פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 626 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום חמישי, כ"ד בתמוז התשפ"ו (09 ביולי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר שלום דנינו – מ"מ היו"ר ניסים ואטורי – מ"מ היו"ר יעקב אשר מישל בוסקילה מירב בן ארי רם בן ברק מאיר כהן רון כץ שרון ניר צבי ידידיה סוכות לימור סון הר מלך מאיר פרוש מטי צרפתי הרכבי אריאל קלנר אלעזר שטרן חברי הכנסת: נאור שירי אלון שוסטר מוזמנים: אודי דרור – ראש החטיבה לגיוס ומסלולים תורניים, האגף הביטחוני-חברתי, משרד הביטחון חגי עזרן – נציג לוחמים/הלומי קרב מיכה כץ – נציג לוחמים, ממובילי מחאת הלומי הקרב עומר אמסלם – נציג לוחמים, ממובילי מחאת הלומי הקרב עמי חזן – נציג לוחמים/הלומי קרב שמיר בניטה – נציג לוחמים/הלומי קרב ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור גלעד נווה אסף היזלר איילת לוי נחום מנהל הוועדה: אסף פרידמן יוני בן הרוש אפרת מורלי – ס. מנהל הוועדה רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ״ב 2022. אנחנו נמצאים בהמשך נימוק ההסתייגויות. מטעם ישראל ביתנו. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ברשות היושב-ראש, הסתייגות 206. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני, אולי אני אתן לך חלק מהזמן של ההסתייגויות שלי ותעדכן אותנו מה קורה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כיושב-ראש, יש לי זמן ללא הגבלה, אז אל תתני לי, - - - בשבילך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי תרצה להתחיל ממה שקורה מאחורי הקלעים, כי ברור לחלוטין שללא חוק-היסוד שמערער על הנחת ערכי היסוד של מדינת ישראל באופן מהותי, אין באמת חיות לחוק הזה שממסד השתמטות המונית. שווה שאנחנו נבין אם אנחנו עושים איזושהי עבודה שהיא עבודת שווא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה שתי הסתייגויות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסתייגות אחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא עבר. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 207. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבינה שהסתייגותנו לא התקבלה, ואנחנו לא נדע מה קורה. נמתין בסבלנות. ההסתייגות הנוכחית שאני מדברת עליה זה שאחרי המילים לדחיית שירות, אנחנו נראה שבסוף מגישים תצהיר מעודכן לפוקד. מתוך הבנה שתצהיר עדכני, פרטני, אישי, לדחייה פרטנית הוא מחויב, על מנת שהצבא והמערכות ואותה ועדה תוכלו לעשות בדיקה פרטנית ושקופה של כל אחד ואחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 208. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסעיף 2 להצעת החוק, בפסקה המתחילה ב- "שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות". בסוף יבואו הוראות, "לפי סעיף זה לא יעכבו תהליכי אכיפה בשל אי-מילוי חובת התייצבות". אנחנו מבינים שהסדרת מצבם של תלמידים אינה עוצרת אכיפה ואי-התייצבות, ואנחנו מבקשים שזה ייכנס, שיהיה ברור שבן אדם צריך לשתף פעולה עם הפוקד, עם רשויות הצבא, והכי חשוב, עם החוק. ולכן אנחנו מבקשים להוסיף את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 209. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות עניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת ישיבות". הפוקד יבחן באופן פרטני את עניינו של כל תלמיד בתוך 30 ימים, כי אנחנו מבינים שהולך להיות פה צונאמי של בקשות, ולכן הפוקד חייב לתת את הדעת. בכל אופן, אנחנו לא רוצים למסד השתמטות המונית מבלי אפילו לתת את הדעת על הפרט ועל האינדיבידואל, ולכן חייבים שהפוקד ייתן תשובות. החוק הזה גם צריך לחייב את הפוקד ואת הצבא באופן מלא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 210. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 210 – במילים, "שר הביטחון, יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות". בסוף יבוא "לא תינתן דחיית שירות לפי סעיף זה למי שלא עומד בתנאים 26ד". כמובן, למנוע דחיית שירות למי שלא עומד באיסור העיסוק הנוסף. מה שאתם מייצרים פה בסוף זה לא רק השתמטות המונית והתייצבות, זה גם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 211. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות". שר הביטחון ידווח לוועדת חוץ וביטחון על מספר התלמידים שנכללו בהוראות לפי סעיף זה. לחייב בדיווח על היקף התלמידים ומהסרת המוסד. אנחנו מבינים שבכל סיטואציה כזאת יהיו ישיבות שבעיקר יתכנסו ולא ירדו. אבל אם תהיה ישיבה שנמצא שהיא לא כשירה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 212. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 212 – "שר הביטחון יקבע בתקנות, הוראות לעניין תלמידי ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות". תקנות לפי סעיף זה יובאו לאישור ועדת חוץ וביטחון. אנחנו מבקשים שתהיה בקרה פרלמנטרית על התקנות המסדירות כיצד תלמידים מוסרים מהרשימה בשל השפעתן הישירה על חובת ההתייצבות. אנחנו מנסים למצוא בכל דרך שתהיה לנו איזושהי בקרה פרלמנטרית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 213. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה". אנחנו מבקשים למחוק את זה. אנחנו רוצים שההוראה הגורפת, ההקפאה הגורפת של הליכי מעצרים, חקירה ואכיפה בגין אי-התייצבות ויצירת מסלול חסינות רחב, בלתי מוגבל, אינסופי, יימחק מהנוסח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 214. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> "לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה". "מעצר, חקירה או אכיפה" יימחקו. כפי שאמר פה נציג צה״ל הבכיר, אכיפה זה חלק מהכלים לעודד גיוס. ומכאן יצאנו. זה היה מקור החוק, לעודד גיוס. ולכן עצם העובדה שאתם מוחקים, עוקרים את השורש מהצעת החוק הזו, אנחנו מבקשים שזה יימחק. והצבא והרשימה- - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 215. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> במקום "לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה", אנחנו חושבים שצריכים לרשום יינקטו. אולי זו טעות סופר. אולי בטעות אתם טעיתם בחוק, ואנחנו רוצים להחזיר את ברירת המחדל של אכיפה ביחס לאי-התייצבות בשל אמירת הצבא הברורה שאם רוצים לעודד גיוס ולנקוט הליכים כלפי מי שלא מתגייס כדי לעודד גיוס. זה חלק מהכלים הקיימים בחוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 216. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה". נרשום, "לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה. יעוכבו הליכי האכיפה שנפתחו כדין". אתם רוצים שזה לא יקרה ביחד, אבל אולי עיכוב או בדיקה או אכיפה יותר מבוקרת ייתן איזשהו מענה בסוף, כדי להבין מה קורה, מה הסטטוס של אותם 90,000 צעירים חרדים שיכולים לבוא ולעזור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגות לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגות 217. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש חמש הסתייגויות, אפשר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ישבתי רק לחבר איזה תפילה, הייתי חושב מה הייתי מבקש - - - אולי התפילה הזאת, הקדוש ברוך הוא, יענה לצרותינו, אבל אם הייתם צריכים להתפלל על מה שאתם עושים היום - - - פרוש, אני מציע לך, אתה יכול לא לקבל את הנוסח, אתה יכול לכתוב אותו בערבית, איך שאתה רוצה. אנחנו מבקשים סליחה על כי החלשנו וביטלנו את ערך האחריות, ואת החובה לעמוד להגנת עמנו. על כי לא עמדנו בציווי, לא תעמוד על דם רעך. תנסה לתרגם את זה ליידיש. על זה שהפסקנו בכנסת הזאת להיות כל ישראל ערבים זה לזה. כאשר אחינו ואחיותינו נושאים בעול הביטחון, ביקשנו בחוק זה להיבדל מהאחריות המשותפת ולא הקשבנו לפסוק, "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?". אבינו שבשמיים, סלח לנו ותן בליבנו בינה לחזק את האחדות וקיים בנו את דברי הנביא יחזקאל, "ונתתם להם לב אחד, ונתגייס כולנו לצה"ל". אמן, כן יהי רצון. אני אדפיס לכם ואתן לכל אלה שמצביעים על החוק הזה, שיקראו אותו פעם ביום. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה, מאיר. אפשר בלמינציה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עשינו? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ארבע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שתי הסתייגויות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ארבע הסתייגויות. נעשה את כל הארבע בהצבעה אחת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עשינו בהצבעה אחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד ארבעת ההסתייגויות האלה? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 221. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לפנות לרמטכ״ל ולהגיד או לרמטכ״ל או למי שצריך דיוק בדבריו. הרמטכ״ל אמר אתמול, "אמרתי כי צה״ל נמצא על סף גודלו המינימלי ביחס לאיומים הניצבים בפנינו". אם הרמטכ״ל מתכוון למה שקורה היום, הרמטכ״ל טועה. הצבא לא נמצא היום על סף גודלו המינימלי, אלא הצבא נמצא מעבר לגודלו המינימלי. הדברים היו נכונים אולי כשמילואימניקים עשו בשלוש שנים 25 ימי מילואים. כשמילואימניקים עושים בשנה אחת 150 או 200 ימים, הצבא מתפרק. הצבא הרבה מעבר לאותו סף מינימלי שעליו דיבר הרמטכ״ל. מי שצריך לקבוע מה יכולת הצבא לעשות זה לא רק הרמטכ״ל אלא ימי מילואים, זה אנחנו בוועדת חוץ וביטחון, זה העם. אי אפשר להחזיק צבא עם כל המשימות האלה, כשעל אנשי מילואים יש למעלה מ-100 ימים בשנה. ולכן אני מבקש או מהרמטכ״ל לדייק את הדברים, או להגיד לרמטכ״ל שהרמטכ״ל טעה. אנחנו מעבר לסף המינימלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 224. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בימים האלה, בשעות האלה, בדקות האלה ממש אולי, בוועדת הכספים דנים בחלוקת כספים עודפים, כנראה של מערכת החינוך. החלוקה זה 1.6 מיליארד לתוכניות שונות, 455 מיליון למינהל לחינוך התיישבותי, 30.8 לישיבות חרדיות, 7.6 לחינוך החרדי ללא ליבה ו-185,000 לעידוד תרבות חרדית. ככה יוצרים שנאה. ככה מנתבים את כספי המדינה לאפליה. 1.6 מיליארד של תוכניות שונות, בתוכן ישנם סבסוד מורים שמחנכים לא להתגייס. בוודאי שזה ישנו ב-30.8 מיליון לישיבות חרדיות. שם טמון כסף שמחנכים לא להתגייס, ואחר כך הופכים אותם לעריקים, אבל הם סומכים עלינו, על הוועדה שאנחנו בסוף ניתן להם פטור. גם הציונות הדתית, מצביעי הציונות הדתית וגם מצביעי הליכוד צריכים לדעת מה השליחים שלהם כאן בכנסת עושים עם הכסף שלהם. בשורה התחתונה הם מלבים שנאה, אפליה והשתמטות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגויות לא התקבלו. הסתייגות 227. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שמעתי גם הבוקר על היעדר הכספים להתיישבות, ליישובים בצפון. אני קורא גם כאן לוועדת הכספים להתעשת, עם כל הכבוד, גם למינהל לחינוך התיישבותי, שייקחו את הכסף הזה, ייתנו אותו ליישובי הצפון, למוסדות החינוך ביישובי הצפון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 228 ו-229. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לחזור על הדברים האלה. בוועדת הכספים עכשיו כשאנשים מקבלים כספים למעל 100 ימים, כשיישובי הצפון משוועים לעזרה, לא יכול להיות ש-455 מיליון הולכים למינהל לחינוך התיישבותי, שאנחנו יודעים שזה כספים קואליציוניים, עם כל הכבוד ליישובים, להתנחלויות, למאחזים החוקיים, הבלתי-חוקיים ביהודה ושומרון, יותר מ-30 מיליון, לישיבות חרדיות, 7.6 מיליון לחינוך חרדי ללא ליבה. אנחנו פוגעים אנושות לא רק במילואימניקים, גם בעתיד של אלה שהיום הוועדה הזאת תאריך להם את שירות החובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 230. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש שתי הסתייגויות. נכנסו עכשיו החבר'ה, הלומי הקרב, יהלומי הקרב, ואנחנו גם קיימנו השבוע דיון על נפגעי הפוסט-טראומה. זה לא יכול להיות שכשוועדת הכספים מעבירה קרוב ל-2 מיליארד שקלים לישיבות, לחינוך ללא ליבה, למינהל חינוך התיישבותי, משרד האוצר לא מוצא את הכסף הראוי לממש את המלצות ועדת מור-יוסף, בין השאר גם על פצועי הראש, בין השאר גם על הפוסט-טראומטיים, שאנחנו מכירים את הכמות ואת עוצמת הכאב שלהם. אני קורא כאן לשר האוצר, אתה שולט בוועדת הכספים, בוודאי באצבעות שם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 232. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני קורא לשר האוצר להתעשת על עצמו, לדעת שלא הכול כספים קואליציוניים, לא הכול רק התנחלויות והתיישבויות והשתמטויות. תן לפצועי צה״ל, כמו שוועדת מור-יוסף המליצה את הכספים שלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 233. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חגי, בבקשה. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> בוקר טוב. האמירות האלה הן מאוד יפות ונשמעות טוב ובאמת נכונות, אבל גם צריך לדייק אותם. לבקש מסמוטריץ' או משר האוצר לשפוך את הכסף שוב פעם ולתת אותו לכל מיני ארגונים, שבסוף, אם אנחנו מזקקים את זה, האוכלוסייה הזאת שכרגע אף אחד לא רואה אותה, וכרגע היא גם לא מעוגנת בשום חוק, כשאנחנו מדברים על הלומי קרב והלומות קרב, וכל מי שנפגע מהשירות הצבאי שלו, אז זה גם כן לא נכון. הכסף הזה, פשוט יזרקו - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה אתה מציע? << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> מה שאני מציע זה כבר משהו שאנחנו- - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני דיברתי עם מור יוסף השבוע וניסינו להבין, והעניין הוא משרד האוצר, שם זה תקוע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שני מיליארד שכבר סיכמו להם - - - << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> הם רוצים לתת את הכסף, הכסף הזה בסוף, אם אתם תזרקו אותו על המערכת, הוא לא יגיע אלינו. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני אסביר לך. אסף מור יוסף, הוועדה הזאת התקיימה בגלל המאהל שלנו מחוץ לכנסת. אנחנו אילצנו את זה בהתחלה, כי חשבנו שזה נכון לנו. יש גורמים כאלה ואחרים שהיו בוועדה, ולקחו את זה עוד פעם למקום שלהם. דובר פה על ארגון נכי צה״ל, ששוב פעם לוקחים את כל הדברים למקום שלהם. אין שם שום קשר כמעט להלומי קרב. ההפך, הם שינו דברים שלא טובים לנו, וגם לא ללוחמים בכללית. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> תבינו, אין גם ארגון אחר. זה ארגון שיש תחתיו קרוב ל-80,000 איש. זה משהו-מאוד מאוד גדול. אז כל הדבר הזה, כל ה- כן עידן, לא עידן, זה פיקציה, זה כמו הרמקול הזה. יש שם אנשים, זה ארגון מאוד גדול. גם אין משהו אחר חליפי. ואם נבנה משהו אחר חליפי, שזה החלום, משהו שהוא מיועד רק למי שהיה שותף ללחימה. אנחנו רוצים, אנחנו מתחננים שיכירו את זה בחוק, שייתנו, שזה יהיה בזכות מה שמדברים על החוק-יסוד, שהלוחמים יהיו שם, מורמים, כי אנחנו באמת רוצים לתת להם את זה. כל הדברים הקטנים, עוד פעם, לשפוך את הכסף, היה את הכסף, תמיד יש את הכסף, אבל הוא לא מגיע לנקודות האלה. אנחנו שופכים אותו על המערכת, ולא פר בן אדם. ולכן זה משהו מאוד גדול, וצריך לבנות את זה מלמעלה. החלום זה שיהיה שר בריאות. אין שר בריאות. אנחנו כבר שלוש שנים פה רבים על בריאות, ואין שר בריאות, שזה עצוב, אבל קודם כול נתחיל שם. שר הבריאות שיהיה מתמחה בענייני בריאות הנפש, כי זה משהו שקוף. ופציעה שקופה, אי אפשר לטפל בהם, אנחנו לא יודעים. אם יהיה חוק, נוכל לעגן את הכול בחוק, אנחנו תמיד נוכל לפנות לחוק ולתקן, ואנחנו נוכל גם להבין שיש גם חוק שמגן עלינו, כי אין חוק שמגן עלינו, ולכן זה מתחיל משם. ואם לא נסדר את זה, אז כל מה שעושים פה, וכל הכספים האלה, הולכים פשוט לטמיון, וחבל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, חגי. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> שמיר בניטה, מפורום יהלומי הקרב. הרבה אנשים שיושבים פה חושבים שאנחנו מבקשים יותר, שאנחנו מבקשים משהו שמגיע לנו יותר. היום הפצנו את המכתב הזה, משהו שמנענו מעצמנו הרבה זמן, אבל הפצנו את זה לכלל החיילים. אנחנו חייבים להם לפחות את האמת לפני שהם יוצאים לקרב, להם, לאימהות שלהם, לנשים שלהם, לילדים שלהם, ולהסביר להם שבמידה והם היו נפצעים בתאונת דרכים בקריה, האפשרויות והיכולת שלהם לקבל פיצוי אמיתי, מה שנקרא השבת המצב לקדמות, פתוח בפניהם. הם יקבלו את השנים האבודות, יחשבו להם את הנזק, לפי מה הם היו אמורים להיות. לעומת זאת, לוחם, לצורך העניין, רואה חשבון עם תואר שני, שעובד, מרוויח 30,000 שקלים, ייפצע, הוא לא יקבל יותר מ-15,000 שקלים בחיים שלו. כי הוא נפצע באזור לחימה, הוא לא יוכל לתבוע את חברת הביטוח שלו על אובדן כושר עבודה, הוא לא יוכל לקבל 75% מערך המשכורת שלו מהפנסיה. המשפחה שלו ואשתו לא יכולה לתבוע בנזיקין את מדינת ישראל, כי אפילו שהאישה הייתה צריכה לעזוב עבודה וקריירה, כל הדברים האלה מנועים ממך ברגע שנפצעת באזור לחימה. זה לא משנה אם היית לוחם או נהג, כל מי שנפצע ויוצא למלחמה, צריך לדעת שהביטוח שלו, מה שהמדינה מוכנה לתת לו, זה לפחות מכל נכה אחר. זו המציאות. אנחנו פה לא מבקשים איזושהי תחינה, זה אבסורד, אבל אנחנו בסך-הכל מבקשים להיות שווים. ואז אתם יושבים פה ומעבירים כספים לאלוהים יודע מה, ומשחררים עצירים, ורוצים שאנשים יישארו בצבא שלוש שנים במקום שנתיים וחצי. צריך להבין, מי שלא מסוגל לעמוד מאחורי הלוחמים ולעמוד לפניהם כשהם חוזרים מהקרב, שלא יתחבא מאחוריהם כשהם יוצאים לקרב, שגם יעמוד לפניהם. פה אנחנו לא מבקשים שום דבר מעבר לשוויון, לזכויות הבסיסיות, שכל בן אדם שנפצע בעבודה יקבל את זה. אם אותו רואה חשבון היה מאבד את יכולת ההשתכרות שלו כשהוא בעבודה, הוא היה ממשיך להרוויח 75% מהמשכורת שלו לאורך כל ימי חייו. אבל אם הוא נפצע בלחימה, הוא לא יקבל. ילד בן 19, ילד מבריק שהיה בתיכון ועתידו לפניו, לעולם אף אחד לא ישיב לו את העתיד הזה שהיה אמור להיות לו, לא מבחינה כלכלית ועם כל הרעיונות האלה של מור יוסף, גם לא מבחינה מעשית. בסוף זו המציאות. אני לא יודע למה. אני יכול להציע פתרונות, אני יכול להציע הרבה דברים, אבל כרגע זה לא המקום ולא הזמן. אבל כעובדה, כל חייל צריך להבין היום שלאור מה שקורה פה בכנסת, הוא מבוטח הרבה פחות, והמשפחה שלו ואשתו והילדים שלו צריכים להבין שהם משלמים את נטל המלחמה כל חייהם. זה הכול. מפה, זו ההחלטה שלכם, אבל זו המציאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מיכה. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> אין הרבה מה להרחיב. בסופו של דבר אנחנו מבקשים משהו מאוד פשוט. זה לא משנה אם הייתם עושים חוק פצועי מלחמה או אם הייתם עושים חוק הארגמן, זה לא משנה מה הייתם עושים, אבל לא יכול להיות שמבטלים אותנו לחלוטין. לא יכול להיות שלא רואים כערך עליון. בסופו של דבר, מה שביקשנו היה מאוד פשוט. המדינה רואה ערך עליון בשימור והכרת הטוב ללוחמים ותומכי לחימה בחוד כהגדרתם בפקודת הצבא מעבר לכל אוכלוסייה אחרת. זה היה בהכי מקוצר שלו. יש לזה כמובן הרבה הרחבה וכל מיני דברים, כי ככל שדוחים ודוחים דברים פשוטים, אז צריך יותר להרחיב ולהסביר לכם באמת את המצוקה. בסופו של דבר, אתם לא יכולים לבטל אותנו לחלוטין. והיום אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אתם חייבים לראות אותנו ולהבין שמדובר פה באנשים שהגנו על המדינה. בזכותם המדינה הזאת קיימת, וחייבים לטפל בזה היום. אתם לא יכולים לצאת מפה היום מבלי לטפל בנו ולראות אותנו כערך עליון. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> זה יהיה כל כך יפה אם האופוזיציה והקואליציה תקבל החלטה להיכנס למרתון דיונים, בדיוק כמו, נגיד, רעידת אדמה של תקציב מדינה, לקחת משהו קיים שאנחנו יודעים שלא צריך לעבוד עליו, שכבר עבדו עליו ושמו אותו בצד מטעמים פוליטיים, מכל מיני אינטרסים כאלה ואחרים. הכנסת נגמרת עוד מעט. שלוש שנים עברנו מלחמה, יש אנשים גוססים בבית, יש אימהות שרואות את הילדים שלהם גוססים בבית, אין להם טיפול. ברגע שלא יהיה לנו את הדבר הזה, אנחנו לא יכולים להתקדם. כל הזמן שולחים אותנו לכו לחוק, לכו לחוק. אין לנו חוק, אנחנו לא יכולים לתקן משהו. תיקחו משהו קיים, תעשו מרתון, אופוזיציה-קואליציה, הסכמה רחבה. אנחנו מתחננים אליכם. אם הייתה לכם נגיעה אישית בזה, אני מבטיח לכם שכל אחד פה לא היה עוזב את המשכן בדיוק כמו שאנחנו עושים פה. אנחנו באים לפה יום-יום וסובלים. אני יוצא מהמיטה אחרי עוד לילה שאני לא ישן, אני מבטיח לכם, אנחנו סובלים פה כולם בשביל הדבר הזה, לא בשבילנו. אנחנו לא רוצים כלום. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מישהו אמר לכם שאולי בסד הזמנים שנשאר, אולי אתם טועים, אולי עכשיו לגלגל חוק זה יותר מורכב מאשר לסגור עם משרד הביטחון ועם משרד האוצר וועדת הפנים, לא משנה מה, שסכום מסוים שנותנים פה בהעברות, ידעו גם משרד הביטחון, לא משנה אם דרך ארגוני צה״ל או לא, או גם דרך ארגון, לתעל בדיוק לעניין הזה? עכשיו להתחיל חוק יסוד - - - << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> לא להתחיל, יש דברים שאפשר לעשות במצב חירום לאומי. << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> זה מה שמבטיחים שנים, בסופו של דבר זה לא קורה. כל הזמן אומרים, נותנים כסף ללוחמים, לפצועי מלחמה, לפצועי זה, והכסף לאן הולך? פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, אתם אומרים, בעניין הזה נגיד לצורך - - - << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> זה לא כסף, הכרה והוקרה זה משהו אחר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אלעזר, אסביר לך מה הוא אמר. הוא אמר לחוקק חוק עכשיו זה יותר קשה. אם יש רצון של שר הביטחון ורצון של שר האוצר, שיסגרו ביניהם המשרדים, הם עושים את זה בהעברה תקציבית שגם בפגרה אפשר להביא אותה. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> כן, אבל זה נכנס לצינורות לא נכונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הפתרון הוא ככה. עכשיו אתם באים בטענה, למשל, שאם יעבירו את זה לבית הלוחם לצורך העניין, אתם יודעים, הייתם פה גם בדיונים, הייתי גם, השתתפתי בחלק מהדיונים, שאתם יודעים שזה לא עובר לשם, ואתם לא מקבלים את זה בסוף. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, כי הם כפופים להנחיות בחוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, מה פתאום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש מגבלות של תקצוב. הם צודקים - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> אני אתקן אותך. מבחינת המערכת אנחנו נרקומנים ומבזים את נכי צה״ל. זה הכול, את צריכה להבין את זה. אנחנו סך הכול נרקומנים, או אלכוהוליסטים, מהמרים, אנחנו האפס של מדינת ישראל, זה סך הכול. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חס וחלילה, חס וחלילה. אני שואלת, מי שמוגדר לו - - - << דובר >> מיכה כץ: << דובר >> שמעת אתמול את מה שנתי אמר, והקריא מהספר של אגף השיקום, איך שעובדת סוציאלית אומרת שבא לי נכה, קטוע רגל, 70%, שאני רואה אותו, גם אם הוא מתוסכל והוא מתלהם, יש לי איתו שיחה משותפת, אבל כשמגיע מהפצועים, חולי הנפש, אין לנו איתם שיח אישי, אין לנו איתם דיאלוג ולא ניתן לשקם אותם. וזה בדיוק אותו דבר כמו שאומרים עלינו היום, לא השתנה שום דבר, זה פשוט בצבע אחר, זה הכול. יותר דיפלומטי. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> מישהו הוציא גינוי על מה שנאמר עלינו? אף אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פוסט טראומה זה לא מחלת נפש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה בספר שאתמול - - - << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> הקלטה של ראש ארגון נכי צה״ל שאמר שאנחנו נרקומנים. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> עידן קליימן. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> ואמר שאנחנו מבזים את נכי צה״ל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתי הוא אמר את זה? << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> הוא אמר שאנחנו בושה למותג נכי צה״ל. הוא אמר את זה בהרבה הזדמנויות. הייתה גם כתבה בערוץ 13. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> הוא אמר את זה בהרבה הזדמנויות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בושה. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> ההקלטות שהופיעו בכתבה זה אוסף של ארבע שנים של הקלטות, מ-2021 עד 2021. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ראיתי אתמול בספר שנתי הקריא, מאגף השיקום, שקרא להם חולי נפש. בוא נגיד גם שהסתכלו על זה פעם. היום, אני חושב שהם - - - << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> תבינו כמה מבזים אותם. מי שצריך להגן עליהם, מי שצריך לדאוג לשיקום שלהם, מבזה אותם וקורא להם נרקומנים. ואף אחד, לא שר הביטחון, לא אף אחד גינה את זה. זה הביזיון הכי גדול. שהלוחמים האלה, הגיבורים האלה, שבזכותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק אתמול או לפני יומיים הכריעה אותו הפציעה, עוד לוחם. (הקרנת סרטון) << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> הוא אפילו לא חושב שאנחנו נכים. << דובר >> עומר אמסלם: << דובר >> הוא אמור לחלק לנו את העוגה? << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> זה הבן אדם, כביכול, שאחראי על הלומי קרב במדינת ישראל, על נכה צהל. ואם הבן אדם הזה אומר את מה שהוא אמר, זה לא משנה, הוא יגיד, אמרתי את זה פרטני, אמרתי את זה לקבוצה קומץ, זה לא עניין. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> אין לשפוט אדם בכוסו כיסו וכעסו, אבל לאורך ארבע שנים ההקלטות, זה לא נפילה חד פעמית, והמציאות אומרת, דוח מבקר המדינה, 450 מיליון שקל מנפש אחת, לא השתמשו בהם בכלל, בתי הלוחם לא פתוחים, 24 שעות ביממה להתאמה לנכים, בסיוע המשפטי שהם עשו הסכם, למעשה הוא לא כולל את השלב של ההכרה, זאת אומרת, את הרגע הזה שבו החייל הופך מחייל לנכה, אין לו שום סיוע חינם, וזה השלב הכי קשה בהגדרה. אם נשפוט לפי המעשים, ההקלטות האלה הן לא בעידנא דריתחא, הן תפיסת עולם. אני תמיד אומר, אני חייב לשפוט אנשים לכף זכות. אני מגיע מדור שכשהיה מסתובב בשכונה הלום קרב, היום אני קורא לזה הלום קרב, הוא היה משוגע. וגם לי לקח הרבה שנים להבין שאני לא משוגע, אלא שאני הלום קרב. אז אני באמת לא רוצה לשפוט את עידן לכף חובה, אלא אני אומר, הוא שייך לדור שלא מתאים כרגע לטפל בדבר החדש הזה ובמגפה שנופלת עלינו של בריאות הנפש. שוב פעם, זה לא קשור רק להלומי קרב. קטוע רגל מקבל 50% נכות, עם 50% אובדן כושר עבודה, סך הכל הוא מגיע לקצבה, של 8,400 שקל. זו הקצבה שלו על זה שהוא נתן את הרגל למדינה. זהו. זו הקצבה כולל 50% אובדן כושר עבודה. בכל מצב אחר שהוא היה נפצע ולא בלחימה, היה לו גיבוי של ביטוחים, היה לו גיבוי של המשפחה, היה לו הרבה דברים נוספים. אבל זה לא קים. פה אתם חוטאים ללוחמים, מהאופוזיציה, מהקואליציה. זה משנת 1976. אין לי טענה אישית לאף אחד מכם. שאלת אלעזר שטרן אם אפשר לעשות את זה. התשובה היא כן. אות עיטור הפציעה, חוק מוכן שיושב בשולחן הממשלה, ממתין להצבעה, אפשר להעביר אותו בשבוע והוא פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה אלמוג כהן הגיש אותו אז, נכון? << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> לא, זה מוגש מ-2019. חתומים עליו 75 חברי כנסת. קיימת הדרך לפתור את הבעיה. זה רצון, והרצון צריך להיות משותף למרבית חברי הבית, ולהרים את הכפפה. אנחנו יודעים שאתם מסוגלים לעשות את זה. מחוקקים פה חוק-יסוד בשבועיים, אז חוק שאמור להיטיב עם הלוחמים, אי אפשר לחוקק? אני מסתכל על החברי כנסת ועליך, ואני יודע שכולכם מסתכלים עליי ומתים שהעיוות הזה ייפסק. אני מבין, אני יודע שאתם אוהבים את הלוחמים, אבל- - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה שעידן דיבר, זו מהות הבעיה. חוסר ההכרה בכם, בתפיסה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני פעם ראשונה שומע, כולם גם מגנים דברים כאלה, אף אחד לא חושב- - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה שר הביטחון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה חייב לגנות דבר כזה. היה חייב להגיד מילה בעניין הזה. << דובר >> חגי עזרן: << דובר >> הוא לא גינה. << דובר >> שמיר בניטה: << דובר >> אני מנסה להגיד את זה בנועם, כדי שתבינו, הרבה פעמים הרבה חברי כנסת מתבלבלים, חושבים שאנחנו רוצים עוד תנאים, עוד דברים. לא, אני לא מאמין בנכים מקצועיים, אני מאמין בשיקום, אבל אני גם מאמין שיש פצועים קשה, נפש וגוף שלא יכול להיות שמשאירים אותם מתחת לשטיח. מטאטאים ומעלימים את הבעיה. הכדור אצלכם, לכנסת יש כוח מטורף. אנחנו נושאים את עינינו אליכם. לא למעלה, לא לממשלה, לא לשר הביטחון, לא לאף אחד שישבנו איתו בפגישות. רק אליכם. אתם מסוגלים לעשות את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. אני מודה לך. << דובר >> חגי עזר: << דובר >> בן אדם שמתעורר בוקר אחד ומקבל הודעה שהוא חלה בסרטן, קיבל בשורת איוב, החיים שלו באותו שנייה נעצרים. באותו רגע כל העולם שלו הפרטי נעצר, והוא מתחיל לטפל בעצמו כדי לשרוד, כדי לעבור את הלילה, כדי לחיות מחר. הרעיון הוא שהחוק אומר, שגם המשפחה שלו נעצרת. כל התהליך עם המשפחה שלו נעצר. רווחתי, סוציולוגי, עבודה, הכל נעצר. כולם עוצרים בשבילו, העולם שלהם נעצר, לא רק העולם שלו. כדי לנסות לעזור לאותו בן אדם שקיבל בשורה, ומנסים לשקם אותו, וגם יודעים ברוב הטיפולים שזה לא יצליח, ואנחנו ניתן לו את כל המארג מסביב, ניתן לו תקווה, כדי לנסות להציל לו את החיים. זה בדיוק מה שלא קורה אצלנו. אותו בן אדם מבין את הפציעה שלו, שהיא פגיעה שקופה. לא רואים את הקטיעה הזאת. זו קטיעה שקופה, זה כדור שקוף שהוא פשוט גוסס. והוא עוצר את החיים שלו, והוא מנסה לעזור לעצמו. אני ישבתי בטיפולים עם אנשים ממודיעים מהצבא. מודיע נפגעים בצבא זה אחד התפקידים הכי הזויים שיש. הוא פשוט מגיע לדלת, והוא שומע את כל התרחיש שיש בבית, את הרעשים, את הקולות, את הכלים, והוא מסתכל על השעון והוא פשוט מחליט מתי הוא עוצר להם את זה. ונגמר האירוע. וככה הוא חי. והוא בא לטיפולים שמצילים חיים. הטיפול הזה בקבוצה הקטנה הזאת שעשינו זה כמו הנשמה. ואז הוא שולח לנו בבוקר אחד הודעה שהוא לא יכול לבוא לטיפול כי העבודה לא משחררת אותו. מישהו פעם קיבל הודעה שלא משחררים אותו לטיפול כימי בגלל שלא מצאו לו מחליף? זה לא הגיוני. כי זה לא נראה ככה. כי המוח אומר שאם הוא לא הולך לטיפול כימי הוא ימות. אבל אם אנחנו לא משחררים את אותו בן אדם לטיפול רגיל, נורמלי, לשתף מה הוא עובר בלילה, הוא פשוט ימות. אבל המערכת לא עוצרת בשבילו, המשפחה לא יכולה לעצור בשבילו, ויש לנו 110 אנשים שמתים. ועוד גלים שיבואו. אתם תראו מה הולך להיות פה בקיץ, מה הולך להיות פה בשנה הבאה. המחלה הזאת, עדיין לא חקרו את המלחמה הזאת. אנשים פה מנסים "טפל בנו", "טפל בנו", "טפל בנו". עוד לא חקרו בכלל את הדבר הזה. אין לנו השלכות עדיין לראות מה קורה ואיך מטפלים. לפחות תכירו בבעיה, ואחר כך נמצא פתרון. אבל תעשו משהו אחד. בכנסת הבאה, תשבו פה, תבואו, אני רוצה שכל האופוזיציה יצרחו פה בשבילנו. איפה אותם ארגוני הנשים שאמורים להיות פה עכשיו, 70 ארגוני נשים, לצרוח פה, כי עוד ארבעה ימים אין כנסת, נגמר האירוע, ואנחנו צריכים לחכות עוד חצי שנה להתחיל לעבוד, והנשים שלנו יתחילו להתאבד. איפה ארגוני הילדים? איפה הם? ילדים, אנחנו רודפים אחריהם. אני שבוע שעבר קיבלתי טלפון מאימא, "תעזור לי, הבן שלי ברח מהבית כי אבא שלו משתנה לו". מי יעזור לילדים האלה? הם מתאבדים עוד מעט. איפה ארגוני הילדים? כמו שכולם יודעים לבוא ולצרוח על החוק הזה, על החרדים, על החרדים, על החרדים, נעמדים פה, כולם צועקים, אבל אף אחד פה לא עומד לידינו וצועק, ואיפה החוק להם? איפה החוק לילדים שלהם? מי מגן עליהם? מי מגן על הילדים שלהם? פצוע עכשיו אנוש שרוצה לטוס לחו״ל עם אשתו, ולטפל בעצמו, ואין לו משפחה ששומרת על הילדים, אף אחד לא מכיר אותו, משפחה בודדת. החוק אומר שהוא לא יכול לעזור לו. אין חוק שאומר שהילדים יכולים לנסוע איתו לבית מלון. אני לא יכול גם לרוץ ולתקן את זה. אי אפשר, כי אין כלום. אם לא עושים את זה בשלושה-ארבעה ימים הקרובים, מבחינתנו זה, היום זה כאילו היום כיפור שלכם, שלנו, זה היום כיפור. אין יום אחר, זה לא יהיה יותר, נגמר. אם לא יהיה, זה על הידיים של כולם. של כולם, לא רק שלכם. זה לא באמת רק חברי כנסת. יש פה חברי כנסת מדהימים. יש פה את מיכל, אתם פשוט לא מבינים. אני שלחתי הודעה למיכל בשעה 1.30 לפני חודש, כי נסענו לחפש הלום קרב שקיבל, לא משנה, באזור הצפון, הלכנו למצוא אותו, שהוא לא ימות. הצלחנו, שמיר, נדב, כולם. ושלחתי לו הודעה, שיתפתי אותה, כי הייתי צריך עזרה. הייתי בטוח שהיא תענה לי בבוקר. ופתאום היא עונה לי שהיא נסעה מפה ב-1.30 כי היא קיבלה טלפון מגהה שיש שם הלום קרב שלא מכניסים את אשתו או את הבת זוג שלו והיא בבלגן. היא באמת חיה את זה. אבל היא אחד. אנחנו לא בדיקטטורה. אם הייתה דיקטטורה הייתי משלם לה מיליונים, אומר, "תקשיבי, לא מעניין אותי כלום, את מעבירה את זה". אבל אנחנו צריכים, אנחנו רוב, אנחנו פרלמנט, אז הסכמה רחבה. תעשו את זה עכשיו, בבקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> עמי חזן: << דובר >> יש עוד פן אחד שאנחנו צריכים להבין אותו, שבמידה ובעזרת השם ובעזרתכם החוק הזה יכלול אותנו, יש גם את הפן החברתי ואפילו הפלילי. כי כשהלום קרב יש לו תופעות של התפרצות, הוא לא באמת מתכוון למה שהוא עושה. הוא באותו רגע בסוג של חוסר שפיות זמנית, ואחרי כמה דקות הוא חוזר לעצמו. והשוטרים, לא כתוב להם בחוק שהם צריכים להבין אותנו. אז זה מסתיים במעצרים אגרסיביים מאוד, זה מסתיים באשפוזים ארוכים מאוד. אני באופן אישי הייתי חודשיים וחצי באשפוז בכפייה על כלום. וזה כואב. זה כואב, כי משהו אחד קטן יכול לפתור את הכל, ועדיין זה נתקע. ויש פה כל כך הרבה היבטים, כל כך הרבה אספקטים שהדבר הזה נוגע בהם, והוא נוגע בהם בצורה ישירה ועקיפה, בכל פרמטר זה נוגע. ועדיין יש משהו אחד מאוד קטנצ'יק, שאם מסדרים אותו, זה באמת פותר את הכל. אנחנו בסך-הכל מבקשים מכם, אפילו מתחננים, תעזרו לנו בסך-הכול לקבל את מה שמגיע לנו. אף אחד פה לא מחפש להתעשר. אף אחד פה לא מחפש בית, לא מחפשים כלום. משהו מינימלי, שאני לא אגיע למצב שאני כבר חודש מחכה להפניה למונית, שמגיע לי בחוק, כי אני בלי רכב, לטיפול הפסיכולוגי, ואין, כבר כמעט חודש. חברת מוניות לא רוצה לקחת אותי, כי אין להם הפניה. אני לא יכול להגיע לשם, אז אני לא מקבל טיפול. מה קורה פה? בסוף, בסוף לאן זה מתגלגל? בבקשה, תבינו אותנו, שאנחנו באמת במצוקה, ואנחנו כרגע נשענים עליכם, ואנחנו מבקשים שתראו אותנו כמו בני משפחה שלכם, כי בסופו של יום, אם חס וחלילה יהיה פה עוד פעם אירוע כמו 7 באוקטובר, אנחנו נעמוד כתף לכתף. אנחנו ביחד. אף אחד פה לא במחנה אחר. כולם פה שמרו על כולם. כולם פה התגייסו. אני נפצעתי בחברון, הוא נפצע בעזה, כל אחד נפצע במקום שלו. הפציעה, כל אחד קיבל אותה בצורה אחרת, אבל המהות, אותה אחת. מתחננים, תעזרו לנו. תודה לכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. אני עושה שתי דקות הפסקה. תודה רבה לכם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 10:47.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 233. בבקשה, מי מנמק? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אקח דקה כדי לעשות ברשותכם סגירה למה שדובר פה. ודווקא אליך אני פונה, אדוני. ככל שמדובר בנכי צה״ל וביהלומי הקרב ההלומים, אנחנו יודעים שעכשיו בתקציב הביטחון, בהתקשקשות בין שר הביטחון לשר האוצר, הזקנה שנותרת במסדרון זה 2 מיליארד עבור נכי צה״ל. אי אפשר להסתכל בעיניים של אותם הלומי קרב ולהגיד להם, "אנחנו נעזור לכם", "אנחנו נעזור לכם", ומאחורי הקלעים פשוט לא להעביר את הכסף למשרד הביטחון. אי אפשר ש-2 מיליארד שקלים שנועדו לתת מענה לגדילה העצומה בשלוש שנים האלה, מ-60,000 נכים, גדלנו ל-80,000 נכים, ועוד זה מדבר וזה בא, כי אנחנו יודעים שפוסט-טראומה מתפרצת חדשות לבקרים, וזה רק התחיל עכשיו, וזה יהיה בחמש-עשר השנים הקרובות, כמו פטריות אחרי הגשם, לצערנו. משרד הביטחון מדבר כבר על 100,000 פצועים. לכן, אחד הדברים היחידים שצריך לעשות במקום לחוקק חוקי השתמטות זה לראות איך מכניסים 2 מיליארד לתקציב הנכים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו מצביעים על שתי ההסתייגויות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 235. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שתי הסתייגויות, 235, 236. אנחנו לא יכולים להתעלם. ואני פונה אליך ממלא מקום יושב-ראש הוועדה. אתה שומע את דברי הרמטכ״ל אתמול, האיש החשוב הזה והטוב, ואתה אומר, איך זה שיש ציבור שאוזניו ערלות. הרמטכ״ל דיבר בסיום המב״ל, על האתגרים של צה״ל, והרים דגל אדום לפני כולם באומץ גדול מאוד. ודיבר במיוחד על גיוס החרדים. לא רק על ההיבט שזקוקים להם, גם על ההיבט של כל ישראל ערבים זה לזה. הוא אומר שזה מפרק את האחדות הישראלית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 237. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל את עצמי, איך זה שיושבים כאן חברי כנסת והאוזניים שלהם ערלות, איך זה שהיום חותמים או מצביעים על חוק שלוקח בריכה של 92,000 חיילים, שיכולים להיות, ואומרים להם, אתם משוחררים מעולה של המדינה הזאת. זה לא נתפס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 238. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נתפס. ואת זה צריך לזעוק. ואני מסתכל עליכם, ניחא, יכול להיות שינון בתוך תוכו לא היה רוצה את החוק הזה, אבל הרבנים אומרים את מה שהם אומרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגיד לך שאני לא רוצה, לא רק בתוך תוכי, גם עכשיו את החוק הזה, והיינו שמחים שלא היו צריכים להגיע לחוק הזה, והיו עושים את זה דרך הייעוץ המשפטי של הממשלה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הרמתי לך להנחתה. ינון, אם אתה אומר את זה, על אחת כמה וכמה, מהי תחושתם של קלנר ושל בטורי ושל דנינו, שבאמת ובתמים אנחנו לא נמצאים במקום הזה שבדבר כזה אנחנו צריכים להתנצח ולזרוק סכינים אחד על השני. אבל איך לא תירעד ידכם, או מה תגידו לילדים שלכם כשאתם באים הביתה? היום אנחנו הצבענו על חוק שמפלה בדם? מה? מה אפשר להגיד? ועוד פעם אני מפציר, ואני מאוד מקווה שבדקה ה-90 יבינו המפלגות הציונות שדבר כזה אסור לתת לו יד. אסור לתת לו יד. אסור לתת לו יד. אני חוזר על זה בפעם השלישית. לא יעלה על הדעת שבכנסת ישראל דבר כזה יחוקק. לא חשבו עליו לא בן-גוריון ולא בגין, ואף אחד מגדולי האומה הזאת לא שיערו שדבר כזה יכול לקרות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד שלוש הסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 241. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שלוש הסתייגויות. אחר הצהריים יגיע לכאן חוק הארכת שירות חובה ל-32 חודשים. אנחנו ערים למצוקה הקשה מאוד של הצבא, וגם להסברים שכשיש 30 חודש, או כל חודש שמאריכים שירות חובה, זה מקל מהעומס של משרתי המילואים. אבל אי אפשר שאם אנחנו מאמינים לצבא, סומכים על הצבא שזאת העמדה שלו, שבאותו הזמן ובאותו בניין שהקואליציה אומרת בואו נצביע על זה יחד, היא מקדמת חוק עריקים וחוק יסוד לימוד תורה, שזה פוגע בהרחבת מעגל המשרתים. ולכן הקואליציה הזאת תצביע לבד על הארכת השירות, שבתנאים אחרים, כשהיינו עדים לטוהר הכוונות, סיכוי סביר שהיינו תומכים בהארכת השירות ל-32 חודשים. כמו שאמרתי, אם היו מתבטלים שני החוקים של יסוד לימודי התורה וחוק העריקים. אבל כשאנחנו מקדמים באותו זמן, אנחנו אומרים לקואליציה, כוונתכם אינה אמיתית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. שלוש הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 244. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שתי ההסתייגויות. המעצרים. אני לא חסיד גדול של המעצרים האלה, למי שלא שמע ולא יודע. אבל אני לא חושב שאפשר להגיד, אתם תוותרו על המעצרים ונסמוך על הייעוץ המשפטי, שהוא זה שישים את הסנקציות, ואנחנו כבר, מה שנקרא, נתקוף אותו כל הזמן. אם רוצה ממשלת ישראל שלא יהיו מעצרים, שממשלת ישראל היא תגיד, לא הייעוץ המשפטי ולא בית המשפט העליון, "מי שלא משרת, לא מקבל". אחרי זה יהיה אפשר לדון על המעצרים, ואני בטוח שגם בזה, אם הממשלה הייתה אומרת את זה, היינו מגיעים גם לסוגיית המעצרים, למקום שאפשר לפתור את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 246. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בשלושה שבועות האחרונים הובלתם את הכנסת לכזאת תהום, שזה כמו אונייה שדוהרת לקרחון. פשוט כך. מי שהאזין אתמול לדברי הרמטכ״ל בטקס סיום מב"ל, שמע אותו אומר שמדינת ישראל נדונה לחיות על חרבה. והוא מנסה לפנות אליכם בשפה אחרת. הוא אומר, "אל לנו לפתור מעולה של מצווה הגנה של המדינה". מצוות הגנת המדינה. ואני באמת חושבת שלהגן על המדינה זה זכות וזאת מצווה, אבל מנסים לפנות אליכם בשפה שלכם. הרמטכ״ל הולך ובא עם עשרה דגלים אדומים, אומר שהצבא יקרוס לעצמו, שולח את שי טייב, שאומר לכם שכוח האדם הסדיר נשחק עד דק. אנחנו ועדת חוץ וביטחון, ריבונו של עולם, יושבים פה בוועדת חוץ וביטחון, מחוקקים בחדר למעלה חוק-יסוד מעל גבם של הלוחמים שנשחקים עד דק, חוק-יסוד ללומדי תורה, ופה מחוקקים חסינות גורפת ופטור מגיוס צבאי לכל מי שמחליט שהוא עושה לעצמו דין. תגידו לי, באיזה עולם זה מתקיים? רק בעולם של אוניית מסע שמתקדמת לקרחון כי היא כבר לא יכולה לעצור את המהירות. אז בואו נעצור אותה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. שלוש הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 249. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אחרי שכולנו הבנו שאף אחד לא רוצה את החוק הזה, כולל ממלא מקום יו״ר הוועדה, אני רק רוצה להסביר לציבור, שלפעמים מתבלבל, מה המשמעות של החוק הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה הבנת למה אני לא רוצה, כן? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברור שהבנתי. אני רוצה להסביר לציבור, כי כל מי שיושב בחדר הזה יודע, אבל הציבור בחוץ הוא תמים, הוא לא מבין את זה. החוק הזה, בסופו של דבר, לא יחזיק שעה. גם אם יצליחו לחוקק אותו, שאני חושב שלא יצליחו, אבל גם אם יצליחו לחוקק אותו, הוא לא יחזיק שעה. אבל הוא עושה נזק בציבור. הציבור מסתכל על הוועדה הזאת ואומר, עכשיו אנחנו ננתק עוד פעם מגע עם הצבא, כי אולי מישהו ייתן לנו את הפטור הזה. בינתיים הם הולכים ומסתבכים, בינתיים הם לא יכולים לצאת מהמדינה, בינתיים הם לא יכולים לעבור במעבר חציה באור אדום, בינתיים הם לא יכולים לעשות כלום, כי אם שוטר עוצר אותם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם אתה לא יכול לעבור באור אדום, אתה כאילו ואומר שאתה יכול. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, באור ירוק. לדבר עם שוטר. תבינו מה אתם עושים. אתם לוקחים את הציבור שלכם, שהולך אחריכם באמונה, כי הוא אומר, אלה הנציגים שלי, ונותנים לו תקווה שאתם יודעים שהיא לא אמיתית. אין סיכוי לדבר הזה. זה טוב לקמפיין, זה בסדר. זה גם טוב לקמפיין שלנו, דרך אגב. זה מצוין. החוק הזה הוא 50% קמפיין לכל מי שיושב בחדר הזה. זה שיצטרכו לקום במליאה ולהגיד, יש לי נגיעה אישית בחוק הזה ובגלל זה אני מצביע, מצוין. דרך אגב, שמעת את זה פרוש? זו החלטה של היועמ״שית מאתמול. כל מי שיש לו נגיעה אישית, צו מעצר של עריקים, יצטרך לקום במליאה ולהגיד שיש לו נגיעה אישית. תחשוב איזה קמפיין נהדר זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני כל כך מתרגש מהדאגה שלך אלינו. רון, אתה תמיד היית כזה רחום וחנון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה אני אומר. אם גם ככה לא יוצא מזה כלום, למה צריך את זה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גם בבית הכנסת אנחנו מתפללים ביחד. מה זה משנה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור, אין בעיה. אבל לא חבל על הציבור? הציבור מסתכל על זה ואומר, וואלה, אולי מישהי ייתן לי פתרון. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש לי תקווה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין פתרון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 253 עד 270. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, יש לך שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> פורוש, שמעת שחוות הדעת של היועמ״שית אומרת שאתה תצטרך לקום במליאה ולהגיד שיש לך ניגוד עניינים, לא רק אתה. כל מי שיש לו במשפחה עריקים. תבינו את המשמעות של זה מבחינתנו. שרון, החוק הזה זה מתנה, אנחנו צריכים להגיד להם תודה. איזה סרטון מטורף זה הולך להיות. זה ידליק את כל המדינה. אנחנו צריכים להגיד לכם תודה. הציבור שלנו לא הבין למה צריך לצאת להצביע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל איך זה הולך להיות, "יש לי נגיעה אישית כי", ולציין את כל האנשים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע אם תבקש מהם לציין. תגיד, "יש לי נגיעה אישית בחוק, כי בן משפחה שלי הוא עריק". תחשבי כמה כאלה יש. איזה משמעות זה. אני רוצה להגיד לכם תודה, כי הציבור שלנו היה אדיש עד שאתם באתם. סוף סוף הוא מבין על מה הבחירות האלה. הבחירות האלה, האם אנחנו רוצים חברה משרתת, מגויסת, או שאנחנו רוצים לחלק את החברה לשתי מעמדות. יש כאלה שהם מעל ויש כאלה שהם מתחת. אני לא חושב שזה מה שאתה רוצה, דנינו, אבל אני מבין שאין לך ברירה ואתה צריך להיות פה. ולנציגים החרדים אני אומר, עוד לא מאוחר לעשות תשובה. אנחנו יודעים, אתם יודעים, שחוק לא יהיה. תוותרו, תגידו לציבור שלכם, לא הצלחנו. ניסינו לעשות חוק הזוי, בניגוד לעמדת היועמ״שית, בניגוד לעמדת הצבא, בניגוד לכל היגיון לאומי, ביטחוני. לא הצלחתם. למה המריחה הזאת? נשאר שבוע לכנסת? אי אפשר לחוקק את החוק הזה, לא משנה מה תעשו. אז למה צריך את זה? ולאף אחד גם אין תשובה. ונכנסים פה אנשים שהם אנשים שאמור להיות אכפת להם מהמדינה. וכולכם שותקים. אף אחד לא אומר כלום. הנה, קלנר, נכנסת גם אתה. איך אתה מסביר את האירוע הזה שאתה תומך בחוק של השתמטות? אתה הרי צריך ללכת לפריימריז. מה תסביר לבוחרים שלך? (היו"ר שלום דנינו, 11:00) << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד מקבץ ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 259. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שלוש הסתייגויות. אני רוצה, ברשותכם, לצטט את דברי הרמטכ״ל מאתמול ואת מלואם. ובואו ניתן את הדעת על כל משפט. "מדינת ישראל נידונה לחיות על חרבה". "צה״ל על סף גודלו המינימלי ביחס לאיומים המונחים לפנינו". "עלינו להרחיב את שורות צה״ל". "האחריות היא על כולנו". "אל לנו לפתור מעולה של מצוות הגנה על המדינה". "זהו צורך מבצעי וחובה ציונית מוסרית". אני אומרת לעצמי, אין אדם ציוני שיושב פה בחדר, בתוך ועדת חוץ וביטחון, מבין שהוא ועדת חוץ וביטחון ולא ועדת חוץ מביטחון, לא ועדה שעוסקת רק בחסינות להשתמטות המונית, ולא מבין שהוא צריך לעצור את הכול הבוקר עם התרעה אסטרטגית מהסוג הזה של הרמטכ״ל ולתת לה מענה. זו חובתנו בדין. אנחנו ועדת חוץ וביטחון. זה אחרי עשרת הדגלים אדומים. זה אחרי האמירה שהצבא יקרוס לתוך עצמו. כל אחד יש לו פה חובה אישית בדין. עשרת הדגלים האדומים האלו שהרמטכ״ל מנופף לכם ואומר לכם, האחריות היא על כולנו, היא צריכה להזיז פה כל אחד בכיסא שלו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 262. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בפועל, מה שאתם עושים, ואי אפשר לא לקרוא לילד בשמו, זה את האנטיתזה למה שהרמטכ״ל מבקש. הרמטכ״ל שלח לכאן שליח ואמר שלושה חוקים. כל חבר ועדת חוץ וביטחון צריך לשמוע את זה. חוק מספר אחד, חוק גיוס, אבל אמיתי, לא חרטא. חוק מספר שתיים, חוק מילואים, שלא אומר תעשו 25 ימי מילואים בשלוש שנים, כי זה כבר לא מספיק, המודל הזה לא עובד, שתעשו הרבה יותר ממילואים בשלוש שנים. וחוק מספר שלוש אומר הארכת שירות סדיר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> לא התקבלה. הסתייגות 263. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בפועל, תראו איזה התרשלות של חברי ועדת חוץ וביטחון בתפקידם. התרשלות אחרי טבח 7 באוקטובר. ועדה שלא נותנת את הדעת על מניפת החוקים הזו, שתיתן מענה מבצעי דחוף לצה״ל לאור האיומים. שהדבר הראשון שצריך לגזור את העבודה שלנו, את סדר היום שלנו, כי אנחנו חברי ועדת חוץ וביטחון, זה זה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 264 ו-265. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עכשיו אני מבין דרך התקשורת שהחרדים הודיעו שהם לא יצביעו על החוק הזה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> על העריקים? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן. אלא אם כן יתווסף הנוסח שלהם שמשווה את התנאים לחיילי צה״ל. כלומר, עד עכשיו כולם מדברים על, "זה הצהרתי". אמרו, חבריי, גם אתם, "זה רק הצהרתי". עכשיו מודיעים החרדים, מודיע גפני, שאם לא יקבלו את הנוסח שלו שעכשיו הוא מגיש, שזה לא הצהרתי, אלא זה מעשי, משווים את תנאי החיילים לאותם עריקים, הם לא יצביעו על החוק הזה. אז תראו את חרפתנו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 266 ו-267. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תראו את חרפתנו. אתם מבינים איזו חרפה זו? שאם עד עכשיו, בדקה ה-90, אנחנו עוד התווכחנו על הצהרות, מעכשיו אנחנו לא מתווכחים על הצהרות. עכשיו אומרים לנו החרדים, אומרים לראש הממשלה, "אדוני, אל תבלבל את המוח ואל תגיד זה הצהרה ואל תגיד שום דבר. זה יעלה לך כסף, ואם אתה לא תיתן את הכסף, אז אנחנו לא נצביע על החוק שביקשנו ממך בהתחלה". שימו לב, איך אתם חיים עם זה? שימו לב מה קורה. אנחנו כבר שבוע שלם מדברים על חוק, מתעוררים החרדים בבוקר, מחליטים, החוק הזה הוא הצהרתי, אנחנו לא רוצים הצהרות. אנחנו רוצים כסף, אנחנו רוצים זכויות, אנחנו רוצים מה שמקבל חייל קרבי, יקבל חרדי שלא מתגייס. לא רק שלא מתגייס, גם שאסור לקחת אותו, לא למשטרה ולא לעצור אותו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 268 ו-269. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה יהיה הסוף? אני באמת שואל, ולא בגלל טרוניה, ולא בגלל שאני יושב כאן. יש מיליוני אזרחים שהדבר הזה, ברגע שמגיע לאוזנם, הם מבינים, והם לא ישנים בלילות. היום על הבוקר ניגש אליי אדם, עוצר אותי תוך כדי הליכה, ואומר לי, "תגיד לי, זה נכון?" אמרתי לו, "מה נכון?" הוא אומר, "זה נכון שלא עוצרים אותם, את העריקים, והם צריכים לקבל זכויות?" אמרתי לו, "מה, אתה לא יודע?". ואני פונה לחבריי מהאופוזיציה, כי מהליכוד אני כבר לא - - - זה מה שאנחנו צריכים, לעבור מבית לבית ולהסביר להם את החרפה שעכשיו עוברת כאן. ואני מקווה שאתם בתוך הליכוד תבינו בדקה ה-90, שהדבר הזה אסור שיאושר. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 270 ו-271. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני שומע את דברי הרמטכ״ל ואת הדברים של הצבא, ואני שואל את עצמי, מה עוד צריך לקרות? מה הם צריכים לעשות בשביל שהכנסת תתייחס אליהם? בשביל שהחדר הזה לא יהיה כל כך אטום? מה הרמטכ״ל עוד יכול לעשות? מה נמצא בארגז הכלים שלו מלבד להגיד בקבינט שהצבא חייב עוד לוחמים? להגיד לוועדת חוץ וביטחון שהצבא חייב עוד לוחמים, לשלוח את הקצינים שלו לאינספור דיונים פה שאומרים, הצבא חייב עוד לוחמים. אנחנו רואים התחממות באיראן, אנחנו רואים עבודה בלבנון, אנחנו רואים גם מה קורה בעזה, ואנחנו מבינים שהצבא כרגע גם שחוק וגם קטן מדי. צריך עזרה. שהצבא הישראלי, הגאווה שלנו, מבקש עזרה, אין חברי כנסת בבית הזה שישמעו אותו חוץ מהאופוזיציה? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 272 ו-273. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום לכבודו. אני רוצה להזכיר שהאירוע הזה, שלא לומר הפטנט הזה של שחרור, הוא קרה דומני ב-1949, כשבן גוריון, ארבע שנים אחרי השואה האיומה, הגיע למסקנה שזה נכון במהות לוודא שיש תמיד תדלוק בישיבות. המדינה הזו, החדשה, הצעירה, תוך כדי מסע של קליטה והתיישבות ובניית מערכות, ראתה חשיבות גם לוודא שבארץ ישראל, תיבנינה מחדש הישיבות הארוסות. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 274 ו-275. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה שקרה ברבות השנים, זה אירוע מדהים בהקשר להיסטוריה היהודית, לא משהו אחר. בהקשר להיסטוריה החרדית, לא להיסטוריה הכללית. ההיסטוריה היהודית וההיסטוריה החרדית לא ידעה מעולם מציאות שבה הגברים למדו ולמדו ולמדו, ועשו את כל זה בחברה שכולה חברה לומדת ולא עובדת, או בעיקרה, או לפחות כזאת שזה מהותה, או זה סדר העדיפויות שלה. זה לא התכנס, כי אי אפשר היה לקיים חברה כזו בעבר. והנה אנחנו מגיעים למדינת ישראל, ופה זה דווקא קורה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> ההסתייגויות 276 ו-277. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נוצר מצב מוזר, מכעיס בוודאי, אבל קודם כל אני רוצה לשים דגש על המוזרות של האירוע, על יוצאות הדופן בסיטואציה החברתית. יש לנו קבוצה של שכנים, שותפים למדינה, לקהילה הזו המשותפת, שמבקשים להתבדל, לקיים אורח חיים אחר. אגב, אני כקיבוצניק מכיר בזה, זה אחלה, מותר לאנשים לקיים אורח חיים אחר. בסדר גמור. תוך תשלום מחירים סבירים וכולי. אבל במקרה הזה לא סתם רוצים להתבדל. רוצים להתבדל, לא לקיים את מה שמקיימים אחרים, ולזכות בזכויות של מי שמקיים את אורח החיים הנורמטיבי באותם - - - (היו"ר ינון אזולאי, 11:15) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 278 ו-279 זה מקבץ, זה הצבעה אחת. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מדברים פה על רצון להתבדל ולקבל זכויות. עוד לעמוד על כך שזה יהיה גם מפורש. וגם אם לא מפורש, זה הרעיון. להתבדל ועדיין לקבל את אותן זכויות, לפחות את אותן זכויות. והדבר השלישי שאני רוצה לחדד באירוע החברתי הזה, להתבדל, לקבל זכויות ולדרוש את קבלת הזכויות. יש פה סיטואציה אחרת, כאשר אתה אומר, אני רוצה להיות אחר, אני בהחלט הייתי מצפה לקבל זכויות, אבל אני נותן לרוב, עדיין רוב, להחליט על כך מרצונו הטוב. לא. פה מדובר על התבדלות, על כוונה מוצהרת לקבל זכויות ודרישה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אבקש 20 שניות רק לפרגן לחבר הכנסת קלנר, שאמר המשרתים צריכים לקבל יותר מכל אחד אחר, ושהוא לא מסכים שישוו תנאים. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 281 ו-282. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרנו התבדלות, ואמרנו רצון לקבל זכויות, ואמרנו דרישה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל להצביע על חוק השתמטות זה בסדר. מפרגן לך. חוץ מזה ש-איך אתה מצביע על חוק השתמטות, איך זה מתחבר ביחד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רון, אתה רוצה להתייחס להסתייגות? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה הסתייגות שלי, זה הזמן שלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה לא מה שכתוב בהסתייגות. קלנר לא מוזכר בהסתייגות שלך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תתפלא, אבל רוחו שורה על החוקים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק התבדלות, ולא רק זכויות, ולא רק ציפייה ודרישה, אלא פעולה אקטיבית בהפעלת כוח פוליטי. הפעלת כוח פוליטי בוטה, חד-משמעי, בכל האמצעים שעומדים לרשות, כדי שההתבדלות תזכה לא רק ללגיטימציה עצם ההתבדלות, אלא גם למתן הזכויות. כל הסיפור הזה לא מתכנס. המשוואה הזאת לא יכולה להיפתר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 283 ו-284. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא איזה אירוע מקרי, דבר אחד צריך ללמוד - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק להביא בחשבון שאני עוד מעט מפסיק את - - - אתה לא תוכל להסביר יותר, כי אתה היחידי פה שעוד עלול לשכנע אותי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פעם ישבתי בתור ראש מועצה, באתי עם גדי ירקוני לדבר עם שר האוצר, בזמנו כחלון. ודיברנו על כל מיני דברים, והוא מתחיל לספר לי על ג'ומס. ג'ומס, שיהיה בריא ואריכות ימים, ממרצ. והוא אומר, "כשג'ומס מתחיל לדבר, אני עושה ככה" כמו עם הסירנות במיתולוגיה היוונית. "אני לא רוצה לשמוע כי הוא בדרך כלל משכנע אותי". אני רוצה לומר בהקשר הזה. יש כאן דרישה שאני רוצה לפרגן לה על האותנטיות. זה לא איזה המצאה. זה לא איזה מין מניפולציה אידיאולוגית. יש פה רצון אמיתי, יש כאן ציפור נפש, יש כאן ליבה רעיונית שרוצים לתת לה את הגושפנקה הפורמלית, הסטטוטורית. אלא מה, לא מתכנס, לא אפשרי. האירוע הזה, אנחנו לא נוכל להכיל אותו בהיבט הדמוגרפי, בהיבט הכלכלי. וכבר עכשיו אנחנו רואים גם ניצנים של קושי אמיתי, של קריאות שבר מבצעיות, של יכולות שמגרדות את התחתית. היכולת של החברה הזו, הכלכלה הזו והקהילה הזו, לשאת את הפער הזה, את הדרישה הזו של התבדלות שדורשת זכויות ופועלת באופן אקטיבי עם מלוא המשאבים הפוליטיים כדי להשיג את זה, לא מתכנסת בהיבטים השונים. בהיבט המרכזי שרואים אותו כרגע ושהוא זה שמפוצץ את היכולת הנפשית, הפסיכולוגית, המדינתית, היא תחושת חוסר ההוגנות. אמרתי שאני יכול להיות אמפתי, ואני מסוגל להבין למה חבריי החרדים חרדים לכך שיגייסו את בניהם ובנותיהם, יש לומר. אבל אני רוצה לקבוע שבאותה מידה של אותנטיות, החברים האחרים, השותפים שלנו, שמיוצגים כאן על ידי האופוזיציה, ואני חושב שהם מיוצגים כאן על ידי רבים מהקואליציה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. שש ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 289. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> באתי מוועדת חוק-יסוד לימוד התורה. בחוק-יסוד לימוד התורה יש בעיה, אין הסכמה על הנוסח. בזמן הזה ביבי יושב עם גפני ודרעי כדי להגיע לנוסח. מי מושך לו את הזמן בוועדה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם לא יושבים כעת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יושבים. אולי אתה לא יודע כי אתה כלוא פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא יודע. יכול להיות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה כלוא כאן ואתה לא מקבל את הפושים, כי יש לך טלפון כשר. למרות שאני יודעת שאתה מעודכן אונליין כל הזמן. ובזמן הזה יושבים הלומי הקרב ומושכים את הזמן בדיון, שתבינו. הם מושכים את הזמן בזמן שמתנהל דיון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. הצבעה. שתי ההסתייגויות. מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 291. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> השיא של האירוע הזה, אין הסכמה על הזה, כי יש בעיה עם החיילים, יש בעיה אמיתית, ובטח הלומי הקרב שיושבים שם. שתבין את האירוע הציני הזה, שבזמן שהם יושבים וסוגרים את המתווה, אנחנו לא נחשפים להסתייגויות של הליכוד ושל יהדות התורה. אם כאן בוועדה רואים את ההסתייגויות של כל המפלגות, בוועדת כנסת אין הסתייגויות, לא רואים את ההסתייגויות של הליכוד. מפחדים. אני הרבה זמן לא ראיתי אירוע כזה - - - תחשוב איזה דפוק זה. אתה בא לוועדה להצביע על הסתייגויות, אתה לא רואה את ההסתייגויות, כי הליכוד מפחד להעלות את ההסתייגויות, כי בזמן הזה דרעי יושב עם גפני, ובלי החוק של הלימוד תורה - - - איפה ההסתייגויות שלך פרוש? הבאת הסתייגויות, גם החביא אותן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה ראית את ההסתייגויות של יש עתיד? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא ראינו, לא חושפים אותן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני לא ראיתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו לא. ההסתייגויות שלי פרוסות בוועדת הכנסת, אתה מוזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני ראיתי את ההסתייגויות שלכם ב-AI. טוב, תודה רבה. מי בעד שתי ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 293 ו-294. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, פורוש, אם יש לך הסתייגויות, נשמח לראות אותן, כי גם לי יש גם מהותיות וגם לא מהותיות. ודבר שני, אם אין לכם הסכמה על חוק לימוד תורה, שזה האירוע הכי גדול - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 295 או 296. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להגיד לך משפט שידליקו אותך עוד יותר. את מוכנה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני כבר דלוקה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תקשיבי טוב לשיא. הלומי הקרב יושבים שם ומושכים את הזמן, כי בזמן הזה דרעי וגפני יושבים עם ביבי על הנוסח של חוק לימוד תורה. אני אמרתי לח"כים של האופוזיציה, אל תחזרו עד שלא מתחיל ההצבעות. עצמו. הם מושכים כדי לדון על בסך - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> ינון, ככה עושים את זה. לאופוזיציה יש עוד מפלגות, שחוזרים על משהו שהקריא - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם הקואליציה מפריעה יש לי יותר זמן. אין הסתייגויות של פרוש, את לא נחשפת אליהן. אין הסתייגויות של הליכוד. ראית את הספר עב הכרח של כל ההסתייגויות שלנו? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הם לא מראים את ההסתייגויות שלהם. כי הם באירוע שאם הסתייגות אחת של הליכוד תעבור על חיילי צהל. כל השבוע נגמר. שתביני את האירוע, והם יושבים שם ומושכים להם את הזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 297 ו-298. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה איש צלול, חושב, איש ספר , אתה לא מבין שיש פה מגה אירוע? יושבים הלומי הקרב, ואתם עם האונייה שנתקעת בקרחון, תכף אנחנו טובים. מגיעים לכאן, כל פצועי צה״ל, הלוחמים לא מצליחים להגיע, כי הם בלבנון, בעזה, אומרים לכם, חברים, התבלבלתם, אתם לא יכולים לא להקשיב לרמטכ״ל ולתת פה כוח אדם, ולחוקק השתמטות. זה לא מתכתב עם המציאות בשום דרך. זה כמו לשבת באיזושהי קונכייה במגדל השן. יש פה מגה אירוע שאתם לא קולטים אותו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 299 ו-300. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגיד דבר אחד לאזרחי ישראל שמקשיבים לנו. סוף-סוף בחירות, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, כי אתם הולכים לשלם מחיר כל כך יקר ולהפסיד את הבחירות האלה על מה שאתם עושים עכשיו, כי כולם רואים את זה. התחלתם לדמם מנדטים, ולא בכדי. כשחוקת הליכוד מדברת על שוויון ואי-אפליה, אתם מחוקקים פה אפליה ל-90,000 אנשים שלא יבואו. כשחוקת הליכוד מדברת על כך ששירות בצה״ל, בסדיר, זה ערך עליון, זה אחת ממטרותיה של חוקת הליכוד. איפה אתם? לקחתם את כל הערכים שלכם, של מפלגה לאומית ליברלית, וזרקתם אותם לפח, הזדכיתם אליהם, אתם תגמרו פחות מ-5 מנדטים, אם לא תבינו מה אתם עושים פה. אתם מזדכים על הערכים הכי כיסים של החברה הישראלית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 301 ו-302. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואני אומרת עכשיו לאזרחי ישראל, הבחירות האלה הן גורליות היסטוריות, והן בחירות בין השתמטות לבין ציונות. וכל מי שמרים את היד שלו להשתמטות בוגד בערכי הציונות. הליכוד זה מפלגה במכירת חיסול. עצם העובדה שיושב ראש ממשלה כשחיילים נאנקים בלבנון בשוחות עם גפני ודרעי וגולדקנופ כדי לרצות אותם, זה אות קין גדולה על מפלגת הליכוד, אתם תפסידו ובגדול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> לא התקבלו. הסתייגויות 303 ו-304. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אזכיר לכם. פרוש, אתה גדול ממני, יש לך זיכרון יותר טוב. 1948, בן גוריון הסכים לתורתו-אומנותו. היה 400. תקשיב, 1977, בגין, ואתם לא כל כך יודעים, כי תמיד אומרים בן גוריון, אבל בגין התיר את הרסן. בגין אמר, שלא יתגייסו. בשנות ה-90, אני עוד יודע, כמנהל בית ספר, עוד היו ויכוחים למה חרדים כן ולמה אנחנו כן והם לא. ב-2002, צבי טל, אתם זוכרים, חוק טל. ב-2012, בשעה טובה ומוצלחת, הבג"ץ פסל את חוק טל בטענה שאין שוויון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 305 ו- 306. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בטענה שזה פוגע בשוויון. של 306. וטענה שזה פוגע בשוויון, ואז הייתי בטוח שהנה תבוא ישועה לישראל. והייתי בטוח שאחרי אוקטובר 2023, שעמדתם כולכם, גם אתה ינון, ובוודאי אנשי הליכוד, עם דמעות בעיניים, וידענו ששני דברים יקרו. אתם אמרתם, אחד, אנחנו כולנו ניכנס מתחת לאלונקה, והדבר השני, תהיה ועדת חקירה ממלכתית. לָא מִנֵּיהּ וְלָא מִקְּצָתֵיהּ, והגענו לכאן שכאילו הדם של הנופלים נעלם מעיניכם. נעלם מעיניכם בעזות מצח חסרת תקדים. נעלם מעיניכם, הנופלים והמשפחות שלהם. אל תעשו הצגות שבאים לכאן הלומי קרב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 307 ו-308. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> וטוב תעשו אם תשחררו אותנו מהנוכחות שלכם בוועדה לביטחון. כי ועדה לביטחון דורשת שיהיו אנשים שעושים למען הביטחון. לפני עשר דקות–רבע שעה דיברנו על זה, מירב, על הבושה הנוראה שקורית שם. כשאנחנו מדברים, ואתם משכנעים אותנו, אנשי הליכוד, ואתמול אומרים לי, זה רק הצהרתי. אז בא היום ומה שקרה, הטיח טלית בפניכם. זה מה שהוא עשה. אמר גפני, אל תקשקשו, זה לא הצהרה. אני רוצה כסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 309 ו-310. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתמול קיבלתי כמה וואטסאפים מח"כים חרדים שקראו וואטסאפ שכתב חבר הכנסת אזולאי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את הוואטסאפ לא קיבלת ממני, נכון? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלא יחשבו שיש לי וואטסאפ, אני בלי וואטסאפ. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מקריא, זה הפרוטוקול, "אלעזר, זה רק לבין הזמנים שלא יתפסו אותם". מדובר על העריקות, למה זה דחוף. "אתה יודע מה קורה בגליל עם כל החופשות שלהם? המשתמטים העריקים, אי אפשר לעצור אותם קצת, עכשיו אתה תראה אותם מה הם עושים בין הזמנים". ביסמוט אומר, "חשבתי שההסתייגויות מעניינות אותך". ואני אומר לו "אבל יותר מעניין אותי איך אתה לא שונא אותם. כשאתה רואה אותם בגליל, כשכולם במילואים כבר מאה-מאתיים ימים והם בכנרת". אזולאי אומר, "אני לא מכיר יהודי, שונא יהוד"י. אלעזר, "אני בכלל לא שונא בני אדם, לא רק יהודים". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 311 ו-312. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להשמיע משהו. (הקרנת סרטון) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה טלפון כשר? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תקרא לנו להוצאת דיבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אלעזר, "למרות שאתה מדושן כולך, ועוד מעט יש לך בין הזמנים, לך, לילדים שלך, לנכדים שלך, כולכם תהיו בבין הזמנים". אלעזר, "אני בכלל לא שונא בני אדם, לא רק יהודים. תעשה דיון על איזה תחושות הם מייצרים כשכולם במילואים והם חוגגים בכנרת, בבריכות ובמעיינות". זה מה שאמרתי. ככה אני שומע את האנשים מדברים. אנחנו לא נוכל לסבול את זה כשהילדים שלנו במילואים. כשאנחנו במילואים, 100 ימים אין חופשות. קיבלו אנשים צווים לפני שבועיים לכל הקיץ. והם הולכים שלושה שבועות לטייל לנו, לעצור לנו בתחנות הדלק, בחופים, במעיינות, וחושבים שזה לא ייצור שנאה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> לא התקבלו. הסתייגויות 313 ו-314. (מושמעת הקלטה) << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פרוש, תודה. אתה אחד ממחוללי השנאה הכי גדולים, טוב שאתה משמיע את זה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול להפריע כל הזמן. אם הוא מפריע, יהיה לנו יותר זמן, זה לא מקובל. אני אספר לכם על עוד סיפור שהיה כאן אתמול במליאה, כי אני יודעת שאני קצת יוצרת לכם עניין. אני עליתי למליאת הכנסת, ובגלל שאני חברת אופוזיציה, מתחתי ביקורת על התנהלותה של השרה לקידום מעמד האישה, ביקורת לגיטימית. היא אמרה בסרטון שהיא רק בהתחלה, אמרתי לה, "את שלוש וחצי שנים". הכי ביקורת עניינית. היא אמרה, "למשטרה אין כלים טכנולוגיים". אמרתי לה, "היו למשטרה כלים טכנולוגיים, אבל לקחתם להם את הרוגלות אחרי התחקיר של כלכליסט, וכל הזמן שהמשטרה ביקשה לקבל את הרוגלות בחזרה, אמרתם שלא מסכימים, כי הם לא מוכנים לעבירות שחיתות". ביקורת הכי עניינית של האופוזיציה. גם ליו״ר הוועדה לביטחון פנים, עשיתי שלושה דיונים על הרוגלות, זה נושא שאני מבינה בו, ונתתי ביקורת הכי עניינית. כשעליתי למליאה, עדי עזוז אמרה לי, "מירב, תזיזי את השיער", כי כל השיער היה על הפנים. אז עשיתי ככה, והזזתי את השיער. זה קורה לי, יש לי שיער, ברוך השם, לא חסר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 315 עד 318, זה מקבץ. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - מישל בא מהתחום. הזזתי את השיער ככה, אני גם בחיים לא מדברת על שיער של נשים אחרות. אני לא מדברת על בגדים, למרות שאין ספק שיש פה תאונות אופנה בכנסת. חבל על הזמן, מעולם לא אמרתי. נתתי ביקורת על הרוגלות. נתתי ביקורת על זה שאת כבר שלוש וחצי שנים, את לא בזה. ונתתי ממש ביקורת עניינית על הכסף, כי בסוף הכסף שיוצא מהתוכנית הזאת של חינוך, רווחה וזה, הולך לשב״כ. אז אמרתי, "אנחנו בממשלת השינוי בלי השב״כ. היו אצלנו 116 נרצחים בשנה. אצלכם פי שלוש", הכי ביקורת עניינית, לא דיברתי לגופו של אדם, אמרתי ביקורת. יו״ר הוועדה מכירה את הדברים. עלתה הגברת למליאה, אני כבר יצאתי עם הודעה, ופתחה עליי. "שקרנית, צבועה, תרנגולת". ועוד אומרת שאני המצאתי לה את הכינוי "תרנגולת". קודם כל, את שרה לקידום מעמד האישה, קלאס טיפה. באמת, אחרי זה באים ואומרים לי, "כן, את התחלת". << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה את מתייחסת אליה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס אליה, כי היא השרה לקידום מעמד האישה. ואגב, היא אמרה שצחקתי עליה על השיער. בגלל שעשיתי ככה. תבין, זה לא עוד בן אדם. כל היום כותבים לי "תרנגולת", מפקד כיתת הכוננות של העיר שלי, עשה לי פוסט עם כרבולת. וואלה, מדפדפת אותם, באמת. אבל, קודם כל, את טועה. מי שהמציא עליה את כינוי תרנגולת - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בשיא המתח אנחנו עוצרים. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי שהמציא עלי את הכינוי "תרנגולת" וצריך לתת לו את הקרדיט הבזוי, זה עופר כסיף בכנסת ה-22, ואחמד טיבי אמר שאני כהניסטית. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הוא עוד לא הבין מה זה כהניסטים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה הכול מצולם ומתועד. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מירב, זה כי הוא עוד לא הבין מה יבוא לכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כי אתם כל הזמן אומרים "שמאלנים", "שמאלנים". זה כמו היהודים בחו״ל. שחלק אומרים להם, "אתם יהודים", חלק אומרים להם, "אתם ישראלים". הם אף פעם לא בסדר עם אף אחד. כשהייתי בכנסת, כשהייתי יו״ר הוועדה לביטחון פנים, עופר כסיף קרא לי תרנגולת, הוא המציא את זה עליי, משם זה הסלים, וזה נלקח בעיקרון על ידי הביביסטים, נחתם עליהם בטאבו. אתה לא ביביסט, אתה ליכודניק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה אומר, שכסיף ביביסט? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, שהוא המציא עליי את הכינוי הזה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כשהוא קרא לה כהניסטית, הוא לא ידע מה יבוא לכנסת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כל הביביסטים שאומרים לי "תרנגולת, את מטילה ביצים", אני לא מתייחסת, באמת. קטן עליי. לא מזיזתי. אני אדם מאמין, לא רואה את הדברים האלה. אבל כששרה לקידום מעמד האישה עולה במליאת הכנסת, משתלחת בי באופן אישי, כשאני נתתי ביקורת על רוגלות, על השב״כ, זה כן, זה אירוע שאני אתייחס אליו. ועוד בעיקר שרק הזזתי את השיער, והיא אמרה לי, "היא עולה לפה וצוחקת לי". זה רגשי נחיתות קשים, זה משהו שאני לא אוכל לעזור בו. אולי תדבר עם מישהו, אני לא יודעת. אני לא יכולה לתת כאן עזרה, אבל אני כן אתייחס לזה. כמובן שלא עשיתי על זה סרטון. אם הייתי עושה סרטון, הייתי שוברת את הרשת. אני לא צריכה את זה. יש לי את גברת קואליציו"ש, יש את מירי רגב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> באיזה מקרה זה נקרא שובר את הרשת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שובר את הרשת. פעם עליתי במליאה ואמרתי, "יש לי יותר לייקים מביבי", אז כל הליכודניקים אמרו לי, מה פתאום. האמת, שהסרטון של מירי רגב, נגיד, שיושבת עם מפה על הראש, במקרה בחצר של הבית, ביום שלישי, וקוראת את הפרשייה בספר הלא נכון - - - שמעת על פרשת בלק של מירי? ראית? מירי עשתה סרטון, ישבה עם מפה על הראש ביום שלישי. אני ביום שלישי תמיד בעבודה. אני ביום שני, כמוכם, ישנה במלון. איפה אנחנו ביום שלישי בבוקר? כלואים פה. אגב, בקרוב, הסדרה, "לשבור את הסורגים", היציאה של הכנסת. תראה איזה כיף פה, לא נחמד. בחוק לימוד תורה לא כיף. יש שם בלגן. תכף אנחנו כולנו נשתחרר. אני רוצה שכל אחת תלמד - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מילא ויכוח פוליטי, למה לצחוק על כיסוי ראש? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, לא להפריע. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אתה לא הקשבת. היא לא צחקה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הקשבתי. "מפה על הראש" היא אמרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא כיסוי ראש. אגב, כיסוי ראש זה לימור סון הר-מלך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יש כאלה שהולכים עם זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא הולך עם זה. אתה יודע מה זה המפה? יש לנו את זה בבית, נשמה. אני באה ממשפחות כאלה. זה המפה - - - וככה מדליקים נרות ביום שישי. כיסוי ראש, אתה שם הראש כל הזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אסיים את האירוע הזה בזה שהכנסת הזאת הייתה כנסת מאו-מאוד קשה ולא נעימה, והיו בה השתלחויות שלא היו שנים. ציינתי את הסיפור של מאי גולן, כדי להגיד לכם שאין סימטריה. אני חברת אופוזיציה, אני יו״ר הוועדה לביטחון פנים לשעבר. כשמדברים על רוגלות ועל פשיעה, אני יכולה לתת ביקורת עניינית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ייאמר לזכותך, מירב, שכשהיית יושבת-ראש הוועדה, את טיפלת גם בנושא הזה, גם בנושא של המעצרים, אני זוכר את זה. אני גם השתתפתי בחלק מהדיונים שלך, אנחנו זוכרים את הבחור, משה מזרחי, שאחר כך גם עבד בחנות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> משה מזרחי, חטף רצח משוטרים. ועשיתי גם דיון על מיכאל בן ארי שעצרו אותו, על הסתה בטוויטר. היום אי אפשר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מירב, אני מצטרף לדברים של ינון. גם אני אפילו לא הייתי חבר כנסת, הגעתי לדיונים שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הופה, קונצנזוס. תדע שהלקוח הכי קבוע של מירב בוועדה, כל פעם שהייתי נכנס, היה בן גביר שישב לידה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, הוא לא זוכר את זה היום. תפקידנו כשליחי ציבור הוא לדאוג לציבור, ולא רק לבן גביר. כי הציבור מגוון, והציבור הוא רחב. אני הייתי בבית של מוישי שנחטף במירון, באתי אליו לבקר אותו, את המשפחה, כיו"ר הוועדה, וגיליתי את אימא שלו, שהיא אישה נדירה ואדירה, היא משהו מדהים, ואנחנו בקשר עד היום - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> את לא שונאת אותה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די כבר, אם זה פרוש! פרוש, אתה חייב להפסיק עם ה-hate הזה, כי אין לי - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מספיק. אנחנו אנשים שאוהבים יהודים. בין המיצרים עכשיו, קצת - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא רק שאני לא שונאת אותך, למרות שאתה זה, אתה יודע שהרבה פעמים, גם כיושב-ראש הוועדה לביטחון פנים, עזרתי לך עם ההר במירון. אז תפסיק להגיד את זה כבר, וזה עשיתי כיושב-ראש הוועדה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה החבר לשעבר שלכם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש מירון, היה שם אסון גדול, צריך היה להכשיר את ההר. זה היה בתקופה שלי, כי האסון היה ממש שנה לפני שנכנסנו, והכשרנו את ההר, הורדנו 69 מבנים לא חוקיים מההר, פתחנו את הכניסות, עשיתי איזה חמישה סיורים במירון. מה זה קשור? אני חונכתי בכנסת העשרים, כשאבא שלך, זיכרונו לברכה, היה שגם באתי לבקר אותך בשבעה של אבא שלך. עבדנו מדהים. שולי מועלם עבדה מדהים עם זהבה גלאון. אני עשיתי עם יו״ר ועדת חוקה, סלומינסקי. עשינו איתו דברים מדהימים, ומזל שהייתי פה בכנסת העשרים, כי זה נותן לי תקווה שיכולה להיות כאן כנסת אחרת. גם מאיר היה כאן, ואתה היית בכלל באופוזיציה, ואתה הייתה החבר הכי טוב של אלי אלאלוף. לא הייתה ועדת רווחה, זיכרונו לברכה, בלי שאלי ומאיר היו יושבים אחד ליד השני, הוא היה מיש עתיד, ואלי מכולנו. אז מזל שמאיר ואני - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו בבקשה, עוד שתי הסתייגויות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שלוש הסתייגויות. פרוש, שאני שומע אותך. וגם שאני לא כועס על אנשים, אבל אתה באמת לפעמים מביא איתך, אחד, שנאה, שניים, אתה מביא איתך כפיות טובה. אתה פונה לאנשים. כשאני הייתי שר בממשלה ולא היו כספים קואליציוניים, האנשים שלך התדפקו על חדרי, ולא היה פעם אחת שהם יצאו בלי לקבל את מה שהם ביקשו. כי אני ושטרן והיא ורון אמרנו, עזבו פוליטיקה. במקום שיש ילדים ודרדקים, אנחנו נהיה שם. עשרות מיליוני שקלים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אמת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ואתה יושב כאן לפעמים, ואתה יורה בליסטראות של שנאה, ואתה מאשים אותנו בשנאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תפסיק עם זה, זה לא - - - זה אוכל את הנפש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> התפילה שאנחנו מדפיסים, ואנחנו נעביר לכם, גם לאנשי הליכוד, כל אחד שהצביע ומצביע על החוק השערורייתי הזה. וכך הולכת התפילה. "אנחנו מבקשים סליחה ומחילה על כי החלשנו וביטלנו את הערך, האחריות ואת החובה לעמוד יחד להגנת מדינתנו". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו תפילה לבטלה? כי הוא כבר אמר אותה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא תפילה לבטלה. כל פעם שאני משנה משפט, זה לא תפילה לבטלה. תלמד יהדות. "על כי לא עמדנו בציווי לא תעמוד על דם רעך", ואני לא צוחק, אני רואה את זה מעומק הלב שלי. "על כי לא עמדנו בציווי של לא תעמוד על דם רעך. על זה שהפסקנו בכנסת הזו להיות כל ישראל ערבים זה לזה. יען כי אחיותינו ואחינו נושאים בעול הביטחון, ואנו מבקשים להיבדל מאחריות. מהאחריות המשותפת. ומבקשים סליחה ומחילה, כי לא עמדנו בפסוק. האחיכם יבואו במלחמה ואתם תשבו פה? ישבנו גם ישבנו, ביקשנו גם ביקשנו, דרשנו גם דרשנו, שלא יגויסו ילדינו, שלא יעצרו ילדינו, ומי שיעשה את זה, זה אחינו לכאורה שאנחנו קוראים להם אחינו. אבינו שבשמיים. סלח לנו ותן בליבנו בינה לחזק את האחדות לקיים בנו את דברי הנביא יחזקאל. ונתתם להם לב אחד, ונתגייס כולנו לצה״ל". אמן כי יהיה רצון שנראה אתכם מתגייסים לצה״ל, ואת חבריי מהליכוד שהבנים שלהם מתגייסים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התכוונת בניהם ובנותיהם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אמרו את התפילה הזאת, כי אינכם פטורים מהעונש על זה שאתם נותנים יד להפרדה בין דם לדם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד שמונה ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 340. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי שלא ראה אתמול בחדשות, היה, יש חוקר בשם אביו, והוא ניסה לחקור את ראש הממשלה על פרשת הבילד. ונבו לא זרם, ויש שם עוד אחד עדן שלא זרם גם. וכל הזמן נאמר להם, "אם אפשר לחקור", אביב, החוקר המסכן הזה. וכל פעם אמרו, "אין לי זמן", "אין לי זמן", "אני עסוק". ולא הצליחו לחקור את ביבי, כי הוא היה מאוד-מאוד עסוק. אבל היה לו זמן ללכת לפודקאסט של בן בן ברוך. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זה לא אותם הזמנים. הזמנים האלה זה זמנים של המשפט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, זה לא קשור למשפט. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הוא אומר לו שם, אפילו בתמליל, הוא אומר לו, "אני לא יכול להגיע", הוא מחר במשפט, מוחרתיים במשפט - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אמר שאין לו זמן לתדרך את הנשיא. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> החוקר אומר לו, "בוא, בכל שעה", לגפני יש לו זמן ולדרעי יש לו זמן, הוא היה יכול למצוא מקום לחוקר, כי בכל זאת הוא שמונה שנים מחכה להגיד, והוא לא מבין. אז היה לו זמן ללכת לפודקאסט של בן בן ברוך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מאיר, תעיר למירב גם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה? אין לי בשנאה, אני מספרת מה היה. במסגרת הפודקאסט שלו, אני כמובן לא שמעתי, הוא נשאל שמה על ידי יניר קוזין, "מתי פעם אחרונה היית בפקק?". הוא שאל איך זה להיות כל כך הרבה זמן ראש ממשלה, איך זה להיות שני עשורים ויותר בלי פקקים, ושאל אותו המראיין אם הוא זוכר מה זה לעמוד בפקק. נתניהו ענה, "כן, אני זוכר, כשהייתי קצין בסיירת מטכ״ל, הייתי בפקק בוואדי ערה בדרך לגולן". ב-1972 ביבי השתחרר מצה״ל. זה אומר שבפעם האחרונה שהוא היה בפקק זה היה לפני 54 שנה. ראיתי הרבה ניתוקים בחיים, אבל העובדה שהבן אדם לא עומד בפקק, הוא לא יודע מה זה לתדלק. זה לא גורם לכם לחשוב על איזה ניתוק זה? אחד הדברים הטובים שקרו לי ב-2019, עת נפלטתי מהכנסת - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לספר לך חוויות שלי מהיציאה לאזרחות, כי נכון שזה יקרה פה לחלק מהצופים שלנו, ולחלק מהיושבים פה. קודם כול, אין בושה בזה. להפך. החיים בחוץ, קודם כל, מזמנים לך כעצמאי שלושה חברים טובים. ביטוח לאומי, מס הכנסה ומע"מ. החברים האלה ירדפו אותך שנים, גם כשתחזור להיות שכיר. במשך שנתיים, כשאני עוד בכנסת, הם רדפו אותי. יש קטע שאתה יושב בכנסת ואתה חושב שאתה מלך העולם. בממשלת השינוי ב-2022, הבכירים שלכם הלכו לאופוזיציה. והם היו כל כך בהלם שהם הורידו עוזר אחד ולקחו נהג. לקחו נהג כי לא יכלו להכיל את זה. חבר כנסת יוצא לאזרחות, הוא חושב שהוא מישהו חשוב, ואז בשנייה אתה ממש לא איש חשוב. אף אחד כבר לא מעוניין לשמוע מה יש לך להגיד. ואז אתה בשנה הראשונה מחפש את עצמך, כי מצד אחד היית חבר כנסת, והיית בוועדה, והעברת חוקים, מצד שני אתה לא באמת ניהלת עובדים, לא באמת ניהלת תקציב, לא באמת. אתה בכל מכרז ממשלתי לא עומד בקריטריונים. דנינו, אתה מכיר את זה מהחיים שלך לפני. מכרזים הם עניין כבד. צריך ניסיון בניהול עובדים, צריך ניהול של תקציב לפחות מעל עשרה מיליון שקלים. אין לך את זה כחבר כנסת. יו״ר ועדת חינוך לצורך העניין יכול להעביר חוקים של מיליונים, אבל תכלס הוא לא ניהל את הכסף. אתה העברת חוק שהוא כרוך במיליונים, אבל לא היה לך באמת את הניהול, את המאזנים וכאלה. ולכן אני יכולה להציע שבחצי שנה הראשונה לעשות הרבה פגישות, כדי שתדע לאיזה כיוון, כי אתה גם לא ממש סגור על עצמך. נגיד אני, שהגעתי לתוכה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את הופכת להיות מנטורית לפרושי הכנסת, אני מבין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לגמרי. אתם לא מאמינים, אתם יודעים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מירב, זה מאוד מעניין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מאוד מעניין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק לא להפריע למירב, אלא אם כן היא מסכימה לדו-שיח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 50% מהכנסת היא קואליציה ואופוזיציה, חוץ מש"ס ויהדות התורה, שזה בטאבו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, אני אתן לכם רק עדכון. אנחנו ממשיכים פה בחוק הזה, אנחנו מצביעים בחוק הזה, הם מצביעים למעלה בחוק-יסוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון, זה לא מתאים לך, אתה יותר - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פה יש הצבעות ולמעלה יש הצבעות, אם היה למישהו ספק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו מצביעים על שתי הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 355. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מבחינה צינית אנחנו צריכים להודות על זה שניתן פה גיבוי להא בהא תליא. יש פה חוקים משלימים, ככה קוראים לזה בכלכלה, שחוק-יסוד לימודי התורה הולך יחד עם חוק חסינות לעריקים. בעוד שבוע הגיהינום הזה של הכנסת הזאת יסתיים. ואז נצא כולנו לבחירות. ובבחירות כל חוק כזה, של חוק-יסוד לימוד התורה על חשבון המשרתים, כמו גם חוק חסינות לעריקים, רק אלה מהמגזר החרדי ולא לאחרים, עוזר לכל מי שמתנגד לחוק הזה. מצד אחד זה באמת נגד הערכים הכי בסיסיים שלנו, ומצד שני, מבחינה פוליטית, אם היינו מסתכלים על זה רק פוליטית, אז אנחנו צריכים לקוות שיעבור חוק העריקים, ויעבור חוק-יסוד לימוד התורה, כשהניתוק שלהם מהחברה הישראלית, מהערכים הכי בסיסיים שלנו, שמקובלים גם על רוב מצביעי הליכוד, ועל רוב מצביעי הציונות הדתית, ואני מאמין אפילו עוצמה יהודית, אם הם ייחשפו באמת למה שקורה פה בשעות ובימים האלה, אנחנו יכולים להוריד מתקציב הפרסום של מפלגות האופוזיציה, יהיה מי שיהיה, די הרבה. בגלל שזה סך הכול באמת עובד אצלנו. אני מקווה שחברי כנסת של הליכוד מבינים למה עושים להם את זה, למה מביאים אותם להצביע על חוק-יסוד חשיבות לימוד התורה, לא חוק-יסוד התורה, חוק-יסוד חשיבות לימוד התורה, או לומדי התורה, על חשבון משרתים, כשאין חוק-יסוד למשרתים, ולמה באותו הזמן מביאים פה את החוק שברור שהוא פסל, שרק מי שהוא חרדי והוא עריק, רק הוא יקבל חנינה, והאחרים שהם עריקים, הם לא יקבלו חנינה. אם אתה רוצה לקבל חנינה ולעשות עריקות, לך תשב בישיבה, תביא פתק. אתה לא צריך לשבת, בגלל שבניגוד לשקרים של ראש הממשלה, לא נכנסים לתוך הישיבות לעצור מי שבאמת לומד. לא נכנסו עד היום לעצור אפילו אחד בישיבה. רק ראש הממשלה, כחלק ממכונת ההסתה שקוראים לה בנימין נתניהו, עוד לא קם מסית לעם היהודי כמו בנימין נתניהו. הוא התרגז עליי לפני שבוע כשהוא שמע שאני אומר את זה. הלוואי ולא הייתי צריך להגיד שהוא גדול המסיתים שקם לעם היהודי במאות השנים האחרונות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> יש לך ראיה לזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לו רצף של פעולות. ראיתי AI, יש לך גם תוכנה מתקדמת ואתה כל הזמן במחשב, קלנר. תסתכל על ביטויי ההסתה של נתניהו עם התנועות שלו. אם תצטרך עזרה, אני אוסיף לך. נתתי לך רק מעכשיו אפילו. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> בוא נשאל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מי השמאל שכח מה זה להיות יהודים אתה רוצה? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מי השמאל שכח מה זה להיות יהודים, וזה הדבר היחיד שאתם מצטטים, שגם זה הוא - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. אני ציטטתי לך עכשיו משהו אחר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> - - - תלמידי ישיבה שלומדים תורה, זה הסתה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קלנר, תן לו לדבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כיוון ששאלת, אני אענה. כשנכנסים לישיבות ועוצרים ולוקחים משם לומדי תורה, זה שקר שכל מה שהוא נועד לשרת זה את ההסתה של בנימין נתניהו. כמובן, לא היה ולא נברא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אעצור לך רגע את הזמן. עצור. הנושא הזה, שנכנסים לישיבות, היה מקרה שהגיעו בהרצליה לפתח ישיבה ועצרו משם הבחור. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתוך כמה מקרים, חבר הכנסת אזולאי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על המקרה שעליו דיברו. אני לא יודע שנכנסו לישיבות אחרות, שמתי לך את העובדות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מקבל את מה שאמרת, לא בודק את זה. אבל הוא לא אמר "הגיעו בפתחי הישיבות". פתח ישיבה זה לא "נכנסים לתוך הישיבה". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הגיעו לישיבה ובפתח קראו לבחור שיצא החוצה. עשו לו איזשהו תרגיל. הוא יצא ועצרו אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה משהו אחר. אבל לא נכנסו לישיבה. היו צריכים לעשות את התרגיל שיצא החוצה, כדי לו להיכנס ולהפריע למי שלומד. והנה, לא הפריעו. זה רק מחזק את מה שאמרתי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשהייתי צעיר, אחד הבנים של העיר נפקד מהצבא. הוא היה נעלם שבוע שלם. הוא נפקד מהצבא כי הוא הלך לעזור להורים שלו. הוא הלך לעבוד. משפחה ברוכת ילדים. ואני זוכר שיום שישי, לפני כניסת שבת, אנחנו בדרך לבית הכנסת, עוצר ג'יפ צבאי ולוקח אותו. אני עומד לידו, מתנפלים עליו, מרימים אותו, זורקים אותו לג'יפ ונעלמים, לפני כניסת שבת. תגיד לי, אז היה מותר? להם מותר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. אתה שואל אותי באיזו צורה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה שאני אומר לך זה שלחילונים זה ימשיך להיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מאיר, זה לא נכון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה ימשיך להיות, ועל זה אתה מצביע, זה החוק. החילונים ימשיכו לרדוף אותם, מי שלא יתגייס, ואני אגב, גם ארדוף אותם. לצערי הגדול, אנחנו כאן במו ידינו, זה צריך לחלחל, הפרדה בין דם לדם, ואתם יודעים את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. לא מסכימים עם זה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 367. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותכם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הקשבתי לסיפה של הדברים של חבר הכנסת מאיר כהן, שאמר, "לא תעמוד על דם רעיך", כי באמת ההתנהלות היא, אין מה לעשות. זה עמידה מהצד, כשיש מדינה במלחמה כבר למעלה מאלף ימים בשבע חזיתות, כשהאחים שלכם נלחמים בחירוף נפש עם מאות ימים, אנחנו מרגישים את זה בבתים, וההתבוננות שלכם, הכול-כך סקטוריאלית, הכול-כך בדלנית, הכול-כך מכונסת בעצמה, מקוממת. היא רחוקה מדרך ארץ, אדוני. יש לי הרבה כבוד להרבה אנשים שנמצאים כאן, אבל לא תשכנעו אותי שהערכים האלה שאתם מקדשים אותם, שבסוף בפרקטיקה גורמים לכך שאחרים נקרעים פי שלושה מכם ולא יכולים להמשיך בשגרת חייהם, שמשפחות מתפרקות, שמגיעות לכאן אימהות עם תינוקות שלא מכירים את האבות שלהם כי הן משפחות משרתי מילואים, שאנשים מפוטרים מהעבודה, שילדים לא יכולים ללכת לאוניברסיטה ולהיבחן, שהכול נעצר. גם ההשכלה נעצרת בשנים, כי אנשים, במקום להיות מהנדסים בעוד ארבע שנים, יהיו בעוד חמש שנים, שבע שנים וכדומה. מי יפתח פה את כיפת ברזל אם כולם ילכו ללמוד? מי יהיו המהנדסים של מחר? אתם כל כך מכונסים באופן בדלני, בצרכים של המגזר שלכם, כשאתם לא מבינים מה קורה לבית, הבית נשרף. זה בית יהודי, זה בית יהודי של כולנו, זה ארץ ישראל שהיא בתוך בית יהודי. תפתחו מגילת עצמאות, הבייסיק של הבייסיק. כולם מכל קצוות הקשת ישבו וביחד ניסחו את הערכים שבבסיסם התכנסנו פה. כשהעם היהודי הגיע מהגולה והגיע לכאן, משפחות מגוונות מכל קצוות הגולה. ובזמן שאנחנו נכנסנו מתחת לאלונקה והסתכלנו תמיד באופן רוחבי, קודם כל מה טוב למדינה ואחרי זה מה טוב לנו ולילדים הפרטיים שלנו, אתם מציגים כאן תפיסה בדלנית שלא מעניין אתכם מה שקורה במדינה. לא מעניין אתכם שהרמטכ״ל זועק את זעקת ליבו. הבדלנות הזאת, אי אפשר להקל בה ראש. אי אפשר להקל בה ראש שיש 90,000 אנשים בריאים שיכולים לעזור ללוחמי צה״ל, והם לא עושים את זה. וכל יום אני מחכה שתתפכחו ותגיעו. כל יום אני מחכה, אני אומרת, יקרה, יבואו, יהיה איזה רב עם איזושהי עמדה חדשנית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> בהסתייגות 373. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הדברים האלה מתבססים גם על מה שאמר הרב ירמי סטביסקי בוועדת הכנסת בחוק הבזוי שנקרא חשיבות לימוד תורה. והרב ירמי סטביסקי, גם החתן שלו נהרג וגם 11 תלמידים מתיכון הימלפרב שהוא ניהל, נהרגו. הרב סטביסקי ציטט את ירמיהו הנביא, שאומר, "אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמור היכל השם, היכל השם, היכל השם המה". יש מי שחושב שאפשר להחזיק רק בלימוד תורה ולזנוח יחסים שבין אדם לחברו ולהתנהג בצורה, כפי שאומר ירמיהו, "המערת פריצים היה הבית הזה". הופכים את התורה לדבר שהוא מקלט למשתמטים, לעריקים, לפגיעה במשרתים, לפגיעה במשפחות שלהם, כמו שאמרו פה הורים שכולים, לתאונות מבצעיות כתוצאה מעייפותם של אותם לוחמים שאין מי שיחליף אותם, ואתם רק אומרים, "היכל השם, היכל השם, היכל השם המה". ואז שולח אותם הקדוש ברוך הוא ואומר להם, לכו תראו מה קרה בשילה. "כי לכו נא אל מקומי אשר בשילה", לכל מי ששכח שיש עם ישראל ושילה נחרבה. וכך גם יהיה עולם התורה הזה שאתם חושבים שהוא יגן עליכם גם על חשבון אחרים, גם הוא יביא רק חורבן. היהדות שלנו היא יהדות הרבה יותר מורכבת - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ההמשך של מה שאמרתי עד עכשיו, זה שגם ישראל ערבים זה לזה, וגם מה שצוטט כאן, אותה תורה כתוב, "לא תעמוד על דם רעך", ובאותה תורה כתובה, "אחיכם יבואו להילחם ואתם תשבו כאן". כל הדברים האלה זה שחיתות חברתית שרק מביאה לחורבן עולם התורה, וכמו שפרוש אומר, ליצירת שנאה גם כלפי אלה שאומרים "היכל השם, היכל השם". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם העניין של ועדת חקירה ממלכתית, כדאי שנדע כולנו שיש לו מחירים של דם. ועדת חקירה ממלכתית שהייתה על חברון, יושב פה פרוש, יודע שהיא חוסכת דם. הלקחים שהופקו ממנה הופקו כדי לחסוך דם. ואני מזכיר לכם שמי שהקים אותה ידע שבשביל זה צריך ועדת חקירה. גם במלחמת חרבות ברזל ראש הממשלה קורה לזה "תקומה", עוד תקומה כזאת ולא יודע מה יקרה לנו, אבל בשורה התחתונה, גם בעניין הזה היינו יכולים לחסוך חיי אדם אם היינו חוקרים את זה כמו שצריך לחקור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגות 380. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בשורה התחתונה, כל יום ויום כשאין ועדת חקירה, ומחקתם את כל שופטי בית המשפט העליון, גם את השופט סולברג, גם את השופט שטיין, את כל מי שרק מעז לפסוק משהו נגד הטרלול והשחיתות של הממשלה הזאת, בסוף תיקחו בחשבון שזה גם עולה לנו בחיי אדם. והשופטים הכי שמרנים ששמתם בבית המשפט העליון - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו אנחנו סיימנו את הקובץ של ישראל ביתנו. אנחנו עוברים לקובץ של יש עתיד. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> מחנה ממלכתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מחנה ממלכתי לא נמצא. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> מחנה ממלכתי ביקשו להסמיך את שרון ניר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק תגיד את ההסתייגות הראשונה, ואז יוצאים להסתייגות סיעתית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 1 להצעת החוק, אחרי המילים "30 בנובמבר 2026", כולם יודעים שאם אני הייתי כותב את ההסתייגות הזאת, אז היה שם גם תאריך עברי, ואז יבוא "ובתנאי שעד למועד זה יושוו תנאי השכר של משרתי הרזרבה לשכר המינימום במשק". תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית חמש דקות. אנחנו נחזור ב-12:34. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:16 ונתחדשה בשעה 12:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - - ההתייעצות הסיעתית. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה אנחנו ממשיכים עם ההסתייגויות הבאות. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> המחנה הממלכתי ביקש להסמיך את כל חברי האופוזיציה שינמקו במקום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולכן אנחנו ניתן לרון שיתחיל לנמק. רון כץ, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש לנו שתי אלטרנטיבות בזמן המועט שנשאר לנו פה בכנסת ישראל, נשאר לנו את היום, ושבוע הבא, ואז הכנסת הזאת היא מתפיידת. ואני רוצה לעשות איתך תיקון. אני לא רוצה את השנאה הזאת בקרב יהודים, בייחוד עכשיו, בבין הזמנים. ואני לפרוטוקול אומר, אני רוצה לעשות איתך תיקון. בסופו של דבר אנחנו יושבים בוועדת חוץ וביטחון. יש לכם רוב, מה שאתם רוצים יעבור. אבל אני רוצה לפחות לנסות לייצג את הצבא, את הרמטכ״ל, את ראש אכ״א, את כל הקצינים הטובים שישבו פה סביב השולחן הזה עשרות דיונים. ואומרים לכם, אני מדבר בייחוד לחברי הקואליציה, הצבא זקוק לחיילים. פרוס בכל הגזרות. המצב הולך ונהיה יותר מאתגר, הוא לא הולך ונהיה יותר קל. ישראל לא הולכת להיות שווייץ בקרוב כנראה. צריכים את כולם. לכם יש בחירה. אתם יכולים להגיד, אנחנו מגבים את הרמטכ״ל ואת חיילי צה״ל ואת המילואימניקים שנקראים, או שאתם מגבים את הקואליציה. מה יש לגבות קואליציה שלא מגבה אתכם? נתניהו, בזמן שאתם יושבים פה, עובדים בשבילו בחינם סביב השולחן, סוגר דילים על הראש שלכם, בשביל שאף אחד לא יהיה פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עצור. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ושימו לב איך זה עובד. בזמן שאנחנו יושבים פה, הוא סוגר דילים עם הבכירים בליכוד, את מי הוא משריין ואת מי הוא לא משריין. אני לא מבין מאיפה חובת הנאמנות למנהיג על חשבון צה״ל ברגעים כאלה. אני לא תמים, אני מכיר משמעת קואליציונית. משמעת קואליציונית זה אחלה, אבל יש רגעים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אפריע לך רגע. אנחנו חברים, עד כמה היה כואב לך להצביע עם הקואליציה בקדנציה הקודמת, עשית את זה כי בגלל המשמעת קואליציונית ואתה מבין, אני זוכר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הרבה דברים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> על מה למשל הוא לא רצה להצביע? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הרבה דברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה שביני לבינו, אני לא יכול להגיד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> על הרבה דברים שאני ניסיתי לשכנע, לא קיבלו את העמדה שלי, והצבעתי עם המשמעת הקואליציונית, זה בסדר גמור. אבל הקו האדום שלי הוא לפגוע בצבא. אנחנו כולנו חיים פה במדינת ישראל, היא סך-הכל מדינה קטנה. אין מישהו מאיתנו שלא מכיר מילואימניק שלא עשה מאות ימי מילואים, שהבית שלו נפגע, שהעסקים שלו נפגעו, שמקום העבודה שלו נפגע. ועכשיו אתם צריכים להסתכל עליהם, לחשוב עליהם לפחות, ולקבל החלטה. האם אתם, בשם המשמעת הקואליציונית המיותרת, כי אתם תצאו מפה בדיוק בעוד שלושה חודשים, תסתכלו אחורה ותגידו, "מה עשינו? למה היינו צריכים את זה? הקשבנו למשמעת קואליציונית מדומיינת, וכשאנחנו בבית, כל מי שפוגש אותנו שואל אותנו איך עשיתם את זה". וגם יתקנו את זה. אני אומר לכם, מאיר כהן שיושב פה, שטרן שיושב פה, זה הדבר הראשון שהם יעשו. אתם שורפים את השם הטוב שלכם, ובאמת יש פה אנשים עם שם מצוין על כלום, על שום דבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אתה מצביע עליהם ולא עליך, למשל? טוב, אתה יכול להמשיך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בכירים ממני. ולכן אני שואל את עצמי, מה מונע מבעדכם לפזר את עצמכם, לצאת לשתות, ללכת לעשות קפה, לדאוג שלא יהיה פה רוב בכמה הסתייגויות? כי אנחנו מבינים שהחוק הזה לא יתקדם לכלום. החוק הזה שעה לא מחזיק בעולם האמיתי. אי אפשר להפלות בין אדם לאדם במדינת ישראל מאכיפה בררנית עד למאה מונחים משפטיים שאני לא רוצה להיכנס אליהם עכשיו. אבל תשאלו את המשפטנים, את הפרקליטות הצבאית, כי אתם לא סומכים על היועמ״ש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> וזה אומר לכם פרקליט צבאי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תבדקו אותי אם אפשר להשוות בין שני אנשים - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני דווקא ביררתי עם מנסור עבאס, הוא אמר, "זה בסדר, אצלנו לא מתגייסים". << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שאתם חזקים מאוד בעסקים בחדרים שאני לא מכיר, אבל אני אומר לך על השולחן, תבדקו עם פרקליטות צבאית ותשאלו אותה אם אפשר להפלות בין שני יהודים, ששניהם קיבלו צו פוקד. איך תפטרו אחד מצו ואת השני לא? מה תגידו כשזה יגיע לבית משפט, בית דין, איך תסבירו את זה? כי מה? יש איזשהו הסבר? אין לכם הסבר, כי אתם לא עושים את זה בצורה הנכונה. גם כשאתם מנסים לעשות את הדרך היא עקומה. היה אפשר לעשות את זה בצורה חכמה, כמו ספורטאים מצטיינים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש דרך לעשות את הדברים. כמו שחקנים מצטיינים, בהרבה מאוד פרמטרים, שהיה אפשר לעשות את זה. אבל אתם אמרתם, "לא, אנחנו רוצים להראות לביבי מי הבוס". הראיתם לביבי מי הבוס, אבל הציבור נפגע, כי אי אפשר להעביר את החוק הזה. לא ביקשתם מכסה מיוחדת לעילויים שבאמת לומדים. שוואלה, אני זורם איתך עם זה. אבל לא ביקשתם את זה. אתם אומרים, אנחנו רוצים את כל הציבור. אי אפשר לעשות את זה, את כל הציבור. כי הצד השני- - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תדייק, רק את "תורתו אומנותו". לא את כל הציבור. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שאתם מבקשים את כל הציבור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אתה לא קראת, אני אסביר לך אחר כך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה רק מי שיגיש שתורתו אומנותו ונמצא בישיבה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל כולם מגישים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איך תבדוק אותם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אותו דבר כמו שהיית בודק עד פקיעת החוק, על ידי הישיבות שהיו, אתה חותם על תצהיר. אותו דבר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר אותך, אתה בן אדם שאומר את האמת. מה שהיה עד, לא היו כאלה שסתם חתמו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני בהסתכלות שלי טוען שכל מי שחתם, חף מפשע עד שלא הוכח אחרת. ולכן כל מי שחתם, אם לא הוכחת אחרת, כנראה שהוא כזה, והוא - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אנחנו יודעים שיש 90,000 רשומים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם יש כאלה שמרמים - - - אצלכם במפלגה כולם דוברי אמת? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה כבר שקר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הזכרת לי שאתמול קפץ לי משהו. יש איזה בחור צעיר אמריקאי שפיתח כלי AI, שאתה שם אותו על הדפדפן בגוגל שלך, ופוליטיקאים שמדברים, ה-AI באונליין רואה את השקרים ומסמן לך אותם. תדע לך שאני שם אותו על הנאום של ביבי ואני מקווה שהוא לא יתפוצץ. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חשבתי שזה יותר חכם שמזהה מתי אתה אומר אמת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, מתי אתה אומר אמת, הוא בודק אותך באונליין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה פוליגרף שעשו לוולדימיר שיצא דובר אמת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ומה עם נאור? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא נעים, עזוב, הוא חבר שלי. נאור שירי, אני מעריך אותו, אוהב אותו. הנה, הוא תלמיד של מאיר, ומאיר גם מתבייש במה שקרה שם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אנחנו לא יודעים מה קרה שם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא ראיתי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני גם לא ראיתי, אני לא יודע אפילו במה מדובר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא יצא שלפחות 50% הוא דובר אמת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע על מה הוא מדובר, אבל הוא תותח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> נאור שירי הוא בחור מעולה וישר, והלוואי עלינו עוד - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור זה חבר - - - מצוין. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> קשה לי להתייחס, כי אני מאמין ל-12 פחות ממה שאני מאמין לנאור, אתה מבין את הבעיה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשסיימתי את השירות הסדיר שובצתי לגדוד צנחנים במילואים. הגדוד היה גדוד 420. ובתקופה מסוימת אלעזר היה המגד של הגדוד הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תגיד גם איזה גדוד זה היה, של המצטיינים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 420 של צנחנים, אנשים טובים. עזבנו את המשפחות שלנו, ובאנו לכל מקום. אבל אני רוצה לספר על אירוע, שתבינו מה המשמעות של להקריב את עצמך למען המדינה. מלחמת לבנון הראשונה, אנחנו נמצאים בפאתי ביירות, ואנחנו עושים מודל לכניסה לביירות. אנחנו יושבים ביישוב מסוים לפני ביירות, באזור דמור, ואנחנו עושים מודלים. זה פלוגה, חלקם כבר נשואים עם ילדים, אני הייתי נשוי שנה, ובשלב מסוים כל אחד שואל את החברים, מי צריך להיות נהג נגמ"ש? כי הנוהל היה שנהגי הנגמשים היו צריכים להישאר, להביא את הכוח, לפרוק אותו ולחזור אחורה. לא מצאנו אחד, וידענו שזה קרב, שייפגעו, וברוך השם, אחרי זה שום דבר לא קרה, ברוך השם, לא היה אחד שהיה מוכן להישאר עם הנגמ"ש. כולם עמדו ואמרו, אנחנו נכנסים להילחם במחבלים. אני מסתכל על האנשים האלה. הגדוד הזה שעכשיו, זה כבר החבר'ה הצעירים, הילדים שלנו, הפערים הם גדולים, עושים, טוחנים ימי מילואים, ואני אומר, בשבילם, ובשביל כל הגדודים, ובשביל כל אנשי המילואים, והסדיר, עליכם אנחנו נתפלל שהדבר הזה שאתם עושים ילמד אתכם מה זה אחריות, ובאמת תחזרו בתשובה. אבל בשביל האנשים האלה אנחנו נמצאים כאן ונלחמים בחוק הזה. לא בשביל להילחם בך, ינון, וגם לא עם פרוש, אלא התפיסה הזאת שעומדים אחרינו, מי ששלח אותנו זה אותם אנשים שמקיזים את דמם, שקוברים את מתיהם, ואנחנו כאן בציווי שלהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הרב קוק האבא נפטר ב-1935, אבל כבר אז הוא אמר - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אלול תרצ"ה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כבר אז הוא אמר, "היוצאים למלחמה להגן על האומה, קדושים הם". הבן שלו, צבי יהודה קוק, כבר תמך, כלומר האבא ב-1935 עדיין אין צה״ל, יש מחתרות, יש מאבק על איזו מדינה תהיה ומתי תהיה מדינה. והוא אמר, "היוצאים למלחמה להגן על האומה, קדושים הם". וכל השירות הצבאי שבאנו למילואים, לא רק שהיו איתנו חבר'ה מהציונות הדתית, היו איתנו חרדים בפלוגה. חרדים שבאו מלימוד תורה ולקח להם זמן להתרגל לביטויים בעברית כי הם למדו ביידיש. והם היו טובי הלוחמים. הם הדביקו אותנו בדברים שלא ידענו, של שילוב, של ישיבה, עם הקרבה. והם קראו לזה קידוש השם. אני למדתי את המושג של קידוש השם מהאנשים האלה שאמרו, "אני אשב בישיבה, אבל אני אבוא לשרת". והם עשו את זה בגאווה גדולה. הם היו אבותיכם. וראו לאן הגעתם. אחד מאנשי הליכוד אמר לי בשבוע שעבר, "מה אתה חושב, שאנחנו לא מתגייסים?" אמרתי לו, "חס וחלילה וחס ושלום. הצבא יש בו גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל". הוויכוח הזה, הבחירות האלה, רק שתדעו לכם, לא יהיה על ימין ושמאל. הם יהיו על משרתים או לא משרתים. על תורמים או לא תורמים. על זה הבחירות האלה תהיינה. ואתם מכשילים את עצמכם שאתם לא קמים, כמו חלק מהחברים שלכם, לפחות באמירה לצאת כנגד ולנסות לעשות הכל בכדי לבטל את הגזירה הזאת. זאת גזירה. היום אנחנו מצביעים על גזירה. אנחנו גוזרים על חלק מהעם להתיש את כוחותיו, לתת את נשמתו, להקריב את נשמתו, ועל חלק אחר אנחנו פוטרים אותה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יוזמת ביסמוט, מתווה ביסמוט, תקראו לנייר המעוות הזה איך שאתם רוצים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה מעוות? אתה מחזיק אותו עם חתימות, עוד 20 שנה הוא יעלה הרבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תראו, זה מתווה ביסמוט. במתווה הזה כתוב, "שנה וחצי ראשונה, 8,160", זאת אומרת זה נגמר ב-30 ביוני, לפני כמה ימים. המספרים האלה, מקובל על כולם שהם לא לומדים תורה, הם רק רשומים בישיבות. אנחנו יודעים מה אומר הרמטכ״ל וכמה חיילים חסרים כל יום. איפה הם אותם אנשים שלא לומדים, שכולם פה יודעים שהם לא לומדים. גם החרדים אמרו, אלה יתגייסו. למה הם לא באים? בגלל שמחכים לחוק עריקים? בגלל שמחכים לחוק לימוד תורה? תראו מה הם עושים לישיבות שהם רשומים בהן. ואני מצטט את ירמיהו. "המערת פריצים היה הבית הזה". כל אותן ישיבות שרשומים בהן עשרות או מאות או לאורך השנים אלפים, הם הופכים את הישיבות למה שאומר הנביא, "המערת פריצים היה הבית הזה". ואין צדיק אחד בסדום הזאת שבאחת ממערות הפריצים האלה, מהישיבות האלה, יבוא ויגיד, "לכו להתגייס". הרי הם יודעים שהם לא לומדים. הם הרי אמרו, הם התחייבו על 8,160 ועל 5,600. איפה הם? אתם יודעים כמה פלוגות, כמה גדודים, כמה חטיבות אפשר היה להקים במספרים האלה? כמה אימהות, כמה ילדים היו יכולים לראות את ההורים שלהם, את האבות שלהם, בחופשת הקיץ, לא בבין הזמנים, שיכולים לטייל איתם לאיפה שהמשתמטים העריקים בבין הזמנים הולכים עם הילדים שלהם. בדיוק ככה הופכים ישיבות למערת פריצים, כדברי הנביא ירמיהו, ואחר כך יגידו, "היכל השם, היכל השם, היכל השם". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני בעד שקדי, כן? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אמשיך. הוא אמר שקדי, אמר את שם הקוד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שומעת את חבר הכנסת פרוש שמצטט את שקדי לאורך דיונים רבים. אני מניחה שהוא קרא את הדוח בקפידה. אלא שבתוך הדוח מוצג שרק 30% מתוך אותם 90,000 הם באמת לומדים. זה מה שהוצג בדוח. זה הנתונים ששקדי אסף. אני שואלת, איפה ה-70%? למה ה-70% לא התייצבו? אם חבר הכנסת גולדקנופ מסוגל להוביל שיירות המוניות של מכוניות עם שלטי "נמות ולא נתגייס", ואתם טוענים לכך שאתם ההנהגה של הציבור, החרדי, למה ה-70% לא מגיעים עכשיו לבקו״ם? למה אנחנו לא רואים איזשהו שינוי בתמונת המצב? איפה הם? איפה אותם 70% מתוך ה-90,000 שיכלו להיות אלפים ורבבות של אלפים, שמגיעים לכאן ונותנים מענה לצרכים הכל-כך בוערים של הרמטכ״ל, שמנופף פה כל הזמן דגלים אדומים. לאורך שנים סברתי שהכל מתחיל קודם כל בחינוך ובדרך ארץ. שירות משמעותי בצה״ל זה אחד מערכי היסוד שמובילים את הציבור שממנו אני מגיעה. ביישוב שאני גרה במודיעין יש למעלה מ-97% שמתגייסים, כמעט 90% יוצאים לקצונה, 95% לוחמים ולוחמות. יישוב שמחנך לשירות משמעותי, ורואים את זה בקצה גם בגיוס לצה״ל ובמדד הגיוס לצה״ל. אנחנו שומרים לאורך שנים על מיקום ראשון בטבלה של השוואה בין ערים. ואני רוצה לשאול אתכם, יש דבר שנקרא חינוך לדרך ארץ ולערכים ולערכי תורה. אני קוראת לזה ערכי מסורת, אתם קוראים לזה ערכי תורה. אבל הדרך ארץ אין ספק שזה ערכים שגם אתם מאמינים בהם. איפה אותם אנשים שיושבים על הברזלים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו בבקשה, שש הסתייגויות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פרוש יש לו טכניקה. יש לי זקן לבן עם העיסוק שלו עם הגיוס. ב-2014, כשהיה חוק שהיום החרדים היו מתנפלים עליו ומנשקים אותו ולוקחים אותו, פרוש כל הזמן אמר, "ומה עם הנשים הדרוזיות? למה הם לא מתגייסים?", כאילו תירוץ, למה, הוא התגייס? כשהנשים הדרוזיות התגייסו. עכשיו כל הזמן הוא אומר, "שקדי", "שקדי", "שקדי". וכמו שאמרה פה חברתי שרון, בשקדי יש מספרים של עשרות אלפים שלא לומדים. ופרוש ימשיך להגיד שקדי והנשים הדרוזיות, ואחר כך גם יגידו, "ומה עם הערבים?", יגידו "ישראל ערבים זה לזה", אבל פרוש ישאל, "ומה עם הערבים? ומה עם הנשים הדרוזיות?" העיקר שהנכדים שלו לא יעשו יום אחד אפילו בלבנון. בדוח שקדי דיברו על יצירת התנאים, הנה הצבא יצר תנאים, יש חטיבת חשמונאים, יש שם תנאים שאין בכנסת, ואין בבני ברק, ואין במאה שערים בירושלים. כל הכשרויות שרוצים, נשים לא נכנסות לגדר בכלל, והם ימשיכו להגיד, "הצבא לא רוצה, הצבא קודם יגייס נשים דרוזיות", העיקר שהם יוכלו לחגוג בבין הזמנים, במעיינות, בחופים, בדרכים, ומי שישלם את המחיר, עוד לפני שמדברים על דם, במבנה המשפחתי, בהיעדר החופשות, בחגים שיש עליהם סימני שאלה, זה המשרתים, שמספרם הולך ויורד, שבגלל זה אנחנו מכירים את מה שקורה גם ביחידות המילואים. אחוזי התייצבות שהולכים ויורדים הם מזמן כבר לא 80% וגם לא 75%. ומשפחות שמתפרקות, ובסל השירותים שהצבא נותן, זה ייעוץ פסיכולוגי, שפעם לא היו דברים כאלה. למשפחות, ייעוץ זוגי, ייעוץ לילדים שחוזרים להרטיב, ייעוץ לילדים שמתכרבלים גם בקיץ בשמיכות. כל הדברים האלה, חלקם הגדול זה בעיקר שהמשתמטים האלה, העריקים האלה, שאנחנו מתכנסים פה לתת להם פטור, לא נכנסים מתחת לאלונקה. ועל זה בוכה הנביא, ועל זה אנחנו הולכים לבחירות. גם על זה, על הרצף הזה, שמהחורבן שהממשלה הזאת הביאה עלינו עד היום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו שש הסתייגויות. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 50 עד 55. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יושבים במליאה כאן, בכנסת, ולא מאמינים, אם זה לא היינו אנחנו, היינו מודים על כל הטוב למערכת הבחירות שקואליציית החורבן, או חורבן 7 באוקטובר, מפילה עלינו. עכשיו בחדר כאן, החרדים ניצחו עוד פעם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אתה יודע? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> התחילו להכין לקריאה שנייה ושלישית את חוק חשיבות לומדי התורה. ראש הוועדה אופיר כץ אמר שהם עובדים על שינוי ויוסיפו לחוק את חשיבות לימוד התורה, או יוסיפו לחוק שהחוק הוא רק הצהרתי, מכל זה יצא קדחת. גפני ודרעי התעקשו. ונשאר כמו שהוא. בדיוק כמו שהשחיתות בכשרות, גם היא הולכת לבוא למליאה. בשבוע הבא, כל החוקים יהיו איך מסובבים את הרגל על היהדות של המדינה, על הערכים של המדינה, על משרתי המילואים, על משפחות משרתי המילואים, על פצועי צה״ל, אלה שפצועים פיזית, אלה שפצועים נפשית. אנחנו נמשיך לתת כסף לכל אותם מוסדות חינוך, ותדעו שגם הרגע ממשיכים לתת כסף למוסדות חינוך שאומרים, לא רק הפטור, לא על גיל 18, על גיל 16-17, לא מדבר על 12, על 15, 16, 17, מוסדות חינוך חרדיים שמחנכים ומלמדים את השיטות איך לא להתגייס. והממשלה הזאת, ממשלת החורבן הזאת, ממשלת 7 באוקטובר, ממשיכים לתת להם כסף, העיקר שיבנו את הגואליציה הבאה. ככה הם חושבים. בתקווה שהקואליציה הבאה תהיה קואליציה של ברית המשרתים באמת. לא רק כאלה שעושים צבא, כאלה שמבינים מה המושג של ברית משרתים. וכשזה יבוא, כל האלה שאולי דואגים לאיפה הם יחיו ואיפה הילדים שלהם ושוקלים לעזוב את הארץ, יישארו יחד איתנו, בגלל שנהפוך את זה לבית לאומי, לעם היהודי שחיים בו יחד ולא יוצרים שנאה ופילוג כמו שנתניהו ממשיך לעשות כל יום. זאת כל ישותו. הפרד ומשול בתוך חלקי העם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שאמרו לי, באופן סודי, שבכספים שמאשרים עכשיו לבתי ספר, גם לערבים מאשרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להודות לחבר הכנסת פרוש, המשתמט הידוע, שמחזק את מה שאמרתי עד עכשיו, שמעתם. דיברתי שהוא מדבר על הנשים הדרוזיות, דיברתי שהוא מדבר על הערבים, אחרי שהם ישרתו, הוא ישרת, והנה הוא מביא לנו עכשיו גם כן, שכסף נותנים, לא רק - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מידע סודי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך תודה, פרוש. אם היה ספק אם אני צודק או לא צודק, בא חבר הכנסת פרוש ואמר, "הוא צודק". בכספים שמעבירים למוסדות שמחנכים לעריקות ולאי שירות, לא מעבירים רק למוסדות, לישיבות החרדיות, אלה שבגילאי 16, 17, 18, אלא גם לגיל המקביל אצל הערבים. פרוש, נראה לי שאתה הצבעת אפילו בעד חוק הלאום, למרות שאני יודע שאתה לא מאמין בציונות. אני יודע את זה. לא רק אתה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בהשראה של מאיר כהן, לאהבה ולא לשנאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם לא רצו להיות בממשלה, רק בג"ץ של יש עתיד אמר, "יש לכם טיפת אחריות". עד אז הם אמרו, "לא רוצים שרים". בגג הגיעו לסגן שר בהקשרים האלה, אבל רק בגלל שהיה בגץ הם נכנסו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק רגע. מירב עם עדכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הלומי הקרב פוצצו את הדיון בוועדת הכנסת. לקח להם חצי שעה להבין שהחוק לא אומר עליהם מילה. בלגן, בכי, דמעות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מירב, מי מנהל את הדיון? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> חרדי אחד, חרדי, שלא משרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הלומי הקרב נכנסו לתוך העיגול ופוצצו אותו, והם כועסים על כולם. אני לא יודעת למה כועסים עליי. הם כועסים על כל האופוזיציה גם. "אתם כולם אותו הדבר". לא, לא כולם כל דבר. האנשים האלה יושבים שנתיים וחצי בוכים. לקח להם שעתיים, ואז הם קלטו שהדיון הולך בכלל רק על לימוד תורה. ואז הם פתחו את הזה, נכנסו לאמצע. גולדקנופ יושב שם, מדברים איתו. ויוסי טייב מפה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חכי שהלוחמים יצאו מלבנון בסוף שבוע ויבינו את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פרוש אולי רוצה כמה דקות לענות למה שאמרתי לו? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> על שקדי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דוח שקדי זה לשון הקודש. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> אנחנו בהסתייגות 62. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה יהדות התורה משכו את ההסתייגויות שלה? נרקם משהו? נרקם דיל? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאיפה הם משכו את ההסתייגויות? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הם הגישו לשם. מה הדיל? ינון, תן לנו מידע פנימי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרה מירב בן ארי. אני יושב פה, אני לא יודע. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני עוקב אחרי דפנה ליאל, והיא לא אמרה למה. אולי נעזור לה לדעת למה. פרוש, תן לדפנה ליאל את המשך המשפט. משכו את ההסתייגויות כי? משהו? כלום? ראו את האור? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כי שקדי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה משכו את ההסתייגויות יהדות התורה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> גילוי נאות, שקדי היא בן דוד שלי, אני והוא הונגרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם רון כץ הונגרי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסוף זה יהיה מאותו כפר. פרוש, אתה גם דובר הונגרית או רק הונגרי? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> פרוש, אם שקדי היה בן דוד שלך, אני חושב שחלק לפחות מהמשפחה שלך היה משרת. חלק, לא כולם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בוועדת החקירה אני אבוא להעיד על הרצינות של האופוזיציה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה ועדת חקירה תהיה? אה, על לחוק הזה יעשו ועדת חקירה. הבנתי. אתה צודק. באמת צריך ועדות חקירה. פרוש אמר שתהיה ועדת חקירה והוא יבוא להעיד. אני רק לא הבנתי איזה ועדת חקירה. על החוק? על הדיון? על מה תהיה ועדת חקירה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא היית, על הנשים הדרוזיות. איך הן לא מתגייסות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> על הנשים הדרוזיות. אני לא מבין אבל זה הקטע עם המפלגות הלא-ציוניות שיושבות בתוך הכנסת. זו שאלה כללית לכולם, לא רק לחברנו שיושב פה. באופן כללי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה פעם שמעת את יהדות התורה, זה של פרוש, שמדברים על ציונות, שהם חלק מהציונות? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור שלא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל המשכורת באה בצורה ציונית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה משהו אחר. אין לזה צבע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה לחשוב בקול רם, איתך ינון, מה ההורים שלנו, זיכרונם לברכה, ואני הכרתי- - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמא שלי עדיין בחיים, שתהיה בריאה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, אביך. הרבה בריאות ואריכות חיים, בעזרת השם. מה הם ידעו, מה היה בפשטותם, איזה מין אנשים הם היו, איזה דרך ארץ. הם היו אנשים דתיים, והתפללו. והיהדות מבחינתם הייתה יהדות כהלכתה. ובאנו, אני הייתי בן שבע, עלינו ארצה עם משפחה ברוכת ילדי, בשנת 1962. עצרו את חייהם, עלו לארץ, הגענו למעברה בירוחם. אמי לא עבדה, טיפלה בנו, בילדים שלה. אבי יצא לעבוד במחצבה. ואני זוכר את ההתרגשות הגדולה שלו, שאחי הבכור, ייבדל לחיים ארוכים, התגייס לצבא. הוא היה גאה. הוא היה מספר לכולם, "הבן שלי משרת בחטיבה 7. הבן שלי טנקיסט". ואחותי התגייסה, ולמרות שהוא היה איש דתי, אחות החליטה להתגייס, אמר לה, "לכי". ואני התגייסתי, ומצאנו את עצמנו משפחה בדימונה, ולא רק אני, כל השכנים שלנו, משפחת אבוטבול, לכולם היו ארבעה-חמישה ילדים בצבא במקביל. וכל מוצאי שבת אחת לחודש, כשהיינו יוצאים, אבי היה אומר, "לכו להושיע את עם ישראל. האמינו לי", ככה הוא היה אומר. הוא היה נותן לנו את המעט כסף שיש לו בכדי שיהיה לנו לצבא, ו"לכו תושיעו את עם ישראל". מעולם לא חשב להגיד למישהו מאיתנו, אל תתגייסו, או תעשו מעט. הוא היה גאה בזכות שנפלה בידיו לעלות ממרוקו עם ילדיו, ולראות את ילדיו מתגייסים לצבא. והיינו שלושתנו במלחמת יום הכיפורים, ודאגתו הייתה גדולה, ואני זוכר את אמי מתייסרת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ואני זוכר את אמי מתייסרת, וכשאני יוצא חצי מהתרמיל שלי היה קמעות וספרי תהילים, ובכל כיס שהיה הייתה דוחפת ספרי תהילים, והרב הזה והרבה הזה, אנחנו הסתכלנו על זה בחרדת קודש. היה בתוכנו הערצת קדושים. אומר נדב אבוקסיס, הסטנדאפיסט מחצור, נדמה לי, שעד גיל 13 הוא היה בטוח שהבאבא סאלי זה הסבא שלו. כי כל הבית היה מלא בתמונות של הבאבא סאלי, וככה אנחנו גם הרגשנו. הבית שלנו היה עם צדיקים, אתה יודע על מה אני מדבר, דנינו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבא שלי ייסד את בית הכנסת על שם רבי עמרן בן דיוואן באופקים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זכר צדיק לברכה, באמת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל כשהיה בשבת משחק כדורגל, היינו באים אליו ואומרים לו, "אבא, תצמצם את דברי החכמים, כי יש משחק". והוא היה מנהל את הלו״ז לפי המשחק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מעבר לנוסטלגיה ולהומור שזה מעלה בתוכנו, מה הייתה תרומתו של הדור הזה? והוא השאיר אחריו מורשת. מה ישאירו אחריהם אנשים שתומכים בהפרדה בין דם לדם בתוך העם היהודי, בתוך המדינה הזאת? נכנסו לכאן הלומי קרב, פגועים בנפשם, אנשים שקופים, שחודשים יושבים כאן ומבטיחים להם שהם יכניסו שורה שהשירות הצבאי כערך. ועכשיו, דקה לפני, הם יושבים בוועדה ומסתבר הטילו טלית בפניהם. זה איום ונורא. ואתם יושבים, מסתכלים בטלפונים, שומעים מי בעד, מי נגד, מרימים את הידיים, ואף אחד לא שואל את עצמו על מה אני מצביע. אתם מצביעים על - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא היה הונגרי או לא, זו הייתה השאלה פה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תפסיק, פרוש. ההערות שלך מבישות אותך. לא אמרתי שום דבר עליך. זו דעתי. אתה אחרי זה יכול לדבר עלינו הכופרים. אני לא אפריע לך. אבל אני אפילו לא קורא לך כופר. וגם כשאני מוכיח אותך, אני עושה את זה בכבוד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אומר לי "תשתוק". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הלאה. שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> "מיוון", פרוש. לפחות נדבר הונגרית. מי שרוצה לדעת הונגרי שיידע הונגרית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אמרת בהונגרית? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> "מה שלומך? מה נשמע?". ניסיתי לעשות איתו ברית בעברית, אני מנסה לעשות את זה בהונגרית, איזה שפה שהוא רוצה, אני לא רוצה שנהיה אויבים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מינדקו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איגן. פרוש, מאיפה אתה? אבא שלי עלה רק בגיל 34, אנחנו ממש הונגרים, אמיתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איך אתה מגיע לבאבא סאלי? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אימא שלי טוניסאית. זה מה שרציתי להגיד, זה המשפט הבא שלי. תראה, פרוש, איך אפשר לעשות קצת מכל דבר. ואפשר גם למצוא פתרונות, גם לדברים האלה. ושוב אני אומר, ואני אחזור על זה עוד אלף פעמים, כי אני יודע שיש ציבור, בייחוד הציבור שלכם, שכן צופה בדיוני הוועדה, ועוד יש לו איזושהי תקווה שאולי משהו יקרה. אתם מטעים את הציבור שלכם. אתם, בדיוק כמוני, יודעים שלא יצא מהחוק הזה כלום. כמו שהתפוצצה הוועדה של אופיר כץ בוועדת כנסת, כי הלומי הקרב, הגיבורים באמת, הבינו שעובדים עליהם ומנסים לעשות עליהם סיבוב. גם הציבור שלכם צריך להבין שאתם עובדים עליו ועושים עליו סיבוב. החוק הזה לא יראה אור יום, הוא לא יעזור לעריק בקו״ם אחד, כי אי אפשר לפטור בין אותה אוכלוסייה שקיבלו צו פוקד. זה החוק, ואתם לא משנים את החוק, אתם לא מתעסקים בבעיה, אתם מנסים לשים פלסטר על בעיה קיימת. אולי גלעד יסביר לפורוש בהפסקה, בהתייעצות הבאה, שאם שני אנשים, למשל אם אני וינון קיבלנו צו, אי אפשר לפטור את ינון מעריקות אחרי שהוא קיבל את הצו ואותי לא, אם שנינו נהיה עריקים. זה לא עובד. במקרה של ינון הוא גם עשה שירות לאומי, אז לא צריך לפטור אותו. ואני גם עשיתי שש שנים, אני מוכן לתת לך שלוש. שנהיה פיטים. פורוש, אותך למשל, עם ארבעה חודשי משק דת שלך, אני רוצה שתבין את המשמעויות החוקתיות והמשפטיות של האירוע. אם אתה היית מקבל צו, ושטרן מקבל צו, ושניכם עריקים, שניכם תישפטו. אי-אפשר לפטור רק אותך, כי לך יש כיפה, למרות שגם לשטרן יש כיפה, ואת שטרן לא, כי הכיפה שונה היא בצבע אחר. ולכן, אני שוב מסביר, בפעם המי יודע כמה, החוק הזה ייגמר בדיוני הוועדה, לא יראה אור יום, והעריקים יישארו עריקים. ואני מציע לכולם להסדיר את מעמדם מול הצבא, כי זה ילך ויסתבך. ותקום פה ממשלה ציונית וטובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הלאה, שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר כשנכנסתי לכנסת, אמרו לי ועדת חוץ וביטחון, זה היה כזה, וואו, להיות חבר ועדת חוץ וביטחון זה מטורף. ואז אתה מגיע לוועדה הזאת, ותראה במה מתעסקים. מתעסקים ב-איך לפטור אנשים מהצבא. עומד פה ראש אכ״א, מגיע לוועדה. הקצינים שלו הגיעו לוועדה. הרמטכ״ל פנה לוועדה השבוע ואמר, "לצבא חסר חיילים". מה אתם אומרים לו? אם הרמטכ״ל היה יושב מול פרוש ואומר לו, "אדון פרוש היקר, חסר לי לוחמים. לך יש צעירים בריאים שיכולים לתת כתף לאחים שלהם היהודים בשביל שהבתים שלהם לא יתפרקו, בשביל העסקים שלהם שלא יתפרקו, בשביל שיהיה להם קצת יותר קל בחיים אחרי שהם שירתו 700 ימים". מה היית אומר לו? כלום? לא היית אומר לו כלום? שום דבר? חתן ביום חופתו אמור לצאת ולהגן על המדינה. לא היית אומר לו כלום? לא אכפת לך? זה לא מעניין אותך? אז למה אתה פה? את מי אתה משרת? עבור מי אתה עובד אם לא עבור מדינת ישראל ועם ישראל? אם יתקפו אותנו והצבא יצטרך להגן עלינו, מה תעשה? הרי תצפה שהצבא יגן עליך, לא תעמוד מול נשק ואני לא יודע מה תעשה. תחכה שהחיילים יבואו. למה זה צריך להיות רק חיילים מהצד שלנו? למה זה לא יכול להיות כל החיילים? כל האזרחים במדינת ישראל. כל מי שמקבל מהמדינה הטבות, כל מי שמקבל מהמדינה אלף ואחת דברים. אני מוכן לעשות איתך הסכם אחר, תגידו, "אנחנו לא רוצים להיות חלק. אנחנו לא רוצים קצבאות, לא רוצים הטבות, לא רוצים כלום. תשחררו אותנו מהצבא ואנחנו לא צריכים שום דבר מהמדינה". אבל גם את זה אתם לא אומרים. אתם לא אומרים, "אנחנו לא ניקח כלום וגם לא ניתן", אתם אומרים "אנחנו ניקח הכל, אבל לא ניתן כלום". וזה לא יכול לעבוד במדינה הזאת. זה עבד יותר מדי שנים, החזקנו את זה איכשהו, ולא יכול לעבוד יותר כי הצבא קטן מדי, כי האתגרים גדולים מדי. לא יכול לעבוד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא קרא עיתונים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה רשום בעיתונים? אני אשמח לשמוע מה פרוש היה עונה עכשיו לרמטכ״ל אם היה אומר לו את זה, "בוא תעזור לי". אח שלך קורא לך לעזרה, מה אתה אומר לו? כלום? שום דבר? בדיוק מה שאתם עושים. הבאסה הכי גדולה זה שיש כל כך הרבה יהודים טובים, חרדים, שכן עזרו וכן עוזרים וכן תורמים, חושבים שכולם כמוכם, וכולם לא כמוכם. אז אני כל פעם אזכיר את יוסי טייב שהיה לוחם בגבעתי, ואת ינון שתרם, ואת משה ארבל שתרם, ואת אוריאל בוסו שתרם, ואתם מכפישים את כולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הגיע הזמן לסוג של סיכומים, כי אנחנו בשלהי הממשלה הזו, אפשר לעשות סיכום פנינו לאן ומה עשינו עד הלום. מורשת נתניהו, כנסת 2026, תהיה מאוד מרתקת, כי הדבר הכי משמעותי בכנסת הזאת, בראשות הממשלה הזאת, זה קודם כול, ההישג האדיר של טבח 7 באוקטובר, שביום אחד נרצחו 2,000 יהודים, 251 חטופים באותו יום. במשך שלוש שנים כל הזירות פתוחות. אפשר לראות מה קורה בזירה בעזה. חמאס מחדש את כוחו באמצעות משאיות הסיוע בחסות הממשלה הזו, שמוכר אותם, מתחזק, הם מתחזקים, בונים את כוחם ומתכננים כבר את ההתפרצות הבאה. אפשר לראות מה קורה בצפון, סוג של הפסקת אש מדומיינת. חיילינו לא מפסיקים להילחם בדרום, בצפון. וגם מה שקורה באיראן, עוד זה מדבר וזה בא, ברור לחלוטין שהסכם המסגרת האלמותי לא לוקח אותנו לשום מקום, חוץ מזה ששעון החול כבר עובד עד לסבב הבא. גם בנושאים הפנימיים, הממשלה הזאת הובילה אותנו לזה שאזרחי ישראל הגיעו למצב שהם נמצאים במציאות הכי-הכי מורכבת שהם ידעו אי פעם. עשרות ומאות אלפים של לוחמים נאנקים תחת עומס ושחקה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ולוחמות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולוחמות שכורעות תחת הנטל, מתייצבות, לא עושות לעצמן שום הנחה. מתנדבות. 50 אלף נשים במערכה האחרונה, כי הם מבינים שזה הבית של כולנו. והלוחמים האלה פשוט נאנקים תחת עומס ושחיקה מאות ימי מילואים. הלומי קרב מתפרצים פה בתוך הכנסת בזעקת חייהם, כי אף אחד לא מקשיב להם פה. לא רק במשך השלוש שנים האחרונות, גם לא עכשיו. אומרים להם "כן", "כן", ובסוף מביאים להם חוק-יסוד לימוד תורה, שהוא מעל הגב של הלוחמים. זה מגיע בסוף לקצה של הקצה של הקצה. אבל מה שכן יהיה במורשת המפוארת של נתניהו, זה שני חוקים. חוקי שמירת הגוש. אחד, זה חוק פטור ממעצר לעריקים חרדים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. נעצור במתח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. נצא להפסקה לתפילת מנחה וארוחת צוהריים, מי שרוצה. אנחנו נחזור ב-14:10. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:26 ונתחדשה בשעה 14:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חזרנו לדיון. הסתייגות 98. עשר הסתייגויות, חמש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בשביל לחבר את הצופים ומאות אלפי העוקבים של ועדת חוץ וביטחון, אנחנו דנים כרגע בתנאים לפטור עריקים, אבל רק מסוג אחד, מהצבא. שזה התפלפלות יפה. אנחנו מפרגנים להתפלפלות. אתה יכול להגיב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זמן שלי שלך, אחי. אותו דבר, אחים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה אומר דברים, ויכול להיות שאתה צודק בזה שזה לאוכלוסייה מסוימת, אבל זה גם בתנאים מסוימים ובגלל מקרה מסוים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה התנאים המסוימים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא צריך להוכיח קודם כל תורתו אומנותו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא להוכיח. הוא צריך רק להצהיר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא מוכן לחתום על שום תצהיר שהוא שקר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו יודעים שיש תצהירים שהם שקר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> המשטרה תטפל בהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלום רוצה להגיד משהו. אתה מסכים לשלום? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בוודאי, אנחנו כולנו בדיון תרבותי פה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> החוק הזה אולי קובע פרוצדורה לגבי החרדים, אבל הוא לא פוטר את החילוניים לשיטתך מלאכוף את החוק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> החוק אומר שאתה לא עוצר מישהו שמקבל אסמכתה של הרב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר שמי שתורתו אומנותו, מקפיאים לו כל התהליכים. כלומר, אם היום הוא נמצא במעמד של צו 12, כשיפקע החוק, זה לא אומר שהוא חוזר להתחלה. זה מקפיא, זה לא עוצר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מקפיא. עריק חילוני שנמצא באותו סטטוס של עריקות בגלל מצב רפואי. הצבא כן קיבל, לא קיבל, לא עשו לו ועדות רפואיות, כן עשו לו ועדות רפואיות. מה ההבדל? למה לא מקפיאים גם לאותו עריק חילוני בדיוק את אותו דבר? עם הצהרה רפואית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בהצהרה רפואית, אתה יודע שבדרך כלל בצבא הם לא כאלה כשיש לו הצהרה רפואית של דברים מסוימים - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, לפעמים לא מקבלים, לא עושים ועדות בזמן, כן לא עושים ועדות בזמן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה לא תיזום תיקון? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לכל העריקים בצבא? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> על המצב הזה שאתה מציין, ואתה חושב שזה פגום משהו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא מדובר על כל החרדים העריקים. אנחנו מדברים על אלה שלומדים ושמגישים תצהיר שתורתו אומנותו. הצבעה על עשר הסתייגויות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצבעה על עשר הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות לא התקבלו. הצבעה לא אושרה הסתייגויות מ-108 עד 118. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמע נדוש, אבל אני אגיד את זה עוד פעם. הרי ברור לכולכם, כולל לך, דנינו, ולשאר חבריי, ברור מעל לכל ספק שהנסיבות מאוד מאוד השתנו אחרי 7 באוקטובר. והיום בצבא מדברים על חוסר בכ-18-17 גדודים. אתה היית בצבא, אתה יודע מה המשמעות. זה חוסר של זעקה אמיתית, זה לא חוסר שמישהו משחק עם המספרים. לפני כשעתיים נשמעו אזעקות בירדן. איראן ירתה על ירדן לפני כשעתיים, יש אזעקות. מי שחושב שאנחנו לא נמצאים בליבת השינויים והמלחמה הנוראה במזרח התיכון, טועה. זה בינתיים ככה מטפטף סביבנו. זה יגיע. יושב הרמטכ״ל ויושבים קציני הצבא ומספרים על כל האתגרים האסטרטגיים שאנחנו מחויבים להם. הצפון, אני שמח על ההסכם ואמרתי את זה בתקשורת. יש הסכם עם לבנון, זה פותח אפשרות לנהל משא ומתן עם מדינה ריבונית. אני שמח על כך ומברך על כך. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח במשהו להשתלט על החיזבאללה, כי בינתיים החיזבאללה, בניגוד למה שאמרנו בסבב האחרון, נמצא עמוק בתוך לבנון. כ-40% מחיילי צבא לבנון הם שיעים. כל דרום לבנון הוא שיעי. אני מכיר את הגזרה הזאת כמו את כף היד. הייתי שם הרבה מאוד שנים. הוא שיעי לגמרי. לבנון עדיין לא הסתיימה. האתגר הוא אתגר גדול. עדיין לא חזרו לקריית שמונה, ועדיין מטולה, אחרי שהיא דיממה, מתחילה להתאושש. הייתי בשלומי, ראיתי שם התאוששות יפה. יש אנשים. אבל עדיין בנהריה, אצל רונן מראלי, עדיין הם מלקקים את פצעי המלחמה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גם מראלי וגם בשלומי, ההנהגה שם ממש יוצאת מן הכלל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גם גבי נעמן וגם מראלי הם אנשים נהדרים, אני מכיר אותם. גבי, אפילו הייתי ראש עיר ביחד איתו. המזל הגדול שלנו הוא שיש לנו במדינה הזאת את ראשי הערים וראשי המועצות. הם הזרוע הביצועית הטובה ביותר, כולל אחיך באופקים. הזרוע הביצועית הטובה ביותר שיכולה להיות במדינה הזאת, ומזל שהם קיימים. תזכור, בתקופת הקורונה, במלחמה, איך הם תפקדו. הגעתי לדימונה, ראיתי את ראש העיר כמה שעות אחרי הטיל הנורא שהתפוצץ שם. איך הם רצו. גם בקריית שמונה ראיתי את ראש העיר שם התרוצץ. בוודאי את כל ראשי המועצות. זה לבנון. אני מסתכל על סוריה. אני מאלה שחוששים ממה שקורה בסוריה, הבחור הזה, הז'ולאני הזה, אנחנו יודעים היכן מקורותיו. ואנחנו יודעים שלמרות האצטלה של "אני עושה סד"ר, עדיין יש שם מיליציות מטורפות, וחלקן מיליציות באישורו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלה. הצבעה לא אושרה הסתייגויות מ-121 עד 130. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בנוגע למה שאמרת על סוריה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך דקה מה-5 דקות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כשהייתי נכנס לחדר המבצעים בחצרים, והייתה שם המפה של רמת הגולן, לא לפני הרבה זמן היו שם 12 דיוויזיות משוריינות, 500 מטוסי קרב, ערימות של טילים מסומנים, וכל הזמן היה שם המפקד אשר שניר, שאם הוא היה ב-7 באוקטובר, עליו השלום, זה לא היה קורה, כי המפקד הזה היה איש דאגן. הוא תמיד היה שואל, "מה יקרה אם היום בלילה אסד אומר ל-5 דיוויזיות האלה, סעו קדימה", בשעתיים הם היו בכנרת. אנחנו גם צריכים להבין שהמזרח התיכון בהרבה איומים הוא קטן יותר. הרבה יותר קטן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מסתכל על ירדן, ואני אומר את זה כהקדמה לצורך הגדול מאוד בחיילים, שפה זה כאילו אנחנו צריכים כסף, לא צריכים חיילים. ירדן, הממלכה השמית, אנחנו מתחזקים אותה. 70% מתושבי ירדן הם פלסטינאים. יש שם רחוב מאוד לא שקט. על הגבול המזרחי של ירדן מתדפקים, מתדפקות כל המיליציות הפרו-איראניות. וברור לנו שאם חס ושלום המלך הזה נופל, אנחנו מוצאים את עצמנו בחזית אחת מול איראן, כמו שיש לנו בחיזבאללה בצפון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> המבצע האחרון באיראן באמת החליש את האיום על ירדן, בין השאר. זה אחד התוצרים החשובים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ובכל זאת, היום הם חטפו. לא לירדנים דאגתי, דאגתי לזה שכששעת השין תגיע, שאנחנו נהיה מוכנים מבחינת הצבא. מי שנוסע מנאות הכיכר לאילת, אני לא יודע מי מכם נסע דרך הערבה. אני רוצה שתדעו שהגבול הזה הוא גבול בעייתי מאוד. סביב כל האתגרים האלה מגיע הרמטכ״ל ואומר, "אני צריך 17 גדודים לפחות עכשיו". ניחא שהתווכחנו על החוק ואמרנו יהיו שלושת אלפים, ארבעת אלפים, חמשת אלפים, אבל פה אנחנו מדברים על השתמטות מוחלטת. אין דבר וחצי דבר, לא יהיה דבר וחצי דבר. ואנחנו רואים את החרפה בוועדת הכנסת שנכנסים לשם הלאומי הקרב. אתמול אני שמעתי באוזניי את אנשי הליכוד מבטיחים להם שיהיה שינוי נוסף. שמעתי באוזניי את אנשי הליכוד שאומרים להם, "אל תדאגו, המשפט הזה ייכנס", של הערכה של לוחמים. לא מיני ולא מקצתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בהפסקה שהייתה עכשיו טיפלתי בנושא, מנסים לעשות משהו שבסופו של דבר יהיה משהו. כולנו מעריכים, אנחנו לא צריכים להגיד לך את זה, אתה גם מאמין בזה שאנחנו מעריכים. אנחנו מנסים למצוא פתרון יצירתי. גם כשהייתי בהפסקה, טיפלתי בזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הסתייגויות 131 עד 140. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הצעה לכם. אני לא יודע אם הרב פרוש היה מוכן להגיד איך הוא רואה את זה מהצד השני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לשמוע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם תתנו את הדקות, והוא יסכים, זה יהיה מעניין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני נותן, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כל אחד באמונה שלו. אני חוזר ואומר, הצבא, אחרי פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, הצבא, שר הביטחון גלנט, הוא לא היה ימני, הוא היה מהשמאל, אתם טוענים. הרמטכ״ל הרצי הלוי, מנכ״ל משרד הביטחון, שהיום הוא הרמטכ״ל, מינו ועדה של אנשי צבא. ושם שקדי כותב במפורש בדוח שלו, שאלה שלומדים שלוש משמרות, בוקר, צהריים ולילה, הם ממשיכים ללמוד. אני אדם מקצועי. הצבא כמקצועי, לא כפוליטיקה, כך כותב - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה היה לפני 7 באוקטובר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אחרי 7 באוקטובר מינו אותם. במאי 2024 יש דוח מסכם, הצעות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, 30% מתוך 70%. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הם התמנו בדצמבר 2023. כך שקדי כותב. שקדי קובע בהתחלה, "שמירה על ערכי הליבה של העולם החרדי, שומרים על לומדי תורה שתורתם אומנותם, לומדים שלושה סדרים ביום". אחר כך הוא נכנס לשאלה, מי שלא לומד. אבל אלה שלומדים, זו המלצה מקצועית, זו לא פוליטיקה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת פרוש, איפה אלו שלא לומדים? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תבקשי ממצ"ח שיחפשו אותם. אני עובד במשטרה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה עובד אצלם, כי אתה מחוקק חוק הקפאת מעצרים. זה מה שאתה עושה. אתה עובד אצל אלה שמשתמטים. עכשיו אתה רוצה להגן על כולם - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כשאנחנו נדע, סגור הרמטית, כל מי שלומד מקבל דיחוי, תתחילו לדבר. אבל הפוליטיקאים כל הזמן מערערים. אז מה יש לדבר? יש פה המלצות מקצועיות. מה שהם עושים זה פוליטיקה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ההמלצות מקצועיות לא חוקקת, אתה מחוקק מטריית הגנה, כיפת ברזל, לכל המשתמטים, כדי שלא נוכל לדעת בדיוק מה קורה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה שמעת ממני משפט כזה? כך היא שומעת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיד שאלה שלא לומדים התגייסו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> קודם כל תגידי את שכל מי שלומד שלוש משמרות מקבל דיחוי. שהם יכריזו שמי שלומד שלוש משמרות, יש לו דיחוי. תכריזו. אתם לא רוצים, כי אתם פוליטיקאים. אתם מסרסים המלצה מקצועית של הצבא, ובאים אליהם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שמונה עשורים אתם משתמטים. השתמטות המונית עכשיו תחוקקו, עם עריקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשהבסיס הוא מעוות, לכן אפשר לשמוע טיעונים מהסוג הזה. כלומר, ברור לנו שצריכה להיות כאן אפליה בין דם לדם. אל תתווכחו איתי על זה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לי זה לא ברור, חבר הכנסת כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני כשפרוש מדבר, ברור שיש אפליה. עכשיו, על זה, בואו אני אבנה לכם את הטיעון שלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות לא התקבלו. הצבעה לא אושרו הסתייגויות 140 עד 149. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר ואומר, אתה לא יכול לשבת בכנסת ישראל, שמסמלת יותר מכל דבר את הדמוקרטיה. כך צריך להיות. זה הבית של הדמוקרטיה. ויושבים ויוצאים מתוך הנחה שמותר לנו להפר את השוויון. עקרון השוויון מופר. על בסיס זה יכול לקום חבר כנסת ולהגיד, "אני תומך בהמלצות ללומדים כאלה ולומדים אחרים". אני רק שואל, ואני אמשיך לשאול אתכם, מה ההבדל בין הבחור שהיית אצלו בחתונה, שרון, הסמג"ד שירד מלבנון, לבין ילד חרדי? מה ההבדל? למה זה צריך להקיז את דמו ולעשות מילואים על גבי מילואים, וילדינו יעשו מילואים, והשניים יחוקקו חוק שבא ואומר, לא רק שאנחנו לא עושים מילואים, לא רק שאנחנו לא מתגייסים, אתם גם לא תכפו עלינו את החוק. זה לא שבאים ואומרים, אוקיי, בעטיה של מלחמה, או בזמן של בחירות, בואו נעשה איזה משהו, חודש, נרגיע את הרוחות. מחוקקים חוק בכנסת ישראל. זה הדבר שהציבור צריך להבין. להזכירכם, אני תמיד מתנחם באנשים טובים, הרב קוק, זכר צדיק לברכה, שאמר שמי שמגן על עמו, האבא, לא הבן, הבן כבר דיבר על המדינה, כי הוא חי כאן כשהתחילו להתגייס לצה״ל, "קדושים אתם", הוא קרא, למי שלוחם למען עמו. "קדושים אתם". קידש את הגיוס, קידש את הלוחמה, קידש את האמירה של ביחד, של כל ישראל ערבים זה לזה. כל אחד מחזיק את מה שהוא מצדיק. אני מדבר על העיקרון, זה העיקרון. ולכן אסור שזה יקרה, ואתם יודעים שביום ראשון או ביום שני אנחנו נלך לבג"ץ, ובג"ץ יפסול את זה. למרות ששר המשפטים קורא לא לכבד את הבג"ץ ולמרות שהשופטים הפכו לדמו של מדינת ישראל, לפחות של חלק מהמדינה, ויורים בהם - - -, בסופו של דבר, אתה יודע, וכל אחד יודע, החוק הזה לא יהיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא מסכים איתך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נראה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - - אני מאמין בשופטי בג"ץ, ואני לא מאמין שהם יעשו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאן עושים את ההליך - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מערער את האמונה שלי בבית המשפט העליון, אם הוא ישמע בסוף בקולך והוא יפסול את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מודע לך - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב, אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות לא עברו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 150 עד 159. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להסביר מה מאיר אמר משפטית, ולמה אני חושב שהוא צודק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תעשה לי טובה, תסביר את זה לפי - - -, משפטית, אני לא מבין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסופו של דבר זה יגיע להערכה משפטית. ואז הם יסבירו לכם. מה שאני מנסה להסביר לכם כבר שעה, אבל לא נקלט. אבל אני אנסה עוד פעם להסביר לכולם. צו פוקד כללי מוצא לשני בני אדם במדינת ישראל. אחד הוא הבן של שרון, ואחד הוא בחור חרדי. ברגע שמוציאים את הצו צריך להתגייס. לא התגייסת, לא באת להתייצב, נפתחת עבירת עריקות, לפי סעיף 94, אם מראש לא באת, או סעיף 92 אם עשית עריקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, זה שרץ עוד לפני שקוראים לו את הצו, נותנים לו פריבילגיה? לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שרון, לא להפריע. בבקשה. אני אוציא אותה עכשיו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נותנים לו פריבילגיה, אבל הוא רץ, כי זה ערכים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה וכל מי שיושב סביב השולחן הזה מבין שאי אפשר להשוות בין הבן של שרון לבחור אחר רק בגלל שהוא חרדי, זה נקרא אכיפה סלקטיבית. גם אתה יודע, גם אני יודע, גם מי שיושב פה מבין שאי אפשר לא לפסול את החוק הזה, כי הוא לא חוקתי, כי הוא לא שוויוני, כי אי אפשר להשוות בן אדם לאדם. עכשיו אני מרים לך להנחתה, אתה רוצה שהחוק הזה יעבור, תפטור את כולם. תגיד, אני פוטר את כל העריקים מצה״ל לתקופה של חצי שנה. זה, נגיד, יכול לעבור. לא חושב שמישהו יעשה את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם לנו אין בעיה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן, אני חושב שלמשרד הביטחון תהיה טיפה בעיה, תסתכל מה קורה עכשיו בעיראק, באיראן, בירדן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל אתה יודע שאותם אלה לא באים גם ככה. הציבור הכללי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הציבור הכללי בא בהמוניו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אני מתכוון אלה שעריקים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אלה שעריקים מבינים באיזשהו שלב שאין להם ברירה, הם באים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרו לנו כאן ש-90% מהעריקים זה חרדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה סך הכל יש היום עריקים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמר את זה רח"ט תומכ"א, 90% מהעריקים זה חרדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני יכול לקחת כמה שניות? בלי רשות אני לא לוקח. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היה פה רח"ט תומכ"א ואמר שטרום פקיעת החוק בשנת 2023, אני לא מדייק במספרים - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם רק השתמטו, הם לא היו עריקים אז. אז היה אפשר להשתמט. קודם הם יכלו להשתמט בנחת עם דח"ש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אמר שטרום פקיעת החוק היה כ-500 בערך של משתמטים, מחצית מהציבור החרדי ומחצית מהכללי. כלומר, כשהחוק עובד, ההשתמטות, לפי דבריכם, היא אותו דבר. היא באותם נתונים. הווי אומר, שאם אני מסנן רגע שזה תורתם אומנותם והחוק, יש לך משתמטים, המשתמטים הכלליים מול המשתמטים החרדים, אותו דבר. זה פחות או יותר מה שהיה טרום פקיעת החוק. גם היום אם אתה הולך, ואני לא מבין את הצבא, נגיד לצורך העניין, על המשתמטים מהמגזר הכללי, זה לא אירוע גדול בשבילם, כי הם לא יביאו אותם גם ככה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא יודע, כי עובדה שלא הביאו אותם אז. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה בדיוק הרעיון, הסנקציות מביאות אותם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל עלינו יש סנקציות, עליהם אין סנקציות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם עליהם יש סנקציות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ברור שכן, הם יכולים להיעצר בכל רגע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בחור חרדי, הסנקציות ממשיכות להיות עליו, ויש עליו בג"ץ. הסנקציות ממשיכות להיות עליו. אני אני לא מקפיא אפילו סנקציה אחת, הכל על הבחור - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גם על הבחור החילוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין לו סנקציות, כי הוא כסטודנט ימשיך לקבל את המלגה שלו. אצלנו, מכיוון שזה עובר במוסד, הוא לא ממשיך לקבל את המלגה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון. הוא לא מקבל מלגת מימדים ללימודים. אין שום מלגה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 160 עד 169. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מבינה פה את חובשי הכיפה מהציונות הדתית ומהליכוד. לא מצליחה להבין. מסתכלת על ואטורי, מסתכלת על צבי סוכות, שהוא באופן אישי לא שרת, אבל אני מניחה שהוא בא ממפלגה שיש בה הרבה משרתים. ואני שואלת את עצמי, יושב פה חבר הכנסת פירוש, מחזיק בחוברת ואומר לכם, "בתורה שלנו, מי שלומד לא משרת". ואתם מייצגים תפיסת עולם הפוכה לחלוטין של ספרא וסיפא, שמה שכתוב בספר הספרים אומר שלשרת את המדינה שלך זאת מצווה. ומי שמתעמק בתוכן של העם היהודי מבין שלשרת בצה״ל ולשמור על הבית הלאומי שלך זה מצווה. ואתם פה, לטובת השלמות הקואליציונית העתידית, זה עובר ככה לידכם. איך אתם הזדכיתם על כל הערכים שלכם? מאיפה קלות הדעת הזאת לאבד את הבוחרים שלכם? נכנסים לפה אנשים, אני בטוחה שהם לא הצביעו לדמוקרטים. אם הם יסכימו ללחוש לי באוזן, אני אפילו אגיד שכנראה שהם הצביעו לגוש הימין. הגברת הנכבדה שיושבת פה, אני בטוחה שבעלה משרת בקרב, והיא משלמת את המחיר, והילדים שלה לא רואים את האבא שלהם הרבה מאוד חודשים. ואתם, שאמורים לייצג אותה בקלות דעת, מוכרים את כל הערכים שלכם, אבל גם את הציבור שמצביע לכם, אתם מוכרים. כי זה ציבור שכבר הולך מאות ימים לשרת. ציבור שאני גאה להיות שייכת אליו, שרואה בזה ערך, בלשלוח את הילדים לשרת בצבא, צבא של העם היהודי בארצו. אבל אצלכם כל הערכים, ספרא וסייפא, הכול בטל בשישים כדי לרצות פה את השותפות הקואליציוניות שלכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נקדם בברכה את רם בן ברק. בבקשה, רון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה שהצלחתי להסביר מה זה אכיפה בררנית ומה זה חוק עקרון השוויון. אני יודע שבממשלה הזאת לא מאמינים בשוויון, אבל זה מה יש. ולכן, אחרי שתסיימו להעביר את זה, כי יש לכם רוב ואין ברירה, אנחנו דוחים ודוחים, זה בלימה, אבל בסוף זה יעבור. כשזה יגיע לבג"ץ, אל תאשימו את שופטי הבג"ץ. תאשימו רק את עצמכם. אתם הבאתם חוק לא מאוזן. רוצים שיהיה מאוזן, תפטרו את כל הערקים מהצבא. תבואו לרמטכ״ל, תגידו לו, שומע, אין יותר חיילים במדינה. תסתדר, תעשה מיקור חוץ. תביא עובדים זרים, יש עכשיו מלא חברות של עובדים זרים, תתחיל להביא מהם לוחמים, כי - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אפילו אפשר לעשות כסף מזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רם, פעם שלישית, אני אוציא אותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רק תגידו לו משהו, לרמטכ״ל, שהולך ובא ואומר לכם כל הזמן שהוא צריך חיילים. כלום לא אומרים לו. יש פה סוג של זיגוג. לא רואים, לא שומעים, כמו שלושת הקופים. אני לא מצליחה להבין את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 170 עד 179. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש סקר שיתפרסם היום בערב. הסקר הזה אומר ש-21% מתומכי הקואליציה לא מרגישים בנוח עם החוקים האלה, ואומרים שהם ישקלו את הצבעתם. 13% אמרו שהם כבר שקלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וכמה קיבלו החלטה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> 13%. מתוך ה-21%. 21% אומרים שזה יקשה להם מאוד, להצביע לקואליציה. מתוך ה-21%, 13% אומרים שהם קיבלו החלטה או קרובים לקבל החלטה. תראו מה האבסורד. זה חוקים של החרדים. בחרדים זה לא יעלה להם, זה ישמור להם על הגוש, אף אחד לא יברח מהם. הם לא יברחו לבן גביר, כי הם אולי יראו שההנהגה שלהם פועלת לתת להם חיים טובים וממומנים. אבל זה יפגע בחלק ממצביעי ש"ס, כי אני מזכיר לכם שש"ס היא לא מפלגה אנטי-ציונית. היא הייתה פעם מפלגה ציונית, ועדיין יש לה בסיס ציוני של אנשים מסורתיים שהולכים לראות כדורגל בשבת והם אוהבים את המסורת. הם לא חרדים באמת. חברי הכנסת שלהם חרדים. זה תהליך שש״ס סברה שהוא לא תהליך טוב בעיניי. יש מחקר שאומר שאת מלחמת יום כיפור, מי שגרם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 180 עד 189. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש מחקר שמצביע על זה שבמלחמת יום כיפור - - - הרי את מלחמת יום כיפור ניצחו החיילים. וחלק גדול מהחיילים בא מתומכי ש"ס. משהו עבר על המפלגה שלכם. פתאום הם נעשו חרדים. פתאום הם הולכים כולם לישיבות. פתאום הם רבים ללכת דווקא לישיבות הקיצוניות של האשכנזים. הם מצטרפים לחרדים האנטי-ציונים. הוא לא מפלגה ציונית. הם אמרו לנו "אתם החלטתם שאתם רוצים לעשות מדינה, אתם החלטתם שאתם רוצים לעשות צבא, תשרתו. מה אתם רוצים מאיתנו? אנחנו לא חלק מהעניין הזה. אנחנו בכלל לא ציונים". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא אמרו לך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תשאל אותו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> - - - כי אני לא אמרתי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא הוא, אנשים במפלגתו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה לא היה חרבות ברזל, זה היה לפני 7 באוקטובר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אנשים במפלגתו. יינון, אתם לא המפלגה שהייתם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני בסוף לא אוכל לתפקד. אני אצטרך לעשות הפסקה עם הדאגה שלכם לש"ס. אני לא יכול לשאת את הדאגה הכנה שלכם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איך אנחנו אוהבים אתכם, ואתה לא מסוגל לקבל אהבה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מדברים על ש״ס, איפה הלך לאיבוד? איפה הדרך התפתלה והתהפכה - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> משה ארבל הלך, הם איבדו את הדרך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני נזכרת בדברים של הרב עובדיה. זכר צדיק לברכה. שאם היה עכשיו, היה מראה לכם מה זה, אחרי אלף ימים לא הייתם קמים להתגייס. היה יודע לחבר את העם, היה מכניס פה קצת שפיות בתוך הסיטואציה האנומלית הזאת, שנותנים לחיילים עוד 100 ימים ועוד 150 ימים. איך אתם התהפכתם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מסכים עם כל מילה. אני מזכיר, הרב עובדיה, כשישב שבעה על הבן שלו, הרב יעקב יוסף בא אליו, ראש הממשלה דאז, נתניהו, בא לנחם אותו, הוא לקח את היד שלו וליטף אותה, בכה עם דמעות, אז גם היה הנושא של חוק הגיוס, הוא אמר לו, "אני רוצה שתסדיר את מעמדם של בני התורה שיושבים ולומדים", ובכה עם דמעות. יש סרטון של זה גם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תראה לי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרב עובדיה היה בוכה על חיילים. חיילים היו יוצאים לקרב, זה מה שהיה לנגד עיניו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> "מצד שני, כשאתה רואה חייל, תחבק אותו, תנשק אותו, הוא אדם קדוש", הוא אמר גם את זה. גם הרב עובדיה תמיד אמר שיש לומדי תורה שתורתם אומנותם ויש את החיילים וצריך לחיות ביחד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> 400, 700. גם בתקופה שלו לא היה 400 ולא 700. היה עשרות אלפים גם אז, והוא דאג גם לזה וגם לזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם בתקופת רבין, וגם בתקופת אריק שרון, וגם בתקופת שמיר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> - - - משהו אחר. עד 1977 זה היה 700. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני מדבר - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 400 עד 1977. - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו בבקשה, מאיר כהן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רבין היה ב-1977? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא. בגין היה ב-1977. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אחרי בגין היה רבין, היו כולם - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה כבר אמרו תורתו אומנותו, וזהו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בואו לא נדבר על כל התקופה הזאת מ-1977 כאילו ולא קרה כלום. קרה גם קרה. בכינו. אנחנו עדיין מדממים. כולנו. הגעתי לכנסת ביום שני בבוקר. כולנו היינו כאן, עם דמעות בעיניים, עם תחושה שהעולם חרב. אסור לנו לשכוח את זה. ולהבין שיש שינוי נסיבות וחייבים כל הזמן להזכיר את זה. העולמות שלנו נוהגים כאילו בדבר לא קרה. אני ורם נסענו שלושה או ארבעה ימים אחרי. היינו בכפר עזה, בארי, שעדיין כתמי הדם היו שם, ועדיין הצבא ליווה אותנו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> וראית שם הרבה חרדים גם כן? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא צריך שאתה תגיד לי - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגיד אלף פעם על ארגוני הצדקה החרדים, שאגב, אני תורמת להם כל חודש, גם לאיחוד והצלה. באופן קבוע, הוראת קבע, וגם לזק"א. אני מסתכלת עליהם בהערצה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מישהו הכריח אותם? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תגיד לי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רק שאלתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין יש כאלה שיכולים להתגייס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל לארגונים האלה לא הייתם מוכנים לקרוא לזה שירות בשום צורה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הארגונים האלה, אני הולכת לבקר אותם ותורמת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מכניס את הארגונים האלה לכאן לפיקוח, ואתה מתחכם עם זה, אתה פוגע בהם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מתחכם? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, אתה פוגע בהם. ראיתי גם ראיתי את איחוד והצלה וראיתי את אנשי זק"א ומה שהם עשו אנחנו לא יכולים לעשות. מודה ומתוודה. כשהיינו אני ורם שם - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל קוראים להם ברחוב משתמטים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חס ושלום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא הולך ברחוב וקוראים לו משתמט. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אל תגיד לי לא. אני אביא לך אותם. יגידו לך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בגללך קוראים לו משתמט. בגללך שחוץ מהחבר'ה האלה שמתנדבים בזק"א, ציבור שלם של אלפי אנשים לא מתגייסים. והם מחתימים את הציבור - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למה כל הזמן שאנחנו מדברים על הדבר הזה של הפגיעה בשוויון, של הפגיעה בחוק השוויון. מייד מתחילים לקפוץ ולהזכיר לנו את זק"א. זק"א, כבודם במקומו מונח. זק"א עושים ועשו עבודת קודש. וכמו שאמר רם, מי שעושה את הפילוג הזה זה אלה שהיום מצביעים על החוק הזה, לא אנחנו. אני מלא הערכה לזק"א, ראיתי שם את אנשי הרבנות הצבאית, שאף אחד לא יכול לעשות את העבודה שהם עשו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא עברה. הצבעה לא אושרה << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 200 עד 209. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, אני רוצה לומר לכם תודה, כי יש לנו חברים חדשים שהצטרפו אלינו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בשמחה, אנחנו פה בשביל לדאוג לכם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא עודכנת שהחוות דעת של היועמ״שית אומרת שכל מי שיש לו עניין אישי בחוק, עניין אישי זה מישהו במשפחה, צריך לעמוד במליאה ולהצהיר על ניגוד עניינים. מכיוון שאתה איש פוליטי, תחשוב איזה סרטון נהדר זה עבורנו. אתם עושים את הקמפיין שלנו לבד, לא צריך לעשות כלום. אני רק מחכה לראות את הסרטון הזה במליאה, לראות כמה אנשים נעמדים ולהגיד, "יש לנו ניגוד עניינים", "יש לנו ניגוד עניינים". ואז רם, בתור משנה לראש המוסד לשעבר, עומר, יעמדו מאחורה ויגידו, לנו אין ניגוד עניינים עם אף אחד במדינת ישראל. אנחנו פה לשרת את כולם. זהו, נגמר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בחוק פיזור הכנסת, כולכם תצטרכו לעמוד ולהגיד שאין לכם ניגוד עניינים. זה לא שאתם רוצים להפיל את הממשלה ולהיות בשלטון, מה פתאום. רק בגלל מקצועיות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר? זה אין בעיה, כולם רוצים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 70% לא יצטרכו להצהיר על זה שם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני הגשתי חוק למשהו שנוגע לבעלי נחלות. ומדובר על 30,000 בעלי נחלות. הרבה. הגעתי עם החוק לייעוץ המשפטי לכנסת. אמרו לי, "אתה לא יכול, יש לך נחלה". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא נכון. זה לא אמור להיות. 30,000 זה קבוצה גדולה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שאני נהנה מזה באופן מיידי ובאופן אישי, אמרו לי, "יש לך ניגוד עניינים בולט מדי, שמישהו אחר יגיש". << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה לא באת אליי? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> להגיש חוק זה נכון. לבוא להצביע, זה משהו אחר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למרות שגם על זה יש חוקים, לגבי הכמות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם על הגשת חוק, זה לא בדיוק. היה פה חבר כנסת שהגיש על הפנסיות משהו - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למען הפרוטוקול, הוא לא הגיש את החוק. לא רצה להגיש את החוק. הרוחות פה התלהטו כי אמרתי לכם תודה. אני שוב רוצה לומר לכם תודה. וגם איך יראה הסרטון שלנו. אתם תעמדו, "לי יש ניגוד עניינים עם הצבא", "לי יש ניגוד עניינים עם הצבא", ואז רם יבוא ויגיד, "לי אין ניגוד עניינים עם עם ישראל". ואז עם ישראל יצטרך להחליט. האם הוא רוצה שוב ממשלה שמפרקת את הצבא ומעדיפה יהודי אחד על פני יהודי אחר, או שהוא רוצה ממשלה שמחברת, ממשלה שמשרתת, ממשלה שהייתה שם, שיודעת מה זה, או שהיא מעדיפה את הפירוק הטוטלי הזה של החברה הישראלית. כל אחד צריך לחזור בסופו של דבר לשולחן השבת שלו. שולחן השבת שלי עם אחותי, שהיא סגן אלוף בצבא, בעלה שהוא סגן אלוף במילואים, שעשה 700 ימי מילואים לוחם קרבי, עם ארבעה ילדים בבית ועסק, וצריך להסביר לו, למה הוא צריך לעשות 700 ימי מילואים, שהעסק שלו על סף פשיטת רגל עוד שנייה, עם ארבעה ילדים בבית, ואחרים, אנחנו נפטור אותם רק כי יש להם כוח פוליטי בכנסת. התשובה לזה, זה שאנחנו צריכים ליצור כוח פוליטי משלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 210 עד 219. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הפתרון של עם ישראל הוא לבחור כוח פוליטי אחר, שיתנגד לכוח הפוליטי המשחית. לעם ישראל יש בחירה בין ממשלה של משרתים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה לא משנה הבחירה, בחרו משהו אחד ורוצים להפוך - - - עזוב, זה לא נכון. ראית שבחרו רוב, ותסתכל מה קורה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מי בחר רוב? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> העם ישראל בחר ברוב. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה רוב? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו קואליציה של רוב העם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתם לא קואליציה של רוב העם. תבדוק את הסקרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה זה סקרים? אתה הולך לסקרים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני הולך על בחירות. אתם לא מוכנים ללכת בחירות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלכנו לבחירות, 68 מנדטים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> רוב זה לא הכל. אני לא רוצה להגיד את השמות של המנהיגים שהיה להם רוב ומה הם עשו עם הרוב הזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איזה שמות? איזה מנהיגים? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פאינה קירשנבוים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> היה לה רוב? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היה לה רוב על הכל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בסופו של דבר, מה אתם עושים? אתם מפסידים בכוונה? אתם אומרים, אנחנו מבינים את המצב שלנו, הולכים להפסיד, אז נתאבד ביחד איתכם? לכם אין בעיה, כי הציבור שלכם מובטח לכם. אבל לש"סניקים תהיה בעיה, כי יש ציבור מסורתי שתומך בהם, שמה לעשות, לא עלינו, הוא משרת בצבא וגם עושה מילואים. לליכודניקים יש- - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הציבור הזה יצביע לבן גביר, ואז אתה תהיה מבסוט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, זו בדיוק הבעיה. גם בן גביר יצטרף בהצבעה הזאת. כל המסכות מוסרות בהצבעה הזאת, אנחנו אומרים לכם תודה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל מה שאתה אומר, ואתה יודע שאני אוהב אותך, לא בא לידי ביטוי בסקרים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא נכון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בן גביר יציב. היחידים שלא יציבים זה יש עתיד, והם- - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מסתכל על הממשלה הבאה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רון, אם אתה היית בראש, יש עתיד היה אחרת, אבל היית הולך עם בנט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יעקב, במושגים הרוחניים, אדם חולה, עושים לו שינוי השם או מוסיפים לו שם. אתם הלכתם לעשות שינוי השם, אבל לא עשיתם את זה כנראה במקום הנכון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> חכה. רק התחלנו. הקמפיינים אפילו עוד לא עלו, אבל מה שכן בטוח - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חודשיים הם בצלילה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יעקב, אתה איש פוליטי. אתה רואה את המגמות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנשים שונאים את השנאה הזאת. כל נאום של לפיד מוריד לכם עוד מנדט. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על איש ספציפי. אני מדבר על מגמה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם רמי היה בראש, זה היה אחרת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש לנתניהו באיזשהו סקר שאתה ראית, מכיר, שמעת, דיברת, אפשרות להקים ממשלה? כלום. שום סיטואציה. מישהו פה בחדר ראה סקר שהממשלה הזאת יכולה להרכיב עוד פעם ממשלה? מישהו? אחד? תודה רבה. אין אחד שמבין- - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. אני ראיתי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איפה ראית את זה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בערוץ 14. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שמה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אתה פתאום לא מחשיב אותו? אתה רואה? אתה עושה את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה אין לך איפה לראות את זה, לא בטלפון, לא בטלוויזיה. ואם מישהו הדפיס לך את זה בערוץ 14, תבדוק אותו, זה הסוכן של רם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני הייתי עם משה ארבל וראיתי את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתמול היה פה יו״ר ועדה אחר שדיבר איתי על מוכרות ועל אהבה בציבור, ושאוהבים את הממשלה הזאת וזה. והוא מאוד נעלב כשאמרתי לו, אתה רוצה לראות אהבה אמיתית? לך עם משה ארבל ברחוב באיזה עיר שתבחר. איזה דרמה, איזה קשה זה היה, והוא ברח לכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ההצבעה לא על משה ארבל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> ואני שמח בשבילו שהוא לא חלק מהחרפה הזאת, שצריך להצביע נגד לוחמי צה״ל ועם ישראל. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 220 עד 229. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאן צוחקים וכאילו מתבדחים ובחברותא והכול נחמד, אבל תכלס זה עצוב מאוד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה עצוב מאד. אנחנו פשוט פה כבר שעות כבר מהבוקר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים, ונשים נשארות עם ילדים בבית, ועסקים מתפרקים, ואנשים נהרגים. ומאריכים להם את השירות. הם תכננו אולי לנסוע לטיול בהודו, ועכשיו אמרו להם, אתם לא יכולים כי יש לכם עוד חודשיים. זה עצוב. אף אחד ממי שצופה בנו שלא חס וחלילה יקבל את הרושם שאנחנו כאן יושבים שמחים. אנחנו צריכים להעביר את הזמן, אולי נצליח איכשהו שלא תצליחו להעביר את כל החוקים האלה, ואז אולי נצליח למנוע חלק מהחרפה הזאת. למרות שתכלס זה משרת אותנו. אבל אנחנו, יש לנו גם אחריות. אנחנו לא עושים רק מה שמשרת אותנו. אנחנו רוצים להגיד את מה שנכון לציבור. אם היינו פוליטיקאים, היינו אומרים, "בבקשה, תעבירו". אני מאוד עצוב, אבל אני כן שמח שאנחנו מתנהלים באופן אחראי. אנחנו לא אומרים לכם, "יאללה, תרוצו עם החוק, תעבירו אותו, זה יפגע בכם". וככה ננצח את הבחירות יותר בקלות, כי אנחנו מבינים שאנחנו מייצגים כאן ציבור גדול. ציבור הלוחמים, ציבור הלוחמות, ציבור האימהות, ציבור בעלי העסקים, ציבור ישראלי משרת, שנותן את חייו למאמץ המלחמתי. בפועל, מה הממשלה הזאת עושה? במה הממשלה הזאת מתעסקת אך ורק - - - אתמול הראו בטלוויזיה שמבקשים מראש הממשלה לבוא לעדות. הרי סוד ידוע הוא שהוא סיפר לאוריך על זה שיש חקירה נגדו, ולכן אוריך שרף את הטלפון, אבל קשה להוכיח את זה. רצו לשאול את ראש הממשלה, "תגיד, עדכנת את אוריך או לא עדכנת את אוריך?", ראש הממשלה יודע שהוא עדכן את אוריך, כנראה, לכאורה. ולכן הוא מתחמק מהשאלה הזאת. הוא לא רוצה לשקר, לא שזה משהו נדיר אצלו לשקר, זה משהו שעושה כל יום, אבל כנראה מול חוקרי משטרה זה יותר בעיה. יכולות להיות לזה השלכות, אם ימצאו אחרי זה משהו כתוב, גם בהקלטה. ולכן הוא מתחמק. העוזרים שלו מתרצים את ההתחמקות, "יש לו לו"ז עמוס נורא". והוא מתעסק בפריימריז, בדילים עם החרדים. הוא לא באמת - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה יאיר לפיד עושה עכשיו? הוא בסיור ביטחוני? הוא בבור? הוא מתעסק ב-איך להביא עוד קול, איך להוריד קול, עושה חוגי בית, מבטיח לאנשים הבטחות שהוא לא יכול - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לצערנו הרב יאיר לפיד לא ראש הממשלה. כי אם הוא היה ראש הממשלה הוא היה מתעסק בדברים אחרים ולא בחרטא המושחתת שאתם מתעסקים. ואתה יודע שאני צודק. (היו"ר ניסים ואטורי, 15:06) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> 230 עד 239. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אומרים, "וואו, נתניהו קוסם", איך הוא מביא כל פעם איזה סידור חדש, מצליח לעבוד עליהם. "אני אעשה לכם את החוק הזה", "אני אעשה לכם את החוק הזה", והם מאמינים לו. אני אומר לכם, נתניהו לא קוסם. נתניהו נוכל. נתניהו שקרן. נתניהו מתנהל כראש ארגון פשע. אני אגיד לכם מה זה משפחת פשע. כשאתה חלק ממשפחת פשע, אתה לא יכול לצאת מהמשפחה הזאת. כי אם תצא, חס וחלילה, הורגים אותך. נכון, מאיר? אתה מדימונה שם. מבאר שבע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תחזור בך. גם דימונה קלקלת, גם ראש ממשלה - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חוזר בי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הרי בדרום יש הרבה משפחות פשע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אם היה אומר את זה מישהו חרדי, מה הייתם עושים פה. מאיר, היית קורע לו את הצורה ובצדק. דימונה זה פשע? - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> דימונה זה חס וחלילה לא פשע, אבל מסביב לדימונה יש שבטים בדואים ששם רוב הפשע והוכח בדרום ובצפון. במשפחת פשע, משפחת חרירי, משפחת לטיף, כל המשפחות האלה. אם אתה יוצא משם, הורגים אותך, שלא תהיה מלשין. כשאתה מנסה לצאת מהמשפחת הקואליציונית בליכוד, חס וחלילה, לא הורגים אותך. עושים את זה ברכות. כל הכנופיות האלה של דוד, מרדכי, וכל האנשים האלה מתחילים, ואחרי זה כל מכונת הרעל מתחילה לעבוד. "זה בוגד". תראו מה עושים לכל מי שעוזב. תראו מה עושים לדן אילוז, הוא לא ימני, והוא לא ליכודניק, והוא בוגד, והוא שמאלני, ואמא שלו כזאת ואבא שלו כזה. ובכל הרשתות החברתיות האלה, הם מתים. הוא לפני דקה היה חלק ממכם, בכיר. תראו מה עשו לאלדלשטיין, "בוגד" ועוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי אמר את זה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר עם בכירים בליכוד, חברים שלי, ויש לי לא מעט. הם אומרים לי, "רמי, אתה יודע, אנחנו לא יכולים". הם אומרים לי, בטח גם לך, מאיר. "אנחנו חלק מקבוצה. אנחנו לא יכולים, יהרגו אותנו. יחסלו אותנו". לא במובן הפיזי, במובן הפוליטי ומעבר לזה. כשאנחנו היינו בקואליציה, חברי הכנסת הדתיים שהיו איתנו, לא יכלו להתפלל בבית כנסת שלהם. תבינו כמה שהקואליציה הזאת מתנהלת כמו ארגון פשע לכל דבר ועניין. ולכן אני אומר ואני לא חוזר בי. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, מתנהג כראש ארגון פשע, והקים מכונת רעל שתחסל, לא במובן הפיזי, חס וחלילה, את האנשים שלא סרים למרותו. ואנשים מפחדים, מפחדים מאוד, ולא זזים מילימטר, לא ימינה ולא שמאלה. שלא יגידו לי שהוא קוסם. הוא נוכל, ופושע. זה משהו, כי ככה לא מנהלים מדינה. ככה מנהלים מדינה אצל ארדואן, אצל מוסליני, ואצל גרועים מהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> סעיף 240 עד 249. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אחד המקומות הטובים ביותר במדינה הזאת, זה דימונה. מערכת החינוך בדימונה היא הטובה ביותר בארץ. הילדים שיוצאים מדימונה הם הטובים ביותר בארץ. העיר הזאת, מה שהיא הוציאה מקרבה זה מדהים. הבוגרים שלנו, המשפחות שלנו, הציונות האמיתית, המתחדשת, זה בעיירות הפיתוח, כדאי שנזכור את זה. בחירות האלה תהיינה על מה שקורה כאן היום. הן לא תהיינה על שמאל-ימין, הן לא תהיינה על יהודה ושומרון, הן תהיינה על דבר אחד. ולכן אמר רון כץ, שבהחלטה הנוראה הזאת, במה שקורה בוועדה הזאת ובמה שקורה עכשיו בוועדת הכנסת במקביל, שתוקעים אצבע בעיניהם של הלומי הקרב ושל לוחמי צה״ל, על זה תהיינה הבחירות. ולכן אתם תוכו שוק על ירך. יכול מאוד להיות שיהיו בגוש הליברלי ככה ויהיה ככה, אבל אתם לא תרכיבו ממשלה, תזכרו את הדברים שלי. אם 21% ממצביעי הליכוד אומרים שהחוק הזה הוא לצנינים בעיניהם, והם לא יצביעו לליכוד. אתם צריכים להבין, הליכודניקים, שאתם מרימים ידכם לחוק שהוא נורא. זה חוק שפוגע, תשימו לב, רק בכותרות, בשוויון בנטל, פגיעה בעקרון השוויון, אין מענה לצורכי צה״ל, וזה הדבר החשוב ביותר. 93% מבוגרי דימונה מתגייסים לצבא, 93% ליחידות הטובות ביותר בצה״ל, הטובות ביותר. ויש שם 70% שמצביעים לליכוד. אבל המשפחות האלה מבינות את מה שעושים להן כאן, מבינות שהצעד הזה של לתמוך בתיקון הזה, ולקחת את כל החוקים שהיו עד עכשיו, לנפנף אותם, ולהגיד, ילדי החרדים הם מורמים מעם, זה דבר שלא ישכחו לכם. זו פגיעה במשרתי המילואים ובמשרתי הסדיר, באותם מילואימניקים, כמו הגיס של רון שעשה 700 ימי מילואים. אנשים שאנחנו פוגשים, שבאים אלינו ללשכות, ומספרים לנו על המצב המשפחתי הקשה, הכלכלי הקשה, הקהילתי הקשה, על מצב הילדים שלהם. פוגעים בקודש הקודשים של צה״ל, במפקדיו שמגיעים לכאן וזועקים על כך שחסרים חיילים. פוגעים בזה שאין תוקף חוקי לחוק הזה. אתם יודעים את זה. באיזה מדינה דמוקרטית יכול הפרלמנט, הקונגרס, הסנאט, לחוקק דברים כאלה. אין דבר כזה. חוקי האי-שוויון נעלמו מהעולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הסתייגויות 250 עד 259. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ומעבר וליד הדבר הזה, זה הפגיעה בלכידות החברתית. ועל זה אני כתבתי בבוקר. כל שלוש שעות אני מקריא את התפילה הזאת, שצריכה לעמוד לנגד עיניכם. ופרוש, אנחנו נדפיס, נביא לך, נביא לאנשי הליכוד, נביא לכם, שככה תקראו את התפילה הזאת. אל תלמדו אותה בעל פה, זה יהיה קטן מול עיניכם, תקראו אותה, תפנימו, ולהלן נוסח התפילה. איך אתם צריכים להכות על חטא ביום הכיפורים. "מבקש סליחה אני על כי החלשתי וביטלתי את ערך האחריות ואת החובה לעמוד יחד להגנת עמנו. יען כי לא עמדתי בציווי, 'לא תעמוד על דם רעך'. יען כי הפסקנו בכנסת הזאת, אנחנו מכים על חטא את הציווי 'כל ישראל ערבים זה לזה'. כאשר אחינו ואחיותינו נושאים בעול הביטחון, אנו, רחמנה לצלן, נתנו את ידינו להיבדל מהאחריות המשותפת, ולא הקשבנו לפסוק 'האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?' אבינו שבשמיים, סלח לנו ותן בלבנו בינה לחזק את האחדות". זה כשתרצו לעשות תיקון, "וקיים בנו את דברי הנביא יחזקאל, 'ונתתם להם לב אחד', ונתגייס כולנו לצה"ל, ונכה על חטא ונבקש רחמים. מחל לנו אבינו". כך אתם צריכים להגיד מהרגע שתצאו מכאן, אחרי שהצבעתם לחוק הנורא הזה. וככל שתתגרדו באי-נוחות, הבושה היא שלכם, ואני מדבר בשמם של ימין ושמאל ומרכז, של אלה שמתגייסים, של אלה שנופלים על קידוש השם, של אלה שנפצעים. ואנחנו מחויבים להביא את קולם לכאן, לא בכעסים ולא בצעקות, אלא במילים כדורבנות, בכדי שזה ייכנס לכם לראש. ואני מקווה שבשבוע הבא בית הדין לצדק במדינת ישראל, לכשנלך אליו ונבקש מזור, כי מכם לא נקבל דבר, יבין שהחוק הזה הוא לא חוקתי ויזרוק אותו לפח. ואם לא, אנחנו נעשה את זה ביום שנרכיב את הממשלה הבאה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 260 עד 269. (היו"ר ינון אזולאי, 15:19) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 260 עד 269, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה את חבר הכנסת פרוש. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> קודם תשמע את אלעזר לגמרי, אחר כך תדבר איתי. (מושמעת הקלטה) << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול את חברי הכנסת, סון הר מלך, אבל בעיקר את החרדים. האם חייל שנופל בקרב, אפשר להגיד עליו בלב שלם, הוא נפל על קידוש השם? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רם, אתה רוצה באמת תשובה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כן. תעני לי. האם חייל שנופל בשדה הקרב, נפל על קידוש השם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש המון הורים שביקשו ממני לא להגיד את המילה "נפל". מבחינתם, הילד שלהם לא נפל. הנפילה זה משהו שמכאיב, להרבה מאוד הורים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז איך הם רוצים שנגיד? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> המילה נפל, מפילה את רוחם של ההורים האלה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לי אין בעיה להגיד "נפל". אח שלי נפל במלחמה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא שואל על העיקרון של קידוש השם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לכן אני שואל. האם אחי נפל על קידוש השם, כן או לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אם אחי נפל על קידוש השם, מה יותר נעלה מבחינה רוחנית מאשר להקריב את חייך למען קידוש השם? אין דבר נעלה מזה. את מסכימה איתי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לגמרי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ולכן הסיפור הזה שאתם עושים כאן, שאתם שמים את לימוד תורה שהוא חוק יסוד לימוד תורה שהוא יהיה מעל ואחרי זה אתם אומרים הם לא צריכים להתגייס כי הם שומרים עלינו בתפילתם אבל באותו משפט את אומרת, כמו שאני חושב וידעתי גם את התשובה שלך, לא היה לי ספק בזה, את מהציונות הדתית בוודאי שזאת תהיה התשובה שלך, איך אתם נותנים יד לדבר הזה? איך אתם נותנים יד להגיד להם שזה בסדר תלמדו זה שומר עלינו. נכון התפילה שומרת עלינו, גם התפילה שלך ושל בעלך שומרת עלינו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> וגם אני מאמינה שלימוד התורה שומר עלינו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> 12 אלף בשנה במחזור לימוד תורה. זה מה שישמור עלינו? באנו ואמרנו להם שתי אפשרויות. אפשרות אחת, זה שאנחנו ניקח את הישיבות ונשים אותן לאורך הגבול המזרחי, ילמדו שמונה שעות, ישמרו שמונה שעות, ישנו שמונה שעות. הם לא מוכנים. ואז אמרנו להם, אתם יודעים מה, בואו נדבר על מספר הלומדים. לא ה-12 או 13 או 14 אלף של מחזור. תגידו אתם, 8% ממחזור. הרבנים יגידו מי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 270 עד 279. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הרבנים יגידו מי. יהיה אלף, אלף ומאתיים אנשים שילמדו, יקבלו את כל התנאים. יבואו לבקו"ם, יתגייסו, ומשם ילכו לישיבה, השירות הצבאי שלהם יהיה ישיבה. אלף ומאתיים אנשים. מה רע בזה? צריך שכל ה-12 אלף ילמדו, שתי ישיבות מיוחדות למשתמטים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני חייב להקריא לכם משהו. צריך פה פאוזה, שנשנה רגע את הנושא. ואטורי ומישל, תקשיבו אתם, כי זה בייחוד זה. שופט בית הדין של הליכוד ואיש המפלגה הוותיק עמנואל זמיר כותב כך: "אני עמנואל זמיר, חבר הליכוד למעלה מ-30 שנה, חבר מרכז הליכוד, שופט בית הדין של הליכוד, נגיד לשעבר של מוסדות ז'בוטינסקי, חובש כיפה ובוגר חינוך דתי. איני יכול עוד. במשך תקופה ארוכה אני מתאפק ומקווה לראות את הליכוד חוזר להנהיג את מדינת ישראל, ולא מאפשר למפלגות החרדיות לרוק בפרצופם של חיילי צה״ל". "לצערי, אין שום דרך וצעד לתיקון. להפך, לא רק שהליכוד לא מחוקק חוקים השוללים הטבות ממי שמסרבים לשאת בנטל עם כלל אזרחי ישראל, הליכוד נכנע לחרדים ומתאמץ לשמור על ההטבות הניתנות להם. זאת ועוד, הליכוד ממשיך לקדם את השקר החוק הבחירה היא בין שירות בצה״ל לבין לימודי תורה. אין שום צידוק לשקר הזה. גם אם נתעלם מהאפשרות ללמוד תורה במהלך השירות הצבאי, הרי שמדובר בהפסקה של שלוש שנים, שאחריה איש לא מונע מהמתמידים לחזור ללמוד תורה כאבות נפשם". "לכן אני מבהיר", שימו לב, חברי הליכוד, "אם חוק-יסוד לימוד התורה או החוק המונע ממעצר עריקים יעבור בהצבעת הליכוד, אפסיק את חברותי בליכוד, לא אצביע לליכוד בבחירות הכלליות ואנסה לגרום לאחרים לנהוג כמוני". את זה אומר מי שבמשך 30 שנה הוא אחד מעמודי התווך של המפלגה. כשאני יושב פה ואומר לכם שהמצביעים שלכם לא יכולים לסבול את זה, על זה מדובר. כשרם אומר שיש סקר של 25% שמתלבטים ו-13% שהחליטו, הוא ב-13%. כשהציבור בחוץ כל היום מדבר רק על חוק השתמטות, על זה בדיוק הוא מדבר. אתם, בידיים שלכם, באצבעות שלכם, בעזרת אלו שזה לא מעניין אותם, תורידו את הליכוד למספרים שלא היו פה עשרות שנים. את החרדים זה לא מעניין, כי הם יקבלו את אותם מנדטים. לא משנה מה יקרה, הם מקבלים בדיוק את אותם מנדטים. לשותפים שלכם אין נזק. הנזק היחיד הוא לליכוד. כשאתם תראו את תוצאות ההצבעה בקלפי בעוד שלושה וחצי חודשים, ותגידו לעצמכם "מה עשינו", ולמה אתם לא פה, תיזכרו רגע ביום הזה, תיזכרו באנשים הטובים של הליכוד, שעזבו את הליכוד בגלל הדבר הזה, ותחשבו על כל הליכודניקים הציוניים, הפטריוטים, שהילדים שלהם משרתים ביחידות קרביות, שהנכדים שלהם משרתים ביחידות קרביות, שהם בעצמם עושים מילואים. תחשבו על שלום דנינו, ששירת בתור איש קבע עשרות שנים. תחשבו על כל אותם אנשים שעכשיו מסתכלים עליכם ואומרים "איך נפלתם שובל אחרי שועלים פוליטיים שלקחו את נתניהו בשבי", ואתם נותנים לזה יד. במקום שמישהו יבוא לראש הממשלה ויגידו לו, "תתעורר", האנשים הכי קרובים והכי חזקים של הליכוד אומרים את זה. דנינו אני לא אגיד שמות, אבל תקשיב על מה מדובר. אני וואטורי היינו במסעדה במרכז הארץ. חבר מרכז ליכוד מהבכירים ביותר שיש. הכי בכיר שיש, לדעתי מעל עשרת אלפים פקודים. הדבר הראשון שהוא שאל, "מה קורה עם חוק הגיוס?" לא רחוק היום שהילדים שלו לא יצביעו ליכוד. זה אנשים שהתחנכו על הליכוד במשך 40, 50, 60 שנה. זה מה שאתם עושים. ואין מי שיקום ויגיד, חבר'ה, די, עד כאן. גם ככה נשאר שבוע לכנסת. תפסיקו את הטירוף הזה. מספיק. (היו"ר שלום דנינו, 15:27) << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 280 עד 289. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הכי מקומם ומזעזע אותי, זה איך אנשים רציניים שיושבים פה סביב השולחן, שמבינים שלוועדה הזו יש משמעות בפיקוח פרלמנטרי על פעילות הצבא, שראו מה קרה ב-7 באוקטובר, איזה אסון גדול, מגה-טבח, עד כמה אנחנו חיים על חרבנו. עד כמה המיקום שלנו והסיטואציה הנוכחית היא לא מובנת מאליה. עד כמה הצבא שלנו וביטחון מדינת ישראל צריכים להיות בראש מעיינינו. יושבים פה, והאמירות של הרמטכ״ל פשוט עוברות להם ליד האוזניים. אומר הרמטכ״ל, "הצבא קורס לתוך על עצמו", עובר. אומר הרמטכ״ל, "אני מניף עשרה דגלים אדומים", עובר. מגיע שי טייב לכאן, אומר, "צבא הסדיר נשחק קליל, צבא המילואים נשחק", אומר. אתמול עולה עוד פעם הרמטכ״ל. אומר, "מצווה גדולה לשרת. אסור לא לעמוד במצוות זכות השירות". מנסה לדבר את השפה, מניף עשרה דגלים, כל פעם חוזר עם איזושהי אמירה משמעותית. ופה, חברי ועדת חוץ וביטחון, שיש לנו מתוקף סמכות, מתוקף דין, מתוקף תפקידנו בציבור, שלחו אותנו, כל אחד פה נשלח על ידי ציבור של בוחרים, לפקח על פעילות הצבא ולתת מענה לצבא. ופה סוג של דום שתיקה. פשוט איזשהו סוג של ניתוק מהמציאות. ואני שואלת את עצמי, איך כל אחד מכם בסוף הפך להיות בובה פוליטית בתוך משחק הכי שפל של סחיטה, על הגב של הילדים שלכם ושלי, על הגב של ביטחון המדינה, על הגב של העתיד של המדינה הזאת. איך זה נכנס לתוך מגרש משחקים פוליטי כל כך אינטרסנטי ועלוב? ואתם, דום שתיקה. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 290 עד 299. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אותו נוכל שקורא לעצמו ראש ממשלה, שעדיין אין לו זמן לפגוש, והם אמרו לו, זה ייקח כשעה, אבל בטוח לא יותר משעתיים, העדות שאתה צריך לתת, והוא עדיין לא מצא זמן לעשות את זה בחצי שנה האחרונה, כי אין לו זמן, מתעסק היום בביטול הפריימריז. תראו כמה עלובים יכולים להיות אנשי הליכוד שמאחורי הגב שלהם ביבי עושה עסקאות. חבר הכנסת ביטן, שאנחנו כולנו מאוד מעריכים, לא בגלל העמדות הפוליטיות שלו, אלא בגלל הראייה הרחבה שלו והכלכלית והסעד שהוא נותן לעסקים ולחקלאים ולכל מיני אנשים, הראייה הרחבה שלו. ולא בא לו בטוב אצל ראש הממשלה כבר הרבה זמן, בגלל זה לוקחים ממנו רפורמות שאמורות להיות אצלו, והם מעבירים אותם לבובה שם של המיזמים על מנת שזה יעבור. אתה יודע, אין כנסת, חבר הכנסת דנינו. הכנסת נכבשה, אין כאן ראשי ועדות עצמאים, אין כאן יושב ראש כנסת עצמאי, אין כאן כלום. יש כאן אנשים שנתניהו מנהל אותם בתוך הכנסת, וזה עצוב. אבל אפילו בתוך הליכוד עצמו, כשיש איזשהו ויכוח בין כן פריימריז, לא פריימריז, המפלגה הדמוקרטית הגדולה, העצומה, הם מתפארים כל הזמן שהם דמוקרטיים, ואנחנו לא דמוקרטיים, וכן הלאה וכן הלאה, אתם תהיו בדיוק כמונו בסוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי כמוך להתמודד בפריימריז, רב בן ברק? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אותו נוכל שקורא לעצמו ראש ממשלה, לא מנהל את המדינה, הוא עושה עסקאות היום עם חיים כץ, בלי ליידע את ביטן, שבכלל אחראי על הדבר הזה, כדי שהם יפתיעו אותו באיזושהי קומבינה, ואז יגידו כולם, "וואו, איזה קוסם, איך הוא הצליח את כל המרכז לסובב על היד הקטנה שלו". ואיך הוא יעשה את זה? הוא אומר לחיים כץ, "תקשיב, אתה אל תדאג, אם לא תיבחר בפריימריז, אני אשריין אותך. הרי יש לי 18 שריונים ב-20 המקומות הראשונים, אל תדאג, אני אשריין אותך אם אתה חס וחלילה לא תזכה". וואטורי, חבר כנסת, אידיאליסט, איש ימין אמיתי, ימין חזק בליכוד, שהוא בא מתוך אידיאולוגיה, אין לו שום סיכוי להיבחר. הוא יכול לרוץ להשקות לחתונות ולברי מצווה, לא, מאחורי הגב שלו, סגרו עסקה. לא יעזור כמה יאהבו אותו, הוא לא ייבחר. אז אני שואל אותך, וואטורי, אם אתה כבר לא נבחר, למה לא תעשה את מה שהלב שלך אומר? אותו דבר, גם בוסקילה. << דובר >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר >> אני עדיין לא בליכוד, אתה יודע את זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שאתה לא בליכוד, אבל אתה מתמודד בליכוד. << דובר >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר >> אני גם לא מתמודד בליכוד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אין יותר הרשימה שלכם. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> מישל בוסקילה (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל אתה די מדויק, תדע לך. אני חייב להיות כנה איתך. אתה מאוד מדויק. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 300 עד 309. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מדד החוסן של חברה נמדד על פי היכולת של חברה להתמודד עם משברים. מדינת ישראל, אחרי משבר מאוד גדול, עובר 7 באוקטובר, ועיני כולם נשואות למנהיגות של מדינת ישראל, למה שקורה בממשלה ובכנסת. צופים בנו אזרחי ישראל, אזרחים מגוונים מכל הקשת הפוליטית, ושואלים את עצמם, האם המנהיגות שלנו ראויה? אחד הדברים שנמצאים בקונצנזוס של מדד אמון הציבור, בקונצנזוס הכי רחב במדינת ישראל, זה נושא הממלכתיות ושירות בצה״ל. הכי חשוב לכל אחד, אני חושבת שאם אנחנו ניקח מישהו מהשמאל הציוני והימין הציוני, הכי קצוות שאפשר לראות בכנסת, כולם יגידו, צה״ל הוא מעל הכל. והאזרחים רואים את זה. מתבוננים על הלוחמים ומפנים להם את הגב. להפנות לרמטכ״ל את הגב שמנופף עשרה דגלים אדומים, זה להפנות לכל המשרתים את הגב. זה לצפצף על אלה שעושים 600 ו-700 ימים, להגיד להם, קחו עוד 120 ימים. זה לצפצף על אלה שנמצאים בסדיר, להגיד להם, אנחנו נחוקק לכם עוד שישה. זה לצפצף על הילדים שלנו. ואתם עושים את זה בשביל הילדים של אלה שלא משרתים? הקונצנזוס הציוני, אני מדברת על מפלגות ציוניות, לכן תמתין יעקב אשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו - - - אני ממועצת השורא. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא בטוחה שאתם נמנים. מי שמשרת הוא ציוני בעיניי. ציונות בעיניי זה שירות בצה״ל בראש ובראשונה. יש לי הרבה דברים משותפים איתך, בטח הדת והיהדות, אצלי זה מסורת, אצלך זה הכל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה חיים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ונולדנו לאימא יהודייה, יש לנו המון משותף. אבל אצלי ערך עליון זה שירות בצה״ל, אצלך זה פחות. מבחינתי, אמון הציבור הוא שהילדים שלי ישרתו בצה״ל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הערך שלכם זה שאחרים ישרתו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - - להגיד, "החרדים הם אכזריים כאלה. אין להם שותפות, לא מעניין אותם, לא מתנדבים לא עוזרים, לא הקימו בחיים את עזר מציון, לא את עזרה למרפא, לא את כל המקומות האלה. החרדים הם אנשים רעים. אין להם עניין של התורה או משהו אמוני, שהם בטוחים שבכך עושים את זה. הם סתם אנשים אכזריים, רעים, לא ציוניים", מה שאתה רוצה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו, הכנסת העשרים וחמש, מגוונת, כוללת הרבה מאוד חברי כנסת, אבל אחד הדברים הכי חשובים זה אמון הציבור. מהרגע שהתמניתי בנובמבר 2022, אני נכנסת לכאן כל בוקר בחרדת קודש. אני לא יודעת איך חברי כנסת אחרים מרגישים, אבל כשאני חוצה את סף הכניסה של הכנסת, אני אומרת, וואלה, יש מאחוריי 35,000 אנשים. אני צריכה בחרדת קודש, כל דבר שאני עושה צריך להיות מוקפד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עשר מיליון? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 35,000 אנשים מאחורי כל חבר כנסת. הם שלחו אותי. את צודקת, אני עובדת בשביל עשרה מיליון, אבל 35,000 שלחו אותי. אנחנו חייבים לעשות כל מה שאנחנו עושים כדי להתבונן באמת על החברה הישראלית בעיניים, ולהגיד, אנחנו עושים את הדבר הנכון. עכשיו כשאנחנו נמצאים פה בשבוע האחרון, אני מתביישת. מתביישת בזה שהכנסת הזאת החליטה, בשביל דיל פוליטי, לקדם השתמטות המונית ולצפצף על מי שנמצא בשדה הקרב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 310 עד 319. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אם נביא לפה חוק שמגייס אלף חרדים, הם עדיין התנגדו. אני יודע, כי כשאני ישבתי בראש השולחן הזה, הבאנו חוק שגרם לי, דרך אגב, להתחיל להאמין באלוהים, כי הוא לא עבר, ואם הוא היה עובר זה היה קטסטרופה. ואני התחזקתי באמונתי שבכל זאת יש אלוהים. החוק הזה היה חוק כל-כך מקל, כי הוא בא להיות חוק שנותן דגש הרבה יותר גדול כלכלי מאשר - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> החוק שגנץ הציג? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כן, פחות או יותר. זה היה לפני 7 באוקטובר, ואנחנו חשבנו שהבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל זה לא העניין הביטחוני, אלא העניין הכלכלי. האוצר ואנחנו הבנו שאם המגזר החרדי לא נכנס לשוק העבודה בגיל צעיר, ואם אין לימודי ליבה והכשרות מקצועיות, המשק יקרוס לתוך עצמו, כמו שעכשיו קורה לצבא. ולכן באנו עם חוק מאוד מקל. חבר הכנסת פרוש היה כאן בכל הישיבות על החוק הקודם, לדעתי הוא אוכל את הלב על זה שהם התנגדו, כי אם לא היו מתנגדים, החוק הזה היה מאושר. הם לא התנגדו, כי הוא בכל זאת השאיר גיוס קטן. שלושה חודשים שירות גיוס. היה חודש, את החודש הורדתי. אבל את השלושה חודשים, תעשה שלושה חודשים, אחרי זה תעשה מילואים. בפיקוד העורף. חוק מקל ברמה שהיה לי קשה איתו. אבל אז שכנעו אותי שהכלכלה זה העיקר. הם לא הסכימו לקבל אותו, כי הוא גייס קצת. כי הוא הכניס אותם לצה״ל קצת. כי שלושה חודשים. ולכן, כל הקשקוש הזה שיהיה איזשהו חוק שהם יסכימו לו, זה זריעת חול בעיניים. הם לא רוצים חוק, לא יהיה לעולם חוק, בשביל זה הם עושים את החוק הזה של עליונות לימוד תורה. הם לא רוצים חוק, הם רוצים להיות פטורים מכל שירות צבאי, ולעשות מה שבא להם, ולהמשיך לחיות על חשבוננו. זה הסיפור האמיתי, ולא צריך להאמין להם, לצערי הרב. יכול להיות שהם עושים את זה מתוך אמונה שלמה, יכול להיות שאתם חושבים שזה הדבר הנכון, אבל זה לא היה אף פעם ביהדות הדבר הנכון, וזה גם לא דבר נכון עכשיו. אתה חייב ללכת, יש בעיות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה בעיות? אולי גם אנחנו נלך להבין מה קורה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא בעיות. עוד פנייה של ציבור, הוא לא מתעסק עם פוליטיקה, הוא רק עוזר לאנשים, חילונים, חרדים, דתיים, ערבים, תומכי ליברמן ותומכי רמי. אני תומך ברמי בפריימריז. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> רם, תשלים. נצביע, ואז תאפשר כמה דקות לאשר באישורך, שינמק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הסיפור הזה שהם מנסים לבנות איזושהי מציאות חדשה, שתמיד זה היה ככה. לא, זה לא היה ככה תמיד. זה היה 400 ב-1948, עבר ל-700 ב-1976 על ידי שמעון פרס, והפך ב-1977 לתורתו אומנותו. תמיד הם התגייסו. הם בנו עכשיו סיפור ומספרים לנו שמאז קום המדינה החרדים לא התגייסו, זה חרטה ברטה. התגייסו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור שהתגייסו. אני זוכרת את הרב הצבאי גד נבון, גדלנו עליו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> נכון. אז הם בונים עכשיו איזשהו סיפור, שזה תמיד היה. לא. הם יודעים להתגייס ויודעים להישאר חרדים. והיום בוודאי ובוודאי שהקמנו את החשמונאים, אנחנו מקימים מחלקות ופלוגות ושדרה פיקודית, הם יוכלו להיות גם רמטכ״לים אם הם ירצו. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 320 עד 329. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני נותן ליעקב אשר לנמק שלוש דקות. בבקשה, יעקב. אתה רוצה לספר לנו סיפור? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא טוען טענות נכונות. נזיז רגע לצד את הפוליטיקה, כי אנחנו בארבע עיניים. קשה מאוד לבן אדם שמאמין במשהו, הוא לא רק מאמין בתיאוריה, זה לא פולקלור או מורשת או משהו, אדם שהוא מאמין, ואפילו הוא חרדי, שהוא - - - ההבדל בין חרדי לזה, שהוא יותר מחמיר, יותר זה. בהרבה מאוד דברים, הוא חי. כתוב, "וחי בהם". אתה חי את התורה, על הבוקר כשאתה קם, אנחנו לא נוגעים בשום דבר, כי זה עלול להיטמא, אז אנחנו קודם כל נוטלים ידיים. גם אם יהיה לי 1 מיליון דולר, מישהו שם לי בלילה, היא שלחה לי מתנה, אני לא נוגע בזה. ועוד הרבה מאוד דברים. איך אתה יכול, כאדם מאמין, להסביר למישהו, לא שהוא כופר חלילה, הוא יהודי, הוא מאמין, אבל הוא לא מאמין כמוך עד כדי כך שהתורה זה החוזק שלה, וזה הדבר שמחזיק אותנו כל כך הרבה שנים. אנחנו רואים את זה בחוץ. גם בחיים הפרטיים שלנו, כשאתה צריך לעבור ניתוח, אתה מחפש רופא טוב, מתייעץ איתו, בודק, מחליט. אנחנו, גם אני, גם על ילדיי, וגם כולל האנשים שנמצאים פה, כולל חבר הכנסת פרוש, כולל זה, הולכים לרופא ומחפשים רופא טוב ובודקים והכול. אבל דקה לפני הולכים לרב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מדברים עם הרבה פירר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חוץ מהרב פירר. פירר הוא לא רופא. הוא תואר לא שני ולא שלישי, יש לו מאה תארים, כי הוא כל היום חי בין המחקרים. חוץ מזה שהוא יהודי ירא שמיים גדול ויש לו גם זכויות, אבל הוא רופא הרופאים, מה שנקרא, מבחינה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דיברתי איתו ומאוד התרשמתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא לומד מהרופאים, אבל הוא מסתכל מקצועית. אבל אנחנו הולכים לרב שלנו. הוא הולך לאדמור מבלז, ואני הולך לרב לנדאו, או לרבנים האחרים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> חבר הכנסת אשר, רם בן ברק ואחרים העלו פה טענה, אני רוצה שגם על זה, אולי, אם תוכל להגיד מילה. זו טענה שחוזרת על עצמה, שה-400 היו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני לא ביקשתי שתעזור לי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אני מבקש שתעזור לנו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה מבקש, אני באמצע. מוביל מהלך כדי להסביר לו, כי הוא אדם אינטליגנט, הוא לא זה. בכל מקרה, בסוף אנחנו הולכים לרב, ואם הרב יגיד, "אל תעשה את הניתוח", הוא לא יעשה את הניתוח. גם הרופא אמר לו שכן, והיו דברים מעולם, והיו גם ניסים גדולים שבסוף התברר - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> רק תרשה לי בעניין הזה. אשתי היא רופאה אונקולוגית ילדים, וחלק גדול מהמטופלים שלה, אגב, היא משרתת בקהילה החרדית במגדל העמק, כרופאת ילדים, עכשיו היא בפנסיה. חלק גדול מהפציינטים שלה, לצערנו, היו ילדים של חרדים, חולים. והגיעו אליה. והרבה מאוד פעמים הם באמת הלכו לרב. ורוב הרבנים, אגב, הם רבנים רציניים, ואמרו, "תקשיבו לרופאים". אבל, היו שגם שרלטנים. אנחנו עכשיו במקרה שבו היא מטפלת באירוע של ילדה שהתחילה אצלה בגיל מאוד מוקדם ועכשיו ההורים הלכו לאיזשהו רב ואמר להם, "תפסיקו את הטיפולים". << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע מי הרב, אני לא רוצה לדעת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה יודע, הרב יכול להגיד ככה ויכול להגיד ככה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמו שלא כל רב-סרן הוא דומה לרב-סרן השני. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמו שאני לא מכליל בדברים אחרים, גם פה, רב זה לא דבר שאתה - - - אני אומר, כל אחד ילך לרבי שהוא מאמין בו ויודע, ואתה בדרך כלל יודע למה אתה עושה את זה. וראינו גם ניסים גדולים. אני, על הילדים שלי בלידות, מה שאתה לא רוצה, אבל לא אספר. האנשים החרדים לקחו על עצמם, הם חיים את האמונה שלהם. עד כדי הבריאות שלהם, עד כדי החיים שלהם. לבוא ולהסביר את זה למישהו שלא, זה בעיה. אני אומר תמיד דבר אחד, תאמינו לנו שזה בא מאמונה. זה לא מגיע ממשהו אחר, לא מנוחות ולא מכלום. זה מגיע מאמונה. אני אספר לך סיפור, שסיפר לי אחד מגדולי ישראל, סיפר לי אותו המנהיג שלנו, הרב דב לנדו. הוא סיפר שהיה פעם מעשה, שישבו אנשים בבית מרזח, פעם זה היה מסעדה, לא משנה, ואכלו. ומתוך המטבח פתאום יצא יהודי, קשיש, מבוגר, לא מוכר, הם לא יודעים מי זה, הם לא יודעים מה זה. הוא אמר להם, "חבר'ה, אל תאכלו, יש פה רעל", ונעלם. עכשיו אני שואל אותך, מישהו מכל אלה שישבו במסעדה לא יודע מי זה, לא יודעים מה זה, לא יודעים מי הוא, כלום. אף אחד לא לוקח סיכון וטועם את האוכל. אנחנו, עומד רב בן 96, גדול בתורה, שחי חיים הכי פשוטים בעולם, חינך אלפי תלמידים לתורה, ואומר, "תקשיבו, קשה לראות ולהאמין בזה, אבל התורה הזאת מה שמצילה אותנו". אז אולי ב-20% הוא צודק, אתה לא תיקח את הסיכון. אתה בא ואומר, אולי זה באמת מה שמציל אותנו. אני לא יודע, אתה לא יודע הכול. אני מאמין בזה, כי ככה חונכתי ביום שנולדתי. אני בטוח שאם היו מחנכים אותך ככה, היית יושב פה ומדבר יותר טוב ממני בעניין. לכן הוויכוח הוא אחר. התוצאה היא אותה תוצאה. הבעיה היא פצע פתוח בחברה הישראלית. אבל זה לא ילך ככה, בהתנגשות הזאת. זה ילך רק עם משהו מוסדר ומוסכם, וזה מה שהיה על השולחן פה במתווה אדלשטיין הראשון, ההתחלה, ובזכות השני. עד שקלקלו אותו עם כל מיני דברים. אני סיימתי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 340 עד 349. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לנמק? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> אתה יכול להתחיל. אתה יכול לדבר עם המספרים שאתם חוזרים עליהם עד 1977, האם אתם יודעים כמה חרדים התגייסו לטענתכם? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו מישהו אמרה שב-400 אפילו לא כולם ניצלו את הזכות. היה פחות מ-400. וזה היה עד 1976. ב-1976 שמעון פרס היה ראש הממשלה, הוא העלה את זה ל-700. ב-1977 בגין נבחר ואמר "תורתו אמונתו". << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה נותן לי לתקן משהו? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> שנייה, הרב פרוש, הוא יאפשר לך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא קצת מכיר את המספרים האלה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול להביא לכם מסמך של משרד הביטחון ב-1948, שם הוא כבר כותב 800. ואני מבקש שתפרסם את זה לכולם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כמה היו אז בצבא, הרי זה יחסי, כמה זה היה באחוזים? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדבר על אחוזים, בוא נדבר על אחוזים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הבנת אותי? כמה היו בצבא אז באחוזים? 800 מתוך 20,000 או 50,000 חיילים? זה אחוז מסוים. זה לא כזה דרמטי מה שאתם עושים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל אני מוכן לדבר איתך על אחוזים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הצבא לא רצה. הצבא לא בא לגייס. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הצבא רוצה לגייס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני הייתי, אני ביקשתי שישימו אותי באכ"א. אמרתי להם, לא רוצה רבנות, אני לא יודע לברור אורז, אני לא משגיח כשרות. אני הייתי מנכ״ל עיריית בני ברק, אמרתי להם אני איש רציני, שים אותי במקום רציני, לפחות ארבעה חודשים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על שלב ב', נכון? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בשלב ב', כן. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה צבא שלב ב'? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מי הפריע לצבא לעשות שלב ב' יותר טוב? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> איפה אפשר לאתר את הנתונים, כמה חרדים התגייסו כל שנה לפני בגין? כי אני לא ראיתי שהמדים של החרדים היו מדי צבא. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך מה היה בבגין. עד בגין - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למישהו יש כאן AI בטלפון? תשאלו את הצ'אט. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מי שהגיש תצהיר עד בגין קיבל דיחוי. בגין עשה שינוי בעזר ויצמן כשר הביטחון. עד אז, בשנה וחצי האחרונות, או שנתיים האחרונות לפני בגין, לא נתנו לפתוח ישיבה חדשה. לא נתנו לפתוח כולל חדש. עד 1976, הציבור החרדי היה בעיקר בירושלים, בני ברק, תל אביב, חיפה, זה מה שהיה. מאז, 1973-1974, 74התחילו לעבור לאופקים, לדימונה, לתפרח. זה הביא את הצורך לאפשר לפתוח מוסדות חדשים. וזה עזר ויצמן נתן, זה היה בהסכם קואליציוני עם בגין. זה כל הסיפור. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מה הרישוי, הרב פרוש? הייתם צריכים לקבל אישור לפתוח ישיבות? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה שואל את הצ'אט או לא? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אף אחד לא נתן לצ'אט הזה את הנתונים האלו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הצ'אט יודע את כל הנתונים, תאמין לי. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 350 עד 359. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בחוק של לפיד על ה-1800 מילואים, היה כתוב 400, כאשר זה לא נכון. הצ'אט נתן נתון לא נכון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אפתיע אותך. גם אני הלכתי לרב פעמיים בחיי. הפעם האחרונה הייתה לפני ארבעה חודשים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לאיזה רב? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הלכתי לרב פירר. דיברתי איתו בטלפון, לא הלכתי. הייתי צריך לעבור לניתוח בגב, עברתי אותו, עבר בשלום, תודה לאל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברוך השם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לפני שלושה חודשים. ולפני שהלכתי לניתוח אמרו לי, "תתייעץ עם הרב פירר". אמרתי, "עזבו אותי מרבנים, מה הם מבינים?" אבל אשתי אמרה לי, "כדאי לך, תדבר עם הרב פירר, הוא מבין, הוא יודע". דיברתי עם הרב פירר, סיפרתי לו מה יש לי והוא אמר לי, "כן, כנראה שאתה צריך ניתוח". והוא המליץ לי על שני מנתחים. ובסופו של דבר הלכתי למנתח אחר, לא משנה. בסופו של דבר עשיתי את הניתוח בבית חולים נהריה, בית חולים ציבורי, גם לא רציתי לעשות פרטי. ותודה לאל, הניתוח הצליח. ואני ממליץ לכולם, אם אתם צריכים, נוירוכירורגיה, תלכו לנוירוכירורגיה, בית חולים נהריה. המרכז הרפואי, הגליל. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מאחלים לך כולם בריאות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. הפעם הראשונה שהלכתי, אני לא יודע אם זה טוב להגיד את השם של הרב, בלי רב. הלכתי, הייתי ממונה על מכון תערובת בצפון, שמינה אותי רשם האגודות בגלל שחיתות, בגלל נוהל לא תקין שהיה שם. אני קיבלתי את הג'וב להיות יושב ראש הוועד הממונה על אותו מפעל, ולמדתי קצת, דרך אגב, זה היה השיעור הפוליטי הכי טוב שהיה לי בחיים, כי הגעתי לאיזשהו מקום עם אינטריגות ויישובים. ופיטרתי חלק גדול מההנהלה הקודמת, אבל המנכ״ל היה בחור מאוד מוכשר, בחור צעיר, בן 35, מאוד מוכשר. והוא, בגלל הסביבה שהוא גדל בה וזה, הוא היה - - - אתה יודע, קשה להתמודד עם הקבוצה. ואני רציתי שיישאר איתי, כי ידעתי שאיתו אני אבריא את המפעל הזה. ואני ידעתי שיש לו רב איפשהו, שם בצפון. יש לי קצת קשרים, הפעלתי את הקשרים שלי, וקיבלתי תור לרב. זה לא פשוט לקבל תור לרב. הגעתי לרב, כמובן שלא היה לי כיפה ולא היה לי כובע, אז העוזר שלו הוריד את הכובע הגדול, ושם לי את הכיפה שלו, ולקח חזרה הכובע. היה תור גדול של אנשים עם הצהרות, עקפו את התור, שמו אותי על הספסל. עמדתי לפני החדר שלו, יש ספסל, יושבים שלושה אנשים. הרב עמד, לא ישב, עמד על הדוכן הזה שלו, והתפלל. אני אמרתי, "שלום, קוראים לי רם בן ברק. יש לך דרישה שלום מאשתי, דוקטור בן ברק, היא אמרה לי, דווקא שאתה רב בסדר", כי הוא תמיד אמר לשמוע לרופאים, "יש לי בעיה, אני רוצה שהבחור הזה והזה יקשיב לי. ויהיה איתי, ולא יהיה עם הקבוצה השנייה, כי אני חושב שהוא בחור מוכשר, וחבל לי עליו. אני רוצה שיישאר". הוא לא יסתכל עלי עד אותו רגע. הידיים שלו היו ככה על הדוכן. הוא הרים את העיניים, הסתכל עליי. אמר לי, "אתה, יש לך עיניים טובות, אני אעשה מה שביקשת". זהו, נגמר הביקור. זה היה שלוש דקות, שתי דקות, כל הסיפור. יום אחרי זה, שהגעתי למפעל, התייצב, אמר, "אני איתך, קדימה". ואכן, תוך שנה הבאנו אותו לרווחים עצומים, והכול היה בסדר, ועד עכשיו הוא מפעל מצליח מאוד. אז זה הסיפור שלי על הרבנים. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 360 עד 369. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה כל מה שניסיתי להסביר לך. אנחנו חיים אחרת. אנחנו מדברים אותו דבר. אנחנו חיים אחרת. הטרמינולוגיה אחרת. ההחלטות הן אחרות. כשאני בא ואומר לאשתי, "החלטנו לעשות כך וכך", והיא אומרת לי - - - ואני אומר לה, "הייתי אצל הרב, הוא אמר שזה בסדר, הוא ברך והכל". גם אם הייתה לה דעה הפוכה, או לי הייתה דעה הפוכה עליה. ככה אנחנו חיים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה תירוץ נחמד, אבל זה לא תירוץ. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אמרתי תירוץ. אבל אמרתי שאתה לא יכול להבין את זה, כי אתה מקבל לעצמך את ההחלטות בחיים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל עובדה שחייתם אחרת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה מדבר לא נכון. אצלנו שנולד תינוק, מאחלים לסבא ולהורים שיהיה תלמיד חכם גדול, שיהיה ראשי ישיבה. כולם יהיו ראשי ישיבות או תלמידים חכמים? לא. אבל זה הכיוון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רם, רק תבין שאם היינו הולכים לרב והוא היה אומר לנו ללכת לרופא מסוים, לא היינו הולכים לרופא אחר. תבין עד כמה אמונת החכמים זה סוגיה שהיא לא- - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. אני מסתכל עלייך ועל שכמותך, ויש לכם את אותה אמונה, ויש לכם את אותו רספקט לרבנים, והכול, ואתם עושים צבא. זה לא קשור. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לפני שבוע נפטר שלמה אלמגור, חבר מרכז הליכוד. היינו חברים מאוד טובים. כשאני הייתי ראש עיר הוא היה מקבל אצלי קהל, איש חם, עם לב חם. הוא היה אחד מהרעשנים הגדולים בליכוד, העריכו אותו והכול. הוא היה אמור לעבור ניתוח להסרת אבן במקום מאוד מאוד בעייתי בזה. זה גם כואב וגם מסוכן, כי זה ישב במקום לא טוב. ואז הוא אמר לי, "יעקב, תעשה לי טובה. אני רוצה לבוא לרב שטיינמן", זכר צדיק לברכה, זה היה בזמנו "לקבל ברכה". כי הוא מאד פחד מהניתוח הזה. באנו לרב שטיינמן. לרב שטיינמן, היה הכרה טובה אליו. אתם לא מכירים אולי את הסיפור. הוא היה חבר הליכוד. בבני ברק יש רוטציות. ראש העיר, פעם של אגודת ישראל, פעם של דגל התורה. ואז כשהיה בחירות, אמר לי הרב שטיינמן למה צריך לעשות בחירות? סתם לבזבז כסף, טעם, לשון הרע, כולם יודעים שאתה תהיה ראש העיר. הלכתי לאלמגור, ואחר כך גם המפד״ל נתנו את ההסכמה. אני נבחרתי כראש עיר בסיעה אחת מאוחדת של כל העיר. אני ואלוני מכפר שמריהו היינו היחידים בארץ שלא היה לנו בחירות ונבחרנו לראשות עיר. לכן לרב שטיינמן, היה הכרת הטוב אליו. הרב שטיינמן מברך אותו. הרב שטיינמן זה לא כמו העובדיה, "מי שבירך" ונותן לו צ'פחה, הליטאים, יותר קרים. אבל אומר לו הרב שטיינמן, "אם צריך, תעשה את הניתוח". הוא יוצא החוצה, ואומר לי, "יעקב, זה ברכה? מה זה אם צריך? צריך, אני ביום ראשון נכנס לניתוח". אמרתי לו, "אני לא - את הברכות שלו. זה מה שהוא אמר לך, השם יעזור, יהיה לך רפואה שלמה". עברו כמה ימים, ואני נזכר בניתוח שלו. אני מתקשר אליו, "שלמה, איך עבר הניתוח?" הוא אומר לי, "יעקב, אתה לא יודע?" אמרתי לו, "מה?", "הגעתי לניתוח" - - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 370 עד 379. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא אמר "הגעתי לניתוח", בטרום, עושים עוד פעם את האולטרסאונד, לראות בדיוק את הכול, אמרו לו, נעלמה האבן. אנחנו לא מאמינים בניסים סתם. אנחנו אומרים, אבל תפילה של צדיק עושה על זה. אמרתי לו, "שלמה, אתה זוכר מה אמר לך הרב?" הוא אומר לי, "וואי, וואי". "אם צריך", מה זה "אם צריך"? הוא יצא מאוכזב. הוא חיכה ל"מי שברך אבותינו, אברהם יצחק ויעקב" ושיחבק אותו. אמר לא כזה דבר, וזהו. אנחנו מאמינים בזה, אנחנו חיים את זה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה באמת מאמין שיום אחד יבוא המשיח וכל המתים יקומו לתחייה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. באמונה שלמה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> באמונה שלמה. וכל אלה שיושבים פה בצד הזה - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה אתה תעשה עם כל האנשים? איפה הם יגורו? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רמי, יש אנשים בצד שלך שגם מאמינים שיגיע המשיח. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> איפה הם יגורו? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שיושבים פה, ואני לא רוצה לשאול אותם, כי אני יודע מה התשובה שלהם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רם, תבין עד כמה אנחנו מאמינים בזה. ברמה כזאת, שאחד הקשיים שלי להמשיך ולהתחתן היה מה יקרה כשבעלי יקום בתחיית המתים. אבל התשובה שלנו, היא שמי שיכול לעשות תחיית המתים, הוא כנראה גם יפתור את הדבר הזה. תדעו לכם שהאלמנות של המלחמה הזאת זו סוגיה אצלן, אל תזלזלו בזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה אחד משלושה עשר עיקרים שאנחנו רואים את זה כל יום בבוקר בתפילה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אחד משלוש עשרה עיקרי האמונה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> "אני מאמין באמונה שלמה, בביאת המשיח". << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> "ואף על פי שהתמהמה, עם כל זה, אחכה לו בכל יום שיבוא". << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמו שזה נראה, חלק מהקרקעות של הקיבוצים הלכה עליכם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מזמין אותך לסמינר של הערכים לשבת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כמו שאני לא מאמין שתפילה יכולה להסיר אבן מהכליה. אבל בסדר. אמונה זה משהו לא נתפס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא הולך להניח לך תפילין עכשיו, רם. למה אני אומר את כל זה, כדי שתבינו שאתה רוצה לתווך משהו, אתה רוצה לעשות משהו בציבור שחי אחרת ממך 180 מעלות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא הסכמתם למתווה הגיור שאנחנו הבאנו, כשהייתי יושב-ראש וועדה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מדבר על המתווה הזה, אני מדבר על זה, אבל לא משנה. (היו"ר ינון אזולאי, 15:10) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז שמנו את פרוש, והוא אמר לנו שזה פחות טוב, וברגע שפרוש אומר לנו משהו, אנחנו עשינו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> קודם הזכיר סעיף, אני לא זוכר דבר כזה, של - - - שלושה חודשים. לא איתי דיברו על דבר כזה, אני לא יכול להגיד לך - - - יכול להיות מישהו אחר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם אתה יודע, וגם היא יודעת, וגם אני יודע שבכוחנות הזאת, בשיימינג הזה שאתם עושים לציבור כזה ענק, ככה לא תביאו כלום. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואלת בגילוי לב מוחלט. יש שני עשורים מאחורינו. נכון שזו הייתה מציאות שלפני 7 באוקטובר, אבל היה פה חוק טל וועדת שקד וועדת פלסנר, - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני גם לא רוצה להפריע לך באמצע, לכן מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> 380, הסתייגויות על 389. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וגם הייתה אמירה שלכם שהחוק של שנת 2018, שהוא דיבר על גדילה אחוזית, זה החוק שליברמן היה שר ביטחון, הוא היה החוק הכי טוב. למה עשיתם רברס כבר שזה היה מסוכן? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלת כמה שאלות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלתי איך הכל מתמסמס? כל פעם עד שזה, ותהליך, ואבולוציה, וסיפור- - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שרון, אנחנו בארבע עיניים, אני אענה לך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו בארבע עיניים, כי בסוף זה לא יתכנס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלת שתי שאלות, למה לא קיבלנו מתווה ליברמן, אז ועל זה יש לי תשובה, לא כרגע. אבל שאלת עוד דברים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא על השולחן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היו מתווים, והיו זה, ולמה זה לא הצליח? זה מה שאמרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, למה גם אתם לא קיבלתם אף - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ועדת טל זה היה בהסכמות איתנו, היו הסכמות במשך הדרך. לא עשו עם זה כלום, כי לטנגו צריך שניים. וזה לא חונה רק אצלנו. הצבא באופן סיסטמתי לא עשה 50% מההמלצות של ועדת טל. בוועדת טל היו המלצות, הם לא עשו את זה. היו המלצות לעשות דברים כאלה, דברים אחרים. הם לא עשו, הם לא רצו. היה קונספציה בכלל של צבא קטן וחכם, שהתחיל מהאוצר. האוצר לחץ עליהם, האוצר לחץ על אייזנקוט - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, אתה שוכח דבר אחד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אותו אוצר שהיום מביאים פה דוחות, אתם אומרים "וואו" - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה שוכח דבר אחד, שבצבא אני מבינה, ואני יודעת מה הצבא עשה בשני העשורים האלה. אני יודעת כמה סוגי כשרויות קנו ועשו והביאו את כל האפשרויות הנדרשות, ואני יודעת איזה פקודות קבעו, ואני יודעת איזה רמ"דים מינו, ואני יודעת איזה מסלולים יצרו, אם זה שחר ירוק ושחר כחול והיו הרבה מאוד אפשרויות, ולמרות זאת, על אף שזה בטח היה פחות מוכר ונחוץ, כי לא דיברו על כזה משבר כוח אדם כמו שאני שומעת בשלוש שנים האחרונות מהצבא, זעקת אמת, אבל בהחלט הנביטו הרבה מאוד מיזמים, ואתם לא שלחתם את הילדים. פשוט לא שלחתם אותם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי לך, וטנגו צריך שניים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כמה דקות יש לי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמש דקות יש לך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעביר את החמש דקות האלה בשתיקה, וכל אחד יחשוב על המשמעות של אי-הצטרפות המגזר החרדי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמש דקות יהיה קשה לי לשתוק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לשיר בינתיים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תחשוב רגע עם עצמך, תדמיין את כל החיילים שנמצאים עכשיו בלבנון, בעזה - - - המשמעות האדירה, אני לא צוחק - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איזה אכזריים החרדים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לעולם לא תבינו. הייתה לכם פה שיחה די נעימה - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שבואו נתנתק. תהיו קהילה סגורה. יעקב, התחלת ללכת, תמשיך. לא צריך. - - - אל תשרתו בצבא, לא בביטוח לאומי, לא כלום. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בסופו של דבר, אנחנו כולנו יושבים פה חוקית מכוח חוק השבות. חוק השבות הוא ממש חוק גזעני. הוא אומר, יהודים כן, אריתראים לא. יהודים כן, אוקראינים לא. יהודים כן, אמריקאים לא. כל יהודי שבא לפה, או כל יהודי שנמצא פה, יש לו זכויות בקרקע של ארץ ישראל. יש סוג יהודים שאני מייצג אותם. אתה רוצה לבוא ולומר לי, אותם סוג יהודים שאתה רוצה לייצג אותם, אני לא רוצה לתת להם את הזכויות. אני לא בטוח שאם בן-גוריון היה אומר בהתחלה, לאלו שבאים לפה כמו שהיה באירופה, אלה, לא ניתן להם כלום. לא בטוח שהיית מקבל באו"ם את ההסכמה. בהחלטה של האומות המאוחדות בשעתו על מתן הקמת מדינה יהודית, לא מדינת ישראל, מדינה יהודית. כתוב באותה החלטה של האו"ם, שבני המיעוט הערבי חייבים לתת להם פה לחיות בחלק של שטח מדינת ישראל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה טכנית. אני יכול לתת לנאור לנמק הסתייגויות? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> וללמוד את מה שהם מאמינים ומה שהם רוצים. ורק כך קיבלת את המדינה הזו. אם אתה היית אומר, יש יהודים שמדורי דורות הם יהודים, לא ניתן להם פה לחיות, לא ניתן להם פה לעשות מה שעשו אבות אבותיהם, לא בטוח שהיינו מקבלים את המדינה הזו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה אתה טוען? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני כבר אמרתי לך קודם, מה שאני אומר, הכול ממוסמך. כך זה היה. אני לא אומר שזו הדרך לכולם, אבל זו המציאות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש רוויזיה פה? זה נקרא רוויזיה או דיון מחודש? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נגיש רוויזיה, על כל עשר ההסתייגויות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה כללית על כל ההסתייגויות. בוא נעשה את זה ככה מעכשיו אליו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מפה. מה שהיה, היה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז בוא נעשה 50. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> טוב. 50. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עברנו להסתייגויות שלכם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן. אני רוצה להגיד כמה מילים, במיוחד לטיעון של הרבנים שנמצאים כאן, והאנשים החרדים, וגם האנשים הדתיים שאומרים שאנחנו הולכים אחרי רבנו ומה שהרב יגיד. אני רוצה להזכיר לכולם את מה שרבי עקיבא אמר. שימו לב, "הכל צפוי והרשות נתונה, ובטוב העולם נידון, והכל על פי רוב מעשה". הנה אתם, שבאים לכאן, מגלגלים עיניים לשמיים ואומרים, "הרבנים אמרו לנו לא להתגייס", "הרבנים אמרו לנו לא לעשות את זה", "הרבנים אמרו לנו להיות תלמידי תורה". רבי עקיבא אמר, "הכל צפוי והרשות נתונה", מלשון - - - ואני רוצה להגיד לכם את זה דווקא. פעם הייתי הולך לביתו של רב מוכר מאוד בדרום. זכר צדיק לברכה. קראו לו הרב אלעזר. הרב אלעזר היה באמת אישיות. והתמזל מזלי, והייתי מדי פעם מגיע, יושב ולומד איתו. היה לי כבוד גדול, הוא היה פרשן מקרא ואיש גמרא יוצא מן הכלל. ודנו בסוגיה הזאת של הכל צפוי והרשות נתונה. הוא אמר, גם שהשם, שהקדוש ברוך הוא, יודע כל דבר שיקרה בעולם הזה, הוא אומר לך, הרשות נתונה בידך לבחור בין טוב לבין רע. אתה הוא זה שתבחר. לכן ההיתממות הזאת שאני שומע מציבור שלם שבא וכופה על תלמידיו לבוא ולהגיד, אנחנו קבענו, הרבנים, 92,000 לא מתגייסים לצבא. אין לי שום ספק שאם החרדים לא היו תחת אימת הציווי הרבני, הפוליטי, הרבה מאוד מתוכם היו מבקרים ללכת לצבא ולהתגייס. והם יכלו גם ללמוד וגם להתגייס. ושום דבר לא היה מונע מתוכם. אני רוצה להגיד לך, לימור, שאני לא מסכים עם שום מילה, אבל יש לי הערכה מאוד לתפיסתך. אין שום הסבר ושום תירוץ בשום ספר, לא בגמרא ולא במשנה ולא במקורות היהודיים, שבא ומצדיק לימוד תורה על חשבון הגנת העם. אין דבר כזה. זאת המצאה ישראלית של החברה הישראלית. הנהגת העולם, ובטוב העולם נידון, הנהגת העולם היא על הרחמים. ופה אין רחמים. אתם לא נוהגים במידת הרחמים. אתם לא מרחמים על אלה שנמצאים 700 יום. אתם לא מרחמים על הנשים שיושבות בלילות, והבעלים והילדים והילדות שלהם נמצאים מעבר לקווים וקוססות ציפורניים. זה לא רחמים. תפשפשו במעשים שלכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 11 עד 20. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מי האנשים האלה? זה אתה? זה אנחנו? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אמרתי נשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> למי אנחנו מתאכזרים? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מי שפוטר מגיוס לצבא, מתאכזר. כי מעט סוחב על הגב שלהם הרבה, והרבה לא סוחבים על הגב שלהם דבר. הכול לפי רוב מעשה. לא משנה איזה מצוות תעשו. בסופו של דבר אתם תימדדו גם על מקרה בודד שאתם עושים. אתם יכולים להגיד לי שאנחנו צדיקי העולם, ושאנחנו מכבדים את הכול, ומכבדים את התורה, ואנחנו. אבל ברגע שאתם מאפשרים את העיוות הזה שבו אנשים יכולים וחייבים להתגייס ואנשים אחרים לא, בזה כלו הקיצין. תודה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה ישבת שנים בממשלות שאישרו את העיוות הזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא היה 7 באוקטובר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - - שיצרתם מציאות לגיטימית, עכשיו אין לכם טענה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חבל שעל זה את מתרעמת. לימור, האמיני לי שהשאלה הייתה אז חברתית, היום השאלה היא קיומית. נפלו עכשיו עשרה טילים בירדן, מה אתם חושבים? שאנחנו מחוץ לזה? אנחנו מחר יכולים למצוא את עצמנו שבחזית המזרחית שהיא לא מכוסה ואין לנו מספיק חיילים, את יודעת את זה, את יושבת איתי בוועדה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז מה עשיתם? משכתם חוק פה שנתיים וחצי. שכחתם כבר מזמן - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממתי אתם שואלים אותנו איזה חוק להעביר? לא הבנתי. איך אנחנו נמשוך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - -היום עם עשרת אלפים לוחמים, חרדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, פעם ראשונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה קורא לי פעם ראשונה? זה פוגעני. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - - בשנה הראשונה דיברו על שלושת אלפים לוחמים, בשנה השנייה עוד שלושת אלפים לוחמים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה קשור אלינו? יש לכם רוב, תביאו מה שאתם רוצים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> - - - אף אחד ומחוקקת את החוק הזה. והיום היינו עם עשרת אלפים לוחמים - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש לכם רוב, תעשו, כמו שאתם מביאים הכול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא חוקקתם, את באה אליי בטענות שלא חוקקנו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, זה לא הזמן שלך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני נותן לנאור. אני מסמיך אותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה פעמים התנגדתי לחוקים. פעם אחת שאלתם אותי? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא עבר אותי מפני שחלק גדול מהקואליציה - - - שהוא לא יכול לחיות עם החוק הזה ולא יגייס אף אחד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רם, הייתי יכולה לקבל את הדברים שלך אם לא הייתי יושבת פה בתחילת החקיקה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל את יודעת שיש לכם רוב יצוק. יש לכם רוב אדיר, אתם לא צריכים אותנו לכלום. מה הבעיה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה שתביאו את זה לחקיקה. תביאו, מקסימום נצביע נגד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, את מסתכלת עליי כאילו באמת, אם תלמדו אותי איך עוצרים לכם חוקים, נעשה את זה יותר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עשיתם את זה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא יכולים לעצור חוקים. לכם אין רוב בקואליציה, זה לא קשור אלינו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני ראיתי, היה פה חוק, נכון, גם אם הוא לא היה, אבל הוא היה חוק טוב. היה אפשר היום להיות במקום כזה לחלוטין, בלי אנטגוניזם, בלי הפילוג הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה חברים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 21 עד 30. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נאור התחיל לדבר, ניתן לו להמשיך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גברתי, לימור סון הר מלך, - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא יכולה לענות על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לענות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אתם פונים אליה, זה על חשבון הזמן שלכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליח להבין. כשעובר חוק גרוע, אנחנו אשמים. כשמצליחים להעביר חוק, כשאנחנו חושבים שהוא גרוע, אנחנו אשמים. כשלא מצליחים להעביר חוק, שאנחנו חושבים שהוא גרוע, והם חושבים שהוא, גם אנחנו אשמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה להתייחס לזה. אני מצהיר בזאת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, לעצור לי את הזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא בגללכם לא העברנו את החוק. אתם עשיתם את התפקיד שלכם, אני באופוזיציה, לא הייתי נותן לקואליציה חוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וזו האמת לאמיתה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה פעמים, לצערי, היה לנו בעיות בתוך הקואליציה שלא הצלחתי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא היה. אני רק רוצה לתקן אותך, אדוני. יש לכם בעיות באופוזיציה. אני אספר לך על עוד בעיות. מכירה את בצלאל סמוטריץ'? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בעיניי זו טיפשות גדולה שהחוק הזה לא עבר. כי אז היינו במקום אחר לחלוטין, אפילו ברמה של התפיסה הציבורית על הצבא. רם, ישבתי עם אימהות חרדיות, הארד-קור, שהילדים שלהם התגייסו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לימור, הוא לא רוצה שידברו אצלו. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דברי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זמן דיבור הוא נותן לך מתנה. ללידת הנכד, בשעה טובה ומוצלחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> דיברתם כבר על ואטורי היום, שהוא השווה את נעמה לחמאס? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע גרוע מאלעזר שטרן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> פרוש תחזור בך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא חוזר בי. לפיד זורק גם אותו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לימור רצתה לדבר. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ישבתי עם 120 אימהות חרדיות, הארד-קור שהבנים שלהם התגייסו ללוחמים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הארד-קור בזרם של פרוש או של ינון? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האימהות האלה שאלו אותי, "למה הבן שלך מתגייס? למה הבעל שלך מתגייס? למה אבא שלך התגייס?" אמרנו, אנחנו גדלנו בזה כערך. זה ערך שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו. להגן על עם ישראל זו מצווה גדולה. אותן אימהות אומרות לי, "אצלנו זה לא ערך. הילדים שלנו לא גדלו, הם לא ראו לא את הסבא שלהם ולא את הדוד שלהם ולא את האח שלהם ולא את האבא שלהם הולך לצבא". היא אומרת, "כשהבן שלך יסיים מסלול, את תתקשרי ותספרי לכולם, וכולם יתרגשו. אצלנו זה בושה". << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מנסה להסביר משהו. יש פה משהו שאנחנו חייבים להבין שהוא חייב להיות תהליך. אותה אימא אומרת לי, "תגידי, כשאת גייסת בן שלך, את יודעת לאן הוא הולך? את יודעת לאן ללכת איתו?", אמרתי לה, "כן". היא אומרת לי, "אני לא יודעת. אני לא יודעת מה זה אומר. אני לא יודעת מה זה, מה המשמעות של זה". היא אומרת, "וככה כל החברות שלי", והיו שם 120 אמהות, כולם אומרות את אותו דבר, שהבנים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 31 עד 40. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי זאת חזות הכול, למה צריך לשנות את זה. מתחילים לשנות את זה בחינוך, עכשיו זה חרפה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ברור. אתם צריכים להבין שהיום צריך, כדי לייצר מתווים שישנו את המציאות הזאת, זה לא יהיה בכפייה, ולא בסנקציות - - - ולא באנטגוניזם ולא בלקלל אותם, ולא יהיה בלומר להם דברים נוראים, זה יהיה בלראות איך אנחנו עושים את זה ואיך אנחנו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 20 שנה מייצרים מתווים. הם מונעים את זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ולא באנטגוניזם ולא בלקלל אותם, ולא יהיה בלומר להם דברים נוראים, זה יהיה בלראות איך אנחנו עושים את זה ואיך אנחנו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח לא עם חסינות לכל מי שעושה לעצמו דין, ולא מגיע להתייצב. לכל 90,000. זו לא שיטה. זו הלבנה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שהציבור הזה יראה שמייצרים מתווים מותאמים באמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך מתווים. מתווה המתווים אומר נניח שתושבי השרון, יבקשו מתווה מיוחד, בסיסים מיוחדים, או מבנים מיוחדים בתוך הבסיסים, על מנת לקיים את אורח החיים שלי. בעולם ההתאמות שאת מבקשת, האם אני זכאי לבקש במרחב הציבורי או במרחב הצבאי צבא כפי בקשתי? זאת אומרת, נניח אני רוצה- - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חילונים וחרדים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם את רוצה את החילונים, את יכולה להגיד לי לא? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הצבא מתנהל בדיוק כמו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מקים צבא, אז אתה אומר, או שכולם מגיעים לאותו כור היתוך, או שאתה מתחיל לייצר מסגרות. מה שאתם מבקשים עכשיו לייצר לחרדים. אני יכול בעוד עשר שנים לבוא ואני אגיד, "אני מייצג את הציבור החילוני, ואנחנו רוצים את הצבא ככה. לא טוב לך? אני לא מתגייס". זה צו מצפוני. "אני רוצה רק לשמור פסח וכיפור, זה מה אני עושה. אוכל כשר בפסח, בכיפור, זה מה אני רוצה. ירצה רון לייצג זרם אחר, בכיף. ירצה הצבא לקבל אותי, זה מה אני מבקש. אני לא שומר שבת, אני אולי הולך לבתי כנסת. ככה זה עובד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא עובד כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק ככה. מתווה המתווים שאתם רוצים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הדתיות לא פוגעת בך, החילוניות כן פוגעת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ועוד איך פוגעת, כשאתה צריך - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל אצלנו זה לא רגשות, זה ערך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ערך גם אצלי, למה הערך שלך גבוה משלי? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה ערך של תורה והמחויבות שלנו לתורה פה. לא אני המצאתי עכשיו ערך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, חברים, זה לא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו הנמקה שלי. תודה, ינון, שאתה שומר על זכותי לדבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מסיים את ההנמקה הזאת ויוצא לוועדות אחרות, קוראים לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי אתה מפריע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה מפריע? אני מנמק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני תכף הולכת. תישאר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואגב, מה שאמרת, זה בדיוק מייצג את המחשבה שמשנמכת כל ערך אחר, חוץ מהערכים שלך. שאת אומרת שהערכים שלי, נניח מייצגים פלורליזם, ריבוי דעות, הכרה- - - סתם, אני אומר את זה. את אומרת, הערך שלי הוא חשוב יותר. לשמור את השבת חשובה יותר. מי שמך לקבוע איזה ערך חשוב יותר? אם אני כקבוצה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא קובעת, התורה קובעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא זכור לי שבתורה שיש פטור לחרדים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא אמרתי. אתה יודע מה אני חושבת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא זכור לי שבתורה יש את הצורה והדרך להקים מסגרות צבאיות. אני מכיר חוקי חמורבי, אני יכול להסכים, יכול לא. אני מכיר מסגרות, מכיר את הפרשנויות, לא מכיר. אתם לוקחים משהו, ואז ממציאים, "את הערכים שלנו צריך לשמר". אבל את הערכים של עולם חילוני או רחמנא ליצלן זרמים אחרים ביהדות שלא חושבים כמוכם זה ערכים שאתם מבטלים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא קשור. אנחנו לא מבטלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש הרגשה שהבחור שם שיושב כל היום וצועק עליי, בבסיס הוא חושב שאת ואני נחותים. גם היהדות שאת מייצגת גם הזרם הדתי-לאומי הוא נחות בעיניהם הוא רואה אותי כיצור נחות. זו הבעיה האמיתית. אני ייצור נחות כי הוא תלמיד חכם והוא מקיים את המצוות. זו הבעיה, שאנחנו נחותים בעיניהם, ולא משנה אם אני עם כיפה או בלי כיפה. פה מתחילה להיות הבעיה. אם כל אחד כל אחד יבקש מהצבא וירצה להקים לו מסגרות, לאן תגיעי? מי ישרת בצבא? פרוש? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 41 עד 50. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מירי, אני כתבתי היום, ניסחתי תפילת בקשת מחילה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כולם צריכים להיות דקה בשקט שמאיר יוכל להשלים הכל בלי להפריע לו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כולם הסכימו לתפילה, אלעזר שטרן לא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אומר את זה באמת מעומק הלב, ואני מציע לכל מי שייתן ידו ויצביע על החוק הזה, להגיד: מבקש סליחה אני על כי החלשנו וביטלנו את ערך האחריות ואת החובה לעמוד יחד להגנת עמנו. יען, כי לא עמדנו בציווי "לא תעמוד על דם רעך". על זה שהפסקנו בכנסת הזו, נתנו את ידנו להפסקת המשפט האלמותי בחיי האומה שלנו, "כל ישראל ערבים זה לזה". מי שמצביע, שלא ידבר על ערבות הדדית. אין ערבות הדדית. הערבות הדדית אומרת שמה שבניי עושים, כל אחד יעשה על פי יכולתו, יתגייס לצבא. כאשר אחינו ואחיותינו נושאים בעול הביטחון, ביקשנו ותרמנו בחוק הזה, בערלות הלב שלנו, להיבדל מהאחריות המשותפת, ולא הקשבנו לפסוק, "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?". אבינו שבשמיים, סלח לנו ותן בליבנו בינה לחזק את האחדות וקיים בנו את דברי הנביא יחזקאל: "ונתתם להם לב אחד". ובעזרת השם תעשו תיקון ויתגייסו כולם לצה״ל. העילואים, שחרור נשחררם, אבל רוב הצעירים והצעירות, ומי שיוכל להתגייס להחזיר עטרה ליושנה. פרוש, כל ישראל ערבים זה לזה. אמרו אמן. אמרתי את זה היום חמש פעמים, ואני אגיד את זה כמה שצריך עד שאתם תבינו. גם אנשי הליכוד שיוצאים מכאן, עומדים בקרנות רחוב ובבתים, וזועקים עד כמה אנחנו דואגים לצה״ל. אין דאגה אלא בקריאת תיגר על חוק שמפלה בין חייל לבין חרד, בין חיילת לבין משתמט. על זה אתם לא תוכלו לעמוד ולדבר על כוחו של צה״ל. אני לא רוצה להגיד מה עוד אסור לכם לעשות. רק תסתכלו על הנופלים, תסתכלו על בני המשפחות שלהם. לפחות תגידו, "אנחנו לא מצביעים". אם היה פה חוק שהיו מגייסים 100, עוד יכלתי להבין אתכם. החוק הזה אומר שעקרון השוויון שעליו מושתתת התורה. ואם מישהו רוצה להתווכח איתי שיבוא. גם אם הוא למד עשר שנים בישיבה ליטאית. התורה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 51 עד 60. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת, יו״ר הוועדה, האם אתם מכירים את המונח תפוקה שולית פוחתת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מכירה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם אתה לוקח שני עובדים לעבד דונם, לוקח להם שעה. אם אתה לוקח עוד אחד, לוקח להם חצי שעה. אבל אם אתה לוקח עוד אחד, וזה לא חצי שעה, היא יורדת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איך הם שולטים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא קשור לשלוט. רצית טיעון מקצועי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> העלות יורדת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא הסביר והוא מדייק. אבל הקפיצה שהוא היה צריך לעשות זה עשרה עובדים. כי שניים ידברו והשאר יעבדו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי למה זה שולטת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא שולטת. מאיפה אתה שומע? פוחתת. מה שאתם עושים בארבע שנים האחרונות לעולם התורה, זה בדיוק ההגדרה לזה. פותחים בלי סוף מינהלות זהות יהודית, שמים את כל רפורמת הכשרות, חוק המעונות, חוק המעצרים, לא מצליחים להעביר את הגיוס, חוק יסוד לימוד התורה עם הסעיף השני, ועכשיו הסעיף הראשון. מה שאתם עושים, בעיניי, כאחד שלא בעולם שלכם, אבל רואה מן הצד, אתם עושים בדיוק את ההגדרה לאיך אתם לוקחים את התורה והופכים אותה לשערורייה. אתם משניאים גם את הציבור, ואתם גם משניאים את התורה. כל מה שאתם עושים, כל מה שהוספתם בארבע השנים האחרונות לעולמות התורה, אם זה במערכת החינוך, ואם זה בביזוי התפילין, ואם זה בביזוי ספרי התורה, ואם זה בביזוי עוד עשר מינהלות לזהות יהודית שפותחים בערך בכל משרד ממשלתי, הופך בדיוק את זה. זה ליטרלי ההגדרה של מה שאמרתי. אתם יכולים כמובן לזלזל במה שאני אומר, ואתה יכול להגיד במקום את התפוקה שאמרתי, אתה יכול להגיד במקום פוחתת, שולטת. אבל בסוף, מטוטלת כמו מטוטלת, היא תמיד תחזור לכם כמו בומרנג לפנים. יש לי עוד שתיים וחצי דקות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לפני כן, אני יכול להזמין אתכם לפיצה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הפיצה זו דוגמה נהדרת לתפוקה שולית פוחתת, כי במשולש הראשון אתה סבבה, הוא טוב. המשולש השני בא גם בסדר. בשלישי זה כבר לא משהו האירוע הזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתמול אני מדבר. אמרתי לפרוש "שתוק". הוא כעס, אמר לי, "אתה לא יכול להגיד לי שתוק, כי אני הרבה יותר מבוגר ממך". בדקתי, הוא סך הכל מבוגר ממני בחמישה חודשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יהיה ראוי שבשבוע האחרון של הכנסת, פרוש יקבל פיצה. הייתי ממליץ עליו אולי לפרס הכנסת הגבוה ביותר. אני מציע פיצה, ואולי תיכנס לך קצת בינה, תקבל קצת את ההבנה של מה זה חיי היום-יום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? לא התקבלו. הצבעה לא אושרו חברים, נעשה הפסקה בהסתייגויות האלה ונעבור להסתייגויות של שר הביטחון. יש שתי הסתייגויות לשר הביטחון. אודי, אנחנו נבקש ממך, ולאחר מכן יוכלו כולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ממתי מישהו מקריא הסתייגויות שהוא לא חבר כנסת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה הסתייגות של השר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני שהוא מסביר, אני רוצה לשמוע על תקינות ההליך. עם כל הכבוד, יש פה הסתייגויות של האופוזיציה, שקדנו על זה ימים כלילות. גם ככה כל החקיקה הזאת הייתה מהירה, דורסנית, לא התבטאנו כמו שצריך. ועכשיו יש לנו הסתייגויות, אנחנו רוצים לשמור על רצף. איך יכול להיות שפתאום נכנסת פה הסתייגות של שר הביטחון? מה הנחפזות הזאת? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> שרון, באופן עקרוני סעיף 86 לתקנון מסדיר את כל סוגיית הגשת ההסתייגויות בוועדה. נכון היה שההסתייגות של שר הביטחון תגיע עד מועד הגשת ההסתייגויות, אבל סעיף 86א, אפשר לקרוא אותו כך שהוא מאפשר את הגשת ההסתייגות במועד הזה, מכיוון שאנחנו עדיין לא אישרנו את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת אומרת שגם גם אני יכול להציג להגיש עוד הסתייגויות? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. לחברי הכנסת נקבע מועד קצוב להגשת הסתייגויות. יש כאן הסתייגות של שר, השר צריך להוציא את - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מירי, אבל בכל מקרה, נושא חדש שאנחנו יכולים להגיש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היא מתקבלת, כן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> כן. על כל דבר אפשר להגיש. ולכן אני מציעה שנשמע את ההסתייגויות שלך, ואנחנו נתייחס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אודי, בבקשה. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> אודי דרור, ראש החטיבה לגיוס, מסלולים תורניים במשרד הביטחון. ההסתייגויות שלנו לגבי שתי סעיפים, הראשון זה 26ו. "שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה בהתאם לאמות מידה, שהיו טרם פקיעת החוק כנוסחו העיקרי ערב יום הפקיעה", וזה היות שאישור תקנות חדשות ייקחו, זה דבר שייקח חודשים רבים. ואם אני מסתכל על מה היה בפעם הקודמת, לקח למעלה משנתיים לתכנן תקנות מאז שחוקקו את החוק. אנחנו פה מדברים על הוראץ שעה קצרה שאנחנו צריכים לאפשר לתלמידי הישיבות ולישיבות לפעול. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה אתם מבקשים? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היו תקנות בעבר, התקנות בטלו מכיוון שהחוק בטל. - - - שאלה לפי איזה אמות מידה. קבענו בחקיקה אמות מידה - - - התעורר קושי. ולכן ההסתייגות הראשונה אומרת "ששר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה בהתאם לאמות מידה שהיו בתקנות אז". זו ההסתייגות הראשונה. << דובר >> אודי דרור: << דובר >> ההסתייגות הנוספת מתייחסת להוראת המעבר – לגבי "ישיבה שלא נכללה ברשימת הישיבות טרם פקיעתם של החוק העיקרי, תגיש בקשה להיכלל ברשימת הישיבות, בצירוף רשימת תלמידים. שר הביטחון יכול לאשר את הבקשה אם מצא שהישיבה עומדת בתנאים שהיו טרם פקיעתו". זאת אומרת, הישיבות החדשות יעברו תהליך הכרה על בסיס התקנות שהיו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וזה ישיבות שצריכות להראות שהן קיימות כבר תקופה מסוימת, או שפתאום עכשיו יקימו כדי - - - << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני אסביר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להבין על אלה שמתווספות. עכשיו יהיה לי כל מיני מסגרות, פטריות אחרי הגשם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אסביר את הדלתא. דנו בישיבה על מה קורה עם הישיבות. אמרנו, בואו נחלק אותן לשניים. היו ישיבות שהיו קיימות עוד טרם 2023, והן הוכרו על ידי השר. זו הרשימה האחת, ואנחנו אישררנו את הרשימה בהוראת המעבר. מ-2023 עד פקיעתו של פרק ג1. התעוררה שאלה, מ-2023 עד היום קמו ישיבות חדשות, מה נעשה עם הישיבות האלה? מה תהיה דרך ההכרה? השאלה הזו נשארה פתוחה. ואמרנו שמשרד הביטחון ימצא את הפתרון. עכשיו בא הפתרון. הפתרון הוא שאנחנו נסתכל על הישיבות האלה שמצויות בדלתא, שר הביטחון יכיר אותן בהתאם לאמות מידה שהיו קיימות - - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מירי, עלייך זה מקובל? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> בעינינו זה הפתרון - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מירי, האם לזה אין סטנדרטים, שזה באמת משנת 2023 וזה לא הוקם אתמול? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו מדברים על הסדר להוראת שעה בלבד, של ארבעה וחצי חודשים, חודש אחרי הבחירות. אנחנו לא בדקנו בדיוק את הכול. בעתיד, כאשר אנחנו נעגן הסדר גיוס מסודר, כשיהיה חוק ויהיו תקנות, אנחנו נדון בהסדר הזה ממש לעומק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני עדיין לא קיבלתי תשובה על השאלה שלי. האם יכולה לקום, לצורך העניין, אתמול, ישיבה ולהיות מוכרת? אתם בודקים כמה זמן הישיבות האלה קיימות? סליחה שאני שואלת שאלות שלי מייצגות בעיניי מנהל תקין, אבל אני רוצה לדעת אם זה באמת מנהל תקין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה בדיוק התיקון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקריטריונים, אני שואלת את נציג משרד הביטחון. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> היו אמות מידה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אמות מידה של כמה זמן? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אנחנו נוציא את התקנות, ותכף תקבלי תשובה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו פה מתעסקים עם דברים מאוד גדולים. מחוקקים פה פריווילגיה שאני כמובן מתנגדת לה, אבל גם כשמחוקקים כזו פריווילגיה, היא צריכה להיות כפופה למינהל תקין. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא כמה זמן אתם - - - אפשר להקים אותה מחר? לפני חודש? << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> לא. היו אמות מידה, זה לא סתם שהיו קמה ישיבה ומחר - - - היו אמות מידה רציניות, איך השר מכיר - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לדוגמה, כולל שרוצה רוצה לקבל הכרה, לצורך העניין, לקבל תקציב ממשרד החינוך. הוא לא יכול לפתוח היום ולקבל מחר. הוא צריך קודם כל עמותה של ניהול תקין שנתיים, זה ודאי. והוא צריך להוכיח גם ששנתיים הוא משלם מלגות לאברכים באופן עצמאי, בלי להיות סמוך על שולחנו של- - - אני מדבר על המקום של משרד החינוך, מה שהיה שאני יודע. כלומר, זה לא בא ברגע אחד, אף אחד לא יכול מהיום למחר לפתוח ולהגיד "יש לי ישיבה". התקנות אמרו, גם הקיימות, אם אתה רוצה לפתוח ישיבה, בוודאי שהעמותה צריכה להיות עם ניהול תקין וצריך להיות מספר בחורים מינימאלי - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאתה אומר לי, זה הקריטריונים למשרד החינוך וגם משרד הביטחון נסמך עליהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משרד הביטחון יש לו משלו בנפרד. למשל בכולל, אתה לא יכול שיהיה לך שלושה אברכים, אתה חייב מינימום של מספר בחורים, מינימום של מספר שמחויבים בצבא שיש שם, ועוד כללים, גם השעות וכל מה שצריך - - - אלה התקנות שעושים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, אז רק לתת תשובה, שאנחנו נבין שיש באמת איזושהי בקרה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא משנה מה אתם תביאו, כשהחוק הזה, הנורא הזה, שום דבר שאתם בונים עליו ושום הסתייגות של שר כזה או אחר לא מעניינת אותנו, אנחנו מתנגדים לכל הסתייגות, בטח שהיא באה משר ביטחון, שהיה אמור, שמצופה ממנו להגן על חייליו שהוא אמון עליהם, ולא לתת יד לדבר הנורא הזה. לכן, אני משער שאתם תעבירו את ההסתייגויות, אנחנו מתנגדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתנגדים בתוקף. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ותעבירו לשר שאנחנו מתנגדים לכל דבר שאיבד את הלגיטימציה שלו. חבל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לצערי אתם סתם, אני חושב שזה דבר שהוא דווקא - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, שום דבר. כלום. זה טוב לכם. לנו זה לא טוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה אומר שזה טוב לנו, אבל אני חושב שזה טוב שגם מי שהוא לא ישיבה, גם יהיה אפשר לפסול אותו דרך התקנות האלה. כי אם לא, אנחנו נשאיר את זה בצורה לא טובה. ואני בעד שמי שלא - - - גם תיקח ותפסול לו את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כשאתה מביא חוק שהוא מעוות מיסודו - - - מה אתה דורש מאיתנו? אנחנו נגד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בתקנות חוק שירות ביטחון שהיו קיימות אמות מידה להכרה בישיבות, יש כל מיני תנאים להכרה בישיבה. אז למשל, צריך להגיש בקשה מפורטת עם כל מיני מסמכים. אם הישיבה היא תאגיד, צריך להגיש מסמכי התאגדות. צריך להגיש את מספר התלמידים המזערי כפי שמוגדר בתקנות. ראש הישיבה צריך להיות מישהו שלא הורשע בעברה פלילית שמפאת חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש כראש מוסד חינוכי. ראש הישיבה צריך להצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים. יש הוראות מיוחדות לגבי ישיבות הסדר ועוד הוראות מהוראות שונות. יש פה גם קביעה ממש מפורטת של לוחות זמנים. מתי צריך להגיש את כל המסמכים האלה, מתי צריך להצהיר על מספר התלמידים המזערי לפי התקנות, כל הדברים האלה מוסדרים בתקנות. יש פה ממש הוראות מפורטות, ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל אמות המידה האלה שהיו קיימות יחולו גם בחודשים הקרובים במסגרת הוראת השעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד הסתייגות מספר 1, שר הביטחון? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה ההסתייגות התקבלה ותיכנס לנוסח החוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הסתייגות מספר 2, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה ההסתייגות התקבלה, תעבור לנושא חדש ויוגש עליה רוויזיה ואם הכל יהיה בסדר תיכנס כנוסח הוועדה. תודה. אנחנו חוזרים להסתייגויות של יש עתיד. << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> הסתייגויות 61 עד 70. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי ארבע וחצי דקות. אני אנמק את ההסתייגות, שאני גם אדבר עליה למעלה. מכיוון שיו״ר הקואליציה פה עכשיו עומד ומעדכן את ישראל היום. הצעת חוק יסוד לימודי התורה החדשה, סעיף מספר 1 – "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". הקורא התמים יכול לחשוב שזה באמת סעיף דקלרטיבי. מאיר, תגיד לי אתה מניסיונך הפרלמנטרי, האם ההצעה הבאה, איך אנחנו לוקחים את הסעיף הכביכול הדקלרטיבי והופכים אותו לסופר-אופרטיבי. הרי בד בבד, גם בוועדת החוקה וגם בהצעות השונות, מבקשים חברי הקואליציה הנוכחית לקבוע גם מי יהיה שופט במדינת ישראל. ועדה למינוי שופטים, לייצר רוב פוליטי מובהק, שיקבעו מי יהיה השופט. אני לקחתי את מי שישב מולי היום בוועדת הכנסת ואמרתי שחמש-שש שנים מהיום, או אפילו חמש שנים, אם תהיו ממש יעילים, מוטי בבצ'יק הוא שופט בית משפט עליון. היום חצי מגחכים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אני מתנגד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שאתה תתנגד, אבל אני אומר לך - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. גם אם יהיה רוויזיה, זה לא יהיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אין בעיה. אני טוען שזה מצב שהיום חצי מגחכים, ואני אומר לכם שזה לא מצב כזה תלוש. יישב מוטי בבצ'יק בשבתו כשופט בית משפט עליון, יקרא את הסעיף הבא – "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". אין עוד ערך יסוד אחד היום במדינת ישראל. הערך יסוד היחידי יחוקק היום בעזרתו של אופיר כץ, יו״ר הקואליציה ויו״ר ועדת הכנסת, הערך היחידי בכל החוקים הישראלים הוא רק ערך יסוד לימוד התורה. יישב בבצ'יק בשבתו כשופט בבית משפט עליון ויקרא את ערך היסוד הזה, ואז הוא יוכל לצקת את כל הבסיס החוקתי, מכיוון שזה הערך היחידי שחוקק בחוק-יסוד. הערך היחידי היום. לא חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו. שום דבר. הערך של לימוד תורה הוא היחידי, וזה ייתן את המצע החוקתי לאלף ואחת חוקים, בדיוק כמו החוקים שאתם דנים פה עכשיו, ועוד חוקים מטורללים, שברוך השם אתם יודעים להביא עלינו, ואז הכל ישתנה בדיוק כפי שהם רצו. הם יודעים למה הם שמו שני סעיפים, הם יודעים למה ביטלו את הסעיף השני, הם יודעים מה זה אומר הסעיף הראשון, וכל מה שמפלגת הליכוד, שאני רוצה להזכיר שה-ל' היא בשביל הליברליות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אופיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מפריע? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יכול לפתוח את וועדת כנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אתה רוצה שאני אלך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. כמה שאפשר רטרואקטיבי, רוויזיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם יכולים לבקש על הכול, מה זה "כמה שאפשר"? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתמול החליט יושב ראש הוועדה, שהוא לא מוכן שאנחנו נבקש רוויזיה לכל, אלא צריך להזכיר לו, ואנחנו עושים את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היום בנימוקי הרוויזיות, אופיר אומר לי, "אם אתה מדבר ברצף, אני לוקח הסתייגות אחת על כל דיבור". כן, ברור, זה כל הזמן ככה. ייבגני טען 12 דקות, הוא לקח 22 הסתייגויות, הוא לקח חמש הסתייגויות, הוא אמר כי הוא דיבר ברצף. אתה מבין? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כל הכבוד לאופיר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נאור, יש לי בקשה ממך. לקראת הקדנציה הבאה, בעזרת השם, לא יודע מי יהיה אתה ואני, אני ואתה, לא יודע מה יהיה, אבל אם שנינו בעזרת השם נהיה, אנחנו צריכים לשבת על התקנון מחדש, לעשות תקנון של הכנסת, דברים של קואליציה אופוזיציה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לדעתי היום צריך לעשות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש דברים לא הגיוניים. שיושב חבר כנסת במליאה, והוא אומר לך, הגשת 20 חתימות, שמית. יושב חבר כנסת אחד, כולם הלכו, הוא יושב אחד ועושים לך את השמיות לכל האופוזיציה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל דווקא אני מדבר על ההליך הזה של ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ודאי, גם על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להחמיא לוועדת חוץ וביטחון ולצוות שההסתייגויות פה מוסדרות עם שעון, שניות, טיימר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אצל אופיר זה לא? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עוד שם יש שעון שניות. בוועדת הכספים אפילו שעון שניות הן. 6,000, 9,000 הסתייגויות אתה יושב לנמק, תחשוב מה זה עשר שניות בכל הסתייגות. תחשוב כמה זמן זה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 71 עד 80. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מאחר שהגוש או המגזר הלא משרת לא יבין על מה אני אדבר, אבל אני בכל זאת אגיד למגזר המשרת, אני אסביר לכם, או אני אנסה להבהיר לכם, איך מרגישים שנמצאים במלחמה שלוש שנים ומגזר שלם לא בא לעזור. כולכם הייתם בצבא ועשיתם תורנויות שמירה, במיוחד בטירונות, אבל לא רק. תאר לך שאתה יושב במשמרת שלך, שאתה עייף מאד, כל השבוע אתה רץ. יצא לך לשמור משמרת טובה יחסית, בין 23:00 ל- 3:00. אתה מגיע, מסתכל על השעון. כל חמש דקות מסתכלים על השעון, מתי ייגמר הזמן, סוף-סוף זה מגיעה השעה 2:55, ואתה, "יאללה עוד חמש דקות, אני הולך לישון", כבר העיניים שלך נעצמות, ואז המחליף שלך לא מגיע. חמש דקות, אתה אומר, "טוב, התעכב". חמש דקות והוא לא מגיע. ואז אתה מתחיל לשנוא אותו. תבינו, זו התחושה שלנו כלפי אלה שלא באים להחליף אותנו. כל זמן שלא הייתה מלחמה, והיינו עושים 25 יום מילואים בשנה, בסדר, שלא יבואו, הסתדרנו. אבל אנחנו כבר אחרי שעות, ימים ללא שינה, ושעות שמירה, ומי לא בא להחליף? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האחים שלנו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> האחים שלנו לא באים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האחים שלנו מצפצפים עלינו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אספר לכם סיפור על מה שקרה לי בטירונות בשנור, כשעוד הייתה שלנו, לפני ההתנתקות. עכשיו החזרנו אותה. יולי אדלשטיין הביא את זה והחזרנו אותה, סוף-סוף חזרה העטרה ליושנה. אני מאד שמח על זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רם, אני לא הייתי בבוקר, אתה יכול לומר לי איפה היושב-ראש של הוועדה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מטי, אני בחיים לא הייתי פוגע בך ככה. את פגעת בי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שדווקא בנושא הזה היה נכון שיושב-ראש הוועדה ישמע את הדברים שיש. דווקא בגלל שזה כזה נושא שנוי במחלוקת. ולא חוק תנאי הפנסיה לדין השתמטות. לכן אני לא חושבת שנכון היה שגם לא אתה, ינון, וגם לא צבי סוכות, ינהלו את הדיונים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני נבחר ציבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל אתה חבר ועדה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני בעד, ואני מבקשת רוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגות 81 עד 90. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רם, נצביע ונצא להתייעצות סיעתית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא יוצאים להתייעצות סיעתית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה לוקח לו התייעצות סיעתית - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כשהתחתנתי אבא שלי שם הודעה במרכז הכפר. הוא אמר, "הבן שלי, קפטן רם, מתחתן, כל הכפר מוזמן". אמרתי לו, "אתה השתגעת? מה אתם אומר לכל הכפר", אלף איש, 700 איש. זה חוץ מהמשפחה. ענה לי "ככה אני רוצה". הבנתי שאנחנו בברוך לא נורמלי. אמרתי, אני אעשה את החתונה לבד. נסעתי לעכו, מצאתי אטליז, לקחתי כמה ערבים, חביות, עשינו על האש. הצלחתי להגיע למצב שכל מנה הייתה 10 דולר, או 6 דולר, ממש בזול. היו בחתונה 1,200 איש. משפחה וזה. מזל שהתחתנתי עם ייקית, זה היה למשפחה של עשרה אנשים, אבל חוץ מזה, אנחנו משפחה גדולה. ושמחה, וכולם שותים, ואוכלים, ומבסוטים. זה היה לפני 40 שנה, זו פעם ראשונה שהיה בשר על האש בחתונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגיד, היו פקקים בדרך לחתונה שלך? בטח ביבי הוזמן לחתונה, כי הוא גם היה ביחידה, אני מניח. ואולי זו הייתה הפעם האחרונה שהוא עמד בפקקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל למה אתה הורס לו את הסיפור? אני במתח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הסיפור הוא שהיה לי מורה, קראו לו יעקב מאסטרו, עליו השלום. הוא היה גם מנהל בית הספר וגם המורה לתנ״ך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ורוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 91 עד 100. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יעקב מאסטרו בא אליי פתאום באמצע החתונה, הוא אומר לי, "תגיד, רם, הבשר כשר?". אני לא ידעתי. אני לא יכול להגיע לו שאני לא יודע, הוא יהודי דתי. הוא שואל אותי תוך כדי שהוא אוכל. עניתי "בוודאי שזה כשר". עד היום אני לא יודע אם זה היה כשר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ז'בוטינסקי אמר וכתב "כל יחיד הוא מלך, אל נא יהיה הכתר קל בעיניכם". זה ציטוט שלא כל כך מכירים. מעניין, מרתק. הוא אמר את זה בהקשר של כוח צבאי. הוא אמר שכשאתה חלק מכוח שמגן, כל אחד הוא מלך. כל מי שהולך להגן על עמו הוא מלך. הלוואי והיום כולם היו יודעים את דבריו של האיש המופלא הזה. הוא אמר "כל אדם נושא באחריות אישית להגנת עמו". הוא לא אמר בדיוק את זה ככה, אבל כתביו מהדהדים את זה כל הזמן. ושים לב מה שהוא אומר. "רק בכוח הנשק העברי תובטח זכותנו לחיות בארצנו". אם מישהו חושב שזה לא - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אחרי אלטלנה הוא חזר בו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא חזר בו לעולם. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא חי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא חי, עזוב. אתה סתם - - - אני יכול להתווכח איתך, אבל מעולם לא אטיל דופי במישהו שכתב, ברב שכתב משהו. עזוב, בוא נכבד אותו. אפשר להתווכח, עזוב. אני חוזר, "רק בכוח הנשק העברי תובטח זכותנו לחיות בארצנו". המדהים הוא שכשהוא החליט שחבר'ה בתנועת ביתר, הוא יתחיל להכשיר אותם צבאית. הוא הקים את הגדודים העבריים, האיש המופלא הזה, והוא גם נתן הוראה להתחיל להכשיר הכשרה צבאית את אנשי ביתר. אתה יודע כמה אנשים חרדים פגשתי שסיפרו לי שההורים והסבים שלהם, זיכרונם לברכה, הלכו בקולו של ז'בוטינסקי ובעצתו? ואגב, אני למדתי, כמעט את כל המבצעים במלחמת השחרור, בקרבות על ירושלים, אתה יודע את זה, אשר? אתה יודע את זה, פרוש? בקרבות על ירושלים השתתפו הרבה מאוד חרדים בהגנה על העיר הזאת. "ללא כוח מגן", אמר ז'בוטינסקי, "לא תהיה לנו לא מדינה עצמאית, ולא מדינה עצמאית מדינית". הוא כאילו צפה, ואנחנו רואים את זה. העצמאות, הכוח שלנו כמדינה חזקה, מאפשר לנו גם את העצמאות המדינית הזאת. אומנם העצמאות הזאת הולכת ונפגעת, כי - - - (יו"ר ניסים ואטורי, 17:24) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> עדיין יש זמן. אמר טראמפ בשבוע שעבר, "ביבי הוא נחמד, הוא יודע מי הבוס". נשבע לכם שאני נעלבתי, כי אני יכול להתווכח פוליטית, אבל שיגידו על ראש הממשלה של ממשלת ישראל, שאני חי במדינה הזאת, להגיד, "הוא יודע מי הבוס". << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> וכשבנט יהיה, הוא יהיה הבוס של טראמפ. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה על ההערה הזאת. זה אומר שאתה אומר לי שאכן העובדה שציינתי קיימת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 101 עד 110. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הדבר הכי חזק שהוא אמר, "כל עוד אין ליהודים כוח מזוין משלהם, אין ביטחון לחייהם ואין ערובה לעתידם". כשעומד פה הרמטכ״ל, וכשעומדים פה קציני צה״ל, ומרימים דגלים אדומים, ואומרים שעתידנו לא מובטח כי אנחנו חייבים לחזק את צה״ל, ואנחנו חייבים להקשיב למשימות וחייבים להקשיב לאתגרים. בחודש שעבר, נסעתי ליהודה ושומרון, למגינת ליבם של כמה אנשים מהיושבים כאן, כי הם אמרו, "זה שלנו, מה פתאום אתה נוסע לשם?", אמר לי מישהו, "היית במגרון? מה עשית שם?" עניתי לו, "כן, אני כל הזמן נמצא שם. והלכתי מתוך התפיסה הזאת שאומרת שאני יכול להתווכח עם מתיישב כזה או אחר. אבל איפה שיש יהודים, צריך להגן עליהם. ולא יהיה, חס ושלום, מצב - - - אגב, שמעתי שם בחלק מהיישובים סיפורים, ואתה רואה בעיניים את המורכבות. ואני לא מדבר על הצד השני שהתווכחתי איתם, הלכתי שם להתווכח איתם. על על יחס של חלקם, לא כולם, חס ושלום, לערבים שגרים שם. הלכתי לשם כי הציווי הזה של להגן על יהודים באשר הם יהודים ולהגן על האזרחים במדינת ישראל הוא ציווי. ואומרים את זה אנשים שלכאורה לא אני התחנכתי על כתביהם, אלא אתם, אנשי הליכוד שמנמיכים את כבודכם ואת ראשכם וטומנים את הראש באדמה ואומרים, "לא שמענו, לא ראינו, זה סיפור פוליטי". זה לא סיפור פוליטי. זה סיפור שיכול לקרוע קרע בעם יותר ממה שקיים כבר. כשאתם שואלים אותי, אם אני הייתי בצד השני, אני אומר לכם כאן, הייתי עוזב הכול, לא הייתי מעז להרים יד, גם אם זה היה עולה לי בכיסא הפוליטי שלי. אין דבר כזה. יש קודש הקודשים שלאורו אנחנו התחנכנו. אני איש מאמין, קודש הקודשים מבחינת היחס לצבא, היחס להגנה על המדינה הזאת. היה לנו מישהו בבית הכנסת כשהיינו מברכים, הוא היה אומר, "קדושים תהיו", וכשחייל צה״ל היה עולה, הוא היה אומר את זה פעמיים. הוא אומר, חיילי צה״ל, ראוי שנאמר עליהם, "קדושים תהיו" פעמיים. הפשטות הזאת של אנשים ששלחו את הילדים שלהם והאמינו, והפשטות הזאת היא לצנינים בעיניכם. אתם לא מוכנים לקבל אותה. אתם עוד מתווכחים בעזות מצח על זכותנו להעביר ביקורת, ועל זכותנו להילחם על הדבר הנורא הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני בעד, ואני מבקשת רוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 111 עד 120. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הליכוד מאוד מסתמך על תורתו של ז'בוטינסקי. אדוני היושב-ראש, אתה ליכודניק גאה, מחזק את הימין בליכוד. אתה יודע שז'בוטינסקי הוא האב הרוחני שלכם, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע שז'בוטינסקי טען שצריך צבא מאוד-מאוד חזק וצריך לתת שוויון זכויות מלא לכל התושבים, כולל הערבים. עד כדי כך הוא אמר שבמדינת ישראל ראש הממשלה חייב להיות יהודי והסגן שלו חייב להיות ערבי. הרי כל הזמן אומרים, "ערבים", "ערבים". ז'בוטינסקי כתב שבגלל המיעוט הערבי שיש פה, קודם כל הוא צריך להבין שהוא חייב להכיר במדינה יהודית, שזה מדינה יהודית, ויהיה כאן שוויון זכויות מלא. ואסור לנו לגרש אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני שמעתי שהוא התחרט על זה אחרי 7 באוקטובר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא התחרט על זה אחרי 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא דיברת איתו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא היה פה אחרי 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם היה, הוא מתחרט. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אם הוא היה, הוא לא היה מתחרט. אתה גם חשבת ככה לפני 7 באוקטובר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם הוא היה, הוא היה מעביר ביקורת על זה שהממשלה לא הייתה מספיק ערנית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ז'בוטינסקי כתב בכתבים שלו, שאנחנו באים לארץ שחיים בה ערבים, אנחנו צריכים להיות הצבא הכי חזק בעולם. אנחנו צריכים שהצבא החזק שלנו יבהיר לאויבים הערבים שמסביבנו שאין שום סיכוי לכבוש אותנו ולכן הם ירצו לעשות איתנו בסופו של דבר שלום. זה ז'בוטינסקי אומר, לא אני. והמיעוט הערבי שיש בארץ חייב להיות עם שוויון זכויות מלא, ובשביל להבטיח את זה הוא חושב שראש הממשלה במדינה היהודית חייב להיות יהודי והסגן שלו ערבי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אמרתי לך קודם - - - כתוב ככה על הערבים. ואני אומר לך שאני אביא לך גם מסמכים שהיה עם החרדים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אומר לך מה ז'בוטינסקי אמר. ומה שקרה לליכוד, היא נעשתה מפלגה כהניסטית בהנהגתו של נתניהו. נתניהו הכניס את הכהניזם לתוך הליכוד, וגרם לזה שהליכוד, למרות שהוא המפלגה הגדולה בקואליציה, היא עם הכי פחות כוח בקואליציה כי היא נסחטת גם על ידי הכהניזם, סמוטריץ' את בן גביר, וגם על ידי החרדים ובסוף מהמפלגה הגדולה עם 32 מנדטים עם הכי פחות כוח. שום אג'נדה שלכם לא מתקדמת, כלום, אפס. האג'נדה של החרדים והאג'נדה של המטורפים על הגבעות שם ביהודה ושומרון והאג'נדה של המטורף הזה בן גביר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איראן. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה הדבר הכי חשוב שיש. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> זה לא הדבר הכי חשוב שיש מפני שאת איראן היה אפשר לנצח ממזמן. אם אתם חושבים שהמלחמה הזאת היא מוצלחת, אתם טועים. אנחנו היום עם הישגים צבאיים יוצאי דופן באיראן ובכל מקום, זה הצבא, אבל מבחינה אסטרטגית המצב שלנו הרבה יותר גרוע. אנחנו היום נמצאים במצב שאנחנו מדינה מצורעת, לא רק באירופה גם בארצות הברית, מפני שהנוכל הזה שלצערי הוא ראש הממשלה שלנו - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לפני 7 באוקטובר גם שנאו המדינה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> עוד לפני 7 באוקטובר. הנוכל הזה, שהוא ראש הממשלה שלנו, הלך לבטל את הסכם הגרעין של אובמה. הלך לנאום בקונגרס בניגוד לדעתו. אני הייתי שם באותו זמן בחדרים הסגורים. אני אמרתי לו באופן אישי, זה טעות, אתה רוצה לדבר איתם על ההסכם, דבר איתם מתחת לשולחן, לא בקונגרס. הוא אמר לי שאני לא מבין שום דבר באמריקאיות, זה ציטוט. "רמי, אתה לא מבין שום דבר באמריקאיות". הלך ודיבר בקונגרס. מאותו הזמן התחיל תהליך ההידרדרות שלנו עם המפלגה הדמוקרטית. המפלגה הדמוקרטית, אפשר להגיד עליה מה שרוצים, אבל המפלגה הדמוקרטית, ב-7 באוקטובר, הנשיא ביידן, שהוא ציוני אמיתי, אמר "דונט" לאיראן ולחיזבאללה, וזו הסיבה שהחיזבאללה לא הצטרפו למלחמה, כי אז עוד החזיקו עם האמריקאים שיש להם נבוט גדול, היום קצת פחות מחזיקים מהם, כי הם לא גמרו את העבודה לצערי הרב. זו המציאות. ואחרי זה, כשטראמפ היה בשלטון, וזה תמיד לפני בחירות- - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 121 עד 130. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לכם את ההיסטוריה, כי אני הייתי שם. בזמן שברק אובמה עשה את הסכם הגרעין, ישב צוות ישראלי, אחרי כל שיחה של האמריקאים עם האיראנים, אנחנו קיבלנו את כל הנתונים, ישב צוות של מדענים ישראלי ונתן פידבק לצוות האמריקאי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איפה היית אז? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> במל״ל. ראש המל״ל היה יוסי כהן, שר המודיעין היה יובל שטייניץ, אני הייתי המנכ״ל שלו, בשביל זה הייתי בחדר. ואנחנו אחרי כל סבב שיחות כזה ישבנו, קיבלנו את האינפורמציה, נתנו להם המלצות. היינו כאילו על שולחן המשא ומתן, הם לא זזו בלי לדבר איתנו. ההסכם שהתגבש, אנחנו לא היינו בהסכם, היה הסכם שהיו בו הרבה בעיות, אבל היו בו הרבה דברים טובים. ואז נתניהו החליט לנאום בקונגרס, כי היו בחירות, 2015. היה בחירות, והוא רצה להיראות חזק מול האמריקאים. הוא נסע לקונגרס, כולנו אמרנו לו, "אל תיסע, לא שוברים כלים מול נשיא אמריקאי מכהן, נעשה את זה מתחת לשולחן", אנחנו עושים את זה, אנחנו חלק מהמסע ומתן. הוא אמר לי "בסדר, בסדר". נסע, עשה את מה שעשה. ואז התחילה ההידרדרות עם המפלגה הדמוקרטית. שבוע לפני הנאום בקונגרס, שהיה ברור שהוא כבר נואם, שכבר קיבל את האישורים, הייתה ועידת הביטחון במינכן. אני הייתי שם, יוסי כהן היה שם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> של ביידן או של אובמה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> של אובמה. אני הייתי שם, יוסי כהן היה שם, יובל שטייניץ היה שם. המשלחת האמריקאית קוראת לנו למלון הילטון. אנחנו נכנסים למלון הילטון, בסוויטה של האמריקאים. כמובן קוקה קולה, פיצוחים, כולם מאוד נחמדים. ואז הם אמרו לנו, "ראש הממשלה שלכם נואם נגד הנשיא שלנו בקונגרס. שיתוף הפעולה בקשר לשיחות הגרעין נפסקות". מאותו רגע לא היה לנו כלום. אפס. נותק הקשר לחלוטין, לא בין המוסד, כלום, נותק הקשר. אנחנו קראנו על הסכם הזה מהעיתון כמו כל אזרח ישראלי. אף אחד לא ידע כלום. תבינו את הנזק. שלושה חודשים התנהל משא ומתן או חודשיים בלי שאנחנו היינו מעורבים. אם היינו ממשיכים להיות מעורבים, היינו מביאים הסכם יותר טוב. אבל נחתם הסכם. היו בו דברים רעים והיו בו דברים טובים. הוא שמר אותם ללא יכולת העשרה הרבה מאוד זמן, או יכולת ההעשרה מאוד איטית. הסכם לא טוב, אבל יותר טוב מללא הסכם. עלה טראמפ לשלטון, טראמפ בכהונה הראשונה. נתניהו היה צריך לשכנע אותו שצריך לצאת מההסכם. כי היינו בבחירות 2019, הוא היה צריך להראות שהוא חזק מול נשיא אמריקאי. נסע אליו, דיבר איתו, זה לא הספיק, חשף את המבצע של הארכיון של המוסד. נזק בפני עצמו, נעזוב את זה רגע בצד. שכנע אותו לצאת מההסכם. יצאו מההסכם, כל הכבוד, גבר שבגברים, טראמפ, גבר שבגברים, נתניהו. אבל לא שמו אלטרנטיבה. לא אמרו, "אין הסכם, נעשה משהו אחר". ומאותו רגע האיראנים רצו לפצצה, ולהעשרה, ול-60%, ול-20%, ולזה, והגענו למצב לפני עם-כלביא, שיש להם כמות אורניום מאושר ברמה של 60% ושל 40% ו-20% ושל 3.5%. זה לא היה קורה אם היה נשאר ההסכם, שתבינו. לא היינו נמצאים - - - שעוד כמה שבועות אפשר להגיע - - -. זה קרה רק בגלל היציאה מההסכם המטופשת הזאתי, הדבילית הזאתי, בלי אלטרנטיבה. אם הייתה אלטרנטיבה, יכול להיות שזה היה דבר נכון, אבל לא הייתה אלטרנטיבה, לא עשו כלום. האיראנים הרגישו ללא מחויבות, האירופאים עוד איכשהו שמרו על ההסכם, אבל זהו, נגמר. ואז הגענו לעם-כלביא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם היינו מצליחים לדחות את זה, אז לא היינו תוקפים לאיראן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> דבר אחד חדש שאני שומע, שאתה היית מנכ״ל משרד המודיעין, משרד מודיעין שהוא מיותר לדעתך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מיותר לחלוטין. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה היית מנכ״ל שם? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל משכורת טובה, בנהג. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אל תגיד איזה לפחות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מנכ״ל מיותר לחלוטין. אני מאוד נהניתי שם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ייאמר לזכותו של רם בן ברק שהוא אדם אמיתי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד נהניתי שם, אני אמרתי, זה משרד מיותר. מי צריך אותו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 131 עד 140. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מחבר את עם-כלביא ושאגת הארי, זה אותו מבצע, בהמשכים. הגענו לעם-כלביא. חיל האוויר הישראלי, אין שני לו בעולם. יודע להגיע לכל מקום, יודע לנקות את העליונות האווירות, מה שאתם רוצים. ואז שכנענו את האמריקאים להצטרף אלינו. הישג בלתי רגיל של ראש הממשלה. לעשות מבצע משולב. אבל מבצע שאתה מתחיל איתו, שהצבא החזק במזרח התיכון והצבא החזק בעולם יוצא למלחמה מול איראן, אי אפשר להפסיק את זה לפני ניצחון. אי אפשר להחזיק את זה לפני שהם על הברכיים. מה שקרה זה שהם לא חשבו על ההורמוז, שכחו לחשוב על ההורמוז. פתאום בא להם ההורמוז. המחירים עלו, נבהלו, הפסיקו את המלחמה. המשמעות של הפסקת המלחמה היא שאם עד לאותה מלחמה, ארה״ב החזיקה נבוט, שכולם ידעו שאם היא נותנת מכה על הנבוט, היא שוברת כל אחד. הייתה מלחמה, ופתאום אמרו, זה לא נבוט, זה איזה צינור גומי. כואב, אבל לא שובר. הרוסים רואים את זה, הסינים רואים את זה, והאיראנים מרגישים שהם ניצחו, ובצדק. אולי זה ישתנה עוד, אני מקווה. אולי מחר תיפתח מלחמה וזה ישתנה, אבל נכון לנקודת הזמן הזאת שאנחנו מדברים כאן היום, האיראנים ניצחו את המלחמה, נקודה. לא בגלל שהם לא ספגו אבדות, לא בגלל שלא הפצצנו את האימ-אימא שלהם, בגלל שהם עמדו מול ארצות הברית ולא נשברו. זה אירוע אסטרטגי מהמעלה הראשונה. אנחנו מהדבר הזה יוצאים לא טוב. לא טוב. אז כשאתם מדברים על המנהיג העליון שלכם, הוא לא כזה חכם, ואם היה מישהו אחר, לא היינו מגיעים בכלל למצב שצריך מלחמה באיראן. ואז היינו מונעים מאיתנו את הבושה של הסיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אף אחד לא יכול לעמוד מול נשיא ארצות הברית כמו נתניהו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רם, במקרה ראית אתמול בחדשות את הריאיון עם רם עמנואל? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רם עמנואל, אמר, הפסדתם. כן, אמר, "הפסדתם". אני לא יודעת כולם מכירים את רם עמנואל, אבל מעבר לזה שהוא יהודי ונולד בישראל, וחגג את הבר מצווה של הבן שלו בכותל, הוא היה ראש עיריית שיקגו והיה שגריר ארה״ב ביפן, היועץ לאובמה וקלינטון, ואפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל הוא אוהב ישראל ואוהד ישראל ויהודי גאה, הוא שירת בצבא. הוא הגיע לבקר בארץ, נאם באוניברסיטה הבין-תחומית, והתראיין ליונית לוי אתמול, התראיין לכל הערוצים. הוא אמר, "צבאית אתם עשיתם הישגים מטורפים, אבל אחרי שלוש וחצי שנים, אם זה המעמד שלכם הבין-לאומי" - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> באמריקאית, הוא אמר, "מדינה שיודעת להשתמש רק בפטיש ולא יודעת להשתמש באמצעים דיפלומטיים, בסופה תפסיד". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> היה לו איזה רעיון איך להילחם אחרי 7 באוקטובר? למישהו יש איזה רעיון גאוני איך לא ישנאו אותנו בעולם? כמה אפשר כבר לאכול את השטויות האלה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסופו של דבר איבדנו את העולם מבחינת יחסי חוץ. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בגללנו איבדנו את העולם? כל ההפגנות, והגירה המוסלמית לאירופה, היא בגללנו? אני כבר 20 שנה, לפני 20 שנה הייתי עם המשפחה שלי בפריז, וכבר אז אמרתי להם, צריך לשחרר את פריז מחדש וכבר ראינו את זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מאחר וזה הנימוק שלי, שזה הטיעון שלי, אתה צודק שהפונדמנטליזם האסלאמי משתלט על אזורים ליברליים בעולם ומשפיע מאוד על המדינות באירופה, בארצות-הברית, בזה אתה צודק, והמגמה ברורה. אבל המהירות שעכשיו, אחרי 7 באוקטובר, עברנו למצב שבו ישראל מבודדת באופן מוחלט כמעט מכל מדינות העולם- - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך אנחנו מבודדים באופן מוחלט מלפני 7 באוקטובר? במה זה מתבטא? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ראש הממשלה יכול לנסוע לאירופה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בזה אנחנו אשמים? זאת אומרת המסקנה זה שראש ממשלה, אסור לו לצאת למלחמה, ראש ממשלה החדש, לפיד, או בנט, או רם בן ברק, לא יצא למלחמה, כי יבודדו אותו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ראש ממשלה שיוצא למלחמה צריך גם לדעת שבהמשך צריך תהליך דיפלומטי. אם אתה מבסוט, אנחנו מצביעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת רוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 141 עד 150. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להגיד "אין מה לעשות". אפשר להיות בגישה כזאת של זה נכפה עלינו, והכול נכון. ואין מלחמה יותר צודקת מהמלחמה שיצאנו אליה. נשאלת השאלה, האם רק בכוח החרב, או שגם חושבים על אסטרטגיה שהיא אסטרטגיה מדינית, ואני אפילו לא מדברת מול אויבינו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני לוקח אותך לנאום של משה דיין, 30 באפריל, 1956, על הקבר של רועי רוטנברג, תקראי את הנאום הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוא נקרא. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה נאום מכונן. לדעתי הוא צריך להיות שיעור חובה בכל כיתה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רם עמנואל, שהוא באמת אוהב ישראל, והוא מתכוון אולי, ככה הוא רמז, שהוא הולך להתמודד לנשיאות ארצות הברית ב-2028. כל מה שהוא אמר, המלחמה הצודקת, ובאמת, אין צידוק. אבל המהירות, או היעדר אסטרטגיה בכל מה שקשור להסברה וליחסים הבינלאומיים, היה בעוכרינו, ואיבדנו לא רק את אירופה, איבדנו גם את המפלגה הרפובליקנית, וגם את המפלגה - - -. הקצב שבו איבדנו את זה לא מלמד על אותה חדירה ואיסלאמיזציה של המדינות האלה, אלא עשינו משהו לא טוב ביחסי החוץ, בהסברה, גם אחרי אירוע כמו 7 באוקטובר, גם אחרי הטבח שחווינו, גם אחרי המלחמה הכל-כך צודקת שלנו, גם אחרי ההישגים הצבאיים הכול-כך- - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עם פצ"רית כזו מומחית ומושלמת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מר פרוש, אם אתה רוצה, תגיש הסתייגויות, ויתנו לך זמן דיבור. זה לא קשור לפצ"רית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> במהלך היום עשינו פה שיח שלדעתי היה מאוד מעניין, ולא היו הסתייגויות מטופשות, והחברים שלך פה גם נתנו מהזמן שלהם. היה למשל, אני לא שמעתי את הרב פרוש אף פעם, אבל הוא אמר אמירה היום - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת פרוש הוא רב? הוסמכת לרבנות? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> והייתה לו אמירה מאוד חשובה למי שהיה מוכן לשמוע. הוא אמר שהוא מאמץ את דוח שקדי, כי בשבילי לשמוע את זה, זה היה מעניין. ומה שהוא אמר מבין השורות, הוא אמר את הדבר הבא. בואו נבטיח שלומדי התורה, שתורתם אומנותם, מטופלים, ובכל השאר תעשו מה שצריך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא אמרתי את זה ככה, אבל בסדר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ככה אני הבנתי באיפוק שיכולת לקחת על עצמך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> דוח שקדי אומר, שלוש משמרות, בוקר, צוהריים ולילה, הם ממשיכים ללמוד - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם בנושא הזה, שלום, אני לא מסכימה. אני חושבת שכל יהודי צעיר שכוחו במותניו יכול לשרת שלוש שנים. לשלב אורח חיים חרדי במהלך אותן שלוש שנים, ואז ללכת ללמוד תורה כמה שהוא רוצה, וגם להשתלב בשירות המילואים במשך עוד 30 שנה. ונגיד שהוא לא הולך לסדיר, לפחות שיתחייל במהלך השלוש שנים האלה, וישרת עוד 30 שנה במילואים חודש בשנה. (היו"ר שלום דנינו, 17:49) << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הלוואי והיינו יכולים. אני מסכים איתך בעניין הזה. בינינו אין איזה פער ערכי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיונים על החוק, לא על הוורסיה הזאת, הרזה והלא עניינית, בדיונים על החוק, אני אמרתי, שאני חושבת שכולם צריכים להתגייס, לשלב להם איזה שהם מסלול של לימוד וצבא, ואחרי זה, ברגע שהם היו חיילים, הם יכולים לתת עוד 30 שנה במילואים. נניח שאחוז מסוים, תורתם אומנותם, שבמהלך שלוש השנים האלה שהם היו אמורים להיות בצבא, שיתחיילו, יעברו הכשרה צבאית וישתלבו לפחות במערך המילואים. גם זה לא. אני שאלתי את עצמי במהלך הדיונים, אמרתי, איך אני אדע מי מתוך לומדי הישיבה, תורתם אומנותם? הרי יש את הדח"ש, את הדחיית שירות, ובגיל 26 - - << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 151 עד 160. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הם בעד גיל 26 נמצאים בשלב שנקרא דחיית שירות. בגיל 26 הם מקבלים פטור. הם פטורים גם ממילואים מכל שירות למדינה. אז שאלתי את עצמי, מעניין אותי כמה נשארים בגיל 27, בגיל 28, זה יהיה איזשהו מדד, האם השהות שלהם עד גיל 26 זה איזשהו מקלט מגיוס, או באמת תורתם אומנותם זו לוגיקה. כמה נשארים בגיל 28, 29, שתורתם אומנותם. אתה רוצה להגיד שאני אגיד לך בה אחוזים? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> לא, אני שמעתי אותך גם במליאה. אני עוקב אחרי מה שאת אומרת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המצב שאנחנו נמצאים בו, בשונה, בעבר זה היה אחוז יותר קטן, עכשיו זה ברירת מחדל שכולם לא. המצב הזה נובע, ולימור אמרה את זה קודם, שזה לא נמצא בסט הערכים שלהם להתגייס. החטא הוא חטא משותף שלנו, של כולנו כחברה. כי ברגע שמדינת ישראל אפשרה במקום חינוך חרדי ממלכתי, שבחינוך חרדי ממלכתי מלמדים את הילדים, גם המנון, גם דגל, גם התקווה, גם ערכים. ברגע שהיא אפשרה לזרמים מאוד גדולים ללמוד בחינוך עצמאי, וגם לתקצב אותם ברמה כזו או אחרת ללימוד עצמאי, את זה לא מלמדים שם בחינוך העצמאי, עכשיו, אחרי 40 שנה שמאפשרים להם, והתחזקות של החינוך העצמאי, ועוד ועוד, ופחות ניגשים לחינוך הממלכתי חרדי, עכשיו ברור שאין להם את אותם ערכים שהילדים שלנו מתגייסים, וברור שהם יגידו "נמות ולא נתגייס", וברור שהם יגידו שהם לא ציונים, וברור שהם יגידו שהם לא בעד המדינה, מבחינתם המדינה היא לא ישות, וברור שהם לא יישבעו לחוקי מדינת ישראל. יש כאן חברי כנסת חרדים, אני שואלת את פרוש, כשאני נשבעתי לכנסת ישראל כנבחרת ציבור, אני נשבעתי למדינת ישראל ולחוקיה. אדון פרוש, אתה מוכן להגיד לנו למה אתה נשבעת כשנבחרת פה לכנסת? << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> התחייבנו, לא נשבענו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני התחייבתי. גם לא אכפת לי להגיד "אני נשבעת", אבל אני התחייבתי לקיים את חוקי מדינת ישראל. "אמונים למדינת ישראל וחוקיה". << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תסבירי את השאלה שלך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשהושבעתי לכנסת ישראל, או התחייבתי לכנסת ישראל, התחייבתי לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. אתה יכול לשתף אותנו במה - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש שני נסחים בכנסת? יש סתירות פה בעניין? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת אותך אם אתה זוכר - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל אותך אם ידוע לך בתקנון של הכנסת - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, לשיטתי לא. לשיטתי לא. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> בכנסת, הוא הצהיר, "אני מתחייב". << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת אותך אם אתה יכול להגיד למה אתה הצהרת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני הצהרתי שתי מדינות לירדן. מה הצהרתי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שואלת, אדוני לא יכול להגיד לי? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תראי לי מה כתוב בתקנון הכנסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שבועת אמונים למדינת ישראל וחוקיה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת מטי הרכבי, במקום להגיד "אני נשבע" - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני שמעתי מחבר כנסת חרדי שאמר את נשבעת לחוקי מדינת ישראל, אני לא נשבעתי. אני נשבעתי לתורת ישראל. אז אני שואלת את פרוש- - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> את שואלת מה חשב אותו חבר כנסת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא. מה הצהרת? אתה לא זוכר? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> יש נוסח אחד. שמעת שיש נוסח אחר? מה כתוב בתקנון הכנסת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בתקנון הכנסת כתוב שאם אתה לא מתחייב לאותו נוסח - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מהו הנוסח? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שאתה מתחייב לשמור אמונים - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מי אומר את זה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יושב ראש הכנסת ואתה חוזר אחריו, "מתחייב אני". << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זו האפשרות היחידה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם לא, הוא לא חבר כנסת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם לא, אתה חבר כנסת, אבל אתה - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה זה "אם לא"? אני לא שמעתי שיש שתי אפשרויות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש שתי אפשרויות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> במליאה? לא חושב. << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >> הח"כים הערבים נמנעים מלהגיד "מתחייב אני" בפומבי ואז הם עושים - - - (היו"ר ינון אזולאי, 17:55) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 161 עד 170. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש שתי אופציות, יש אופציה אחת להגיד "מתחייב אני". << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מטי אין לי כוח, אני כל היום איתך בוועדות, זה לא יכול להיות ככה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יעקב, בוא נדבר קצת על חוק התכנון והבנייה. אני יכולה לומר לכם שאחת הזכויות של תושבי העיר בני ברק זה שראש העיר יעקב אשר, בהיותו ראש העיר בני ברק, הבין שעדיף לו לתכנן חוסן כלכלי לרשות המקומית שהוא עומד בראשה, ולא להסתמך באופן כללי על הממלכה. והוא הצליח לעשות את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בלי עין הרע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. וההבנה של ראש רשות שהוא לא צריך להיות נסמך על שולחן הממשלה, אלא לבנות את הרשות שלו בצורה שהיא תעמוד בזכות עצמה מבחינה כלכלית, היא מפתח לאיכות השירות ולאיכות החיים שנותנים לתושבים. אני בקטנה שלי גם השכלתי לעשות את זה, וגם ברמת תכנון ובנייה, וגם בעוגנים כלכליים. לצערי, לא כל השלטון. וזה אולי הזמן לפתוח את הדיון לנושא של הביזוריות מול ריכוזיות, שהגיע הזמן שהממשלה טיפה תרפה מהריכוזיות שלה כלפי הרשויות המקומיות, ותאפשר יותר עצמאות לראשי הערים או הרשויות, שהם באמת יודעים הכי טוב מה טוב לתושבים, יודעים באופן הכי מושכל לנהל את התקציבים ולתת סל השירותים, וזה גם ברווחה, וזה גם בחינוך, וזה גם בתכנון ובנייה, וזה בהרבה מאוד. בכל עולמות התוכן, בטח בחירום זה מוכח שוב ושוב. אני מאוד מאוד מקווה שבקרוב תהיה קצת יותר ביזוריות. לצערי, זאת מדיניות מובנית של השלטון המרכזי, כי זאת הדרך לשלוט על הקולות קוראים ועל התקציבים, אבל הגיע הזמן לתת יותר עצמאות לרשויות המקומיות, וההוכחה היא שהזהירות של ראשי הרשויות בהזדהות פוליטית שהיא לא השלטון המרכזי. הם מאוד נזהרים, כי הם מפחדים שהם יתויגו לא כיהלום, אלא כחול, כאבק, כל מיני כאלה דברים, ולא יהלומים. הגיע הזמן שזה מה שיקרה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה אחד הדברים היפים שאפשר לראות באותם בניינים של הבסר-ים. כשסיירתי במסגרת ועדת הכלכלה בחברות האשראי, אז היה שם מראה מרגש, שאפשר לראות קומות שלמות של מאות עובדות מהקהילה החרדית, אחד התופעות - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גם עובדים וגם עובדות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני ראיתי שם את העובדות, קומות שלמות, והן מועסקות באחוזים גבוהים, בטח יותר גבוהים מה-OECD. בהזדמנות הזאת שאנחנו מדברים על חרדים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ינון היה היועץ של שר הפנים דאז, דרעי. ויעיד ינון, שגם הגשתי קול קורא למקווה. וגם הגשתי קול קורא לבית הכנסת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא לא הייתה חייבת להגיש למקווה, ולא לבית הכנסת, והיא הגישה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כי ראש רשות הוא אבא של כל הרשות. אבל הבעיה היא בביזור. אני בעד ביזור לרשויות המקומיות, כדי לתת להם גם אפשרויות כלכליות לייצר בעצמם את הבאר נפט שלהם, אבל יש ראשי רשויות שרוצים לשבט את הרשות שלהם לפי דרכם. והם מנסים להביא אוכלוסיות בצורות כאלה ואחרות. נכון. ואז הם לא עושים מקווה ולא שמים גני ילדים למוכר שאינו רשמי, כי הם לא רוצים, חלילה, שייכנסו אלה ממועצת גדולי התורה לגור אצלם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יעקב, אני אספר לך סיפור. ינון עדי, שלמרות שאני אדם חילוני, ברגע שהיה צורך להקים בית כנסת בקיבוץ, אני אגיד לכם את השם שלו בשקט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרו << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 181 עד 190. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קיבוץ נגבה, קיבוץ של השומר הצעיר, ההארד-קור של השומר הצעיר, עם חברי כנסת לשעבר ממר"צ. והייתה בקשה להקמת בית כנסת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ששמה רמי נקרא חרדי יחסית אליהם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע למה אתה חושב ככה. אנחנו הקמנו את נהלל ב-1921. לא אני באופן אישי, כמובן סבא שלי. תודה רבה. בית האבן הראשון היה של הרב זכריה, תימני. הוא קיבל ארבעה דונם במרכז הכפר, בנו את הבית שלו, בית מאוד יפה, כי גם הוא נבנה בצורה זה. בית הכנסת היה מבנה אבן הראשון במושב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כך צריך להיות. יהודים אנחנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> התחילה מלחמה, כי הוותיקים אמרו בשום אופן לא, והחדשים אמרו רוצים אנו. וזה היה תהליך קהילתי מאוד מאתגר. ומי שבסוף בא איתי לחנוכה של בית הכנסת זה מי שהיה מנכ״ל משרד - - - אחר כך היה במחוז דרום. ובסוף הצלחנו בהסכמה ובהבנה שזה לא מאיים, אף אחד לא מאיים על אף אחד באורח חייו לבנות בית כנסת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ומתפללים שם? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כן, מתפללים שם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש הרבה אנשים שאומרים, "אני דתי בלב", אבל פלאפל הוא לא אוכל בלב, רק בפה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עוד סיפור. הייתה מלחמת עולם גם בקיבוץ אחר, קיבוץ כפר מנחם. קיבוץ כפר מנחם, עוד פעם, שכונת ההרחבה רצו בית כנסת, הקיבוץ הוותיק אמר בשום אופן, והם לא הגיעו להסכמות. אבל זה ממש קרע את הקהילה מבפנים. יש שם בית ספר שהוא בבעלות הרשות, קיבלתי החלטה שאני בונה כיתת מגמת תנ״ך. בכיתת מגמת תנ״ך בניתי אותה, התאמתי אותה לבית כנסת. ונתתי את המפתח לשבתות ומועדי ישראל לקבוצה שרצתה בית כנסת. והם באו להתפלל. וזה היה בתוך שטח הרשות המקומית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה נקרא עירוב שימושים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. דו-שימוש. ובא לציון גואל. הבית כנסת הזה פעיל, אני מניחה, עד היום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כשאני הייתי ראש עיריית בני ברק, הייתה שכונה גדולה מאוד חילונית, קראו לה פרדס כץ. חילונית, מסורתית, היו שם גם- - - ולאט-לאט עם השנים הציבור החילוני התמעט. אבל היה להם בית ספר. היו שני בתי ספר קטנים בפרדס כץ. מעורבים. ואני נאבקתי בשבילם שיכירו בהם לחיתום לחטיבה. הכנסתי אותם לכל מיני תוכניות, ובניתי להם והכול. כראש עיר חרדי. כי הם בסוף גרים אצלי בעיר, ואני אחראי גם עליהם. וכשאני הייתי מחליף מדרכות בעיר, אז הייתי מחליף מדרכות בשכונת נווה אחיעזר, שהיא שכונה חרדית קשת יום, והייתי באותו זמן עושה בפרדס כץ שהיא שכונה חילונית קשת יום. ראש עיר הוא של כולם. ולכן, כשיש ראש עיר שבא ואומר, אני לא מכיר בכל מיני דברים חינוכיים כאלה ואחרים, אני לא מוכן לתקצב דברים מסוימים, הוא לוקח עמדה בדברים אם הקהילה צריכה הופעות. יש הופעות שמבקשים לאותם תושבים שלו שהופעות לא יהיו מעורבות. מה קרה? יש ראשי עיר חכמים, כמו מאיר כהן שמצטנע עכשיו, שידע להכיל את כולם. לא רק בגלל שהוא מסורתי, אלא בגלל שהוא חכם. הוא מבין שתפקידו הוא לתת לאנשים, לאלה את בתי התפילה ולאלה את מגרשי הכדורגל, להבדיל, ולכל אחד לתת את מה שהוא צריך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אספר עוד סיפור. במועצה שעמדתי בראשה לא היו מספיק ילדים לפתוח את המסגרות של החינוך המיוחד, המותאמים. יש כל מיני, ולא היו מספיק ילדים לכל מסגרת בנפרד ולערבב את כולם ביחד זה בטח לא מתאים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> יוני בן הרוש: << דובר >> הסתייגויות 181 עד 190. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כשהיה ילד עם צורך מיוחד ספציפי, היינו מחפשים ממחלקת החינוך, מחפשים בסביבה הקרובה, מסיעים אותו כמובן ומתאימים לו, אם זה שפה, אם זה תפקוד כזה, תפקוד אחרת, ראייה, לא משנה מה. ותמיד מצאנו, ולא היה לנו מסגרות, אבל תמיד מצאנו בקרבת מקום, וכמובן הובלנו אותם בליווי סייעת למקום. במועצה שלנו יש כפר מאוד קטן, כפר ערבי, מוסלמי, יש לו גן, והיה ילד שהיה צריך חינוך מיוחד. וכיתתנו רגלינו, וזה במרכז הארץ, זה כפר, אין סביבה מוסלמית באזור. וכיתתנו רגלינו, ולא מצאנו שום מסגרת שתהיה מוכן לקבל אותו. ובסוף מה שעשינו, זה שהקמנו גן שפתי אצלנו, ואמרנו לשכנים, בואו אלינו, כדי שלילד הזה תהיה מסגרת ראויה ומכבדת. גם זה, אפרופו ראש עיר של כולם, לא יעלה על הדעת. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למה אתם אומרים את המובן מאליו, כאילו שאתם אנשים - - - זה ברור לגמרי שזה ככה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה שהיום המובן מאליו זה לגבי הציבור הערבי. הלא מובן מאליו בכלל, זה הציבור החרדי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> ממש לא נכון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זאת ההרגשה שלנו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> למה אתם מקבלים פחות תקציבים מהציבור החילוני? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חד משמעי. חד משמעי. אם אתה תהיה מוכן פעם אחת, עם כל הכבוד, לשבת איתנו. אני זוכר כראש עיר, כשהייתי מגיע, כי יש לי גנים. יש שם סיפור גנים. העירייה הפעילה את הגנים. יש רשתות שמפעילות את הגנים, ובבני ברק העירייה הפעילה את הגנים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ברשויות החילוניות הרוב מנוהל על ידי הרשות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בבני ברק, אנחנו היינו זה, אבל מאחר וזה נקרא מוכשר, אני פעם אחת קיבלתי, מהמנכ״ל שושני, דאז, מכתב לכבוד עמותת עיריית בני ברק. היו לי שני גנים, אחד ממלכתי-דתי ואחד מוכר שאינו רשמי. שניהם מתופעלים על ידי עירייה, שניהם עובדי עירייה, גננות וכולי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז למה מוכר שאינו רשמי? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בגלל הנושא הפדגוגי. זה חשוב לנו, מה לעשות. לגן הממלכתי לא הייתי צריך לעשות ביקורת של תברואן כל שנה, פעם בעשר שנים, משהו כזה. ולגן ההוא, בגלל שהוא היה נחשב זה, היינו צריכים. יותר מזה, גם מאחר שאני עירייה, אני משלם שכר עם כל ההטבות, הפנסיות וכל הדברים הללו, זה היה יוצר לי אז בזמנו, היום זה כבר 16-15 מיליון, בתקופה שלי 9 מיליון שקלים, כי הם הרבה פחות. אני זוכר שעשינו פעם מצגת, יש רואת חשבון בעירייה שהייתה חשבת של אגף החינוך, מלי גורדון, מוכשרת מאוד. ביקשתי ממנה להביא מצגת. ואני זוכר את המצגת עד היום, שלקחנו בחיתוכים הכי אמיתיים, כמה מקבל ילד בממלכתי, כמה מקבל ילד בממלכתי-דתי, כי את כל אלה היה לי אצלי, אני יודע, וכמה מקבל ילד בחרדי. אני זוכר שעשו תמונה של ילד, אז הממלכתי היה כזה גודל, אפילו הממלכתי-דתי אולי היה קצת יותר, אבל החרדי היה שלושת רבעי או שני שליש משניהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל העניין הוא שמדינה צריכה לממן את החינוך הממלכתי, גם אם הוא חרדי, גם אם הוא ממלכתי-דתי, וגם אם הוא חרדי. וברגע שזה הולך לערוצים פרטיים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא פרטיים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מוכר שאינו רשמי, אבל לא הממלכתי הפורמלי, גם אם זה ממלכתי-חרדי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הממלכתי-ערבי, הממלכתי בבתי ספר הערבים, אתם נותנים מלא-מלא, כי זה ממלכתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כל ממלכתי, ערבי, דתי, חילוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדקתם שם פעם מה בדיוק מלמדים בבתי ספר שם, חוץ מהליבה. מה מדברים איתם כשמספרים להם איפה זה יפו ואיפה זה חיפה? פעם הורידו שקל אחד לבתי ספר ערבי, כי מורים הסיתו שם, פעם עשו משהו? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי זה "באתם"? זה הממשלות מ-1977. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על הממשלה של הליכוד, ברור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שמיצינו את כל ההסתייגויות מכל הכיוונים, תנמקו עד 18:30 ונחסוך הוצאות לכנסת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו יוצאים להפסקה. נחזור לפה ב-18:30. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:11. << סיום >>