החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2026-114349
סיכום דיון
מיום ראשון, כ"ז בתמוזהתשפ"ו,
12.7.2026
בנושא:,
פעילותמערך ההסברה והדיפלומטיההציבוריתבמשרד החוץ, דוחשנתי66
ג–ישיבתמעקב
הח"כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה - במשך חודשים ארוכים ובאחת מהשעות המאתגרות ביותר
שחוותה המדינה, בימים בהם התמיכה בישראל ובמנהיגיה צוללת, בעולם בכלל ובארצות הברית
בפרט,
הממשלהלאמינתהראשלמערךההסברההלאומיואףלאמנהללמטהההסברה.לאחרונה,
מונתה ציפיחוטובלילראשתהמערך ולפני כמה שבועות מונה
מנהלגםלמטה.
ראוי לציין
כי מבקר המדינה הכין דוח מקיף ונוקב על מערך ההסברה הישראלי ואי-
תפקודו
במערכה לאחר ה-7 באוקטובר. דוח זה, לצד דוחות נוספים שעסקו במחדלי ה-7
באוקטובר, נגנז
בשלבזהבהוראתבג"ץ.חרףהגניזההזו,יש חשיבותעליונהלהמשיךולדוןבנושאבמסגרתעבודת
הפיקוח השוטפת של הרשות המחוקקת,
נוכח
החשיבות האסטרטגית המכרעת של ההסברה
הישראלית.
הדיון
יתמקד בנושאיםהבאים:
●
ההסדרה הנורמטיבית של המערך, עדכון החלטת הממשלה, הסדרת סמכויות, הבטחת
ייצוג בדיוני הקבינט וכן יחסי העבודה אל מול שאר הגופים העוסקים בהסברה ובראשם
משרדהחוץ.
●
שילובהחברההאזרחית:במציאותשבהאישיםפרטייםוארגוניםאזרחייםזוכיםלעיתים
לחשיפהולהשפעהרבהיותרמגופיםממשלתיים,נבקשלהביןהאםנבניתתשתיתארגונית
ותקציבית מוסדרת להפעלת אותם מתנדבים בשעת חירום.
●
מהםהכליםהקיימיםלהתמודדותעםפייקניוזוקמפייניתודעהולהפצתהמסריםבמדיה
החדשה.
●
התמודדותעםהשלכ
ותיהםשלמסריםהמושמעיםבתקשורת
מצדשריםוגורמיםבכירים,
מסרים שאינםעומדים בדין הבין לאומיושאינם מקובלים אףעל ראש הממשלה לדבריו.
נציג
משרד מבקר המדינה יובל חיו,, מסר שבשנים האחרונות התחילה ביקורת שכותרתה:
ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבינלאומית במלחמת חרבות ברזל.
המסמך סיפק
תמונת מצב מקיפה ומעמיקה לגבי התקופה הראשונה לאחר פרוץ המלחמה אל מול ההיערכות
שנעשתה בשנים שקדמו לה. לביקורת יש ערך מוסף ראשון במעלה לתפקודה של הממשלה. בימים
אלה יש ניתוח של פסק
הדין
שניתן
ע"י בג"ץ
והוא יתורגם לפעולות מעשיות בהתאם.
ההשלמות
יבוצעו בהמשך כדי להפיק לקחים ולבצע את התיקונים הנדרשים למען התמודדות עם אתגרים
עתידיים.עם היכנסו של מבקר מדינהחדש,הדברים יוצגולו באופן מלא.
הנושאים שהדוחעסק בהם: * מעורבות מליאתהממשלהוהוועדות בתחו
םההסברה;
*חולשות אר
וגניותותפקודיות במארג הפעילות
של גופי ההסברה הממשלתיים;
*היערכותהממשלתית להסברה במלחמה;
*חזית ההסברה הממשלתית
הבינלאומית, ומקומו של צה"לודובר צה"ל במערך;
* תקצוב
הפעילותהממשלתית במערכה על דעת הקהלהבינלאומית;
*פעילות הגופיםהממ
של
תיים ברשתותהחברתיות;
* שת"פעם החברה האזרחית;
*עולם הממשקיםעם התקשורתהזרה.
ההתרשמות היא שהעניינים התקציביים של מערך ההסברה טרם הוסדרו. ישראל נמצאת בפתח
מער
כתבחירות,ואםיתקייםאירועכבד והמדינהלאתהיה
עם
משאבים,קשבופעולה-
הכליהיה
בתאוריה.
1
מנכ"ל משרד החוץ עדן בר טל,, דיווח שהמשרד מכיר את טיוטת
דוח מבקר המדינה
. עם היכנסו
של שר החוץ הנוכחי בסוף
שנת 2024
לתפקידו
סוכם שנושא מ
לחמת התודעה
יוחזר לאח
ירותו של
משרד החוץ, ישמש
כנושא מרכזי,
ויעמ
דו לרשותו משאבים עתידיים.
התקציב
בשנים קודמות
בהיקף של
27
מיליון ₪
לשנה אוה סכום מ
זערי
הואיל והאתגרים הם עצומים -
יריבי ישראל
והמערבבנותשתיותומשאבים
גדולים
בהיקףשלמיליארדידולרים.בסוףשנת2025
,לאחרעבודה
ממוקדת ביעדים
ספציפיים, הוחלט לאשר את הקמתו של מערך הדיפלומטיה במשרד החוץ עם
הקצאה של תקציב לצורך
ה
פעילות בה
יקף של
1.2
מי
ליארד ₪, שחלקו עובר למערך ההסברה.
לדבריו, יש
סנכרון,
שיתוף מידע וניסיון עם מערך ההסברה כדי למנוע בזבוז משאבים, וחלק
מהטכנולוגיות החדשות
תושענ תשב"פ ומאפשרות
פעולות. מנכ"ל המשרד הדגיש שהמשרד פועל
כלהזמןבשמיכהקצרה.חייבלהיותריכוזמאמץע
פ"ימפהמדינית,ובהתאםאליה
חלוקהלמיקוד
בקהלי היעד.
עודהוסיףשהורחבוהקהליםשנגזריםמהיעדים
המדיניים-
אסטרטגייםשקבעשרהחוץ. ישלייצר
עדנים חליפיים לטווחהבינוניוהארו
ך
לגבי
מדינות שהיו ידידותיות במערב אירופה.
האתגרהגדול
ב
יותרה
ואשישהתרחקותמ
אירועיה-7באוקטוברוישראלנמצאתבמלחמהארוכה
שמגבירה
את
האתגרים המדיניים והתודעתיי
ם.
יש מחירים שישראל משלמת כדי לשמר מעמד בינ"ל מסוים
ויכולתלהמשיך את המלחמהנגד האויביםהקשים תוך שימור מרווח מדיני וצבאי.
םלועב המרכזיות של דעת
ה
קהל אצל מקבלי החלטות הפכה להיות ראשונה
במעלה בניגוד לעבר.
כדי שההחלטות תהיינה בנושאים החשובים ביותר לישראל ו
תואמים ל
אינטרסים שלה, רוכזו
המאמצים במעט מדינות אסטרטגיות, וביניהן ארה"ב.
הואיל ו
נצפו התקפות חדשות מצד מדינות
אויבות על ה
בייס של ישראל, בוצעו פעולות אינטנסיביות כדי לשמר את הקשר
עמן.
יש שינויים
חריפיםפנימייםבמדינותיעדחשובותלישראל,והיא
הפכהלהיותמטבעפוליטילצורכיפנים(קהל
אוהדים).
שר החוץ הגדיר כמטרה אסטרטגית את שנת 2026
כשנ
ת אמריקה הלטינית במשרד.
כלומר מינוף
הגל הכחול שעובר על מרכז ודרום אמריקה
באמצעות
פעולות רבות ועמוקות
ונוכחות גבוהה.
צעדים נוספים שנעשו במשרד: מינוי
שגריר מיוחד לעולם הנוצרי,
הקצאת
משאבים כחלק גדול
מהעדנים לתמיכה בישראל לטווח ארוך, ומינוף גורמי החברה האזרחית. המסרים של החברה הם
אפקטיביים יותר, ולכן הוגדלו המשלחות כדי ליצור הד גבוה ולהשפיע על אנשים. פעילות מערך
ההסברה הלאומי יהיה מסונכרןלחלוטיןעם משרד החוץ.
ראשת מערך ומטה ההסברה הלאומי, ציפי חוטובלי, תיארה את פעילות מערך ההסברה, שנמצא
תחת משרד ראש הממשלה ועוסק ב
מדיניות פנים וחוץ. לצידו יש גורמים נוספים שיושבים על
המגרש: דובר צה"ל, משרד התפוצות ועוד.
ה
צימאו
ן לשת"פ בין הגופים בתחום ההסברה הוא
אדיר.
הסברהאמתיתיכולהלהתבצעבסנכרוןביןגורמיהשטחלביןהמערךהממשלתי.הרעיוןשל
מערך ההסברה הוא
שיהיה סדר, תכלול וקשר עם התקשורת הזרה ו
ארגוני החברה האזרחית.
המערך צריך לספק נרטיב לאומי, מצפן לכל הקבוצות שעוסקות בתחום. היא הדגישה שיש צורך
בתקציבייעודילמערךההסברה.
לדבריה יש לזכור שמול ישראל עומדות מכונות משומ
נות שפעלו נגד ישראל, כמו קטאר. כמו כן
הבינה מלאכותית מייצרת אתגרים חדשים. יש מגמות שאינן קשורות רק לאנ
טי ישראליות, אלא
גםלאנטימערב.
נציג
צה"ל, סא"ל במיל' נדב שושני
, דיווח שהמדיניות היתה ברורה מאוד –
שת"פ בתחומים
צבאיים ולשם כךנקבעו מנגנונים, כמו כניסת עיתונאים לעזה.
נציג מיזם הדוברות האזרחית
, אילון לוי, מסר שבעולם
יש רצון עז לשמוע את ישראל יותר מאשר
המדינהמודע
ת
לכך.בשניםהאחרונותהארגוניםהיוקרתייםבעולםמנהליםקרבעיקששלמלחמת
דיסאינפורמציה נגד ישראל, וישראל אינה משיבה אש. התחושה היא שלא היתה הבנה מערכתית
לחשיבות
של ההסברה בתור מרכיב בביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
ניתן לראות זאת
בעובדה
ש- 3 שנים לא היה ראש למערך ההסברה ותקן של
דובר בינלאומי.
יש חשיבות עצומה לתדמית
והמוניטיןשלישראלבעולם
ונראהכיהיא
אי
נהנמצאתבאירועההסברהלהגיב.
מרלוידיווחשעם
פרוץ אירועי ה- 7
באוקטובר הוקם מערך הסברה אזרחי לצורך סיוע באירוע,
והתקיימו מאות
ראיונות בתקשורת.
נציג המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS
, עקיבא תור
, ציין שהפעולה החשובה ביותר היא
התמודדות עםהאשמת רצח עם כנגד מדינת ישראל. הוא הציע שינקטו מס' צעדים:
*
קמפיין ברמהלאומית כדי להתמודד עםהאשמה.
* שר החוץ הכין מסמך משפטי אולם אף אחד לא עיין בו. הוא
צריך לעבוד בשת"פ עם מערך
ההסברה ודובר צה"ל.
2
*ה-
ICG
יקבעאתעתידהמדינהלשנים.
המרכזהנאורוהפרוגרסיבייקבלאתהפסיקהואםישראל
תנוכה ע"י בית המשפט – היא
תצא מכך.
*
ראשהמערךההסברההלאומיצריךלשמשכדוברהלאומי.כרגעיש5גופיםבמערכתהישראלית
שעוסקים בעניין,
תוך בזבוז משאביםוללא פיתוח אסטרטגיה, ולכן יש צורך באגף מקצועי לטיפול
ברשתותהחברתיותוהקמת מיזם משותף עםיהודי העולםוהנוצרים.
* לישראל יש בעיה קשה עם האוניברסיטאות בחו"ל וחרמות כלפי האקדמיה בישראל. ולכן מוצע
להזמיןאת 100
נשיאי האוניברסיטאות כדילשוחח עם
עמיתי
הם.
*שליש
מיהודיארה"ב
סבוריםשישראל
ביצעהרצח עם.ארגוןתגלית
יכול
לסייעבענייןבאמצעות
הגדלת מס' השליחים לישראל.
*תיקוןהיחסיםעםהיהדו
תהליברליתבאמצעותהזמנת רבניםקונסרבטיביםו
רפורמיםלישראל.
* הבאת נוצרים ונגליםל
שיראל כדי לקדם מיזם שישפיע על
השטח.
יאיר פרומר
, יו"ר ועד עובדי משרד החוץ,
המליץ להקים את התשתיות כדי שהמערך ההסברה
יפעל שנים קדימה, כולל דרגים מקצועייםושיח ציבורי על מעמדה שלישראל בעולם.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדהמודה
לגב'ציפיחוטובלי,ראשתמערךההסברההלאומי,ונעםשפירא,מנהל מטה
ההסברה, עלהשתתפות
ם ולכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה מאחלת
להם
הצלחה רבה במילו
י תפקידם המורכב והחיוני, ומקוו
ה
שלעבודתם
העתידית תהיההשפעה חיוביתעל מעמדה הבין-
לאומי של מדינתישראל בעולם.
3.
הוועדה סבורה שיש לבצע את המשימה בשיתוף פעולה חוצה מגזרים כדי לייצר נרטיב
משותף.
4.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא
בכנסת הבאה כדי לקבל דיווח על המ
בנה, ההסדרה,
היעדיםהשוניםוהתקציבשלמערךומטהההסברההלאומי,
כמוגםהאיזוןביןהמשרדים
והגופים האזרחיים שעוסקים בסוגיה.
3