פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 37 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) יום שני, ב' בסיון התשפ"ו (18 במאי 2026), שעה 10:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 (מ/1898) << הצח >> המשך דיון בנושאי הישיבה מיום ראשון פרק ט"ז – סימן ג': הוראות מעבר דיון בתיקונים ושינויים מוצעים מטעם משרד התקשורת לפרקים הבאים: פרק ט' סעיפים 97 עד 107 ו־71, 72 פרק ב' סעיף 8 פרק ח' סעיף 95 פרק י' סעיפים 108, 109 נכחו: חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר מירב בן ארי איתן גינזבורג סימון דוידסון שלי טל מירון אבי מעוז יבגני סובה חברי הכנסת: ולדימיר בליאק רון כץ נאור שירי מוזמנים: שר התקשורת שלמה קרעי אלעד מקדסי – מנכ"ל משרד התקשורת אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת זיו גלעדי – עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת אריאל שטיינר – ראש מטה מנכ"ל משרד התקשורת עדי ליברוס – עו"ד, ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שולמית סקעת – סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מיכל פליישר – עו"ד, סמנכ"לית רגולציה, הוט, מערכות תקשורת רז ניזרי – עו"ד, הוט, מערכות תקשורת עופר ויסוקר – עו"ד, סמנכ"ל ייעוץ משפטי ורגולציה, YES מודי שרפסקי – מנהל אגף רגולציה, YES אילה מזרחי – עו"ד, מנהלת אגף רגולציה ופרויקטים, כאן - תאגיד השידור הישראלי דבורה קמחי – עו"ד, יועצת משפטית, ערוץ 10 נועה גבע – שדלנית, עו"ד, ערוץ הספורט בעז אקרמן – שדלן ציבורי, לובי 99 מיטל נעים כוכב – עו"ד, יועצת משפטית, קבוצת התקשורת RGE אבי בן הלל – מנכ"ל שח"ם, ארגון השחקנים והשחקניות אסף גרינבאום – עו"ד, שידורי רשת וקשת נגה רובינשטיין – עו"ד, שידורי רשת וקשת ליעד גיל-הר – מנהל מחלקת רגולציה, שידורי קשת יונתן בייסקי – מנהל תחום בכיר פרויקטים, מועצת הכבלים והלוויין אלירן אליה – יושב-ראש איגוד הבימאיות והבימאים ליאור תמאם – איגוד התסריטאים מירב אתרוג בר – מנכ"ל איגוד הבמאיות והבמאים עמוס נוימן – מנכ"ל תל"י, חברת תמלוגים צביקה גוטליב – אחראי יצירה מקורית, איגוד המפיקים, קולנוע וטלוויזיה עינת דוידסון – עו"ד, סמנכ"ל משפטי ורגולציה, ענני תקשורת ענת סרגוסטי – אחראית חופש העיתונות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות הרן לבאות – יועץ למינהלת הליגות בכדורגל רונן ריינגולד – עו"ד, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם בן ציון סיקורה – מכון זולת לשוויון וזכויות אדם ייעוץ משפטי: פנחס גורט נעמה מנחמי מצדה מצלאוי דוד מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר טוב. הישיבה נפתחת. אנחנו חוזרים לסיום תיקוני נוסח פרק ד'. אני אאפשר לצוות היועצים המשפטיים ואבקש בקצרה לתת את טיעוני הנוסח שלהם ולאחר מכן נעבור לפרק ה'. השאיפה שלי היא לסיים היום גם את תיקוני נוסח פרק ה' וגם את פרק ו'. אני חייבת לומר לגבי מה שהיה אתמול שבגלל השעה המאוחרת, בגלל האינטנסיביות די רופפתי כאן את תיקוני הנוסח ואני חוזרת להבהיר איך מבחינתי תיקוני הנוסח צריכים להיראות. אין דיון, לא כולם צריכים להרים ידיים, לא כולם צריכים לדבר, הנושא נדון, הנושא נדון בהרחבה, הדעות נשמעו. תיקוני נוסח זה מה שהם, זו ההחלטה הסופית. לכן רק אם יהיו שאלות קריטיות של הבנה או טענה שלא נאמרה בדיונים עצמם, אני אאפשר מאוד מאוד בקצרה. דיוני הנוסח צריכים להיות כפי שהם – הקראה וכמעט זה הכול. שלי טל מירון, בבקשה, שלוש דקות ומתחילים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מרגישה כאילו אנחנו עוד אתמול בלילה כך שאני לא כל כך יודעת מה יש לי לחדש. אני רק אגיד שאנחנו ממשיכים אבל כמובן שבכל סעיף בו יש דברים שלא דנו בהם, שיניתם, עשיתם ואנחנו צריכים לדון בהם, בוודאי שנדון בהם. אין שאלה בכלל. אנחנו נעמוד על זה מול הייעוץ המשפטי לכנסת אני ארצה שתתייחסו בבקשה, כי זה חשוב לך באופן אישי בנושא של היוצרים, לשינוי שעכשיו כולם זעירים, עד שני מיליארד, איך זה משפיע על הפקות המקור. תסבירו. אנחנו רוצים להבין את זה לעומק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגיע. ייעץ משפטי, בבקשה הערותיכם לגבי תיקוני נוסח פרק ד'. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי נקרא לזה סעיף 56. אמרנו שאין צורך לקרוא לזה פרק ד'. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נסכם שזה פרק ד' ו-ה' מאוחדים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שם הפרק הוא פרק ה', חובות השקעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אמרנו שהסעיף הראשון הוא לא רק ההשקעה בהפקות מקור אלא בעצם הוא גם שער הכניסה לרגולציה במובן מסוים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. שער הכניסה נקבע בסעיף אחר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אופן המדידה רלוונטי לעוד אלמנטים כמו הרף של 40 מיליון כשער כניסה לרגולציה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בעצם סעיף 49, הקביעה לגביו היא דרך הפרק הזה או יותר נכון הסעיף הזה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כלומר, יכול להיות שהנוסח של שם הפרק צריך להיות טיפה יותר רחב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אולי הכנסה שנתית וחובות השקעה והפקות מקומיות? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עדיף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו נאמר הכנסה שנתית וחובות השקעה בהפקות מקומיות והנסחות, אם תרצה לתקן, שתתקן. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר להבהיר איזה נוסח קוראים? הקצר או הרחב? שנהיה מיושרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בכל מקרה קוראים בלי הכחול. << אורח >> קריאה: << אורח >> איזה קובץ? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא עשיתם לנו את ה-עקוב אחרי שינויים אותו ביקשנו אתמול? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אמרתי שזה לא משנה מאיזה קובץ אבל בכל מקרה אנחנו לא קוראים מהכחול. שימו לב שיש כאן שלושה נוסחים. יש את הקובץ השלם והקובץ החלקי אבל לצד זה יש עוד דבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו פשוט נבהיר את מספר הסעיף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> חשוב להגיד את זה כדי למנוע בלבול. יש עוד דבר, למשל תיקוני נוסח לפרק שהיה קודם ג', ב', ד', ה', ו' וכולי. יש שם שינויים שלא מופיעים בנוסח השלם שנשלח ביום ששי. הראינו את זה אתמול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני קוטעת את הדיון הזה. אני אמקם אתכם כל פעם לפני הסעיף ואומר לכם איזה עמוד, איזה סעיף. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> השאלה איך מוודאים שהכול נמצא בפנים. זה מה שמטריד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגיע לסעיף-סעיף וכל פעם נבהיר כולל התיקונים, כולל השינויים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את לא עונה על השאלה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היכן שיש הבדל מהנוסח שפרסמנו לפני שבוע, אנחנו נודיע. להבנתי יש הבדל אחד כזה. זה משהו שכבר ציינתי אתמול. היכן שיש שינויים לעומת הנוסח שעדכנו אתמול, נודיע. הפרק הזה, הוא הכול ב-עקוב אחר שינויים מהנוסח הכחול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים להתחיל להשוות בין עותקים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. כרגע הוא אמר לך לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדיון נגמר. תודה רבה. ייעוץ משפטי, בבקשה. כשנגיע לסעיפים נסביר להם אחד-אחד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ספציפית את סעיף 56 הספקתי לבדוק וככל שבדיקתי, אם היא הייתה מספיקה, הם כן זהים לנוסח שנשלח לפני כמה ימים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כולם. ד', ה' -ו' זהים לנוסח שנשלח, למיטב ידיעתי. היה רק משהו אחד שקיבלנו כבר חלק ואז הטעמנו אותו עוד לפני כן. הייתה טעות אחת כזאת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הטמעתם לפני שקראנו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אתמול ראינו את זה בסעיפים 71 ו-72. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. זה הדבר היחיד שפרסמנו כבר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> תיקונים שהתייחסתם אליהם כאילו הם הוטמעו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי סעיף 56, מה שאמרנו אתמול - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה פורסם כבר לוועדה, כבר הטמענו את זה בנוסח הסופי וזאת הייתה טעות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי הנוסח שאנחנו מדברים עליו, סעיף 56, אמרנו אתמול שהכנסנו הגדרה של ספק תוכני ספורט. אני מנסה להיזכר אם זה היה ספק תוכני ספורט רשום או לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ספק תוכני ספורט רשום. ההגדרה הפכה להיות ספק תוכני ספורט רשום כאשר בשבוע שעבר זה היה ספק תוכני ספורט. זה ההבדל היחיד שאני מכיר בסעיף הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. הקראתי אתמול את ההגדרה ספק תוכני ספורט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תסבירו למה יש רשום ולמה אין רשום. למה היה השינוי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הכול רשום. ספק תוכני ספורט רשום. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל למה עשיתם את השינוי? קודם זה לא היה רשום ועכשיו זה רשום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כי הפקות מקור ממילא חלות רק על ספק תוכני ספורט רשום - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא חלות על ספק תוכני ספורט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נהפוך הוא. אתם נתתם את זה לבחירתו. הוא רשאי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הפלטפורמה יכולה לממן את הפאראלימפי של ספק תוכני ספורט רשום כחלק מהפקות המקור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אני מבינה אבל למה עשיתם את השינוי הניסוחי מהשבוע שעבר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אנסה להסביר את זה יותר ברור. הקיזוז הוא של ספק תכנים רשום. החריג לקיזוז הוא ספק תוכני ספורט רשום. בשני המקרים מדובר על ספקים רשומים כי הם לא נכנסים בכלל לשאלה הזאת, לבחינה הזאת, אם הם לא היו רשומים כי לא היו אמורות לחול עליהם חובות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כותרת סעיף 56, הכנסה של ספק תכנים, אולי הכנסה שנתית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. זאת הכנסה שנתית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הכנסה שנתית או הכנסה שנתית אחרונה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שם הסעיף. לא הפרק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכנסה שנתית של ספק תכנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר. נא להוסיף "שנתית". << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הייתה לנו שאלה לגבי מי הגורם בעל הסמכות לקבוע את גובה ההכנסה השנתית. היו כל מיני הצעות. הייתה הצעה להעביר את זה למועצה או לוועדת משנה ייעודית. היושב-ראש הציעה שאולי תקבענה הנחיות. הייתה אפשרות לקבוע את זה בכללים. לא ראינו התייחסות שלכם בנוסח ואולי כן תבהירו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף קטן (ג) קובע שהמועצה תקבע כללים לעניין אופן חישוב ההכנסה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ג) לא מספק אותך בהקשר הזה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו לא מדברים על הכללים לקביעת ההכנסה אלא קביעת ההכנסה עצמה, בפועל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה כתוב. יושב-ראש המועצה יודיע לספק תכנים. זה 56(א). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה נכון אבל מה שאמרתי זה שבמהלך הדיון היו כל מיני הצעות לדייק את זה. אני מזכירה שהיו כל הדיונים על ביזור הכוח של היושב-ראש וכן היו אמירות שאולי חלק יעברו למועצה או יעברו לוועדת משנה. אחת ההצעת שהעלתה היושב-ראש הייתה אולי לדייק את זה עם איזשהן הנחיות מדויקות יותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההנחיות הן על פי הכללים שתקבע המועצה. אלה ההנחיות. המועצה קובעת כללים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה חסר לך? מה היית מוסיפה? הצעה קונקרטית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני חושבת שיכול להיות שכן צריך להיות כאן איזשהו פיקוח של המועצה, של ועדת משנה של המועצה. לחלוטין אני מקשרת את זה כבר לשאלה נוספת שלי והיא כן לייצר איזשהו מנגנון ערר פנימי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש לי הצעה. תיקבע על ידי יושב-ראש המועצה ותאושר על ידי המועצה. גם כך זה משהו שעושים פעם בשנה. אפשר לקבוע פעם בשנה ישיבת מועצה. לא מפריע לי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> התחלתי לומר שבגלל שגם חסרים לנו מנגנוני ערר פנימיים לכל אורך החוק, כלומר, כמובן שתמיד אפשר לפנות בעתירה מינהלית אבל אנחנו כן חשבנו שיש נקודות, במיוחד הנקודות בהן מי שקובע הוא יושב-ראש המועצה, שנכון לקבוע איזשהו מנגנון ערר פנימי שקודם כל יחסוך זמן שיפוטי אבל מעבר לזה שלא יגרור את כל הצדדים לאיזשהו הליך משפטי ניצי יותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תאושר על ידי המועצה. זה מנגנון מובנה. היושב-ראש יושב ובוחן. בסדר. אני מקבל. תאושר על ידי המועצה. אני מקבל את מה שנעמה אומרת. גם כך זה משהו שעושים פעם בשנה ואולי זה יהיה בשתיים-שלוש פעימות, בהתאם לדוחות הכספיים. תיקבע על ידי יושב-ראש המועצה ותאושר על ידי המועצה. אם זה מספק אותך, אני מקבל. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אף פעם לא מדברת רק בשמי אלא יש לי צוות להתייעץ איתו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> משרד המשפטים. ספציפית לגבי קביעת ההכנסה השנתית, אין לנו עמד הנחרצת אבל הבענו בעבר התנגדות לרעיון הזה של ה-... בתוך המועצה. אנחנו לא חושבים שזה רלוונטי. אנחנו חושבים שזה חותר תחת העקרון של עצמאות של ועדות המשנה, במיוחד אם זאת ועדת המשנה לענייני תחרות שהקמנו כדי שתעסוק רק בזה באופן מקצועי ומהיר. הרעיון של ערר משקף איזשהו קפסטי נוסף או אחר של הגוף אליו עוררים. כאן אין. ועדת המשנה היא אורגן של המועצה עצמה. בראייתנו דרך הביקורת הרגילה היא ביקורת שיפוטית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה לגבי מנגנון אשרור? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אמרנו את זה בעבר. אנחנו לא מתים על זה. ספציפית על הכנסה שנתית, אם זה משהו שאתם חושבים שזה מאוד חשוב והשר לא מתנגד. כשיטה אנחנו חושבים שזה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זיו, מה אתה אומר? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני חושב שזה לא נכון וגם דיברנו על זה כמה פעמים. אמרנו שהעניין של קביעת הכנסה גם בפורמט הזה צריך להיעשות מהר. מועצה היא לא מתכונת לעשות דברים מהר. אלה הרבה אנשים, לחלק מהם יש שאלות, דברים חוזרים אחורה לעוד בירורים. זאת לא דרך לעשות דברים מהר. שנית. כמו שאמרה חברתי, עולה השאלה מה היכולת העודפת של המועצה על פני היושב-ראש שצריך ליישם כללים שאמורים להיות יחסית ברורים, שהמועצה קבעה. אני לא בטוח שיש לה יכולת עודפת, אפילו להפך. אני חושב שהיכולת שלה להחזיק החלטות קוהרנטיות ותמיד לקבל החלטות עקביות לאור מה שהתקבל בשנה שעברה ולאור הספק הראשון שיגיש את הדוח שלו במרץ ואחד יגיש את הדוח שלו ביוני – אני חושב שזה רק מקשה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ולכן? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לכן החלטה מינהלית של היושב-ראש שאכן ניתנת לתקיפה בבית משפט היא גם מנגנון יותר טוב. הוא יותר טוב למפוקחים ויותר טוב למועצה והוא מייצר יותר ודאות והחלטות יותר טובות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בהינתן הדברים שנאמרו, בהינתן לדברים שאמר זיו ואמרה עדי, אדוני המנכ"ל אדוני השר, אני נותנת לך את הפררוגטיבה להחליט אם אתם מעוניינים לשנות ואיך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במקרה זה לדעתי עדיף שב ואל תעשה. אם יש התנגדות של זיו שחושב שזה יסרבל את המנגנון וגם כך יש אפשרות לערור בפני בית משפט על החלטה שהיא באמת טכנית, היא החלטה ביצועית על פי כללים שקבעה המועצה – נישאר עם זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, אתה On bord עם השר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגמרי. אני חושב שהמנגנונים האלה באים ממקום טוב. הכנסנו אותם להרבה מקומות בחוק. בעיניי הם עושים יותר נזק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה. תודה רבה. נא להמשיך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בדיון הקודם הייתה הערה לוודא שהטל החובות מקביעתה הכנסה השנתית יוטלו רק לאחר קביעת הכללים לעניין אופן חישוב ההכנסה. לא ראינו את זה בא לידי ביטוי בנוסח אלא אם כן פספסנו משהו. הטלת החובות מקביעת ההכנסה השנתית יוכלו רק לאחר קביעת הכללים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההכנסה תיקבע בהתאם לכללים. בלי שהמועצה קבעה כללים, הוא לא יכול לקבוע הכנסה. זה מובנה בנוסח. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> יש הגבלת זמן? תוך כמה זמן המועצה צריכה לקבוע את הכללים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהוראות המעבר יש תקופה של כשנתיים בתוכם המועצה קובעת ומתגבשת. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> מה קורה במשך השנתיים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא יכולה לפרסם את זה גם במחצית 2027. היא יכולה לפרסם עד ספטמבר 2027. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> השאלה היא מה קורה אם לא קובעים כללים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא ברור משפטית שאם אתה לא קובע כללים אתה כבר לא יכול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעמה, איזה תיקון היית מציעה? או חידוד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב שצריך לכתוב, להוסיף איזושהי הוראה שאומרת במפורש שכל עוד לא נקבעו הכללים, לא ניתן לקבוע את החובה. או ביחד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זה מובנה בסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השר, אני מסכימה איתך שזה מובנה בסעיף אבל אם התוספת של המשפט הזה לא גורעת מהותית משום דבר, והיא לא גורעת, בוא נתקדם. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי דרך הוראות המעבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קשה לי להכניס עיוותים לחוק. הסעיף אומר שההכנסה השנתית – בסעיף (א) – תיקבע על ידי יושב-ראש המועצה בהתאם לכללים שתקבע המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה די ברור שלפני שאתה צועד ברחוב, אתה פותח את הדלת. יש פה סדר דברים שלוגית הוא ברור. אני לא חושבת שצריך את התוספת הזאת. בעיניי זה בכלל לא קריטי אבל אדוני השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מסכימים. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> במידה ואין כללים, איך קובעים כמה ערוץ או ספק? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא קובעים. זה בדיוק העניין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא קובעים. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> לא קובעים ואז הוא לא מחויב בהפקת מקור? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קובעים כללים. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> במידה ולא נקבעו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אי אפשר אלא אם כן קבעת כלל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם לא קמה המועצה, מה לעשות, היא לא קמה. אנחנו מחוקקים חוק כדי שהיא תקום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, זה דיון עקר. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אפשר לעבוד לפי המצב הדיפולטיבי היום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה לא בזכות דיבור ואני מבקשת לעבור הלאה. תודה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> עוד שאלה אחת שבמובן מסוים היא המשך של אתמול. אתמול התחלנו לדבר על הנושא של קיזוז הוצאות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לפני שאנחנו עוברים לנושא הכללים, יש עוד איזושהי שאלה. בדיוני הוועדה עלתה שאלה האם לאור העובדה שמדובר בכללים מאוד מאוד דרמטיים עם השלכות מאוד משמעותיות גם לגבי קביעת ההכנסה, מי ייחשב ספק ומי לא ייחשב ספק וגם לאור העובדה שאנחנו בסוף מפקידים את הסמכות הזאת בידי יושב-ראש המועצה, האם יש מקום לקבוע שהכללים האלה יהיו בידי אישור של גורם חיצוני? אגב, עשיתם את זה בעבר למשל בכל מה שקשור לספק בעל חשיבות מסחרית, שזה יהיה בהתייעצות עם רשות התחרות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מי שיכול לפגוע בתחרות. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> נכון, אבל גם כאן מדובר בכללים מאוד דרמטיים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש לך גורם כזה בראש שיסייע כאן בהתייעצות? זה עניין של סמכות איך לחשב הכנסה כזאת או אחרת. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בהקשר הזה נגיד שזאת הייתה הצעה אחת. היו כל מיני הצעות. הצעה נוספת הייתה למשל לקבוע כאן איזשהם קווים להפעלת שיקול הדעת של יושב-ראש המועצה או לקבוע את הקווים המנחים לקביעת כללים כאמור. להוסיף אותם בתוך החוק עצמו. בסוף, בנוסח שאתם הבאתם, לא ניתנה התייחסות מלאה לשאלה האם אנחנו מותירים בידי המועצה, שאמורה להיות גורם מקצועי לחלוטין, את קביעת הכללים האלה שהם כללים מאוד דרמטיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת לא נראית לך חדירה עמוקה מדיי למחוקק? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> להיכנס לנעליים של הרגולטור. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> החשש הוא שאולי הגוף הזה שהוא המועצה שבעצם מורכבת מגורמים בעיקר תחרותיים, כלומר, הפורטה שלהם הוא תחרות, לא בהכרח ייתן את המענה המקצועי לנושא הזה של קביעת הכללים לעניין איך קובעים את ההכנסה השנתית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בדיוק להיפך. אם היה מדובר בגורמים במועצה מתחום השידורים ולא כלכלנים הייתי אומר שהם לא יבינו איך מחשבים הכנסה, איך מפרידים חבילה שהיא כוללת בתוכה גם הכנסות מתחומים אחרים. מדובר בכלכלנים שזה המקצוע שלהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נראה לי שאנחנו שיושבים כאן בכנסת ומחוקקים, ניתן להם. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אגב, אני חושבת שבבסיס אנחנו מסכימות. אם תסתכלו על חוות הדעת, אנחנו כתבנו שלעמדתנו אכן עדיף כי קביעת הכללים תישאר בידי הגורם המקצועי המתאים. אנחנו בהחלט חושבים שזה צריך להיות בסמכות הרגולטור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם אני חושבת. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אנחנו כן מעירים גם לעניין הזה בהקשר למה שכתבתם בפרק ב'. אנחנו כן חושבים שהרכב המועצה הנוכחי כפי שהוא מתמקד מאוד בהיבטי תחרות ופחות מתמקד בהיבטים שקשורים בתחום התקשורת ולכן בהקשר הזה אנחנו כן חוששים שהתרת הכללים רק בידי המועצה בלי התייעצות עם גורם מקצועי נוסף מעוררת איזשהו קושי, למרות שככלל, נכון היה שהרגולטור בפני עצמו הוא זה שיעשה את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מצליח להבין למה זה מעורר קושי. אם יש כלכלנים שזה מה שהם מבינים ויודעים איך מחשבים הכנסה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא רוצה איזושהי פרספקטיבה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> השר, בוא נסתכל על הרכב המועצה. אם נסתכל שוב על הרכב המועצה אפשר לראות שבסוף זה הרכב שמאוד מתמקד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה, כשאת לוקחת את היתרון שלך ואת החיסרון שבכניסה לתוך פררוגטיבה שלהם - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לכן אני חושבת שהפתרון היה דווקא בחיזוק הבייס של המועצה ככזאת שיש לה הבנה, כמו שאמר השר, עם כלכלנים ולאו דווקא עם אנשי תחרות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שזה מה שעשינו. חיזקנו באנשי מיקרו כלכלה ולאו דווקא תחרות. דרך אגב, אני חושב שאם המועצה הייתה יותר בהרכב של אנשי שוק שהם לא עוסקים בכלכלה, הטענה הזאת יכלה להישמע ביתר שאת כי החישוב כאן לא אמור להיות מושפע מהדרך בה אני רואה את הפקות המקור בישראל או איזה סוג של הפקות אני רוצה שיהיו. זה צריך להיות מושפע מנתונים כלכליים יבשים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אני רוצה לשמוע את דעתך. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אין לי כל כך מה להוסיף. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הפקות מקור מז'אנר עליון כמו שזה נקרא הן הפקות של אנשי מקצוע אבל לא בתחום הכלכלה אלא מהתחום של התרבות, מהתחום של היצירה, ולכן השאלה היא אם מה שיכול להיות מקוזז מהוצאות או לא, היא לא שאלה שיכולה להיות רק בידי כלכלנים. זה לא הפורום המתאים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כאן אני מאוד על הספסל. אדוני המנכ"ל, החלטה שלך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> השאלה האם לקזז או לא, זה לא האם נכון לקזז כי היצירה שלו יפה או היצירה שלו היא לא מתאימה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא עניין של יפה או לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש סטנדרט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש סטנדרט שכולכם יכולים לקרוא אותו והוא שאם יש ספק אחר שיש לו הכנסה ויש העברה כספית ביניהם, אז זה מקוזז. הסטנדרט לא מושפע מאיזה הפקות מקור הוא משדר, האם הם סוגה עילית או לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ולכן אדוני המנכ"ל, מה החלטתך? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שזה בסדר כמו שעשינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם אני חושבת כך. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, אפשר הערה בהקשר הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אחר כך. אנחנו כרגע לא מפריעים לרצף של הייעוץ המשפטי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני כבר חצי שעה מקשיבה. למה אתם לא לוקחים חדר ויושבים בו כולכם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב, את בקריאה ראשונה. אל תפריעי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עוד לא אמרתי מילה. אני רק מסתכלת עליכם. קחו חדר ושבו בו. אנחנו סתם מפריעים לכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מה את מוציאה אותי? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מוציאה. נתתי לך קריאה ראשונה כי את מפריעה לדיון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני חצי שעה יושבת בשקט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ותישארי בשקט עוד שעתיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מותר לחבר כנסת לתת קריאת ביניים. מה קרה? גם אני הייתי יושבת-ראש ועדה. את כבר הוצאת אותי 10 פעמים. אני פעם אחת הוצאתי אותך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אל תפריעי לדיון. אני לא רוצה להוציא קריאה שנייה אבל אני אוציא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בדיון הקודם התחלנו לדבר על קיזוזי הוצאות ואנחנו מכירים שאחת הטענות שעלתה בדיוני הוועדה במה שנקרא הסיבוב הראשון, עת עברנו על הנוסח, הייתה שהאפשרות לקיזוז הוצאות רק ביחס לתכנים שנרכשו מספק תכנים רשום אחר, מחריגה אפשרות לקזז את רכישת התכנים מספק תכנים קטן שהוא לא רשום. לכן נוצר כאן תמריץ לרכוש תכנים רק מספקים גדולים שרשומים במרשם, מה שלמיטב הבנתי מנוגד לרעיון של החוק שהוא לאפשר לספקי תכנים להיכנס לשוק. אני חושבת שזה מנוגד לרציונל שאתם הבאתם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נתנו לזה תשובה ואני אחזור עליה. היא כפולה. יש שתי דרכים לקזז הוצאות מספק קטן. ראשית, הוא יכול להירשם בצורה וולונטרית. לא חלה עליו החובה אבל עדיין אפשר לקזז את ההכנסות שלו. זאת אפשרות ראשונה. אפשרות שנייה היא אפשרות של מימון שזה פתוח להסכמים בין הגופים. אפשר להגיע להסכם בין ספק תכנים רשום לבין ספק תכנים לא רשום לפיו הספק הרשום מממן או משתתף במימון של הפקה של סוגה עילית שתשודר בסופו של יום אצל ספק התכנים הלא רשום. שתי האפשרויות האלה עדיין קיימות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל אז אותו ספק קטן מפריש חלק מההכנסות שלו, וגם כך הוא קטן, כדי להיכנס לאפשרות של קיזוז כי אתה אומר שהוא יכול להשתתף במימון של הפקה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> השאלה עולה אם ממילא ספק התכנים הלא רשום מעוניין להפיק הפקת מקור. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השאלה אם ספק תכנים גדול ירצה בכלל להתקשר עם ספקים קטנים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למה שהוא לא ירצה? << אורח >> קריאה: << אורח >> כי זה לא מתקזז לו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אלא אם כן הוא בוחר לעשות את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הטעם להתקשרות במקור הוא לא מהקיזוז. הקיזוז הוא כדי לא לספור את אותו שקל פעמיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> הטעם יכול להיות הקיזוז. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כל מה שאנחנו שואלים - אנחנו משקפים את מה שכבר נשאל בדיון - זה איפה התמריץ. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> להתקשר עם ספק שהתכנים שלו טובים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בסוף השיקול המרכזי, כשמישהו נכנס לשוק הזה - - - << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> פנחס, זה פשוט לא נכון. אומרים ספקים אבל בוא נשים את הדברים על השולחן. יש פלטפורמות שתלויות בהפקות מקור וקונות הרבה תכנים. הן משלמים גם לברודקאסטרים סכומים גדולים, משלמות גם לספורט, משלמות לערוצים אחרים שהם קטנים, גדולים, כל מיני סוגים. בסוף כל מה שהסעיף הזה נועד להגיד זה שאם אתה הוצאת כסף למישהו שהוא גם מפיק הפקות מקור, בסוף זה ירד ממך כדי לא למסות את הסכום הזה פעמיים. התמריץ להתקשרות עם קטנים, הוא לא קשור לניכוי הזה, אתה לא עושה את השיקולים שלך. השיקולים מה יהיה לך על הפלטפורמה, שיקולים עריכתיים, תוכניים, דברים מהסוג הזה. אנחנו טלוויזיה רב ערוצית ואנחנו רוצים שיהיו אצלנו ערוצים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני חושבת שהמילה קיזוז היא לא נכונה. יכול להיות שהמילה ניכוי רלוונטית כאן לא מקזזים את ההוצאות שלנו. יש לנו הרבה מאוד הוצאות. החוק הזה קובע שמההכנסות שלנו אנחנו נפיק 6.5 אחוזים שילכו להפקות מקור וזה נשאר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בחוק כתוב ניכוי ולא קיזוז. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> נכון. ניכוי, קיזוז, הטבה, כל מילה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, אני מניחה שאת מסכימה עם הפלטפורמות בהקשר הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני אשלים את הדברים כי אני רואה שגם הייעוץ המשפטי מקשיב לי קשב רב. זה יעזור כי אני מדברת על החיים עצמם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, אני מבקשת מאוד מאוד לקצר. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הכנסות, אנחנו נפיק הפקות מקור. ברגע שיש ספק תכנים, כלומר, ערוץ שהוא גדול והוא חייב בעצמו בהפקות מקור, תחשבו, זה ערוץ גדול, הוא מעל 40 מיליון שקלים, הוא נרשם ולכן הוא חייב בהפקות מקור, במקרה כזה – ויש מעט מאוד ערוצים כאלה – אם יש איזשהו ערוץ שהוא יפיק הפקות מקור בעצמו, כדי שהחובה לא תחול פעמיים על אותו כסף, הסכום שאני אשלם לאותו ספק תכנים גדול ינוכה מהסכום שאני חייבת בו בהפקות מקור. אלעד מבין את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הניכוי הזה, אין שום מצב שהוא יגרום לך להזניח או לא לתעדף? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> שום מצב. יש לי הפקות המקור יהיו שלי ויהיו בפלטפורמה שלי. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> איגוד המפיקים. שאלת הבהרה. אם רוכשים סדרה מוכנה מ-קשת, זה מנוכה להם מחובת ההשקעה שלהם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אם כן, מה עשינו כאן? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מה שנאמר כאן זה הבסיס של הבסיס של החוק. השאלה היא אחרת לחלוטין ואני מפנה אותה למנכ"ל. אני לא הוט ולא יס. אני עכשיו רוצה להיכנס לשוק הזה, יש לי גם הרבה כסף, פלטפורמה. יש לי אפשרות לבחור בין שני ספקי תכנים ואני צריך לעשות את השיקול המסחרי והכלכלי. אני יכול לרכוש תוכן מצוין מספקית תוכן גדולה מאוד שעוברת את ה-40 מיליון. אני יכול לרכוש תוכן מצוין במידה שווה מגורם שמייצר תכנים שהוא קטן מ-40 מיליון והוא לא רשום. במי אני אבחר? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> פנחס, זאת לא השאלה. אתה רוכש תכנים. אני מתקן לך את השאלה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אין צורך לתקן לי. אני רוצה לשמוע את המנכ"ל. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אתה קונה ערוצים. אתה לא קונה תכנים. זה לא עובד כך. אני קונה ערוצים שונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל ערוצים כן קונים תכנים. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> את צודקת. הוא לא חייב בחובת הפקות מקור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המנכ"ל אמר קודם. ערוץ קטן יכול בהתנדבות למרשם התכנים ולא יחולו עליו חובות של הפקות מקור והוכל בסדר. מי שרוצה לקבל זכויות לפי החוק הזה, שיירשם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם הערוץ הקטן יירשם אפשר יהיה לקזז אותו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> למרות שהוא לא מפיק? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> למרות שהוא לא חב בהפקות מקור? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז איבדנו הפקות מקור. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הטקט השני, כמו שנטען כאן, מוביל אותי לשאלה הבאה שמתחברת לזה מה הסיבה שאתם נותנים את האפשרות להירשם וולונטרית. הרי אין בזה הגיון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כי אתם בעצם מפחיתים מהפקות המקור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא מפחיתים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> מפחיתים. אם אתה מחשב את ההוצאה עליו, הפחתת אותו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם כל אחד יכול להירשם, מה זה משנה אם הוא רשום או לא? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> תבדוק אם הוא סוגה עילית או לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם כל אחד יכול להירשם, מה התוחלת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה עושה את השיקול לעצמך, אם אתה רוצה לקבל את הזכויות והחובות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא מחייבים להירשם. לא מחילים רגולציה בכוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכנסת למעגל, אתה משלם על זה ואתה מקבל מזה. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> זה משחק מאוד פשוט. זה אפס או אחד. מהרגע שיש ספק תכנים רשום שנרשם בהתנדבות והכנסתו קטנה מ-40 מיליון, למעשה אין עליו מחויבות הפקות מקור ואז אם ההכנסה שלו ממה שמשלמים לו הפלטפורמות מנוכה מהפלטפורמות – אז אנחנו בלוז-לוז סיטיואיישן. הכסף הזה לא יוצא להפקות מקור בפלטפורמות ולא יוצא בהפקות מקור אצל אותו ספק - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היא לא מנוכה. היא מנוכה רק אם הוא עשה הפקה. << אורח >> קריאה: << אורח >> רק אם הוא עושה הפקות מקור. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> השר, אני איתך אבל את זה לשון החוק לא אומרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המנכ"ל, האם אפשר להוסיף לנוסח של החוק איזושהי שורה שמעגנת את הטיעון של עמוס? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הכוונה היא כמובן שהניכוי יהיה רק של מי שבאמת משקיע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מפיק הפקת מקור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שנרשם וולונטרית. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> לשם כיוונתי. זאת עמדתנו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתם יכולים להראות איפה זה מעוגן שהוא חייב להשקיע בהפקות מקור ורק אז יתאפשר הקיזוז? << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> בסעיף 57 כתוב שכל ספק תכנים רשום למעט ספק תכני ספורט ישקיע בכל - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה שהכנסתו עולה על 40 מיליון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ברגע שהוספנו שהכנסתו עולה, עולה הבעיה הזאת וצריך לחדד את הנוסח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נחדד עכשיו את הנוסח. לאיפה היית רוצה להכניס את זה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שזה מתאים לסעיף 57, שהכנסתו השנתית עולה על 40 מיליון או שמבקש להירשם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אלעד, אתה יכול להוריד את השורה. ברגע שאמרת רשום, אם הוא בחר להירשם, הוא חייב בהפקות מקור. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. הוא יכול להיות רשום גם אם יש לו מנויים. השקעות בעלים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אם כן, תרשמו שהוא נרשם לפי סעיף קטן במקום לסבך את העניינים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם כרגע בודקים היכן הם רוצים להכניס את התיקון הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אלעד, תכתוב ספק רשום לפי סעיף קטן (1) שהוא מעל 40 מיליון. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לדעתי, אבל אני אשמח לעמדת הייעוץ המשפטי, הבעיה הניסוחית הזאת עולה בגלל שהוספנו בסעיף 57 מסיבות שעוד נגיע אליהן את התנאי של הכנסה מעל 40 מיליון. לפני כן הבעיה הזאת לא עלתה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. גם אז יכולת להירשם וולונטרית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כרגע, לאור השינוי הזה, גם מי שנרשם וולונטרית אבל הכנסתו לא עולה על 40 מיליון שקלים, החובה לא חלה עליו ולא בודקים לגביו את ההכנסה וכל מה שקשור בזה. לכן אני חושב שהמקום המתאים יותר לתיקון כאן ולהבהרה של העניין, ואני אשמח לדעתכם, זה סעיף 57(א) ולומר משהו כמו ספק תכנים רשום שהכנסתו השנתית מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון חדשים או שמבקש שההוצאה שלו תנוכה בהתאם לאמור בסעיף 56(ב)(1) ואז להמשיך את הסעיף כפי שהוא. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> או שמבקש להירשם כספק רשום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עופר, עוד מילה ואתה יוצא לשעה. לא נראה לי שבסעיפים האלה בא לך לא להיות נוכח בחדר במשך שעה שלמה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא כל מי שמבקש להיות ספק רשום, החובה צריכה לחול עליו בגלל מה שדיברנו עליו בעידן פלוס. רצינו לחייב רישום של שחקן שרוצה להיות על עידן פלוס החדש, על ה-יישומון, ולא רצינו לקשור בין זה לבין הפקות מקור. לכן נדרשנו לכך. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אפשר להבין את העיקרון? אם הוא נרשם ועושה הפקות מקור, אפשר לנכות אותו? זה העיקרון? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן. אם הוא נרשם ולא עושה הפקות מקור כי הוא נרשם וולונטרית, כמובן אין כוונה שהוא יהיה זכאי לניכוי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אז יוצא שהסעיף מחייב אותו להשקיע גם בהפקות מקור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הוא ביקש. << אורח >> קריאה: << אורח >> אלעד, תעשו את זה ב-56(ב)(1). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> תסביר שוב את מה שהצעת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם הוא ביקש שההכנסה שלו, ההוצאות או הוצאות של ספק תכנים אחר לגביו ינוכו, אז זה יחול עליו. אם הוא ביקש להפעיל לגביו את סעיף 56(ב)(1), אז זה יחול עליו. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כלומר, הוא יכול להחליט אם הוא שם ואז להחליט כמה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שזה 56. ספק תכנים רשום אחר שהכנסתו מעל 40 מיליון או שביקש להירשם ולהפיק הפקות מקור. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם אני מבין נכון זה אומר שיש לנו שלושה מצבים. מצב ראשון, ספק שמכניס למעלה מ-40 מיליון שקלים שנקבע לפי סעיף 56. מצב שני, מישהו שנרשם אבל לא רוצה להשקיע בהפקות מקור ולכן גם הוא לא יקוזז. מצב שלישי, מי שיירשם, יסכים להשקיע בהפקות מקור כדי שיקזזו אותו. << אורח >> קריאה: << אורח >> השר, אפשר להציע נוסח יותר פשוט? אולי ספק תכנים רשום שמשקיע בהפקות מקור בהתאם לסעיף 57(א). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף 57(א) מוגדר 40 מיליון. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל הוא משקיע בפועל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> היא זאת שקובעת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו רוצים שכל המעטפת תחול לגביו. שיפרסמו את ההכנסות שלו, יקבעו את ההכנסות שלו והוא יחויב כך שכל הסעיפים של פרק ה' יחולו לגביו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל (ב)(1) מתייחס רק לקיזוז. הוא לא מתייחס לכל המעטפת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ברגע שהוא רוצה להיכנס לעולם הקיזוז, לעולם הניכוי - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא נכנס לעולם ההפקה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מי שרוצה לקזז זה לא הקטן אלא זה הגדול. מי שרוצה לנכות את ההכנסה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> שעומד בתנאים (א)(1) או ב-(ב) בסעיף 49. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא אותו סעיף. זה לא ההסדר הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> יש כאן מערכת שלמה של קיזוזים, הטבות, ניכויים, לא משנה איך קוראים לזה, שמחר בבוקר יכולה להיות סדרה כמו על רונאלדיניו, עושים סדרת דוקו על מלווים, מישהו מהכדורסל, מישהו מהכדורגל וזאת הפקת מקור שיכול להיות בה הרבה כסף. אם אפשר קיזוזים, כבר דיברנו על זה שגם אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות לקזז ולנו לא נותנים את האפשרות לקזז. את ה-דאבל דיפ הזה אנחנו רוצים לחלוק עם הפלטפורמות, שההטבה לא תהיה רק אצלן. הדבר השני הוא האם באמת זאת יצירה ישראלית בעיניים שלכם. האם מבחינתכם, אם יש למשל דוקו של ערוץ ספורט, זה עולה בגדר יצירה ישראלית. לפי ההגדרות שלכם, כן. הנקודה השלישית היא שיש כאן משהו שהוא לגמרי לא ברור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דוקו על מוזיקאי כן ודוקו על ספורטאי לא? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> על כל דבר שהוא. אני מציבה כאן שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נתמקד בסעיף הזה. לפנינו יש לנו פרק על הפקת מקור. מה העקרון של הניכוי והקיזוז? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את אותו עקרון של ניכוי - בגלל שיש כאן אלמנט של אפליה שהולך לאורך כל הדרך - אני אשמח שיהיה גם ביחס לספקים שאנחנו משתמשים בהם, ואנחנו נגיע לזה, וגם ביחס לקיזוז שלנו מול הפלטפורמות. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> מנכ"ל שח"ם, ארגון השחקנים בישראל. המצב היום, אני מתייחס לסעיף 56 ואחר כך אתייחס למה שנגה ציינה, שלא מתפרסמים דוחות ברשות השנייה ואם יש, זה אורך הרבה מאוד זמן עד שמתפרסמים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו דנים בזה ואנחנו מתקנים את זה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אני טוען שלא. ניסיון של גופי שידור לדחוף לחישובים האלה כל מיני הפקות שבינן לבין סוגה עילית אין שום קשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כמו מה? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> את רוצה שאני אגיד לך? תוכנית חסכון. יום בחייה של נעמה קסרי. צר לי שאני נותן כאן את הביטויים האלה אבל בינם לבין הפקת מקור אין שום קשר. זאת בדיוק הסיבה שלא מתפרסמים דוחות וזאת בדיוק הסיבה שאנחנו גם לא יודעים כמה כסף יושקע בהפקות מקור כי אין דוחות. החוק הזה לא נותן לזה פתרון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> החוק נותן פתרון. חכה לפרק ה' עם תיקוני הנוסח אחרי הדיונים של עשרות שעות שהיו כאן על כך. זה תוקן בפרק ה'. אנחנו כרגע דנים על קביעת ההכנסה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני כבר מזהה כאן את המגמה שכל מה שיש בבטן כרגע על הפקות מקור, יוצא על הסעיף הראשון שלא קשור אליו. תנו כבוד לתהליך. אם בסוף התהליך תרגישו שנשארו קצוות פתוחים, כי אני למשל לעניין הדיווח זוכרת שנגענו, זוכרת שטיפלנו. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> רק לעניין הקיזוז. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בקצרה בבקשה כי אני רוצה לסיים עם הסעיף הזה ולהמשיך הלאה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> לעניין הקיזוז, אני רוצה לוודא שני דברים. הדבר הראשון הוא שלא יהיה מצב שגוף יכול לקזז הכנסה מגוף שלא משקיע בהפקת מקדור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור. עכשיו אמרנו את זה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> הדבר השני. הוא ספק רשום אבל מתחת ל-40 מיליון. וולונטרית הוא נכנס והוא מחליט להשקיע בהפקת מקור מסוימת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בדיוק התיקון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה ממש התיקון. כן. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> לכן אני מתייחס לזה. המועצה רשאית לבחון האם אותה השקעה בהפקת מקור, האם היא עונה להגדרות של הפקת מקור ואז מקזזים רק את העלות בגין הפקת המקור הזאת מ-יס ו-הוט לצורך הפלטפורמות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מקזזים את ההכנסה ששולמה לאותו ערוץ, אם הוא ביצע 6.5 אחוזים הכנסות מהפקות מקור. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> ואם הוא ביצע פחות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז אי אפשר לקזז. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה הנכס שהוא מביא כנדוניה למשא ומתן. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> זו נקודה מגה חשובה. אם הוא עכשיו השקיע אחוז, את האחוז הזה אפשר לקזז? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שלא. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> זה חשוב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה חידוד טוב ולכן אני רוצה להציע כאן תיקון. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה יהיה השווי של הערוץ. זאת הנדוניה שהוא מביא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אתה גם צריך את אותם תיקונים ברגע שאמרת שאתה יכול לבחור אם להירשם ולהשקיע, להירשם ולא להשקיע, שגם צריך לעשות תיקון מתאים בסעיף 49. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איפה אתה מכניס את התיקון? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסעיף 56(ב)(1). "אספקת תכנים בניכוי הוצאות שהן הכנסה מאספקת תכנים באותה שנה של ספק תכנים רשום אחר". כאן אני מוסיף: "שהכנסתו עולה על 40 מיליון שקלים או שבחר להשקיע בהפקות מקור 6.5 אחוזים". << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לפחות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כך הוא מונע את המצב של אחוז אחד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אם כן, אתה מוריד את הרישום? גם להירשם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. את זה כתבנו. רשום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אפשר להציע חלופה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבי, יופי של הערה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בסעיף 57 אפשר לומר "ספק תכנים רשום למעט מי שהכנסתו השנתית מאספקת תכנים בישראל לא עולה על 40 מיליון שקלים וביקש שההוראות של פרק ה' לא יחולו עליו". כך זה יותר פשוט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף 57(א). << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת שאם יש מפיק עצמאי עם הפקות קטנות כי הוא לא ירשום את עצמו כספק תכנים רשום, אין שום אינטרס לא לערוצים, לא לפלטפורמות, להתקשר איתו. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מה שפנחס אמר קודם. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> גם היום אני מתקשר עם אנשים ואין לי קיזוז ואין לי ניכוי. האינטרס הראשון שלנו הוא שיהיו לנו מנויים. איך יהיו לי מנויים אם יהיו לי 150 ערוצים? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה שוב מתייחס לשיטת העבודה שלך. אני מדבר עכשיו על משהו אחר. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שיטת עבודה אבסולוטית של כל ספק תכנים של פלטפורמה בעולם מאז שהמציאו את הטלוויזיה בשנות ה-20 בארצות הברית. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הקפיטליזם עובד על שיטה כלכלית, רווח והפסד. אם יש תוכן שאתה יכול להשיג כאן ולהרוויח עליו יותר ותוכן שאתה יכול להשיג ולהרוויח עליו פחות - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה פחות תכנים. אתה קונה ערוץ שתוכל למכור אותו למנויים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> מפיק קטן לא יירשם כספק תכנים רשום. הוא לא יעשה את זה בהתנדבות. נניח יש מישהו שיש לו הכנסות בסך חצי מיליון שקלים בשנה, הוא לא ילך להירשם כספק תכנים רשום ולכן הוא לא יוכל להיות מקוזז לא מהפלטפורמות ולא מהערוצים. לכן השווי שלו בעיני הפלטפורמות והערוצים יהיה נמוך יותר. זאת אומרת, השיטה הזאת עובדת לרעת המפיקים הקטנים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ממש לא. מרגע שהם רוכשים ממנו את ההפקה, כולה מוכרת להם כהפקות מקור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל למה שהם ירצו להתקשר איתו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי להם זה מוכר כהפקת מקור. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל אם זה מפיק ולא ערוץ? אני יכול להתקשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, אם קשת 12 לוקחת ממפיק זעיר שמגיע ל-100,000 שקלים בחודש הפקת מקור, זה מוכר לה. זה מוכר כהפקת מקור? << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> זה מוכר כהפקת מקור. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> 100 אחוזים מההפקות שאני עושה, אני קונה מגורמים חיצוניים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עוצרת את הדיון. כך אי אפשר לנהל דיון. לכולם בוער, כולם רוצים לדבר, כבדו אחד את השני ותסמכו עלי שאני רואה אתכם וכשזה רלוונטי בעיניי אני נותנת לכם זכות דיבור. אני כל הזמן בקשר עין עם כולכם. אל תיכנסו אחד לדברים של השני. אלה נושאים חשובים, מורכבים, דנו בהם, חבל שחברת הכנסת מירב בן ארי לא כאן לשמוע שמה שהיא חושבת שאנחנו רצים אליו עכשיו - הסעיף הזה נדון שמונה שעות ואנחנו לא נדון בו עוד שמונה שעות. << אורח >> דבורה קמחי: << אורח >> ברגע שיש לי אפשרות לקזז הוצאות ששילמתי לספק תכנים רשום ואין לי אפשרות לקזז הוצאה שהוצאתי למפיק עצמאי, בעצם מעמידים את המפיקים העצמאיים, את כולם, גם את הקטנים וגם את הגדולים, במצב נחות מול מפיקי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל דבורה, העסקת מישהו, ספק זעיר שלא מגיע ל-40 מיליון שקלים שמייצר הפקת מקור - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה נחשב לך כהפקת מקור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכן היא תעשה בפנים את הכול. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם יעשו אין-האוס ולא יוציאו את זה החוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם אין-האוס אתם תעסיקו יוצרים חדשים וצעירים ומפיקים. הבריכה היא אותה בריכה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא. זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה? אם ממילא זה מתקזז לך, מה אכפת לך אם הוא רשום או לא רשום? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ברמה הכלכלית את צודקת אבל גם ברמה הלא כלכלית יש אינטרס ציבורי ולהעסיק מפיקים חיצוניים בהפקות שהן הפקות חיצוניות. לא הכול ייעשה בתוך הבית. בעצם התמריץ שנוצר כאן הוא לא לעשות הכול בתוך הבית או לקנות רק מספק תכנים רשום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם הפקת מקור של ספק זעיר נחשבת לך כהפקת מקור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היא תהיה לי יותר יקרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה היא תהיה לך יותר יקרה? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אפשר להסביר במילה? אני אגיד לך בדיוק מה קורה כאן. 100 אחוזים מההפקות ש-יס ו-הוט עושות היא מחוץ לבית. היום, במצב הנוכחי. מי שעושה הפקות בתוך הבית זה קשת ורשת. בוא נכניס כלל, אני מתנדב למען היוצרים ולמען כולם שפלטפורמות יעשו הפקות אך ורק על ידי מפיקים חיצוניים וקשת ורשת, שזאת כל הסיבה לדיון הזה. עובדים עליכם שיעשו הפקות רק בחוץ על ידי מפיקים חיצוניים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עופר, להירגע, לשתות מים. << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> יועצת משפטית של ענני תקשורת. אני חושבת שההצעה של השר לאופן התיקון היא נכונה. הפער הוא שלא צריך לחייב את אותו ספק רשום קטן להשקיע את ה-6.5 אחוזים אלא מספיק שהוא מפיק את ההפקה, משקיע בהפקה, ולא 6.5 אחוזים מכל ההכנסה שלו. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> מה פתאום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השר, בבקשה תקריא את התיקון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התיקון במהות הוא אותו תיקון ורק הנוסח שונה. אנחנו מתקנים גם את הסעיף הזה וגם תיקון קל בסעיף הבא. בסעיף 56(ב)(1): "הכנסתו בשנת הכספים באספקת תכנים בניכוי הוצאות שהן הכנסה מאספקת תכנים באותה שנה של ספק רשום אחר", וכאן אנחנו מוסיפים: "למעט ספק תכנים רשום שהכנסתו אינה עולה על 40 מיליון שקלים וביקש שהוראות פרק זה לא יחול עליו ולמעט ספק תכני ספורט רשום". << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש הגדרה בחוק הרשות השנייה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חיברנו את הפרטים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, כפי שאמרתי קודם אתה צריך לתקן גם את סעיף 49. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נסיים את זה ואחר כך נגיע לסעיף 49. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> "בפרק זה ספק פטור". << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה מוסיף גם הגדרה של ספק פטור? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. רק בפרק הזה. בסעיף הבא: "ספק תכנים רשום שאינו ספק פטור". אז כל הפרק חל עליו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המשך המילים: "שהכנסתו עולה על 40 מיליון". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את זה אתה מוחק. ספק תכנים רשום שאינו ספק פטור. במקום התוספת הרשומה באדום. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם אתם מורידים את "כל שהכנסתו השנתית מאספקת תכנים עולה על 40 מיליון", יש את אלה שנרשמו במרשם על בסיס היקף מנויים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גם אותם צריך להוציא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם יוצאים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם אתה מוריד את זה, הם לא יוצאים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל אמרנו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הם רשום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תראו מה התיקון שהיה קודם. "למעט ספק תכנים רשום שהכנסתו אינה עולה על 40 מיליון שקלים וביקש שהוראות פרק זה לא יחולו עליו". << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא עולה על 40 מיליון שקלים אבל עדיין זה לא קשור לזה שהוא מבקש. הוא לא צריך לבקש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. הוא צריך לבקש. אנחנו קובעים כאן ברירת מחדל שאם הוא נרשם, הוא צריך לומר שהוא לא רוצה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זאת אומרת, גם ספקי תכנים שנרשמו לפי מבחנים של היקף מנויים או לפי מבחן של הזרמת בעלים יצטרכו לבקש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> או בהתנדבות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה? יש להם את החובה, לא? אם הם רשומים, בגלל ה-40 מיליון. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא. 40 מיליון זה משהו אחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 40 מיליון, זה המבחן של החובה של הפקות מקור. אם ספק נרשם מכל סיבה שהיא, או בגלל חובה אחרת או בגלל שהוא רוצה להירשם, הוא יצטרך לומר האם הוא רוצה לעשות הפקות מקור או לא רוצה לעשות הפקות מקור. אם הוא הודיע בעת הרישום שהוא לא רוצה הפקות מקור, הוא נקרא ספק פטור בפרק הזה. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> ואם הוא רוצה, הוא יכול לעשות הכול, כל ה-6.5 אחוזים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> הכול מתחיל כאן מהעובדה את ההגדרה של הפקה מקומית קנויה. גם בחוק התקשורת וגם בחוק הרשות השנייה יש הגדרה של הפקה מקומית קנויה מתחוך מחשבה שיהיה פלורליזם, שיהיו ריבוי מפיקים וריבוי סיפורים, שלא הכול יהיה "ארץ נהדרת", "עובדה" ו"נינג'ה ישראל". זאת הסיבה שצריך את ההגדרה הזאת לשני החוקים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חובות ההשקעה שהוא מדבר עליהם, אנחנו מגיעים אליהם בפרק הבא ונתייחס לכל החובות. כרגע דיברנו על ההכנסה, על הקיזוז ואת זה סגרנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כדי שהדיון יהיה יותר יעיל לכם תנסו להתמקד רק בסעיף כי היו סמוכים ובטוחים שהכול יעלה היום. לכן להתמקד בסעיף ואז הדיון יהיה יותר יעיל ונגיע יותר מהר ובצורה יותר אפקטיבית. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, תסתכל בבקשה על סעיף 49(א) שקובע ש"ספק תכנים ישראלי רשאי להירשם במרשם לבקשתו אף אם אינו עומד באחד מן התנאים הקבועים בסעיף קטן (א)". השאלה אם לא צריך לתקן גם כאן שלאותו ספק יש שתי חלופות וכשהוא נרשם הוא צריך להודיע אם הוא מתכוון להשתתף בהפקות מקור או לא כי אחרת מתי תעשה את זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> צריך לכתוב את זה גם כאן? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> סעיף 49(א) שבנוסח השלם הופיע בעמוד 29. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לפי העקרון שאתם אמרתם צריך להבהיר שני דברים כאן בסעיף 49, גם את העובדה שלגבי "ספק תכנים רשום שנרשם על בסיס פסקאות (2) ו-(3) בסעיף 49(א)" - - - << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> פנחס, את ההערה שלך אפשר ליישם ב-(ב). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> תראה לי איפה אתה רואה (ב) בסעיף 49. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> למעלה צריך להיות (א) ולמטה (ב). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אז הנה עוד הערה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה בעמוד 29. זה אחרי סעיף 36. זה עבר מקום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הכוונה שלי הייתה ל-(ב). כשהוא נרשם, הוא צריך להודיע מה הוא רוצה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף קטן (ג). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בתוך (ב). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בתוך (ב): ספק תכנים שהכנסתו אינה עולה על 40 מיליון שקלים ונרשם במרשם - - - << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לא. מה שצריך לעשות, אלה שני דברים. אחד, אתה צריך גם לטפל בספק תכנים רשום שנרשם על בסיס פסקאות (2) ו-(3), שזה המספר של המנויים והזרמת הבעלים, שהוא יכול לבחור אם הוא משקיע או לא משקיע, או מי שהתנדב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני קולט את כולם בזה שאני אומר ספק תכנים הכנסתו אינה עולה על 40 מיליון שקלים צריך להודיע. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה כבר עניין ניסוחי שאפשר לטפל בו אבל קודם כל אתה יכול להכניס ב-(ב) שספק תכנים ישראלי רשאי להירשם במרשם לבקשתו אף אם אינו עומד באחד מהתנאים הקבועים ויצטרך לעדכן על כוונתו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במקום להוסיף שיצטרך לעדכן גם על (2) ו-(3) וגם על זה, אני אוסיף סעיף קטן (ג). << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה עניין ניסוחי. העיקר שמסכימים על כך שיש עקרון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בעצם יהיו חמישה סוגים של נרשמים. נרשם אחד – 40 מיליון. נרשם שני – הזרמות בעלים. נרשם שלישי – מנויים. מרשם רביעי – וולונטרי משקיע. מרשם חמישי - וולנטרי לא משקיע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המשקיע או לא משקיע זה גם על (2) ו-(3). גם על הזרמות בעלים ו-100,000 מנויים. גם הוא יוכל לבחור. לכן אני אומר שבסעיף 49 נוסיף סעיף קטן (ג) ונאמר שספק תכנים שהכנסתו אינה עולה על 40 מיליון שקלים - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> יש ספק תכנים שהוא בעיקר ספורט. זה בנפרד או לא? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> את יכולה להגיד ספק תכנים שנרשם במרשם על בסיס סעיף 49(א)(2) או (3). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> (2), (3) ו-(ב). << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אולי נכון לעשות את כל ההגדרות של ספקי תכנים על ... בהגדרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רגע. השר כרגע מנסח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ספק תכנים שנרשם במרשם על פי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) או (ב) יודיע בעת הרישום האם בכוונתו להשקיע בהפקות. משהו כזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אולי נאמר יצהיר על כוונותיו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הוא מודיע. הוא לא מצהיר. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אגב, השר, זה לא רק בעת הרישום כי הוא יכול לשנות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא יכול גם לשנות את זה. בסדר. הוא תמיד יכול לעדכן את הרישום. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> צריך לקחת בחשבון שהוא גם יכול לשנות את זה וגם יש לזה השפעה על צדדי (ג). אם הוא מחליט כן להפיק, עכשיו אמור להיות מישהו שיודע שנגרע ממנו או לא נגרע ממנו. לכל הדברים האלה יש השלכות רוחב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מפורסם בפרק ה'. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כשהוא מודיע, באותה שנה זה רלוונטי. הוא מודיע לאותה שנה ואם אחר כך מתברר שהוא לא הודיע, יצטרכו לנקוט נגדו. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה עניין בינו לבין המועצה. אתה למשל כמי שצריך לדעת אם לנכות אותו או לא, איך אתה יודע? אתה יודע את הדברים האלה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> נכון. אבל המועצה בחודש יולי, יש לה זמן לעשות את כל הבחינה הרוחבית הזאת. אם אפשר הערה קצרה. יש כאן איזה ניסיון לצייר את הניכוי, ליצור איזשהו נרטיב שהניכוי הוא הטבה רק לפלטפורמות וזה מרע עם הערוצים. בסוף הסעיף, כשאנחנו קוראים אותו, הוא חל גם על הערוצים וגם על הפלטפורמות. היום הפלטפורמות משלמות לערוצים ולכן, כדי שלא יהיה מה שנקרא מיסוי כפול לכאורה של הפקות מקור, יש את הדבר הזה. אם הערוצים ישלמו לספק רשום שזאת הכנסה, אותו הדבר, או אם הם ישלמו לפלטפורמות, הם גם יוכלו לנכות את זה. הניסין ליצור כאן את הנרטיב הזה, אולי כהכנה לפרקים הבאים, עדיף שהוא ייפסק. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הם מפיקים הכול בבית והם לא רואים בזה הזדמנות אבל הם יכולים להפיק. << אורח >> קריאה: << אורח >> עובדתית זה לא נכון, אבל למה לא להגיד? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> בלי פרק אכיפה אין דרך לאכוף את הדבר הזה על אף אחד מהספקים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה הכואבת הזאת ברורה. הלוואי והיה לנו זמן לעשות את פרק האכיפה. הוא ייעשה מיד עם תחילת הכנסת הבאה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך את יודעת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הדעת נותנת. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו נסתמך על זה שתהיה אכיפה בכנסת הבאה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו סיימנו עם השאלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. פרק ה'. אני מבינה שאנחנו מאחדים את ד' ו-ה'. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> את סעיף 57(א) עכשיו סיכמנו. רשום שאינו ספק פטור, בכל שנת כספים ומכאן והלאה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו כרגע ב-(ב). נכון? << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> סיימנו לגמרי את סעיף 56? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> בעקבות שיח קצר שהיה לי עכשיו עם כבוד מנכ"ל המשרד בחוץ יש אולי מקום לחשוב מחדש על הקיזוז של ספקי התכנים, שכל הוצאה שהם מוציאים על ספק תכנים רשום אחר – יש מקום לחשוב מחדש על הקיזוז לצורך חישוב ההכנסה השנתית. לא לצורך חישוב ההשקעה בהפקות מקור וברור שאותו שקל לא צריך להיספר פעמיים. אבל כדי שאותו ספק תכנים ייכנס למרשם ספקי התכנים והרגולטור יוכל לעקוב ולראות מה קורה במגרש, אולי יש מקום - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי ההכנסה שנתית. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> כן. לא לקזז אלא רק לצורך חישוב ההכנסה השנתית. לצורך הפקות מקור, זה לא משפיע בשום צורה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> השבתי בחוץ ואני גם אומר כאן לכולם. זה עלה אתמול בסוף הדיון כהערה של הייעוץ המשפטי. בעיניי יש יתרונות וחסרונות לכל שיטה, שתיהן לגיטימיות. כפי שאמרתי אתמול, אני חושב שכל דרך מקובלת עלינו. אם רוצים שזה יהיה כפי שהוצע, צריך להוסיף ב-56(ב)(1) שכל הנשוא של הניכוי שעכשיו הוספנו יהיה לעניין פרק זה בלבד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לעניין פרק זה בלבד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זאת אומרת שזה לא יגרע מהחובות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון. << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> זה לא שיש ערבויות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לחישוב ההכנסה לעניין הרגולציה שחלה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש לנו הגדרה בהגדרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נוסיף את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> האם יש הגדרות של ספקי תכנים. אם יש ארבעה מרשמים, כדאי שהכול יהיה בפרק ההגדרות וזה יהיה הרבה יותר מסודר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין ארבעה מרשמים. יש מרשם אחד. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה יש מרשם אחד? מה שפנחס הקריא, ארבעה סוגים של מרשמים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ארבעה סוגים של מרשמים אבל המרשם הוא אותו מרשם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אלה יהיו תתי-מרשמים. << אורח >> קריאה: << אורח >> קטיגוריות שונות במרשם. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> נכון. קטיגוריות שונות במרשם. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> זה רלוונטי גם ל-(ד) וגם ל-(ב) ועם ל-(ה). לפי המודל שמציעים ב-(ד), עד ה-31 ביולי יודיע לנו ראש המועצה מה ההכנסה החייבת וכמה אנחנו צריכים להוציא. זה יוצר מצב בעייתי שבו באוגוסט יודיעו לי, יכול להיות שה-... שלכם שונים משלי - - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל נותנים לך זמן. אתה לא חייב לעשות הכול באותה שנה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> זה לא ברור לי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תכף נגיע לזה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אתמול שינינו ל-20 אחוזים עליהם הסכמנו. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גם על זה נדבר. ההצעה שלנו היא שבשנה אחרי כך זה יהיה תקף. שיהיה לנו זמן להתמודד כי אחרת אתה משאיר לי רבעון וזה בעייתי. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> נגיע לזה עוד מעט. לא הדיון עכשיו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> רק לסכם את (ב)(1). אני מבין שהחלופה הזאת שהוצגה עדיפה על כולם ומקובלת גם עלינו ולכן אני מוסיף לתיקון של 56(ב)(1): "הכנסתו בשנת הכספים מאספקת תכנים בניכוי הוצאות שאין הכנסה מאספקת תכנים באותה שנה של ספק תכנים רשום אחר". לפני התוספת שסיכמנו עליה לפני כמה דקות נכתוב: "ולעניין פרק זה בלבד, למעט" - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא ברור. יחשבו שה-"למעט" הוא לעניין פרק זה בלבד. לפתוח בסעיף: "לעניין פרק זה בלבד". << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההחלטה היא לכל החוק והניכוי הוא רק לפרק הזה. אפשר להחליף בסעיפים. אפשר להגיד הכנסתו בשנת הכספים מאספקת תכנים בניכוי הוצאות שהן הכנסה מאספקת תכנים באותה שנה של ספק תכנים רשום אחר - לסיים כאן את סעיף קטן (1). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מקובל עליכם? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא הבנו כלום. תקריאו את הנוסח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה זה לעניין פרק זה בלבד? בניכוי הוצאות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סגרתם ביניכם, אל תקריאו אלא שבו ותסגרו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שסגרנו. השר תיקן אותי בצדק. "הכנסתו בשנת הכספים מאספקת תכנים ולעניין פרק זה בלבד, בניכוי הוצאות שהן", ואז ההמשך כפי שסיכמנו כאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה על דעתכם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אפשר להקריא את הנוסח השלם? << אורח >> נועה גבע: << אורח >> אולי אפשר להקליד את הנוסח? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> "הכנסתו בשנת הכספים מאספקת תכנים ולעניין פרק זה בלבד, בניכוי הוצאות שהן הכנסה מאספקת תכנים באותה שנה של ספק תכנים רשום אחר, למעט ספק תכנים רשום שהכנסתו אינה עולה על 40 מיליון שקלים וביקש שהוראות פרק זה לא יחולו עליו ולמעט ספק תוכני ספורט רשום". << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> למה אתה צריך לומר למעט ספק שביקש שלא יחולו עליו? אתה יכול להגדיר אותו ב-49 ואז אתה לא צריך לחזור על זה שוב ושוב. אני מודה שגם עכשיו, תוך כדי קריאה, איבדתי את ההקשר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם אם זה 49, הוא בוחר האם כן או לא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה יכול להגדיר אותו שם לפי הבחירה שהוא בחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש דרך להדפיס את זה ולהקרין את התיקון על המסך? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני מודה שיש אנשים שחזותית מבינים טוב יותר ויש כאלה שבקשב. אני בחזותית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החלק הראשון של הסעיף מובן. את החלק השני לא הבנתי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> חלק הראשון זה מה שקיים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הצעה פרקטית. אפשר להעלות מצגת ריקה ומישהו יקליד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אגיד את המהות ונעביר את הנוסח שלדעתי הוא נון-אישיו. המהות היא שהסכמנו שההכנסה לעניין הרישום תהיה ללא ניכוי והניכוי יחול רק לגבי פרק הפקות המקור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחרי "באותה שנה", הלכתי לאיבוד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הקיזוז רלוונטי לכל הפסקאות האלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מנסה לגרום לכך שנראה את זה כתוב על המסך ואז זה יהיה ברור לכולם. אני שמה את זה על הולד עד שנראה אם אפשר להדפיס את זה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אנחנו עוברים לסעיף 57(ב). << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אבל יש הערות על ל-(א). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד לא דיברנו עליו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את (א) סיימנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך משהו להוסיף ל-(א)? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> האחוזים. 6.5 אחוזים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עכשיו זה לא דיון על הנוסח. << דובר_המשך >> צביקה גוטליב: << דובר_המשך >> זה כן דיון כי אנחנו מורידים את הברוד-קאסטרים מ-15 אחוזים ל-6.5 אחוזים, מ-150 מיליון ל-65 מיליון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> על כל זה היה דיון בוועדה. השלמנו את הדיון וזה לא דיון חוזר. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> יש עם זה בעיה. אתה פוגע בתעשייה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התקבלו הכרעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי קיבל את ההכרעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה קיבלת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני קיבלתי את ההכרעה אחרי אין ספור דיונים וויכוחים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן אנחנו מיותרים. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> גברתי, זה פוגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת לך שזה המקסימום שאפשר היה להוציא. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> למה זה המקסימום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי זה המקסימום. בהתחשב בפלטפורמות, בהתחשב בערוצים ובהתחשב בזה שיושב-ראש הוועדה, אני הצלחתי להעלות את זה בחצי אחוז וזה המקסימום שהצלחתי. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> בשום מקום בעולם זה לא עובד כך. זה מוריד אותם מהחובה. למה להוריד אותם מהחובה? למה להוריד ולא להישאר כמו היום? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא מוריד. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> בוודאי שזה מוריד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מעלה מהחובה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אתם מוציאים היום שמונה אחוזים עכשיו תצטרכו להוציא 6.5 אחוזים. << אורח >> קריאה: << אורח >> ארבעה אחוזים רק על סוגה עילית ורק על - - - << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה לא משנה. אתם מוציאים שמונה שקלים ויש סיבה למה אתם מתווכחים איתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא להקריא את (ב). << אורח >> קריאה: << אורח >> אתם תפיצו את הנוסח עכשיו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עכשיו עובדים על זה. << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> כבוד היושבת-ראש, יש לי הערה לעניין ההפקות של 10 אחוזים לילדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו עכשיו מגיעים לזה, בסעיף (ב). << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> זה בסעיף (א). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם רוצים להוסיף את זה ב-(א)? << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> כן. אני מענני תקשורת. קשה להפריז בחשיבות של הפקות לילדים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קשה להמעיט. קשה להפריז, זאת טעות מקובלת של משפטנים. טעות ידועה. להפריז זה להרבות בחשיבות. << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> קיבלתי את ההערה. אני מודה לך על התיקון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמות הפיליבסטרים של השר מכובדת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא יכול לשמוע שגיאות בעברית. << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> קיבלתי את ההערה כבוד השר. אנחנו כולנו מסכימים שיש חשיבות רבה לתוכניות מקור לילדים ונוער בגיל הרך. דיברנו כבר על זה שיש כשל שוק ברור ואם תעודה זכו להגנה, קל וחומר גם ילדים צריכים הגנה כזאת. אם אנחנו לא נעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה עבורנו. אנחנו רוצים להציע שיקבעו לפחות 10 אחוזים נוספים מהסכום הכולל שיושקעו בתוכניות לילדים, לרבות מורשת, ושהחובה הזו תחול על ספק תכנים רשום שמתקשר עם מנויים כפי שהשר הציע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, אני תומכת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת דרישה שבאה ממך גברתי יושבת-הראש. חשבנו שלא נכון להיכנס למיקרו חלוקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שהילדים שלנו זקוקים ליצירה עברית. לפני שבוע הייתה לנו שיחה ארוכה על זה בלשכה שלך. אני מאוד תומכת. << אורח >> קריאה: << אורח >> האם קיים שם כשל שוק? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> ישבה ועדת פולקמן ומצאה שאין כשל שוק בהפקות לילדים. ענני תקשורת שנמצאים בבעלות פרמונט העולמי יכולים גם להיות ספק רשום וולונטרית ולהפיק שידורי ילדים ולמכור את זה לפלטפורמות. הפלטפורמות, אם הן רוצות, וכנראה הן רוצות, שיהיו להן צופים ילדים – יקנו תכני ילדים כמו שאנחנו עושים עד היום. << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> אם הפלטפורמות אלה היו משקיעות גם היום בילדים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> גם היום אנחנו עוסקים בילדים. אולי לא הכול אצלך כי יש גיוון אבל אנחנו עוסקים. להכניס בדלת האחורית, אתם זוכרים שהתחלנו כאן עם 27 קטגוריות ואז ירדו רק לסוגה עילית ואז התחילה דרמה ותעודה ועכשיו ילדים. זה עוד פעם יחזור לאירוע הזה. זה לא הגיוני לדחוף שוב את הילדים בדלת האחורית. מה שוועדת פולקמן הציעה, היא הציעה משהו שיכול להיות סביר, זה שחמש שנים אחרי שייכנס החוק לתוקף יבחנו את העניין הזה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> תבקשו מהמועצה לשידורי כבלים ולווין שתפרט לכם בדיוק, כי זאת לא הרשות השנייה, כמה הושקע בילדים לאורך השנים ותראו עמידה מלאה בניגוד לדברים שנאמרו כאן. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> ויותר מזה. << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> עמידה מלאה שהלכה ופחתה עם ה-OTT. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, אנחנו עוד פעם מסתכלים על הסכום הכולל שנכנס פנימה והוא עשוי להיות סביר אם הוא מזוקק אך ורק למקומות בהם יש כשל שוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה רוצה לדבר כרגע בנוגע להפקות ילדים? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> כן. הוא בסדר, הוא סכום סביר בהנחה שמדובר אך ורק על הפקות סוגה עילית בהן אין כשל שוק. אם מתחילים לדחוף פנימה מחוזות בהם אין כשל שוק, אנחנו נכנסים למקום... הכוונה שלי היא שגם כך היינו עושים את זה, בין אם תהיה חובה או לא תהיה חובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך נתונים קשיחים על כשל שוק שקיים כרגע בישראל? אם כן, אנא פרטי מה הם. << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> יש לי דוגמאות מהעולם לכשל שוק שברגע שביטלו את חובות ההשקעה בעולם, ההשקעה בהפקות ילדים צנחה ואחר כך היה צריך לתקן את העוול הזה. אנחנו מנסים למנוע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה מדינות? << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> אנגליה, אירלנד, קנדה, צרפת, אוסטרליה. לא חסרות דוגמאות. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שימו לב, היא התחילה לפי ה-א'-ב'. טוב שהיא לא התחילה בתימן, תורכיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. די. זאת לא שכונה כאן. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> רק להשלים את הדברים. צריך לזכור שיש גם את החינוכית שיש לה תקציב מאוד גדול של לדעתי 40 מיליון שקלים להפקות נוער וילדים. שימי לב שהיא גם הכניסה כאן עוד שני דברים, האחד, זה יחול רק על הפלטפורמות והנה כבר עוד הטבה לערוצים, ודבר שני, היא גם התחילה עם שידורי מורשת וחגים שזה טוב ויפה וגם זאת קטגוריה ליצור. גם היום יש לי כל מיני חובות של שעה פה, שעה שם. אי אפשר לעמוד בזה ואי אפשר לנהל את זה. אנחנו בעד שידורי ילדים ונעשה את זה בכל מקרה בלי הרגולציה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני יודעת שבדרך כלל מה שנהוג עם ילדים זה למחזר סדרות. סדרה עבדה, ילדים רצים עליה שנים דור אחרי דור, האצבע על ההדק היא די קפוצה. לאור סדרות הילדים שעכשיו משודרות, האיכותיות שמראות לילדים שלנו היסטוריה ישראלית, ציונות, אני רואה את זה נכנס וזה גם זוכה לרייטינג, אז אני נוטה לחשוב שאם המעבר, כמו שאת אומרת ל-OTT ובהיעדר חובה, אני חוששת שהילדים יהיו בחצר האחורית. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> את בעצמך אמרת שהן עושות רייטינג. למשל סדרה כמו תאגד, אני אפיק אותה בכל מקרה, גם אם לא הייתה לי חובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא יודעת. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני יודע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה שאתה הפקת והצליח, לא אומר שזה יהיה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה חלק מ-DNA של חברה, היא רב ערוצית והיא רוצה לפנות גם לילדים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אנחנו עומדים – ונמצאים כאן חברי מועצת הכבלים – שנה אחרי שנה בכל החובות שלנו. << דובר_המשך >> עינת דוידסון: << דובר_המשך >> אף אחד לא אמר שלא. החובות שלכם הולכים וקטנים. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> הם הולכים וגדלים לפי החוק. אני רוצה לחזור לעקרונות של החוק הזה. בעקרונות של החוק הזה, אחרי ועדות רבות שבחנו את הנושא, אנחנו רוצים להתמקד בסוגה עילית וכפי שנאמר כאן לאפשר לפלטפורמות שיקול דעת להפיק בתוך הסוגה עילית - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא מחייבים אותם לעשות הפקות לילדים. אתם תעשו. << אורח >> קריאה: << אורח >> ברור. החשש הוא אחר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סליחה, החדר עמוס כולו בפטפוטים קטנים ואני לא שומעת כלום. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> זה בלתי נסבל שנותנים למישהו זכות דיבור ואי אפשר לדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל הזמן רחש בחש מכל כיוון. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> יש תחרות ערה בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית. התחרות הערה הזאת, המשמעות שלה היא - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני זוכרת את הדיון הזה. אני תמיד בעד יצירות לילדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, איתן, יבגני, אבי - - - הדיון נעצר. אני מבקשת, אף אחד לא מדבר, לא מאחורה ולא מקדימה. אנחנו לא שומעים את עצמנו כי כולם בשיחות קטנות. זה כמו להיות בכוורת דבורים. אין שקט בחדר. עד שלא נגיע לשקט, לא נמשיך את הדיון. שלי, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מיכל הייתה באמצע דבריה. היא התרעמה ואני אתן לה לסיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, מודי ועופר מתרעמים כבר 10 דקות על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני כן רואה ערך גדול מאוד ביצירה למען ילדים. נתתי את הדוגמה של הפלמ"ח, סליחה שאני נתקעת עליה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את שמעת את ההצעה של ענני על ה-10 אחוזים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שאנחנו צריכים להגיע לאיזושהי הצעה מאוזנת. אולי לדבר רגע על האחוזים. אני מבינה את הקושי של ההתחייבות במיקרו ומצד שני יש ערך גדול ליצירה לילדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עם מה אתם תוכלו לחיות? מה לא תהיה עצם גדולה בגרון? תבואו לקראתי. לי זה חשוב. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אני אומרת שבאנו לכאן להפחית רגולציה, באנו לכאן לייצר תוכן הכי טוב שהתחרות תייצר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ממילא אתם עושים הפקות מקור. << אורח >> מיכל פליישר: << אורח >> אנשים שואלים את עצמם למה צריך טלוויזיה רב ערוצית ויודעים שיש לנו ערך ופנייה למגזר הילדים. אגב, אני כן חושבת ששימוש בתוכן רלוונטי שהילדים גדלים ויכולים לראות גם תוכן של שנה שעברה ואם הפלטפורמה סבורה וזה עובד, זה תקין וזה שיקול דעת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> חבל שמועצת הכבלים והלווין לא כאן כדי להציג לנו נתונים כי הם יודעים להגיד. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם כאן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אולי הם יודעים להציג לנו את הנתון? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אולי גם נבקש מהתאגיד שייתן את הפילוח בין הפקות המקור הרגילות שלהם לבין חטיבת הילדים. אני בטוח שיש שם נתונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש כאן מישהו מהתאגיד? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זו החלטה שצריכה להתבסס על נתונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אשמח לשמוע גם את מועצת הכבלים וגם את התאגיד, בקצרה, כי אני רוצה לסגור את הסיפור הזה. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> החברות המפוקחות – הוט, כבלים, יס, לוויין – חייבות כידוע בשמונה אחוזים מקור. אם השמונה אחוזים האלה זה 100, 27.7 אחוזים חייבים להיות מושקעים בהפקות לילדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה החיוב כרגע. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> כן. אני מדבר רק על עכשיו. בתוך החלוקה לילדים, יש גם חלוקה פנימית – לגיל הרך, לילדים ולנוער. באופן טבעי המספרים האלה יורדים כי המספרים של המנויים בכבלים ובלוויין יורדים. זה כרגע המצב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה החלוקה בין ילדים לגיל הרך? מה האחוזים? << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> לגיל הרך שלושה אחוזים, נוער שבעה אחוזים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> 3.5 אחוזים לגיל הרך, שבעה אחוזים לנוער. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> וכל השאר לילדים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> בפנים יש חלוקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ילדים זה מגיל ארבע? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> שאלת למה אנחנו מתנגדים והנה, זאת הסיבה. כי זה יוצר חיכוך עם הרגולטור. << אורח >> יונתן בייסקי: << אורח >> הגיל הרך זה עד גיל שש, ילדים עד גיל 12, נוער מגיל 12-11 וצפונה. << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> מנהלת הרגולציה בתאגיד. החובה הרגולטורית שלנו היא 40 מיליון שקלים להשקיע בתכנים. מי שקובע את לוח השידורים, את מדיניות השידורים, זאת מועצת התאגיד. אין לנו חובה לפילוח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 40 מיליון לתכני ילדים? << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> כן. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> את יודעת מה זה בשביל מועצה להתחיל עכשיו לקבוע אם משהו הוא בשביל ילדים שהם עד גיל שש? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לזה. גם החוק לא ייכנס לזה. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> ברגע שאתה או מר את המילה ילדים, צריך לייצר גבול. הם לא בני 46. להתחיל לעשות את ההבחנות האלה, זאת בדיוק ההתערבות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא רוצה לעשות את ההתערבות הזאת. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אני יודע אבל זה מה שיקרה. אני מספר לך מהחוויות שלנו היום. גם היום כשאני בא ועומד בכל החובות שלי, אני עומד ב-100 אחוזים של החובות שלי, הרבה פעמים מתנהל ויכוח שהוא גם לגיטימי. אני גם לא בא בטענה למועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יודע מה אני רואה בעיני רוחי? אני מדברת על עופר האבא. ילדים היום, עם התכנים של הטיק טוק, ילד בן שמונה יכול לשבת יום שלם ולצפות באתרי פורנו ואנחנו די מאבדים את הקהל הזה. או שהם רואים ארתור בפעם ה-5,887 - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היום זאת יחידת החילוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או שהם רואים פורנו או שהם גולשים בטיק טוק ואין יצירה ישראלית. אני באמת חושבת שבמידה ומציבים את זה לפניכם ואומרים לכם קחו, זה גם מצליח. אני חוששת שאם זה יהיה נתון רק לבחירתכם, אולי תחשבו על גילאים 16 עד 99 ולאו דווקא על פלח שהוא קטן. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> אפרופו מילה, ממשק הצפייה, שעלתה כאן אתמול. תסתכלי מה הפלטפורמות עושות. הן לא חייבות, אף אחד לא חייב אותן, אין היום רגולציה, איך אני מייצר אזורים מסוימים, סגורים, משקיע טונות של כסף. אף אחד לא עושה את זה כדי לאשר בתוך הממשק שלי ממשק רק לילדים. אין לי חובה. למה אני עושה את זה אם לא כדי לפנות לקהל הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם ממילא אתה עושה את זה, למה אתה כל כך מתנגד עכשיו? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שאלת ואני מסביר. כי ברגע שאת מתחילה להתערב ומישהו קובע אם משהו בפנים או בחוץ – ואין ברירה, תמיד יש את קו הגבול הזה – תמיד יש ויכוחים, שיבושים והתערבות בתוכן של המועצה. אני מ ציע שגם המשרד, השר והמנכ"ל שמדברים על התערבות בתוכן, יביעו את דעתם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> התאגיד, 40 מיליון שקלים להפקות מקור לילדים? << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מתוך סך הפקות מקור בכלל? << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> הפקות המקור הן 270 מיליון שקלים. צמוד מדד זה יוצא בערך 300, 320 מיליון שקלים. 200 מיליון לכאן 11, 30 מיליון לכאן בערבית ו-40 מיליון לילדים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כמה זה באחוזים 40 מתוך 300? << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> שמינית. << אורח >> קריאה: << אורח >> שביעית. << אורח >> קריאה: << אורח >> הכול זה ב-כאן חינוכית? << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> ב-כאן חינוכית. << אורח >> קריאה: << אורח >> משודר בכל הפלטפורמות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מאפשר לך כיושב-ראש לכפות את עמדתך. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אין בזה כשל שוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ודאי שיש. על בסיס מה אתה אומר את זה? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אני אומר את זה גם כאבא לשלושה ילדים שרוצה שהילדים יצפו בתכנים שהן הפקות מקור בסוגה עילית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אותי מעניין יותר שזה מייצג שחקנים ויוצרים. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גם. נכון. לכן אני לא רוצה שהסוגה הזאת לצורך העניין, היא צריכה להיות ON TOP הסיפור של הפקות מקור. היא לא חייבת להיות בתוך האירוע הזה. היא לא יכולה להיות בתוך האירוע הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה לא? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> כי אין שום סיבה. אין שם כשל שוק. אין לי איזו התנגדות עקרונית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ענני, הייתי איתך בתחילת היום ואני הולכת ומתרחקת. תני לי נתונים. בואי לכאן עם נתונים קשיחים כי כרגע הפלטפורמות משכנעות אותי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מרכז המחקר והמידע של הכנסת צריך להציג נתונים. << אורח >> עינת דוידסון: << אורח >> אני כבר מוציאה את המספרים אבל שלחנו לכם אותם. הדוגמה של אנגליה ירידה של 40 אחוזים ברגע שבוטלה החובה וזאת מדינה דוברת אנגלית וזאת לא מדינה שדוברת רק עברית ואף אחד לא קונה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, אפשר להציע הצעה? אני חושב שאת הסוגייה הזאת אפשר להשאיר לזמן בו נדון בהסתייגויות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> פעם במיליון שנים אני רוצה להצטרף לשר ולומר שנבקש ממרכז המחקר והמידע. אני אפנה אליהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, הפרויקט הזה הוא פרויקט שלך. תבואי עם מסקנות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שלי, יש כאן את הנוסח שהסכמנו עליו במידה וכן יוחלט לקבל את זה. כרגע זה לא נכנס אבל אם נחליט שכן, יש כאן תיקון לנוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות את התיקון לנוסח? << אורח >> קריאה: << אורח >> הנה הוא, על המסך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסוף סעיף קטן (א) בסעיף 57, לבקשתך, אם תחליטי בסוף להכניס את זה כהסתייגות, "ספק תכנים רשום המתקשר עם מנויים" - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> למה רק מתקשר עם מנויים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ערוץ החדשות שמשדר כל היום חדשות - - - << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הוא לא משדר רק חדשות. הוא משדר דרמות, ריאליטי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם היום הרגולציה היא רק היא רק לגבי פלטפורמה ולא לגבי הערוצים בעניין הזה. "ישקיע 10 אחוזים בתוכניות ילדים לרבות מורשת ישראל לילדים". << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הנה עוד קטגוריה, עוד תת קטגוריה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לנו זהות יהודית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היסטוריה, ציונות, הדברים האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לנו שמונה מינהלות. נקים עוד אחת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כרגע אנחנו לא מכניסים את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכמת. ביקשתי מחברת הכנסת שלי טל מירון לקחת את הנושא הזה כפרויקט. שלי, אני מציעה לך לדבר עם ענני כי הוא זאת שדוחפת לזה. דברי עם מרכז המחקר והמידע ועם הפלטפורמות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נראה לי שאני יודעת את העבודה. אפשר לסמוך עלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סבבה. אני סומכת עלייך ובגלל זה ביקשתי ממך. ממשיכים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו חוזרים לתיקון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. נקריא את התיקון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת תוספת לסעיף 49, מה שסיכמנו קודם, שיהיה סעיף קטן (ג): "ספק תכנים שנרשם במרשם – שהוא בעצם לא מעל 40 מיליון שקלים - זה סעיף קטן (א)(2), (א)(3) ו-(ב) - רשאי להודיע כי הוראות פרק ד' לא יחולו עליו". << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם כן, לשם מה הוא נרשם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא נרשם להרבה סיבות. חוזרים עכשיו לסעיף שלנו, זה גם וגם. היינו צריכים לתקן את זה גם במרשם. זה מה שאמר הייעוץ המשפטי וקיבלנו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה שונה מהנוסח שהוקרא קודם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו חוזרים עכשיו לסעיף 56. הוספנו תוספת: הגדרת ספק פטור. "בפרק זה ספק פטור – ספק תכנים רשום שהכנסתו אינה עולה על 40 מיליון שקלים והודיע בהתאם להוראות סעיף 49 שהוראות פרק זה לא יחולו עליו כן ספק תוכני ספורט רשום". << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אבל אם הגדרתם בסעיף הקודם לעניין פרק ד' ספק פטור - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר שם להוריד כי כאן אנחנו מכניסים גם ספק תוכני ספורט רשום. כאן חייבים להגדיר כי כאן הוספנו ספק תוכני ספורט. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> זה כפל הגדרות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שם להוריד. תוריד את הסוגריים ספק פטור. סעיף 49(ג). נמחק את זה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הייעוץ המשפטי, אתם יכולים אחר כך להסביר את המשמעות של השינוי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לסעיף 56. "הכנסתו בשנת הכספים מאספקת תכנים – זה מה שאמרנו קודם, הכנסתו השנתית של ספק תכנים כאמור – תורכב מכל אלה: אחד, הכנסתו בשנת הכספים מאספקת תכנים ולעניין פרק זה בלבד בניכוי הוצאות שהן הכנסה מאספקת תכנים באותה שנה של ספק תכנים רשום אחר שאינו ספק פטור". << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> כשפטרת מפרק ד', התכוונת לפטור גם מ-ד' ו-ה' שהצטרף ל-ד'? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. זו הכוונה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לפטור מכל ההוראות שם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אלה ההוראות. ההוראות שם הן הפקות מקור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אמרנו שנצרף עוד לפרק ד'. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. פרק ה' הוא הפקות מקור. זה הפרק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> למעשה פרק ד'. כשאתה מוחק אתה הולך אחורה ולא קדימה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה אומר ד' ו-ה'. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רק ד'. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אני מנסה להבין מהנוסח החדש האם מצב ש-יס לצורך העניין רוכשת מערוץ הספורט, ספק תכנים רשום, שידור של כדוריד לנכים. האם עבור יס זה נחשב כהוצאה עבור מקור? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לפי ההוראות שראינו הוצאה כזאת לא ניתנת לניכוי אבל עוד מעט נגיע לסעיף 57(ב) ונתייחס לסוגייה הזאת בהקשר של מימון. לעניין ניכוי לפי סעיף 56, זה לא יחול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המימון, הכוונה שלך להשקעה. נכון? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם כן, לשם מה זה כן מוכר? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה בדיוק כמו שאמרנו קודם. הניכוי חל רק על מי שהוא מעל 40 מיליון שקלים או מי שהוא לא מעל 40 מיליון שקלים וביקש זאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה פשוט תלוי ממי הם רוכשים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אני לא בטוח שכאשר כותבים "לעניין פרק זה בלבד", זה עושה את העבודה. עדיף לכתוב איזה פעולה אתה רוצה להוציא ואיזו פעולה אתה רוצה להשאיר. "לעניין פרק זה בלבד" – זה מתחיל קצת לבלבל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כפוף לעניין פרק זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> הפרק מתייחס בסעיף שלו גם לרישום וגם להפקות מקור. סעיף 56 מתייחס גם וגם. לכן זה קצת מבלבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך הייתם משנים את זה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הפרק של הרישום הוא לא הפרק הזה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אבל סעיף 56 על ההכנסה השנתית הוא סעיף שנוגע גם לרישום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הוא משליך גם וגם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ולכן איך הייתם מציעים לתקן את זה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שזה לא יופיע כ"לעניין פרק זה בלבד". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אולי נאמר לעניין פרק ד'. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא. זה אותו הדבר. זה הפרק הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם כן, למה יש בעיה עם זה? אני לא אומר שזה חל על הרישום. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> לעניין חובת ההשקעה בהפקות מקור. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, חישוב ההכנסות משליך על כמה וכמה דברים בחוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אביתר, תתקן ותכתוב "ולעניין חישוב חובת ההשקעה בהפקות מקור". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במקום "לעניין פרק זה". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא יהיה פרק ד'. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה ש-עקוב אחר שינויים שלך, תמחק לא ב-עקוב אחר שינויים; ומה שחדש תעשה ב-עקוב אחר שינויים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו נסדר את זה. אנחנו נטמיע את השינויים בקובץ החדש. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רק בגלל החשש שאנשים יחשבו שמה שמחקת כאן היה בכחול, ולא כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין בהלם תרבותי. הוא שר, מה הוא מכתיב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, כך זה עובד כאן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה על פי הייעוץ המשפטי. זה לא אני בחרתי לעשות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם ביקשו ממך להקריא נוסח? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא גם מכתיב את הנוסח, הוא מחליט עליו, הוא מנהל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את לא היית כאן בשעה האחרונה? כל השינוי הזה נובע מבקשת הייעוץ המשפטי שקיבלנו אותה. גם כשאנחנו מקבלים את המלצות הייעוץ המשפטי, זה רע? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפילו במילים שלו הוא אמר ... מה זה לאפשר? את יושבת-הראש. שימי לב למילים בהן הוא השתמש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גלית, למה את כועסת? למה לכעוס? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנה, אני לא כועסת. אני מתחילה להוציא קריאות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הביטוי הכי מובהק לכעס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם כן, אחר כך תיקח אותי לספת הפסיכולוג. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> חס וחלילה. ריפוי בעיסוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו בסעיף 57(ב). << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> סעיף 57(ב). "על אף האמור בסעיף קטן (א), ספק תכנים רשום רשאי להשקיע חלק מן הסכום הכולל במימון של תוכני ספורט שהופקו על ידי ספק תוכני ספורט – כנראה חסרה כאן המילה רשום - ובלבד שהתכנים הם של מפעל ספורט העוסק בענף מבין ענפי הספורט המשתתפים באחד מאלה: (1) המשחקים האולימפיים למעט ענף הכדורגל או ענף הכדורסל לגברים בוגרים. (2) המשחקים הפאראלימפיים". << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אסביר. הכלל הרגיל הוא שספק יכול להשקיע במימון, להשתתף במימון של הפקות מקור גם אם הן משודרות אצל ספק תכנים אחר וזה חל עליו כחלק מהחובה של הפקות מקור. זה חל כל עוד מדובר בסוגה עילית. לעניין ספורט, רצינו לתמרץ - אתם זוכרים את ההצעה שהייתה במקור – את מה שקראנו לו בצורה כוללנית ספורט לא פופולרי, את ההשקעה גם בספורט הזה. אנחנו רוצים לשמר את היכולת לתמרץ כאן את התחום הזה ולכן אנחנו מותירים הוראה שאומרת שספק התכנים הרשום, גם אם הוא לא ספק תוכני ספורט, רשאי להשתתף במימון של תוכני ספורט שהופקו על ידי ספק תוכני ספורט רשום, אותו אחד שפטרנו מהטלת החובות באופן ישיר ולמעשה גלגלנו את זה לפלטפורמה. זאת מהות ההוראה. התמרוץ נשאר אבל הצפי שלנו שאם אנחנו מדברים על הכנסה של אותו ערוץ ספורט, הוא ישקיע פחות מ-6.5, כנראה הרבה פחות מ-6.5 אחוזים, בתכנים מהסוג הזה ולכן לעומת המצב המקורי אנחנו גם שומרים על התמרוץ של אותם ענפים, של הפקה של אותם ענפים, וגם מגדילים את העוגה של היצירה הישראלית, של השקעה בסוגה עילית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אאפשר לנציגי היוצרים לדבר. לאחר מכן נציג אחד מהפלטפורמות, נציג אחד מהערוצים, ייעוץ משפטי וממשיכים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם חברי הכנסת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם יש לך הערה בונה לגבי הנוסח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא היית כאן עת דנו בזה שמונה שעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אי אפשר לשאול שאלה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זכותו כחבר כנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגיע לשאלות. היוצרים. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> איגוד הבמאיות והבמאים. הקיזוז הזה פוגע בהפקות המקור. ראשית יש לנו שאלה כי אנחנו רוצים להבין על איזה סכום אתם מעריכים כאן. אמרת שאתה רוצה להשקיע בהפקות המקור ואני מזכירה שה-6.5 אחוזים נשארו ולא עלו. הבינלאומיות ירדו. זאת אומרת, זה הלך והתקזז ועכשיו הספורט, ואנחנו מאוד שמחים שלא מראש יש את ההכרזה הזאת אלא היא רק אם הם עושים בנוסף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אענה לך. לפי המידע שיש בידינו מדובר היום, ההשקעות – אני לא יודע אם הוא יכול לומר את זה – הן הרבה פחות מ-6.5 אחוזים. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> שאלתי כמה זה בכסף כי אנחנו מקזזים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכסף לא רלוונטי. כמה שתהיה הכנסה לערוצי הספורט - - - << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> בוא נדבר על שנה בה יש אולימפיאדה, אז הם ישדרו את האולימפיאדה וכל הסכום הזה יורד מהפקות המקור בסוגה עילית, 6.5 אחוזים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. לא כל הסכום. יכולים להגיע עד 6.5 אחוזים שזה המקורי. זאת אומרת, שיפרנו את המצב של היוצרים עם סוגה עילית שהיא לא ספורט לעומת המצב בחוק המקורי. זה קודם כל ובואו נודה בזה. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> שיפרתם אבל השארתם את הסייג הזה שמחזיר אותנו לנקודת ההתחלה. בסופו של דבר הם יכולים להגיע ל-6.5 אחוזים ואנחנו חוזרים ואומרים שמטרתן של הפקות המקור לקדם יצירה ישראלית. אולימפיאדה היא חשובה, תתמרצו שידור של פאראלימפי וכל מיני דברים שהם לא ספורט פופולרי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא נשנה עכשיו את המנגנון. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> זה על חשבון הפקות המקור. אנחנו כל הזמן מקטינים ומקטינים את העוגה של הפקות המקור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. להיפך. בשינוי הזה הגדלנו. << אורח >> מירב אתרוג בר: << אורח >> כשהורדת את הבינלאומיות, הקטנת באופן משמעותי. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אני רוצה להוסיף שני דברים על דבריה של מירב. ראשית, זה נכון שהלכת קצת לקראתנו בהקשר של זה שעושה ספורט לא יהיו חייבים בהפקות מקור אבל הפינה הזאת היא פינה לא קטנה ואנחנו בכוונה שואלים בכמה כסף מדובר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בפגישה שהייתה דיברנו על זה. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> כן, אבל לא נתתם תשובה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אומר לכם במגבלות מה שניתן לומר. יש שני ערוצים מרכזיים של ספורט ונציגי הערוצים שנמצאים כאן יכולים להרחיב יותר ממני. אני יכול לומר מה שידוע וגלוי וזה שאחד מהם, ערוצי צ'רלטון, היום כמעט ולא משדרים תכנים מהסוג הזה וערוץ הספורט משדר תכנים כאלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל ההכנסה שלהם הוספנו לכם לעוגה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לגבי ערוץ הספורט שנמצא כאן ואני מניח שהוא יוכל להרחיב, לפי המידע שיש לנו והם מסרו לנו, הם רחוקים מלהגיע לרף של ה-6.5 אחוזים בהשקעה בתכנים מהסוג הזה. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> לא קיבלנו תשובה לגבי כמה כסף זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד מעט נדבר עם ערוצי הספורט ואז נדע יותר. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> כשמורידים סכומים מתוך הפקות המקור - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוספנו להפקות המקור. במקור זה היה אפס. << אורח >> קריאה: << אורח >> בוא נגיד שהורדת פחות. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> בואו נדייק. זה לא היה אפס. זה עבר אליהם, הם סירבו לעשות ואז החזרתם לפלטפורמות חלק מהסכום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה זה משנה מה המנגנון? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בכל מקרה זה יותר ממה שהיה, אבל לא משנה. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> לא, סליחה, זה לא יותר ממה שהיה. זה עדיין פחות ממה שהיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> פחות ממה שיש היום. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אני לרגע אשים את זה בצד כי זה מתווסף לעוד ועוד קיזוזים שאנחנו רואים אותם ועוד מעט נדבר עליהם, 10 אחוזים על תוכן שמייצרים יוצרים צעירים, כסף הולך לפריפריה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסעיף הזה השתנה לחלוטין. ה-10 אחוזים, זה השתנה. זה ילך למשהו אחר. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אנחנו מבקשים, זה לא בית קברות של כסף, תהיו זהירים בבקשה בכל קיזוז שאתם רוצים לעשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עמוס, ה-10 אחוזים האלה, בהתחלה זה היה ליוצרים צעירים. אני חשבתי שזה פתח אדיר ל-סקמינג כי אתה יכול לעשות הפקה עם נער המים שהוא צעיר ואז אתה מקבל הנחה גורפת על הכול. פניתי עם זה לשר. אני והשר חשבנו על רעיון אחר, לתת את ה-10 אחוזים האלה ליצירות שמצטלמות ונוצרות בפריפריה. אני מבינה שעבורך ועבור היוצרים זה עוד ביס. אם השר יהיה מוכן לוותר, אני מוכנה לוותר. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> בואי נדבר כשנגיע לשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסדר אבל אני באה לקראתך. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> הערת נוסח מאוד מאוד משמעותית. רשום ספורט שהופקו על ידי ספק תוכני ספורט. זה חייב להיות רשום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה רשום. זה תוקן. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אני רוצה לגעת בנקודה הזאת וזה חשוב לפרוטוקול. אתה לא מוסיף לנו כסף, אתה גורע כסף. ברשותך אני אקריא מחוק הרשות השנייה, תוספת שנייה, סעיף 5(א)(1). "בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תוכניות סוגה עילית 15 אחוזים". זאת אומרת, אתה מוריד אותם מ-15 אחוזים סוגה עילית ל-6.5 אחוזים. אתה לא מוסיף לנו כסף ואנחנו לא מגיעים לסכום סביר אלא אתה גורע מאיתנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא בדיון הזה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> לא, אבל אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול כי אתה גורע מאיתנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 80 אחוזים מהשוק היום הוא ב-OTT. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אבל אתה גורע מאיתנו כסף. שזה יהיה ברור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ערוץ הספורט. << אורח >> מיטל נעים כוכב: << אורח >> יועצת משפטית, קבוצת RGE. אנחנו מברכים על כך. אין לנו מה להוסיף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> חשוב לומר שכמו שאמרתי אתמול שאלה פרקים גם ד' אבל גם ה', פרקים שלא הספקנו להיערך אליהם מבחינת הנוסח. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ל-ד' התייחסת. העברת מסמך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אמרתי שבשונה מ-ד' לגבי זה לא הספקנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חשוב לומר בכל פעם שחוזרים על ההערה הזאת שרוב תיקוני הנוסח כאן הם תיקונים שבאו מתוך דיוני הוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל הם צריכים לשבת על זה. מה הקשר? הם צריכים לעשות את עבודתם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת לא להיכנס לזה כרגע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא אאריך אלא רק אומר לשר שאם יש לנו זמן לבדוק, אנחנו יכולים לוודא שבאמת יש הערות מהותיות שנכנסו. אם לא, אנחנו עכשיו צריכים ללקט מתוך ההערות שכתובות לי כאן בנוסח וזה מורכב. אני אומר שלפי שנכנסתם לפרק ה', היה אולי מקום לדבר גם על טענות שעלו ביחס להגדרות שהוקראו לפי סדר הדברים ביחס לפרק הזה ורק בהמשך נכנסנו לפרק עצמו. יש כאן כמה הערות, כולל כאלה שגם יושבת-ראש הוועדה בשעתו מאוד התחברה אליהן, שלא התייחסתם אליהן. למשל הפקה מקומית, איך מגדירים אותה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בואו נסיים את הסעיף ונחזור להגדרות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> צריך לחזור להגדרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי הסעיף הזה יש לכם הערות? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב שהדברים עלו בדיונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברי הכנסת, יש לכם הערות לסעיף (ב)? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי קושי עקרוני עם מה שקורה כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. איבדתי את זה כי כיביתם את המסך. לגבי כדורגל, למשל כדורגל נשים, תחת איזו קטגוריה זה נמצא? איזו השקעה זאת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר לממן את זה כחלק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהם יהיו חייבים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, הם לא חייבים. הפלטפורמות רשאיות לממן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך נגיד אתה רוצה לתמרץ כדורגל נשים? זה בעולם הגדול של הכדורגל אבל זה תת קטגוריה בספורט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> באופן הזה. זה נכנס לתמרוץ. אלה המשחקים האולימפיים למעט הכדורגל והכדורסל גברים בוגרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עם כדורגל נשים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. כל השאר נכנס לתמרוץ. רק כדורגל וכדורסל גברים בוגרים לא נכנס לתמרוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף (ג). << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> "ספק תוכני ספורט רשום רשאי להשקיע בכל שנת כספים סכום כספי שלא יעלה על 6.5 אחוזים מהכנסתו השנתית האחרונה בהפקות של תוכני ספורט הממומנות על ידי ספק תכנים רשום אחד או יותר בהתאם לסעיף קטן (ב)". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת המגבלה שהזכרנו קודם שאי אפשר יותר מ-6.5 אחוזים. זה הרף העליון שאפשר לממן תוכני ספורט כאלה לפי סעיף קטן (ב). << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כמובן שאם הוא ירצה בכך הוא יוכל להשקיע יותר בפועל. זה כרגע לא משהו שהוא סביר, אבל אנחנו לא פוסלים את האפשרות הזאת. מימון בהתאם לסעיף קטן (ב) והשתתפות במימון, זה יהיה מוגבל ל-6.5 אחוזים. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אמרתם קודם שנקבל מספר אבל לא קיבלנו מספר מערוצי הספורט. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הצגנו מספר קשור. אני לא יכול להציג מספר של ענף זה או אחר או של ערוץ זה או אחר אבל אני הצגתי בדיוני אחת הוועדות עת הצגנו את הנתונים, הצגנו גם את סך דמי ההעברה בספורט והם נעים בסדרי גודל של 580, 590, 570 מיליון שקלים - תלוי באיזו שנה - בשנים האחרונות, סך דמי העברה בגין ספורט. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> זאת אומרת שעד 6.5 אחוזים מזה אפשר יהיה להשקיע בהפקות מקור שאינן הפקות מקור אלא אירועי ספורט וזה יקוזז מהפקות המקור שהן כן הפקות מקור. זה מה שאתה אומר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה אומר שבנוסח הקודם בדיוק 6.5 אחוזים מזה היו מושקעים באירועי ספורט ובתוכניות ספורט ועכשיו אנחנו צמצמנו את זה מאוד ואני מעריך, לפי הנתונים שיש לנו, שיותר מחצי מזה יופחת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, מבחינתי הדיון הזה מוצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה קרוב ל-40 מיליון שקלים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אולי כן חשוב להבין מה המשמעות של זה, בעצם בתוצאה. מה יוצא בתוצאה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כנראה חצי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הרבה יותר מחצי כי יש ערוץ אחד מאוד גדול שכמעט לא עושה שום דבר מהדברים האלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כרגע הוא לא עושה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא יכול לעשות מחר וזה יקוזז מהפקות המקור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו בלופ. הדיון הזה מוצה. << אורח >> אלירן אליה: << אורח >> יושב-ראש איגוד הבימאיות והבימאים. אני כן רוצה להתייחס לטענה של השר שהיום זה משפר, שהרפורמה הזאת תשפר את מה שיש היום. היא לא, ואני אומר למה. יוקר המחיה בארץ הזאת הוא קיצוני. ההפקות מאוד מאוד התייקרו. זה לא שאתה לא מחזיר אותנו למה שכן היה טוב אלא אתה מוריד מאיתנו. להוריד מ-8 ל-6.5 ולפטור את הבינלאומיות ושיוקר המחיה הוא כל כך גבוה, זה לא משפר. אני שומע כאן קיזוז וניכוי אבל אין שום תמריצים. גם שר התרבות שרצה לקדם איזושהי אג'נדה שלו – ואני לא נכנס אם זה נכון או לא נכון - הוא הביא תוספת של 30 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא רואה אף אחד שהיה יושב כאן והיה יכול להביא לכם יותר טוב ממה שאנחנו הבאנו. << אורח >> אלירן אליה: << אורח >> אני לא נכנס לזה. אתם לא עושים לנו טובה. אני יוצר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חצי שנה אנחנו מדברים על זה. << אורח >> אלירן אליה: << אורח >> אבל חצי שנה אמרנו תודה ועכשיו הגענו לפרק הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אתם ממש חצי שנה לא אומרים תודה. << אורח >> אלירן אליה: << אורח >> אנחנו כן אמרנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חצי שנה אתם זורקים עלינו עגבניות, ואין לכם מושג כמה אנחנו נלחמים בשבילכם מאחורי הקלעים. << אורח >> אלירן אליה: << אורח >> אנחנו יודעים. אי אפשר ולחזור ולטעון שזה משפר את מה שיש לנו היום כי זה לא. אתם לא עושים לנו טובה. זה תיקון של החוק שנכתב בשנות ה-90. זה פטור לפלטפורמות הבינלאומיות ואז אומרים שעושים לנו טובה. אתם לא עושים לנו טובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת מכולם להירגע. שום דבר ממה שאתם אומרים עכשיו לא נשמע לפרוטוקול. הדיון הזה תם. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גברתי יושבת הראש, את אמרת בדיוני הוועדה הזאת שתעלי את זה ליותר מ-6.5 אחוזים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ניסיתי. << דובר_המשך >> אבי בן הלל: << דובר_המשך >> תגיעי לשבעה אחוזים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא הצלחתי. << דובר_המשך >> אבי בן הלל: << דובר_המשך >> מה זה לא הצלחת? אבל את מקזזת. למה את מקזזת? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> גברתי, יש לי פתרון מאוד פשוט. תשאירו את הרגולציה כמו שהיא. אל תתקנו כרגע את הרגולציה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיציתי את הדיון. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הצעה למחיקה של סעיף 58 להצעת החוק. יש הצעה למחוק את סעיף 58 מהצעת החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מקובל על חברי הוועדה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הוא עבר לסעיף 58 שזה נושא גדול ומשמעותי אחר. אגב, אני רוצה לומר שלגבי (ג) שכרגע הוקרא לא כל כך ברור. זאת תוספת שלא הספקנו לבחון אותה לעומק. מרגיש לי שזה לא מגודר מספיק כי לפני כן הכול היה מגודר רק לערוצי הספורט ועכשיו פתחתם את זה לכולם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. מה זאת אומרת? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> מה בדיוק המשמעות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המשמעות היא שאפשר לממן ספק תכנים רשום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כל ההשקעות בשוק יכולות לעשות עכשיו שימוש בסעיף הזה. נכון? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. איך אתה רואה את זה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> האם רק בתחום הספורט אפשר לקזז? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הסברתי קודם ואני אחזור שוב על ההסבר. הכלל של ההשתתפות במימון חל תמיד. אנחנו הסברנו כמה פעמים שבנינו כאן מודל גמיש, אנחנו לא מחייבים לשדר את התוכן, את הדרמה סוגה עילית באותו ערוץ שמשלם. בסוף זה מוכר לפי התשלום ואפשר להגיע להסכמים מהסכמים שונים כמו השתתפות של 50-50 או כל יחס אחר וכולי. הכלל הרגיל אומר שהמימון צריך להיות רק של תכני סוגה עילית כפי שהם הוגדרו ולא לתכנים אחרים. לצורך העניין, ולא לספורט. החריג לכלל אומר שניתן יהיה להשתתף במימון של תוכני ספורט של אותם ספקי ספורט שדיברנו עליהם עכשיו שכנראה ישודרו בערוצים שלהם, זה מה שסביר – לא חייבנו את זה אבל הם יופקו על-ידיהם – ואפשר להשתתף במימון הזה עד הרף של 6,5 אחוזים שזאת הייתה החובה הקודמת. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אומר לך מה לא ברור. החובה כאן היא חובה שחלה על כל ספק תכנים רשום ולא רק על הספורט. לכן תיאורטית כל ההכנסות בשוק, אפשר לקחת מהם 6,5 אחוזים ולהשקיע אותם רק בספורט. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ולנווט אותן לשם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. רק 6,5 אחוזים מההכנסה של ספק תוכני ספורט. << אורח >> קריאה: << אורח >> שזה 40 מיליון שקלים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שכתוב. ספק תוכני ספורט רשום רשאי להשקיע << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> זה (ג) אבל אני עוד ב-(ב). הכלל ב-(ב) אומר: על אף האמור, כל ספק תכנים רשום – אני מוסיף את ה-"כל" - רשאי להשקיע חלק מהסכום הכולל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון אבל (ג) מגביל אותך. אתה מוגבל ב-6,5 אחוזים מההכנסה של ספק תוכני ספורט רשום. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לא. (ג) עוסק במה שספק תוכני ספורט ישקיע. (ב) עוסק במה שספק תכנים רשום שהוא לא כזה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כל ספק תכנים רשום. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כל אחד יכול להיות. זה לא רק ספורט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה קשור אחד לשני. כל ספק תכנים רשום יכול לממן ספורט. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כמו ש-זיו אומר, (ב) עוסק בכולם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> (ג) עוסק בספקי תוכני ספורט. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אם תכננתם ב-(ג) להגביל את (ב), זה לא מגביל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה לא מגביל את (ב). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהתאם לסעיף קטן (ב). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל זה בהתאם. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אתה מדבר על ספק תוכני ספורט רשום ולא על ספק רשום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה לא כפוף לו. מה שכתוב בסעיף קטן (ב) לא מוכפף למה שכתוב ב-(ג). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו חושבים שכן. זאת הכוונה שלנו. אם צריך תיקון נוסח, תציעו. (ג) אומר שספק תוכני ספורט רשום רשאי להשקיע בסכום שלא יעלה על 6,5 אחוזים הממומנות על ידי ספק תכנים רשום בסעיף (ב). << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> (ג) זה מקרה פרטי בתוך (ב). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בדיוק. גם זיו אומר את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זיו לא היה שותף. אולי עכשיו הוא יבין את הדברים. זיו, אם יש תיקון נוסח, אתה מוזמן לתת לנו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> השאלה קודם היא מה הכוונה. הנוסח בא אחרי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכוונה ברורה. הסברנו אותה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא. אנחנו הבנו הפוך לגמרי. אני הבנתי שכל ספק תכנים, לא משנה באיזה עניין, בהנחה שהוא פחות מ-40 מיליון שקלים, יכול לרשום את עצמו ונכנס לכלל של סעיף קטן (ב). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה זה קשור לפחות מ-40 מיליון? << אורח >> קריאה: << אורח >> מה זה תכני ספורט רשום? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תכני ספורט רשום הוא דוגמה מתוך הכלל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה מקרה מתוך הכלל. זה לא עושה את העבודה, כי אם רוצים לגדר את זה רק ביחס לערוצי הספורט - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מצליח להבין אחרת מהסעיף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אני אומר את זה אחרת. אם זה יישאר כתוב כך, השקעות והפקות מקומיות יברחו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תציע תיקון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> צריך לחשוב על זה. הם כתבו אותו אחרי שלקח להם זמן לחשוב. גם אנחנו צריכים זמן לחשוב כדי לא ליפול לתוך המלכודת הזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר למחוק את סעיף (ב). << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> השאלה השנייה היא למה בסעיף (ב) אנחנו מחייבים שההשקעה הזאת תיעשה דווקא אצל ספק תוכני ספורט רשום. אם מה שמעניין אותנו התוכן של הספורט הלא פופולרי, אז מה אכפת לנו שהוא ישודר גם בערוצים שהם לא בהגדרה מתמקדים בספורט? אולי יש ערוץ שמתמקד בנשים ויחליט לשדר תוכן של ספורט נשים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן היה חשוב לנו לגדר את זה כי אנחנו לא רוצים שכל הסכום או חלק גדול מהסכום שמיועד לסוגה עילית ולהפקות מקור ילכו לכיוון הזה. אנחנו רוצים לתמרץ את זה בסכום שגם יתמרץ מצד אחד וגם יישאר מיעוט מהסכום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין שום הגיון להבחנה. זה יפעל נגד היוצרים במידה שנפתח את זה לכולם. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> כאן מה שקורה זה שיש מישהו שנהנה מהמימון הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אותו ערוץ נשים יוכל להשקיע. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> יוכל בעצמו אבל הוא לא יוכל ליהנות ממימון של צד ג'. השאלה היא למה אנחנו מגבילים את מי שנהנה מהמימון הזה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה רק לערוצי ספורט ולא לערוצי נשים? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> כי אז המחיר יעלה ויקוזז יותר מהיוצרים. לי זה מפריע. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> למה זה מפריע אני מבינה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אם תהיה תחרות על השידורים של הדבר הזה, המחיר יעלה ואז יקוזז יותר מהפקות מקור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל אני שואלת למה דווקא - - - << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> כי הם ערוצי ספורט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> בדיוק. התשובה בגוף השאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה עם אבי. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> גברתי, אפשר למחוק את סעיף (ב). את סוגרת את הפתח הזה ואז זה מוגבל לשדרני ספורט, לערוצי ספורט, ואז מדובר בשני ספקים. גם עורך דין פנחס אמר אותו הדבר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> המטרה הייתה לאפשר לערוצים ולפלטפורמות להכיר בזה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סעיף (ב) הוא המהות של ההסדר. הוא מכיר בהוצאות מסוימות. אם מוחקים אותו, אין פה כלום. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני חושב שמה שניסיתם להגיד ב-(ג) שההכרה לפי (ב), יש קפ של 6,5 אחוזים. צריך להסביר את זה במילים אחרת. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> תוסיף לסעיף (ב) ובלבד שזה לא יותר מ-6,5 אחוזים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה מה שזה אומר. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אפשר לקחת מסעיף (ב) את הפירוט של המשחקים האולימפיים והמשחקים הפרה אולימפיים, להוסיף את זה לסעיף (ג) ולמחוק את סעיף (ב). קחו את שני הסעיפים הקטנים – המשחקים האולימפיים והמשחקים הפאראלימפיים – ותעבירו לסעיף (ג) ותמחקו את סעיף (ב). אז המטרה שלכם של סעיף נותרת רק לשדרני ספורט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ספק תוכני ספורט פטור מהמקור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> גם ספק ערוץ נשים פטור. למה זה לא רלוונטי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ערוץ נשים לא פטור מהפקת מקור. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ערוץ נשים שהוא פחות מ-40 מיליון שקלים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל שזה יגביר תחרות ויפגע ביוצרים. לכן זה לא רלוונטי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל למה כאן אתה נותן את ההטבה הזאת ולתחומים אחרים לא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא הדיון עכשיו. זה הוכרע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה להמשיך. << אורח >> קריאה: << אורח >> כמה זה חלק? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כמה שהוא רוצה. עד 6,5. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מה שכתוב ב-(ג). << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אנסה להסביר את היחס בין (ב) ל-(ג) כפי שאנחנו ראינו אותו עת ניסחנו. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אפליה שהיא לא מוסברת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מי שמכיר את ההכנסה השנתית של עצמו, זה כמובן ערוץ הספורט. לצורך הדוגמה, הוא יודע שההכנסה של היא 100 מיליון שקלים ואז הוא יודע שהוא יכול להשקיע או להתקזז בדרך שמנויה בסעיף (ב) עד 6,5 מיליון שקלים. זאת ההוראה שחלה עליו. הוא רשום וחלה עליו הוראה שהוא לא יתקזז – אני לרגע מפשט – ביותר מ-6,5 מיליון שקלים. עכשיו אני חוזר ל-(ב). הוא מגיע למשא ומתן עם ספק תכנים זה או אחר, כנראה עם פלטפורמה, וכחלק מההסכם איתה הוא מסכם שהפלטפורמה תשתתף במימון של כלהה-6,5 מיליון שקלים האלה או חלק מה-6,5 מיליון שקלים אלה וזה יכול להיות נתון להחלטתו. לצורך הדוגמה, יכול להיות שהוא מחליט שכל ה-6,5 מיליון האלה ימומנו על ידי הוט ואף לא שקל אחד על ידי יס, הוא יכול להחליט שזה יתחלק חצי-חצי והוא יכול להחליט שרק שלושה מיליון מתוך ה-6,5 מיליון ימומנו וכולי כאן הפלטפורמה לא יכולה לדעת אם הוא עבר את הרף של 6,5 אחוזים. אם הוא עבר את הרף של ה-6,5 אחוזים והוא יגיע איתה להסכם מימון, לא יכירו לפלטפורמה בקיזוז הזה. בגלל שהמועצה מכירה את הנתונים של ספק תוכני הספורט, היא יודעת כמה אפשרי מבחינתה לקזז בסך הכול. << אורח >> קריאה: << אורח >> המילה קיזז לא נכונה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> השתמשתי בה רק לצורך המשל. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אדוני המנכ"ל, יש כאן פתח מסוכן למניפולציות מכיוון שאם אנחנו שמים את ה-קפ העליון הזה של השישה אחוזים, אין ספק שהם ישתמשו בכולו ויש כאן פתח למניפולציה של להשית הוצאות אחרות על האולימפי זה ולצבוע אותן כאולימפי רק כדי שיכירו בהן ואנחנו מפסידים מכל הדבר הזה, לפי הערכה שלכם, כ-40 מיליון שקלים בשנה בהפקות מקור. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> בסעיף קטן (ג) אתם אומרים שהרציונל היה שלא כל הכסף שמושקע עכשיו בספורט יברח. זאת אומרת, לא כל החובה של ההשקעה בהפקות מקור תברח רק לתוכני הספורט. אבל זה לא ממש ברור מזה כי בסעיף קטן (ג) אתם בעצם מגבילים את זה ל-6,5 אחוזים מהכנסתו של אותו ספק רשום. יכול להיות שההכנסה שלו יותר גבוהה מההכנסה של הספק הרשום המשקיע ואז המשמעות היא שבסוף כל ה-6,5 אחוזים של הספק המשקיע כן תברח לתוכני הספורט. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא יכול להיות כי הכנסת ספק הספורט הזה מגיעה מהפלטפורמה. היא משלמת לו. זה רוב הכסף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל יכול להיות שלספק של הספורט יש גם מקורות אחרים. המנכ"ל נתן דוגמה לפיה יש 100 מיליון שקלים של תוכנית ספורט מתוכם 6,5 אחוזים הם 6,5 מיליון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכסף של ערוץ ספורט מגיע מספקי תכנים רשומים. הם משלמים לאותו ספק ספורט. זה הכסף. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נניח שהכסף שלו מגיע מ-20 ספקי תכנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה להבין למה אתה טוען שזה לא. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כי בסוף זה לא מגדר את החשש. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא חושב שזה קרוב למצב שקיים היום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כבר דיברנו הרבה פעמים על כך שבעצם ההסדר הזה הוא לא תופס רק את השחקנים היום. זה לא מגדר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל אין בעיה עם זה. גם אם זה היה המצב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסביר למה אין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש לי רעיון שאולי יענה לדבר הזה. במקום להגביל ב-6,5 אחוזים את ספק תוכני הספורט, נגביל ב-6,5 אחוזים מתוך ההעברה שהפלטפורמה מעבירה לספק הספורט. הפלטפורמה מרוויחה מיליארד שקלים ומתוכם מעבירה 50 מיליון לספק הספורט. עד 6,5 אחוזים מתוך ה-50 מיליון, היא תוכל לממן תוכני ספורט כאלה אצל אותו ספק ספורט ואז זה מגדר לך את החשש הזה. היום החשש הזה לא קיים. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אתם מייצרים כאן סייג לסעיף קטן (ב). למה לא להגיד בצורה פשוטה איזה חלק מתוך ה-6,5 אחוזים שמוטלים על ספק רשום להשקיע בהפקות מקור אפשר להשקיע בתוכני הספורט האלה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בדיוק מה שאני אומר. זה בדיוק זה. על אותה הכנסה של ספק התכנים רשום שהוא מעביר לספק תוכני הספורט, זה המקסימום - 6,5 אחוזים מתוך זה - זה המקסימום שהוא יכול לממן תוכני ספורט. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה כאילו מתחלק שווה בשווה בין הספקים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ואם יש לו כמה ערוצים? נניח יש לו ארבעה ערוצים. מה זה אומר? ארבעה ערוצי ספורט. נניח יש חברה שיש לה ארבעה ערוצי ספורט. אתה סוכם את כל מה שיש לה ומתוך זה 6,5 אחוזים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מקסימום 6,5 אחוזים. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת שזה יכול להיות באמת הרבה מאוד כסף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל זה רק הספורט. על ההפחתה של הספורט אני מאפשר ספורט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת הטבה שיש רק לספורט ולא לדברים אחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה, התשובה מספקת? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני חושבת שזה יותר מגדר את החשש שעלה כאן בוועדה. צריך לנסח את זה. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> לנו זה לא פותר את הבעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה משפר את מצבכם. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> זה אולי מרע פחות אבל זה לא משפר כלום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו ננסח ונביא את זה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לגבי שתי הגדרות שהדיונים התקיימו לגביהן. היו שתי הגדרות בהן עלו הערות. הגדרה אחת הייתה הגדרת הפקה מקומית כאשר עלתה טענה שהתחשבות במספר אנשים, כי כתוב בהגדרת הפקה מקומית "תוכן... שהופק בין השאר לצורך אספקתו בישראל שמתקיימים לגביו שני התנאים הבאים" ואז התנאי הראשון הוא 51 אחוזים לפחות מאנשי הצוות שנטלו חלק ביצירה, הפקה, ביצוע הם תושבי קבע וכולי. כדי שתוכן יוכר כהפקה מקומית, נדרש לקיים שני תנאים מצטברים כאשר התנאי הראשון הוא ש-51 אחוזים לפחות מאנשי הצוות שנטלו חלק ביצירה, בהפקה ובביצוע הם תושבי קבע לפי חוק הכניסה לישראל. התנאי השני שהוא פחות רלוונטי להערה זה שעיקר התוכן בעברית, ערבית, רוסית או אמהרית. עלתה טענה שהתחשבות במספר אנשים, למשל לוקחים תוכנית עם הרבה מאוד ניצבים, סופרים את הניצבים או מי שהשתתף ביצירה, הפקה וביצוע והמפיקים המרכזיים שמקבלים את עיקר הכסף, יכול להיות שהם מחוץ לארץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. הם אלה שמהווים את עיקר היצירה. המחשבה בסעיף הזה היא יותר על הפקות שמצטלמות בחוץ לארץ. אתה כאילו מתקזז על הפקת מקור ואז אתה טס לספרד או למקום כלשהו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא ראיתי שהיה מענה לדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שבעצם פנחס אומר זה שיכולה להיות פרצה שבה ההפקה תטוס ליוון, תעסיק 2,000 ניצבים יוונים. הוא רוצה לסייג את זה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> להפך. 2,000 ניצבים ישראלים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל הבמאי, השחקנים, המפיק, התסריטאים מחוץ לארץ. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המבחן הוא טכני. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני רק מזכיר שגם לתאגיד יש כללים בנושא, איך בוחנים ישראליות. כשתהיה המועצה, היא תקבע כללים, איזה משקל, איזה ניקוד וכולי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה בעד לתת למועצה להחליט. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כן. לקבוע ישראליות. המועצה תחליט מה נכנס ב-51 אחוזים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם כן, צריך להוסיף התייחסות ספציפית לנקודה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה תכתוב? כוכבית בלי ניצבים? לא סופרים ניצבים? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא. חובה לקבוע כללים למשל לגבי העניין הזה? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> יש הגדרה בחוקים הקיימים. בחוק הרשות השנייה יש הגדרה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נכון. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> בחוק התקשורת יש הגדרה. זאת אותה הגדרה כמו שיש כאן. עוד נקודה והיא להוסיף הפקה מקומית את המילה קנויה. הפקה מקומית קנויה. זה קיים בחוק הרשות השנייה ובחוק התקשורת כי אחרת המשמעות היא שגופי השידור יפיקו הכול בעצמם. הוא דיבר על הגדרה של הפקה מקומית וצריך שתהיה הפקה מקומית קנויה. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> בשם מכון זולת. דנו בזה ארוכות בסבב הקודם, להגדרה של הפקה מקומית בחוק התאגיד. היא מפרידה בין צוות ההפקה ודורשת רוב של לפחות 75 אחוזים. אפשר לשקול את זה כדי לפתור את אותה בעיה שאנחנו מציגים כרגע. אפשר לקרוא את ההגדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 75 אחוזים שהם תושבים. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> כן. אני יכול לקרוא את ההגדרה. "תוכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה". או במילים אחרות סגמנטציה של האנשים השונים בהפקה ומתבקשת לשמור על הרוב - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אפשר לקחת את ההגדרה ולהשאיר את ה-51 אחוזים. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אפשר גם לשמור על ה-75 אחוזים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> ניהלנו את הדיון הזה ואני זוכר שגם את אמרת שבסופו של דבר התאגיד הוא ציבורי, יש עליו חובות בעניין הזה יותר כבדות. אנחנו גופים מסחריים. ההגדרה הזאת מאוד דומה למה שיש היום בחוק התקשורת. אני פחות מכיר את חוק הרשות השנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההגדרה שרונן קרא עכשיו? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> לא. ההגדרה של מה ששי בהצעת החוק כאן דומה לחוק התקשורת, 51 אחוזים, ואם רוצים אפשר לומר בהמשך שהמועצה תמצא לנכון לקבוע כללים - - - << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אל תתחבא מאחורי המועצה. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני לא מתחבא מאחורי המועצה. << דובר_המשך >> אבי בן הלל: << דובר_המשך >> תגיד מה אתה רוצה. אתה רוצה להוציא הפקות החוצה ולשלם פחות. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> 25 שנים לא עלתה טענה אחת מול המועצה אצלנו עלתה סעיף הזה. לא צריך ליצור בכוח בחקיקה ראשית הסדרים כאלה פרטניים. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אם כן, למה אתה כל כך מתנגד לזה? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כי אני לא חושב שזה המקום בחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המספר 51 אחוזים יישאר ולצד זאת אנחנו נוסיף את מה שרונן הקריא. תחזור שוב. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> "רוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני שלקח חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה". << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני מסתייג מזה. זה לא נכון לעשות את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה רוצה שכל ההפקות יהיו בחוץ לארץ? למה אתה מתנגד? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> צריך להיזכר בתכלית. התכלית שלנו בהוראות הלה זאת היצירה הישראלית. היא לא התעשייה הישראלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם התעשייה חשובה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא אומר שהיא לא חשובה. היא חשובה גם לנו אבל זה לא התכלית של הסבסוד. התכלית של הסבסוד היא היצירה ולכן אנחנו שמים כאן דגש על היצירה. אנחנו מאוד לא רוצים להיכנס לתתי בחינות של כמה צלמים יש ומהיכן הם מגיעים וכמה תאורנים יש ומהיכן הם מגיעים וכיוצא באלה. יתכן שעשו אאוט סורסינג בדברים מסוימים. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא בישראל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני חושב שכתפיסה כלכלית זה נכון לאפשר אאוט סורסינג - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מדברים על 51 אחוזים. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> זה מה שקורה שאנשים שאחראים על תחרות והסדרה מתעסקים ביצירה ישראלית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אפשר להגיד ש-50 אחוזים מהקורנפלקס שנמכרים במדינת ישראל מקורם בישראל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול להשוות קורנפלקס ליצירה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא משווה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין יצירה ישראלית מקומית בלי תעשייה ישראלית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אומר שהיצירה חשובה לנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם היוצרים חשובים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם היוצרים חשובים לנו, אבל מכאן ועד להגיד שבכל תת מקצוע ששותף בהפקה הרוב צריכים להיות ישראלים – בעיניי זה לא נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא תת מקצוע. אני רוצה, שקט, אתם כל הזמן מדברים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם עכשיו ההפקה מצולמת ביוון, וגם ביצירה ישראלית יכולה להיות הפקה שמצולמת ביוון, להביא תאורנים מישראל בשביל הפקה – יכול היות שזה לא כדאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 51 אחוזים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל וקטור? מה אנחנו פה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הציע רונן 75 אחוזים. שללתי את זה. אני לא יכולה ככה. מיכל, תני לי לדבר. מיכל, צאי ל-10 דקות. צאי לחצי שעה. צאי לשעה. צאי לשעתיים. מיכל, צאי בבקשה החוצה. אנחנו מדברים לא על 100 אחוזים ולא על 75 אחוזים. אנחנו מדברים על 50 אחוזים ולרוב יש לנו בריכה מאוד מאוד קטנה וכאן אני אעמוד כחומה מאחורי אנשי היצירה בישראל, כולל התאורנים, כולל המפיקים, כולל הבימאים, כולל הכול. אני לא אומרת עכשיו, לא לפלטפורמות ולא לאף אחד, 100 אחוזים צוות ישראלי, תעמיסו מטוסים גם אם יש לכם אנשי ביצוע יותר זולים שם. אני כן אומרת שלפחות חצי, כאשר ממילא כל הפקות המקור היום מצטלמות בחוץ לארץ כי זה יותר זול. אתה בעצם בא ואומר לקהל ענק של תאורנים שלא תהיה להם עבודה אחרת. אנחנו שוק מאוד מאוד קטן. בוא ניתן להם 50 אחוזים. לא מבינה את ההתנגדות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה להסביר את המשמעות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו יכולים לדייק ולדייק את החוק ובסוף לא יהיה חוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה באמת יכול להתפתח בשנייה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו כל פעם חוזרים לדיוני מהות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מתנגד לדיוני מהות. אני לא מו כן שיהיה כאן דיון מהותי. זה הגבול שלי. אני רוצה להסביר את המשמעות של המהות. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גברתי, אני רוצה להסביר את המשמעות הברורה בעיניי למה שאת אומרת ואני מבין גם מאיפה זה מגיע. המשמעות היא, גם בדוגמה שלך, שהעלות תעלה ואנחנו עם אותם 300 מיליון נקבל פחות יצירה ישראלית כי העלות של כל יצירה תגדל. ככל שנטיל מגבלות על העלות, היא תעלה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, אני חייב להתייחס לזה. זאת בדיוק המשמעות של מועצה שתהיה בנויה מאנשים שקשורים להסדרה ולתחרות בלבד שאין להם מושג ביצירה ישראלית ואין להם מושג איך מופקת יצירה ישראלית כך זה ייראה. כך בדיוק זה ייראה. בגדול לא אכפת לו מיצירה ישראלית אלא אכפת לי לעודד משהו גדול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתה רוצה? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> מה שהצעת מקובל עלינו. הייתי מאוד שמח שזה יהיה 70 אחוזים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני קובעת ש-51 אחוזים בכפוף לדבריו של רונן. בבקשה להקריא. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני רוצה למחות על האמירה שנאמרה שלא אכפת לו מהיצירה הישראלית כי אני נלחם שבוע אחר שבוע בנושא הזה בין היתר. אם כן, נא להתאפק עם ההערות מהסוג הזה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> יש סדרות שצולמו בחוץ לארץ כמו קרתגו, טהרן ואחרות, הסיפור הישראלי זה מה שחשוב כאן. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> למה אתה כל כך נזעק לאירוע הזה? << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> הסיפור הישראלי הוא התכלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. אני מצטערת שאתם מקשים כל כך על משהו שהיה יכול להיפתר בדקה. אני לא מתעקשת כאן על הרבה דברים לא מול השר, לא מול המנכ"ל ולא מולך. הנושא הזה חשוב לי וזה היה יכול להיפתר בשנייה אחת. פשוט להוסיף שזה יהיה עיקר היוצרים עם תסריטאים, בימאים, מפיקים. שורה אחת. צרחות של חצי שעה היו יכולות להימנע בדקה אחת. זה כל פעם חוזר, וכאשר משהו חשוב לי, זה מעכב את הוועדה. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני מבקש להוסיף עוד הערה אחת שלא נאמרה. כשאנחנו יוצרים הגנה על תעשייה מקומית, התעשייה המקומית הזאת הופכת למנוונת, לפחות יעילה והיא מתחרה פחות טוב בשווקים הבינלאומיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני כל כך לא מסכימה איתך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון מה שאתה אומר. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> בסוף יש לך אנשי יצירה שהלכו לבית ספר לקולנוע, שלמדו ארבע שנים וכאשר היום השוק עובר לחוץ לארץ לא תהיה להם עבודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גומר אותם. מחסל את היצירה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה כל כך טריביאלי. זה לא עולה לך כלום. למה ההתעקשות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בוודאי שזה עולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כדי שהיושבת-ראש לא תוכל להכניס סעיף אחד שחשוב לה? אני לא מבינה. מה ההתעקשות? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> המשמעות היא עלות גבוהה יותר. קחי את זה בחשבון. זאת פחות יצירה ישראלית. זאת המשמעות. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אנחנו מאוד מכבדים את היצירה הישראלית ואמירה שרוב ההפקות מצולמות בחוץ לארץ היא אמירה לא נכונה עובדתית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה הכיוון שאליו התעשייה הולכת. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> גם בהצעת החוק, בדברי ההסבר, כתוב במפורש שהמטרה היא לעשות בחינה כוללת כמו שזה היום בחוק ולא להחמיר רגולציה ולא בחינה נפרדת של כל אחד מתחומי העיסוק. שוב, בתאגיד זה בסדר, הוא גוף ציבורי, יש עליו נטל כבד יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מדברים על 50 אחוזים. זה המינימום. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אבל אז אני מגיש דוח למועצה שתהיה. אני מכיר את הדברים ויודע איך זה קורה היום. אז יאמרו לי תביא לי רשימה של תאורנים, תביא לי רשימה של בימאים, תביא לי רשימה של יוצרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם כן, תביא להם. מה הבעיה? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה יהפוך לבלתי אפשרי ולחוסר ודאות. זה נורא קל להגיד אבל בסוף גם יש שיקולי הפקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הערתך נשמעה ולא מתקבלת. << אורח >> קריאה: << אורח >> את ... מצליחים לצלם באתונה עם 75 אחוזים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> הצעה פרקטית. אני לא אטיס 200 ניצבים מישראל לאתונה בשביל סצנה של חמש דקות. גם הערוצים לא יעשו את זה. תשאירו את זה כמו שזה, תנו למועצה סמכות. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אני מתנגד. זאת המועצה. כך זה ייראה. הוא יודע בדיוק מה האירוע. הוא הכתיב למועצה מה לומר. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> תקראו את התקנות שהתאגיד קבע בנושא, הן יוצרות את האיזון הזה. המועצה, זאת המהות שלה, תיצור איזון בדבר הזה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> היא לא תיצור איזון. היא תיצור מה שאתם רוצים. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> עשינו את הדיון הזה. יש ניקוד לכל סוג של בעל מקצוע בהפקה ועושים את הדברים בצורה מאוזנת ונכונה. זה פשוט שלא נכון לעשות את זה בחקיקה ראשית. תקראו את התקנות האלה. המועצה היא גוף מקצועי והיא תוכל לעשות את זה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, זאת הדוגמה. כשהוא אומר המועצה, הוא יודע ממה מורכבת המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת להתעקש על 51 אחוזים ולנסח את זה באופן כזה שאלה יהיו אנשי מקצוע בעלי משמעות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שתקבע המועצה? מי יקבע מי אלה בעלי משמעות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נכניס עכשיו לחוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> על פי כללים שתקבע המועצה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> כמו בתאגיד. 51 אחוזים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכניס עכשיו לסעיף בחוק ונאמר יוצריה, מבצעיה, כמו שכתוב בתאגיד. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אפשר לקחת בדיוק את הנוסח של התאגיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה באמת המעט לבקש. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זו החמרה מאוד גדולה של המצב הקיים וזה יעלה את המחירים של ההפקה. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> גברתי אפשר לבחון אפשרות שזה כן יהיה כפי שאת רוצה אבל שיוגדר שזה רק לגבי הפקות בישראל? זה כן יהיה בפירוט של קטגוריה אבל רק להפקות שמצטלמות בישראל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. כרגע הפקות בחוץ לארץ הרבה יותר זולות ולכן היצירה הישראלית ברובה מתחילה לעבור לצילומי בחוץ לארץ. אם אנחנו ניקח מהקהילה הישראלית, מהיוצרים הישראלים, מאנשי העבודה שהלכו ולמדו מקצוע את מעט הפרנסה מהפה שלהם כי הכול קורה בחוץ לארץ כדי לחסוך כמה ג'ובות לפלטפורמות – לא מקובל עלי. נמשיך. אנחנו מתעכבים על כל סעיף יותר מדי זמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת המהות של הדברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. המהות הייתה בדיונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חלק מהדיונים. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> הוועדה תחליט מה שהיא תחליט. אני לא מבין למה חלק מהמשתתפים צועקים על היושבת-ראש אבל זה משהו אחר. רק לדייק, ההפקות בשנים האחרונות התייקרו מאוד. אנחנו צריכים לעשות הפקות באיכות מאוד גבוהה. כיום הפקת דרמה ממוצעת כ-10 מיליון שקלים. כשאני התחלתי לעבוד בקשת לפני שש-שבע שנים, ההפקה עלתה 6.5 מיליון שקלים. תחליט מה שתחליטו אבל תכירי בכך שהפקה ישראלית היא לא זו לא זולה יותר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא אמרנו שהיא זולה יותר. אנחנו מודעים לזה שהיא יקרה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> רוצים הפקות ברמה הכי גבוהה ברמה עולמית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לכם איזשהו נוסח? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא הצלחתי להבין מה הכוונה. 51 אחוזים מהיוצרים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יוצר, מבצע. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אותו נוסח של התאגיד אבל עם 50 אחוזים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בתאגיד יש את הנוסח אלא שם זה 75 אחוזים וכאן אנחנו מורידים ל-51 אחוזים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הצענו את זה כבר ארבע פעמים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה כל וקטור בנפרד או בסך הכול? << אורח >> קריאה: << אורח >> בסך הכול. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> לא. כל אחד מהם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ככל שנטיל יותר מגבלות, המשמעות היא עלות יותר גבוהה. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> אם זה לא כל אחד מהם, זה בדיוק מה שפנחס אמר כי אז מה שיעשו זה לקחת המון ניצבים, המון אנשים לא רלוונטיים בתוך ההפקה ויגידו שהם חלק ויש להם את אותו משקל. לכן צריך להיות בכל תת מקצוע. צריך להעתיק את מה שיש בתאגיד. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש כאן ארבעה גורמים – יוצרים, מבצעים, צוות טכני-הנדסי וצוות הפקה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מכל הצוותים האלה ביחד 51 אחוזים. זה לא כולל ניצבים למשל. << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> ניצבים אלה מבצעים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שיהיה ברור שלמשל מכלל התסריטאים 51 אחוזים ישראלים, שמכלל משהו אחר, 51 אחוזים ישראלים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם יש שני תסריטאים, 51 אחוזים לא יענו לך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אם בעוד שלוש שנים יפיקו יצירה ישראלית AI. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשנגיע -AI נעבור את הגשר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו יוצרים כאן מגבלות שלא יעמדו במבחן הזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ההפקה ב-AI תהיה זולה משמעותית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת ממך מקדסי. אני רוצה לעבור הלאה. תודה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לגבי הגדרה נוספת שגם בה עלתה שאלה שנדונה בוועדה. לגבי הגדרת תוכנית דרמה שגם לזה לא התייחסתם, האם סאטירה בפנים או בחוץ. לא ניתנה לזה התייחסות. אני לא מביע דעה לכאן או לכאן. גם לגבי תוכנית תעודה שנכתב בסוף ההגדרה, הגדרת תוכנית תעודה, "תוכנית העוסקת בזהות של תופעות אנושיות חברתיות". ציינתי שיש הערות שעלו בוועדה ולא ניתנה להן התייחסות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תוכנית דרמה, האם סאטירה נכנסת בדרמה או לא. עמדת המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כשנאמר לא ניתנה התייחסות, צריך לקחת בחשבון גם את ההתייחסויות שנתנו ב-לייב. לעניין של תוכנית דרמה, אני אישית נתתי לא מעט התייחסויות ב-לייב והסברתי מה העלתה הבדיקה הכלכלית שלנו ולמה סאטירה יכולה להיחשב כסוגה עילית אבל יכולה גם שלא להיחשב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ביקשנו את הנתונים ועדיין לא קיבלנו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה הכול תלוי אם היא עומדת בהגדרה של סוגה עילית, של תוכנית מגוללת, של תוכנית דרמה או של סוגה עילית. הגדרנו ואני יכול לחזור על ההגדרות. "הפקה מקומית שהיא אחת מאלה: או תוכנית תעודה או תוכנית דרמה לרבות תוכנית דרמה מיועדת לילדים או לגיל הרך". תוכנית דרמה אומרת "תוכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טראגי או כיוצא בזה". בעיניי גם אם זו תוכנית שמגוללת סיפור עלילה שיש בו היבט סאטירי או קומי. זה נכנס לתוך המונח קומי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת אומרת שסאטירה כן בפנים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, אם אני מבינה, ב"ארץ נהדרת" החלק של האולפן הוא לא והחלק שמצולם בחוץ, כן. לפי ההגדרות האלה. אנחנו לא נכנסים לוויכוח. הוויכוח כבר היה. תודה רבה. נגה, צאי לחמש דקות. אל תצאי. תודה. אני זוכרת שהדיון הזה על איזה חלקים מ"ארץ נהדרת" כן או לא נחשבים לסוגה עילית, דיברנו שעות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> באופן מפתיע הם לא רוצים סאטירה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לגבי הגדרת תוכנית תעודה שאומרת "תוכנית העוסקת בתיעוד של תופעות אנושיות, חברתיות, תרבותיות או פוליטיות או בתיעוד תופעות ותגליות בטבע, במדע ואינה תוכנית בענייני היום". עלתה שאלה אם אין מקום להגדיר מהי תוכנית ענייני היום. יש הגדרה כזו בכללי הרשות השנייה וכאן אין וממילא לא ברור מה היא באה להוציא כשהיא אינה תוכנית בענייני היום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל, דנו בזה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני בודק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שתוכנית בענייני היום, זה די ברור. אין צורך להגדיר כל מילה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לדעתך גם תוכנית דרמה לדעתך די ברור ועדיין הגדרתם. כולם יודעים מה זה ועדיין הגדרת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אי אפשר להגדיר כל מילה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זאת הגדרה שמופיעה בחוק. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> גם לזה ניתנה התייחסות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פנחס, זה היה מיותר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא. זה ממש לא מיותר כי אחרת תהיה לכם בעיה. אמרת שאולי נגדיר מה זאת תוכנית וציינתי שהם הגדירו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> למה לא לאמץ את הנוסח ה-...? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני אומר שלא קיבלנו את זה. אנחנו חושבים שאם אתם לא תגדירו את זה, יהיה עם זה קושי. אתה יכול לחזור על ההסבר אבל אני חושב שיש כאן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא חושב שצריך להכניס את ההסבר לתוך ההגדרה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה רוצה להגדיר תוכנית תעודה ואתה רוצה להסביר מה לא, תגדיר את זה. זה מוגדר במקומות אחרים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע "ענייני היום" זה הנושא הבלתי מוגדר? למישהו כאן יש הגדרה מחוק התאגיד או ממקום אחר הגדרה לענייני היום? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה מצוי בכללי הרשות השנייה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> בכללי הרשות השנייה יש הגדרה. למה להמציא את הגלגל ולא לקחת את ההגדרות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה שאני אומרת עכשיו. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אבל גם להפקה מקומית קנויה וגם להפקה עצמית. משנים כאן סדרי עולם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא נכנסים עכשיו לדיונים פילוסופיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה פילוסופיים? הוא אומר שיש הגדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בבקשה הגדרה לתוכנית לענייני היום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> צביקה התייחס להפקה מקומית והוא אמר שיש גם אפשרות להוסיף הפקה מקומית קנויה שגם זה לא המצאה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה קיים בשני החוקים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כאן נדרש להמציא את הגלגל בזה שלא מתייחסים לדבר הזה. זו נקודה נוספת שחשוב להתייחס אליה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אני אומר שעכשיו אתם ממציאים את הגלגל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אפשר להתייחס להפקה מקומית קנויה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על איזה סעיף אתה מדבר? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> צריך להסביר את העניין של הפקה מקומית קנויה. צביקה לא מסביר את זה, אולי בכוונה ואולי בטעות, אבל צריך להסביר את זה. יש כאן שאלה למה לא להוסיף הפקה מקומית קנויה וההערה חוזרת על עצמה כשהוא אמר את זה היום כבר ארבע פעמים והוא לא הסביר פעם אחת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגופו של עניין. תסביר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> לדעתי כבר הסברתי את זה אבל אני אסביר פעם נוספת. בהסדרה הקיימת חלק מהחובות של מי שחייבים בהפקות מקומיות, לפחות חלק מההפקות, זה גם לקנות אותן ולא לעשות אותן. לכן יש עקרון שאומר שחלק מהדברים האלה צריך להוציא החוצה ולא לעשות בבית. כמו שנאמר, שוב, ברמיזה, בלי להציג את כל הנושא, זה חלק מהתפיסה שהייתה פעם כשהיו מעט מאוד ספקים רב ערוציים או בעלי זיכיונות לפי חוק הרשות השנייה, שצריך להוציא את הדברים החוצה ולא ליצור את הכול בפנים כדי ליצור איזשהו גיוון. בהצעה הנוכחית ביטלנו את החובה הזאת לגמרי. אין שום חובה לקנות את ההפקות מבחוץ. כל החובות הן לעשות הפקות מקומיות. בהסדר שמוצע כאן יש לנו מספר כנראה דו ספרתי של גורמים שיהיו חייבים בהפקות מקומיות. זה יוצר גיוון לא רע בכלל ובוודאי הרבה יותר טוב מזה שהיה עת חוקקו את חוק הרשות השנייה ב-1992 ואת ההסדרים בחוק התקשורת. לכן לא חשבנו שצריך לשמור על העיקרון של הפקות מקומיות קנויות ואם רוצים להעלות את זה, צריך להסביר שזה מה שרוצים. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אבל זה לא 90-80 חברות הפקה שיש בישראל. המשמעות היא שגוף, לצורך העניין כמו יס או קשת, יפיק בעצמו. אין יותר מפיקים. יחזיק שלושה תסריטאים שהם היחידים שהוא רוצה שיעבדו, יחזיק שני בימאים שרק הם יעבדו והם יפיקו את כל התכנים האלה. קשת, יס, הוט, לא משנה מי. זאת המשמעות של הסעיף כרגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שהם יעשו את זה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אבל זאת המציאות. יש לך את "ארץ נהדרת" שהם עושים בעצמם, יש לך "עובדה" שהם עושים בעצמם. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני חושב שצביקה הבהיר את עצמו. אני יכול לדבר בשם יס. אנחנו עושים היום 100 אחוזים מההפקות שלנו כהפקות קנויות. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה כתוב בחוק. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה לא כתוב בחוק. צביקה, אני קצת מכיר את החוק. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> גם אני. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> הפקה מקומית קנויה, החובה של יס בנסיבות מסוימות היא 50 אחוזים ואנחנו עושים 100 אחוזים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומר לך יותר מזה. גם הפקה אין-דור של הגוף, של הפלטפורמה, של הערוץ עדיין מעסיקה יוצרים. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה סותר את מה שאמרת קודם כשהתעקשת על הסעיף של אנשי צוות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ממש לא. למה? << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> כי הם החזיקו שני בימאים ושני תסריטאים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא נכנסת לפלטפורמות בדבר הזה. לא מקבלת. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה כתוב בחוק. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אם אין שינוי, אין לי צורך להתייחס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין שינוי. << אורח >> שולמית סקעת: << אורח >> לגבי הסעיף הקודם, הגדרת תוכנית בענייני היום בכללי הרשות השנייה: "זו תוכנית שאינה שידורי חדשות העוסקת בהרחבה של אירועים בנושאים אשר עלו בסמוך לשידוריה במסגרת החדשות". הכוונה היא לפרשנויות ושיח על מה שהיה בחדשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כבר יש לנו הגדרה של נושאים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כפי שהיא הגדירה אלא שבמקום "שידורי חדשות" יהיה "תוכנית חדשות". "תוכנית בענייני היום – תוכנית שאינה תוכנית חדשות העוסקת בהרחבה של אירועים ונושאים אשר עלו בסמוך לשידוריה במסגרת החדשות". למעשה זו הגדרה זהה להגדרה שהקריאה שולמית למעט החלפה של המונח שידורי חדשות ב"תוכנית חדשות", שזה המונח שמוגדר אצלנו בחוק. << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >> איגוד התסריטאים. אני רוצה בכל זאת להתייחס לנושא של הפקה מקומית קנויה כי נאמרו דברים שהם לא בהכרח נכונים. נכון גברתי שיש יותר גופים שיהיו מחויבים בהפקה ונכון שיהיה יותר אבל עדיין לא יהיה גיוון ברמה שיש היום עם ההפקה המקומית הקנויה. אנחנו מדברים על 100 ויותר, אני לא יודע כמה, חברות הפקה שכל אחת מהן עסוקה בחיפוש אחר יוצרים, מפיקים ותסריטאים. אולי צביקה תיאר כאן סיטואציה מאוד מאוד קיצונית שהם יחזיקו רק שני תסריטאים אבל ככל הנראה זה לא יקרה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זאת המציאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני כבר סיימתי את הנושא הזה. << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >> לכן ביקשתי להתערב ולחזור לזה שוב כי נכון שזה לא יהיה טוטאלי אבל הכמות כן תצטמצם. היכולת של תסריטאים לפנות להרבה חברות ולחפש את הפרנסה שלהם בכל מיני מקומות תצטמצם מ-120 שיש היום ל-10, 12, 16. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש גבול לרזולוציה שאני יכולה להיכנס בהחלטות של הפלטפורמות. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אנחנו ברגולציה צופת פני עתיד ולכן מה שעכשיו עושות הפלטפורמות הוא מכובד מאוד ונהדר אבל הוא לא משקף את מה שיהיה בעתיד. אני יכול לתת לכם דוגמאות ממקומות אחרים בעולם בהן אין רגולציה כזאת ומה שקרה הוא שגופי שידור התכנסו פנימה, מפיקים הכול בבית וחברות ההפקה העצמאיות מתו. << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> הכול אפשר להגיד. אמירות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתנצלת. החלטתי התקבלה. בעניין הזה אני עם הפלטפורמות. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה סותר את מה שהחלטת קודם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. זה לא סותר. זאת בדיוק המלאכה שלי, לאזן מפה ומפה. תאמינו לי, כשיש משהו שאני מזהה שיפגע ביוצרים, ראיתם אני נלחמת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיונים הקודמים דיברנו ולא סיכמנו את זה וזה לא הוכרע אבל אני זוכר שהיה דיון בכל הנוגע למשל לסאטירה. אני אתן למשל כדוגמה את התוכנית "בובה של לילה" שהיא תוכנית אולפן סאטירית בערוץ ספורט. זה לא דובר כאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה דובר רבות. << אורח >> קריאה: << אורח >> דובר והחלטנו לא לקבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אי אפשר להתווכח איתך על המציאות. נגיד שלא דובר למרות שדובר. << אורח >> קריאה: << אורח >> ביקשנו את התשתית העובדתית ולא קיבלנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דובר שעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ימים. לילות. אני אומר שלא הכרענו בזה. חשבנו שנכון גם לדבר על תוכנית כמו "בובה של לילה". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההחלטה בזה התייתרה כי ערוצי ספורט לא מחויבים בהפקות מקור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מחר תהיה תוכנית אחרת כמו "בובה של לילה". מה זה משנה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם זה כלול בהגדרה תוכנית דרמה, זה נכנס. אם לא, אז לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> קודם מישהו אמר ממש בהקשר הה שיש חלקים לדוגמה ב"ארץ נהדרת" שמצולמים מחוץ לאולפן ומגוללים איזשהו סיפור עלילה מפרק לפרק אבל אני תוהה אם הם נכנסים להגדרה כי הגדרה של תוכנית דרמה היא תוכנית המגוללת סיפור עלילה – בסדר, ואז אני הולכת להגדרה של "תוכנית שהיא יחידה בסיסית של תוכן צפייה ושמע, בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים ובגלל זה מהדורה, מבזק, תקציר, יומן, עדכון פרק בסדרה במתכונת ערוכה להפצה באמצעות ספק תכנים". לא ברור לי – וכאן החידוד אני אשמח לקבל – האם היחידה הבסיסית הזאת יכולה להיות גם בתוך תוכנית. << אורח >> קריאה: << אורח >> אוי ואבוי לנו אם כן. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה מה שנטען לגבי דוגמה כמו "ארץ נהדרת", ו"ארץ נהדרת" כדוגמה, שיש שם חלקים שהם קטעי אולפן ויש שם חלקים שמצולמים מחוץ לאולפן ויש שם איזושהי עלילה רצה. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> את שואלת האם ניתן להכיר במקטע מתוך התוכנית. אני חושב שהתשובה לזה היא לא אבל נתנו את זה כדוגמה מכיוון שההאשמה החוזרת כלפינו היא שאנחנו נגד סאטירה, מה שלגמרי לא נכון ובטח לא נכון כלפיי. ההסבר היה שאין כאן שום עניין נגד סאטירה, יש עניין נגד תוכניות אולפן ולכן גם תוכניות סאטירה לדוגמה, של התאגיד, כמו "היהודים באים" שזה סופר תוכנית סאטירה אבל המערכונים שם הם אחרים, הם לא מערכוני אולפן אלא הם מצולמים באופן מתוסרט אחרת. לכן השאלה היא בכלל לא סביב הסאטירה. וההעלאה כל הזמן שכאילו יש כאן ניסיון לעשות משהו נגד סאטירה, היא לא נכונה. זאת שאלה של אופי התוכנית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מטעה אותנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אתה לא נותן לו להשלים משפט. אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> "היהודים באים" הם תוכנית אולפן. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> "היהודים באים", גם כתוכנית אולפן יכולים תיאורטית להיות מוכרים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה הופך אותם למוכרים? התסריטאות? << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אני אומר ש"היהודים באים" זה תחת התאגיד, אז זה לא עובר את המסננת של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחר זה יכול להיות בערוץ אחר. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> אבל בוודאי הם לא נפסלים בגלל שהם סאטירים או לא נעימים או מכאיבים למישהו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו אומר שהוא מפרק את המודל של צורה ותוכן. הוא עושה הפרדה בין צורה ותוכן. התוכן לא מעניין אותו, יכולים לשבת באולפן ולדבר על כדורגל, יכולים לשבת באולפן ולדבר על ביבי, יכולים לשבת באולפן על הגמד השביעי של שלגיה. "היהודים באים" זה אולפן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ראית פעם את התוכנית הזאת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ודאי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלה רק צילומי חוץ. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. זה בתוך אולפן. << אורח >> קריאה: << אורח >> את אומרת שכך זה יצא, ההפרדה הזאת, ש"ארץ נהדרת" לא תוכר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. יושב כאן בחור, תאמין לי, לא באג'נדה, לא מעניין אותו לסתום את הפה על ביקורת על הממשלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה אכפת לי מה הוא רוצה או לא רוצה? זאת התוצאה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בשורה התחתונה זאת התוצאה. אי אפשר לברוח מזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה להצליח להוציא משפט. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בחיים לא שמעתי כל כך הרבה פטיש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר שלם אני נמנעת מלהוציא אנשים אבל אתם מקשים עלי. אני אחזור על הטיעון של זיו והטיעון שלו הוא לגיטימי, הוא סגור ומבחינתי היא הרמטי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר לטעון עוד 20 טיעונים הפוכים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי דיבר עכשיו? החוצה לשעה. תודה רבה. שלי, קריאה שנייה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי את מפריעה לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ערוץ הכנסת נכנס כאן? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה ראשונה. עוד מישהו רוצה להפריע לי לדבר? אני מנסה לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בלי פטיש אני לא מבין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קריאה שנייה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את מבינה שלא מתנהלים כך? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא, היא לא מבינה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב, קריאה ראשונה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם זאת סאטירה, את מורידה לה קריאה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאור, אני לא רוצה להוציא לך שלישית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את מבינה ש - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב, קריאה שנייה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה לבקש שקט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת שקט כבר חצי שעה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איזה חצי שעה? עכשיו התחלת לדבר על ה"יהודים באים". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מנסה לומר שהרציונל של זיו הוא הפרדה בין תוכן לצורה. כשיש לך מערכון או קטע עם תלבושות והוא מתוסרט, עם תפאורה והוא בחוץ - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זאת לא הגדרה של דרמה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, צאי בבקשה ל-10 דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר כל שנייה להוציא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא ממשיכה. זה מה שהיא עושה כאן כל הזמן. שלי, את בקריאה שלישית. נא לצאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גלית, אני חברת ועדה. אני לא אורחת כאן. מותר לי להעיר הערות ביניים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את רוצה שאני אצא? שלי חיונית כאן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה פשוט לא אמיתי הדבר הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא יכולה להוציא משפט בוועדה הזאת. זה לא יקרה יותר. שלי, צאי ל-10 דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא יכול להיות שעל כל אמירה את זורקת אותנו החוצה. זה חלק מהתפקיד שלנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את חיה ב-לה לה לנד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא. את חיה ב-לה לה לנד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> צאי לחצי שעה. לשעה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אצא במקום שלי. (חברת הכנסת שלי טל מירון יוצאת מאולם הוועדה) << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאור, אני לא רוצה להוציא גם אותך. אני מנסה לומר משפט. מי שיפריע לי, יצא. אני אתחיל מהתחילה. מי שיפריע לי, אם זה חלק מכם, יצא לשעתיים, אם זה אתם – יקבל קריאות ברציפות. אף אחד לא יפריע לי עד שבדחילו ורחימו אני אצליח לסיים רעיון. אין היום מליאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש מליאה בשעה 16:00. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> יש ישיבות סיעה בשעה 14:00. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי שהליכוד הקדים את ישיבת הסיעה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בטח. שנה בלי ישיבות סיעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שזיו ניסה לומר זה שהוא מפריד בין תוכן לצורה. כל עוד מדובר באולפן שבו יושבים אנשים ומדברים, לא ייחשב סוגה עילית, תעמדו על הראש, תרדו. לא משנה אם זאת סאטירה, לא משנה אם זאת פוליטיקה, לא משנה אם זה ספורט. כל עוד מדובר בצילומי חוץ ערוכים עם בימאי, עם תסריט, עם תלבושות, כולנו מבינים את ההבדל בין איך נראה סקצ' בחוץ לבין איך נראה אנשים שיושבים באולפן. זה כנראה כן ייכנס. אני עומדת מאחורי הרציונל. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> אני יכול לשאול שאלה אישית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. בקטנה. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> את עם אנשי סיינפלד או עם אנשי חברים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור שסיינפלד. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> למיטב זיכרוני הייתה דרמה ש-90 ומשהו אחוזים ממנה צולמו בפנים, באולפן. אותו דבר "ארץ נהדרת". "ארץ נהדרת" היא דרמה מתוסרטת באולפן. זיו, אם הבנת שהתקיפה היא אישית – חלילה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שמענו אתכם. לא מקבלים את הטיעון. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> לא הכרענו בזה. היו כל מיני דברים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם זה הרציונל, משעה 08:00 בבוקר עד 12:00 בלילה, קשת מהתחלה עוד הסוף סוגה עילית. הכול סוגה עילית. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מתוסרט. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> אני לא מסכים עם היוצרים לדוגמאות שהם נתנו אבל אפשר להבדיל בין תוכנית חסכון לבין "ארץ נהדרת" אם מה שמדאיג זה האולפן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על מה אתה רב איתי, על החצי "ארץ נהדרת" שזה ייכנס לך לסוגה עילית? << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> קודם כל, אני צריך להסביר שאתם לא הכרתם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מדברת על פאנל באולפן. יש סיטקומים שמצטלמים באולפנים ונראים כמו דירות. אני מדברת על פאנל שיושב באולפן ומתווכח. בין אם זה מתוסרט ובין אם לא, זאת לא סוגה עילית. סוגה עילית מחייב ערך מוסף שאין בחברי פאנל כי לא רק התסריט יקבע אם זאת סוגה עילית או לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> חברי פאנל לא מתוסרטים. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> הייתה הבנה שגויה לגבי "ארץ נהדרת". אתם חושבים שבגלל שיש לנו אינטרס, בכל מקרה זה לא נכון. את "ארץ נהדרת" אנחנו משדרים בניגוד לדרמות בימים שאין לנו כמעט פרסום. לצערי בשלוש השנים האחרונות היו מלחמות, היו משברים. היה לנו רייטינג אבל הפרסום היה לנו 20 אחוזים. עדיין אנחנו המשכנו לשדר את "ארץ נהדרת", בין היתר כי זה נתן לנו את המקום של הסוגה בימים שלא יכולתי לשדר את "הראש" כדרמה כי אף אחד לא רצה לראות על חטופים בעזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם יורדים ביותר מ-50 אחוזים מחובת הסוגה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חייבת להגיד לך שאני במצב של אוי, אוי, אוי. הורדנו לך בחמישה אחוזים, ל-6,5 אחוזים. אני מבקשת לכבד את החלטתי. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> השר אמר כאן את האמת. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> תני לי דקה לסיים ולהסביר שהמחשבה היא שיש רייטינג גבוה ואז לא צריך להתאמץ, בהחלט צריך להתאמץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא בגלל זה. אני הסברתי למה. זה גם לא רק "ארץ נהדרת". בקשת 13 יושבים אנשים בפאנל כל יום ששי בערב ומדברים. גם הם סוגה עילית? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא. כי זה לא מתוסרט ואלה לא שחקנים. בחודש דצמבר היועצת המשפטית ביקשה מאלעד מקדסי נתונים לעניין הסאטירה מכיוון שהוא אמר שאין צורך ואין כשל שוק. עד היום הנתונים לא הגיעו. אני מבקשת שהנתונים יוצגו. הוא אומר שאין כשל שוק. תסתכלי על הפרוטוקול מ-23 בדצמבר. אלעד הבטיח להציג נתונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה אפילו לא הסעיף. בואו נתקדם. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> מה שאת אמרת, לא מתקיים כרגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה קשור לסעיף? << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> כן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את אמרת שהחלק החיצוני כן יוכר. זיו אמר שאין חלוקה למקטעים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעיניי החלק החיצוני צריך להיות מוכר. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> אבל זה לא כתוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חכה. אנחנו בהגדרות. אדוני המנכ"ל, האם מבחינתך החלק החיצוני המתוסרט, המבוים, עם התלבושות, השחקנים, המוזיקה, ההפקה, נערת המים ונער ה-ביום, עוזר הפקה והתאורן וכל הפרודקשן הזה שיוצא החוצה בתוכנית סאטירה, האם לעניות דעתך יכול להיכנס כסוגה עילית. בעיניי כן. מה דעתך? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בעיניי מאוד קל להטיח כל מיני תיאוריות קונספירציה. בעיניי התמונה היא מאוד ברורה. יש תוכניות כמו "ארץ נהדרת", היא מוגדרת היום כתוכנית מיוחדת לפי כללי הרשות השנייה ומוכרת כתוכנית מיוחדת ולא כסוגה עילית. << אורח >> קריאה: << אורח >> היא בעלת ערך מיוחד לצופה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ישבה ועדת פולקמן במשך למעלה משנה על המדוכה ואחרי ניתוח כלכלי החליטה בצורה מפורשת שתוכניות מיוחדות לא יוכרו, המליצה מצד אחד להפחית את החובה שחלה על ערוצים כמו ערוץ 12 ומצד שני לא לאפשר הכרה בתוכניות מיוחדות. ישבנו אחר כך במשרד התקשורת, עשינו עוד בדיקה, נצמדנו לעניין ההכרה בסוגה עילית ואי הכרה בתוכנית המיוחדת לאחר בדיקה כלכלית שלנו שמפורטת גם בחוות הדעת הכלכלית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אתה אמרת שתביא נתונים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הפחתנו עוד יותר מהמלצת ועדת פולקמן לעניין היקף ההכנסות. לכן אני חושב שהתשתית העובדתית והמקצועית כאן היא רבה ועצם זה שזורקים כאן סיסמאות לאוויר זה לא ישנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה השורה התחתונה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> השורה התחתונה היא שיש הגדרה מפורשת של תוכנית דרמה ומי שעומד בהגדרה הזאת יכול להיות סאטירה, הוא יכול להיות לא סאטירה אבל הוא צריך לעמוד בהגדרה הזאת ואז הוא ייכנס לסוגה עילית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם לפי ההגדרה הזאת תוכנית אחת שמשלבת בין כל מיני פורמטים, אפשר יהיה להפריד מה כן נכנס לסוגה עילית ומה לא? ההגדרה מאפשרת את ההפרדה הזאת בתוך אותה תוכנית? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> או לקבוע איזה מינימום שממנו היא כן תוכר. נגיד אם 40 אחוזים, 30 אחוזים מהתוכנית או 50 אחוזים. אחוז מסוים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו נכנסים כאן למלאכת העבודה של הרגולטור. מלאכת העבודה היא כזאת שברגע שמביאים לו תוכנית ואולי יש לה איזה מקטע שלא נכנס להגדרה אבל רובה ועיקרה כן נכנס, אז אולי הוא יכיר בתוכנית הזאת כתוכנית דרמה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההגדרה מאפשרת לו? << אורח >> קריאה: << אורח >> זיו טוען שההגדרה לא מאפשרת לו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> ההגדרה מגדירה תוכנית ולא פיצול של תוכנית. נשאלת השאלה האם כשיש עיקר ותפל, האם הוא יכיר בתוכנית הזאת למרות שזה יכול להיות גם לצד השני. וזה לדעתי תפקיד הרגולטור. << אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >> יש היום שלושה חוקים שמדברים על השקעה בהפקות מקומיות. באף חוק לא ראיתי שיש התייחסות לחלק מתוכנית, ל-40 אחוזים מתוכנית. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא נכון. בטח שיש אבל היו תוכניות מיוחדות ולא היה צריך את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו בעצם אומרים שישב הרגולטור, יצפה ב"ארץ נהדרת", יראה את ההגדרה ואני מניחה שהוא יגיד שאם הרוב כאן מתוסרט והרוב כאן מבוים - - - << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לא. צריך להיות בנוסח. אני אומר שלושה דברים. ראשית, זה חייב להיות בנוסח מכיוון שכרגע הנוסח לא מקיים את זה, לפי מה שאומר הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת. שנית, זה בהכרח נגד סאטירה ואני אסביר למה. מכיוון שכל המודל של סאטירה בעיקרו, תסתכלו על סאטרדי נייט למשל, אין ספק שיש כאן יצירת מקור, השחקנים הטובים ביותר רוצים להופיע שם, יש שם את מירב ההשקעה וכל כולה כמעט נעשית באולפן. למה דווקא בהגדרה של דרמה, שהיא מתוסרטת, שיש שחקנים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אגיד לך למה. כי בעיניי כיוצרת אנשים שיושבים סביב שולחן ומקריאים מטלרומפטר זה לא סוגה עילית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אבל זאת לא שאלה שלך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כך זה בעיניו של זיו וגם בעיניו של המנכ"ל. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> העיניים של זיו והמנכ"ל זה יפה אבל אף אחד מהם לא מתעסק באופן יום יומי במה זאת דרמה, מה זאת יצירה ומה זה תסרוט. שמתם חץ על הסאטירה. בדיון ב-23 בדצמבר 2025, לפני חצי שנה, התבקשו נתונים בעניין הסאטירה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני נותנת לרגולטור להחליט. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הנוסח כרגע לא מאפשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאפשר אפשרות פתוחה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> תכתבי תוכנית כולה או חלקה. נעמה ביקשה מהמנכ"ל נתונים מהמנכ"ל על מנת להוכיח אתה טענה שלו שאין כשל שוק. עד הים הנתונים האלה לא התקבלו. לשם כך אני הוצאתי גם פנייה כתובה למשרד התקשורת ואני מבקשת לראות אלה נתונים. הרי אלה נתונים שלנו. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> אני מסכים שההגדרה סוגרת את זה לתוכנית סגורה בלבד ולא לחלקי תוכנית ולדעתי זה טוב. אני מתנצל אם אני תומך בעמדת המנכ"ל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה להתנצל? כי אתה תומך בימני? צחקתי. חמדתי לצון. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> כי זה לא קורה הרבה. הוא מגעגע כמו ברווז, הוא נראה כמו ברווז והוא הולך כמו ברווז – הוא ברווז. דרמה היא דרמה ודוקו הוא דוקו ותוכניות סאטירה מהסוג הזה זה אלה תוכניות בידור. נכון שבהיסטוריה הרגולציה הכירה בהן לצורך עמידה של גופי השידור אבל זה מתוך איזשהו לחץ גדול שהיה - הייתי שם ואני אומר לכם – ובגלל שיש שם באמת קטעים מתוסרטים אבל כשמצמצמים את המחויבות מ-15 אחוזים ל-6.5 אחוזים כמו שאמר גם השר, יורדים דברים שהם לא באופן מובהק סוגה עילית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה. << אורח >> עמוס נוימן: << אורח >> זה גם לא חלקי תוכנית. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> שיהיה שיקול דעת למועצה אם את לא מתערבת בתוכן. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> אני מנסה להבין, אם כבוד השר יכול להסביר או המנכ"ל, איך יכול להיות שאתם אומרים שאתם מעלים לכם את הכמות ואת המשאבים ליצירה ואתה אומר שאתם מורידים מ-15 אחוזים ל-6,5 אחוזים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תשובה פשוטה. מכניסים לשוק עוד המון גופים. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> איזה גופים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יס ב-OTT לא מחויבת היום בהשקעה בהפקות מקור כשרובה ב-OTT. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> המנוי שלה הוא 100 שקלים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהוט, 50 אחוזים ממנה נמצאים ב-OTT ולא מחויבים. פרטנר, סלקום. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה ב-יס וב-הוט. אני מדבר על קשת ורשת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השאלה היא בכללית. אל תמקד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מביאים לך 50 אחוזים מפלטפורמות שלא שילמו קודם ומשלמות עכשיו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יותר מ-50 אחוזים. 80 אחוזים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה כרגע לא קשור לדיון. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה מאוד קשור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתה רוצה לומר כרגע? יש לך נטייה כל פעם לזרוק אותנו החוצה מהדיון. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם נגד סאטירה. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> זה קריטי. זה לוקח כסף מהיצירה המקורית. 15 אחוזים ל-6.5 אחוזים, זה כמעט שני שלישים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנו את הטיעון הזה. הטיעון הבא. << אורח >> צביקה גוטליב: << אורח >> עוד סוגייה שהיא משמעותית בהגדרות וצריך לגעת בה ואת תאמרי מתי. כל הנושא של בעל רישיון זעיר. המשמעות של זה היא שזה מוציא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא כרגע. אנחנו באמצע דיון. תודה רבה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להפנות שיקול דעת למועצה? מכיוון שיש כאן התערבות בתוכן, העלינו את זה – אני עוד לא אפרט – ומכיוון שההיבט הפוליטי בעניין הזה מאוד מטריד אותנו, אנחנו מבקשים להקנות סמכות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההיבט הפוליטי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ההיבט הפוליטי של השורה התחתונה מהכול, דווקא הסאטירה, אתם לא מכירים. תוכניות ספורט כן אבל דווקא הסאטירה לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא קשור לסאטירה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה יותר קל מאשר להאשים אותנו בסתימת פיות כדי להרוויח עוד כמה ג'ובות. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> לכן אנחנו מבקשים שיהיה שיקול דעת למועצה להחליט אם זה נכנס או לא נכנס, תוכנית כולה או חלקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם אתה מוכן להכניס את הסייג הזה? << אורח >> אבי בן הלל: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, זה בדיוק הלחץ שהם הפעילו כדי לקבל את זה עכשיו. זה לא היה במקור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני המנכ"ל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא. אנחנו נצמדים לעבודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה החרצופים? << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> גלית, זה היה הפתרון שלך. למה לא לקבל אותו? את הצעת אמצע. למה לא לקבל את האמצע? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> משום שאני משוכנעת לחלוטין שהדיון הזה כרגע על האם יכירו לכם סוגה עילית על חצי "ארץ נהדרת" הוא דיון שבא מהכיוון שלכם לא למעט היצירה, לא למען ביקורת הממשלה. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> את רצית שיהיה שיקול דעת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עלו כאן הטענות ובכלל הטענות של היוצרים שאני הבטחתי להם שהיכן שאני יכולה לשמור עליהם, בכל סעיף, אני אשמור. כרגע טובתם של היוצרים מול "ארץ נהדרת", שני מערכונים, אנחנו נרוויח עוד כמה שקלים – היוצרים גוברים. מאחר שההיגיון של זיו נכון בעיניי גם מבחינה חקיקתית ומאחר שגם זיו שהפריד בין תוכן וצורה, גם טענות היוצרים, גם עמדת המנכ"ל, אני החלטתי. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> ניקח את ההיגיון המסדר של זיו גם לדברים הבאים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם החרצופים היא בהגדרה הזאת? << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> היוצרים האלה דואגים לחברים של היוצרים האלה. הם לא רוצים סאטירה. למה כאן אי אפשר שיקול דעת למועצה? << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> עם כל הכבוד ליוצרים, ויש המון כבוד ליוצרים, אין אף אחד שמשקיע ביצירה ישראלית יותר מקשת ואתם יודעים את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה קשקוש. שטויות. מה זה קשור? << אורח >> עופר ויסוקר: << אורח >> שקל אתם לא משקיעים בסוגה עילית. << אורח >> קריאה: << אורח >> ליעד, בקשת אתם לוקחים 90 אחוזים מהזכויות. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> אפשר לקבל את 10 השניות שלי? הצעקות שלהם לא אמורות לעזור. ההתלהמות שלהם לא אמורה לעזור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קיבלת. << אורח >> ליעד גיל-הר: << אורח >> עם כל הכבוד ליוצרים, ויש המון כבוד, יש חשיבות לסאטירה בישראל. אלה לא רק היוצרים. מה שאנחנו מבקשים זה שיקול דעת המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נשארים כך. << אורח >> קריאה: << אורח >> כמה לוביסטים יש לכם בקשת? אתה לא משקיע. אתה לוקח 90 אחוזים מהזכויות. מה אתה מקשקש? אני רואה את ההסכמים שלכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי שמדבר עכשיו בלי רשות, להוציא. נא לעבור סעיף. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סעיף 58. אנחנו עושים כאן תיקון נוסח לאור ההצעה לפצל את סעיף 58 הישן, המקורי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סדרן, אני מבקשת ממך. אם מישהו כאן מדבר, מתפרץ לדברים, כשאתה רואה שלא נתתי לו רשות, בלי לשאול אותי, בלי להסתכל עלי, אתה מוציא אותו החוצה. קיבלת אישור. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו נותרים עם ההפניה לסעיף 57(א) בלבד ולכן אנחנו מחליפים את המילה סעיפים במילה סעיף וגם מוחקים את המילים "באותם סעיפים". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסבר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אמרתי. זה תיקון נוסח. מלשון רבים ללשון יחיד והשמטת הפניה של אחד הסעיפים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עם כל הכבוד, אנחנו רוצים לדבר על זה. אנחנו רוצים להתייחס. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרנו שההחלטה התקבלה והסעיף הזה יורד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התקבלה על ידכם. אנחנו חברי הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני השר לא יכול לקבוע דברים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה דיון על תיקוני נוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא תיקון. הוצאת סעיף בלי שידענו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת שקט כרגע בחדר. אני אוציא קריאות. חברי כנסת, כבר יש לכם ואתם מתקדמים מאוד עם הקריאות. אורחים, אתם פשוט תצאו. סעיף 58 הוצא לפיצול. אדוני המנכ"ל, בשני משפטים מדוע ואנחנו עוברים לסעיף הבא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא. אנחנו רוצים להתייחס לזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא אאפשר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ככה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את לא יכולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא אאפשר. היה דיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היה דיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתחילה עם הקריאות. יש לי 40 דקות ואני אמצה אותן. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כידוע העמדה המקצועית לאחר בחינה כלכלית הייתה שההוראות של הפקות מקור צריכות לחול על כלל הספקים כולל ספקים בינלאומיים. היה כאן דיון והוסבר כאן על ידי השר בדיוק מה הן הנסיבות בגינן אנחנו מבקשים לפצל - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תגיד אותן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את בקריאה ראשונה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה הוזכר מספר פעמים. אנחנו כללנו את הסעיף הזה בתוך הצעת הפיצול ולכן מוצע להעביר את זה כרגע מהנוסח כדי שהסעיף הספציפי הזה שאנחנו נמצאים בו יעסוק רק בהפניה לסעיף אחד, 57(א). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הממשלתית קבעה שזה יהיה בתוך החוק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כאשר העניין הזה שזה ירד מההצעה הנוכחית, זה יישאר בהצעה הנוכחית עלה, נאמר שכאשר נגיע לשלב תיקוני הנוסח, אז תתייחסו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא נכון. אתה לא דובר אמת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אל תגיד לו שהוא שקרן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן קריאה ראשונה. שלי קריאה שנייה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> את ההכרעה אני אמרתי בצורה מאוד מפורשת. היה כאן תוהו ובוהו וההחלטה התקבלה ואמרנו את זה. אני לא מתכוון לחזור ולהשיב על הדבר הזה. המנכ"ל אמר את הדברים. אני חושב שזה דיון תיקוני נוסח וצריך להפסיק עם הפיליבסטר של תיקוני מהות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה ב-100 אחוזים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> על כל תיקון נוסח אנחנו בדיוני מהות ובסוף לא יהיה חוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה חוק בסוף. נקודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור לי שזה מה שאתם רוצים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא תקבלו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה שאתה יושב כאן, זה לא ברור. אתה הממשלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אשב איפה שבא לי על אפך ועל חמתך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש הפרדת רשויות. לא על אפי ולא על חמתי. אתה הממשלה, אתה הרשות המבצעת. אין לך עבודה? אין לך משרד? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. אין לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב, קריאה ראשונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זאת הכנסת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הקדמתי ואמרתי. השר עכשיו אומר שאני לא דובר אמת. יתכן. יתכן שכך אתה חושב. אני חושב אחרת, כי אני זוכר שאמרתי במפורש שיש בזה קשיים חוקתיים משמעותיים, ואמרתי שכאשר יגיע הזמן המתאים, ואז את אמרת שהזמן המתאים יהיה בהמשך – אנחנו נרצה להתייחס לדבר הזה. לצערי בשל הלו"ז שנקבע לא הספקנו להיערך לזה כיאות, אבל חשוב להגיד שזה לא פיצול שאתה אומר שבזה נדון עכשיו ובזה נדון אחר כך אחר כך. זה משנה – כפי שאמר המנכ"ל והיטיב להגדיר את זה אפילו טוב ממני – את כל התוכנית הכלכלית שעומדת מאחורי הצעת החוק הזאת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא זוכר שהשתמשתי במילה הזאת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אמרת שאתם תכננתם שזה ייכנס פנימה ולצערכם זה משנה את התמונה. אני אומר שזה משנה את התמונה, יש לזה משמעויות והשלכות כולל גם חוקתיות ואסביר מדוע. אם החוק הזה נועד להסדיר את כל עניין הפקות המקור, זה אחד הדברים המשמעותיים שהוא נועד לעשות. מה שנאמר כאן, זה דחוף וקריטי כי הכול יוצא החוצה. מגיע OTT, הטכנולוגיה משתנה והחוק החדש נועד לפעול באדישות טכנולוגית. מה שקורה כאן זה שלמעשה הטכנולוגיה אמנם השתנתה, אבל אתם לוקחים שחקנים משמעותיים מאוד שחישבתם אותם בתוך התוכנית הכלכלית שלכם. כשאתם הבאתם את החוק הזה לכנסת, ואני שוב חוזר על מה שאמרתי אתמול, החוק הזה הגיע לכנסת וכעתה כנסת דנה בו. במקור החוק הוא הצעת חוק ממשלתית ולכן יש דילוג על הטרומית אבל מעבר לכך כעת הוועדה, כלומר הכנסת, היא זו שדנה וצריכה לבחון את הדבר הזה. כשהכנסת בוחנת, היא רואה את הכחול, את הצעת החוק שהונחה לאחר קריאה ראשונה בוועדה, והצעת החוק הזאת באה יחד איתה RIA, שזאת תוכנית כלכלית שבעצם מסבירה את ההצדקות לה. כשקוראים את התוכנית הכלכלית הזאת רואים מספר מסוים. המספר הזה כבר לא קיים יותר. אם כן, לא ברור מדוע, ובכלל, יותר מזה, באיזה אופן אפשר לעשות את זה לצרכניות הישראליות. בעצם יש כאן שחקנית ישראלית, אם אתה לוקח כדוגמה, שמרוויחה סכום מסוים עבודה בתוך שוק התקשורת הישראלי ומול זה יש שחקנית אחרת שיכול להיות שהיא עובדת באותם תנאים בשוק התקשורת הישראלי אבל יא של הכנסות משמעותיות מחוץ לארץ. הראשונה חייבת עכשיו חובה של 6,5 אחוזים שלמעשה מעמידה אותה אחורנית בקו הזינוק והשחקנית השנייה, מטעמים מדיניים, שמים אותה במקום אחר. אז עולה השאלה שהיא שאלה מאוד מאוד משמעותית, איך אפשר להפלות בין אלה לאלה ואיך אפשר למעשה להכניס את היד לכיס של השחקניות הישראליות ולקחת מהן סכום מסוים כשזה מציב אותם במקום שונה במגרש המשחקים. זאת שאלה משמעותית מאוד שמתייחסת לכמה דברים. ביחס ליצירה הישראלית ע ולה השאלה איך אתם בעצם מגשרים על הפער הזה. יכול להיות שצריך להביא תקציב כדי שזה בעצם יעמיד אחד מול אחד, אבל גם אם אתם נותנים מענה לשאלה הזאת, לא נתתם מענה לשאלה איך אתם מתמודדים מול השחקניות הישראליות שלמעשה מוצאות את עצמן במקום אחר עם הבעיות החוקתיות שעליהן עמדתי. שוב, יש עוד הרבה להרחיב על זה. אנחנו לא הספקנו להיערך לזה מהטעמים שאמרתי, שנפתח כאן לו"ז מאוד משמעותי ומאוד מאוד מהיר אליו לא הספקנו להיערך כיאות כי אחרת היינו מכינים חוות דעת כתובה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה חוזר על עצמך. בוא תחתור לסיום הטיעון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב שאמרתי דבר מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד משמעותי, ומובן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> וגם אגב דיבר אמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> די, די, תני לי לנהל את הוועדה גם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה לצעוק עליה? פנחס דיבר אמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נועה, יש לי שיקול דעת, הקשבתי רוב קשב לדבריו של פנחס. כשהוא חזר בפעם השלישית על אותו טיעון ביקשתי שיתאסף. זה הכול. אני לא חושבת שאני צריכה לקבל הערות ממך על דבר כזה. לתחושתי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני מוחה על כבודה של נועה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם אני. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם אנחנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני ונועה בסדר גמור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לנו קשה לראות את זה מהצד. מאוד מאוד קשה לנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד קשה לך? את רוצה טישיו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כן, הנה, אני באה מוכנה. אני צריכה בדיקת אוזניים מהפטישים והצרחות שלך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תמחי את הדמעות. תשמרו על תרבות דיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את לא שומרת על תרבות דיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מירב, קריאה שנייה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם את רוצה, אני אצא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד מעט שתיכן. נא להוציא אותה. שלי, תמשיכי, את פשוט לא תשבי כאן בדיונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את לא יכולה לאיים עלי שאני לא אשב כאן בדיונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא מאיימת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זאת זכותי. אני חברת ועדה ואת לא תגידי לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא להוציא אותה בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קשה לך שאני שמה לך את האמת בפרצוף. ההתעמרות שלך בצוות הוועדה הוא מחפיר והוא בושה לכנסת ישראל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נא לצאת. אני תכף אעמוד עם הפנים אל הקיר עם הטישיו שלך. (חברת הכנסת שלי טל מירון יוצאת מאולם הוועדה) << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה לדבר כך למנהלת הוועדה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, נא לחתור לסיום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני מסכם ואומר שאני חושב שזה נושא מאוד משמעותי. אני חושב שאתם צריכים לתת עליו את הדעת בשני היבטים האלה, גם ביחס ליצירה וגם ביחס לחברות הישראליות. אם לא יינתן לזה מענה, זה כשל מאוד גדול כאן. אני כן חושב שצריך לאפשר למי שעשוי להיפגע מהדבר הזה, ואלה שני גורמים שונים, גם הישראלים, לאפשר להם לומר את הדברים האלה כי לא התאפשר להם לטעון את הטענות האלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חולק עליך אבל יושבת-ראש הוועדה תקבע. אמרת את אותם דברים ואת אותם קשיים חוקתיים בדיון המהותי והתשובה שלי הייתה שאנחנו נתמודד עם הקשיים החוקתיים האלה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השאלה היא איך אתם מטפלים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איך מטפלים, זאת שאלה שנייה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> פנחס, תן לו להשיב. הוא הקשיב לך. אני מבקשת ממך תכבד את זמן הדיבור שלו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרת שני דברים. ראשית, קשיים חוקתיים והתשובה לזה היא שאנחנו נתמודד עם זה כשזה יגיע לבג"צ. שנית, לגבי השינוי שצריך לעשות כדי לרפא את החיסרון הזה, אנחנו החלטנו שלא. 6,5 אחוזים זה האחוז, המקסימום - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מבין שזה לא חוקתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא חוקתי, שמעתי. חוקתי זה אנחנו. זה חוקתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר לכך? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההחלטה היא מדינית. לא יהיה שום שינוי בעניין הזה. אנחנו חוזרים על דיון מהותי בשינוי נוסח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לוקח כסף מהישראליות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נקעה נפשי מהדיונים המהותיים החוזרים האלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בטח, הכנסת מפריעה לך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נקעה נפשי מכל הוועדה הזאת, אז מה, מישהו שואל אותי? נקעה נפשו. יופי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תפסיקו לצעוק. כן, פנחס. את מוזמנת לצאת. קריאה שלישית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי את מפריעה לפנחס לדבר. החוצה. תודה רבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תישארי לבד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הכי כיף לבד. (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצאת מאולם הוועדה) << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, אני רוצה לחדד דבר חשוב. התשובה שאתם מתמודדים, תתמודדו עם זה, זה לא מה שאמורים להשיב - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תכתוב את זה בחוות הדעת המשפטית שלך. אין לי תשובה יותר טובה. זאת התשובה. לא יהיה שינוי. מי שרוצה יגיש הסתייגויות והוועדה תכריע. תגישו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היה על זה דיון. חבל על הזמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת לשמוע את פנחס. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני אומר שכאשר אתם מביאים הצעת חוק – וכבר אמרתי את זה אבל אני מדייק את עצמי כי אתה אומר שאנחנו נתמודד עם זה בזמן ובמקום המתאים – הזמן התאים והמקום המתאים הוא כאן כי הוועדה הזאת משעה שהבאתם הצעת חוק ממשלתית, וזאת הצעת חוק שלכם, יש לכם את כל הכבוד בעניין הזה, אבל אנחנו כאן אחרי קריאה ראשונה והוועדה צריכה לבחון האם מעשה החקיקה הזה מתאים או לא מתאים, אם זה רלוונטי או לא רלוונטי. אם אתם מוציאים את זה, אתם מוציאים בורג מאוד מאוד משמעותי מהמערכת הזאת שבניתם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בורג שנאמר בוועדת שרים לחקיקה. נאמר לפני הקריאה הראשונה במליאה. נכון, לא הבאנו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל השר, זה כתוב באופן הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. אתה עושה פיליבסטר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא עושה פיליבסטר. מספיק כבר עם הדבר הזה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השר, המילה פיליבסטר לא מקובלת עלי בהקשר של הייעוץ המשפטי לוועדה. זה לא בסדר לומר את זה וצריך לומר את הדברים האלה אחת ולתמיד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> במקום לגופם של דוברים, לגופו של עניין, גם השר וגם הייעוץ המשפטי. בואו נסיים את הדיון הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני סיימתי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נקטעתי 20 פעמים. אני רוצה לומר שכאשר אתם מביאים את החוק הזה, אתם צריכים לטפל זה כאן. יכול להיות שיבואו חברי הוועדה ובסופו של דבר יחליטו שהשר אמר שהוא לא רוצה לטפל בבור הזה אבל אנחנו מחליטים לחוקק את זה. זה עניין שלכם. אבל אני אומר שצריך לטפל זה כאן וצריך לבדוק מה עושים עם זה כאן. הבנתי שיש לכם קושי מסוים, אז תמצאו פתרונות אחרים שלמשל המדינה תממן את הפקות המקור ותוציאו את האירוע הזה החוצה מהחוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו משאירים את העניין כמו שהוא מוצע כרגע בפני הוועדה. לוועדה יש זכות. כמו שאמרת, זה הגיע לכנסת והוועדה יכולה להציע כאן הצעות, כל אחד מחברי הוועדה, והוועדה תכריע אם לקבל הצעות או לא לקבל הצעות. איתן גינזבורג מוזמן להגיש מחדש את סעיף 58 כהסתייגות. בוודאי שלא אני אכריע אבל אני יוזם הצעת החוק הזאת - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אתה לא יוזם הצעת החוק. הממשלה הגישה אותה עם הסעיף הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני יוזם הצעת החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת הצעת חוק ממשלתית. אם אתה רוצה להוציא את הסעיף הזה מהחוק, יהיה דיון בכנסת. כך זה עובד אם אתה אוהב או לא אוהב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היה דיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא היה דיון. היו דיונים צדדיים וכל הזמן אמרתם לא הגענו לסעיף הזה. הנה הגענו לסעיף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו בתיקוני נוסח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אין דבר כזה תיקוני נוסח. אתה ממציא את זה כאן עכשיו. אתם לא דנתם בסעיף הזה. הוא לא היה על סדר היום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איתן, אתה מבלבל את המוח. יש כאן ייעוץ משפטי שיגיד לך אם הסעיף היה על סדר היום או לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עובדה שהוא לא הכין את עצמו. לכן לא דנו בו ועכשיו דנים בו. זה הדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא רק היה נושא על סדר היום אלא זה נושא שדנו בו לדעתי מכל הנושאים הכי הרבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא עלה בדיונים צידיים ולא בחוק הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא בדיונים צידיים. היה דיון על הפרק הזה. אתה בכלל לא היית בדיונים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי יותר ממך. אתה בקושי היית בדיונים האלה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני רוצה לדייק גם ברמה הפרוצדורלית. יש הבדל בין למחוק סעיף לבין לפצל סעיף. כשמפצלים סעיף, המשמעות היא שהכנסת רוצה לדון בו בהמשך, שאולי בעתיד יש כוונה להכניס את הספקים הבינלאומיים. זה להבדיל ממחיקה של סעיף כאשר הכנסת אומרת שאנחנו חושבים שכרגע הדבר הזה מדינית לא אפשרי, ואנחנו מורידים את זה מסדר היום ולכן אנחנו מוחקים את הסעיף. לכן צריך לחדד בנקודה הזאת, האם הכוונה של משרד התקשורת היא לפצל ולדון בו בשלב מאוחר יותר כשאתם אומרים פיצול הסעיף או למחוק את הסעיף ולהוריד אותו מסדר היום של החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שאלה עניינית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלה טובה עליה אנחנו מדברים המון גם מאחורי הקלעים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התשובה שלי היא שמבחינתי אני מסיר את הסעיף הזה. המשרד מעדיף להשאיר את זה כאופציה לפיצול. העמדה המקצועית של גורמי המקצוע אצלי היא שזה כן צריך להיות, אי אפשר לשים את זה עכשיו כמו שאמרתי, ואני מקבל את זה שזה יעבור לפיצול של החוק. אין לי התנגדות לכך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוצאת הדבר הזה מהחוק, פיצול או לא פיצול, זה לא רלוונטי, אין לזה שום משמעות. אף אחד לא יודע מה יקרה בממשלה הבאה ומי יביא איזה חוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שאתה טועה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני טוען נושא חדש בנושא הזה. אי אפשר ברגע שמוציאים סעיף דרמטי מתוך החוק הזה להתעלם מזה לגמרי כשהמנכ"ל אומר שהסעיף הזה חשוב לחוק, כאשר הממשלה קבעה והצביעה על החוק הזה והכנסת במליאה הצביעו על החוק הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכן אנחנו מפצלים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם כן, זה נושא חדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההערה שלך נשמעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נשמעה. על הנושא הזה אני רוצה דיון בוועדת הכנסת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אנחנו נבחן את זה. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> רק נאמר בהקשר הזה שאני באמת תוהה אם יש משמעות אפקטיבית לזה שאומרים שנדון בזה בהמשך, לאור העמדה המדיניות הברורה מאוד שמוצגת כאן וגם לאור העובדה שזה משליך לנו על הסדרי שהם כרגע קיימים בנוסח הנוכחי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ניסינו לומר את זה בכל דרך אפשרית. תתייחסו אל זה כאל עובדה מוגמרת. יש כאן חומה בצורה עם כוחות שתאמיני לי מצדה לא משנה מי ישב בראש הוועדה הזו בשנת 2027, 2028, 2029, 2030 - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא תהיה ועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אולי תהיה ועדה של המשך הפיצול. לא יודעת. לא משנה מי יהיה ראש הממשלה. אני יודעת להגיד לך שלא משנה מי יהיה ראש הממשלה, אותו הלחץ האמריקאי מהמקורות הכי גבוהים בארצות הברית, האמריקאים יודעים התעקש והם ידעו להתעקש גם מול הממשלה הבאה תהא אשר תהא. ההתעקשות לא תרד. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> המשמעות כאן, גם אם מפצלים את זה, בסוף אין לזה משמעות גם כשאומרים פיצול כי כנראה יורד מסדר היום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחרי הפיצול. במחיקה. בכל מקרה זה לא פיצול. פיצול אומר שהכנסת תמשיך לחוקק. אדוני, הכנסת הולכת לסיים את ימיה מקסימום בעוד חודשיים ולכן הפיצול לא רלוונטי. זה מוחק לגמרי את הסעיפים האלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה רלוונטי לדין רציפות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם בדין רציפות צריכים להצביע במליאה בקריאה ראשונה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל לא צריך להגיש מחדש לוועדת שרים לחקיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה רלוונטי? גם בזה אתה טועה כי הממשלה צריכה לדון בזה. יושבת-ראש הוועדה אמרה באופן מפורש שהיועץ הכלכלי לראש הממשלה, שהוא זה שעומד כנגד הסעיף הזה, יבוא לכאן וייתן דין וחשבון כי גם היא חושבת שצריך להטיל על הבינלאומיות הפקות מקור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור שאני חושבת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברגע שהוא לא הגיע ולא יהיה כאן דיון נורמלי, אי אפשר להוציא את זה רק כי הוא לא רוצה להגיע. הוא עובד מדינה, הוא מקבל שכר מהמדינה, הוא יועץ כלכלי לראש הממשלה והוא חייב להתייצב בפני הוועדה ולתת את התשובות שלו. לא יכול להיות שהדברים האלה יהיו כי השר קרעי לא רוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אדבר איתו היום ואני אבקש ממנו להגיע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לזה התחייבת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כל מה שאמרנו, בשורה התחתונה, זה שהסעיף הזה כרגע יורד מסדר היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא יורד. יבוא אבי שמחון, נדון בו ואז נחליט אם להוריד או לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין על זה נושא חדש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נמשיך. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> גם סעיף 60 זה תיקון נוסח שמתאים את המצב למה שהגדרנו בסעיף 56 מבחינת הזמנים. לכן מחקנו את המילים "עד ליום 30 בספטמבר בכל שנה" כי זה כבר יהיה תלוי הגשה. הנוסח החדש הוא ש"יושב-ראש המועצה ימסור לכל ספק תכנים רשום ולכל ספק" - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> איפה מחקת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בתחילת סעיף 60 המקורי. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לא נמחק כאן אבל היה צריך להימחק. "ולכל ספק במבחנים בינלאומיים". << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בסעיף 59, זה 60 החדש, יש תיקוני נוסח לפחות במה שמונח לפנינו. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> לפי מה שדיברנו עכשיו, זה פתח את כל הדיון על ספק. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא. זה היה 58. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אני אמרתי שהתיקון הזה מתייחס רק לתיקון נוסח ביחס למחיקה. מחקנו את המילים "באותם סעיפים" והכנסנו את המילה "סעיפים". << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא שמעתי. אני אמרתי שדילגו על סעיף 58. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש הבדל בין שני הקבצים במספרי הסעיפים. יש כאן טעות בין שני הקבצים, המלא והמצומצם. במצומצם סעיף, 60 מתחיל במחיקה של "עד ליום 30 בספטמבר". במלא זה "סעיף 61". << אורח >> קריאה: << אורח >> מה הסיבה לפער? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> טעות במספור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מקבל את זה. חברי הוועדה לא הצביעו על זה, על סעיף 58 שיורד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ודאי שלא הצביעו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם כן, אל תאמר שהוא ירד. << אורח >> קריאה: << אורח >> דיברנו טכנית רק על המספור. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ירד טכנית במסמך. חלילה. אני אחדד. יש שני קבצים שמונחים כרגע לפני הוועדה. קובץ אחד בו סעיף 58 מופיע מחוק וקובץ שני שסעיף 58 כלל לא מופיע. זה שינה את המספור בקובץ הרזה יותר. ברור שהוועדה תצטרך להצביע אם היא מעוניינת למחוק סעיף מסוים והדבר הזה עדיין לא נעשה ולטעמנו גם לא תקין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> או לפצל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו עובדים עם הקובץ המלא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אנחנו כולנו מחזיקים את הקובץ המלא. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בקובץ המלא אנחנו בסעיף 61, השחור, המקורי. הסעיף הזה נקרא הודעת יושב-ראש המעצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת מחיקה בסעיף 59? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הסברתי אותה. במקום המילה "סעיפים" כתבנו את המילה "סעיף" כי אנחנו כבר לא מתייחסים ל-58 אלא רק ל-57(א). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש גם איזושהי מחיקה בסוף סעיף קטן (ב). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שזה חלק מספק תכנים בינלאומי, שגם זה מפוצל. כל מה שבכחול מפוצל. הכחול יהיה חלק מהצעת הפיצול שאנחנו נניח בפני הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מתנגדים לדבר הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ברור שאתם מתנגדים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הכחול הוא חלק מ-58. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני עובר לסעיף 61 המקורי. אנחנו מתאימים את המועדים למה שהסברנו לגבי סעיף 56. כפי שאמרנו, ההודעה שיגיש היושב-ראש תהיה שלושה חודשים ממועד מסירת הדוח הכספי או ביום 31 ביולי באותה שנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באיזה סעיף אנחנו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף 61 בנוסח המלא. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש כאן ספק תכנים בינלאומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרנו בטעות, מורידים אותו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אתייחס לסעיף הזה. אני אציין את התיקונים בצורה מסודרת. ראשית, אנחנו מוחקים את הפתיח של הסעיף עד ליום 30 בספטמבר בכל שנה כי זה כבר לא רלוונטי ואנחנו כותבים ש"יושב-ראש המועצה ימסור – מוסיפים את המילה ימסור – לכל ספק תכנים רשום". כאן אנחנו צריכים להוריד, זה לא מופיע בנוסח שלפניכם, את "ולכל ספק תכנים בינלאומי". אנחנו ממשיכים ואומרים: "שהגיש לו דוח לפי סעיפים 59(א) או 60". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. רק 59(א). << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אנחנו צריכים להתאים את ההפניות ולכן הן מסומנות בירוק. את זה נעשה בסוף. "הודעה המפרטת את אלה לפי העניין וזאת – זאת התוספת שמתאימה ל-56 – בתוך שלושה חודשים ממועד מסירת הדוח הכספי או ביום 31 ביולי באותה שנה על פי המאוחר". << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסבר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> התחלתי בהסבר. ההסבר הוא שאנחנו מתאימים את המועדים למועדים שקבענו בסעיף 56. קבענו שכדי לבצר את התהליך אנחנו ניתן את ההודעה שלך בעניין ההכנסות, שלושה חודשים מהיום בו קיבלת א הנתונים של ספק התכנים הרשום ולא עד 30 לספטמבר לכולם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי מקצרים זמנים. כמו שעשינו ב-56. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רציתי להבין מה הסעיפים שאתה מפנה אליהם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שני הסעיפים שמקדימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה כנראה יהיה 57(א). << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> שיטת העבודה היא כזאת שאני מעדיפה שתגיד לי לא את הסעיפים שזה יהיה אלא את הסעיפים המקוריים. זה מבלבל אותנו וזה יקשה בהמשך. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני איצמד להמלצה הזאת. 59(א) ו-60. 59(א), דיווח למועצה בדבר הכנסה שנתית אחרונה ו-60 זה דיווח בעניין עמידה בחובות השקעה והפקות מקומיות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם כן, נשארים אותם סעיפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש למישהו הערה לגבי הסעיף? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> קודם כל, מבחינת ניסוח אני תוהה למה יש צורך לחזור על זה שיושב-ראש המועצה צריך להודיע מהו סכום ההכנסה השנתי לאחרונה של אותו ספק תכנים, כשזה כבר מופיע בסעיף 56(א). אתם כתבתם שם במפורש, "בתוך שלושה חודשים ממועד מסירת הדוח הכספי האמור או ביום 31 ביולי באותה שנה על פי המאוחר יושב-ראש המועצה יודיע לספק תכנים מהו הסכום שהוא קבע כהכנסתו השנתית האחרונה". לכן יש כאן איזשהו כפל שלא ברור לי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש את (2), האם הוא עמד בחובת ההשקעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> צריך לשנות כאן את כל הנוסח. לדעתי אין כאן צורך ב-(1) ו-(2) אלא צריך להיות נוסח רציף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> "במקום הודעה המפרטת את אלה לפי העניין", אני לא יודע אם זה שייך לחוק הכספי. אם הוא עמד בחובות של שנה שעברה, זה גם לא שייך לדוח הכספי שהוא מגיש עד 31 ביולי. התאריכים כאן צריכים להיות בלי תלות להגשת הדוח הכספי. האם הוא עמד בחובת ההשקעה החלה עליו בשנה הקודמת, לא רלוונטי, לא נוגע לדוח החדש שהוגש. צריך לקבוע איזשהו תאריך, עד 31 ביולי יפרסם יושב-ראש המועצה האם ספק תכנים עמד בחובת ההשקעה החלה עליו בשנה קודמת. החובה היא לפי הדוח הכספי של לפני שנתיים. << אורח >> זיו גלעדי: << אורח >> צריך להראות שנעשו הוצאות בפועל. כמובן צריך להראות שזה שודר ו זה לא בדוח הכספי אבל גם צריך להראות כמה הוצאות היו בפועל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> צריך את הדוח הכספי כדי לוודא את זה. אם כן, התאריכים בסדר אבל רק על סעיף (2). << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> כן, כי למעשה בפסקה (1) יש כפל כי היא מופיעה בסעיף 56(א). צריך לשנות כאן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה הנוסח שאת מציעה? << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> צריך לאחד את פסקה (2) עם הרישה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ולמחוק את (1). << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> "הודעה המפרטת האם ספק התכנים עמד בחובת ההשקעה החלה עליו וזאת בתוך שלושה חודשים" – להכניס את זה שם? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> נקודה-פסיק, "הודעה כאמור תימסר בתוך שלושה חודשים". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> "יושב-ראש המועצה ימסור לכל ספק תכנים רשום שהגיש לו דוח לפי סעיפים 59(א) או 60 הוד ה האם ספק התכנים עמד בחובת ההשקעה החלה עליו בשנה הקודמת לפי סעיף 57(א) או 63(2), לפי העניין, ומבלי לגרוע מהוראות סעיף 65. הודעה כאמור תימסר בתוך שלושה חודשים ממועד מסירת הדוח הכספי או ביום 31 ביולי באותה שנה על פי המאוחר". << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> זה מאוד קשה לעקוב. אנחנו לא מצליחים להבין מה קורה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הורדנו את סעיף (1) כי נאמר כאן בצדק שהוא כבר שכפול של משהו שכבר אמרנו בסעיף 56. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> כלומר, (1), תחום ההכנסה השנתית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> סעיף קטן (1). אנחנו מאחדים את הנוסח - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא יכלול רק את סעיף קטן (2). << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> אני מזכיר שגם בדיונים הקודמים דיברנו שכל הנושא הזה, הרי אנחנו עובדים בשיטה של חתימת הסכמים ועמידה בחובה זה בעצם לפי חתימה של הסכם, בסעיף הזה לא הכנסתם את כל נושא של הכללים שהמועצה צריכה שתהיה לה סמכות לקבוע כללים על כל הנושא הזה של ההפקות. רואים את זה גם בהמשך שם קצבתם שלוש שנים בלי שיש סמכות למועצה להאריך את המועדים וגם כלל שאסור להתערב, במה אסור למועצה להתערב, כמו שהוצע בתזכיר. דיברנו על כך בזמנו וכרגע זה לא מופיע כאן. זה רק מה שמופיע בחוק ולפי זה המועצה והגופים לא יוכלו להתנהל באמת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> איזה כללים חסרים? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> יש כמה שיטות להכיר בהפקות מקור. בדיונים הקודמים דיברנו על זה שהשיטה שיש היום במועצת הכבלים והלוויין וגם בתאגיד – פחות מכיר ברשות השנייה – מכירים במילוי חובת ההשקעה במועד שבו חתמת את ההסכם. אם יש לך חובה של 60 מיליון, אתה צריך לחתום בשנה מסוימת הסכמים בסכום של 60 מיליון שקלים. את הסכום הזה, קבעתם כאן שזה סביר, אתה יכול להוציא על פני שלוש שנים כי לוקח זמן לעשות הפקות. הדבר הזה צריך להיות מעוגן בכללים, איך הדבר הזה עובד, מה צריך להגיש למועצה וכולי. דבר שני, יש הפקות שלוקח להן יותר משלוש שנים, למשל הפקות דוקו כמו אביתר בנאי לקח גם 10 שנים לעשות וזה לא בגללנו אלא בגלל שהיוצרים לפעמים נתקעים. צריך להתיר למועצה סמכות להאריך את זה בנסיבות מיוחדות, מטעמים שיירשמו וצריך שזה יהיה ברור. גם ה-10 ו-20 אחוזים שנתתם כאן נועדו לדברים האלה, הפקה נופלת או משהו כזה. צריך שיהיו כללים לדבר הזה. כרגע זה הסדר בחקיקה ראשית אבל אין כללים ליישום שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אולי אפשר לכתוב איזשהו סייג שהמועצה תקבע במקרים בהם היצירה או היוצר מחייבים פרק זמן יותר ארוך או איזושהי אמירה כללית כזאת שלמועצה תהיה את היכולת או את הסמכות לקבוע שכאן היא מאריכה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש כללים וצריך להגיש בקשות שהמועצה דנה בהן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה סעיף 65? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כשנגיע לסעיף 65. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> זה יכול להיות הסכם או תוצאה. אם יש תוצאה, בפועל זה עוד יותר משמעותי מהסכם כי לא לכל דבר יהיה הסכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגיע לזה בסעיף 65. אביתר, סעיף 61. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> השינוי הבא שלנו בסעיף 63. אנחנו בסעיף ריבית ודמי פיגורים בשל השקעה שלא בוצעה והחובה לבצעה בשנה העוקבת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רגע. בסעיף הקודם הורדנו את "ספק תכנים בינלאומי". << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> רק לגבי 62 שעכשיו הוא חדש ומספרו 63, בסעיף (2) ו-(3) יש שני מועדים של 30 ביוני ולא בטוח שהם עדיין רלוונטיים. הנושא הזה לא ברור. לפי מה שאמרתם, לאור התיקון, היושב-ראש ימסור את ההודעה ב-31 ביולי. אם כן, אין לפני 30 ביוני. זה תמיד אחרי 30 ביוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את (2) ו-(3) צריך למחוק. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כן, בעיניי לאור התיקון הזה הם כרגע מיותרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסעיף 62 המקורי, סעיף קטן (2) ו-(3) נמחקו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נמסרה הודעת יושב-ראש המועצה בעניין הכנסה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. שני הסעיפים האלה צריכים להימחק כי אמרנו שצמצמנו את הזמנים כדי שהכול יהיה באותה שנה ולא יהיה בשנה הבאה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם כן, נשארנו רק עם (1), "ויחולו הוראות אלה". << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> אפשר להקריא את הסעיף מהתחלה ועד הסוף? את תת הסעיף. לא את הסעיף כולו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף קטן (2) ו –(3). נמסרה הודעת יושב-ראש המועצה בעניין ההכנסה השנתית האחרונה עד ליום 30 ביוני וגם נמסרה הודעה אחרי 30 ביוני - שני הסעיפים הקטנים האלה נמחקים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כן, אבל אתה משאיר את זה עכשיו 62 ואז (1)? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה מקריא את הנוסח? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מקריא את הנוסח. אם לא שמת לב, אביתר מקריא את הנוסח. אמרתי שני סעיפים שיורדים. גם אם אני מקריא נוסח, אני לא מתבייש בזה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רציתי להבין את הטכניקה, איך זה עובד כאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה עובד כך שהייעוץ המשפטי של השר... בהוראת הייעוץ המשפטי לממשלה ואנחנו נשארים בלי כלום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסעיף (1), במקום "ויחולו הוראות אלה" – נמחק את המילים, תהיה נקודה-פסיק וייכנס סעיף (1). << אורח >> נגה רובינשטיין: << אורח >> הייעוץ המשפטי או מנהלת הוועדה, אפשר יהיה לשלוח בסיום הדיון עוד לפני מחר את הנוסחים האלה כדי שנוכל לקרוא אותם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא יודע אם לפני מחר אבל אנחנו נשלח בסוף את כל הנוסחים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה איתך נגה שזה מאוד מבולגן << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה מבלבל מאוד. לכן חשוב להוציא משהו מסודר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם יוציאו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> גם חשוב שיהיה קובץ אחד ולא כל אחד יחזיק בקובץ אחר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקווה שנצביע בקרוב על הפיצול ואז באמת יהיה את הקובץ המפוצל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אבל כרגע זה מבלבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שטוב יהיה להעביר את זה למנהלת הוועדה ומנהלת הוועדה תדאג להעביר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> חשוב שכל השינויים שנעשו כולל כולם יופיעו ב-עקוב אחרי שינויים. מבחינתנו, מבחינת הוועדה בכנסת, הכחול הוא הנוסח שממנו אם רוצים לשנות משהו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בואו נסביר את שיטת העבודה כדי שזה יהיה ברור. בסופו של תהליך אנחנו לא ניקח את הקובץ הזה שלכם אלא אנחנו נשב ונעשה התאמה של עקוב אחר שינויים ל-עקוב אחר שינויים. אם משהו לא מופיע אצלכם כ-עקוב אחר שינויים, הוא לא יעבור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם פרקים ב' ו-ג' שכבר הטמענו את השינויים? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ודאי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כרגע הם לא מופיעים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הקובץ שלכם הוא לא קובץ שאנחנו יכולים להשתמש בו. אפילו מבחינה טכנית תהיה לנו בעיה להשתמש בו. לכן מה שלא יופיע כ-עקוב אחר שינויים, לא יוכל לעבור. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> עבר לזה, כשזה מגיע ליחידת נוסח החוק, הנסחית יושבת והיא חייבת לראות את ההפרדה בין מה שנכתב בכחול לבין השינויים שנעשו בוועדה ורק אז היא יכולה להתחיל לעבוד על הנוסח. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> שאלה לעניין הזה כדי שזה יהיה מיושר. יש כאן גם תזוזות של סעיפים מפה לשם. את זה עדיף לא לעשות ב-עקוב אחר שינויים כי אחרת לא נבין כלום. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> אני אומרת לכם אפילו בכובעי בנוסח החוק. מספורים חדשים עושים ממש-ממש בשלב האחרון לפני שמניחים את החוק במליאה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא דיברנו על מספור הסעיפים. הוא דיבר נגיד על 71, 72. << דובר >> מצדה מצלאוי דוד: << דובר >> להכניס אותם ב-עקוב אחר שינויים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למחוק אותם במקום שלהם ולהוסיף אותם במקום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל אז לא תראי את השינויים מול הכחול. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה תמחק אותם כשאתה ב-עקוב. זה כבר וורד. אתה תדביק אותם כשאתה לא ב-עקוב ואז יראו את השינויים שעשית מהכחול. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> למחוק ב-עקוב, להדביק לא ב-עקוב. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כי אחרת לא תראה את השינויים שנעשו על הסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אבקש מיועץ ראש הממשלה לבוא ואם הוא ירצה, הוא יבוא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> הוא חייב לבוא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם מוזמנים לזמן את מי שאתם רוצים. אני כאן כשר התקשורת מייצג את עמדת ראש הממשלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל הממשלה הצביעה על זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הממשלה, לא. בוועדת שרים לחקיקה אמרנו שזה ירד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה שזה ירד? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לפי הנחיה של ראש הממשלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שיבוא להסביר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, אתה חוזר על זה. כל פעם בא חבר כנסת חדש שלא שמע ואני שומעת אותך אדוני השר חוזר על זה. זה לא מכבודך. התשובה היחידה: נדון, תתייעץ עם החברים שלך שזה כבר נדון. אי אפשר שכל יום מישהו אחר בא והוא צריך לחזור על הדברים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות שאת עושה מרתונים ומוציאה אנשים – ואנחנו מחליפים אותם, אבל אנחנו עוקבים ומקבלים תדרוכים לפני שבאים לכאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סיימנו גם עם סעיף 61. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> אפשר להקריא את סעיף 63. << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> לא. לגבי סעיף 63 יש הערה שלא הכנסתם. זה פשוט שגוי מה שכתוב בסעיף. שגוי גלבי המועד שהערנו על כך בפעם הקודמת אבל משום מה לא תיקנתם. << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >> בפסקה (3)? << אורח >> מודי שרפסקי: << אורח >> לא, בפסקה (2), שהריבית וההצמדה הם עד מועד השידור בפועל. אם הולכים לפי שיטת החתימה, זה לא יכול להיות עד מועד השידור בפועל. זה עד מועד החתימה, עד מתי שמילאת את החובה. אתם עשיתם כאן קצת סלט מהדבר הזה. נראה לי שנרחיב על כך בדיון הבא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. בדיון הבא נפתח בסעיף 62. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:59. << סיום >>