פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 915 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות), התשפ"ו–2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר ארז מלול – מ"מ היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר קארין אלהרר איתן גינזבורג עמית הלוי עופר כסיף יוליה מלינובסקי עדי עזוז גלעד קריב חברי הכנסת: ולדימיר בליאק עוז חיים מירב כהן אופיר כץ מירב לב ארי יסמין פרידמן מוזמנים: גאל אזריאל – משרד המשפטים עמי ברקוביץ – משרד המשפטים שירה גרשון – אגף התקציבים, משרד האוצר חני שר – מנהלת שירות אזרחים ותיקים- מערכי דיור, משרד הרווחה והביטחון החברתי נועם פליק – משרד הרווחה והביטחון החברתי יצחק בקר – סגן בכיר ליועמ"ש, משרד מבקר המדינה אודליה אדרי – רשות האוכלוסין וההגירה דין ליבנה – מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יפעת סימינובסקי – עו"ד, היועצת המשפטית, ועדת הבחירות המרכזית עדו אילי – עו"ד, הלשכה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות גיא לוריא – עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה אברהם יעקב – שופט בדימוס, אחים ואחיות לנשק דני מירן – מפלגת הגמלאים שמואל (סמי) קידר – חבר הנהלה, הסתדרות הגמלאים שלמה פרלוב – ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים יניב גולדברג – ראש האגף הכלכלי, התנועה למען איכות השלטון בישראל לאה שץ סופר – יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל חגי שפר – מ"מ היו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל דנה מליחי – עו"ד, עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל רותי פרמינגר – יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה ייעוץ משפטי: ד"ר גור בליי ניצן רוזנברג מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: אלון דמלה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות), התשפ"ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. ושוב, ושוב אנחנו בעונה הזאת, שמביאים חוקים לתיקון דיני הבחירות, כשהבחירות רחוקות מאוד, ואף אחד לא יודע מתי הן יהיו, אם בכלל יודעים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא לזלזל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. זה קצת ישליך. אני אומר את הדברים האלו בדברי הפתיחה שלי בהומור מסוים, כי באמת – שנייה, החברים. חבר הכנסת בליאק, בוקר טוב. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני בחרתי לומר את הדברים האלו בפתיחת הדברים לא, חס ושלום, כדי להתלונן. וזו הזדמנות לברך את מלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית. את היועצת המשפטית, אנחנו כבר לא מברכים, כי היא הגיעה לפה כבר בתוארה זה. אלה לא ברכות ראשונות. אלה רק ברכות ממשיכות. אבל זו, לדעתי, פעם ראשונה שאתה בוועדה בתוארך זה, דין. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> בהופעה רשמית, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז ברוך הבא. אז באמת יש חילופי גברי, ולכן זה בוודאי לא רק נושא של, חס ושלום, לא ברמת הביקורת האישית, אבל כן, זה מאוד משליך גם על הליכי החקיקה, העובדה שאנחנו די סמוכים לבחירות, ולוחות הזמנים, כמה זמן עומד ברשותנו לחוק הזה, הם עדיין בגדר נעלם. וכן מפה דרך הפרוטוקול לדורות הבאים ולוועדות החוקה הבאות ולוועדות הבחירות הבאות, אני באמת חושב שחלק מהדברים שאנחנו נדבר עליהם היום, בין אם נעשה הוראת שעה, הוראת קבע, נדון בזה גם במסגרת הדיונים, כדאי מאוד לעשות את הפקת הלקחים בסמוך לאירוע ולהגיש את זה מייד אחרי הבחירות, חודשיים אחרי בחירות, שלושה חודשים אחרי הבחירות, בתחילת כהונת כנסת, ולא בסוף כהונת כנסת, כדי שהוועדה תוכל לדון בזה בנינוחות ובשיקול דעת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני צודק, למעט העובדה שגם ליושב-ראש ועדת חוקה יש את הסמכות ואת התפקיד לקדם אותנו בתחום החקיקה של הבחירות. זה בסמכות הוועדה. אדוני פשוט ניצל את סמכות הוועדה ליזום חוקים למהפכה משטרית, ולא ליישום מלא של דוח ועדת בייניש, להתקדמות, לאפשר לכמה שיותר אזרחים להצביע על ידי מאגר בחירות. הכול בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שמח שהדברים האלו נאמרים. היה ניתן לחשוב שזה נאמר על ידי אדם שמעולם לא היה יושב-ראש ועדת החוקה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שעשה הרבה דברים, הראשון שהתחיל לטפל בתעמולת בחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באותו פרק זמן - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. הכניס חובת שקיפות. התחיל לטפל בדוח ועדת בייניש חצי שנה אחרי כניסתו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אדוני, אתה טועה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לעזוב אתכם לבד? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דרך אגב, אם היינו לבד, הדברים היו הרבה יותר טובים. אני הייתי מכניס אותו לתלם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. קארין, תפסיקי להפריע לגלעד להכניס אותי לתלם, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נלך? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על מנת ליצור שוויון מספרי בין הקואליציה, שפעם נוספת מפקירה את דיוני ועדת החוקה, לבין האופוזיציה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? יש פה שלושה נציגי קואליציה כבר פה בחדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וואו, איזה הישג. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וואו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה השיא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה באמת שיא. אולי תביא איזה כוסית יין, נעשה קידוש לכבוד הגעת שלושה נציגי קואליציה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> למה? אני נמצא פה הרבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ארז, ברוך הבא. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> ברוך הנמצא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתקדם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מאוד אשמח. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לכבד את בקשתו של חבר הכנסת בליאק, שנתקדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צודק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה, לאחר שצחקנו ונהנינו, אני מבקש מעורך הדין דין ליבנה, ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות – אתם העברתם לנו פנייה. אני אשמח. אני גם אגיד את סדר הדיון, חברים. סדר הדיון יהיה כך - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> פעם ראשונה שאפשר להגיד שיש דין בוועדה הזאת. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל אין דיין. יש דין, אין דיין. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל הדיין פרש מרצונו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משחקי מילים על שמות, אני מתנגד להם בתוקף היותי שמחה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בגלל זה ביקשתי שגואטה יהיה פה, שאפשר יהיה להגיד שיש שמחה וששון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. אפשר, בבקשה? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה עושה להם טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, הם שמחים מאוד. אז סדר הדיון יהיה כך: דין יציג את בקשת ועדת הבחירות שנשלחה ונמצאת בפניכם, חברי הכנסת. לאחר מכן נשמע את חברי הכנסת. אני כן מבקש, אומנם יש חברים בוועדה בצורות שונות, אבל כן מבקש, מאחר שבסופו של דבר חשוב לי שכל נציג מכל סיעה ידבר ואחר כך, ככל שיש יותר זמן נעשה עוד, כדי שתהיה לנו אפשרות לשמוע גם את המומחים שפה וגם את הייעוץ המשפטי לוועדה וגם את כל הגורמים הנוגעים בדבר. אולי אפילו הסדר יהיה דין, ואז ייעוץ לוועדה ואז חברי כנסת. או שאתם מעדיפים להיות בסוף? << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסוף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אז דין יהיה ראשון; חברי כנסת; לאחר מכן מומחים שנרשמו וגורמים מהציבור; ונסכם. היום לא נעשה הצבעה, למקרה שמישהו דאג, כי המטרה שלי היום היא לשמוע מה ועדת הבחירות מבקשת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע מה ועדת הבחירות מבקשת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. אבל אנחנו כוועדה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע הכול, כמו שאת יודעת. אם גלעד ואני נהיה ביחד נסגור את הכול, נכון? אבל אנחנו רוצים בכל זאת שהוועדה תשמע. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולנו יודעים מה הוועדה מבקשת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> "אני יודע הכול", זה בהחלט המשפט שמתמצת את ארבע שנות כהונתך כיושב-ראש ועדת החוקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, בוקר טוב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בוקר טוב, שמחה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> הוא החמיא לך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, למען הסר ספק, אתה לא יודע הכול. רק שיירשם בפרוטוקול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די, חברים. שהוועדה תשמע, ואז נגבש את העמדה. כמו שקארין העירה, אכן מתנהל בנושאים האלו, בדרך כלל, נהוג שחברי הסיעות מנסים להגיע להסכמות. אני מקווה שנצליח לעשות זאת גם כאן, למרות שהנושאים מורכבים ורבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא כזה מורכב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנושאים מורכבים ורבים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> לגישתך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לדעתי, זה אולי חוק הבחירות השמן ביותר שהוגש לוועדה על ידי ועדת הבחירות מעולם. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא בטוחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מהשמנים. אני לא רוצה לעשות Body Shaming לחוק, אבל הוא מהשמנים. אני כן אגיד, וגם ברמת הגילוי הנאות, קארין, גם את וגם אני וגם עוד חברים מהנוכחים פה, אנחנו גם חברים בוועדת הבחירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, גם אני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם ולדי וגם ארז. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני גם חבר נשיאות, וגם ארז. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כן. וגם עמית. רוב האנשים כאן מחברי הכנסת, זו לא הפעם הראשונה שהם נתקלים ברעיונות ובהצעות. הבענו את עמדתנו גם איש איש בוועדת הבחירות. אבל בסופו של דבר, הכנסת היא הגורם המחוקק. מה שעשינו בוועדת הבחירות, עשינו בוועדת הבחירות. ועכשיו אנחנו צריכים לחוקק את החוק. בבקשה, דין. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היושב-ראש, אתה יכול רק לעשות סדר מבחינת זמנים היום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דין יציג. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד מתי הדיון היום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגדול, צפוי עד 11:30. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שעה יותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צפוי עד 11:30. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני זמינה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה, דין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מזל טוב לקארין על בר המצווה של הבן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרנו לה מזל טוב לפני, נגיד גם אחרי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בחופה, בעזרת השם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בוקר טוב. ברכות. תודה רבה. תודה רבה ליושב-ראש שקבע לנו את הישיבה מוקדם ככל האפשר. מדי בחירות, ועדת הבחירות המרכזית מגישה הצעת חוק, שכוללת גם הוראות שעה שנדרשות לבחירות הקונקרטיות הרלוונטיות האלה. למשל, בבחירות האלה הצבעת מפונים, שאי-אפשר היה באמת לצפות אותה ארבע שנים מראש. וכן הוראות קבע שמצאנו לנכון להציע לכנסת לחוקק כחלק מהפקת הלקחים שלנו. אני מקבל את הערת היושב-ראש, שייתכן שחלק מהסוגיות שאנחנו מביאים בפני הוועדה, היה מתאים שיובאו שלא לפני בחירות. ואני יכול להבטיח שנעשה מאמצים בכנסת הבאה להביא הצעות לרפורמות מוקדם יותר. << מנהל >> (היו"ר ארז מלול, 09:13) << מנהל >> ההצעה היא פרי של עבודה מקיפה בוועדה על ידי הייעוץ המשפטי וגורמי המקצוע של הוועדה. היא נדונה בדיון מאוד מאוד מקיף במליאת ועדת הבחירות המרכזית בראשותו של השופט סולברג, שחברים בה כל נציגי הסיעות. החלטות המליאה והערותיה שולבו בהצעה שהוגשה לוועדת החוקה. ערכנו גם דיונים מוקדמים עם הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה, וירדו נושאים שהייעוץ המשפטי העיר שהם אינם מתאימים למסגרת הנדונה. אנחנו רואים חשיבות בקידום ההצעה המוקדם ככל האפשר. ושוב מודים לכם גם על ההזדמנות להציג וגם על הנכונות. << מנהל >> (היו"ר שמחה רוטמן, 09:14) << מנהל >> אני אציג את הנושאים בהצעת החוק בקצרה. אנחנו נפרוט את הפרטים בהקראה בשלב יותר מאוחר, כדי שלא נבזבז את זמנה היקר של ועדת החוקה בנושאים שייתכן שלא יובאו לאחר מכן. הצעת החוק מחולקת לשני פרקים מרכזיים. פרק ראשון, שהוא הוראות שעה לבחירות הנוכחיות בלבד, שחלק מהן גם חוזרות בחירות אחרי בחירות אחרי בחירות. ייתכן שיש מקום לחוקק אותן כהוראות קבע של מה חל בתקופת הבחירות. אבל זה לדיון אחר ולא להיום. וחלק הן הוראות קבע שוועדת הבחירות סברה שיש תיקונים קבועים שנכון לעשות אותם כבר עתה בדיני הבחירות. החלק הראשון של הוראת השעה מדבר על ההתנהלות שלנו כמנהל ועדת הבחירות, ולמעשה יש לו שני פרקים מרכזיים. פרק ראשון מדבר על העסקת עובדים בוועדת הבחירות המרכזית, עובדי ציבור. ועדת הבחירות המרכזית, כפי שכולם יודעים, נסמכת על עובדי מילואים שמגיעים בין בחירות לבחירות. הם לא עובדים בתקופה של בין בחירות לבחירות, אלא מגיעים רק בתקופת 90 הימים או בתקופת ההיערכות לבחירות, כדי לבצע את הבחירות. רובם של העובדים שלנו הם עובדים עתירי ניסיון שעשו יותר ממערכת בחירות אחת. הם מכירים את המערכת ויכולים להתחיל מהיום להיום ולרוץ. חלקם חדשים שמגויסים בהליכים פומביים שמתפרסמים מעת לעת. אבל לנו אין את היתרון שיש לצה"ל, יתרון או חיסרון. אנחנו לא יכולים לגייס מילואים. אנחנו לא יכולים לחייב אנשים לבוא, ואנחנו לא יכולים לחייב את המעסיקים לשחרר. ולמעסיקים קשה. מעסיק שאומרים לו: תקשיב, העובד שלך, עובד פלוני, כנראה טוב, כי ועדת הבחירות רוצה אותו; הם צריכים לקחת אותו לשלושה חודשים למילואים בוועדת הבחירות כדי לקיים בחירות. במיוחד בתקופה, בואו נדבר על התקופה הקרובה, חגים, חופשים, אוגוסט, תקופה קשוחה לבצע מהלך לוגיסטי כל כך מורכב, במיוחד כשהתאריך, מאיזושהי סיבה הכנסת ממאנת לקבוע אותו. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> קבוע, קבוע. תתייחס לזה שהוא ב-27 באוקטובר. אם יהיו שינויים, נעדכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם יהיו שינויים, נעדכן. 27 באוקטובר, בניגוד למה שנאמר פה ונרמז פה קצת קודם, זה תאריך מקסימום. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> שעברה קריאה ראשונה. אני צריך להתייחס למה - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חמישה במאי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ולכן מה שאנחנו מבקשים, כפי, אגב, שנחקק בוועדה הזו מהבחירות לכנסת ה-22 ועד הבחירות האחרונות לכנסת ה-25, מבקשים שעובדי ציבור שעבדו בוועדת הבחירות המרכזית במערכות קודמות, ישוחררו על ידי מעסיקם לעבודה בוועדת הבחירות המרכזית, מעסיקם לא יפגע בהם בגלל שהם גויסו למילואים אצלנו. והם לא ייפגעו מכך רק בשל העובדה שהם באו לעבוד בשביל ועד הבחירות ולבצע את המשימה החשובה הזאת. הסוגיה השנייה היא הקלות מסוימות בדיני מכרזים, הקלות לא משמעותיות, אבל שיאפשרו לנו לעשות את ההתאמות הנדרשות בעיקר בנושא פרסום ומועדים, כי אם על כל רכש שאנחנו נצטרך לעשות, נצטרך לפרסם שלושה שבועות בעיתונים היומיים בכל הארץ, כנראה שיהיה קצת קשה לערוך בחירות ולרכוש את הדברים הנדרשים. לשם כך, אני רק אציין, את רוב הדברים הגדולים כבר רכשנו. מכרזים נעשו בין בחירות לבחירות. המחסנים שלי מלאים. אבל בכל בחירות יש לנו צרות חדשות שמתרגשות אלינו. סוגיה נוספת היא היוועדות חזותית. אנחנו מבקשים, שוב, כפי שהיה בבחירות קודמות, לאפשר גם למליאת ועדת הבחירות המרכזית וגם ליושב-ראש, אם הוא עורך דיוני תעמולה, לערוך חלק מהדיונים, ככל שהוא מוצא לנכון שיש לעשות אותם שלא על סמך חומר בכתב, בהיוועדות חזותית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> אני כמובן לא נכנס לפרטים, כי נעשה את זה בעת ההקראה, אבל אני נותן בכותרות. כתובת לצרכי בחירות היא רפורמה שנדונה גם בוועדה הזו החל מ-2015 בברכת רוב הסיעות. היוזמה שלה התחילה ב-2015 על ידי משרד הפנים בראשות השר דרעי דאז, ויו"ר ועדת הבחירות דאז השופט ג'ובראן, לאפשר לבוחר להודיע למשרד הפנים איפה הוא רוצה להצביע במועד מסוים לפני הבחירות, וועדת הבחירות תעביר אותו מקלפי אחת לקלפי אחרת. הסוגיה נועדה גם לשפר את השירות לאזרח ולאפשר להקל על הזכות לבחור ככל שניתן, וגם להפחית במספר המעטפות החיצוניות שהוועדה מתמודדת איתן. בהיבט של הבחירות האלה, הסוגיה הזאת היא חשובה במיוחד, גם נוכח המפונים, המפונים והמתפנים ברחבי הארץ שלא נמצאים במקומות שידועים מראש. הרכב ועדות קלפי לחיילים – היום, לפי הדין הקיים, ועדות קלפי לחיילים חייבות להיות לחיילי חובה בלבד. בהתאם לבקשת הצבא, וכפי שהכנסת חוקקה בנוגע לבחירות לרשויות המקומיות, יש שם לא מעט פלוגות מילואים שבהן אין חיילי חובה. לכן אנחנו נדרשים לאפשר גם לנגדים ולחיילי מילואים לשמש בוועדת קלפי. אחרת, לא יהיה מי שיהיה במקומות שונים ומשונים ברחבי הארץ ומחוץ לה. הצבעת מפונים – אז לצער כולם, אני לא חושב שיש בן אדם אחד מסביב לשולחן הזה ובמדינה, שלא חש צער עז על כך שיש מפונים ברחבי הארץ, בין מפונים כי היישוב שלהם לא ניתן למגורים ובין מתפנים שעקב המצב הביטחוני התפנו מביתם גם ללא הוראה מפורשת מהממשלה. ועדת הבחירות המרכזית רואה חשיבות מאוד מאוד גדולה לאפשר לכל אזרח, אבל קל וחומר למפונים, להצביע בקלות וללא ביורוקרטיה מיותרת. לכן אנו מציעים הן לאפשר למפונים להצביע בקהילה, אם עברו לקהילה; נקים להם קלפיות מיוחדות בקהילה שלהם; יש קהילות שעברו כאיש אחד לאזור מסוים; והן לאפשר להן להצביע עם הצהרה בקלפיות נגישות, אם הם נמצאים במקומות אחרים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בכמה אזרחים מדובר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עשרות אלפים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מבדיקה שערכנו לאחרונה, יש כ-8,300 תושבים מהצפון שעדיין מתפנים, 2,400 מעוטף עזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אלה הפינויים הרשמיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> וכולם בעלי זכות בחירה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. כ-70% מהם הם בעלי זכות בחירה. לא ביקשנו את הנתונים, כדי לא לפגוע בצנעת הפרט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אלה הפינויים הרשמיים, למשל, קיבוצים, כמו שחולית נמצאת ברביבים ובארי בחצרים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרבה יותר תושבים בקריית שמונה עוד לא חזרו לביתם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, וזו הייתה שאלה אינפורמטיבית קצרה. אבל בואו לא נפתח את הדיון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שאלה קצרה, התשובה, כמנהגינו, ארוכה ומלומדת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בסדר. הכול נכון. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בנוסף, ב"שאגת הארי" התפנו עוד כ-3,100 תושבים, וב"עם כלביא" עוד כ-2,400 משפחות. שוב, לפי נתוני רשות המיסים שהועברו לידינו, לא מדובר בבז"בים, כי לא ביקשנו את הפרטים הרשמיים, שחלקם נתונים תחת צנעת הפרט. אבל מדובר בלא מעט בעלי זכות בחירה. בנוסף, אנו מציעים, כפי שחוק הבחירות קובע היום, שהוראות הנוגעות להתנהלות בקלפיות ובסמוך להן יינתנו רק על ידי ועדת הבחירות המרכזית בשיקולי בחירות או על ידי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כלומר, סמכויות שיש היום לרמטכ"ל או למפקד פיקוד העורף במצב מיוחד בעורף, בנוגע להצבעה, יינתנו רק על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לאחר שהוא קיבל את הצעת הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לנושא הזה. אלה הוראות השעה שאנו מציעים. בנוסף, יש לנו מספר הוראות קבע שאנו מציעים, שאת חלקן לא היינו יכולים להביא קודם כי הן תוצרים חדשים, וחלקן הן בקשות של הסיעות, ואת חלקן היינו יכולים להביא קודם אך לא היו בשילות, לטעמנו. כידוע, בכל קלפי יש נציגים מסיעות שונות שמחולקות לפי גושים, קואליציה ואופוזיציה, כדי לשמור על האיזון והבקרה ההדדית בין הסיעות, כאשר החוק קובע שהסיעות רשאיות להחליף ביניהן בתוך כל אחד מ-20 אזורי הבחירות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דין, חשוב להגיד אופוזיציה-קואליציה, כי הוסיפו גוש שלישי, שהוא למעשה לא אמור להיות קיים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הגושים לא קבועים בחוק. לכן זה לא בדיון פה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רק מחזק את מה שאתה אומר, כי ניסו לקחת את זה לכיוון אחר. יש כאלה שעדיין נעשים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> חבר הכנסת כסיף, ככל שתבקשו, נקיים דיון בסוגיית הגושים בוועדת הבחירות המרכזית, כי זה לא הגורם הרלוונטי פה. בתוך אזורי הבחירות, הסיעות רשאיות להחליף כל עוד שומרות על איזון בין הסיעות. אבל בין אזורי הבחירות, עד לאחרונה לא ניתן היה להחליף. היה ניתן להחליף רק בתוך האזורים. לפני מספר מערכות בחירות אפשרנו, הוועדה הזו אישרה, להחליף בין אזורי בחירות תוך מכסה מסוימת, כדי למנוע מהתרוקנות של אזורי בחירות, שסיעה מסוימת תברח, במירכאות, מאזור בחירות מסוים לאזור בחירות אחר, ונמצא שאין לנו נציגים של סיעות מסוימות באזורים גיאוגרפיים בארץ. לפי בקשת הסיעות, ולאחר שערכנו בדיקה מקיפה על השפעה שלנו על הערכות לבחירות, אנחנו מציעים להגדיל את המכסה הזאת מ-15% ל-20% בין אזורים, אבל להשאיר את כל היתר הכללים כמו שהם. שינויים בהגשת הרשימות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כלומר, שעד 20% יהיה אפשר להעביר בין אזורים? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> להעביר בין אזור לאזור. אבל עדיין יישאר לכל סיעה כ-80% בהכי נמוך. זה פחות משפיע על סיעה שיש לה כמעט נציג בכל קלפי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. הבעיה היא שאם יש קלפיות שבהן יש נציג אחד לקואליציה או לאופוזיציה, ואז יכולים להיות בלי נציג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת הלוי, אני ממליץ שהוא יציג במסודר. נרשום שאלות, אחר כך נתייחס. פשוט כי זה מפריע לרצף. הוא יענה לך, ואז יענו לו אחרים. בואו נרשום שאלות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני רק אציין לשאלתו של חבר הכנסת הלוי, שהעלאת המכסה לא מאפשרת לוועדת קלפי להיות לא מאוזנת. כלומר, לא יאושרו בקשות שפוגעות באיזון בין הגושים. לא יהיה נציג לקואליציה, לא יהיה נציג לאופוזיציה. זה יידחה עוד לפני המכסה, אלא במהות. המכסה רק קובעת רצפה מסוימת, שהיא טכנית. בפסק דין שיקלי נערך שינוי מסוים בפרשנות הדין, למי מוסמך לדון באי כשירות של מועמדים ולהכריע. בעקבות פסק הדין, ערכנו עבודת מטה מסוימת. כדי שוועדת הבחירות המרכזית תוכל לבצע את זה בדרך הנכונה, אנו מבקשים שני שינויים מהותיים. שינוי אחד הוא הקדמת הגשת הרשימות ליום ה-50 מהיום ה-47, כדי לאפשר יותר ימים לדיונים במליאת הוועדה, שייתכן שיידרשו. והסוגיה השנייה היא להסמיך את יו"ר ועדת הבחירות בסוגיות היותר טכניות, למשל, גיל הבוחר. אני מניח שמליאת ועד הבחירות לא באמת נדרשת להצביע, אם מישהו מגיש מועמדות והוא בן 20; או אם למישהו יש קלון, וכבר נקבע שיש לו קלון, המליאה לא יכולה להשאיר אותו. זה בניגוד לדין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש רשימה סגורה של מקרים כאלה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן, כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש רשימה סגורה. למעשה, אנחנו משאירים למליאת ועדת הבחירות את שתי הסוגיות הערכיות המרכזיות: סעיף 7א, שזה פסלות המוכרת; ופרישה מסיעה, שזה הלב של פסק דין שיקלי. לכל היתר יוסמך היושב-ראש, לפי הצעתנו. היום רשימת מועמדים שאין לה כבר שלוש אותיות מזכויות קדימה קודמות, או רשימה חדשה, יכולה לבחור אות או שתי אותיות מבין האותיות הפנויות. אנו מציעים, כפי שגם חוקק ברשויות המקומיות לאחרונה, להרחיב את זה לשלוש אותיות. יש לזה מספר טעמים. הטעם המרכזי הוא שוויון. זה קצת לא הגיוני. אבל גם נוכח הסיכוי של ריבוי רשימות, אנחנו צריכים שיהיו לנו כמה שיותר וריאציות לאפשר לרשימות החדשות, כדי למנוע את המצב שהדבר היחיד שיישאר לתת הוא כ"ף סופית, פ"א סופית והווריאציות שלהן, כפי שראינו בבחירות הכנסת ה-21, שגם גורם להטעיה, או עלול לגרום להטעיה של הבוחרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הצבעה בבתי אבות – בשתי מערכות הבחירות הקודמות הצענו, והכנסת חוקקה הסדר להצבעה של דיירים בבתי אבות. אנו מציעים לחוקק את אותו הסדר שחוקק בפעם קודמת בהוראה של קבע, לאחר שראינו שהסוגיה עבדה טוב ונתנה אפשרות הצבעה בקלות לכמה עשרות אלפי בעלי לזכות בחירה, יש לנו את המספרים המדויקים, שיש להם קושי מסוים לממש אותן בדרך הרגילה. תיקון טכני הוא היום, אם מועד אחרון של הבחירות נופל ביום שבתון, אז זה נדחה אוטומטית. לא ביום שבתון, אלא במועד או בשבת, זה נדחה אוטומטית. אנחנו רוצים להוסיף ימי שבתון לפי דין, למשל יום העצמאות. זה תיקון שעוד כתבנו קודם כשהבחירות היו צפויות להתקיים אז, וכדאי בכל מקרה לתקן. סעיף השקיפות – בכנסת הקודמת, בבחירות הקודמות, חוקקה הוועדה הזו הוראה בחוק דרכי תעמולה, שקובעת שתעמולת בחירות חייבת להיות שקופה. הוועדה דנה בכך בבחירות הקודמות והחליטה שהסעיף יחול רק ב-90 הימים שלפני יום הבחירות. לאחר עיון בפסיקת יושבי ראש ועדת הבחירות ובסוגיות שהוצפו בין בחירות לבחירות, וגם לפי בקשת סיעות שונות ובאי כוח שונים, אנחנו מציעים להרחיב את זה, כפי שהיה בהצעה המקורית של ועדת הבחירות, שכך שההוראה הזאת תחול בכל התקופה, ולא רק ב-90 הימים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לפי המלצת ועדת בייניש? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן. לפי המלצת ועדת בייניש המקורית, ולאחר מכן גם פסיקת השופט מלצר, שהייתה לפני כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> סוגיה נוספת היא סוגיה חדשה, שלא נדונה ולא הייתה בעבר – AI, שהגיעה אלינו, ובכלל אמצעים דיגיטליים מתוחכמים שיכולים לאפשר להיראות כאילו משהו שקיים לא היה או הפוך. אנו מציעים שכל תעמולה באמצעים דיגיטליים שעלולה לגרום לבוחר לחשוב שמשהו שהיה הוא לא היה או הפוך, תסומן ככזו. כך שניתן יהיה כתוב שאם היא נוצרה באמצעים דיגיטליים מתקדמים או נערכה ככה שהשינוי הוא שינוי שעלול לגרום להטעיה, יסומן כך. אגרות בתיקי תעמולה – יו"ר ועד הבחירות הוא גורם מעין שיפוטי שדן בעתירות בענייני תעמולה. כמות העתירות שאנחנו מקבלים היא, אני לא רוצה להגיד פסיכית, אבל מאוד מאוד גדולה. למעשה, עברנו כבר את כל העתירות שנדונו בבחירות הקודמות, את כולן, למעלה מעשר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וואו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ו-90 הימים עוד לא התחילו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עשיתם פילוח? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עשיתם פילוח? יהיה מעניין. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל זה חסוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא חסוי. אפשר לראות את כל ההחלטות באתר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש לכם את אתר הוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני נותן לך לנחש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לנחש? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני נותן לקארין לנחש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא צריך לנחש. אנחנו יודעים. לא צריך לנחש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני נותן לקארין לנחש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה אירוע מעניין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה ממשיך את התזה שלך, שאתה יודע הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הכול – הרוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> קארין יודעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שלא, אני עובד על זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה עובד עלינו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, מעניין. הסתקרנתי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כמעט אין דיון מעין שיפוטי שלא מחויב באגרה מסוימת, גם כדי לסייע לאוצר המדינה להתמודד, גם כדי למנוע הצפה, וגם כדי למנוע עתירות סרק שאין להן מקום. אנו מציעים להסמיך את יו"ר ועדת הבחירות לקבוע אגרות. סכומי האגרה והדרכים לפטור כמובן יובאו בפני ועדת החוקה, כמקובל וכנדרש בחוק יסוד: משק המדינה. אנחנו דנים עכשיו רק בסעיף הסמכה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה כולל הוצאות גם? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. הוצאות, זה בנפרד. הוצאות, כבר יו"ר ועדת הבחירות מוסמך לחייב בהוצאות, והוא עושה כן. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הוא עושה את זה טוב מאוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להעלות לו? אתה רוצה להעלות לו את הסמכות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> קצת, לא הרבה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה בסדר. הוא יודע לערוך שימוש בסמכות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> חזק בסנקציות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> סוגיה נוספת שהובאה בפנינו על ידי הסיעות, אך לאחר אישור ההצעה במליאת הוועדה, שלנו אין התנגדות מקצועית אליה, היא תיקון קל לחוק המפלגות. היום על האדם מותר לשלם דמי התפקדות רק בעבור עצמו. פנתה אלינו סיעה וביקשה לתקן את חוק המפלגות ולאפשר לאדם לשלם בעבור קרובי משפחתו מדרגה ראשונה. אין לי בדיוק את הפרטים. אנחנו נדון בהם כשיובא הנוסח. אך לנו אין התנגדות משמעותית. לכן אנחנו מביאים את זה לפניכם. זה פשוט לא עבר אצלנו במוסדות. אז אנחנו לא מגישים את זה כחלק מהצעה שלנו. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא קשור לדין של המפלגה או לזה. זה לא קשור אלינו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. בחוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, לא. זה בחוק המפלגות, ולכן צריך לתקן את זה בחוק המפלגות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הכרתי את זה. מתי הגיעה ההצעה הזאת? כי אני לא הכרתי אותה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ביום חמישי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, ממש Recently. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ממש לאחר הדיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היא לא נדונה בוועדת הבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא לא נדונה בוועדת הבחירות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, לא. היא לא נדונה והיא לא הצעה מטעם ועדת הבחירות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה קשור לבחירות בכלל? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> למה זה קשור לבחירות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כי זה תיקון חוק המפלגות. חוק המפלגות זה ביחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אבל התפקדות למפלגה לא קשורה לבחירות בשום דרך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. שנייה. הדבר הזה קשור - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אם הוא כשיר להיות מועמד, מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. לא כשירות להיות מועמד. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> למה? אחד ששילמו עליו לא כשיר להיות מועמד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא קשור לבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור למועמד. זה מתפקד למפלגה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רבותיי. סליחה, חברים. הבקשה הזאת הוגשה גם אליי באותה דרך, פחות או יותר. היא פחות נוגעת למפלגה שלי. היא פחות נוגעת למפלגות שלא מתקיים בהן פריימריז. למיטב הבנתי, היא נוגעת נכון להיום לשתי מפלגות בכנסת, שהן מפלגת העבודה סלש דמוקרטים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש מפלגה אחת שהתגלו בה אי סדרים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה שאת הדיון הזה אנחנו ננהל - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> - - - עוד פעם. עד עכשיו זה היה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ארז, אינני זקוק לעזרה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> כל דבר אתם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת ארז מלול, אינני זקוק לעזרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבר הכנסת בליאק, תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש לאפשר לקיים את הדיון. אני לא רוצה בדיון הזה, בוודאי, אנחנו רוצים לקיים אותו גם בהסכמות, גם ברוח טובה. זה לא צריך לייצר עליו מריבות כל הזמן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא מריבות. רק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אני באמצע. התנהל שיח. אני באמצע לדבר. אני לא צריך את הקטיעות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה? ציינתי עובדה. מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא צריך את הקטיעות האלה כל הזמן. הנושא של חברות במפלגה בוודאי משליך כרגע על הזכות לבחור ולהיבחר במוסדות המפלגה עבור שתי מפלגות בכנסת, רק שתי מפלגות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון, נו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. מה קרה? מותר לי לדבר בלי שיקטעו אותי? אתה תדבר בתורך מה שאתה רוצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא דיברתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא מלמל לעצמו. מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנושא הזה, למיטב ידיעתי, נוגע לשתי מפלגות בכנסת, שבהן יש הליכי בחירה בקרב המתפקדים, שזו מפלגת העבודה-הדמוקרטים ומפלגת הליכוד. לשאר המפלגות, אני לא מכיר, אולי אני לא מכיר את מנגנון הבחירה שלכם, עופר. אז יכול להיות שזה נוגע גם לכם. אני אינני מכיר. לכן אמרתי, למיטב ידיעתי, הוא לא נוגע למפלגות שבהן, כמו אצלנו אפילו עכשיו עם הנושא שבחירה נעשית על ידי חברי המרכז. פעם זה היה אצלנו המתפקדים. זה היה גם אלינו. הוא לא נוגע למפלגות שבהן יש ועדה מסדרת או יושב-ראש מפלגה קובע את הרשימה, או מועצת רבנים, לא משנה, או מועצת אשורא, כמו ברע"מ. בכל המקומות האלו זה לא נוגע. זה נוגע לשתי מפלגות. הוא כן רלוונטי ליכולת של אותן מפלגות לבחור את המועמדים שלהן ולאפשר את הליכי הדמוקרטיה הפנימיים שלהן, שבדרך כלל מתרחשים בתקופה הזאת, במועד הרלוונטי. לכן, לדעתי, כן צריך להסדיר את זה, לפני שיוצאים לפגרת בחירות ולפני שהולכים לפריימריז. טיב ההסדר, מה יהיה, אלה פרטים, ואנחנו כרגע נצטרך לדון מה אנחנו כוללים, מה אנחנו לא כוללים. מה אנחנו כוללים בהצעת חוק מטעם הוועדה. יכול להיות שנפצל, לא נפצל. זה נוגע, לא נוגע. יכול להיות שבאמת אין סיבה להכניס משהו שנוגע לשתי מפלגות בלבד לתוך החבילה הגדולה. נדון בזה, נשקול. אבל אני אומר, בוודאי שזה נוגע לשאלה כיצד יבוא לידי ביטוי רצון הבוחר בקלפי בבחירות הקרובות, לפחות לגבי שתי מפלגות, אחת מהן הגדולה בישראל, והשנייה, לפחות לפי הסקרים, היא לא מבוטלת, והשלישית קטנה. לכן הדבר הזה נוגע, וכדאי להסדיר אותו. צריך לשמוע בדיוק מה הבקשה. למיטב הבנתי, נמצאים פה נציגי הליכוד, אם הם ירצו בזמנם, בתורם, להציג, זו בקשה שבאה מהליכוד, למיטב ידיעתי. אני ביוזמתי ביקשתי לשמוע גם מה עמדת העבודה, כי זה נוגע גם אליהם. עופר, אם זה נוגע גם אליכם. אני באופן אישי חושב שפחות יש לי, יכול לחשוב מבחינת החקיקה, אבל פחות מבחינת Skin in the Game. אני מרגיש שיש לי פחות Skin in the Game. אני אשמח לשמוע מה נציגי המפלגות, שעוסקים בנושא, יש להם מה לומר על סוגיה זו. אז, בבקשה, תתייחסו נקודתית גם לזה בסבב שלכם. כן, עוד נקודה או שסיימת? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני רק אציין שגם בעבר היו תיקונים בחוק המפלגות בהוראות השעה של ועדת הבחירות, מספר פעמים. זו לא פעם ראשונה. זהו, אני סיימתי. אלו ההסדרים במעוף הציפור. כמובן שמדובר בהצעת חוק מקיפה. לא שקלתי אותה. אז ייתכן שהיא השמנה ביותר. ייתכן שהיו שממנות ממנה. אבל יש בה לא מעט נושאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הדפסתם על נייר יותר דק, כדי שזה ישקול פחות. בסדר גמור. זה פונט קטן בלי שוליים. בסדר גמור, תודה. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. עכשיו כך אני אעשה, קודם כול, אחד מכל סיעה. אחר כך נשלים עוד. אבל חשוב לי קודם כול שאחד מכל סיעה יתייחס, ואז בכלל, לנושא הזה. יש עוד שני נושאים, וכמובן כל חבר ועדה שירצה בזמנו להעלות נושא נוסף שהוא חושב שצריך להיכלל, אני אאפשר לו. אנחנו בסוף נצטרך לקבל החלטה כוועדה מה אנחנו מעלים להצבעה ומה לא. יש עוד שני נושאים שאני הייתי רוצה שנעלה ונדון. שוב, על חלק מהדברים כבר באתי בדברים עם נציגי סיעות. על חלק מהדברים עוד לא בלוחות זמנים מאוד מצומצמים. יש נושא אחד שנמצא גם על שולחן ועדת החוקה כבר כהצעת חוק טרומית, שזה נושא של הצבעה של בנות שירות בחו"ל. נושא שנמצא בהצעת חוק בטרומית. עליו אני לא יכול להתלונן שהוא הגיע לוועדה מאוחר. הוא כבר נמצא על שולחן הוועדה כהצעת חוק טרומית. הוא גם נוגע לשאלה של מימוש הזכות להצביע על ידי אנשים שמדינת ישראל שלחה לחו"ל. הוא גם עלה בשיח בוועדת הבחירות, אבל הוא לא נכלל בהצעה מטעם הוועדה, בין היתר, בגלל שיש עליו הצעת חוק טרומית שמונחת על שולחננו. אבל יש, ככל שתרצה להשלים על זה עמדה מקצועית עכשיו או אחר כך, אולי נראה לי אחרי שתאסוף מהח"כים, תרשום את הנקודה, תתייחס אליו בעמדה המקצועית. זה נושא אחד, הצבעה של בנות שירות. יש נושא נוסף שהוא קצת קשור לתיקון בעניין התעמולה והזיהוי, אבל הוא בהקשר אחר. ניתנו לאחרונה כמה וכמה החלטות, וגם את זה אני העליתי בוועדת הבחירות. דווקא את זה כן אמרתי בדיון בוועדת הבחירות, למיטב זיכרוני. אבל אם לא, אז יכול להיות שלא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא בטוחה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שלא, אני לא זוכר. אני זוכר שכן אמרתי על זה משהו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא חשוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. אני אומר, כי זה חשוב, כי חלק מהאנשים נכחו בדיון הזה, שזה לא חדש להם. חשוב לי לא להפתיע סתם. שזה הנושא שבתעמולה. ניתנו לאחרונה מספר החלטות תקדימיות בנושא צילום בלשכות של שרים. והדבר הזה מייצר בעיה. קיבלתי על זה פניות ממפלגות רבות, מטבע הדברים, כאלו שהם שרים, אז מפלגות קואליציה. אבל למעשה מדובר במשהו שדורש טיפול. באופן עקרוני, כמובן, וזה דבר נכון וטוב, אני לא מבקש לשנות את זה, אסור ולא אמורים לעשות שימוש בנכסי המדינה לטובת תעמולת בחירות. זה דבר נכון. מצד שני, יש הוראות מפורשת שנכס שהועמד לרשותו של שר, כמו הרכב שלו או מעון הרשמי של ראש ממשלה וכדו', הוא לא נחשב לעניין הזה. לשכות של חברי כנסת לא נחשבות לעניין הזה. מותר לנו לצלם סרטונים גם עם מסרי תעמולה בתוך הלשכות שלנו כחברי כנסת. אבל לעומת זאת, שרים אני חושב שזו טעות ביישום הדין. אבל זה לא משנה, צריך בעיניי להבהיר את זה. שרים שמצלמים סרטונים בלשכות שלהם, פתאום מגישים, ולדעתי, הוגשו עשרות, או אני לא יודע מספר מדויק, של פניות בנושא הזה על סרטונים שצולמו על ידי שרים בלשכות שלהם. כמובן שהיו גם מקרים שבעיניי הם Clear Cut. טוב שיש ועדת בחירות שמפקחת על זה, אם נעשה שימוש בנכסי ציבור שהם לא לשכות. אבל ספציפית נושא הלשכות מייצר סיטואציה מאוד הזויה. לצורך העניין, אנחנו מבקשים מראש הממשלה לצאת לצלם סרטון ברחוב, כי הוא נמצא במשרד ראש הממשלה והוא לא יכול לצלם סרטון בתוך משרד ראש הממשלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם הם מצלמים ברחוב ויש את הבניין מאחורה עם הסמל, זה גם אסור? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מותר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אה, זה מותר, מעולה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איזו היתממות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה היתממות? זה המשרד שלו. מה מצפים? שהוא יצא לרחובות? מה מצפים, באמת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מירב, אלו ההחרגות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בוקר טוב גם לך, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באמת כואב הלב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. רק רגע, חברים., סליחה, סליחה, חברים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איזה קטע. זה לא הפריע לכם כשהיו ממשלות אחרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאף אחד זה לא הפריע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נכון, כי זה באמת לא צריך להפריע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שאלת קודם שאלת קודם מי מגיש עתירות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בדיוק העניין. אנחנו לא פעלנו נגד זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפילו בחלומות המדומיינים ביותר של טרול ימני, איש לא חשב להגיש דבר כזה עליכם כשאתם צילמתם סרטוני בחירות במשרדים שלכם.. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אל תתחייב לדבר הזה. בענייני טרולים, אל תתחייב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני זוכר, לא לפני הרבה שנים, היה איזה ראש ממשלה שצילם סרטוני בחירות בתוך המשרד, אם זכרוני לא מטעה אותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, הוא אפילו השאיר פתק: 2024, ואז 2025, ואז 2026, ואז 2027. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה היה אחרי הבחירות. זה היה אחרי הבחירות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה אתה מזלזל? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא לא היה בתפקיד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה אתה מזלזל? ב-2026 הוא צדק, הוא פגע בסוף. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> תגיד לי, דין, בוועדה מותר לעשות תעמולה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מה? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בחדר של הוועדה? כי נראה שפה מנצלים את - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, חברים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בגלל שטוב לבחירות, אבל אפשר לבלבל את המוח. אין שום בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, די. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מדהים שאתם לא רואים הבדל בין לשכת ח"כ ללשכת השר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. אני שמח שאמרת בתקופת בחירות, כי האיסור הזה חל גם לא בתקופת בחירות. למעשה, כל סרטון שלא בתקופת בחירות, אפשר להגיש עליו עתירה ולהטריל את מערכת ולשגע את השכל: למה צילם סרטון – גם לא בתקופת בחירות. אבל אני חושב שגם בתקופת הבחירות וגם לא בתקופת הבחירות, אם מצלמים סרטון בלשכה של שר, אני לא מדבר כרגע על שימוש לא באנשי צבא ולא באנשי משטרה ולא בספינת משמר החופים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני נגד זה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה נגד. אולי תעשה איזו שיחה, שיחת הבהרה עם חברי הקואליציה שלך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא צריך לעשות שיחה. יש יושב-ראש ועדת בחירות, יש ועדת בחירות, שנותנים את ההחלטות. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. פשוט לא על כל דבר יגישו עתירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולכן ההצעה שלי, שאם אתם רוצים, תתייחסו אליה בדבריכם, ההצעה שלי היא להחריג, כשם שיש החרגה בכל הנוגע לנכסים שהועמדו לרשותו של שר, כמו הרכב שלו וכמו המעון הרשמי שלו, להחריג גם לשכות של שרים מהאירוע הזה ולהשוות בעצם את הדין בין שר חבר כנסת. אני יכול לצלם סרטון בלשכה. גם שר יכול לצלם סרטון בלשכה שלו. זה לא צריך להיות בעיה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> צילום עם הריינג'רים זה נכסי ציבור או לא? רק שואלת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לגבי זה. הייתה עוד נקודה שחשבתי להעלות עכשיו? לא. לדעתי, זה זה, נושא בנות השירות ונושא התעמולה. אם תרצה להתייחס לפני הח"כים, תרצה להתייחס אחרי, תעשה את זה. חברי הכנסת, אני אתן לנציגי הסיעות, קודם כול, לפי גודל הסיעה, ואחר כך נשלים. אתה רוצה אחר כך, אופיר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עדיף, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. אז בבקשה, מיש עתיד, מי מדבר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, קארין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שמחה, יש לי גם ישיבת תקשורת. אז אני אשמח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לדעתי, אתה השישי גם ככה, לפי הגודל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. תודה, אדוני ממלא מקום ועדת בחירות. תודה, אדוני היושב-ראש. ההצעה שמונחת לפנינו, לפחות ברובה המכריע, היא הצעה טובה. המטרה שלה היא להבטיח את טוהר הבחירות, לאפשר הליך דמוקרטי נגיש והוגן. אני לא מצליחה להעלות על הדעת מצב שבו לא נאפשר לכל אדם בעל זכות בחירה את היכולת להגיע לקלפי באופן נגיש ובטוח. והדבר הזה מגיע לידי ביטוי בהצעות להנגשת ההצבעה, בהצעות להרחבת השקיפות בתעמולת הבחירות, שזו, בעיניי, נקודה שצריך לתת עליה את הדעת, במיוחד במערכת הבחירות הזאת. זה דבר שלא התמודדנו איתו במערכות בחירות קודמות, ועושה רושם שכל מה שהיינו מעלים בדמיון, וגם מעבר לזה, הופך להיות כלי באמצעות ה-AI. אלה צעדים מתבקשים. בסוף, אני חושבת שגם אחרי שמתעלים על השיקולים הפוליטיים, כולם היו רוצים הליך בחירות נקי, נגיש, ואחר כך לספור את הקולות. אז אני באמת מבקשת מכל חבריי כאן בשולחן להבחין בחשיבות של סעיפי החוק, לשים לנגד עיניהם אך ורק את טובת הציבור שרוצה להגיע לקלפיות. עכשיו, אני אגיד בנוגע להצעה של היו"ר לגבי בנות שירות. תראו, בסוף בנות שירות זו החלטה של אנשים שעושים את השירות שלהם לא במדינת ישראל. ויש הרבה אנשים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה והם עושים החלטה אם הם חוזרים לבחירות, כן או לא. לכן אני חושבת שאין דין בנות שירות כדין אנשים שנמצאים בארץ ויש לנו חובה אמיתית להנגיש להם את מערכת הבחירות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה ההבדל בינם לבין עובדי שגרירות? זאת השאלה העיקרית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. עובדי שגרירות, בסופו של דבר, יוצאים לשירות משמעותי ארוך. זה לא משהו לשנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אז מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. הם לא יוצאים לשנה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אם אפשר, למה לא? השירות פחות משמעותי בעיניך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ראשית, שינשינים יוצאים לשנה ומקבלים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שירות פחות משמעותי בעיניכם? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שינשינים של הסוכנות, יש להם זכות להצביע, שנות שירות של הסוכנות? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> רק בגלל שזה של הסוכנות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לצערי, יש בנות שירות שהשירות שלהן יותר משמעותי מכמה דיפלומטים שאני מכיר. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> זה ספציפי לסוכות, בגלל שקבוע בחוק. שליחים של הסוכנות, ספציפית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אנחנו מדברים על תיקון חקיקה. אתה צודק. אבל אנחנו מדברים על תיקון חקיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יתקן אותי ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, אם כל אדם שיוצא בשליחות דיפלומטית, מעבר לשגרירים, יש לו זכות הצבעה בחו"ל? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> היום, לפי הדין, זה לעובדי המדינה, חיילים ועובדים ושליחים של המוסדות הציוניים. הסוכנות, קק"ל, קרן היסוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> השירות האזרחי-הלאומי הוא לא גוף מדינתי? השירות הלאומי-אזרחי הוא לא גוף מדינתי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תן לה לדבר, עמית. היא לא אמרה את דבריה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אני מנסה להבין מה היא אומרת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. תבין את דבריה בזמנך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני, בעיניי, שירות לאומי צריך שיהיה בתוך מדינת ישראל. זו פריבילגיה לצאת לחו"ל. ואני לא חושבת שצריך לתת את היכולת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי רק אם זכות ההצבעה היא חשובה או לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא מאוד חשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק. זכות ההצבעה היא מאוד מאוד חשובה, וצריך להנגיש לכולם, למעט מי שמשרתת את המדינה בחו"ל. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש לא. לעשות קמפינג בניו יורק, לא. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> לא צריך להיות ציני לכל דבר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה, ליכוד עכשיו? כן, אז ליכוד, בבקשה. עמית, אתה מדבר בשם הליכוד? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני עוד מעט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה עוד מעט, בסדר. אני לא זוכר מי יותר גדול ממכם, ש"ס או הם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> תן כבוד לש"ס. אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה לאחל בהצלחה לדין, ממלא מקום יושב-ראש הוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> המנכ"ל. מי יודע, אולי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> למנכ"ל הוועדה; וליפעת, היועצת המשפטית הנכנסת. באמת עבודה גדולה עומדת בפתחכם עם הרבה אחריות. ואני מבקש מה שביקשתי גם בפגישות האישיות, להיות ענייניים, לא להיכנע ללחצים של כל מיני פקידים, לא משנה באיזה דרג. הסמכות היא שלכם. העצמאות היא שלכם. ואנחנו סומכים את ידיכם שתעשו את העבודה הכי טובה למען הציבור, למען הדמוקרטיה בישראל. אין לי הרבה הערות. הערות כבר נתתי. אבל כן אני רוצה לבקש להוסיף בחוק – היום בחוק, בסעיף 26 קבוע שבכל בחירות יהיה פנקס בוחרים שיכלול את שם, שם משפחה ומען. וזה שייך, לדעתי, לעבר, שהקשר לבוחר, היו צריכים לראות את הכתובת. אני זוכר, כשהייתי צעיר היינו הולכים מבית לבית, מחלקים פליירים ותעמולה או שמדברים אישית עם האנשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היום לא? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> היום זה כבר לא קורה. היום הכול דרך המדיה, דרך הווטסאפ, דרך כל המדיה הדיגיטלית. ואני חושב שאפשר מוסיף בחוק, עוד פעם, למי שנתן את המספר הטלפון שלו למשרד הפנים, שמשרד הפנים יוסיף את הטלפונים בזה. זה יקל על הקשר לבוחר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הטלפון כשר? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> גם לא כשר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, גם לא כשר? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הכול. כל אזרח, זה גם הציבור. זה לא רק מפלגתי. זה לכל מפלגה יהיה לה יותר נוח להצביע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, כי אמרת וואטסאפ, השם ישמור. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> וואטסאפ כשר. יש וואטסאפ כשר של הדרן, לידיעתך. אז להכניס את הטלפונים עוד פעם במסגרת ורק לצורכי בחירות. המפלגות יהיו מחויבות ויחתמו שישתמשו בזה רק לצורכי בחירות. לא להעביר את זה לאיזה גופים עסקיים, חלילה, או משהו כזה. אני חושב שזה יעזור לדמוקרטיה להגיע לכל בית, ולכל מפלגה באשר היא להגיע לכל אזרח עם התעמולה שלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. בבקשה, איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא אתייחס לגוף החוק. את זה אעשה תוך כדי הדיונים, ונראה לי שאפשר להגיע להסכמות. רוב הדברים שעלו פה הם דברים רובם מקצועיים, ונדמה לי שבשיח טובים בין חברי הכנסת אפשר להגיע להסכמות על רוב הסעיפים. מה שהיה חשוב לי להגיד בשלב הזה של הדיון הוא שמכיוון שמדובר על כללי המשחק כדאי שהדבר הזה יהיה בהסכמה רחבה מאוד של חברי הכנסת. כל שינוי שהוא ככה באיזו קוניוקטורה פוליטית צידית או להיטיב עם מפלגה כזו או אחרת רק בצורה צדדית שהיא לא קונצנזואלית, היא לא בריאה בתקופה הזאת בכלל. ואנחנו עברנו כבר שינויים בכללי משחק. אני חושב שכשמדובר על כללי משחק, גם היה נהוג בבית הזה, שבטח בדיני בחירות, בדיני תעמולה וכו', הדברים נעשים בדרך כלל בהסכמה רחבה ככל הניתן. אני הייתי ממליץ לוועדה הזאת להביא חוק למליאה, חוק מוסכם ככל שאפשר. גם החוק שמוצע בפנינו, מעבר לתוספות שעכשיו אתם מבקשים להוסיף, עבר במליאת ועדת הבחירות בהסכמה מאוד מאוד רחבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. לא נכון. הייתה שם הצבעה על חודו של קול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא כל מה שמוצבע שם עובר בהסכמה רחבה. אני מסכים איתך שצריך לעבור פה בהסכמה רחבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתה שם הצבעה על חודו של קול. חלק מהדברים עברו על חודו של קול. אני מסכים איתך שחלק גדול עבר בהסכמה רחבה. בוועדת הבחירות בעצמה, חלק גדול מהדברים עברו על חודו של קול. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. אז אני אדייק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פה בוועדת החוקה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוועדת הבחירות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בוועדת החוקה, בסיבוב הקודם, היה גיבוש של הסכמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתה הסכמה. אני מסכים. אני מאוד מתחבר מאוד למה שהוא אומר. פשוט תיקנתי עובדתית לגבי ההסכמה הרחבה שהייתה בוועדת הבחירות. זה הכול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם אני בעד שנסכים בהסכמה רחבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היה לי הכבוד לארח את חבר הכנסת ביטן בלשכתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בכל מקרה, אני חושב שגם דברים שמועלים בוועדת הבחירות, הם בדרך כלל נעשים בהסכמה רחבה. גם אם יש איזה ניואנס כזה או אחר ביחס לסעיף כזה או אחר, שמישהו חושש לגביו, אפשר להתדיין עליו. אבל ככלל רוב ההצעה, אני חושב שגם אם הייתה מחלוקת בוועדת הבחירות המרכזית, במליאתה, אני לא הייתי נוכח שם, ישיבה ראשונה אחרי שנים שלא הייתי נוכח, אבל גם אם לא הייתה הסכמה, אני מניח שלא הייתה הסכמה ביחס לסעיף מסוים, לא לרוב ההסדר המוצע. ולכן רוב ההסדר המוצע הוא נראה לי מוסכם. ולהכניס עכשיו דברים שלא מוסכמים, זאת תהיה טעות. אפשר לנסות להגיע להסכמות גם ביחס לנושאים הנוספים שרוצים להעלות אותם בהצעות החוק. אבל בואו נוציא תחת ידינו חוק מוסכם, שתהיה לו תמיכה גדולה בתוך המליאה, ולא עוד חוק שבמחלוקת שעוסק דווקא בדבר הרגיש ביותר, שמדובר על כללי המשחק של הבחירות הקרובות לכנסת 26. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. תודה, תודה. יהדות התורה, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש שני נושאים שאני רוצה לבקש לתקן, מעבר לדברים הנחמדים שמדברים על הסכמות ועל הכול. בסדר גמור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למיקרופון, לא שומעים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על הדברים שרוצים לומר על הסכמות, והדברים הנחמדים, זה נשמע ממש מצוין, מדהים. כזאת אווירה טובה בחודש תמוז. ראשית, נושא של הגמול לבעלי תפקידים שנעשה בהוראת שעה, הארכה מ-30 יום ל-60 יום, אני לא יודע למה זה נעשה כל פעם מחדש בהוראת שעה. אני לא מבין את הסיבה. הרי אם כבר אנחנו עושים הוראות שעה כל פעם מחדש, אני לא זוכר, זה הפעם, יתקן אותי גור, כמה פעמים כבר תיקנו את זה בהוראת שעה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היו כמה פעמים, כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם ניקח את כל הדיונים ונמצה אותם ביחד כל פעם שזה נעשה, זה יהיה מספיק דיון של כמה שבועות על הנושא של הוראת שעה. אז לא צריך להכניס את זה בהוראת קבע, ולא צריך את הוועדה כל פעם. וגם להכניס גם את כל עובד מפלגה, בתוספת, כל עובד מפלגה או ועדת בחירות. כרגע עובדי מפלגה הם כאילו בחוץ. הם רק מזכיר ועדת קלפי, פקח טוהר המידות, אב בית, מאבטח, סדרן, חבר ועדת קלפי, שמינתה הסיעה. אבל הסיעות מחויבות שהן בעצם גוף שאמור להיות לא פחות מורכב לו לשלם מאשר לוועדת הבחירות. נתת לוועדת הבחירות 60 יום, תיתן גם לסיעות 60 יום. זה אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לרשימות. לרשימות או מפלגות. זה לא סיעות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והנושא השני, אני מבין שוולדי בזמנו עשה גם עבודה על זה, עשו את זה ברשויות המקומיות, הנושא של המיסוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תיקנו את זה, לא? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במקום 25%, 18%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא ייכנס עכשיו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה היה בהוראת שעה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה היה בהוראת שעה, אני חושב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה היה לא רע לרשויות המקומות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה היה לרשויות המקומיות. ולא היה בבחירות ארציות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתקופת הבחירות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר'ה, לדעתי, זה היה בהוראת שעה. זה היה בגלל 7 באוקטובר, אני חושב, שהורדנו את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ב-30 ימים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דין, פה מדובר על 25%? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, 25%. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין סיבה לא לעשות את זה גם עכשיו גם איך קוראים לזה? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הוראת קבע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין סיבה לא לעשות את זה, גם להכניס את זה עכשיו. אני חושב שאפשר, אם מדברים על דבר שהוא מוסכם, אני חושב שעשית עבודה נהדרת אז. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה זה כזה גבוה בעצם? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 25% זה מוגזם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה זה כזה גבוה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. אבל עשינו אז עבודה ממש לפי המס השולי הממוצע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון, נכון. אני אומר, התוצאה של המס השולי הממוצע היה 18%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. נכון. רק ב-30 ימים לפני הבחירות, כי זה מס מיוחד. זה לא מס הכנסה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר, בתיקון לבחירות המקומיות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מכיר את הסוגיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים שיהיה בהוראת שעה. אני מבקש שתעשו את זה גם הפעם. זה הכול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז עשינו חישוב. הגענו למס שולי ממוצע 18%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש היגיון בהורדת המס הזו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, חברים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מה הדבר השני? אמרת שני דברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, חברים. אתה אמרת שני דברים. דבר אחד זה הנושא של המס. זה הדבר השני שאמרת. והדבר הראשון שאמרת היה התשלומים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון, התשלומים. כמו שלוועדת הבחירות אתה מאפשר לה מ-30 ל-60 יום, אין שום סיבה למפלגות שלא תאפשר מ-30 ל-60 יום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רק שאלה בהקשר של המס. עובדים בבחירות, ואלו שעובדים רק ביום הבחירות, אלו שמגייסים אותם ליום אחד, לשניהם 25% ו-25%? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> פה צריך לעשות את ההפרדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה 30 ימים לפני הבחירות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא צריך לעשות הפרדה. אופיר, צריך להוריד כולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תראה, מכיוון שמדובר במס מיוחד, לא ניתן גם להחזיר אותו. זה מס סופי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תן לי שנייה אחת, ולדי. הרי ממה זה בנוי? אתה עושה איזושהי אחידות. ולדי עשה עבודה ברשויות המקומיות ובדק שבסוף, כשאתה בודק את הממוצע של המס השולי, אתה מגיע ל-18%. ולכן 25% הוא גם לא מוצדק, כי זה לא הממוצע הנכון. זה פשוט לא הממוצע הנכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אוקיי. ישראל ביתנו, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. ברכות, דין. שלום לך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אה, אני מתנצל, מתנצל. ברכות לדין. ברכות ליועצת המשפטית. אני מצטרף לכל מה שאמרו. תצליחו בעבודה. חבל שזה רק זמני. ממלא מקום צריך להיות מנכ"ל קבוע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר יהיה בחוק להצביע על דין כקבוע. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי, ברשותכם, כמה הערות. כל פעם אנחנו שומעים ורואים אותם דברים שמבחירות לבחירות חוזרים על עצמם. ואם זה המצב, וכבר היה על זה ניסיון, צריך לעשות שינוי מהוראת שעה להוראת קבע כבר ולצאת. כמה שיותר להקטין את ההתעסקות בזה. ברור שמבחירות לבחירות, גם בהתפתחות הטכנולוגית, יהיו שינויים. אבל העיקר, הבסיס הוא אותו דבר. ואנחנו רואים את זה, אלה שיושבים בוועדה ובכנסת כבר הרבה מאוד שנים, כמה שנים, כבר זוכרים את זה ומבינים את זה. אין שום סיבה כל פעם מחדש להתעסק עם הדברים שכבר היו. אז יכול להיות שזו גם הזדמנות עכשיו דרך החוק הזה לשנות או לקבוע כהוראת קבע חלק מהוראות שעה, כי אנחנו כבר יודעים ומכירים את האירוע. לגבי ההערה של חבר הכנסת פינדרוס לגבי מס, אני מאוד תומכת בזה. אני התחלתי את הדרך הפוליטית שלי בחולון בבחירות. אני זוכרת את הסיפור של 25%. יש רציונל, כי המדינה מאפשרת לאנשים לעבוד בלי לדווח. זו לא הכנסה נוספת. אבל אנחנו גם מבינים את הקושי, וכפי שאמרו חברי הכנסת פינדרוס וולדי, והניסיון עבר, 18%, לגמרי אפשר לרדת לשם. וזה יקל גם על המפלגות ועל הציבור. אין שום סיבה שלא. בואו, לא מזה מדינת ישראל תתעשר, מהמיסים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וגם בגלל שהיו הרבה מערכות בחירות אחת אחרי השנייה, היא הרוויחה הרבה כסף. בדרך כלל, זה אחת לארבע שנים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מכיס לכיס. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה בדיוק. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מכיס לכיס. אז בואו נאפשר לאנשים גם כן קצת להרוויח יותר. גם למען האמת, לגייס היום אנשים לעבוד בבחירות זו גם כן משימה לא פשוטה. אז כסף זה אחד התמריצים. אז בואו נשתמש בזה, כי תכלס, מי מרוויח פה? זה לגבי מה שאמר חבר הכנסת פינדרוס. ושוב פעם, לא נכון להפריד בין בחירות מוניציפאליות לבחירות לכנסת, כי תכלס פחות או יותר אלה אותן מערכות, אלה אותם עקרונות. אז מה שאנחנו יכולים ללמוד משם זה לגמרי תקף פה. אז אפשר לנסות לייצר כבר את הקונסטרוקציה היותר נוחה, היותר הבריאה ושמפעם לפעם פחות נתעסק באותם עניינים. לגבי מה שאתה דיברת, לגבי בנות שירות, אני הזכרתי שאנחנו שנים ניסינו לקדם את עניין הצבעה של טייסים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> דיילים וטייסים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> טייסים, דיילים. כי מדינת ישראל שולחת הרבה מאוד אנשים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמו שיש ימאים, יש צוותי אוויר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ימאים, כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לצערנו, כבר אין ימאים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש בחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם את זה הצליחו להרוס, לשדוד ולנצל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יש בחוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי צי הסוחר הוא גוף של מדינת ישראל; כי צי הסוחר הוא גוף של מדינת ישראל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> דקה, דקה, סליחה. למשל, טייסים, טייס ישראלי שבאותו יום או יום קודם הייתה לו טיסה והוא לא יכול לחזור, אנחנו לא מאפשרים להם, נכון? הוא עושה את זה מתוקף העבודה שלו. וטייס שטס באל-על או בחברה ישראייר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני שמה לך דברים. אפשר להתווכח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל בוא תחשוב על כל מיני אופציות אחרות, כי גם אנשים האלו, אתה אומר הם לא עושים את זה בבחירה, אם מחר כל הטייסים יגידו: רגע, רגע, ביום הבחירות או יומיים קודם, יש לנו טיסה ארוכה; אנחנו לא נטוס, כי אנחנו רוצים להצביע, זו הזכות הטבעית שלנו. ודיילות ודיילים בחברות ישראליות, זה גם כן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני ממש מוחה על ההשוואה הזאת, אבל בסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה? למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מוחה על ההשוואה הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זכותה להגיד, נו. תן לה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה בסדר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> על מה אתה מוחה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על ההשוואה בין בנות שירות לבין טייסים. בנות שירות באות בשליחות המדינה. טייסים, זו חברה עסקית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא משווה. היא אמרה שרוצה להוסיף. היא לא משווה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, רגע. שמחה, אתה יודע, זו בדיוק הנקודה. הנקודה הכואבת שלך, ואתה מייד לוקח את זה לשם. אני אפילו לא הזכרתי בנות שירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, את אמרת את זה ביחס לדברים שלי על בנות שירות. את אמרת. זה היה משפט הפתיחה שלך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אני אמרתי שיש לנו עוד קבוצות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אה, אוקיי. חוזר בי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דין, אם כבר אנחנו רוצים לפתוח את זה לאנשים שמכוח דבר כזה או אחר נמצאים בחו"ל, מכוח המדינה, או אפילו זה לא שליחות במובן החוקי של מילה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> זה משהו חיוני. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> משהו חיוני, בדיוק. אז אם כבר, אז אני מבקשת לדון גם על הנושא של טייסים וצוותי אוויר, כי מישהי שמכוח העבודה שלה טסה לניו יורק או ליעד ארוך, וזה מינימום שלושה-ארבעה ימים, נכון? וזה נופל לתאריך בחירות, הבן אדם מאבד את זכות ההצבעה שלו. זאת אומרת, אם אנחנו כבר חושבים איך לפתוח את האירוע הזה ולאפשר לכמה שיותר אנשים להשתתף בבחירות, אני מבקשת לקחת בחשבון צוותי אוויר, טייסים ודיילים. דבר נוסף, ואחרון – שמחה, אני צריכה את תשומת ליבך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כולי קשר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תאמיני לי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב. היה פה ויכוח – לא פה, אולי אני לא יודעת אם הוא היה פה, אולי היה בחדרי חדרים – לגבי האוכלוסייה המבוגרת. אני קיבלתי אנשים, דור שלישי – איך נכון לומר את זה? דור שלישי? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הגיל השלישי. << אורח >> שמואל (סמי) קידר: << אורח >> דור הזהב. דור הזהב. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראו, אני רוצה שאנחנו נצא – והיו על זה כתבות, וזה עצבן אותי אמיתי ברמה האישית – שאנחנו נצא מסטיגמות, ממש אנחנו נצא מסטיגמות. במוסדות של משרד השיכון, במוסדות של משרד הרווחה, במוסדות של משרד הקליטה, יש את האוכלוסייה שהיא הכול מכול ומשקפת תכלס את הפסיפס הישראלי. אז לייחס את זה ולפסול את זה או להעלות על זה קשיים, בגלל שאולי זה יעזור למפלגה כזו או אחרת, זה טיפשי. אנחנו כבר, לדעתי, כמה מערכות בחירות שאפשרנו הצבת קלפיות בהוסטלים. אמרתי הוסטלים כמכלול, שהוא דיור מוגן, כל האנשים מדור הזהב. וזה עובד, וזה מקל. פעם זו הייתה קורונה. אחר כך היו מלחמות. אגב, מי אמר שלא תהיה לנו מלחמה בקרוב. זה, מה שנקרא, עניין של זמן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביום הבחירות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. זאת אומרת, אנחנו, לדעתי, עדיין נמצאים במצב מיוחד בעורף, לפי ההחלטות של משרד ראש הממשלה, ויש צו כזה. לכן הוויכוח היומרני הזה, שזה עוזר למפלגה כזו או אחרת ולתייג את האוכלוסייה המבוגרת לפי זהות פוליטית מדומיינת, שכבר לא רלוונטית לימים האלו, זה ממש לא נכון. אני קיבלתי כמה וכמה פניות מארגונים שמייצגים אנשים שגרים באותם מוסדות, שמבקשים לחזור על אותה הפרקטיקה. אם אני לא טועה, דין, ותתקן אותי, מדובר על 200 קלפיות, 200 מוסדות, פחות או יותר, שזה כ-30,000 איש, אם אני לא טועה במספרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. 35,000. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל המוסדות של כל הרווחה, השיכון והקליטה. זה כל הסיפור. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> רק להשלמת הנתונים, מהבחירות הכנסת ה-25, ייתכן שבבחירות האלה זה יהיה קצת שונה, 226 מוסדות, 232 קלפיות, 37,000 בעלי זכות בחירה. הצביעו בפועל 29,638 מצביעים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> 37,000 שהיו רשומים. צריך להבין, זו אוכלוסייה מבוגרת שחלק מהם כנראה היו גם כן - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ו-30,000 הצביעו? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה הרבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 37,000 הצביעו? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> דקה, דקה. אני רוצה להשלים את התזה. דקה. זאת אומרת, 230 קלפיות, 37,000 בני אדם, 30,000 הצביעו, דין, נכון? אוקיי. זאת אומרת שאם עכשיו, בגלל הוויכוח הפוליטי הטיפשי, ובמקרה הזה אני באמת משתמשת במילה "טיפשי", ולא ענייני, למרות שבהצעה של ועדת הבחירות זה קיים, ישנו את זה. אנחנו גם נגרום עוול לאותם אנשים מבוגרים. אנחנו גם כן נעמיס עומס לא סביר על קלפיות שעל ידם וגם אנחנו נייצר פשוט אנדרלמוסיה, במקום להקל. וזה כבר קרה פעמיים, אם אני לא טועה, נכון? זה כבר קרה פעמיים. זה עובד. זה מפוקח. אלה רק אותם אנשים שגרים באותם מוסדות. אף אחד מבחוץ לא יכול להשתמש בזה. אם אנחנו, בגלל הוויכוח פוליטי טיפש, כפי שאמרת, ולא ענייני, נבטל את הדבר הזה, אנחנו נגרום נזק. וגם, אנחנו, דין, נצטרך לשים קלפיות נגישות בסביבה הקרובה לאותם מקומות במספר הרבה יותר גבוה, בנוסף למה שאתם תכננתם קודם. זה לגבי זה. אני מבקשת לקחת את בחשבון, ובאמת לפעול פה בתום לב ולא משיקולים זרים. לגבי הסיפור של שינוי הכתובת או רישום מוקדם, צריך לחשוב על זה לעומק, אם זה יכול לגרום להפך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אף אחד לא יכול ללכת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דקה. אני רוצה לסיים תזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוליה, בכיף. אבל - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, יופי, מצוין. אתה דיברת חצי שעה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הוא יושב-ראש הוועדה, שכחת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא רק שלא דיברתי חצי שעה, את מדברת בינתיים יותר מכל המפלגות האחרות שדיברו לפנייך. בבקשה, תתקדמי. יש עוד נציגים שמחכים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> כל המפלגות ביחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי הדבר המרכזי, מה שילווה אותנו בבחירות האלו הוא טוהר הבחירות. זה הדבר המרכזי והכי חשוב. כי אסור שיהיה צל של ספק צל של ספק במה שקורה. לכן הסיפור החדש הזה כרגע, צריך לבחון אותו לעומק אם זה לא יגרום אחר כך אפילו למרית עין לאיזושהי תחושה לא טובה. וההצעה האחרונה שלי לשמחה, אולי כדאי באמת כבר להעביר את החוק הזה כפי שהוא בקריאה הראשונה, כי אף אחד לא יודע איך יהיו פה התפתחויות. אחר כך אפשר לדון ולריב ולהתווכח על שאר הדברים. אני מציעה לך להצביע על הצעת החוק הזו עכשיו בקריאה ראשונה, בהבנה ברורה שתהיה על השולחן, שאחר כך יהיה אפשר לשנות, להוסיף, לתקן בקריאה שנייה ובשלישית. אין שום סיבה למשוך את זה, כי אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסיטואציה מאוד מהירה ובבעיה מאוד מאוד קשה. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. כן, אני חוזר לליכוד, ואז אחר כך, אם יהיה פה נציג - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה חוזר לליכוד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני מחזיר את זכות הדיבור לליכוד. אני מבקש, כשנדון בפרק של ה-AI, הייעוץ המשפטי, האם דבר כזה נחשב תעמולת פייק? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ארז, הוא התחיל בליכוד. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אשריכם. אתם מוציאים כאלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נתנו אותו בהשאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מחזיר את זכות הדיבור לליכוד, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, היושב-ראש. אני מתנצל שאני צריך לצאת אחר כך. אבל אני אשלים. אני רוצה להעלות ארבעה דברים. דבר ראשון, במסגרת החקיקה הזאת, דברים שעלו בעבר בתוך ועדת הבחירות, אני לא יודע אם זה יישאר בתוך ועדת הבחירות או שזה צריך להגיע לחקיקה, כל מה שנוגע לצילומים בקלפי ולפרסום תוצאות הבחירות בלייב, מה שנקרא. כלומר, אנחנו דרשנו אז בוועדת הבחירות, אני חוזר כאן, אני חושב שזה דבר שלא צריך להיות שינוי במחלוקת, צריכה להיות היום בעידן של היום, הזכרתם פה AI, אני יודע, המאה ה-21, מצלמה בכל קלפי. היו דברים מעולם. אני מכיר אותם באופן אישי. מצלמה, גם העלות זניחה והמשמעות רבה. וזה מסיר חששות ועננות. צריכה להיות מצלמה בכל קלפי. אדם נכנס. אני מדבר על החדר כמובן, אדם נכנס ורואים מי נכנס, מה נכנס, מצלם, מצביע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל יש מצלמות בוועדת הבחירות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מצלמה לא על גופו של איזשהו מפקח, שכשיש איזה אירוע, עד שהוא רץ ועד שהוא מצלם. היינו שם. זו נקודה הראשונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, אח הגדול כזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא. הפוך. הפוך. אני אומר, היו דברים מעולם. אנשים נכנסו אם בכל מיני אמצעים מוסתרים, הסתירו את פניהם, התחזו לאחרים. צריכה להיות מצלמה. אני חושב שזה יותר ירתיע אפילו וימנע מאשר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> האהבה של הליכוד למצלמות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסך הכול ניסוי הכלים בבחירות במקר המדינה כל כך הצליח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני אקרא לסדר. אני לא רציתי לעשות את זה בישיבה הזאת. אני אקרא לסדר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה יש לקרוא לסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא ייתכן שהוא לא יכול לדבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה בסדר, אני מסתדר. דבר שני זה פרסום התוצאות בלייב. לא יצטרכו לאסוף. ועדת בחירות מסיימת, יש פרוטוקול עם התוצאות, הפרוטוקול נסרק, וכל אזרחי ישראל יכולים לראות אותו באותו רגע, לא צריכים לחכות לוועדת הבחירות. אחרי זה, ועדת הבחירות המרכזית כמובן עושה את הדברים שלה ואת הבדיקות שלה. אבל הפרוטוקול עצמו הוא חשוף לכל הציבור, כולו. מסתיימת הקלפי, מסתיימות הבחירות, סיכמו את התוצאות, אותה ועדת בחירות, באישור הנציגים השונים הרשמיים של הוועדה, עורך הדין ואחרים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ועדת הקלפי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ועדת הקלפי, סליחה. וועדת הקלפי מניחה אותו כלפי הציבור כולו. אחרי זה, אם יש טעויות ואם יש דברים נוספים, ועדת הבחירות בודקת. אלו שני דברים שיחסכו המון גם חשדות. אגב, הרבה פעמים חשדות לא נכונים. זה יחסוך הרבה מאוד אנרגיה למערכת בבדיקות ובדברים אחרים. זו נקודה הראשונה. נקודה שנייה, אני חוזר על מה שאמר פה יושב-ראש הוועדה, כל מי שנשלח מטעם המדינה, בניגוד למה שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר, כל מי שנשלח מטעם המדינה – אני חושב שזו אפליה חמורה, ואני מתפלא שאת בכלל מעלה טענה כזאת – כל מי שנשלח מטעם רשות מרשויות המדינה, צריך לתת לו את האפשרות להצביע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כולל קק"ל והסוכנות? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בוודאי שיש כזאת. ממילא שמים קלפי, אני יודע, ביחידות, נקרא לזה, צה"ליות, דיפלומטיות אחרות מחוץ לארץ, למה לא לתת למי שנשלח מטעם המדינה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כולל קק"ל והסוכנות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם כבר מקבלים, בוודאי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, גם גופים ממשלתיים, וגם גופים סמי-ממשלתיים, כמו שאמר פה דין, כמו הסוכנות היהודית וכו', אין שום סיבה, בכלל זה בושה שזה עולה לדיון, אפליה כזאת. לעומת זאת, עובדים פרטיים שהציעה יוליה, עובדים פרטיים, אז צריכים לעשות את החשבון הפרטי שלהם. פה את פותחת דבר שאין לו סוף. אז אני לא יודע, אולי אפשר גם מצבי קיצון. אבל באופן כללי עובדים פרטיים זה אירוע שאם את פותחת אותו, אז כל אדם יכול לומר, וזה ילך למקום אחר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עמית, עמית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עוד דבר אחרון. רגע שנייה, אני חייב לצאת, אני מתנצל. אז אני אשלים את דבריי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> המילה "חיוניים". עובדים פרטיים אבל חיוניים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שינויים נוספים שעלו כאן, כולל מבוגרים, אני אומר, יש לי חשש, העליתי אותו בוועדת בחירות, לצערי הרב, לא הצבעתי, אבל העליתי אותו בוועדת בחירות, אני חושש מכל השינויים שהם שינויים מפלים. כלומר, הם מייצרים הזדמנות לקבוצות מסוימות, למשל, הזכרתי בוועדה, שינוי הכתובת, שאני בגדול מברך על זה, באופן כללי, כי אני בעד לאפשר כמה שיותר דמוקרטיזציה וכמה שיותר בחירה, ובכל זאת אני יודע, מניסיון אישי גם, שהורים מבוגרים מתקשים לעשות את השינויים הדיגיטליים הללו, ואפילו שאמרת שיפרסמו את זה. ואז ממילא זה מייצר אפליה כלפי האוכלוסייה. אז אני לא בטוח אם אנחנו מטיבים בהקשר. בסוף, בחירות זה עניין יחסי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. לא הבנתי את הטענה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אמרתי שאם נותנים, למשל, אפשרות להצביע על ידי שינוי כתובת מראש, מי יוכל לשנות את הכתובת? אז אדם בן 90 לא יוכל לשנות את הכתובת בטלפון שלו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל סביר להניח שהוא גם לא עבר דירה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא יכול עקרונית. אבל הוא לא לשנות כתובת. הוא לא יכול. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אם הוא גר אצל הבן שלו באילת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז באופן קבוע, דווקא מבוגרים פחות משנים כתובת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. אפשר לתת לו לדבר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לכן אני אומר. זה כמו, למשל, ההבדל בין אנשים מבוגרים, אגב, אנשים מבוגרים שגרים בבית, אני אומר על השכונה שלנו פה בקריית מנחם, רבים מאוד שגרים בבית, בניגוד לאנשים שגרים בבתי אבות שהוזכרו כאן, ברור שיש פה אפליה. כלומר, אם אתה נותן למבוגרים בבתי אבות להצביע, ואתה לא נותן איזשהו שירות לאנשים מבוגרים שנמצאים בבית, אז זה דבר שצריך לחשוב עליו. ואני אומר, אני זהיר בזה יותר, אני מעדיף לפעמים שב ואל תעשה בדברים האלו מאשר ליזום שינויים שביסודם מפלים. ובחירות, זה עניין יחסי. דבר אחרון שאני שלחתי לך יושב-ראש הוועדה, אני לא יודע אם זה חלק מהחוק הזה או חוק המפלגות, זה עניין יותר פנימי למפלגות דמוקרטיות. יש מעטות כאלו בכנסת שהשיטה הפנימית שלהם דמוקרטיה. רבו הדיקטטורים שבוחרים בעצמם את כל הרשימה. אבל במפלגות שיש פריימריז, אז יש עניין של איך אדם נהיה חבר במפלגה. אני שלחתי אליך, שוב, אני לא יודע אם זה חלק מהחוק הזה או לא, על נושא של תשלום עבור התפקדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנושא של דמי החבר. דובר, דובר. זה הוצג. הוצג על ידי ועדת הבחירות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. אז אני חושב שמעבר להתפלפלות פה על זכות ההתאגדות והכול, מדובר פה על תשלום בסוף, שהוא בתוך המשפחה. בעיניי, זה דבר סביר בהחלט, בוא נאמר ככה, גם על זה אפשר לדון. אבל דבר סביר שאדם בסוף, אנחנו לא מדברים על מפקדי ארגזים או מישהו שפוקד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש משפחות וארגזים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ברוך השם, כן ירבו. משפחות מרובות ילדים, כן ירבו. אבל בכל אופן, כשזה בתוך המשפחה, במסגרת הזאת, בעיניי, זה דבר ראוי ובהחלט לא ראוי להתערב. ואם צריך לחוקק את זה, אז לחוקק את זה. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה מאפשר למשפחה הקרובה. אנחנו ידועים בשיטה הדמוקרטית שלנו, שהיא יותר מחמירה מהשיטה שלכם. למשל, אצלנו בשביל שתהיה לך זכות לבחור, צריך 16 חודשים להיות חבר. זה כדי למנוע את מפקדי הארגזים. אצלכם, אני מבין, שזה לא ככה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, את הדרבי הפריימריסטי נקיים בפעם האחרת, חברים, סליחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אצלכם אתה מתקדם לפי פז"ם. יכול לקצר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. קיצור פז"ם הוא לאלה שרוצים להתמודד, שבשביל זה צריך שלוש שנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די, חברים. חברים, שנייה. כן, ארז. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> משרד הפנים, את ההודעה לבוחר תמיד שולחים באיזו גלויה, והרבה פעמים היא לא מגיעה. אני מבקש שמשרד הפנים ישלח ב-SMS, בתא קולי, במייל, בכל הפרטים שיש לכם עליי, תשלחו לי. בסדר? יש לכם מייל, SMS, וואטסאפ, הכול, לשלוח. << דובר >> אודליה אדרי: << דובר >> אני מרשות האוכלוסין, ממשרד הפנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, שנייה, שנייה. למיקרופון, תתייחסי עוד מעט גם לכל הדברים שעלו. תתייחסו, כולם בצורה מסודרת. תרשמי לעצמך את הנקודה. המפלגה הבאה בסדר. רע"מ לא פה, נכון? אז חד"ש–תע"ל, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. אני מצטרף לברכות לדין וליפעת, ומקווה שהבחירות תתנהלנה כראוי. אני חייב להגיד שאני מאוד חושש. יש דברים מסוימים שהחשש שלי לגביהם לא נוגע ישירות לוועדת הבחירות המרכזית. אז אני לא אעלה את זה כאן. יש עוד דברים שכן נוגעים גם לנוסח החוק, אבל בהקראה אולי אני אתייחס אליהם יותר. כרגע אני רוצה להזכיר רק שלושה דברים. דבר ראשון, שכבר הוזכר, ואני מקווה שזה יהפוך מהוראת שעה להוראה קבועה, זה הנושא באמת של הצבת קלפיות בבתי אבות ובדיור מוגן. הדבר הזה הוא קריטי. אני יודע שזה החל בעיקר בקורונה, אם אני זוכר נכון. ואני יודע שיש גם כמה שרוצים להחזיר את זה למה שהיה לפני. אני מדגיש פה שלטעמי הדבר הזה צריך לקבל מעמד של חוק קבוע. אז זה דבר אחד. דבר שני, או שני דברים שקשורים, הוא החשש שלי באמת מהעיוות של הבחירות הן בתעמולה והן באלימות. אני חייב להגיד, ואמרתי את זה פה בוועדה וגם בוועדות אחרות וגם במליאה בכמה וכמה הזדמנויות רלוונטיות, שאנחנו כבר רואים עכשיו אלימות לא קלה כלפי גורמים מסוימים מאוד מבחינה פוליטית, שמזוהים פוליטית עם צד מסוים מאוד. ואני חושש מאוד שככל שהבחירות תתקרבנה וביום הבחירות עצמו, האלימות הזאת תתגבר, וכרגלה גם תהיה בעיקרה חד-צדדית. לכן אני רוצה להעלות שני דברים. דבר ראשון לגבי עיוות – בחוק שנמצא לפנינו נאמר ש"לא ייכללו בתעמולת הבחירות, בגילוי ובדרך פרסומם, מגבלה טכנית", וכן הלאה וכן הלאה, שזה מתייחס גם לבינה מלאכותית, כתוב במפורש. אנחנו יודעים שאפשר ליצור סרטונים וליצור חומרים שהם לחלוטין מופרכים ושקריים. עכשיו, אני רוצה לשאול, כי נאמר פה בסעיף 2א2(ג): "כהגדרתה בחוק המחשבים". אני אקרא את כל הסעיף: "לא ייכללו בתעמולת הבחירות, בגלוי או בדרך פרסומם, מגבלה טכנית, מנגנון הסתרה או אופן הצגה שיש בהם כדי למנוע את קריאתו על ידי תוכנה, כהגדרתה בחוק המחשבים". עכשיו, בחוק המחשבים, בסעיף 6(א)(3), מדובר על "פעולות שתוצאתן מידע כוזב או פלט כוזב". מה שאני רוצה לשאול הוא האם בעצם בנוסח החוק הזה יש התייחסות ספציפית לנושא של הפצת מידע כוזב? ואם לא, איך בכל זאת אפשר להתמודד עם זה? כי מידע כוזב באמצעות AI זה לא מה שידענו עד עכשיו. אני לא מדבר על שקרים שנפוצים פה, לצערי. רק לפני שבוע ראינו בוועדת הכנסת דיון שכולו היה מבוסס על שקרים, וגם התוצאות. אני מדבר על הנושא של חסינות. אבל באמצעות AI, הרי כל אחד יכול, כמעט כל אחד יכול, להפיץ מידע שהוא לחלוטין כוזב. והשאלה אם החוק מתמודד עם זה כראוי. אם אתה אומר, דין, אני מבין מהתגובות שלך, שזה לא מתייחס בהיבט הזה לחוק המחשבים. אז זה נשאר פתוח. איך מתמודדים עם זה? כי הרי אפשר, באמצעות תעמולה כוזבת, ובטח באמצעות AI, ליצור מצג שווא, בלשון המעטה, שמשנה גם את השיקולים בהצבעה. זה דבר אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עופר, רק אגיד שבן אדם גם בלי AI יכול לשבת באולפן ולהגיד: אני לא אקים קואליציה עם מנסור עבאס – ויעשה את זה בלי AI. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תשווה. אל תשווה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. אני רציתי לחדד את השאלה. אם מידע כוזב נחשב למישהו שעומד עם שלט ואומר: אני לא אשב איתם – ואחרי זה מקים את הממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דין, האם זה נחשב מידע כוזב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אל תעשה את זה לדין. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא אמר: אני אעשה חינוך חינם לאפס-שלוש, נכון? בואו נמשיך. או יביא משילות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך להבין אם זה מידע כוזב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רק אם זה היה ב-AI. התשובה היא: כי זה חוק המחשבים, רק אם זה ב-AI. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה עם מימון המשכנתאות? מה קורה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה עם הניצחון המוחלט? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> או "אני אביא את הניצחון המוחלט". << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה עם הפריימריז? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תנסו את זה. תנסו את זה. תנסו קצת, תהיו קצת דמוקרטיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באמת מה עם הפריימריז אצלכם? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> של הליכוד? אני לא מתיימרת. הם הרי מתיימרים להיות דמוקרטיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תהיו קצת דמוקרטיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם ככה נראית דמוקרטיה, אני אוותר. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבקש לשמור על זכויות המיעוט. עופר הוא מהמפלגות הקטנות. המפלגות הגדולות דיברו כבר. בבקשה. << אורח >> שמואל (סמי) קידר: << אורח >> גם האזרחים, תשאיר לנו מקום. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק כדי לחדד, אני לא מדבר פה על מידע כוזב גרידא, אם כי כמובן גם זה דורש התייחסות, אלא אני מתייחס באמת ספציפית לשימוש באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים כדי להפיץ מידע כוזב, כי אנחנו יודעים שזה יוצר מצג, תרתי משמע, שהוא הרבה יותר מסוכן או הרבה יותר משמעותי, כי קשה להבדיל בינו לבין המציאות. יש כאלה שיש להם בעיה פתולוגית להבדיל בין מציאות לבין דמיון. אבל לא לזה אני מתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עופר, תתמקד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו במשפט אחד הוא החשש שלי, שהזכרתי, מפני אלימות והפרעה. יש שני היבטים פה שקשורים, בעצם היבט אחד. אנחנו רואים את זה עכשיו, למשל, בחסימה של אנשים בהפגנות או אפילו סתם בהולכם ברחוב. לפי החוק, סעיף 119 (א)(3): "המפריע לבוחר בהצבעה או המונע אותו מהצביע" – זה נאמר כבר בחוק, זה מעוגן בחוק, שזאת פגיעה בעצם בטוהר הבחירות, וזו עבירה פלילית. אבל אני חושב שצריך לחדד, ואולי אפילו להוסיף מלל, לגבי הנושא של, ראשית, כפי שהזכרתי, הנושא של חסימות. אני מאוד חושש שתהיה פה התגייסות של אנשים מסוימים כדי לחסום באזורים מסוימים אנשים מלהצביע. עכשיו, לחסום זה גם אומר יש אנשים שהם יראו שיש תופעה כזאת, הם פשוט מראש לא ילכו להצביע. זה לא רק העניין של חסימה עצמה; זה גם אפקט הצינון. וחלק מזה, או יתרה מכך, זה גם הנושא של הפעלת אלימות. אנחנו יודעים שיש מיליציות. יש מיליציות שהתחמשו בידי שר מסוים בתקופה האחרונה. מי ימנע מהן להסתובב עם נשקן, אפילו אם לא משתמשות בו. על הצ'כוב, אני לא יודע מה יהיה במערכה השלישית. אבל גם אם מדובר רק במערכה הראשונה, האם ואיך אפשר למנוע מאותם גורמים להפגין נוכחות, לא מדבר מעבר לזה, שמה שעשוי גם לפגוע בהצבעה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בוא נדבר באמת איפה יש הכי הרבה אלימות בימי בחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה, תודה. כן. גלעד, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אחזור על האמירה שטוב היה שהוועדה בראשותך הייתה נדרשת בארבע השנים האחרונות להמשך העיגון של המלצות דוח ועדת בייניש, בהתאמות כאלה ואחרות, עיסוק בהיבטים אחרים של הבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו כותרת, גלעד, שאתה רוצה שאני אתעסק בדיני בחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פחות חיסול יועמ"שית, יותר בדברים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומה שלא עשינו ארבע שנים, ננסה לעשות במסגרת החוק הזה בצורה אחראית. בפתח הדברים, ואני בטוח שלשם שינוי כאן תסכים איתי, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך בברכה נאמנה את דני מירן, שנמצא איתנו כאן. לראות אותך כאן בישיבה של הוועדה שלא בהקשר של השמעת הזעקה לשובו של הבן, זו התרגשות מאוד מאוד מאוד גדולה בעבור כולנו. אנחנו מאחלים לעומרי, ולרעייתו ולשתי הבנות המקסימות, באמת שנים ארוכות של בריאות ושמחה ועשייה ויצירה. << דובר >> דני מירן: << דובר >> תודה רבה. אני שמחתי מאוד – סליחה שאני מעיר הערה. בפתיחת הישיבה היום, ראיתי את כבוד יושב הראש נכנס בחיוך, ולא כפי שהוא נכנס כשאנחנו היינו פה, משפחות החטופים. ואני כולי תקווה שאת היום הזה אנחנו לפחות נסיים אותו בצחוק ולא רק בחיוך. תודה רבה לכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מרגש לראות אותך כאן ובאמת שמחים על הזכות הזו שעומרי משקם ובונה את חייו בחיק משפחתו. מתוך שכך, אני אומר את הדברים הקצרים הבאים. כל רעיון - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפני שנייה דיברנו על תעמולת כזב. אתה לא יכול להגיד: אני אגיד את הדברים הקצרים הבאים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הכול יחסי. אתה מכיר את דיני ההצדקה, נכון? זה בסדר, הכול יחסי. אני אתחיל בנקודה המרכזית, מבחינתי, והיא נוגעת לאזרחים הוותיקים במדינת ישראל. הלוואי שהיינו במצב שבו היינו מציגים עוד מהלכים להקל על 1.2 מיליון גמלאים במדינת ישראל לממש את זכותם להצביע. אני חושב שבעידן שבו אנחנו נמצאים, אפשר לחשוב על הרבה מאוד פתרונות שיאפשרו לאזרחים, שהיציאה מן הבית קשה עליהם, שהעמידה בתור וההמתנה קשות עליהם. אני מאוד מאוד מקווה שברגע מסוים ועדת הבחירות, זה כנראה לא יקרה לקראת הבחירות הקרובות, אבל ממש יהיה תהליך עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, גם במשרדי הממשלה, גם בחברה האזרחית, כדי לחשוב איך מביאים חבילת צעדים שמקלה על האזרחים הוותיקים של מדינת ישראל, שיש להם מניות יסוד במדינה הזו. איך מקלים עליהם את ההצבעה. וכדרך אגב, בהזדמנות, אולי בהמשך, כשתתייחסו, אני אשמח להבין מה המקום של הוראות עמידה בתור לאזרחים ותיקים שיוצאים להצביע. אם יש הגדרה שמחייבת מתן קדימות בהצבעה לאזרחים ותיקים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה תוקף תעודת פטור מתור בעמידה בתור לקלפיות. אני מניח שחלק מהדברים מוסדרים. אני אשמח לדעת. בוודאי אסור לסגת בסנטימטר ממה שכבר עוגן בעבור אזרחים ותיקים. והכוונה שלי כמובן היא לסוגיית ההצבעה במוקדי הדיור המוגן. אני משמש גם כיושב-ראש ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. חלק לא מבוטל מהאזרחים הוותיקים שמתגוררים במסגרות דיור הם עולים חדשים. זה לא התדמית שמנסים כבר כמה שנים להדביק לנושא מרכזי הדיור או הדיור לגיל השלישי. ובוודאי אסור לסגת ממה שהיה במערכת הבחירות הקודמת. ואני מצפה ממש מכל חבר כנסת, תחת הכותרת הזו של הכבוד לאזרח הוותיק, לא לתת יד לשום ניסיון לנסיגה ממה שהשגנו. להפך, רק להתקדם כל הזמן. ואני אומר, יש עוד הרבה פתרונות. לא יעלה על הדעת ש-35,000 מתגוררים במקבצי דיור, בדיור מוגן וכו', אנחנו נקשה עליהם הפעם הזו את היציאה. כדרך אגב, אני רוצה גם לומר שיש לנו תופעה שהרבה מאוד פעמים דיירים בדיור או במקבצי דיור נמצאים עם כתובת אחרת. והמחשבה שאנשים ייסעו מעיר אחת לעיר שנייה, כי הם נותרו עם כתובת ועוד לא שינו אותה, או שיוותרו על ההצבעה, היא דבר בלתי נתפס ובלתי נסבל. ואני מברך את ועדת הבחירות על הניסיון לעגן את זה בצורה הזו. הלוואי שנתקדם. זה מוביל אותי לנקודה השנייה. כל התקדמות בנושא הכתובת, הסדרת הכתובת לצורכי בחירות, היא דבר נדרש וראוי. מדברים על זה למעלה מעשור. מי שעיכב את הדברים היה משרד הפנים בכל מיני אמירות, שנדרשות ארבע וחמש שנים להסדיר מערכות, CRM וכו'. אני מניח שאם אתם מביאים כאן את ההצעה הזו, הדברים הללו נבדקו ונפתרו. גם אז, אני חייב לומר, היינו קצת סקפטיים לכל הטענות הללו, שנדרשים כאן תקציבי ענק והכפלת מערכות וכו'. אנחנו ממש צריכים להגיע למצב של מיצוי פוטנציאל ההצבעה בישראל. וצריך גם להימנע ממצב שבו בסוף יום הבחירות יש עוד 500,000 מעטפות שצריך לספור כאן בבניין. המספרים האלה רק ילכו ויגדלו, אם לא נפתור את הסוגיה הזאת. אנחנו נגיע בסוף למצב שצריך לספור מיליון מעטפות פה. הכול לשנע לכאן, לספור כאן, מעכב את פרסום תוצאות הבחירות; יוצר כאן באמת בלגן שלם, פוטנציאל מוגבר לשיבוש תוצאות הבחירות. אם יש היתכנות, כל התקדמות שאפשר להשיג במערכת הבחירות הקרובה בנושא הסדרת רישום, עם קשר למפונים, מעבר לסוגיית המפונים, חייבים להתחיל ולהתקדם בכיוון הזה. בהקשר הזה אני רק מבקש שנהיה מאוד מאוד זהירים בסיפור הזה של הפקדת סמכויות בידיו של שר הפנים, לאור העובדה המצערת שכבר שנה אין לנו שר פנים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין שר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק שימו לב, זו הערה למשפטנים, גם כאן וגם בוועדה, שלא נמצא את עצמנו מעבירים את החוק הזה, ואז רצים לדיון אישי על העברת עוד סמכויות של שר הפנים לשר אחר. אז תמצאו את הדרך לטפל בעניין הזה. אני אוסיף שאני שמעתי את הערותיו של חבר הכנסת עמית לוי. הן לא הפתיעו אותי, אבל הן מאוד מדאיגות אותי, מאוד מדאיגות אותי. מה שנאמר כאן על מצלמות בתוך הקלפי, זה לא כלי להבטחת טוהר הבחירות. בשביל זה יש ועדות קלפי. בשביל זה למפלגות יש נציגים ומשקיפים. בשביל זה יש אנשי משטרה וסדרנים של הוועדה. הכנסת מצלמות לתוך מתקן הקלפי זה ניסיון מפורש לפגוע בטוהר הבחירות. זה ניסיון מפורש לשבש את הבחירות. זה ניסיון לייצר מצב שבו אנחנו נראה מעבר לדיכוי הצבעה ושקבוצות אוכלוסייה מסוימות יחשבו פעמיים אם בכלל להגיע לקלפי. זה לייצר מצב שבו בקלפיות מסוימות יעלו טענות כזב, שהמצלמה לא עובדת, אז בואו נעכב את ההצבעה, ועד שלא יביאו מצלמה חליפית עוצרים את ההצבעה. אני אומר בצורה ברורה, עם קשר ובלי קשר לחרפה ולביזיון הדמוקרטי שראינו כאן במסגרת הבחירות למבקר המדינה, דבר שלהערכתי בג"ץ עוד יאמר את דעתו עליו, לא במסגרת צו על תנאי, אלא באמירה מאוד מאוד ברורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, לעניין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיים. כל רעיון להכנסת מצלמות לתוך מתחם הקלפי, זה ניסיון ישיר לפגוע בטוהר הבחירות ולדכא הצבעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואני מצפה כאן לעמדה נחרצת וחריפה של ועדת הבחירות המרכזית, של ההנהגה של הוועדה המקצועית והשיפוטית, נגד המהלך הזה, בטח במסגרת רעיון לקדם את זה ללא הסכמה רחבה ובחטף לקראת הבחירות. יש לוועדת הבחירות המרכזית את כל המנגנונים להבטיח את הסדר ואת טוהר הבחירות בתוך מתחמי הקלפיות, בתוך חדרי הקלפיות וגם מאחורי הפרגוד. הסימון הזה של צעדים לדיכוי הצבעה ולפגיעה בטוהר הבחירות הוא שקוף, ואנחנו לא נאפשר לו לקרום עור וגידים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, שנייה. אנחנו חייבים להתקדם. השעה 10:37. נתתי לנציג כל מפלגה. יש פה מומחים שצריכים לדבר. אני מצטער, אני לא מבטיח שאתן לכם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד מתי? רק שאני אוכל להיערך לזמנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם לא, בדיון הבא. אני לא מבטיח. אני אשתדל בכפוף לזמן שייוותר לנו. אני נתתי לנציג בכל מפלגה בדיוק כדי שלא יהיה מצב שמפלגה, זכותה מקופחת. ואני לא יכול לתת עכשיו לכמה נציגים ממפלגה, אלא אם כן ייוותר לי זמן. ואני גם את דבריי אשתדל לקצר בהתאם. הצגתי קודם שני דברים שרציתי לשמוע את ההתייחסות. אבל לא אמרתי את עמדתי. אני אגיד את עמדתי בקצרה גם לגבי ניהול הדברים וגם בקצרה ובטלגרפיות לגופו של עניין. לגבי אופן ניהול הדברים, וזו הערה כללית לכל מי שדיבר, הביטוי "הסכמה רחבה" סובל מאינפלציה ודפלציה בו-זמנית. זאת אומרת, הכלל של הסכמה רחבה הוא: כל מה שאני רוצה, מוסכם באופן רחב; וכל מה שאני לא רוצה, לא מוסכם באופן רחב. למשל, נושא ההצבעה בבתי אבות לא מוסכם באופן רחב. אנחנו מכירים את העמדות שעלו בוועדת הבחירות. אנחנו מכירים את התוצאות שהיו שם. אם תרצה, תעדכן. הוא לא מוסכם באופן רחב. נושא שינוי הכתובת לא מוסכם באופן רחב. אגב, זה לא תלוי בקווים של קואליציה ואופוזיציה. הוא לא מוסכם באופן רחב. עכשיו, אני לא אומר שאי-אפשר שבדיוני הוועדה, בפנים או בחוץ, לא נוכל להגיע אליהם להסכמה. אבל אני רוצה קצת להכניס סיכה בבלון ההסכמה הרחבה. לא. לא כל מישהו שמדבר על הסכמה רחבה ואומר עמדתי היא בהסכמה רחבה, לא. נאמרו פה הרבה מאוד דברים על נושאים שנויים מחלוקת. וגם על הדברים שאני אמרתי. הינה, תראו, על הדבר שאני דיברתי עליו, על הנושא של ההצבעה של בנות שירות, למיטב זיכרוני, מדובר בכ-150 עד 200 מצביעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שמי יקבע? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. בנות שירות לאומי שנמצאות בחו"ל. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי יקבע את היותן בנות שירות לאומי? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, רק רגע. קארין, קריאה ראשונה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לגמרי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, רק רגע. אבל כבר עכשיו בנושא הזה, שאני כבר כמובן חושב שהוא צריך להיות מוסכם באופן רחב, אבל מסתבר שיש אנשים בוועדה שחושבים שלא. אז כשאני אומר שירות לאומי, אומרים לי: לא, לא, זה לא בהסכמה רחבה; אי-אפשר. מצד שני, וזה 200 בז"בים, 200 בעלי זכות בחירה, עד 200. כשמדברים על בתי האבות, שכמו שאמרנו זה כמעט מנדט: לא, לא, זה חייב להיות; זה מוסכם רחב. אז אני אומר, מבחינת אופן וניהול הדיון, בוא נוריד את הפוזיציות, נוריד את האמירות מהי הסכמה רחבה ומה היא לא הסכמה רחבה. אפשר לנהל דיון ענייני בכל דבר. בשביל זה אנחנו פה. אבל האצטלה הזאת של הסכמה רחבה, הכלל הוא: אובייקטיבי, זה מה שאני חושב; וסובייקטיבי, זה מה שאתה חושב כמובן. לא, זה לא עובד ככה. כולנו פה וכולנו מכירים גם את המספרים וגם את הנתונים, ואפשר לדבר עליהם. זה לגבי אופן ניהול הדיון. בואו ננהל אותו באמת. וננסה להגיע להסכמה רחבה. וגם נקבל את העובדה שיכול להיות שכתוצאה מזה שאנחנו מתעקשים על הסכמה רחבה, יש דברים שיישארו בחוץ, גם אם הם מאוד יקרים ללב כולנו. עכשיו, מצד שני, אנחנו חברי הכנסת מתורגלים מספיק כדי לדעת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל תן לנו לדבר גם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המפלגה שלך דיברה. אני לא דיברתי בכלל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא דיברת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אני רק הצגתי שני נושאים להתייחסותכם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא דיברת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבעתי את עמדתי על כלום, על כלום מהחוק ספציפית. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז על מה דיברת 40 דקות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא דיברתי 40 דקות. למה אתה משקר? דיברנו על זה שאסור לעשות AI, פייק. אז למה אתה עושה בלי AI? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני חוזר. זה רק בחוק המחשבים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. רק בחוק המחשבים, כהגדרתו בחוק המחשבים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. אצל ולדימיר זה ה-Intelligence בלי ה-Artificial. בגלל זה, מותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אומר, קודם כול, לגבי ההסכמה רחבה, אמרתי. הדבר השני שאני אומר, אנחנו גם יודעים מספיק, כחברי כנסת מתורגלים, לדעת מהי התנגדות לצורכי משא ומתן והסכמה רחבה ומהי התנגדות עקרונית, אמיתית וריאלית. אנחנו מכירים את זה. אבל את זה אני מניח שנפתור מחוץ לחדר הוועדה, ולא בחדר הוועדה. אבל את זה אנחנו גם יודעים. הדבר השני, וזו עמדתי לגבי ההצעות שעל השולחן, ופה אני עד עכשיו דיברתי על איך אני חושב שצריך לנהל את הדיון. עכשיו אני מדבר על הדברים עצמם. אני חושב שנושא ההצבעה בבתי אבות, אני חושב שתמיד נכון ותמיד טוב לייצר הגברת הצבעה. ואני אומר את עמדתי האישית. אני אפילו לא בטוח שזו עמדת מפלגתי. אני יודע שיש עמדות בתוך הקואליציה שמתנגדות לזה מאוד. אני פחות מפחד ממעטפות כפולות. בעיניי, היה אפשר לפתוח לגמרי את המעטפות הכפולות, שבן אדם מצהיר: נמנע ממני – ושתהיה מעטפה כפולה. אני יודע שזו עמדתי. אני יודע שזו לא עמדת ועדת הבחירות. אני יודע שזו לא עמדת מפלגות אחרות. והרבה אנשים חוששים, ולחששות שלהם גם יש מקום. אבל אי-אפשר בשום פנים ואופן לקחת קבוצת אוכלוסיית עם מאפיינים דמוגרפיים כאלה ואחרים ולעצום עיניים ולהגיד: בואו לא נתייחס לשאלה אם הקבוצה הזאת עוזרת או לא עוזרת, מפריעה או לא מפריעה. זה חלק מהשיח הפופוליסטי, שאני מתנגד לו. יש מובהקויות לפי גילים, יש מובהקויות לפי ארץ מוצא, יש מובהקויות בכל מיני דברים. כל מי שסוקר דעת קהל יודע את הדברים האלו. ולהיתמם ולהגיד: לא, לא – אז גם אני יכול לבוא ולהגיד: יש קבוצות; אני רק רוצה שיהיו מעטפות כפולות בקרב בחורי הישיבות; אני לא יודע למה הם מצביעים; אנחנו לא רוצים שבחור ישיבה יוכל להצביע; אני לא יודע לאיזו מפלגה הם מצביעים; אני לא יודע לאיזו מפלגה מצביעים בעיר מסוימת, בצפון או בדרום; בואו ניתן לכולם. אני יודע, כי יש נתוני עבר וכדו'. לכן אני אומר, אפשר לבוא ולהציג את זה כביכול מאחורי מסך בערות. בעידן של ימינו, וגם של הביג דאטה וגם לא של הביג דאטה, אין מסך בערות. וכל הפנייה, וזה גם מתחבר מאוד לנושא של אפליה על בסיס גיל, אפליה על בסיס ארץ מוצא – אני כמובן תומך באופן נחרץ בזה שכל מי שהוא כמובן סיעודי ויש לו קשיים בנגישות, יוכל להצביע. ואני יודע גם שלסיעודיים זה כבר מטופל. על זה אין ויכוח. אני בוודאי תומך. אגב, הצעה שאני מעלה פה אולי כסוג של חלופי, וזה גם קצת קשור לדברים שגלעד אמר על הפטור מתור, יכול להיות שדבר נכון להגיד שהיותו של אדם מעל גיל 80, בלי קשר שהוא צריך עכשיו להצהיר על קושי כזה או אחר, יוכל להצביע במעטפה כפולה באשר הוא, כי הוא מעל גיל 80. ובאמת זה גיל שהוא כבר מקבל את הפטור מתור וזה. משהו שאפשר להחיל, מוריד חלק מהבעיה. לא פורץ את זה. אם קארין אמרה קודם שמישהו שבוחר לעשות שירות לאומי בחו"ל, מבחינתו, זו בחירה והוא לא צריך לצאת להצביע, בן אדם בן 60 או 65 - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כששרת ההתיישבות היא זאת שקובעת מי שירות לאומי, כן זאת בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדם בן 60 או 65, שבחר לעבור לגור במתחם, כמובן זה סבבה לגמרי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה ממש לא המקרה. זה ממש לא הסיפור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה אתה משווה? מה אתה משווה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה ממש לא הסיפור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, חברים. גלעד, אתה דיברת. לא הפרעתי לך מילה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. רק אל תערבב - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> להיות בן אדם בן 65 - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קארין, דיברת. לא הפרעתי לך מילה בזמנך. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הפרעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברת, לא הפרעתי לך מילה בזמנך. תשימו לב מה קורה פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מאוד מתאים לכם להיות קואליציה שתפגע בהצבעה של הקשישים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מתייחס לדבריי. אני צריכה לענות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, תודה. ולכן עמדתי בנושא הזה, וגם מזיהוי מה שנוי במחלוקת ומה לא שנוי במחלוקת, אנחנו יודעים שהדבר הזה שנוי במחלוקת. הדבר השני, שחשבתי להגיד לגביו עמדה עקרונית, הוא הנושא של העברת כתובת לצורכי בחירות. אני חושב שהעברת כתובת לצורכי בחירות, אני לא מדבר על ההבחנה מחמת גיל, למרות שגם זה טיעון ושיקול, אבל אני חושב שזה טיעון בשולי הדברים שדיבר עליהם עמית הלוי, אני חושב שהעברת כתובת לצורכי בחירות, יש לה כמה חסרונות אפריוריים. חיסרון אחד אפריורי, אנחנו במדינת ישראל, הרבה מאוד זכויות וחובות נובעות ממקום מגוריו הרשום של אדם, הרבה מאוד זכויות וחובות, החל מהטבות מס וכל מיני הסדרים אחרים, לפעמים הטבות עירוניות, תו חנייה, במישור המוניציפלי. יש המון סיבות למה שכתובתו של אדם תהיה. הנחה בארנונה, הנחה בתשלום מים. כל מיני דברים שעליהם כתובת מגורים זה מידע שמאוד מאוד חשוב שיהיה למדינת ישראל. אנחנו יודעים שאפילו היה פה דיון על תקנות לעשות נ"צ, כי מאוד מאוד חשוב לנו אמינות המרשם בהקשר הזה. אחד מהאינסנטיבים המרכזיים לאמינות המרשם, משמעותי ביותר, הוא נושא זכות ההצבעה. זה דבר שנוגע להרבה מאוד אנשים, למעשה, לכל אזרחי מדינת ישראל. והאמירה של אדוני, אם כתובת ההצבעה, ואני זוכר איזה ויכוחים היו לי פה עם נציגי משרד הפנים, שזוכרים מהישיבות האלו, כמה חשוב אמינות המרשם, והם התעקשו על זה אפילו ברמה שאני חשבתי שמגזימים. אבל ודאי העיקרון הזה הוא חשוב. בשנייה שאתה אומר לבן אדם: תשמע, שקר כל החיים שלך את מס הכנסה, הכול בסדר; תרשום את הכתובת שלך לצורכי מגורים במקום אחד ותקבל את הטבת מס לפי יישוב המגורים שאתה גר; תשקר את רשויות ותקבל את תו חנייה, כי מתאים לך לגור בעיר הזאת והזאת; תשקר את כל העולם; אבל לצורכי בחירות אני נותן לך לעשות מה שאתה רוצה – בעיניי הדבר הזה הוא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל למה לשקר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי אתה לא גר שם באמת. אתה לא גר שם. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הוא מעדכן אותך לצורכי הבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני חושב שמתן האפשרות, זה מוריד אחד מהתמריצים המרכזיים לאמינות המרשם מהרבה מאוד בחינות. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדי להקל עליך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יכול להגיד אפילו ברמה האישית, אני עברתי לתקופה קצרה מפני קדם ללוד וכדו'. אחד הדברים שהניעו אותי למהר, הייתי עושה את זה בכל מקרה, אבל אחד הדברים שהניעו אותי למהר להחזיר את הכתובת של מי שהלך ומי שחזר ומי שגר ומי שזה, זה הנושא, בצד אחד, הטבות המס, בצד שני, אפשרות שיהיו בחירות וצריך להצביע. שני דברים. אז בשנייה שאני יודע שאני יכול לא להעביר או כן להעביר, הדבר הזה הוא תמריץ. אני חושב שמבחינה מבנית של מדינת ישראל, הרבה מדיני הבחירות, הוא שיקול לא לעשות את הדבר הזה. זה דבר אחד. אני לא ארחיב, כי אמרתי את הדברים ומן הסתם עוד נדון כשנגיע לפרטים, אם נגיע לפרטים בנושא הזה. אני חושב שהנושא הזה הוא פתח לזיופים. יהיה קשה לאתר זיופים. כמי שעובר על נתוני קלפיות, אחד הדברים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע. עכשיו אפשר לומר שהבעת את דעתך או שעדיין לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחד הדברים שמקלים מאוד על איתור זיופים זו השוואה סטטיסטית של תוצאות קלפיות. עשינו את זה בעבר. לשבחה של ועדת הבחירות ייאמר שהיא אימצה שיטות סטטיסטיות בין בחירות אחת לבחירות חמש בחמש המערכות הקודמות. ואחד מהדברים המרכזיים שאותן שיטות סטטיסטיות מסתמכות עליו הוא שזה איתר וגרם לפרסום תוצאות בחירות אמינות יותר ומהירות יותר ופחות חששות לזיופים ולהסטות וכדו'. העובדה שיש קלפיות, שאם אתה מוצא שם מספר לא הגיוני על פי סטטיסטיקה של קלפיות קודמות, אתה יודע שזה קופץ לך. בשנייה שאתה מאפשר העברת כתובות לצורכי בחירות, אתה מאבד את המידע הזה. זה פה פוגע במפלגות קטנות שאין להן משקיפים לכל הקלפיות והן עלולות לאבד, ולעומת זאת בעניין של מעטפות הכפולות, הן יכולות לשלוח משקיפים ועוד ועוד. ההסדר הזה, מעבר לכל טיעון, הזמן והשנוי במחלוקת, הוא רלוונטי לגבי זה. זה הסדר חדש לגמרי, שעובדים עליו עשר שנים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לצערי, לא עובדים עליו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד יותר גרוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה אמרת. עוד יותר גרוע. ולכן אני לא חושב שהזמן לחוקק אותו, לחשוב על ההשלכות שלו ועל הנזקים הפוטנציאליים ממנו, זה זמן קצר לפני בחירות. לכן אני מאחל בהצלחה, אם הדבר הזה הוא טוב למשרד הפנים ולוועדת הבחירות, לעשות את זה מול ועדת החוקה הבאה. עמדתי, בסופו של דבר יש פה דמוקרטיה, אבל עמדתי היא לא להעלות את זה. עמדתי הראשונית, אני מוכן לשמוע התייחסויות גם. אלו שני הדברים. לגבי הדברים האחרים שעלו, מאחר שאני חושב שהפרקים האלו צריכים להיכלל, ואת הדיון בפרטים שלהם ובהשלכות שלהם, אני חושב שכדאי לעשות בקריאה שנייה ובשלישית, אני לא אתייחס עכשיו. אני אשמור להמשיך. אתם רוצים עכשיו? בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק ארבע נקודות קצרות ממש. כמובן יש לנו התייחסות מפורטת לכל אחד מההסדרים, שלא נציג אותה עכשיו, אלא כשבאמת יידון כל הסדר והסדר. אבל יש לי כן ארבע נקודות קצרות שאני רוצה לומר, שאני חושב שצריכות ללוות אותנו בבחינה של כל הסוגיות האלה כעקרונות. דבר ראשון, נושא ההסכמה רחבה. אז אני כבר וטרן (Veteran) פה, עברנו הרבה מאוד מערכות בחירות בחמש-שש שנים האחרונות. כן, הנושא הזה של הסכמה רחבה, זה היה הכלל פה של הדברים גדול, לא על הכול, לא ב-100%, אבל הנטייה הייתה להעביר. זה שינוי של כללי משחק של בחירות בסמוך לבחירות. יש באמת נוהג שהתפתח, שעושים את זה באופן רחב. ולפעמים נכנסים לחדר ועד שיוצא עשן לבן, ולפעמים מוותרים באמת על דברים שאין עליהם הסכמה רחבה. אבל עם נטייה מאוד מאוד חזקה שהדברים האלה כן עוברים בקונצנזוס. ושוב, אני אומר מהניסיון שלי פה לאורך השנים האחרונות, כל אחד מוותר קצת ומוציאים משהו שמפריע לאחד ועושים שינוי במשהו שמפריע לשני. אבל כן יש יתרון וערך מאוד מאוד גדולים בעניין הזה. עד היום ועדות החוקה, לאורך השנים האחרונות, עמדו בדבר הזה. אני ממש מפציר בחברי הכנסת לשמור על הנוהג המבורך הזה. כשאנחנו עומדים ערב בחירות ועוסקים בכללי המשחק של הבחירות, שהדברים יעברו כמה שיותר בקונצנזוס. ואם המשמעות היא שההסדרים יהיו יותר רזים ודברים יצאו החוצה כי אין עליהם קונצנזוס, אז זה אולי המחיר ששווה לשלם אותו בשביל אותה הסכמה. זו נקודה אחת. נקודה שנייה, כפי שאמרו פה לפניי, אמרו את זה קודם לפניי, לא משנה, אני חושב שבגלל שאנחנו ערב בחירות, והדברים האלה לא הגיעו בתחילת הכנסת, אז צריך להיות עם זהירות מיוחדת בעריכת שינויים, בוודאי ובוודאי שינויים בהסדרי קבע. << מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 10:52) << מנהל >> זאת אומרת, אני חושב שהנטייה צריכה להיות מאוד מאוד זהירה כשאנחנו באים לשנות את זה ממש ממש ערב בחירות. וככל שנדרשים לעשות שינויים כאלה, אז אני חושב שהנטייה צריכה להיות לכיוון של הוראות שעה, לא לקבע. עכשיו שעושים את זה מהר מהר ובלחץ זמנים מאוד גדול ככל הניתן לא לקבע הסדרים. אני מבין שיכול להיות שיש דברים מסוימים שאומרים: זה חוזר פעם אחרי פעם אחרי פעם אחרי פעם. אני מבין את המתח מול הדבר הזה. אבל אני אומר, צריך להיות מאוד זהיר עם הדבר הזה. ואם מתלבטים, אז עדיף להשאיר את זה כהוראת שעה, ושכן בכנסת הבאה, זה יגיע בתחילת הכנסת, יהיה אפשר לדון בזה בנחת ולא בלחץ של זמנים, מה מתאים שיהיה הסדר קבע. נקודה שלישית, מבחינת מועדים, יש עקרון מאוד מאוד חשוב שלא משנים את כללי המשחק אחרי תחילת המשחק. ההסדר הזה, שוב, גם פה החריגים היו ממש בכמה ימים ספורים, בגדול, והיום גם לאור הפסיקה המאוחרת יותר, שהדברים יעברו לפני שהכנסת מתפזרת. זה אומר שצריך לעשות את זה, ולא כשכבר הקמפיינים מתחילים. צריך לעבוד על זה בלחץ של זמנים גדול בשביל שכשהכנסת תצא לבחירות, הכללים יהיו ברורים. ולכן מאוד מאוד חשוב, ואני אומר את זה גם לוועדת הבחירות, בעיניי, גם דברים כמו נושא האגרות, למשל, זה לא מספיק שסעיף ההסמכה עובר לפני. גם התקנות שאתם רוצים להביא, שזה ההסדר הספציפי, בעיניי, גם הוא צריך לעבור בזמן הזה, שכולם ידעו כשמתחילים את המשחק מה הכללים בצורה ברורה. וזו נקודה מאוד מאוד חשובה. << מנהל >> (היו"ר שמחה רוטמן, 10:54) << מנהל >> והנקודה האחרונה, מה שמלווה אותנו באופן, מבחינתנו לפחות, אני חושב, כמובן את הוועדה, הוא שאנחנו נדגיש בדברים שלנו לאורך הסוגיות כולן את הנושא של השוויון בבחירות. שוויון בבחירות מעוגן בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת. מדובר, ככל שהוא יתפרש לאורך השנים, גם בשוויון בין בוחרים וגם בשוויון בין סיעות. ובהחלט, בעינינו, המצפן שצריך להוביל אותנו כשאנחנו באים לבחון גם הטבות לקבוצות בוחרים כאלה ואחרות, הוא אם זה נעשה באופן שוויוני ככל הניתן; כשעושים הסדרים כאלה ואחרים, אם הם שוויוניים בין הסיעות ככל הניתן; אם לא נותנים, למשל, יתרון לסיעות שמיוצגות אל מול סיעות חדשות. זו תמיד דילמה שעלתה גם הרבה פעמים בפסיקה. וזה דבר שמבחינתנו עולה בהרבה מאוד מהדברים האלה. אנחנו ככה ניתן לו דגש מאוד משמעותי. וגם בגלל שהמצב בעניין הזה, גם לאורך שנים של פסיקה בהיבט הזה, בכל מקרה בדברים שמתעורר חשש לפגיעה בשוויון, גם אם יכול להיות שזה הסדר מוצדק, אז אנחנו סבורים שצריכים רוב של 61 בשביל להכשיר את הדברים האלה. זה גם כן משהו שצריך To keep in mind. אלה ממש העקרונות הבסיסיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גור, אני רוצה שנייה אחת, הערה אחת קטנה, למה שאמרת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע מה? תעשה כלל אצבע. אני אפילו לא בדקתי את זה. תעשה כלל אצבע, משהו פעם שלישית או רביעית, הוראת שעה, לא חל. כל מה שאמרת נכון, אבל הוא לא יכול לחול על משהו שהוא פעם שלישית או רביעית או שנייה, לא משנה. תחליט אתה מה הוא כלל האצבע. אבל תביא איזשהו כלל אצבע. כי אם תרצה לומר שזה לא יתחיל בכנסת הבאה, אנחנו סתם עושים צחוק מעצמנו. אמרתי, משהו שהוא כבר פעם שלישית או רביעית. אני מסכים שמשהו שעכשיו דנו עליו פעם ראשונה או שנייה, צריך לחכות. אבל משהו שהוא לא, בוא נעשה את זה בהוראת קבע. זה הכול. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, חבל לבזבז זמן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני מבין, ויש טעם בדברים האלה, חבר הכנסת פינדרוס. אני כן חייב להגיד שלצערי הרבה פעמים הדברים האלה תמיד הביאו אותם ברגע האחרון. לא היה להם דיון עמוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עזוב דיון עמוק. זה כבר קרה במשך ארבע-חמש מערכות בחירות. אתה כבר יודע איך זה עובד, גור. אם הייתה בעיה, כבר הייתה עתירה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, לא. אני רק רוצה לגמור את המשפט. אני מבין. יש היגיון בדברים האלה, שמשהו, אתה אומר, הוא עבד כמה פעמים. אבל כן לפעמים, אני זוכר פשוט, כי הייתי פה לאורך זה, הרבה פעמים, בגלל לחץ הזמן, אז נגיד לא דייקו עד הסוף את ההסדר, לא חידדו כמו שצריך, ואמרו: טוב, בואו נעביר משהו אחר פעם אחר פעם, פעם אחר פעם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על מה שהיה ועבד. אני מדבר על מה שהיה ועבד כמה פעמים. זה הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שחבר הכנסת פינדוס אומר, אתה יכול לעשות תכנון ונוסחה או אתה יכול לעשות A/B Testing, מה שנקרא. ניסינו בדרך הזאת, ניסינו בדרך הזאת. עובד. אם זה עובד, וזה חלק מהשאלה, אם זה עובד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם יקום פה נציג של מפלגה ויגיד: תקשיב, זה לא עבד, זה לא נכון – אני מסכים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פה אני מסכים הסכמה רחבה. זה אומר שהעסק עבד. אם לא, שווה דיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר. אני מבין שיש ערך. אני מסכים שיש ערך בזה שמשהו שחזר כמה פעמים, ובלבד שבאמת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק אני חורג מהכלל שקבעתי של נציג מהסיעה, כי ולדי ביקש לדבר ספציפית על נושא המיסוי. הוא ביקש לדבר בקצרה, אני אתן לו. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, רציתי לדבר על עוד נושאים, אבל אני אכבד את הסיכום בינינו. אני רוצה להסביר את נושא המס. קודם כול, מדובר בתקופה של 30 ימים לפני הבחירות. ולא מדובר במס הכנסה, מדובר במס מיוחד. ומכיוון שמדובר במס מיוחד, במקום שמנכים במקור 25%, אין שום אפשרות לאותו עובד לקבל את המס חזרה, מכיוון שמדובר במס מיוחד. בבחירות המוניציפליות עשינו עבודה, הגענו למסקנה, אגב, שהמס השולי הממוצע לא 18%, אלא 17%. זה היה המספר. אבל בסופו של דבר התפשרנו על 18%. זה המס הנכון. ושוב, מכיוון שמדובר בניכוי במקור, שהוא סופי, אי-אפשר לקבל את המס חזרה. ואנשים לא משלמים, בדרך כלל, 25% מס שולי, מס הכנסה. לכן המספר הנכון הוא 17% או 18%, כפי שהזכרנו בבחירות המוניציפליות. אני אשמח אם נקדם את התיקון הזה. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אז עכשיו ועדת הבחירות תתייחס לנקודות שעלו בדברי חברי הכנסת; לאחר מכן, משרדי הממשלה, ואז, ככל שייוותר לנו הזמן, מוזמנים. << אורח >> שמואל (סמי) קידר: << אורח >> אתה משאיר לנו מקום, לאזרחים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שהשעון משאיר, אני מנסה, כמו שאתה רואה, להשאיר כמה שאפשר. << דובר_המשך >> שמואל (סמי) קידר: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> תודה, אדוני. שמענו את הערות חברי הוועדה, חברי הכנסת, ונתייחס בקצרה. לגבי הצבעת בנות שירות לאומי בחו"ל, הסוגיה נבחנה על ידינו בהתאם לבקשת ועדת החוקה אל מול המשרד למשימות לאומיות והרשות לשירות לאומי-אזרחי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בקשה שהועברה מזמן, לא? << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> כן, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בכמה בנות שירות מדובר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשהוגשה הטרומית. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> מדובר בין 150, לפי הנתונים דהיום, ל-240. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ומי קובע? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש תקנות שקובעות את המכסה כמה רשאיות לשרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל, לפי נוסח החוק, מי שקובע זו שרת התיישבות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא מדויק. אתם מתייחסים לנוסח קצת שונה של הצבעת בנות שירות לאומי בישראל, בקלפיות מיוחדות, ולא בחו"ל. זה משהו אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו מדברים על אלו שבחו"ל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם זה 150, בסדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בין 150 ל-240. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. זה היה 240 כשהוגשה ההצעה הטרומית. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה רק בנות שירות או שזה גם כולל בני שירות, למשל, במיאמי? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם לא משרתים. אלה לא בני שירות. אלה בנים במיאמי. לא בני שירות. שירות זה קונספט לא קיים שם, במשפחה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, Service. אתה יודע, לא אמרתי איזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שלהגיד, ביום אחרי ששמענו את דבריו של ראש הממשלה באזכרה לאחיו, ששירות זה משהו שלא הולך שם במשפחה, אני חושב שזו אמירה קצת חסרת רגישות. אבל בסדר גמור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני חושב שלשלוח חיילים לשדה הקרב כשהבן שלך משתמט במיאמי ומסית נגד אנשים שיושבים כאן ומשרתים במילואים, זה לא לעשות כבוד. זה לא לעשות כבוד למורשת של יוני נתניהו, זיכרו לברכה. גמרנו להיות מנומסים מול אנשים שמסיתים ומפיצים רעל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אתה מעולם גמרת להיות מנומס, כי מעולם לא היית. בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שמעתי. משתמט. מסתבר שאתה יכול להיות אחיין של גיבור ולהיות משתמט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, תודה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בחנו את המודל, ולנו אין התנגדות אליו. אנחנו סבורים שהמתנדבים בשירות לאומי, שמשרתים בחו"ל, ברשותכם, מאוד מאוד דומים להרחבה קודמת שהערכה הכנסת לעניין המתנדבים במוסדות הציוניים, שעושים תפקידים מאוד מאוד דומים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם זה 200-150, אין בעיה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> קארין, זה לא אלפים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם אני חשבתי שזה אלפים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נו, חברים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> היו לנו שתי בקשות. אחת, שהמכסה תיקבע בהיוועצות עם יו"ר ועדת הבחירות, לתקן גם את חוק שירות לאומי ולוודא שלא הולכים לישון עם 150 וקיימים עם 5,000. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זו סוגיה אחת. אנחנו מדברים על הפן של ההיערכות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> והסוגיה השנייה היא שיש אוכלוסיות מאוד דומות, שהם עובדים בשביל תאגידים סטטוטוריים, תאגידים שהוקמו בחוק, שהם מאוד מאוד קרובים לליבה של המדינה. יש תאגידים שהם רחוקים בליבה של המדינה ויש תאגידים שממש עושים פעולות שלטוניות, לדוגמת הביטוח הלאומי, בנקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התאגידים הסטטוטוריים לא נכללים בהסדר? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> היום תאגידים סטטוטוריים לא נכללים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמה כאלה יש? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה. מעניין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לכם הערכה של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, בואו נשמע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בודדים. בודדים. בנק ישראל זה שניים. ביטוח לאומי היה בזמנו אחד. אני לא יודע מה זה היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> על פניו, אני לא רואה סיבה שהם לא יהיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אנחנו בדיון ענייני בנקודה הזאת, אני רק רוצה לבוא ולומר שאחת הנקודות הכואבות היא כן אנשי צוותי אוויר ותעופה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הם לא עובדי תאגיד סטטוטורי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע. זה נכון. שנייה רגע. אני מסכים. אני גם לא חושב שכרגע אפשר לפתוח את מלוא העניין. אני רק בא ואומר שמכל הסקטורים, בסופו של דבר, אפשר גם לחשוב על שאלה מה המדינה רואה כשירותים חיוניים שהמדינה לא יכולה להפסיק אותם ליום. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> מה עם, למשל, השליחים מטעם מכון ויצמן? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע. בסדר. אני אומר, יש פה סוגיה מורכבת. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> פוסט-דוקטורטים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר, בבקשה. שמענו. בואו לא נפתח את הסוגיה העקרונית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> דקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני גם אומר, גם מבחינה פרוצדורלית, בניגוד - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, יוליה. אני מנהל את הישיבה. תודה. גם מבחינה פרוצדורלית, בואו לא נפתח את הסוגיה. אני מעיר שבנוגע לדבר הזה, וזו הסיבה, להבנתי, שזה גם לא, יכול להיות שכמו שבקשות אחרות מטעם מפלגות נכללו בהצעת ועדת הבחירות שנעשתה לגביהם עבודת מטה, בגלל שעל הנושא הזה מונחת הצעת חוק טרומית על שולחן הוועדה, זה לא נכלל בהצעה שלהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול מאוד להיות שגם מבחינה פרוצדורלית וגם מבחינה מהותית, את זה נעשה בנפרד. נגיע גם על זה להסכמות. גם את זה אני לא אעביר לכם. אני חושב שזה צריך להיבדק בצורה נפרדת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכולה לבקש בקשה לנצל את ההזדמנות לבחון את הסיפור של צוותי האוויר? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> חברת הכנסת מלינובסקי, אני אתייחס לזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רק אני אשלים את המשפט. אם מחר כל צוותי האוויר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, יוליה. הוא רוצה לענות על זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> קארין, תודה. אם מחר, כל צוותי האוויר, ביום הבחירות, לא יגיעו, אז תאכלו את מה שבישלתם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> להירגע, יוליה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב, טוב, בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> עלה לה המרוקאי. מה זה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה יש לכם, נו? רוסיה-רוסיה, אבל בסוף גם לי יש עצבנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. בבקשה, דין, תמשיך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אהיה - - - ממש לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די, יוליה. מספיק. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אתה, שמחה, הכול בסדר. נו, די. אל תעלו לי בעצבים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוליה, די. בבקשה, דין. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני מתייחס להערות לפי סדרן, כפי שהעלו בדיון, ולא לפי סדר חשיבותן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> דרכי תעמולה, צילום בלשכות שרים – סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה, סעיף שאוסר על שימוש במשאבי ציבור לצורך תעמולה, הוא אחת מהוראות החוק החשובות ביותר, לטעמנו, בחוק דרכי תעמולה, אחת מההוראות המהותיות ביותר שנאכפת הכי הרבה. הוא חל גם בין בחירות לבחירות. הוא מפורש הרבה מאוד על ידי יו"ר ועדת הבחירות. הסוגיה של הצילום כשלעצמו בלשכת שר, אנחנו לא מתנגדים לה. להחריג אותה כחלק מהחריג הקיים היום של נכסים שהועמדו לרשותו של בעל תפקיד, לשכת שר היא מורכבת יותר, וככל שמדובר רק בצילום בלשכה, ורק בצילום כשלעצמו ללא שימוש במשאבי ציבור נוספים, אנחנו לא מתנגדים לה באופן מקצועי. הוספת טלפון לפנקסי הבוחרים – אני מציע שרשות האוכלוסין ומשרד הפנים יתייחסו לגבי הקיום שלהם, ואולי גם כדאי לבדוק את זה אל מול הרשות להגנת הפרטיות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> במאגרי מידע. ברשות למאגרי מידע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן, ברשות להגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרשות להגנת הפרטיות. זו הרשות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הודעה לבוחר, לשלוח אותה למען הדיגיטלי, אנחנו נבחן את זה בהמשך. אני לא בטוח שצריך תיקון חקיקה. ייתכן שאפשר לעשות את זה על - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שזה גם וגם? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן, כן. אני חושב שאפשר לעשות את זה כבר היום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אוקיי. אוקיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שישלחו גם באמצעים דיגיטליים את ההודעה לבוחר. שאתה תקבל SMS על הקלפי שלך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא בחנתי זה. זה עלה רק בדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, חברים, יש בלגן. ארז ביקש שני דברים, לשניהם תהיה התייחסות גם של רשות האוכלוסין. אחד היה מסירת הטלפונים במסגרת מסירת פנקס הבוחרים. והדבר השני, שישלחו את ההודעה לבוחר גם באמצעים הדיגיטליים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לאיזה טלפון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא משנה כרגע. לבקשה הראשונה עוד מעט לשכת רשות האוכלוסין תתייחס. לבקשה השנייה אמר דין שלא בטוח שצריך בשבילה תיקון חקיקה, והם יבחנו את הדברים. תכף נשמע גם את רשות האוכלוסין בנושא. בואו נתקדם. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני רק אציין שיש חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, שקובע במפורש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד לא מכיר אותו. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> הודעה לבוחר אפילו נמצאת בו כאחד מהמסרים בפני עצמו. ולכן אמרתי רק שטרם בחנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לגבי הצעותיו של חבר הכנסת פינדרוס, שתי סוגיות. סוגיה ראשונה היא החרגת – ביום הבחירות, ועדת הבחירות והמפלגות מעסיקות מאות אלפי אנשים. זו, בין היתר, הסיבה שיש מיסוי מיוחד בהיבט הזה, שהוא אחיד. לא צריך תיאום מס, והוא סוג של מיצוע. נוכח העובדה הזו, סעיף 17ב לחוק הבחירות קובע שיש דיני עבודה מסוימים שלא יחולו באותה צורה למי שמועסק ביום הבחירות וביום שלאחריו ברציפות, לפי תפקידים שמנויים בתוספת לחוק הבחירות. תפקידים ממש מסוימים. מזכיר ועדת קלפי, חבר ועדת קלפי וכו'. בעבר, בשתי מערכות הבחירות הקודמות, הוספה הוראת שעה של פסקה שמדברת על כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות מרכזית או אזורית, שעושה תפקיד, ממלא תפקיד – שוב, רק באותם ימים; אם הוא עובד עוד יום אחד, חלים עליו דיני עבודה רגילים; לא אם הוא עובד בתפקידים אחרים. לנו אין התנגדות לכך, לא היה לנו בעבר, וגם אין לנו הפעם. אנחנו אפילו חושבים שייתכן שהדבר הזה יכול לפתור בעיות בעקבות תביעות שראינו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רק לחדד פה, שזה לא רק הנושא של ה-60 ימים שדיבר עליו חבר הכנסת פינדרוס. כי הסעיף חל גם בכלל על החרגה מחוק שעות עבודה ומנוחה. זאת אומרת, הוא עושה איזושהי החגה טוטאלית של הדבר הזה לגבי יום הבחירות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ובלבד שמישהו הועסק ביום הבחירות וביום שלאחריו ברציפות על ידי גורמים מסוימים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ומה הצדקה שהמפלגות לא שם? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. המפלגות שם לגבי בעלי תפקידים מסוימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. מה הצדקה שהמפלגות לא שם לגבי פעילים אחרים, פעילי שטח. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> הם היו שם פעמיים בהוראות שעה, ואנחנו לא רואים התנגדות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא רואים התנגדות שזה ימשיך. אוקיי. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> נכון. לגבי המיסוי - - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> נתייחס לשאלות. נדבר על זה כשנקרא את הסעיף. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני מתייחס פשוט לפי הסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> לגבי המיסוי, הורדה ל-18%, לנו אין התנגדות. אבל זה ממש לא עולם שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה אוצרי. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> רשות המיסים תתייחס. חברת הכנסת מלינובסקי, הצבעת צוות אוויר, ב-2015, כמדומני, פנתה ועדת החוקה וערכנו עבודת מטה מקיפה גם אל מול משרד התחבורה וגם אל מול איגוד הטייסים ויתר הארגונים המקצועיים. בנינו מודל מקצועי שאנחנו יכולים לעמוד מאחוריו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הסוגיה הועברה לכנסת וטרם אושרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזו סוגיה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> צוות אוויר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צוות אוויר. מה אצלנו? אין לנו הצעת חוק על זה. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> לא, לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. הוא מדבר שהייתה ב-2015. << דובר >> גור בליי: << דובר >> היו בכנסות קודמות. היו לנו הצעות חוק פרטיות. בכנסת הזאת אין. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. לא רק שהיו הצעות חוק פרטיות. יש עבודה מסודרת שנעשתה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מונחות על שולחן הכנסת. לא עלו לדיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, דקה. לא. זה משהו אחר. כפי שנעשתה עבודה על בנות שירות, שהוועדה אומרת שיש מתווה והם יכולים לעמוד מאחורי המתווה הזה, אותו דבר נעשה לגבי הטייסים. והם אומרים עכשיו שיש להם מודל שוועדת הבחירות המרכזית יכולה לעמוד מאחורי המודל הזה. אפשר לראות את המודל הזה? איפה הוא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק שנייה. השאלה מבחינתי היחידה – אני לא רוצה לצלול פנימה לנושא הצוות האוויר – היא באמת מה ההבחנה, מצד דיני השוויון יותר, בין מישהו שהוא טייס אל-על, טייס ישראייר, או טייס ישראלי ביונייטד, או עובד בחברת הייטק ישראלית שעושה רילוקיישן. השאלה, מבחינתי - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה רגע - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> חיוניות, זה בעצם המבחן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. סליחה. ואם קודם בקשר לבנות שירות, ואמרו פה תאגידים סטטוטוריים, אני אמרתי, אני מסכים, אני לא רואה הבדל בין הנציג של בנק ישראל לבין נציג של הביטוח לבין נציג של מדינת ישראל הרשמית, אני מסכים. איפה עובר הקו? מה ההצדקה המשפטית לאירוע הזה, השוויונית באירוע הזה, להבחין בין צוות אוויר לבין אדם שלצורכי עבודתו נמצא בחו"ל בזמן הזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה ההבדל בין ימאים לטייסים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שנייה, אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ימאים באמת לא קיימים כבר. אין כבר לישראל כמעט ימאים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל אם היו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שמחה, הצליחו להשמיד גם את המערך הספנות הישראלי כדי להעשיר כיסים של כמה שחקנים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אני אגיד לך מה ההבדל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זו שאלה יותר משפטית-חוקתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זו החיוניות שלהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אני רוצה להתייחס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שלא יהיו טיסות לאורך היום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל חיוני זה גם עובדי חברה ממשלתית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר? אז אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חיוני הוא גם זה זה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. נציג של רפאל, שנמצא היום בניו יורק או בוושינגטון, זה לא חיוני? בוודאי חיוני. אבל הוא לא שם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לעבודה שלו אין השפעה על מתי מישהו צריך להטיס. אתה מבין את ההבדל? הוא בודד. פה זה צורך חיוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בבקשה, גלעד. אבל באמת בקצרה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה, קודם כול, לבוא ולומר את הדבר הבא. אני לא בטוח שאפשר לעשות את זה בשלושה שבועות האחרונים של פיזור הכנסת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? הוא אומר שיש לו מודל מוכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די, נו, יוליה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יוליה, שנייה. הדיון, כדרך אגב, אם נכנסים לדיון בתאגידים סטטוטוריים, אפשר גם לחשוב על דיון על חברות ממשלתיות. אני לא מפחד מהרעיון שאזרחים ישראלים, שלא עזבו את הארץ והיגרו מהארץ, אלא נמצאים באיזושהי שליחות על ידי מוסד ציבורי וכו', שבתהליך מסודר נאפשר להם הצבעה. בסדר? אני רוצה גם שהשליח של רפאל. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם ב-NBA, נציגים ישראלים ב-NBA. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל עדיין יש הבדל בין צוותי אוויר לבין עובדים מעבר לים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואני אסביר מה ההבדל הבסיסי. אדם שיוצא לתקופת רילוקיישן, כמו שאתה יודע, שנכון להיום אין הצבעה לאזרחים ישראלים. כל עובד, למעט שליחים של המדינה, נסע לשלוש שנים, משקלל מה הוא מקבל. אם הוא רוצה, הוא יכול גם לארגן את חופשתו כך שהוא יהיה פה בהצבעה. אנשי צוות אוויר, אלא אם המדינה רוצה להשבית את התעופה לישראל ומישראל באותו יום, הם לא יכולים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז מהבחינה הזאת גם עובד יונייטד צריך להיות שם, לא רק עובד אל-על וישראייר. נכון? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני אסביר רק הבדל אחד. מה לעשות שספציפית לגבי אל-על, יש לה עדיין מעמד מיוחד, בגלל מניית הזהב של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לאל-על כן ולישראייר לא? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רגע. ויש עדיין הבדל בין חברות התעופה הישראליות, שלא שבתו בזמן המלחמה, ולא הפסיקו לטוס לישראל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. הן העוגן שלנו. זה הבסיס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בטווח הארוך, צריך להסדיר את כל הסוגיות האלה. אבל מותר לנו גם להסדיר בצעדים, לאור הזמנים שנמצאים בהם. אם הולכים על בנות שירות לאומי וכו', בוודאי שנושא צוותי האוויר, שכדרך אגב, אתה ואני הרי זוכרים, הוא מועלה כאן כל מערכת חינוך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אפשר הפעם להתקדם בפתרון קטן לעניין הזה. אנשים שעובדים בחברות ישראליות, שפעלו כל זמן המלחמה, צריך לתת להם את אפשרות ההצבעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. חברים, בואו נתקדם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> במיוחד, גלעד, המודל כבר קיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די, נו. אבל יוליה את מתפרצת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא דיבר חצי שעה. אני מדברת עכשיו. תן לי דקה. מה יש לך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל העניין שהוא דיבר ברשות דיבור, ותוך כדי שהוא מדבר את כל הזמן מדברת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לשם שינוי, אני מייצג את העמדה שלך. אז מה את צריכה לכעוס. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. ביקשתי עזרה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל גם הוא לא ביקש עזרה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז יופי. המודל קיים. בנות שירות, צוותי אוויר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם לא מדובר על הרבה מאות בנות שירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. דין, תמשיך, בבקשה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כתובת לצורכי בחירות, אני לא משיב עכשיו לסוגיה הזאת, נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נא לא להפריע לדין לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> כתובת לצורכי בחירות – אני אגיד ככה, ערכנו עבודה מקיפה אל מול רשות האוכלוסין. הסוגיה מעוגנת כבר במערכות המחשוב, מופעלת. תופעל ככל שהכנסת תחליט לחוקק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו ערוכים לגבי כל כתובת לצורכי בחירות. סגור, אפילו אודליה פה עושה כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טופל? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> טופל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, זה הכול בלי שר. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא, לא. זה היה בזמן - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה רעיון טוב. אולי צריך שלא יהיו שרים במשרדים. דברים יתקדמו. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא, לא. אבל אתה לא שמעת מה הוא אמר. זה היה יוזמה של השר דרעי ב-2015. תדייק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תראה, איך דרעי משפיע גם כשהוא לא שר. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> וזה עלה הרבה כסף. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גם כשהוא לא בכנסת הוא משפיע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לכם איזה שהם מודלים של הערכה לסדרי גודל של שימוש בזה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל איך זה יעבוד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לתת לו לדבר ברצף, בבקשה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אי-אפשר להעריך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, תנשום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני נושם מאוד. הבעיה שאתם גם נושמים, שומעים את הנשימות שלכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אחת הבעיות שלנו היא שהוא נושם. << אורח >> שמואל (סמי) קידר: << אורח >> גם אנחנו נושמים. << דובר >> דני מירן: << דובר >> רבותיי, יש פה כמה אזרחים שביקשו רשות דיבור. להשאיר להם שלוש דקות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, אני מאוד אשתדל, בואו ניתן לדין לסיים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אי-אפשר להאריך את סדר גודל השימוש, במיוחד לא במערכת הבחירות הראשונה. אני כן אציין שאנחנו ערוכים גם עם קמפיינים נרחבים, ליידע את הציבור בנושא ולאפשר רישום בכל דרך שאפשר, בלשכות, במרשתת ובדרכים נוספות, כדי שכל אחד ואחד מקצוות האוכלוסייה הישראלית יוכל לעשות בו שימוש ככל שהכנסת תחליט לאמץ את המודל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טוב. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני לגבי הערותיו של חבר הכנסת הלוי, אתה שאני אתייחס עכשיו או בישיבה אחרת? הם לא צריכים לחקיקה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תתייחס. אנחנו נרשום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על מה זה היה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> על הצבת מצלמות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא אמר רשימה של דברים, תנו לדין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, על המצלמות. כן, מעניין. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> צילום בקלפי – ועדת הבחירות המרכזית שולחת מפקחי טוהר בחירות לכל ועדת קלפי, בכל אחת מ-13,000 ועדות הקלפי יהיה מפקח טוהר בחירות, נושא מצלמת גוף ייחודית בתקן המשטרה, שמה שמצולם בה הוא ראייה משפטית. ובכך אנחנו מבטיחים שמצד אחד ניתן יהיה לתעד את כל הספירה בכל אחת מוועדות הקלפי, וכן ככל שיש אירועי טוהר בחירות. יחד עם זאת, אנחנו לא רואים לנכון לצלם בוחרים שאין לגביהם שום חשש. מדובר ביכולת להפחיד בוחרים. אין מצלמות קבועות באף מדינה שאנחנו מכירים בעולם שהיא מדינה דמוקרטית, מצלמות קבועות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> וגם צריך לזכור, אם מישהו ינסה לזייף, ויש מצלמה קבועה, הוא פשוט ילך למקום אחר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אחת מהסיבות שיש מפקח טוהר בחירות נושא מצלמה היא שהוא יכול ללכת למקום ההתרחשות באזור הקלפי. הוא נמצא בכל זמן נתון. הוא לא יוצא מהחדר. ואם הוא יוצא, יש לו מחליף באותו זמן. אבל אני רוצה להתייחס גם למשהו מרכזי. אין זיופים בבחירות בישראל. או אם יש, הם בשוליים של השוליים של השוליים. מאוד מאוד מאוד קשה לזייף. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יפה. תחזור על זה. חשוב מאוד לשמוע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש בכל ועדת קלפי נציגים של המפלגות, כל אחת מהמפלגות ימין, שמאל. יש משקיפים של מפלגות אחרות. יש שני מזכירי ועדת קלפי. יש מפקח טוהר בחירות. כל ועדת קלפי סופרת בין 400 ל-800 מעטפות. הסיכוי לזייף הוא מאוד מאוד קטן, ואנחנו מפעילים אמצעים רבים מאוד. אם אנחנו תופסים ניסיון, אנחנו סוגרים את הפער. אפשר להאמין בבחירות בישראל. צריך להאמין בבחירות בישראל. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> יפה. יישר כוח, דין. חשוב שהציבור בישראל ישמע, לא רק פה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ולמען הסר ספק, אין חרדים מתים שמצביעים. זה לא קרה, לדעתי, אף פעם. - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כדרך אגב, עובדתית מעולם לא קרה שאדם מת הצביע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את זה אפשר לומר. פה אין מחלוקת. חרדי וחילוני מת לא הצביע, כי אם מישהו אחר יצביע בשמו. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הוא אמר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה לעשות? זה עוד לא קרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שאתה יודע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ואני יכול עבור תיאוריות קונספירציה ולהפריך אותן. הן לא השולחן הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר בהקשר הזה, בתור מי שגם עתר, יכולים להיות הרבה מאוד מחלוקות על ניהול בחירות ומקלפיות וכדו'. אבל גם כשאני בסיוריי בחו"ל כשעסקתי בנושא אין - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסיורייך הרבים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרבים, הרבים מאוד. כששומעים על שיטת הבחירות שלנו, אומרים אולי מיושנת, אולי עדיף דיגיטלי, אולי זה, אבל מבחינת חסינות מפני זיופים בהיקף גדול, השיטה שלנו מאוד מאוד חסינה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> דין, גם הוא היה איתך בהונגריה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. וזה בלי להיות בהונגריה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> פרסום התוצאות – אנחנו נפרסם את התוצאות כמו במערכות בחירות קודמות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יפה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> התוצאות יפורסמו באתר האינטרנט שלנו לאחר בקרה הראשונית של יו"ר ועד הבחירות האזורית. במקביל אליהם יפורסם דף התוצאות כפי שכתבו אותו נציגי הסיעות וחתמו עליו, יפורסם לצידו. כך שכל אדם יוכל לבחון. לא תהיה פריסה של 13,000 סורקים ברחבי הארץ. יש אולי שיטות שאפשר לעשות במקומות אחרים. יש לנו מטלה מספיק כבדה. התוצאות יהיו שקופות וברורות לכולם. חבר הכנסת כסיף, מותר לשקר בתעמולת בחירות. זה הדין. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא דיברתי על לשקר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> תן לי שנייה. מותר לשקר. אנחנו הצענו מודל שמדבר על שיבוש. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> דין, יש הלכה: "מדבר שקר תרחק". << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אבל זה לא בדין הישראלי. זה בהלכה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. אבל לא דיברנו על לשקר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> די. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> ההצעה שלנו מדברת על סימון תעמולה, על סימון דברי תעמולה, שגורמת לך לחשוב שמשהו שקרה לא קרה. כלומר, בהיבט הזה. ההפניה לחוק המחשבים, זו הייתה הפניה רק לצורך הגדרת תוכנה, ולא לצורך האיסור הפלילי שבו. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה, היושב-ראש, להתייחס לנקודה הזאת ספציפית, דקה על השעון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם אני, בבקשה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, בוא ניתן לו לסיים. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין לא דיברתי. רק דקה על השעון, ספציפית לגבי הנושא הזה של האמצעים הדיגיטליים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קח דקה על זה. << דובר_המשך >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושש שבעצם למתג את זה, ועורכת דין סימינובסקי, יש לך הרבה ידע בדבר הזה, למתג בינה מלאכותית כעוד אמצעי דיגיטלי זה כמו להגיד: כלי רכב, לרבות מטוס. זה משהו אחר לחלוטין. זו בינה בפני עצמה. זה בוודאי לא אמצעי דיגיטלי. וזה דבר שבעיניי לא מוסדר מספיק פה. אני חושב שכמעט הכול היום נעשה באמצעות בינה מלאכותית. ויש עוד דבר. היום האוריינות הדיגיטלית של אזרחי ישראל, במיוחד בגיל השלישי, היא נמוכה מאוד. לכן צריכים גם לעשות פעולות אקטיביות בשביל להסביר מה זה בינה מלאכותית, איך מזהים את הדברים האלה, ולא רק לכתוב את זה - - - << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ב-20 שניות, לא יותר, מבטיח. לזה בדיוק התכוונתי, דין. אני לא מדבר על לשקר, לא לשקר. זה די אווילי אפילו שהייתי מעלה או שמישהו היה מעלה את זה. אבל כאן מדובר על אמצעי, כפי שאמר חבר הכנסת עוז, שיוצר אשליה, לא סתם שקר, אשליה, שמדובר במשהו שהוא לחלוטין אמין. וזאת הסכנה. ואני חושב שצריכים כלים מיוחדים להתמודד עם זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זו ההצעה שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אומר באופן עקרוני, השאלה שעומדת לפתחנו כרגע היא לא השאלה מה הם פרטי ההסדר ומה זה. האם זה הסדר שאנחנו רוצים להתייחס לסוגיה הזאת בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו לא נעשה את הדיון המהותי בנושא הזה. לכן גם כרגע השאלה המרכזית שאנחנו שואלים את עצמנו היא אם לכלול את זה באירוע, כן או לא. בבקשה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מניעת גישה לקלפיות וחסימות, כפי שציינת חבר הכנסת כסיף, הן עבירות פליליות כבר היום. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד מאוד טוב עם משטרת ישראל ועם רשויות אכיפת החוק. וככל שידינו משגת, לא תהיה חסימה של קלפיות. אני לא חושב שצריך לתקן את החוק. כבר היום, אם מישהו מונע ממך להגיע לקלפי, זו עבירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> לא צריך להוסיף עוד עבירה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם יש חסימה במובן שאנחנו עדים לזה בתקופה האחרונה, זה כשלעצמו כבר לפי החוק הקיים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הפרעה למהלך התקין של הבחירות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. זאת אומרת, לא צריך להוסיף פה, אני שואל אותך כמשפטן, משהו ספציפי שאומר חסימת אדם היא עבירה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, לא. ממש יש קונקרטי בנושא, בין אם אתה חוסם אותו בדרך לקלפי ובין אם אתה חוסם מחוץ לקלפי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נא להתקדם, דין. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שאלתי לגבי האוכלוסייה המבוגרת, אם אתם רואים צורך בהצבת קלפיות בבתי אבות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו הצענו את זה. זו ההצעה שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הם הציעו את זה. זה לא שאלה מה הם הציעו. כן, בבקשה, דין. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו הצענו את זה, וכהוראת קבע, ולא כהוראת שם. לכן אני לא צריך להגיד שאני תומך במה שהצעתי, נכון? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> חבר הכנסת קריב, יש פטור מתור מכובד בקלפי. כמובן שצריך לזכור שקורה לנו מקרה, במיוחד בקלפיות נגישות, שיש הרבה אנשים בפטור מתור, ונוצר תור של פטור מתור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אבל בכל מקרה הסדרנים שמוצבים לצד כל קלפי מונחים לסייע גם בקלפיות רגילות ולקדם אנשים שיש להם קשיים בניידות לראש התור, לפי הסדר שלהם. אני אציין להערתך, חבר הכנסת רוטמן, שכבר היום אדם שיש לו קשיים בניידות, וזה ניכר על פניו, לא צריך להצהיר. מזכיר ועדת הקלפי לא מבקש ממנו בכלל להצהיר. כשמגיע אדם בן 80 לא צריך להצהיר שהוא מוגבל בניידות, במצבו הגופני רואים את זה. אנחנו לא מחייבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל עד שהוא רואה את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא צריך, אין חובת הצהרה על זה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. חובת הצהרה זה רק אם לא רואים אצלו מוגבלות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בן 80 זה לא - - - << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> אבל אם רואים קשיים בניידות, אנחנו אומרים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. בלי קשיים בניידות. לדעתי, לגיל 80 יש פטור מתור אוטומט, לא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז בן אדם בגיל 80, גם אם הוא נראה לך הכי אתלט שיש, מראה בתעודת זהות גיל 80, מקבל, נקודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הוא יקבל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זו הצעה שהצעתי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בלי הצהרה בקלפיות נגישות. אז אני אומר, כבר היום מזכיר ועדת הקלפי, אני לא מאמין, שיבקש ממנו להצהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. יכול להיות שגם המובן מאליו צריך שייאמר, כן. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> נדמה לי שסיימתי את ההערות שלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. שנייה, חברים. הישיבה בעקרון אמורה להיגמר עוד ארבע דקות. יש פה אנשים שרוצים לדבר. כרגע חלק גדול מההסדרים, כמו שאמרתי, לפי מה שייכלל לטיב ההסדר, אנחנו נצטרך לדון. יש פה שני נציגי ממשלה שחשוב לי לשמוע עוד היום. ואחר כך אני אתן לשני נציגים אזרחיים לדבר. פשוט כי זה מה שנשאר לנו בזמן. אני מעריך קצת את מועד הישיבה הזאת. אגב, הישיבה הבאה, גם כדי לתת את ההפסקה שקארין ביקשה, תתחיל בשעה 12:15 בערך. אז שני משרדים שחשוב לי לשמוע כרגע, שלושה משרדים שחשוב לי לשמוע כרגע, בקצרה בבקשה, בטלגרפיות. ואחר כך נשמע שני נציגים ונתפזר. שלושת המשרדים: משרד הפנים; משרד המשפטים; משרד האוצר. אני יודע, רשות להגנת הפרטיות, מן הסתם, יש לכם הרבה דברים לומר. אבל ככל שההסדרים האלו יתקדמו לקריאה ראשונה, שנייה, שלישית, נשמע בישיבה הבאה. אבל לדיונים עכשיו אלה שלושת המשרדים שאני רוצה שידברו כרגע: פנים, משפטים ואוצר. פנים, בבקשה. << דובר >> אודליה אדרי: << דובר >> שמי אודליה, מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. לא משרד הפנים. משרד הפנים אחראי על ההודעה לבוחר. אנחנו אחראים על מרשם אוכלוסין והוצאת פנקס הבוחרים. אז אני אתייחס ממש בנקודות, התייחסות מהותית תהיה במסגרת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אפשר רק למיקרופון. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> לגבי ההודעה לבוחר, אכן לא נדרש תיקון חקיקה. זה כבר קיים היום במסגרת חוק תקשורת דיגיטלית. יש לנו 100,000 תושבים שהודיעו על מען דיגיטלי שבאמצעותו ניתן לשלוח הודעה לבוחר. זה לא מספיק למפקח על הבחירות, כי זו באמת אוכלוסייה יחסית קטנה, ואנחנו בדיונים פנימיים אם לאפשר מאגרים אחרים. גם היישום של חוק התקשורת דיגיטלית הוא מורכב. אבל אנחנו כן על זה ומנסים לקדם את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רגע, אפשר יהיה להדפיס את ההודעה הזאת? << דובר >> אודליה אדרי: << דובר >> שתי אפשרויות. ההודעה לבוחר נשלחת במען הרגיל. זה כיום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בדואר. כן? << דובר >> אודליה אדרי: << דובר >> אנחנו עובדים על זה שזה יישלח באמצעות SMS, למען הדיגיטלי של התושב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גם וגם? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא באמת צריך את ההודעה לבוחר - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא צריך הודעה. אם אתה בא לקלפי שלך, אתה לא צריך. << דובר >> אודליה אדרי: << דובר >> כרגע ברירת המחדל היא בכתב, בטופס פיזי. ואנחנו רוצים לאפשר גם בנוסף - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואתם צריכים בשביל זה תיקון חקיקה? << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> לא, לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. היא אמרה שלא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, מצוין. << דובר >> אודליה אדרי: << דובר >> פשוט מדובר באוכלוסייה קטנה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יופי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. הלאה. << דובר >> אודליה אדרי: << דובר >> טלפון ופנקס הבוחרים, כמובן שזה טעון חקיקה. אנחנו חושבים שזה צריך להיבחן בקפידה נוכח שאלות הפרטיות והתפוצה הרחבה. כרגע אנחנו לא מאפשרים. פנקס הבוחרים, התוכן שלו קבוע בחוק. ואנחנו פועלים בהתאם להוראות החוק הקיימות. שאלת אמינות המרשם, אנחנו מסכימים עם הערתו של היושב-ראש לגבי החשש שכתובת לבחירות תחליף את עדכון המען. לכן ביקשנו שבנוסח זה יהיה רק למערכת בחירות אחת, ולא קבוע לשאר מערכות הבחירות. וזה מקובל על ועדת הבחירות. זהו הנוסח הנוכחי. לגבי שאלת ההיערכות, היא קיימת. אנחנו ערוכים החל ממחר להפעיל את זה. העניין היחיד הוא שנדרשות תקנות לפי הנוסח הנוכחי. אנחנו חשבנו שצריך לתקן את הנוסח כך שלא תידרשנה תקנות, כי פשוט אין לנו שר. אז כדי לתקן את התקנות, אנחנו צריכים שר. זהו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הזיה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ככל שנדרש, ועדת הבחירות המרכזית תסייע, ונסמיך את יו"ר ועד הבחירות המרכזית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין שר. כולם צוחקים. זה מצחיק שאין שר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מדהים, מדהים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך את שר הפנים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לתקנות? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. בכלל, באופן עקרוני, אני חושב שבחוק מהסוג הזה לא כדאי שיהיו תקנות. זו הערה כללית גם לגבי האגרות. יכול להיות שכדאי לקבוע נוסח זמני כבר בחקיקה, שלא יידרשו אישור תקנות, כי אישור תקנות אחר כך יצטרך להגיע שוב לוועדת החוקה תוך כדי דיון. יכול להיות שיהיה נוסח ראשוני של עד התקנת תקנות ועם הסמכה לתקן אותן. אבל בסדר, זה אירוע אחר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> התייחסות משרד האוצר לנושא של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי עכשיו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פנים, משפטים, אוצר, ואז שניים מהציבור. בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לפי סדר החשיבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שמענו את משרד הפנים, שמחזיקים את כל המידע. עכשיו אנחנו שומעים את השלטון, ואז את ההון. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> הון ושלטון. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> שלום. שמי גאל אזריאל. הצעת החוק כוללת הרבה תיקונים שונים שבאמת לא מקובל לראות כל כך הרבה תיקונים כל כך קרוב למועד הבחירות, שאנחנו עוד לא יודעים מתי הוא יהיה, אבל הוא יהיה בוודאי בקרוב. כמו שנאמר פה, גם על ידי היו"ר, גם על ידי גורמים נוספים, היה יותר טוב וראוי שתיקונים לחוקי הבחירות היו באים במהלך הכהונה של הכנסת, כדי שיהיה יותר זמן לדון בהם, ושתהליך החקיקה יהיה מעמיק יותר ומסודר יותר. כרגע אנחנו שמענו עוד הרבה הצעות. כל חבר הכנסת הציע בערך עוד שתיים-שלוש הצעות להוסיף מעבר לתיקונים שוועדת הבחירות בעצמה הציעה. כמו שגם היועץ המשפטי לוועדה אמר, אני מציעה באמת שהדברים יישקלו בכובד ראש, שתחשבו מה באמת נדרש כרגע כדי לעבור את מערכת הבחירות הקרובה. כי בעקרון, נכון שהדברים ייעשו מאחורי מסך הבערות, וכרגע יש שאלה גם לגבי הדבר הזה. וכמובן שנכון שהדברים יישקלו כהוראות שעה, גם אם יכול להיות שיש דברים שנעשו שוב ושוב כהוראות שעה, אבל אף פעם לא נערך דיון מעמיק ומסודר כמו שמתאים ונדרש בכל תהליך חקיקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור שנערך דיון. מה את חושבת, שסתם דברים יעברו בהוראת שעה וסתם ככה בצד אחד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוליה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברור שנערכו פה דיונים לאורך. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> הדיונים הם קצרים ולא כפי שנכון שיהיו לגבי כל תיקון משמעותי בדיני הבחירות. זאת העמדה שלנו, העקרונית, העקבית, לא חדשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הייתי שמחה לראות ממשרד המשפטים איזשהן הצעות חוק בנושא הבחירות במהלך הקדנציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. בדרך כלל, הם ממש לא. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> משרד המשפטים כחלק מהממשלה לא יוזם חוקים כאלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הממשלה לא מביאה חוקים בנושא בחירות כעניין שבעובדה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, אוקיי. אז אתם לא קשורים. אתם רק באים, הבנתי. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אנחנו באים כגורמי מקצוע שעוסקים בדיני בחירות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אנחנו מסייעים לכנסת כמו בכל הליך חקיקה שמתקדם בכנסת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. תמיד אתם מסייעים לנו בהליכי חקיקה. תודה. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> אנחנו משתדלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מעריכים זאת עד מאוד, כן. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> בבקשה. תודה רבה. לכן כמובן שיש לנו הרבה התייחסויות ספציפיות לסעיפים עצמם. אני חושבת שלאור השעה שיש אזרחים שגם רוצים לדבר, יהיה נכון יותר להתייחס ספציפית לנושא הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כן. גם כשנדע מה נכלל בהצעה מטעם הוועדה. << דובר_המשך >> גאל אזריאל: << דובר_המשך >> בדיוק, נשמח גם. תודה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. בסדר גמור. משרד האוצר, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תכף יגידו שאין להם כסף. << דובר >> שירה גרשון: << דובר >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רוצה להסביר את הנושא? בעקרון הצעות חוק של דיני בחירות מוחרגות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן. אנחנו כן נשמח לשמוע התייחסות לגבי עלות תקציבית. אבל אני כן מציין שיש החרגה מפורשת בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה. כלומר, הכללים לגבי הצעת חוק תקציבית, אז יש החרגה מפורשת בחוק-היסוד לענייני בחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאז? << דובר >> גור בליי: << דובר >> שאז לא צריך. כלומר, בגלל שבאופן מסורתי הרבה פעמים לממשלה אין עמדה בנושא הזה של בחירות, אלא זה עובר בתוך הכנסת. לכן לכאורה במצב כזה היה יכול לחול הכלל כשזו הצעת חוק תקציבית הממשלה לא מביעה תמיכה, ולכן צריך רוב של 50. אבל אני אומר לכאורה כי בפרקטיקה, כי ברמה הפורמלית, יש פה החרגה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה, של הצעות חוק בענייני בחירות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ואני רק רוצה לציין שתקציב מערכת הבחירות הקרובה כבר אושר ואין בכוונתנו לבקש תוספת, בגין החקיקה הקונקרטית הזאת. << דובר >> שירה גרשון: << דובר >> האמת היא שרציתי באמת להתחיל מהעניין שהתקציב של מערכת הבחירות הקרובה. הוא אושר כבר בוועדת הכספים. אין באמת עבודה מול ועדת הבחירות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> תוכלי להציג את עצמך, שנייה? << דובר >> שירה גרשון: << דובר >> בטח. שמי שירה גרשון, מאגף התקציבים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שירה, סגנית? << דובר >> שירה גרשון: << דובר >> לא. יש עוד דרך ארוכה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בעדך. בהצלחה. << דובר >> שירה גרשון: << דובר >> אומנם ציינת עכשיו שעניין הצעת חוק תקציבית לא רלוונטי פה. אבל גם אני רוצה לציין שכרגע עלו פה הרבה מאוד הצעות, שאני לא יודעת להתייחס אליהן תקציבית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> להבנתי, מבין ההצעות האחרות שעלו, מעבר למה שוועדת הבחירות הציעה, הדבר היחיד שיש לו משמעות רלוונטית תקציבית זו הצעה שדיברו עליה פינדרוס ובליאק. הם דיברו על הנושא של ה-18% על מול ה-25%. << דובר_המשך >> שירה גרשון: << דובר_המשך >> מס הכנסה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מס הכנסה, שכבר אתם מכירים את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה גם לא מס הכנסה. זה מס מיוחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מס מיוחד, ואתם מכירים את זה מהמקומי. זה הדבר היחיד, ממה שזיהיתי פה, שעל פניו, אתה יודע, כל דבר יש לו איזושהי השלכה תקציבית, אבל זה הדבר היחיד שיש בו סכום ששווה לדבר עליו. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מהותי, משהו מהותי. << דובר >> שירה גרשון: << דובר >> אז אני נאלצת לאכזב שאני לא מרשות המיסים, ולכן אני גם לא יודעת להתייחס להצעה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. אז אני מבקש לדיון הבא לדאוג שמישהו מרשות המיסים יגיע, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי כדאי להם מראש להכין את התשובה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> והזכיר פה היועץ המשפטי, שנושא צילום קלפיות, גם הוא יכול להשפיע תקציבית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איזה צילום קלפיות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הצילום, המרשם הכפול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין צילום קלפיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה צילום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המרשם הכפול זה בהצעה של הוועדה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> המרשם הכפול זה בהצעה של הוועדה. זה כבר כלול באירוע. אני מדבר על משהו חדש שעלה בדיונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לומר לגבי עלות תקציבית של נושא המס. אני בספק גדול אם המיסוי על עובדי בחירות נכלל בתחזית ההכנסות השנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרי שחמש מערכות בחירות כבר בשלוש שנים, הם כבר בנוי על זה, וואי, וואי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא. שנייה. בואו, אני בספק גדול. אז אני מציע שלא יהיה כאן מצד רשות המיסים איזה תרגיל משעשע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אנחנו צריכים לשמוע עלות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> רגע. עוד לא שמעת אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אני אומר, היה לכם לזה פיילוט תקציבי. אני מבקש לדיון הבא, תדאגו שיבוא מישהו עם הנתונים האלה. זה הכול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו ניקח את זה מתקציב משרד ההתיישבות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק לא מההתיישבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, נכון. אפשר לקצץ מתקציב מימון המפלגות של מפלגת העבודה. כן, בבקשה. << דובר >> שירה גרשון: << דובר >> אני חושבת שאלה ההתייחסויות העיקריות שלי. אני רק רוצה לציין, כפי שציינת, היושב-ראש, באמת שכתובת מגורים במדינת ישראל היא גם בסיס להטבות. לכן חשוב שהיא תהיה מדויקת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא. היא רק לצורכי בחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. תנו לה לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה. << דובר >> שירה גרשון: << דובר >> זהו. סיימתי. רק רציתי לחזק את דבריך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. תודה רבה. יש לי זמן לשני נציגים מהציבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש שיינתן לאזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה יכול לבקש, בסדר גמור. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ביקשתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין, בסדר גמור. אני מניח שהארגונים ילוו אותנו כשיהיו את ההסדרים. אז לארגונים המקצועיים אני לא נותן עכשיו לדבר. המכון הישראלי דמוקרטיה הביא גם נייר ארוך, שעוסק גם בטבעם של ההסדרים. אבל כשנצלול לתוככי ההסדרים אתם תדברו, וכנ"ל אחרים. יש פה מישהו שיש לו מפלגה או שהוא מתמודד בבחירות? אני רוצה לתת מטעם, כמו שהעיר פה גלעד והעירו פה הייעוץ המשפטי על הנושא של יחס גם למי – אתה? כן. אז דני, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. כי בסופו של דבר, גם הוא מתכנן להתמודד בבחירות הקרובות. כמו שאני נותן לסיעה, אני רוצה לתת לו. בבקשה, דני. << דובר >> דני מירן: << דובר >> הנושא של קלפי בדיור המוגן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק תציג שם ותפקיד לפרוטוקול. << דובר_המשך >> דני מירן: << דובר_המשך >> שמי דני מירן. אני נציג הגמלאים ומועמד שלהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגמלאים, זו מפלגה? << דובר_המשך >> דני מירן: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> שמואל (סמי) קידר: << אורח >> מפלגת הגמלאים. << דובר >> דני מירן: << דובר >> מפלגת הגמלאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> דני מירן: << דובר_המשך >> לנושא הזה של הקלפי בדיור המוגן אין כל קשר פוליטי. הוא כולל את כל המפלגות. זה יכול להיות האבא שלי, הסבתא שלי, הדוד שלי, וכשאני אומר שלי, זה של כל אחד מכם, נמצא בדיור המוגן. לתת לו את האפשרות לעשות את זה. אני רוצה להקריא כמה דברים, ברשותכם. לוועדה הזאת הייתי קורא ועדת "פני זקן". על מקבלי ההחלטות והמחוקקים מוטלת חובה מוסרית להציב קלפי בכל בית אבות, כפי שבכל ספינת חיל הים, הנמצאת בלב ים עם 20 חיילים, וגם להם מאפשרים, לממש את זכות הבחירה. הצבת קלפי בכל בית אבות תחסוך הוצאות אדירות ותמנע מקבלני קולות המתחזים לקרובי משפחה ומלווים לנצל את תום ליבם. הצבת קלפי בכל בית אבות תצמצם את העומס ביום הזה על התנועה בכבישים, אשר ממילא פקוקים ברוב הזמן. רוצה להגיד לכבוד היושב-ראש, מרבית הגמלאים מרגישים זלזול והזנחה. הם איבדו את הכבוד, את הגאווה. וטוב נעשה אם לא נטרטר אותם גם ביום הזה. האם כבודו יודע איזה מאמץ משקיע קשיש ביום להתארגנות ליציאה לבדיקות בבית חולים? אבל ביום הזה, יום חג, יום בחירות, שבו ניתן לאפשר להם מעט נוחיות, נראה שמתחשבים בהם, בדור מקימי המדינה. הם בנו, לחמו בכל מלחמות ישראל. מגיע להם את הכבוד הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צודק. << דובר >> דני מירן: << דובר >> ברשותך, אביא דוגמה אחת שלי. בימים בהם הייתי בכיכר החטופים, ניגש אליי איש ואמר: אני עובד בבית דני או עוזי בשכונת התקווה – אני כבר לא זוכר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בית דני. << דובר >> דני מירן: << דובר >> הוא מלווה כ-25 מוגבלים, מרביתם על כיסאות גלגלים. רוצה להביא אותם לכיכר כדי שתסביר להם. האם תוכל לתת להם הרצאה? הבטתי באיש ואמרתי לו: אתה שפוי? תסיע 25 אנשים עם מוגבלויות. כמה רכבים, איזו אופרציה אתה צריך? עומס על הכבישים. נראה לי יותר קל שאני אגיע אליהם. וכך היה. באתי אליהם ודיברתי איתם במועדון. ואני חושב שגם הפעם אנחנו צריכים להביא להם את הקלפיות לבתי הקשישים. גם לקשישים, חובתנו להגיע אליהם ואולי גם להפוך את היום ליום חגיגי יותר עבורם. אותי מנחה האמירה, כמו שאמרתי קודם, האימא שלך, האבא שלך, הסבתא שלך, האהובה שלך, רוצים שתעזור להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה, דני. מצטער לכל מי שהמתין. אבל אני אתן לעוד דובר אחד. מה השם פה? לנה? << אורח >> לאה שץ סופר: << אורח >> לאה. לא שץ סופר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לאה. בבקשה, לאה, ואת אחרונה את הדוברים להיום. << דובר_המשך >> לאה שץ סופר: << דובר_המשך >> תודה רבה. שמי לאה שסופר. אני יושבת-ראש עמותת דיירי הדיור המוגן. אנחנו מייצגים כ-15,000 אזרחים שגרים בדיור מוגן. להבדיל מבתי אבות ומרכזים סיעודיים, שהחוק נותן דעתו עליהם, מתייחסים אלינו כעצמאים: לכו תצביעו בבית הספר או במרכז הקהילתי או מה שיש בסביבה. ולא שמים לב שבתי הדיור המוגן היום הם רובם בתים ותיקים שבהם בין 40% אפילו עד 50% מהאנשים גם משתמשים בכיסאות גלגלים, רולטורים, הליכונים. וגם חלק נכבד בהם בעצם כבר שוכרים שירותים של, מה שנקרא, מטפל אישי או עובד הזר, כמו שנוהגים לכנות את זה. זאת אומרת שהם בעצם במצב סיעודי כלשהו. אבל הם לא מוגדרים כסיעודיים. לכן עדיין מתייחסים אליהם כעצמאיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << אורח >> לאה שץ סופר: << אורח >> עכשיו, בתי הדיור המוגן גם כיום מחויבים בהנגשה. זאת אומרת שאם מציבים קלפי בבית דיור מוגן, הוא גם יכול לשמש לאנשים מוגבלים בסביבה הקרובה, שקשה להם להגיע לקלפיות אחרות. אני רוצה לציין שלפני שתי מערכות בחירות הייתה קלפי בבית שבו אני גרה. וזה היה מעולה. באו גם אנשים מהשכונה להצביע אצלנו. בבחירות האחרונות לא היה. והרבה מהחברים שלי לא הלכו להצביע, והיה לנו קשה לנייד אותם. חברים, אני מדברת על מספרים גבוהים. אני אתן דוגמה. אם יש 200 יחידות דיור, ובנוסף ל-200 יחידות הדיור האלה, יש שם 70 מטפלים. מה זה אומר לכם לגבי היכולת והרמה של המוגבלות בניידות של האנשים שמתגוררים? ובתי הדיור המוגן זה לא דבר שהולך להיעלם מהנוף של ארצנו. הם, להפך, הולכים ומתרבים. לכן כדאי לתת את הדעת ולהפוך את זה להוראת קבע ולא להוראת שעה. אני מודה לכם מאוד על כל הדיונים. היה לי מאוד מעניין. תודה רבה על תשומת לב ובהצלחה לכולנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שמואל (סמי) קידר: << אורח >> אני ברשותך רוצה להגיד משפט אחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> משפט אחד. << דובר_המשך >> שמואל (סמי) קידר: << דובר_המשך >> ראשית, אני רוצה לברך אותך שיש לך את האומץ לנהל כזה דיון ארוך ומתיש. כל הכבוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה השם, אדוני. הפרוטוקול לא מכיר את שמך. << דובר_המשך >> שמואל (סמי) קידר: << דובר_המשך >> סמי קדר מאגודת איגוד הלב, עמותת הלב. אני רק עוד משפט אחד. תאר לך אדם גר ברעננה, אבל הוא עבר לדיור מוגן במודיעין. הוא צריך עכשיו לקחת את הרכב ולהסיע אותו לרעננה שיוכל להצביע. זה לא הולך. ואם לוקחים אותו המפלגות, ייקחו אותו לשם, ישאירו אותו שם. הוא לא יוכל לחזור. אנא תתחשבו בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שמואל (סמי) קידר: << דובר_המשך >> שנייה, הארגון היציג לא קיבל זכות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מי? << דובר_המשך >> שמואל (סמי) קידר: << דובר_המשך >> הארגון היציג של הגמלאים לא קבל זכות דיבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות, חברים. אבל אני לא יכול לתת לכולם. אני מתנצל. יש הרבה גורמים שלא דיברו, כולל חברי כנסת. שנייה חברים, סליחה, כדאי שתדעו את אשר לפניכם, בייחוד אלה שרוצים להיות גם בדיונים הבאים. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, עוד לא סיימתי את הדיון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תמשיך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל את מפריעה לדין לשמוע את דבריי, ואני בטוח שהוא רוצה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא יכול לחיות בלי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, חברים, אי-אפשר. הנושא ייקבע, כנראה, בעזרת השם, עוד לשבוע זה, יכול להיות שלמחר, יכול להיות שלרביעי. אנחנו נקבע דיון נוסף. אני אבוא בדברים עם נציגי הסיעות כדי לראות מה נהנה מקונצנזוס ומה לא, כאשר הקו שינחה אותי באמת יהיה – אני גם אזכיר שחלק מהדברים צריכים 61 תמיכה אקטיבית, ולכן, גם אם אנחנו חושבים שזה טוב או לא טוב, אם אני מזהה שאין לי בקרב הסיעות התומכות והמתנגדות 61 בתמיכה אקטיבית, אני פשוט לא אעלה את זה לקריאה ראשונה כדי לא לייצר בעיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תדבר עם גפני, אתה אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ולא משנה כרגע מה אנחנו חושבים על טיבו של ההסדר, איש איש ושיקוליו. אני כן אגיד שיכול להיות, מאחר שיש נושאים שדחופים אפילו יותר, אני לא יודע עוד מתי הבחירות וכדו', יכול להיות שנניח על שולחן הוועדה שתי הצעות. בנושא של הפריימריז אני רוצה לבוא בדברים, כמו שאמרתי, בעיקר עם מפלגת הדמוקרטים ומפלגת הליכוד, שזה נוגע להן באופן ישיר. הן צריכות לטייב את פנקסי הבוחרים שלהן הרבה יותר מהר, כי הן צריכות לדעת מה עושים. לכן יכול להיות שאת נושא הפריימריז אני אשים בהצעה נפרדת. וכמוה, אם נזהה גם בשיחה עם נציגי הסיעות, נושאים נוספים שאפשר בקלות יחסית להוריד מהשולחן בשלב מוקדם, אז אני אעשה את זה, כדי שלא נבזבז את הזמן של כולם עם הצעות חוק שצריכות להתקדם בהמשך. כמובן גם זה דורש הסכמה ושיח. אני אעשה זאת ביום הקודם, כדי שנוכל להניח על השולחן נוסח. ואז גם נקריא אותו, ואז גם נדון בו. אני אומר, גם הדיון הבא יהיה יותר ברמת ההפשטה הגבוהה, כי זה יהיה לפני הקריאה הראשונה. פרטי ההסדר, כל מי שיש לו הערות על פרטי ההסדר, ויש פה המון נושאים כבדים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, אתה לא תצלול בדיון הבא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אהיה בצלילה דקה. יהיה לקריאה שנייה ולשלישית. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> אבל תמקד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נמקד. תודה רבה לכולם. ישיבה זו מעולה. << דובר_המשך >> איל קופמן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:47. << סיום >>