פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 232 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, כ"ו באייר התשפ"ו (13 במאי 2026), שעה 09:07 סדר היום: << נושא >> היערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו << נושא >> ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ביום 19.1.2026 נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה אירנה קזימוב – פרויקטורית עובדים זרים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דוד קובסינאנו – יועמ"ש רשות המטרו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לימור פוליאנסקי – רפרנטית תשתיות באגף תקציבים, משרד האוצר משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים אפרת לב ארי – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים סמדר פרידמן – משפטנית בייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים משה יפרח – סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה זוהר זולר – משנה למנכ"ל מטרו, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ יאנה גרישצינקו – מנהלת מחלקת פרויקטים, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ ואאיל עבאדי – עו"ד, מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל יצחק גורביץ – מנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ אייל מוסט – מנכ"ל עמותת דף חדש, עמותת דף חדש אילן בומבך – עו"ד חיצוני, שדלן, בא כוח עמותת דף חדש, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים צבי קן תור – עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין אריאל מרנס – עו"ד, מנהל פיתוח עסקי ופרויקטים, שפיר הנדסה מיוחדים (נציגי קבלנים) צחי קוכנר – מנהל תחום חבלה, שפיר הנדסה (נציגי קבלנים) נועם שלו – מנהל סיכונים, חברת GMT שירותים פיננסיים נטלי אוריצקי אריאלי – סמנכ"לית שיווק, חברת GMT שירותים פיננסיים משתתפים באמצעים מקוונים אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, כ"ו באייר תשפ"ו, 13 במאי 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא היערכות להבאת עובדים זרים לפרויקט המטרו, ישיבת מעקב לישיבה שקיימנו ב-19 בינואר. בישיבה הקודמת קיבלנו סקירה על הפרויקט. כ-23,500 עובדים זרים צפויים לעבוד בפרויקט שיעבור ב-24 רשויות, בתקציב של 183 מיליארד שקלים. אחד הפרויקטים הכי גדולים בעולם בעת הזאת. 2,000 מומחים זרים נדרשים לפרויקט הגדול ביותר בתולדות ישראל. מספר חברות יעבדו במקביל על הפרויקט. הפרויקט כבר התחיל. נבקש לשמוע על ההתקדמות, מה נעשה מאז ינואר, מועד הישיבה הקודמת, ומה קורה עם אישור החלטת הממשלה בנושא. בנוסף לכך, נבקש לשמוע על התוכניות למגורים לעובדים הצפויים לעבוד בפרויקט, כשחלקם המומחים הזרים, להבנתי, מגיעים גם עם בני משפחתם. נוסף לכך, בפרויקט צפויים לעבוד כ-2,500 משאיות מדי יום. אנחנו מודעים למחסור החמור של נהגי משאיות בכל הארץ, ולא ברור מהיכן יגויסו כל כך הרבה נהגים. הוועדה שמעה גם מנציגת משרד החוץ כי אין למשרד החוץ יכולת לטפל טיפול קונסולרי בבקשות של אלפי עובדים לצורך פרויקט, וכי היום מסוגלים לטפל בכ-50 עובדים זרים ביום. ונכון יותר שרשות האוכלוסין היא זו שתטפל בכך. נבקש לשמוע אם חלו הסכמות בנושא. להבנתי, תאגידי כוח אדם זר בבניין פנו לשרת התחבורה בבקשה למנוע אפשרות שקבלנים שלא מורשים ומפוקחים יביאו לישראל באופן ישיר את העובדים לפרויקט, ושהבאתם צריכה להיעשות באמצעות התאגידים המורשים הקיימים. אבקש לשמוע מנציגי התאגידים גם על כך. נתחיל עם נציגי רשות המטרו ונת"ע שיציגו את המצגת, בבקשה. << אורח >> זוהר זולר: << אורח >> שלום לכולם, שמי זוהר זולר, אני משנה למנכ"ל חברת נת"ע, ואני אמון על פרויקט המטרו. תודה רבה קודם כל על הזמן וההזדמנות שניתנה לנו להציג פה את המצגת. אני אעשה את זה בזריזות, ברשותכם. (הצגת מצגת) פרויקט המטרו שלנו, כמו שנאמר כאן בפתיח, סך הכול 150 קילומטרים של קווים, אבל 300 קילומטרים של מנהרה. הקווים שלנו הם שתי מנהרות מקבילות. אנחנו מקימים את הפרויקט שלנו בשני שלבים, השלב הצהוב כמו שאתם רואים לפניכם והשלב הכחול. אומנם הם עוקבים זה אחר זה, זאת אומרת יש רצף עבודות שלם, אבל אנחנו עושים את הפיצול הזה על מנת להיות מסוגלים לבלוע את הפרויקט אדיר הממדים הזה. הפרויקט הגדול ביותר במדינת ישראל אי פעם. אחד מחמשת הפרויקטים הגדולים ביותר בעולם בעת הזו. מדובר בפרויקט ענק, 183 מיליארד שקלים מושקעים בפרויקט הזה, זה סכום עתק גם בקנה מידה בינלאומי. ויחד עם זאת לא מספיק תג המחיר שאנחנו נפרסם במכרזים שלנו. מדינת ישראל חווה היום אתגרים לא פשוטים ואנחנו צריכים להיות אטרקטיביים גם לשוק הבינלאומי. ואחת הצורות להיות אטרקטיביים זה באמת לדבר על הסיכונים המרכזיים שיש לגורמים הבינלאומיים כדי להשתתף במכרזים שלנו. ובין היתר מדובר בעובדים זרים, בעובדי כפיים ובמומחים שצריך להביא. פשוט ללא פתרון בנושא הזה, הסיכון הזה כנראה יהיה גדול מדי לחלק גדול מהחברות הזרות. אני רוצה להדגיש דבר חשוב. הפרויקט הזה, בהיותו הגדול ביותר במדינת ישראל והראשון מסוגו – אין מטרו במדינת ישראל – משמעות הדבר שחלק גדול מהמיומנויות הנדרשות אינן קיימות כאן. דגש, עדיין. אנחנו רוצים מאוד לפתח את המיומנויות האלה פה גם בארץ, על מנת שנוכל לפתח גם את שלב ב' וגם את הפרויקטים הנוספים שיהיו במדינת ישראל בכל מה שקשור במינהור. ולכן אנחנו משקיעים תשומות מאוד משמעותיות כדי להחזיק את הניסיון והידע הזה פה בארץ, וללמד את הקבלנים המקומיים איך עושים פרויקטים בקנה מידה בינלאומי שכזה. כמו שנאמר כאן, 24 רשויות מקומיות שונות הפרויקט הזה עובר בהן. הוא פרויקט משנה חיים, הוא משנה חיים למדינת ישראל כולה, לא רק לגוש דן. כל תרבות ההתניידות בגוש דן ובמדינה עתידות להשתנות בעקבות הפרויקט הזה ומכאן חשיבותו. ועל כך, דרך אגב, יש קונצנזוס מקיר לקיר. אנחנו לא צריכים לשכנע שזה הכרחי, זו עובדה. עוד דבר משמעותי שנאמר פה בפתיח, הפרויקט הזה כבר התחיל. יש טרקטורים בשטח, העבודות כבר מתקיימות. אנחנו נמצאים בשלב המיון המוקדם בעת הזו. המיון המוקדם הוא חלק משלבי המכרז. אנחנו ממיינים את הקבוצות השונות, קבוצות ולא חברה, קבוצות שונות שמתאגדות כדי להגיע הנה למדינת ישראל ולהיות מסוגלות להקים פרויקט בקנה מידה כזה. החלק הצהוב, חלק א' שלנו, מחולק ל-11 חבילות מכרז. כל חבילת מכרז בין 3 ל-10 מיליארד שקלים. כל חבילת מכרז אחת. קבוצה חייבת לכלול גם גורם ישראלי. אם בבעלי המניות למעלה, ו/או כקבלן משנה שיבצע את העבודות לאחר מכן. זאת אומרת, ייתכן ותהיה לנו חברה בינלאומית שניגשת לשלב המיון המוקדם לבד, אבל היא תידרש בלב ההסכם, בשלב המכרז, לחבור לספק ישראלי שיבצע עבודות ביחד איתה. זה כחלק מהרעיון של להשאיר פה את הידע והניסיון הנצבר, כדי ששלב ב', השלב הכחול, יהיה כבר כחול לבן בחלקו המשמעותי. ולשם אנחנו כולנו שואפים ורוצים להגיע. רק כדי להבין את גודל האירוע, הפרויקט שלנו מחולק למעשה לשני שלבים. כמו שאמרנו, שלב "אינפרה 1" אנחנו קוראים, ושלב "אינפרה 2". שלב אינפרה 1 זה עבודות ההנדסה האזרחית המסיביות, עבודות המינהור, כאמור 300 קילומטרים של מנהרה, זה התחנות. כדי רק לסבר את האוזן, היום אנחנו מדברים על תחנה, חושבים על תחנת רכבת קלה – זה לא הסיפור פה. תחנה היא 200 מטרים אורך, על 30 מטרים רוחב, על 30 מטרים עומק. ויש כאלה 108 תחנות תת קרקעיות. 108 תחנות תת קרקעיות, 200 מטרים על 30 מטרים על 30 מטרים, ובגוש דן. שכחתי להגיד, כן? במקום אולי הצפוף ביותר במדינת ישראל. אז אנחנו מדברים כאן על מסה אדירה של עבודות, עבודות המינהור, אותה מכונה שאתם רואים בשקף מצד ימין, זה מפעל נייד שאורכו 150 מטרים. הזנב הלוגיסטי שלו יכול להגיע לקילומטרים. הוא דורש ידע וניסיון ומומחיות ייחודיים שעדיין אין פה במדינת ישראל. ואנחנו שואפים כמובן שיתפתח ויישאר, אבל כרגע אין עדיין את הידע הזה. החלק הבא, השלב הבא, אינפרה 2, אלו עבודות המסילה, עבודות החשמל, עבודות המערכתיות של הרכבת עצמה, הקרונות כמובן. זה כמובן וכמובן עדיין אין ידע בארץ, אין יצרן או ספק קרונות ישראלי. את הדבר הזה, את הידע הזה אנחנו קונים מחו"ל כמעט במלואו מהבחינה הזאת, ויחד עם זאת אנחנו משאירים פה גם במדינת ישראל לא מעט. למשל סייבר, יהיה כחול לבן גם בפרויקט הזה, בשלב אינפרה 2 שלו. עשינו כנס מיון מוקדם פה בישראל. כנס שזכה לתשבחות מקיר לקיר מהספקים עצמם. ואני, עוד פעם, אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל את זה אנחנו שומעים מהשוק עצמו. נגענו בדיוק בנקודות הסיכון ובנקודות הרגישות שהשוק הבינלאומי חווה. דיברנו על עודפי עפר, ודיברנו על עובדים זרים, ומר נקש היה בין הדוברים. זה היה כל כך חזק וכל כך חשוב, כי בסוף הכנס, דרך אגב הכנס הסתיים ביום חמישי, וביום שבת האתגר עם איראן פרץ. מדובר פה בטירוף. והדרך שלנו לשמר את הרצון ואת הנכונות הבינלאומית הזאת, זה לגעת בדיוק בכל נקודות הסיכון שהפרויקט חווה. וגם כאן, שיתוף הפעולה היה מקיר לקיר, וגם הצלחת הכנס. סך הכול 19 מדינות שונות השתתפו, 550 משתתפים מעשרות רבות של חברות בינלאומיות שהיו, כמו גם חברות מקומיות. אז ללא ספק, הצלחה גדולה גם בנושא הזה. לוחות הזמנים, נקודה משמעותית וחשובה. אנחנו מבחינתנו כאמור, מסיימים את שלב המיון המוקדם בסוף חודש זה. יגישו הקבוצות השונות את הצעותיהן. אנחנו נבחן האם הן עומדות בתנאי הסף, הקבוצות השונות, ומשם אנחנו מפרסמים את רשימת המשתתפים שזכאית להשתתף במכרז עצמו. את המכרזים שלנו של אינפרה 1, של אותן עבודות הנדסה אזרחית, אנחנו מוציאים החל מסוף 2026. זאת אומרת ממש מעבר לפינה אנחנו מוציאים את מכרזי הענק של אינפרה 1. ולטובת המכרזים הללו הדבר המרכזי שאנחנו צריכים זו ודאות. אנחנו צריכים ודאות באיך מביאים את העובדים הזרים, אנחנו צריכים ודאות באיך מטפלים בעודפי העפר, אנחנו צריכים ודאות בנהגי המשאית שדיברתם, אנחנו צריכים ודאות. יותר נכון, השוק הבינלאומי צריך ודאות. כי שם אנחנו ניבחן, לא רק בשלב המיון המוקדם, אלא גם בלהביא את הדבר הזה להסכמים עצמם. ולכן החלטת הממשלה כל כך משמעותית וחשובה לכולנו, לכל שותפי החדר. כאן אנחנו רואים את טבלת התזרים של העובדים הזרים הצפויים. עוד פעם, כאן מדובר בצפי. בתקופת השיא שלנו אנחנו מדברים על 16,000 עובדים זרים, ועוד 2,000 מומחים שאנחנו נידרש. מדוע אנחנו צריכים 2,000 מומחים? כי פשוט את המקצועות הללו עדיין אין במדינת ישראל בצורה מספקת. בסדר? זו עובדה חיה וקיימת. 16,000 עובדים זרים הם עובדי כפיים ועובדים כלליים שאנחנו צריכים אותם כדי לקדם את הפרויקט האגרסיבי והמסיבי הזה. זו חד משמעית עובדה קיימת. שני אתגרים מרכזיים, יש לנו כל מה שקשור באמת במסלול הירוק, הפשוט, הנוח, הקל, הבהיר, הברור, שנותן ודאות וכל הדבר שקשור גם בלוגיסטיקה, גם בדבר הזה אנחנו מתייחסים ונותנים. אבל אני חייב להגיד שבכל מה שקשור בהבאת העובדים הזרים במסלול הירוק, יש לנו, זה לא שיתוף פעולה, זה שותפות אמיתית עם רשות האוכלוסין בצורה של 100%. אם יורשה לי להחמיא, אני לא יודע אם זה מקובל פה, אבל אם יורשה לי רגע להחמיא אני באמת חושב שזה יוצא דופן ההבנה המשותפת, ועם המשרדים השונים האחרים. אני באמת חושב שכולם מבינים את צו השעה ונרתמים כדי להשיג את המטרה היפה הזו והנכונה. הצעדים הנדרשים מבחינתנו, אנחנו כאמור רוצים לייצר את אותו מסלול ירוק ברשות האוכלוסין שקורה וקיים ובנוסח ההחלטה מופיע. אנחנו מבקשים להקצות מכסה ייעודית לטובת המטרו של 16,000 עובדים בתקופת השיא. גם על כך יש לנו הסכמה חוצה משרדים מקיר לקיר. ההבאה הפרטית היא משמעותית מהסיבה הפשוטה שאנחנו מדברים, עוד פעם, על חברות בינלאומיות שמגיעות עם כוח העבודה שלהן. הן מביאות את העובדים שלהן כדי להשתתף. יחד עם זאת, זה לא סותר את העובדה שאפשר כמובן גם להעסיק באמצעות תאגידים, ככל שיבקשו וירצו החברות השונות בתפקידים השונים שיש להן. וכמובן, טיפול ספציפי בכל מה שקשור במומחים עצמם. כי מומחה שמגיע למעל חמש שנים למדינת ישראל, ולנו זה חשוב, חשוב לרציפות הידע הזה, חשובה רציפות האחריות, לא יגיע לבד. מומחה הוא אקדמאי, הוא מהנדס בכיר, הוא מנהל פרויקטים שעשה פרויקטי מטרו וכדומה, והוא כן צריך את התנאים המתאימים, ואנחנו צריכים מסלול שמטפל גם בדבר הזה. כל מה שקשור בנושא של פיקוח, מאוד מאוד פדנטי בתוך החלטת הממשלה המוצעת. נת"ע לוקחת אחריות גם לצד משרדי הממשלה האחרים שזה מתוקף תפקידם. גם אנחנו לוקחים אחריות ויתרה מזאת, אנחנו בהסכמים עצמם נחייב את הקבלנים לקחת אחריות, לבצע את תדריכי הבטיחות כמו שנדרש בחוק, לשמור על זכויות העובדים כפי שנדרש, והכול בהקפדה יתרה כמובן. דיברנו, אני רוצה להגיד עם כולם, אבל בצניעות ובענווה דיברנו עם הרבה מאוד גופים. אתם רואים אותם כאן, יש לנו הסכמות אני חושב שהן חוצות משרדים בעניין הזה. מכל מלמדינו השכלנו, ניסינו לקחת את המידע ואת התובנות מכל אחד מהגופים וליישם אותם בתוך ההחלטה שלנו, וככה אנחנו מבקשים להתקדם. עוד דבר משמעותי מבחינתנו, כל עולם ההכשרות. אנחנו לא רק נבצע העסקה והבאה של עובדים זרים, אנחנו כן רוצים לפתח את כוח האדם המקומי, וכאן זה מאוד משמעותי מבחינתנו. יש לנו מגעים מאוד פוריים עם גופי האקדמיה השונים, עם המוסדות הטכנולוגיים ועם המוסדות האקדמאיים, האוניברסיטאות, כדי לפתח מסלולים ייעודיים לטובת מטרו. עם כל המקצועות הרלוונטיים לטובת מטרו, גם במישור המכללות, וגם במישור האוניברסיטאות. גם במסלולים ייעודיים, גם בהסבות, גם בהכשרות ייעודיות כדי להתמקצע בתחומים השונים. גם שם אני חושב שזה מאוד מאוד פורה. הנקודה המרכזית היא שעד שאנחנו נזכה לפירות, ייקח קצת זמן. זה ייקח פחות או יותר בין חמש לשמונה שנים כדי לזכות בפירות האלה. ולכן זה לא במקום, אלא זה לצד ההבאה של מומחים זרים מהבחינה הזו. אנחנו נחייב במכרזים הבינלאומיים שלנו השארת ידע מקומי, העסקה ספציפית של ג'וניורים. למשל יהיו מחויבים הקבלנים הזרים להעסיק, הם יהיו מחויבים להשאיר ידע, יהיו מחויבים לשלב ישראלים ומהנדסים מומחים מקומיים בתוך הקבוצות שלהם. וככה אנחנו ננסה באמת ששלב ב' שלנו יהיה הרבה יותר כחול לבן ממה שאנחנו יכולים ומכירים. כאמור, מרצים אורחים מהתעשייה, מפגשי חשיפה, תוכניות הסבה וקורסי התמחות - כל הדברים האלה כבר על האש מה שנקרא. הם מתקדמים, הם מתקיימים, שיתוף הפעולה, האוניברסיטאות וגם הגופים הטכנולוגיים מאוד רוצים. הדבר היפה במקצוע הזה שאנחנו יכולים להבטיח תעסוקה. אנחנו יכולים להבטיח תעסוקה למשך זמן מאוד מאוד ארוך, ועל כך אנחנו גם מתחייבים בפרויקט שלנו ויש בזה ערך מאוד גדול וחשוב. גם בהחלטת הממשלה הדבר הזה בא לידי ביטוי. אנחנו מכירים את המגמה של הממשלה ואת הדרישה להשאיר ולפתח ידע מקומי וכמו שאמרתי מבחינתנו זה אינהרנטי בתוך הצעת המחליטים, ובתוך ההסכמים עצמם, בתוך המכרזים ובהסכמים עצמם שלנו. כך גם משרד הקליטה והעלייה, אנחנו מבקשים שיתוף פעולה ומבצעים שיתוף פעולה משמעותי כדי לאתר גורמים בעולם שיכולים להגיע הנה לארץ ולעשות עלייה כדי להתקדם יחד עם הפרויקט הזה. אנחנו מכירים בערך שיש בסיפור מבחינתנו. פעולות שבוצעו בתחומים האלה, כאמור, נפגשנו כבר עם כל מוסדות הלימוד, פעולות הטעונות רישוי - נפגשנו עם משרד העבודה למיפוי הפעולות השונות, לרבות רישוי מהנדסים וכולי. אנחנו מכירים ומתקדמים גם באגפים האלה. סקר מיפוי המקצועות יחד עם ג'וינט ישראל, בחסות משרד האוצר התקיים, כדי לנסות ולמפות לא רק מה הבעיה היום, אלא מה הבעיה שתהיה בעוד 20 שנה ולנסות להיערך באמת עכשיו, כשעוד אפשר, להיערך לאתגרים הנוספים שיהיו בשוק העבודה ובשוק ההשכלה מהבחינה הזו. עד כאן, תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זוהר, אילו מדינות הביעו התעניינות להשתתף בפרויקט? << דובר_המשך >> זוהר זולר: << דובר_המשך >> המדינות שבינתיים, עוד פעם, כרגע אנחנו באינדיקציה בלבד כי עדיין לא הגישו את הצעותיהן עצמן, אבל אנחנו מדברים כמובן גם עם מדינות המזרח: סין, הודו, דרום קוריאה. גם ממדינות המערב: ארצות הברית, צרפת, ספרד, איטליה. כל המדינות הללו הן מדינות שהשתתפו בכנסים שלנו, שפגשנו אותן פנים אל פנים, שאלו את השאלות, ביקשו את בקשותיהן, נענינו לחלק מהאתגרים המרכזיים שהן הציבו. תראו, חברות אמריקאיות וחברות אירופאיות שמשתתפות בעת הזו בפרויקטים שלנו, זה יוצא מן הכלל, זה נהדר. עכשיו זה נכון, כסף מדבר, זה פרויקט גדול, אי אפשר להתעלם ממנו. אבל גם אי אפשר להתעלם מהאתגרים המרכזיים שמדינת ישראל חווה בימים האלה. והנכונות והעניין הבינלאומי הזה, אני חושב תעודת הוקרה לכולנו מבחינת היכולת לגעת באמת בבעיות המרכזיות שלהן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה לגבי סין? גם היא שותפה? << דובר_המשך >> זוהר זולר: << דובר_המשך >> גם סין הביעו עניין מאוד גדול בשני השלבים, באינפרה 1 ובאינפרה 2, באותן עבודות הנדסה אזרחית וגם באחרות. כמובן שהם רשאים להשתתף, חוק חובת המכרזים מבחינתנו פתוח ונכון לכולם מהבחינה הזו. אנחנו שומרים את הזכות, ועדת המכרזים של נת"ע יחד עם הממשלה, כמובן, שומרת את הזכות להגביל את כמות החבילות שכל אחד מהשחקנים יכול לזכות, על מנת לנהל סיכונים בצורה נבונה. אז הדבר הזה עדיין קיים ונכון כדי לייצר תחרות הוגנת וכדי לנהל את הסיכונים נכון ברמת מדינה. זאת אומרת, לא לשים על משקל, לא לשים את כל הביצים בסל אחד אלא לפזר את הדבר הזה לרווחתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. שאלה נוספת: האם העובדים שיגיעו יעברו הדרכות בטיחות בעבודה בשפתם, ומי יעביר ויממן את ההדרכות? << אורח >> זוהר זולר: << אורח >> חד משמעית התשובה היא כן. בתוך המכרזים שלנו זו חובת הקבלן, כמו גם חובת נת"ע על פי התקנות החדשות שמשרד העבודה יש גם חובה לנת"ע לעשות את הדבר. אז אנחנו מקימים מערך. בתוך ההסכמים שלנו זה מאוד ברור, זה מאוד מוגדר, גם משרדי הממשלה קיבלו תקנים או יקבלו תקנים נוספים כדי לעמוד במטלה הספציפית הזו שהיא הכרחית. מדובר, שוב, בפרויקט מסיבי לאורך זמן, בטיחות זה סיפור מספר אחד מבחינתנו והפרויקט הזה הוא עתיר סיכונים כמובן, אז אנחנו לוקחים את זה בתשומת לב רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לגבי נהגי משאיות, איך תגייסו 2,500 נהגי משאיות לצורך הפרויקט, כשידוע שיש מחסור חמור בנהגי משאיות כבר היום בכל הארץ, ואנחנו גם מקיימים דיונים בנושא? << דובר_המשך >> זוהר זולר: << דובר_המשך >> כמו שאמרה יושבת הראש, קראנו רק לפני כמה ימים שהיה מחסור דלק בגלל היעדר נהגים ומובילים שיובילו אספקת דלק שוטפת. רק לעודפי העפר אנחנו מדברים על סדר גודל של 2,500 משאיות ביום שייסעו ברחבי גוש דן. רק לעודפי עפר, שלא נדבר על סגמנטים, על בטון, על ברזל, וכולי וכולי. מדובר באלפי משאיות שהפרויקט הזה יגדוש את גוש דן. כשאני פגשתי את איגוד המסיעים בעבר ושאלתי אותם כמה זמן לוקח לייצר משאית ולהביא אותה, אמרו: זו שאלה נהדרת, אבל לא השאלה הרלוונטית. נצליח להביא משאית, אבל מי ינהג אותה? אז התשובה היא נכון, כבר היום אנחנו מכירים שבמדינת ישראל יש מחסור אדיר של נהגי משאיות. אנחנו מבקשים כן בהחלטת הממשלה שלנו לכלול גם את היכולת להביא נהגי משאיות זרים. כמובן, על פי הנהלים ועל פי התקנות הנדרשות, עם ההסמכות הנדרשות ולעקוב אחר הנוהל הזה בצורה קפדנית גם היא. אבל כנראה שזאת תהיה האפשרות היחידה לייצר כמות כזאת בזמן קצר כל כך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה נוספת. מה יקרה בזמן מלחמה וטילים בישראל מבחינת המכרז ועזיבת החברות? לקחתם את זה בחשבון? << דובר_המשך >> זוהר זולר: << דובר_המשך >> קודם כל, אני שמעתי שעוד רגע יבוא שלום. זה מה שמספרים. אז אני כולי מייחל לעניין הזה כמובן. אבל חוץ מזה, כבר היום אנחנו מקימים במדינת ישראל פרויקטים לאומיים בסדרי גודל עצומים. משרד התחבורה מקים היום את רשת הסעת ההמונים בגוש דן, את רשת הסעת ההמונים בירושלים ויש עוד פרויקטים אדירים שמתקיימים. חלקם מתקיימים עם חברות זרות. יחד עם זאת, זה תמיד עם שיתוף פעולה מקומי. וזאת אני חושב נקודת המפתח. מצד אחד יש לנו את המקומי שממשיך עדיין ועובד במרץ, לפעמים אפילו במרץ יתר, כדי לייצר צמצום של איבוד לוחות הזמנים הללו. החברות הזרות, חלקן עוזבות לתקופה מוגבלת וחוזרות בחזרה לארץ. ויש גם חברות זרות, אני חייב להגיד, שנשארות בארץ. וממשיכות עבודה גם בעת מלחמה ובעת סיכון. אנחנו, כמובן, עושים כל מה שביכולתנו כדי להקטין את הסיכון לכל אחד מהעובדים שעובדים בפרויקט. ממיגוניות ועד תדריכים. אנחנו רוצים סביבת עבודה בטוחה, אנחנו רוצים לייצר מעטפת טובה ושלמה לטובת החברות האלה. ברוב המקרים זה מצליח לנו. בחלק מהמקרים החברה הזרה מעדיפה לעזוב לתקופה מוגבלת ולחזור. גם זה לגיטימי מהבחינה הזו. אבל אנחנו, באמצעות השותפות הזאת ישראלי וזר, מנסים לשמור על לוחות הזמנים ככל שניתן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. בבקשה. שמות ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> גבי בן הרוש, יושב ראש מועצת המובילים, ואני רואה שחברים מברכים פה. איזה יופי. תראו רבותיי, מה שאמרת במצגת, וכבר היינו ודנו על פגישות עבודה אצלכם, המשפט שתפס והכי חשוב – ודאות. אתם רוצים ודאות, אז אני כבר אומר לך, ואומר לגבירתי, שלא תהיה ודאות. אנחנו סיימנו פרויקט ב-2018-2019 של בניית הנמלים באשדוד ובחיפה. עבדנו 24/7 עם הפרויקט. הסינים בנו אותו וחברות זרות. עבדנו 24/7. מה שקורה היום, כשאני יושב פה ואנחנו מדברים כבר מ-2023 על המצוקה, וגם טלפונים שקיבלתי מעיתונאים השבוע על מחסור בדלק - - - מכליות, עובדי משאיות, גם של חלב וגם של דלק, אין לנו נהגים. המצב שתבינו, גם מה ההשפעה על הכלכלה ועל יוקר המחיה, כרגע עומדות 60-50 אוניות רק בחיפה ובאשדוד ממתינות באותם הנמלים שבנו אותם והמדינה השקיעה מיליארדים. אין מי שישרת את הנמלים האלה. כשאתה מדבר על 2,500 נהגים זה לא 2,500, זה 7,000 נהגים, כי אתה מדבר על פינוי רק של הזבל לפני כל הפרויקט. ואם אנחנו נעבוד 24/7 אז לא תהיה ודאות. לכן אנחנו עושים צעד אחד וזה אחד המכרזים או הפרויקטים הכי גדול שקם או שיקום במדינה. אז אני לא מבין, זה כמו לשלוח חיילים לחזית אבל בלי תחמושת. זה אותו דבר. וחבל מאוד כי אנחנו צריכים גם להצטייד לא רק בנהגים, אלא גם להצטייד במשאיות, במכונות קידוח, ואנחנו הרי הולכים סיוע הנדסי לחברות האלה גם כן. מי ייקח על עצמו הלוואות של מיליונים, עשרות מיליונים לחוסר ודאות? הרי כל הפרויקט הזה יעמוד אם אין מי שיפנה את כל הפסולת הזו. גבירתי, ואנחנו עושים צעד אחד קדימה, אנחנו חוזרים שלושה אחורה. אמרתם שבסוף ינואר השנה, 2026, ועדה בין משרדית, יתקבלו החלטות, הכול. ראיתי את מה ששלחו, הוועדה הבין משרדית, הנוסח של הממשלה – אין בזה כלום. זה ללכת עם ולהרגיש בלי. ואנחנו במצוקה ואיך אומרים, הדחיפות היא חשובה מאוד. אל תשכחו אנחנו רק משרתים את הכלכלה, אנחנו משרתים את משרד הביטחון, ואני לא רוצה להרחיב פה - הייתי בוועדת חוץ וביטחון - באיזה מצב אנחנו נמצאים. ואני חושב שצריכים לתת סדר עדיפות. ואני עכשיו יש פה תהליך של פיזור כנסת ומה אני, בקיצור אנחנו במערבולת אחת גדולה ואני לא יודע, אדוני, עם כל הכבוד עשיתם עבודה והכנתם עבודת מטה נהדרת, אני לא יודע אם זה ייצא לפועל. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, אייל, בבקשה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בוקר טוב וסליחה על האיחור. אפרופו מטרו, שלוש וחצי שעות להגיע לכנסת ב-09:00, ברור שכולנו רוצים שהמטרו יקרה אתמול. אז לפני שמדברים על משאיות וחוסרים, אז בינתיים שלוש וחצי שעות להגיע מקצת אחרי חדרה, אני מבית חנניה. שלוש וחצי שעות. זה מה שקורה בכבישים כל יום, כל היום. לבוא לפה לדיון של שעה וחצי, שלוש וחצי שעות הלוך. יצאתי ב-06:00, סליחה, אני מתנצל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין לך מסוק? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מסוק אין לנו עדיין, למרות המצגות של גורביץ' שמראה שהתאגידים מרוויחים מאות מיליונים, אז מסוק אין לי עדיין. אנחנו עדיין עובדים על 5%-7%, אז צריך גם לעדכן את המצגת. אבל אני אגיד לכם משהו שצריך לדבר פה על הפיל בחדר. אמר האדון המכובד, זוהר, משפט מאוד חשוב: יש המון פרויקטים לאומיים ענקיים שמתקיימים כיום במשרד התחבורה שהם מוכרזים כפרויקט לאומי והוא בסדר גודל ענק, אבל לא מדברים על העסקה ישירה של עובדים. בסוף עושים חברות ביצוע מול - שזה גם זה יש פה איזו כוכבית שצריך לדבר עליה - מול שותפויות ישראליות שבסוף רק הן נשארות. בטח בשלוש השנים האחרונות, בזמן המלחמה. צריך להסתכל על כמות העובדים של חברות הביצוע התורכיות והסיניות, שקיבלו טלפון ונעלמו מפה ראשונים בשאגת הארי, אחר כך בכל המבצעים האחרים, כבר אי אפשר לזכור את כל השמות. בסוף מי שנשאר פה זה אנחנו, ובסוף המדינה החליטה להקים אחרי ה-7 באוקטובר עוד 200 תאגידי כוח אדם זר. לא יכול להיות מצב שפרויקט כזה בסדר גודל כזה יישבו פה במחשכים ויסגרו דברים הזויים, שבעצם יחזירו אותנו כמדינה לשנות החושך, לפני ועדת אנדורן. מי שלא מכיר למה בעצם הוקמה שיטת התאגידים, כולנו זוכרים מה קרה לעובדים הרומנים ודומיהם שהועסקו ישירות על ידי הקבלנים. לא מבין איך בכלל נושא כזה עולה לשולחן אחרי שגרמתם ל-200 אנשים עסקיים – עזבו את העוולות שאנחנו מדברים פה עליהן שבוע אחרי שבוע, אני חי את זה כבר שלוש שנים מה שקורה בנושא התאגידים. למה לא להשתמש בהם? לא מדברים על המומחים, צריך לעשות הפרדה. מתוך ה-27,000 אנשים האלה מדברים על בערך 3,500-3,000 אנשים מומחים. על זה לאף אחד אין שום עוררין. אבל שאר האנשים שמגיעים לפה אמורים להגיע לשבע שנים. יכול להיות שתתעלם הממשלה מגוף, מחברות עסקיות שאתם גרמתם להן לקום בדיוק למטרה הזאת: לשמור על העובד, על זכויותיו, לתת לו ולאפשר לו חופש תנועה בין המעסיקים. כל הדברים האלה פתאום לא רלוונטיים כי סיווגו את זה כפרויקט לאומי. אמר זוהר ובצדק: עשו פה המון פרויקטים לאומיים. קורים גם עכשיו פרויקטים לאומיים ענקיים והם לא מתבצעים בהעסקה ישירה. אז צריך לעשות הפרדה. כולנו רוצים את המטרו, כולנו רוצים שמדינת ישראל תסבול פחות מפקקים, אבל זה לא אומר שיד ימין מוחקת את מה שיד שמאל רושמת, גם אם היא לא מסכימה איתה. לא ייתכן שאנחנו כתאגידים, במקום עכשיו שייקחו 25,000 עובדים ויחלקו אותם לבערך 200 תאגידים, אז כל תאגיד יכול ליהנות בתוך הענף הזה. כמו שיש ענף שיפוצים וענף תשתיות - יהיה גם ענף מטרו, ושבו יקודמו, והענף יקבל עדיפות שיגיעו העובדים יותר מהר מכולם, כולם מסכימים על זה. אבל בסוף הם חייבים לעבור דרך התאגידים, כי התאגיד הוא בעצם הגוף שהוקם לשמור גם על העובד, לא רק על הקבלן. כשמדברים על הרווחיות רואים את המחירים שנסגרים כבר עכשיו במקטעים של נת"ע. מדברים פה על מספרים שהם יותר גבוהים ממחירון דקל, כשהשוק מדבר על פחות מ-30% ממחירון דקל, אז יש מרווחים. ואנחנו לא אלה שמעמיסים את הדברים. לא צריך לבוא ולהגיד: "התאגידים מייקרים את ההעסקה", כי זה פשוט לא נכון. זה לזרוע חול בעיני כל יושבי השולחן פה מסביב. בסוף אותן עלויות של עובדים היו קיימות לפני, פשוט עכשיו הן בצורה שקופה, נכונה, המדינה נהנית ממיסים, הכול מתנהל בצורה מסודרת עם חשבוניות. נגמרו הימים של לשלם לפלסטינאים את המינימום ואת שאר ההשלמות לתת לו לפני הגדר. ככה אנחנו עובדים ב-2026. אם מדינת ישראל רוצה לחזור ל-1948, אז זאת הדרך להעסקה ישירה. אנחנו, וגם הבאנו, תודה לאילן שהצטרף אלינו לדיון הזה, אנחנו כמובן מתנגדים בתוקף להחלטה שמתגבשת על העסקה ישירה. ואנחנו נעשה כל מה שאפשר על מנת לסכל את הסיפור הזה. שיהיה פה ברור לכולם על השולחן שהתירוץ הזה של פרויקט לאומי לא יעוור אותנו. לא ניתן ל-6-5 גופים ישראליים, לאותם קבלנים שזוכים כל הזמן באותם מכרזים להפוך להיות תאגידי על ולסחור בעובדים האלה ולעשות מזה כסף. אז למה הקמתם אותנו? אם הקמתם גופים שזו המטרה שלהם, אז תשתמשו בהם. אם אתם לא צריכים אותנו, אז בואו נדבר על זה ובואו נדבר על תביעת הנזיקין שהמדינה תקבל על הקול הקורא, שהוא בעצם הטעיה אחת גדולה שבהם הצטרפנו לתוך המערכה הזאת. אני לא רוצה להרחיב בדברים, כי עוד אילן יספר את הדברים במכתבים שאנחנו מטפלים בנושא, אבל היה חשוב קודם כל להתרכז ולהפריד את הדברים. אנחנו לא נגד, אנחנו לא מתנגדים, אנחנו בעד בכל דבר ונסייע בכל מה שצריך. העסקה ישירה - לא נחזור לימי החושך. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אתם לא שותפים לדיונים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש ממשלה שאמורה לעשות את העבודה - - - ככה זה עובד. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אני לא מדבר עליך ספציפית, משה, אתה לא הבעיה שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ככה עובד משרד ממשלה. << דובר_המשך >> אייל מוסט: << דובר_המשך >> כן, בסדר, אבל בסוף הממשלה צריך פה להבין משהו וזה חוזר על עצמו בכל הדיונים ואני חושב שזה משהו שצריך שהוא יהיה קו מנחה. אפרת, אפשר לא להסכים אבל זה בסדר. אבל בסוף, בשורה התחתונה, הממשלה צריכה לקבל החלטה, סוף סוף אחת בוגרת, ולהבין שהיא לא גוף מבצע, היא גוף מפקח. ולא קרה כלום אם יתקיימו שולחנות עגולים. אנחנו מדברים על זה הרבה זמן. אני ומשה מסכימים על זה המון. צריך לשמוע את השטח. את יכולה לא להסכים איתי, אפרת, אבל בסוף אנחנו אלה שמתמודדים בפרקטיקה ביום יום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו מכירים את הדברים. השטח תמיד יותר חכם. גם אני מקשיב לעובד האחרון שלי בשקיקה, כי מה שהוא רואה בעיניים שלו באתר הבנייה, אני לא יכול לראות אותו. אז אפשר שגם הצד השני, גם משרדי הממשלה, יבינו שמה שאנחנו רואים, הרי בסוף האינטרס שלנו הוא משותף. את רוצה לשמור על העובד, אני רוצה לשמור על העובד. אנחנו רוצים שהוא יבוא לפה לתקופה קצובה ויעזוב את המדינה בסוף התקופה הקצובה. אנחנו רוצים שבסוף הוא יעזור לנו להילחם ביוקר המחיה, כי גם בסוף אני צרכן של הדברים שאנחנו מייצרים בתעשייה, בשירותים ומסחר ובבניין. כולנו פה. אז כולנו רוצים את אותן מטרות, פשוט צריך שיהיו יותר שיתופי פעולה. לשמוע גם את הדעה שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << אורח >> משה נקש: << אורח >> גם אם היא לפעמים לא מקובלת וגם אם לפעמים היא מתריסה בעיניכם. אבל בסוף אנחנו אומרים את האמת ומשקפים אותה. ולפעמים, כמו שיושב פה גבי, אנחנו, את יודעת, אנחנו יכולים לצחוק אני והוא כי אנחנו שותפים לאותה בעיה. אז לו חסר פה ולי חסר מצד ימין, אבל בסוף הבעיה של שנינו שלא שואלים אותנו, שלא שומעים את דעתנו. אתם לא חייבים לקבל את הדעה אבל לפחות תשמעו אותה. זה הכול. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> רק מילה אחת על שולחנות עגולים. עם משרד התחבורה אני כבר פתחתי קואופרטיב נגריות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> עד עכשיו זה זה? ריבועים, הפכו לריבועים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איציק, רוצה עכשיו? אחר כך זוהר יתייחס לדבריהם. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> איציק גורביץ, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים. שירתנו ביחד עם אילן, הרבה שנים. קודם כל, אני רוצה להתייחס לסוגיה שמוזכרת של ה-138 מיליארד שקלים. השאלה הזאת זה לנת"ע. האשראי הבנקאי לענף הבנייה הוא תחום על ידי מגבלת אשראי של 24% מסך האשראי. הפרויקט הזה יוצר מתח אשראי הרבה יותר גבוה. אתם צריכים לוודא מול בנק ישראל, שהקבלנים שיתמודדו מול אותם מכרזים יוכלו לכלול מסגרת אשראי יותר גדולה, כי כרגע היא חסומה. זאת אומרת, זה לא מספיק שיש את התקציב. יש פה סוגייה של מסגרת אשראי שלדעתי הקבלנים שיתמודדו לא יקבלו מהבנקים את האשראי הנדרש. תבדקו את הסוגייה הזאת. בזמנו, סביב הפרויקטים הלאומיים, מסגרת האשראי גדלה מ-20% ל-22%, ל-24%. אבל זהו. זאת אומרת זה לא רק עניין של עובדים, גם הסוגייה של האשראי הבנקאי. זה חייב. התרגום הוא שחברות ענקיות ישראליות לא יוכלו לקבל את המסגרות בגלל המגבלות של בנק ישראל. שאלה נוספת מתייחסת לסוגיה של ה-138. האם הסכום הזה, התקציב הזה, כולל גם אותן הכשרות או אותם מסלולים באוניברסיטה או באקדמיה וכולי? כי זה יכול להיות שזה התקציב שנדרש לפרויקט, אבל אם לא יהיה כל התקציב הנדרש הנלווה לתוך אותן הסמכות. עכשיו, לגבי מניעת זליגה. הפרויקט הזה הוא שואב המון משאבים. נניח שתוחמים את העובדים, ורק העובדים האלה יהיו מסומנים. תהיה זליגה, תהיה שאיבה של המון משאבים מתוך ענף הבנייה למגורים, לבתי ספר, לתשתיות אחרות, לטובת הפרויקט הזה. האם נעשתה חפיפה, עבודה מול משרד הבינוי או לא יודע מה, מול הטכניון או גורם שיכול להביא לאומדן הזה? כי צריך לצפות שיהיו קבלנים שלא יעמדו בלוחות הזמנים של מזמיני העבודה, כי כל המשאבים נשאבו לתוך אותם פרויקטים. אני מדבר למשל על מנהלי עבודה. לא רק ציוד, אני מדבר על ממוני בטיחות, אני מדבר על המון משאבים. אגב, גם ציוד וכולי, שהוא יישאב לתוך הפרויקט הזה ויפגע בעבודות אחרות. הדבר הזה צריך לקבל ביטוי, לדעתי, גם מבחינת ההזמנה של מזמין העבודה, גם בחקיקה, כדי להסדיר. עכשיו, לגבי התאגידים, אני לא חושב שמרוויחים מיליארדים. אייל, לא חושב שהתאגידים מרוויחים מיליארדים. אין לי מצגת של מאות מיליונים או משהו כזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> המספרים המדויקים הם 3,000 ו-5,000 לעובד. זה מה שמציגים למשרד האוצר התאחדות הקבלנים, צריך להגיד את זה. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע, אני אסביר אחר כך מה הצגתי, אבל אני מאחל שתרוויחו הרבה מאוד ושלא יהיה צורך לסבסד אף אחד. אני רק רוצה להקריא משפט. אני מקריא מתוך ועדת אנדורן: "הוועדה סבורה כי הדרך האפקטיבית ביותר להפחתת מספר העובדים הזרים הינה המשך ייקור עלות העסקתם" וכולי וכולי. התאגידים קמו והוועדה הוקמה לא לטפל בהסדרה, כי הרי יש 280,000 ישראלים שמועסקים באופן ישיר, הם לא מועסקים באמצעות תאגידים בענף הבנייה. 280,000 ישראלים. אז מה, הקבלנים הם טובים, הם בסדר עם הישראלים אבל הם פושעים ביחס לעובדים הזרים? לא. הקבלנים יודעים להעסיק גם באופן ישיר, ואני שוב אומר אני לא נכנס - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא אותו דבר אבל, זה צריך לדמות סוס לסוס. העובד הישראלי הולך הביתה, הזר נשאר אצלנו בדירות. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא, לא, רגע. אני לא בא נגד, אני מסביר. ועדת אנדורן מטרתה, צריך לקרוא את שני העמודים הראשונים, הייתה ליצור שיטה להפחתת מספר העובדים הזרים ולהשוות את עלות העסקתם של ישראלים. לא משנה שכרגע זה כבר לא רלוונטי. זו מטרת האנדורן. הנושא שאם התאגידים דואגים לעובדים - סחתיין. זה לא האירוע. אבל בוא לא נגיד שרק התאגידים יודעים להעסיק עובדים. לא. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> עובדים זרים. צריך להשוות סוס לסוס. בוא נראה את הקבלן שקם ב-5:00 שייקח את העובד ב-22:00 לבית חולים. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע, אייל, תדע לך, קיים דבר כזה. אני לא, עזוב, אני מבין את מה שאתה אומר. אני אומר קיים גם דבר כזה. לכן אי אפשר לבוא ולהגדיר מנגנון שקם כדי למנוע את העובדים הזרים לא יכול לבוא פתאום עכשיו כנגד הקבלנים. ואני אומר, יש פה צוות, יש פה צוות מקצועי שיחליטו איך תהיה ההבחנה, החלוקה בין הדברים. מן הסתם כן נדרשת יתירות וגם אוניברסליות אפילו בכל מה שקשור להעסקה. אין בעיה. אבל לא יכול להיות שזה רק תאגידים וזה צריך להיבחן מבחינת הכדאיות לגבי מימוש הפרויקט. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גורביץ', אם הממשלה החליטה להקים תאגידים בדיוק בשביל הסיבה הזאת, לא מדברים על המומחים וגם אתה לא יכול להגיד שמעסיקים 280,000 ישראלים כי בסוף הוא הולך הביתה. אתה לא צריך לדאוג לו לרופא, למרשמים, לדירה, לחשבונות, להסעה. אף אחד לא עושה את זה. הוא מגיע לבד, לרוב הוא גם מקבל רכב וזה רק בתפקידים הבכירים. להזכיר, מתוך ה-280 כמה מהם הם רצפים, טייחים, ברזלנים, טפסנים? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> דווקא יש. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כמה? כמה במספר מתוך ה-280? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 40,000. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> נו, כמה זה באחוזים? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אבל רגע, ורק כל היתר זה גם מתקיני דלתות, מתקיני מעליות, חשמלאים, אינסטלטורים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אין בעיה. כולנו מסכימים שיש חוסר בענף, לכן התאגידים קמו, נכון? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> בסדר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אז אם אתה מקים משהו שייתן פתרון לענף - אתה לא יכול לעשות כוכבית כי יש עכשיו פרויקט לאומי אז בוא נוציא את זה החוצה. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אני לא אמרתי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אומר פה זוהר: יש פרויקטים לאומיים שמתקיימים עם העובדים הזרים, עם התאגידים, עם חברות הביצוע הזרות והכל בסדר. אז למה זה צריך להיות יוצא מן הכלל? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אייל, לא אמרתי את זה. אני רק אומר שהקבלנים יודעים להעסיק באופן - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה הוכח שלא, אתה יודע. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הוכח שלא, אחרת לא היו לוקחים לכם את זה. אתם קיבלתם את ההזדמנות והרסתם אותה. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא, כרגע הקראתי מאיפה קמו התאגידים. זה הכול. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בסדר, זה אתה יודע, זה לקחת משהו ולסובב את זה. אתה יודע, זה כמו שבסטטיסטיקה אתה יכול להראות שזה למעלה או למטה זה שווה אפס. זה עזוב, זה לקחת משפט ולעוות את המציאות. זה לא נכון. התאגידים קמו, להזכירך, כי מדינת ישראל ירדה בדירוג שלה ל- tier 3 בגלל תלונות בין לאומיות על גניבות דרכונים, על אי תשלום שכר, על לינה בשדות. שכחתם שהחקלאים והקבלנים מה הם עשו פה לפני שקמו התאגידים ועשו פה אסדרה ברשות ההגירה. אז צריך גם להגיד המון תודה לרשות ההגירה, שבאמת מפקחת ומקשה גם עלינו וגם עליכם, אבל היא עושה את העבודה שלה ודואגת לאנשים האלה, כי הם בסוף אנשים שקופים. ובסוף ראינו שבסוף הקבלנים הוכיחו שאת האנשים השקופים הם רואים קצת פחות. בשביל זה אנחנו פה. אתה יכול להסכים על זה או לא אבל אנחנו על זה לא נסכים ורק התאגיד ידאג לו כמו שאנחנו דואגים לו היום. ואתה יכול לשאול, עובדה שרשות ההגירה מתנגדת להעסקה ישירה. איך הם יתמודדו עם 16,000 קבלנים? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> זה בדיוק האירוע. זאת אומרת שבגלל שגוף אחד לא יכול לנהל, למה הוא לא מנהל לי את כל העובדים הישראליים? למה הוא לא דורש גם לנהל, שינהל את העובדים הישראליים גם, - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אנחנו יושבים פה ומעלים פה בעיות כבר שלוש שנים, איפה אתה, גורביץ'? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע, אייל. אני אומר, אי אפשר. אני הקראתי את מטרת דוח אנדורן. אתם יכולים לקרוא, אני אביא לכם את הדוח. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אנחנו מכירים את הדוח יופי. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> דיברתי עם אנשים שהיו מעורבים. המטרה הייתה רק לצמצם את ה - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> המשפט שהקראת זו הסיבה לאגרות שרצו אז לעודד ידיים עבריות. כמה ידיים עבריות אתם מצליחים להביא? ישבנו פה ביחד וגילינו שאף אחד לא רוצה לעבוד במקצועות הרטובים. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אייל, אני לא רוצה לצאת נגד התאגידים, בסדר? זאת לא המטרה שלי. אני אומר, צריכה להיעשות עבודה מקצועית שבוחנת מה צריך להיות העסקה ישירה, מה צריך להיות באמצעות תאגידים ולא לפסול ולא להגיד שרק התאגידים יודעים להעסיק, כי מה לעשות, החקלאים מעסיקים באופן ישיר. תתפלא, במלונות, אתה יודע, יש 310 מכסות עובדים זרים. 90,000 ענף הבנייה כולם תאגידים, וה-230,000 או 220,000 העסקה ישירה. אז הישראלים הטובים הם נמצאים בכל יתר הענפים וכל הבררה בענף הבנייה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> איך עובד בענפים אחרים? מה אחוז הלא חוקיים בענף הסיעוד? מה אחוז הלא חוקיים בענף החקלאות? כמה? אתה יודע את הנתונים? אתה יודע, כשאתה משווה משהו לפחות תעשה שיעורי בית. אתה יודע, זה לא עובד. ואם הייתה אפשרות, אם היית שואל את האנשים בשקט והייתה להם אפשרות הם תמיד יעדיפו לעבוד עם מספר גופים שמדברים באותה שפה מקצועית ויודעים לדבר איתם באותה שפה ולדאוג לעובד מאשר - - - . כמה תלונות יש על החקלאים? בוא תסתכל, אנחנו מכירים, אני בא מתחום החקלאות, אתה לא יכול, אנחנו רואים איפה הם ישנים, אנחנו רואים מה קורה איתם. אתה לא יכול להשוות בכלל. אתם מדברים פה על הרבה דברים במקום להתעסק בסוף בשורה התחתונה. איפה תלין את כל ה-27,000 האלה? כשכבר היום אין לנו כמעט למצוא דירות. אנחנו מתקשים מאוד למצוא דירות, התאגידים. בכלל, כי נכנס לך ענפים נוספים, שגם מעסיקים וגם מלינים עובדים. איפה הם יישנו? מי יסיע אותם? גם ככה, אתה יודע, שיש לפעמים בבקרים, שיש לנו לקוחות שאנחנו מאחרים להם באופן קבוע, כי העובדים הזרים לא מצליחים לעלות לאוטובוסים, האוטובוסים לא עוצרים כי הם מלאים? אתה יודע, אז במקום לדבר, במקום לאחד כוחות ולעשות - - - << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע, אתה צודק, אייל. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לפתור את הדברים מלמעלה, אתם מסתכלים בפריזמה הצרה איך מיטיבים עם אותם קבלנים שיקבלו העסקה ישירה ויהפכו לתאגידי כוח אדם. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא, לא, אייל. כרגע אמרת את המשפט. אם אני קבלן גדול, כי מי שיזכה פה אלה קבלנים גדולים, ואני אביא אותם ואני אלין אותם ואני אביא את הצוותים באופן מרוכז – אני לא צריך לחכות להסעה שלך, לא צריך לחכות. הם יגיעו כשאני צריך. וכשאני אצטרך לתת להם את המזון שהם צריכים כי הם באים ממדינה מסוימת – זה מה שהם יקבלו ולא את הערבוב שיש בתאגיד. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה לא נגד, אבל אתה רק דוחף את הסיפור של העסקה ישירה אבל אתה לא נגד התאגידים. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע, מבחינת היתירות ומבחינת הזמינות של העובדים אצל קבלנים גדולים שיעסקו בפרויקט הזה אין ספק שצריך העסקה ישירה. לפחות גרעין אחד יהיה רלוונטי, שעובד יגיע מתי שהוא צריך. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אמרנו, את המומחים שאתה מדבר עליהם, מנהלי העבודה וכאלה – אנחנו חושבים שזה נכון. את שאר הדברים – אני אומר לך שאנחנו נעמוד על הרגליים האחוריות ונעשה כל מה שאפשר חוקית שזה לא יקרה, כי זה פשוט מייתר אותנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עורך דין אילן בומבך, בבקשה. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> שלום לכולם, גבירתי יושבת הראש, נציגי הממשלה, חברים נכבדים. אני שמעתי פה את דו השיח הסוער בין איציק ואייל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה רגוע. << דובר_המשך >> אילן בומבך: << דובר_המשך >> זה היה נחשב רגוע. טוב, יפה. ואני שמעתי גם את גבי בן הרוש, ידידי, שאומר שאם אני פה אז הבג"צים בדרך. אז אני רוצה להגיד לכם שאני פה כדי למנוע את הצורך להגיש בג"צים בסופו של דבר כי הנושא הזה הוא מאוד חשוב, מאוד אקוטי, ולכן הגענו לפה כדי לבוא ולשנות. אני, למען הגילוי הנאות, מייצג את עמותת דף חדש שהיא מאגדת 150 תאגידים, שמהווים את התשתית החוקית - אני רואה פה את אייל - הביצועית, להעסקה של עובדים זרים בענף הבנייה. עכשיו כבר בפתח הדברים חשוב לי להסיר ספק - אנחנו ערים לזה, מודעים לזה שפרויקט המטרו זה מיזם תשתית לאומי, חשוב, מורכב, היקר ביותר שקודם פה מזה עשורים. המורכבות ההנדסית שלו, התקציבית שלו ברורה לנו. אבל דווקא בגלל החשיבות האסטרטגית חשוב מאוד שמובילי הפרויקט ייצמדו דווקא לשיטת התאגידים המבוססת ולא ייגררו עכשיו להרפתקה רגולטורית בצורה של העסקה ישירה. אני אומר שמורכבות הנדסית, גדולה ככל שתהיה, היא לא היתר ליצירה של אקס טריטוריה רגולטורית. פרויקט לאומי לא יכול להיות מעל החוק. בוודאי שהוא לא יכול לשמש כסות לביטול של מנגנוני פיקוח שהמדינה בעצמה הקימה, כדי למנוע בעיות מוסריות שנובעות מיחסי העבודה עם עובדים זרים. הדעת נותנת שאם המדינה באה ועבדה במשך שנים במודל מסוים, אחרי שהיא עשתה בדיקה מאוד מאוד מבוססת, אי אפשר ככה על הדרך לבוא ולחשוב שהנה מצאנו פתרון שמונע את זה. צריך לבוא ולהיכנס לזה בצורה מעמיקה. ופה אני מבקש להפנות את תשומת הלב שלכם, גבירתי יושבת הראש, לדיון שהתקיים אצלכם בוועדה כאן ב-19 בינואר, ונאמרו שם דברים שהם ממש טיעוני מחץ כנגד המודל שנת"ע מנסה לקדם - מודל של הבאה ישירה על ידי חברות הביצוע הזרות, וגם כנראה חברות הביצוע המקומיות. וקראתי, לא הייתי פיזית בדיון, אבל אני קורא בפרוטוקול דברים שאומרת גברת נועם דן להב. היא הציגה את זה בפעם הקודמת, היא נמצאת פה? לא. אוקיי. לדעתי ממש בדרך מקוממת היא אומרת שבעצם אין למדינת ישראל ברירה, חייבים לאפשר לחברות הביצוע הזרות הבאה פרטית של עובדים זרים. לא יודע, זה משהו שמאוד הטריד אותי לקרוא. יש פה, איך אמרו פעם הגששים? יש פה צליל של איום. אז זה הרבה יותר מזה, זה ממש נותנים תחושה שזהו, אין מנוס. אני חושב שאלה דברים שאין להם שום בית אחיזה לא במציאות ולא בדין הקיים. הפגישה שלפני כמה חודשים הלקוחות שלי ערכו עם בכירים בנת"ע, עולה שנת"ע בכלל לא בקיאה במודלים של העסקה השונים של עובדים זרים בענף הבנייה. ומהפגישה הזאת גם עלה שקובעי המדיניות יצאו מתוך הנחה פשטנית, שאין שום קושי במודל של העסקה ישירה של עובדים זרים, שזה מודל שלא מקובל בישראל מאז שנוסדה שיטת התאגידים. בשיחות עם מר משה נקש, ראש מינהל העובדים הזרים ברשות האוכלוסין, עולה שהוא כן, הוא כמובן כן בקיא במודלים של העסקה השונים של עובדים זרים בענף הבנייה, ועולה שיש כוונה להקים מחלקה חדשה ברשות בנושא המטרו, ושהעובדים הזרים מיועדים להגיע לארץ באמצעות חברות הביצוע ולא באמצעות התאגידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> באחד ממסמכי המכרז שפרסמה נת"ע אנחנו רואים שם סעיף ממוקד. אגב המכרז הזה פורסם ממש יום אחד לפני הדיון הזה שהיה כאן בפניכם, ויש שם סעיף ממוקד בעניין המסגרת המיוחדת להעסקה של עובדים זרים. אנחנו בדקנו, ראינו שזה גם קיים בגרסה האחרונה של המכרז. מדבר על העסקה ישירה. יותר מזה, במצגת החדשה של נת"ע שפורסמה בדף המכרז באתר בפברואר 2026, ממש לפני שפרצה המלחמה מול איראן, וכנראה שגם הוצגה בכנס המציעים בפברואר 2026, שוב נת"ע נוקבת במילים המפורשות, הם אומרים העסקה ישירה. אני מפנה גם לעמוד 146 למצגת. זאת אומרת שלמרות שוועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים עוד לא דנו בעניין, למרות שהוועדה שלכם, וכמובן הממשלה עדיין לא גיבשו את המסלולים, את המכסות שנדרשות לתמיכה בפרויקט המטרו - הנה כבר קובעים עובדות בשטח ואנחנו רואים שרשות המטרו או נת"ע רצים קדימה. לכל הפחות זה המצג המפורש שנותנים פה לחברות הביצוע הבינלאומיות, הישראליות, שמשתתפות בכנס המציעים בסוף חודש פברואר 2026. על מה רצים? הרי לא התקבלה החלטה. הרי העניין לא גמור. רצים קדימה, וזה מאוד מצער. ויש פה תחושה שנותנים פה גופים מוסמכים כאילו כל הדיונים כאן בפני גבירתי הם כאילו לתפארת המליצה, כאשר כבר לפני כמה חודשים נת"ע כבר נותנת מצגים חלוטים ברורים בפני חברות הביצוע הזרות כאילו כבר הכול נסגר, הכול הוכרע לטובת מסלול ההבאה הישירה. עכשיו, אין כיום ויכוח שמודל התאגידים זה הכלי היחיד שמאפשר למדינה פיקוח הדוק על יציאת עובדים מהארץ ומניעה של שהייה בלתי חוקית. כמו כן, גם קצב המיצוי של הבאת עובדים לא נחסם על ידי התאגידים, אלא על ידי הסכמים בילטרליים. וכאן אולי - - - << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> סליחה, אבל זה לא נכון עובדתית. סליחה, אילן, זה לא נכון עובדתית. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> זאת אומרת שכל מה שאמרתי חוץ מזה כן נכון? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא. מה שאני אומר זה שיש 310,000 עובדים זרים, 90,000 רק בענף התאגידים, היתר כולם נשארו. << דובר_המשך >> אילן בומבך: << דובר_המשך >> איציק גורביץ', ידידי, אני חייב לומר למען הגילוי הנאות, הוא באמת ידידי וגם ייצגתי את התאחדות הקבלנים, אבל תכף אני אגיע למספרים ותראה מה הדברים שעולים כאן. ויש פה שאלה נוקבת שעולה, גבירתי. אם המדינה מודה שהתאגידים הם לא צוואר הבקבוק ואם המדינה מודה, שהתאגידים הם שומרי הסף שמונעים כאוס ברחובות – למה פתאום נת"ע מקדמת כאן מכרז שכולל אפשרות להעסקה ישירה? האם העמדה המקצועית כאן שונתה? בגלל מה? בגלל לחץ של קבלנים זרים? האם הוחלט פתאום לוותר על הפיקוח? האם הייתה איזו תגלית חדשה שמשנה את כל מה שהיה פה עשרות שנים? בגלל מה שאיציק אומר, אני רוצה לדבר במספרים, כי המספרים מגמדים פה את כל הטענות של נת"ע. נכון להיום כמה תאגידים פועלים בישראל? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 240. << דובר_המשך >> אילן בומבך: << דובר_המשך >> 220 תאגידים. עכשיו אני מגיע למספרים. המכסה המותרת לכל תאגיד זה 1,000 עובדים. זאת אומרת? מה פוטנציאל הקיבולת כאן בישראל? 220 אלף אשרות עבודה תחת פיקוח הדוק. בפועל כמה מועסקים בענף? 88,000 עובדים. מה זה אומר? זה אומר שבמערכת יש מעלה 130 אלף אשרות פנויות. מה זה צורכי המטרו? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> 23 אלף. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> יפה, מעריכים אותם ב- 23,500, נכון. שזה שבריר, שזה רסיס מהקיבולת הקיימת. לכן אין שום הצדקה. לא הנדסית, לא לוגיסטית, להמציא פה מסלול העסקה חדש, פרוץ, מסוכן, כשיש תשתית מאושרת, רחבה, מפוקחת, שבכלל רחוקה מהמיצוי. הטענה שצריך כביכול מסלול מיוחד למטרו זה מיתוס, שנועד לשרת חברות זרות על חשבון המנהל התקין. וכאן אני רוצה לייחד כמה מילים לנושא של הטיעון המוסרי, שזה מניעה של עבדות מודרנית. המודל של התאגידים, צריך להבין, לא נולד בחלל ריק. הייתה פה, הזכרת אם ועדת אנדורן. זו הייתה עבודה מעמיקה מאד, עשו שם עבודת מטה לא בשליפה, לא משהו שעושים ככה מהפה ולחוץ. עם תשתית, עם התייעצויות, עם בדיקות, עם תשתית עובדתית. למה? כדי למגר תופעות של כבילה, ניצול, סחר בבני אדם. מה קורה בהעסקה ישירה על ידי חברות זרות? העובד הופך לרכוש של חברות הביצוע. אין לך שום גורם חיצוני שדואג לזכויות שלו, אין לך שום גורם שיכול לנייד אותו אם התנאים מחפירים. וההיסטוריה הישראלית, ואני מכיר את זה כי אני עוסק בזה ואני מופיע המון בבית המשפט העליון. אני יודע כמה הוא רגיש גם לדברים האלה. וההיסטוריה הישראלית מלמדת אותנו לקח כואב במפגשים עם חברות ביצוע זרות. אנחנו ראינו ובדקנו ונפגשנו עם טענות חמורות לרמיסה של זכויות אדם במקרים של חברות סיניות ותורכיות. אנחנו רוצים שהמטרו של ישראל ייבנה על דמעות של עובדים כבולים? החזרה למודל של העסקה ישירה זו פגיעה אנושה במוסר הציבורי וגם בשם הטוב שלנו. היום השם הטוב שלנו בעולם, בוא נאמר, לא מן המשופרים. אנחנו מאוד רגישים לזה, רוצים לשפר אותו. לא זו הדרך. רק תאגיד ישראלי, שמפוקח, שמשלם ערבויות עתק זה החיץ. זה מה שמבדיל ומפריד בין עבודה הוגנת לעבדות מודרנית. וכאן כמה מילים על גמישות של ניוד מול קיבעון תפעולי. וזה בגלל דברים שנת"ע מנסה לטשטש וזו שאלת הגמישות. פרויקט המטרו מתקדם במקטעים. מה יקרה כשחברת ביצוע זרה תסיים מקטע ותזדקק לפחות עובדים? אם יש לנו העסקה ישירה העובדים האלה ימצאו את עצמם ללא עבודה וללא שכר. מה זה יגרום להם? ללכת לעבודה פיראטית, לשהייה בלתי חוקית. חברת בנייה היא לא חברת תעסוקה. אין לה יכולת או רצון לנייד עובדים לפרויקטים אחרים. אבל, לעומת זאת, זה בדיוק המקצוע של התאגידים. לתאגידים יש הסמכות ויש את היכולת לשמור על רציפות תעסוקתית, לנייד עובדים לאתרים אחרים בימי שפל, להחזיר אותם בימי שיא. והגמישות הזאת, גבירתי, זה אינטרס לאומי. זה מה שמבטיח שהעובד הזר יישאר תחת עין פקוחה ולא יאבד במרחב הציבורי. כמה מילים על הטיעון הכלכלי, כדי להפריך פה דברים שנאמרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשוב. << דובר_המשך >> אילן בומבך: << דובר_המשך >> כי הטיעון הכלכלי אמור הרי להדיר שינה מעיני אנשי האוצר, שאני מבין שגם יושבים כאן. הרי התאגידים הישראליים מזרימים לקופת המדינה מידי חודש מאות מיליוני שקלים במיסים ישירים, ניכויים במקור, ביטוח לאומי והיטלים. מה יקרה אם אנחנו נאפשר העסקה ישירה בידי חברות זרות? כל הכסף העצום הזה שמממומן מהכספים שלנו, הציבור הישראלי, פשוט יזרום מחוץ לישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה פתאום. << דובר_המשך >> אילן בומבך: << דובר_המשך >> חברות זרות ישתמשו באמנת כפל מס ותכנוני מס, אנחנו מכירים את זה, כדי להקטין את חבות המס שלהם למינימום. והמדינה, למעשה, מסבסדת חברות זרות, מחלישה את הכלכלה המקומית דווקא בתקופה הכי קריטית עכשיו, כשכל שקל של הכנסות ממס זה קריטי. מודל התאגידים מבטיח שהכסף הישראלי יחזור לכלכלה הישראלית. לכן, לסיכום, ממש מילים אחרונות, גבירתי, מה שאנחנו אומרים זה שחשוב לנו מאוד לקבל תשובה עניינית למה לסכן את המדינה בהרפתקה רגולטורית, שאין שום הצדקה לכך, שיש לנו פתרון בטוח ביד. ואמר כאן דני פיין בישיבה הקודמת, שהוא סמנכ"ל כספים בתאגיד סיני, שהכי יעיל מבחינתם זה להביא את העובדים הסיניים מסין לישראל. מה הוא מתעלם? מסוגיית הברחנים, שדווקא נציג ההסתדרות אישר את זה, הדגיש את זה וגם משה נקש מרשות האוכלוסין אישר שזו בעיה. נציג ההסתדרות של עובדי הבניין אמר כאן באותו הנושא, ואני מצטט: "צריך לדון גם בדרך הבאת העובדים הזרים האלה. יש לנו את המנגנון של תאגידי עובדים זרים. יש שם פיקוח על השכר, פיקוח על התנאים, פיקוח על הדירות. בהעסקה ישירה אנחנו רואים בחברת הביצוע הסינית הרבה הרבה הפרות של החוק. מבחינת דיור, מבחינת תשלומי שכר ומבחינת קיפוח זכויות, מה שלא ראינו בהעסקה דרך תאגידי כוח אדם". ולכן מה שאנחנו מבקשים מגבירתי, מהוועדה הנכבדה, לקבל כאן החלטה מחייבת עקרונית, שנוכל לפעול בעניין הזה גם מול הממשלה, מול ועדת המנכ"לים לעובדים זרים, כך שכל גיוס, כל הבאה והעסקה של עובדים זרים לפרויקט המטרו וכל פרויקט תשתית אחר יבוצעו אך ורק באמצעות תאגידי כוח אדם מורשים. אם אנחנו נאפשר העסקה ישירה זה יפתח פתח לכשל שוק ושאסור שיתאפשר מסלול עוקף רגולציה שיחזיר את ענף הבניין עשורים לאחור ויביא לקריסת הפיקוח ולחזרה לימים אפלים. אסור לתת לגחמה של החברות הזרות להביא את העובדים בכוחות עצמם, להחזיר אותנו חצי יובל אחורה וללכת נגד מדיניות מוכחת שכבר עובדת 20 שנה ובעצם ללכת נגד האינטרס הלאומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. גורביץ' שנייה, ואחר כך זוהר יתייחס. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> קודם כל אני מתנצל שאין לי את היכולת הוורבלית ולא הפאתוס של אילן, רחוק מזה. מה לעשות. אבל הנימוקים הכלכליים הם לא נכונים. קודם כל הוא מציג לכם תמונה, שבאמת בחברות הביצוע יש הרבה ברחנים. פה לא מדובר על חברות, אותן חברות ביצוע של אותו מכרז של משרד הבינוי. אנחנו מדברים על חברות ישראליות ביחד עם חברות זרות, שהן לא קשורות לאותו מכרז של חברות ביצוע. ככה זה הוצג בדיוק. הוא אמר בשיתוף פעולה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה כיבוס של הדברים, גורביץ'. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> זה בדיוק האירוע. עכשיו פה זה לא אותן חברות ביצוע של הסינים, אפרופו הברחנים, ואנחנו התרענו על זה פה דרך אגב. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא רק הסינים. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע, רגע. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 40% ברחנים בחברות הביצוע הזרות מול 8% בתאגידים. אתם מבינים מה זה אומר? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע, שנייה, אייל, יש 11 חברות ביצוע. עשר סיניות, אחת תורכית. מהתורכית לא בורחים, מהסינים בורחים, מגיעים לפה והנתונים עלו פה ואנחנו התרענו על הנושא הזה. אבל אל חברו את זה כי זה לא קשור. אתם מערבבים סיפור בסיפור, זה סיפור אחר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מה תשלום המס של חברות הביצוע הסיניות לישראל? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, חכה, אייל. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע. עזוב חברות ביצוע, אני גם - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה אותו הדבר. זה במקום צבע כחול צבעתם את זה באדום. זה אותו הדבר. הכנסתם שותף ישראלי, שגם הוא ייהנה מהחגיגה של ניכוי המס, שיברח לחו"ל. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אני לא צריך להסביר מה שנת"ע יודעים פי מיליון ממני. מדובר בחברות מאוד ייעודיות, שיודעות לעשות את העבודה. זה לא סתם מכרז כלשהו, לא קול קורא. צריך לקחת את זה בחשבון. לכן לערבב ולעשות את הכול שחור לא נכון. פעם שנייה אני מציע, תקראו את דוח ועדת אנדורן. ועדת אנדורן לא מדברת על כל הנושא של שיטת הכבילה בחו"ל. הוועדה התחילה ב-2002, יש שם מחקרים שמתבססים על בנק ישראל, בדיוק ובעיקר על נושא של עלויות ההעסקה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מה יקרה לעובד שלא יהיה מרוצה אבל? עובד שהגיע למטרו והוא לא מרוצה לעבוד אצל שפיר, כי כנראה ששפיר ישמו , מה הוא יעשה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל, הבנו את השאלות. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> רגע, אייל, אמיתית אני אומר, אני לא נגד התאגידים. אני לא אומר את זה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה לא אמרת מילה אחת טובה על התאגידים, אתה רק נגדנו מהבוקר ואתה לא נגד. זה כאילו, זה ללכת עם ולהרגיש בלי. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא, לא. חס וחלילה. במשרד האוצר הצגנו עמדה שצריכה להיות שיטה גם וגם בנושאים לא רק בפרויקט הזה. מה שאומר פה עורך דין בומבך, הוא אומר בוא נעשה תכנון קומוניסטי. בוא אנחנו נגיד איך צריכים לנוע עובדים ואנחנו נתכנן את העובדים. המדינה מתכננת, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוב המדינה לא חושבת כמו עורך דין בומבך. << דובר_המשך >> יצחק גורביץ: << דובר_המשך >> לא, לא. זה מה שהוא אומר, בוא נעשה את זה ככה. למה? כי העובד אם הוא מתפנה – אנחנו נגיד איך הוא מתפנה, מתי הוא מסיים את הפרויקט, מתי הוא עושה. לא, זאת אומרת עד עכשיו מתנהלת, והגענו להישגים שהגענו דרך השוק החופשי. כנראה עשינו טעויות. ועכשיו אומרים לנו: לא, עכשיו אנחנו נגיד לכם בדיוק - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא מה שאומרים, אתה סתם מסובב את זה שוב פעם. הוא אומר: עכשיו עובד לא מרוצה בחברת הביצוע, הוא מיועד למטרו. איך הוא עובר? לאן הוא הולך? אצלנו הוא יכול לבחור 200 תאגידים אחרים. לאן הוא הולך? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא, זה משהו אחר. אייל, הוא אמר: סיים את הפרויקט. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> נכון, סיימו את המקטע המוקדם. נתתם שבע שנים במטרו, לא חמש שנים. מה יעשו איתו? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> נניח שהוא הועסק אצל תאגיד וסיים את הפרויקט. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> רק בתוך המטרו, ואם הוא לא רוצה לעבוד מתחת לאדמה? ואם הוא לא רוצה לעבוד בפינוי פסולת? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אייל, 10,000 עובדים - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מה זה לא מגיע לו? זה כמו שלנו מגיעים עובדים לבניין והוא הולך לעבוד במלונאות כי זה לא מתאים לו. << אורח >> אירנה קזימוב: << אורח >> אבל הוא יודע לאן הוא מגיע. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם לבניין הוא יודע לאן הוא מגיע והוא עדיין בורח כי זו עבודה קשה מדי בשבילו. אז מה יעשו במקרה הזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה נכון. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אייל, 10,000 עובדים סיימו שלב כלשהו בפרויקט וכולם מועסקים על ידי התאגידים. מה תעשה עכשיו? איפה תשים אותם? אלה עובדים שבאו רק למשימה אחת. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו אומרים, שלא צריך שהם יבואו רק למשימה אחת. אתה צריך לתת להם בדיוק את האפשרות הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, ואאיל, בבקשה. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> זאת אומרת שענף הבנייה הולך להישאב אל תוך פרויקט כזה. זו המשמעות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> למה? תיתן לזה הקצאות נוספות, אבל אתה יכול לחלק אותן בין כל הענפים. אתה יכול לתת לו לעבוד בענפים אחרים. אם הוא יסיים את עבודתו במטרו אין לך מה לעשות איתו פה, אבל הוא לא יכול לזוז לשום מקום כי זו הכבילה שאתה מייצר. גם אין לו אפשרות בחירה. אם הוא לא רוצה לעבוד מתחת לאדמה או בקדיחות אז זו העבודה היחידה. אז יגידו שהוא בא - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז שיעזוב. בשביל מה הוא בא? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם לבניין הוא בא בשביל זה. כמה אנשים, צבי, לא מצליחים להחזיק מעמד בתוך הסיפור הזה? אנחנו יודעים, אנחנו מכירים את הגיוסים המפוארים של ה- G to G. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> אם הוא לא רוצה לעבוד בבניין שיתכבד ויעזוב את המדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני מסכים איתך אבל זה לא קורה בפועל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה לא פשוט. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> אפשר לבדוק שזה יקרה. זו צריכה להיות המטרה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הלוואי. << דובר_המשך >> צבי קן תור: << דובר_המשך >> לא להעביר אותו לחקלאות כי זה מעודד ברחנים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הלוואי, אני איתך. הלוואי שזה יקרה אבל זה לא קורה. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> זה מאוד פשוט, ניתן לגרום לזה לקרות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא קורה, אבל, צבי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל, תן ל-ואאיל. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> זה רק עניין של רצון. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> שלום לכולם, אני עורך דין ואאיל עבאדי מהסתדרות עובדי הבניין. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> בגלל שאגף האכיפה של רשות האוכלוסין לא מצליח להתמודד לגייס עובדים לאכיפה, כי המשא ומתן על הסכם העבודה שלהם הוא 11 שנה, שזה לא נותנים להם את הכלים ואומרים להם לייצר את הלבנים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני מסכים איתך שהם צריכים לקבל הרבה יותר, בטח עם הסכומים שאנחנו משלמים. היו צריכים להשאיר בקופה של רשות ההגירה הרבה כסף כדי שמשה ובועז וכל המנהלים האחרים יוכלו לדאוג לעובדים טובים בכמות גדולה. אבל זה לא קורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-8 ביוני - - - << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> בשנה האחרונה אף אחד מכם לא הזכיר את דמי התיווך שגובים מהעובדים בחוץ לארץ, שזה מקור הרשע והפשע. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> עוד פעם, תעניש. אכיפה. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> תאגידים שמביאים עובדים מחו"ל ברוב המקרים אלה עובדים שעבדו בתאגיד ויש להם כישורים והסמכות ולא משלמים דמי תיווך. וזה צריך להיות על השולחן במהלך הדיון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-8 ביוני יש לנו דיון על הברחנים. אוקיי, ואאיל. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> עורך דין ואאיל עבאדי, הסתדרות עובדי הבניין, איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה. אחראי על עובדים זרים ומלווה את העובדים הזרים. בהתחלה הייתי מלווה את הפלסטינים. עכשיו מאוקטובר אני מלווה את העובדים הזרים. ראינו את המצגת, מצגת מאלפת. אנחנו מייחלים ומתפללים ליום שבו ניסע במטרו, באמת. כל הכבוד לכם. אבל, גבירתי, אני רוצה להתייחס לנאומו המאלף של עורך דין בומבך, שהיה גם ראש לשכת עורכי הדין ואני הצבעתי לו, אני מעריץ שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה בטוח שאתה לא מצטער שהצבעת לו? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אם יתמודד עוד פעם אני אצביע לו עוד פעם. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> תודה רבה, היה שווה לי להגיע, ניסים. כיף להגיע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגיע הרבה. לעוד דיונים, כל דיון זה מעניין. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> בכלכלה ובחישובים הכלכליים והמיסים אני לא מבין אז אני לא אתייחס. אני אתייחס רק מהפן של טובת העובדים. גבירתי, אסור להביא את העובדים דרך חברות ביצוע. מה שאנחנו רואים בשטח, אני כנציג ארגון עובדים ובודק את הזכויות של העובדים. לפני שלושה ארבעה חודשים הייתה לנו תלונה של עובד אחד מחברות ביצוע. לקח לנו חודש למצוא אותו, גבירתי. עד שמצאנו אותו. אם התלונה הייתה של עובד מתאגיד, אני פונה לאייל מוסט, העובד שלך, תביא לי אותו או שתקבע לי איתו פגישה, אני רוצה לבוא אליך למשרד. תביא אותו למשרד שלך. אז אני יכול, יש לי כתובת למצוא אותו. בחברות הביצוע אין לנו כתובת, גבירתי. אני הולך בשטח, מסתובב בשטח שם ואני רואה שיש להם בתי משפט משלהם, חוקים משלהם, מחירים משלהם. אני רואה רכב, בתא המטען שלו מלא כסף מזומן והם משלמים את המשכורות בכסף מזומן. אני לא יודע אם הם מתייחסים לחוק הישראלי שחל על יחסי עבודה שלהם או החוק הסיני או החוק התורכי. אני לא מבין גם את השפה שלהם. והעובדים שם אני לא יודע איפה ישנים ואיך ישנים. אצל אייל אני עושה ביקורת כל חודש, הוא נותן לי כתובות של הדירות של העובדים שלו ואני הולך לפקח עליהם. קשה מאוד מאוד לפקח על העובדים. אני רואה את ההעברה הבנקאית של המשכורת של העובדים שלו כל חודש בחודשו. לכן, גבירתי, השיטה של תאגידי העובדים הזרים והבאת עובדים זרים באמצעות התאגידים מאוקטובר עד היום הצליחה. אז אני לא יודע למה לא להמשיך בה. היא הצליחה, הביאו כמויות של עובדים וממשיכים להביא. אני לא יודע להמשיך גם בפרויקט המטרו להביא דרכם. בעניין המומחים, גבירתי, אומנם המומחים למטרו חסרים ולא קיימים במדינת ישראל לפי מה ששמענו, ויש להביא עובדים מומחים ויש להקל גם בהבאתם. אבל יש לנו בקשה אחת מהמטרו. לפחות להצמיד לכל מומחה גם עובד ישראלי שילמד את ההתמחות והמומחיות הזו, על מנת שיהיו לנו גם במדינת ישראל עובדים מומחים שימשיכו הלאה. אם יהיה לנו מטרו בחיפה אז לא נצטרך לעבור את כל המערבולת הזאת עוד הפעם, ויהיו לנו עובדים במדינת ישראל שיקימו מטרו או בחיפה או בבאר שבע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אוקיי. זוהר, אני רוצה שיתייחס. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> יש משהו, גבירתי, אני חייב להתייחס. מילה, אני רוצה לשמוע בסיפור תאגידים, נוכח מה שהוא אמר. אני אם הייתי מעורב אישית בפרויקט מנהרות הכרמל. איך הייתי מעורב? עיריית חיפה פנתה אליי, היה לנו בניין משרדי וביקשו ממני: גבי, אם אפשר, אנחנו צריכים לדאוג לסינים לחדרי מגורים, לא בתי מלון ולא זה. ובאמת לקחנו קומה שלמה וזה. אני שומע כאילו שכל ההליך הזה עכשיו, דוקא בגלל המטרו, אבל שנים מועסקים פה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> איפה תשכן אותם? << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> וגם בכביש 6 עבדו חברות זרות. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> מה חדש? אני לא מבין. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> גם בגדר בעזה עבדו חברות זרות. תמיד עבדו חברות זרות. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לפי הדיון, כאילו אנחנו ממציאים עכשיו משהו חדש עבור המטרו. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אבל הכמות. יש לך 23,000. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אם תחלק אותה על כביש 6, על מנהרות הכרמל, בניית הנמלים – אותו דבר. והם עבדו. אני אומר לכם, זה באלפים, אני זוכר אותם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גבי, אל תספר עובדות. פה זה לא עובדות, פה זה חלומות. עכשיו מדברים על חלומות אז אל תהרוס. מה שנקרא אל תהרוס סיפור טוב עם עובדות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זוהר, בבקשה, אתה יכול להתייחס? ואתה, עורך דין? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> דודו מרשות המטרו. קודם כול, אני חייב לשים על השולחן, מי שיזם ומקדם ומנהל את פרויקט המטרו זו הממשלה, המדינה ולא נת"ע. ולבוא ולהגיד שנת"ע החליטה להכניס במכרזים ככה או ככה או ככה – בסוף נת"ע היא זרוע ביצוע של המדינה ומי שמקדם את הפרויקט ומנהל ומנווט אותו זו המדינה. לכן אל תשליכו על נת"ע. המדינה מקדמת בחודשים האחרונים - - - << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אבל אתה הצגת את המצגת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תן לו להתבטא. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> כמו שאמר זוהר, זה הפרויקט הכי גדול שנעשה וייעשה בעשרות שנים הבאות במדינת ישראל. וכן, הוא ייחודי ושונה משאר הפרויקטים במדינת ישראל. מדובר בפרויקט לאומי, שעוד לא נעשה בארץ. ולפרויקט הזה הולכות להגיע מספר קטן של חברות בינלאומיות. אבל חשוב להגיד, אלה החברות הכי גדולות בעולם, כי רק החברות הכי גדולות בעולם תוכלנה לעשות את הפרויקט הזה. ולכן, בניגוד לכל מה שאמרו פה, ענף בנייה כזה או אחר שיש עשרות ומאות חברות – יש פה מספר מאוד מצומצם של חברות, שבפרקטיקה הנהוגה במכרזים כאלה בעולם – ושוב, זה פרויקט שצריכים כישורים מיוחדים וניסיון מיוחדים לפרויקט מטרו שלא נעשה עד היום במדינת ישראל – ואותן חברות זרות תבאנה את העובדים שלהן. אגב, החלטת הממשלה שהיא כרגע עוד בדיונים, לא חוסמת אפשרות ואפילו קובעות שהבאה בילטרלית זה המועדף, ואם ירצו אותן חברות להביא דרך קבלנים הן גם יוכלו. אבל כן, והמדינה חושבת שזה דבר נכון, גם החברות תבאנה את העובדים שלהן והעובדים שלהן יבצעו את הפרויקט כי להם יש את הידע והניסיון הבינלאומי. אני חייב להגיד עוד דבר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אבל סליחה. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> לא, שנייה, אני לא קטעתי אותך. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אבל הוא מדבר על מומחים. אין לנו ויכוח על זה. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אלה מכרזים שנת"ע מפרסמת, אי אפשר להתעלם מזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, תנו לו. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> שנייה, אני רוצה להגיד, בגלל שזה פרויקט כזה – כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, החל ממשרד התחבורה ומשרד האוצר ורשות האוכלוסין ומשרד העבודה ומשרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה ומשרד הקליטה ומשרד החוץ – כולם נרתמו לדבר הזה. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> כן, אבל נת"ע תפסה שליטה, היא ניסחה את ה-PQ, היא זאת שעשתה את הכול, נת"ע היא מרכזת הכול פה. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> בסוף היא עושה את הדברים האלה, כשמעליה יש ועדה שמאשרת או לא מאשרת את עיקרי המכרז. היא זרוע הביצוע. אנחנו לא נכנס עכשיו, תרצה בעתיד ללכת להליך משפטי, אז אנחנו פה לא בדיון משפטי. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אנחנו רוצים לא להגיע אליו, זה כל הרעיון. אנחנו בשביל זה מנהלים כאן דיון כדי למנוע תקלות וכשלים שעלולים להיות כאן. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> וכל משרדי הממשלה נרתמו ובהחלטה הזו באים לידי ביטוי אותם איזונים נדרשים בין הרצון לקיים את הפרויקט, שהתועלת המשקית התחבורתית והכלכלית שלו נאמדת בעשרות מיליארדים בשנה, כשהפרויקט יהיה, לבין האיזון. ויש הרבה איזונים גם בהגנה על זכויות העובדים. ותאמינו לי, כל גופי הממשלה שמגינים על זכויות העובדים עמדו קלה כחמורה שתהיה אבטחה של העובדים ובראש ובראשונה לא מדובר על חברות שתעסקנה את העובדים, אלה לא חברות קיקיוניות. החברה הבינלאומית מהגדולות במשק, יש להם את המוניטין שלהם, הם לא יפגעו בעובדים שלהם. וככה זה גם נהוג בעולם. זאת הפרקטיקה הנהוגה, שהם באים ועושים את הפרויקט עם העובדים שלהם. ודבר אחרון שאני רוצה להגיד, בסוף בסוף בנושא של הקבלנים, גם היו החלטות ממשלה אחרי אותה החלטה מ-2004 שדיברה על התאגידים, שאיפשרו העסקה ישירה. ולכן זה לא שעשו פה איזה משהו שלא נעשה מעולם. וכמו שאמר האדון הנכבד פה, יש העסקה. אנחנו רוצים לאפשר את כל האופציות שתאפשרנה להביא כמה שיותר עובדים זרים כמה שיותר מהר וגם יגנו עליהם וישמרו עליהם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מי? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> ובשביל זה אפילו משרד האוצר הקציב תקציבים להבטיח את הדברים האלה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אכיפה היום לא קיימת, דודו. היא לא קיימת אז התקציבים שאתם מדברים עליהם לא מגיעים לרשות ההגירה. תשאל את משה כמה כסף הבטיחו לו בשנים האחרונות וכמה הוא קיבל באמת בפועל. לא סתם אין תקנים. תקשיב, אין בינינו ויכוח על נושא המומחים. כשאתה רוצה להביא צוות שיודע להפעיל איזו שהיא מכונה מסוימת והוא מגיע עם הצוות העוטף שלו אף אחד פה בשולחן לא מדבר על זה. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> אלה לא מומחים אלה עובדים מיומנים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יושב פה צבי שהיה אחד ממייסדי פרויקט המטריה של אינטל, הוא יכול להסביר לך איך עשו עם המומחים דרך התאגידים ולא קרה כלום. בסוף למה לא להשתמש במשהו שכבר עובד ומוכח? זה נכון שצריך בתוך רשות ההגירה לתת להם עדיפות: בטיפול במסמכים, בהבאה יותר מהירה. אבל בסוף אתה צריך שמישהו ימלא את המסמכים, אתה צריך שמישהו ידרוש אותם, אתה צריך שמישהו ישכן אותם וילין אותם וידאג להם וישלם להם את המשכורות. אתה שומע מה קורה פה בחברות הזרות ואתם כאילו עוצמים את העיניים ואתם אומרים: זה לא קורה. יושב פה נציג ההסתדרות. בחברות הביצוע הזרות יש הפרות אינסופיות: בזכויות העובדים, בתשלומי השכר שלהם. 40% ברחנים. אתה מבין שעל 10,000 איש שמגיעים למדינת ישראל, 4,000 בורחים, משתכנים פה, לא יוצאים מפה, מקימים פה עסקים, עובדים בשחור, המדינה מפסידה מיליארדים. אז אנחנו לא באים לעצור את המומחים. אנחנו באים לדבר על המסה הקריטית. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אתה לא הקשבת למה שאמרתי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הקשבתי להכול, והמסה הקריטית יכולה לקבל עדיפות בתוך משרדי הממשלה דרך התאגידים. זו דרך המלך שלכם וכמו שאמר אילן בומבך, שמייצג אותנו: אתה הוצאת את המסמך, אתם חתומים עליו. כשאני משתמש בטרמינולוגיה ואני חותם על המסמך בסוף, אני אחראי גם אם הגיבוי שלי מגיע מאחוריי. ככה אני רואה את הדברים. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> אני רוצה להפנות את תשומת הלב של כולם למודל אינטל שהצליח ללא ספק. ויש הבדל בין מומחים ובין עובדים מיומנים. יש כאן הכפלה של המושג. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> נכון. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> החברות הזרות שמביאות לארץ מביאות עובדים מיומנים, לא מומחים. אם הן יביאו מומחים העלויות לנת"ע יעלו פי ארבעה כי הם יצטרכו לשלם מעל 30,000 שקלים לעובד, כי בזמן שהם יכולים להביא עובדים מיומנים שיודעים להפעיל מכונות, יש להם הסמכות בשליש מחיר או משהו כזה. המודל הזה נוסה בהצלחה מירבית בפרויקט אינטל ב- fab 38 שהעסיק אלפי עובדים עם הקצאה לקבלנים ישראליים, עם בחינה ישירה והעסקה דרך חברות שירותי קרקע בארץ. וזה המודל שאפשר ללכת אליו וזה המודל שמאפשר אי תשלום דמי תיווך, אי מתן תשלומי שוחד – שלא דיברו על זה מספיק במדינות המוצא – ויעילות תעסוקתית. וכנגד הברחנים צריך להקצות לאגף האכיפה ברשות האוכלוסין את ה-400 איש של החלטת ממשלת ישראל ממאי 2024 שהם לא מסוגלים לגייס כי לא חותמים איתם על הסכם עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שכר, נכון. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> לא נותנים להם תקציבים. ברגע שזה יהיה לא יהיו ברחנים. לגרש אותם. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אתה יכול לגייס מחוץ לארץ אותם. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> וזה כל אחד, אבל, אתי, אני רוצה לומר, כל אחד ששומע את דודי, כל אחד מאותם 23,500 עובדים זרים הוא מומחה? גם כשאתה שומע את דודו אני מבין שכל הדיון היום מיותר. הוא כבר יודע מה יהיה בהחלטת הממשלה, אז מה התוחלת בדיון? כבר ההחלטה התקבלה כביכול. החלטה איומה, החלטה בעייתית, החלטה בלי תשתית עובדתית. אז מה התוחלת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין לא אושר. << דובר_המשך >> אילן בומבך: << דובר_המשך >> כן, מהדברים שלך מבינים שזו כבר החלטת הממשלה. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אמרתי שכבר כמה חודשים נערכים דיונים. ההחלטה עוד לא הייתה, עוד לא אושרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ההחלטה עוד לא אושרה. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> לא אושרה באופן רשמי אבל בפועל ככה מתנהלים, אז מה? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> אני מכיר שני מצבי עולם: החלטה אושרה או לא אושרה. אני לא מכיר רשמי או לא רשמי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עדיין לא אושרה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל אם יוצאים מסמכים מטעם נת"ע לקבלנים ורשום שם בפירוש העסקה ישירה, אז על מה, אנחנו אנשים בוגרים, בואו לא נעשה צחוק אחד מהשני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים דיון נוסף. ב-11:00 אנחנו צריכים לפנות את האולם כי ב-11:00 מתחילה המליאה. אז נקש, נתקדם איתך בכמה שאלות. 1. אם יש הסכמה לגבי הקמת אגף נוסף וייעודי לפרויקט במנהל עובדים זרים, האם אגף זה יתוקצב ויקבל תקנים חדשים? איך הדבר ייעשה לאור הקושי בגיוס ושימור עובדים ברשות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> טוב, קודם כול, נאמרו פה הרבה דברים. עם חלקם אני מסכים, עם חלקם אני לא מסכים. אני לא אתייחס כי אז עורך דין בומבך, שהוא עורך דין מנוסה ואני לא, יגיד לי: התייחסת לזה אז כל השאר זה בסדר. אז אני אתייחס לשאלות של גבירתי יושבת הראש. קודם כל יש כוונה. בוא נחזור רבע צעד אחורה. זוהר ודודו הציגו פה פרויקט, שכולנו מבינים כמה הוא חשוב לכל המדינה. זה פרויקט משמעותי, אני לא חושב שבהיקפים האלה או בסדר גודל הזה של מה שהוא אמור לתת למדינת ישראל והחשיבות ברורה לכל משרדי הממשלה, וגם לנו ברשות האוכלוסין וההגירה ובמנהל עובדים זרים. במסגרת הדיונים שמתקיימים בתוך הממשלה מנסים לגבש כל מיני מתווים ומנסים לגבש כל מיני זמני טיפול ו-SLA ודרישות שאנחנו ניתן שירות הכי טוב שאפשר, כמו שאנחנו מנסים בכל הפעילות שאנחנו עושים גם בפרויקט הזה. לצורך כך יידרשו משאבים. להגיד לך כרגע איך זה ייראה או מה יהיה בסוף אני עוד לא יודע, כי צריך שההחלטה תתגבש ותהיה סופית, ושנדע ושנהיה מתואמים גם מול משרד האוצר, שאמור לתקצב את הדברים האלה. ולכן אנחנו מבחינתנו נציג מה אנחנו צריכים על מנת לתת את השירות שמבקשים בצורה הכי טובה. אני כן אוסיף לזה, וזה גם נאמר פה, שבלי לקדם את הנושא, וגבירתי יושבת הראש מכירה את זה כי היא עשתה על זה כבר מספר דיונים, בלי לקדם את הנושא של הסכמי השכר לעובדי המנהל שלנו וגם לעובדי מנהל אכיפה יהיה מאוד מאוד קשה לגייס עובדים, גם אם יינתנו תקנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אז צריך לטפל גם בנושא הזה בצורה כמה שיותר דחופה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זו אגב בושה. למה לא יוצא מכתב מהוועדה לשר האוצר, לשאול אותו למה מהאגרות שאנחנו משלמים לא נשאר כסף בקופה של רשות ההגירה? 1.7 מיליארד שקלים שילמנו ב-2025. 10% משנים את המציאות של כולנו וכמובן של העובדים בראשם, אבל גם שלנו כתאגידים. לקבל שירות, לקבל אכיפה. איפה כל הכסף השחור? הרי משרד האוצר לא מסוגל לחשוב שני צעדים קדימה. ישקיע 150 מיליון שקל יקבל מיסים ב-500-600, אבל אין אף אחד שיודע לחשוב ככה. וזה עצוב. אולי צריך לחשוב על זה, אתי, להוציא מכתב. אנחנו גם נחתום עליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה לגבי הנושא של הארכת זמן העבודה של המומחים הזרים הנדרשים לפרויקט מעבר לזמן הקבוע של 63 חודשים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כרגע, אפרת תכף תשלים אותי אם צריך, אבל כרגע יש את חוק הכניסה לישראל ושם מוגדר בדיוק מי יכול להישאר וכמה זמן יכולים להישאר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> יש אפשרויות במקרים מסוימים להשאיר עובדים להישאר יותר מחמש שנים. גם זה אחד מהנושאים שנדון במסגרת כל הדיונים הפנים ממשלתיים לעניין החלטת הממשלה. אבל בגדול יש את הדרך לעשות את זה במקרה הצורך ובמקרים המסוימים שבהם נחשוב שזה נכון עבור הפרויקט ועבור כל הצרכים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה עובד גם היום ההארכה הזאת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש היום למומחים אפשרות להישאר פה מעל חמש שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש. יש ועדה, נכון? << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> בוועדה שממליצה ויש שלושה שרים שמאשרים. כן, יש מסלול כזה גם היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, שאלה נוספת, מי יהיה אחראי על הנפקת רישיון העבודה לעובדים הזרים שיגיעו לצורך הפרויקט כולל המומחים הזרים ובני משפחותיהם? << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אני רק אשלים רגע לגבי הנושא. אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין וההגירה. השלמה לדברים של נקש מהשאלה הקודמת. בכל מה שנוגע ל-63 חודשים, זה נכון שהיום בשגרה יש החלטות פרטניות לגבי מומחים הארכות, כמו שציינתם מעבר ל-63 חודשים. אבל כאן בעצם מבוקש במסגרת הדיונים הפנים ממשלתיים, שלא כל אחד יצטרך. יהיו פה הרי אלפי מומחים כאלה מומחי מטרו, זאת ההערכה של גורמי המקצוע בנת"ע ורשות המטרו. אז מבוקש בעצם ליצור חקיקת משנה מכוח סמכות שר הפנים לפי סעיף 3א' רבתי(ג)(1), להאריך מעבר ל-63 חודשים. אני רק אזכיר וזה עולה, גבירתי יושבת הראש ודאי מכירה את זה, בכמה נושאים וכמה דיונים וכמה ענפים. הסמכות הזאת של שר הפנים שכרגע אין לנו שר פנים מכהן, היא בעצם בשלבי העברה לראש הממשלה, כשבהקשר הזה עברה החלטת ממשלה כבר על העברת הסמכות וזה מחכה לאישור המליאה, שכמו שהבנו, יש פה עוד עניינים שפחות ב-scope שלנו, שכרגע מעכבים את זה. לכן גם אם הייתה עוברת אתמול החלטת ממשלה בנושא מטרו שאומרת לשר הפנים להשתמש בסמכותו, שוב, כל עוד אין שר פנים אין לנו יכולת להפעיל את הסמכות הזאת, אלא אם כן יושלם הליך ההעברה של הסמכות לראש הממשלה. עכשיו, נחזור לשאלה שנשאלה כרגע, למי הסמכות לתת רישיונות עבודה. כמובן, לרשות האוכלוסין וההגירה, לפי חוק הכניסה לישראל, כרגיל. כלומר, כמו בכל ענף, אין משרד ממשלתי אחר שהוא נותן את הרישיונות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל בדיון הקודם משרד החוץ אמרו בוועדה שתהיה להם בעיה - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, זה לא מה ששאלתם אבל אני אתייחס גם לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא. יש שאלה גם נוספת אבל אם אתה רוצה תתייחס. << אורח >> משה נקש: << אורח >> שאלתם מי ייתן את רישיונות העבודה, אפרת ענתה נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, הנפקת הרישיון. << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> רשות האוכלוסין, זאת הסמכות שלנו, אנחנו ניתן את זה. יש איזה שהם, בוא נקרא לזה, שתי שאלות משנה לשאלה הזאת, שלא בדיוק שאלתם. אבל על בני המשפחה, היום זה קורה במנהל אוכלוסין, כי זו אשרה אחרת, זו לא אשרה של עובד זר שאנחנו נותנים, אבל גם הנושא הזה נמצא עדיין בדיונים פנימיים במסגרת איך אנחנו נבנה את כל הנושא הזה של החלטת הממשלה והטיפול בפרויקט הזה. זה אחד. ולגבי הנושא של הזמנת העובדים מחו"ל אז כן, הנושא הזה נדון. אנחנו מכירים את המצוקות של משרד החוץ, ואת המסוגלות או אי המסוגלות של משרד החוץ במקרים האלה לאור הכמויות והעומסים. ואנחנו מנסים למצוא את הפתרונות, שאנחנו נוכל לסייע ולטפל בנושא הזה מישראל, כדי שזה יהיה הרבה יותר יעיל ועד כמה שניתן מהיר גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשיתוף משרד החוץ כמובן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ברור, בוודאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם העובדים הזרים שיעבדו בפרויקט יוכלו לעבור לעבוד בענף אחר? << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשבתם על זה? << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> לא, העובדים יעבדו בענף. כמו כל עובד זר שמגיע לענף מסוים הוא יכול לעבור בין מעסיקים באותו ענף, לא לענפים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. מה עמדתכם לגבי הבאת נהגים זרים לצורך פרויקט המטרו? << דובר_המשך >> משה נקש: << דובר_המשך >> טוב, הנושא הזה של נהגים או בכלל המקצועות זה משהו שעדיין בדיונים במסגרת החלטת הממשלה המתגבשת, אז אני לא יכול להתייחס לזה כרגע. אני גם מניח שמשרד העבודה יש לו מה להגיד בעניין הזה של נהגים זרים. אבל בגדול כל הנושא של מקצועות זה עדיין בדיונים, עדיין לא נסגר. אני מניח שכשתעבור החלטת הממשלה אז כולנו נדע אילו מקצועות יגיעו. אבל בגדול אנחנו חושבים שהעובדים צריכים להגיע בזיקה לפרויקט עצמו ולמטרו עצמו. זו מבחינתנו העמדה אבל. משרד העבודה בטח ירצה להתייחס. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אביבית, אני מפנה לך שאלה: איך המשרד נערך לעבודת העובדים הזרים בהיבטי פיקוח ואכיפה? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אביבית אסרף, משרד העבודה. באמת הסוגייה כמו שכולם הציגו, כמו שנת"ע הציגה, נבחנה בין יתר המשרדים גם במשרד העבודה. בהחלט יש פה שאלות של פיקוח גם בהיבטים של זכויות עובדים וגם בהיבטים של בטיחות. מדובר פה בפרויקט עצום בגודלו וגם בהיבטי הבטיחות שלו. ברמת העיקרון, כרגע מבחינת משרד העבודה יש איזה שהוא שיח גם עם האוצר כדי לתקצב מפקחים בהיבט של בטיחות בעבודה בשביל הפרויקט הזה, כי מאוד ברור לנו וברור גם לכל הנוגעים שנדרשת פה הגדלה של תקני פיקוח בהיבטים של בטיחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה נוספת: מה עמדת המשרד למכסה נפרדת לעובדים זרים לפרויקט המטרו, שתהיה נפרדת מהמכסה הכללית? דנתם בזה? << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> קודם כל זה לא רק עמדת משרד העבודה, זו עמדת כל המשרדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, אבל העמדה שלכם? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני אחלק את זה ככה, הדברים האלה עוד נדונים אני יודע שיש איזה שהוא שיח האם זה יהיה בתוך המכסה, זה יהיה מעבר, יגדילו את המכסה ויכניסו את המטרו? יש שיח מאוד מאוד רחב סביב הדבר הזה. מה שאני כן רוצה לציין בהיבט הזה, בין אם המכסה תהיה נפרדת ובין אם היא תהיה חלק, אנחנו נצרך תקני פיקוח לדבר הזה, כי ברור שאנחנו לא נרצה לא לפגוע בזכויות העובדים שיגיעו ולא בבטיחות שלהם. אז כמו שאמרתי, בהיבטי בטיחות זה כבר נדון כי לא היה תקצוב לתקני בטיחות. ובהנחה ותוגדל המכסה הכוללת מעבר ל-3.3% של העובדים זרים אז יידרשו גם תקנים למנהל אסדרה ואכיפה לצורך פיקוח ואכיפה של זכויות העובדים. כי כרגע אם זה בתוך מסגרת ה-330 משרד העבודה קיבל תקני פיקוח עבור אכיפת זכויות. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מה רמת האכיפה היום בחברות הביצוע הזרות של הפקחים שלכם? כמה ביקורות נעשו? יודעים להגיד? << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> אני יודעת, אין לי כרגע את הנתונים. אני הצגתי אותם באחד הדיונים הקודמים. אם אני לא טועה נעשות שתי ביקורות בשנה בכל חברת ביצוע. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בהתאם להחלטת הממשלה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כן, זה בהתאם לבג"צ או להחלטת ממשלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם במגורים וגם ב- - -. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> שתי ביקורות לכל חברה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 20 ביקורים כאילו סך הכול. יש עשר, זה הסך הכול. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני לא חושבת שיש פיקוח בכל תאגיד כל שנה. << דובר_המשך >> אייל מוסט: << דובר_המשך >> ברור, מה. אני יכול להגיד לך, יש לנו הרבה פניות של תאגידים. מפקחים מרגישים הרבה יותר בנוח עם התאגידים. בסוף אנחנו שוב פעם חוזרים ל - - - << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> הדיון הוא פה לא על חברות ביצוע וכרגע הנתונים לא לפניי, אני לא רוצה להגיד דברים שהם לא מדויקים. יש ביקורות ויש נתונים ואפשר להציג אותם במידה והוועדה תדרוש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. שאלה למשרד המשפטים: מה העמדה שלכם למכסה נפרדת לעובדי פרויקט המטרו ושתהיה נפרדת מהמכסה הכללית הקבועה של כלל העובדים הזרים? תתייחסי בבקשה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> סמדר פרידמן, משרד המשפטים. גם כאן, כפי שנגעה אביבית, זו שאלה שהיא באמת נדונה כרגע במסגרת ממשלתית, בטרם הצעת מחליטים בנושא. כן אני אגיד שהפרויקט של המטרו, כמו שנאמר כאן, הוא באמת פרויקט רחב, ייחודי, הוא נמצא כרגע בדיונים בין משרדי הממשלה. כאשר אנחנו נבחן את הדברים, זה כמובן יהיה ביחס להחלטת ממשלה 1752 שדיברה על המכסה הכללית ונגעה בה. אז זה כמובן יהיה ביחס ובמקביל. אבל אנחנו בוחנים את הדברים ואת כל הטיעונים שעלו כאן גם קודם, ביחד עם כלל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה וביחד עם רשות המטרו, בשיתוף פעולה, ותוך לקיחה בחשבון של כלל הגורמים והטיעונים שעולים מכאן ומכאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. משרד האוצר, אפשר להפנות שאלה? את יכולה בבקשה להגיב לטענת עורך דין בומבך, שהעסקה ישירה על ידי הקבוצות הזרות שיגיעו לפרויקט תגרום להוצאת כספים לחו"ל, במקום שהכספים יגיעו לקופת המדינה על ידי העסקה של התאגידים הישראליים? << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> אנחנו נתייחס לזה. לימור פוליאנסקי, אגף תקציבים. כפי שצוין, אנחנו נמצאים בתהליך פנים ממשלתי, שכולל גם מפגש עם גופים שונים, בשביל להבין מה הצרכים ומה נדרש על מנת שפרויקט המטרו יקרה. כמו שנאמר פה בפתח הדיון, מדובר בפרויקט הגדול ביותר שאמור לשפר את החיים של מיליוני אנשים שלא יעמדו בפקקים. ואנחנו רוצים שהוא יקרה. ושהוא יקרה בקבועי זמנים טובים ושזה יתנהל בצורה הטובה ביותר, ולכן אנחנו עושים את הדיונים האלה. גם פה בכנסת, בדיון בוועדה וגם פנים ממשלה. מבחינת הכספים והתקציב, האומדן של הפרויקט הוא בהיקפים גבוהים מאוד, הוא נקבע בחוק, הוא 150 מיליארד. והשלב הראשון של המכרזים שעליהם גם נת"ע דיברו, הוא שלב של עשרות מיליארדים. והחברות שבעצם יזכו במכרזים יהיו קונסורציומים. כלומר, זו לא תהיה רק חברה זרה, זאת תהיה גם חברה ישראלית. העובדים בלאו הכי חלקם יהיו עובדים זרים. אם היינו אם היינו יכולים להיות במצב שרק עובדים ישראליים היו יכולים לבצע את העבודה, לא היינו נדרשים לדיונים האלה. לכן אני חושבת שזו הסוגייה, ומה שאנחנו מתמקדים בו כרגע זה לאפשר את המצב שהפרויקט יקרה, שהוא יקרה בצורה הטובה ביותר בעניין העובדים הזרים, שזכויותיהם ישמרו, ושהם אכן יגיעו, ושלא נהיה במצב שהפרויקט לא קורה כי יש מחסור. ולכן יש שיח של המשרדים השונים, וגם עם הגופים השונים, וגם נת"ע כמו שזוהר ציין בתחילת הדיון, מקיימת שיח נרחב גם עם גופים חוץ ממשלתיים על מנת להבין איך אפשר לעשות את זה. לכן זה מבחינתנו המוקד כרגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם בכוונתכם לתקצב את תקני הפיקוח לרשות האוכלוסין? << דובר_המשך >> לימור פוליאנסקי: << דובר_המשך >> הדברים נמצאים בדיון, על מנת להבין מה הצרכים של המשרדים השונים והגופים השונים, ואנחנו בוחנים איך אפשר לתת לכך מענה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש לי שאלה. רק שאלה קטנה לדודו. הייתי בכנס, שמעתי אתכם מדברים על לוחות זמנים. אמרתם שתעמדו בזמנים. בינתיים אין החלטת ממשלה. כל משרד שדיבר פה דיבר פה על מה הוא רוצה, עוד אין לו שקל בשביל לבצע את זה. חסר נהגים, חסר משאיות. הכול חסר כאילו, אז זה נראה שוב, אתה יודע, עוד פעם ישראבלוף מספר שתיים, זה ייקח 200 שנה. העיקר שאת העובדים קודם כל מחליטים החלטות מאוד חשובות. איך תעמדו בזמנים פה? אנחנו יושבים פה בוועדות כבר ארבע חמש שנים, אנחנו מכירים את לוחות הזמנים של הממשלה. עכשיו גם בטח שמתפרקת, עד שהיא תקום, עד ששמאלה ימינה. מתי תקבלו החלטות? אין פה שום החלטה סגורה לפי מה שאתם אומרים, הצעת המחליטים עוד לא התקבלה על ידי המשרדים, אין תקציב לשום דבר. גם ענית מאוד יפה, אבל בואו נשאל, ניקח את הפרויקט של חברות הביצוע הזרות, שגם להן יש שותפים ישראליים, כמה מיסים הם משלמים מול תאגיד. בואו נעשה בדיקה לדיון הבא. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> סליחה, אבל אין קשר, אייל. << דובר_המשך >> אייל מוסט: << דובר_המשך >> בטח שיש קשר. אנחנו רוצים שהכסף יישאר במדינת ישראל, שהכסף הזה לא ייצא החוצה. אתה צריך אותו. אתה הגעת מהצבא ואתה איש מספרים, אנחנו צריכים את הכסף. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אבל אין קשר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אם יש לך אופציה, שהכסף הזה והוא ינוהל על ידי חברות ישראליות וקופת המדינה תרוויח ממנו 100% זה הכיוון שהממשלה צריכה לדחוף אליו, גם אם התאחדות הקבלנים לא אוהבת את הגישה הזאת. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא קשור. << דובר_המשך >> אייל מוסט: << דובר_המשך >> זה קשור מאוד. ציטטת משהו אז אני אצטט לך משהו מוועדת אנדורן. ועדת אנדורן קמה בעיקר על הסדר הכבילה. הסדר הכבילה. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> לא נכון. אייל, לא. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה שתגיד לא - לא הופך את זה ללא נכון, איציק. אנחנו יודעים שהנתונים שלי ושלך שונים. יש מישהו שכנראה קצת טועה בנתונים. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אבל אין קשר גם. << דובר_המשך >> אייל מוסט: << דובר_המשך >> יש קשר. אנחנו רוצים שכל שקל שיורווח מהמטרו יישאר במדינת ישראל. על ידי חברות ישראליות, על ידי חברות ביצוע ישראליות. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני רוצה לומר במילה, אתי, רק משפט אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אילן רוצה משפט. תן לאילן. << אורח >> יצחק גורביץ: << אורח >> אין בעיה, אבל זה אומר שהעובד הזר לא ייקח את המשכורת החוצה. אתה תשאיר את המשכורת של העובד פה. לא תצא החוצה המשכורת. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל הוא גם מבזבז פה. אבל כשאתה מביא חברת ביצוע שעושה הסדרי מיסים ולוקחת את הרווחים הגדולים ולא משלמת אגרות כמו התאגידים, אז להגיד שזה אותו דבר זה לזרות חול בעיני אנשים. חברת הביצוע הזרה מבריחה את הרווח שלה ממדינת ישראל ולא משקיעה אותו כמונו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אילן, בבקשה. << אורח >> אילן בומבך: << אורח >> אני רק רוצה לומר, גבירתי ראש הוועדה, ששאלת שאלה מאוד חשובה את נציגת משרד האוצר על בריחת כספי המיסים לחו"ל. אני שמעתי מה שאמרה נציגת המשרד, לשאלה שלך היא לא ענתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אילן בומבך: << דובר_המשך >> שאלה מאוד חשובה, ולא תשובה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אני חייב, אני אמרתי בארבע עיניים שאלתי את אילן: תגיד לי, ב-1948, אם היו מתנהלים ככה משרדי הממשלה הייתה קמה המדינה? זה פשוט לא יאומן, שאנחנו מדברים על פרויקט, אדוני, אתם משקיעים צוותים, הכול - ועדיין אין החלטה כממשלה? אז מה, לאן אנחנו הולכים כולם? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זוהר, אני רוצה להפנות אליך שאלה לפני שנועלים את הדיון: האם תהיו מוכנים לשבת עם נציגי התאגידים ולהגיע לפשרה בנוגע להבאת העובדים? << אורח >>זוהר זולר:<< אורח >> רק תיקון. הייתה פה סתירה. קודם כל, אנחנו פוגשים את כולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ראינו, לפי המצגת, ראינו שאתם פוגשים. << אורח >>זוהר זולר:<< אורח >> אנחנו פוגשים את כולם, גם מר בומבך ציין את זה בדברים שלו. אנחנו פוגשים את כולם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> נפגשתם עם התאגידים? << אורח >> זוהר זולר: << אורח >> גם עם תאגידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל קיבלתם החלטות? לא החלטתם, נפגשתם. << אורח >> זוהר זולר: << אורח >> קודם כול, להיפגש, להקשיב, לראות את מה אנחנו יכולים לאמץ ומה פחות מתאים לפרויקט הנוכחי, כמו שאנחנו מבינים אותו. אז הפגישות, הדלת שלנו לא פתוחה סתם. אנחנו רוצים להקשיב, אנחנו רוצים לשמוע, ואנחנו רוצים ליישם את כל מה שנכון לפרויקט, מבחינתנו, להחלטת בסופו של עניין. החלטת משרדי הממשלה וממשלה, כמובן. אז זה תהליך שוטף. הוא קיים, הוא מתקיים, הוא יתקיים לעתיד, גם אחרי החלטת ממשלה, אנחנו נראה. כמו שאמר דודו, אנחנו לא חוסמים שום דבר. אנחנו רק מאפשרים את כל הפתרונות כדי ליישם את הפרויקט שלנו, גם מול תאגידים, גם מול הבאה הישירה, לא או או, גם וגם מהבחינה הזו. וכדי לעשות את זה נכון, בוודאי שאנחנו מזמינים את כולם לשבת ולשוחח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. ועדת מנכ"לים, אתה יכול בבקשה להתייחס למה שנאמר פה? האם קיימתם דיונים אצלכם בוועדה? << אורח >>אור יצחקי:<< אורח >> אור יצחקי, משרד ראש הממשלה. כמו שאמרנו גם בדיון הקודם, הצוות המכין של ועדת המנכ"לים החליט שלאור הייחודיות של הפרויקט והחשיבות שלו בכל מה שקשור לעובדים זרים, כל נושאי העסקה, הסוגיות, המכסות, יועברו ויפתרו באמצעות החלטת הממשלה, שעליה עומלים כרגע כל הצדדים, כמו שנאמר כאן. הוועדה לא קיימה על זה דיון, הוועדה כמובן מודעת לזה, ואנחנו מחכים להחלטת הממשלה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> איך אתה מסביר, זה פרויקט לאומי שמשרד התחבורה מוביל אותו, נכון? איך ראיתי את כל המנכ"לים של משרדי הממשלה מופיעים פה בדיונים למעט מלכת משרד התחבורה? תגידו, אנחנו ביקום אחר? מה הולך פה? << אורח >>אור יצחקי:<< אורח >> אני לא ממשרד התחבורה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא אתה, איפה מנכ"ל משרד התחבורה? למה הוא לא בדיונים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, אני רוצה להפנות שאלה למשרדי הממשלה: מה מעכב את החלטת הממשלה? אתם יכולים להשיב? למה היא תקועה עדיין? << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> שום דבר לא מעכב. מאחר וזו החלטה מאוד מאוד מורכבת, שיש שמה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, היה גם דוח מבקר המדינה. נכון? יצא דוח מבקר המדינה לעניין המטרו. << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> דוח מבקר המדינה דיבר על הצורך ועל זה שצריך להיערך. מכיוון שמדובר בפרויקט מורכב בסדר גודל אחר, יש המון סוגיות שצריכות לקבל מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מתי זה יהיה? אחרי? << דובר_המשך >> לימור פוליאנסקי: << דובר_המשך >> אנחנו מאוד מקווים שבשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרי אמורה להתפזר הכנסת, ואם זה יהיה אחרי כינונה של הממשלה הבאה? את חושבת? << דובר_המשך >> לימור פוליאנסקי: << דובר_המשך >> אנחנו מאוד מקווים שלא. << אורח >> דוד קובסינאנו: << אורח >> לא, לא, זה יהיה בממשלה הזו. << דובר_המשך >> לימור פוליאנסקי: << דובר_המשך >> אנחנו מאוד משתדלים ופועלים למען כך. ומכיוון שמדובר בנושא מורכב ואנחנו רואים את זה גם פה, יש עוד דברים בין הממשלה שצריך לפתור כדי להבטיח גם את הסוגיות של זכויות העובדים, יוכלו לעשות הערות ולכן - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו לאורך כל הדרך. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אז למה זה לא יעכב את הוצאת המכרזים על ידי נת"ע לחברות המקומיות? << אורח >> לימור פוליאנסקי: << אורח >> זה לא צפוי לעכב והשאיפה שלנו שבשבועות הקרובים ההחלטה הזאת תוכל לעלות לממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אביבית, בבקשה, את יכולה לתת לנו את העמדה שלכם לגבי הבאת נהגים זרים לפרויקט? עדיין לא קיבלנו את ההתייחסות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כמו שמשה אמר קודם, כל הנושא של רשימת המקצועות שנמצאות בפנים עדיין נמצאות בשיח בין המשרדים. ההחלטה עדיין לא חלוטה וגמורה. היו שם הרבה מקצועות שהיה לנו שיח, בין אם זה מקצועות ברישוי, כל הדברים האלה. אנחנו מנסים למצוא פתרונות, לראות מה קורה באמת במצב התעסוקה במדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה את צופה? מתי זה יסתיים? << אורח >>אביבית אסרף:<< אורח >> זה לא תלוי רק בי. אנחנו אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש לכם צוות בין משרדי, לא? << דובר_המשך >> אביבית אסרף: << דובר_המשך >> טיוטת החלטת הממשלה הוגשה למגוון של משרדים רלוונטיים, לכל הנוגעים בדבר. סליחה שאני מדברת בשם נת"ע, אבל נעשו שיחות עם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נת"ע? רשות המטרו. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> סליחה, נעשו שיחות עם רשות המטרו, נעשו דיונים עם כל משרד לגבי הצרכים והקשיים הספציפיים. ונעשו שיחות כוללות עם כלל המשרדים. הדברים עוד נדונים, זה עדיין לא סגור. אני מניחה שדעתנו תתבטא במסגרת ההחלטה בסופו של דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. שירות התעסוקה רוצה לומר כמה דברים? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> כן, משה יפרח, סמנכ"ל שירות התעסוקה. מטבע הדברים, הדיון פה הוא יותר על עובדים הזרים, על צורת העסקה, ישירה, או דרך תאגידים, אז אני לא אכנס לזה. אני כן מבקש, שמעתי פה דברים שיכולים מאוד לעזור לנו לעזור לעובדים ישראליים, אם זה בחיבור של עובדים ישראליים מתמחים לעובדים מומחים. דובר פה גם על הכשרות מקצועיות עתידיות שרוצים לעשות עבור עובדים ישראליים. אנחנו רוצים להיות שותפים לנושא הזה. באופן כללי גם אנחנו גם נשמח לסייע בעובדים ישראליים. הם מכירים את דעתנו ואת עמדתנו. יש אתגר לגייס עובדים ישראליים, בכל הענפים היום, לא רק בענף הבנייה, אבל עדיין יש אפשרות לגייס עובדים דרכינו, עובדים ישראליים. אז, בבקשה, שנהיה מחוברים גם לתהליך הזה. << אורח >>גבי בן הרוש:<< אורח >> תסביר לי איך. אתם מבזבזים מיליונים על פרסומים באוטובוסים ובמדיה. נהגי האוטובוסים, מענק, 100,000 שקל, בואו. הם לא עומדים בתור, וכבר שלוש שנים ואתם מפרסמים את זה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אז ידידי, גבי, דיברנו גם בדיון קודם. קודם כל, אנחנו לא מפרסמים באוטובוסים על מענקים, זה לא אנחנו. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> משרד התחבורה. << דובר_המשך >> משה יפרח: << דובר_המשך >> אבל מנתונים שהצגתי בוועדות קודמות, ואני לא אחזור כרגע על הנתונים, גם שירות התעסוקה מצליח לגייס לא מעט עובדים, כולל נהגי אוטובוסים, כולל נהגי משאיות. ברור שזה לא ייתן מענה לכל מה שצריך היום ובטח לא לפרויקט החדש, אבל עדיין בסופו של דבר, לשמחתנו ולצערנו, אחוז האבטלה במדינת ישראל הוא אחוז מאוד נמוך. וכמובן בשוק מהודק כזה קשה לגייס עובדים. אנחנו לא מתעלמים מהבעיה ולכן אנחנו לא מתנגדים להבאה של עובדים זרים על פי הכללים, אבל יחד עם זאת אנחנו גם צריכים לגייס עובדים ישראליים. יש עדיין אזרחים ישראלים שרוצים לעבוד וזה התפקיד שלנו ומחויבות שלנו ואנחנו נסייע ככל שנצטרך. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אתם מתעלמים שהאוכלוסייה גדלה כמעט ל-11 מיליון והתעשייה, הכול התפתח במדינה. והשירותים - אין מי שייתן אותם. מזה אתם מתעלמים וזה תהליך של כמה שנים, עוד לפני הפלסטינים בכלל, לפני כל שקמה הוועדה הזו. הלא היא הוקמה בגלל הסגר ובגלל ש- - - . אני מדבר שנים על הנושא הזה וזה עולה הון עתק. עצם מה שאמרתי בפתיח. 50-60 אוניות זה 50 מיליון שקלים ביום נזק. יש את זה בוועדת המחקר של הכנסת, הנתונים האלה. ישבנו בוועדות הכלכלה, יוקר המחיה. חבר'ה, זה הכול נוגע בהכול ואתם מדברים איתי ככה ב-easy, תהיה החלטת ממשלה. אז מה אנחנו עושים? אנחנו מדברים פה בנדמה לי? << דובר_המשך >> משה יפרח: << דובר_המשך >> גבי, אין ויכוח בינינו, אתה אולי מתבלבל בכתובת. אנחנו שירות התעסוקה. אני מתייחס לעמדת שירות התעסוקה ולא למשרדים אחרים והתפקיד שלנו זה לעזור לעובדים ישראלים, ודיברנו בעבר ואנחנו ניתן מענה ככל שניתן. אנחנו שירות התעסוקה מכירים ומודעים למצוקה של היום של עסקת עובדים במדינת ישראל, ולכן העמדה שלנו - בניגוד לבעבר שלא לאשר להביא עובדים זרים בענפים מסוימים - היום אנחנו יודעים שאין אפשרות להסתמך רק על עובדים זרים. יחד עם זאת, כמו שאמרתי, אנחנו רוצים לתת מענה גם לאזרחי מדינת ישראל כחלק מהפרויקט החשוב הזה אנחנו רוצים להיות שותפים, זה הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אביתר, בבקשה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> תודה רבה לדיון המעקב הזה, גבירתי יושבת הראש. אביתר חנן מההסתדרות, ראש תחום מדיניות ואסטרטגיה. קודם כל אני אגיד, אנחנו היינו בפגישה לפני מספר שבועות בנת"ע. הוצג בפנינו המתווה שהולך להיות לגבי עובדים זרים. בין היתר שאמרו לנו שגם הולכים להגדיל את יכולת אכיפה גם של נת"ע וגם של משרדי הממשלה האחרים וכולי. אבל בסוגריים אני אתן את זה שאמרו לנו, שבוא נגיד זה היה סוג של פגישת עדכון. זו לא הייתה פגישת שמיעה. אמרו: "החלטת הממשלה די סגורה. זהו, אנחנו מעדכנים אתכם שזה מה שצפוי להיות". וכל ההערות שבאנו ונתנו היו, בוא נגיד, הן נתקלו בחומה שלא היה אפשר באמת לבוא ולשנות ולשפר אותה. אנחנו התרשמנו מאוד. אני קודם כל, אני אגע בצד של הפירגון. התרשמנו מאוד מהעבודה המקצועית שהם עשו, גם לגבי הכשרת עובדים ובאמת שמירת הידע והמקצועיות גם אחר כך. ואנחנו גם נבוא ונשתף פעולה גם בעתיד בנושאים האלה. אני רוצה לגעת במספר דברים, מספר סוגיות. נגע קודם איציק גורביץ' לגבי ועדת אנדורן. אז אני אדגיש, זה נמצא גם בדיוק מולי, שהוועדה לא רק דיברה על ייקור עלויות של עובדים זרים אלא היא אמרה שבעצם ההעסקה הישירה במידה רבה גרמה לזה שעובדים נפגעו בזכויות שלהם, ובגלל שהם לא עמדו על שלהם אז בעצם עלויות ההעסקה היו מאוד נמוכות מה שדחק את הישראלים החוצה. ואז בין היתר, הוחלט להקים תאגידי כוח אדם כדי לבוא ולשמור על הזכויות של העובדים הזרים ובעצם שתהיה תחרות הוגנת בין העובדים הזרים לבין העובדים הישראלים. אז זה להעמיד את הדברים על דיוקם. לגבי סוגיית הנהגים שזו סוגיה שכל פעם עולה בכל מיני דיונים שונים, אני אגיד שלפני חודש וחצי בערך הוצגה רפורמה, שעתידה להיות במרב"ד ולצערי עדיין לא התקבלה החלטת הממשלה בנושא. אני הצעתי בדיונים קודמים בציניות, אבל עכשיו אני אומר את זה בשיא הרצינות: אם יש היום יותר מ-20 אלף עובדים שמחכים לבדיקות במרב"ד אז אולי באמת שווה שלקראת המטרו המדינה תקצה סכום מסוים להטיס את אותם עובדים לבדיקות בחו"ל, כמו שמקבלים את העובדים הזרים האלה, ואז יהיו לנו נהגים נוספים שיוכלו לבוא ולעבוד במטרו. לא ייתכן מצב כזה שיש יותר מ-20 אלף שממתינים לבדיקות רפואיות פה בארץ, ואז במסלול עוקף יביא עובדים זרים בבדיקות שעברו בחו"ל. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> ה-20 אלף זה נהגים עם רכבים פרטיים, לא מסב - - - נהגים מקצועיים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> זה לא נכון. זה שאתה תגיד את זה כמה פעמים זה לא נכון. בדיונים בוועדות הקודמות יש פרוטוקולים. יש כ-20 אלף עובדים ישראלים שממתינים לרישיון רכב כבד, גם אוטובוסים וגם נהגי משאיות. וצריך לפתור את הסוגייה הזאת במקום לתת כל פעם פלסטרים להביא עובדים זרים. הפתרון של עובדים זרים הוא פתרון רק אחרי מיצוי של עובדים ישראלים. לצערי, אנחנו עדיין לא שם. תודה רבה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני חייב להגיד לך משהו שמאוד מפריע לי. כל הדיון, מול כל מי שאומר משהו את צוחקת. גם אם את לא מסכימה בדברים שלנו אז זה קצת מזלזל. גם שאני מדבר עם דודו את מחייכת, צוחקת. << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >> אין לי מושג מה היא אמרה, אני ממש לא - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אבל את רואה שבאמת מדבר, זה לא פעם ראשונה. מתחילת הדיון כל מי שאומר משהו. אני לא אמרתי שהיא דיברה עליו. אמרתי שזה לא מכבד. את רואה אותי יושב וצוחק בטלפון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מסכמת את הדיון. סליחה, סליחה, אני רוצה לסכם את הדיון. 1. הוועדה מודה לנת"ע ולרשות המטרו על הסקירה והעבודה המקצועית. 2. הוועדה תקיים דיון בנושא בחינת העלאת המכסה הכללית של העובדים הזרים בכלל הענפים, ובפרט על מכסת העובדים הזרים שייתכן ותהיה נפרדת מהמכסה הכללית. 3. הוועדה מבקשת מנת"ע ומרשות המטרו להיפגש עם שירות התעסוקה לסייע בגיוס עובדים ישראלים. 4. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הדיונים המתקיימים בממשלה ותקיים ישיבת מעקב בהתאם להתפתחויות. 5. הוועדה מבקשת מרשות המטרו ומנת"ע להיפגש עם נציגי התאגידים בהקדם, כדי לשמוע את עמדתם ולנסות להגיע לפשרה בעניין הבאת העובדים. 6. הוועדה מבקשת מנת"ע ומרשות המטרו עדכון על אישור החלטת הממשלה. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:54. << סיום >>