פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 203 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, ב' בסיון התשפ"ו (18 במאי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הלסי >> 1. הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "חשד להגשת נתונים דמוגרפיים מסולפים ע"י רשויות מקומיות למנהל התכנון" של חה"כ אריאל קלנר וחה"כ יצחק קרויזר << הלסי >> << נושא >> 2. מחירי הקרקעות בהתיישבות הכפרית בגליל << נושא >> בעקבות דיונים שקיימה הוועדה ביום 6 בינואר 2026, 9 בדצמבר 2025, 15 ביולי 2025, 1 ביולי 2025, 3 ביוני 2025, 20 במאי 2025 ו־7 באפריל 2025 נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר חברי הכנסת: אריאל קלנר מוזמנים: דניאל סרגי – רפרנט רמ"י, אגף תקציבים, משרד האוצר מלכה שניאור – סגנית מנהל אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון נועה מושייף – משפטנית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רוסלאן עותמאן – משפטן אשכל נדל"ן, משרד המשפטים ציפי בורשטיין – מנהלת אגף עסקות, רשות מקרקעי ישראל טל גטרר – סגנית היועמ"ש לרשות מקרקעי ישראל ירון ביטון – שמאי רשות מקרקעי ישראל ליליה לויצקי – ראש צוות תכנונים, מחוז צפון, מינהל התכנון ז'קלין שורק – יו"ר גבעת אלה ד"ר רותי פרום אריכא – יועצת גבעת אלה עמרי בונה – חבר הנהלת היישוב, גבעת אלה דני עברי – ראש מועצה אזורית משגב ענבר בזק – חכ"ל, מועצה אזורית משגב שלומית שיחור רייכמן – ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל אבי סמוביץ – סגן ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל רועי שיין – הנהלת ההרחבה החדשה, יישוב מנוף יונתן אחיה – יו"ר ומנכ"ל תנועת 'ארצנו' מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: יפית גולן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "חשד להגשת נתונים דמוגרפיים מסולפים ע"י רשויות מקומיות למנהל התכנון" (מס' 411). << נושא >> << נושא >> מחירי הקרקעות בהתיישבות הכפרית בגליל << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום ה-18 במאי, 2026, ב' בסיון. יש לנו בעצם שני נושאים לדיון הזה, שהם דיוני המשך כבר. אחד זה החשד להגשת נתונים דמוגרפיים מסולפים על ידי רשויות מקומיות למינהל התכנון, והשני הוא מחירי הקרקעות בהתיישבות הכפרית בגליל. אני חייב לומר, שני הנושאים האלה בעיניי שלובים אלה באלה, כי חלק מההשפעה על מחירי הקרקעות זה גם היצע הקרקעות והיצע יחידות הדיור. אני כן אתחיל עם הנושא של הנתונים הדמוגרפיים לפני הנושא של מחירי הקרקעות, מכיוון שמינהל התכנון פה, ורמ"י ברגע זה רק נכנסו, ניתן להם טיפה להתאקלם ולטמפרטורות לרדת. אני אתן לז'קלין שורק, יו"ר גבעת אלה, להתחיל להציג את הנושא שלהם. << אורח >> ז'קלין שורק: << אורח >> ברשותך, לפני שאני מגיבה, אני מבקשת שד"ר רותי פרום תציג את המצגת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המצגת זה שלך, רותי? << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רותי פרום, בבקשה. אני שמח לארח אותך פה, רותי, ברוכה הבאה. << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> (הצגת מצגת) בוקר טוב. לאחרונה השלמתי איזשהו פרק נוסף בעבודה שלי על הנושא של תוכניות כוללניות בצפון. התוכנית הזאת היא של עילוט מול גבעת אלה. בחרתי פה, מה שנקרא, שלוש שקופיות מייצגות מתוך העבודה. השקף הראשון מציג למעשה את השינוי שנעשה, או התיקון שנעשה בתוכנית המתאר המחוזית, כאשר ברקע אנחנו רואים בירוק בוהק את תמונת המצב לפני אישור התיקון, והקו הכחול מייצג את ההרחבה של היישוב עילוט. אנחנו רואים שההרחבה הזאת, קודם כל, משמעותית. היא כוללת בעצם שני מתחמים עיקריים לפיתוח, בצד צפון ובצד דרום, ויש חפיפה שמוצגת גם בצד השני, יש חפיפה בכחול. יש חפיפה בין התוכניות או בין תחומי השיפוט של היישוב של עילוט, לעומת מועצה אזורית עמק יזרעאל, ותחום הוועד המקומי גבעת אלה. זו ככה ראייה כללית. התוכנית מחולקת למתחמים. העבודה בדקה כל מתחם ומתחם, אוכלוסייה, כמה יחידות דיור קיימות, מוצעות. יש שני מתחמים שהם בעצם ריקים היום, מסומנים באדום וחלק מהם בכחול. הם כוללים כ-660 דונם, ומספר היחידות בהם מקבל תמונת מצב מאוד משונה. אני אעמוד על זה בהמשך, אם אפשר לעבור לשקף הבא, ששם ריכזתי פחות או יותר את הנתונים שהיו לנו כאן. אני אתחיל בצד שמאל, מבחינת הצפיפות של התוכנית המוצעת. הצפיפות שהוגדרה בתמ"א 35/4 ליישוב בסדר גודל הזה היא 10 עד 12 יחידות דיור לדונם, כאשר פה אנחנו מקבלים בתוכנית הזאת, המוצעת ספציפית, מתחם-מתחם, ממוצע של 5.43 יחידות דיור לדונם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, הדרישות של התמ״א אומרות 10-12 יחידות לדונם, אבל התוכנית שהביאו היא תוכנית של... << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> 5.43, זו תוכנית שהוסרה. הדרישה התקנית הנוספת שנמצאת בתמ״א 35/4 זו צפיפות מרחבית של מספר נפשות לקילומטר מרובע שתופס הקו הכחול של התוכנית. שם נקבעה דרישה עבור דגם 4 – 15,000 נפשות לקילומטר מרובע, ואנחנו מקבלים פה 6,080. זאת אומרת, שאנחנו נמצאים הרבה מתחת למה שקבע אותו תיקון תמ״א 35, מה שמצביע בעצם על בעיה, כי כתוצאה מזה אנחנו צריכים שטחים נוספים, וכמובן, ההשפעה על הגורמים הסובבים ניכרת. יש גם גורם נוסף של מספר התושבים. מספר התושבים מופיע פה בכמה פרמטרים. יש כמובן את מספר התושבים הקיים, יש מספר תושבים שנקרא נתון נומינלי, שזה הנתון הגבוה של 42,000, בעוד שיש לנו כ-8,000 תושבים היום. אם אנחנו מסתכלים על התוכנית האסטרטגית של מינהל התכנון, שנקבעה על בסיס של גידול טבעי מתון, כ-13,000 נפש, בולט פה הפער הגדול בין מספר האוכלוסייה הנומינלית לעומת מספר האוכלוסייה בתחזית של אותה תוכנית אסטרטגית. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> רותי, את יכולה לתת את זה ככה בהסבר פשוט, בעצם מה המשמעות של הנתונים האלה? אותם שינויים במספרים הנומינליים, לעומת הריאליים? << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> הנומינליים לעומת הריאליים, הנומינליים הם נתון התכנון, שעל בסיס זה בעצם יש לנו את התכנון הפיזי של התוכנית. הריאלי הוא מופיע כנתון, והשאלה הגדולה היא למה זה כל כך גדול. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, למה תכננו ל-N כאשר הצפי הריאלי הוא ל-M, כן? או ל-N מינוס זה הרבה מאוד, במקרה שלנו. << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> נכון, והצפי הריאלי מופיע גם בלמ״ס וגם בתוכנית אסטרטגית לדיור שאימצה הממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שנייה רוצה למקד. יש לנו כאן בעצם שתי שאלות מרכזיות. האחת היא, למה הצפיפות שונה מהתקן? אגב, זה לא עומד בהלימה עם מספר האוכלוסייה הצפוי, כי לכאורה, אם אתה אומר שאתה צופה למספרים כאלה מטורפים, אז אתה צריך לבנות בצפיפות הרבה יותר גדולה בתוך הקרקע. יש פה בעצם פעילות שהיא הפוכה, הם פועלים בשני צירים הפוכים, לצורך העניין, אם אני מבין נכון. מצד אחד הם מתכננים מעט יחידות לדונם לעומת מה שאמור להיות, מהצד השני הם מתכננים הרבה יותר יחידות ממה שצריך, בהתאם ללמ״ס. הבנתי נכון? << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> הבנת נכון. זה מה שעלה, לא רק מהתוכנית הזו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וכתוצאה מזה הרחיבו את השטחים של עילוט? זאת אומרת, הרחיבו את הקו הכחול כתוצאה מהרצון? << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> כן. אני גם אציין עוד דבר שעלה פה, במיוחד במקרה של עילוט. הכתם האדום הדרומי יושב על תוכנית תמ״ל, תוכנית למתחם מיוחד למגורים, התוכניות של הוותמ״ל. אחת מהן כלולה בתוך השטח הקיים ואחת בתוך הכתם האדום הזה. והפלא ופלא, התוכניות האלה אושרו ממש לאחרונה, הן כוללות מספר תושבים ומספר יחידות דיור, כאשר בעצם התוכנית הכוללנית מקטינה אותם. זאת אומרת, לפחות יש פה תוכניות שאושרו רק לאחרונה, בואו תאמצו אותן as is. אני רואה מתוך נתוני התוכנית שהן מקבלות הפחתה במספר יחידות דיור והפחתה במספר התושבים. זה בעצם חלק מהסיפור פה. ריכזתי כמובן את הנתונים פה, אפשר לעבור לשקף הבא. אני בחרתי לציין פה גם את התמונה הכוללת מתוך מה שאתם נחשפתם אליו בישיבה שלצערי לא יכולתי להשתתף בה, בפברואר 2025. נתוני האוכלוסייה המופרזים הם תופעה בהרבה מאוד תוכניות כוללניות, גם שבדקתי וגם אחרות. הטווח גם נבדק ביחס ליישובים יהודיים שגם נעשו בהם תוכניות כוללניות באותה עת. הטווח הוא 150%-240% הגידול הנומינלי ביישובים יהודיים, בעוד שפה אנחנו מדברים על 210% ולפעמים אפילו על 525%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל לכאורה, אם מדברים על כזה גידול, אז היו צריכים להגיד אנחנו צריכים יותר יחידות לדונם. << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> נכון, וזה בד בבד, מספר היחידות הריאלי גם היה צפוי להיות יותר אינטנסיבי, ואנחנו מקבלים פה בעצם ניצול חלקי בין בערך 40%-70%, כאשר בכל התוכניות שנבדקו אנחנו מדברים על 80% ניצול. הצפיפות הנמוכה, כפי שאמרת, והתוצאות, כמובן, בפריסה נרחבת, התפשטות של הבינוי לא לצורך, לא מנצלים את הפוטנציאל הקיים, ואני אפילו טוענת שיש פה פגיעה באיכות הפתרונות שניתנים לאוכלוסייה במקום. זאת לא עירוניות טובה שהיינו מצפים למצוא בתכנון חדשני, שלדעתי התוכניות הכוללניות צריכות לייצג. הן גם כוללות הרבה פעמים שטחים פתוחים לצורך המאזן של שטח פתוח לעומת בנוי וגם שטחים בכללי. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה, רותי. אם מישהו מגבעת אלה רוצה להוסיף? כי הנושא בעיניי ברור. אני הייתי רוצה לשמוע את ועדות התכנון. << אורח >> עמרי בונה: << אורח >> כן, אנחנו מעוניינים. בונה עמרי, חבר בוועדת התכנון של גבעת אלה ובצוות שמטפל באופן ספציפי בתוכניות של עילוט. גבעת אלה היא יישוב קהילתי שקם ב-1988, מונה כ-600 משפחות. הוא הוקם כחלק מהתוכנית למצפים ביישובים בגליל על מנת לעבות את ההתיישבות בגליל. כשאנחנו רואים את המשמעות של התוכנית שרותי כרגע תיארה, וחושבים על ההשלכות של התוכנית הזאת על תושבי גבעת אלה, שכבר היום, אפשר לומר, נפגעים במידה רבה מהקרבה ליישוב שיש בו בעיות סביבתיות מאוד קשות, שריפת אשפה, זרימה של ביוב גולמי, אירועים רבים של ירי שגולשים ממש למפתן ביתנו. התוכנית הזאת, שמקרבת בצורה משמעותית את עילוט וגבעת אלה, שיש ביניהם היום רצועת חיץ מאוד צרה, שבחרדת קודש היה צריך לשמור עליה וזה לא נעשה בתוכנית הכוללנית, אז אנחנו מרגישים סוג של הפקרה מצד המוסדות וגורמי התכנון, שלא נתנו את דעתם במידה מספקת למשמעויות של התוכנית הזאת על יישוב כמו גבעת אלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. תודה. << אורח >> ז'קלין שורק: << אורח >> אני רק אוסיף שני משפטים. ז'קלין שורק, אני יו"ר ההנהלה של גבעת אלה. בלי שום קשר להחלטה להרחיב בעילוט, אנחנו בעד הדו-קיום וששני היישובים יחיו זה לצד זה. יחד עם זה, ההחלטה הכניסה את היישוב, במיוחד האנשים שגרים בקרבת מקום לחרדה מאוד גדולה, במיוחד המשפחות, אימהות צעירות, וכבר היום, בגלל הגורמים הפליליים שמסתובבים במרחב, יש יריות כמעט יומיומיות, ובתוך גינות של הבתים שנמצאים במעטפת יש תרמילים של כדורים. כאילו, בתוך גינות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> ז'קלין שורק: << אורח >> וכשיודעים שהיישוב הולך להתרחב, באים אלינו להנהלה ואומרים למה באנו לפה בעצם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי. דני, אתה רוצה משהו? << אורח >> דני עברי: << אורח >> רק להגיד שעילוט זו דוגמה של תוכנית כוללנית של סח'נין, תוכנית כוללנית של דיר אל-אסד, תוכנית כוללנית של טמרה. אין סוף תוכניות כוללניות, כולן באותם מספרים בערך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בדיוק. סגן ראש המועצה, אתה רוצה? << אורח >> אבי סמוביץ: << אורח >> כן, אני אשמח. שלום, בוקר טוב. לי קוראים אבי, מעמק יזרעאל. קודם כל, אנחנו בעד יחסי שכנות, ואנחנו מוכיחים את זה לאורך השנים מול כל היישובים הסמוכים, מאפשרים לקחת שטחים ולאפשר בנייה ביישובים הסמוכים, אבל הלוואי שאנחנו היינו מקבלים את היכולת לבנות כמו שקיבלו כאן. באמת, אני נמצא בוועדת תכנון יזרעאלי, נותנת מענה לארבע מועצות – עמק יזרעאל, מגידו, כעביה וזרזיר, והלוואי שהיינו מקבלים את היחסים האלה. וכמו שאמר דני, עילוט משקפת את כל מה שקורה בגליל. במקרה אנחנו מדברים פה על עילוט, אני מניח שתדברו על זה קצת יותר רחב. הרי מה קורה פה? מינהל תכנון מתכנן, רמ״י כנראה לוקח את התכנון והופך את זה למשהו ממשי, ומשרד הפנים, שבסוף צריך לתת שירות לתושבים, לא בטוח שהוא מחובר בכלל לתהליך הזה. מה קורה פה? לוקחים פה יישוב של 9,000 אנשים בערך, ותוך עשר שנים רוצים להכפיל אותו. היום הוא סוציו-אקונומי 3. מי ייתן מענה לתושבים? מי ייתן להם חינוך? מי ייתן להם עבודה? כלומר, הכמות היא לא בפרופורציה ליכולת של היישוב בכלל להכיל. עכשיו, השטח שהם מתרחבים אליו בעילוט זה שטח שאנחנו כמועצה, פנינו למינהל התכנון, רצינו להתרחב לשם, גבעת אלה שיתרחבו. אמרו לנו, לא, אי אפשר, כי זה שטחים פתוחים. באמת לא ידענו. פתאום אנחנו רואים תוכנית של הרחבת עילוט לאותו שטח שאנחנו רצינו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אני רוצה לשמוע התייחסות לזה ממינהל תכנון. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> שלום, אני אתחיל להתייחס סוגיה-סוגיה. שמי ליליה לויצקי, תפקידי ראש צוות תכנונים במינהל תכנון מחוז צפון. נתחיל מזה שתוכנית כוללנית עילוט מאושרת משנת 2024. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו קיימנו כאן דיון בפברואר 2025 על זה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נכון, מיד התחלנו על כל הנתונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מרגע שהתגלו הפרטים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> בדיוק, מרגע שהתגלו הפערים. אגב, היו דברים שהתגלו גם לפני כן, שאושרו גם לפני כן. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> אני אתייחס, ברשותכם. התוכנית הזאת, בעצם כמו כל התוכניות במגזר הערבי, היא תולדה של החלטת הממשלה ב-2016 לתכנן יישובים ערביים כדי לתת מענה למחוסרי דיור. זאת אומרת שמבנה הבעלויות ביישובים ערביים, בכל היישובים הערביים כמעט, יש מעט אנשים ביחס לאוכלוסייה שיש להם קרקע פרטית. זה שאנחנו מתכננים שם תוכניות ומאשרים שם תוכניות עם צפיפות X, אין לנו, אנחנו בכלל לא עוסקים בצד המימוש, אבל בעצם אין אפשרות לדרוש את המימוש. היום יש לנו איזושהי נוסחה אחרת שאנחנו כן דורשים להראות לפחות את האפשרות למימוש, היתר בנייה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל על סמך מה אתם מתכננים? על סמך מה אתם נותנים להם את התכנון? << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> אני עונה. נוצר מצב שבעצם יש אוכלוסייה גדולה שהיא מחוסרת דיור שאין לה מענה, אוקיי? התכנון. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זה לא נראה. זאת אומרת, מה זה מחוסרי דיור? אני לא מבין. אני לא רואה אנשים גרים ברחוב ביישובים ערביים. מה זה מחוסרי דיור? שאין להם קרקע פרטית משלהם? כמה אנשים במגזר היהודי אין להם דירה פרטית? << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> אנחנו נתייחס אחרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי גברתי? << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> מלכה שניאור, משרד הבינוי והשיכון. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> מחוסרי דיור זה בעצם אנשים שאין להם קרקע פרטית. המבנה, הקהילה, התרבות, המסורת, אתם יכולים לקרוא לזה איך שאתם רוצים, בעצם נוצר מצב שאין שוק דיור. אם בכל עיר, חיפה, מודיעין, ירושלים, יש שוק דיור, שאנשים יכולים לקנות דירה, אין את השוק הזה ביישובים ערביים. נוצר מצב שיש אנשים שאו שהם יוצאים מהיישוב, או שהם בונים לא חוקי. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> ליליה, תסבירי לי רגע, אין מכירת נדל"ן ביישובים הערביים? אף אחד לא קונה מהשני? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שנייה. מה עניינכם, מינהל התכנון, סליחה, בכל הכבוד, בעובדה שעכשיו ביישוב הזה כן קונים או לא קונים? אם אני עכשיו רוצה לגור ביישוב ואין שם דירות, אז יכול להיות שאני אגור בחיפה, יכול להיות שאני אגור במקום אחר, יכול להיות שאני אקנה במקום אחר. אני לא מצליח להבין מה המדיניות הממשלתית ומדוע היא גורמת לעיוות נתונים. כי לבוא ולהגיד, אני אתכנן את היישוב הזה לפי שלושה או פי ארבעה ממה שהיה אמור להיות מצד אחד, מצד שני אני סוטה בעצם מכל הרציונל התכנוני של מדינת ישראל רק בגלל שעכשיו יש שם מישהו שאומר, הקרקע הזאת אני לא רוצה לבנות עליה או לשלם עליה. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> סליחה, סיימת? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, כן, אני שואל. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> אז אני עונה, התכנון בא מתוך החלטת הממשלה ב-2016. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> הממשלה הנחתה אתכם לעשות את זה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אריאל, רגע. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> בהחלט. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> היא הנחתה אתכם להיכנס לענייני תרבות שלהם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת קלנר, תן לי בבקשה לנהל, בסדר? האם את יכולה להפנות אותי לסעיף בהחלטת הממשלה ולצטט אותו, שבגללו אתם סוטים מההנחיות של תוכנית המתאר הארצית? << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> אני יכולה להגיד שזה במסגרת החלטת ממשלה 922. לצטט אותה, אין לי פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החלטה 922 היא החלטה ארוכה. איפה הממשלה החליטה לסטות מההנחיות של התמ״א? << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> התמ״א שאתה מדבר הייתה ב-2016 בכלל אחרת, כי התמ״א שהציגו פה, שינוי 4, הוא אושר הרבה יותר מאוחר. אם אנחנו מגיעים לתמ״א, תמ״א 35/4 שמכוח זה ד"ר רותי פרום הציגה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי היא הייתה, התמ"א הזו? << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> תיקון 4 אושר ב-2022, אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נו, אנחנו מדברים על תוכנית שאושרה ב-2024. << אורח >> רותי פרום אריכא: << אורח >> ואנחנו מדברים על תוכנית שנדונה ואושרה ב-2024. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> התוכנית אושרה ב-2024, זאת אומרת שהיא נדונה הרבה לפני האישור הזה, לפני הצפיפות הזאת, הנדרשת. זאת אומרת שהיא עברה גם התנגדויות לפני או במהלך. והתמ״א אושרה עם צפיפות יותר נמוכה, זה נכון, שמונה יחידות דיור לדונם. אבל בעצם תמ״א, היום, כשעושים את התכנון המפורט, מתאימים אותו להוראות של התמ״א. התוכנית שהבאת לדוגמה, היא תמ״ל 119, מתחם שיש שם קרקע מדינה, היא תוכננה עם עשר יחידות דיור לדונם, בדיוק לפי התמ״א. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז למה הייתם צריכים להרחיב את היישוב למקום שבו למועצה האזורית לא ניתנה אפשרות להרחיב את היישוב? << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> קודם כל, גבעת אלה ועילוט זה שני כתמים מבחינת היישובים, שאחד זה יישוב קהילתי, גבעת אלה, השני זה יישוב כפרי, היום הוא יישוב עירוני, עילוט. זה שני כתמים שהיו צמודים אחד לשני. מה שעשתה התוכנית הכוללנית עילוט, היא בעצם לקחה את התוכנית המפורטת שהייתה לגבעת אלה, שכללה יער, ובתוך השינוי, מה שאתה רואה פה, 27 לתמ"מ 2/ 9, היא השאירה את זה יער. עכשיו, בתמ"מ יש מושגים אחרים ממה שהיו פעם בתוכניות המאושרות, ונדרש להגדיר מה סוג היער. מכיוון שזה יער שנטוע על ידי בני אדם, אז הוא הוגדר כיער נטוע של בני אדם. היה יער, נשאר יער, החוצץ הזה נשאר. יותר מזה, תוכנית כוללנית לא משנה תוכנית מפורטת. כלומר, אם יש תוכנית מפורטת שאומרת שאסור ביער הזה לעשות פעילות X, Y וכו' ומותר 1, 2, 3, זה ממשיך לחול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז בשביל מה העברתם את זה לעילוט? << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> נושא של העברת גבולות זה לא בסמכותנו, זו ועדה גיאוגרפית לגבולות, אנחנו לא אחראים על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי רואה את כל התמונה כולה? << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> הוועדה הגיאוגרפית מבקשת את חוות דעתנו. אני לא יודעת אם כבר נעשתה ההעברה. אנחנו נותנים את חוות דעתנו, אבל זו החלטה של ועדה גיאוגרפית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה לגבי מספרי התושבים? << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> אפיון היישובים או התכנון ליישובים ערביים שהתחיל ב-2016, והתוכנית הזאת התגלגלה איפשהו, אם היא הוכרה ב-2024, זאת אומרת שהיא התחילה בטח ב-2019. מה שעשו אז בכל היישובים האלה זה בגלל מחוסרי דיור, בגלל שלא ניתן היה לדעת מה המימוש של הקרקע, שבעצם חיפשו את הקרקע בבעלות המדינה כדי לתת את המענה. פה יש מתחם 11, זה מתחם של בעלות המדינה או כמעט של כל בעלות המדינה, ולכן הוא נכנס והממשלה אישרה את הגבולות של התוכנית הזאת, תמ״ל 119 עוד ב-2022, כלומר לפני שאושרה התוכנית הכוללנית. התוכנית הכוללנית והמתחם הזה תאמו אחד לשנייה, אבל זו החלטת הממשלה לתכנן את המתחם הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שואל אבל לגבי מספרי התושבים. לא הבנתי את הרציונל להגיד, אם אנחנו חושבים שיהיו שם סדר גודל של 15,000 תושבים בגידול הטבעי, אנחנו מגיעים ל-42,000 תושבים. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> הרציונל שהיה אז בתכנון, אני חוזרת על זה, בגלל שיש בעלות פרטית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת העיר רחובות, היא רק עם בעלות פרטית. אין קרקע של מינהל מקרקעי ישראל בעיר רחובות. יתקן אותי פה מישהו אם אני טועה, אבל לדעתי אני לא טועה, העיר רחובות כולה היא קרקע בבעלות פרטית. כמעט ואין רמ"י ברחובות. זאת אומרת שרחובות שהיום מונה, אני יודע, 180,000 תושבים, הגידול הטבעי שלה בסדר גודל של בעוד עשור יהיו 200, אנחנו אומרים, רחובות תהיה 600, כי הכול קרקע פרטית. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> ברחובות יש את שוק הדיור. ברחובות היחס של אנשים שמחזיקים בקרקע, בגלל שזו חברה אחרת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, אנחנו צריכים שערבים יקנו את הקרקע ברחובות, ואז נהיה 600,000 איש? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> ליליה, אני רוצה לדעת על העניין הזה של המימד התרבותי. מאיפה זה הגיע, הסיפור הזה? איזו הנחיית ממשלה באה ואמרה שצריך לתת למימד התרבותי הזה מקום? איפה? אני לא מכיר את זה. אנחנו חיים פה במציאות באמת מדומיינת, שאוקיי, יש פה חברה שיש לה תרבות מסוימת, אז בואו ניתן עוד ועוד שטח ועוד אדמות, כאילו, אנחנו חיים, אני לא יודע, בשטחים של רוסיה פה, ולפנק ולפנק ולפנק. מישהו בדק את ההשלכות על ההתיישבות היהודית, כשבאים ונותנים עוד ועוד ועוד? מישהו בדק השלכות של ביטחון לאומי? מישהו בדק פה איזשהן השלכות? צפיפות מול תקן לא משנה. נומינלי לעומת ריאלי לא משנה. בסדר, אז בואו ניתן ונפנק ונפנק ונפנק, אבל יש לזה השלכות בסוף. יש לזה השלכות גיאו-אסטרטגיות על מדינת ישראל. איפה הייתה החלטת ממשלה? אם הייתה החלטת ממשלה, תגיד לי, הרשות המבצעת הנחתה להתחשב בתרבות ובכל הדברים האלה, אין בעיה. אבל יש פה קונצנזוס, אני חושב, לגבי המפעל הציוני, שהדבר הזה צריך לבוא ולתת מענה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למעט מי שהיה שר הפנים לאורך כל התקופה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אם יש לך טענות לשר הפנים, בוא נבדוק את שר הפנים, אין בעיה. אבל בוא נראה את אותן הנחיות. הם צריכים לעבוד לפי הנחיות. ועם כל הכבוד, אני חושב שגם הפקידות וגם הרשויות שמבצעות בשטח צריכות להיות מחויבות לאתוס הציוני, ולהתחשב ולראות, כן, מה ההשלכות על ההתיישבות היהודית, מה ההשלכות על הביטחון הלאומי. אנחנו לא נמצאים פה בחלל ריק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> אדוני, אני יכולה רק להקריא עוד? בהמשך לכך, להחלטה 922 מ-2016, במסגרת החלטת ממשלה 550 משנת 2021, תוקצב המינהל לתכנון להכנת תוכנית מתאר. כלומר, הממשלה החליטה לתקצב את תוכנית המתאר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> להכין תוכנית מתאר, בסדר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> להכין תוכנית מתאר, נו אז מה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, חבר הכנסת קלנר. אין אמירה של הממשלה שקובעת, אגב, אני לא יודע גם איך זה עומד במבחן השוויון, על פי הדת, או העדה, אני לא יודע איך זה, אנחנו נקבע תנאים שונים לתכנון. זה משהו חדשני, אני חייב לומר. אתה רוצה להתייחס? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אגב, את יכולה בבקשה להפנות אותי להחלטה הזאת ב-2021? על מה אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא 2021, 2016. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> היא אמרה 2021 עכשיו. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> ב-2016, בהחלטת 922. ב-2021, זו בעצם החלטה של הממשלה לתקצב מכוח החלטה 550. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> לתקאדום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> בוקר טוב, רוסלאן ממשרד המשפטים. קודם כל, אני רציתי לציין שבמהלך שנת 2020 אנחנו, במשרד המשפטים, הקמנו צוות בין-משרדי שהמטרה שלו באמת לקדם פתרונות לדיור ותכנון ביישובי החברה הערבית והדרוזית. בראש הצוות עמד בזמנו ארז קמיניץ, שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והצוות הזה הוקם כהמשך ישיר לתיקון שנעשה בחוק התכנון והבנייה, תיקון 116, מה שידוע בשם חוק קמיניץ, שזה היה בעצם תיקון מקיף בפרק י' לחוק התכנון והבנייה, שזה פרק האכיפה. אגיד בשני משפטים שזה היה תיקון שהביא בגדול לשני שינויים עיקריים, שגם נתן לרשות לאכיפה במקרקעין את האפשרות להוציא צווי הריסה מינהליים, וגם הפך את עבירת התכנון והבנייה לעבירה מינהלית, כך שאפשר היום להטיל קנס מינהלי בגין עבירות תכנון ובנייה. התיקון הזה בא לעולם על מנת להתמודד עם הבעיה של הבנייה הלא חוקית ביישובים האלה. עד כאן אנחנו נתנו מענה לסוגיית הבנייה הלא חוקית, וכצעד משלים למהלך הזה אנחנו רצינו גם לנסות לקדם פתרונות לתכנון ולדיור, למה? כי יש מצוקת דיור גדולה מאוד ביישובי החברה הערבית והדרוזית, ולכן אנחנו כמשרד המשפטים רצינו לקדם באמת גם פתרונות בהיבט הזה, ואכן הקמנו צוות בין-משרדי שהיו חברים בו כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. בסוף עבודת הצוות, אנחנו הוצאנו דוח מסכם שמתייחס גם להיבטים התרבותיים, גם לחסמים שראינו שעומדים מאחורי מצוקת הדיור, והצענו גם פתרונות. הדוח הזה אומץ בהחלטת ממשלה מס' 664. חבר הכנסת פה שאל איזו הצעת ממשלה מתייחסת להיבט התרבותי, אז ההחלטה הזו שאימצה את הדוח נותנת ביטוי גם להיבטים האלה. אני לא רוצה עכשיו לפרט את כל הדוח, אני כמובן יכול לשלוח אותו לוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נבקש לקבל אותו. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> בוודאי, כן. אני רק אגיד שאחד החסמים שאנחנו ראינו שקיים, ומשהו שבאמת מביא למצוקת דיור, זה משהו שצוין מקודם, אבל אני אגיד על זה עוד משהו בקצרה. באמת ביישובים האלה המצב היום הוא שיש קרקע פרטית, אפשר להגיד שרוב הקרקע היא קרקע פרטית, כשמי שמחזיק בקרקע הזו היא קבוצה קטנה של אנשים. אותה קבוצה לא מוכרת את הקרקע, זאת אומרת, אין שוק דיור, כן? וזה נובע מהמון סיבות. אני יכול להגיד שהסיבה העיקרית היא התפיסה של הקרקע ביישובים האלה. זאת אומרת, אם ביישוב יהודי-ישראלי רגיל, נקרא לזה, תופסים את הקרקע כמשהו נדל"ני ורוצים לבנות ולמכור דירות, ביישובים האלה התפיסה היא אחרת. זאת אומרת, יש כאלה שמעדיפים אפילו להישאר עם הקרקע כחקלאית ולא לבנות עליה. למה? כי זו תפיסה תרבותית. אני לא אומר שזה נכון או לא נכון, אני רק משקף את המצב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו זכותם, אגב. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זו זכותם, אבל למה מדינת ישראל צריכה לשלם בקרקעות שלה בשביל התפיסה הזאת, התרבותית, עם כל הכבוד? הקרקע היא לא שלי, לא שלך ולא של אבא של אף אחד מאיתנו. הקרקע בסוף היא קרקע של אזרחי ישראל, ואין להם הרבה קרקע, אנחנו ארץ קטנה. אז לבוא ולהגיד "בגלל שיש הבדלים תרבותיים הם לא מוכרים קרקעות, אז אנחנו ניתן להם משלנו". אני באמת... << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני אשלים, ברשותך. את המקרה של עילוט אני לא מכיר, אני לא אתייחס אליו, אני לא איש תכנון אז אין לי מה להתייחס אליו, אני מדבר באופן כללי. אני אקח סתם נגיד דוגמה שמאשרים תוכנית מסוימת של 300 יחידות דיור, אוקיי? ה-300 יחידות דיור האלה, איפה הן יהיו? באותה קרקע פרטית, שמי שמחזיק בה זו קבוצה מאוד קטנה מהיישוב. כך שאם התוכנית הזו גם תאושר, בסוף מי שנהנה מהתוכנית הזו היא אותה קבוצה קטנה. רוב האנשים שאין להם קרקעות, זה לא רלוונטי אליהם בכלל. הם נותרים ללא פתרון דיור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אני שואל, האם פתרון הדיור הוא בעלות על קרקע? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> במקרה הזה, כן, לצערי. גם לזה התייחסנו, אם תראו בדוח שאני אשלח לכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכל הכבוד, אם בן אדם רוצה לגור איפשהו ואין לו קרקע, אז או שהוא קונה, ואם הוא לא יכול לקנות, הוא שוכר. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אין לו מאיפה לקנות ואין לו מאיפה לשכור גם, זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה אין לו מאיפה לשכור? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אין שוק שכירות. אין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז איפה הם גרים? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אדוני היו"ר, אני במקרה ממע'אר בצפון, יישוב דרוזי, בסדר? אי אפשר לקנות שם דירה. גם אם אני ארצה לקנות קרקע, אין לי מאיפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אתה הולך ליישוב אחר. אני רוצה לקנות בסביון, אני לא יכול לקנות קרקע, אני הולך למקום אחר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> ואז הם פגשו את רמ"י. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> שנייה, בואו נשים את הדברים על השולחן. אתם אומרים שילכו ליישוב אחר. ניקח סתם דוגמה את דיר אל-אסד, יישוב ערבי-מוסלמי ליד כרמיאל, גם שם יש מצוקת דיור. אם האנשים שם עוברים לכרמיאל, יתקיים דיון למה ערבים עוברים ליישוב יהודי. אני לא מזמן הייתי בדיון כזה במל״ל, אז בואו נשים את הדברים על השולחן. לכן, היה לנו מאוד חשוב לקדם פתרונות דיור בתוך אותם יישובים. אני אקח את היישובים הדרוזיים כדוגמה, שזה גם משהו שאנחנו נדרשים אליו. היום שיעור הילודה ביישובים הדרוזיים הוא הכי נמוך במדינת ישראל. למה? כנראה שהסיבה העיקרית היא מצוקת הדיור. אנשים חושבים היום פעמיים, כי אם הוא רוצה להביא ילדים לעולם, הוא צריך לדאוג להם לפתרון דיור. אבל כשאין פתרונות דיור, זה בא לידי ביטוי גם בילודה. כשירצו לתכנן ביישובים הדרוזיים, יגידו, 'אה, הם לא מביאים ילדים, אז נעשה תוכנית מצומצמת', מה קדם למה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב. בבקשה, ליליה. << אורח >> ליליה לויצקי: << אורח >> אני רוצה גם לציין שהתמ"מ 2/ 9, שינוי מס' 27, אושר במועצה הארצית, שזה חלק ממינהל התכנון, אבל זה גוף שפועל מכוח החוק והוא מיוצג על ידי חלק ניכר ממשרדי ממשלה. כלומר, ההרחבה הזאת אושרה על ידי הממשלה. למשל, שאלת איפה גרים אנשים בעילוט, לדוגמה, שאין להם איפה לגור? אני יכולה להגיד שהם מבקשים לקנות בנוף הגליל. האם נוף הגליל מאושרת מזה? << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> השיטה הזאת היא תמיד לבוא ולהגיד, טוב, אין להם איפה לגור, אנחנו רואים בתכלס, בסופו של דבר, לא מנוצלת מכסת הדיור במקומות האלה, בכפרים ובערים הערביות. אלה שעוברים זה בכלל מסיבות אחרות, יש מסיבות של פשע ורוצים מקומות אחרים לגור בהם. כל ההקשרים האלה, לבוא ולזרוק שאם אנחנו לא נבוא ונפזר את כל הקרקעות שיש לנו לערבים שלא מוכנים למכור אחד לשני ובגלל זה, לא, אז הם יבואו ליישובים היהודיים, עם כל הכבוד זו שיטה, אין לי אלא לקרוא לזה קונספציה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד השיכון, רצית להוסיף משהו? בבקשה. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> כן, כמה דברים. קודם כל, המדינה דואגת למצוקת הדיור בכל החברות, לכל האזרחים, יהודים, ערבים, דתיים, חילונים, ובכל מקום שבו מתכננים, בהחלט מתחשבים בתרבות. בכל מקום. זה יכול להיות כפרי, זה יכול להיות אזורי, זה יכול להיות יהודי, ערבי, חרדי. זאת אומרת, השאלה למה מתחשבים בתרבות, ברור שאנחנו מתחשבים בתרבות של כל אחד ואחת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אבל נראה שיש כאלה שמתחשבים בהם יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, חבר הכנסת קלנר, אני לא מצליח, באמת, אתה כאילו יש פה ארבעה חברי כנסת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> נו, תרגיש שיש פה ועדה תוססת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע גם מה זו ועדה תוססת, תאמין לי. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> זאת אומרת שאנחנו מקדמים תכנון גם בהתחשב באנשים. התכנון מיועד לאנשים. מצוקת הדיור בחברה הערבית ובחברה החרדית הן מצוקות דיור שונות. אם בחברה היהודית יש מצוקת דיור, המצוקה היא בעיקר של עלות הדיור. אין לנו כסף לקנות דירה איפשהו, אבל לכאורה יש מגוון. אפשר לחפש דירות. לעומת זאת, בחברה החרדית לדוגמה, מעדיפים לגור בתוך קהילה מסוימת, בתוך קבוצה מסוימת, ולכן אם לא נתכנן שכונות מסוימות או מתחמים שמתאימים לחברה ומאפשרים נניח כ-900 יחידות דיור כדי שתהיה אפשרות לקיים קהילה, יהיה קשה מאוד לתת מענה, ואז המצוקה תתבטא בכל מיני בנייה לא חוקית ואחרים. בחברה הערבית גם התפיסה אומרת, וכבוד חבר הכנסת גם ציטט את זה, מי שעובר עובר מסיבות פשע. התפיסה התרבותית בחברה הערבית היא, לפחות אצל השמרנים, שמי שעבר דירה, עבר כי יש עננה מעל ראשו. למה הוא עזב את הכפר? זאת אומרת, גם שם התפיסה של האוכלוסייה מעדיפה לגור בתוך היישוב. בכל מקרה אנחנו אמורים לתת כממשלה פתרון, והחלטה 922 באה ועשתה באמת, כמו שפירט כאן חברי ממשרד המשפטים, שלושה דברים במקביל. דבר אחד, חוק קמיניץ – אכיפה. וזה הדבר הכי טוב שאני מכירה לחברה הערבית, כי זה עוצר את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין צורך לחזור על מה שנאמר. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> אני לוקחת את זה לכיוון נוסף. הדבר השני שעשו, זה להקצות תקציב לתכנון תוכניות מפורטות, כולל הסדרה. והדבר השלישי, זה גם תוכניות המתאר והיבטים אחרים. עכשיו, בגלל שיש החלטות ממשלה כאלה שנועדו לאזן ולגשר על פערים, נוצר מצב שבו הרבה מאוד תוכניות מתאר התחילו במקביל, ויכול להיות שבגלל זה יש איזושהי נראות עכשיו של באמת הרבה מאוד תוכניות מתאר קיימות ליישובים בחברה הערבית. הן פשוט לא היו שם קודם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אגיד לך מה הנראות, כי יש פה אירוע שהוא מעבר לגבעת אלה. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנראות היא שישנם יישובים ערביים שמתחילים לעטוף את היישובים הקהילתיים היהודיים, ומייצרים מין רצון, כאילו תחושה של רצון מבחינה תכנונית לדחוק אותם אחורה, וזה המצב. עכשיו, כשבא סגן ראש מועצה ואומר, סליחה, אנחנו ביקשנו את הקרקע הזאת למועצה כדי להרחיב, ולא נתנו לנו, אבל נתנו את זה למישהו אחר, אז זה כבר מעלה שאלות. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> לפני שאני אתייחס לנושא הזה, אני רוצה להגיד עוד משהו. כשקראנו את הכותרת של הדיון, של נתונים מופרזים ביישובים בחברה הערבית, חשוב לי להבהיר שאין משהו יותר הפוך מזה ממה שאני מכירה ב-30 שנה בתכנון בחברה הערבית. תחשבו דקה אחת, מה המשמעות? אין משהו הפוך יותר מהמציאות, ואני אסביר. לפחות ממה שאנחנו מכירים, בעשרות תוכניות בחברה הערבית, אם יש מישהו שמתנגד לצפי הגבוה של האוכלוסייה, זה דווקא היישוב, ומינהל התכנון הוא זה שדורש. בתור התחלה, מי שקובע את הצפיפויות הם פרוגרמטורים שעובדים בצוותי התכנון, אם זה כוללניות ואם זה מפורט, והם מגיעים לבקרה במינהל התכנון. ככל שהצפי הזה יותר גבוה, זה אומר שעל פי תמ״א 35 צריכה להיות צפיפות יותר גבוהה, צריכה להיות בנייה רוויה, ויותר מזה, הכי חשוב, צריך לשריין מראש שטחים לצורכי ציבור גם על קרקע פרטית. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אין שום בעיה, איך בכפר כנא? << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> אני אסיים, ברשותך. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אוקיי. יש לי כמה שאלות אלייך, אני מחכה שתסיימי. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> זאת אומרת שכאשר מתכננים תוכניות מתאר והצפי הוא גבוה, זה לא שהיישוב ביקש את זה. הפוך מזה, אם תסתכלו בכל העררים בתוכניות המתאר האלה, תגלו שהיישובים עצמם ביקשו להפחית את הצפי, כי הם לא רוצים להתחייב להפרשות עכשיו לעוד 50 שנה, ומינהל התכנון ראה לנכון לראות קדימה, לראות לטווח ארוך ולהגיד, אוקיי, צריך לשים איזושהי מסגרת כדי שהיישוב יוכל להתפתח, ולא בעוד חמש שנים לבקש עוד גידול ועוד גידול. זאת אומרת, הכותרת של הדיון פה, קשה לנו איתה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אני מבין שקשה לך איתה, אבל יש נתונים, ריבונו של עולם. בכפר כנא היום גרים 24,000 תושבים, על פי הלמ״ס בשנת 2065 יגורו שם 44,000 תושבים, אז איך מאשרים להם ל-2040 תוכנית ל-117,000 תושבים? איך? זה מסתדר עם מה? << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> אני לא אגן עכשיו על כל תוכנית מתאר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אז על מה אנחנו מגנים? כשאת מדברת גבוהה-גבוהה, אני אשאל אותך גם גבוהה-גבוהה, האם כשאתם נותנים בהיבטי התכנון, סליחה, אני שואל שאלה עכשיו, שיקולי ביטחון לאומי גם נכללים? האם ההיבט התרבותי הזה שלפעמים התבטא בשומר חומות גם נלקח בחשבון בהיבטי התכנון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה ברורה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> חצי משפט. חבר הכנסת ציין שלפי נתוני הלמ״ס ל-2065, אני רק אגיד שלאחרונה משרד ראש הממשלה בדק מול הלמ״ס האם יש נתונים של צפי גידול אוכלוסייה עד 2065, אין להם נתונים כאלה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> זה הנתונים שמפרסם הלמ״ס. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אין, הלמ״ס לא מפרסם. משרד ראש הממשלה בדק את זה. אין דבר כזה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מה הלמ״ס כן צופה? עד מתי הוא צופה? מה זה לאחרונה, אגב? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לפני כמה ימים. יש צוות בראשות אמיר ברקן, שהוא סמנכ״ל במשרד ראש הממשלה, לגבי תכנון דווקא ביישובים הדרוזיים, ואין נתון כזה. הוא בדק את זה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אוקיי, מה יש? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, חבר הכנסת קלנר. שנייה. מכיוון שנציג האוצר צריך לצאת, אני כן רוצה לפני זה לשמוע את ההתייחסות שלו בהקשר לנושא של מחירי הקרקעות והפער במה שמוציאים ממחירי הקרקעות. היית פה בדיונים הקודמים, דניאל, וגם ביקשנו שרמ"י תעשה עבודה בעניין הזה. האם נעשה משהו? כי אם עכשיו יוציאו בסמיכות, סתם, אני מניח שאם מחר רמ"י תתכנן בגבעת אלה פתאום מגרשים ותוציא אותם למכרז, אז יעריכו אותם בכמה? שני מיליון שקל, ובעילוט זה יהיה 50,000, ולפי זה ייתנו את ההנחות למילואימניקים. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> דניאל סרגי, אגף תקציבים. א', תודה על ההתחשבות והפנייה אליי ראשון. גם נציגי רמ"י פה, כמובן, אם רוצים לדייק, גם דיברנו רגע על הדברים לפני כן. אנחנו קיימנו בחודשים האחרונים עבודת מטה מאוד אינטנסיבית סביב כל העניין של מגרשי המגורים. אני אגיד בדגש על משרתי המילואים, שאפשר להגיד שמדיניות המועצה בשנתיים האחרונות, לאור הנסיבות, מאוד מתמקדת בעולמות האלה. המועצה קיבלה ממש לאחרונה שתי החלטות שמבחינתנו הן כן משמעותיות, חשוב לי להציג אותן כאן. עוד פעם, כמובן שאפשר לדון ויכול להיות שיש דעות לכאן או לכאן, אבל אני חושב שההחלטות האלה הן כן מאוד משמעותיות והיו ממש לאחרונה, אז אני כן אעדכן בזה את הוועדה, ואחרי זה, אם לרמ"י יש גם מה להוסיף, בבקשה. קודם כל, ב-26 באפריל, שזה לפני קצת פחות מחודש, התכנסה המועצה, בהמשך לעבודת מטה משותפת שאנחנו קיימנו ביחד עם רשות מקרקעי ישראל, ביחד עם יו״ר המועצה, לגבי העניין של מחירי הקרקעות עבור משרתי המילואים. בעצם משרתי מילואים, אני עכשיו מדבר באופן כללי, לא מדבר רק על עדיפות לאומית, כשמשרתי מילואים באים לרכוש קרקע, בלי קשר להנחות שיש לכלל הציבור, למשל באזורי עדיפות לאומית, יש להם עוד שכבה של הנחות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חייב להגיד משהו על השיטה הזאת של ההנחות, זה גם עלה מהדיונים הקודמים. זה אחלה פטנט, השיטה של ההנחות, ואז להרים את המחיר של הקרקע שממנה גוזרים את ההנחות. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> שוב, אני רגע אדייק. בסדר, אין בעיה. מחירי הקרקעות, השומה, זה לא משהו פשוט שאני יודע להתייחס אליו, אני לא גורם שמאי. יש את השמאי הממשלתי, יש את שמאי רמ"י. לעניין כמה עולה לקנות דונם ביישוב כזה או אחר, זה פשוט משהו שמבחינה מקצועית אין לי שום - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לתקרת ההנחה אתה יודע להתייחס? << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> זה מה שבאתי להתייחס אליו, שהוא עולם המדיניות. אנחנו לא שינינו את תקרת ההנחה, קיבלנו החלטה אחרת. המועצה קיבלה החלטה אחרת, זו לא החלטה שאנחנו מקבלים לבד. זה מה שבאתי להגיד עליו קודם. בקיצור, כשמשרת מילואים ניגש למכרז הרשמה והגרלה, שזה בעצם כמו פטור ממכרז, זה בסוף לרכוש צמוד קרקע, יש לו עוד שכבה של הנחה. נתקענו במצב שהרבה פעמים יוצא שהמגרשים לא נתפסים במלואם, בגלל שאין מספיק ביקוש בשוק, יכול להיות כי המחיר יותר מדי גבוה, יכול להיות סיבות אחרות. בהמשך לכך ולעבודת המטה שנעשתה, המועצה בעצם קיבלה החלטה לפני פחות מחודש, שר האוצר גם חתם עליה, היא נכנסה לתוקף, שברגע שמשווקים קרקע באופן כללי של הרשמה והגרלה ולא כל המגרשים נתפסים, ניתן לעשות מכרז סגור למשרתי מילואים, נותנים עדיפות למחוסרי דיור, ולפי תוצאות המכרז אנשים יוכלו לזכות במגרשים. מה הדבר הזה עושה? אני אתן רגע דוגמה. נניח ועכשיו הוצאנו קרקע במקום מסוים, והשווי של ההוא, לא משנה, חצי מיליון שקל אחרי ההנחה. 40 מגרשים, מתוך ה-40 האלה עשרה ניגשו, 30 נותרו ריקים. על אותם 30 יהיה אפשר לעשות מכרז סגור למשרתי מילואים. מה שזה אומר שבמכרז סגור אנחנו יודעים שבסוף השוק מתמחר את המחיר בצורה הכי טובה, ומשרת המילואים שלצורך העניין ההצעה הראשונה תהיה 100,000 שקל, אז הוא יזכה במגרש בהתאם להצעה הראשונה במכרז, וכן הלאה עד שנסיים את כל ה-30 מגרשים. זה רגע לגבי המנגנון המכרזי. חשוב לי כמובן להדגיש שעל השכבה של המנגנון המכרזי הזה, יש לנו גם את כל ההנחות שחלות עבור משרתי המילואים. זו רגע ההחלטה הראשונה. << אורח >> ציפי בורשטיין: << אורח >> רק לחדד, בבקשה. ציפי בורשטיין, מנהלת אגף עסקות. דניאל צודק, יש עוד נקודה אחת. למעשה, אם במסגרת מכרז ההרשמה וההגרלה לא שופו כל המכרזים, יוצא באמת מכרז סגור למילואים, ששם חייל המילואים יכול להציע כאילו בהנחה של עד 30% מערך הקרקע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם כל פעם אבל חוזרים לערך הקרקע שהוא גבוה מדי, שאתם אומרים אפילו, הרי בסוף העובדה היא שאנשים לא ניגשים כי ערך הקרקע גבוה מדי לאירוע. אי אפשר באזורים האלה, כי באיזשהו מקום שמישהו רצה לקנות בית הייתה עסקה אחת וממנה עכשיו גוזרים את ערך הקרקע בכל האזור, כשאין אנשים שרוצים לבוא לגור. היו כמה דיונים בעניין הזה, הוועדה ביקשה כמה תיקונים, שאני רוצה רק לדעת האם הם בוצעו. האחד היה לגבי זה שמשפר דיור ייחשב כחסר דיור באירוע הזה. אנחנו דיברנו על דירת מגורים יחידה, אם מישהו מוכר את הדירה שלו בפתח תקווה כדי לעבור לגור בגליל, שזה ייחשב כמישהו שיכול להיכנס לתוך העולם הזה. למה רק מישהו שאין לו דירה בכלל באירוע הזה? אני לא רוצה את משרת המילואים, בן ה-30, זוג צעיר שרכש דירה עם משכנתא בפתח תקווה, ועכשיו הוא רוצה לעבור לגליל? מה, הוא לא בתוך האירוע? << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה לא נעשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ודאי שזה לא נעשה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> גם תיקון התקרה לא נעשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, שום דבר לא נעשה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> גם התיקון של הגדרת בני מקום לא נעשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, אני כן רוצה שתתייחס למחירים. הרי אנחנו ביקשנו בדיון הקודם מרמ"י, אני מניח שהגעתם מוכנים, ביקשנו מכם להציג בדיון הזה טבלה משווה של מחירי קרקעות בין יישובים במגזר היהודי ליישובים במגזר הערבי. << אורח >> ירון ביטון: << אורח >> ירון, שמאי הרשות. התבקשתי לבדוק את הערכים בין היישובים היהודיים ליישובים הערביים בגליל. קודם כל, אני רוצה להגיד שכל יישובי משגב נמצאים כרגע בשלב האחרון של ההכרעה בוועדת השגות. אני באמת מקווה שכל הטענות שלכם יתקבלו, כי בסופו של דבר מי שקובע את ערכי השווי במדינת ישראל זה השמאים מטעם השמאי הממשלתי. הם לא נמצאים פה כרגע בגלל ששלומי נמצא בחופשה וגילי לא יכל להגיע. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> ושבוע שעבר הם היו בכנס. << אורח >> ירון ביטון: << אורח >> ושבוע שעבר הוא היה בכנס, אכן כן. עכשיו, אני רוצה קודם כל להגיד בנוגע ליישובים הערביים. השמאים שמגיעים לעבוד ביישובים ערביים נתקלים בקשיים מאוד מאוד מרובים של מיעוט עסקאות, קשיים בקבלת נתוני אמת, ואם נהיה פיירים, לפעמים גם באמת זה יישובים פחות טובים מהיישובים היהודיים. ולכן, כשאנחנו רואים יישובים יהודיים שיש שם שוק משוכלל עם עסקאות רבות, אנחנו כן יכולים להגיד מה השווי, וכן יכולים להגיד מה ערכי השווי גם בהשגה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אחד הדברים שעלינו עליהם בדיון הקודם, שאין עסקאות מרובות ביישובים האלה. זה לא יישובים של עסקאות מרובות. << אורח >> ירון ביטון: << אורח >> אם אני זוכר נכון, שיישוב שהוא צמוד למנוף-שכניה, היו שם כמה עסקאות. ואני עשיתי שם בדיקה מאוד מאוד מעמיקה, עסקאות של בתים בשכניה. שכניה לפי מיטב זיכרוני, זה יישוב שהוא כמעט זהה למנוף, לא? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> שלום. שמי רועי שיין מההרחבה במנוף. נקודתית, היו מספר עסקאות בודדות, אגב, באזור שכניה וקורנית, אבל יש גם עסקאות קרקע, קרקע ממש, לא ככה דרך שיטת החילוץ שבדרך כלל נוהגים לקחת ממנה. ביובלים, שהוא אחד מהיישובים שעכשיו מחכה באמת להכרעות, ושם ראינו פערים מאוד גדולים בין מחירי הקרקע בשוק החופשי, לבין אותם מחירים שנקבעו לנו בשומות. זה היה דיון באחד הדברים שאנחנו דיברנו עליהם. ואם כבר ככה התחלתי, כבוד היו"ר, אני כן אגיד עוד מספר מילים בהקשר הזה. אנחנו נפגשנו לפני שנה פעם ראשונה, בדיון המעקב הראשון, ואנחנו פנינו לוועדה בגלל שלושה דברים – אחד, מחירי המגרשים הגבוהים, השני, סגירת הגנים, שבעצם זו תולדה של המחירים הגבוהים ודחיקת המשפחות הצעירות, ואנחנו מהבודדים שעוד נשארו בהרחבה שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אולי אתם צריכים החלטת ממשלה 922. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> ופרשנות מסודרת לאותה החלטה עם תרבות מסוימת. << אורח >> רועי שיין: << אורח >> וזה מה שמביא בעצם, חבר הכנסת קלנר, פשוט לחיסול היישובים היהודיים בגליל. פנינו מזמן לפני שנה. ונקודה נוספת, זה פערי המחירים הבלתי נתפסים בין המגזר היהודי לערבי באותו אזור. ובשנה האחרונה, לא רק שראינו שהמגמות האלה הולכות ויורדות, אלא הלכו והחריפו. אנחנו החודש, לצערנו, התבשרנו בסגירת הגן האחרון במנוף. הנה, ראש המועצה פה לידינו. אין, לא יהיה יותר גן מועצה במנוף. הבת שלי הקטנה במקרה, מה שנקרא, זכתה להיות בשנתון האחרון, תעלה לכיתה א', אני לא יודע מה יקרה בבית הספר האזורי בעוד שנה או שנתיים. ומצד שני, פערי המחירים בין המגזרים, רק הולך ומחריף. כבוד היו"ר, איתרתי פה את המכרז במע'אר שפורסם השנה, ממש לפני מספר חודשים. מחיר קרקע לתשלום של חצי דונם 140,000 שקל, בזמן שבמנוף-שכניה-יובלים 1.5 מיליון. לא כולל פיתוח. כולל פיתוח, אגב, במע'אר, 867,000 שקל, בישובים שלנו – 2.358 מיליון, 2.138 מיליון. כל הנתונים הוגשו פה לוועדה. וזה מכרז, אני לא יודע אם נסגר, השנה, 2026. זאת אומרת, הפערים הולכים ורק מתרחבים, והם כתוצאה מסחבת ומדיניות כלשהי של מוסדות המדינה. לא ברור פשוט מה קורה פה, אוקיי? הוועדה מבקשת מספר פעמים לטפל בדברים, ופשוט כנראה שזה לא מספיק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לתת לשמאי לסיים, ואחר כך את ההתייחסות של רמ"י. << אורח >> ירון ביטון: << אורח >> קודם כל, כמו שאמרתי, ואני חוזר שנית, ביישובים היהודיים אנחנו יודעים בדיוק מה השווי. יש לכם את האפשרות להגיש השגה. כל יישובי משגב נמצאים עכשיו בהשגה השנייה של השמאי הממשלתי, ועדת השגות, אנחנו ממתינים לתוצאות ההכרעה. יכול להיות שבאמת האירוע פה יסתיים, תקבלו מה שטענתם. בואו נמתין. הם הבטיחו לי שזה יהיה בחודש הקרוב. בנוגע ליישובים הערבים, כמו שאמרתי, יש פה קושי רב לשמאים לקבוע ערכי שווי ביישובים האלה. אין כמעט עסקאות, כמו שהסבירו פה. הם לא מוכרים. אין שוק משוכלל, כמו שאומרים, בעולם השמאות. רמת הפיתוח גם פחות טובה, אבל אני לקחתי את זה לתשומת ליבי, ואני בודק עכשיו עם השמאי הממשלתי, כבר היו לי כמה וכמה דיונים איתו על העניין הזה, ואנחנו בודקים את הנושא הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רמ"י. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> תיקח את המספרים ביישובים היהודיים, ותוריד 10% על בלאי ותשתיות. אתה מבין? זה קילומטר הבדל בין הישובים. 20% תוריד, אני אהיה איתך לארג'. 50%. << אורח >> ירון ביטון: << אורח >> אני הבטחתי לבדוק את זה שמאית, מקצועית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, אני צריך את משרד המשפטים. אנחנו ביקשנו נציג ייעוץ וחקיקה, את עמדתם לגבי ההחלטות שקיבלנו כאן. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> הנני. בנוגע למה? אם תוכל למקד אותי, אני אשמח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אמקד אותך, סיכום דיון שהועבר אליכם גם מה-7 בינואר 2026. יש פה כמה נושאים שעלו באירוע הזה. אחד, זו תקרת 700 יחידות הדיור ביישובים, שלא מאפשרת בעצם כמעט ליישובים האלה להתרחב. השני זה פחות ייעוץ וחקיקה, סגירת גן הילדים. אנחנו ביקשנו גם את ההתייחסות של רמ"י, תכף אני אבקש מהם. טבלת מחירים קיבלנו. לגבי הנושא של משפרי הדיור. תראי, כשרשות המיסים בוחנת דירת מגורים יחידה, היא בוחנת גם כשאתה מוכר דירה, היא לוקחת בחשבון שיש את השלב של מכירת הדירה, ובהתאם לזה גם נקבע הליך המיסוי. פה, באירוע הזה של רמ"י, כשמגיע עכשיו משרת מילואים, אומרים רק חסר דיור. לא מתייחסים לחסר דיור כאל מישהו שאומר, זאת הדירה היחידה שלי, אני לא איש נדל״ן ששוכר בנדל״ן באירוע הזה. << אורח >> ציפי בורשטיין: << אורח >> אני שנייה אדייק. העניין שדיברנו עליו, שאם מכרז הרשמה והגרלה לא נסגר כולו וזה יוצא לחיילי מילואים, זה לא רק למחוסרי דיור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אבל אני מדבר על הרשמה והגרלה, על זה דיברנו בדיון. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא כאילו הופך להיות על בסיס מקום פנוי, את מבינה? << אורח >> טל גטרר: << אורח >> אני חושבת שביקשתם את ייעוץ וחקיקה ואותנו, את הלשכה המשפטית של רמ"י, בגלל הבג"ץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> של עדאלה, כן, על 700 יחידות הדיור. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אז לזה אני יכולה להתייחס, אדוני. בדיון האחרון, קודם כל במחילה, לפני שהתבקשנו על ידי הוועדה, כשאני אומרת 'אנחנו' זה גם רמ"י וגם משרד המשפטים, זאת אומרת כל המשרדים הממשלתיים, שמענו פה את נציגי היישובים שבאמת מדברים מדם ליבם ביחס לקידום השיווקים, ולאחר הנחיה של הוועדה רשות מקרקעי ישראל אספו נתונים ביחס לפוטנציאל, גם ביחס ליישובים שכבר קיבלו את אישור הוועדה ליישובים המשכיים, גם ביחס ליישובים שהם בתהליכים, וגם לאיזשהו פוטנציאל ביחס לתב״ע ויחידות דיור מתוכננות. ובאמת אנחנו נקדם, לבקשתכם, ביקשנו שנבחן לקידום של השיווקים האלה על אף הבג״ץ, ובאמת אנחנו נקדם את הקידום של השיווקים ביישובים שקיבלו את אישור הוועדה ליישובים המשכיים תוך עדכון בג״ץ, ורמ״י יתקדמו עם השיווקים כפי שנהוג. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת בשורה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> כשהוועדה מבקשת, אנחנו משתדלים לעשות מה שצריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רק הוועדה הזאת, אבל. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> רק היו"ר, אתה ספציפית, אבל אל תגלה לשאר יושבי הראש. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אני מבקש לדייק. תשע המשפחות בגילון, שמעל 400, יקבלו את המגרשים? כן או לא? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז הנה יענו, רמ"י. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> אני אענה. שמי טל גטרר, אני סגנית היועץ המשפטי לרשות. כמו שדובר בדיון הקודם, אולי אני אגיד מילה. אכן, בעתירה שהוגשה לבג״ץ נגד אותו תיקון מספר 12, שבעצם הרחיב את חוק ועדות קבלה מ-400 יחידות דיור ל-700 יחידות דיור, לא ניתן צו ביניים בעתירה, אך עם זאת ניתן צו על תנאי למדינה בעצם להתייצב ולהסביר מדוע לא יבוטל אותו תיקון, ונקבע דיון בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. אגב, הדיון קבוע בעוד כחודש וחצי, ב-14 ביולי, כמעט חודשיים. עשינו שיח בהמשך לדיון בוועדה, גם משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה, ומחלקת הבג״צים שמייצגת את המדינה, ובעצם הבנו שבהינתן שיש צו על תנאי והרכב מורחב וכיוצא בזה, ומדובר באמת במספר יישובים מוגדר ומצומצם, שקיבלו את אישור הוועדה ליישובים המשכיים וכיוצא בזה, אז כן יש מקום ליידע את בג״ץ ולעדכן בטרם התקדמות ההקצאות ופטור ממכרז. וסיכמנו שבאמת בכוונת רמ"י לקדם את השיווקים תוך יידוע בג״ץ בהתאם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רמ"י, אתם רוצים להוסיף עוד משהו לגבי הדברים שאני שאלתי, על הנושא הזה של משפרי הדיור? << אורח >> ציפי בורשטיין: << אורח >> למעשה המדיניות הרוחבית של משרד האוצר, לאו דווקא רק בהקשרים האלה, שיש הטבה ורואים איזשהו אינטרס מוגבר לגבי האנשים שהם מחוסרי דיור. זו רמה אחת. הרמה השנייה, אני מבינה את מה שאדוני אמר לגבי מכרז הרשמה והגרלה. יחד עם זאת, אני כן חושבת שבסופו של יום המכרז הסגור שדיברנו עליו, של חיילי המילואים, שהוא פתוח למשפרי דיור והוא פתוח גם לחסרי דיור, נותן בשורה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה לא קשור למרחב הכפרי מה שהיא אמרה עכשיו. << אורח >> ציפי בורשטיין: << אורח >> למה? זה בהחלט קשור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קודם כל, זה קשור. << אורח >> דני עברי: << אורח >> זה לא קשור ב-8/6 החדש. זה לא קשור. << אורח >> ציפי בורשטיין: << אורח >> בוודאי שזה קשור. << אורח >> דני עברי: << אורח >> כי ב-8/6 החדש אין הרשמה והגרלה. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> אולי אני אסביר רגע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשאין מספיק ניגשים אחרים, אז הם ילכו להרשמה והגרלה. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> שנייה. אנחנו מדברים על מצב שפורסם מכרז הרשמה והגרלה, בסדר? << אורח >> דני עברי: << אורח >> אבל לא עושים. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> רגע, הוא נכשל. יכול להיות בגלל המחירים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא קשור למחירים. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> רגע, 8/6 זה משהו אחר. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אבל ב-8/6 החדש, שלגביו אין הנחיות, אין הוראות אגף, אין את הכול ועוד לא יודעים איך לעשות אותו. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> לא, יודעים, גם מתקדמים. << אורח >> דני עברי: << אורח >> ב-8/6 החדש, הסבירות שיהיה עודף של מיותר מעל הזה, הוא אפס, ולכן זה לא רלוונטי ה-30% והגרלה והרשמה. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> לא, זה לא נכון אדוני, ואני אסביר לך למה. בוא נדייק שנייה. 8/6 החדש קודם כל כבר יצא לדרך, וכבר מאוד מתקדם. יש מספר רשויות אפילו שכבר הגיעו למצב שממש תכף, גם אצלכם? רגע, ותכף מפורסם המכרז הראשון. בואו נדייק, זה לא מכרז, בסוף זה פטור ממכרז. ב-8/6 החדש זה מסלול של פטור ממכרז, שבעצם השינוי היחיד מהמצב הקודם, שהוא שינוי מאוד משמעותי, זה שהמועצה האזורית צריכה לפרסם את דבר השיווק של המגרשים, והיא מנהלת את כל התהליך אצלה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> המועצה האזורית ממתינה בסבלנות רבה לפרסם, עד שתרשו לפרסם. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> אנחנו מרשים לפרסם, אין שום סיבה שלא. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אז אני מחר מפרסם את זה. << אורח >> טל גטרר: << אורח >> המחירים האלה הם מחירים של שומה. זה מחירי פטור ממכרז לפי שומה, בדיוק כמו הרשמה והגרלה, זה אותו דבר. המחירים, דובר פה, ובאמת, אני לא נכנסת לסוגיה של המחירים, אבל אני אומרת, מה שהמועצה עשתה והתבקשה לעשות, גם במסגרת מה שעלה פה בדיונים, זה לנסות למצוא פתרון בין היתר גם למחירים. ואמרו, אם באמת המחירים הם כל כך גבוהים, וכמו שנטען, יש יתרות, כי בסוף השוק עושה את שלו ואנשים לא ניגשים, אז יש חלופה, והחלופה היא מכרז סגור שבו אפשר להציע עד 30% ממחיר השומה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אוקיי, תודה. אני רוצה לתת התייחסויות נוספות, ואז אני גם אגיע אליך. נתחיל עם יונתן מארצנו. בבקשה, יונתן. << אורח >> יונתן אחיה: << אורח >> טוב, אני שמח שהחשיפה של ארצנו בעניין הנתונים המסולפים, לאט לאט מתברר פה ההיקף של הדברים. לשאלתך, אדוני היו"ר, אם יש מישהו שרואה את כל התמונה, יש מישהו שרואה את כל התמונה, הוא מתכנן את זה, הוא עושה את זה. אנחנו נחשוף גם את שמו, אנחנו יודעים מי הוא, הוא גם קשור לתנועה האסלאמית. אני לא יכול להגיד את שמו כרגע, אבל הדבר הזה ילך ויתבהר. יש פה מגמה בתוך מינהל תכנון לתפיסה של קרקע באמצעות הכלים הבירוקרטיים של התכנון, וזה לגמרי דבר שיש לו מגמה, מחולל ומתכלל. עכשיו אני רוצה רק לתת עוד טעימה קטנה על כפר קרע, שנכון לשנת 2023 יש שם 20,000 תושבים. לפי הלמ״ס, בשנת 2040 יהיו שם 30,000 תושבים. שימו לב, התוכנית הכוללנית כבר מדברת על 45,000 תושבים. כבר נתון רחוק. אבל זה כלום. בתמ״ל 1116, אני מקריא לכם את זה כי זה לא יכול להיות אמיתי, התוכנית מוסיפה 11,600 יחידות דיור ביחס למצב המאושר. 11,600 יחידות דיור, בהינתן שבכל יחידת דיור גרים 3.8 אנשים, זו תוספת לעוד 40,000 איש. יש שם 20,000 איש, עוד 40 שנה הם יהיו 30,000 איש, מוסיפים להם עוד 40,000. זאת אומרת, ל-60,000 איש, אוקיי? זה עכשיו קורה. סליחה, זה לא מ-2022, זה עכשיו. רגע, זה עוד כלום. זה לא להאמין, זה כתוב. תחום התוכנית כולל כ-750 מבנים קיימים בלתי מוסדרים. על הדרך גם מכשירים 750, לא יחידות דיור, מבנים, בניינים לא חוקיים. איזה מסר זה לציבור? לרשויות? אין, הם לא צריכים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אולי זה עניין תרבותי. << אורח >> יונתן אחיה: << אורח >> ברור שאין סחר. אין סחר, כי למה לסחור? אתה יכול לבנות לא חוקי ויכשירו לך את זה, ואחרי זה גם ייתנו לך עוד שטח ועוד אדמה, ותבנה עוד ועוד. וכל אחד יהיה לו בית פרטי וגינה, ותופסים רצף טריטוריאלי. חבר'ה, יש פה תוכנית מסודרת וברורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. דני, בבקשה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> במכתב שהוציאו פה וביקשו את הנתונים, ביקשו את הנתונים של מנוף לעומת אבטליון. יש לי את הנתונים. עוד פעם, יש שוני מסוים של עד 100,000 שקל בערך, ב-100% שווי של קרקע לפני מע״מ. זה ממכתב שלך, עודד, כן? אתה ביקשת ממינהל להשוות את זה, את מנוף, שזה 2.4 מיליון ה-100%, השומה. עמיתי פה היה מת שבגבעת אלה יהיה 2 מיליון. 2.4 במנוף, וביקשו להשוות את זה פה לאבטליון, מורשת, טל אל, כולל מע״מ עלויות פיתוח. עלויות פיתוח זה בערך 350,000 למגרש פיתוח ציבורי בכל היישובים, לפעמים קצת יותר. ה-2.4 מיליון של מנוף, באבטליון זה 450,000, במורשת זה 950,000, בטל אל זה 1.5 מיליון. זה המספרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא הנתונים שהם הביאו לי. המספרים שהם הביאו לי זה אבטליון 868,000, מורשת 1.4 מיליון. << אורח >> דני עברי: << אורח >> לא, לא, זה עם פיתוח. 2.4 במנוף זה היה עוד לפני פיתוח. << אורח >> ירון ביטון: << אורח >> לא, 2.4 אחרי פיתוח. כולל פיתוח ומע"מ. << אורח >> דני עברי: << אורח >> בסדר, אז 2. זה המספרים, שבכל אופן זה מוזר. זה לגבי השומות. בסופו של דבר, כמו שאתה אמרת, הרי בן אדם משלם את הכסף, הוא לא משלם את השומה, הוא משלם את הכסף ואת החישוב של מחוסר הדיור או לא מחוסר דיור, תקרה, עניינים. רצו לשווק בגליל, באזור עדיפות לאומית, ב-90% הנחה, כמו שרצו לתת, אגב, סבסוד של תשתיות ב-90% ובסוף ירדנו ל-10% בתשתיות, ואפילו ל-0 בתשתיות. במנוף 0 השתתפות בתשתיות. גם מחירי הקרקע, אם אתה גוזר רק אחרי התקרה, בסופו של דבר מה-2 מיליון הוא משלם 70%-80% במקום לשלם 10% או 30%, זה לא משנה כמה. הנחמה מה-30% שיישאר מעודף השיווק בתוך הזה, ושיהיה מכרז בתוכו למחוסר דיור ואז ירד שם המחיר בשלושה מגרשים, או לא יודע כמה זה יצא מתוך הזה, הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך. כי בסופו של דבר, ופה אני רק רוצה להגיד את זה לסיום, כי זה הקריטי פה, וזה לאריאל, השאלה אם יש כפר יהודי. זאת השאלה. השאלה אם יש כפר יהודי, כי אם אין כפר יהודי, ואם יש רק פרברים שאנחנו תכננו אותם ל-300 משפחות, ושיישארו 300 משפחות וזהו, אז נגמר הסיפור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. << אורח >> אבי סמוביץ: << אורח >> אנחנו מדברים הרבה על עילוט, ושלא יישמע שאנחנו נגד עילוט, אוקיי? אנחנו רוצים שיתרחבו, אבל בתקנים ובצפיפויות ובכתמים שמקובל במדינת ישראל. אבל בואו נעשה משהו פרקטי. אני הייתי מציע, אם אפשר, להגיד לרמ"י: נא עצרו את השיווקים, בואו נעשה תוכנית כוללת לכל הגליל, נכניס את הביטחון, את החינוך, את הכתמים, את הצפיפויות, ואז יש לך תוכנית כוללת. הרי מה קורה? כל אחד מקדם את המתחם הבודד שלו, ואף אחד לא רואה את התמונה הכללית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הערה חשובה, תודה. מנוף, רצית משפט? << אורח >> רועי שיין: << אורח >> כן, לגבי התקרות. בפועל יש פה תקרות למגזר היהודי בלבד, כי אנחנו רואים את הפערים, המגזר הערבי בכלל לא מגיע לשם. ולכן הדרישה שלנו היא לבטל אותן לגמרי, שיהיה שוויון בהקשר הזה, או להשוות אותן לפי המחירים שאנחנו רואים כאן, כפי שאתה ביקשת, מחירים של 1.5 מיליון נניח, עד 2, כמו שאנחנו רואים פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. ענבר, בבקשה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> ענבר בזק, משגב. יש פה כשל שוק מובנה. עכשיו, זה לא דיון ראשון, זה דיון חוזר, שאנחנו חוזרים ואומרים שהפער, יש ביקוש, בסדר? ישב פה קודם מישהו שהוא הלך והוא אמר שאין ביקוש במשגב. יש ביקוש מטורף, העניין הוא זה שהמשפחות פורשות מהפרויקטים בגלל שזה הגיע לשומות בלתי אפשריות. אני יכולה להגיד ביישוב שלי, אני מיובלים, יש שכונה שלמה, אתם מוזמנים לבוא ולראות, פיתוח עומד ריק, כי ברגע שהתקבלו השומות 80% ממי שהיה רשום פשוט פרש. תבינו את פערי המחירים. אני בניתי ביובלים לפני 15 שנה, עלות המגרש הייתה 300,000 שקל לפני הנחות. אנחנו שילמנו בערך 150. היום עלות המגרש היא מעל 2 מיליון. אחרי ההנחות, אחרי ה-50% הנחה, אחרי המילואימניקים ואחרי הכול, אנחנו עדיין מדברים על סדר גודל של 400%-500% עלייה במחירים. הדיון פה על הפערים בתרבות, שביישובים הערביים לא מוכרים ולכן השומות נמוכות יותר, יש פה כשל במודל. צריך להבין שאי אפשר להמשיך לעסוק במודל ולמצוא פתרונות והנחות, ואם לא נשווק. תשנו את המודל. אם השומה הולכת לפי מחירי העסקאות, תשנו את המודל. אני פעם קודמת הצעתי, אני לא חושבת שזה הפתרון המושלם, אבל הצעתי פתרון שמחבר קשר בין מחיר הקרקע לבין המחויבות של המשפחה לגור ביישוב. למשל, שייתנו להם 70% הנחה, אבל יש תנאי שהם גרים ביישוב תקופה של שבע שנים, עשר שנים, אבל איזשהו תנאי. כי הרי כל הסיפור של המודל זה מה קורה בעסקאות נדל"ן, אבל משפחות רוצות לבוא לגור שם. אני לא יודעת אם זה הפתרון או שיש פתרון אחר, אבל להמשיך ולדון פה ולהסביר למה המחירים יקרים, כי במשגב מוכרים דיור ב-3-4 מיליון שקל, זה לא רלוונטי. משפחות צעירות לא יכולות לבוא לגור. תמצאו את המודל שמשפחות צעירות יוכלו לבוא לגור. אני אומרת לכם, היום אני לא הייתי יכולה להרשות לעצמי בית ביובלים, אז בטח ובטח לא זוג צעיר שמתחיל את החיים שלו. אתם מייבשים את הגליל. אתם צריכים להבין, גנים נסגרים, הגליל מתייבש. תחשבו איך אתם מושכים משפחות לגליל, בטח ובטח אחרי המלחמה, שאנחנו רוצים לעודד התיישבות בגליל. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חבר הכנסת קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> טוב, יש לי שאלה. אני אסכם, למרות שאני חושב שאפשר להמשיך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אפשר להמשיך גם עוד שעה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> לא עוד שעה. יש עוד כמה דקות, אבל אם אתה בעניין הזה, טוב. אתה יודע מה? כן, יש אפרטהייד במדינת ישראל. יש אפרטהייד, אנחנו מגלים את זה בדיון הזה. יש אפרטהייד כלפי המיעוט היהודי בגליל מכל הכיוונים, הן במחירי הקרקעות והן במדיניות התכנון. עם כל הכבוד, יש פערים מטורפים בין התכנונים לבין מה שמבונה בפועל. יש פשוט פערים לא נורמליים. בכפר כנא, תסתכלו על מה שמבונה מול מה שמאושר. מספרים דמיוניים, ונותנים עוד ועוד ועוד. בואו ניקח כמה נתונים. בין 2021-2025 יש עלייה של 108% בכפר מנדא. ביר אל-מכסור בין 2021-2025, 383, עלייה של 127%. כל זה לעומת מה שהיה בין 2016-2020. בחמש השנים האחרונות, 1,139 היתרי בנייה בשני יישובים ערביים, בשני היישובים האלה שציינתי, לעומת 36 בלבד בארבעת היישובים סביב מוקד צומת המוביל. למעלה מפי 30. בשנת 2025 לבדה, כפר מנדא, 137, ביר אל-מכסור, 81. ביישובים הישראלים-היהודיים, אפס, פרט לסוללים שנתנו שם חמישה היתרים. זה נתונים שתוך כדי דיון אני מחפש. זה לא הגיוני. האם מרכיבי ביטחון לאומי נלקחים בחשבון כשנכנסים לתכנון ובנייה, לוועדות התכנון? האם התרבות שאמרנו, שגם מולידה לפעמים שומר חומות, גם נכנסת? האם האתוס הציוני גם קיים? או משהו כזה באוויר, מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד כלפי יהודים כי צריך לרצות קבוצה מסוימת, עם איזה אתוס שאני לא יודע מאיפה הוא הגיע? מספיק עם זה כבר. יש פה קונצנזוס במדינת ישראל. אנחנו בעד הגליל, אנחנו רוצים ציונות, אנחנו רוצים התיישבות, אנחנו רוצים שמחירי הקרקעות יהיו סבירים, אם זה רמ"י, ואנחנו רוצים שיהיה ביטחון ליהודים לגור שם. ואני שלוש שנים בתוך האירוע המטורף הזה, ואני מרגיש שאני דוחף עגלה בעלייה כשהרוח מול הפרצוף שלך וכל הזמן גם מנסים לפנצ'ר לך את הגלגלים. אני עם שרי ממשלה הצלחתי למנוע את התוכנית המטורפת להרחבת סח'נין שהייתה מעמידה בסכנה מטורפת יישובים בגוש משגב. מטורפת. עבדתי על זה כמו מטורף. זה היה ללכת לפה, לשם, הייתי צריך מול כל השרים לעבוד על זה, כי זה משהו שאושר ואף אחד לא יודע מי אישר ומתי אישר. איזה מן דבר זה? הגיע הזמן להחזיר את הציונות לוועדות התכנון והבנייה, לפקידות, שתבוא ותממש ממשלה נבחרת ומדיניות שיש עליה הסכמה כוללת וקונצנזוס. אז מספיק עם זה כבר, ואני מודה לך גם על הדיון וגם על המחויבות לנושא הזה, וצריך להמשיך עם זה הלאה, כי יש עוד הרבה מאוד שאלות, אסור להרפות בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אדוני היו"ר, יש מצב שתיתן לי לדבר ל-20 שניות? ראשת המועצה של עמק יזרעאל, רצתי לפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רצת כל כך מהר שהגעת בדקה האחרונה של הדיון? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אתן לך ממש 20 שניות, כי גם לא היית בדיון. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אבל זה בליבי ובנפשי. שלומית שיחור רייכמן, ראשת המועצה של עמק יזרעאל. שלושה משפטים. איבדנו את הרוב היהודי מזמן בגליל. אני מודה מאוד לוועדה וליו"ר הוועדה, שמצאו לנכון לקיים את הדיון החשוב הזה. הפוקוס חייב להיות על הגליל. אנחנו צריכים את עזרת הוועדה. התוכנית הכוללנית זו דוגמה ומופת לאיך ההשתלטות, ואתה יודע, אנחנו הכי משותפים בעמק, אבל זה לא יאומן, לתת להם לבנות עד 60 מטר מגבעת אלה, על שטחים שגבעת אלה רצו להתרחב בזמנו ואמרו להם בוועדה המחוזית אי אפשר, זה שטחים ירוקים. אנחנו צריכים כל עזרה שאפשר כדי לעשות את התוכנית הזאת הרבה יותר מדורגת, הרבה יותר שפויה, ושכן יתחיל מבפנים החוצה. אנחנו צריכים את עזרת הוועדה ולחץ על כל הגורמים שניתן, כדי שאפשר יהיה לחיות בשלום ובבטחה שם. התושבים שלנו, ואני בטוחה שהם אמרו את זה, הם לא יוצאים החוצה. יש ירי כל לילה, יש אימונים, יש לנו פצצות שמתפוצצות שם, יש שרפות של פסולת, הם חיים שם בטינופת מוחלטת ובחוסר משילות. כל הממשלה יודעת את זה, כל השרים יודעים את זה. אני סומכת על כבודו, ועל הוועדה הזאת, ועל הממשלה הזאת שתעשה את מה שהיא יכולה כדי למנוע את רוע הגזרה הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> היו"ר, אולי נוציא קריאה לרמ"י לעצור את השיווקים בעילוט עד שייבדקו הנתונים? אני מציע את זה חד משמעית לרמ"י, לעצור את השיווקים עד שייבדקו הנתונים אם הם נכונים או מסולפים. זו צריכה להיות החלטת הוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לפתוח דווקא בנתונים שהוצגו לנו על ידי תנועת 'ארצנו', ולהגיד מילה לממשלה. צמד המילים 'ייהוד הגליל' הוא לא בושה, ואי אפשר להתעלם מהעובדה, אנחנו כמדינה יהודית ודמוקרטית התעקשנו כל הזמן להילחם על הרוב היהודי בארץ ישראל כתוצאה מהשאיפה לרוב היהודי בארץ ישראל. יש הרבה חקיקה, שהיא חקיקה שבמקומות מסוימים אולי יגידו שהיא מפלה, אבל חוק השבות הוא חוק שחלק מתפיסת העולם, שכדי שגם נוכל לקיים כאן משטר דמוקרטי אנחנו צריכים רוב יהודי. בגליל, זה לא שאין לנו רוב יהודי, אנחנו רחוקים מרוב יהודי. לצערי, זה לא בא לידי ביטוי בכלום במדיניות הממשלה. עכשיו, כשאני מסתכל על החלטות הממשלה בעשור האחרון, הן לא התייחסו כהוא זה לסוגיה הזאת של הרוב היהודי. זה לא נוגע רק לגורם אחד. זה לא רק מינהל התכנון, וזה לא רק רמ"י, וזה לא רק משרד השיכון, וזה לא רק השמאי הממשלתי, אלא זה עניין של תפיסת עולם ממשלתית באשר לגליל. לצערי, היא לא באה לידי ביטוי לא אצל רמ"י, לא אצל השמאי הממשלתי, לא במינהל התכנון, לא במשרד השיכון, בשום מקום. זאת פשוט עובדה. והעובדה הזאת מגובה במספרים, מה לעשות? אני מסתכל על המספרים. אם אני צריך לתת ציון לממשלות בנושא הזה, הציון הוא נכשל. זה לממשלה הזאת, וזה גם לממשלות שהיו לפניה. ואני ביקשתי מהממשלה הזאת לקבל החלטה בעניין שלוש וחצי שנים, לא קיבלה. צריך להעביר החלטת ממשלה ספציפית על זה, שפעם אחת תראה את כל התמונה כולה בהיבט הזה. ובכל הכבוד, כשאנחנו מדברים על מחירי הקרקע, יש מכרז לקרקע במרכז הארץ שאין לכם ניגשים? יש חיה כזאת? אז אולי תבינו שהאירוע הזה של מחירים הוא מופרך. הוא מופרך לחלוטין. ספסרות הקרקע שמתבצעת בגליל, בניסיון שיהיו עוד הכנסות כסף למדינה על חצאי דונם, מיותרת לחלוטין. אנחנו נמצאים במצב חירום. להפך, אני לא רוצה תקרת הנחה והנחות ותקרת הזה ותקרת הזה ותקרת הזה. מה יותר פשוט מקרקע חינם? זוג צעיר, שני ילדים, תעזבו את הדירה בפתח תקווה, תבואו למנוף שנפתח שם גן עם ילדים. מי בממשלת ישראל ייתן את הדין על זה שנסגרים גני ילדים ביישובים? חבר'ה, היישוב מת. 20 שנה מהיום אין יישוב. אפשר להפוך אותו לבית אבות, לא יודע. תקראו לזה בית בכפר, מגדלי הים התיכון, תבחרו איזו רשת שאתם רוצים בבתי אבות. סליחה, כן? זה מה שקורה, אי אפשר לעמוד בתהליך הזה. יישובים צריכים לגדול ולהתפתח, וצריכים ללכת ולהתרחב. ולא יכול להיות שבאה מועצה ואומרת רציתי להתרחב, לא נתנו לי, אבל נתנו את זה לעילוט. עכשיו, עילוט זה לא האירוע. זה מספר אירועים פה בעניין הזה. ולכן, לסיכום, הוועדה מוחה על המדיניות שבעצם מכפיפה את התכנון לנתונים מופרכים של גידול אוכלוסייה לא ריאלי במגזר הערבי, ובהתאם לכך מייצרת מצב שבו בגלל שמישהו בכפר לא רוצה למכור את הקרקע הפרטית שלו, אז מדינת ישראל צריכה לוותר עכשיו על הקרקע שלה לטובת הדברים האלה, מבלי להתחשב בנראות השטח. אם מישהו בעילוט לא רוצה לבנות, אז שהקרקע שלו תהיה חקלאית. תשנו את התכנון. אל תעשו את זה. תגידו, אין בעיה. היה לך בעילוט תוכנית לבנות 300 יחידות דיור על הקרקע שלך במשך עשר שנים, ולא עשית כלום, ואנחנו בגלל זה, כי אנחנו רוצים שיהיו כאן דירות, רוצים לבנות את 300 יחידות הדיור האלה במקום אחר, מעכשיו הקרקע הזאת שהייתה ל-300 יחידות דיור הופכת להיות קרקע חקלאית. זהו. תרצה אחר כך לעשות שינוי תכנון? תבוא עוד פעם למועצה. אבל לייצר מצב שבו יש תכנון על 60,000 יחידות דיור לרשות שיש בה 20,000 תושבים? זה פשוט לא הגיוני. הקריאות שלי כבר לביטול תקרות ההנחה, לכך שאפשר יהיה גם למשפרי דיור לגשת למכרזים האלה, שבות שוב לשולחן. אני כן שמח שחלק מהדברים שאמרתם שנעשו, נעשו. המגבלה הזאת לגבי 700 יחידות הדיור ביישובים היא קריטית וחשובה. וכן אני קורא, מי שיכול לעצור ולהורות לרמ״י לעצור את השיווקים זו ממשלת ישראל. אני קורא לממשלת ישראל להתכנס ולקבל החלטה על עצירת כל השיווקים בגליל, ויצירת תוכנית חדשה שתאפשר גם עדיפות לאומית למי שמשרת, למי שנותן, למי שמביא, ומי שמחליט לא לבנות, שיהפכו את הקרקע שלו לחקלאית. זה הכול. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:25. << סיום >>