידע, מספר מינימום של חוקרים. הרי לפעול לחקר זה בלב ליבו של החוק הזה. ובשביל לפעול לחקר אתה צריך להעסיק חוקר אחד לפחות? נכון? << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> לא בהכרח. בשביל לפעול לחקר אפשר לתמוך בגופים חיצוניים שעושים את זה. כאשר המדינה רוצה לעשות חקר המדינה, לפעמים המדינה מחזיקה חוקרים כי המדינה רוכשת שירותי מחקר. וזה לא אומר שהמדינה לא מייחסת חשיבות למחקר. אדרבה, אם כבר זה אומר שהמדינה מייחסת יתר חשיבות למחקר ולכן היא בוחרת לפנות החוצה לגורמים שהם מקצועיים יותר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, אבל כאן, שנייה. אני מסתכלת על החוק היחיד שמצאתי שכתוב רשאי – החוק של הרב דרוקמן. שם מרכז הכובד של הפעילויות הוא פחות מחקרי. הוא פחות מחקרי. הוא יותר לגבי הנצחה והעברת המורשת של ההתיישבות וכדומה ושל ערכי הציונות הדתית. הוא שונה. כאן יש בהחלט מרכז כובד של חקר. אז דווקא בחוק הזה לא לכתוב להקים מכון. זה מה שאני לא מבינה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> למה דוד לוי כן וגולדה מאיר לא? << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> שוב, אני לא יכול להסביר למה דוד לוי כן ופה לא, כי המשרד לא ליווה את החוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל יש כאן אלמנט חקר שהוא חשוב. אני חושבת שאפילו יותר מהנצחת, אפילו רבין ובגין. יש כאן מרכז כובד של חקר שהוא משמעותי וייחודי ושם גם לא כתוב. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> נכון. וזה גם כתוב שתהיה ספרייה וכתוב לפרסם מחקרים. חוט השני של החוק הזה זה מחקר. ואי אפשר לכתוב רשאית כאשר חוט השני של הדבר הזה כמעט בכל הסעיפים מאוד בולט המשקל של המחקר. אז אם לא רוצים לעשות מחקר אז תוציאו את זה. אם אתם רוצים לעשות מחקר אז אי אפשר לעשות את זה רשאי. זה צחוק מעבודה פשוט מאוד. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> בסוף המטרה של המשרד בליווי של החוק הזה היא לייצר חוק יעיל שיאפשר לתאגיד לעשות את הפעילות שלו. אם מבחינת המציעות, מבחינת חברות הכנסת, גולת הכותרת של החוק היא מחקר, אז באמת יכול להיות שאולי החוק צריך להיות לא להקים אתר הנצחה, אלא כמכון מחקר שיעסוק גם בהנצחה. אבל אם המטרה היא להנציח אז העמדה של המשרד, בהתאם לניסיון שלו מתאגידים אחרים זה שלהקים עוד מנגנונים ועוד תתי גופים בתוך התאגיד זה משהו שמסרבל ופוגע בפעילות. אם היעד של החוק בעיני הוועדה זה מחקר, אנחנו לא הבנו את זה ככה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> שוב, מי שהעלה את החוק הזה זה גם מרב מיכאלי וגם פנינה תמנו. שתיהן בהצעת החוק הראשונה ובהסבר ובכל הדברים כתוב ממש מחקר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שזה לא המקום להתעקש על ה-"רשאי". בדרוקמן היה מקום להתעקש על זה, כי אין כאן כמעט פעולות מחקריות. יש משהו מאוד בסיסי. וזה לא המקום. זה לא המקום. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> שוב, גם לגבי החוק של הרב דרוקמן אני לא יכול להגיד, כי זה גם חוק שהמשרד לא ליווה. האמירה פה היא אמירה עקרונית שיצירת מנגנונים פנימיים נוספים חובה על - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן. אבל שוב, היא עקרונית רק לגבי החוק הזה. היא לא הייתה בחוקים אחרים. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> כי חוקים אחרים המשרד לא ליווה ולכן העמדה הזאת לא נשמעה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בסדר, אוקיי. אז הוועדה אומרת לכם, יכול להיות שזה עלה גם בחוקים אחרים - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אם המשרד לא ליווה אז למה המשרד מקשה בבקשה? אם יש לך כאן טיעונים נכונים מאוד. יש שוני בדברים. אז למה אתה כל כך מתנגד? אני לא מבין. אתה לא מצליח לשכנע אותי. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אוקיי, בסדר. אין פה, זה בסך הכול ניסיון להציג את הניסיון של המשרד מתאגידים אחרים. לא משכנע, אין פה איזה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא חושבת שזה המקום להתעקש. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אם בסופו של דבר החוק לא יהיה ישים אז זה יהיה חבל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, למה שזה לא יהיה ישים? << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אפשר למחוק. אין לנו פה איזה מניעה או קושי. פשוט להסביר את המוטיבציה מאחורי המילה רשאי. אם הוועדה מחליטה אחרת זה כמובן אין לנו שום. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אייל, רצית לדבר על זה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> אני רציתי לחזק את העמדה של דורון וגם את העמדה אני חושב שלכם. נוצרו תקדימים. ואם יש מכונים, אם כבר יש מכונים לדמויות שמילאו תפקידים יותר זוטרים, אבל עדיין בכירים, אז לבוא פה ולהגיד כאשר רוצים להקים מכון להגיד שזה יהיה בגדר רשות. צריכה להיות חובה. וכיוון שהתאגיד יונק את סמכויותיו מהחלטות המחוקק, מדברי מחוקק בחוק אז הקמת המכון צריכה להיות חובה ולא רשות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מתן, זה קריטי מבחינתך? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> זה קריטי מבחינת התאגיד שיקום. אם הוא לא יוכל לממש את החובות שלו על פי חוק אז הוא יהיה במצב שהוא לא מממש את החוק. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> כל ההערות שהיו הן נועדו - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> את היית בדיון על חוק דוד לוי? למה לא אמרת את זה אז? << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> כי אז היה רשאי. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לא, דוד לוי זה חובה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בדוד לוי זה חובה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> היא אומרת שהיא הייתה. למה לא דיברת? ואני הרגשתי שהייתי בין הבודדים שבאו והשמיעו עמדה מאתגרת. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני אחזור פשוט על האמירה ואין לי משהו להוסיף מעבר. המטרה היא להקל - - - << אורח >> אייל צור: << אורח >> גם למנחם בגין יש מכון מחקר. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> יש בחוק. זה בדיוק העניין, זה מה שאומר מתן. יש בחוק, אבל לא תמיד קל לקיים את זה. ואנחנו רוצים לקיים את הוראות החוק. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מתן, בבקשה, אנחנו איתך. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני אחזור בשני משפטים, העמדה כבר הובהרה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לא לבטל, לרשום רשאי. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אם דוד לוי זה חובה, גם פה צריך להיות חובה. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני אחזור בשני משפטים. << אורח >> אייל צור: << אורח >> צריכה להיות ראייה מערכתית, רבותיי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> סליחה, סליחה, אנחנו שומעים את מתן עכשיו. בבקשה. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני אחזור בשני משפטים, כי הנושא כבר הועבר. המטרה היא להקל על פעילות התאגיד מתוך הניסיון של המשרד ביחד עם תאגידים אחרים שהמשרד מלווה. מהניסיון של המשרד ליצור עוד מנגנונים שהתאגיד חייב להקים בפועל פוגע בפעילות של התאגיד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כי המנגנון פה לא מחייב עכשיו איזה שהן תשומות. הוא אומר אנחנו רוצים שתעשו פעילויות מחקריות להגשמת מטרות החוק, שאת זה אפשר גם לקיים ב-outsourcing כמו שאתם אומרים. אבל רוצים שיהיו הרצאות פומביות, כנסים בהשתתפות חוקרים, איזה שהיא - - - << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אבל את צריכה להחזיק צוות ייעודי, נירה. צוות ייעודי לדברים האלה. מכון מחקר את צריכה חוקרים, את צריכה מקום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אבל עוד פעם, את פעילות המחקר עצמה אפשר לעשות ב-outsourcing. אבל החוק כן רוצה שתהיה איזה שהיא פעילות יזומה בעניין הזה. ואם יעשו את זה אנשים שהם חוקרים או לא, אבל רוצים שתהיה פעילות יזומה בעניין הזה. כן, החוק רוצה בזה. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> לא, אבל גם זה לא חייב להיעשות במסגרת מכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לכן אני אומרת שאין משמעות כאן תקציבית אם תקבע שהמרכז יקים מכון. זה בדיוק מה שאני אומרת. הרי בליבת המטרות כאן פעילות חקר. אתה בכל מקרה צריך לעשות פעילות חקר. אני לא חושבת שזה המקום להתעקש על ה-"רשאי". << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אני חושב גם שזה לא לכבודה של גולדה מאיר לבוא ולעשות חוק שכמו שאתה אומר, יכול להיות שלא יהיה לו שיניים. אם אתם רוצים לעשות חוק שלא יהיה לו שיניים, אז אל תעשו חוק. אבל אם אתה כותב מחקר ולאורך כל השדרה של החוק הזה כתוב מחקר, כתוב ועדה מחקרית, כתוב ועדה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא רק בזה, בכל תאגידי ההנצחה. ההנצחה היא דרך פעילות, זה חלק משמעותי. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> חינוכית בעיקר. מחקר פחות. הפעילות החינוכית זה העיקר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שיהיה קשה לומר שאין לזה שום משמעות של תשומות ומשמעות תקציבית להקמת מכון. אז בהנחה שהמילה תוסר זה משהו שצריך לבדוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שוב, אנחנו מצמידים את כל האירוע הזה לאירוע של הצעות חוק שעברו בשנה האחרונה להנצחת סגן ראש ממשלה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> נירה, אבל המרכז להנצחת דוד לוי עוד לא הוקם, אנחנו עוד לא יודעים איך זה באמת עובד. אנחנו מכירים גופים אחרים שעובדים והנושא הזה של מחקר מדשדש בקושי. זה לא באמת קורה מהמון סיבות אחרות. לכן אנחנו היינו רוצים שזה יהיה רשאי ולא חובה. זה לא אומר שאנחנו מבטלים את זה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אם כך, אולי צריך גם לעשות תיקונים בחוק בגין וחוק רבין שזה יהיה רשות. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לגמרי. ואנחנו עובדים על זה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> לכן אני אומר, צריכה להיות מערכתיות. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אנחנו עובדים על זה. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אם זה רשאי, אז לכולם. << אורח >> אורית זנבר: << אורח >> ראית בדוד לוי מה היה פה. כל דבר הם עשו מלחמה. ואם יש טעויות לא צריך להמשיך את זה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> בדיוק, אנחנו מדברים מניסיון. << אורח >> אורית זנבר: << אורח >> הלוואי והיינו באמצע הדרך שלנו. << אורח >> אייל צור: << אורח >> בסדר. כשאנחנו מנסים לחייב משהו כלפי גולדה שלא מחייבים לגבי בגין ורבין. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אנחנו לגמרי עובדים על תיקון חקיקה רוחבי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תראי, זה משהו שאתם מדברים מתוך ניסיון זה חשוב מאוד ומכובד מאוד. אבל אני יש לי דאגה מסוימת בגלל שמדובר בגולדה מאיר כאילו שאנחנו מנסים להכשיל את הנושא וזה מאוד לא טוב ייצא החוצה. ולכן אני תמיד פניתי וביקשתי מכם שתהיה רגישות לעניין הזה דווקא כדי שלא יאשימו אותנו בתור ממשלה שמישהו כאן מנסה להכשיל את העניין. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אבל זה לא המטרה. המטרה בדיוק הפוכה. בגלל שיש לנו את הניסיון אנחנו רוצים לעשות הנצחה. רוצים שהחוק יהיה ישים. זה בדיוק הפוך. אנחנו נכווינו כל כך הרבה פעמים ומכירים כל כך הרבה כשלים וחסמים בדרך, שזה המקום - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> הרוח שמרחפת לא מבשרת טוב לצערי הרב. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> זה לא הכוונה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שצריך לשים, אני לא מבינה למה בעצם, אכרם תגיד לי אתה, אדוני יושב-הראש. אם אנחנו לא יכולים באמת לכתוב כמו בחוקים אחרים של הנצחת ראשי ממשלה, שבעה מיליון שקלים, זה לא תקציבי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו העלינו את זה בישיבה הקודמת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> נו, אז בוא נעשה את זה. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> רק קפצתם נושא. את אמרת שהנושא של החוק הזה הוא חינוך. אז באמת מקימים - - - << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לא אמרתי שזה הנושא. יש את מי שהציע את החוק והם קובעים. אני אומרת שהנצחה באמצעות חינוך אנחנו מוצאים שהיא מאוד יעילה והיא באמת עושה את - - - << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אוקיי, בשביל זה כתבתם שמקימים ועדה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בואי נגיד שהחוק הזה מציב מטרה לפעילויות חקר מאוד מיוחדות, מאוד ייחודיות ולא נראה לי שהגיוני שהתכלית שלו תבוא לידי ביטוי אם לא תהיה כאן פעילות מחקרית מיוחדת. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> זה חשוב מאוד, ואנחנו בעד. אנחנו רק אומרים שכדי לא להיות כבולים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> דווקא בדוד לוי יש לכם עכשיו - - - << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> דוד לוי לא שלנו. לא היינו חלק ממנו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא משנה. אבל אנחנו כאן בוועדה - - - הנצחה ואנחנו מחויבים גם לפעול באיזה שהוא סטנדרט. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אם זו המטרה העיקרית של המבקשות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כולם צריכים להיות שלכם, זה לא חשוב, זה סמנטיקה. באמת, אם זה אצל משרד ראש הממשלה או שייך לאוצר או שייך לחוץ או למורשת. זו אותה ממשלה ואותה מדינה. לכן קצת מפריע שאנחנו באמת לא מתקדמים. גם יושב-הראש עושה עבודת קודש, חזר לכאן שלוש פעמים. הוא מנסה בחוץ לארגן תקציב והוא לא מצליח. אישרו לו מיליון שקלים ועכשיו ביטלו. אין מה שנקרא הסכמה בין משרד האוצר לבין משרד ראש הממשלה. וכך שאנחנו לא יכולים להצביע גם על זה ברגע שאין תקציב. כל המכלול הזה מקשה. ואני אמרתי מההתחלה, הזהרתי, בואו נהיה יותר חיוביים. אני לא יודע למה אתם מקשים. אנחנו דשים בחוק הזה כבר הרבה פעמים. אני אישית בתוך שבועיים פעם שנייה כאן. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אנחנו מסיימים את הישיבה או ממשיכים לדבר על תקציב? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו צריכים להחליט, כרגע בסעיף התקציב, בסעיף המימון כתוב לנו שסכום השתתפות, שהקמת המרכז ימומן מתקציב המדינה ומכספי תרומות. ושסכום השתתפות המדינה ייקבע בכל שנה - - - בחוק התקציב והוא יהיה מיליון שקלים חדשים. מה שכתוב כרגע זה מיליון שקלים חדשים. אגב, אני מקריאה רגע מדוד לוי, אגב. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> תפתחו לדנה את המיקרופון, שהיא תציג שוב את עניין התקציב וגם את תקציב ההקמה צריך לדבר. כי כתוב פה תקציב המדינה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> היא נמצאת איתנו? << אורח >> דנה חימי: << אורח >> כן, אני שומעת. אני פשוט שוב חוזרת על מה שאמרתי בהתחלה. צריך להבין, אתם כל הזמן מדברים פה איך אפשר יהיה ליישם את החוק. העניין התקציבי הוא קריטי. אם אין לנו תקציב אי אפשר יהיה ליישם את החוק הזה והאחריות מוטלת עלינו ברגע שמצביעים על החוק. אני חושבת שחשוב מאוד שנסדיר את הנושא התקציבי עם משרד האוצר לפני הצבעה, כי אחרת אין לנו איך ליישם את החוק הזה. אנחנו לא מתנגדים לחוק, אנחנו בעד החוק. אבל אנחנו חייבים לפתור את הנושא התקציבי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> צריך להגיד שכבר היום העמותות להנצחת גולדה מקבלות ביחד כ-400,000 שקלים בחודש. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לא, לא נכון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> למה? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> יותר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יותר? העמותות? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> במסגרת תמיכה, אני יכולה להגיד לך שאתמול הייתה לנו ועדת תמיכות שאושר לרביבים כמעט חצי מיליון ולמכון גולדה 240,000 ויש עוד את נאות קדומים וסולמות שהם מנציחים את גולדה בין יתר ראשי הממשלה, שגם להם, גם הם קיבלו סכום. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה בא מתקציב משרד ראש הממשלה? אז אתם יכולים בעצם, זה אומר שהוא מוסט - - - << אורח >> דנה חימי: << אורח >> זה תקציב נפרד. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, כן, תקציב תמיכות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן. אבל לפחות רביבים והמכון, לפי המטרות של העמותה, לא יוכלו עכשיו לקבל כספים. אז לפחות את הכספים האלה, באמת, אני חייבת להגיד שכזה עוד לא היה לי, שאנחנו מקדמים, זה באמת מדהים. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> תבינו שיישום החוק, אם תצביעו על החוק לא נוכל לתמוך בעמותות האלה ומצד שני גם לא נוכל ליישם את החוק, כי לא יהיה תקציב לחוק. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר טכנית. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> אז זה רק יעשה נזק. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני רק אבהיר טכנית. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> שימצאו, אדרבא, אני בעד. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר טכנית. תקציב התמיכות שתואר פה קודם, התמיכות שתוארו קודם ניתנות מכוח חוק אחר, חוק להנצחת נשיאים וראשי ממשלות שיש לו תקנה תקציבית אחרת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, אבל זה כסף שיש לו קיום. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> משרד ראש הממשלה לא יכול למתוח על דעת עצמו להעביר כסף מכיס לכיס. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אבל זה כסף שהמדינה כרגע מרוויחה ברגע שהחוק הזה יעבור. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> לא, לא, היא לא מרוויחה. אנחנו נמשיך לתמוך בהנצחה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אם החוק עובר כרגע אמרתם - - - << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לא, הנצחה היא לא רק לגולדה מאיר. ההנצחה לראשי ממשלות ונשיאים באופן כללי. תקנה תקציבית של תמיכות עובדת כמו משפך. את מכניסה את זה לתוך מבחני התמיכה וכל עמותה מקבלת - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל עיקר הכסף לעמותות הגדולות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הן תוכלנה להמשיך לקבל מכם את התמיכות האלה? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לא, לא, לא. אבל הכסף של התמיכות עדיין ילך לאותן תמיכות שעושות הנצחה ואין להם תאגיד ייעודי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל זה הכסף הקטן יותר. כרגע אתם הקראתם בעצמכם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה אומר שכמעט חצי מיליון שקלים ועוד זה - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אוקיי. בואו נשמע את חה"כ פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני אעשה את זה קצר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה נחסך מהנצחת גולדה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ראשית אדוני יושב-הראש, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון. לך וגם ליושב-הראש הקבוע צבי סוכות ובראש ובראשונה לחברתי חה"כ מרב מיכאלי. אני אגיד לכם את זה בקצרה, בסוף משרתי הציבור הנכבדים שנמצאים כאן, במקום להציף אותנו בבירוקרטיה אני מאמינה שאתם יכולים לשבת ולהפוך דווקא את הוועדה הזאת, זה לא דיון ראווה, זה דיון באמת לפתרונות. תמצאו את הדרך הנכונה לפתור את זה. כי אנחנו רוצים שהחוק הזה יעבור. אני בטוחה אפילו שכל אחד ואחת מכם חושב שהחוק הזה צריך לעבור. עכשיו העניין התקציבי. אחד, האוצר הבטיחו לנו מיליון שקלים. זה נאמר הלוך ושוב כמה פעמים ולכן גם הצלחנו להעביר את זה בקריאה ראשונה. יש בידינו ויש בידכם לדאוג שהחוק הזה יעבור. הוא יעבור או עם מיליון שקלים או עם יותר, אני לא הייתי, אומר בכנות שלא הצלחתי לצפות בדיון אפילו בדרך כתוצאה משיחות חשובות שהיו לי. נראה לי קצת אבסורדי לצפות מאתנו להיות עכשיו רפרנטים או סגנים במשרד האוצר. אנחנו לא. להביא את הפתרונות התקציביים אנחנו לא יודעים, אבל אתם יודעים לעשות את זה יותר טוב מאתנו. זו בחירה שלכם, האם אתם רוצים להשאיר את זה תקוע בקריאה ראשונה. בעיניי זה לא היה הלך הרוח גם בפעמים הקודמות. כל אחד מציף את הבעיות שלו. אבל אני מציעה שגם אתם תגלו מנהיגות, ואמרתי את זה בעבר. ולצד בעיות תביאו פתרונות. כי אחרת מה נעשה, אדוני יושב-הראש? אחרת נעביר את זה, נצביע, נביא את זה. זה לא הצעה תקציבית ותשברו את הראש. אבל זאת לא המטרה. במקום מתוקן אני חושבת שאתם צריכים לעזור לנו לצלוח רגע. כי אתם יודעים שזו הצעה טובה. אז אפשר להגיד יש את החוק הכללי, יש את זה. אבל מה לעשות? המציאות היא שיש הרבה מאוד חוקים פרטיקולריים וספציפיים לאישים וזו אישה שצריכה להיות מונצחת כראשונה בהיסטוריה במדינת ישראל להיות ראש הממשלה. שלא לדבר על זה, אני אקח אתכם לימי התנ"ך. לא זכור לי שהייתה אישה שעמדה כמלכה. בסדר? << אורח >> אייל צור: << אורח >> שופטת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שופטת. נביאות, היו שופטות, היו נביאות. לכן נבקש מכם רגע להתעורר, להתכנס לרגע החשוב הזה של החוק ולהחליט איך אתם רוצים. באיזה קונסטלציה תקציבית בירוקרטית. ואתם ראיתם, גם באנו בהמון מהסעיפים אנחנו גם באנו לקראת. נכון גברתי היועצת המשפטית? אז גם לא להיות במקום שהוא קצת לא הוגן נקרא לזה. הרבה פעמים אומרים שנבחרי הציבור לא הוגנים כלפי משרתי ציבור בכירים. אבל גם משרתי הציבור צריכים להיות הוגנים כלפי נבחרי הציבור. אנחנו הקול של הציבור, אנחנו לא יושבים פה על דעת עצמנו, אין לנו איזה גחמה. לכן תמצאו פתרונות. כי אם לא ימצאו פתרונות, אדוני יושב-הראש, נעשה הצבעה, שיעבור בקריאה שנייה ושלישית וזה חבל. למה? אז זה יהיה מיליון או שניים. ואם בשנה אחרי זה נצליח להביא חמישה אז בסדר. אבל להתחיל במשהו. החוק הזה צריך לעבור. הוא צריך לעבור, אחרת זה תעודת עניות לכל מי שיושב פה ותקע מקל. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> נכון מאוד. תודה פנינה. לפני שבאת דיברנו על התחושה הקשה שיש לנו בנושא הזה. אני אבקש מנירה קודם כל שהיא תסיים בנושא רשאי או לא רשאי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בנושא המכון הייתה הסכמה שזה יישאר ראשי. ולכן סעיף 3 יתוקן כך שהאתר יכלול - - - << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> לא, לא הייתה הסכמה. אני הבנתי הפוך, שמורידים, מכון יוקם. עכשיו את אומרת בסעיף 3 נוריד את זה, אז אתם פשוט מאוד - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בסעיף 3 יוספו המילים ליד המכון "אם יוקם". << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> אז אני חושב שמטרות החוק לא הולמות את החוק הזה. פשוט מאוד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ולמה יש התנגדות למכון? << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> בדיוק ההיפך, אין התנגדות למכון. אנחנו חושבים שמכון חייב להיות מוקם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הטענה כאן שאפשר להציג את המטרות המחקריות לא רק אם מקימים מכון, אלא להגיד שעושים outsourcing עם מכון מחקר חיצוני וכאלה. לא רוצים את החובה להקים מכון אם הם יכולים לקיים את פעילות החקר בלעדיו. לכן הם רוצים שיהיה כתוב רשאי להקים מכון. אם יחשבו שצריך לעשות מחקר באמצעות מחקר שלהם הם יקימו. ואם לא, הם יעשו את הפעולות המחקריות שמוטלות עליהם, זה המטרות, בצורה אחרת. על אף שבחוק דוד לוי כתוב כן שיוקם מכון ולא רשאי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיוקם מכון. ניקח את הנוסח. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> נכון. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אבל דוד לוי עוד לא באמת הוקם תאגיד לכן אנחנו לא יודעים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> עדיין לא הוקם התאגיד. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מה זה רלוונטי? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אז אנחנו לא יודעים אם - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא הולכת לפי "עדיין לא הוקם". אנחנו צריכים לקחת נוסח, אם הנוסח הזה קיים אצל דוד לוי. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לדוד לוי יש תקציב אחר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> משרד החוץ נתן את התקציב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אמרתי, הבעיה התקציבית בסוף תתכנס לה. האם בגלל זה אנחנו נעשה רשאי ונעקר את החקיקה? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> הפוך, זה לא לעקר. בדיוק הפוך. זה כדי לגרום לזה לקרות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> זה כן, זה כן. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> את עושה outsourcing, את עושה מחקר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אפשר לעשות יוקם מכון - - - << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> רשאי. ברגע שהוא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רשאי, לא. רשאי את יכולה 20 שנה שלא יוקם. << אורח >> דורון אספיר: << אורח >> נכון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לעשות משהו אחר. רגע, משהו ביניים. יוקם מכון ונכניס שנות התארגנות. אז את אומרת כדי שזה לא יפגע ביכולת. יש לפעמים שנות התארגנות ובאמת זה לא מיידית. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אני תומכת, אני מתקצבת תאגידים כבר 20 שנה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אגב, אם נכתוב "ככל הניתן"? מה דעתכם על ההצעה שעלתה פה? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מתן צריך לענות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יפעל להקמה. זה בסדר. במקום להגיד רשאי, יפעל להקמת המכון. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> בתור יועץ משפטי, אם הייתי מלווה את התאגיד, הייתי אומר יפעל להקמה, זה אומר שהוא צריך להקים. אני לא רואה פה הבדל בין יפעל להקמה ויקים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני עורכת דין ואני אומרת לך שיש הבדל גדול בין יפעל להקמת. כי אתה משאיר איזה טווח זמן של פעולות עד שיוקם. ולא מסנדל אותה. לעומת רשאי. רשאי אתה משאיר גם את האופציה שלא יקרה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> נכון. ולא יהיה מכון, אבל יהיו פעולות מחקריות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לעומת זאת, כשאתה אומר יפעל ל-, זה הרבה יותר נכון. כי אתה אומר אני פועל, יכול להיות שבשנים הראשונות זה לא יקרה. אני חושבת שזו פשרה. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> למה להקים מכון? אם אפשר לעשות פעולות מחקריות בלי מכון, אם הוא יבחר להקים מכון, סבבה. אבל גם ככה או ככה יש אותו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שמה שחשוב יותר זה המוזיאון. יש בסעיף 21? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המוזיאון הוא באתר ההנצחה, זה לא קשור. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> כל האמירה הייתה שכדי לקדם את מטרות ההנצחה, אם מחייבים את התאגיד להקים עוד מנגנונים, לדוגמה מכון, זה יסרבל, זה יכביד על הפעילות המהותית שזה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה כרגע העוגנים? << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> יהיה אתר הנצחה שיכלול - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חוץ מאתר? צריך פיזי. אני אגיד לך משהו, אני הלכתי לבקר במכון גולדה מאיר, המכון. אני אומר לך, זה מביש שהם בכוחותיהם הרבים ובאמת המון כבוד, אבל זה לא רציני. זה לא רציני שהמדינה לא לוקחת ומעיפה את הדבר הזה. אני הגעתי, נכמר ליבי. מה, בגלל שאין לה משפחה שהיא חזקה שדוחפת לזה בכל הכוח? << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> לכן בסעיף 21 נקבע במפורש - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואתם יודעים מה? אני אגיד לכם משהו. אתם יודעים למה אין לה משפחה חזקה שדוחפת את זה בכל הכוח? כי את כל חייה היא הקדישה למען מדינת ישראל ולא לילדיה. מי שמכיר את הסיפור הזה. ואנחנו יודעים טוב מאוד מה קרה שם בסיפור. לכן להגיע למכון גולדה מאיר הוולונטרי היום ולראות איך זה נראה – זה בושה. אם אתם נותנים אלטרנטיבה אחרת של מקום פיזי ולא רק אתר. << אורח >> מתן בלוך פינקלמן: << אורח >> אתר פיזי, הכוונה לאתר פיזי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתר הנצחה שבתוכו יהיה ניתן להקים מכון מחקר אתם אומרים? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> כן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז צריך למצוא נוסח שאנחנו, לא להוריד את זה לגמרי. לא יודעת אם רשאי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה מופיע במטרות החוק. מטרות המרכז הן להעמיק את ההיכרות עם פועלה ומורשתה. לשקף את אישיותה ולפעול לחקר. ואז יש כאן חקר מנהיגות נשית, מנהיגות של נשים, מאפיינים, חסמים, לפעול לחקר מדינאות ככלי לבניין ביטחון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיף? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> סעיף 5, עם התיקון שהוספנו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מרב, את לא יכולה ללכת, בואי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני לא הולכת, אני לא הולכת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> פעילויות החקר, כמו בכל תאגיד הנצחה, יש כאן פעילויות חקר גם שצריך לבצע. בין אם יבוצעו באמצעות מיקור חוץ כזה או אחר ובין אם יבוצעו באמצעות מכון – צריכות להתבצע הפעילויות האלה. זה חלק ממטרות המרכז המוטלות, התפקידים שמוטלים על המרכז. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אוקיי. אנחנו ניתן קודם כל לנירה לסכם את הדיון ואחרי זה אנחנו נסיים את הדיון הזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רגע, משרד המשפטים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> בסעיף קטן לגבי נציגי העמותה מבקשים להוסיף את המילה "שונים" כדי שיהיה גיוון. זאת אומרת שלא יהיו נציגים של גוף אחד, אלא גופים שונים. זה בנוסח שאנחנו מתכוונים לתקן, לקחת מדוד לוי. זה בהפקת לקחים וניסיון לשפר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיף? << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> סעיף קטן (4). << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלושה נציגים של גוף ללא מטרות רווח, שונים. גוף או גופים שונים ללא מטרות רווח. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> שיהיו שונים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אין בעיה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל כתוב גוף או גופים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה יכול להיות מאותו גוף. << אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >> בדיוק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא צודקת. שונים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> נירה, בבקשה, תסיימי את הנושא המשפטי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת שנצביע על המיליון, כמו שהיה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אין לנו, תכף אני אגיד לך. אנחנו ניהלנו דיון מאוד קשה. אין את המיליון שקלים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אין את המיליון? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תכף אנחנו נגיד לך. בואו ניתן לנירה רק לסיים מבחינה משפטית ואני אגיד לך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בואו נצביע, בלי המיליון. יהיה שבעה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני בעיקרון סיימתי, כי אנחנו דנו בנוסח שמונח לפנינו. דנו בשינויים. את השינויים הקראתי ואמרתי לפרוטוקול מה הולך להשתנות. אני אחזור עליהם. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השינוי בסעיף 3 יהיה שהמרכז יכלול את האתר, הארכיון והמכון, אם יוקם. בסעיף 5 אנחנו נתקן את סעיף קטן (3) לפעול לחקר מנהיגות של נשים, לרבות מאפיינים, אסטרטגיות, חסמים בפני נשים לעמדות הנהגה ואסטרטגיות התגברות עליהם, הזדמנויות ומשמעויות. (4) לפעול לחקר מדינאות ככלי לבניין ביטחון. בסעיף 6 המועצה תהיה בת 13 חברים, כאשר בסעיף (1) אנחנו מורידים את מספר נציגי הממשלה לשישה. מוחקים את נציג שר העבודה. ובסעיף (3) אנחנו מורידים את עובד הרשות המקומית. סעיפים (4) ו-(5) ישונו בהתאם לכתוב בחוק דוד לוי כך שנוסחם יהיה "שלושה נציגים של גוף או גופים שונים ללא מטרות רווח שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק". ו-(5) שני נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק. בהמשך, כפי שמופיע בנוסח ותפקידי המועצה. 7, יתוקן סעיף 2 לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז שהכין מנהל המרכז. נוסיף סעיף נוסף לאשר את הדוח השנתי על פעולות המרכז ולהגישו לאישור השר. רגע, אתם רוצים בסוף את האישור שהשר יאשר את הדוח השנתי? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לא, הם ויתרו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ויתרנו על זה. לאשר את הדוח השנתי על פעילות המרכז. (3) לאשר את התקציב השנתי של המרכז שהכין מנהל המרכז ולהביאו לאישור השר ושר האוצר. בסעיף קטן (6) אנחנו נוסיף לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז והערות רואה החשבון והמבקר. לא, רואה החשבון המבקר לגביה. זה הנוסח, נעמה? רואה החשבון המבקר? זה נקרא רואה החשבון המבקר? ולאשר את הדוחות, נקודה. בלי להגישם לשרים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה אני עוצרת. אכרם, הם אומרים שהאוצר מוכן לתת מיליון. משרד רה"מ, אין לכם בעיה. למה יש לכם בעיה עם מיליון? << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> כי איך אפשר ליישם חוק במיליון שקלים? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, תתחילו עם המיליון. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> עם מה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תתחילו עם מיליון שקלים, תעשו צעדים ראשונים. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> מה נעשה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה, אתם לא תפילו את החוק הזה. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אנחנו לא מפילים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שאת עושה אבל. זה שאתם לא מוכנים שזה יעבור כמו בקריאה ראשונה אתם מפילים את החוק. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> תעשו מה שאתם רוצים. אנחנו מציפים שמיליון שקלים ליישום החוק הזה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תתחילי עם מיליון שקלים. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אין מה לעשות עם מיליון שקלים, לא לשטח, לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תזלזלי במיליון שקלים. אל תזלזלי, תתחילי ותמצאי את הכסף. אז מה אתם? אימפוטנטים? באמת, אני לא מבינה את זה. את מבינה שאנחנו הולכים לתקוע את החוק הזה בגלל שאתם באים ואומרים אנחנו לא יודעים לעשות כלום עם מיליון שקלים? << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> צריך להגיע לסיכום תקציבים עם משרד האוצר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עשית משהו כדי להגיע לסיכום? כן, אתם, כמשרד רה"מ, לא הבנתי. אתם עשיתם משהו כמי שאחראים על התחום? הרמת טלפון למישהו מהאוצר ואמרתם בואו נמצא את הכסף? << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> פנינה, שנייה אחת. דנה רוצה שתפתחו לה את המיקרופון והיא תשיב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ואני אומרת לך, השר למורשת הוא היחיד בעצם שמוכן לעזור באירוע הזה. אם אתם אומרים שאין כסף, הנה, בבקשה. תצאו עם משרד למורשת, אם צריך להעביר את זה למשרד המורשת אין לנו בעיה. וזה הפסד שלכם, משרד ראש הממשלה, אבל הם מוכנים להביא כסף עם האוצר. תמצאו את הפתרון. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אפשר לפתוח את המיקרופון לראש אגף תקציבים? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אכרם, יש מיליון שקלים. אני לא מוכנה לזה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו מתייעצים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מצידי, אם משרד מורשת, השר מוכן והאוצר מוכן לעזור לו לפתור את האירוע התקציבי בתוך אפילו תקציבים משרדים ואנחנו נפגשנו איתו, אז בבקשה. אבל לא יקרה מצב שאנחנו לא נצביע על החוק הזה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> דקה-שתיים ואנחנו נדע בדיוק מה קורה. אנחנו מבררים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תמצאו פתרון. כל כך הרבה תקציבים במדינת ישראל, לדברים מהותיים לא נותנים. תדברו ביניכם. זה לא יעזור אם תסתכלו עליי. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> מישהי מדברת, הנה, כאן. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש את המורשת. מי נציג האוצר? אולי שווה לעצור רגע התייעצות סיעתית? אדוני יושב-הראש, ההצעה שלי היא כזאת: תוציא אותנו להתייעצות סיעתית, תדברו עם נציג האוצר. את נציגת משרד המורשת, נכון? אני לא טועה. שמך? << אורח >> אורית זנבר: << אורח >> אורית זנבר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אורית. ומשרד רה"מ. אתה תעזור להם לפתור את האירוע הזה. אני יודעת שמורשת מוכנים לעזור. יש את המיליון שקלים גם מהאוצר. ובואו נתקדם. תפתרו את זה בירוקרטית. אנחנו הייתה לנו פגישה אתמול עם - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> להבנתי אין כוונה לתקצב את זה מטעם משרד המורשת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון. משרד המורשת מוכן לעזור. השר נפגש איתי ועם מרב אתמול. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> בתנאי שהוא יקבל תקציב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא אמר שהוא גם מוכן, אם אפשר לעשות הסטות תקציביות. אורית, תנסו לדבר שלושתכן. אני מציעה. << אורח >> אופירה חפצדי: << אורח >> אבל דנה רוצה להשיב. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> כן, חשוב לי לומר כמה דברים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דנה, תפתחי מצלמה בבקשה. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> אני לא יכולה, זה לא בשליטתי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, אוקיי. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> אני אומרת שחשוב לנו, גם לנו חשוב להעביר את החוק הזה. אנחנו לא נגד החוק, אנחנו בעד החוק. עד עכשיו בדיונים הקודמים התקציב ההקמה היה במימון של משרד האוצר - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, מיליון שקלים. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> - - - הצפנו שמיליון שקלים זה לא ריאלי כדי ליישם חוק כזה. יש לנו ניסיון עם חוקים כאלה. אנחנו מתקצבים תאגידים ואנחנו יודעים שמיליון שקלים זה לא ישים. זה לא נכון להעביר חוק שלא נוכל ליישם אותו. לכן מאחר ורק אתמול הבנו שאגף תקציבים לא מוכן לתקצב לא את ההקמה ולא את התקצוב גם לא של מיליון שקלים, ביקשנו לנסות להסדיר את התקציב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני אומרת לך שעכשיו דיברתי עם צבי סוכות. מיליון הוא אמר שיש. וגם אתם, אני מבינה שיש. אתם רוצים לדעת - - - << אורח >> דנה חימי: << אורח >> אבל הנה, יושב נציג אגף תקציבים אתכם ביחד ואומר שאין מיליון שקלים. וגם אם יש מיליון שקלים, אני אומרת לך, זה לא נכון להעביר תקציב - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. אבל אני מכירה תאגידים עם ארבעה מיליון, למשל התאגיד למורשת יהדות אתיופיה, שזה לא על אדם אחד, זה של קהילה שלמה. עם הרבה מאוד מחקרים וזה על ארבעה מיליון. ארבעה מיליון זה בהישג ידכם. מה שאני אומרת תמצאו את הפתרונות, תפסיקו לבוא אלינו עם בעיות, דנה. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> אז אנחנו רוצים למצוא את הפתרונות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל דנה, תפסיקו לבוא אלינו עם בעיות. שבו, כולכם פה. תדברו ותמצאו לנו את הפתרונות. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> הנושא הזה עלה אתמול בלילה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה אתמול בלילה? הייתם פה בשלושה דיונים. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> היינו בשלושה דיונים ואגף תקציבים היה כתוב שתקציב ההקמה יהיה ממשרד האוצר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה אם היה כתוב? אתם גם צריכים לדעת לפתור את הבעיות לנבחרי ציבור. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> אז אנחנו מנסים לפתור אותם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אז אנחנו נעשה עכשיו התייעצות סיעתית, אדוני יושב-הראש, בבקשה, ותמצאו פתרונות. כי אני יודעת שהשר אמר לי שהוא מוכן לתת מתקציב הזה. ואם זה שלושה מיליון זה לא בשמיים. תעזור להם לפתור את זה, הרפרנט של האוצר, יחד עם משרד ראש הממשלה וזו התחלה טיפה יותר טובה. << אורח >> דנה חימי: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד שלושה מיליון זה נשמע לך ריאלי? מה את עושה לי פרצוף? אז ליהדות אתיופיה זה בסדר ארבעה מיליון? אז מה, הקהילה שלי ככה זה, סתם זרקתם אותנו, שלא יקרה כלום ולא יתממש כלום? << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> את צועקת עליי סתם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני לא צועקת עלייך. התשובות שלהם, סליחה, התשובות האלה לא מתקבלות על הדעת. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> אני לא יודעת מה מטרות החוק - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אבל פנינה, היא אמרה שהם לא מתנגדים. << אורח >> בת חן אילות: << אורח >> למטרות האלה ארבעה מיליון לא יספיקו. אי אפשר להקים מוזיאון ואתר ולהביא משכורות ותחזוקה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז בואו נכניס הדרגתיות. אמרנו גם בדיונים הקודמים שאפשר לתת הדרגתיות. התחלת הקמה בשנה ראשונה, שנה שנייה למצוא לזה תקציב. את מבינה? אבל לא ייפול החוק. לא ייפול החוק בגלל שאתם לא מצליחים לדבר אחד עם השני ולמצוא גם אתם פתרונות. משרד רה"מ זה לא סתם משרד, זה משרד שאמור לתכלל, להוביל. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בחוק להנצחת דוד לוי, פנינה, ודרוקמן, בשנתיים הראשונות יש רק שניים וחצי מיליון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנה, בבקשה. צבי, אצל הרב דרוקמן ואצל הרב דוד לוי ז"ל - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שנתיים ראשונות שניים וחצי מיליון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנתיים ראשונות שניים וחצי מיליון. בואו תעבירו לנו בדיוק ככה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה שהצעת החוק הזאת היא לא תקציבית האוצר לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנה, יש לכם פתרון. יש לפי חוק דוד לוי ז"ל, על פי חוק הרב דרוקמן, שנתיים ראשונות שני מיליון וחצי. כל מה שאנחנו צריכים, אורית יקרה, מיליון וחצי שקלים. אבל איך אתם בודקים ככה? אתם יושבים, לא מדברים. בוא נעשה התייעצות סיעתית, בחייך. צבי, בוא נעשה התייעצות סיעתית, למרות שאתה לא מהסיעה שלי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש לנו חמש דקות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חמש דקות הפסקה, צבי. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:12 ונתחדשה בשעה 11:18.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מתחילים. חברות וחברים, אנחנו ממשיכים את הדיון. מאחר ולא הצלחנו להגיע לסיכום תקציבי בעניין הזה אנחנו נעשה דיון המשך, אני מקווה בקרוב. כאשר באמת נגיע לסיכומים מכובדים מאוד וחובה עלינו למצוא את התקציב הזה. עד אז אני נועל את הישיבה ונתראה בקרוב. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:19. << סיום >>