פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 939 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ו (12 ביולי 2026), שעה 16:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ יו"ר הוועדה משה אבוטבול קארין אלהרר עוז חיים ארז מלול יוליה מלינובסקי משה סעדה יצחק קרויזר גלעד קריב חברי הכנסת: עפיף עאבד יוסף טייב מירב כהן מוזמנים: גאל עזריאל – עו"ד, משרד המשפטים דין ליבנה – עו"ד, מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יפעת סימונובסקי – יועצת משפטית, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת משתתפים באמצעים מקוונים: אפרת ריץ' – מחלקה משפטית, רשות המיסים, משרד האוצר קולט אביטל – חברת כנסת לשעבר ייעוץ משפטי: ד"ר גור בליי טליה ג'מאל ניצן רוזנברג אפרת חקאק מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026, כ/1209 << נושא >> << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי הצעה לסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צוהריים מצוינים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מבחינתי זה בוקר, הכול בסדר. בוקר טוב, צוהריים טובים, אחר צוהריים טובים. אנחנו בעניין חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026. בבקשה גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שבוע שעבר העברתי ליושב-ראש הוועדה בקשה להניח על שולחן הוועדה הצעת חוק שמאגדת את הסעיפים בנוסח שהוגש על-ידי הנהלת ועדת הבחירות המרכזית בעניין הצבת קלפיות בבתי אבות. הסעיפים הללו הוצאו מההצעה המקורית וזאת, למרות מחאתנו והתרעתנו. התוצאה המשפטית היא שלא ניתן להוסיף אותם כרגע כהסתייגויות, מכיוון שהסעיפים הללו דורשים הצבעה ברוב של 61 בשלוש הקריאות. לכן, על הנושא הזה של ההצבעה בבתי האבות, ניתקל על פניו בקושי משפטי. עמדת הייעוץ המשפטי היא שהרוב של ה-61 נדרש בשלוש הקריאות. אנחנו התרענו על זה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא יכולה להגיש את זה כהסתייגות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם תהיה הסכמה, אפשר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק. אם תהיה הסכמה. אני עדיין מעודד אתכם להגיע להסכמה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ניסינו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא איתי. אני לא הגורם הרלוונטי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> פניתי אליך, אמרת ללכת לאופיר כץ, פנינו לאופיר כץ, לא הגיעו להסכמות. אנחנו היינו מוכנים להכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה את רוצה ממני? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה יושב-ראש הוועדה שמוביל את החקיקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התרענו מפני העניין הזה, ביקשנו בכל לשון של בקשה שהנושא הזה יעלה בקריאה ראשונה, כדי לצלוח את המכשול החוקתי שיש כאן ולהגיע למצב שהדיון יתקיים בין שני לשלישית. לצערי, הקואליציה, אפילו לדבר הזה סירבו מכוח העוינות שלהם ל-35 אלף קשישים וקשישות, מתוכם 5,000 ניצולי שואה, למעלה מ-6,000 קשישים שמוגדרים על-ידי משרד השיכון כקשישים עריריים שאין להם בני משפחה, קרוב ל-1,300 קשישים שנמצאים במעונות של משרד הרווחה ומוגדרים במצב טרום-סיעודי. כל הדברים הללו נפלו על אוזניים ערלות וגרוע מכך, לב ערל. הגענו לרגע שבו יש קושי בהעלאת ההסתייגויות. יועלו ההסתייגויות, אבל הדבר הזה מוקשה. כדרך אגב, הסתייגויות שתרפאנה את השחיתויות במפקד של הליכוד, לא הייתה בעיה, לזה לא צריך 61. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא העליתי את זה, למען ההוגנות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין הוגנות. את ההסתייגויות בנושא הקשישים צריך היה להעלות לפני הראשונה, כדי לעבור את מכשול ה-61 ואת ההסתייגויות של עמית הלוי להכשרת מפקדי הארגזים והכשרת חמולות בהתפקדויות מושחתות, לא צריך 61 בשלוש קריאות, אז אין גזירה שווה. על זה יתמקד זמן ההסתייגויות שלי. על מה אתם עושים לציבור של אזרחים ותיקים, אלפי אנשים מעל גיל 90, אלפי ניצולי שואה, אלפי קשישים עריריים, לזה אנחנו נייחד את זמן ההסתייגויות. לא לדברים האחרים. אני הגשתי לך בקשה להניח על שולחן הוועדה את הצעת החוק של סיעת הדמוקרטים, שיש לה תמיכה כאן, שמעבירה הצעת חוק להצבעה בקלפיות בבתי האבות. מכיוון שהסעיף בתקנון שעוסק בייזום חקיקה מטעם הוועדה נוקט בלשון הוועדה ולא יושב-ראש הוועדה והנושא של חוקי בחירות חייב להתנהל באופן שבו קולה של האופוזיציה נשמע כמו קולה של הקואליציה, אני מבקש ועומד על כך שהבקשה שלנו להניח להצבעה על שולחן הוועדה את הצעת החוק בנושא הצבת קלפיות בבתי אבות, תעלה להצבעה בוועדה. לא ראוי שסמכות יושב-הראש לקבוע את סדר היום תהווה פה חסם. לכן, אני מבקש שההצעה שלנו תעלה כהצעת חקיקת בחירות נוספת מטעם הוועדה ונצביע עליה היום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הנושא של הצבעה בבתי אבות היה במערכות בחירות קודמות. הוא התחיל למעשה בקורונה, אבל מהנתונים של ועדת הבחירות המרכזית, זה גרם לעלייה בהצבעה. אני מנסה לחשוב מה יכולה הסיבה להתנגד להצעה הזאת והגעתי למסקנה שהסיבה היחידה שבגללה אתם יכולים להתנגד, היא פחד. פחד ורשעות. פחד שמא המצביעים אינם המצביעים שלכם ורשעות כי אתם ערלי לב לצורך של כל אדם להצביע. זו לא דמוקרטיה. בדמוקרטיה נותנים לכל אדם שיכול להצביע ומה שאתם עושים, זה פגיעה בהליך הדמוקרטי שהוא בחירות. בדיון הקודם אמרת שבגלל שזה לא בקונצנזוס, אתה לא תעלה את זה להצבעה, אבל תאפשר להגיש את זה כהצעת חוק בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אמרתי שאם יהיו סיעות שיבקשו להעלות את הדברים כהצעת החוק מטעם הוועדה, אם אני אתיר לאחד, אני אתיר לכולם. מאחר שלא התרתי לאף אחד, לא התרתי לאף אחד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא מתיר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הסברתי למה. חבל שאתם מטעים את הציבור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני לא מטעה את הציבור, אמרת את הדברים מילה במילה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבל שאתם מטעים את הציבור. קודם כל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש נוהל בקואליציה הזאת, חוזרים על שקר כמה פעמים והופכים אותו לסוג של אמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חבל שאתם מטעים את הציבור. גם אם הייתי מעלה עכשיו להצבעה את הצעתכם, אין לה רוב בוועדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז מה אכפת לך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין לה רוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תן לנו להעלות אותה, אולי תפיל אותה. מה הפחד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש נהלים, אם הייעוץ המשפטי יגיד לי שאני חייב להעלות את הצעת החוק, אני בהחלט אעשה זאת. למיטב ידיעתי, זה לא הדין. לא כך הנוהג גם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה משתמש בכללים הדמוקרטיים, כדי לפגוע בדמוקרטיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתה הוראה שעה בעקבות הקורונה, והפסיקו אותה עכשיו. אם זה היה כל כך דמוקרטי, לא היה צריך 61 בשביל זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שאפו על שכלול הגזלייטינג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי את הדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא רוצה להעלות את ההצעה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, תודה רבה. יוליה, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב-הראש. אנחנו נמצאים במצב ביטחוני שהוא לא ברור והיום ראיתי ידיעה שהממשלה התבקשה לאשר הכרזה על מצב מיוחד בעורף, עד 28 ביולי. אנחנו נמצאים באירוע מתגלגל שאף אחד לא יודע לאן זה יגיע. הממשלה הכריזה על מצב מיוחד בעורף עד ליום 28 ביולי. איך זה ישפיע על יום הבחירות, על ההצבעות בכל מיני מקומות, איך זה ישפיע על האוכלוסיות, אם חלילה תפרוץ מלחמה, יש אוכלוסיות וקהלים שיהיה להם קשה לצאת מהבית? אני רוצה לשמוע איך ההכרזה הזו על מצב חירום יכולה להשפיע על ההיערכות לבחירות. דיברנו על זה בוועדה הקודמת ואני רואה עכשיו הודעה של איגוד הטייסים שפנו לכנסת והתריעו מפני שיבוש לוח הטיסות ביום הבחירות, בשל כוונת הטייסים לממש את הזכות שלהם להצביע כאזרחים, או קוראים להעמיד קלפי בנתב"ג. הוכרז מצב חירום ואנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד שלושה חודשים, כי אי-אפשר לדעת, האם החוק הנוכחי נותן לזה מענה? בדגש על בתי אבות, כי לאנשים מבוגרים הרבה יותר קשה. לעניין השוויון, זה תורם לשוויון, כי עלינו כמדינה לעשות הכול כדי לעזור לכל האוכלוסיות שמתקשות, או מוגבלות, לבצע את הזכות שלהם להצביע. אסיר בבית כלא יותר שווה מאדם בדיור מוגן שמתקשה לצאת? בעתיד, יכול להיות שנגיע למצב של קלפי ניידת ולהגיע ליותר אוכלוסיות, לאפשר את זה ולא להגביל. מה שקורה עכשיו, זה ללכת אחורה. לגבי הטייסים, יש את הטייסים וצוותי הטיסה, דיילות ודיילים, זה צורך חיוני. תארו לעצמכם שכל הטייסים וצוותי הטיסה יגידו שהם לא יבצעו את הטיסות ביומיים שלפני הבחירות, זה יפגע באזרחי מדינת ישראל. יכול להיות שהגיע הזמן לאפשר לצוותי טיסה לבצע את זכותם. הטייסים לא יטוסו וזה יפגע בזכויות של אנשים שכן רוצים לטוס. תחשבו על האיזון הזה. אפשר להגיע לכל הפתרונות. לקחו את חוק הבחירות כבן ערובה, מטעמים פוליטיים. זה רק מראה על פחד. כשהקואליציה נלחמת באגרסיביות על הצבת קלפיות בבתי אבות, מה יהיה השלב הבא? במה עוד תשבשו את הבחירות? דיברתי עם אנשים בבתי אבות, הם מגייסים ילדים, נכדים, את כל המכרים, זה יהיה מבצע לאומי. אתם גורמים יותר נזק לעצמכם. אנשים מבינים עכשיו שאתם רוצים לפגוע בהם, שאתם לא סופרים אותם, שאין לכם כבוד לאנשים מבוגרים, יהיה בכל הארץ מבצע להביא את סבא וסבתא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תתקדמי לסיים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה לא תכניס טייסים ואנשי צוות אוויר, אזרחי ישראל ייפגעו, כי גם להם יש זכות להצביע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה מירב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, הוותיקים פה, אני לא מכירה תקדים לזה ששבוע לפני שכנסת מתפזרת, עדיין אין חוק לפיזור הכנסת. לא זכור לי דבר כזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כי מעולם הכנסת לא התפזרה בזמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הייתה לנו אופוזיציה כל כך מצוינת - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ההצלחה של האופוזיציה לפזר את הכנסת בזמן היא בלתי נתפסת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה שאתם רוצים לסחוט את המערכת ועדיין לא מוכנים להודות שזה השבוע האחרון ומנסים לסחוט עוד זמן בניגוד לכל הכללים ובצורה הדורסנית שמאוד מאפיינת אתכם, זה אקורד צורם לקדנציה מדממת. על-פי תפיסת עולמי, צריך לסייע לכולם לממש את זכותם הדמוקרטית. זה נכון לזקנים, זה נכון לסטודנטים, זה נכון לאנשים שנמצאים בחו"ל. זה נכון לכולם, כי זו הזכות הבסיסית ביותר. זה שאתם מחזיקים בקלפים האלה, זו פגיעה ממש באופי הדמוקרטי של המדינה. בתי אבות, 30 אלף אנשים שכבר הצביעו בצורה הזו בבחירות קודמות, זה עבד טוב, זה הביא לתוצאה טובה ולכן, הדרג המקצועי גם בעד העניין הזה. זה שינוי כללי משחק בסמיכות למערכת בחירות, שזה גם דבר שאתם אוהבים לעשות והוא מסוכן מאוד. עצם הנחת העבודה שאתם מסמנים את הדיירים בבתי האבות ובדיורים המוגנים ככאלה שמצביעים למחנה מסוים, לא עולה עם המציאות. אנשים מבוגרים מצביעים לכולם. כמי שמטפלת בפניות ציבור, אני יכולה להגיד שאנחנו נתקלים במגוון של דעות ואנחנו נותנים שירות שוויוני לכולם. ככה צריכה להיות ההתנהלות. שכחנו מזמן מה זה להיות ממלכתי, הכול דרך חשיבה של בסיס בחירה כזה או אחר. אפילו כשזה מגיע לזקנים בני 90, אתם עושים את החשבונות האלה. זה השפל של השפל. הכול אצלכם פוליטיקה. לא תסתכלו על שום דבר מה הגון ונכון לעשות כבני אדם. כל העולם הערכי והמוסרי לא קיים, הכול פוליטיקה. אפילו כשמדובר בניצול שואה, זה דבר שהוא בלתי נתפס. הדבר שאנחנו הכי צריכים במדינת ישראל זה ענייניות ואין לכם את זה. בעזרת ה' הציבור יגיד את דברו. אני רוצה להעלות פה את עמדת איגוד בתי אבות, שהתחייבתי בפניהם שאני אעשה את זה. הם אומרים שהיציאה הפיזית בהחלט תהווה חסם להצבעה. הם אומרים שעבור הצוותים שמטפלים בזקנים 24/7 זה היה מאוד משמעותי שהם יכולים להצביע במקום העבודה וגם להם יהיה קושי לצאת החוצה ולהצביע. דבר חשוב שהם הציעו, זה לקחת את הקלפיות שבריכוז המגורים הזה ותהפכו את זה לקלפי נגישה. מקומות נגישים, שמותאמים להיות קלפי נגישה. זו יכולה להיות עוד נקודה שתשרת את כל מי שגר באזור. זה הרבה יותר יעיל וחסכוני כלכלית ותקציבית. אני לא מבינה איך אפשר לא לנצל את זה. גם מרכז הארגונים של ניצולי השואה ביקש שאעביר את עמדתו, שזו פגיעה מאוד קשה בשורדים. גם בכבודם וגם ביכולת שלהם לממש את זכותם הדמוקרטית. אבל היה להם חשוב להבהיר שהם יבואו להצביע, אל תדאגו. הם ציונים גדולים, הם יבואו, גם אם הם יבואו בכיסא גלגלים, עם בן משפחה, עם מטפל/ת הם יבואו. גם את זה היה חשוב להם למסור. בהחלט ייתכן שבסמיכות למערכת הבחירות, תבוא עלינו עוד גזירה ביטחונית שתשפיע על היכולת של האנשים לצאת מהבית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכולה להבטיח לך שזה מה שיקרה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא תלוש מהמציאות. למה לא לעשות את המקסימום מצידנו לתת לאנשים האלה הגנה, וודאות? זה כל כך בסיסי, כל כך מתבקש. זה מדהים שזה דיון שבגלל צריך לקיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> דין, אפשר להציב שם קלפיות? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לגבי המצב הביטחוני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בלי קשר. בבתי אבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שאלת שאלה, תנו לו לענות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> ככלל, אפשר להציב קלפי, רק שזו תהיה קלפי רגילה ונגישה, ככל שהמקום יהיה רגיש. כלומר, אנשים מחוץ לבית האבות ייכנסו פנימה ומנהלי המוסדות מתנגדים לכך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הם אמרו לי במסמך שלהם שהם מוכנים. אולי זה יהיה הפתרון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אולי כל התיקון הזה מיותר ואתם סתם צועקים כבר חצי שעה. עוז, בבקשה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרף לדברי חבריי בנושא הנגשת קלפיות בבתי אבות. אלו הבחירות הראשונות בעידן הבינה המלאכותית. אני מרגיש שלמרות הניסיונות שנעשו, החוק כמו שהוא עכשיו, לא נותן מספיק מענה לסכנות ולאתגרים שהבינה המלאכותית צופנת לנו. אני רוצה להתריע ואני חושש, באופן אמיתי מפגיעה בטוהר הבחירות בשימוש בבינה מלאכותית. בינה מלאכותית, כפי שהיא מוגדרת כאן, כעוד אמצעי דיגיטלי, כאילו זה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה יכול לעלות. לפעמים מתקיימים דיונים במקביל, מותר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול לעשות הפסקה חמש דקות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם זה יהיה חמש דקות, כן. כרגע, זה לא חמש דקות. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> להסתכל על בינה מלאכותית כעוד אמצעי דיגיטלי, זה חטא. בינה מלאכותית זה לא עוד אמצעי דיגיטלי. זו אינטליגנציה. היא לא רק יודעת לעשות נחזות עמוקה, היא יודעת גם לעשות המון דברים אחרים. אנחנו בעידן של סוכנים. היום מפלגות יכולות לעשות הרבה מאוד דברים. צריך לתת את הדעת יותר על זה. הפרקטיקה תהיה בוועדת הבחירות עצמה, לפי מקרים, אבל החוק חייב לתת מענה רחב יותר. שימוש במילים בהגדרה של נחזות עמוקה, "העשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור", איננה מבטאת נכון את כל מה שנקרא הדיפ-פייק. המילה הנכונה היא מקורי, לטעמי, מקור ומקורי הם שני דברים שונים בהקשר הזה. צריך לדייק פה. השפעות של מדינות זרות על הבחירות, יש את דוח מבקר המדינה שהתריע וקבע שאין מדיניות לאומית בנושא, אין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות הבין-ארגונית עם האיום וזה איום אמיתי. אנחנו רואים ניסיונות מאיראן להעמיק פה את השסע החברתי, להנדס פה תודעה, זה נושא רציני ואני אשמח לשמוע התייחסות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציע שבעניין הדיפ-פייק או הנחזות עמוקה, או כל שם אחר שיינתן לזה, נדון בפרק הרלוונטי. להעלות הצעת חוק לקריאה ראשונה כעת, מטעם הוועדה, בוודאי בהנחה שאין לה רוב של 61, זה יהיה בעיניי חסר תוחלת. אני הייתי רוצה ומעודד אתכם להגיע להסכמות עם הסיעה הגדולה בקואליציה, שבלי הסכמתה, אני לא אכניס נושא, כמו שבלי הסמכתכם, לא הכנסתי נושא להצעת החוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הם לא מסכימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> על כלום הם לא מסכימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את הדיונים האלה לא מנהלים בחדר הוועדה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שתדע שניהלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בשורה התחתונה, אני לא מתכוון לבזבז זמן על דיון במשהו שאין עליו הסכמה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שלא יחשבו שלא עשינו, פנינו, ניסינו. כולם פה ניסו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם אני ניסיתי. את יודעת את זה. לא כך זה עובד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כשאתה רוצה להשיג משהו, אתה יודע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חוזר על הצעתי, אני לא אכניס את זה ללא הסמכתכם וללא הסכמת הליכוד והסיעות האחרות, לאפשר לכל מי - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שמתנגד לזה זה הליכוד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דיברו פה על ניצולי שואה ואנשים מבוגרים, אין לי בעיה להכניס שכל אדם מעל גיל 80, יוכל להצביע בכל קלפי נגישה עם מעטפה כפולה. צריך לבדוק את הנתונים גם לגבי אנשים מתחת לגיל 80, מבחינת העלויות וההגדלה הצפויה של מספר המעטפות הכפולות, יש פה המון שיקולים שצריך לשקול. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה גם היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא נכון. כי היום הוא צריך להצהיר שהוא נכה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. זה גם היום קיים. אתה תגיע עכשיו לקלפי, תגיד שאתה נכה, לא יכולים לשאול אותך במה אתה נכה ואתה תוכל להצביע. זה לא פתרון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שזה נותן פתרון לרוב ובעיקר לא מפלה בין האנשים שנמצאים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאתה רוצה? עוד מעטפות כפולות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את רוצה עכשיו 30 אלף מעטפות כפולות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ההצעה שלכם זה גם מעטפות כפולות. מישהו מערבב פה. מה ההבדל בין ההצעה של יושב-הראש לבין ההצעה שלכם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא מפלה בין מי שגר אצל הילד שלו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה ההבדל? שאתה מוציא 6,000 אנשים עריריים שאין מי שילווה אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפני רגע זה היה 30 אלף אנשים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. הצגנו את המספרים. 17% הם עריריים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה הבעיה שלהם לעבור את הכביש? לא מדובר בנכים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה גסי לב אתם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, קריאה ראשונה. גלעד, קריאה שניה. כשאתה דיברת, לא הפרעתי לך. קריאה שלישית, אנא צא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין שום בעיה. תקבל 2,000 הסתייגויות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תפסיק לצעוק בוועדה. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם הוועדה) << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תגיש הסתייגויות, המפונים לא יוכלו להצביע. אני מודיע בצורה מאוד ברורה, אני מבקש מכם כאופוזיציה, תגישו לחוק הזה 30 אלף הסתייגויות, כדי שכל המפונים ידעו שאתם מונעים מהם להצביע. בבקשה. ביקשתם לדבר, כל אחד דיבר ללא הפסקה. אני רק מתחיל לדבר ואתם לא מפסיקים להפריע. מה זו ההתנהגות הזאת? קארין, קריאה ראשונה. קארין, קריאה שניה. אם אתם לא תדעו לכבד את הזכות שלי או של אנשים שהם לא אתם לדבר פה, אני אשב פה לבד. הכול בסדר. תגישו 50 אלף הסתייגויות. מה זו ההתנהגות הזאת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> המראה לא הגיעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קריאה שלישית, צאי בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אצא. תפסיק לאיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מאיים. אני עושה. צאי בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אל תצעק עליי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צאי בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אצא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תצאי עכשיו מהוועדה. הבריונות שלכם לא תנצח. תודה רבה. בושה. (חברת הכנסת קארין אלהרר יוצאת מאולם הוועדה) אני אגיד שוב ומי שיקטע אותי, ייקרא לסדר. אם רוצים לדאוג לאפשרות של הצבעה לקשישים ולא עושים את זה כתרגיל פוליטי, כחלק מהאנשים שפה, מאפשרים לכל קשיש מעל גיל מסוים להצביע במעטפה כפולה בקלפי נגישה. זה ינגיש את זכות ההצבעה לכמות גדולה של אנשים שלא תלוי בשאלה אם הם נמצאים במרכז לקשישים כזה או אחר, או שהם נמצאים אצל הילד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה המצב היום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היום הם צריכים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מאיזה גיל אפשר קלפי נגישה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין גיל. הם צריכים להגיד שהם נכים. יכול להיות שהם צריכים להגיד שהם מתקשים. אפשר לתת מעל גיל מסוים. מה ההבדל בין ניצול שואה שגר במרכז שכזה, לבין ניצול שואה שגר אצל אחד מהילדים שלו ולא העביר כתובת? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים לכולם, כמה שיותר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו ההצעה שלי. אם תסכימו לזה, אני אכלול את זה בחוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. אפשר לעשות מעל גיל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ייתר את הוויכוח הגדול והאמוציונלי, שבעיניי לא ברור לחלוטין. הייתה הוראת שעה בגלל הקורונה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לפעמים מדברים רעים לומדים על דבר טוב שעובד. לפעמים זה קורה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא בטוח שזה דבר טוב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה העלה את אחוזי ההצבעה ועזר להם לממש את זכותם, אז למה לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מתווכח. אני מתווכח על התנהלות כאשר יש משהו שלא מוסכם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הלכנו ודיברנו וניסינו והסכמנו גם על דברים אחרים, כי אני רוצה שכולם יצביעו, זה חשוב שאנשים יצביעו. הסכמנו להכול, במקרה הזה, עשינו ככל יכולתנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני מבקש מהייעוץ המשפטי להתחיל בהקראת סעיפי החוק. רונית גדיש מהאקדמיה ללשון העברית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין לנו אף אחד בכנסת שמנקד לנו נאומים. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> יש היום תוכנות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תוכנות לא טובות כמו בני אדם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה רונית. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> שלום לכם, נודע לנו שנוצר פה מונח חדש, נחזות עמוקה. המונח דיפ-פייק, הבנתי שיושב-ראש הוועדה לא מעוניין בו, כי הטענה שגם פוטושופ או דברים אחרים שאנחנו מכירים מאז ומתמיד יכול להיכלל בתוך הדבר הזה והדבר היחיד שחשוב מבחינתכם, זה שיהיה גילוי נאות. זאת אומרת, שכאשר אדם נתקל בתשדיר בחירות או סרטון, הוא יידע מה עומד בפניו, שזה לא אותנטי. אם זו המטרה, נראה לנו שצריך להיות ביטוי ברור ולא מונח חדש שאיננו נהיר לציבור הרחב. המילה נחזות נגזרת מהפועל נחזה, אמנם בעגה המשפטית משתמשים בנחזה להיות, נחזה להיות אמיתי, נחזה להיות מסמך, אבל זו עגה משפטית שידועה למשפטנים, היא לא ידועה לציבור הרחב. אני מניחה בצד את העובדה שנחזות לא יכולה להיות אמצעי לעשייה, כי המילה נחזות מציינת שם תואר. כאשר יהיה כתוב על סרטון מסוים נעשה באמצעות נחזות עמוקה, זה לא יהיה ברור, אז מה הרווחנו? הצירוף הזה, אי-אפשר לשים בסוגריים דיפ-פייק, כיוון שכל הכוונה בבחירה במילה נחזות ולא במילה זיוף עמוק, או כזב עמוק, היא כדי להוריד את עוצמת הזיוף שיש פה. זה כבר ענין שלכם, אם צריך או לא צריך להגיד שזה זיוף. אבל אם מחליטים לא להגיד שזה זיוף, אלא משהו שייתן מושג לאנשים במה מדובר, אי-אפשר להמציא מילה שהיא לא מובנית לאף אחד, היא לא נגישה. האקדמיה מציעה לא להשתמש בשום מונח בחוק, אלא להשתמש בדברים עצמם, להגיד במה מדובר. יצירות לא אותנטיות, שאינן משקפות את המציאות ולכתוב בסרטונים משפט כמו נעשה באמצעות בינה מלאכותית, אינו תואם את המציאות. אם חשוב לכם שיהיה מונח, אנחנו מציעים בדיון עמוק. בדיון זה fiction, מזה יש לנו מדע בדיוני, שהיה צריך להיות בדיון מדעי ולהשתמש במילה שהציבור מכיר. המילה נחזות לא קיימת. נוסף על כך, אי-אפשר יהיה לכתוב בסוגריים דיפ-פייק, כי זה לא מתרגם את המילה דיפ-פייק. אנחנו לא נותנים לציבור את המידע שרוצים שיהיה לו. על כן, אני חוזרת ומבקשת מטעם האקדמיה, אחרי שהיה דיון - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> איך את מציעה לקרוא לזה? << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> אני מציעה לא לקרוא לזה, לא להשתמש או לקרוא לזה משהו כמו בדיון עמוק. אני מניחה בצד את העובדה שהמילה עמוק, מגיע מלמידה עמוק, המושג של הדיפ-פייק, נוצר מהעניין של הכזב עם הצירוף של למידה עמוקה, לפני כמה שנים, שעוד לא הייתה בהכרח הבינה המלאכותית. אם רוצים להישאר עם המילה עמוק כדי שזה יזכיר דיפ-פייק, אז או בדיון עמוק או לא להשתמש במונח. לא להמציא מונח חדש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר לא להשתמש. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> אנחנו מציעים בדיון עמוק או חיקוי עמוק, ובלבד שלא יהיה מונח שאינו נהיר כלל וכלל לציבור. זה מה שחשוב לכם, למנוע הטעיה של הציבור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה הרגע הכי טוב ביום שלי, שהזכרת שיש משמעות למילים שאנחנו משתמשים בו במשכן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש לכם הצעה? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> זיוף באמצעות בינה מלאכותית. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> יש אפשרות להשתמש בהתחזות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הדיון עצמו צריך להתקיים בנוכחות יושב-הראש הקבוע של הוועדה, כי הוא הביא את המונח. המונח לא הובא בהצעת ועדת הבחירות. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שהוא נעזר בבינה מלאכותית בשביל זה. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> הבינה המלאכותית לא הבריקה פה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> רק לצורך הדיון, הסעיף לא חל רק על תוכן שנוצר או נערך באמצעות בינה מלאכותית. זה מאוד חשוב. היום פוטושופ או כלים טכנולוגיים מתקדמים אחרים, יודעים לעשות דברים מאוד דומים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אולי התערבות מכונה. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> בעיניי, הדבר העיקרי הוא לא המונח שתשתמשו בו בהצעת החוק. אלא מה יהיה כתוב, לדעתנו, לכתוב נחזות עמוקה, זה הטעיה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה עם הדמייה? << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> אני מציעה לא לכתוב מונח, אלא אינו תואם את המציאות, אינו מציאותי. אם לא רוצים לכתוב נעשה על-ידי בינה מלאכותית, אפשר גם לכתוב את זה במקרים שנעשו על-ידי בינה מלאכותית. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> גברת גדיש, הנוסח של מה שייכתב לצד התעמולה שאינה אמיתית לא נקבעה בחוק. בחוק קובעים את ההוראה המהותית, הנוסח ייקבע בכללים שקובע יו"ר ועדת הבחירות, נדון בכם על הנוסח כשנגיע לכללים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ההערה הזאת חשובה מאוד. תודה. חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל ביקשה להתייחס, בזום. << דובר >> קולט אביטל: << דובר >> אני רוצה לחזור לדיון שהיה על זכות הבחירה בבתי האבות, בעיקר לציבור של ניצולי שואה. אנחנו מייצגים 56 ארגונים מכל התפוצות ומכל המחנות, אין לנו מושג מי שייך לאיזו מפלגה, אנחנו מייצגים את כולם, את כל המפלגות. יש לנו ניצולי שואה חרדים ויש לנו ניצולי שואה מצפון אפריקה וכל אחד מבין ועושה מה שהוא מבין. אבל אני לא רוצה בשום פנים ואופן לפסוח על העניין הזה. אם אתם מדברים על ניצולי שואה שמסוגלים עדיין להגיע לקלפיות, זה דבר אחד. אם אנחנו מדברים על בתי אבות שהם סיעודיים, על אנשים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסיעודיים יש קלפיות. הדיון הוא לא על הסיעודיים. דין, תקן אותי אם אני טועה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא בכל הסיעודיים, במחלקות סיעודיות שיש בהן יותר מ-50 מיטות. << דובר >> קולט אביטל: << דובר >> זה לא בסדר, סליחה. על מה אנחנו חוסכים? אלו אנשים שהקימו את המדינה, יש לנו מחויבות מוסרית ואני לא חושבת שאף אחד מכם ירצה למנוע מהם את הזכות הבסיסית הזאת. אני מבקשת להסתכל שוב, מדובר על 30 אלף אנשים שנמצאים בבתי אבות. אני מציעה לעשות את ההבחנה בין אלה שנמצאים בדיור מוגן ויכולים לצאת ולא - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון. << דובר >> קולט אביטל: << דובר >> אני רואה היום, רוב הניצולים מעל גיל 90 במצב רע מאוד בריאותי. רק מינואר עד עכשיו שפרסמנו את מספרי הניצולים בארץ, מתו 4,000. זה דבר שהוא לא רק עקרוני, אלא חובתו של כל אחד מאיתנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש לך נתונים כמה נמצאים בלא סיעודיים? << דובר >> קולט אביטל: << דובר >> אנחנו יכולים למצוא את המספרים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> העניין הסיעודי, לפעמים אדם מגיע למצב סיעודי והוא עדיין לא מקבל הכרה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. בבתי אבות שיש בהם 50 מיטות סיעודיות, מקבלים - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יש דרגות שונות של סיעוד. הוא לא נמצא במוסד סיעודי, אלא יש לו דרגות שונות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם הוא סיעודי והוא לא בבית, הוא לא יכול להצביע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מנסים לעזור ככל הניתן. נכון שיש כאלה שבכלל צריך מנוף בשביל להוציא אותם מהבית, העולם לא שוויוני. אבל אנחנו שואפים לשוויון. לא תמיד אנחנו מצליחים, אבל צריך לשאוף ולפחות ההצעה הזו מקדמת אותנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מחדד את מה שאמרה נציגת האקדמיה ללשון עברית, המושג בחוק לא ייכנס. ככל שזה ייכנס בתקנות, ועדת הבחירות תבוא - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שנאמר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני אחדד שתי נקודות בנוסח שמונח בפני הוועדה. אחד, ההגדרה של נחזות עמוקה, תואמת בגדול את מה שהנציגה ביקשה. אני אקריא. תיקון חוק התעמולה – הוראת שעה 12. (2) (ד) "נֶחֶזוּת עמוקה" – תוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר אשר עשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור, אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי, או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי. בסעיף הראשון, כשהמחוקק יקבע מה הבן אדם צריך לגלות, הוא צריך להבהיר שהתוכן לא תועד במקום, אולי שאינו מקורי, אבל בשום מקום הכוונה לא הייתה - - - << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> מה עם המילה אותנטי? מה זה מקורי? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> אותנטי זה בעברית? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אותנטי זה לא בעברית. מקורי זה בעברית. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא חייבים להגדיר דיפ-פייק, אפשר לכתוב את הסעיף בלי הגדרה. אבל שוב, זה דיון שצריך להתנהל בנוכחות יושב-הראש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הדברים נשמעו היטב. בבקשה, את יכולה להתחיל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לבקשת ממלא מקום יושב-הראש, נתחיל בדיון של הקריאה השנייה והשלישית, של חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. פרק א': הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש סימן א': מטרה ותחולה מטרה 1. מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושש, בין היתר לנוכח תקופת הלחימה המתמשכת והמצב הביטחוני מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), שבשלהם הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­–1951, ובשל הצורך בקביעת הוראות לעניין הצבעת אזרחים שהתפנו מבתיהם בשל המצב הביטחוני. סעיף 1 הוא סעיף המטרה. אנחנו בתוך פרק שכולו הוראת שעה שחלה רק על הבחירות לכנסת העשרים-ושש, סעיף המטרה מבהיר למה צריך את ההוראות המיוחדות. הוועדה בקריאה הראשונה הוסיפה את המילים "בין היתר", אבל העיקר פה זה המצב הביטחוני וקביעת הוראות לגבי הצבעת מפונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אם העיקר זה המצב הביטחוני, איך לא מוסיפים את בתי האבות? אין תשובה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הערת ביניים, בסדר גמור. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תחולה 2. הוראות פרק זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש. סימן ב': ועדת הבחירות פרשנות 3. למונחים בסימן זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הבחירות לכנסת). העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש 4. (א) הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, "רשות ציבורית", כמפורט להלן: (1) הכנסת; (2) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (3) מבקר המדינה; (4) רשות מקומית; (5) תאגיד שהוקם בחוק. (ב) עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מייד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד; החלטה של יושב ראש הוועדה המרכזית שלא להיענות לבקשת הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, תתקבל לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה. סעיף קטן (ג) הוא תוספת שהוועדה החליטה לגביו בקריאה הראשונה. העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש 4. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין עובדי הכנסת, הודיע יושב ראש הכנסת למנהלי הכללי של הוועדה המרכזית כי בשל צורכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו, ולא הגיעו יושב ראש הכנסת והמנהל הכללי של הוועדה המרכזית להסכמה – לא יועסק העובד בוועדת בחירות; סמכות יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת לאצילה. (ה) (1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) משום שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך. (2) לא יראו היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש כאמור בסעיף קטן (א) כהפסקה ברציפות עבודתו של העובד, והיא לא תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו אצל הרשות הציבורית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למה כל הדברים האלה הם הוראת שעה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ככה ביקשו כרגע מוועדת הבחירות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> המחוקק יושב כאן, הוא שואל שאלת תם, למה זו הוראת שעה? הוראות ברורות שעוברות מכנסת לכנסת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לנו אין בעיה לעשות את זה קבוע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> את מסכימה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן. זה נשמע כמו דבר טריוויאלי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> באופן עקרוני, יש בעיה עם חקיקה שמגיעה בסמוך לבחירות לכנסת. להעביר אותה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תמיד זה מגיע בעשרה ימים שבין ה-90 יום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רוב העובדים הם עובדים שצריכים אותם והם עשו את זה פעם. קשה לגייס עובדים לעבודת בחירות ואם יש אנשים שזו הייתה העבודה שלהם בכמה סבבים, למה ללכת לחפש אנשים חדשים פחות מקצועיים? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יכול מאוד להיות, אבל כשהדיון בזה בקריאה הראשונה עלה, שמענו שיש דברים להגיד על זה. למשל, לנציבות שירות המדינה היה מה לומר על האיזונים שנעשו בסעיף הזה. האיזון שנעשה פה מול הכנסת הוא לא מובן מאליו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני לא אתפלא שהם העלו את זה בבחירות הקודמות והקודמות ויש לזה אפקט מצטבר שכל פעם זה חוזר על עצמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הסדר שהתחיל במקור מסמיכות של מערכות בחירות, כשדנים במרווח צריך בכל זאת לשקול שיקולים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פה עברו ארבע שנים ועדיין מחזירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כרגע הרציונל להצעה היא המילואים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מילואים, בדיוק. זו לא אמירה עקרונית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הסעיף הזה קשור למטרה של החוק, המצב הביטחוני החריג, הרבה עובדי מדינה היו בשירות מילואים ארוך ולפי מה שוועדת הבחירות הסבירה, יש חשש שהמעסיק שלהם לא יהיה שמח לשחרר אותם לעוד עבודה מחוץ לעבודה שלהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שכל מעסיק פחות יהיה שמח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא חושבת שוועדת הבחירות לא הצליחה לעבוד, גם כשהיו בחירות אחרי בחירות או חירום. אני לא יודעת אם נציבות שירות המדינה פה להסביר, אבל הסעיף כרגע מציע איזון אחר שהוא לא מובן מאליו ביחסים בין הכנסת לבין יציבות שירות המדינה. עובדי הכנסת עובדים הרבה פחות בפגרת הבחירות, הרשות המבצעת ממשיכה לעבוד במלוא הכוח. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נמשיך. אם זה משהו שנכנס עכשיו, זה דבר אחד, אם יש משהו שכבר היה בבחירות קודמות, לא מוצדק להשאיר את זה בהוראת שעה. אם נציבות שירות המדינה ראתה בעיה במשהו שקרה כבר שלוש מערכות בחירות והיא לא התריעה על כך בצורה מסודרת, צר לי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> העניין הוא שבכל פעם שזה מגיע לכאן, אנחנו בלוחות זמנים מאוד צפופים. השעה 17:30 והתחלנו את הדיון עכשיו. זה לא כמו לקיים דיון בנחת, כמו שעושים חקיקה רגילה. ועדת הבחירות יכולה ברגע שיש כנסת חדשה להביא הצעת חוק. אנחנו יודעים לעשות את זה, עשינו את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הלאה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוראות לעניין מכרזים 5. על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 – (1) התקשרות של הוועדה המרכזית הנעשית עם מי שזכה במכרז שפרסם משרד, כהגדרתו לפי החוק האמור, בתנאים הזהים לתנאי המכרז או בתנאים המיטיבים עם הוועדה המרכזית, אינה טעונה מכרז אם ועדת המכרזים מצאה כי ההתקשרות נדרשת בשל הצורך לאפשר הצבעת בוחרים שהתפנו ממקום מגוריהם בשל המצב הביטחוני ששרר במדינה, שבשלו הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, או לשם עריכת בחירות תוך התמודדות עם המצב הביטחוני או אם מצאה כי מטעמי דחיפות לא ניתן לערוך מכרז בפרק הזמן הנדרש למימוש ההתקשרות, ובלבד שההתקשרות כאמור ששוויה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים תיעשה באישור ועדת הפטור של הוועדה המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו; (2) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום. זה סעיף של הקלות מדיני מכרזים. ועדת הבחירות מבקשת לקבל שתי הקלות בנושא הזה. שיוכלו להשתמש במכרז קודם שנעשה עם משרד ממשלתי אחר, בתנאים זהים או טובים יותר בלי מכרז נוסף. בשביל להשתמש בהקלה הזו, צריך שוועדת המכרזים תקבע שההתקשרות נדרשת או בשל הצורך לאפשר הצבעת בוחרים שהתפנו או לצורך עריכת בחירות תוך התמודדות עם המצב הביטחוני או טעמי דחיפות. הסעיף השני, הוא הוראה כללית שמבקשים לחרוג מתקנות חובת המכרזים בנושא של מועדים או של דרכי פרסום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מישהו רוצה להתייחס? משרד המשפטים? הלאה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> סימן ג': ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושש תיקון חוק הבחירות 6. חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, ייקרא כך: (1) בסעיף 7, בסופו יבוא "או י'3ג בתקופת תוקפו"; הסעיף הזה הוא תיקון טכני שקשור להצבעה של המפונים. סעיף 7 לחוק הבחירות לכנסת, זה הסעיף שקובע את עיקרון הריתוק לקלפי, לפיו כל בוחר מצביע לקלפי שהוא משובץ בה, לפי המען שלו במרשם האוכלוסין. בגלל שמוסיפים פרק של הצבעת מפונים, שיהיה י'3ג, צריך להחריג במפורש את ההצבעה לפי הפרק הזה מעיקרון הריתוק לקלפי. תיקון חוק הבחירות 6. (2) אחרי סעיף 24 יבוא: "קיום ישיבות בהיוועדות חזותית 24א. (א) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, ניתן לקיימה בדרך של היוועדות חזותית בהתקיים אחד מאלה: (1) יושב ראש הוועדה, לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה, הורה על כך, אלא אם כן רבע מחברי הוועדה התנגדו לכך; (2) כל חברי הוועדה הסכימו לכך; הסכמה כאמור יכול שתהיה גם לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דיון בעניין בקשה לאשר או לסרב לאשר השתתפות של מועמד או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לא יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד). (ג) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. (ד) התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר למי מהם שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית. (ה) החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה אחרת ולא היה חבר ועדה שהתנגד לכך. (ו) סבר משתתף בישיבה כי בשל קיומה וניהולה של הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול. (ז) הוראות סעיף 24(א) עד (ז) יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה. (ח) בהזמנה לישיבה המתקיימת בדרך של היוועדות חזותית לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך האמורה ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה. (ט) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת."; ההצעה היא שהוועדה המרכזית וגם ועדות בחירות אזוריות, יוכלו לקיים את הדיונים שלהן בהיוועדות חזותית. הסעיף קובע שני מסלולים. האחד, אם יו"ר הוועדה מחליט כך. בקריאה הראשונה, ועדת החוקה הוסיפה שזה אלא אם כן רבע מחברי ועדת הבחירות מתנגדים לכך. המסלול השני הוא אם כל חברי ועדת הבחירות מסכימים ואז, הם יכולים להסכים שרק חלק מחברי הוועדה יהיו בהיוועדות חזותית. ההצעה מחריגה מזה דיוני פסילה, שהם בכל מקרה לא יכולים להיות בהיוועדות חזותית. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא רק דיוני פסילה, גם דיוני אישור רשימות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> נכון. כמובן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באזור השעה 18:05 נעשה הפסקה בישיבה זאת, נצביע על חוק היועץ המשפטי לממשלה ואז, נחזור לקיום הישיבה. כחצי שעה לאחר מכן, נעשה שוב הפסקה לטובת הצבעת רוויזיה על ההצבעה הזאת. עדכון מבחינת לו"ז. רונית, הקשבתי לדברים שאמרת. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> אנחנו חושבים שעדיף לא להשתמש במונח נחזות עמוקה ולהשאיר את הדברים האלה בלי שם, כדי שאפשר יהיה לדון בזה בצורה מסודרת באקדמיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהקשר הזה, אני אקבל את דין התנועה, אין לי ענין בשימוש במונח ואם יחליטו שלא צריך להשתמש במונח, אני לא אעמוד על זה. אני אנסה בכל זאת לשכנע. אני אקבל את עמדתכם ואכניס אותו כנוסח מטעמי. מבחינתי, חשוב לעשות שימוש במונח מסוים, שהוא תרגום של דיפ-פייק. שמעתי את הדברים, ההצעה של האקדמיה הייתה בדיון עמוק. חשבתי שהשם הנכון לקרוא לזה הוא בת צור, כי כזבי המוכה. חדשות כזב, fake news, כן נושא קונוטציה שלילית. החשיבות מבחינתי בשימוש במונח, היא ההתכתבות עם החקיקה/הרגולציה האירופית שיש בה הגדרה למונח הזה. הם משתמשים בביטוי דיפ-פייק, לא בהכרח בקונוטציה שלילית. יש פה שינוי של כללי המשחק. היכולת להשתמש בטכנולוגיה או בדרך דיגיטלית, כפי שמוצע בחוק, כדי לייצר משהו שנחזה להיות אמיתי, הייתה קיימת שנים רבות ולא חשבנו לחוקק בשבילו. אנחנו מדברים על זה כאן כי יש משהו שמשנה את המשחק, שהופך את זה למשהו הרבה יותר דומה למקור, הרבה יותר נגיש, הרבה יותר זמין והזיוף הוא הרבה יותר עמוק, הוא לא שטחי. התוצר נראה הרבה יותר דומה למקור ובקלות רבה מאוד. אם לא נגדיר את זה באופן ספציפי לדיפ-פייק, גם סרטון שמצלמים על מסך ירוק, יכול להיכנס כאן ויצטרכו לסמן כל סרטון שעושים שימוש במסך ירוק, כל שימוש בפוטושופ ידני. לפחות ברמה המנגינה של החוק, צריך שתהיה פה התכתבות עם המונח דיפ-פייק. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> אנחנו הזמנו לישיבה באקדמיה שלושה מומחים בתחום הסייבר ויו"ר איגוד האינטרנט הישראלית והם טוענים שדיפ-פייק, צריך לשאת את המשמעות השלילית. הבנו שאתה לא רוצה שלמונח שישתמשו בהצעת החוק או בתקנות, תהיה משמעות שלילית. אבל לדיפ-פייק יש משמעות שלילית. אם אין לך בעיה עם דיפ-פייק, לא צריכה להיות לך בעיה עם כזב עמוק. אם אתה לא רוצה כזב עמוק, אל תמציא מילה שלא מובנית. תשתמשו במילה קיימת. בדיון זו מילה קיימת, זו ההצעה שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שבדיון יותר מתאים בהקשר הזה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> נחזות ובדיון, מבחינת ההבנה של האנשים, נחזות יותר מובן. << דובר >> רונית גדיש: << דובר >> אתה עו"ד. אנשים שהם לא עורכי דין לא מכירים את צירוף המילים נחזה להיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר לתת את זה לנסחות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ביקשתי מבינה מלאכותית שתסביר לי אם המונח דיפ-פייק הוא שלילי ולא. יש לזה סטיגמה, אבל היא לא מוצדקת. התשובה היא באדיבות הבינה המלאכותית של Gemini של גוגל. הם אומרים שאנשים תופסים את המונח הזה כשלילי, למרות שהטכנולוגיה עצמה היא ניטרלית ויש לה המון שימושים חיוביים. בדיון עמוק או נחזות עמוקה, אני חי עם שניהם. מה שחברי הכנסת כאן יחליטו, מקובל עליי ואם הם יחליטו להשאיר את זה לנסחות, גם יהיה מקובל עליי. אני אשאיר את זה לשיקול דעתם. לא חייבים להחליט כרגע. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נחזור לגופו של חוק. סעיף קטן (ה) מדבר על הצבעה בדיון שמתקיים בהיוועדות חזותית. ברירת המחדל היא הצבעה שמית שכשזכור, לוקחת זמן רב, אומרים את שמו של כל אחד מהמצביעים והוא אומר את הצבעתו. נכתב שיו"ר הוועדה יכול להחליט על אמצעי הצבעה אחר והוועדה הוסיפה בדיון הקודם "ולא היה חבר ועדה שהתנגד לכך". אני מבקש לשקול מחדש את התוספת הזו. חבר ועדה אחד יוכל לדרוש אמצעי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יהיה לו וטו. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> יהיה לו וטו, כאשר לפעמים אנחנו מצביעים באמצעות וואטסאפ, מצביעים בכתב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מסכים. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אפשר לקבוע קוורום מסוים, רבע מהמשתתפים בדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על וואטסאפ? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא. שיתנגדו לחלופה להצבעה שמית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וואטסאפ זה שמי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה הסיטואציות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וואטסאפ אתה מכוסה פה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> בגלל שיש קונוטציה מסוימת בכנסת והוועדה יושבת בכנסת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר לכתוב שההצבעה יכולה להיעשות בכתב. הצבעה שמית בכתב, בדרך שתקבע הוועדה. הכוונה שלא תהיה סיטואציה של הרמת יד. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו יכולים לחשוב על אמצעי הצבעה אחרים בהיוועדות חזותית. אני לא רוצה שחבר ועדה אחד יוכל לדרוש הצבעה שלוקחת הרבה זמן, במיוחד בהרבה הצבעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לי אין בעיה להוריד את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה יכול לשבת ליד השולחן. אין בעיה. בסדר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו מורידים את הסיפה "ולא היה חבר ועדה שהתנגד לכך". << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פרק י'? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> (3) קודם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תיקון חוק הבחירות 6. (3) בסעיף 90(ה), במקום "סמל ראשון" יבוא "סמל ראשון, חיילים בשירות קבע אשר דרגתם אינה גבוהה מדרגת רב־סמל ראשון או חיילים בשירות מילואים שדרגתם אינה גבוהה מדרגת רב־סמל מתקדם"; סעיף 90(ה) לחוק הבחירות, זה סעיף שקובע איך מצביעים בקלפי לחיילים, קלפי צבאית. היום כתוב שרק חיילים בשירות חובה, שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון, רשאים להיות חברים בקלפי כזאת. הוועדה המרכזית מבקשת להיערך לאפשרות שנוכח המצב הביטחוני ייפתחו יותר קלפיות צבאיות ויצטרכו יותר בעלי תפקידים. הם חושבים שיש קלפיות שלא יהיו שם בכלל חיילי חובה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> בטוח שיש. נמסר לנו מהצבא שיש פלוגות של מילואימניקים שנמצאות מעבר לגבול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. לא מעורר בעיות מיוחדות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מרחיבים את האוכלוסיות. אפשר להוסיף גם משרתי קבע וגם משרתי מילואים. גם פה הם מגבילים את הדרגה מלמטה, אי-אפשר שזו תהיה דרגה גבוהה מהדרגה שקבועה בחוק. לא רוצים דרגות גבוהות, כדי שלא תהיה מראית עין של היררכיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להתקדם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> (4) לפני פרק י'4 יבוא: "פרק י'3ג: הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני 116יז10. (א) בפרק זה – "גורם ציבורי" – (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (2) רשות מקומית; (3) תאגיד שהוקם בחוק; "מפונה" – אדם שעזב את מקום מגוריו עקב המצב הביטחוני, מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) שבשלו הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 וטרם חזר להתגורר בו; בהגדרת מפונה, עלתה לנו שאלת נוסח אם צריך את כל התוספת של ההפניה למצב מיוחד לעורף. זה הוצע בהתחלה, אנחנו לא חושבים שזה הכרחי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש הגדרה למצב הביטחוני? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זו לא בדיוק הגדרה. אבל הם רצו להשאיר את ההגדרה של מפונה - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> המצב הביטחוני מוכר. הוראת שעה שנועדה למטרה הספציפית הזאת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ועדת הבחירות רצתה להישאר פה עם משהו יחסית רחב, בדיוק כדי שלא יתחילו לשאול מתי בדיוק יצאת מהבית, למה יצאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לצורך העניין, אם מישהו שהבית שלו נפגע מטיל במלחמת שאגת הארי, נחשב שהוא מפונה, כי זה לאחר 7 באוקטובר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אין הגדרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> התייחסת בתחילת החקיקה בדיוק להגדרה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסעיף המטרה, זה לא מוגדר. אני חושבת שהם רצו להשאיר את זה רחב, מבחינתנו אין בעיה. משרד המשפטים. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> סעיף המטרה נועד לכמה הסדרים שיש בהצעת החוק, בין היתר, גם העניין של סמכויות היו"ר במצב מיוחד בעורף, לעומת סמכויות של פיקוד העורף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה פחות שייך למפונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגבי מפונים, ועדת הבחירות רצתה שלא יתחילו לשאול שאלות. מטבע הדברים, ברגע שאומרים המצב הביטחוני מאז 7 באוקטובר, אנחנו לא הרגשנו שזה מוסיף לקשור את למצב מיוחד בעורף. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מקובל שמורידים את עניין המצב המיוחד? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הקלפיות הייעודיות, נחשבות קלפיות נגישות? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הן לאו דווקא יהיו נגישות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו מעטפה כפולה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> מעטפה כפולה. הם לאו דווקא נגישות, תלוי במבנה שבתוכו נוכל להציב קלפי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא שווה לך להפוך אותן לנגישות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא היה יכול, הוא היה הופך את כל הקלפיות לנגישות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> בחלק מהמקרים אנחנו נשים קלפי-בוס, שזה קלפי בתוך אוטובוס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר להנגיש אוטובוס. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> תלוי במודל של האוטובוס. יש לנו כאלה ויש לנו כאלה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תיקון חוק הבחירות 6. 16יז10. (א) "קלפי ייעודית למפונים" – קלפי המיועדת להצבעה של מפונים. (ב) בוחר שהוא מפונה רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית למפונים או בכל קלפי שנקבעה כקלפי להצבעת אנשים המוגבלים בניידות לפי הוראות סעיף 68א. אלה שתי האפשרויות. אחרי שהוועדה בקריאה הראשונה הורידה את החלופה השלישית, של כתובת לצורכי בחירות, נשארו שתי החלופות שכרגע הקראתי. תיקון חוק הבחירות 6. 16יז10. (ג) (1) גורם ציבורי ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית, לפי דרישתו, מידע סטטיסטי בדבר מספר המפונים הידועים לו, ולעניין רשות מקומית – מספר המפונים שעברו להתגורר בה, והכול בחלוקה לפי יישוב ורחוב, אם המידע ברשות הגורם הציבורי. (2) מסירת המידע כאמור בפסקה (1) תהיה בדרך ובמועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, ולא יחולו עליה הוראות שנקבעו מכוח סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. (ד) מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי האמור בסעיף קטן (ה), והוא יימחק בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ-־14 ימים מאותו מועד. (ה) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שיוצבו בהם קלפיות ייעודיות למפונים; היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מזמן לזמן. אלה שתי דרכי ההצבעה המרכזיות שיהיו למפונים. סעיף קטן (ג) מדבר על המידע הסטטיסטי. ועדת הבחירות מבקשת, בשביל להיערך לקביעת הקלפיות, העברת מידע מגורמים ציבוריים שונים. הם מציעים שגורם ציבורי שכולל את הממשלה, משרדי הממשלה, יחידות סמך, רשות מקומית ותאגיד שהוקם בחוק, ימסרו ליושב-ראש הוועדה המרכזית מידע סטטיסטי על מספר המפונים שמצויים בתחומו. הכוונה שיגידו כמה מפונים יש אצלם לפי יישוב ורחוב. מה שכתוב כאן על חוק הגנת הפרטיות, האמירה היא שבגלל שמדובר במידע שהוא סטטיסטי ולא אמור לזהות אדם מסוים, הם מבקשים להתגבר על הוראות שיש בתקנות הגנת הפרטיות שמדברות על העברת מידע בין רשויות ציבוריות. יש ועדות שצריכות להעביר את המידע ומבקשים להתגבר על ההוראות של התקנות האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תצערי שניה בהקראה. נצא עכשיו להפסקה, כשנחזור בשעה 18:05 נחזור להצביע על חוק פיצול הייעוץ. תסדרו מה שאתם צריכים מבחינת הפרוטוקול. נצביע, נעשה הפסקה בישיבה על היועץ, נמשיך כ-25 דקות ונעשה עוד הפסקה לטובת הצבעה על הרוויזיה. נא התארגנותכם. ישיבה זו יצאה להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:55 ונתחדשה בשעה 18:05.) << הפסקה >> << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי הודעה לפני. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נשמטו מעיניי השינויים בסעיף 7 ולכן, אני מכריז על סעיף 7 כנושא חדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באמצעות ועדת שרים זו הסתייגות. << דובר >> טליה ג'מאל: << דובר >> הנוסח השתנה כשהורדת את (א) ו-(ב). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא נושא חדש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה יתברר בוועדת הכנסת על-פי התקנון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שהייעוץ המשפטי יחליט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש עוד סעיפים שיש בהם שינויי נוסח, לא הלכתי עליהם. ניפגש בוועדת הכנסת ואז ברוויזיה ואז נחזור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הגשתי. נדון על זה בוועדת הכנסת. תם נושא חדש. אנחנו ממשיכים בדיון, תעלו לוועדת הכנסת. חבר הכנסת פינדרוס, אם אתה יכול להמשיך את הדיון בנושא הבחירות. בבקשה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> נעצור את הדיון הזה ונחדש את הדיון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון בנושא הבחירות, עצרנו את הדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:08 ונתחדשה בשעה 18:09.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו בדיון חוק הבחירות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודיעו לי מתי ועדת הכנסת? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ככה צריך. זה באחריותה של ועדת הכנסת ולא של ועדת חוקה להודיע. לא להטיל עליו אחריות שלא מוטלת עליו. תמשיכו להקריא. התחייבתי ליושב-הראש שאת ההסתייגות שלי לא אביא לדיון בלעדיו, אני אמתין עם זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על מה הגשת הסתייגות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חוק הבחירות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> על חוק הבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה ההסתייגות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> החלפת כתובות. ממשיכות להקריא, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא צריך 61 בשלוש קריאות? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא. זה שוויוני לכולם. כולם יוכלו לשנות, גם הקשישים. זה גם פתרון לבתי אבות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה פתרון לבתי אבות, אמרתי את זה מההתחלה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> גם למפונים זה היה הפתרון. אנחנו בסעיף קטן (ב) בעמוד 6, בתוך פרק של הצבעת מפונים. תיקון חוק הבחירות 6. הרכב ועדות הקלפי בקלפי ייעודית למפונים 116יז11. (א) ועדות הקלפי הייעודיות למפונים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית; מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הוועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית. (ב) על ועדות קלפי ייעודיות למפונים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 21א ו־24(ט1). סדרי הצבעה בקלפי ייעודית למפונים 116יז12. (א) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות למפונים, ובכלל זה הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות ההצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסוימת. (ב) הוועדה המרכזית תפרסם הודעה בדבר מקומות הקלפיות הייעודיות למפונים, וסדרי ההצבעה ושעות ההצבעה בהן באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה ליושב ראש הוועדה יעילה ונגישה לקבוצות שונות באוכלוסייה. (ג) מפונה המצביע בקלפי ייעודית למפונים או בקלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף 68א, יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור בסעיף 74(א) ו־(ב), ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מפונה ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שנקבעו בתקנות, והוא יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. (ד) ספירת הקולות של מי שהצביעו לו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 68א(ו). סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודית למפונים 116יז13. הוראות סעיף 70א יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי פרק זה."; אתם רוצים להגיד משהו לגבי ההצעה שלכם על קלפיות למפונים? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> דיברנו פעם קודמת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא היו שינויים? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לא היו שינויים. יושב-ראש הוועדה ביקש בדיון בהכנה לקריאה ראשונה שוועדת הבחירות תציג לוועדה את טופס ההצהרה שעליו יידרשו המפונים לחתום. אתה רוצה להגיד מה כתוב בו? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הטופס עצמו הוא טופס כמעט זהה לטופס של מוגבלים בניידות מפאת מצבם הגופני בקלפי נגישה. כתוב בו שבוחר מבקש להצביע, בגלל שהוא עזב את ביתו עקב המצב הביטחוני, שהחל ביום כך וכך וטרם חזר להתגורר בו, בהתאם לנוסח של הסעיף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בקלפי נגישה, זה לא רק מפאת מצב גופני. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה מפאת מצב גופני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואם יש למישהו מוגבלות נפשית? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> החוק קובע בסעיף 68א, נחזור לקלפי נגישה, למרות שזה לא הנושא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> סליחה שאני מתעקשת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני בסעיף 68א(ח) "אדם מוגבל בניידות – אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות ומסיבה זו אינו יכול להצביע במקום הקלפי שרשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו". << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הטופס הוא הצהרה קצרה, הבוחר מצהיר כי הוא פונה מביתו ומבקש להצביע בקלפי נוכח כך. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יכול להיות שמישהו שמצב הנפשי משפיע על מצבו הגופני ומוביל לכך שהוא מוגבל בניידות, זה לא משהו שימנע ממנו להצביע. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני לא נדרש לסוגייה הזאת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לעניין הטופס, ראיתי שביקשתם שהוא יצהיר על מקום המגורים שלו. ביקשתם שהוא יכתוב את הכתובת שלו, לא הבנו למה זה נדרש. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה בטופס, לא בהצרה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בטופס של מי שמוגבל בניידות, הוא צריך לכתוב את כתובת המגורים שלו? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כן. זה פרט שהוא גם ככה צריך לתת לנו ונכתב על המעטפה הכפולה. זה עוזר לנו לאמת זהות, זה לא נועד למטרה אחרת. לא משתמשים בזה, אלא אם חלילה יש פער בין הפנקס לבין המעטפה, כדי לנסות להבין מי הבוחר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בכל מקרה, זה מידע שהייתם דורשים ממי שמוגבל בניידות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נכון. הוא מופיע גם בטופס בתקנות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תיקון חוק הבחירות 6. (5) בסעיף 126(3א), בסופו יבוא "או על טופס כאמור בסעיף 116יז12(ג) והוא אינו מפונה כהגדרתו בסעיף 116יז10"; זה תיקון של סעיף 126 לחוק הבחירות, שקובע את העבירות הפליליות ומוסיף גם את מי שחותם על טופס שהוא מפונה כשהוא לא מפונה, במסגרת מי שעובר עבירות פליליות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני בעד כתובת לצרכי בחירות. תמיד תמכנו בזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא הוגן כלפי סטודנטים, תלמידי ישיבות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מבוגר שגר אצל הבן שלו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רופא שכל חייו היה מבוסס בתל-אביב ונענה לקריאה של המדינה לעבוד בוולפסון או בצפת ויש לו משמרת באותו זמן, למה? יוליה צודקת וצריך לכל אנשי צוות אוויר לשים קלפי בנתב"ג וצריך לראות איך מטפלים בזה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> רק שאין להם זכות להצביע בה. גם אם אני אציב קלפי בנתב"ג, סדרי הצבעה הם רק לפי חוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה. בוא נכניס את זה לחוק. זה לא אפליה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה גם פגיעה בשוויון. זה מתן זכות הצבעה עודפת לאדם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה יום שבתון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הנושא של הכתובות פותר את רוב הבעיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנשי צוות בבית החולים, מצביעים בבתי החולים? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לפי חוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה עבר ב-61? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> למיטב ידיעתי, כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה חיוני וזה לא חיוני? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא אותו דבר. זה הסדר שנקבע בחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השפה בחוק היא שפה פרטנית, במובן הזה שאומרת אנשים פרסונלית בבתי חולים או שיש הגדרה לעובדים חיוניים? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> פרק של הצבעה בבתי חולים. עם מכתב, איש צוות שמנהל בית החולים אישר לו שנוכח תפקידו בבית החולים, אינו יכול להצביע בביתו. אותו דבר אנשי שב"ס בבית סוהר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשמחוקקים חוק בחירות בלוח זמנים קצר, אתה בהגדרה הולך על קריאה ראשונה מרחיבה, כדי לא ליפול על 61 בשלוש הקריאות. הלכנו הפוך. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אתם שאלתם ואנחנו ענינו על זה מראש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יודע, גם ועדת הבחירות אמרה את זה, גם אנחנו. זאת טעות. למשל, על בתי אבות לא נסכים, אבל על טייסים היינו יכולים להסכים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> להמשיך? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> עוברים לסעיף של סמכויות בחירום. תיקון חוק הבחירות 6. (6) אחרי סעיף 132 יבוא: "סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורך 132א. (א) בסעיף זה – "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; "מצב מיוחד בעורף ו"שעת התקפה" – כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית; "מקום קלפי" – שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה. (ב) הוראות סעיף זה יחולו בעת מצב מיוחד בעורף ובשעת התקפה. (ג) על אף האמור בחוק ההתגוננות האזרחית או בהוראות לפיו, יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הרמטכ"ל), רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בחוק האמור שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה לבחירות, לרבות לעניין השוהים בהם, אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך שמירה על חיי אדם; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו באותו אזור לפי חוק ההתגוננות האזרחית, ובלבד שיאפשרו את מימוש זכות ההצבעה ואת מהלכן התקין של הבחירות; על הוראות כאמור יחולו הוראות סעיף 70א(ג), בשינויים המחויבים. (ד) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, בכל הנוגע ליישום או לתחולת הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית שיש בהן כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות. (ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) לא יחולו על סמכויות לפי חוק ההתגוננות האזרחית שעניינן מתן אות אזעקה או הנחיה מקדימה שניתנה בשל התקפת אויב לצורך הגנה מיידית על חיי אדם."; הסעיף מציע הסדר שנועד לתת ביטוי לזה שהבחירות הנוכחיות יהיו בזמן של מצב ביטחוני מורכב. הוא אמור להביא לידי ביטוי את החשיבות של קיום הבחירות התקין גם במצב כזה. חוק ההתגוננות האזרחית מקנה סמכויות רחבות להתמודדות עם התקפה על אוכלוסייה אזרחית במדינה. הבחירות לכנסת העשרים-ושש מתקיימות בתקופה פחות יציבה מהבחינה הזאת ולכן, מוצע לקבוע את ההסדר הזה. סעיף קטן (ב) אומר שכל ההסדר הזה יחול רק אם יש מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה. סעיף קטן (ג) מדבר על מה קורה במקומות קלפי, בקלפיות עצמן ובמקומות אחרים שוועדת הבחירות פועלת בהן, כאשר ההצעה היא להסמיך את יושב-ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לכך, לקבוע הוראות בכל העניינים שמפורטים בחוק ההתגוננות האזרחית. זה בא במקום הסמכות שיש היום בחוק ההתגוננות האזרחית לגורמי הצבא. יש איזון שאומר שההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו בחוק ההתגוננות האזרחית. למשל, מגבלת התקהלות, שהייה בסמוך למרחבים מוגנים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא לא חייב להתייעץ עם פיקוד העורף. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ראש המטה הכללי, שהוא המוסמך לפי חוק ההתגוננות האזרחית, או מי שהוא הסמיך לכך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הייתי קובע מפכ"ל המשטרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה קשור המפכ"ל? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו מכירים את האירוע הזה, עם כל הכבוד לצבא, הוא לא יודע לנהל אזרחות. הוא יודע להגיד שמסוכן פה, אבל הוא לא יודע לנהל אזרחות. מתחיל ויכוח אם זה פיקוד צפון, פיקוד דרום, פיקוד העורף. מי שיודע להתנהל באזרחות זו המשטרה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> מבחינה נורמטיבית, מי שאחראי במצב מיוחד בעורף, זה פיקוד העורף. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בהכרזות שלהם. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> לא בהכרזות. בהנחיות. מי שמוציא הנחיות - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מי שיודע להתנהל באזרחות זה משטרה ולא צבא. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> מי שמוציא הנחיות לאוכלוסייה במצב מיוחד בעורף, והיחיד שמוסמך לעשות את זה במדינת ישראל, הגבלת התקהלות, לשהות ליד מרחב מוגן, לסגור את הלימודים, זה הצבא. המשטרה לא מוסמכת בעניין. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> העירו לנו שיש כאן כפילות, אם אתם רואים את המילים שמוצע למחוק, "אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך שמירה על חיי אדם". העירו לנו שהמילים האלו לא נדרשות, כי כתוב ש"ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית", שמטבען, המטרה שלהן זה לשמור על חיי אדם. שני החלקים של האיזון קיימים כבר בסיפה ואמרו לנו שלא צריך שתהיה כפילות. לנו אין בעיה למחוק את הרישה, אם למשרד המשפטים - - - << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> מבחינת ניסוח, מחיקת התוספת הזאת היא יותר מדויקת, כי לא צריך לחזור פעמיים על התכלית ועל האיזון. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> מקובל עלינו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יו"ר הוועדה, מקובל? סעיף קטן (ד) מדבר על האיזון שייעשה במקומות אחרים, לא מקום קלפי ולא המקום שבו פועלות ועדות הבחירות. כאן, ההצעה היא להסמיך את יושב-ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לזה, לקבוע כללים בכל הנוגע ליישום או תחולת הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית, אם זה הוראות שיכולות להשפיע על המהלך התקין של הבחירות. כאן יש איזון יותר רך. מבחינת הסייגים, ההצעה היא שההוראות לפי הסעיף הזה יחולו רק בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף. זה לפי סעיף קטן (ב) והן לא יחולו על סמכויות לפי חוק הג"א שמדברות על אזעקה או על הנחיה מקדימה. כמו שאנחנו מכירים, ששולחים הודעה שצפויה התראה וצריך לשפר מיקום למיגון מיטבי. יו"ר הוועדה דיבר על אירוע חדירת מחבלים, שלפי בדיקתנו זה לא נמצא כאן, כיוון שזה לא חלק מחוק ההתגוננות האזרחית. אם למישהו אין שאלות, אפשר להמשיך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בפועל, מה יעשו במקרה כזה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לנו אין סמכות בנושא ולכן, יחולו הוראות הצבא. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> הצבא, המשטרה, מי שמוסמך בנושא הזה. הצעת החוק מתייחסת כרגע רק לדברים שקשורים למצב מיוחד בעורף, לסמכויות שיש בחוק הג"א. לא סמכויות אחרות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תיקון חוק הבחירות 6. (7) בתוספת, בסופה יבוא: "(8) כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות." התוספת, זו התוספת לחוק הבחירות. זה עבר להוראת שעה, בעקבות הדיון שהיה בוועדה. סעיף שקובע החרגות ייחודיות לעובדים מסוימים ביום הבחירות. ההצעה כעת היא להרחיב לכל עובדי המפלגות וועדות הבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש הסתייגות שגורמת לי לחשוב שצריך שדברים יהיו בהוראת שעה. הדבר הזה אמור להיות בהוראת קבע. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אפשר להביא את זה לדיון בתחילת הכנסת. גם ההסתדרות שלא נמצאת פה עכשיו, היו אנשים מהמחלקות של דיני עבודה, ככל שרוצים להעביר את זה להוראת קבע - - - בהחלט שווה דיון בוועדה בצורה מסודרת. סיימנו עם הוראת השעה, עוברים לתיקוני הקבע. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הצעת פשרה שעלתה לי עכשיו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> על מה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אפשר להסמיך גורם להאריך את הוראת השעה הזו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ממש לא. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> בצו, באישור ועדה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אפשר לדבר על זה אחר כך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו נגד שהממשלה תתערב בדיני בחירות. דיברנו על זה בחוק הייעוץ המשפטי לממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש הבדל. לממשלה אסור, ליועצת המשפטית לממשלה, בגלל שהיא חושבת שצריך שהממשלה הזאת תפסיד בבחירות, מותר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> על זה הסכמנו בחוק הייעוץ המשפטי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> פרק ב': תיקוני חקיקה תיקון חוק הבחירות לכנסת 7. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969– (1) בסעיף 21(א)(2)(ד), במקום "מ־15%" יבוא מ־20%"; סעיף 21(א) לחוק הבחירות לכנסת, מדבר על זה שהוועדה המרכזית היא זו שקובעת את ההרכב הסיעתי של כל אחת מוועדות הקלפי. יש שם איזון שאומר שבכל ועדת קלפי צריכות להיות מיוצגות לא פחות משלוש סיעות. המטרה היא לייצר עיקרון בקרה, או ביקורת הדדית בקלפי. יש פה הצעה להגמיש את אחד הכללים שמסייגים את העיקרון הזה. כשמחליפים בין אזורי קלפי, המגבלה היום אומרת ובלבד שאחרי ההחלפות השיעור לא יהיה שונה מ-15% ממה שהיה כשוועדת הבחירות קבעה את זה מלכתחילה, רוצים להגמיש ולהעלות את זה ל-20%. זה משהו שהתחיל ב-2018 עם 10%, עלה באחת ממערכות הבחירות האחרונה ל-15% ועכשיו מבקשים להעלות אותו ל-20%. יש למישהו משהו לומר? אני אמשיך. תיקון חוק הבחירות לכנסת 7. (2) בסעיף 25(ג)(1), במקום "ה־49" יבוא "ה־52"; (3) בסעיף 57(ט) – (א) בפסקה (1), במקום "ה־47" יבוא "ה־55"; (ב) בפסקה (3), במקום "ה־52" יבוא ה־55"; אני קופצת לסעיף קטן (5). תיקון חוק הבחירות לכנסת 7. (5) בסעיף 62(ג), במקום "ה־40" יבוא "ה־43" ובמקום "ה־35" יבוא "ה־39"; כל הסעיפים הללו עוסקים בנושא של הקדמת מועדים. הכול נובע מבקשה של ועדת הבחירות להקדים את המועד להגשת רשימת המועמדים. היום המועד הזה קבוע ליום ה-47 שלפני יום הבחירות והם מבקשים להקדים אותו בשלושה ימים, כך שהוא יהיה ביום ה-50 שלפני מועד הבחירות. הסיבה לזה היא ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין שיקלי. לפי פסק הדין, בהתאם לסעיף 63 לחוק הבחירות, הוועדה המרכזית אמורה לאשר רשימת מועמדים שהוגשה כהלכה. פסק הדין הבהיר שהסמכות הסופית לאשר או לפסול מועמדים ורשימות נתונה למליאת הוועדה. זה במקום מה שהיה נהוג עד אותו מועד, שיו"ר ועדת הבחירות - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> התוצאה של זה, זה יום ראשון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> שני. ההקדמה היא ליום שני להבנתנו. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כידוע, הגשת רשימות המועמדים מתקיימת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תסבירו את כל רצף הזמן. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הגשת רשימות המועמדים מתקיימת יומיים. היום זה היום ה-47 לפני מועד הבחירות, שיוצא יום חמישי ויום לפני כן. חצי יום ראשון ביום הראשון וחצי יום שני ביום השני, עד 22:00 כפי שקבוע בחוק. פעם זה היה עד חצות והקדמנו את זה עד 22:00. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אמורה להיות לכם בטאבלטים רשימה שוועדת הבחירות העבירה שאפשר לראות בה את כל המועדים שהתיקון הזה נועד להזיז. זה יכול להבהיר. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הצענו להקדים את היום ה-47 ליום ה-50. כלומר, מיום חמישי ליום שני. היום הראשון יהיה יום ראשון, אבל עדיין ניתן להגיש ביום שני. זה אומר שמי שצריך לעבוד ביום לפני, זה לא יוצא יום שבת, זה יוצא יום ראשון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה צריך להיות ימים שני ושלישי. אם היום הראשון להגשת הרשימות, אתה מבין שיום שבת זה היום - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבו חותכים את הדילים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש ענין של הכנות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> גם בדיון הקודם לא התנגדנו להצעה. זה טעון מספר שינויים קלים במועדים. להזיז אחד מהימים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה משפיע על שאר המועדים? אם יום ראשון, הוספנו שלושה ימים, שמה מתכננים לעשות בהם? מה מתרחש בשבוע הזה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הצגנו שינויים בלוחות הזמנים שכרוכים בהגשת רשימות. היום ה-49 ולא ה-50. יש הסכמה בקואליציה ובאופוזיציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה אמור לקרות בזמן הזה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו משנים את כל המועדים. גם את המועד להודעה על ליקויים ברשימה, מתי אנחנו מודיעים לרשימות המועמדים שיש ליקוי ברשימה או באחד המועמדים, עד מתי הם יכולים לתקן את הליקויים. המועד שאנחנו לא משנים זה המועד הסופי, שהוא מועד אישור הרשימות. אנחנו מרווחים את המועדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשנשנה זה יהיה במקום 49 יבוא 51? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא. במקום היום ה-47 יבוא היום ה-49. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה לא מתקנים את סעיף 25? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא צריך לתקן את סעיף 25, זו טעות של שורה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אתם מבקשים למחוק את התיקון בסעיף 25? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כן. אין צורך לתקן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כי זה לא מועד שקשור להגשת רשימות. בפסקה (3), אפשר להשאיר את זה 55, כי זה עד מתי מפרסמים. אפשר להשאיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להוריד את (3)(ב)? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא להוריד. להשאיר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוא מרווח את הדבר הזה. יש לנו בסעיף קטן (ג) במקום ה-40 יבוא ה-43 ובמקום ה-35, יבוא ה-39. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> את הראשון אפשר לתקן. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> 42? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כן. לקחת ל-42. אבל את השני אי-אפשר לתקן, כי זה יוצא בחג. זה תיקון הליקויים ברשימות המועמדים, אם נשנה את זה, יצטרכו להגיש לנו את התיקונים בערב יום כיפור. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זו לא הוראת שעה, זו הוראת קבע. זה יכול לקרות בכל בחירות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אבל בחירות ומועדן הן תמיד יהיו יום שלישי, השלישי בחודש חשוון ולכן, זה ייצא תמיד ביום כיפור. כי יום כיפור לא זז יחסית לחודש חשוון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מה אתה מציע? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> להשאיר במקום ה-35, יבוא ה-39. את החלק הזה אנחנו משאירים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לפי הסעיף "הוגשה רשימת מועמדים שלא בהתאם להוראות חוק זה, הוועדה המרכזית מודיעה לב"כ הרשימה לא יאוחר מהיום ה-42" והוא יכול לתקן את הליקוי "לא יאוחר מהיום ה-39". << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נכון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה אומר שאתה מקצר לו את הטווח. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> ביום אחד. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אתה מקצר לו ביומיים. זה היה 40 ו-35, היו חמישה ימים. עכשיו זה יהיה 42 ו-39. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> בסעיף 62(ג) זה מתי אני מודיע. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יש שם שני מועדים. האחד, מתי מודיעים לו שיש ליקוי והשני, מתי הוא יכול לתקן את הליקוי. עד עכשיו הסעיף קבע 35 ו-40, כך שהיו לו חמישה ימים לתקן את הליקוי. עכשיו יהיה כתוב 42 ו-39, זה נותן שלושה ימים, שזה יומיים פחות ממה שהיה עד עכשיו. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני אקח את זה על עצמי. תשאירו את התיקון, כך שלו יהיו חמישה ימים ואני אקבל פחות ימים, בגלל הקיצור. לי יהיה יותר זמן. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אין לנו עוד יום? אם זה ארבעה ימים זה נופל על יום כיפור? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נכון. זה יוצא גם שבת ואז זה נדחה לערב יום כיפור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה תמיד יוצא ככה. היחס בין יום כיפור ליום שלישי השלישי של חודש חשוון נשאר תמיד. כל פעם שהבחירות יהיו במועדן. יום שלישי בשבוע של חודש חשוון, לא תמיד באותו תאריך. אפשר להשאיר את זה ככה, ואם נופל על יום כיפור, זה ילך יום אחד קדימה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אי-אפשר. אני חייב שנקבע בחוק שזה יישאר באותו מועד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תעשה את זה הוראת שעה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הרשימות יקבלו את אותו זמן. נשאיר גם את ההתחלה, במקום ה-40 יבוא ה-43 ובמקום ה-35 יבוא ה-39, אני לא מקצר את ההגשה. יהיה מהיום ה-42 עד היום ה-32 לתקן. אני מקצר אצלי יום לגלות את הליקויים. אני לוקח את זה על עצמי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> משאירים את (5) כמו שהוא. היו מועדים שזזים אוטומטית. האם התיקון עכשיו משפיע על המועדים האחרים שזזים אוטומטית? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני לא חושב שיש משהו שמשפיע. אני לא יכול לתת תשובה סופית. אני לא רואה בעיה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפשר להמשיך? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בטוח שזה לא יוצר בעיה שאת ה-47 וה-49 הזזתם ואת המועדים שאחר כך לא הזזתם? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כן. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> נמשיך למועמדים שאינם כשירים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קראנו את (2) ו-(3). כולם רוצים את שלוש האותיות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו נגד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו בדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה השאלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלוש אותיות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני אקריא את זה. תיקון חוק הבחירות לכנסת 7. (4) בסעיף 61 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "אות או עם שתי" יבוא "עד שלוש"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "שתים" יבוא "שלוש"; (ג) בסעיף קטן (ד), המילה "שתי" – תימחק; (ד) בסעיף קטן (ה), במקום "ואות או שתי אותיות" יבוא "ואות, שתי אותיות או שלוש אותיות"; << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צריך לכבד את המפלגה שייסדה את המדינה ואת הפתק של אמת. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> האותיות שלכם יישארו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לזה רוב, לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש להרבה דברים רוב. אם זה שנוי במחלוקת - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לוודא שאנחנו לא מעמיקים פה מרחבים שיכולים לייצר לנו בעיה. זה לא קשור כרגע בבלעדיות שלנו ושל הליכוד על שלוש אותיות. ככל שאתה מגדיל את מספר האותיות, אתה מגדיל את הסיכוי לקרבה לשונית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מעבר לקרבה לשונית, אם הן לא נכנסות לכנסת, הכול בסדר. אבל אם הן נכנסות לכנסת, כרגע למשל, 'אמת' תפוס. 'מחל' תפוס. תיכנס עוד רשימה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זו סיבה לאשר כי אין הרבה שנשארו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברגע שמישהו תופס אותיות, הוא מונע אותן מכולם. למשל, במקום 'פה' הם יחליטו לכתוב 'יפה', עכשיו הם תופסים את י' ואת פ' ואת ה'. נכניס שש רשימות עם שלוש אותיות, אתה פותר בעיה לטווח הקצר, אבל מייצר בעיה לטווח הארוך בגלל אותיות שנתפסות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מבחינה בלשנית, מתמטית, אני חושב שאתה מייצר לעצמך יותר בעיות. יכול להיות שמתמטית עדיף שכולם יהיו עם אות אחת או שתי אותיות. אי-אפשר לבקש היום מ-'אמת' ומ'-מחל' או מ-'ש"ס' לסגת מהמיתוג, אני לא יודע אם נכון לקדם עוד תפיסה של האותיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוספה זו הדרך לתקן את זה, כמו שבמספרי טלפון, עברו משישה לשבעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא אותו דבר. אם מספר הטלפון שלי הוא 567, אתה יכול להיות 765. בכללים של האותיות, ברגע שמספר הטלפון שלי הוא 567, אתה לא יכול להשתמש לא ב-5, לא ב-6 ולא ב-7. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו תומכים בהצעה משני טעמים עיקריים. אחד, יותר טכני אבל חשוב לנו, ככל שיש יותר רשימות, אנחנו נדרשים לשחק עם האותיות הפנויות ביותר וריאציות. ככל שיש יותר אותיות, אפשר לשחק ביותר וריאציות, כדי למנוע הטעיה ווריאציות מוזרות, כמו שהיה בבחירות לכנסת העשרים-ואחת. הטעה השני, שוויון. רשימה חדשה, נגרעת זכותה לקבל שלוש אותיות, לעומת רשימה קיימת שרצה עם אותן אותיות מספר פעמים. הסוגייה השלישית שחשובה לטעמנו, היא השוואה לדיני הבחירות לרשויות המקומיות. הכנסת הזו חוקקה ברשויות המקומיות שלוש אותיות. חוסר תאימות בין דיני הבחירות לכנסת לדיני הבחירות לרשויות המקומיות שאינה מוצדקת נוכחת סוג הבחירות, מוקשית לטעמנו וגורמת לתקלות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נתתם דעתכם על ההיבט שאני ויושב-הראש דיברנו עליו? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אכן. ייתכן שצריך לדבר בבחירות הבאות על הורדת המגבלה, או הורדת האותיות, או על הורדת המונופול ולאפשר מונופול רק על וריאציה מסוימת ולא על כל האותיות לנצח. זו סוגיה לדיון מעמיק לאחר בחינה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי מה ההצעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרי שניצור את הבעיה, נדון איך מתמודדים עם התוצאה שלה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה קיימת היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא באותה רמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תבדוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לכולם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל מי שרוצה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כל האותיות תפוסות. זו בדיוק הבעיה. זו הכנה לפתרון, לא הגיוני שהליכוד מחזיקים את ה-ל'. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא רק הליכוד, גם ליברמן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון. ואם אתה רוצה לעשות בזה שימוש, אתה צריך לבקש אישור משניהם ואם אחד מהם לא מסכים, אתה לא יכול לקבל אישור. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ההצעה לפתוח את זה לשלוש אותיות לא מתגברת על הכלל שמי שיש לו כבר אות הוא תופס אותה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החשש הוא העתיד, לא ההווה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> העתיד כבר כאן. אין אותיות פנויות. רק ף ו-ץ וגם זה לא בטוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אקבל את עמדתכם. הערת האזהרה שלי ושל גלעד נרשמה. ניפגש אחרי הבחירות. חבר הכנסת פינדרוס, תחליף אותי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני אקריא את פסקאות (ט) ו-(7) יחד, שהן קשורות. תיקון חוק הבחירות לכנסת 7. (6) אחרי סעיף 62א יבוא: "מחיקת מועמד שאינו כשיר 62ב. (א) מצא יושב ראש הוועדה המרכזית כי מתקיים אחד מאלה, יורה על מחיקת שמו של מועמד מרשימת המועמדים: (1) מועמד אינו כשיר להתמודד, לפי סעיפים 6 או 7 לחוק-יסוד: הכנסת; (2) רשימת מועמדים לא תיקנה ליקוי כאמור בסעיף 62 במועמדות או שיש ליקוי שאינו ניתן לתיקון כאמור בסעיף 62א במועמדות. (ב) הורה יושב ראש הוועדה המרכזית על מחיקה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למועמד, לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־30 שלפני יום הבחירות; לעניין ערעור על מחיקה יחולו הוראות סעיף 64 בשינויים המחויבים; זה הנוסח שהוועדה דנה בו בקריאה הראשונה. הסעיף קובע בפעם הראשונה הסדר למחיקת מועמדים שלא עומדים בתנאי כשירות, יו"ר הוועדה יהיה מוסמך באופן מפורש למחוק אותם. בחוק-יסוד: הכנסת, בחוק הבחירות לכנסת יש כמה עילות לפסילת מועמד. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני אתקן, זו לא פסילה, זו קביעת אי-כשירות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מדובר על מחיקת מועמד שאינו כשיר. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> בניגוד למועמד מנוע או פסול, שזה 7(א) או - - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זו גם נגזרת שוועדת הבחירות מבקשת בעקבות פסק הדין בעניין שיקלי, שנקבע בו שהגורם המוסמך לאשר רשימות שהוגשו כהלכה לפי סעיף 63 לחוק הבחירות לכנסת, זו הוועדה המרכזית. מה שמבקשים כאן, זה להסמיך במפורש את יושב-ראש הוועדה המרכזית למחוק מועמד מרשימת מועמדים, אם הוא מצא שהוא לא עמד בתנאי הכשירות שנקבעו בסעיפים 6 או 7. הכוונה היא להיעדר אזרחות ישראלית, אי-עמידה בדרישת הגיל של 21, להרשעה בפלילים בנסיבות שאמורות בחוק-היסוד, כהונה במשרה שמונעת התמודדות או אי-עמידה בדרישות הצינון. בנוסף, הם מבקשים שיושב-ראש הוועדה המרכזית יוכל למחוק מועמד מרשימה, אם היה ליקוי במועמדות שלו שלא תוקן, כאמור בסעיף 62 לחוק הבחירות. זה סעיף שעוסק בליקויים טכניים באופיים. למשל, מספר תעודת זהות לא נכון. הם מבקשים שיושב-ראש הוועדה המרכזית יוכל למחוק מועמד שנפל ליקוי שלא ניתן לתקנו, לפי סעיף 62א לחוק הבחירות. אולי הם יוכלו להרחיב גם בעניין הזה. בסוף ההליך בוועדה, הרשימה שמגיעה לאישור הוועדה המרכזית, תהיה אחרי שיימחקו ממנה המועדים שיו"ר הוועדה המרכזית ימחק. ועדת הבחירות הסכימה, בהכנה לקריאה ראשונה, להכניס את הסעיף שאומר "לעניין ערעור על מחיקה יחולו הוראות סעיף 64 בשינויים המחויבים". הם הסכימו להכניס את ההחלטה הזאת על מחיקת מועמד לא כשיר לתוך לוח הזמנים שיש היום לוועדת הבחירות ולאפשר זכות ערעור על זה לפי סעיף 64. מה שאתם רואים בסעיף קטן (2) שהצענו למחוק את המילה "במועמדות", זו התאמה טכנית. לשון החוק מדברת על ליקוי וליקוי שאינו ניתן לתיקון, גם מבחינה לשונית, קיבלנו הערה שאין דבר כזה ליקוי במועמדות. אנחנו מציעים למחוק את המילה. הצעה נוספת שלנו נמצאת בסעיף קטן (ג). תיקון חוק הבחירות לכנסת 7. (6) אחרי סעיף 62א יבוא: "מחיקת מועמד שאינו כשיר 62ב. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לגבי החלטת יושב ראש הוועדה המרכזית לעניין קלון לפי סעיף 56ב, יחולו הוראות הסעיף האמור." סעיף 56ב לחוק הבחירות, קובע הליך בחינה לבקשה של מועמד שמבקש מיו"ר ועדת הבחירות שיקבע שאין בעבירה שהוא הורשע בה משום קלון. אי-הכשירות הזאת נובעת מסעיף 6 לחוק-היסוד ולכן, זה נכנס ברישה של סעיף קטן (1) שאפשר למחוק מועמד שאינו כשיר, לפי סעיף 6. אנחנו חושבים שיש כאן כפילות בעייתית. היום סעיף 56ב קובע הליך נפרד לגבי הדבר הזה ואנחנו חושבים שהליך מהסוג הזה צריך להישאר בסעיף 56ב וזאת ההצעה בסעיף קטן (ג). << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה עמדתכם בעניין הזה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו מסכימים להצעת הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש למישהו הערות? נתקדם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תיקון חוק הבחירות לכנסת 7. (8) בסעיף 141, אחרי "בחוק זה" יבוא "ביום שנקבע בחוק כיום שבתון, למעט יום הבחירות לכנסת, או". סעיף 141 לחוק הבחירות קובע שבמקרה שיש מועד שנקוב בו, שחל באחד מימי המנוחה, כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, זה נדחה ליום החול הראשון שאחריו. בוועדת הבחירות שמו לב שבנוסף על ימי המנוחה הקבועים בפקודה, יש בחקיקה ימי שבתון נוספים, למשל, יום העצמאות או יום הבחירות לרשויות המקומיות. המטרה בתיקון כאן להבהיר שגם ימי שבתון נוספים שנקבעו בחקיקה, יובילו לדחייה של המועדים האלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה רלוונטי? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא רלוונטי, ראינו את זה כשחשבו שהבחירות היו אמורות להיות בסמוך לעצמאות. זה תיקון פשוט לסדר וניקיון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אנחנו עדיין בפרק של הוראות קבע. בעמוד 11 למעלה, עוברים לתיקון של חוק הבחירות (דרכי תעמולה). תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) 8. בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959 (להלן – חוק התעמולה) – (1) בסעיף 2, במקום "4" יבוא "2א1 לעניין פסקה (1) להגדרה "מודעת בחירות", 4"; סעיף 2א1 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) קובע חובת שקיפות בתעמולת בחירות, במקרים מסוימים. הסברנו את זה בהכנה לקריאה הראשונה. ההצעה עכשיו היא להרחיב את תחולת החובה, לקבוע שחובת השקיפות בחלקה, תחול תמיד ולא רק בתקופת הבחירות, כפי שקבוע היום. סעיף 2א1 אומרת שמודעת בחירות נדרשת לשאת את שמו של מי שאחראי להזמנתה ופרטים נוספים. החובה הזאת חלה רק על שני סוגי פרסומים, האחד, אם מי שמפרסם הוא מתמודד בבחירות, גוף קשור לסיעה, גוף פעיל בבחירות או מישהו מטעמם. השני, אם התעמולה פורסמה בעבור תשלום. היום החובה הזאת חלה רק בתקופת הבחירות וועדת הבחירות מבקשת להחיל תמיד רק את הסוג הראשון של המקרים. כלומר, רק אם מי שמפרסם זה מתמודד, גוף קשור בסיעה, גוף פעיל בבחירות. השאלה שלנו, למה ההצעה היא חלקית? למה לא להחיל את החובה הזאת גם לגבי מי שמקבל תשלום? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> המחשבה שלנו וזו הייתה המלצת ועדת הבחירות המרכזית והמלצת ועדת בייניש, להחיל את חובת השקיפות במלואה, בכל עת, ללא סייג. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש אין-ספור עמותות שפועלות עד הבחירות והן מתמודדות בסוף בבחירות. אתה מחיל חובת שקיפות על מישהו שמכריז במועד מסוים ולא במועד אחר? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> ככל שהוועדה מעוניינת לקבוע שסעיף 2א1 יחול במלואו בכל התקופה, ועדת הבחירות המרכזית תומכת בכך. זו הצעתנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם זה גם לפני הבחירות, למה זה צריך לחול רק על מי שעשה גילוי נאות זמן מספק לפני הבחירות ולא כמה ימים קודם? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה מקובל עלינו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גילוי נאות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הוא מציע להוסיף לתחולה גם את מי שמקבל תשלום. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מישהו שמקבל תשלום. זה לא אדם אנונימי, פרטי שמפרסם דבר תעמולה, אלא מי שמקבל תשלום. משרד המשפטים יש לכם מה להעיר בנושא? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> משרד המשפטים בהכנה לקריאה הראשונה העיר למה זה רק כך. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> הסעיף מלכתחילה מצמצם את הזכות לאנונימיות, אבל לתכלית ראויה. היו הרבה דיונים על זה לקראת החקיקה של הסעיף הזה בכנסת הקודמת. זה איזון עדין, שלא קיים בהקשרים אחרים. במיוחד כשמפלגה או מי שקיבל תשלום ממפלגה מקדם תעמולה, חשוב לדעת מי עומד מאחורי זה. יש כל מיני קשיים מבחינת היישום ולכן, חשוב שזה לא יהיה רחב מדי. ועדת הבחירות הפיקה לקחים ממערכות בחירות קודמות - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם הבנתי נכון, מדברים גם לא על תקופת בחירות. יש פה משהו שנראה על פניו לא שוויוני. בתקופה שהיא לא בחירות, זה יחול רק על מפלגה ויש מפלגות שמכריזות על המפלגה בהגשת הרשימה, אבל כולם יודעים שזו מפלגה. היא פועלת כעמותה, כגוף ציבורי, עד היום שהיא מכריזה על עצמה כמפלגה ועד אז, היא לא חייבת שום דין וחשבון על הפרסומים שלה. יש כאן משהו לא שוויוני. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> מה שמוצע לשנות עכשיו זה התקופה שבה ההסדר חל. האנשים או הגורמים, שעליהם ההסדר חל, כוללים גם מפלגה. מפלגה שנרשמה, גם אם עוד לא הוגשו רשימות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה ההבדל. בתקופת בחירות, אין מפלגה אנונימית. בתקופת בחירות, מפלגה הגישה לרשם המפלגות. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אני אחדד. מפלגה, ברגע שהיא רוצה להיות מפלגה, נרשמת ברשם המפלגות. זה שונה מהגשת הרשימה לקראת הבחירות ואז, יש לה רשימה כשהיא רצה לבחירות. יש מפלגות שקיימות עשרות שנים ולפעמים הן רצות לכנסת ולפעמים לא רצות לכנסת. ברגע שמפלגה רשומה כמפלגה, זה חל עליה. לדעתי, זה נותן מענה לפגיעה בהקשר הזה. יש גורמים שעוד לא התאגדו כמפלגות, אבל בדרך כלל, מי שמתכוון לרוץ לכנסת, מתאגד כמפלגה מספיק זמן לפני. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> להרחיב את זה גם למי שמפרסם מודעה בתשלום? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני חושב שכן. שגם מי שמפרסם מודעה בתשלום, צריך לעמוד מאחורי המודעה שלו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לא רק בתקופת בחירות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. צריך לעמוד מאחורי המודעה שלו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> "במקום 4, יבוא 2א1, 4". כל הקטגוריות של 2א1. תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) 8. (2) בסעיף 2א(2), אחרי "של ראש השרות" יבוא "לרבות צילום כשלעצמו, בלשכתו של מי מהם"; סעיף 2א אוסר שימוש בנכסי ציבור, למעט שימוש בנכסים שהועמדו על-ידי המדינה לרשות השר, סגן שר, או חבר כנסת. היו כמה החלטות של יושב-ראש הוועדה המרכזית על צילום בלשכה של השר ופה מוצע לקבוע שאפשר לעשות צילום. רק הצילום בלשכתו של נושא המשרה וזה לא ייחשב שימוש שלא כדין בנכסי ציבור. יש סעיף כמעט זהה בחוק המפלגות, בסעיף 28ה(ג) שקובע את אותו הסדר גם לגבי הרשות המקומית. אנחנו חושבים שאין היגיון לתקן בחוק הזה, בלי לעשות תיקון מקביל בחוק המפלגות. אנחנו מציעים לוועדה לבצע את הסעיף המקביל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בפריימריז, לתעמולה בפריימריז. איסור על שימוש בנכסי ציבור בפריימריז. זה בדיוק כמו 2א, לא ראינו הרבה הבדל. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> הסעיף המקביל ולכן, זה אותו רציונל. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אין היגיון לעשות הבחנה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה נוסח זהה, בטעות בחוק אחר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> נציע לתקן גם שם, מקובל על הוועדה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> מדובר על ועדת הבחירות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> מה עם ועדת החוקה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה שמקובל עליי, זה מה - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> האם ההסדר הזה צריך להיות כהוראת קבע או כהוראת שעה? אנחנו לא יודעים מה בדיוק השינוי הזה יעשה. אפשר לקבוע את זה כהוראת שעה כסוג של פיילוט. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נעשה את זה כהוראת קבע. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> את עמדתנו העקבית אתם מכירים, אני לא אחזור על הדברים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סיכמנו שאנחנו לא רוצים ממשלה מעורבת בבחירות. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אנחנו באים בשם היועצת המשפטית לממשלה כרגע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זו התפיסה שלי לגבי היועצת גם, אני עקבי. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> גם אנחנו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) 8. (3) בסעיף 17ה – (א) בכותרת השוליים, במקום "סדרי דין" יבוא "סדרי דין, אגרות"; (ב) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: "(2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להסדיר בהוראות אגרות שיש לשלם בבקשות ובעררים לפי סעיפים 17ב עד 17ד, וכן בבקשות לפי סעיפים 17א(ג) ו-28כה3(ב) לחוק המפלגות, ואת הפטור מהן; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשות ועררים לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, וחוק מימון מפלגות; על אף האמור בסעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, אגרה כאמורה אינה טעונה אישור של שר האוצר."; ועדת הבחירות המרכזית ביקשה להוריד את המשפט "ובבקשת פסלות שופט לפי סעיף קטן (ד)", שהיה בקריאה הראשונה. הסעיף הזה קובע לראשונה הסמכה ליושב-ראש ועדת הבחירות לקבוע אגרות בהליכים לפי - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דיברנו על זה ארוכות בהכנה לקריאה הראשונה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> דיברנו על ההסדר ועל השינויים שהוא עושה. אני מציעה שוועדת הבחירות יפרטו את ההליכים שיכולים להגיע ליושב-ראש ועדת הבחירות ובאיזה הליכים הם מציעים שתהיה סמכות לקביעת אגרות ובאיזה לא. ועדת הבחירות הביאה כבר טיוטה של התקנות, שהם יבקשו לאשר ברגע שהחוק יעבור. בסמיכות להעברת החוק במליאה. הם מבקשים אגרה של 350 שקלים לכל הליך וגם קובעים את הפטורים שיינתנו לפי התקנות. אני מציעה שהם יציגו גם את ההליכים וגם את התקנות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בבקשה דין. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> ועדת הבחירות המרכזית ויושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, מתמודדים עם כמות בלתי נתפסת של עתירות בימים אלו. עברנו כבר ביותר מ-20% את כמות העתירות שהוגשו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, בכל מערכת הבחירות הקודמת ועוד לא נכנסנו ל-90 הימים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא היה לכם את בן גביר כשר פעם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אמרת את זה בציניות, אבל - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרתי את זה ברצינות. מי שמכיר אותי, אני לא אומר הערות ציניות בציניות, אני אומר הערות ציוניות כשכואב לי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה מדגיש את השאלה האם יש היום יותר הליכים כי יש יותר ענין בדבר הזה ואנשים יותר בקלות יכולים להגיש, או שיש יותר הפרות. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אני מניחה שלא נעשה מחקר, אבל אפשר לחשוב על - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין יותר צילומים של שרים בלשכות שלהם מפעם קודמת, יש יותר עתירות על צילומים של שרים מפעם קודמת. כל השרים, גם בממשלת השינוי, הצטלמו כולם במשרדים שלהם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא מדובר רק על צילומים בלשכות, אלא על כל ההליכים שיש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ראש הממשלה נכנס ללשכה רק לבחירות, בשביל להצטלם לצורך הבחירות כראש ממשלה ואף אחד לא התלונן על זה, כי זה היה טבעי במדינת ישראל לאורך כל השנים. הפעם זה לא טבעי, מסיבה מסוימת. לכן, לא אמרתי את זה בציניות, אמרתי ברצינות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> היו לא מעט עתירות גם נגד ראש הממשלה הקודם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא על החלק הזה של הצילום בלשכה, התלונות היו על צילומים עם חיילים, על צילומים בשטח. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> ניתן לדבר על מגוון רחב של סיבות. זה לא רק בגלל הממשלה המכהנת. היום הרבה יותר קל להגיש עתירה, ניתן לבחון את הפרסומים הרבה יותר מהר באמצעות כלים דיגיטליים מתקדמים, לייצר עתירה ולהגיש אותה בכלים חצי-אוטומטיים. ההגשה היא לא בנייר, בהגשה למשרדי הוועדה, אלא במערכת עתירות שעוגנה בהוראות סדרי הדין שאושרו כאן בוועדה. יותר קל להגיש עתירה. כמות ההליכים השיפוטיים והמשפטיים בכלל במדינה הולכת וגדלה, ברבות השנים. זה לא בגלל שיש שר משפטים כזה או אחר. יש גם את ענין השינוי בתעמולה. פעם, התעמולה הייתה מתפרסמת בעיתון או בטלוויזיה ברדיו, פעם בשבוע. הייתה הגבלה על כמות הפעמים שניתן לפרסם. היום התעמולה נכנסת לטלפון האישי של כל אחד מאיתנו, מגיע במסר ישיר, מאובחן. אנחנו נמצאים במצב של הרבה יותר תעמולה והרבה יותר בקשות להשפיע על הבוחרים, שרובן לגיטימיות. אני לא אומר שכל השפעה היא לא לגיטימית, אני רק אומר שזה גורם לכך שיהיו יותר הליכים. ככלל, לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, אגרה המשולמת לאוצר המדינה, טעונה אישור שר האוצר. יחד עם זאת, ועדת הבחירות המרכזית היא גוף עצמאי, ייחודי, שאינו כפוף לממשלה. אנחנו לא רוצים מעורבות פוליטית בבחירות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> מעורבות של הממשלה, זה לא פוליטי. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> גם התקציב של ועדת הבחירות המרכזית, שהוא נגזר מתקציב המדינה, מאושר ללא מעורבות של שר האוצר, כחריג ליתר ולכן, יש הצדקה לכך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה עם גובה האגרה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נגיע לגובה אחר כך. יש הסדרים של פטורים, יש טיוטת הוראות שהונחה בפני הוועדה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> קודם צריך לדבר על ההליכים עצמם. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הונחה בפני הוועדה רשימת ההליכים שנמצאים בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. ההליכים שאנחנו מבקשים להחיל עליהם אגרות הם הליכים לפי סעיף 17ב לחוק דרכי תעמולה, בנוגע לבחירות לכנסת ובחירות לרשויות המקומיות וכן, לפי סעיף 17ג לחוק דרכי תעמולה, בעניין ניקוי ושיקום מקרקעין, ערעור על החלטת יו"ר ועדת בחירות אזורי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אבקש לחזור לנושא של הצילום. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לפי הצעת הייעוץ המשפטי לוועדה, אנחנו מציעים להחיל את האגרות על הליכים זהים לחלוטין בענייני בחירות מקדימות, פריימריז, לפי סעיף 28כה(3) לחוק המפלגות ו-17א(ג) לחוק המפלגות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בענייני תעמולה בפריימריז. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כן. בעניין תעמולה בפריימריז, סקרים ושימוש במשאבי ציבור. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> שזה זהה למה שיש בחוק הבחירות ולכן, חשבנו שזה יושב על אותו רציונל. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> יחד עם זאת, אנחנו לא מבקשים להחיל את האגרות בהליכים שנוגעים לבחירות גופן, בקשות פסילה, כשירות, הפקעת מקום קלפי ועניינים נוספים הקשורים לכך. כמובן לא בעניינים הקשורים בפסלות מועמד או פסלות רשימה. לא להליכים אחרים הנוגעים לבחירות גופן ברשויות המקומיות, למשל, תיקון רישום כתובת מגורים, שיו"ר ועדת הבחירות מוסמך. לא בהליכים לפי חוק מימון מפלגות, בנוגע לגוף פעיל בבחירות, או חוות דעת לפי חוק המימון ולא הליכים לפי חוק הגנת הפרטיות, שיו"ר ועדת הבחירות הוסמך לדון בהם לפי תיקון 13. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אתה אומר לא הליכים שקשורים לבחירות גופן, אבל ההוראה הכללית בנוגע להפרה של הוראות חוק הבחירות כן נכנסת. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נכון. כי זה לא קשור להליכי הבחירות, אלא לשמירה על טוהר הבחירות, לעבירות בחירות, שזה מקביל לתעמולה. אתם רוצים שנקריא את הוראות האגרות? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לפני שנעבור לתקנות. אנחנו מציעים שהסעיף הזה יהיה הוראת שעה. יש תכלית מסוימת לאגרות ויכול להיות שזה מוצדק עכשיו, במצב נתון, שיש עליה בעתירות ואין לכם דרך להתמודד עם המצב הקיים. אחרי הבחירות הבאות, צריך לבצע חשיבה יותר הוליסטית, גם בקביעת הוצאות, בדרכים אחרות להתמודד עם העלייה הזאת. במצב הנתון כרגע, כנראה שאין מנוס. אבל צריך לקיים דיון יותר עמוק של איך מתמודדים עם העולם שהשתנה מבחינת התעמולה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> מדובר בהצעה שעברה בהסכמה מלאה בוועדת הבחירות המחוזית. הייעוץ המשפטי הציע, ככל שיושב-ראש הוועדה ירצה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא חושב שזה צריך להיות הוראת שעה. הליכים ללא אגרה, בוודאי כשמדובר על אגרה לא גבוהה, זו פרצה שקוראת לגנב. חלק מההליכים האלה לא קשורים רק לבחירות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אם זה יהיה בהוראת שעה, אנחנו נוכל לבחון האם האגרה השיגה את המטרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שהפתרון יהיה בתחום הגדלת האגרה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> או במציאת כלים אחרים לגמרי. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו לא רואים כלים רבים אחרים. הוצאות הן תמיד בדיעבד. לכן, המשאב השיפוטי כבר מוצה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> יש להן אפקט מאוד משמעותי על אנשים אחרים שמגישים. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> מוטלות הוצאות על עתירות שנדחות. יחד עם זאת, מוגשות עשרות עתירות שכל אחת כוללת פרסום אחד של פלוני, במקום לאחד עתירות. אגרה תייעל את ההליכים לדעתנו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אם זו לא הוראת שעה, תוכל להסביר את הפטורים? מה זה ההליכים בחוק הגנת הפרטיות, בחוק מימון מפלגות? ולמה לגביהם לא צריך לגבות אגרה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני אסביר. חוק מימון מפלגות, כולל שתי סמכויות עיקריות ליו"ר ועדת הבחירות, האחת, בקשה של מפלגה לקבל חוות דעת האם הוצאה מסוימת היא הוצאת בחירות. בטוח שאין לזה שום הצדקה. השנייה, בקשה של סיעה לתת צו מניעה נגד גוף פעיל בבחירות. כלומר, נגד גוף שביצע אחת מארבע פעולות בחירות המנויות בחוק מימון מפלגות ולא נרשם אצל מבקר המדינה כנדרש, או פעל בניגוד ליתר הוראות החוק שנוגעות להגבלת הוצאות, הגבלת הכנסות וכדומה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה לא יותר דומה להפרעה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> סברנו שלא. נוכח העובדה שההגבלות על גוף פעיל בבחירות נובעות מדיני המימון. אין צו מניעה, אין צו בכלל נגד סיעות ורשימות שמפרות את חוק מימון מפלגות. זה צו ייחודי שנועד לדבר על הכסף שמסתובב בבחירות. לא חשבנו שזה הסדר דומה לתעמולה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> לא הבנתי את ההצדקה. אם ההצדקה היא ריבוי ההליכים, להבנתי, בבחירות האחרונות היו כמה וכמה הליכים. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> שמונה הליכים. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> באופן יחסי לסך ההליכים בבחירות הקודמות, כמה זה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה היה חוק חדש וזה שמונה הליכים בסך הכול. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אמרת שהיום אתם כבר ב-80 עתירות? שעברנו ב-20% את מספר העתירות שהיו - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לפי חוק דרכי תעמולה. לא צירפתי לזה את מימון או הליכים אחרים. כמעט 70 הליכים, 69 משהו כזה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> שמונה הליכים ביחס ל-70, זה יותר מ-10%. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כמה הליכים יש לכם עכשיו? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> עכשיו אנחנו קרובים ל-90. פעם ראשונה שאני רואה שמשרד המשפטים רוצה להוסיף. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> עמדתנו הייתה שלא נכון להטיל אגרות בענייני תעמולה, שיש אינטרס ציבורי מאוד משמעותי לדיון בעתירות תעמולה. זה האפיק המרכזי של אכיפת דיני הבחירות. ברגע שמחליטים להטיל אגרות, בהוראת קבע ולא בהוראת שעה, צריך לקיים דיון מהותי למה על חוקים מסוימים כן תהיה אגרה ועל חוקים אחרים לא תהיה אגרה. לא הצלחתי להבין את ההבחנה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא מצאנו שיכולה להיות הצפה בעתירות לפי חוק מימון מפלגות. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> המטרה של האגרות היא לא לגרום לאפקט מצנן לאנשים שיש להם ענין אמיתי להביא בפני גורם - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. היא להוכיח שיש לך ענין אמיתי. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> נכון. בשמונה ההליכים שהיו בבחירות הקודמות, כמה יצאו מוצדקים וכמה לא מוצדקים? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני לא זוכר כרגע, אין לי את הרישום, לא בהרבה ניתן צו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש לכם התנגדות להחיל את זה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא סברנו שזה מתאים. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> עמדתנו הייתה שלא נכון לקבוע אגרה בתעמולה וככל שקובעים הסדר של אגרות, כל כך מהר, נכון שכרגע נעשה את זה כהוראת שעה, כדי שנוכל להפיק לקחים אחרי הבחירות הנוכחיות. מחוקקים מהר עכשיו ולא בוחנים את הדברים מספיק לעומק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם פעם הבאה נחוקק מהר. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אני מקווה שפעם הבאה יהיה דיון הפקת לקחים, נשמע מה היה, אם זה היה טוב, אם זה גרם לפחות עתירות. נחשוב על זה ביחד בפעם הבאה. זה חידוש משמעותי שלא היה בדיני התעמולה. ככל שעושים עכשיו הוראת קבע, צריך לדון לגבי כל חוק וכל הסדר למה יש או אין הצדקה שתהיה אגרה ומה השוני המהותי והרלוונטי ביניהם. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> ככל שהוועדה תרצה להוסיף, שתוסיף. אנחנו לא נתנגד. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> צריך להחליט אם זו הוראת קבע או הוראת שעה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> יושב-הראש הביע עמדתו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נשאיר את זה פתוח. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כדאי לעבור על הטיוטה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> שאקריא אותה? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה הוראות שלכם. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (אגרות), התשפ"ו–2026. בתוקף סמכותי לפי סעיף 17ה(א)(1) לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט – 1959 (להלן – החוק) ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני קובע הוראות אלה: הגדרות 1. בהוראות אלה – "הליך" – עתירה למתן צו לפי סעיף 17ב או 17ג לחוק או ערר לפי סעיף 17ד(ג) לחוק וכן בהליכים לפי סעיף 17א(ג) או 28כה(3)(ב) לחוק המפלגות, התשנ"ו–1972. "יושב הראש" – יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת הבחירות האזורית המוסמך לדון בהליך, לפי העניין. חובת תשלום אגרה 2. (א) המביא הליך ליושב הראש, ישלם בעת הגשתו את האגרה הקבועה בתוספת, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראות אלה. (ב) ההליך לא יתקבל לרישום ויושב הראש לא ייזקק לו, אלא אם כן שולמה האגרה החלה, או שמביא ההליך פטור מתשלומה. (ג) נזקק יושב הראש להליך והתברר כי לא שולמה האגרה כולה או חלקה, אף שמביא ההליך אינו פטור מתשלומה, תמסור ועדת הבחירות המרכזית לחייב בתשלום האגרה דרישה לתשלומה. (ד) לא שולמה האגרה בתוך שלושה ימים מיום המצאת הדרישה כאמור בסעיף קטן (ג), או בתוך פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, בטרם ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי יושב הראש למחוק את ההליך. סכום האגרה ששולם בהליך שנמחק כאמור, לא יוחזר. דרך תשלום האגרה 3. (א) מביא ההליך ישלם את האגרה בשרת התשלומים הממשלתי, ואולם רשאי חשב ועדת הבחירות המרכזית להורות על תשלום בדרך אחרת, אם מצא כי התשלום באמצעות שרת התשלומים הממשלתי אינו אפשרי באותה עת, הורה כאמור, רשאי הוא להורות מהם המסמכים הנדרשים להגשה, כדי להוכיח את ביצוע התשלום. (ב) בעת הגשת ההליך במערכת הממוחשבת של ועדת הבחירות המרכזית, יצרף מביא ההליך אסמכתה על תשלום האגרה, או אם הוא פטור מתשלום אגרה לפי סעיף 5 אסמכתה לזכאותו לפטור. נוכח העובדה שמדובר באגרה לפי חוק, סוכם עם המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות שאגרה שלא שולמה תיגבה באמצעות המרכז. סוג של הוצאה לפועל של המדינה. נדרש תיקון בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, שתואם עם המרכז קצת לפני הדיון. מדובר על תיקון של הגדרת חוב בסעיף - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני לא מתקן אותו עכשיו. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אתה מתקן אותו בחוק. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אתה כן. אנחנו נצטרך לעשות תיקון חקיקה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> תיקון עקיף. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אנחנו לא בטוחים באיזה חוק. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הנוסח יתואם. אבל זה אומר שהמרכז לגביית קנסות, יהיה מוסמך לגבות אגרה שלא שולמה, כפי שהוא גובה אגרה שלא שולמה בערכאות שיפוטיות. אנחנו צופים שיהיו מעט מאוד מקרים כאלו, כי תשלום אגרה אמור להוות חסם לפתיחת הליך. יכול להיות שתהיה טעות בתשלום, או שאדם יצהיר לפטור ויתגלה לאחר מכן שלא הגיע לו פטור. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> איפה חשבתם לבצע את התיקון? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> חשבנו להוסיף בחוק המרכז לגביית קנסות, בהגדרת חוב, יש שם אגרה ולהכניס כאחת מהחלופות, אגרה לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה). << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> יש הבדל בין אגרה פה, לבין אגרות בבתי משפט. בבתי משפט יש אגרות בשתי פעימות וכך יש מקרים של אגרה שלא נגבית. פה זה אמור להיות בשוליים של השוליים. היינו מציעים לכם לתקן את הנוסח ולא לדבר על חלק מהאגרה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני חושב שמחקנו בכל המקומות את העניין של חלק מהאגרה. אם נשאר, נעשה זאת לפני ההצבעה. לא צריך את סעיף 4, סעיף 5 הופך לסעיף 4, לרבות ההפניה בסעיף 3 לסעיף 5 שמדבר על הפטורים. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> הפטורים מאוד מצומצמים. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני אסיים להקריא ואסביר מה חשבנו. מביאי הליך פטורים מתשלום אגרה 4. אלה פטורים מחובת תשלום אגרה: (1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו; (2) מי שאין ביכולתו לשלם את האגרה ושצירף אסמכתה על קבלת אחד מאלה: (א) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980; (ב) תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ו–1972; (ג) תגמול לפי הכנסה, לפי סעיף 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, או לפי סעיף 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד– 1954; (ד) תשלום לפי סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם, התשנ"ב–1992; (ה) קצבה חודשית מלאה, לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, שניתנה לנכה הזכאי אשר דרגת אי-כושר השתכרותו היא בשיעור 75% ומעלה; החזר אגרה 5. בכל אחד מאלה רשאי יושב הראש להורות על החזרת האגרה, כולה או חלקה, למביא ההליך ששילם אותה: (1) ההליך בוטל או נמחק לבקשת מביאו; (2) ההליך הסתיים בפשרה; (3) בעקבות הגשת ההליך, תיקן המשיב את ההפרה נושא ההליך. תחילה ותחולה 6. (א) תחילתן של הוראות אלה שבעה ימים מיום פרסומן ברשומות (להלן – יום התחילה); (ב) הוראות אלה יחולו על הליך שהוגש ביום התחילה או לאחריו. תוספת 2א. "הפעולה" – אגרה בשקלים חדשים; "הגשת הליך" – 350 שקלים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא דיברנו על סכום נמוך יותר? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> תסבירו איך הגעתם לסכום. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני לא חושב שדיברנו על סכום נמוך יותר. עשינו עבודה כלכלית כדי להגיע לסכום. בחרנו אגרה אחידה, לכל העתירות, גם בעתירות אזוריות וגם בעתירות בפני יו"ר הוועדה המרכזית, או בעררים. לצורך וודאות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> - - - את גובה האגרות בדיון. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הם לא הציגו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אמרנו שזו תהיה נקודה חשובה לדיון. לא ידענו מה הסכום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יושב-הראש העלה סדר גודל של 150-200 שקלים, אם אני זוכר נכון. איך הגעתם ל-350? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> חישבנו את העלות לאוצר המדינה, לטיפול בתיק שכולל - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ההגדרה - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אתה יכול לא לקבל את העמדה, או לחשוב שצריך סכום יותר נמוך, אני אסביר. חישבנו את העלות המלאה של טיפול בתיק, שכולל גם את העלות של הגורמים המטפלים, גם לפי ממוצע זמן של טיפול בתיק שיש לנו, בתוספת התקורה הנדרשת של כל התשתיות, לרבות מערכת ממוחשבת שהקמנו לסוגייה. הגענו למסקנה שעלות תיק בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, עולה לאוצר המדינה כ-3,000 שקלים, בפני יו"ר ועדת בחירות אזורית כמעט 2,000 שקל ולכן, חשבנו שסכום המהווה בין 14% ל-21% מהעלות לאוצר המדינה, זו אגרה סמלית שאין בה כדי להרתיע. הוא נמוך בהרבה מהליכים דומים בערכאות דומות. לא מדובר בהכנסה מוכרת לאוצר המדינה, בסך הכול, אם נחשב לפי כמות תיקים ממוצעת, בשנה שאינה שנת בחירות, זה 20 אלף שקלים בכל השנה ו-70 אלף שקלים בשנת בחירות. סכום זניח תקציבית. אין פה רווח למדינה או לוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפני הקריאה הראשונה, דיברנו שיהיה סכום שייצג את זה שאנחנו רוצים דמי רצינות שלא יהיו תלונות שווא, אבל לא קשור להוצאות וההכנסות של אוצר המדינה. המטרה שלנו היא למנוע תלונות שווא והטרדה של הוועדה. האם 350 שקלים מייצג את זה או שצריך להיות סכום נמוך? אני זוכר שדובר על סכומים אחרים בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא זוכר סכומים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צריך לשמוע את עמדת משרד המשפטים. צריך להכריע אם זה יהיה בהוראת קבע או בהוראת שעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא זוכר שאמרתי סכום. אני חייב לומר שבעיניי זה סכום קצת נמוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לדעתי, הנושא של העלות הוא פחות רלוונטי לדיון הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא בשביל הכסף, באמת דמי רצינות. אגרה בבית המשפט העליון או בבית משפט לעניינים מנהליים עומדת על כ-2,000 שקלים. הסכום הוא מאוד נמוך, הוא סמלי, בוודאי בתור התחלה. ככל שהדבר הזה יתקדם, הם יוכלו להקטין או להגדיל את הסכום בהתאם לצורך. אני לא רואה עם זה בעיה. אני לא חושב שיש מקום לעשות את זה כהוראת שעה. אפשר בהמשך לצמצם, לקבוע הליכים שפטורים. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> זה לא מובן מאליו לעשות עכשיו הוראת קבע, בלי שדנו לעומק בשוני הרלוונטי בין ההליכים השונים, שלגבי חלקם מוצע שתהיה אגרה ולגבי חלקם מוצע שלא תהיה אגרה. אנחנו לא הבנו את הדברים עד הסוף. חוץ מההבדל שהגופים הרלוונטיים הם מפלגות, או גופים שקשורים למפלגות, להבדיל מהאזרח הקטן בדיני תעמולה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני מוחה על האמירה הזאת. זה לא בגלל זהות הגוף המגיש, אלא בגלל היכולת להגיש ריבוי עתירות. מספר הגופים הרלוונטיים, גם במשיב וגם בעותר. בתעמולה ניתן לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, כדי לייצר עתירות ולזהות את הפעולה המפרה לכאורה, מה שלא קיים בגוף פעיל בבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רואה בעיה בהוראת קבע. יכול להיות שאת התקנות צריך לעשות כהוראת שעה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לאפשר לוועדת הבחירות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לשבת ולעשות את עבודת המטה ואם לא תתקבל החלטה אופרטיבית חדשה, תקנות האגרות יבוטלו ולא יהיו אגרות, עד שיותקנו תקנות חדשות. את התקנות אפשר לעשות בהוראת שעה, לא את הליך החקיקה. סעיף ההסמכה צריך להיות הוראת קבע. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> מה הוחלט לגבי ההחרגה של ההליכים? האם הוועדה מחריגה את חוק מימון מפלגות? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו סברנו שהליכים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה מה שכתוב בנוסח, נכון? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא רואה סיבה לשנות. גם הטענה שאפשר ללמד או לחנך, או לייצר את האפקט הרצוי באמצעות הטלת הוצאות ריאליות על עתירות שלא צריך וכדומה, כאשר מדובר בשחקנים חוזרים, הכלים של הטלת הוצאות, מייצרים מנגנונים אחרים לעבוד מולם. יש הליכים שבהם יש שחקנים חוזרים, שאם הם יגישו עתירות שאין להן מקום, הם יקבלו הוצאות בהתאם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הרשימה של הפטורים שמבקשים לקבוע, היא רשימה שוועדת הבחירות לקחה מבקשות חופש מידע, שהיא שונה מזו שיש בדרך כלל בבתי המשפט. יכול להיות שבצדק. בבתי משפט בדרך כלל יש בחינה כלכלית של המגיש, אני מבינה שוועדת הבחירות לא ערוכה לעשות בחינה כלכלית כזו. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו סבורים שזה לא נכון בתיקים קצרים, שבדרך כלל מוכרעים עוד לפני הבחינה הכלכלית. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני חושבת שזו עוד סיבה שמצדיקה שהתקנות יהיו בהוראת שעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את מדברת על הרשימה בתקנות? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה אנחנו מדברים עליה עכשיו? אנחנו לא יכולים לאשר אותה כרגע. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> את הדיון צריך לעשות עכשיו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו לא חושבים שהרשימה הזו משקפת את כל האנשים שמבחינה כלכלית יש להם קושי לשלם את האגרה. בבתי משפט יש דרך להגיש את הבקשה לבדיקה פרטנית, מה שאין פה. הם לא יכולים לעשות בדיקה מהותית לגבי כל בן אדם, אבל צריך לעבור על כל התבחינים שיש בחקיקה שיכולים ללמד שיש לבן אדם קושי כלכלי. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נוכח הערות הייעוץ המשפטי ומשרד המשפטים ויושב-ראש הוועדה, נסכים שהתקנות יהיו הוראת שעה לשנה, כדי שיהיה זמן סביר להביא תקנות מתוקנות, בתיאום עם כל הגורמים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> וגם להפיק לקחים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נסיים ואז נחזור אחורה לסעיף דרכי התעמולה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אנחנו בסוף עמוד 11, עדיין בחוק דרכי תעמולה. תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) 8. (3) בסעיף 17ה – (ג) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) (1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית רשאי, לאחר ששקל בין היתר את מהות הדיון ואת האפשרות המעשית לקיים דיון בנוכחות הצדדים או לבקשת הצדדים, להורות כי דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית. (2) דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1) רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם." יש למישהו הערות על הסעיף? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. תקריאי את סעיף 9. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> תיקון מיסוי תשלומים בתקופת בחירות 9. בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996, בסעיף 2(ב), במקום "25%" יבוא 18%". מדובר במס הספציפי והייחודי לעבודה ביום הבחירות. בדיון לפני הקריאה הראשונה, רשות המסיים ביקשו שהתיקון הזה יהיה כהוראת שעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> את הדיון בסעיף הזה נעשה לאחר ההפסקה. אנחנו נפסיק את הישיבה כעת ובשעה 20:00 נפתח אותה לטובת הצבעה על חוק היועץ המשפטי לממשלה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:50 ונתחדשה בשעה 20:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שבנו לעניין הבחירות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> עצרנו בשאלה של הסדרי מיסוי מיוחדים לעניין תשלומים לעובדים המועסקים בתקופת הבחירות בזמן הבחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי שיש מישהו מרשות המיסים שרוצה לעלות. בואו נדבר בינתיים על הנושא של הנחזות העמוקה. גלעד, נחזות עמוקה, בדיון עמוק, בת צור או בלי הגדרה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כמו שאנחנו הצענו במקור, אמצעים דיגיטליים. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אם לא הולכים על נחזות עמוקה, עדיף להישאר בלי הגדרה. בחוק אפשר להסתפק במבחן המהותי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לי בעיה לעשות שימוש במבחן המהותי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אם משתמשים במונח חדש, אני מעדיפה נחזות עמוקה. בדיון עמוק בכלל לא מקשר אותנו לשיח העולמי. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כך או כך, בגילוי שיופיע לצד - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נקרא את הפרק ונדבר על ההמשך. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> בקריאה הראשונה, הוועדה ביקשה שהסעיף הזה יהיה בהוראת שעה לשנה. פרק ג': הוראת שעה תיקון חוק התעמולה – הוראת שעה 10. בתקופה שתחילתה שבוע מיום פרסומו של חוק זה ועד תום שנה מיום הבחירות לכנסת העשרים ושש יקראו את חוק התעמולה כך: (1) בסעיף 2, אחרי "מודעת בחירות," יבוא "2א2,"; זה אומר שהתיקון הזה יחול לא רק בתקופת בחירות. תיקון חוק התעמולה – הוראת שעה 10. (2) אחרי סעיף 2א1 יבוא: "תעמולת בחירות שהיא נֶחֶזוּת עמוקה – הוראת שעה 2א2. (א) אדם המפרסם תעמולת בחירות שהיא נֶחֶזוּת עמוקה יצרף לה גילוי המציין באופן ברור ובולט כי התוכן שבה לא תועד במקור. חבר הכנסת עוז חיים ביקש לשקול לכתוב אינו מקורי, במקום לא תועד במקור. אני אקריא את זה כאילו אין הגדרה, בשילוב המבחן המהותי. תיקון חוק התעמולה – הוראת שעה 10. (2) אחרי סעיף 2א1 יבוא: "תעמולת בחירות שהיא נֶחֶזוּת עמוקה – הוראת שעה 2א2. (א) אדם המפרסם תעמולת בחירות כולל תוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר אשר עשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור, אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי או נערכו באמצעי כאמור, באופן ששינה אותם שינוי מהותי. הכותרת של הסעיף תהיה 'תעמולת בחירות שנוצרה באמצעי דיגיטלי'. לכתוב את זה ניטרלי לגמרי. תיקון חוק התעמולה – הוראת שעה 10. (ב) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע כללים לעניין עמידה בחובת הגילוי לפי סעיף קטן (א). הכוונה לפני הקריאה הראשונה הייתה שיושב-הראש יכול להוציא כללים שאומרים שאם עשית משהו מסוים, אתה עומד בדרישות החוק ולא לקבוע בדיוק מה כל מפרסם חייב לכלול בגילוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רק כללים מיטיבים. הכללים מייצרים חזקה של עמידה בחובת הגילוי. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לפי העניין והנסיבות הקונקרטיות של הפרסום ושל הגילוי, לפעמים זה יהיה מספיק לכתוב, digitally created, כשברור לחלוטין שזה נוצר מאפס. לפעמים יהיה מספיק להגיד, זה לא תואם את המציאות. כל אחד ומה שמתאים לו בנסיבות המקרה והגילוי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם אני מייצר סרטון ב-AI שיש בו חותמת מים של התוכנה שעשתה את זה, אני לא צריך להוסיף עוד משהו? << דובר >> יפעת סימנובסקי: << דובר >> נכון. אנחנו ננסח כללים שיקבעו חזקה כזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש לכם טיוטת כללים? << דובר >> יפעת סימנובסקי: << דובר >> יש לנו טיוטה ראשונית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושש שכל דבר שלא יהיה בדיוק בכללים, תהיה עתירה שתטריח אתכם לבדוק אם זה מספיק או לא מספיק. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אבל תהיה אגרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. זה אחד הדברים שמשמחים אותי בכל האירוע. שזה לא יהפוך למצב שהכללים כן מחייבים. אני דואג מזה שיתחילו ויכוחים על השאלה מה בולט מספיק ומה לא בולט מספיק. << דובר >> יפעת סימנובסקי: << דובר >> בטיוטת הכללים שאנחנו מנסחים עכשיו, אנחנו נותנים על זה את הדעת, גם בהקשר של סוגי התעמולה השונים. זה יכול להיות בתמונה, בסרטון, בשמע. לכל אחד מהם יהיו כללים שונים. אנחנו מדברים על 5% מהשטח, כשמדובר בתמונה, או שזה יהיה בהתחלה ובסוף כשמדובר בשמע. שיהיו כללים ברורים שמי שיעבוד לפיהם, תהיה חזקה שהוא עמד בכללי החוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נחזור לרשות המיסים. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> אפרת ריץ', המחלקה המשפטית ברשות המיסים. לגבי סעיף 9, הבקשה שאתם מבקשים בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות. הוועדה מבקשת להפחית את שיעור המיסוי הקבוע מ-25% ל-18%, המטרה של הסעיף הייתה לפשט ולהקל, הן עבור הנישומים בתקופת הבחירות, הן עבור המעסיקים במידה מסוימת והן עבור הרשות, למנוע את הצורך בתיאום מס עבור מי שעובד בשתי עבודות. יש כאן איזון שנקבע בהקשר הזה ולכן, שיעור המיסוי האחיד הועמד על 25%. הוועדה ביקשה להפחית ל-18%, זה נעשה גם בתיקון קודם של החוק, שחל על הבחירות לרשויות המקומיות, במסגרת של הוראת שעה. זו פעם ראשונה שההצעה הזו תחול על הבחירות הכלליות. ביקשנו ואנחנו עומדים על העמדה שלנו שזה יחול בהוראת שעה, רק על הבחירות לכנסת הזאת. בהמשך, ככל שיהיה צורך, היא תוארך או שזה ייבדק שוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מתנגד בצורה נחרצת להוראת השעה. אני חושב שהגיע הזמן להפסיק את המצב הזה שבו חקיקת הבחירות של מדינת ישראל היא טלאי על טלאי והוראות שעה. את המחיר של הוראת השעה בחקיקת בחירות, אנחנו משלמים היום בעניין של בתי האבות. תרצו שינוי, תבואו בדין ודברים עם ועדת הבחירות המרכזית שמגבשת את הנוסח, עם הממשלה שיש לה רוב, עם יו"ר ועדת חוקה. מספיק עם הוראות שעה. המשמעות של הוראות שעה, שכל הסוגיות הללו נפתחות עוד פעם ועוד פעם. הכנסת צריכה לומר את דברה. הוראות שעה מחוקקים במקום שמועמד סיכון מיוחד לזכויות אדם. הוראת שעה מחוקקים כשיש הסדר יוצא דופן שצריך לנסות. מה ההסדר המיוחד בזה שקובעים שיעור מס של 18% ולא 25%? איזו תוצאה לא צפויה תהיה ב-18% חוץ מזה שהכנסות המדינה מהעובדים במערכת הבחירות, יהיו קצת יותר קטנות. צריך לקבוע פה סטנדרט שירוץ קדימה. יש לנו אינטרס שאנשים יהיו מעורבים במערכת הבחירות. אני יודע שיש הרבה אנשים שהיום הזה הוא יום עבודה ורווח כספי, מנצלים את זה שזה יום שבתון. אני חושב על הרבה אנשים שמתנדבים במערכות הבחירות של המפלגות, ללא שכר, שמעורבים וביום הזה, בגלל המימון הציבורי, אתה נותן להם תגמול. מבחינתי, המיסוי הנמוך הוא אקט אזרחי. אני רוצה שצעירים יהיו בכנסת ויעזרו בספירת המעטפות הכפולות, שאנשים יעבדו בשביל המפלגות ולא יהיו בים. זו חגיגה דמוקרטית. טוב שעשרות אלפי צעירים מעורבים בדברים האלה. לא צריך לפטור מכל מיסוי, כי זה בכל זאת שכר עבודה ויש עיקרון. אם בסיכום בין ועדת הבחירות המרכזית לרשות המיסים הגיעו ל-18%, אני לא אפתח עכשיו את הסיפור שאפשר להוריד את זה ל-15%. אבל בלי הוראות שעה. תרצו לשנות, תשנו אחרי זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מצטרפת לעמדה. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> כל כשלי חוק הבחירות, יש כאן המון הוראות שעה, אם תהיה עוד הוראת שעה, בהקשר הזה שיש לה טעם משל עצמה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הטעם שלה מעצמה? מה הטעם ש-25% זה בסדר ו-18% לא? << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> אני אומרת - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מבין בזה, ולדי אמר כרואה חשבון שהוא עשה חשבון וזה הממוצע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האנשים שעושים את זה כנוסף על תפקיד, ירוויחו עוד שקל, שניים. רוב העובדים שעובדים בבחירות, בוודאי עבור המפלגות, מדובר בעובדים חד-יומיים, שלא עובדים קבוע, או סטודנטים, או גמלאים. אם הם היו מגישים את זה, הם לא היו מגיעים לרף המס בכלל. לוקחים מהם 18% בלי שום הצדקה. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> חלקם מגיעים לשיעור המס וחלקם לא, לכן מדובר על שיעור נורמטיבי, סוג של ממוצע, שהשיעור הזה משקף אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך הגעתם אליו? << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> הסעיף נחקק בשנות ה-90 עם שיעור של 25%. כיוון שביקשו לפני מספר שנים שנבדוק, למרות שזה מצריך הקצאת משאבים לא מבוטלת, בדקנו את זה ועשינו חישוב ומצאנו שיש טווח. עד עכשיו זה חל רק בבחירות לרשויות המקומיות, כיוון שזו פעם ראשונה שזה חל על הבחירות הכלליות, אנחנו מבקשים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה ההבדל? כסף הוא כסף, מה זה משנה מאיפה הוא מגיע? << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> אני לא רואה את הפער הגדול אם זה יחול כאן כהוראת שעה, לבין הפעם הבאה שיהיו בחירות והדבר הזה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אסביר את העניין. אנחנו רוצים להתחיל ולצמצם את השימוש בהוראות שעה בחקיקת הבחירות. כשתהיה הצדקה עניינית להוראות שעה, אפשר. אבל אין הצדקה עניינית להוראת שעה במקרה הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> 18% זה לא של ועדת הבחירות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בבחירות לרשויות המקומיות, מה היה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוועדת הפנים, ולדימיר בליאק עשה חשבון, שכנע את הוועדה ותיקנו בעניין הרשויות המקומיות. לפי הממוצעים ראו ש-25% זה גבוה מדי וזה צריך להיות 18%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מציע להישאר ולשרת גם את ההאחדה בין מערכות הדינים. אם בפעם הבא נביא חישוב של 15%, נתקן ל-15%. << דובר >> אפרת ריץ': << דובר >> האחדה זה להשאיר את זה על 25%, כי זו הייתה הוראת שעה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו לא משאירים ב-25%. לא יהיה ב-25%. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עושים עצירה. יוצאים להפסקה של שתי דקות ונעבור לרוויזיה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:45 ונתחדשה בשעה 20:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו נמשיך. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> היינו באמצע הקראת סעיף 10. תיקון חוק התעמולה – הוראת שעה 10. (ג) בסעיף זה – "אמצעי דיגיטלי" – תוכנה כהגדרתה בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995, לרבות בינה מלאכותית, המסוגלת ליצור מידע או תוכן, לעורכו או לשנותו;" " נֶחֶזוּת עמוקה"– תוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר אשר עשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור, אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי, או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי." יש לנו שני סעיפים קטנים חדשים שהוועדה צריכה לדון בהם בעניין הוראת התחילה והתחולה. תיקון חוק התעמולה – הוראת שעה 10. (ד) תחילתו של סעיף זה שבוע מיום פרסומו של חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה). בגלל שהסעיף הזה חל על כל אדם וכל פרסום שהוא תעמולת בחירות, לפני הקריאה הראשונה דובר על לתת זמן לאנשים להבין שיש חובה חדשה שתחול עליהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בכל מקרה, זה יחול רק על מפלגות, גופים - - - << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא. אדם המפרסם, זה כל אדם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת אומרת, שזה יחול על כלל האזרחים במדינת ישראל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כן. זה תעמולת בחירות ולא מודעת בחירות, כמו שאתה מכיר ב-2א1. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה חל על כלל אזרחי מדינת ישראל. למשל, אם בן אדם מעלה בפייסבוק האישי שלו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כן. אבל זה צריך להיות תעמולת בחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איזה מבחנים זה? אם אני אומר תצביעו לגלעד קריב, זו תעמולה, גם אם אני אדם פרטי ואני משתמש ב-AI, חלה עליי חובת גילוי? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כן. הכלל הוא שאתה לא חייב לדעת עמדות פוליטיות, או הנחות יסוד לגבי האנשים שאתה רואה במסך. המבחן קשור ליכולות של בני אדם. תיקון חוק התעמולה – הוראת שעה 10. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על תעמולת בחירות שפורסמה לראשונה לפני יום התחילה. בגלל שההסדר חל על כל אדם, אנחנו לא רוצים שמישהו שפרסם פוסט לפני עשר שנים, ייכנס לךתוך זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה דינו של Re-Twit? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הדיון המורכב יותר זה על ה-Re-Twit. הנוסח הזה אומר שאם היה פרסום בעבר, גם אם עשית Re-Twit, כרגע הסעיף לא יחול על זה. בעוד כמה שנים, יכול להיות שצריך להיות הסדר שונה. ברגע שכולם יודעים שזו החובה, אפשר לשנות. אנחנו בתקופת ביניים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשמח לשמוע את ועדת הבחירות. מצד אחד, יש פה תופעה שצריך לשים לה גבולות. זו מערכת בחירות ראשונה שבה ה-AI משחק תפקיד כל כך דרמטי וצריכים להיות זהירים. מצד שני, אני לא נלהב מהפללה של קהלים מאוד רחבים. אני מבקש לשמוע גם את עמדת משרד המשפטים וגם את עמדת ועדת הבחירות בסוגייה הזאת. אם אני מבין נכון, מודעת בחירות מוגדרת בעזרת שני פרמטרים לא מצרפיים. הודעת בחירות, כל דבר שמפורסם, בין אם בתשלום ובין אם לא בתשלום, על-ידי מפלגה, גוף מעורב בבחירות או מתמודד. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא כל דבר, רק תעמולת בחירות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעמולת בחירות שמפורסמת על-ידי, גם אם זה לא בתשלום. לכן, אם מפלגה עושה Re-Twit לתעמולת בחירות שנוצרה ב-AI נכנסנו לקטגוריה של מודעת בחירות. היא מפרסמת תעמולת בחירות שנעשה ב-AI, זו מודעת בחירות. בנוסף, פרסום בתשלום של תעמולת בחירות, גם אם זה נעשה על-ידי אדם פרטי לחלוטין. אולי כדאי לבצע פה הבחנה בין המסלול הפלילי לבין המסלול המנהלי שבסמכות יו"ר ועדת הבחירות ולומר שהמסלול הפלילי הוא רק במקרה של מודעת בחירות שכוללת AI, בלי החשיפה הנדרשת. ואילו בתעמולת בחירות, שהיא לא מודעת בחירות, שכוללת שימוש לא מוצהר ב-AI, זה לא יהיה במסלול הפלילי, אבל תהיה סמכות ליו"ר הוועדה לתת הוראה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם לי קשה עם זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשמח להבין ממשרד המשפטים, עד כמה אתם חושבים שאם תהיה פה הבחנה, אנחנו עלולים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברגע שאתה מאפשר לכל אדם להעלות את זה ולא דרך מפלגה, יש הרבה דרכים להלבין סרטון שמי שיצר אותו במקור הייתה מפלגה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אחת מהסיבות לחקיקה היא קלות האמצעים. דיברנו על זה בדיון הראשון. היום, בזכות הטכנולוגיות הדיגיטליות המתקדמות, מהבינה המלאכותית לסוגיה ועד גרסאות עריכת התמונות והווידאו שנהיו מאוד קלות, עד כמעט בינה מלאכותית, בטכנולוגיה שונה, ובזכות אמצעי הפצה, באמצעות הרשתות החברתיות ואמצעי ההפצה האישיים, מובילים לכך שניתן להפיץ תעמולת בחירות שנחזית להיות אמיתית, למרות שהיא לא אמיתית בקלות, על-ידי אדם פרטי. ההפצה הזו יכולה להיות גם בתפוצה יותר גדולה מזו של מפלגה. למשל, משפיען, אדם שיש לו חצי מיליון עוקבים יפיץ סרטון שהוכן באמצעות בינה מלאכותית, שמציג את חברי הכנסת גלעד קריב ויצחק פינדרוס בחברותא, זה יעזור לך בפריימריז? לא ניתן להבחין היום. אנחנו לא נמצאים במקום שניתן לייצר דיכוטומיה בין מפלגה או לא מפלגה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך אתה מתמודד עם ענין ההפללה של המשתמש? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו לא מצאנו כתב אישום אחד שהוגש על עבירות של חוק דרכי תעמולה, גם כשהוא היה מהותי יותר וריכז את כל האמצעים. יש כתב אישום על עבירות נלוות לחוק דרכי תעמולה, למשל, תצהיר כוזב ליו"ר ועדת הבחירות, אבל זה לא עבירה על חוק דרכי תעמולה. יש מעט מאוד כתבי אישום על עבירות בחירות בכלל, גם כשיש עבריין. אלו עבירות שקשה להוכיח, מבחינת היסוד הנפשי שלהן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה סמכויות היו"ר פה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> למנוע עבירה על החוק. לתת צו המונע ביצוע מעשה עבירה על החוק או המשכתה. ככל שתורידו את העבירה, נצטרך לתקן את סמכויות יו"ר ועדת הבחירות בנפרד, שלזה יש השלכות אחרות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין. אלה בדיוק המקומות שאני חושב שצריך להשתמש בהוראת שעה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> ולכן, זו הוראת שעה לשנה. הסכמנו שזו הוראת שעה לשנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה רלוונטי רק בתקופת בחירות? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא. זה רלוונטי כל הזמן ויש בחירות לרשויות המקומיות ולכן, מיד לאחר הבחירות, בכוונתנו לעשות עבודת מטה מקיפה בנושא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגלל שזה חל תמיד, בגלל שזה חל על כולם, זו הוראת שעה מצומצמת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשזה לא בתקופת בחירות, זה צריך להעסיק בעיקר את משרד המשפטים. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> ועדת בייניש ישבה בין היתר על השאלה הזאת. גם אנחנו התלבטנו, זאת שאלה מורכבת וקשה. יש עוד הרבה סעיפים בחוק התעמולה שאפשר לשאול אם הם מתאימים באמת לעבירה פלילית. למשל, שימוש בילדים לתעמולת בחירות. כל אחד יכול להעלות תמונות של הילד שלו לרשתות החברתיות עם סיסמאות בחירות, אף אחד כנראה לא חושב שזה אסור, אבל זה אסור בתקופת בחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> האם צריך לחוקק הגנת זוטי דברים בהקשר הזה? << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> צריך לחשוב על השאלה הזו באופן כללי ולאו דווקא בהקשר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם הסיכום שלנו הוא שהזהירות המתבקשת היא בזה שזה הוראת שעה, זה בסדר. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> אנחנו גם חושבים שהדרך הנכונה כרגע זה לעשות את זה בהוראת שעה וכולנו נחשוב על זה יותר לעומק בהמשך. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> סעיפים דומים בעולם נחקקו בגלל החשש מהתערבות זרה. זה משהו שצריך לנהל עליו שיח הרבה יותר רחב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עו"ד ליבנה מכיר את העמדה שלי בנוגע להכרעות לגבי שימוש בכל מיני דברים שעומד מאחוריהם תשלום, גם אם זה לא תשלום בעבור הפצת התוכן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שנשאר להכריע, זה אם לעשות שימוש במונח. לגבי שאר הדברים, אני לא רואה שינוי מהותי. אם לא עושים שימוש במונח, להבנתי, כל שימוש במסך ירוק נכנס פה וזה מדלל את האירוע. ברגע שמישהו מצלם את תעמולת הבחירות שלו עם מסך ירוק ומוסיף רקע, זה נכנס לסעיף, כי הוא שינה את הרקע באופן דיגיטלי. זה לא הגיוני. גם אם נשתמש במונח נחזות עמוקה, ההגדרה לא שונה באופן משמעותי, אין דרך להבחין באמת בין זה לזה. המונח 'תוכן חזותי או קולי הכולל מקום אשר עשוי להיחזות ככזה שתועד במקור ונוצר באמצעי דיגיטלי או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי', האם מסך ירוק נחשב נוצר באמצעי דיגיטלי? לכאורה, כן. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> לפי הסעיף, כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפי ההגדרה, כן. אם אני משתמש במונח נחזות עמוקה, מבינים למה הבאתי את המונח הזה, כי יש לנו דבר שנקרא דיפ-פייק וזה טכנולוגיה, אני מקווה ומצפה שאף אחד לא יחיל את הסטנדרט הזה על מסך ירוק. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כן יהיו מסכים ירוקים שיהיה צורך לסמן. מסך ירוק עם מפה, כנראה שלא. אבל מסך ירוק, שאתה שם את עצמך במקום אחר - - - << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> יכול להיות שיש משמעות לתת לזה שם, אבל זה לא ישנה את התוכן ואת ההגדרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במיוחד עם הדברים שנאמרים כאן לפרוטוקול, הוא ישמש כלי פרשני מאוד חשוב לא לעשות את זה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> יש משמעות לרקע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> היה אפשר לעשות את זה עד היום בעלות מאוד נמוכה ולא חשבנו לחוקק בגלל זה. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> ברגע שמחוקקים, להבחין - - - << דובר >> יפעת סימנובסקי: << דובר >> זה צריך לעמוד במחנים שציינו פה, זה צריך להיראות כאילו זה תועד במקור. אם זה משהו שמישהו יכול לטעות ולחשוב כאילו זה תועד במקור, זה נכנס לסעיף ואם לא, זה לא נכנס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו השאלה, האם זה משהו מהותי? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בעיניי, בסיטואציה כזו, ברמה הפרשנית, השאלה המרכזית היא לא איכות ה-AI. השאלה המרכזית היא אם יש כאן ניסיון לייצר הטעיה. זאת השאלה המרכזית. ברגע שאנחנו מכניסים יסוד שמטרת הסרטון היא ליצור אצל הצופה הטעיה. בשיקול הדעת השיפוטי, או של הגורם האכיפתי, אומרים שנעשה כאן ניסיון לייצר הטעיה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לדעתי, הנוסח בדיוק אומר את זה. "תוכן חזותי או קולי הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ אחר אשר עשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור, אולם נוצרו באמצעי דיגיטלי, או נערכו באמצעי כאמור באופן ששינה אותם שינוי מהותי". << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חלק גדול מאוד מהמוצרים הדיגיטליים שאנחנו מפיקים בהתמודדות עונים להגדרה הזאת. ברור שפרשנות סבירה, תכליתית תפקיע אותם. אבל מבחינה לשונית, חלק גדול מהסרטונים שאנחנו עושים עונים להגדרה הזו. << דובר >> יפעת סימנובסקי: << דובר >> אתה יכול לתת דוגמאות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למשל, אני מעלה סרטון שלי נואם וצצות דמויות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא נחזה להיות במקור. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אם תשים את עצמך נואם בבית הלבן ולוחץ את היד לטראמפ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדם יצר סרטון שרואים את הדמות שלו טס במטוס מצויר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם זה אין בעיה. כי זה לא נחזה כמשהו שתועד במקור. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> הנוסח הזה במפורש מוציא את הדבר הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ככל שאתה יותר בעולם של הסאטירה והבדיון החיים שלך יותר קלים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברמה המשפטית, יסוד הניסיון להטעיה לא מספיק ברור כאן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב ששימוש בביטוי נחזות עמוקה, או ביטוי אחר, נותן לנו קריאת כיוון פרשנית, גם אם לא מוחלטת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לחכות עד מחר, לחשוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו לא מצביעים היום. אפשר הכול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר למצוא ניסוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך כאן טקסט או מונח שיגיד שלא רוצים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 'העלול ליצור רושם ברור ש-'. אם אני מבין נכון, מה שהטריד את האקדמיה, זה לקבע בחוק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מונח שהם לא ישבו עליו ולא שלמים איתו. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> כן צריך שהכלל יהיה מספיק ברור לציבור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אבקש בדיון הבא שנדון בשאלה האם ההסדר שעשינו בנוגע לשימוש בנכסי ציבור, מספק או לא מספק ומה צריך לעשות איתו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> למה לא עכשיו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני צריך לסיים עכשיו. זה בעיקר להבין את הדרך שבה הדבר הזה יפורש וייאכף. אם מעדיפים חצי שעה הפסקה, נעשה חצי שעה הפסקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו לא מעדיפים. אני רק שואל. מה לוחות הזמנים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם הקואליציה יודעת להתחייב שאם התשובות לא נמצאות מחר אז ברגע מסוים עוצרים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תהיה הפסקה במליאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אי-אפשר להגיע עם החקיקה הזאת ליום חמישי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. אבל אתה יודע שיש לכל אחד מגבלות כוח. להערכתי, תהיה הפסקה במליאה לטובת סגירת החוק הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה כוונת אדוני שיהיה מחר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יו"ר הקואליציה לא יכול לדבר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אדבר עם יו"ר הקואליציה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה צריך להיות מחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכול להיות שמחר נעשה הפסקה במליאה. אם זה ייסגר הלילה, נשנה את הלו"ז מחר ונעשה את זה בהתראה הכי מהירה שאנחנו יכולים לעשות. כרגע, אין לי תשובות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה סוגיות נותרו פתוחות מבחינת מיצוי הדיון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מבחינת מיצוי הדיון, דנו בהכול. יש נושא שאני מנסה לקבל עליו הבהרות ואני חושב שהוא יעניין גם אותך. אם רוצים לעשות את זה עוד הלילה, אני מוכן להישאר פה. בנושא של נכסי ציבור, יש כאן פער שכולם צריכים להיות מוטרדים ממנו, כי יש פה אירוע שאף אחד לא יודע איך להתמודד איתו. אני חשבתי לנהל דיון מהות על הדבר הזה, מבחינתי אפשר עוד הלילה, אני לא רוצה להשאיר אתכם סתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא שש לקיים אותו, ללא נוכחות של - - - הכול בכפוף לזה שנצליח לסיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני אעשה כל מאמץ שנצליח לעשות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ושאתם תיקחו על עצמכם שתהיה עצירה במליאה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא מתחייב בשם אחרים, אבל אני אעשה כל מאמץ. אני מתחייב למאמץ. ניפרד בשלב זה. לדיון הבא, כשיהיה, אני אבקש תשובות. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> הדיון העקרוני על פרשנות 2א, הוא לא דיון שנדרש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהוא כן נדרש. אני מחליט מה נדרש ומה לא נדרש. אני צריך לדעת האם הניסוח הזה מכסה את הבעיה שמטרידה, שבגללה הכנסתי אותו לחוק הזה. אני צריך להבין את זה כמציע. אני צריך להבין כיצד זה יפורש הן על-ידי ועדת הבחירות והן על-ידכם, כדי להבין שלא יוצאת תקלה תחת ידינו. << דובר >> גאל עזריאל: << דובר >> מטבע הדברים, נוכל לפרש כשנראה עתירות בנושא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהליכי חקיקה, מן הראוי שאני אדע איך אתם מבינים אותו ואם צריך הבהרה, אני אבהיר. ננעל את הישיבה להיום ועל מועד הישיבה הבאה תבוא הודעה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:30. << סיום >>