פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 559 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, י"ט באייר התשפ"ו (06 במאי 2026), שעה 11:34 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמרות כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה, לסטודנטים הלומדים במכללות או במכינות שבפיקוח המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע במשרד העבודה), התשפ"ו-2025 << נושא >> ייתכנו הצבעות נכחו: חברי הוועדה: אכרם חסון – מ"מ היו"ר מוזמנים: עטרת נס שטרנברג – עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה שרית שטיינר – ניהול מיחשוב ומיזמים, מה"ט, משרד העבודה דליה שילי יריחובר – עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה הדיל יונס – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רחלי סונגו – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים סיוון קורן – יו"ר, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית משתתפים באמצעים מקוונים: חן אבישר – עו"ד, המועצה להשכלה גבוהה ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: אתי דנן ענת רגב – רכזת פרלמנטרית רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות זכויות הסטודנט (התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמרות כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה, לסטודנטים הלומדים במכללות או במכינות שבפיקוח המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע במשרד העבודה), התשפ"ו-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, כאשר על סדר-היום תקנות זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים הלומדים במכללות שבפיקוח המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, מה"ט במשרד העבודה, עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחה אומנה). אני כמובן מחליף את יושב-ראש הוועדה בדיון הזה. קראתי קצת על הנושא, ואני אומר: אסור לנו שיהיו הבדלים בין הסטודנטים או בזכויות הסטודנטים. כל הסטודנטים מבחינתנו הם שווים, ולכן חשוב מאוד שהדיון הזה מתקיים, כדי שנעשה צדק עם הסטודנטים וגם עם בני זוגם. גם הופתעתי מכך שהמל"ג לא לקח אחריות שנים רבות על הנושא הזה, בגלל שכנראה המכללות האלה שייכות למה"ט, למשרד העבודה, אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים שיהיה שוויון בין כולם, וניתן מענה לדרישות כל סטודנט וכל סטודנטית בארץ. בהתחלה אני אבקש מעו"ד נירה שתסביר לנו ותדריך אותנו לאן אנחנו רוצים להגיע בסופו של דבר. בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בוקר טוב. נפתח ברקע לדיון הזה. חוק זכויות הסטודנט קובע, בפרק ג', שמוסד יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים ולסטודנטיות עקב טיפולי פוריות, הריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה. בעניין הזה, ההוראות צריכות להיקבע לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים של כל מוסד ומוסד ולפי כללים שתקבע המועצה להשכלה גבוהה. בעניין הזה, המועצה להשכלה גבוהה קבעה כללים ב-2012 לגבי סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, שגם עודכנו ב-2018, אבל החוק קובע שלגבי המכללות הטכנולוגיות, מוסדות שפועלים תחת משרד העבודה, השר הוא זה שיקבע. כתוב בחוק "שר התמ"ת" – כמובן שהיום זה שר העבודה, הסמכויות הועברו, והוועדה הזאת אמורה לאשר את אותן תקנות שקובע שר העבודה לגבי המוסדות הללו. וכאן אנחנו נפגשים. כיום אני מבינה שהדברים כן פועלים במוסדות הללו, במכללות, שאלה מכללות להנדסאים וטכנאים, בדרך כלל, למי שלא מכיר, על פי הוראות או חוזרים שמתפרסמים, אבל אנחנו מעגנים כאן את הנושא בתקנות לפי החוק. מטבע הדברים, לא אמור להיות הבדל שהוא לא רלוונטי, ולא אמור להיות שינוי בין מה שסטודנטים זכאים לו לפי כללי המל"ג לבין מה שהסטודנטים במכללות הטכנולוגיות זכאים לו. כללי המל"ג מולכים לנו על השולחן, לפנינו. אנחנו גם נעקוב ונראה איפה יש שינויים ונבקש להבין למה. יכול להיות שיש הבחנות שהן רלוונטיות, מכיוון שלא מדובר באותו סוג מוסד – עובדה שבאמת היחס של החוק למוסדות האלה של מה"ט הוא שונה, ולכן יש מקום לעשות את אותה הבחנה – ויכול להיות שיש מקומות שבהם ההבחנה היא לא רלוונטית, ואנחנו צריכים להבין את המקור שלה ולדון בעניין. באתי בדברים עם נציגי משרדי הממשלה בעניין הזה. יש משהו שכבר שונה בנוסח בעקבות הערות שהעליתי ודיון שעשינו מאחורי הקלעים. הערות נוספות כתובות על אותו נוסח שאני ביקשתי שיניחו על שולחן הוועדה, הנוסח עם הצבע. הערות כתובות כאן, בצד. בנוסף, קיבלנו הערות גם משדולת הנשים, והקליניקה למשפט ומגדר במכללה מינהל. גם הם לפנינו, ויש כאן גם נציגה שאני מניחה שתעלה את הדברים. אני מציעה שנתחיל בהקראה, נעצור סעיף-סעיף, תסבירו קודם כול מה אומר הסעיף, נתייחס להערות שהעליתי, נשמע הערות נוספות, וכך נתקדם. אני מתחילה בהקראה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> טיוטת תקנות זכויות הסטודנט (התאמות לסטודנטים הלומדים במכללות שבפיקוח המכון הממשלתי להכשרה וטכנולוגיה ובמדע, מה"ט במשרד העבודה עקב טיפולי פוריות, הריון, לידה, אימוץ, קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה), התשפ"ו–2025 בתוקף סמכותי לפי סעיף 19ב(ב) לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, (להלן – החוק), ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: פרק א': פרשנות הגדרות 1. בתקנות אלה: "בחינה פנימית" – בחינה שהמכללה עורכת ומפקחת עליה, כנדרש בתוכנית הלימודים של מה"ט; "בחינת גמר ממשלתית" – בחינה שנערכת על ידי מה"ט; "דרישה מוקדמת" – השתתפות בקורס, בחינה או מטלה המהווים תנאי להשתתפות בקורס אחר, בחינה אחרת או מטלה אחרת או לקבלה לשנת לימודים מתקדמת; "אירוע מזכה" – טיפולי פוריות, הריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה מיועד או כהורה במשפחת אומנה, ובכלל זה עניינים המפורטים בסעיף 19ב(ג) לחוק, של סטודנט או של בן או בת זוגו, לפי העניין, ובכפוף לאמור בתקנות אלה; וכאן נמחקה הפניה לחוק עבודת נשים מראש. "התאמה" – התאמה לפי תקנות 4 עד 14 שהסטודנט זכאי לה מפאת היעדרות בשל אירוע מזכה; "חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים" – חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012; "מה"ט" – המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע במשרד העבודה; "מטלה" – דרישה לימודית שמתחייבת מתוכנית הלימודים של מה"ט או של המכללה, ובכלל זה בחינה, תרגיל עבודה ודוח מעבדה; "מכינה טכנולוגית" – מסגרת לימודית שמה"ט הכיר בה, במסגרתה ניתנת האפשרות לסטודנט להשלים פערי ידע לצורך עמידתו בתנאי הקבלה הנדרשים ללימודים במסלולי ההכשרה להנדסאי או לטכנאי מוסמך, כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים; "מכללה" – מוסד להכשרת הנדסאים וטכנאים, לפי פסקה (5) להגדרה "מוסד" בחוק זכויות הסטודנט, לרבות מכינה טכנולוגית שנערכת במסגרתו; "הוראות המכללה" – הוראות בדבר התאמות אשר קבעה המכללה לפי תקנות אלה בהתאם לסעיף 19ב לחוק, לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים במכללה, ואם אין במכללה אגודת סטודנטים – לאחר התייעצות עם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל; "סטודנט" – מי שלומד במוסד לפי פסקה (5) להגדרה "מוסד" בחוק; "פרויקט גמר" – עבודת גמר שמגיש הסטודנט עם סיום לימודיו, ובכלל זה בחינה בעל פה על העבודה. ההגדרות ברורות, אבל לגבי אירוע מזכה, אני מציעה שאולי תסבירו למה נמחקה ההפניה לחוק עבודת נשים, ומה נכלל כרגע בהגדרה "אירוע מזכה", שזה האירוע שמזכה בהתאמות ובזכאויות השונות. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> עו"ד דליה שילי יריחובר, הלשכה המשפטית, משרד העבודה. אנחנו הכנסנו להגדרה של אירוע מזכה את המקרים השונים שבגינם תינתן התאמה, כאשר יחד עם זאת, לאורך כל התקנות יש ממש פירוט של מהי ההתאמה ובאיזה מקרים. עוד משהו שנכלל בנושא של אירוע מזכה זו העובדה שאנחנו מסתכלים על הסטודנט, אבל גם על בן הזוג של מישהי שעברה את אותם דברים, אם זה טיפולי פוריות, הריון, לידה וכו', ואנחנו מאחדים פה את ההגדרה של אירוע מזכה ביחס לכל האנשים הללו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש כאן הערה? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כן. רחלי סונגו, גדולת הנשים בישראל. ההגדרה פה לאירוע מזכה היא "בן או בת זוגו, לפי העניין", ואנחנו מבקשות להוסיף גם "או הורה או אחר של הילד". זה נועד במקרים של בני זוג לשעבר או של הורות משותפת, שאנחנו גם רוצים לתת להם את כל ההטבות האלה. כיום המגמה בכל החקיקה היא שלא מדברים על בן או בת זוג אלא "הורה או אחר של הילד". זו ההגדרה. אני יכולה לתת גם כל החוקים הרלוונטיים. אנחנו גם הוספנו את זה עכשיו במסגרת תיקון חוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון בוועדה זו, בחוק זכויות הסטודנט, על הנושא של הזכויות של סטודנטים מילואימניקים, שזה התייחס לבת זוג או לבת זוג לשעבר. כאן, במקום "בת זוג לשעבר" – זה "הורה אחר של הילד". זה נמצא פה עכשיו בהליכי חקיקה. אנחנו חושבות שזה נכון להכניס את זה גם פה, כי בסופו של יום, אם יש הורות משותפת – זה אותו הדבר. האינטרסים וכל הרצון הם אותו הדבר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא חל בצורה גורפת. צריך להבחין בין המקרים השונים. במשפחת אומנה זה לא רלוונטי; באימוץ זה לא רלוונטי. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> גם היריון ולידה זה לא משהו שקורה בין בני זוג שנפרדו. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כמובן שזה קורה. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> לכן המקרים האלה הם רלוונטיים למקרים של בני זוג שחיים ביחד ומקיימים חיים משותפים וזוגיות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא לזה התכוונתי, סליחה, זה ברור. הכוונה היא, למשל, לבני זוג שנפרדו במהלך היריון – ברור שקיימים הרבה מאוד מקרים כאלה; הורות משותפת שלי מלכתחילה - - - << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> זה נכון. באמת יכול להיות מצב כזה שזה בת או בן זוג שהם כבר לא בני זוג באמת, אבל הוא ההורה של הילד. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> יחד עם זאת, אני קצת חוששת מלהרחיב את ההגדרה ולהרחיק את המעגל בגלל המשמעויות מבחינת הלימודים עצמם. זאת אומרת, בסוף ברירת המחדל היא שזה בין בני הזוג, או ההורים של אותו ילד שנולד. זו נראית לי באמת פרשנות מרחיבה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זו ממש לא פרשנות מרחיבה. אנחנו בשנת 2026. הפוך, זו פרשנות שהיא שמרנית. היום יש המון משפחות מכל מיני סוגים ומכל מיני דברים. סתם לסבר את האוזן, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה שונה בהתאם; חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה); חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מציעה שאנחנו לא נעשה כאן תיקון גורף. יש לפנינו רשימה סגורה וברורה מאוד שהחוק מסמיך אותנו לטפל בה. בואו נדבר בהחלט על המקרים השונים ונבין איפה יכול להיות רלוונטי או איפה עלולה לקרות תקלה אם לא נתקן את מה שכתוב כאן. החוק מדבר על טיפולי פוריות. בטיפולי פוריות אני מניחה שהורות משותפת יכולה להיות רלוונטית. אם בן הזוג או האבא המיועד מלווה – האבא נדרש להיות בטיפולי פוריות, או האבא העתידי נדרש להיות לפעמים נוכח. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> כן, אבל אם הוא בן זוג – הוא כבר נכלל. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> הוא לא בן זוג. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> המקרים שמתייחסים אליהם הם שהם כבר לא בני זוג, אבל אני לא - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אני מדברת על הורות משותפת. הכוונה היא לאנשים שעושים ביניהם הסכם להיות הורים אבל הם לא בני זוג. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בדיוק. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ואז, למשל, בטיפולי פוריות זה יכול להיות רלוונטי שהאבא המיועד חייב להיות נוכח. הוא חייב להיות נוכח בהחזרת עוברים, בחתימה על הסכמים – הוא צריך להיות נוכח. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> והם לא בני זוג. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא משהו שאפשר לתזמן, וזה באמת משהו שיכול באמת לחייב היעדרות. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> הדבר היחיד אבל שאני תוהה לגביו זו העובדה שבכללים של המל"ג ההגדרה המרחיבה הזו לא מופיעה, ואז אנחנו יוצרים פה איזושהי עיוות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> עכשיו זה בהליכים של שינוי, בוועדה הזאת. עברנו קריאה ראשונה ואנחנו לקראת הקריאה השנייה והשלישית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה שהיה בוועדה דיבר על מילואים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני יכולה להגיד בדיוק את הסעיף שזה היה רלוונטי, אבל זה הולך להשתנות גם בחוק - - - << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> עו"ד עטרת נס שטרנברג ממשרד העבודה. אם כרגע מתבצע פה בוועדה סוג של מיפוי כדי להכיר מהו הורה אחר של הילד – הרי, זו הגדרה רחבה מאוד שאנחנו לא יכולים לעמוד בה, והיא תיצור עמימות מסוימת – אולי בואו נעביר את התקנות כמו שהן, וככל שיתקבל איזשהו תיקון חוק שאומר או מגדיר מצב אחר של ההורות, גם אנחנו נעשה השלכה גורפת - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא חושבת שהתיקון הזה בחוק יהיה דווקא רלוונטי לזה. אתם מכילים אותו גם על פרק - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> יכול להיות שזה לא יהיה רלוונטי, אבל - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא רוצה לסמוך על חוק שעוד לא עבר. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> בדיוק, בואו נמתין. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, להיפך, אני חושבת שאם אנחנו יודעים כאן על מקרה שבו זה יהיה רלוונטי – בואו נכניס את זה ושהמל"ג תתמודד ותשווה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> יכול להיות שאולי יש עוד גופים רלוונטיים שכרגע בהצעת חוק שם, שכן בוחנים את הדברים, ויכול להיות שמדייקו את הדברים יותר נכון. אני, על סמך הידע שלנו, לא הייתי רוצה לקבוע משהו שאולי אחר כך גם ייצור נזק. הייתי מעדיפה לייצר את זה, כמו שעכשיו אנחנו רואים את זה, בני ובנות זוג. ככל שיתקבל איזשהו תיקון חקיקה, אנחנו נטעים את עצמנו כמו עם המל"ג. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני לא מבין, למה שזה יעשה נזק? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אם אנחנו דנים בוועדה בדברים עקרוניים, ואנחנו מאמינים שזו הדרך וכך צריך לתקן, שהמל"ג ילך אחרינו. אנחנו נדאג שגם המל"ג יתיישר בזה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בשביל זה אנחנו מקיימים כאן דיון ענייני. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אין בעיה, הכוונה שלנו היא שיכול להיות שיש דקויות שכרגע אנחנו לא חשופים אליהן. אנחנו בעד לתת זכויות מטיבות, אבל לתת אותן נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כרגע אין הגדרה של בן זוג בחוק זכויות הסטודנט בכל מקרה. כלומר, זה לא שהחוק המסמיך מגביל אותנו להגדרה מסוימת של בן זוג. המל"ג יצר את זה בכללים, וגם שם הוא לא מגדיר בן זוג. יכול להיות שהתיקון שנעשה פה יהיה אוטומטית משהו שגם המל"ג יצטרך לתקן בכללים. אני לא רואה משהו שמגביל אותנו מבחינת ההסמכה בחוק לעשות את התיקון הזה עכשיו. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני יכולה לבדוק לכם איך זה מוגדר בחוקים האחרים. בכל החקיקה זה מוגדר "הורה או אחר של הילד". כך זה מוגדר. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אבל הורה אחר של הילד זה משהו רחב מאוד. זה יכול ליצור גם סוג של עמימות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> פשוט לא בחנו את זה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זה הורה אחר של הילד בהיבט של טיפולי פוריות? הורה אחר של הילד באיזה היבט? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, הרי בטיפולי פוריות, בקצה אמור להיות ילד, ויש כאן הורה מיועד. אגב, ההורה מיועד מופיע - - - << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> ההורה מיועד כאן מתייחס רק לקבלת ילד למשמורת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון. אני אומרת שיכול להיות שאנחנו יכולים להגדיר "הורה מיועד" גם בטיפולי פוריות. בסופו של דבר, מלבד האימא הנושאת, שהיא אם הילד, או אגב, יש גם פונדקאיות שלטעמי לא מקבלות מענה בתקנות האלה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זו נקודה חשובה מאוד. את צודקת לגמרי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש הרבה נשים היום, במיוחד מאז שיש חוק - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו נכתוב את כל הנקודות החשובות וננסה לטפל בהן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון. אלה עניינים מורכבים, שלא נדרשו לחלק מהם. אנחנו לא חייבים להצביע היום. אנחנו יכולים לכתוב את זה, לתת זמן למשרד העבודה לחשוב על הדברים, אולי אפילו לדבר עם המל"ג ועם ההתאחדות – חייבים בכל מקרה להתייעץ עם התאחדות הסטודנטים – ולהביא נוסח מעודכן להצבעה במועד סמוך. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בהחלט. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> שירה, מנהלת מה"ט. אם אפשרי, אנחנו נשמח ללכת הביתה ולדון על זה, כי אנחנו לא מכירים ואנחנו רוצים להבין את המשמעויות, וגם לדבר עם המל"ג, ולא לקבל החלטות כרגע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה משהו שאמור להתעכב. מבחינתנו אפשר לעשות דיון גם בעוד שבוע-שבועיים, כדי באמת להעביר את זה, כי חשוב לנו שזה יעבור. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אנחנו נשמח כדי לבחון את המשמעויות. אנחנו לא נערכנו לזה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אגב, בינתיים הסטודנטים מקבלים את כל הזכויות שיש להם לפי ההוראות הפנימיות, כן? רק לוודא שאנחנו לא מעכבים חלילה. אוקיי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> נכתוב את כל הנקודות ונמשיך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם כך, אנחנו מדברים על ההורה המיועד – משהו שיכול להיות רלוונטי לטיפולי פוריות, וכמובן להיריון – ואנחנו מדברים על המקרה של הורות משותפת. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גם לידה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ולידה, כמובן. זה לא משהו שצריך להיות מסובך, אגב. אם אין עוד הערות, אנחנו ממשיכים. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> זו לא ההגדרה שאתם נתתם. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון, כי זו ההגדרה הנכונה. זו ההגדרה של החקיקה בישראל, "הורה או אחר של הילד", כי זה יכול להיות גם בני זוג לשעבר. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> זו חקיקה קיימת? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כן. לשלוח לכם את החקיקה? אני אשלח לך אחר כך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לגבי בן זוג לשעבר, זה דיון אחר לדעתי. יש הבדל בין הורה מיועד, שנעשה הסכם בין שני ההורים ללדת ביחד ילד והם לא בני זוג, ויש רבים כאלה היום. לפעמים אפילו לחלקם יש בני זוג אחרים. ולכן זה קריטי מאוד שזה לא יהיה רק בן זוג. למשל, לזוגות מאותו מין הרבה פעמים יש בני זוג אחרים, שהם מוגדרים כבני זוג לצרכי ניהול משק בית משותף, אבל הם בפירוש לא ההורה המיועד של הילד. לכן זה באמת רלוונטי. לגבי בן זוג לשעבר, אני מודה שאני מנסה להבין מה המקרים הרלוונטיים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני אסביר, גברתי. יש אישה שיש לה בן זוג, היא בהיריון – ולצערי יש הרבה מקרים כאלה, בעיקר של מילואימניקים, בגלל המלחמות וכל הדברים שקרו – והם נפרדים תוך כדי. עכשיו האישה בהיריון והם בני זוג לשעבר. האם הם לא זכאים לאותם דברים כמו בני הזוג מבחינת חופשת הלידה? מבחינת ההקלות? יש להם ילד משותף. יש להם ילדים משותפים. בגלל זה ההגדרות בכל החקיקה עכשיו זה "הורה או אחר של הילד", כי אנחנו לא מסתכלים - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה יכול להיות רלוונטי לחלק מההוראות. מן הסתם, הוא יכול להגיד שהוא היה בלידה – אין חובה, אבל זה יכול להיות רלוונטי – או טיפול בילד בשנה הראשונה לחייו שיש פה. גם זה יכול להיות רלוונטי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני מזכירה שאנחנו בשנת 2026; יש המון משפחות, והרבה מאוד סוגים של הורות, בגלל זה, אני מזכירה עוד פעם, מגמת החקיקה בישראל עכשיו לא מדברת יותר על בת זוג, אלא הורה או אחר של הילד. ואני אשלח לכם את החקיקה, כי עשיתי על זה גם עבודה מול המל"ג. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> ועמדת המל"ג? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> הם הסכימו בסוף. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המל"ג נמצא בזום? אולי נשמע מה יש להם להגיד. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אנחנו יודעים מה תוקן לגבי המילואים, אבל הכללים לגבי הסטודנטים בטיפולי - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כי זה עוד לא הגיע לשולחן הכנסת. דרך אגב, אנחנו בהליכים מול המל"ג לגבי כל הנושאים האלה, כי צריך לעדכן את כל הנושאים האלה גם אצל המל"ג. אני חושבת שהדבר הנכון היה לעדכן את המל"ג, ואז אולי גם את האחרים, ובאמת חבל שהמל"ג לא פה. אולי אפשר להעלות אותם. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> נירה, אני מציעה שאנחנו נעשה קצת חשיבה, כי זה קשור - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בואו נשמע את המל"ג בכל זאת. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> חן אבישר, בבקשה תציגי את עצמך, ואנחנו רוצים לשמוע את תגובתך. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית במל"ג. אני רק רוצה להבין מה בדיוק השאלה שמופנית אלינו. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להוסיף הגדרה לגבי הורים מיועדים שאינם בני זוג של סטודנטים, לאור העובדה שיש הסכמי הורות משותפת, שעשויים להיות רלוונטיים לחלק מהאירועים המזכים. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> ובעיקר על בן זוג לשעבר. זה עיקר הדיון כרגע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם על בן זוג לשעבר וגם על מה שנקרא הורה בהורות משותפת, או הורה מיועד של ילד שלגביו עושים טיפולי פריון, שתהיה לגביו לידה, אבל הוא לא בן זוג. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> לדעתי באופן כללי, בכללים שלנו כרגע, אין בכלל התייחסות, לא לגבי הזוג ולא להורה האחר של הילד. אם נידרש להתייחס לזה – אנחנו צריכים לעשות בחינה כוללת. זה לא משהו שאני יכולה להשיב עליו עכשיו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כרגע יש כוונה להתייחס לזה בתקנות שאנחנו מעבירים כאן. תתייחסו לזה אצלכם בכללים לאחר מכן. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> נעשה דיון ונבחן את זה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אני מציעה שנתייחס יחד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אגב, הכללים מתייחסים לבני זוג. יש סעיף בכללים, סעיף 13, כלל מס' 13, שאומר: "בן או בת זוג של סטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה" וכדומה. יש התייחסות לבני זוג, אבל אנחנו אומרים שההתייחסות הזאת לא ממצה את כל האנשים שנקלעים לסיטואציה, כי לא כולם בני זוג. חלקם מיועדים להיות הורים של אותו ילד שבעטיו אותו היריון, אותו טיפול פוריות וכדומה, ולידה, אבל הם לא מופיעים כאן. הם עלולים להיות מוצאים מהכללים. לכן אנחנו מתכוונים להתייחס לזה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> צריך להתייחס לזה, אבל אני לא חושבת שהתקנות שלנו הן המקום הראשון שבהן צריך להתייחס לזה, כי בסוף אנחנו רק 15% מהסטודנטים. נכון יותר שההגדרה הזו תקרה דווקא דרך הכללים של המל"ג, קודם כול, ולאחר מכן בתקנות שהן - - - << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> או בדיון משותף. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> כן, או בדיון משותף. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> זו הפלטפורמה הלא-נכונה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> המל"ג הוזמן לדיון הזה. אני אמרתי שעלולות להיות השלכות של הדיון הזה על כללי המל"ג. הדיון כאן הוא מעמיק. השר מחויב תחת הכללים של המשפט המינהלי לכך שלא ייגרעו זכויות מסטודנטים במכללות, אבל אם הנושא עומד לדיון, יש מציאות חדשה, אנחנו דנים בה, היא רלוונטית, ואנחנו חושבים שהזכויות האלה צריכות לחסות תחת התקנות של השר – אני חושבת שהשר לא חייב לחכות שהמל"ג יעשה כללים אחרים. המל"ג יכול להשתתף כאן בדיון וללמוד ממה שאנחנו עושים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. אני גם רוצה להוסיף ש-36.7% מהתלמידים במוסדות של מה"ט הן נשים. 34% ממקבלות התעודות הן נשים. אנחנו צריכים להגן עליהן ועל - - - << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> נכון. זה כבר יותר. אני לא יודעת ממתי הנתונים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה מ-2023. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> היום זה כבר יותר כמו 40%, אבל מתוך אותן נשים – אני לא זוכרת בדיוק את המספר, אבל שיעור גבוה זה תלמידות בסמינרים החרדים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אם כך, בכלל הן אימהות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לא, הן מיד אחרי בית הספר. זה כמו י"ג-י"ד. זאת אומרת, הן בנות 18 עד 19.5-20. ייתכן שהן יהיו אימהות, אבל זה לא הרוב. אני לא נגד; אני רק אומרת שאני לא בטוחה שתקנות מה"ט בנושא, בדיון הספציפי הזה, זו הפלטפורמה המדויקת לקבל החלטות על סוגים נוספים של הורות. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות דיון משותף עם המל"ג, לקבל איזושהי עמדה, להבין את הנתונים – כמה כאלה יש, על מה אנחנו מדברים, איך אנחנו מזהים את זה וכו' - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא משנה. אם החוק מחייב אותנו להתייחס למצב – אני לא חושבת שהמספר משנה. מבחינתי, גם אם היית אומרת לי שיש 15% הסטודנטים במכללות האלה שהן נשים זה לא היה משנה. ה-15% האלה גם זכאיות. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> איך מזהים? איך אנחנו יודעים מה האסמכתאות? זאת אומרת, יש פה גם היבטים נוספים. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אני לא אומרת שלא. אני רק אומרת שאנחנו לא יכולים כרגע לקבל החלטה, ואנחנו מבקשים אפשרות לעבור על זה יחד עם המל"ג. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו הזמנו את המל"ג והם היו אמורים להיות כאן, והם העדיפו בסופו של דבר להיות בזום. אנחנו נדאג קודם כול להתקדם, להגיע לכל הנקודות, לשמוע וגם לשמוע את הדעות שלכם, ואחרי זה נעשה דיון, שהמל"ג יבואו ויהיו נוכחים כאן, ונסכם. גם אם המל"ג לא חשב על זה בהתחלה, אנחנו נמצאים כאן עכשיו בחקיקה חשובה מאוד, שתתן שוויון ותענה על כל הדרישות לכל הסטודנטים, ולכן נמשיך וגם המל"ג יאמץ את זה. אין תורה מסיני; אנחנו קובעים כאן בוועדות, ומה שמתאים לסטודנטים זה גם לסטודנטים של המל"ג וגם של משרד העבודה. נציגת הסטודנטים, את רוצה להגיד משהו? יושבת-ראש התאחדות הסטודנטים. << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> שלום לכולם. בסוף, מה שאנחנו נגיד כאן הוא המובן מאליו. אני מרגישה שזה החלת דין סטודנטיאלי אחד שהוא זהה למל"ג ולמה"ט. הוא אפילו מתבקש. בסוף, ההצעה הזאת באה לתקן איזשהו עיוות של פער בין-מוסדי. אנחנו רואים את זה בהרבה מאוד צירים. קודם כול, אני מברכת על כך, ואני חושבת שזו גם זכות יסוד שלא צריכה להיעצר בשערי המכללות הטכנולוגיות ולהיפתח לכולם. אני כן אגיד שחשוב שהדבר הזה ייפתר בהקדם. אני לא יודעת מה מסגרת הזמנים שהוועדה מקדישה, אבל כל הנושא של היעדר זכויות מעוגנות הוא בין הגורמים המשמעותיים ביותר לנשירה מלימודים. אנחנו רוצים לצמצם את זה עד כמה שאפשר ולתת את רשת הביטחון הזו לסטודנטית, ולכן זה כלי שקריטי שנתחיל לקדם אותו כבר בהקדם, וגם אם יש פערים – אנחנו נשמח לעשות את השולחן העגול הזה כמה שיותר מוקדם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש באמת נשירה בגלל זכויות, למרות שהכללים קיימים? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש לך נתונים? << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> יש לנו נתונים. אנחנו יכולים להביא אותם לישיבה הבאה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> של מה"ט או של המל"ג? << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> גם וגם. הנדסאים עונים על הסקרים שלנו. באופן מפתיע, זה קורה לא מעט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נשירה בגלל היעדר זכויות? << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> היעדר זכויות באופן רחב, ובין היתר שאין הסדרה שבה משווים זכויות בין מל"ג למה"ט. זה בהחלט גורם משפיע. תחשבו שבסוף, סטודנט מדבר עם חברים שלו לספסל הלימודים במקומות אחרים. אנחנו רואים את זה בלי קשר לסקרים שאנחנו עושים. אפילו בתוך מוסדות מל"ג, כשרואים חוסר אחידות – סטודנט בסוף יודע מה קורה במוסדות אחרים, וזה יושב עליו, בין אם הוא יוצא להילחם ובין אם זאת אישה שיולדת בבית. אנחנו גם יודעים שיש מחסור בהנדסאים והנדסאיות במשק, ואנחנו רוצים לעודד כמה שיותר מהאוכלוסיות להגיע וללמוד שם, ולכן אני חושבת שהעברת התקנות זה מחזק ומכפיל כוח, ואנחנו כאן לשיתופי הפעולה. וכמובן, כמו שאמרת בהתחלה, יש הרבה מוסדות להנדסאים שאין להם אגודות סטודנטים בכלל. זאת אומרת, הרבה מוסדות חרדיים, ולא רק חרדיים, אלא גם מוסדות שאגודת הסטודנטים לא מעוגנת שם בצורה עצמאית. לכן אנחנו כאן לכל מה שצריך, לכל שיח בנושא, וגם דיברנו לפני הוועדה. אני בעיקר מברכת ומאחלת בהצלחה, ואנחנו נתגייס לכל שיח שיתכנס בהתאם ובהקדם כדי לקדם את זה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> סיוון, תדאגי בבקשה לשלוח לנו את הנתונים. << אורח >> סיוון קורן: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני ממשיכה לסעיף 2. פרק ב': רכז התאמות רכז התאמות ותפקידיו 2. (א) מכללה תמנה רכז התאמות אשר תפקידיו יהיו אלה: פה עשיתי שינוי קטן מבחינה ניסוחית. מוצע; אני חושבת שזה יותר נכון. (1) לסייע לסטודנט בהגשת בקשה להתאמות לפי תקנה 3; (2) לקשר בין הסטודנט לבין מה"ט בכל הנוגע להתאמות שעניינן בחינת גמר ממשלתית או פרויקט גמר; (3) לקבוע התאמות לסטודנט לפי הוראות המכללה ובתיאום עם המרצה, לאחר שסטודנט יגיש בקשה להתאמות לפי תקנה 3; (4) לערוך מעקב אחר ביצוע ההתאמות ותיאום עם הגורמים הנוגעים לעניין במכללה לצורך ביצוען; (5) לטפל בתלונות סטודנטים בנושא ביצוע התאמות; (6) להביא את נושא ההתאמות בפתיחת כל שנת לימודים לידיעת הסגל האקדמי, הסגל המינהלי והסטודנטים במכללה; אני הצעתי להוסיף את זה בסוף. לא ראיתי שזה פה. (7) לסייע לסטודנטים בכל עניין אחר הנמצא במסגרת תפקידו. (ב) מכללה תביא לידיעת הסטודנטים את הפרטים הדרושים לשם פנייה לרכז ההתאמות. (ג) רכז ההתאמות ישמור על חיסיון המסמכים הקשורים לבקשה להתאמות שיועברו אליו. אתם רוצים שזה יהיה על כל המסמכים? יש מסמכים רפואיים שכמובן שצריך לשמור עליהם בצורה מסוימת, ושם יש מקום להחמרה. השאלה היא אם זה לא יקשה, אם יש משהו שהוא לאו דווקא רפואי, אם הוא לא יוכל להעביר אותו. יש עכשיו גם את חוק הגנת הפרטיות; תקנות הגנת הפרטיות הן מחמירות מאוד. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אנחנו רצינו לבוא פה לקראת הסטודנטים, אם יש מישהו שלא רוצה שהמסמך של ההורות המשותפת יפורסם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בסדר גמור, אני בעד, אני רק אומרת, שזה לא יסרבל ולא - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. אני מסכימה איתך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ברור, הכוונה לא למסמכים האלה. אני חוזרת בי. תיערכו לחיסיון, זה בסדר. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אפשר להעיר? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> תודה. רחלי משדולת הנשים. אני התייעצתי גם עם סטודנטיות, ונאמר לי שמה שחסר זה איזשהו מנגנון ערעור. כלומר, מה קורה אם בסוף אין את המענה המתאים מרכז ההתאמות? למי אפשר לפנות? יש איזשהו מנגנון ערעור בנושא? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> יש אחראית על התאמות במה"ט. ניתן לפנות אליה גם דרך פניות ציבור וגם ישירות אליה ולקבל מענה, אם רכז ההתאמות הספציפי במכללה לא פעל בהתאם לתקנות ולדין. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ולגבי ההחלטות? אם יש החלטה שהסטודנט או הסטודנטית לא מרוצים ממנה, מה הגורם שאפשר לערער אליו? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> החוק לא מגביל את זה, וכמו שיש ערעורים לגבי ציונים ולגבי קבלה – יש לנו ערעורים לגבי הרבה מאוד דברים, כמו התאמות. משרתי מילואים מערערים על התאמות שניתנו להם - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה מוסדר בהוראות המוסדיות? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני לא הבנתי את זה מהתקנות. השאלה היא אם כדאי שבתקנות יתייחסו גם לזה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> התקנות לא נכנסות לרזולוציה הזאת. חוזר מנהל או מנהלת מה מתייחסים לאפשרות לערער על ההחלטות. אני צריכה לבדוק שזה מופיע אחרי ההתאמות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ברגע שיהיו תקנות, הן יהיו המסמך הגובר על הוראות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> הן לא פוסלות את האפשרות לערער במידה וההחלטה היא לא בהתאם לתקנות, או שהיא לא סבירה, נכון? אין מניעה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ההוראות ימשיכו להתקיים במקביל. ההוראות יהיו איזשהו - - - << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לא, התקנות הן התקנות. אם רכז ההתאמות הספציפי במכללה פעל שלא בהתאם לתקנות, או שקיבל החלטה לא טובה או לא סבירה, ניתן לפנות למה"ט. אנחנו בודקים את זה אל מול המכללה, ואם אנחנו חושבים שצריך לשנות את ההחלטה שלו, אנחנו יכולים להגיד לו: "אתה טעית". << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא כדאי לכתוב את זה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כמו כל דבר שסטודנט באחת המכללות שלנו מרגיש שהמכללה פגעה בו, אם זה בשכר לימוד, התאמות בבחינות, הטרדות, כל מיני דברים כאלה, יש מנגנון שלם של משרדי ממשלה של פנייה לפניות ציבור, שמנותב אצלנו לגורם הרלוונטי, וגם זה יכול להיכנס תחת הדבר הזה. אני לא חושבת שצריך להכניס את זה בתקנות. יש ערעור - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זאת אומרת, אתם מייבאים את התקנות לתוך ההוראות שלכם. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> בוודאי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ואז ההוראות כוללות גם מנגנון - - - << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> התקנות בוודאי גוברות על כל ההוראות הקודמות שלנו. אם מישהו פועל בניגוד לתקנות, כמובן שאנחנו - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> למה לא לכתוב את זה? "במקרה של כך וכך ניתן להגיש"? איך סטודנטים אמורים לדעת את זה? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> שוב, לדעתי, חקיקה או תקנות זה לא המקום לייצר סדרי עבודה שהם - - - במשרדי ממשלה. זאת אומרת, אין פה משהו ייחודי. גם על ציון ניתן לערער לנו, וזה לא מופיע בתקנות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מבינה מה את אומרת – את אומרת: "אני לא רוצה עכשיו להתחייב למנגנון מסוים", אבל לכתוב שיש זכות לפנות למוסד בערעור, רק כדי שיהיה ברור שזה ניתן לביצוע. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> זה לא קבוע בחוזר מנהל מה"ט? זכות הערעור. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> יש חוזר התאמות. חוזר התאמות יכול להוסיף משפט בנושאים האלה. שוב, חוזר מנהל מה"ט, לא בחקיקה. "ערעורים בנושאים א', ב' ו-ג'", או "בכל נושא לעניין חוזר ההתאמות, ניתן לערער לכתובת זאת וזאת". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> למה לא להוסיף כאן באופן עקרוני שצריכה להינתן זכות ערעור? אמירה עקרונית. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> שוב, זה לא ישנה שום דבר במציאות. אני רק חושבת שמבחינת השלכות – האם בתקנות אחרות מופיעה זכות ערעור? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אני רוצה להגיד לכם נקודה חשובה מאוד, שאני נתקלתי בה לא מזמן, לפני שבועיים: סטודנטית לרפואה בשנה חמישית באחת מהאוניברסיטאות בארץ – ראש החוג החליטה להדיח אותה. היא בשנה חמישית; מסיימת בעוד שנה. היא ערערה. למי היא ערערה? היא כתבה לרקטור. לא כתוב בחוק שצריך לרקטור, אבל היא כתבה לרקטור. הרקטור עשה מן ועדה קטנה, הלך ושמע את ראש החוג, והחליט לתת גיבוי לראש החוג. אני, כחבר כנסת, פניתי אליו במכתב, ואמרתי: "פנתה אליי סטודנטית. אתם הורסים את העתיד שלה. היא לא פשעה". הוא אמר: "בדקתי את זה ואני לא יכול לשנות את ההחלטה". אם כך, יש לה סעד משפטי; היא יכולה ללכת לבית המשפט. זה מה שיש לה. אם אתם מדברים על גוף בתוך האוניברסיטה שיהיה ניטרלי, שיקבל החלטה על פי השכל הישר ולא יהיה, למשל, כפוף ליחסים עם ראש החוג הזה או השני – זה חשוב מאוד לפי דעתי. זו נקודה חשובה מאוד. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אולי באמת אפשר להכניס איזשהו מנגנון של עיון חוזר בתוך המוסד עצמו, שלפחות יראה שבעצם - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו לא מתערבים במנגנון; אנחנו רוצים רק לוודא שאפשר יהיה לערער על ההחלטה. אני לא יורדת כאן לרזולוציות – כמובן, כל מוסד והמבנה שלו, אני גם לא מתיימרת לדעת מה המבנים של כל המוסדות – אבל להוסיף אמירה עקרונית שהמוסד צריך לאפשר ערעור על החלטה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אם אנחנו מכניסים רק אמירה על הזכות לערער - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> "מוסד יאפשר הגשת ערעור על החלטת רכז ההתאמות". הרי, בסוף, רכז ההתאמות הוא זה שחוזר לסטודנט ואומר לו: "הנה ההחלטה". << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אולי נכניס את זה בסייפה של 2(ב): "מכללה תביא לידיעת הסטודנטים את הפרטים הדרושים לשם פנייה לרכז ההתאמות, ובכלל זה - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> "האפשרות לערער". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זו רק ההבאה לידיעה, אבל לדעתי צריך, מבחינת הסדר הטוב והניסוח, לכתוב באיזשהו מקום שיש אפשרות ערעור. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> שאפשר לערער על החלטתו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> "וכן לגבי ערעור". << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> "האפשרות לערער על החלטתו". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> על החלטה לפי תקנות אלה. ההחלטה לא תמיד מתקבלת על ידי הרכז. הרכז פונה למרצה, יש אולי פורום אחר. "על החלטה לפי תקנות אלה". תתייעצו אצלכם בנוסח. זה לא עובר אצלנו את הנוסח, אבל לדעתי עדיף - - - << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> "ובכלל זה על אופן הגשת השגה על החלטה שהתקבלה לפי תקנות אלה". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תחליטו אצלכם מה הנוסח ותודיעו לי. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אולי גם באמת נתקן את ההגדרה של הוראות המכללה, וגם שם נכניס את העניין הזה של הוראות לעניין אפשרות להגיש השגה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הוראות בדבר התאמות. רעיון טוב. "וכן בדבר הגשת ערעור". << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אני מעדיפה "השגה". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני אשלח לכם איזשהו נוסח. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> תמיד הם מתקנים אותנו בעניין הזה, ואומרים לנו "השגה" בסוף. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם תחליטו. עוד פעם, זה לא עובר אצלנו את נוסח החוק. אתם אחראים על הנוסח של הדברים האלה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גברתי, אם אפשר עוד שאלה לגבי זה? כתוב "להביא את נושא ההתאמות בפתיחת כל שנה". איך אתם מתכוונים להביא את נושא ההתאמות? לדוגמה, האם נשלחת הודעת SMS לסטודנטים ולסטודנטיות? כי אם זה רק באתר של המכללה, כמו שאדוני אמר, הסטודנטים והסטודנטיות לא יכולים להתחיל לרוץ ולחפש איפה המנגנונים. צריך להנגיש להם את זה – בטח סטודנטיות או סטודנטים שהם גם צעירים ובתחילת דרכם ועוד לא יודעים את כל הדברים האלה. האם יש אפשרות לשלוח SMS בתחילת שנה עם כל הנושאים האלה לסטודנטים ולסטודנטיות, כדי שיהיו מודעים לזה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש סעיף לגבי פרסום. בואו נראה. הסעיף אומר: "המכללה תפרסם בכל שנה בידיעון ובאתר האינטרנט שלה את הוראות המכללה". אני הוספתי כאן "בעניין התאמות וזכאויות". אולי אפשר גם "ברחבי המכללה", אני לא יודעת, או "ובדרך אחרת שתנגיש את המידע". << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אי-אפשר לשלוח SMS? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אין לנו בעיה לתאם את דרכי הפרסום עם ההתאחדות. האם זה צריך להופיע - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא, אני לא מדברת על זה, אבל אולי כדאי באמת לתאם עם ההתאחדות. הרי, אם אנחנו עושים תקנות כל כך חשובות, ובסופו של דבר הסטודנטים והסטודנטיות לא מכירים ולא יודעים את הזכויות שלהם – לא השגנו את המטרה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אין בעיה. בסדר גמור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שאם נוסיף הוראה לגבי הנגשת המידע – כשאנחנו מדברים על הנגשה ונגישות, אנחנו כבר מבינים שיש כאן כוונה שזה יגיע לאדם שזה אמור להגיע אליו. יש דרכי הנגשה מקובלות. אני בטוחה שגם יעשו את זה בתום לב. לאף אחד אין אינטרס שהסטודנטים לא ידעו את זה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אנחנו רוצים שהסטודנטים יקבלו את הזכויות שלהם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נוסיף את זה בסעיף הפרסום. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> נמשיך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> פרק ג: בקשה להתאמות הגשת בקשה להתאמות ואישורה 3. (א) בהוראות המכללה ייקבעו הוראות להגשת בקשה לקבלת התאמות מפאת היעדרות בשל אירוע מזכה. זה לא רק מפאת היעדרות, זה יכול לכלול גם התאמות אחרות. התקנות כוללות לא רק היעדרות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> "הוראות לקבלת בקשה לקבלת התאמות" – הכול פה התאמות. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> "בשל אירוע מזכה", בלי "מפאת היעדרות". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נכון, "בשל אירוע מזכה". אני מורידה את "מפאת היעדרות". (ב) סטודנט המבקש לקבל התאמות לפי תקנות אלה, יגיש בקשה לרכז התאמות במכללה לפי הוראות המכללה ולפי תקנות אלה, ויצרף אליה מסמכים המעידים על קיומו של אירוע מזכה. פרק ד': התאמות היעדרות משיעורים 4. (א) סטודנט זכאי להיעדר משיעורים בשל אירוע מזכה בשיעור שלא יעלה על 30% מכלל השיעורים בכל קורס. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), סטודנטית שילדה זכאית להיעדרות חלופית מכלל השיעורים בכל קורס לתקופה של שישה שבועות מיום הלידה, לפי שיעור ההיעדרות הגבוה מביניהם. (ג) סטודנט לאחר לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה, זכאי להיעדרות נוספת בשיעור של עד 10% מכלל השיעורים בכל קורס, בעבור טיפול בתינוק בשנת חייו הראשונה, וזאת בהתחשב במשכו, היקפו ומאפייניו של הקורס (ד) במקרה שבו זכאי הסטודנט להיעדר גם מסיבה אחרת, ייקבע שיעור ההיעדרות הכולל בהתאם להוראות המכללה, ובלבד שלא יפחת מהשיעורים הקבועים בתקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין. לי הייתה הערה כאן, מה שציינתי באדום, שביחס לכללים יש כאן מגבלות לגבי טיפול בתינוק בשנת חייו הראשונה. בכללי המל"ג לא מופיע עד 10%, אלא מופיע 10%, וגם לא מופיע הסייפה הזאת "בהתחשב במשכו, היקפו ומאפייניו של הקורס". יש כאן לכאורה משהו שאולי עשוי להגביל את הסטודנטים האלה ביחס לסטודנטים של המל"ג. בואו נדבר על זה. אני מודה שאני לא בטוחה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> וזו לא המטרה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני גם לא יודעת מה קורה ביישום הכללים במקרה הזה. אבל יש כאן איזשהו ניסוח שלכאורה יוצר הבחנה או הבדל. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אני אנסה להסביר את זה. אנחנו לא בדיוק כמו המל"ג. תוכניות הלימודים אצלנו הן הרבה יותר מעשיות. הנדסאי באנגלית זה Practical Engineer, ולכן ייתכנו מקרים שבהם פשוט לא בהכרח יהיה ניתן להגיע למקסימום. בגלל זה הוספנו את "בהתחשב במשכו, היקפו ומאפייניו של הקורס". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> עד 10%? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> כן, כי יש לנו מקרים שבהם לא בהכרח אפשר, ולכן אנחנו נפעיל את שיקול הדעת המרבי וניתן את המקסימום. בגלל זה אנחנו שונים מהמל"ג; אנחנו לא בדיוק אותו דבר בהקשרים האלה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> האם אפשר להעיר בנושא הזה? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בבקשה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לגבי כל ההיעדרויות משיעורים, אני מצטערת, אבל הדבר הזה לא ישים לגבי אישה שיולדת. להגיד לה לחזור או 30%, שזה כלום ושום דבר, או שישה שבועות מיום הלידה? זה משכב לידה. מי ישמע דבר כזה לחזור אחרי חודש וקצת? זה לא הגיוני. כל המטרה של ההתאמות זה שבונים לאותה יולדת איזושהי תוכנית, אבל להגיד לה שהיא צריכה לחזור? גם איזה אופציות נותנים לה – או 30% או שישה שבועות? איזו יולדת תיקח את ה-30%? מה מצפים, שהיא תחזור אחרי שבוע-שבועיים? חופשת הלידה בישראל זה 15 שבועות, רק לסבר את האוזן. אנחנו חושבות שנכון להפוך את השישה שבועות ל-15 שבועות, שזו חופשת לידה, ושה-30% יהיה המינימום. ובמקרים שמתאימים, כמו נגיד מקרים חריגים שבהם יש בעיות אחרי הלידה, בעיות עם התינוק, בעיות עם היולדת – כן לאפשר יותר מ-30% מכלל השיעורים. וה-10% של היעדרות להורים – סליחה, באמת. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> מה את היית רוצה? שתבנה את הבית שלך אדריכלית שמתוך שנתיים של לימודים – 25% לא הייתה? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני הייתי רוצה שכשאותה סטודנטית חרדית בת 19-20 יולדת – היא תסיים את הלימודים שלה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> דווקא היא מסיימות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ושהמכללה תתחשב בה ותיתן לה את היכולת להשלים ואת היכולת לעשות את הקורסים האלה במועדים אחרים. לתת לה את האפשרות לצאת לחופשת לידה נורמלית ולא לחזור אחרי חודש. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> כל סטודנט תמיד יכול לדחות את לימודיו. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא, היא לא צריכה לדחות. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אני מסבה את תשומת הלב לכך שבהמשך, אנחנו נתנו אפשרות להארכת לימודים בלי תשלום, בדיוק בשביל המקרה שאמרת: מישהי שנאלצה שתהיה לה היעדרות ארוכה יותר, ואנחנו מבינים שהיא לא יכולה להשלים את תוכנית הלימודים ואנחנו לא רוצים שהיא תיפגע מזה כלכלית – בהחלט, הארכת לימודים היא ללא תשלום. זה בדיוק לפתור את הבעיה כדי שהיא לא תיפגע מזה. נכון, היא מאריכה את הלימודים – החברות שלה יגמרו בשנתיים, והיא תאריך עוד שנה, אבל היא לא תשלם על זה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> היא תאריך עוד שנה עם תינוק? גברתי, אני חושבת שצריך לשנות. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> תסתכלי על סעיף 10. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ראיתי, עברתי על הכול. יש לי הערות גם עליו. מה שאני מציעה כהצעת פשרה, לגבי סעיף (ב), זה לקבוע שזה שישה שבועות, ומשישה שבועות עד 15 שבועות – שיהיה אפשר להיעדר 50%. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לא, סליחה, מתנצלת, זה לא יקרה. אנחנו לא יכולים. בסופו של דבר יש פה לימודים. אנחנו אחראים גם על הרמה הפדגוגית ועל הרמה של אנשי המקצוע שיוצאים מהמערכות שלנו. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> איך אתן מתייחסות למילואימניקים? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אנחנו מאפשרים להם לדחות ונותנים להם את ההתאמות המקסימליות, אבל גם שם אנחנו לא - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ועוד הצעת פשרה לגבי סעיף (א): להשאיר את ה-30%, אבל לכתוב שבמקרים חריגים, עם אישורים רפואיים מתאימים, תהיה אפשרות לתת יותר. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> למה? היא כבר תאריך את הלימודים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> היא לא רוצה להאריך את הלימודים. היא רוצה לחזור. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> הקורסים שלנו מבוססים על מעבדות וסדנאות. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> לדעתנו המשפטית, יש פה איזון ראוי בין הצורך לעמוד בסטנדרט הלימודי האקדמי המתאים כדי לקבל תעודה, לבין ההתאמות שצריך לעשות במקום שאירוע מזכה. זה איזון נכון וראוי, וזה מה שאנחנו רוצים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בשום מצב, שישה שבועות מיום הלידה זה לא איזון ראוי. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> צריך להבין: אנחנו לא מדברים על אירועים פתאומיים, אלא על אירועים שמתכננים ויודעים לתכנן גם ברוב המקרים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> עוד פעם, אנחנו בשנת 2026. אני מבטיחה לך שיש הרבה כאלה שזה לא אירועים מתוכננים. מה שאני מציעה, הצעה אחרונה, שזה לא יהיה - - - << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> רוב המקרים הם מקרים שבדרך כלל יודעים לתכנן אותם, הם לא באים בהפתעה, ולכן - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני מצטערת מאוד, אני לא מקבלת את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> חברים, יש כאן איזון בשני דברים חשובים מאוד. יש ערך ללימודים הפדגוגיים במדינת ישראל וללימודים המעשיים בטכנולוגיה, ואנחנו גם לא רוצים שאנשים יצאו עם תעודה שאחר כך יבינו שהם לא למדו שליש מהלימודים. אני כבר לא מדברת על הרשלנות המקצועית או האחריות המקצועית שעלולה לא להינתן. יש לזה עוד משמעויות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> זה רק אומר שנשים יועדפו פחות בשוק העבודה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> והמוסדות יהיו חשופים במקרה הזה גם לתביעות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גברתי, הצעה אחרונה: במקום שזה יהיה "או", בין (א) ל-(ב) – שזה יהיה "בנוסף". לא לפי שיעור ההיעדרות - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי נשאל את המל"ג לפי מה נקבעו ה-30% שהיו כתובים בכללים מלכתחילה. בואו נשמע את המל"ג. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> היא ירדה מאז, לא? << דובר >> אתי דנן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו גם מדברים על שנה אקדמית, לא שנה קלנדרית. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כן, ברור. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> חודש וחצי זה בסדר, זה זמן סביר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה מסוג הדברים שהם בסיסיים, לאזן בין הדברים האלה בחיים – הרצון לממש את הזכות לתעסוקה טובה וללימודים, ומצד שני, הרצון כמובן - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> נכון. ההצעה שלהם היא טובה, שהיא לא משלמת על השנה הנוספת, ובאים לקראתם. היא ממשיכה את הלימודים בעוד שנה. אין מה לעשות, זה חלק מהדברים. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אנחנו נותנים את המקסימום אם את רוצה לגשת לדברים, אבל אם את כבר לא עומדת במקסימום שאנחנו, גם מבחינה פדגוגית, יכולים לעמוד בו, ולדעת שבסוף, כשאנחנו חותמים על תעודה, את מוכשרת בצורה נכונה מאוד מקצועית – את גם זכאית להאריך את הלימודים שלך, וללא תשלום. אני חושבת שזה איזון בהחלט ראוי ונכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה להבין מאיפה הגיע ה-30% שקיים בכללי המל"ג. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> דרך אגב, אנחנו מול המל"ג גם בנושא הזה, של ה-30%. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בואו נשמע מה הם אומרים על זה. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> לצערי, לא הייתי – זה מ-2012, ולכן אני לא יכולה להגיד לכם מה היה כשקבעו את הכללים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שזה השתנה ב-2018. << אורח >> חן אבישר: << אורח >> כן, לא הייתי מעורבת בכלל. אני מוכנה לבדוק. אולי הדיל זוכרת. הדיל, היית מעורבת? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> לא, אבל זה נקבע לאחר התייעצות עם המוסדות לגבי מה שיעור ההיעדרות שמהווה איזון בין הצורך בנוכחות והכרת החומר, שלא יפגע בסטודנט ובסטנדרט האקדמי הנדרש. זה נקבע לאחר התייעצות עם ורה והמוסדות. היה דיון על איפה נכון למתוח את הקו באופן כזה שגם ייתן מענה וגם לא יפגע בסוף בסטודנטים, וזה השיעור שנקבע. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה היה יחד עם התאחדות הסטודנטים ויחד עם החברה האזרחית, כל הדיון הזה? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> זה גם פורסם לי הערות הציבור והיו הערות ציבור, ונדרשנו גם לזה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני חושבת שנכון שהוועדה תקיים על זה דיון ייעודי באופן כללי, על הנושא של הורות והאקדמיה, גם של המל"ג, כדי לראות אם מה שמוסדר מותאם למציאות הנוכחית של היום. ראינו את זה מאוד עם המילואימניקים ועם בנות הזוג שלהם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה להבין: בכללים, סטודנט לאחר לידה אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה, זכאי להיעדר 30% בתקופה של 15 שבועות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה של המל"ג. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני יודעת, אבל איפה המקבילה של זה במה"ט? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> הם הורידו את 15 השבועות, ולדעתי זה נכון שהורידו, כי 15 שבועות מגביל את זה מאוד. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אנחנו נתנו את זה לכולם, כביכול, כי אנחנו אמרנו "כל אירוע המזכה". המל"ג עשתה הבדל בין טיפולי פוריות והיריון, וסעיף (א)(1) מתייחס לזה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה דווקא היה תיקון נכון. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נכון. באמת חשבנו על האיזונים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה היה תיקון נכון. אני גם רוצה להגיד לך עוד מחמאה: אהבתי שעשיתם את האירוע המזכה ישר עם בן הזוג, ולא הפרדתם את זה. גם זה היה חשוב. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו מחכים לנציגת המל"ג, או שנמשיך? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר להמשיך. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תמשיכי, בבקשה, נירה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לגבי "בהתחשב במשכו, היקפו ומאפייניו של הקורס", עוד פעם - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גברתי, ברגע שאנחנו שמים את זה – אנחנו מייתרים את ה-10%. ברגע שאתה אומר את זה – זה לשיקול דעת המרצה. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> זה חשוב. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אם כך, מה עשינו? בואו נוריד את כל הסעיף וזהו. מה הבעיה? שכל מרצה עושה מה שהוא רוצה. כל מכללה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה שציינתי כאן הוא חד-משמעית שונה משמעותית ממה שכתוב בכללים. בכללים זה ללא כחל וסרק: סטודנט לאחר לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה, זכאי להיעדרות נוספת של 10% מכלל השיעורים בכל קורס שחלה בו חובת נוכחות, ועבור טיפול בתינוק בשנת חייו הראשונה. זו זכות שנראית לי הכי מוגדרת ומוחלטת, וכאן זה באמת שונה בצורה מהותית. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> זה בגלל השוני של הלימודים במה"ט. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> סליחה, מה עם לימודי רפואה במל"ג? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אי-אפשר להשוות את זה לתוכניות של מה"ט. אלה תוכניות שונות. היא הסבירה את זה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> קודם כול, אלה תוכניות הרבה יותר קצרות. זה שנתיים. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> וגם הבחינות אצלנו במהלך התואר הן ממשלתיות. אני לא מדברת על הבחינה בסוף, על בחינת ההסמכה; גם הבחינות עצמן הן ממשלתיות, ולא כל מרצה יכול לקבל על דעתו כל דבר, כי בסוף יש בחינה ממשלתית, הוא גם צריך לקחת את זה בחשבון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כאן אנחנו מדברים על השיעורים בכל קורס. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> כן, אבל כאן המרצה יכול להגיד: "יש פה חלקים שהם מאסט", כי הבחינה היא ממשלתית – לא המרצה כותב את הבחינה, אנחנו כותבים את הבחינה, ואנחנו כמובן לא יכולים לכתוב בחינה לכל סטודנט. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אם אתם משאירים שעד 10% - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם הוא לא יבוא לשיעור? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אין חובת נוכחות, זה כמו באקדמיה. אם הוא לא יבוא לשיעור – זה לשיקול דעת המרצה, אבל הבחינה בסוף היא אותה בחינה. היא משהו שאנחנו מאפשרים - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא אומר שהוא לא יגיע לבחינה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> נכון, אבל המרצה יכול לבוא ולהגיד: "ה-10% האלה יפגעו בך". << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני מזכירה שזה עם תינוק. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> במה"ט, כמו ששירה אמרה, אין חובת נוכחות. אנחנו הכנסנו את זה פה כדי שאם מכללה, בכללים שלה, תחליט שיש חובת נוכחות – עדיין הסטודנטית לא תיפגע. אבל בפועל, נכון להיום, אין במה"ט חובת נוכחות, ולכן סטודנטית יכולה להיעדר 100%. אם היא מוצאת את הדרך להשלים ומשלימה הכול מהחברים שלומדים איתה – אין מניעה שהיא תיגש לבחינה הממלכתית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אדרבה, למה לנסח את זה בצורה שונה? אם אין חובת נוכחות אצלכם, ופתאום מישהו כן יחליט להכניס חובת נוכחות – למה דווקא - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> א', חובת הנוכחות מטעם מה"ט – לא קיימת. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> היא רק מטעם המכללה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> רק מטעם המכללה. מכללה סוברנית לקבוע נהלים מחמירים יותר לכללים שלנו. נכון לכרגע, מטעם מה"ט אין חובת נוכחות. זאת אומרת, כל ההתעסקות של מה"ט זה שאנחנו נפגשים עם הסטודנט בבחינת הגמר הממלכתית. תאורטית כל מה שאנחנו כרגע דנים בו קצת מיותר כי אין חובת נוכחות, וגם סטודנטית שרוצה לנסוע לתאילנד יכולה לעשות את זה ולהתייצב לבחינה. אף אחד לא ימנע את זה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> כאן הכוונה היא גם להורה המיועד? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זה לא קשור לזה. כל סטודנט. אם לסטודנט לא בא להיות בלימודים, והוא רוצה להתייצב רק לבחינה. בכל זאת יש מעבדות ודברים מעשיים, שאנחנו מבינים שיכול להיות שמכללות יקבעו: "אם לא השתתפת במעבדה, אתה לא יכול להבין מה אתה צריך לעשות בחשמל" ובכל מיני נושאים כאלה. לכן נצמדנו לתקנות של המל"ג, כתבנו כמו המל"ג והתייחסנו לעניין הזה. נראה לי שהדיון בירידה לפרטים – כ-10%, עד 10% וכו' – אנחנו מדברים על דברים תאורטיים. אין חובת נוכחות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אם כך, בואו נמחק את הסייפה של הסעיף. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> ואז עברה סטודנטית ותגיד לי: "למה במל"ג כתוב שמותר לי להיעדר ולי לא כתוב?", כי את אמרת שמקור הידע של הסטודנטים זה התקנות האלה. אם אני לא אכתוב את זה – היא בכלל לא תדע שהיא יכולה - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> במל"ג זה כתוב. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> גם המוסד יוכל לקחת לעצמו את החירות לעשות מה שהוא רוצה ולהגיד 0%. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גבירתי, אם אנחנו נתחיל לתת לכל מוסד – הם יעשו את המינימום, שזה מה שכתוב. אף אחד לא ייתן יותר. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אמרתי לך שבמציאות כרגע אין חובת נוכחות. זה המצב היום. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אם מה"ט פוטר אותו מנוכחות – זה לא רלוונטי לפי דעתי. השאלה שלי היא אחרת: מהו האחוז הממוצע של הנבחנים בבחינה הממשלתית במה"ט מבחינת ההצלחה? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> באופן כללי? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כן. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> היום, שיעור הדיפלום במה"ט הוא 66.1%. זה לא מבחן בודד, כמובן. כדי לקבל דיפלומה צריך לעבור שני מבחנים ופרויקט גמר פיזי, שמישהו בוחן אותך על הלימודים שלך במהלך השנתיים האחרונות. כאמור, שיעור הדיפלום הוא 66%, והוא במגמת עלייה. בכל שנה אנחנו מוסיפים כמה אחוזים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> את יודעת כמה מתוכם הורים? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לא. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> את יודעת את הנשירה של הסטודנטים? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> הנשירה לאורך כל חיי הסטודנט היא המשלים של זה, אבל נשירה בין שנה לשנה היא בעיקר בין שנה א' ל-ב', והיא עומדת על כ-20%. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בואו נמשיך, בואו נתקדם, כי הזמן רץ. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מטלות 5. (א) סטודנט הנעדר בשל אירוע מזכה במועד שנקבע להגשת מטלה, זכאי כי יקבע לו מועד חלופי להגשת המטלה, או תינתן לו מטלה חלופית לפי החלטת המרצה. (ב) הזכאות לפי תקנת משנה (א) תינתן גם לסטודנט שנעדר בסמוך למועד שנקבע להגשת מטלה, ובלבד שתקופת היעדרותו עולה על 20 ימי לימודים. כאן יש שאלה שצריך להכריע לגביה. בכל מה שקשור בתקופה שמקנה זכות להיעדרות, בכללי המל"ג כתוב: "היעדרות לתקופה של 21 ימים לפחות במהלך הסמסטר". כלומר, שלושה שבועות קלנדריים כלשהם, וכאן מדובר על 20 ימי לימודים. כלומר, אם אתה רוצה לקבל את ההתאמה או את הזכאות הזאת, זה רק אחרי שנעדרת 20 ימי לימודים. זו יכולה להיות תקופה הרבה יותר ארוכה מאשר 21 ימים קלנדריים, ונשאלת השאלה: למה ההבחנה הזאת? המספר 20 מופיע, אבל אין שום קשר בין התקופות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מי חשב על זה? בבקשה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אני חושבת שמה"ט גם הקל מאוד, מצד אחד, כי אצלנו, כל ההתאמות ניתנות לבני הזוג. יכול להיות שבהמשך זה יורחב להורה המיועד. ואותו סעיף (ב) בא למנוע מצב שבו סטודנט שהיה צריך להיבחן ונולד לו ילד בשבועיים האחרונים – זה לא מונע ממנו להיבחן. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מה? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אני לא מדברת על היולדת. אני מדברת על בן הזוג. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> את באמת אומרת את זה? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כן. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מישהו שנולד לו ילד יכול להיבחן בשבועיים אחרי הלידה? אני בהלם. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> היא מדברת על בן הזוג, כן? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ברור שעל בן הזוג. למה, רק האישה צריכה עכשיו חופשה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא קשור. גם אין זכאות לחופשת לידה לשני בני זוג. בואו נתחיל מזה. כולנו בעד עזרה בגידול ילד, אבל אנחנו צריכים לזכור שבכל זאת, גם מבחינת דיני עבודה, אין זכאות לחופשת לידה לשני בני הזוג, אלא אם כן הם מחלקים ביניהם את התקופה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. ודבר שני, מה שצריך לעשות זה להוריד את 20 ימי הלימודים. למה צריך שזה יהיה מינימום 20 ימים? אם הוא נעדר עכשיו שבוע כדי לעזור לה, איך הוא אמור להיבחן? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> איך הוא אמור לחזור לעבוד? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> למה צריך את 20 הימים האלה? למה צריך שזה יהיה "לפחות"? למה לא פשוט לתת לו? אני גם לא צריכה להגיד לכם מה זה – כשנולד תינוק, כל הבית - - - << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> קודם כול, יש פה הבחנה בין סעיף (א) ו-(ב). בסעיף (א), אם הסטודנט נעדר במועד – הוא זכאי לקבל את המטלה החלופית, אבל סעיף (ב) מדבר על סמוך. יש הבחנה מהותית מאוד. כלומר, כבר חזרת ביום א', וביום ג' יש לך את ההגשה. אנחנו אומרים: אתה תהיה זכאי למשהו חלופי רק אם נעדרת 20 ימים לימודים לא רצופים. אבל אם הלידה קרתה במועד שבו היית צריך להגיש את המטלה – זה נחשב תחת אירוע מזכה, ואתה תהיה זכאי למטלה החלופית. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אם זה יומיים-שלושה ימים אחרי, או שלושה ימים לפני? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> תלוי כמה נעדרת. אנחנו צריכים בסוף לעשות איזושהי הבחנה. הרי, אי-אפשר לתת לכל בן אדם שנעדר גם יום אחד בסמוך למועד הגשה, מטלה חלופית. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> שוב, אני חוזרת על ההערה שלי, שאלה אירועים שהם בדרך כלל לא פתאומיים. למה "בסמוך הזה? כי אם הלידה צריכה להתרחש בחודש מסוים, ויודעים שצריך להגיש מטלה – מתכננים גם את זה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כן, זה מה שהוא עושה, מתכנן את המטלה. גברתי, אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תני להם לסיים, ואחר כך, בבקשה. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אני סיימתי. יש הבחנה בין משהו שנופל על היום שצריך להגיש את המטלה, לבין תקופת היעדרות שהיא בסמוך לפני, שהרבה פעמים אפשר לדעת מראש, ויש אחריות על הסטודנט לתכנן גם את ההגשה של המטלות שלו, כדי שזה לא יהיה פרוץ לחלוטין. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גברתי ואדוני, אני רוצה להסביר. אנחנו מדברים על אנשים צעירים. אנחנו מדברים על אנשים בני 20, 21, 19, מה שאמרו פה. נולד להם ילד ראשון. שלא לדבר על כך שישראל בכלל בתקופת מלחמה, ואנחנו נמצאים במציאות שהיא כאוטית מאוד. לתת 20 יום כי הוא היה צריך לתכנן, כשאשתו יולדת, עדיין לסיים את העבודה? סליחה, זה לא מציאותי. אני פשוט אומרת, לוותר על ה-20 ימים. גם אם מישהו נעדר 15 יום, גם אם מישהו נעדר שבוע, למה לא להקל בדברים הקטנים? הרי בכל מקרה יש את המבחן, זה לא שהוא לא יעשה את המבחן. למה לא לתת לו אפשרות? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> קודם כול, שימי לב שיש את סעיף (ג) שמאפשר גם להפעיל איזשהו שיקול דעת. ודבר שני, שוב, אנחנו קצת מצטיירים פה כרעים שמנסים "לדפוק" את האוכלוסייה הצעירה, אבל זה לא המצב. בסוף, אותו צעיר וצעירה יצאו גם לשוק העבודה וירצו לפרנס את אותו תינוק שנולד להם. הם צריכים לדעת שהדיפלומה שלהם שווה משהו, שהם ניגשו בזמן, שהם עשו את הכול. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> הוא יעשה את המבחן בית ואת העבודה, פשוט במועד הבא. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לא, המועד הבא גם יכול להיות במועד אחר לחלוטין. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ויכול להיות שלא. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> שוב, סעיף (ג) מאפשר להפעיל את שיקול הדעת המרבי כדי באמת לא לפגוע בסטודנטים. גם תבינו שאין לנו שום אינטרס לדחות את הדברים, וגם למוסדות לא. הם מתוקצבים לפי המועד שבו ניתנה הדיפלומה. אני לא אכנס פה למודל התקצוב, אבל אין להם אינטרס כזה, וגם לנו לא, בוודאי שלא. אבל כן, צריך להקפיד על רמה פדגוגית מסוימת. אנחנו לא יכולים לאפשר כל דבר. האירועים האלה הם אירועים שניתן לצפות אותם בדרך כלל כמה חודשים מראש. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> דווקא פה, אתם "דופקים" את אלה שחוזרים יותר מוקדם. דווקא מישהו שאומר: "טוב, אני אהיה פה", וחוזר יותר מוקדם. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אנחנו עושים פה הבחנה בין מקרים יותר קיצוניים, שבהם יש היעדרות משמעותית מאוד – נולד לך ילד פג, ילד חולה, דברים כאלה, שבאמת מצדיקים היעדרות רחבה ורצינית מאוד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כמה ימים בממוצע לומדים בשבוע? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> תלוי בתוכנית. יש לימודי יום שהם לימודי יום, שבהם לומדים חמישה ימים בשבוע, ויש לימודי ערב, שיכולים להיות שלושה ערבים בשבוע ויום שישי. הם ארוכים יותר, הם שלוש שנים, והם מותאמים לאנשים עובדים. אגב, האנשים עובדים, כן? זה לא בהכרח סטודנטים כמו שאת רגילה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> חמישה ימים בשבוע זה שנתיים? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> זה שנתיים. אם אתה עושה חמישה ימים בשבוע ולא נדרש למכינה, אתה מסיים את האירוע בשנתיים. אם אתה עושה לימודי ערב זה שלוש שנים, ואם מתווספת מכינה, שזה דווקא הרבה מהאוכלוסיות הרלוונטיות, זה שלוש וחצי שנים. אנחנו לא רוצים גם, בהכרח, אם אין את הצורך המהותי, לדחות את זה לנצח. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כשאת מדברת על 20 ימי לימודים, זה יכול להיות חמישה ושישה שבועות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> נכון. והרבה סטודנטים במצב הזה. אני חושבת שזה הולך מאוד לקראת הסטודנטים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> איך זה לקראת הסטודנטים?! << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> דווקא בגלל שיש הרבה מאוד סוגי תוכניות - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> את מזכה אותו - - << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> כשיש משהו משמעותי מאוד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> - - בהתאמה הזאת, רק אם הוא נעדר תקופה ארוכה מאוד. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> במקרים חריגים מאוד, וזה בדיוק העניין. דווקא בגלל הדיפרנציאציה שיש בין התוכניות השונות, אנחנו מדברים במונחים של ימי לימודים, ולא במונחים של ימים קלנדריים, שלושה שבועות. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זה גם להיעדרות רק למטלה שהייתה צריכה להיות בסמוך. וגם צריך להבין שאנחנו גם מקלים בהיבט הזה לעומת המל"ג, כי אם תשימו לב לסעיף במל"ג, "הסטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה", כלומר מעל 21 ימים, "במועד שנקבע להגשת המטלה או בסמוך לו". אנחנו אמרנו אחרת: אם אתה נעדר במועד שבו נקבעה המטלה – אתה תהיה זכאי. אנחנו לא כותבים את זה בימים. רק אם אתה נעדר בסמוך לו, אתה צריך שזה יעלה על 20 ימי לימודים, וזו הקלה גדולה מאוד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היא גם יותר הגיונית, אגב. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> 20 ימי לימודים, לפי דעתי, זה יותר מ-21 ימים קלנדריים, כך שזו הטבה יותר משמעותית. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נכון. אצלנו גם ההטבה משמעותית. כי אני אומרת לו שאני לא סופרת לו את מניין הימים אם האירוע המזכה קרה במועד שבו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היא אומרת: אני נותנת לו אם זה קורה באותו יום שהוא צריך להגיש. זה לא קשור אם הוא נעדר או לא נעדר. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כן. נגיד, הייתה לסטודנטית או לבן הזוג עבודה ביום ראשון, ופתאום היא ילדה באופן לא מתוכנן – מבחינתנו היא כמובן תהיה זכאית. אבל אם היא כבר חזרה, או הוא כבר חזר, והוא יודע שיש ביום רביעי הגשה – רק אם נעדרת תקופה משמעותית, כלומר באמת משהו שהכביד עליך ולא יכולת לבצע או להתכונן לזה, שאנחנו רואים בזה כ-20 ימי לימודים, אתה תהיה זכאי למשהו חלופי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> לדעתי זה הגון. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זה הגון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אי-אפשר לצפות את כל המצבים, וחשוב שבהוראות של המכללות יהיה ברור שאם במצב מסוים המכללה רוצה להקל יותר מהתקנות – היא תמיד תוכל. כי אי-אפשר לצפות כאן את כל המקרים. אסור שזה יהיה הדבר שמחייב. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גברתי, אני עדיין חושבת שכדאי להוריד את זה לשבוע. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> שוב, ציינת את המכללות, ואני גם רוצה לציין פה את הזווית שלהן. אנחנו גם לא רוצים להגיע למצב שבו מכללה לא תקבל סטודנטית בהיריון, ותגיד: "אם היא תגיע, אני אצטרך לדחות לה וזה ידחה לי את הדיפלומה", וכל מיני דברים כאלה. אנחנו צריכים לשמור פה על איזון. יש פה הרבה משתנים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא לקבל סטודנטית בהיריון זה לא חוקי. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> בוודאי שזה לא חוקי, אבל אנחנו לא יכולים לדעת מזה. אין לנו דרך לפקח על זה, ואנחנו לא רוצים לייצר גם תמריץ הפוך למכללות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה בעייתי מאוד מה שאמרת. זה מפתיע אותי מאוד שזה מגיע ממשרד ממשלתי. להגיד על משהו שהוא לא חוקי שאנחנו מפחדים שיהיה עוד לא חוקי? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אנחנו רוצים לשמור על זכויות הנשים והסטודנטים, ואנחנו לא יכולים לייצר מצב שבו נוצר תמריץ גם להעדיף שלא לקבל אותם. אנחנו רוצים באמת לשמור על האיזונים, ואני חושבת שעשינו פה כברת דרך משמעותית כדי לשמור על הזכויות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אתם העתקתם מהמל"ג. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בנות, רשמנו את ההערות. בואו נתקדם, בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רק שאלה לגבי "המועד להגשת מטלה ייקבע בהתאם להיקף המטלה, מהותה" וכדומה. מי קובע את זה? המרצה? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> רכז ההתאמות בשיתוף עם המרצה. הרי, רכז ההתאמות פונה למרצה עצמו, והם קובעים את הדברים במשותף. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כי בכללים כתוב "מרצה", ואני מנסה לחשוב מה יכול להיטיב. אני רוצה לוודא שזה לא משהו שייקבע על ידי גורם שהוא לא רלוונטי. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> לפי סעיף 3, התפקיד של רכז ההתאמות זה לקבוע את ההתאמות לסטודנטים בתיאום עם המרצה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה בכל מקרה יהיה עם המרצה? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם חושבים שצריך לכתוב בתקנות את מה שאמרתי, שהמוסד תמיד יוכל להקל מעבר למה שהתקנות האלה נותנות? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כן. חשוב. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה נראה לי חשוב. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> חשוב מאוד. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אולי אפשר להוסיף את זה תחת ההגדרה של הוראות המכללה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שמוסדות לא ירגישו כבולים לזה, כי יכולים להיות עכשיו 20 מקרים שלא מופיעים פה בדיוק, ששם כן צריך להקל, ושלא יוצא שכולם כבולים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> שלא ניצור בעיה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נרשום לעצמנו לנסח את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי באמת נוסיף את זה להוראות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> ממשיכים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היעדרות ממעבדות, סדנאות, סיורים לימודיים והכשרה מעשית 5. (א) מכללה תאפשר לסטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה, בשיעורים המתבצעים במעבדה, סיור לימודי, סדנה או הכשרה מעשית, להשלים את שהחסיר, להשתתף בהם במועד אחר, או תפתור אותו מהשתתפותו בהם, והכל בהתייחס בין השאר למהות הקורס, הסיור, הסדנה או ההכשרה האמורים, ובתיאום עם המרצה הנוגע בדבר. המכללה תפעל לקביעת הוראות בעניין זה ולפרסומן. (ב) המכללה תפרסם מידע על החומרים שמשתמשים בהם במעבדות, העלולים להוות גורמי סיכון לנשים בהיריון או לנשים מניקות, ותאפשר לסטודנטיות כאמור לדחות את ההשתתפות במעבדות שיש בהן שימוש בחומרים מן הסוג האמור למועד מאוחר, לאחר ההיריון או ההנקה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אפשר להעיר? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני לא ראיתי מקום להעיר על הסעיף הזה, אבל אם יש - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני שואלת שאלה פתוחה. לגבי 6(א), האם יש אפשרות לכתוב, קודם כול, שברירת המחדל תהיה לתת לפטור או להשלים, ולא לדחות? האם אפשר להגיד שקודם כול ייעשה מאמץ לאפשר להשלים או לפטור, ולדחות רק אחר כך, אם אין ברירה? ולא להשאיר שיקול דעת כל כך רחב למרצים? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> יש מגמות שונות במה"ט. ברור שבמגמה שבה לומדים שיווק, להפסיד את הסיור בשיווק של תנובה – לא יקרה שום דבר אם הסטודנטית לא תהיה שם, מסכימה איתך לגמרי. אבל אם מדובר על סדנה במעבדת חשמל או בדברים כאלה שאי-אפשר לפטור, צריכים שהסטודנטית תכיר מה קורה שם בתחומים האלה – אנחנו לא יכולים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי גם הסטודנטית רוצה. צריך להבין. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> נכון. יכול להיות שהסטודנטית תצטער מאוד על כך שלא תהיה בסיור של השיווק של תנובה, אבל אנחנו לא נעשה סיור בנפרד בשבילה. לכן יש פה את כל האפשרויות, כדי לכלול את כל המגמות ואת כל האפשרויות. אני חושבת שפתחנו פה ושמנו פה את כל האפשרויות, והלכנו דווקא לקראת הסטודנטיות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני אגיד לך מה החשש שלי, גברתי ואדוני: שהמרצים ישתמשו בזה ויגידו "לדחות". לא באמת לנסות להגיע לאיזשהו הסדר. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> מה זה "לדחות"? המרצה יצטרך להיכנס למעבדה לבד ולהשלים לה. הוא אומר: "אם את לא יכולה להגיע, כי יש כרגע חומרים שאסורים עלייך – תבואי - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני לא מדברת על (ב). אני מדברת על (א). << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> לא משנה. אם הוא אומר: "את כרגע לא יכולה להגיע לסדנה הזאת והסדנה הזאת? אני לא יכול לוותר עלייך" – הוא יצטרך להיכנס איתה עוד פעם לכיתה, לקבוע תיאום רק איתה ולעשות את זה. זאת אומרת, אם זה לא הכרחי, הוא לא יעשה את זה. אף אחד לא נהנה לתרום מזמנו הנוסף. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> הסעיף ברור. בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני חושבת שברגע ששתי אפשרויות רשומות, אם באמת זה מקרה קיצוני, אין סיבה. גם תמיד אפשר לערער אם זה לא יהיה סביר. היעדרות מבחינה או מטלה המהווה דרישה מוקדמת 7. (א) סטודנט הנעדר בשל אירוע מזכה מבחינה של קורס, או בשל היעדרותו לא הגיש מטלה בקורס המהווה דרישה מוקדמת לקורס המתקדם, זכאי ללמוד על תנאי בקורס המתקדם או בשנה המתקדמת לפי זכאותו, לפי תקנות אלה (ב) סטודנט כאמור בתקנת משנה (א) ישלים את הבחינה או הגשת המטלה במועד מוקדם ככל האפשר, בהתחשב במועדי הבחינות או מועדי הגשת המטלות הנוספות בהן הוא נדרש לעמוד. אולי רק תסבירו כאן רק מה המנגנון ולמה זה מתייחס? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> קודם כול, זה משהו שמופיע במל"ג, וכמו שהבנתם, אנחנו ניסינו להיצמד כמה שניתן למל"ג. יש מקרה אחד יחידי במה"ט שבו יש קבלה בהנדסה אזרחית למגמה מתקדמת יותר, שמאפשרת לאנשים אחרי זה לחתום גם תכנון, ופה הם נדרשים לעמוד בבחינות ממלכתיות בשביל להתקבל. בשביל אותו מקרה תאורטי, שיש סטודנטית שלא יכלה להיבחן והיא רוצה להתחיל ללמוד בכל זאת בלימודים המתקדמים, ורק אותו ציון של הבחינה שהיא לא הייתה בה מונע ממנה – אנחנו מאפשרים לה ללמוד על תנאי, ומסייגים את זה בכך שהיא חייבת להיבחן במועד בחינות הראשון אחרי שהיא חזרה ללימודים. לא שקיבלו אותה על תנאי והיא יכולה להיבחן בעוד שנה או שנתיים. ברגע שיש בחינה בנושא והיא כבר לומדת – היא צריכה לגשת אליה. כמובן שאם היא חזרה יום לפני הבחינה, אף אחד לא מצפה שזה יקרה. הכול בהתאם להיגיון. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גברתי, זה שונה מהנוסח של המל"ג. במל"ג אין את המילה במועד מוקדם ככל האפשר. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נכון, אבל זה בדיוק מה שהיא הסבירה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> על סמך משהו ספציפי אחד אתם תכריחו את כולם לעשות במועד מוקדם ככל האפשר? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> לא. אין מקרים נוספים. במל"ג יש הרבה פעמים חשבונאות א' וחשבונאות ב' – כל אחד מכיר בתחום שלו – שאי-אפשר לגשת לקורס ב' בלי שיעשה את קורס א'. אין את זה במה"ט. אין במה"ט דרישה לגמור את שנה א' בשביל להתחיל שנה ב'. סטודנט יכול להיכשל בכל הבחינות של שנה א', ואם המכללה מאפשרת את זה – הוא יכול ללמוד את שנה ב', מבחינת מה"ט. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אבל למה צריך לכתוב "במועד מוקדם ככל האפשר"? במיוחד כשאנחנו גם אומרים שאלה שחוזרים - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כדי שהיא לא תחליט להיבחן בבחינה הזאת בעוד שנה. היא תגיד: "עכשיו אני עושה את הלימודים של תכנון מבנים" – הלימודים המתקדמים יותר שדיברתי עליהם – "ואת הבחינה שאני חייבת בשביל ניהול הבנייה", שבעצם לכל החברים שלה זה תנאי להתקבל בכלל למגמה של תכנון מבנים, כי לתכנון מבנים אפשר להתקבל רק אם יש לך בניהול הבנייה ציון של 70 לפחות – אנחנו לא רוצים למנוע ממנה ללמוד תכנון מבנים, אבל לא ייתכן שכל החברים שלה נדרשים לעמוד בבחינה בשנה אחת ולקבל ציון 70, והיא נכנסה כי היה לה את - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מה זה "נכנסה"? היא ילדה. זה לא שהיא יצאה לחופשה - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> בסדר, היא נכנסה ללימודים המתקדמים. ברגע שהיא יכולה, היא נדרשת לעמוד בזה, כי אם היא לא תעמוד בזה, כמו כל הסטודנטים האחרים, היא לא תוכל ללמוד תכנון מבנים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אף אחד לא אמר שהיא לא צריכה לעשות. אני פשוט חושבת שהמועד המוקדם משאיר פתח גם לדברים שהם לא כאלה מובחנים. ואם זה מה שאנחנו אומרים במועד המוקדם, ואנחנו גם אומרים לבן הזוג - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אני לא מצליחה להבין למה את מתכוונת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הסעיף מתייחס רק לבחינה או הגשת מטלה, והוא אומר "ככל האפשר". כלומר, אני חושבת שכאן באמת זה המקום שאמור לאזן את ההיגיון. כמו שנאמר כאן, אם היא חזרה יום לפני הבחינה והיה לה אירוע מזכה - - - << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> גם צריך להבין, בסוף היא התקבלה על תנאי. אין איזשהו היגיון שהיא תלמד שנה שלמה והיא תיבחן בסוף השנה, ובסוף לא תעבור את הבחינה שהיא הייתה צריכה לעמוד בה על תנאי. אנחנו לא רוצים לייצר סתם איזושהי ציפייה או איזה רעיון של סטודנט שמגיע ולמעשה הוא לא זכאי לקורס. ההפך, האינטרס שלנו וגם שלה הוא שהיא תיבחן מוקדם ככל הניתן, כדי שאם תצטרך סיוע נוסף נוכל לעזור לה במועד הנכון, ולא בראייה של אחרי שנה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אנחנו מכירים הרבה מוסדות אקדמיים בישראל שלא מאפשרים לסטודנט ללמוד על תנאי. זו גם עזרה חשובה מאוד לסטודנטים. יש כאלה שאם אתה לא משלים את המטלות – אתה לא יכול להמשיך. אתה לא יכול ללמוד על תנאי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בעיקרון זה נוגד לכאורה את הכללים, אבל הם כן אומרים שצריך לאפשר. השאלה היחידה היא, אם בגלל שיש כאן מועד מוקדם ככל האפשר בהתחשב במועדי הבחינות – אפשר לבחון אותו - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זה רלוונטי לבחינה הממלכתית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הממלכתית. לכן אני אומרת, כי כן אפשר לבחון. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> המקרה היחיד שבו יש במה"ט את התנאי זה, כמו שציינתי, במגמה להנדסה אזרחית, ששם התנאי להתקבל ללימודים המתקדמים זה ציון מסוים בבחינה ממלכתית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הממלכתית. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> נכון. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> בהנדסה אזרחית. אלה אנשים שיש להם רישיון לחתום על מבנים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שיהיה ברור שאם זה מבחן פנימי, כן אמורים לאפשר - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא לפי הסעיף. אולי כדאי לשנות באמת, לעשות לפי - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אולי במועדי הבחינות הממלכתיות. יש לכם הגדרה למועדי הבחינות הממשלתיות, אז למה לא לכתוב את זה? כי זה המקרה הבעייתי, נכון? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לעניין המהות, מה ההבדל בין שתי הבחינות? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כי אם יש מועד בחינה שהוא לא ממלכתי, אלא משהו פנימי, אתם יכולים להתחשב בו. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אבל גם פה כתוב שיתחשבו בה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אנחנו אומרים: אם יש מועד בחינות – את צריכה לגשת. אנחנו רוצים למנוע את המצב שבו הסטודנטית כבר התקבלה על תנאי, יש מועד בחינות באמצע השנה, יש הרבה סטודנטים שניגשים כי הם רוצים, והיא אומרת: "אני כבר התקבלתי, אני לא צריכה לגשת לבחינה הזאת". << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> וזה לא נכון. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> היא בבית עם התינוק שלה, זה לא שהיא - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זה נראה לי ברור שהיא צריכה להיבחן מתישהו. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> את אומרת כאילו שהיא לא רוצה לבוא. היא חזרה, נכון, אתם גם הכרחתם אותה גם לחזור אחרי 42 יום, אז למה? המרצה אומר: "תראי, כתוב פה "במועד מוקדם ככל האפשר". תעשי בעוד שבוע". אני לא מדברת על הממשלתי; אני מדברת על בחינה רגילה. אנחנו יודעים שיש הרבה מרצים שבואו נגיד את האמת - - - << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> ה-"אפשר" זה "האפשר בגבולות ההיגיון". כלומר, לא יכריחו אותה אם במקרה יש יום אחרי - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> איך את יודעת? זה הסעיף, "במועד מוקדם ככל האפשר". בואו נוריד. בואו נעשה את המבחנים הממשלתיים, ואת שאר המבחנים בלי "במועד", כמו במל"ג. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לעניין המהות של הדבר, אין הבדל בין מבחן המגן שלה, לצורך העניין, כדי לגשת למבחן הממשלתי, לבין המבחן הממשלתי – כמו מתכונת ובגרות. אותו עיקרון חל, אותו "מוקדם ככל האפשר" חל, ואם אפשר, אנחנו לא מכריחים אף אחת לקום ממשכב לידה ולבוא לשום בחינה. אפשר להפסיק עם הטענות האלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר אולי להוריד את הסייפה "בהתחשב במועדי". << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> בהתחשב במועדי הבחינות הממשלתיות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מוקדם ככל האפשר. "ככל האפשר" מאזן. כי מה שבאמת יוצר את הבעיה זה בחינות הגמר שהן לא תלויות בכם. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> הם עושים את הבחינה הפנימית כדי לגשת למבחן שלהם, כדי לקבל ציון מגן. אנחנו נגיע למצב שבו היא ניגשת למבחן הממשלתי בלי ציון מגן. זה לטובתה? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> לא, אי-אפשר לגשת לבחינה ממלכתית בלי ציון מגן. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בסדר, היא תשלים. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אפשר אם אנחנו, זה, אבל שני המצבים לא לטובתה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> היא לא יכולה להשלים את זה לאחר מכן. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> הבנתי, ועדיין, כל המבחנים הם רק מבחני מגן ומבחנים ממשלתיים? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> שוב, מוסד יכול להחליט לעשות מבחנים נוספים. אנחנו, מבחינתנו, רואים את המבחנים האלה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בואי נכתב את המבחנים האלה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה אכפת לכם להוריד את הסייפה? "מוקדם ככל האפשר" מחייב גם אתכם לבחון את זה בצורה סבירה, וגם אותה לא להשתמש בזה שלא בתום לב. אני מבינה מה אתם אומרים. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אני רוצה למנוע מצב של סטודנטית שמנצלת שלא בתום לב - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לכן אני אומרת, "מוקדם ככל האפשר" אומר: "גברתי, את מקבלת את כל זה, אבל לא להשתמש בזה בצורה שהיא לא תמת-לב". << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> נכון, זו הכוונה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ולכן אני אומרת: הסייפה מיותרת. אפשר "מוקדם ככל האפשר". אפשר בסוף להגיע לאיזשהו מתחם סבירות של "חזרת יום קודם? אוקיי, ניתן לך עוד קצת", או "אני עכשיו מחכה חצי שנה ומנצלת את זה". לא. "מוקדם ככל האפשר". כלומר, אני חושב שאפשר להיפטר מהסייפה הזאת. בואו נוריד את הסייפה. "מוקדם ככל האפשר" זה ברור, זה צריך להיות סביר, וגם מצד שני אי-אפשר לנצל את זה שלא בתום לב. בחינה פנימית ובחינת גמר ממשלתית 8. (א) סטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה מבחינה פנימית או מבחינת גמר ממשלתית, זכאי להיבחן במועד נוסף אחר. לעניין זה, "מועד נוסף אחר"- לגבי בחינה פנימית – מועד מקובל במכללה, ולגבי בחינת גמר ממשלתית – מועד שבו מתקיימת בחינת גמר באותו נושא במה"ט. (ב) סטודנטית בהיריון זכאית לצאת לשירותים במהלך הבחינה בליווי מערך ההשגחה כמקובל. (ג) סטודנטית בהיריון זכאית לתוספת זמן בבחינה שלא תפחת מ-25% ממשך זמן הבחינה, ואולם אם היא זכאית לתוספת זמן גם מסיבה אחרת, ייקבע שיעור התוספת הכולל בהתאם להוראות המכללה, ובלבד שלא יפחת מ-25%. כאן יש כמה הערות. קודם כול, מה זה מועד מקובל במכללה לגבי בחינה פנימית? רק להבין. הניסוח זה לא ברור. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> גם במכללות, כשנגמר הסמסטר, מקובל שיש שלושה שבועות של מועדי בחינות, ואחרי זה יש תקופה של מועדי ב', והיום יש גם הרבה מועדי ג' בעקבות - - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מילואימניקים. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כן. אבל כעיקרון, יש מועדים קבועים במכללה של הבחינות, כמו שזה באקדמיה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> טוב, זה נראה לי ברור. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> מכיוון שאנחנו מקווים שהתקנות האלה יפורסמו לכל הסטודנטיות הזכאיות, אנחנו גם לא רוצים להטעות. סטודנטית שנעדרה מבחינה פנימית, זה לא שהיא חזרה היום ומתאים לה בעוד שבועיים שיעשו לה בחינה, ויעשו לה בחינה במיוחד. יש מועדי בחינות, והיא תוכל לגשת למועדים הקיימים. אם היא כרגע לא יכולה בגלל שהיא חזרה הרגע מחופשת לידה, והיא תרצה לעשות את זה בסמסטר הבא – אנחנו מאפשרים לה את זה, אבל שלא תצפה שיעשו מועד מיוחד בשבילה, שהוא לא חלק מהמועד הכללי של הסטודנטים. זו הכוונה שלנו. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זה הגיוני, אנחנו לא יכולים לייצר מבחן רק עבור סטודנטית אחת. יש מועדים וצריך להתכנס אליהם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היא תוכל לעשות בסמסטר שאחרי בכל מקרה? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כן. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> או לחלופין המרצה יוכל לפטור אותה ולתת לה עבודה במקום, נכון? להבנתי זה כן מנוסח, שאפשר בהתחשבות. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> מה השאלה? לא הבנתי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> התקנות מאפשרות למרצה להחליט, למשל: "אל תעשי מבחן פנימי. במקום זה תעשי עבודה". הוא יוכל להחליט על מנגנון אחר, נכון? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נראה לי שזה כבר תלוי בכללים של המוסד. יכול להיות שבדברים מסוימים המוסד לא מאפשר להחליף בחינה בעבודה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> גם ההחלטה אם להחליף בעבודה היא לא של הסטודנטית, אלא של המרצה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> של המרצה, זה ברור. אני רק אומרת שזה כל הקטע בהתאמות. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אם הוא מאפשר לה לכתוב עבודה, אני מתארת לעצמי שהוא לא יתעקש שהיא תישאר עם העבודה ביד עד ה-01 ביולי, כשמתחיל מועד הבחינות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם כך אי-אפשר להוסיף להם מועד בנוסף למועד א', ב', ו-ג' שיש במכללה. אם המועדים האלה לא מתאימים – היא תעשה את זה בסמסטר הבא. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה נראה לי סביר. פשוט המילים "מועד מקובל במכללה" – משהו בניסוח פה נראה לי לא טוב. "המועדים שבהם נקבעו בחינות במכללה". תחשבו על הניסוח הזה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> "מועדים במכללה". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ההיגד הזה הוא היגד לא ברור מבחינה - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> יש איזה נוסח שמוצע? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, "מועדים שנקבעו לבחינות". << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> "על ידי המכללה". << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אלה לא מועדים מקובלים; אלה מועדים שנקבעו לבחינות, נכון? הם נקבעים כבר בתחילת השנה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> כן. "כפי שנקבעו על ידי המכללה". "כפי שנקבעו" או "כפי שייקבעו"? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> "כפי שייקבעו". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לי הערה עכשיו לגבי סטודנטית בהיריון והסיפור של הזמן. זה באמת לא ברור. (ג). אנחנו רוצים לתת לסטודנטית בהיריון לצאת, כי ידוע שמבחינה פיזיולוגית יש דחיפות בשתן, יש לה אולי בחילות, היא באמת צריכה לצאת. אבל אם יש לה גם לקות למידה שמאפשרת לה תוספת זמן מבחינה, אני סופרת לה פחות זמן בגלל שהיא יצאה גם לשירותים? נראה לי שזה חייב להיות משהו מצטבר ולא חלופי. אי-אפשר להגיד לה: "בגלל שאת בהיריון - - - << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זה לא יפחת. להיפך. כלומר, היא יכולה להיות זכאית למשהו, וזה לא יהיה פחות מ-25%. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> צריך לקחת את כל הנסיבות שלה בחשבון ולקבוע לה שיעור התאמה, שבכל מקרה לא יפחת מ-25%. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה יכול להיות יותר? כי אם יש לה 30% - - - << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כן. "לפחות 25%". זה אומר יותר. "ואולם, אם זו תוספת זמן גם מסיבה אחרת, יקבע שיעור התוספת הכולל בהתאם להוראות המכללה, ובלבד שלא יפחת מ-25%". אני שומרת לה על הזכות שלה, על ה-25%. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אני חייבת להגיד לך שפה, במקור, במה"ט, לטובת היציאה לשירותים, מהלך השירותים, סטודנטית הייתה זכאית תמיד לחצי שעה. בחינות שלנו רובן הן ארבע שעות, והיא הייתה זכאית לחצי שעה בלבד. פה, בכללי המל"ג, היה כתוב 25%. בהתאם לרצון שלנו להיצמד למל"ג, כדי שלא יהיו שני סוגים של סטודנטים, הגדלנו את זה ל-25%, שהמשמעות של זה היא שעה. אם הסטודנטית הזאת גם לקוית למידה וזכאית לשעה, אנחנו נהפוך בחינה של ארבע שעות לבחינה של שש שעות. יש גם סבירות. היא תבוא ותגיד, ובצדק: את לא מצפה מסטודנטית לשבת שש שעות בבחינה. גם כך קשה לה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל אם זו בחינה של שעתיים? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> הבחינות שלנו הן ארבע שעות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם משהו ישתנה והבחינות יהיו יותר קצרות? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> לפחות ב-30 שנה האחרונות, הבחינות הן ארבע שעות. אם משהו ישתנה – נוכל לעשות שינוי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מבחן פנימי הוא גם ארבע שעות? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> לא. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כל מבחן הוא ארבע שעות? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> זה תלוי למכללות. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> בדרך כלל, בבחינות פנימיות שמיועדות להיות ציון מגן לבחינה ממלכתית, הם מנסים לדמות את אותם תנאים. לגבי בחינות אחרות – אני לא יודעת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם אנחנו אומרים: "מגיע לך ל-25% כי את בהיריון", ויש לה נגיד עוד 25% על לקות – הרי, הרעיון הוא שהיא - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> המשמעות היא שיש בחינה של שש שעות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בואו נעזוב את המספרים. היא יוצאת ל-25% של ההיריון כי היא באמת צריכה ללכת לשירותים, או ללכת להקיא, או לאכול משהו כדי לא להקיא, אבל לא מקבלת עוד זמן לתוספת של הלקות למידה. התוספת של הלקות צריכה לתת לה זמן שהיא יושבת על הכיסא ומתרכזת במבחן. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אבל מי אמר שלא? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> או שהיא לא הבנתי משהו נכון בנוסח. זה לא אמור להשתלב; זה אמור להיות אחד על השני. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אבל אני חושבת שזה אכן מנוסח כך, שאנחנו דווקא אומרים: אם היא זכאית לתוספת זמן – ייקבע שיעור התוספת הכולל בהתאם להוראות המכללה, ובלבד שהוא לא פוחת מ-25%. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> כלומר, אנחנו מתחילים מ-25%. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אולי כדאי לכתוב את זה בצורה מפורשת, כי גם אני לא הבנתי את זה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זה סעיף העת-הדבק. גם במל"ג זה מופיע כך, ב-7(ה). << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אולי כדאי לכתוב: "ככל שיש לה יותר, אפשר שזה יתווסף". << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כשקראתי את זה, לא הבנתי שזה מצטבר. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גם אני לא הבנתי שזה מצטבר. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רואה שזה כתוב באמת כך גם בכללים, ואני מבינה שזאת הכוונה, אבל סתם מבחינה ניסוחית, אני - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אולי בסוף "ובאופן מצטבר" – "לא יפחת מ-25% ובאופן מצטבר". << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לא בהכרח תמיד נרצה לתת את המצטבר המלא. אנחנו לא נרצה להשאיר אנשים שש שעות בכיתה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מה זה "שש שעות בכיתה"? את מי? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> הבחינה היא ארבע שעות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אם את לוקחת גם וגם, והיא גם חברה ערבית ובשנה א' – היא מגיעה לעוד. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אבל יש פה נסיבות מיוחדות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> בסדר, אבל בכל זאת, גם מישהו בהריון, אם באמת כל הבחינות - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כמו ששירה אמרה, מגזר ערבי בשנה א' מקבלים שעה; אם היא הריונית – 25%, זה עוד שעה; אם היא גם לקוית למידה – הפכנו לה את הבחינה כבר לשבע שעות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> היא יכולה לצאת לפני. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אני צריכה להשאיר משגיח בכיתה, את מבינה? כל משגיח שהיה אמור להיות ארבע שעות – צריך להישאר שם שבע שעות. זה בסדר, אבל עד מגבלה מסוימת. גם אף אחד לא באמת יכול לשבת להיבחן שבע שעות, בפרט לא אישה בהיריון. לא נרצה להגיע למקסימום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> צריך להיות היקף של זמן. 25%, אבל אני באמת לא חושבת שהתכוונו לכך שכל הבחינות הן ארבע שעות. רוב הבחינות הן לא ארבע שעות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> הבחינות שלנו הן ארבע שעות, הן מתחילות בארבע שעות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> והפנימיות? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> ואנחנו בטח לא רוצים לקבוע בחוק שנצטרך לתת את המקסימום, של להגיע תמיד לשבע שעות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> שעה זה מכובד. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> - - - הייתה תקלה בבחינה והילה נתנה עוד שעה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> נכון, גם זה קורה. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אבל הכוונה היא בוודאות שזה לא יפחת? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> שזה לא יפחת. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> היא לא תיפגע מזה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> השאלה היא אם זה מצטבר. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כן, כתוב. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> למה צריך את התוספת "שלא יפחת מ-25%"? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אנחנו רוצים שהם לא יגידו לה: פה את זכאית ללקויות למידה 15%, פה את זכאית ל-25%" – רציתי איכשהו להגיע ל-40% כולל – "ואז את תהיי זכאית בסך הכול ל-20%". << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> כל מי שהוא מהחברה הערבית, על פי החלטת ממשלה, זכאי בשנה א' לעוד שעה. התחלנו כבר מעוד שעה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> לא רק שהיא תהיה זכאית – את ה-25% בוודאות נותנים לה. שהם לא יעשו לה איזשהו ממוצע בין הזכאויות שלה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני חושבת שהחשש הוא שהמכללות יפרשו את זה כ-25% מקסימום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מבינה מה את אומרת, פשוט לא נראה לי שזה כתוב בנוסח. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> למה? זה כתוב: "ובלבד שלא יפחת מ-25%". כלומר, לא משנה מה הוראות המכללה יגידו, איזה לקויות למידה יש לה, איזה תוספות זמן יש לה - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הם יכולים להגיד לה, בבחינה של שעתיים, "יש לך חצי שעה של הריון. אנחנו נותנים לך אותה", אבל מה מונע מהנוסח הזה להגיד לה: "זה כולל גם את התוספת שמגיעה לך של חצי שעה"? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> קודם כול, אנחנו מתחילים משעה – 25% מארבע שעות זה שעה נוספת שהיא מקבלת ביחס לחצי שעה שהיא הייתה מקבלת עד היום. כבר התחלנו מהטבת מצבה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, הרי לא כל הבחינות הן ארבע. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אצלנו הבחינות הן ארבע שעות, קבוע. הבחינה הממשלתית היא פעם בשנה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא הממשלתית, אני מדברת על בחינות אחרות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> הבחינה הפנימית יכולה להיות פחות, אנחנו לא עוקבים אחרי זה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אלה רוב הבחינות. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אבל נניח שהם בדרך כלל מדמים את הבחינות שלנו. הם רוצים לתת כמה שיותר. ייתכן מצב שבו יגידו לה, בסופו של דבר, שהשעה הנוספת, שמביאה אותה לחמש שעות, זה מספיק. זה יכול לקרות, אבל - - - << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> היא תוכל לערער. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> היא תוכל לערער ולהגיד: "לא, אני רוצה שש שעות!". כמי שהייתה ארבע פעמים בהריון, אני לא רואה כל כך את המצב שבו אישה בהיריון תרצה לשבת חמש שעות בבחינה, אבל זה אפשרי. אם היא תרצה היא תערער, וכמו שאמרנו קודם, הערעור יגיע אלינו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם מדברים על שירותים, פעם ב-40 דקות, או אפילו פעם בחצי שעה, היא עדיין צריכה ללכת. זה לקח לה זמן מהבחינה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> נכון, אבל היא קיבלה שעה נוספת עבור זה, שהיא חצי שעה יותר ממה שהיה לה עד היום לפני שהתקנות האלה הותקנו. אנחנו חושבים שזה נותן מענה, אבל - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תבדקו בבקשה עם מחלקת הנוסח שזה אומר את זה, כי לי זה נראה נוסח פרוץ מדי. אני לא מבינה את הנוסח הזה כך. משהו לא מנוסח לי נכון; אני מוכנה לחשוב בעצמי גם על נוסח חלופי, אבל זה לא מנוסח לי במצטבר. אם אתם רוצים לעשות שאם המצטבר שלה מגיע לשעתיים, לא תינתן יותר משעה וחצי – את זה אני יכולה להבין. אבל לא כתוב כאן "מצטבר". << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> על זה אנחנו חותמים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני רוצה לוודא שלא יגידו לה "קיבלת זמן לשירותים; אין לך עכשיו עוד זמן". << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אם נעשה את זה – אנחנו בעצם פוגעים בה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> לתת לה עד שעה וחצי – פוגעים בה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אולי עדיף להשאיר את הנוסח העמום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני יוצאת מנקודת הנחה שצריכים לתת לה גם וגם. מה שמגיע לה לצאת כי היא בהיריון – לשירותים או להקיא, כמו שאמרנו – אבל גם מה שמגיע לה נטו לשבת בתוספת זמן כי יש לה לקות למידה, ולא שיגידו לה: "כבר קיבלת זמן. את לא יכולה לקבל עוד זמן". היא צריכה את הזמן הזה בשביל לשבת עם המבחן; לא בשביל לצאת לשירותים. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> כן, אבל הכוונה היא שלא יהיה במצטבר כפול. הכוונה כאן שבכל מקרה יש את ה-25%, ואם יש סיבה נוספת היא תקבל עוד, אבל לא בהכרח עוד 25%. כי גם יש כאן שאלה של שוויון עם סטודנטים אחרים שיכולים לבוא מכל מיני רקעים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם יש לה לקות קשה והיא זכאית – אני לא יודעת מה המקסימום בזכאות לפי החוק – לעוד 25% - זאת הלקות שלה. אני מאמינה שיש אנשים שזכאים לעוד 25%. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אף אחד לא אומר שהיא לא תהיה זכאית לזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שלא יגידו לה "קיבלת את ה-25% האלה כבר", אבל היא חייבת לצאת לשירותים. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> היא קיבלה, זה ברור, כי היא סטודנטית בהיריון. היא קיבלה בשל ההיריון ויש לה זכאות לעוד 25%. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אם כך, כמה היא תקבל? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מבקשת שתיגשו לנסח את זה מחדש. אני אומרת לכם, זה לא עולה מהנוסח. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אפשר גם להגביל את זה למעלה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> עבדנו עם המחלקה להבניית החקיקה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> הכוונה שלך היא שזה צריך להיות כתוב כמו "היא זכאית בוודאות לכפל" – נכון, זה לא עולה מהנוסח עצמו, אבל כשאת מגישה את הבקשה להתאמות, הרי, גם מודיעים לה לכמה היא זכאית זמן עוד לפני הבחינה, אז היא תוכל לערער על זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא חייב להיות כפל, אבל אם היא זכאית לעוד 10% – כן, במצטבר היא צריכה לקבל 35%. אם אתם אומרים שיש בחינות כל כך ארוכות, שלא הגיוני שבן אדם לא ישב בעוד 35% - - - << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> זה עוד שעה וחצי בערך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> תעשו שזה כן יהיה הגיוני, אבל בבסיס, בחישוב, מגיע לה כפול – גם זה וגם זה. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אין בעיה, אפשר, אבל כן להגביל את זה מלמעלה, כי בסוף גם אנחנו צריכים לדעת לכמה שעות אנחנו מעמידים את מערך ההשגחה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> צריך שזה יתבטא בנוסח, כדי שלא יגידו לה: "את לא זכאית לעוד זמן". זה לא הגיוני לאנשים שזכאים לזמן. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אין בעיה. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> נוסח של תקרה של שעות. אנחנו נבחן את זה << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לוודא שזה מצטבר. לא נגרע ממנה שמגיע לה כי יש לה לקות למידה בגלל שהיא בהיריון. זה לא הגיוני. אם נקבע שהיא מקבלת עוד זמן להיריון – אסור שזה יבוא על חשבון זמן נוסף שיש לה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אפשר באמת להוסיף את המילה "מצטבר" – "שיעור התוספת המצטבר". << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> אבל אז בהגדרה, אם יש תלמיד בחדר שמונה שעות – אני צריכה להשאיר משגיח במשך שמונה שעות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני כתבתי לנסח מחדש, נביא נוסח. נמשיך. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> רק להעיר על 8(ב) – שסטודנטית בהיריון זכאית לצאת לשירותים – אני רק מציעה להוסיף איזו סייפה שהיציאה לשירותים עם המלווה הזה תיעשה תוך שמירה מלאה על כבוד הסטודנטית, פרטיותה, וסודיות מצבה הרפואי. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> מה שכתוב פה זה כדי שלא ישתמע שאותה סטודנטית פשוט יכולה לקום ולצאת. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> הבנתי. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כל סטודנט במה"ט שנדרש לצאת לשירותים - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא משנה; כל סטודנט שהוא. גם גבר לא רוצה שייכנסו לו לשירותים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ביקשתי סודיות רפואית. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> תני לי לחדד. לפי נהלי מה"ט, בשעה הראשונה אסור לצאת לשירותים. כל סטודנט רגיל, בשעה הראשונה של הבחינה, לא יוצא לשירותים. אנחנו מבינים שלסטודנטית הזאת צריכים לתת לצאת Around the clock, ולכן זה כתוב פה כך. אבל שיהיה ברור: הכבוד זה גם לסטודנט רגיל שניגש לשירותים. אף אחד לא נכנס איתו לחדר השירותים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני אגיד לך מה ההבדל. אם היא מקיאה ואולי היא לא סיפרה לאנשים על ההיריון, והיא לא רוצה שאנשים ידעו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה לא קשור. כל סטודנט יוצא עם משגיח? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> בוודאי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם כך, זה לא משנה. כל סטודנט יוצא עם משגיח - - - << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> יש דברים שלא צריך להיכנס אליהם בחקיקה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> למה לא להוסיף שהוא ישמור על סודיות? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> זו פגיעה בטוהר הבחינה. היום, בעידן של מצלמות בגודל של גרגיר, כל סטודנט שיוצא – עוזב את עולם הבחינה ביחד עם משגיח. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> יש משגיחים. זה נקרא "משגיח רץ". כל תפקידו הוא ללוות סטודנטים לשירותים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אין בעיה. רק ביקשתי שהמלווה הזה ישמור שמירה מלאה על כבוד הסטודנטית, פרטיותה וסודיות מצבה. אם היא יוצאת עכשיו ארבע פעמים לשירותים? אם היא מקיאה? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אז מה? הוא עדיין לא ייכנס איתה לחדר. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> למה לא לרשום? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רחלי, אם כל סטודנט שיוצא לשירותים הולך עם מלווה, אין צורך ליצור, כי כל סטודנט זכאי לשמירה על כבודו כשיוצאים איתו לשירותים. אני לא רואה כאן סיבה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> הסעיף הזה בא רק בשביל השעה הראשונה של הבחינה. לכן הוא כתוב פה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם לטובת אנשים שהם לא אישה בהיריון. כולם זכאים לשמירה. אני חושבת שזה ברור. זה חייב להיות ברור. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מה שלא כתוב – לא ברור בעיניי, כעורכת דין. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה לא ברור? מה את רוצה להוסיף? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אם היא לא רוצה שידעו שהיא בהיריון. המלווים הם סטודנטים? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> לדעתי, היא לא צריכה להגיד שהיא בהריון. היא צריכה להגיד שהיא צריכה שירותים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון, אבל היא שומעת אותה מקיאה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם היא זכאית להתאמה – ידעו שהיא בהריון. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אנחנו אחרי זה נשמור על כבודה, אבל היא נדרשת להביא אישורים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> ברור שצריכה להביא אישורים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה זה קשור? הרי בכל מקרה, כדי שיאשרו לה בכלל לצאת לשירותים, מישהו יהיה חייב לראות שיש לה זכאות לצאת. אני מניחה, אני מקווה מאוד, שאותו משגיח לא יהיה חייב לראות את כל ההיסטוריה הרפואית שלה, אלא רק שמסומן לו "סטודנטית זו זכאית" – זה חייב להיות. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כן. עושים + ליד השם ואז יודעים שהיא - - -. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> יש סוג של התאמה – "יציאה לשירותים לאורך כל הבחינה". היא ניתנת, לדוגמה, גם לסוכרתיים, שצריכים לפעמים לצאת בדחיפות. בהתאמה לא כתוב אם זה בגלל הריון, בגלל שאת סוכרתית או בגלל שיש לך איזה רקע נפשי שמצריך יציאה. כתוב "יציאה לשירותים לאורך כל הבחינה". זו ההתאמה שמופיעה במערכת המחשוב, וזה מה שרואה המשגיח; לא את הסיבה למה קיבלו את זה. את הסיבה למה קיבלו את זה רואה רק מי שנתן את ההתאמה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם כבר דיברנו על זה, היום, כשמלווים לשירותים – לא שאני זוכרת שזה היה בזמני – עד לאן נכנסים? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> עד הכניסה לשירותים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> הוא לא נכנס איתה לתוך השירותים? << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> לא. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> וזה מלווה גבר ואישה? זה קשור? כי אם נגיד זו אישה חרדית או אישה ערבייה שלא מעוניינת? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> במגזר החרדי מבקשים שכל ההשגחה תהיה נשים לנשים וגברים לגברים. הם מבקשים את זה, ובתיאום עם חברת ההשגחה, בלי שזה כתוב בתקנות, אנחנו הולכים לקראת, וכל אחד מקבל את מה שמתאים לו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זו גם זכאות לכל אישה חרדית, לאו דווקא בהריון. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> נכון, נכון. אני אומרת, אצל החרדים בדרך כלל יש משגיחים גברים לגברים ומשגיחות נשים לנשים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש לנו גם הצעת חוק שילמדו רק גברים - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כן. הפרדה באקדמיה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> זה רק בתארים מתקדמים, לא? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> תשמחו שזה לא אצלכם. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בואו נתקדם. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> פרויקט גמר 8. (א) סטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה מבחינת הגנה על פרויקט גמר, ייקבע לו מועד אחר. (ב) סטודנט שנעדר בשל אירוע מזכה לתקופה רציפה העולה על 20 ימי לימודים, אשר היה זכאי להשתתפות מה"ט בפני הנחיית פרויקט טרם היעדרותו – תוארך זכאותו של הסטודנט להשתתפות מה"ט בפני הנחיית פרויקט בחודש וחצי ימים, מתום ההיעדרות כאמור. גם פה שוב עולה הנושא של 20 ימי לימודים, שזו תקופה די ארוכה. זאת אומרת, שאתם דורשים שיהיו 20 ימים כתקופת מינימום. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כן, אבל תראי גם מה אנחנו נותנים. נותנים הארכה של חודש וחצי. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כן, שישה שבועות. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אנחנו אומרים: מי שבאמת זכאי. הסעיף הזה זה לא מתייחס לבן זוג, כי בן הזוג נעדר ונולד לו ילד – שיהיה במזל טוב, אבל הוא יכול להמשיך לעבוד ולהגיש עבודה, גם אם במהלך שעות היום הוא עסוק עם התינוק שנולד לו. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> הוא יכול ונדרש להמשיך לעבוד בשוק העבודה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> עם זאת, הסטודנטית שלא נמצאת, כשהיא חוזרת ללימודים, אנחנו לא רוצים שהיא תיפגע כלכלית. בנושא של הפרויקט גמר, לסטודנטים יש נקודות זמן שאם הם מגישים את הפרויקט עד אליהן – הם מקבלים החזר מלא של דמי הנחיה של 1,400 שקלים. אם הם עושים את זה בשלב מאוחר יותר, הם מקבלים 1,100, ואם הם עושים את זה באיחור – הם פשוט לא מקבלים את ההחזר שהם שילמו למנחה הפרויקט. זה משהו שנועד לזרז הסטודנטים להגיש את הפרויקט כמה שיותר מהר בסמוך ללימודים, כי מה"ט זיהה שהדחייה של פרויקט הגמר עוד ועוד זה אחד הגורמים שבגללו סטודנטים לא מגיעים לדיפלומה בסוף. זה באיזשהו תמריץ שנותנים לסטודנטים: "תזרז. אם אתה מוסר תוך חצי שנה מהיום שגמרת את הלימודים – אתה מקבל כסף. אתה עושה את זה תוך תשעה חודשים? אתה מקבל קצת פחות כסף". אנחנו לא רוצים שהסטודנטית הזאת, שהייתה זכאית להיעדר חודש וחצי, תיפגע. את אותו חודש וחצי שהיא נעדרה – אנחנו מאריכים את הדד-ליין שקבענו. אם לכולם זה 31 - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 20 ימי לימודים זה חודש וחצי? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> כן, כך כתבו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם מישהי החליטה לחזור לפני הזמן? כי 20 ימי הלימודים זה משהו שרירותי, אין לנו באמת אינדיקציה למה קבענו בכלל את המספר 20. << אורח >> שירה ברלינגר פולג: << אורח >> זה מספר טיפולוגי שהעתקנו, פחות או יותר, מהמל"ג. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היה אירוע מזכה, מישהי נעדרה, אבל היא נעדרה זמן קצר יותר – אני מנסה להבין מה יהיה המקרה שלא מגיע ל-20 ימי לימודים של היעדרות. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אם היא נעדרה זמן קצר יותר - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמי שנעדר זו היולדת, שתמצה את ששת השבועות שלה. באמת, כמו שהיא אמרה, אי-אפשר לקום מהלידה ולמחרת להתייצב בלימודים. את כל התקנות האלה בנינו כך שגם בני הזוג מקבלים. זה בעצם לשלול את בן הזוג. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> צריך אולי להסביר: פרויקט הגמר זו עבודה שנתית. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זו עבודה של שנה וחצי. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כלומר, זו לא עבודה שאתה צריך לכתוב אותה משבוע לשבוע. אנחנו רוצים להגיד שאנחנו נחזיר את הכספים רק למי שההיעדרות שלו הייתה באמת משמעותית, כי עבודה של שנה וחצי – אתה יכול לפרוס אותה על טווח רחב מאוד. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> השאלה היא אם חודש וחצי זה מספיק. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> היא זכאית להיעדר חודש וחצי, ואני באופן יחסי מאריכה לה בחודש וחצי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מתי מסתיימת הזכאות? אולי זה פשוט לא ברור לי, כי זה לא מנוסח. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> גם לי זה לא ברור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מתי מסתיימת הזכאות? אני מנסה להבין למה צריך להיערך לזכאות. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זו זכאות להחזר. יש סטודנטים שיסיימו עכשיו ללמוד, לדוגמה, ביוני 2026. אם הם רוצים לקבל את דמי הנחיית הפרויקט – הם צריכים להגיש את הפרויקט עד ה-31 לדצמבר 2026. חצי שנה אחרי שהם סיימו את הלימודים. אם הם עשו את זה עד אז – הם יקבלו 1,400 שקלים חזרה. אם הם עשו את זה עד ה-31 למרץ 2027, קרי תשעה חודשים מהרגע שהם סיימו, הם יקבלו רק 1,100 שקלים. אם הם יעשו את זה אחרי זה, עד שבע שנים שיש להם התיישנות על הלימודים – הם לא יקבלו את ההחזר. הם עדיין זכאים להגיש פרויקט, להיבחן עליו ולקבל דיפלומה. יש פה תמריץ. אנחנו רוצים שאת אותו תמריץ, באופן יחסי, תקבל גם הסטודנטית שילדה ונעדרה שישה שבועות, ולכן נאריך לה את הזכאות הזאת. זה משהו שלא מופיע במל"ג; זה משהו שאנחנו הוספנו מעצמנו, בדיוק בגלל שלנגד עינינו הייתה אוכלוסייה שאנחנו רוצים לדאוג שלא תיפגע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> 20 ימי לימודים אמור להיות מקביל לשישה שבועות? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כן. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זה בוודאי פחות משישה שבועות. << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> זה על בסיס לימוד של חמישה ימים בשבוע? חמישה ימים זה ארבעה שבועות? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אם במסלול של חמישה ימים היא נעדרה ארבעה שבועות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה מה שאני אומרת: כל אלה שלומדים חמישה ימים – שזה כולל אנשים רבים – לא יגיעו לקבל את ההנחה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון. << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> למה לא? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כי אמרתם שברוב המכללות לומדים חמישה ימים בשבוע. חמישה ימי לימודים בשבוע. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> להיפך, ככל שהיא לומדת יותר היא נעדרה, כך מניין הימים שלה יותר גדול, ובטוח שהיא תגיע ל-20 ימים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם רוצים שהם ייעדרו מינימום של 20 ימי לימודים, שזה בערך ארבעה שבועות. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לאיזו תקופת זמן זה נספר? נגיד טיפולי פוריות – זה נספר לשנה? זה מה שהיא שואלת על המזכה. לכמה זמן? לתשעה חודשים? איך זה נספר? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> למי אנחנו נותנים את זה? ליולדת. כי אישה שנעדרת בגלל טיפולי פוריות, זה לא איזושהי היעדרות רציפה – זה יום בשבוע, יומיים בשבוע. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אבל זה נספר לה, נכון? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זה נספר לה במהלך הסמסטר, נכון. היא תקבל את זה אם היא באמת בטיפולים קשים מאוד שמחייבים אותה פעמיים בשבוע להתייצב ולעשות איזושהי פעילות רפואית, את צודקת. אבל בסעיף הזה ראינו לנגד עינינו את היולדת, כי התקופה הארוכה של היעדרות זה של יולדת. טיפולי פוריות זה משהו ארוך מאוד, סיזיפי, קשה וכואב, אבל זה לא משהו רציף וארוך. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> צריך לבוא גם לקראתה. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אין ספק שאם היא לומדת חמישה ימים בשבוע, היא עושה את זה ב-20 ימים. היא נשארת כבר שישה שבועות, אז ברור שהיא תהיה זכאית לזה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני חושבת שזה לא רק ליולדת – זה גם לבן זוג, זה גם לטיפולי פוריות. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> לא, זה לא משהו שאני נותנת לבן זוג. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כתוב "כל סטודנט". כתוב "באירוע מזכה". << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> כן, אבל זה פרויקט גמר. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> "שנעדר בשל אירוע מזכה לתקופה רציפה של 20 יום" – זה מה שמבדל את בן הזוג מהיולדת. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נכון. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה לא יכול להיות גם בן הזוג, אם הוא נעדר מעל 20 ימים? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> הוא לא נבחן. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נגיד אם נולד לו ילד פג, והם בבית החולים עכשיו בעל 20 ימים. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> הוא זכאי לחופש מהעבודה? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בטח, חופשת מחלה. כי יש לו ילד פג בבית החולים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה קורה באמת כשמביאים ימי מחלה? גם בטיפולי פוריות, אם יש בעיות - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> התקנות האלה לא מטפלות בכל הבעיות הבריאותיות. אנחנו קיבלנו גם בעבר, כשפרסמנו את התקנות האלה, הערה על חולי סרטן והורים לילדים עם צרכים מיוחדים, וכל מיני נסיבות אמיתיות וכואבות, שבאמת היה ראוי להתחשב בסטודנטים גם במקרים האלה. אבל זה לא נושא התקנות האלה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> למה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אישה בטיפולי פוריות שהגיבה לא טוב לטיפול – יש לא מעט כאלה, שנגרמים להן כל מיני דברים – ואז היא אושפזה? זה עדיין בעקבות טיפולי פוריות, אבל יש לה מחלה עכשיו. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כן, זה ייכנס ב-20 יום בשל אירוע מזכה. יש טיפולי פוריות שהסתבכו, וזה נכלל ב-20 יום, בהחלט כן. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> וגם יילוד של פג לגבר זה ייכלל? שהילד שלו בבית חולים והוא צריך להישאר? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> כאמא לפג, אומנם לפני 30 שנה, ההורה לפג לא מקבל חופשה לא לעבוד. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> מה זאת אומרת? זה ימי מחלה. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זה ממש לא נכון. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> את רוצה להגיד לי שעכשיו גבר שצריך להיות בבית חולים - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> היום שני ההורים יכולים לקבל ימי מחלה. אם אתה מביא למקום העבודה שלך - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> הורה לפג, כשהפג נמצא שלושה חודשים בבית חולים, לא עובד? ומי משלם את זה? הביטוח הלאומי? מי משלם אם הגבר נמצא שלושה חודשים בבית? << דובר_המשך >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר_המשך >> אם הוא שכיר והוא הביא אישור מחלה, שהוא חייב שתהיה השגחה על הילד שלו - - - << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> אולי זה יורד לא מימי המחלה שלו. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זה לא קשור לתקנות האלה. התקנות האלה לא עוסקות במחלה. הן עוסקות בהריון ובלידה. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אדרבה, צריך להתחשב בו. לא יתחשבו בו בנושא של הפרויקט? << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> צריך להבין שפרויקט גמר זה במשך שנה וחצי. זו עבודה שצריך להכין אותה - - - << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> גם מה זה "לא מתחשבים"? הוא לומד? הוא הפסיק את הלימודים? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני אומרת מקרים. כנראה שהוא לא עובד. כנראה שהוא בבית החולים עם התינוק שלו. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> והוא לומד? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני לא יודעת. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> לפי התקנות, ההורה השני גם לא זכאי לא ללמוד. אני לא מדברת על היולדת. ההורה השני לא זכאי להפסיק לימודים, נכון? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> יש לו 30%. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> זה לא הפסקת לימודים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> נכון, זה לא מספיק. בגלל זה אמרתי שצריך יותר. << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> מה שחשוב לחדד פה זה שפרויקט גמר זו עבודה למשך שנה וחצי. כלומר, אנחנו לא רוצים לתת את ההטבה הזאת סתם למישהו שנעדר יום פה-יום שם. כלומר, אנחנו אומרים, אנחנו ניתן את התשלום הזה רק באמת למי שבמשך שנה וחצי - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> את אומרת: "זה אקסטרה, אני לא חייבת לתת את זה". << אורח >> עטרת נס שטרנברג: << אורח >> נכון, בדיוק. אנחנו גם לא שוללים את זה, הוא יקבל כנראה פחות, אבל אנחנו נתחשב וניתן את מלוא הסכום רק למי שההיעדרות שלו הייתה משמעותית. << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אני מחדדת שזה משהו שאנחנו נתנו אקסטרה לתקנות של המל"ג. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הגענו לסעיף 9. יכול להיות שיהיה לי עוד מה להגיד בהמשך. יש לנו שיעורי בית. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> לא כדאי לסיים כבר? כי יש דברים שהם יצטרכו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, בכל מקרה - - << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יהיה לנו עוד דיון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> - - יהיה עוד דיון, כי אנחנו נביא נוסח מתוקן. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני גם אשמח שתסתכלו על ההערות לגבי סעיפים 10, 11, 12, 13. אולי כבר נוכל לדון בהם לפני שנגיע לכאן. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, אנחנו ננסה כמובן, באמצע, לעשות פגישה פנימית - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> בדיוק, שנגיע להסכמים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> - - ולנסות להגיע עם נוסח שכבר נוכל להצביע עליו. ברור. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כן, זה יהיה הכי טוב. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אנחנו נעשה את זה. פשוט יש לנו עוד חמש דקות. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה לכן על ההשתתפות. קבענו דיון נוסף. אתן תקבלו זימון. הפעם גם נקווה שיהיו כאן כל נציגי המוסדות, ובעיקר המועצה להשכלה גבוהה, כי כפי שאתן רואות כאן, זה דיון מעמיק מאוד, חשוב מאוד, שיש לו השלכות גם על שאר הסטודנטים במוסדות האחרים במסגרת האחריות של המועצה להשכלה גבוהה. מה רצית להגיד, בבקשה, לפני שנסגור את הדיון? << אורח >> שרית שטיינר: << אורח >> אפשר לדעת לאיזה תאריך נקבע? << דובר >> אתי דנן: << דובר >> 25 במאי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> כל כך רחוק? << אורח >> דליה שילי יריחובר: << אורח >> אנחנו נוכל גם להתכונן להצבעות בדיון הזה? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> כן, בדיון הבא אני מניחה שכבר יהיו הצבעות, בטח אם כבר נבוא עם נוסח. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> שוב תודה. תודה לאתי; תודה לנירה; ולכל העובדות המכובדות שעושות כאן עבודת קודש. אני נועל את הדיון. להתראות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:26. << סיום >>