חומר רקע
17.1.2023
,
כ"ד בטבת,התשפ"ג
לכבוד
חבר הכנסת
דודביטן
יו"ר ועדת הכלכלה
כנסתישראל
ירושלים
מכובדי,
הנדון: פגיעהחמורה בציבור עקב צמצוםהיכולתלשלם בכרטיסאשראי בנקאי ב"תשלומיםללא ריבית"
הייני מתכבד לפנות אליך. הינני משמש כמנכ"ל חברת גמא מקבוצת הפניקס העוסקת מזה 25
שנה באשראי לעסקים
וחברות ,סליקת כרטיסי אשראי,הלוואותוערבויותפיננסיותלעסקים, לרבות באמצעותהקרןלערבות מדינה.
אני פונה אליך על-
מנת לבטל ההוראה לצימצום מסגרות האשראי, פעולה שהיום אין בה כבר כל תכלית וכל אשר היא
עושה, הוא גרימה לציבור של נזקים קשים, ובפרט לאזרחים מן השכבות המוחלשות, והכל ללא כל סיבה או כל היגיון
כלכלי.
החובה לצמצם את מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים נחקקה כדי לעודד תחרות
על הריבית
שמשלמים
הצרכנים בגין אשראי. אך במה שנראה כטעות גמורה, נוצרה תקלה חמורה אשר איש לא התכוון לה: בגלל הדרך בה
מצומצמות המסגרות, נפגעה ללא כל צורך גם היכולת של הציבור לבצע בכרטיסים הבנקאיים עסקאות תשלומים ללא
ריבית. וכך במקום לשלם כך בכרטיס האשראי הבנקאי, נאלצים האזרחים לקחת הלוואות כדי לממן רכישות שיכלו
לבצע בכלל בלי ריבית! מדובר בהלוואות בהיקףשנתישל עשרותמיליארדי .₪
הנזק הכבד לציבור נובע מכך שהחובה לצמצם את "מסגרת האשראי" חלה גם על העסקאות ב"תשלומים ללא ריבית"
–
כלומרעסקאות שבהן הצרכנים
לאמשלמים בכלל ריביתלבנק בעסקאות כאלה,. הספק הואזהשמסכיםלקבל את
התמורה מהצרכן
בתשלומים, כדי שהלקוח יוכל לבצע קניה גדולה, כגון בסופרמרקט לפני חג, לרכוש טלפון חכם או
מקרר, או סלון, לשלם על חופשה וכיו"ב. הבנק, שהנפיק את כרטיס האשראי, לא מלווה ללקוח ולא גובה ריבית (הוא
רק גובה את התשלומים ומעביר לקמעונאי.)
אבל במצב הקיים התשלומים כן נחשבים לעניין "מסגרת האשראי"
שהבנקיםחייביםלצמצם.זאתלמרותשמחזיקיהכרטיסובעיקרהאוכלוסיותהחלשותהנזקקותלפריסהלתשלומים
בכרטיס אשראי, לא משלמים בכלל לבנק ריבית בגין הפריסה לתשלומים; מי שנותן במקרים כאלה את האשראי
ללקוח, זה בכללהספק שהסכיםלקבל מהצרכן את התמורה בתשלומים.
התוצאה בשניםהאחרונותהיא,שצרכניםמגליםשובושובשהםלאיכוליםלשלם בכרטיסהאשראי אפילובתשלומים
ללאריבית!הצרכן,שמגלהשאינויכוללשלםבכרטיסהאשראיבתשלומיםללאריבית,נאלץלקחתעלהמקום,בחנות,
הלוואה מחברות מימון בריביות גבוהות מאוד. איך זה עובד? מדובר בשירותים שנקראים Later Pay Now Buy
BNPL
(
). כשהצרכן לא יכול לשלם בתשלומים, מציעים לו בחנות שירות BNPL
שהוא בעצם נטילת הלוואה נקודתית
מחברת מימון חוץ בנקאית. במקום לשלם בתשלומים בכרטיס אשראי ללא ריבית, הצרכן נוטל על המקום מחברת
אשראיחו
ץ-
בנקאית הלוואה בריבית גבוהות של 10
-
17%
כמי שמספקת שירותי סליקה וניכיון לאלפי נקודות מכירה קמעונאיות בישראל, גמא רואה שמדובר בתופעה רחבה
שמתגברת כתוצאה ישירה
של צמצום המסגרות בכרטיסי הבנקאיים. אלפי עסקאות צרכניות, שבעבר בוצעו בכרטיס
אשראיבתשלומיםללאריביתבכלל,מבוצעותלפתעבהלוואהשנוטלהצרכןבמקוםמחברתמימוןחוץבנקאיתבריביות
גבוהות (10%
-
17%
עקב העובדה כי מחזיקי הכרטיסנחסמים במסגרות.)
זוהיתקלהחמורה.הרימדוברבעסקאותתשלומיםשבהןהלקוחלאשילםולאמשלםבכללריביתלבנק.איןולאהיה
מעולם צורך בעסקאות האלה "להגביר" את התחרות מול הבנקים על הלוואות לציבור –
אלה בכלל לא הלוואות
מהבנקים אלא מהספקים שסיפרו לצרכנים את המוצרים או השירותים.
הציבור בישראל נדחק לקחת הלוואות
מיותרותויקרותמאדוהתוצאהלהערכתנוהיאשהשורה התחתונהשלכלמהלך"הגברתהתחרות"היאפגיעה בציבור
–
ובמיוחד בשכבות החלשות והבינוניות שנאלצות ללא כל הגיון להחליף אשראי בריבית אפס באשראי בריבית של עד
10%
-
17%
.
הפגיעה חמורה להערכתנו במיוחד במעמד הביניים וחריפה במיוחד בשכבות המוחלשות. הפתרון
התיאורטי לצרכן הוא לקחת כרטיס אשראי נוסף, חוץ בנקאי, אבל בשכבות המוחלשות לא מקבלים כרטיס אשראי
כזה או שהמסגרת הניתנת בו נמוכה מאד.
גם מי שמקבל כרטיס חוץ בנקאי, נאלץ לשלם דמי כרטיס ועמלות רק כדי
לקבל כרטיס שאמנם יש בו מסגרת נוספת, אבל גם היא מוגבלת! בפועל, לצרכנים רבים יש רק כרטיס אשראי אחד,
הבנקאי, הם לא זקוקים לכרטיס נוסף וגם לא להלוואה מחברת כרטיסי אשראי, והם כן רוצים לרכז פעילות בכרטיס
אחד כדי לא להתבלבל בהתנהלות הפיננסית האישית. כך שולחים את הציבור לקחת הלוואות יקרות במקום לקבל
תשלומים ללא ריבית, שבתי העסק מוכנים לתתלהם.
מדוברעל היקף אשראי של עסקאות בתשלומים בסך של עשרות מיליארדי ₪לשנה.והנזק לציבור עצום.
לא די בכך, מטרת החובה לצמצם את מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי הבנקאיים נחקקה כדי לעודד תחרות על
הריבית
שמשלמים הצרכנים בגין אשראי, בכך כיהם לא יוכלולהשתמש יותר בכרטיסי אשראי בנקאיים (מונפקיםעל
ידיהבנק)ויעברולקבלכרטיסיאשראיחוץבנקאייםמחברותכרטיסיאשראימופרדות,כגוןישראכרט,ומקסשהופרדו
מבנקהפועליםובנקלאומי בהתאמה.
ראשית לא ראינו כי חברות אלו מעניקות אשראי יותר זול בכרטיסי האשראי ומול המסגרות הבנקאיות. שנית, אליה
וקוץ גדול בה, שכן בתקופת הקורונה היו צרכנים ועסקים קטנים רבים, רבים אשר מעדו נקודתית בהחזרי אשראי
ונרשמהלהםהערהבמאגרנתוניהאשראישלבנקישראלוציונםכיוםבמאגראינו מספק.אזרחיםועסקיםאלונופלים
בהמוניהם בין הכיסאות ונפגעים עוד יותר כלכלית. הבנק שמכיר אותם שנים רבות ויודע כי
מדובר במעידה חד פעמית
ומעוניין להמשיך להם את המסגרת, לא יכול להמשיך
להעניקה
בגלל הקיצוץ ומאידך חברות כרטיסי אשראי חוץ
בנקאיות אינן ממהרותלתתלהםמסגרותחלופיותעקב הרקעהאשראיהנמוך שלהם ובכךנאלצים צרכנים אלולקחת
הלוואותיקרותמאדלעיתיםבשוקהאפורכדילהתקייםולשרוד.כמוכןברורכיתאגידבנקאיהמכיראתהלקוחשנים
רבותייטיבלתתלומסגרתטובהיותרמאשרגוףחדש,חברתכרטיסיאשראימופרדת,שאינ
המכיר
האותו
כלל. קיצוץ
המסגרותאינוהשיטה,שהריחברותהאשראיהמופרדותיכולותלהתחרותעלטיבהמסגרותבאמצעותהטבות,חבירה
לאירגוני עובדים ועסקים כפי
שהן
עושות היום ובכך מי שיטיב עם הלקוח יהיה זה שבכרטיס האשראי שלו ישתמש
הלקוח. החוקההסדריםגםמוצעכיהחברותהמופרדותהמנפיקותיכולולהשתמשבמידעשישלהםמהנפקתכרטיסים
בנקאיים לצורך הנפקת כרטיסים חוץ בנקאיים. ולכן ברור כשמש כי סנקציה זו נגד הציבור של קיצוץ המסגרות
החטיאהאתמטרתה, גורמת לציבור נזק כבד ואבדעליההכלח.
לאיעלהעלהדעתכיאזרחהמבקשלרכושמכונהכביסה,חלףמכונהשהתקלקלה, אינומסוגללשלםבחנותכי צמצמו
לו את מסגרת האשראי. אזרח זה
נותר חסר אונים ועליו להתחיל להטרטר לחפש חברת כרטיסי אשראי אחרת שתיתן
לומסגרתאםבכללתיתן.כפישהסברנו,התוצאההיא-
כי אזרחזהבדלית ברירהנאלץלשלםהלוואהיקרהפיעשרות
מוניםלחברותחוץ בנקאיות בנקודתהמכירה, בריביות יקרות שאין הואיכוללעמוד בהם.זהו מחדל שיש לחסלו אחת
ולתמיד.
אודה לפגישה עמך בנושא זה. כבר היום, ובוודאי שאם בכל זאת תוארך באופן כלשהוא חובתם של הבנקים לצמצם
את מסגרות האשראי, ישנו הכרח להחריג את עסקאות התשלומים ללא ריבית ממסגרות האשראי אשר הבנקים
נדרשים לצמצם. מדובר בשירות שבו הבנק ממילא לא גובה ריבית מהלקוח. הדחיקה של הציבור לשירותים אחרים,
ובפרט הלוואות במעמדהקניה, היא תקלה חמורה ומיותרת אשר פוגעתקשה במיוחד בשכבות המוחלשות וגם במעמד
הביניים.
בכבוד רב,
אריאל גנוט –
מנכ"ל
גמאניהול וסליקה בע"מ