פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 589 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שני, י' באייר התשפ"ו (27 באפריל 2026), שעה 12:30 סדר-היום: << נושא >> חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה–2024. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר חמד עמאר גלעד קריב נאור שירי עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: סמיר בן סעיד מוזמנים: קרן אבירם – עו"ד, יועמ"שית בל"מ, המשרד לביטחון לאומי נצ"מ גלעד בהט – ע' משפטי, חטיבת רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ אלון בנישו – רמ"ד תיאום מבצעי פנים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ דורון אחרק – רענ"ח מחוז מרכז, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ אלעד לוי – רעמ"ן להב 433, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ליאת לב – ע' משפטית, חטיבת המודיעין, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שלומית גרינפילד גילת – עו"ד, משפטנית המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים קרן דהרי בן נון – ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים שרון משעל – עו"ד, מנהלת מחלקה בפרקליטות המדינה נועה ברחד – מנהלת תחום בכיר אכיפה, המטה למלחמה בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית בני שטיינברג – עו"ד, חבר ועדת חקיקה פלילי, לשכת עורכי הדין יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי רות לוין – סמנכ"לית לפעולות ומיזמים, יוזמות אברהם שי גליק – מנכ"ל, ארגון בצלמו ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק גלעד נווה מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: בת-אל צורף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה–2024 << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, שלום וצוהריים טובים לכולם. התכנסנו פה היום, יום שני, י' באייר התשפ"ו, 27 באפריל 2026, לדיון מעקב, דיון סטטוס על יישום הצעת חוק ההגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה. נדמה לי שזה אחד הכלים הכי חשובים שנתנו בתקופה האחרונה למשטרה, כדי באמת להגן על הציבור. החוק הזה מגדיר את הציבור כיעד-העל להגנה. השקענו מאמץ רב להביא אותו. אני רוצה להזכיר לכולם, קראנו לזה חוק הצווים המנהליים, הוא חוק בהוראת שעה לשנתיים, הוא חוקק לפני למעלה משנה, בדצמבר 2024. בדצמבר 2026 פג תוקפו. וזה לא דיון מעקב ראשון שאני מקיים, זה שני או שלישי, ואני מתכוון בדיון הזה לראות מה הצלחנו ומה לא הצלחנו. אני מזכיר שהמטרה הייתה להעניק למשטרה את הכלים המניעתיים המהירים ביותר שאפשר, במצבים שבהם המשטרה מזהה סכנה ממשית לציבור, גם אם אין את כל הראיות. אשמח לשמוע את ההתייחסויות. אתן כמה ראשי פרקים של הדברים שאני רוצה לשמוע. קודם כול, האם באמת החוק משיג את יעדיו? האם באמת אנחנו מצליחים למנוע? אם אנחנו יכולים גם לקבל דוגמאות מהמפקדים שיש פה, נציגי השטח, זה בכלל יהיה מצוין; כמה פעמים הסמכות הזאת או הכלים האלה הופעלו? כמה פעמים הם נמנעו? ולמה הם נמנעו? כלומר, אם הגשנו בקשה והיא נמנעה, הייתי רוצה לשמוע גם את זה, כדי לראות איפה אנחנו צריכים ללחוץ כדי שזה יקרה. זה יותר נוגע גם למידת שיתוף הפעולה בין המשטרה לפרקליטות, לרשות המיסים, לכל הגורמים האחרים, גם אם הם חסויים וגם אם הם גלויים. והאם יש צורך בתיקונים לחקיקה הזאת? כי אוטוטו נידרש להאריך את החקיקה או לתקן אותה, אז כדאי שכבר היום נשים לב לדברים שעומדים לנו על הפרק. רגע לפני שנשמע את ההתייחסות של גורמי האכיפה, חבריי חברי הכנסת, בבקשה. חברת הכנסת עאידה, למרות שלפנייך היה פה נאור, אני בטוח שהוא מוותר לך. בבקשה, עאידה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אה, נכון. אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברוח התקופה אתן לעאידה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איזה תקופה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תחליטי איזה תקופה. תקופה של נס. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, תקופה שאני בדרך החוצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חס וחלילה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, זה נכון. זהו, אני בקדנציה אחרונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באמת? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, כבר הודעתי על זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי, בבוקר? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, כבר הודעתי לפני כמה חודשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא גם אמרה לי את זה לפני איזה חודשיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה, בגלל חוק עונש המוות למחבלים? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפני שיחוקקו את חוק עונש המוות ל - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חכי, נשמה, זה הכנסת ה-20 ולא יודע, אבל אני בטוח שהמפכ"ל יביא לך גם עוגה לרגל סיום תפקידך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> המפכ"ל, אוקיי. טוב שזה לא הרמטכ"ל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קדימה, בואו נתקדם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האמת שנכחתי בדיון הקודם שהיה, והוא היה על אותו דיווח, שכנראה עומד בפנינו היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מינואר, נכון? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בינואר. וקיימנו דיון עליו. השאלה למה אם מקיימים עוד דיון על היישום, לא קיבלנו דיווח יותר עדכני? ואם אנחנו הולכים לשמוע דיווח יותר עדכני, כי בכל זאת, עברו ארבעה, עוד מעט חמישה חודשים מאז הדיווח הקודם, ובסך הכול זו הוראת שעה. לפי כמה שזכור לי בחוק הזה, או בהוראת השעה, הדיווח אמור להיות רבעוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קיימנו בינואר, זה רבעוני. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אבל לא קיבלנו דיווח חדש. במה אנחנו מתכנסים לדון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההערה של חברת הכנסת עאידה היא מבחינת חומר רקע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אה, את מתכוונת לחומר רקע? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חומר הרקע, הדיווח. אנחנו אמורים להתכנס לקבל דיווח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צודקת מאוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כול, לפי החוק, צריכים לקבל דיווח אפילו אם הדיון אמור להיות יותר על איך זה מתבצע, האם יש קשיים, האם יש צורך בשינויים. זה דבר אחד. השאלה גם כן היא אם לא כדאי שנתחיל גם לקבל דיווח מהפרקליטות, כדי שנוכל – אני זוכרת שבדיון הקודם היו חילוקי דעות בין הפרקליטות לבין הדיווח של המשרד, ואולי הגיע הזמן גם לשמוע מהפרקליטות, לקבל דיווח מתי קיבלו את הבקשות האלה, למה התעכבו חלק מהבקשות לפי הדיווח של המשטרה. כדי שנוכל לקיים דיון בחוק כל כך רציני, היה מן הראוי לקבל את הדיווח כדי לבנות על הדיון הקודם שהיה, וגם לקבל תשובות שהעלינו בדיון הקודם. ביקשנו לדעת מתי התחילו להגיש את הבקשות, האם מיידית? כי זה נראה כאילו הבקשות האלה נתקעו הרבה זמן. בפעם הבאה כדאי שתשלחו לנו חומר כדי שנוכל להגיע מוכנים לשאול את השאלות באופן ענייני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני רוצה לשמוע את המשטרה – כמה השתמשו בזה? מה היישום של החוק? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ועדכון מהדיווח האחרון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נאור, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם אני מצטרף לדברים. אבל לפני זה, לא הייתי בדיון בבוקר, היה חשוב לי לדבר גם על מכתב השליש שהחתמנו. אני מבין את הפרוצדורה שיש ארבעה ימים בין דיון שליש אחד לשני, אבל לא שזה מנע - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא בין אחד לשני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עצם קבלת הדיון והקיום שלו מותנה בארבעה ימים על האלימות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כי זו לא מלחמה, אז זה ארבעה ימים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> בגלל הדיון בפגרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בגלל הפגרה, רק בגלל הפגרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> על הנוער? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, על הנוער. אבל יכולנו לקיים דיון שהוא מחוץ לפרוצדורה של השליש, נכון? יכולנו לקבוע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תמיד היושב-ראש יכול לקבוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מחויב להודיע ארבעה ימים מראש, אלא אם יש הסכמה של קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לפי החלטה של ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בטח. אתה יכול לעלות על סדר-יומה של הוועדה, דיון, אם זה בהסכמה מלאה, ללא תלות בזמן. אבל בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבעיה היא לא אתה בזמן, אלה הגורמים האחרים. לא אני ואתה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע. אז שבוע הבא יהיה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בעזרת השם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה עזרת השם? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול אצלנו בעזרת השם. בוא נתקדם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה. אני אפנה לה' - - - זה ה' היום? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> פנה אליי גם חבר הכנסת סולומון בבקשה שנקיים דיון משותף יחד עם ועדת החינוך. תנו לי, אני בודק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוועדה לזכויות הילד כבר קבעה משהו שבוע הבא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, זכויות הילד קבעה. אז הייתי עושה דיון אחד משותף לחינוך – בעיניי, חינוך, הזכויות האלה פחות רלוונטיות, אבל חינוך ובל"מ. הבעיה העיקרית שלי היא לא שאני אטום למה שקורה ברחובות, אנחנו רואים את זה ביום-יום. בחוק הקודם דיברתם על ארגוני פשיעה. יש פה ארגוני פשיעה מאורגנים של ילדים בני 13, זה כבר האירוע מה שנקרא החלחול המוגזם שקורה, דפוסי עבריינות של ארגוני פשע שסוגרים טלפונים, ילדים בני 13, זה באמת אירוע הזייתי. מאוד הצטערתי לשמוע את המפכ"ל בשבעה שהוא ביקר בה. בעיניי, להזכיר קורונה, וכל פעם זריקת האחריות הזו – יש קורונה, יש בעיה, יש מלחמה, סגרים, הילדים יוצאים, לא מודיעים. אני מאוד לא אוהב לדבר על זה, אבל אין מה לעשות. לא יכול להיות שהדפוס הזה של זריקת אחריות – כמו במקום שהוא בא בפיגוע, אני לא אשכח שהוא בא בפיגוע והוא אמר: מה לעשות? פיגועים זה בכלל אחריות של השב"כ. זה אירוע שכל פעם מסירים אחריות, כל פעם מסירים אחריות. גם, עזוב את האינטליגנציה הרגשית הבסיסית, שאתה עומד מול משפחה ואומר לה: תשמעו, הייתה קורונה לפני שש שנים, אז מה לעשות? ילדים מתפרצים. מה זה "מה לעשות? ילדים מתפרצים"? מה האירוע? זה עצוב מאוד, בייחוד כשאני רואה מקרה קצה. לא דיברתם על זה – גם, ראיתי את הדיון מהדרך. לא דיברתם על גזירת הכיפה שהייתה, על ההחרמה של דגל הונגריה וגם על ההפשטה שאמרתי פה קודם, לפני הדיון – על דברים שאני חוזר ומדבר איתך עליהם. יש פה ארגון, שבעיניי – אני אוהב שוטרים, אוהב – ואוהב את המשטרה, ואין לי – עצרתי לפני, בסדר, גם לעצור לפני - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, מודעות זה טוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מודעות זה טוב, גם כשאתה יורה על אוטומט זה סבבה לגמרי. אבל יש פה ורטיגו משמעותי של חלקים ניכרים בארגון. זה קורה, אני רואה את זה בהרבה מאוד נקודות. זה שגוזרים כיפה במדינת ישראל זה אירוע פסיכי בעיניי, פסיכי, זה פשוט לא נורמלי. באמת, זה אירוע לא נורמלי, וזה בא לידי ביטוי בכיפות, זה בא לידי ביטוי בהפגנות, זה בא לידי ביטוי בהפשטות, ואז אנחנו רואים את זה אצל ילדים, ככה זה קורה. זו לא הקורונה, זה פשוט ביזיון טוטלי. ואמר חבר הכנסת קריב, ואני חוזר על זה, אם הייתה אחריות מינימלית במדינה, ללא קשר לדעה פוליטית, היו אומרים: תודה רבה, שם את המפתחות, אני לא הצלחתי. אבל פה אין את זה, מי שנכשל מקודם, מי שעלה ב-77% ברציחות כשהיה ממ"ז, מקבל להיות מפכ"ל. ממתי אנחנו מקדמים את זה? אבל זה כבר לטיפול רוחבי ועמוק יותר. אני חושב שלא רק משרד החינוך, אלא גם משטרת ישראל צריכה לחשוב איך מטפלים באלימות שפושה בילדים בני 10, 12, 11. זה פשוט אירוע הזוי. אבל נחכה לשבוע הבא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני זוכרת שבישיבות האחרונות שהשתתפתי בהן לפני היציאה לפגרה העליתי את הנושא של ליווי משטרתי של משמר הגבול צמוד לכמה מהפעילים הימניים, שמגיעים להפגנות כדי לעשות פרובוקציות. הזכרתי לך מה שקרה איתי באחת ההפגנות, והבטחת לבדוק איפה מתקבלת החלטה על להקצות עשרה אנשי משמר הגבול ללוות פעילה שמגיעה באופן אישי לגמרי. אין לה שום טייטל או פוזיציה ציבוריים. הבטחת לי תשובות, שאתה הולך לברר עם המשטרה. מאחר שהמשטרה וגם המשרד לא עונים, לא לפניות של חברי כנסת ולא של מרכז המחקר והמידע, חשבתי שננצל את הקשרים ההדוקים שלך, כבוד היושב-ראש, בלקבל תשובות. האם אני אקבל תשובה כזו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא קשרים של החבל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כי אשמח גם לדעת איפה פונים ומבקשים ליווי צמוד? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מתכוון לחבל של – כן. תקבלי תשובה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מתי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתי שתקבלי. רק אז תדעי שקיבלת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם בעזרת השם? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול אצלנו בעזרת השם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אצלנו בערבית, כשמישהו אומר לי "אינשאללה", אני יודעת שהוא לא מתכוון לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אסור להגיד "אינשאללה". << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, ועוד אינשאללה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. בבקשה, משטרה, משרד לבל"מ, נשמח לשמוע במה התקדמנו - - - אם יש גם נתונים מעודכנים, בכלל נשמח לשמוע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל התשובה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל בואו נתקדם. התכנסנו לפה לאיזשהו דיון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נתקדם, אבל היה מן הראוי שהתשובה תהיה קצת יותר מכבדת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל התכנסנו כאן לאיזשהו דיון. השאלה שלך מאוד חשובה, היא פחות חשובה מהדיון. דיון, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אה, אוקיי. היא חלק מהדיון, האמת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא לא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, על תפקוד המשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, משרד לבל"מ, משטרה. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית של המשרד לבל"מ. אגיד רק משהו אחד לגבי הדיווח. אכן העברנו את הדיווח האחרון בינואר. זה דיווח רבעוני כל ארבעה חודשים. בימים האלה אנחנו עובדים על הדיווח, פשוט הדיון הזה הקדים לנו את הדיווח. הדיווח יגיע אוטוטו, אבל הנתונים הם גם אצל המשטרה פה, הם יציגו פה את כל הנתונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנתונים קיימים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא יכולתם לזרז? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> לא ידענו שהדיון יהיה עכשיו. אבל זו התקופה שאנחנו אמורים - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה כולה 20 תיקים, 30, אפשר לספור אותם ביום אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל יש נתונים. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> יש. הנתונים יוצגו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל האירוע הוא להעביר לנו לפני. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היה אפשר לקבל אותם לפני, כדי שנתכונן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אומנם זה נשמע מוזר, אבל יש כאלה שרוצים ללמוד לפני. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כי היה אפשר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההערה הוערה, בואו נתקדם. אי-אפשר יהיה לתקן אותה עכשיו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תשובות שהן לא תשובות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> להעביר חומרי רקע לדיון? מה? למה לעשות פרצוף? מה, העלבתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אסור לבקש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אלון, בבקשה. נתחיל. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> צוהריים טובים, אני רמ"ד תיאום מבצעי פנים במשטרת ישראל. נדבר קצת על הנתונים, הנתונים מתוקפים להיום. כדי שלא יהיו לנו ספקות או בלבול, ככל שהדיווח יעבור בשבוע הבא, הוא יהיה מתוקף למועד ההעברה של הדיווח. אנחנו מדברים על הגשת צו ראשון לפרקליטות באפריל 2025. בסוף הוא אושר ביוני 2025. זאת אומרת, הראשון אושר ביוני 2025, בערך עשרה חודשים אחורה מהיום. מיוני 2025 ועד היום אושרו 16 צווים בסך הכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה הוגשו? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> נלך אחורה, בסך הכול הוגשו, נכתבו 91 בקשות על ידי היחידות השונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלון, לא נכתבו. << אורח >> דורון אחרק: << אורח >> הוא מחלק את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רגע, אני אתן לכם אחרי זה להביע כל תיקון שתרצו. תודה. אלון, בבקשה. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> אני אענה על הכול. 91 בקשות נכתבו. בסך הכול אושרו 52 בקשות. בתוך המשטרה, האינסטנציה הכי בכירה, ראש אח"מ, הוא זה שבסוף חותם לפני שאנחנו מעבירים לפרקליטות, בתוך התהליך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת אומרת, היחידות הגישו 91 בקשות. ראש אח"מ, שהוא זה שאמור לאשר את כל הבקשות, אישר רק 52? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> נכון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כלומר 22, מאז הדיווח האחרון. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> 22 מאז הדיווח האחרון? רגע, בואו נעשה סדר. אחרי שהעברנו את זה לפרקליטות, הפרקליטות אישרה 22 בקשות. 11 נמצאות כרגע בהחלטות פרקליטות, ועוד 18 הוקפאו על ידי המשטרה. כשאני פותח את זה, בתוך ההקפאה של המשטרה, מתוך 18 הבקשות, עשרה, בתוך התהליך שלקח הרבה מאוד זמן, נעצרו ונשפטו על עבירות אחרות שהם ביצעו. זאת אומרת, אם התהליך היה יותר מהיר, היינו כנראה מונעים את רוב העבירות שבגינן הם נעצרו בסיפור אחר. עשר בקשות. ועוד שמונה, גם כן, בגלל זמן שעבר, המידע שהוביל לכתיבת הבקשה הפך להיות לא מספיק רלוונטי או עדכני לשעת ההגשה, ולכן הפך להיות פחות רלוונטי. שוב, מידע מודיעיני שנכתב אודות יעד פשיעה, בטח אודות כוונת פגיעה בטווח הזמן הקרוב, כעבור חודש כבר הופך להיות לא רלוונטי, בטח כשנעלה לבית משפט והפרקליטות, ולכן הבקשה חוזרת לעיון חוזר או לטיפול, על מנת שנשיג מידע מודיעיני קונקרטי, עדכני לשעת הבקשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שזה מתוך ה-52? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> נכון. בסוף הועברו 22 בקשות לבית משפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חסרות לי עוד 12. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חסרה אחת. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> לא, לא חסר. יש אחת שחסרה, והיא כרגע בתהליך, נכון. יש לי גם את השם, יש לי את הכול. בגלל שהדיון פתוח לא נציין. << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> אני מלשכת עורכי הדין. כמה לבית משפט? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> עוד פעם, סך הכול 52. אחד בתהליך, אני שם אותו רגע בצד. 22 אושרו ועברו לפרקליטות, 11 נמצאים בפרקליטות בהחלטה ועוד 18 הוקפאו על ידי המשטרה בעקבות מה שאמרתי, שמונה ועשר. מתוך ה-22 שעברו לבית משפט, 16 אושרו. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מיוני 2025 ועד אפריל 2026, היום, 16 בקשות אושרו על ידי בית משפט להגבלות מנהליות. מתוכן, אחת מתנהלת וחמש – "המשיב לא אותר". מה זה אומר "המשיב לא אותר"? ברגע שהאובייקט שמע שהולך להיות לו דיון, ברח לחו"ל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מרגע שכתבת את הבקשה, והיחידה אמרה: אנחנו צריכים להרחיק את הבחור הזה – ברגע שכתבתי את הבקשה, ואני רוצה להרחיק אותו כמה שיותר מהר, כמה זמן לוקח עד שבית המשפט מאשר? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> שאלה טובה. אם אני חותך את זה לממוצע, בין חודש וחצי לחודשיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שווה. לא מבחינתכם, מבחינת המהלך. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> ברשותכם, אני חוזר עוד פעם על הנתון האחרון, שהוא הקובע בסוף. מתוך 22 שהועברו לבית משפט, אחרי אישורי פרקליטות, 16 אושרו על ידי בית משפט. אחת, זה הליך שמתנהל אצלנו כרגע, ועוד חמש שנקראות אצלנו "משיב לא אותר", שזה אומר שאנשים הבינו שהם הולכים לקראת דיון שכזה, וברחו מהארץ. זו השורה התחתונה. זאת אומרת, אנחנו מדברים כרגע על מיוני 2025 ועד אפריל 2026, 16 בקשות שאושרו על ידי בית משפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה לתרגם את הנתון אחרת, תרשו לי. להיות פסימי תמיד אפשר. 16 נתונים עכשיו במעצר בית, או משהו דומה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהגבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מורחקים מהאזור, לא ביצעו את זממם, את מה שהם רצו, וגם השישה שבחוץ לארץ, גם הם לא ביצעו את זה. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יכול להיות שחסכנו את חייהם של 22 איש שהיו עלולים להירצח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהנחה שכל אחד עושה רק רצח אחד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק רצח אחד. אני חייב להיות גם אופטימי. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> ברור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אי-אפשר להניח שכל מי שהוטלו עליו המגבלות, או ברח לחו"ל, הפסיק לפעול ולבצע פשעים. כלומר, אי-אפשר לעשות את הקלקולציה שעשית, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני חושב שאפשר כי הם יודעים מה היה היעד. הם יודעים למה הם עצרו אותו. אם הם עצרו אותו והפשע לא בוצע, אז חסכנו. יכול להיות שבוצע פשע אחר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל נקודת ההנחה שכל פעם שמוציאים צו נגד אחד כזה אנחנו מיידית מונעים את הפשיעה, צריך לבדוק אותה, כי אנחנו יודעים שאנשים יושבים בבית סוהר ושולחים הוראות ומפעילים. כלומר, זה לא בהכרח שנמנע. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> נכון, ברור שזו לא תעודת ביטוח. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אנחנו מנסים לעשות הכול כדי להצר את הצעדים, אבל זו לא הנחת יסוד שאוטומטית מנענו 22 או 40, בהנחה שאולי רצה לבצע שני פשעים. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, באותה מידה גם יש הרתעה על אחרים שלא ביקשנו את זה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בסדר גמור, זה לא להמעיט מ - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הקמנו את הכלי הזה, והוא צריך לעבוד. כמה בקשות על פי המספרים שלכם עברו את משוכות המשטרה והוגשו לפרקליטות ונדחו על ידי הפרקליטות? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> אמרתי, מבחינת משטרה, העברנו 52 בקשות לפרקליטות. מתוכן אושרו 22, 11 נמצאות בפרקליטות בבחינה ועוד 18 הוקפאו על ידי המשטרה, בגלל שעבר זמן - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת שעל פי הנתונים שלכם, אף אחת מהבקשות לא נדחתה על ידי הפרקליטות? אני מנסה רגע להבין, אם 18 בקשות הפכו ללא רלוונטיות, ואתם אומרים שעוד 11 עדיין לא נדחו, הן בבחינה, ויש עוד 22 שאושרו, אז בחשבון מהיר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבעיה היא לא דחייה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הזמן שלוקח, חודש וחצי, זה המון זמן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר'ה, שנייה. קודם כול, אני מבין שעד עכשיו הפרקליטות לא חזרה אליכם ואמרה על איזושהי בקשה: אני דוחה או לא מקבלת, מה שכן קרה בתוך המשטרה. בתוך המשטרה, המחוזות והמרחבים הציפו כלפי מעלה 80 ומשהו בקשות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 91. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 91. רק 52 אושרו בתוך המשטרה, זאת אומרת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 39 ראש אח"מ לא אישר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בדיוק. זאת אומרת, בתוך המשטרה יש תהליך של דחייה. כרגע בפרקליטות לא קיבלתם דחייה, אלא ישנן 11 בקשות מתוך ה-52 שלא קיבלתם לגביהן אור ירוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ועוד 18 שאיבדו את ערכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, אבל לגבי ה-18 שאיבדו את ערכן, בדקתם בעניינן האם באמת היה פה עיכוב לא סביר בקבלת התגובה? אנחנו מנסים להבין איפה יש אתגרים בשרשרת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> או האם הייתה גם בקשה מהפרקליטות, בתוך ה-18, להשלמת מידע. האם היו בקשות כאלה? אם היו בקשות אז אפשר להבין למה לא הייתה החלטה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר שעשר מתוכן נעצרו. שמונה כבר לא - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו ניתן לאלון לענות, בבקשה. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> אמרתי, מתוך 18 הבקשות שלצורך העניין הוקפאו על ידינו, בעשר בקשות האובייקטים נעצרו בעבירות אחרות תוך כדי שאנחנו מנהלים את התהליך. הנגזרת של זה אומרת שאם היינו מייצרים תהליך שהוא יותר מהיר, יכול להיות שאת רוב העבירות האלה היינו מונעים בגלל ההגבלות שהיינו מטילים על אותו עבריין, כן או לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל מה שראש אח"מ דחה, בפנים-ארגונית, לפני שזה עבר לפרקליטות, זה על פרוצדורה? זה על טעות בהליך עצמו? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מדבר על ה-39 שהוא לא קיבל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> זה על היבטים שונים במילוי הבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת בפרוצדורה? טעויות שנובעות מהתחלה של הליך? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> כן, פרוצדורה. << אורח >> דורון אחרק: << אורח >> לא רק. יכול להיות גם שאין מספיק חומר, ואז הוא החליט - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם אין מספיק חומר אז זה אמור - - - << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אני רוצה רגע להסביר את התהליך בתוך המשטרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה אם בבקשות שנדחו היה גם ביצוע פשעים בזמן. כלומר, האם עצרתם אנשים שהבקשות שהוגשו, בדיוק כמו שקרה עם האיחור שאתם קוראים לו איחור מהפרקליטות – היו מקרים שהאנשים נתפסו לפני שהוצאה נגדם ההחלטה? האם מתוך הבקשות שלא נתקבלו על ידי האח"מ היו אנשים שנעצרו וביצעו פשעים תוך כדי, בתקופה המקבילה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, הם עצרו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר שעשרה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, עשרה הם מתוך אלה שהוגשו. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> גבירתי שואלת האם בין ה-91 שהוגשו וה-52 שראש אח"מ אישר, בפער הזה היו אנשים שביצעו עבירות. זו השאלה של גבירתי? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> התשובה היא כן. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אני לא יודע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הם לא בדקו. ובמיוחד אם אי-אישור הבקשות היה בגלל עניינים פרוצדורליים. אז זה אומר שצריך לשפר גם כן את העבודה של המשטרה בעניין הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לאו דווקא בפרוצדורה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> גבירתי, קודם כול אין לנו נתון כזה, זה אחת. שתיים, אני, כייעוץ משפטי, גורם ממליץ בעניין הזה לראש אח"מ. בתהליך, כמובן לבקשת היחידה, יש את ההמלצה של הגורם המקצועי, שזו חטיבת המודיעין, וההמלצה של הייעוץ המשפטי, שגם הוא עובר על הנתונים האלה. ובסוף כשאתה רואה שבקריטריונים שמגדיר החוק אנחנו לא מצליחים לעמוד, אז אנחנו לא עומדים, אנחנו פוסלים את הבקשה בשלב הזה ולא מעבירים אותה הלאה. אז יש סיכוי אפילו גבוה שהאדם הזה יבצע, אבל זה לא עוזר לי, זאת אומרת, זה לא מקדם אותי לשום מקום אם לא הצלחתי להוכיח את מה שהחוק דורש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תן לי רגע להסביר את מה שאתה אומר בשפה מאוד פשוטה, כי ישבתי עם ראש אח"מ אצלי במשרד בדיוק על הדברים האלה, פגישה אישית בארבע עיניים. ה-39 שלא אושרו הן 39 שלדעתו של ראש אח"מ לא עמדו בקריטריונים שדרשנו בהצעת החוק כדי להפעיל צו הגבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז כחלק מהליך הלמידה הפנים-ארגוני, יודע עכשיו מי שמגיש את הפרוצדורה, את התיק, לראש אח"מ, לבסס יותר את - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. כי היה זמן למידה גם אצלם. גם הם אמרו לי את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, הגיוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היה זמן למידה. ב-18 שלא מומשו כי עבר זמן, לפחות ממיטב המידע שיש בידי, זה היה זמן ארוך, זה היה למעלה משבועיים או שלושה שהתעכבתם. אמרתי למעלה משבועיים-שלושה, כי היו כאלה של שלושה וכאלה של חודשיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הכי מהיר שהיה? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> שבוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שבוע זה הכי מהיר שהיה בכל התיקים עד פה? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> הכי מהיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מקצה לקצה? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> מקצה לקצה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וזה זמן סביר בעיניכם? << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> זה זמן סביר. עוד פעם, אנחנו מדברים על מידע מודיעיני שאומר: פלוני הולך לחסל את אלמוני בטווח הזמן של 48 שעות. זאת אומרת, גם שבוע אנחנו לכאורה באיחור, זאת אומרת - - - חודש וחצי-חודשיים זה אומר כבר לא רלוונטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל פעם שאתה מזהה איום כזה, אני מניח שמודיעינית אתה עובד עליו באופן רציף, אתה לא אומר: טוב, יש איום, אני הולך עכשיו למשרד לשבוע. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> נכון, אבל לעבוד רציף עליו זו לא תעודת ביטוח לאותו קורבן. ולכן אם אני מגביל אותו וסוגר אותו, אז אני מעלה את הסיכויים שאמנע את העבירה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש נתון חשוב שאתם צריכים לתת לנו מאותם 39. האם אותם 39 שביקשתם להרחיק וראש אח"מ לא הרחיק ביצעו את העבירה שרצו לבצע? זה נתון מאוד חשוב שאתם צריכים לתת לנו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה מה ששאלתי גם כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע, זה נתון מאוד חשוב. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו נבקש אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה הנתון הכי חשוב. אם אותם 39 לא ביצעו את העבירה, זה גם מראה משהו אחר, שהמשטרה הזדרזה. ואם אותם 39 ביצעו את העבירה שרצו לבצע, גם המשטרה כאן, בגלל שלא עשתה את הפרוצדורה כמו שצריך והייתה בעיה טכנית, אנחנו – הנתון הזה מאוד חשוב לנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל, גלעד, אין מצב שמישהו רצה לחסל מישהו מתוך ה-39 וביצע את זה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> צריך להבין, אם ראש אח"מ לא אישר את זה, אז לדעת ראש אח"מ הוא לא עמד בקריטריונים, אז זה לא משנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אם הוא היה מבצע את הרצח, אז הם היו יודעים. << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> סליחה, על אילו עבירות נעצרו אלה שנעצרו? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> לא נעצרו, אלה הרחקות, הגבלות, אלה לא מעצרים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא מדבר על העשרה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אה, מתוך העשרה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על דברים אחרים, לא על הצו עצמו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> סליחה, חברים, תודה. אלון וגלעד, קודם כול, זה גם לימוד שלנו, של כולנו, ונחדד את הנתונים. עולות פה דרישות נכונות מאוד. ממה שאני קיבלתי מראש אח"מ, נגד חלק גדול מה-39 הופעלו פעולות וצעדים אחרים שאפשר היה לפעול כדי לתת מענה למה שעלה במידע המודיעיני, אבל אי-אפשר היה להוציא להם צווי הגבלה. זה מה שהוא אמר לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מידע חשוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה ששאלתי. זה בדיוק מה שאני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא הפעלנו את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> - - - ראש אח"מ זה לא עמד בקריטריון, ואז הוא המליץ על פעולות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> - - - נכון מאוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגיד לי "טופלו", אז אני אבין שטופלו. אז שלא יישארו באוויר. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> אני מחדד עוד פעם, אין לי מספרים אחד על אחד כמו שעכשיו הקראתי לכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר, לכן אני אומר שתביא את זה לפעם הבאה. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> אין לי את הנתון המדויק הזה, אבל יש לזה כל מיני פרמטרים מבחינת ראש אח"מ. תחשבו שזו האינסטנציה הכי בכירה בתחום הזה במשטרה שהיא החותמת הסופית, עד לרגע שזה מגיע אליו. אז יש דברים שהוא יודע ברמה הארצית שהיחידות שמכינות את הבקשות לא מכירות, כל מיני דברים שקורים בגזרות אחרות שיכולים להשפיע, כן/לא. ולכן יש פה סל של דברים שמשפיעים על הדבר הזה, שבסוף ראש אח"מ אומר: הבקשה הזאת לא מאושרת, למרות שמבחינת היחידה הוא מאוד ראוי להגבלה מנהלית. אבל ראש אח"מ, בראייה הארצית והרוחבית שלו, יודע דברים ויודע להגיד: פה לא. ואת הנתון תקבל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או שהוא יודע להגיד: פה לא, או שהוא יודע מי כן יעשה את זה בדרך אחרת. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> ברור. ועוד פעם, נלך ונעשה את שיעורי הבית, ותקבלו את הנתון הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> דורון אחרק: << אורח >> לשאלתך אם יש יעד כזה או כוונות שאנחנו יודעים שהולכות לקרות - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מי זה שואל? << אורח >> דורון אחרק: << אורח >> חברי הכנסת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אה, סליחה. << אורח >> דורון אחרק: << אורח >> - - לא נחכה לצו המנהלי, נעשה סנקציות רגעיות, צווי חיפוש, מעצרים, דברים שימנעו את העבירה, ולא נחכה לצו המנהלי. זאת אומרת, זה תמיד יהיה במקביל, אם נודע לנו שהולכת להיות עבירה או מתרחש משהו, המשטרה תפעל בהתאם ליכולות שיש לה מעבר לצו ההגבלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בגלל זה רצינו את הדיווח בכתב לפני, כי אני מסתכלת עכשיו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא צריך לחזור על זה פעם רביעית, הבנו, הנתונים יגיעו בכתב. בואי נתקדם, עאידה. אמרת את זה כבר שלוש פעמים, נו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה יכול לעבור על זה, אפילו אם אני אומרת את זה פעם רביעית. זה לא אמור לקומם אותך בצורה כזאת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא מקומם אותי, את מבזבזת לי את הזמן. יש זמן לדיון הזה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עם כל הכבוד, אני מבזבזת? המשפט הזה בזבז את הזמן? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נו, באמת. אני מנסה להבין, אני רואה שחלה תזוזה בטיפול בבקשות. אתה אומר שהגשתם את הבקשה הראשונה באפריל 2025. עד ינואר היו ארבע שאושרו על ידי בית המשפט, ובשלושת החודשים האחרונים 12 אושרו על ידי בית המשפט. אותו דבר גם כן בעניין ההחלטות של הפרקליטות והטיפול של הפרקליטות, 22 אושרו על ידי הפרקליטות ונשארו רק, היו, 14 שעדיין מונחות אצלם. הגשתם עוד 22, ובכל זאת נשארו אצלם 11 אצל הפרקליטות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עדיין בטיפול. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה היא האם אתם מרגישים את התזוזה הזו? אתם מרגישים שלוחות הזמנים מתקצרים בין הכנה ואישור על ידי האח"מ עד להגעה לבית משפט? כי דיברתם אז על שלושה חודשים בדוח הקודם. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> אענה. קודם כול, כן, בוודאי, אנחנו מרגישים שיפור בתהליך. השיפור בתהליך הוא כמובן משותף גם לפרקליטות וגם לנו, ואנחנו עובדים בדבר הזה ביחד כל הזמן. ואני מניח שגם אנחנו וגם הם לומדים תוך כדי תהליך. זאת אומרת, מרגע שהוצאה הבקשה הראשונה ואושרה, אז גם בתוך המשטרה, in house, היחידות באות כדי לראות את הפורמט ואת המודל, ולומדות מה צריך כדי שהדבר הזה יעבור כמו שצריך. וגם אני מניח שהבקשה ממילא מגיעה הרבה יותר מסודרת והרבה יותר מבוססת, ולכן האישור של הפרקליטות – עוד פעם, אני לא מתיימר לייצג אותם בעניין הזה, אבל אני מניח שהאישור של הפרקליטות הופך להיות יותר קל. כן, ככל שהזמן עובר הדברים הופכים ונהיים יותר מהירים, ועדיין, אני חייב לשים את זה פה על השולחן, אם אנחנו עדיין עומדים על ממוצע של בין חודש וחצי לחודשיים לבקשה, אנחנו קצת מפספסים. זו דעתי. יש לזה כמה סיבות, כמו שאני רואה את זה. אם תרצו, גם על זה נדבר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, אלון. שרון, בבקשה. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> אני מהפרקליטות. היי, אלון. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו פה. קודם כול, בינואר, כשהיינו פה, הסברתי גם לכל מי שהיה שהחוק הזה הוא יחסית חוק חדש. אז אמרו לי: הוא כבר לא חדש. אבל הוא היה פעיל בסך הכול כמה חודשים. הבקשה הראשונה הגיעה אלינו ביולי. ולקח זמן גם למשטרה וגם לנו להבין איך לטפל באירוע הזה. מאז ינואר הייתה ממש קפיצה. לא דומה המצב שהיה אז למצב של היום. בזמנו, בינואר, עדכנו על 31 בקשות בלבד שהגיעו אלינו, ורק שש מתוכן אושרו אז, כשבסך הכול בשלושת החודשים האחרונים קיבלנו עוד 20 בקשות, וכבר אישרנו 22. זו באמת קפיצה מטורפת. עשינו תהליך גדול אצלנו בפרקליטות כדי לטפל בבקשות האלה בצורה הרבה יותר טובה, כולל הדרכה של המשטרה, מה צריך, אילו ידיעות מודיעיניות, כמה עדכניות הן צריכות להיות. העירו פה קודם: אם יש ידיעה מודיעינית על זה שמישהו הולך לבצע רצח, אף אחד לא מחכה לצו, זה ברור. מישהו הולך לפגוע במישהו? באותו יום נעצר. המשטרה לא מחכה ואומרת: לא, יש צו שמחכה בפרקליטות שמישהו יאשר. המטרה של הצווים האלה היא לא למנוע משהו שקורה ב-48 או ב-72 השעות הקרובות, בוודאי לא זאת המטרה, וזה נעשה על ידי המשטרה כל הזמן, בלי קשר לצווים. הצווים האלה כן מיועדים לארגוני פשיעה, וזה אחד הדברים שבגללם ראש אח"מ מסנן 50% בערך ממה שעולה מהשטח, מכיוון שיש הרבה מאוד אנשים בשטח שיוצרים בעיות למשטרה, הרבה מאוד דמויות בעייתיות. הן עדיין לא עומדות בדרישות של החוק, ובסוף זה חוק מנהלי, זה חוק חריג, ואנחנו אמורים להפעיל אותו למי שמוגדר כחבר בארגון פשיעה, ולא לכל עבריין שעושה צרות למשטרה, ויש כאלה המון. חבריי יודעים את זה הרבה יותר טוב ממני. לגבי הזמן שבכל זאת לוקח לפרקליטות, חשוב לי להבהיר שהמטרה היא להגיש לבית משפט בקשות מבוססות, כדי שבית משפט יאשר אותן. ואנחנו יכולים לראות שעד היום לא הייתה בקשה אחת שבית משפט לא אישר, כי הוא גם יודע את התהליך שאנחנו עוברים, ואנחנו גם אומרים את זה לבית משפט, שהדבר הזה עובר אישורים של המשנה לפרקליט המדינה. הוא מתייחס לזה אחרת כשזה ככה, לעומת בקשה שמגיעה רק ממשטרת ישראל, בלי פיקוח של הפרקליטות. ואנחנו רואים גם דבר נוסף, שאחרי שעברנו תהליך של למידה הדדית על הדבר הזה, המשטרה ואנחנו, לא הייתה אפילו בקשה אחת שהגיעה אלינו שלא אישרנו, אלא לפעמים ביקשנו חידודים כדי להביא לבית משפט את הדברים בצורה הכי נכונה. אלה דברים שלוקחים זמן. גם כשאנחנו מבקשים משהו, זה לוקח כמה ימים עד שבוע-שבועיים עד שאנחנו מקבלים את זה מהמשטרה. אמרו כאן קודם שהייתה בקשה שטופלה תוך שבוע. אם אני לא טועה, זו הבקשה שכבר הוגשה פעם שנייה על אותו בן אדם, ולכן זה מישהו שאנחנו כבר מכירים, שכבר הגשנו בקשה. הוא סיים לרצות מאסר והוגשה בקשה חדשה, אז זה לא קנה מידה אמיתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שרון, את יכולה רגע להתייחס, אם אפשר, היושב-ראש, אנחנו הרי לא נכנסים פה לבחינה של כל פרשה – להבין מה ההתארגנות המשרדית שלכם, הארגונית שלכם. זאת אומרת, יש פה חוק חדש, שחייב סוג של סגירת מעגל שלא היה קיים. האם קיים היום צוות ייעודי שעוסק בנושא הזה בפרקליטות? האם יש איזשהו נוהל עבודה שנכתב בין הפרקליטות לבין המשטרה? האם אתם מקבלים מהמשטרה את הבקשות עם ציון דחיפות שגורם לכם לומר: את המעגל הזה אנחנו צריכים לסגור תוך 48 שעות, ועל המעגל הזה אפשר לשבת שבועיים? אותנו מעניין להבין מה התפיסה הארגונית בתפר הזה ביניכם לבין המשטרה, ומה העבודה בתוך הפרקליטות. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> קודם כול, בהחלט הוקם צוות. באמת עשינו שינוי. בכל מחוז של הפרקליטות ובכל מחלקה יש היום אדם שאחראי לתחום הזה, לחוק ההגבלות. זה אומר שכאשר בקשה מתקבלת מהמשטרה עם כל החומרים – אני לא מדברת איתכם על בקשות של כמה עמודים, אנחנו מקבלים כמה קלסרים. לפחות שני קלסרים של חומרי מודיעין ושל לנסות לשכנע למה הבן אדם הזה חלק מארגון פשיעה. מישהו צריך לקרוא את כל הדברים האלה. אני מזכירה שהאדם שממונה על זה בפרקליטות, זאת לא העבודה היחידה שלו, מן הסתם. הוא פרקליט עסוק, אבל זה נע"ת, כמו שקוראים במשטרה וגם אצלנו. הוא עושה גם את זה – לפחות לקרוא שני קלסרים של חומרי מודיעין. הוא כותב חוות דעת למשנה. חוות הדעת הזאת צריכה להיות מאוד מפורטת, מכיוון שהיא צריכה לעמוד בכל דרישות החוק, ואז זה נבדק על ידי המשנה. לפעמים המשנה מבקשת תגובה של המשטרה לכל מיני פערים שמצאנו בבקשה, ואז יש קשר ישיר עם המשטרה. שיתוף הפעולה מאוד הדוק, מאוד טוב. אומנם אין איזה נוהל כתוב, לשאלתך, בינינו לבין המשטרה בהקשר הזה. האמת שאנחנו עייפים מנהלים, יש בלי סוף, אבל כן יש סדר עבודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש תחושה שיש עייפות מנהלים. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> נהלים זה דבר חשוב, אבל לפעמים גם - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מעייף. גם חוקים. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> לא, אולי מעייף זאת הייתה מילה לא מוצלחת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יותר מהמילה הלא מוצלחת שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה עצרת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון, לכן זה הופך את זה - - - << אורח >> שרון משעל: << אורח >> אין נוהל מחייב, אבל בהחלט יש שיתוף פעולה מאוד הדוק עם אנשים ספציפיים במשטרה שמטפלים ואנשים ספציפיים שמטפלים אצלנו, ולכן רואים ירידה משמעותית. בעבר, אם לקח חודשיים לטפל בבקשה, היום זה בערך שלושה שבועות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שרון, אבל אסור לנו להסתפק בירידה המשמעותית. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> אנחנו ממשיכים לשפר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השאלה היא אנחנו מגבירים את זה. נכון, לא הכול זה רצח. אבל אם יש מידע כרגע, ואני אומר לך שיש כזה, על מישהו שהולך עכשיו להבריח נשק. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> אז אם יש מידע כזה על מישהו שמבריח נשק, המשטרה מבצעת פעילות קונקרטית על הבן אדם הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, צביקה, זה לא האירוע. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> לא, היא עושה. הצו המנהלי לא יעצור – סליחה שאני אומרת את זה ככה, אבל בסוף הצו המנהלי מאפשר איזשהו פלסטר לחודשיים בסך הכול, גם את זה צריך לזכור, 45 יום רק מעצר בית, לא מעבר. קודם אדוני אמר שהיום הם נמצאים בצווי הגבלה. רובם לא, כי זה היה צו, הוצא חודשיים, וזה נגמר. גם את זה צריך לזכור. זה לא שהם לנצח עכשיו במעצר בית. הדברים האלה כן עוזרים במובן הזה שנותן למשטרה איזשהו שקט מאותו בן אדם, שגם הוא לא יכול להשתמש באינטרנט והוא לא יכול לצאת מהבית. זה נותן שקט, אבל זה לא נותן - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא לא יכול לבצע פעולות מסוימות, ומישהו אחר מבצע את הפעולות במקומם, ואז המשטרה יודעת לעשות את הפעולות. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> בדיוק. בסוף זה ארגון פשיעה, הם עובדים כולם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו, יש פה מערכת מורכבת, זה לא הכול אותו בן אדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שרון, השאלה שהיו"ר מכוון אליה, אם מותר, היא האם אתם ערוכים, ביחד עם המשטרה, להצביע על אותם מקרים מיוחדים שבהם צריך סגירת מעגל יותר מהירה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני, כדרך אגב, נוטה להבין את דבריה של שרון, שדווקא צו ההגבלה הוא לא הכלי המניעתי הקונקרטי, אלא גם כשדיברנו בחקיקה, אמרנו: אם יש מידע מודיעיני קונקרטי שאדם מבצע, בעוד 24 שעות רצח, אתה לא מוציא לו צו הגבלה ושולח אותו לגור במקום אחר. יש פעולות סיכול יותר דרמטיות וטובות של משטרת ישראל לפצצה המתקתקת. דווקא צו ההגבלה מונע את השלבים היותר מוקדמים של התכנון, של הטלת המשימות. אבל יכולים להיות מקרים שבהם המשטרה תאמר: כאן אנחנו חייבים פעולה מהירה. זו לא יכולה להיות ברירת המחדל כי אנחנו רוצים שתמצו את הבדיקה, כי אחרת, בתי משפט יתחילו לפסול בקשות. השאלה היא האם יש פרוצדורה, ולכן, בסוף כן יצטרך להיות פה איזשהו נוהל עבודה, גם אם הוא לא כתוב, שלמשטרה יש את האפשרות להרים לכם דגל אדום. ואז גם במחוז וגם המשנה יודעת שפה צריך סגירת מעגל מהירה כי יש איום מאוד חריף וקונקרטי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מישהו מחברי הכנסת פה דיבר מקודם על מידת הדחיפות, האם מוצגת מידת הדחיפות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון, צריך שיהיה דגל אדום, דגל צהוב, דגל - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה אם הצווים לא אמורים להיות דווקא בתיקים הדחופים? << אורח >> שרון משעל: << אורח >> השאלה היא מה זה דחופים, כי ברגע שיש מידע קונקרטי על מישהו שעומד לרצוח, זה ברור שהוא נעצר באותו רגע, ולמשטרה יש הרבה מאוד - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, זה לא ברור. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> אם יודעים, אם יש מידע, אדוני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא ברור. אני מזכיר לכם, המידע שמושג פה מושג בדרכים שלא מאפשרות מחר בבוקר ללכת למישור הפלילי, ולכן אנחנו עוברים למישור המנהלי. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> נכון, אבל להוציא צו מעצר ולהזהיר אותו, לחקור ולשים עליו כל מיני אמצעים, זה כן מאפשר. המשטרה יודעת לעשות את זה, והם עושים את זה כל הזמן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> והעו"ד שלו יודע להוציא אותו אחרי 24 שעות. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> אבל אני בטוחה שחבריי מסכימים איתי שצו ההגבלה לא נועד למקרה של תוך 24 שעות רצח. לא לזה זה נועד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, זה בסדר, לא דיברנו על 24, אבל גם לא חודש וחצי, שרון. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> בסדר, אני מסכימה, ולכן אני אומרת, זה צומצם לסביב שבועיים-שלושה, זה כבר לא חודש וחצי. אנחנו עושים מאמצים לצמצם את זה יותר. היה אחד שהיה תוך שבוע, שהמשטרה אמרה: הוא עוד מעט משתחרר, וצריך לעבוד דחוף, ועשינו את זה. אבל אני לא ראיתי – אני לא יודעת, אולי חבריי יתקנו אותי – אם יש דחיפות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהמשך למה שאמרו פה חברי הכנסת, מאוד יכול להיות שבתיקוני החקיקה, אם נחליט שאנחנו מאריכים את הוראת השעה, נצטרך להכניס את הסעיף של הדחיפות, שיחייב גם את הפרקליטות. במקרים מסוימים, כמו שגלעד אמר, מרימים דגל אדום. פה אין הרבה ברירות, פה חייבים לשים את הבן אדם הרלוונטי כדי לקבל את ההחלטה המיידית. תרשמו את זה לעצמכם. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> כן אספר לכם שצו אחד כזה הגיע לבית המשפט העליון. רוב הצווים האלה, בסופו של דבר, ניתנים באיזושהי הסכמה. המשטרה מגיעה לאולם, יש איזושהי בקשה של דרישות, יש דיון, אבל בסופו של דבר, רוב הצווים גם ניתנו בהסכמה. היה תיק בתל אביב שהוא לא הסכים להיות מורחק ממקום המגורים שלו, והגענו עם זה עד לעליון, והצלחנו בעליון לשכנע את בית המשפט שצריך להרחיק אותו ממקום המגורים כי זה האזור שבו כל המשפחה מתכננת רק פשעים. ואפילו הצלחנו להרחיק אותו בזמן שבעה על אחיו שנרצח באותו שבוע. להגיד לכם שבזה מנענו רצח נוסף? אני לא יודעת, אבל אני מקווה שההרחקה שלו עשתה את העבודה. לגבי עשרת התיקים שהתייתרו, כמו שאמרו קודם, כי הם נעצרו בדברים אחרים, למיטב ידיעתנו, אלה לא אנשים שנעצרו על אירועים של אלימות חמורה, או שזה מה שאמור היה הצו לעשות. הרבה פעמים אלה גם אנשים שנעצרים על חקירות שמתנהלות ועכשיו יש הזדמנות לעצור כי החקירה הבשילה. ולכן צריך גם את זה – זה לא בגלל שהפרקליטות התמהמהה אז עכשיו הם ביצעו את העבירות שהם לא היו מבצעים לו הם היו בצווים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמו הבדיחה הידועה על זה שהם הלכו בלי כובע. כן, אנחנו מכירים את זה. << אורח >> שרון משעל: << אורח >> בדיוק. תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה לא מכיר את הבדיחה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מכיר בדיחה על זה שהלך בלי כובע, התייבש, ושמו לו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, זה לא זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי הערה רצינית בהמשך להתייבשות. דיון כזה צריך להתבצע – דיון שלא משודר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תהיה סבלני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משא ומתן עם היושב-ראש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת נאור, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הדיון לא בשידור כדי שנוכל להבין ולראות תיקים לדוגמה. אני רוצה להסביר למה. כי אם אנחנו רוצים להבין פרוצדורה מקצה לקצה, זה לא מספיק רק שייתנו לנו נגיד נתונים לפני שהם ברמה מספרית, אלא להבין – אם אנחנו הופכים, בטח חקיקה כזו לחקיקה ראשית, או מאריכים את הוראת השעה – אילו שינויים צריכים, באיזה נקודה בהליך מקצה לקצה. וזה ייתן לנו אינדיקציה, לא ברמה חטטנית אלא באמת להבין מה אנחנו עושים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, אדוני, רצית לומר משהו. << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> כפי שציינה שרון, נציגת הפרקליטות, החוק הזה חריג, הוא לא חוק פלילי, הוא חוק מנהלי. ובינינו היישום, כפי שדווח כרגע, גם העדכון מעורר ספק מסוים בדבר התועלת והנחיצות. כבוד היושב-ראש ציין שהגבלות או מעצר בית מנעו רצח. אני רוצה להזכיר שההגבלות קצובות בזמן. זאת אומרת, אם נלך לגישתך, אז הוא לא מנע את הרצח, הוא רק דחה את הרצח. אני גם לא בטוח, וזה גם עולה ממה שנאמר פה, שכאשר מדובר בסכנה מיידית למעשה רצח אז יש כלים אחרים, ואנחנו מדברים פה על הגבלות ברמה פחותה יותר או על סיכונים נמוכים יותר. זה די מחזק את העובדה שכדי להילחם בפשיעה חמורה צריך ללכת דווקא בדרך המלך של המשפט הפלילי, וזה העיקרון - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה באמת רוצה שיהיו ברחובות אנשים שמתכננים רצח? בלי לרצוח, הם רק מתכננים שהוא יקרה בעוד חודשיים. אתה רוצה להשאיר אותם? << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> לא, אני רוצה שהמשטרה תעבוד קשה ותמצא ראיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בני, אתה יודע שדעתי בגדול נוטה לכיוונך, אבל אנחנו נמצאים בשלב אחר, ופה ללשכה יש תפקיד מאוד חשוב. אני לא אומר את זה בהדיפת דבריך, אבל הכנסת קיבלה החלטה. << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> השאלה אם להאריך את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו עוד לא שם. הכנסת קיבלה החלטה לאפשר למשטרה, לפרקליטות ולבתי המשפט את הכלי הזה, וקבעה שזו הוראת שעה לטובת הבחינה. לפחות לי מאוד יעזור אם לשכת עורכי הדין תוכל להצביע על פגמים בתהליך, על זה שקיווינו להשיג משהו ואנחנו לא מצליחים להשיג. זאת אומרת, אנחנו נחזור לדיון העקרוני כשנשאל האם להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, או נאריך את הוראת השעה. כרגע מאוד חשוב לנו להבין – ופה אני חושב שלסנגורים יש תפקיד מאוד חשוב. ואני גם מרשה לעצמי לומר שאני לא בטוח שהסנגוריה הציבורית היא זאת שמייצגת את רוב האנשים במקרים האלה, ואני אומר את זה מתוך הרבה כבוד לסנגוריה הפרטית. ללשכה יש תפקיד מאוד חשוב לעזור לנו להבין האם אתם מאתרים כשלים בשימוש בכלי הזה? האם אתם חושבים שהיד קלה על ההדק בבקשות ברמת המרחבים? אני די מעודד מהנתון שלא כל בקשה שעולה מהמרחב ומהמחוז מאושרת אוטומטית בתוך המשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. זה מוכיח תהליך - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, אין פה גלגול אחריות של אח"מ לעבר הפרקליטות – טוב, אתם תהיו הילד הרע. יש פה אחריות בתוך המשטרה לבחון את השימוש הזהיר בכלי הזה. אז שם אנחנו צריכים אתכם, בני. ואני מציע שבדיון הבא, וגם אשמח לשמוע מכם מחוץ לדיון איפה אתם חושבים שאנחנו לא משיגים את מטרת החוק. ואני מסכים עם נאור, שבסוף נצטרך לקיים עוד דיונים חסויים שבהם נראה את מידת האפקטיביות של הכלי הזה, האם הוא באמת אפקטיבי בפירוק דרג הביניים של הארגונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רעיון טוב מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד רעיונות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רק אחד כל פעם, אם אפשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני קונה שתקשיב לי פעם אחת כל דיון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בני, בבקשה. << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> אני מקבל. אני מודה לחבר הכנסת קריב על ההצעה, ואבדוק את זה, אעביר את זה הלאה. אני אישית לא ייצגתי בתיקים כאלה, אבל בהחלט שווה לעשות את הבירור הזה. וזה נכון שאנחנו שומעים פה מהדיווח העדכני שהייתה מסננת בתוך המשטרה. אנחנו גם שומעים על עשרה מקרים שזה הפך להיות לא רלוונטי. עשיתי את החישוב הקצר – עשרה שנעצרו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> אבל מהמספרים שציינתם, 18 מתוך ה-52 זה 34% שהפכו להיות לא רלוונטיים. זאת אומרת, הוקפאו על ידיכם, על ידי המשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הפכו להיות לא רלוונטיים להוצאת הצו. << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא הפכו להיות לא רלוונטיים מעצם המידע שהיה שם. << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> הטיעון הוא, וזה נאמר גם על ידי הפרקליטות, שעשרה נעצרו מסיבות אחרות, לאו דווקא כי תפסו אותם על מעשה אלימות חמור, ניסיון רצח, התיק הבשיל וכן הלאה. זאת אומרת שהמשפט הפלילי פועל. לא תמיד צריך את המשפט המנהלי בעניין הזה. יכול להיות שזה שליש. אני לא אומר שאין חשיבות לשני השלישים האחרים, אבל שליש הפך להיות לא נחוץ. זה מאוד בולט בדיווח שהגשתם בכתב בינואר, ששם עשרה מתוך 30 הוקפאו או בוטלו. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אדוני, אבל לפי הטיעון הזה, גם לא צריך לשים בלמים ברכב כי בסוף אחרי שהוא עושה תאונה, לא צריך בלמים. הדבר הזה הוא בדיוק אמצעי המניעה שהוא לא יעשה את זה. אם אתה אומר לי: הרכב כבר עשה תאונה, למה אני צריך בלמים? - - - << אורח >> בני שטיינברג: << אורח >> לא, לא נדחו בגלל - - - << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> הוא ממשיך לבצע עבירות, ועובדתית, אם עשרה מתוך האנשים שהצבענו עליהם, מתוך ה-18, נעצרו בגלל עבירה חדשה שהם ביצעו, גם אם זו לא עבירת רצח, אז יש פה איזושהי אמירה לגבי המסוכנות שלהם, שממשיכה להתקיים וגם מוכיחה את הטיעון הראשוני שלנו. תכף אתייחס לזה, אבל רק לענות לך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נתקדם, כי הזמן שלנו מאוד קצר. גבירתי רצתה לומר משהו שם? בבקשה. << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >> אני מייעוץ וחקיקה. אני לא יודעת אם המשטרה תראה את זה ככה, אבל אני מסתכלת על עשרת המקרים שנעצרו מסיבות אחרות כהגשמה של החוק. החוק בפירוש אומר שצריך להשתמש בזה, אם לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי. בשביל ליישם את החוק, אם אנחנו מיישמים אותו כמו שהתכוון המחוקק, חייבים להיות מקרים שבהם הדין הפלילי מקבל בכורה, ושם המקום שהמערכת הפלילית עובדת. אז מבחינתי, אם כבר, זו אינדיקציה לזה שהמערכת כולה מתנהגת נכון. אז אני דווקא לא חושבת שצריך לנקוט את זה לרעתנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. הערה חשובה מאוד. משטרה ואחרי זה גלעד, שיש לו אמירה. את האמירה החשובה נשאיר לסוף. נצא מפה עם טעם טוב. את גם רוצה משהו, נועה? בבקשה. << אורח >> נועה ברחד: << אורח >> רק לשאול אם היו הפרות של ההגבלות. << אורח >> דורון אחרק: << אורח >> בטח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן, הוגש כתב אישום. << אורח >> דורון אחרק: << אורח >> היה אפילו אחד שהורשע וישב שמונה חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם חלק מהדיווח. בגלל זה - - - << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> בדיוק, אני רוצה לדבר על זה, על נושא ההרתעה. כמה דברים, סליחה שאני עושה את זה קצת טלגרפית. אחד, כמו שאמרה פה נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה, העדיפות היא לפלילי תמיד. עדיין העדיפות לפלילי, גם לפני, גם אחרי. אם יש מידע שעכשיו הוא הולך זה, אז אנחנו נפעל, זה לא שזה פוטר משהו, זה אחד. שתיים, יש פה סינון משטרתי משמעותי. זאת אומרת, שמעתי הערות בשלב הצעת החוק שלא – יש פה סינון משטרתי משמעותי. המשטרה עושה את העבודה שלה. אנחנו, בייעוץ המשפטי, גם שותפים לזה, לכן אני מכיר את זה. עדיין, בעיניי יש פה פער זמנים שלא נכון ולא טוב. זאת אומרת, ברגע שאתם מדברים על פער זמנים – נכון, הוא היה ארבעה חודשים, שלושה חודשים, חודשיים. הוא התקצר, נכון, ועדיין, פער של חודש וחצי בין בקשה – במצב של היום זה עדיין פער שבעיניי לא הגיוני, לא סביר, והוא לא מאפשר מניעה משמעותית של הסיפור הזה. ושוב, צריך לראות את האיזון הזה. אנחנו כל הזמן נעים בין איזון של כמה אנחנו מסבכים את התהליך כדי לעשות עליו בקרה או פיקוח, או עושים אותו יותר מורכב, לבין קבוע הזמן. אם מצליחים להגיע לקבוע זמן קצר, אין בעיה, אפשר להוסיף מנגנוני בקרה. אבל כשקבוע הזמן עדיין בקבוע הזמן הזה, וצריך לזכור שיש פה יתרון שנצבר – ניסיון של המשטרה, ניסיון של בתי המשפט, ניסיון של הפרקליטות. הוא אמור לקצר את הזמן משמעותית. קבוע הזמן היום עדיין מאוד מאוד בעייתי. אם היינו מדברים פה על שבוע, הייתי אומר: בסדר, אבל זה לא המצב. אגב, מבחינת הפרקליטות, ובצדק, ואני לא בא לייצג את הפרקליטות, רף הראיות המנהליות שדורשת הפרקליטות הוא רף גבוה מאוד, רף גבוה מאוד לכל בקשה כזאת. לכן גם נדרשות ההשלמות והכול. אנחנו מגיעים לבתי משפט ברף מאוד גבוה. עובדתית, גם אף בקשה לא נדחתה על ידי בית משפט. אבל יכול להיות שבמקרים דחופים, ובקיצור, יש מקום גם לבחון. אני לא אומר, חס וחלילה, רף מתחת למה שקבע המחוקק, אבל היום אנחנו ברף הרבה יותר גבוה מזה. אז צריך לזכור גם את הנקודה הזאת. חשוב לדבר, וזו נקודה שלא עלתה פה, לחוק הזה יש השלכות, יש השפעה ויש הרתעה. יכול לדבר פה רענ"ח מחוז מרכז על מקרה פרטני, בלי להזכיר שמות, שצווי הגבלה שהוצאו כן מורידים את הפעילות של אותם אנשים, כן מפחיתים את אירועי הרצח וכן מונעים. זה נכון, אי-אפשר למדוד מניעה. זאת אומרת, אני לא יכול לדעת מה הוא לא עשה. אין לזה מספר – היום הוא לא עשה שתי רציחות, הוא לא עשה שלוש. ואם אתם רוצים, דורון – ועדיין, כשרואים את הירידה בכמויות במקום שבו הוצאנו צווים לגבי אנשים – וחשוב להבין, זה לא אדם שעשה עבירה פעם אחת, אלה אנשים שעיסוקם בפשע, שהם קמים בבוקר, וכמו שאני נוסע לעבודה, הוא נוסע לעבודה לדקור מישהו, לירות על בית או להרוג מישהו. זו העבודה שלו, בזה הוא מתעסק רוב הזמן שלו, לא כל הזמן. ולכן אותם אנשים שאנחנו כבר מביאים, זה לא על איזה חשד לאיזה עבירה שהוא עשה פעם, זה לא עובד ככה. צריך להבין שהמניעה הזאת, להגיד: מנעתם או לא מנעתם – אני לא יודע, כי יכול להיות שמחר בבוקר הוא יחליט לבצע את האירוע הזה, והרעיון הוא להרחיק אותו. ולכן בעיניי, להרתעה פה יש אפקט, היא כן מושגת. זאת אומרת, כן יש לחוק הזה הרתעה ויש לו אפקט, וצריך לדבר על זה, וחשוב שהוועדה תדע את זה. אבל, וזה אבל פה, צריך לזכור שלבנות תיק כזה של ראיות, להביא לפרקליטות, זו עבודה אדירה ותשומות אדירות שיחידה משקיעה, אדירות. לפעמים ימים ושבועות של לאסוף את המידע, לאגד אותו ולבחון אותו, ועושים עבודה אדירה. ובסוף-בסוף, אם חולף פרק זמן מאוד גדול בין השלב שבו היחידה עשתה את העבודה המושקעת הזאת לבין המצב שבו יוצא צו, זה משפיע, מצד אחד, על ההרתעה והכול, אבל מצד שני, גם על היכולת שלנו ועל המוטיבציה של היחידות לעשות את זה. כי יחידה שעשתה את זה היום ותקבל את הצו בעוד חודשיים, אומרת: אני פה משקיעה תשומות מטורפות, ובינתיים הוא ממשיך לעשות לי עבירות, הוא ממשיך לרצוח. אז צריך להבין שזה פוגע גם במוטיבציה של היחידות. שוב, משיחה, לא עם כולם, ואדוני גם, אבל בהתחלה, מבחינת תוצאה, אנשים רוצים את החוק הזה – אני מדבר על שוטרים ועל יחידות – חושבים שזה חוק יעיל ואפקטיבי, אבל בחלוף הזמן, הם אומרים: אנחנו כבר מאבדים את היכולת. למה? כי מצד אחד, סיפקנו מידע. מצד שני, הגיע לפרקליטות – נשלחנו להשלמה, ואז בהשלמה כבר היחידה לא רלוונטית, ושוב חוזרים, ואז זה מגיע לבית משפט וכבר עבר חודש וחצי. זאת אומרת, זה מעגל שקשה מאוד לצאת ממנו כי אתה כל הזמן צריך להזין אותו מחדש בידיעות חדשות, שלפעמים יש ולפעמים אין. גם הכיסוי על האנשים האלה לא תמיד מלא. אני מסיים. אני מתנצל על זה, אבל אלה דברים שחשוב שהוועדה תשמע אותם. בסוף זה מעגל שנמדד בחוליה החלשה ביותר שלו. זאת אומרת, אם אנחנו מתעכבים במקום מסוים, ולא משנה אם שאר התהליך עובד מצוין, מספיק שמקום אחד מתעכב וזה גורר אחורה את כל האירוע, וחייבים למצוא פתרון לפרקי הזמן. יכול להיות ששווה גם להוסיף אמצעים לפיקוח שיעזרו למשטרה. אני אומר את זה כי זה עדיין לא גובש לכדי הצעה משמעותית, אבל יכול להיות ששווה לשים אמצעי פיקוח נוספים על אותן הגבלות, כדי לאפשר למשטרה גם יותר בקלות לבחון שלא מפירים אותם. וכמובן לשמור על איזשהו רף, שמצד אחד, יענה לדרישות החוק במלואן, או, מצד שני, לא יהפוך את החוק הזה ללא רלוונטי מבחינת הזמן שלוקח לעשות אותו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יודע, גלעד, יש פה שאלה גם של תשומות כוח אדם. יכול להיות שהחוק הזה צריך לבוא ביחד עם איזושהי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עאידה, משפט סיום? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא רק משפט סיום, רציתי לשאול אם יש - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו חורגים בזמן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - להם את הפרופיל של אלה שהופעלו נגדם. כלומר, האם הם אלה מהדרג הגבוה בתוך הארגונים האלה או הביצועיסטים, בוא נגיד? << אורח >> דורון אחרק: << אורח >> אצלנו במרכז הדרג הגבוה מאוד. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> רובם ככולם של אלה שאושרו בבתי המשפט ושנכתבו עליהם בקשות הם דרג הכי מבצעי שיכול להיות בתוך הארגונים. חלק מהארגונים, מתוקף האבולוציה שלהם, זה ראש הארגון, וחלק מהארגונים אלה אנשים שהם לא מנהלים את הארגון אבל הם מספיק פעילים בתוך התחום המבצעי. זאת אומרת, הרוצחים, המבצעים, השותפים לפשע האמיתי שקורה, ולא - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא הקופים. << אורח >> אלון בנישו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, בבקשה, רצית אמירה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אמרתי לך מראש, אני מבקש לומר אמירה חריגה בנוף האמירות כאן. אדוני, לך ולי יש ויכוחים מרים. הם התנהלו גם בוועדה, הם התנהלו גם במליאה. גם לא אחת החלפנו זה עם זה מעין מהלומות ברשתות החברתיות, נכון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. אבל שמרנו על - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מעולם לא הבאתי את עצמי, גם ברגעים הכי קשים שלי למולך, וגם אתה לא עשית למולי מהלכים שבהם נכתבו מילים כמו "לך, דביל, יש כמה גינות שעיריית ראש העין עוד לא טיפחה, לך תשקה אותן, ואחר כך תעשה סיבוב בכפר קאסם, תצטלם, תתחבק כאילו לא חיסלת את הדודים שלהם ביהודה ושומרון". אלה דברים שנכתבו לפוליטיקאי בישראל שהוא לא חבר כנסת אבל הוא נבחר ציבור, כי הוא נבחר להיות יושב-ראש מפלגה, ליאיר גולן, אחרי שהוא העביר ביקורת מוצדקת מאוד על משטרת מודיעין, על מה שקרה עם גזירת הכיפה. אני חושב שגם אתה חושב שזה רגע לא מפואר של משטרת ישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ממש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> העובדה שקצין משטרה בכיר כותב מילים כאלה לנבחר ציבור ברשתות החברתיות היא בלתי נתפסת. לא היה צריך להעלות את זה, אלמלא עד לרגע זה – אומנם הציוץ נמחק, אבל לא יצאה שום תגובה של משטרת ישראל שמתנצלת בפני נבחר הציבור. היום זה יאיר גולן, מחר זה אתה, או אני. וכרגיל, נאמרו אמירות "ייבדק". מה בדיוק ייבדק, אם אין אמירה פיקודית שקצין בכיר, עוד מתחום החקירות, לא יכול לכתוב דבר כזה כלפי אף אזרח במדינת ישראל, אבל בוודאי לא כלפי נבחר ציבור? מכיוון שהאירוע הזה, שקרה לפני כמה ימים, מצטרף לאירועים נוספים, שבהם נגד משמעת במשטרת ישראל, ולא בפעם הראשונה, כותב את המילים הבאות: "שמאל זאת מחלה חשוכת מרפא, אל תצפה לאנושיות", נגד משמעת במשטרת ישראל – משטרת ישראל, שיודעת שהנגד מפרסם דברים כאלה בתדירות גבוהה, לא עושה דבר. שום מסר פיקודי לא יוצא לגבי הממלכתיות שנדרשת מקציני משטרה, גם כשהם מגיבים ברשתות. אז אני רוצה לשאול: איך אני אמור להתנהל למול קציני משטרה שמגיעים לכנסת, שמרשים לעצמם לקלל את יושב-ראש המפלגה שלי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אענה לך על זה בשיא הכנות שאפשר. בוא אתה ואני נמשיך לשמור על השפה שאנחנו רגילים בה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את זה נעשה, אבל זה לא מספיק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אטפל - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זו הוועדה שאחראית למשמעת ולממלכתיות של משטרת ישראל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אעביר את המסר למי שצריך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מצליח להבין. כדרך אגב, בוא אספר לך סיפור - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא עקבתי - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יצאו קצינים ממשטרת מודיעין במוצאי שבת, כשהציבור בא להפגין, ואמרו בשקט לחלק מהמפגינים: נעשתה כאן טעות. למה מפכ"ל המשטרה לא הרים טלפון לאותו יהודי שומר תורה ומצוות שגזרו לו את הכיפה? למה אחרי שקצין בכיר בתחום החקירות, התחום הכי רגיש, בעמידה הממלכתית של משטרת ישראל למול – אני איש שמאל גאה. מה אני צריך לחשוב כשגורמי חקירות או בגורמי משמעת במשטרת ישראל מדברים ככה על נבחרי ציבור ועל פוליטיקאים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, בוא לא ניקח עשב שוטה ונפגע בכל הפרחים האחרים, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם יטפלו בעשבים השוטים. אחרת, הם שולטים בערוגה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. משטרת ישראל מלאה בקצינים טובים ובמפקדים טובים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה נכון. התנצלות לעולם לא פוגעת באיכותו של אדם, היא רק מעלה את מעלתו. ועוד לא מאוחר שאותו קצין יתנצל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. גלעד, לא כיף לי לשמוע את זה, אני מבטיח לך שאני אתן את תשומת ליבי לעניין הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה מילים לסיכום הדיון הזה. אין ספק שאנחנו בתהליך למידה, ואני שמח שאנחנו בתהליך למידה. אני חושב שאנחנו גם בתהליך שיפור, וגם את זה צריך להבין. כל אחד מאיתנו, גם לשכת עורכי הדין, גם הפרקליטות, גם המשטרה, גם המשרד לבל"מ, גם אנחנו כוועדה צריכים לשבת ולראות איך אנחנו כן מתקנים, איך אנחנו כן משפרים, כי על היעילות של החוק הזה לי אין שום ספק. דרך אגב, שישה אנשים שמבינים איזה צרה הולכת ליפול עליהם ובורחים מהארץ, נהדר. ואני אומר לכם, אלה לא השישה היחידים. יש הרבה יותר שהבינו שזה עלול להגיע אליהם, וכבר לקחו את הרגליים והלכו. שמעתי את זה אתמול במחוז מרכז, הייתי אורח של מחוז מרכז אתמול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתי מעדיף לעצור אותם מאשר לברוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם אני. אבל אם אני לא מצליח, אז לפחות שלא יהיו פה ולא יפגעו בנו, לא יבריחו נשק ולא ירצחו אף אחד אחר. אבל בתוך התהליך הזה, גם למשטרה וגם לפרקליטות, צריך לראות איך אנחנו כן מחדדים את אלמנט הזמן, המשטרה – להגדיר את רמת הדחיפות, ואתם, בפרקליטות – לתת מענה לרמת הדחיפות הזאת. יכול להיות שנצטרך להוסיף את זה גם לחקיקה, בהנחה שגם נלך להארכת הוראת השעה. אני מזכיר לכם, זו מטרת החוק, להגן על הציבור. ואני חושב שאנחנו מגינים על הציבור. כל אחד יכול להסתכל, להגיד: שליש פחות, שליש יותר, 39 שראש אח"מ לא אישר, 52 שהוא אישר ו-22 שבוצע עליהם. חברים, אנחנו עזרנו לציבור להיות מוגן יותר. ככה אני מסתכל על זה. עכשיו צריך לראות איך עושים את זה יותר טוב ויותר הרבה, כי אמר פה גלעד בהט דבר מאוד חשוב, שעליו דיברנו פחות פה. אני שומע את זה מכל המחוזות שהייתי בהם, אלמנט ההרתעה שיש לצו הזה על ארגוני הפשיעה יוצא דופן מהדברים האחרים שבוצעו עד היום. ואני נוטה להאמין למי שמספר לי את הסיפור הזה, כי זה לא סיפור, זאת אמירה חד-ערכית. יש בצווים האלה הרתעה. בואו נממש גם את זה, כי הרתעה זה מושג שאנחנו לא ממש טובים בו, גם במקומות אחרים. תודה רבה. נתכונן לדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:41. << סיום >>