פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 587 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 14:42 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר מוזמנים: קובי בלייך – ראש אגף בכיר, עידוד חקלאות ישראלית משרד החקלאות ופיתוח הכפר אורן נחמיה – מנהל תחום שירות לאומי אזרחי, המשרד לביטחון לאומי נעמה כץ – מנהלת שותפויות, מינהלת הצמיחה, משרד הכלכלה והתעשייה יאיר בן שושן – מינהלת הצמיחה, משרד הכלכלה והתעשייה מירב אסולין בוכריס – מנהלת אגף הון אנושי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה דניאל וידלנסקי – משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות דרור גרנית – עו"ד, משרד המשפטים ראובן פינסקי – מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי יואב ארבל – עו"ד, היועץ המשפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי אלישיב ביננפלד – ראש מטה מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי אפרת פוסט סלבין – עו"ד, עוזרת ראשית, היועץ המשפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל) (תיקון), התשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צוהריים טובים. היום יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו, 19 במאי 2026 והשעה 14:42. אנחנו נדון בהצעת תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל) (תיקון), התשפ"ו-2026. בטרם נצלול לתקנות עצמן, ראובן, אתה יכול לתת לנו הסבר קצר. בבקשה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> תודה רבה גברתי היושבת-בראש. אני מנכ"ל השירות הלאומי אזרחי. אנחנו מביאים היום סט של תקנות שנוגע למקצועות בשירות הלאומי, התחומים והתפקודים שמותרים. מילה אחת ברקע. היום השירות הלאומי אזרחי במדינת ישראל כולל 20,000 צעירות וצעירים וכולם או שקיבלו פטור מהצבא או לא נקראו לשרת והחליטו לשרת את מדינתם בדברים משמעותיים. אנחנו תמיד משתדלים להיות בחזית האזרחית, היכן שהמדינה קוראת לנו, היכן שיש צורך משמעותי של המדינה, ובדרך כלל אנחנו גם משתדלים לפגוש את הצורך של הדור הצעיר, את הרצון שלו להתנדב, את הרצון שלו לעשות. הגעתי עכשיו מסיור. הייתי בתחנת כיבוי בירושלים עם 10 לוחמי אש ערבים שסיימו קורס לוחמי אש והיום הם בשירות לאומי כלוחמי אש. כבר למעלה מ-100 נקלטו לקבע. המשכנו למשטרה, למטה הסיגנט והסייבר וגם שם בנות שירות ובני שירות עושים עבודה מדהימה. נמצא איתנו כאן אורן נחמיה שמנהל את השירות הלאומי במשרד לביטחון לאומי ומנהל אותו ביד רמה. אנחנו בדיון עומק על חוות בדרום שמטפלות בהלומי קרב – חוות שקף ורימון שרק הולכות וגדלות. אני חושב שזה כבוד גדול למדינת ישראל שהצעירים האלה הם הדור הצעיר שגדל ומשרת את המדינה. בהקשר הזה אני רוצה קודם כל להודות לך חברת הכנסת מיכל וולדיגר, גם על שותפות ארוכת שנים עוד כיושבת-ראש בת עמי אבל גם על כך שאת תמיד אוזן קשובה לשירות הלאומי, מקדמת ברצינות, בממלכתיות ובחריצות גדולה. תודה לך ולצוות שלך. כמובן להודות לשרה אורית סטרוק שהגישה את התקנות שבעיקשות במשך הרבה שנים שהיא שרה, הנושא של חקלאות שמתקשר לתחום עליו היא מופקדת במשרד ההתיישבות אבל גם נמצא עמוק במדיניות. בחזית האזרחית זאת לא רק סיסמה אלא זה דבר אנחנו משתדלים לקיים אותו בכל יום. בנושא של חקלאות, הרבה מאוד צעירים וצעירות מאוד רוצים לסייע בחקלאות באזורים של גבולות, אזורים מוכי אסון טבע. היום משלבים הרבה מאוד חינוך בתוך החקלאות. עדיין אסור לעשות שירות לאומי מלא בחקלאות חוץ מאשר אם זה בתוך מועצה מקומית או ועד מקומי אבל במטולה יש צוות שעובד, בחבל תקומה יש צוות שמתנדב ונמצא שם והדבר הזה מאוד משמעותי. הדבר השני שאנחנו מביאים היום זה את הנושא של אפשרות להתנדב בתחומים טכנולוגיים. אנחנו יודעים שהעולם הולך לעולמות של טכנולוגיה. כולם מדברים על למידה מרחוק. בת שירות שיש לה כישרון מאוד משמעותי בטכנולוגיה ויכולה לשרת בבית חולים בפיתוחים טכנולוגיים לבית החולים או לשרת במערכת החינוך בפיתוחים טכנולוגיים במערכת החינוך, אחת הדוגמאות המאוד יפות - יש מקום בירושלים שנקרא הילמה, הייטק למען החברה, והם לוקחים דברים שלא שווה לעולם ההייטק לעשות ומקדמים אותם. הם פיתחו לטובת העניין לדוגמה חיישן רוורס לכיסא גלגלים ממונע. לאף חברה לא שווה לעשות את זה. הרבה מאוד מהתאונות, שבירת גפיים בבתי נכים, זה מהרוורס. המציאו חיישן רוורס בעלויות מאוד נמוכות. מערך הסעות של כנפיים של קרמבו ועוד ועוד. אם כן, המטרה היום היא להסדיר את שני הדברים האלה בתחומים של הגופים שאינם ציבוריים, זאת אומרת, גם גופים ללא כוונת רווח, והנושא של חקלאות שגם הוא נושא מורכב. כשתאפשרי, אני אבקש מהיועץ המשפטי שלנו להציג את הנושא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. את כל הברכות אני אשאיר לסוף בתקווה ובשאיפה שנצביע עוד היום על התקנות. אין ספק שבני ובנות השירות הלאומי עושים עבודת קודש. זו אולי מילה שחוקה שאנחנו משתמשים בה יותר מדי אבל זאת באמת עבודת קודש למען החברה בישראל. אנחנו יודעים שיש גם ביטחוני אבל אני אומר בעיקר שהנושא החברתי בכפרי נוער, במסגרות של רווחה, בריאות וחינוך, של ילדים בסיכון, אפשר לפרוט בלי סוף עשייה שלא רואים אותה. היא קצת שקופה. זה דבר מובן מאליו שיש אנשים אבל אין מדים והיכולת לראות את התרומה היא יותר קשה. אני יודעת, גם כבת שירות בעצמי, גם כאימא לבנות שירות לאומי וגם לפני אי אילו שנים הייתי יושבת-ראש בת עמי וראיתי את העשייה. אני רוצה להודות גם לך וגם ליואב ולכל מי שיושב ליד השולחן, כמובן לשרה שעוד לפני שהיא הייתה שרה הנושא שלה שירות הלאומי היה חשוב לה ועל אחת כמה וכמה גם עכשיו. נצלול לתקנות. כמובן כל אחד מכם יכול להעיר, לשאול, לבקש ונתקדם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אזכיר שהתיקון של החקיקה לדעתי נעשה כאן בוועדה. התיקון איפשר לעשות את השירות גם בתחומי טכנולוגיה בתנאים מסוימים וגם בתחום חקלאות. זה ישפיע גם על השאלה מי נחשב גוף שאינו רשות ציבורית, האם הוא יכול להיחשב גוף מפעיל או לא וכן הלאה. עכשיו אנחנו נכנסים לשאלה מי יכול להיות גוף מפעיל. אני רוצה לתת איזושהי הקדמה ולומר שכיוון שהדרישה משירות לאומי, נקרא לו שירות אזרחי, שהוא יהיה שירות התנדבותי מטעם המדינה, שתהיה בו תועלת ציבורית לקהילה, לחברה ולמדינה, הענפים האלה של חקלאות וטכנולוגיה, יכול להיות שנעשים דווקא אצל גופים פרטיים, גופים שיש להם מטרת רווח ואז השאלה היכן אנחנו רואים את הרווח לקהילה ולחברה והרווח הזה נמצא בשני מקומות. האחד, בתוך הנוסח נראה שזה לשם שיפור השירות נגיד בטכנולוגיה, זה נעשה לשם שיפור השירות. בחקלאות זה נעשה לשם שיפור אבל עדיין יש לנו כאן איזשהו מתח נוסף שקיים והוא שבמבנה הרגיל יש לנו את הגוף המוכר שהוא אחראי לגיוס אבל השירות עצמו נעשה אצל הגוף המפעיל. כאן יש לנו את הגוף המפעיל שהשירות עצמו נעשה במקום שלישי, אצל גורם שלישי שהוא אותו מקום פרטי כאשר יכול להיות שזה משק פרטי. אתה דיברת על בית חולים שעושה פיתוח טכנולוגי אבל לכאורה זאת יכולה להיות חברה שנותנת שירותים לבית חולים שנותן וכן הלאה וכן הלאה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> השירות הלאומי הטכנולוגי או החקלאי? אלה שני דברים שונים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בוא נשמע. אני כן רוצה להבין את הדבר. כאן נוצר איזשהו מתח ואיזושהי מורכבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור. גם התוצאה, גם מה שהוא סיפר על ה-רוורס וכמובן השאלה מה עושים איתו אחר כך, האם הם יכולים להשתמש בזה ולמכור את זה בשוק החופשי ולהרוויח כסף. המתח ברור לנו. היועצת המשפטית, אני מציעה שנתחיל בהקראת התקנות ובסעיף שלך יש קושי תעצרי ונדון בנושא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> טיוטת תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל) (תיקון), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 65(א)(1) לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – החוק), בהתייעצות עם המועצה, עם שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה לעניין תקנה 6, ועם שר החקלאות וביטחון המזון לעניין תקנה 7, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: 1. תיקון תקנה 2 בתקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל), התשע"ח-2018 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 2, במקום "עד 10" יבוא "עד 10ב". אלה שתי התקנות הנוספות שאנחנו מוסיפים. 2. תיקון תקנה 3 בתקנה 3(א) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "לשם אספקת שירות" יבוא "ישיר". זה בהמשך לתיקון נוסח שנעשה גם בחקיקה הראשית שדיברה על כך שגם השירות הוא ישיר וגם הטיפול הוא ישיר. אותו תיקון, אני לא אתעכב על קריאתו, אנחנו עושים גם בתיקון תקנה 4, תיקון תקנה 5 ותיקון תקנה 6. 3. תיקון תקנה 4 בתקנה 4(א) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "לשם שירות" יבוא "ישיר". 4. תיקון תקנה 5 בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "לשם שירות" יבוא "ישיר". 5. תיקון תקנה 6 בתקנה 6(א) לתקנות העיקריות, ברישה, אחרי "לשם שירות" יבוא "ישיר". 6. הוספת תקנות 10א אחרי תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא; "10א. פעילויות בתחום הטכנולוגיה (א) השירות בתחום הטכנולוגיה שעניינה תוכנת מחשב או חומרת מחשב, לשם שיפור השירות הישיר, הטיפול הישיר או הממשק עם מקבלי השירות או הטיפול כאמור, בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה או קליטת העלייה ועידודה, או לשם תמיכה בפעילות מקצועית בתחומי התרבות, הגנת הסביבה והטיפול בבעלי חיים, הבטיחות בדרכים, ביטחון הפנים או החקלאות יהיה בפעילויות אלה, והכול לשם שיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל לרבות תושבי ישראל באזור. זה ממש משקף את מה שנאמר בחוק. (1) סיוע בפיתוח ותחזוקה של תוכנות ומערכות טכנולוגיות. (2) סיוע באפיון ויישום של ממשק משתמש (User interface – UI) או חוויית משתמש (User experience – UX). (3) ליווי תהליכי אבטחת מידע והגנה על מערכות מידע. (4) סיוע בניתוח ועיבוד נתונים ממערכות מידע לשם קבלת החלטות ושיפור תהליכים. (5) מתן שירותי תמיכה טכנית למשתמשים, ובכלל זה סיוע טכני בשימוש במערכות טכנולוגיות. (6) סיוע בהטמעה של מערכות טכנולוגיות בארגונים והדרכת משתמשים. (7) סיוע במחקר טכנולוגי והפקת דוחות על מגמות טכנולוגיות. (8) סיוע בניהול תשתיות טכנולוגיות, רשתות ומערכות מידע. (9) סיוע בהפעלה של טכנולוגיות חכמות ומערכות לומדות, לרבות בינה מלאכותית. (ב) בעל הזכויות בתוכנה או בחומרה שיפתח המתנדב בשירותו על פי תקנה זו, יתחייב לאפשר לכל אזרח ישראלי או תושב ישראל שימוש בלא תשלום בתוכנה או בחומרה האמורות, כאמור בסעיף 65(א)(ב)(5) לחוק. יש כמה שאלות שרציתי לברר. ראשית, לגבי השאלה היכן אפשר לעשות את השירות. זאת אומרת, אני מבינה שהתחזוקה, התמיכה הטכנית וכולי, יכול להיות שנעשית במקומות שהם באמת לשימוש הציבור הרחב אבל למשל לגבי הפיתוח של תוכנות ומערכות טכנולוגיות לטובת בתי חולים, השאלה היא האם יכול להיות שזה ייעשה גם בחברה פרטית. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> באופן עקרוני אנחנו כפופים כאן לכללים הרגילים של השירות הלאומי. כל מה שכתוב כאן כפוף גם לכללים הרגילים שלנו. גוף מפעיל הוא תמיד גוף ללא מטרת רווח. לכן אין דרך שגוף מפעיל יהיה חברה בע"מ. הגוף המפעיל שבו השירות הזה יתבצע, הוא כפוף לכל הכללים שלנו אחד מהם הוא שזה גוף שאיננו למטרות רווח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם נניח בדוגמה הזאת הגוף הוא בית חולים אבל הוא קונה שירותים מאיזשהו ספק שנותן לו את השירותים הטכנולוגיים או את הפיתוח של המערכת, האם הוא נותן את מתן שירותי תמיכה טכנית? האם זה ניתן על ידי אותו גורם שהוא מיקור חוץ? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בסוף המפעיל יהיה בית החולים. יש לו מנמ"ר ויש לו גם עובדים חיצוניים. היום בתוך הממשלה כל התמיכה במשרדי הממשלה, הכול במיקור חוץ אבל בנות השירות שעושות בתוך הממשלה בנושאים טכנולוגיים נמצאות במשרד הממשלתי וממש לו בחצר חברה בע"מ. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> גם היום כשאנחנו מאשרים את התחום הזה במשרדי הממשלה, שזה כבר אפשרי היום כי הוא לא כפוף לתחומים, אנחנו דואגים שהיה ויש בנות שירות בתחום הזה, הממונה שלהן יהיה עובד מדינה והוא יפעל בתוך היחידה הזאת. יכול להיות שיהיו לידו גם אנשים ממיקור חוץ אבל יש שם תמיד עובדי מדינה שאחראים על בת השירות. כאן זה יהיה אותו הדבר עם הגוף המפעיל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שאלה שנייה ששאלנו היא לגבי הפירוט. אנחנו מדברים כאן על פירוט של שירותים טכנולוגיים שהם מוכרים וידועים אבל יכול להיות שהם תואמים את המצב הטכנולוגי הנוכחי והדברים האלה יכולים להשתנות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בכוונה בגלל זה לא הלכנו על תוכנות שיש היום. יש סביבת משתמש, עיבוד נתונים. בסוף יהיו דברים אחרים ונראה לי שלרבות בינה מלאכותית מנבא בערך את כל מה שהעתיד צופן לנו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנקודה הנוספת היא סעיף קטן (ב) שהוא חוזר על דברים שנאמרים - או מתרגם או מפרש – בחוק, לגבי החובה של בעל הזכויות בתוכנה או בחומרה, הוא יצטרך לאפשר לכל אזרח ישראלי או תושב שימוש ללא תשלום. זה בעצם מראה איך השירות הזה מגיע לציבור. השאלה היא האם אנחנו מדברים רק על הפיתוח כי אנחנו עושים כאן תוכנה וחומרה שיפתח המתנדב ואני לא יודעת אם האפיון או השימוש - אני מתנצלת, אני לא מספיק בקיאה בתחום – האם אפיון והיישום זה גם סוג של פיתוח, האם הוא לא סוג של פיתוח. מה נחשב פיתוח? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> העניין של הקצה של זה הוא שכל אזרח לא יצטרך לשלם על אפליקציה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זאת לא השאלה. כתוב כאן שזה יהיה בעל זכויות התוכנה או חומרה שיפתח מתנדב. אם לצורך העניין מתנדב בא ועשה משהו שאתה לא מכליל אותו כמפתח אלא משהו אחר, זה לא ייכנס לכאן. השאלה היא מהי ההגדרה של מפתח. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מה יהיה המוצר שמוכרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא מה המוצר אלא מה התפקיד של המתנדב בתוך המוצר הסופי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אתן דוגמה. הבעיה נבעה מעניין לשוני שאנחנו אומרים כאן משהו שהוא יפתח והפיתוח מופיע לנו רק בפסקה (1). << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> אני חושב שכאשר אנחנו מדברים על זכויות יוצרים, זה בעיקר בעולמות של ביצוע. עולמות של ניהול תשתיות, מחקר טכנולוגי, הטמעה של מערכות פחות נראה לי השפה שזכויות יוצרים שייכת אליהן. לכן אני חושב שמדובר כאן על הפיתוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא יודעת ואני רוצה לדעת אם יש מישהו שיודע האם אפיון ויישום של ממשק משתמש נחשב גם פיתוח. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה חלק מהפיתוח. ודאי. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> להבנתי נניח לצורך הדיון אנחנו אומרים שהאפליקציה שלנו או המוצר שלנו אמור לעשות רוורס לכיסאות גלגלים. אם המוצר שלנו שאנחנו מכוונים לייצר הוא אותו מיתקן רוורס לכיסא גלגלים, צריך לומר מה הוא צריך לעשות, איך הוא צריך לעשות, מי קהל היעד המשתמש, איך בדיוק הוא יודע להפעיל, האם הוא יודע להפעיל עם היד, האם הוא יודע להפעיל רק עם יד אחת, האם הוא יודע להפעיל רק עם רגל. מתוך האפיון הזה, זה בעצם שלב בתוך התהליך שבסופו של התהליך מייצר מוצר. אם כן, האפיון הוא שלב בתהליך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה אם סעיף (ב) חל גם על האפיון. האפיון הוא חומר הגלם. אתה מאפיין לי את הבעיה ואז אני מפתחת את המוצר לפי מה שנתת לי בחומר הגלם. אם לצורך העניין בני ובנות השירות הלאומי רק יעשו את הסיוע באפיון ויישום ומישהו מהחברה בשכר יעשה את הפיתוח עצמו, זה ייכנס לסעיף (ב)? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני חושב שהתשובה היא כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שואלת. אני רוצה לדעת למה התכוונו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הכוונה שלנו שכל תוצר שמפותח על ידי המתנדב, אי אפשר לגבות מאף אזרח כסף בגינו. אם רוצים לתת לזה אולי יותר תוקף, הנושא של למכור זכויות יוצרים, בסוף אלה עולמות של תוכנה וחומרה. מה שהם עושים זה פיתוח. אולי אתם רוצים להוסיף כאן את המילה תוצר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. אני עדיין לא יודעת מה הפתרון אבל רק רציתי להבין במהות ולוודא האם אנחנו מדברים רק על פסקה (1) או על הכול. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא. על הכול. כל העיסוק הזה, אסור לגבות מהאזרח כסף בגינו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם צריך תיקון נוסחי אנחנו נבהיר אבל אני לא בטוחה שנדרש. 7. הוספת תקנה 10ב אחרי תקנה 10א לתקנות העיקריות, יבוא: 10ב. פעילויות בתחום החקלאות (א) השירות בתחום החקלאות יהיה בפעילויות אלה, לשם שיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות תושבי ישראל באזור: (1) סיוע לעבודה חקלאית בענפי חקלאות שונים, כגון: ירקות, מטעים, הדרים, גידולי שדה, צאן ובקר לבשר ולחלב, לול לפיטום או להטלה, או שתלנות יצרנית של ירקות או מטעים. אני מבינה שאלה דוגמאות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה כגון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (2) ביצוע פעולות בשטח משק חקלאי, בשטח משק החי או בשטח משק הצומח, שמטרתן ייצור מזון. ההגדרות האלה של משק החי, משק הצומח ומשק מודל מופיעות בהמשך. כשנגיע למקום נקרא אותן. (3) חינוך הציבור לעבודה חקלאית כביטוי לאהבת הארץ וזיקה אליה. כפי שציינת קודם, יכול להיות שהחינוך כבר נמצא היום. זאת אומרת, יכול להיות שחינוך לחקלאות הוא במסגרות חינוך. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני חייב שזה יהיה. כאן זה הרבה יותר רחב. חינוך לחקלאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לציבור. זה לא רק לתלמידים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (4) מחקר ופיתוח בתחום החקלאות, ובלבד שיבוצע במתחם מחקר ופיתוח שהוכר על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון או במשקי מודל. כאמור, אחר כך יש לנו הגדרה של משק מודל. (ב) הפעילויות המנויות בתקנת משנה (א) יבוצעו בכפוף לתנאים אלה: (1) השירות לא יכלול פעילות משרדית, לרבות הנהלת חשבונות או עבודה בפעילות מכירה, קמעונאית או סיטונאית. אולי תוכלו להסביר למה כאן הייתה חשובה ההדגשה הזאת. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אם הערך הוא חקלאות וחסרות ידיים עובדות בחקלאות, אנחנו לא עוסקים עכשיו במכירת התוצרת או בהנהלת חשבונות או בהחלפת עובדים. חסרות ידיים עובדות בחקלאות באזורים מסוימים, צריכים סיוע, הסיוע יהיה רק בחקלאות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שכחתי להעיר איזושהי הערה לפסקה (2). פסקה (1) דיברה על סיוע לעבודה חקלאית שונה אבל בפסקה (2) קראנו ביצוע פעולות במשק חקלאי וכן הלאה שמטרתה ייצור מזון. יש כאן איזושהי הגבלה של המטרה רק לייצור מזון ולמשל לא לפרחים או לא לדברים אחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני אשיב את התשובה. בשלב כלשהו הופיע כאן גם גידול פרחים או שתלנות של צמחי נוי וכדומה, מה שמגדלים במשתלות לצורך הדיון. אני חשבתי שאם התכלית הבסיסית של הוספת תחום החקלאות לשירות האזרחי, אלה ערכים שתורמים לציבור. זה לא רק שזה עסק מסחרי כי פשיטה זאת לא התכלית לשמה החוק הזה מתקיים אלא מסתכלים על התכליות הציבוריות של תחום החקלאות. התכליות הן בעיקרון ביטחון המזון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא בהכרח רק ביטחון המזון אלא גם חינוך הציבור לעבודה חקלאית, ביטוי לאהבה וזה גם גידול פרחי נוי. אני לא מדברת על משתלות קטנות. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אבל גידול פרחים וגידול צמחי נוי זה עולם מסחרי נטו. אם למשל לא יהיו לי עגבניות – כל המדינה נפגעת מזה ולכן אני צריך שיהיה לי גידול עגבניות כי כולנו אוכלים עגבניות או ביצים. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> לא יהיו פרחים להביא הביתה בשבת. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אם לא יהיו פרחים להביא הביתה בשבת או אם יהיו פרחים בשבת, מי שגוזר את הקופון על הדבר הזה, זה אך ורק החקלאי וכנ"ל לגבי צמחי נוי לצורך הדוגמה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> חשוב להדגיש כאן שמשרד המשפטים הציע משהו לממשלה והממשלה קיבלה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לא טריביאלי בימינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קיבלו – קיבלו. לא שאני מסכימה אבל אני מוכנה לבוא לקראת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נחזור לתקנת משנה (ב). דיברנו על הפעילות המשרדית. לא הנהלת החשבונות ולא העניינים השונים של המשק. (2) הפעלת המתנדבים והכשרתם יבוצעו בידי הגוף המפעיל. כאן אתם בעצם נכנסים לאותו מתח שדיברנו עליו קודם לכן. השאלה איך זה מתבטא בשטח כי בסוף אותו מתנדב או מתנדבת נמצאים במשק ויש שם את בעל המשק או מנהל העבודה שלו שאומר להם מה לעשות. איך זה מתבצע? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני אסביר ואולי נציג משרד החקלאות ירצה להשלים. בסוף אנחנו לא באים להחליף תאילנדים או להחליף פועלים קיימים ואנחנו לא מספקים פועלים לחקלאים. השירות הלאומי צריך לסייע לתועלת הציבורית. לכן מי שיפעיל את הבנות, אלה רק העמותות שעוסקות בתחומים האלה – השומר החדש, לקט ישראל ואחרים – והן ינהלו הכול. הן גם ינהלו את ההצבה על פי הנחיות שתקבע הוועדה המשותפת שתכף נגיע אליה. זאת לא פועלת של חקלאי כלשהו. לכן הגוף המפעיל יצטרך לנהל את הכול, את סדר היום, את העבודה, את הפיקוח על כל המקומות האלה, להיות בקשר עם הבנות. הגוף המוכר מטפל במה שהוא צריך לטפל והחקלאי בסוף מביא את המשימות לתוך האזור של הגוף המפעיל אבל ההצבה והניהול של הבנות חייב להיות על ידי הגוף המפעיל כי אחרת תהיה לנו בעיה גם של ניצול שאנחנו לא רוצים שתקרה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מבחינת האחריות לביטוח של המתנדב. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש שני סוגים של ביטוחים. יש ביטוח לכל מתנדב אצלנו בגופים המוכרים ואנחנו דורשים הצהרות ביטוח גם מהמפעילים לדברים שיקרו בחצרם. מה שחל על כל אחד, יחול גם כאן. << אורח >> קריאה: << אורח >> יחול על הגוף המפעיל. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן. על הגוף המפעיל. הגוף המפעיל יהיה חייב לבטח. זה בחצריו כי הוא מנהל את העבודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מבחינת תשלום, האם יכול להיות שיהיה תשלום מצד אותו משק נניח לגוף המפעיל? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> החזר הוצאות בלבד אבל לא תשלום. ממש לא. הוא צריך להסיע אותם והוא צריך להביא עבורם הסעה, בסדר, אבל לא תשלום בגין עבודת בנות ובני השירות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מגורים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מגורים זה לפי הכללים שלנו. אם הם במגורים של שירות לאומי, זה תעריף אחר וכולי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה ההסעות לא כמו בכל מקום? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> בתעריף אין בכלל הסעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כאן כן יש הגדרות? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יכול להיות כי כדי להגיע לאיזה שדה אתה צריך להסיע ואז צריך רכב או רכב הסעות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה בין בעל המשק לבין הגוף המפעיל כאשר גם שם יש כללים. גם שם אתם קובעים כללים של התנהלות בין שני הצדדים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כל עוד זה החזר הוצאות כי נניח צריך להביא להם לאכול, צריך להביא להם כלי עבודה, כפפות, אם המפעיל יטפל, הוא יגבה את זה כנראה מבעל המשק אבל שכר בגין עבודה לא יגבו. זו הנקודה החשובה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> (3) על הפעילויות המנויות בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) (בפסקה זו – עבודה חקלאית) יחולו הוראות אלה: הכוונה היא לפעילויות של הסיוע לעבודה חקלאית בענפי חקלאית וביצוע פעולות בשטח המשק החקלאי שלגביהן יחולו הוראות אלה. (א) תקופת השירות של המתנדב בעבודה חקלאית תהיה קצובה מראש ולא תעלה על 60 ימים במצטבר בתקופת שירותו במשק חקלאי מסוים. מבחינת המתנדב, אני מבינה שהתכוונתם לכך שהוא לא יישאר לתמיד אצל בעל המשק. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כן. רצינו גם שהוא יישאר לעונה. אנחנו רצינו 60 ימי עבודה שהם בעצם 90 ימים. ישבנו עם החקלאים, עם הנציגים שלהם, כמובן עם משרד החקלאות ועם העמותות, וכולם אמרו שאם זאת לא העונה, בסוף זאת התמחות, הוא מתמחה בקטיף עגבניות שרי כי אם הוא לא יודע לעשות זאת, אין מה לעשות איתו. אנחנו היינו רוצים 90 ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 90 ימים או 60 ימי עבודה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לדעתי עדיף לכתוב 90 ימים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה מבחינת משרד החקלאות? << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> אנחנו היינו שמחים שזה יהיה 90 ימים כי אנחנו חושבים שזה נכון כי יש את ימי ההכשרה, את ימי העבודה הראשונים, לקראת הסוף הוא מתחיל לדעת. 90 יום זה הזמן הנכון. 60 ימי עבודה זה המינימום שבמינימום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למישהו יש התנגדות שאלה יהיו 90 ימים? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> צריך לומר שכל תחום החקלאות, לכתחילה בתחום הזה, אלה גופים שהם עסקיים. זאת אומרת, משק הוא עסק, הוא מפעל מסחרי שתפקידו לייצר תוצרת ולמכור אותה ברווח. לכן כל האירוע הזה, יש איזשהו מתח בין התכליות הציבוריות שבתחום הזה לבין האפיון הפרטי, מסחרי, כלכלי. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לכן לא שנה אלא 90 ימים. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לכן הרעיון היה שכדי שלא ייווצר מצב שהמתנדב הופך להיות שווה ערך לעובד ומחליף עובד והמשק רואה בו כוח עבודה זול וזמין ונוח, לכן הרעיון היה שצריכה להיות איזושהי מגבלת זמנים ולא שיהיה מצב דברים שהמתנדב מבלה את כל שנת ההתנדבות שלו בתוך מסגרת של משק אחד. זה הוביל אותנו לתוך השיח לגבי מגבלת הזמנים הנכונה והלכנו על 60 ימים. אין לי התנגדות מאוד גורפת ל-90 ימים אבל אני חושב שאם כך, אז ביתר שאת נדרשת ההערה הבאה שנעה בטח תעיר לגבי המגבלה מצד המשק. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> שאלה לגבי התוספת של המילה "מראש". למה היא נחוצה כאן? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא ברור לי מה זה כצובה. תקופת השירות לא תעלה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> אולי אפשר לומר "לכל היותר" אבל מה זה "כצובה מראש"? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא מבינה מה זה כצובה. כשאנחנו אומרים לא תעלה על 60 ימים, לא תעלה על 60 ימים. מה זה קצובה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תורידו את ה-קצובה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> נוריד את ה-קצובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא תעלה על. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> בסדר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו אומרים 90 ימים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן. אמר דרור שנראה בהמשך. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הדברים כרוכים. אם אתה מגביל, ההגבלה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בואו נקרא את ההמשך ואז נבין. כתבנו 90 אבל הבנו שאתה רוצה שזה יהיה כפוף להמשך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו כאן הגבלנו מצד המתנדב. אמרנו שלא נוצרים כאן קשרי עבודה וזאת תקופה יחסית קצרה, אבל מצד המשק עולה השאלה האם יכול להיות שכל הזמן מגיעים אליו עוד ועוד מתנדבים. פעם הגיעו פלוני ואלמוני ואחר כך יגיעו פלמוני ועוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תני לי לדייק. את לא מדברת על הבן אדם הספציפי אלא את אומרת שיכול להיות שכל עונה במשך שנה יהיה לו מישהו כך שבעצם יהיו לו אנשים במשך 365 ימים. אני מבינה את מה שאומרת נעה. השאלה היא אליכם, למה התכוונתם? שכל משק יקבל פעם אחת במשך השנה עזרה בעונה או שהוא יכול לקבל למשך כל השנה עזרה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> המטרה הייתה במשך כל העונה ולא ליצור קשרי עבודה וקשרי תלות בין המתנדב לבעל המשק ולכן הם חייבים להתחלף. אני מחזיר אתכם למטולה. היינו אומרים לחקלאי מטולה שאם עכשיו אנחנו מאשרים חקלאות, הם כבר שנתיים מתמודדים עם זה שאין להם פועלים ויש ירי. מה נגיד להם? ששלושה חודשים אחר הכול יתייבש על העצים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כלומר, מבחינתם הוא יכול לקבל כל השנה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זו אינה הטבה כלכלית למשק. זאת לא המטרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מתכוון למשק הפרטי. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אבל זו התוצאה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זאת לא התוצאה. משק שלא צריך את זה וסתם בא לחסוך כסף ולחסוך פועלים, הוועדה לא תאשר לו את המתנדבים. אנחנו הרי מאשרים במקומות ובאזורים שמשרד החקלאות מגדיר אותם כצורך או עדיפות לאומית, או מלחמה או דברים אחרים. לא נראה לי סביר לומר לחקלאי במטולה שאני נותן לו את ההטבה. זה לא מענק. הוא צריך עזרה כי אין לו עובדים, הפירות נושרים מהעצים ולא קוטפים אותם. זה האירוע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בכל חוק שירות אזרחי כמה פעמים מוזכרת השאלה האם אנחנו מביאים את המתנדב להחליף עובד. התפיסה היא שזה לא תחליף לכוח עבודה זול ואתה בעצמך אמרת את זה לפני כן. כרגע החוק למשל אומר שאם גוף מפעיל פיטר עובד ועכשיו הוא מקבל מתנדב, זה בעייתי. הדברים האלה נועדו למנוע החלפת עובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבינה מה את אומרת אבל אני אגיד לכם משהו מהיכרותי בוועדה עת ישבנו על עבודה נתמכת. ישבנו לא מעט על לא מעט נושאים שקשורים למתח הזה בין מי מחליף מה ועובדים במשק. המשק שלנו מאוד מאוד צפוף עם עובדים. אומרים שאלה לא יום-יומיים, זה לא שמחר יהיו עובדים אלא אין עובדים באופן. לכי שנתיים אחורה ותראי שלא באים עובדים. אם אני הולכת לפי מה שאתם אומרים, פעם בשנה, בעונה אחת הוא יקבל וביתר העונות לא יקבל, כאשר יש ארבע עונות בשנה. המשק יתפרק. זה לא יעזור לו. הרי הרצון הוא להחזיק את המשק לא כי המשק הספציפי מרוויח למרות שיכול להיות אבל אתה הסברת קודם ואמרת ביטחון תזונתי. אנחנו צריכים להחזיק את המשק הזה חי ולא מת. אם תיתן לו רבעון אחד מתוך ארבעה רבעונים, לא החזקת אותו חי. הוא יסגור את האירוע כי הוא לא יצליח להביא עובדים. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, אני רוצה לחדד את הנקודה. קודם כל, למיטב הבנתי – ואני לא בטוח שזה במקום של התקנות – הוועדה שמוצע להקים כאן לא תבחן כל משק ומשק. היא בוחנת את הגוף המפעיל. לצורך הדוגמה, השומר החדש. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> הוועדה כאן לא תבחן. רק הקריטריונים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אנחנו. ועדה מיוחדת. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> כן. זאת אוצרת, היא לא תחליט אם משק 48 במושב פלוני בצפון, כן או לא מקבל מתנדבים. היא תחליט שהאזור הזה, באזור הצפון, בגלל הנסיבות שקיימות שם כרגע, יכול בשנה הקרובה לקבל מתנדבים. זאת רמת הרזולוציה שהמינהל נכנס אליה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין לי בעיה. זה בסדר. מה מפריע לך? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הדברים שאתה מנסה לומר עכשיו, תסביר את זה לחקלאי במטולה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> החקלאי במטולה מקבל כאן הטבה ושוב, זאת לא התכלית שלנו אבל זאת התוצאה. הוא מקבל היקף מסוים של כוח אדם. אנחנו לא יודעים כמה זה יהיה. דרך אגב, אנחנו לא אומרים עד חמישה אנשים בקבוצה. יכול להיות שיהיו 10, יכול להיות שיהיו 15, יכול להיות שיהיו יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה שצריך. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הנקודה היא שהוא מקבל את ההטבה בכוח אדם בעלות כמעט אפסית. לא אפס אבל כמעט אפס. זו הטבה שהיא כלכלית ואת הדבר הזה צריך לחלק באופן נכון, הוגן ושוויוני. אנחנו אומרים שהקריטריון הוא שאלה משקים באזור גיאוגרפי מסוים שמתקיימים בו תנאים מסוימים, בסדר, אבל ההטבה הזאת לא יכולה לחול סביב כל השנה, במשך 12 חודשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מצליחה להבין למה אתה אומר את זה. אם אותה ועדה החליטה שבצפון מלפפונים כן ועגבניות לא. לא משק אבל היא בדקה וראתה והחליטה שיש מחסור של ביטחון תזונתי, אנחנו עלולים להיפגע או אין סוף סיבות שקשורות – לא למשק הספציפי אלא למשק מדינת ישראל. היא החליטה ששם צריך לעזור. מהצליל שלך אני שומעת שוויון, למה אחד יקבל והשני לא. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בשביל זה יש לי את הגוף המפעיל שאם הוא לא יפעל בשוויון, יש עליו פיקוח. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לא. הגוף המפעיל לא מחויב לנו בשוויון בהקשר הזה או לפחות לא החלנו עליו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא בגלל החשש שלך מהיעדר שוויון, אם יש משק אחד והוא צריך אותו לאורך כל השנה, אני לא אתן לו כי כתבנו כאן רק 60 ימים או 90 ימים בשנה. גם זה נשמע לי בגדר מיטת סדום. בשירות הלאומי, ואתה מכיר את זה כי ישבנו לא מעט, אתה יכול להביא מאות בנות ואתה יכול להביא בת אחת. זה תלוי איך אתה משווק. יש כאן המון נעלמים. להגיד לך כמה יגיעו לשם בסוף, אני לא יודעת להגיד. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני רוצה לפרוט את זה לפרוטות בהנחה שהטקסט הזה מאושר ואנחנו יוצאים לדרך, בסוף יש לי גוף מפעיל שקוראים לו שם קוד "השומר החדש", "לקט ישראל", בהנחה שיש עוד כמה או יהיו כמה בעתיד, הוא יחזיק אצלו איקס מתנדבות או מתנדבים והוא מחליט איך הוא מנהל אותם. נכון שיהיה פיקוח, יש איזושהי בקרה והרשות היא שם וחזקה עליה שהיא עושה עבודה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש ועדה שקובעת לאן היא הולכת. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> בסדר אבל הוועדה שאנחנו מדברים עליה כאן קובעת משהו מאוד מאוד כללי. היא אומרת שבאזור הצפון, במשק העגבניות. יכול להיות שיש 40 משקים בצפון שעוסקים בעגבניות והם כולם צריכים ויש רק שלוש בנות. איך נחליט? תכף נשמע מראובן מי יחליט אבל אני כן אומר לך, גם כיושב-ראש בת עמי, שיש כל מיני גופים שצריכים את אותם בני ובנות שירות לאומי וחלק מצליח לגייס וחלק לא. בת עמי הצליחה לספק בגלל המקום, בגלל המדריך, וזה הצליח בגלל מיליון סיבות ואחר לא הצליח, אז אני לא אתן לאף אחד? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> יש נקודה אחת שמאוד חשוב לי להבהיר. שירות לאומי הוא לא הטבה כלכלית לאף אחד. זה לא נספר כתמיכה. כאשר לבית ספר יש בת שירות, הכסף שהוא מקבל לא נחשב וזה גם עמד במבחן בג"ץ. כל השיח הזה – סליחה, אני מאוד אוהב את דרור - מקומם אותי. אנחנו צריכים לוודא שלא מנצלים את הבנות ולא הופכים אותן לפועלות תאילנדיות של משק כלשהו ולכן יש שני דברים מאוד מרכזיים: היא לא תישאר יותר מ-90 ימים באותו מקום ועמותה שהיא גוף מפעיל שאנחנו מאשרים אותו מפעילה את הבנות. אנחנו מפקחים על הגופים המפעילים שלנו. כבר היום הם מפעילים המון מתנדבים בחקלאות, משרד החקלאות נותן לדעתי עשרות מיליוני שקלים בשנה להתנדבות בחקלאות. אלה גופים שאנחנו מכירים אותם ויודעים לעבוד איתם. זה לא איזה משאב לחקלאי. להגיד לחקלאי – אני אומר בצורה הכי ברורה – בקו העימות, שאני יודע לעזור לך עונה אחת כי נתתי לך הטבה כלכלית ולהגיד לבת שירות שתדע שהיא דולרים בכיס של החקלאי – זה ההיפך מהמטרה שלנו כאן. המטרה היא לנסות לסייע לחקלאות שנמצאת במצוקה, לחקלאות שהיא ערך ציוני ולאומי משמעותי וכל ההתייחסות של זה כשקל בכיס היא קשה. לכן אנחנו שמים את כל המגבלות. אין אף מקום בו יש בו שירות לאומי שמותר רק 90 ימים. אני בעד הדבר הזה. לא ליצור אביוז של השירות הלאומי אבל להגיד למשק חקלאי מסוים שהוא זכאי להטבה כמה חודשים, תנו לו מעניקים, עזבו את השירות הלאומי. אנחנו באים לסייע עם כוח אדם שיכול להציל את המשקים האלה. לא עלה קודם מצידכם הנושא של הגבלה למשק. הוא אף פעם לא עלה. זאת הייתה שאלה ששאלת וזה לגיטימי לחלוטין. אני מדבר לדרור חברי המלומד – הוא חברי אבל אני לא מלומד - ואני מבקש מאוד לא להכניס את העניין של הגבלה למשק. זה מפיל את האירוע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה יפיל את האירוע גם אם יהיה כלל ויהיו חריגים? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני מסתכל על המצב של מדינת ישראל. הרי יש כאן סעיף של יציבות ביטחונית של האזור הגיאוגרפי. יש לנו אזורים גיאוגרפיים שלמים שתקופה ארוכה – שנתיים וחצי – נאנקים. להביא את הכול לוועדה המיוחדת, למה הוועדה המיוחדת? אנחנו לא נותנים הטבות כלכליות למשקים. משק שלא זקוק לזה, לא יקבל עוזרים בשירות לאומי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איך תדע אם הוא זקוק או לא זקוק? << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> לדעתי לא הכול מתאים לתקנות. אנחנו כגוף מינהלי שפועלים לפי כל כללי המינהל - אנחנו מאשרים את הגוף המפעיל, ודאי שאנחנו מפקחים עליו – נצטרך לראות שהוא פועל בסוג של שוויון ושלא משק אחד מקבל כל השנה ומשק אחר בכלל לא מקבל אבל לדעתי הדברים האלה לא צריכים לבוא לידי ביטוי בתקנות. נצטרך לעשות את זה מכוח התפקיד שלנו ולפקח בנושא הזה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אבל איך תעשה את זה? הרי זה יהיה בעולם של התקשרות חוזית בין אותו גוף מפעיל, שם קוד שומר חדש, לבין משק פלוני. זה חופש החוזים. איפה הסמכות צריכה להתערב? אם אין לך את המגבלה בדין, אתה תהיה במקום שיהיה לך מאוד מאוד קשה. לכן הרעיון של נעה - אתם אומרים שצריכה להיות יכולת גמישות, בסדר – שאומר בואו נקבע כלל ועליו ניתן שיקול דעת לחרוג ממנו בתנאים א', ב', ג', בסדר. הגיוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואתה יכול לקבוע כלל הפוך ולהגיד שאין מגבלה אבל אם ייווצר מצב שבו תראה שיש אפליה כזו או אחרת ואחד זועק והשני לא. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> איך תדע? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך תדע הפוך? זה יכול להיות לשני הכיוונים. המטרה של החוק הזה היא לא שוויוניות. אני בעד שוויוניות ואני לא נגד אבל המטרה היא להגן על החקלאות, על הביטחון התזונתי, על קווי העימות וכולי וכולי. זאת המטרה של תיקון החוק. בוא נעשה את זה. ברור לך שלהחזיק משק טיפה, לא עזרת. כדי למנוע שיהיה מצב של פתחון פה ואי שוויוניות, תעשה הפוך ותגיד שזה הכלל וביוצאים מן הכלל כן תהיה לנו יכולת לפקח. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לא תהיה יכולת לפקח כי מצב הדברים שאתה אומר שהכול פתוח והכול מותר ורק במקרים מסוימים אם מישהו יבוא אלי ויבכה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> איך בדיון לא העלית את זה עד עכשיו? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לעומת מצב דברים שבו אתה אומר שהדיפולט הוא 90 ימים ואם אתה רוצה לחרוג מזה, תבוא אלי ונדבר. אחרת אתה לא תדע בכלל שזה קיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אתה ולא אני חקלאים. בוא נשמע את משרד החקלאות. זה לא הוגן מה אנחנו עושים עכשיו, כי זה שיח תיאורטי שאנחנו בבית המדרש דנים כך ודנים כך. בוא נראה בפועל מה קורה. היכולת שלי להכריע בעניין היא קטנה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לפני כן, ברשותך עוד משפט אחד. אני חושב שבסופו של יום - ראובן אומר שזה לא שקל בכיס, לא צריך להסתכל על זה כעל הטבה כלכלית - בפועל, דה פקטו, בעולם המעשי זאת בהחלט הטבה כלכלית. צריך לזכור שהמשקים האלה שהם יצורים כלכליים במובן הזה שהם פועלים, קיימים ומתנהלים למטרות רווח וזה בסדר גמור, אין בעיה בזה אבל הם אמורים לחיות ולפעול לא רק על סמך זה שהמדינה מזריקה להם משאבים. הדבר הזה לא יכול להיות 12 חודשים בשנה אלא אמירה שאומרת שהנה, אנחנו נותנים לך את ההטבה הזאת לפרק זמן נתון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו חוזרים על עצמנו. אני מסכימה איתך, אולי בניגוד לראובן, שיש כאן הטבה כלכלית. בסוף זה כוח אדם שאם היה כוח אדם, היית משלם לו פי ארבע, אבל אין כוח אדם. אני מסכימה איתך שיש כאן הטבה כלכלית. אתה מביא כוח אדם שעולה פחות. זאת לא תכלית החוק, החוק כאן הוא לא לתת תמיכה כלכלית כי כמו שאמר ראובן – ואני מסכימה איתו – בוא ניתן מענקים ולא צריך את האירוע אבל מענקים לא יעזרו כי אני צריכה כוח אדם וכוח אדם אין לי. אני רוצה לשמוע את משרד החקלאות. אני לא רוצה דיון תיאורטי ומבחינתי זה דיון תיאורטי. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני אגיד עוד משפט אחד. תמונת כוח האדם לא מתחילה ונגמרת במתנדבים. ראשית, יש עובדים, שנית, יש עובדים זרים. זאת אומרת, העובדה היא שמשקים קיימים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אם כן, לא צריך שירות לאומי בחקלאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. למה הבאנו את זה? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני לא אומר שזה אי אפשר, אנחנו לא בעולם של אי אפשר, אנחנו בעולם של מינון ומידתיות. בתוך הדבר הזה אני בא לומר שלא יכול להיות שזה יעבוד 12 חודשים בשנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קודם כל, יפה שאתה לא יכול להיות. לא שמעתי את ה-לא. אתה חושב שזה לא צריך. לי קשה עם האמירה הכול כך גורפת הזאת לפני שאני מבינה איך משקים עובדים. אין לי זמן לבזבז על תקנות שלא יביאו כלום. יש לי כל כך הרבה דברים אחרים לעשות וחבל לי על הזמן. אם אלה 90 ימים תכליתי ועוזר ובאמת מקדם את המטרה לשמה תיקנו את החוק – אלה רק תקנות – אם ה-90 ימים הם 90 ימים בשנה לכל המשקים ואין יותר, זה מגשים את התכלית לשמה חוקקנו את החוק ותיקנו אותו. אבל אני לא יודעת את זה כי אין כאן חקלאים אבל לפחות מי שמייצג את החקלאים זה משרד החקלאות ואני רוצה לשמוע אותו. אני לא יודעת על בסיס מה אתה אומר את הדברים. אני גם לא יודעת על בסיס מה אומר ראובן את הדברים אבל בסוף אני צריכה להכריע. מעבר לאמירות בומבסטיות, אני רוצה לשמוע כן או לא. לי עושה שכל שרק רבעון אחד, אם צריך אותו, הוא לא ייתן כלום. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> רבע מהשנה אנחנו חוסכים לו את העלות של כוח אדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה לא כסף. כדי להחזיק משק אתה צריך כוח אדם. יכול להיות שאתה צודק אבל אני רוצה לשמוע את משרד החקלאות. << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> אני חושב גברתי שאם אנחנו במסגרת התקנות נגדר שהחקלאי זכאי למשאב הזה רק לשלושה חודשים, בסופו של יום תצא תקלה תחת ידינו ואני אסביר את זה ממש בקצרה. אם נעשה זאת, אנחנו יוצאים עם איזשהו מהלך שהוא קצת מקולקל ולא מתוקן מבחינה מקצועית ואני לא נכנס לעולם המשפטי. אני אתן דוגמה פשוטה. נניח שמחר מגיע אלינו גל של שפעת העופות וצריך להשמיד מאות לולים בצפון ואולי בדרום. כל ענף ההטלה נמצא כעת במשבר וצריך להכיר בזה שמדינת ישראל בלי ביצים לא יכולה להתקיים וצריך להשקיע שם הרבה מאוד משאבים. יש לנו משאב יקר של בני ובנות שירות לאומי שהם לא רק פועלים אלא הם גם הרבה יותר קריאטיביים, הרבה יותר מכירים את התהליך הזה ויודעים לפעול במהלך השנה הזאת. גם אם יגיע כוח זר, הם יוכלו לחנוך אותו, להסביר לו, כחלק מאותו תהליך. זאת רק דוגמה אחת אבל אני יכול לתת כאן עוד 30-20 דוגמאות ואין לזה סוף כמו מכות ארבה, בעיות גיאו-מלחמתיות ועוד ועוד כל מיני דברים כאלה. לכן אני חושב שאסור לנו לגדר את זה מקצועית. אני חושב שאנחנו כמשרד יחד עם רשות לשירות לאומי צריכים להתכנס אחת לשנה ולומר מה הרעיון השנה שאנחנו נפנה למפעילים ונגיד להם מה קווי המתאר. עדיין נשמור לעצמנו את הטולרנטיות להגיד שהשנה אנחנו בבעיה וצריך לשנות את זה. לכן להגביל את זה בתקנה, אנחנו יוצאים למהלך שהוא חשוב אבל בוא נעשה אותו בצורה מתוקנת שלא נצטרך בעוד שנתיים עוד פעם לדפוק בדלת של השער הזה ולומר שטעינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> כדי להימנע ממה שאולי יקרה בעוד שנתיים, הדבר הנכון אולי להתחיל בזהירות, לקבוע מגבלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> דרור, היינו ב-1,000 דיונים על הדבר הזה ומעולם לא העליתם את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא נורא. מותר לו להעלות את זה. אל תריבו. חברים, אתם מתבלבלים, זאת לא ועדת חוקה ולא ועדת חוץ וביטחון. כאן הכול רגוע. ראובן, גם אם הוא לא העלה את זה, מותר לו להעלות את זה עכשיו. הוא לא עושה את זה סתם אלא לשם שמים. דרור, גם בהיגיון אני חולקת עליך כי אין דבר כזה להיכנס בקטנה כי אתה תהרוס את זה וזה פשוט לא יהיה. שמעתי את משרד החקלאות. אני ניטרלית. משרד החקלאות אמר כאן בצורה מאוד ברורה, והוא מכיר את זה הרבה יותר טוב ממני – הוא אמר לא בצד המשפטי אלא בצד של התכל'ס, דה פקטו – שאתה תהרוס את זה. אם כן, בוא נתחיל את זה כמו צריך לגרסתו. אני רוצה להאמין שאין דבר כזה לא נמצא. אם נראה ונריח, תאמין לי שיגיעו אלינו תלונות. אני יושבת כאן ואני אראה לך המון פניות שקיבלתי על כל מיני דברים המדינה לא עושה כמו שצריך. אם נשמע תלונות שבאמת משקים מסוימים מקבלים כל השנה ומשק אחר לא מקבל כלום – תאמין לי שנדע על כך ואז נעשה התכנסות ונגיד נעשה. אני מקבלת את מה שאומר משרד החקלאות אבל השאלה היא איך אתה כותב את זה. אתה מציע שיישאר כך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בלי להוסיף משהו. << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> אני הייתי מציע להשאיר את זה כך. אני כן חושב שבמעלה הדרך בעוד כמה שבועות כאשר הדברים האלה יתוקנו, אנחנו נצטרך לשבת באיזו ועדה משותפת ולקבוע את אמות המידה עם המשקולות בשים לב לכל שנאמר כאן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בלי שזה יהיה בתוך התקנות? << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> בלי שזה יהיה בתוך התקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם לא צריך לשם כך איזשהו דיווח. << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> יכול להיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המפעילים ידווחו לרשות והרשות תדווח לנו. << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> אנחנו נשמח לדווח לכם. אנחנו לא רוצים שזה יהיה משוקף. אנחנו לא רוצים שהדבר הזה ייעשה במחשכים. אנחנו רוצים שזה יהיה המשאב שנועד לתכלית הראויה ולא חלילה משהו שהוא נגד מינהל תקין. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הבעיה שלי היא שככל שאנחנו מרחיבים את תפקידי הוועדה המוצעת בסעיף קטן (ב). זה מה שקובי אומר. הוא אומר שנשב ונקבע קריטריונים. שמעבר לקריטריונים כאן, הם יקבעו את החלוקה, את ההצבה של המתנדבים או את הקריטריונים. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> אני רוצה להציע משהו אחר. כאשר אנחנו מאשרים גוף מפעיל יש לנו את האפשרות לפי הסעיף בחוק גם לקבוע תנאים בתוך האישור. זאת אומרת, יש אישור אבל תפעלו בצורה כזו וכזו. כשאנחנו נגיע לאישורים של הגופים האלה שיאושרו בתחום החקלאות לפי התיקון כאן, אנחנו נידרש גם לנקודה הזאת. לא צריך להכניס את הדברים האלה לתוך התקנות. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני חולק עליך כי זה בדיוק העניין. אם אתה עושה את זה, הסמכות שלך ביחס לגוף מפעיל היא סמכות פרטנית כשאתה מתייחס לגוף מפעיל ספציפי וזה שיקול הדעת המינהלי שלך. אבל אם למשל אתה תרצה לומר את מה שאמרנו כאן שלושה חודשים, אתה תרצה לומר את זה כאמירה רוחבית לגופים מפעילים בתחום החקלאות, אזי זה כבר לא בת פועל תחיקתי כי אתה תרצה לומר אותה רוחבית. אם זאת נורמה בת פועל תחיקתי שאתה רוצה להגיד אותה רוחבית המקום, האכסניה הנכונה, הדרג הנכון לומר את זה, זה בתקנות ולא בהחלטה המינהלית הפרטנית שבה אתה מאשר את הגוף המפעיל המסוים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש בעיה עם דיווח לוועדה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> דיווח של מה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמר קובי שאתם תשבו בעוד איקס חודשים או פעם בשנה כדי לקבוע מה כן ומה לא, כללים מסוימים כאלה ואחרים, ותדווחו לנו. בוא נחשוב על מה לדווח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אולי המפעילים צריכים לדווח בכמה משקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה המפתח. למי נותנים. אני באמת לא יודעת כי זה לא תחום שאני עוסקת בו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> באיזה ענפים הם הושמו, כמה אנשים הושמו בכל משק. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כל בת שירות, היכן שהיא נמצאת? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא כל בת שירות. << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> אני כן חושב אמות המידה והקריטריונים צריכים להיות משוקפים ולדווח ככל שצריך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא אמות המידה. השאלה על היישום. אנחנו אומרים שיכול להיות שבסוף יתברר שארבעה משקים מקבלים את כל בני ובנות השירות ומקבלים אותם ל-365 ימים, כל שנה וכן הלאה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> גוף מפעיל ידווח לנו – זה ברור מאליו. השאלה אם יש צורך להמשיך. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> לכן גם אמרתי קודם שקפצנו כאן מ-60 ל-90. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא קפצנו כי זה דיבר על 60 ימי עבודה מול 90. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היה כתוב 60. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> היה כתוב 60. אם זה המצב, אז בואו נחזור ל-60. לכן אמרתי שהדברים כרוכים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה קשור אחד לשני? לא. חבל לי על הזמן כי אני רוצה להמשיך. אנחנו לא כאן במסחרה. לגופו של עניין, מה הקשר בין כמה ימים תהיה בת שירות במקום אחד לבין כמה המשק יוכל לקבל? לדעתי זה לא קשור. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אלה שני כלים שעובדים כדי להשיג את אותה מטרה. המטרה היא לא ליצור מצב דברים שיש זיקה הדוקה מאוד והישענות הדוקה מאוד על הקונסטרוקציה, לא של בת השירות על המשק המסוים ולכן ההגבלה עליה, ולא של המשק המסוים על המתנדבים האלה דווקא ולכן ההגבלה עליו. זה פועל בשני הכיוונים. בתוך המסגרת הזאת אתה אומר שאם אני אגדר משני הכיוונים, הגיוני שנעלה מ-60 ל-90. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. לא מקבלת. בעיניי ה-90 ימים נשארים. אני לא רואה שום קשר. גם אם אני יכולה לקבל את החשש שלך של שנה שלמה ואז זה יפגע באחרים שזאת בכלל שוויוניות וזה משהו אחר שלא קשור להסתמכות של כך או אחרת כי מישהו קיבל שנה שלמה או שנתיים ומישהו לא קיבל כלום. אלה שני אירועים אחרים לגמרי. לכן את ה-60 ימים אנחנו נשאיר 90 ימים ובת שירות או בן שירות לא יוכל להישאר יותר מ-90 ימים במשק הזה אלא הוא ילך למשק אחר ויעשה גם שם 90 ימים. זה אירוע אחד. לגבי האירוע של כמה כל משק יוכל לקבל במשך שנה קלנדרית, קובי שכנע אותי בשלב הזה נכון לנתונים שיש לי היום. אני לא רואה לנכון להגביל אותם ל-90 ימים בשנה ולא יותר מזה. מבחינתי או להשאיר כך ולא לעשות כלום או למצוא איזה מנגנון בו ידווחו לנו או לא לנו אלא אפילו אליכם. זה לא חייב להגיע אלי ואני לא צריכה את זה כי הוועדה הזאת מספיק עמוסה אבל ביניכם כן תהיה איזו ביקורת שלכם שבאמת לא נעשים דברים שהם לא נכונים, קרי משק אחד יזכה בכל ומשק אחר לא יקבל כלום. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני רוצה לומר עוד משפט ומאחר שטח נגיע לזה בהמשך, אני כבר אחבר את זה לשם. אני כן אומר שהרעיון של שוויוניות ושצריך איזושהי תשתית תפיסתית, כן קיים כבר בחקיקה, לא הזאת אלא של אזורי עדיפות לאומית שתכף נגיע לאירוע הזה, אבל גם כאן. לכן אני אומר שהרעיון של חלוקה שוויונית הוא נדרש ברחבי המשפט הישראלי אבל גם בתוך העולם תוכן של חקלאות, של אזורי עדיפות ושל מחשבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. הבנתי. אני מתקדמת. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> בהמשך למה שאמרתי קודם. אנחנו חושבים שיש איזשהו היגיון בזה שהנתונים יהיו גלויים ונוכל אחר כך ללמוד מהם. על הגוף המפעיל תהיה חובה לדווח לרשות נגיד פעם בשישה חודשים. << אורח >> קריאה: << אורח >> פעם בשנה. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> פעם בשנה, לגבי המשקים בהם היו המתנדבים ולכמה זמן וזה יפורסם באתר שלנו ויהיה חומר גלם למחשבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יוכל הגוף המפעיל גם לכתוב כמה משקים פנו? אם פנו אליו 60 והוא נתן ל-10, אני אראה רק 10 ולא את ה-50 האחרים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אנחנו נפנה אליו בבקשה. הוא צריך לדווח לנו היכן הוא שם ואנחנו נפרסם את זה לציבור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נוסיף לזה פסקה האומרת שהגוף המפעיל ידווח אחת לשנה לרשות על המשקים בהם הושמו המתנדבים ומשך ההשמה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הרשות תפרסם את זה באתר האינטרנט שלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני ממשיכה בהקראה. הפסקה הבאה היא תנאי יותר מהותי והוא נדחק לסוף. (ב) העבודה החקלאית תבוצע באזורים גיאוגרפיים ובענפי חקלאות שעליהם תורה ועדה משותפת של משרד החקלאות והרשות (בתקנות אלה – הוועדה המשותפת). הוראת הוועדה המשותפת תינתן בהתבסס על השיקולים האלה, כולם או חלקם. היא תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ושל משרד החקלאות וביטחון המזון, ותוקפה יהיה למשך שנה לכל היותר בכל פעם: תכף נראה את השיקולים. הרעיון והתקנות כפי שהובאו דיברו על כך שתהיה ועדה שתקבע את האזורים ואת ענפי החקלאות. אמרו שהיא תתבסס בין השאר על השיקולים. כנראה אלה השיקולים המאוד מאוד קריטיים. לכן בואו נגיד שהיא צריכה להתבסס לפחות על אחד מהשיקולים האלה. על אלה היא מתבססת. רצינו שהיא כן תפורסם באתר האינטרנט של הרשות כדי שכולם ידעו שהחליטו שענף זה ואזור זה הם האזורים שנקבעו. העניין של תוקף החלטת הוועדה המשותפת - אנחנו הרי לא יכולים להסמיך בתקנות ולקבוע הוראות בנות פועל תחיקתי, אז זאת לא תהיה קביעה שתחול מכאן ועד עולם אלא זה משהו שמוגבל בזמן. נדמה לי ששנה זה זמן מספיק. (1) החשיבות של ענף החקלאות לביטחון המזון הלאומי. אני מבינה שמדובר על ענף החקלאות המסוים ולא החקלאות בכלל. לכן נוסיף את המילה "המסוים". "ענף החקלאות המסוים". (2) היציבות הביטחונית של האזור הגיאוגרפי. (3) רגישות האזור הגיאוגרפי בהיבטים של שינויי אקלים, הגנת הצומח, סכנה לפלישה או להתבססות של מינים פולשים או חשש להצפות. מה שאין כאן בשיקולים האלה זה דבר שדיברנו עליו ממש עכשיו וזאת השאלה אם יש בעיה של הגעת עובדים או לא. כמובן שזה מושפע כי יכול להיות שהאזור שמאוד לא יציב ביטחונית ולכן העובדים גם לא מגיעים וגם אין תאילנדים וכן הלאה אבל זה לא בא לידי ביטוי. שאלת יש עובדים או אין עובדים או המחסור בעובדים לא באה לידי ביטוי כאן. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> המחסור בעובדים יכול להיות על כל המדינה ואם אני אגיד שיש מחסור בעובדים, אני איבדתי את כל העניין. אנחנו אומרים שזה צריך להיות חשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תאמר שוב לגבי עניין של שנה אחת. יש בעיה לפרסם את זה באינטרנט? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> לא. אין בעיה. כשאני נכנסתי לוועדה רציתי מאוד שזה יהיה פעם בשנתיים רק בגלל שחקלאי יוכל לדעת מראש, המקומות יוכלו לדעת מראש והבירוקרטיה תהיה קצת פחות גבוהה אבל שמעתי גם את החשש של נעה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר שנתיים. אני לא רואה בעיה בשנתיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה רק חייב להיות תחום בזמן. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני חושב שכדאי שנתיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין לי בעיה עם שנתיים. יש לך עוד משהו לגבי הסעיף? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> כל השאר בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> קובי, יש לך משהו? << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> דווקא אם נשב אחת לשנה ונשקף את האתגרים של החקלאות מדי שנה, נייצר שני דברים. ראשית, יש דינמיקה של האתגרים וחשוב שנשקף אותה. שנית, אני חושב שגם ציבורית העובדה שכל שנה יושבים ודנים בזה, אנחנו לא משנים את זה אלא דנים בזה, זה מראה כובד ראש ורצינות לכל התהליך הזה. אני אומר שוב שהאתגרים של החקלאות השנה הזאת הם שונים מאלה שהיו לפני שנתיים, לפני ארבע שנים ולפני שש שנים. יש עניין שאחת לשנה ועדה כזאת תתכנס ותגיד מה היא רוצה והדברים האלה יהיו כתובים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> מה שאתה תגיד, אנחנו נקבל אבל היושבת-ראש תחליט. אני רוצה לשאול אותך. יש לך ענפים או אזורים מסוימים וכל פעם נצטרך לחזור כי עד שמתכנסת הוועדה הוא לא יודע מה יהיה איתו בתחילת השנה וכולי. כתוב לכל היותר לשנתיים. אם יש לך משהו שאתה יודע עכשיו ששנתיים אתה צריך את האירוע הזה, אפשר. למה כל שנה הוא צריך לחזור לוועדה לדיון וכולי? מדובר כאן על לכל היותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חברים, חבל לי על הזמן. מהניסיון שלי, אני מכירה מה זה ועדות בין-משרדיות. אני יודעת כמה זמן לוקח לארגן ישיבה כזאת. אני מאוד חוששת מזה וזה לא קשור עכשיו לשירות לאומי. בתחום שאני מתעסקת, עבודת משרד הרווחה עם משרד הבריאות, הוועדות הבין-משרדיות – קטסטרופה. לכן אני כן מעדיפה פעם בשנתיים אבל אני אשמע את דרור ונחליט. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> נקודת פתיחה קשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני לא יודע להתייחס לוועדות שאת מתייחסת אליהן. אני כן אומר שני דברים, אחד ברמה המשפטית ואחד ברמה המהותית. ברמה המשפטית – אנחנו עושים כאן חקיקת משנה ובחקיקת משנה אתה לא יכול לאצול את הסמכות לקבוע הסדרים נורמטיביים הלאה. אם היינו כותבים כאן לקבוע את זה פעם אחת לאין סוף, זה היה לאצול את הסמכות הלאה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא כתבנו. נכון. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> זה צריך להיות מוגבל. ככל שהמגבלה היא תחומה יותר וגדורה יותר, זה בסדר. שנה נראה לי סביר. שנתיים, זה מסוג הדברים שאני לא יודע לומר אותם חד-חד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני שומעת אותך בולע אותך. אני שומעת נכון? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> עכשיו למהות. לפני שתי דקות דיברנו על המושגיות ואמרו לי שנהיה בביקורת ובפיקוח ובקרה ועכשיו אומרים לי שהוועדה הזאת תתכנס פעם בשנתיים. אם יהיה אירוע מיוחד, אולי נכנס אותה יותר מפעם בשנתיים. מה שקורה זה שאנחנו נהיה במצב שהוספנו דיווח אבל יהיה מאוד מאוד קשה להיות עם יד על הדופק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא אותו דבר. אלה שני דברים אחרים. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני מנסה לומר שהתחושה שלי – ושוב, ביחס למה שאמר ראובן בהחלט יכול להיות שאני כשלתי בשלב הזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חס וחלילה. ראובן לא מחלק ציונים. הוא לא מנהל בית ספר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> דרור הוא שותף מעולה. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> אני נותן לעצמי ציון גרוע. יכול להיות שאני כשלתי בנקודה הזאת אבל אני כן חושב שבעקבות ההערות שנעה חידדה במהלך הדיון המקדים לדיון הזה וגם במהלך הדיון הזה, כן היה נכון להדק קצת. אני חושב שהמסגרת של שנה היא מסגרת נכונה וצריך לדבוק בה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צר לי, אני רוצה פעם אחת להסכים איתך אבל אני לא מקבלת. אולי בסעיף הבא. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הטיעון המשפטי שרציתי לומר הוא לעניין אזורי עדיפות לאומית. אני רוצה לשים את זה בתוך הקשר. יש את המושג של אזורי עדיפות לאומית. בעבר הוא לא היה מוסדר בחקיקה, הממשלה הייתה קובעת מה שהיא רוצה, נתקף בבג"ץ ובעקבות זה נעשתה חקיקה שבעצם הסמיכה את הממשלה לקבוע אזורי עדיפות לאומית. שימו לב, זאת הממשלה במליאתה. נקבע שהיא צריכה לעשות את זה על תשתית עובדתית, מוצקה, על חוות דעת וכדומה בגלל הפגיעה בשוויון הגלומה בדבר הזה. את זה עושה הממשלה וגם כן לתקופות קצובות. אזורי עדיפות לאומית, אלה החלטות שקצובות בזמן וזה על תשתית עובדתית מוצקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כאן מדובר על רגישות האזור הגיאוגרפי. אלה לא אותם מינוחים. << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> הרעיון הזה, כאשר אנחנו יורדים למדרג שהוא בעצם ועדה מינהלית לא של נבחרי ציבור אלא של פקידי ציבור, שאני הראשון שאסמוך על מקצועיותם ועל כמה הם מסורים למטריה ובקיאים בה והם גורמים נכונים אבל לטעמי גם הם צריכים לשוב ולשקול בתדירות מספיק גבוהה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שנתיים זאת התקופה המקסימלית. הם יכולים להיפגש גם כל חצי שנה ויכולים להיפגש כל שלושה חודשים. דרור, אני מתקדמת הלאה, עם כל ההערכה ויש לי הרבה הערכה. נמשיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו חוזרים להגדרות. (ג) בתקנה זו – "משק החי" - רפת לחלב, גידול פרות לבשר, לרבת פיטום עגלים, גידול צאן לחלב או לבשר, לול לפיטום (בשר) או להטלה. "משק הצומח" – מטע, כרם, שדה לגידול ירקות, גידולי שדה ופלחה. אתם הסברתם לי בשיחה מקדימה שההגדרה משק חקלאי מתייחסת לחקלאי כולו. זאת אומרת, יכול להיות שיש לו גם משק חי וגם משק צומח והוא כולו נחשב משק חקלאי אחד. זה לא שבת השירות תבוא ל-90 ימים למשק הצומח ול-90 ימים למשק החי. המשק החקלאי הוא הישות הכלכלית של המשק. "משקי מודל" – משק חקלאי או חלק ממנו שהוקדש לבחינת שיטות גידול חדשות או זנים חדשים, לאחר שלב הבחינה הראשונית במרכז מחקר ופיתוח אזורי של משרד החקלאות וביטחון המזון, ובלבד שמשק כאמור יהיה מחויב בשיתוף המידע על שיטות הגידול והנתונים הנאספים בו לאורך כל תקופת הגידול, באופן שיהיו פתוחים לעיון ציבור החקלאים. משרד החקלאות, מבחינתכם זה בסדר? << אורח >> קובי בלייך: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם הסבירו שכבר יש שיטה חדשנית לגידול ומשק המודל מיישם אותה אבל הוא חייב לשתף עם שאר החקלאים את הידע. כמו שאמרנו, אנחנו נוסיף סעיף דיווח שידבר על המשקים בהם הושמו מתנדבים, מספר המתנדבים בכל משק וזמן ההשמה שלהם. השאלה אם צריך לכתוב כאן סעיף תחילה של התקנות. האם התקנות האלה ייכנסו עכשיו לתוקף, אנחנו באמצע שנת שירות, או שהם ייכנסו משנת השירות הבאה, מ-1 בספטמבר. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני חושב ש-1 בספטמבר זה בסדר. לא יבואו מפעילים חדשים עכשיו. נאשר עכשיו אבל הם יוכלו להתחיל לעבוד ב-1 בספטמבר. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> אני חושב שאפשר להתחיל עכשיו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אפשר להתחיל עכשיו בלי לקבוע. << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> כן. מן הסתם בפועל זה יהיה רק מה-1 בספטמבר אבל לשם כל תהליך האישורים אנחנו צריכים את זה עכשיו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא לדבר על תחילה אלא לומר תחולה וזה יחול משנת השירות הבאה? << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> אני חושב שזה מה שיקרה בפועל. לא צריך לכתוב את זה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני רוצה לאשר מפעילים כבר קודם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שאתם רואים, אני המצביעה לבד. מי בעד אישור התקנות? הצבעה אושר << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנות אושרו פה אחד. אני רוצה לברך את כולכם, גם אותך דרור, למרות הכול ואף על פי. כמובן בראש ובראשונה את השרה שחבל לי שהיא לא הגיעה אבל אני מבינה שהיו לה התחייבויות קודמות. אני רוצה לומר לה תודה ענקית. אני יודעת כמה המסירות שלה לנושא השירות הלאומי באותה מידה של ארץ ישראל, הציונות והערכים הכול כך חשובים שבאים לידי ביטוי גם בתקנות הללו. תודה לה. תודה גם לך ראובן, תודה לך יואב וכמובן כמובן תודה לצוות הנפלא שלי שהוא מסור ועובד באופן שאין דברים כאלה. השירות הלאומי, שימשיך לעשות חיל ולעבוד למען מדינת ישראל, למען ארץ ישראל ולמען תושבי ישראל. יישר כוח, בהצלחה וקדימה חקלאות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:51. << סיום >>