פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 606 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 12:00 סדר-היום: << הצח >> הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו–2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר מרב מיכאלי – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אלי דלל מוזמנים: רס"ן יוסף אלבז – יועמ"ש תקשורת ותקשוב, משרד הביטחון רס"ן שגיא כהן – ע' יועמ"ש תקשורת ותקשוב, משרד הביטחון בת-חן הורוביץ – ממונה משפטי למלמ"ב, משרד הביטחון רס"ן גלעד זכריה – מנל"ח עליונות, משרד הביטחון אל"מ י' – משרד הביטחון שי – משרד הביטחון סנ"צ מירי יצחק – רמ"ד תכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון לאומי נצ"מ לידור קעטבי – רמ"ח התעצמות, חטיבת הסייבר, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק עדי נויפלד – ר' חוליית סייבר מח' אח"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי עו"ד שרון רובינשטיין צמח – ראש צוות ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי שלומי רוט – רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר זהר שדמון – משפטנית ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים עו"ד נטע קניגשטיין – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים תא"ל יוסי כראדי – ראש המערך, מערך הסייבר הלאומי יניב אליהו קרטרמן – עוזר ראש המערך, מערך הסייבר הלאומי יוסף אבירם – ראש אגף אסטרטגיה, מערך הסייבר הלאומי עו"ד ליאת גורפינקל – היועצת המשפטית, מערך הסייבר הלאומי עו"ד איתי יאיר – ייעוץ משפטי, מערך הסייבר הלאומי אורון דב – ר' אגף מדיניות וקשרי ממשל, מערך הסייבר הלאומי אלי מזרחי – ראש חטיבה, מערך הסייבר הלאומי אליאב נורי – ראש מרכז המתודולוגיה, מערך הסייבר הלאומי ירון יונגמן – רח"ט סייבר, המטה לביטחון לאומי נופר אלון – מתמחה, המטה לביטחון לאומי רון גרמה – סמנכ"ל, התאחדות התעשיינים ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ – חוקרת בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה עו"ד מיכל שריג כדורי – מנכ"לית, פורום חברות הצמיחה משתתפים באמצעים מקוונים: ליאור פרנקל – יו"ר פורום הסייבר, התאחדות התעשיינים חיים ביבס – יו"ר, מרכז השלטון המקומי גיל מסינג – ראש המטה ומנהל התקשורת התאגידית הגלובלית, צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ רפאל פרנקו – מנהל, חברת קוד בלו ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: נוגה כוכבי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו–2026, מ/1955 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> צוהריים טובים, אני פותח את הדיון בהצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית. מדובר בהצעת חוק רחבת היקף, מורכבת ומשמעותית שנועדה לתת מענה לאחד האיומים המתפתחים והמשמעותיים ביותר על מדינת ישראל במאה ה-21. המציאות הביטחונית משתנה לנגד עינינו ולצד האיומים המוכרים בזירות היבשה, האוויר והים, מרחב הסייבר הפך זה מכבר לחזית נוספת שבה אויבינו פועלים באופן יום-יומי בניסיון לפגוע בתשתיות, בשירותים חיוניים, בכלכלה ובביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לכן, ואני חושב שכאן אין חילוקי דעות בינינו, יש צורך באסדרה עדכנית ומקיפה של התחום. עם זאת, מדובר בהצעת חוק רחבה ומורכבת. היום אנחנו נפתח את הדיון, נשמע את כלל הגורמים הרלוונטיים, תודה לכל המשתתפים, ותראו פה את הרבים שהגיעו, את ההערות, את ההסתייגויות, את התובנות המקצועיות, ובהתאם לכך נקבע גם את מסגרת הזמנים להמשך קידום החקיקה. מטרתנו היא אחת, להבטיח שמדינת ישראל תהיה חזקה, מוגנת ומוכנה יותר לאתגרי הסייבר. בבקשה, אדוני יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר. בבקשה, תציג את הדברים. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, נציגי הממשלה והכנסת והשותפים, קודם כול תודה על הדיון ועל תחילת התהליך, עשינו על זה שיחות מקדימות בתוך לוחות הזמנים, אז תודה לך אישית, היושב-ראש, וגם לכל מי שהיה איתנו בתהליך. רוב האנשים כאן היו איתנו בכל התהליך הזה ואנחנו מגיעים לכאן אחרי תהליך מאוד מאוד ארוך. מי שרוצה יכול להתחיל את התהליך לפני 11 שנה כשהתחלנו לעבוד עליו, אבל בשנה האחרונה עם רוב האנשים שיושבים כאן סביב השולחן, במאמץ מאוד עצים של כולכם וכולנו ביחד, כדי להצליח לחוקק את החוק הזה. ננסה להציג כאן תמונה רחבה של מה שהחוק מביא למדינת ישראל. אני אתחיל עם תמונת הסייבר ותמונת האירועים, ואני כבר שם כוכבית שאת רוב הדברים אני לא אוכל להציג כאן ויהיה דיון חסוי שבו נציג את הדברים. יש פה לא מעט אנשים שהם בתוך הפרטים ולכן זה יהיה פחות מורכב. מה שמאוד מאוד חשוב לי שנבין זה שאנחנו לא מדברים על מערכה עתידית או על איומים עתידיים, אנחנו מדברים על איומים נוכחיים שאנחנו פוגשים אותם כבר היום בשנים האחרונות במדינת ישראל. אני אראה חלק מהדוגמאות, אנחנו ראינו ניסיונות לפגוע בבתי חולים, ברשויות מקומיות, בחברות מכל הסוגים, וכמובן בתשתית הלאומית של מדינת ישראל. אנחנו ננסה להבהיר שחוק הסייבר וסייבר בכלל הם לא נושאים טכנולוגיים. הסייבר הוא איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל וננסה להבהיר את זה דרך הצגת החוק ודרך האירועים עצמם. מרכיב הזמן הוא קריטי גם ביכולת שלנו לחוקק את חוק הסייבר. אחרי שנחוקק אות יידרש זמן להתאים את המדינה ואת המשק למה שחוק הסייבר כולל. אני אדגיש את זה בהצגה ואני אומר את זה גם כאן, קצב הסייבר הוא אחר. אם אנחנו סופרים שנת כלב כשבע שנות אדם, אז שכל אחד יעשה את ההכפלה שהוא רוצה לקצב הסייבר, אבל תגובה אנושית סבירה בעולם הרגיל היא פשוט לא בקצב ולא מתאימה לקצב הסייבר. אנחנו ננסה להראות בתהליך החקיקה איך אנחנו בונים את מדינת ישראל כמדינה שהיא מדינה דיגיטלית, חזקה ומשגשגת. אחד השינויים וההתאמות שעשינו בתהליך, ואני אומר את זה לך, היושב-ראש, הוא שאנחנו התאמנו את החוק כל הזמן כדי להראות שאנחנו רוצים הגנת סייבר שתתמוך את השגשוג, את הצמיחה ואת הריצה קדימה של מדינת ישראל, ועשינו את זה בתהליך שאני מרשה לעצמי להגיד שהוא מהלך היסטורי. חקיקת חוק הסייבר של מדינת ישראל היא מהלך היסטורי בתוך כל ההיסטוריה שאנחנו חווים, הרי במדינת ישראל יש היסטוריה בנושא אחר בערך כל יום. חקיקת חוק הסייבר היא מהלך היסטורי ואתם, כל מי שיושב כאן ובטח מי שהיה איתנו בתהליך, שותפים מלאים להצלחה שלנו להגן על אזרחי מדינת ישראל. זו המטרה, להגן על אזרחי מדינת ישראל ואנחנו נראה את זה. מכאן, אם אפשר, נעבור להצגה עצמה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> יהיה זמן להתייחסויות, כולם יתייחסו וכל מי שירצה להביע את דעתו, יוכל. בבקשה. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) אני אתחיל מהשחקנים במרחב הסייבר הלאומי. אני שוב מתנצל, לרוב הדברים אני לא אוכל להתייחס ואת רוב הדברים אני לא אוכל להציג. אני עדיין אנסה להציג את מה שאפשר בלי ליפול בלשוני. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> סליחה, אני קוטע אותך. הגעתי אליך והצגת בפניי דברים רבים, כולל דברים שלא תציג היום, וזה אכן חשוב מאוד, זה איום אמיתי. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) נכון, תודה. זה סופר חשוב וגם נראה את זה כמובן בדיון החסוי. לאורך השנים יש התפתחות מאוד מאוד מהירה ועצימה של האיום מאיראן, אבל בשנה האחרונה זו ממש מערכה ישירה של מדינת ישראל מול איראן. אני אומר לכם שאין יום ואין שעה שמדינת ישראל לא תחת תקיפות סייבר איראניות למול המרחב הלאומי, שאת חלקו אני אראה. חיזבאללה וחמאס הם גם שותפים כחלק משותפות בציר וגם כל אחד מהם עם יכולות סייבר בפני עצמו. גם במלחמה וגם בתהליך הכתישה שהוא עבר בעולם הקינטי וכל מה שכולנו מכירים במערכה, בחמאס עדיין ראינו ניסיונות ויכולות שמשתקמות, לצערי לפעמים מהר ממה שהיינו רוצים, וגם עבודה מבית ומחוץ של גורמי חמאס. חיזבאללה תומך את המערכה הקינטית במערכת סייבר כל הזמן, כולל עכשיו, as we speak. גם במערכה הנוכחית העוצמה משתנה, התחכום של התקיפות משתנה ואנחנו פוגשים את זה כל הזמן. בפשיעת סייבר הייחודיות של מדינת ישראל ביחס לרוב מדינות העולם היא שרוב מדינות העולם שעוסקות בהגנת סייבר ובאירועי סייבר, רובן מדברות על פשיעת סייבר. רוב העיסוק בסייבר במשק האזרחי ובמדינות העולם הוא סביב אירועי סייבר קריים, פישינג וכו'. הייחודיות של מדינת ישראל, לא לטובתנו, היא שאנחנו נתקפים גם בפשיעת סייבר כמו כל מדינה אחרת, וגם בתקיפות מדינתיות. איראן, חיזבאללה וחמאס לא תוקפות את ישראל בפשיעת סייבר, רוב מדינות העולם לא פוגשות אויב מדינתי שתוקף בסייבר כדי להשלים מערכה קינטית. אקטיביסטים – זה מאוד תומך את מה שמדינת ישראל עוברת בעולם גם למול מדינות או אנשים שפחות אוהדים אותנו וסייבר הוא מרחב מעולה עבורם לפעול נגדנו, כמובן בהשפעה, אבל לעיתים גם יותר מכך. לצערי, ככל שאתם ואנחנו רואים בעיתונות ובתקשורת יותר אקטיביסטים שפועלים מולנו, בסייבר הם מפעילים כל מה שהם יכולים. לגבי יריבים בסייבר אני בכלל לא ארחיב, אבל אני רק אגיד שלא רק שרב הנסתר על הגלוי, אלא שהנסתר הזה הוא בעוצמות ותחכום מאוד מאוד גבוהות בסייבר. על כל השאר נדבר, ברשותכם, בדיון חסוי. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> אולי בגלל גילי המופלג אני אגיד שההבדל בין דיגיטל לסייבר הוא שסייבר זה התקפי, זה כל הסיפור. אני אומר את זה בגלל הגיל, לכם זה ברור מאליו. הלאה, בבקשה. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) אחר כך אנחנו גם מראים כמובן את המערכה בסייבר בדיוק כמו שתיארת. ה-AI משנה כל דבר שאנחנו עוברים כרגע בחיים שלנו. אני אתייחס ל-AI כמאיץ איומי סייבר. בקרב מטיבי הלכת ומי שעוסק בנושא אין היום אחד שלא מכיר ומוטרד ממיתוס. מיתוס הוא מותג לאיום שאנחנו חווים אותו היום וקוראים לו מודלי AI. שימוש במודל AI כדי לתקוף וגם כדי להגן, אגב. ככל שנהיה טובים יותר נשתמש בו גם כדי להגן, אבל האיום שמודלי AI וכרגע רובנו בקהיליית הסייבר מדברים על מיתוס ודומיו, הוא איום חדש שמשנה את תנאי המערכה, הוא ממש משנה את תנאי המערכה בכל דבר שאנחנו עוסקים בו. מה שאתם רואים בצד שמאל זה מודל ארבעת ה-S. כדי לנסות להמחיש ולהסביר את ההיצע ואת איומי הסייבר שהמודלים מביאים למגרש, הראשון הוא התחכום. זה בעצם שדרוג לכל האקר, כל תוקף וכל קבוצת תקיפה ביכולת להשתמש בכלים ומודלי AI לתחכום של התקיפה. זה לא חדש, ראינו כבר שימוש ב-Deep Fake גם למול Face וגם למול Voice, של אנשים שכביכול אישרו דברים ועל ידי שימוש ב-AI וב-Deep Fake ביצעו הונאות סייבר ששימשו לתקיפה. לגבי פישינג, כולנו פה עוברים תהליך גם בפישינג וגם בהודעות ומכירים אותן. דיברתי קודם על קצב הסייבר, אם לפני שנתיים או שלוש שנים היינו מקבלים SMS או פישינג עם עברית עילגת – זה היה היתרון של העברית למול החסרונות של עברית בעולמות הדיגיטל – מייד הבנת שזה איראני או מישהו שמנסה לעבוד עליך. היום הודעה בפישינג או ב-SMS בעזרת שימוש במודלי AI היא טארגטינג לבן-אדם בצורה מתוחכמת מאוד, ואנחנו פוגשים את זה למעשה כל יום במדינת ישראל. לגבי ה-Scale, בשונה מקבוצת האקרים או האקר שיכול לעבוד מול תחום מסוים וצריך לאכול, לישון וכל הדברים הללו, השימוש במודלי AI מאפשר תקיפה 24/7 לאורך כל המגרש בתחכום שכל הזמן מתקדם קדימה ועם למידה אין סופית. לגבי המהירות, אני אדבר רק על דבר אחד שקשור למהירות, ויש המון, עולם ניצול החולשות. זה שינוי פני המערכה, אנחנו חייבים להבין אותו ומדינת ישראל חייבת להגיב מהר לשינוי הזה. היכולת לנצל חולשה בקוד, לנצל חולשה בתוכנה שאנחנו משתמשים בה היא לאורך X זמן, ובאותו X זמן עד שהתוקף היה מנצל חולשה, אנחנו יכולנו להגיב ולהגן. אנחנו נראה בהמשך שהיכולת הזו השתנתה פלאים תוך חודשים של כניסת מודלים ובגדול, אנחנו מגיעים לזמנים שתוך שעות אנחנו – מדינה, לא ארגון קטן – נצטרך לשנות, לפצ'פץ' ולעדכן את המערכות שלנו למול חולשה שהתגלתה. אני אומר בצורה ברורה, זו מהירות שהיום אנחנו לא יודעים לעבוד בה כמדינה. הדבר האחרון הוא ה-Scope, ההיקף. רואים פה, יש פה את ארגוני ההגנה וארגונים שותפים לנו וכולנו חווים את הסריקות הגלובליות שמשתמשים בהן במודלי AI ועושים ממש תיק לכל ארגון. מה שאנחנו רואים בצד ימין קצת ממחיש איך המודלים משנים את עולמנו ועוד פעם, צריך להבין את האבולוציה, אלה לא המהפכות הקודמות. בקלוד שאנחנו מדברים עליו עכשיו, אתם רואים את אחוז ההשלמה של שרשרת התקיפה וכולנו היום מדברים על מיתוס – חבר'ה, עד לפני מספר חודשים אף אחד בכלל לא דיבר על מיתוס. זה משהו חדש שנכנס לעולמנו ושינה אותו בצורה קיצונית ומי שלא יתעורר, יבנה את עצמו ויגן, פשוט ימצא את עצמו ממש ממש מאחור. אני אוסיף עוד מילה על אותם מודלים. צריך להבין שגם מיתוס, גם 5.5 וגם המודלים האחרים הם מודלים מפוקחים, הם מודלים של חברות ואנחנו מצפים מאותן חברות לפקח עליהם. כמו שאתם יודעים ושמעתם, בארצות הברית גם הממשל מבצע פעולות אקטיביות ופעולות יזומות - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לדוגמה בנקים? אתה אומר שהמדינה רוצה להשתתף במקומות אזרחיים, אז אני שואל. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) לא, אני מדבר על חברות שמייצרות מודלי AI. החברה שמייצרת מודל AI היא חברה שאתה צריך לסמוך עליה. מודל AI הוא נשק בעולם הסייבר ואתה רוצה לדעת שאותה חברה יודעת לגדר אותו ולעשות מה שצריך כדי לרסן ולשלוט ועוד דברים אחרים. בארצות הברית ראינו את הממשל בעבודה מול אנתרופיק, שהוא למעשה מרסן אותם. מה שצריך להבין זה שיש בעולם מודלים פתוחים ומי שעושה את המודלים הפתוחים הן לא חברות כמו אנתרופיק או OpenAI. על אותם מודלים בכורים אין שום מגבלה, חברים, שום מגבלה. בהקבלה לעולם הקינטי, תדמיינו רגע חברות נשק עם נשקים שכל הזמן מתפתחים ואין עליהן שום ריסון; מול הדבר הזה אנחנו צריכים להגן. << מנהל >> (היו"ר מרב מיכאלי, 12:15) << מנהל >> כשאנחנו מדברים על מחוץ לממד ובתוך הממד זה חלק מהדברים שאמרתי קודם. במה מדינת ישראל שונה ממדינות אחרות? לכל מדינה יש את האיחוד שלה, אנחנו אחראים רק על מדינת ישראל, אבל המלחמות האזוריות פוגשות את ממד הסייבר ואת מרחב הסייבר יום-יום שעה-שעה. כשאנחנו במערכה מול איראן, אז אנחנו במערכה מול איראן גם בסייבר, ואותו דבר בכל המדינות האחרות. מה שונה בסייבר ממלחמות אזוריות אחרות? הדבר הראשון הוא הגיאוגרפיה. כשאנחנו נתקפים בעולם הקינטי, אנחנו יודעים להסתכל על מעגל ראשון, שני, עד כדי איראן כמעגל רחוק. תוקפים בסייבר לא צריכים גיאוגרפיה. תוקף יכול לשבת בסוף העולם ולפעול מולנו ככה שאותו מאבק בין-גושי שכתוב כאן שאנחנו חווים אותו כמובן בעולם המערבי-מזרחי וב-Super Powers, פוגש את מדינת ישראל והוא פוגש את הסייבר כמשהו יום-יומי שאנחנו חיים בתוכו. לגבי מרוץ החימוש הטכנולוגי, כולכם קוראים ושומעים על אותו מרוץ חימוש AI בעולם היום, בטח ארצות הברית וסין, אבל כל העולם וכל מי שעוסק בעולמות הללו פוגש את עולם הדיגיטל ואת עולם הסייבר בצורה ישירה ומתחבר למלחמה על משאבי האנרגיה. כשמדברים היום על אנרגיה מדברים על אנרגיית ה-AI או אנרגיה עבור הכלים הללו בעולם. בתוך ממד הסייבר אנחנו בשינויים שעם חלקם אנחנו כבר בתוכם ועם חלקם אנחנו נעים אליהם. אחד הוא הענן. הממשלה עוברת לענן, האזרחים עולים לענן, הארגונים האזרחיים העסקיים גם נמצאים בענן ועולים לענן. עלייה לענן בלי Cloud Security, בלי הגנת סייבר נאותה ונכונה – ראינו אותה בממשלות שעצרו תפקוד וראינו אותה בארגונים, עוד רגע אני אתן קצת דוגמאות. הדבר השני הוא הדאטה. הדאטה הפכה להיות חיינו, חלק פורסם וחלק לא פורסם. עכשיו בקמפיינים נגד איראן כבר מעל 80 ארגונים שרובם חוו תקיפת סייבר ומחיקת דאטה מלאה. במחיקת דאטה מלאה דמיינו כל אחד קודם כול על עצמו, שאני עכשיו אמחק לו את כל הדאטה בארגון עסקי, בטח ובטח במדינה ובארגונים גדולים. לכן מרכיב ההגנה של כל ניהול דאטה הוא קריטי מאוד. על בינה מלאכותית דיברתי קודם, אז אני לא ארחיב ברשותכם. לגבי הקוונטום, הנקודה שבה אנחנו נמצאים בזמן של אותן יכולות, או מחשוב קוונטי, היא נקודה שבה אנחנו כבר חוקרים אותו, הוא נמצא בחברות המובילות ובארגונים המובילים, והוא עדיין לא תעשייתי, הוא עדיין לא נפוץ. אנחנו לא עוסקים במרחב הציבורי בעולם הקוונטי. חברים, זה עוד רגע כאן. זה עוד רגע כאן. עכשיו בואו נחבר את התלות המוחלטת של כולנו בדיגיטל, מוחלטת, ה-AI שמשתלט על חיינו. אגב, מה ה-AI עושה שקצת שונה ממה שעשה הדיגיטל? קבלת ההחלטות. הוא בעצם מקבל החלטות במקומנו. כשאנחנו נעלה על רכב אוטונומי, מישהו אחר יחליט בשבילנו לאן לפנות או מתי לעצור. כשאנחנו נאמץ יכולות AI, אנחנו אומרים להם: תחליט במקומי. אגב, חלקנו כבר היום אומרים ל-ChatGPT: כואבת לי הברך, מה לעשות? והוא מחליט במקומנו לאן ללכת. הרובד העמוק של שימוש ב-AI לא מוגן ייקח אותנו לעולם שבו אנחנו נהיה תחת איום מאוד מאוד משמעותי. אותו דבר עם הקוונטום. ברגע שאנחנו נגיע ליום שבו מחשוב קוונטי יהיה חלק מחיינו, אנחנו צריכים להיות מוכנים בהגנה עליו. הדוגמה הלא בלעדית, אבל הבולטת ביותר, היא הצפנה. הבנה של הצפנה שהייתה לפני עידן הקוונטום לא תהיה מספיק טובה לעידן הקוונטום ומדינת ישראל צריכה להקדים את היום הזה. אם אנחנו מסתכלים על מגמות בפעילות הסייבר של האויבים במרחב, אני אתחיל דווקא מהרציפות התפקודית. הצלחתו הגדולה ביותר בסייבר של אויב תוקף מתוחכם תהיה להשבית לנו לא תשתית מדינה קריטית. כשאנחנו נפסיק להתייחס במדינת ישראל בגלל תקיפות סייבר לזה שכשיש לנו חשמל, מים, אוכל ופיננסים וכל הדברים האחרים כמובן מאליו, אז הוא הצליח. לכן הרציפות התפקודית הלאומית היא לחם החוק שלי, היא לחם החוק שלנו. למדינת ישראל יש יתרון ענק, אנחנו אחת המדינות הכי מפותחות בעולם, הכי דיגיטליות, הכי מתקדמות, אבל ככל שאתה מתפתח, דיגיטלי וטכנולוגי, אתה מבוסס ותלוי בהם. לכן הגנת הסייבר הלאומית צריכה לתמוך את העניין הזה. הדבר השני הוא פגיעה במידע, דיברתי עליו קודם. לצערי, אני לא יכול לפתוח את זה כאן, אולי נעשה את זה בחסוי. יש לנו ארגונים משמעותיים במדינת ישראל שהמידע שיש שם סופר סופר חשוב לנו כמדינה, כלאום, וכבר התחככנו שם בניסיון לפגוע במידע, אני אראה את זה בדיון החסוי. תודעה מבוססת סייבר – אני חושב שאין אחד מכם שלא קיבל הודעות, הפחדה, לא שמע, לא פנו אליו בני משפחה, אני חושב שאין אחד כזה. היו כמה מקרים יותר בולטים גם בתקשורת, למשל אותו יום שישי בלילה שקיבלנו אלפי הורים ובני משפחה ישראלים את אותה הודעה קולית של אחד החטופים, שהאיראנים צירפו הודעה קולית של צעקה. הודעות SMS תוך כדי המלחמה: אל תיכנסו למקלטים, אין אוכל, כל מיני הודעות שהן תחת התודעה המבוססת סייבר, תחת ה-Influence. אני אומר לכם שאנחנו מתמודדים עם זה כל יום, כל יום. אין אצלי הערכת מצב שבה אנחנו לא רואים תקיפות מהסוג הזה. איסוף תומך לחימה זה אירוע מאוד מאוד משמעותי מבחינת איראן. מה שאיראן הבינו בצדק מהזווית שלהם, זה שכשהם תוקפים את המצלמות שלנו לדוגמה, או כל דבר אחר שיכול להוות סנסור עבורם, הם יודעים לתמוך את הלחימה שלהם. כשהם יראו עכשיו דרך מצלמות או דברים אחרים איך אנחנו מניעים כוחות שלנו, איך אנחנו מתנהלים, זה משרת אותם. אותו דבר גם הפוך – לאן לכוון את הטילים, אם לכוון את הטילים ועוד דברים אחרים שהם עושים. הדבר האחרון הוא החיבור בין קינטי לקיברנטי, החיבור בין עולם הסייבר, תקיפות הסייבר, והיכולת לחבר אותם לעולם הפיזי פה באמת. אין גבול לדמיון לאן אפשר להגיע עם החיבור בין שני העולמות האלו. אין גבול לדמיון. הגבול היחידי הוא עד כמה אותו תוקף מצליח לעשות את החיבור המערכתני הזה, כי טכנית וטכנולוגית אנחנו שם. אלו מגמות שאני מתאר שראינו אותן גם במערכה הנוכחית מול איראן ובכלל. אני ארחיב קצת על הבינה המלאכותית, כי קשה להעביר את המסר עד כמה ההתפתחויות האחרונות בבינה המלאכותית שינו את הקרקע שלנו כמגינים בסייבר בכלל בעולם ובמדינת ישראל. אני אשתף שאנחנו בשיתוף פעולה באמת מעולה עם מדינות אחרות. יש לנו בעולם הסייבר שת"פ נהדר עם מדינות רבות מאוד, בטח ובטח ארצות הברית, גרמניה, הודו, אבל גם אחרות. בשיחות איתנו כולן באותה מוטרדות על מודלי AI שכרגע משנים לנו את עולם ההגנה, את עולם התפקוד שלנו. אנחנו רואים בצד שמאל קצת דוגמאות, אני לא אכנס אליהן, של דברים שאנחנו רואים באמצעות מודלים. אני אתייחס לצד ימין – אחד, פעילות אוטונומית; אני אתן דוגמה אחת, כשאנחנו כתוקפים בסייבר משתילים כלי בארגון שאנחנו תוקפים אותו, אחד הדברים שעד עכשיו עזרו לנו לאתר את זה, זה הצורך לשלוט בכלי. אותו תוקף צריך לדבר עם הכלי, להגיד לו מה לעשות. אותו 2C מאפשר לנו לעלות על זה שיש תוקף בארגון שלנו. מה שיפה בהתפתחות של הבינה המלאכותית זה שעכשיו יש יכולת להניח כלי, אבל יש לו כבר בינה מלאכותית והוא לא צריך לקבל פקודות. הדבר הזה מוריד המון מהיכולת שלנו לנטר ולאתר תוקפי סייבר אצלנו בארגון. AI נגד AI, אייג'נטים, כולכם שומעים על זה ומכירים את זה. השינוי יהיה ה-scale של הדבר הזה, התחכום, יכולת למידה לא אנושית. כשאנחנו מתכננים תקיפת סייבר, לא משנה מי, יש לך תהליך ארוך של למידה – למידה של הרשת, למידה של הארגון, למידה של ההתנהגות, למידה של כל הדברים הללו. בינה מלאכותית יודעת לעשות את זה הרבה יותר עמוק, הרבה יותר מהר, וככל שיעבור הזמן גם אותו Man in the loop יעלם. לא צריך את הבן-אדם, הוא מעכב את אותו סוכן. לגבי תקיפות מותאמות אישית, אנחנו קוראים לזה הנדסה חברתית, אנחנו פוגשים כבר היום. כבר אין הודעה כוללת: כולם תעשו ככה, יש הודעה מאוד מאוד פרטנית: מירב, בוקר טוב, נא תיכנסי לחשבון הבנק שלך כי ככה וככה. אין פספוסים בעניין הזה. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> שלא לומר שייכנסו לחשבון שלי. תסלק את הבן-אדם מהמשוואה, זה בהחלט מעכב. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) חד-משמעית. היקף ומהירות – גם כאן אנחנו רואים את זה. צריך להבין שני דברים שקורים לנו בבינה המלאכותית ומשפיעים על יכולת ההגנה שלנו. זו למעשה הורדת סף הכניסה של התוקף. אם היה צריך להיות תוקף שהוא מלומד, שהוא השקיע כסף והוא התארגן, היום התוקף פחות מלומד, משקיע פחות כסף ועם פחות אנשים. באמצעות שימוש בבינה מלאכותית הוא מגיע להישגים נוראיים מהזווית שלי כמגן, ומהזווית שלו כמובן מדהימים. אותו דבר לגבי העלות, כמו כל דבר שאנחנו חווים ביום-יום שלנו, ככל שעובר הזמן העלות של אותם כלים הולכת ויורדת ומכאן לך למרקטינג, תקנה את הכלים שאתה רוצה ובאמצעות ידע שבעבר היה מסמן אותך כהאקר בינוני, לא ידע של מעצמה, היום אתה כבר האקר עם יכולות מאוד מאוד גבוהות. הדבר האחרון הוא איתור הפריצות והחולשות, שכמו שהסברתי קודם, זה השינוי הענק שמיתוס והמודלים האחרים עושים לעולם ההגנה, כי היכולת לאתר חולשות בקוד ולהפוך את אותו איתור לחולשה לאקספלויט, לממש את זה ולהפוך את זה לתקיפה, אם בעבר זה לקח שנה והצטמצם לחודש, אנחנו כבר מדברים על יום ושעות. תדמיינו רגע את המרוץ של המגן נגד התוקף, והבהילות שאני מנסה להסביר על חוק הסייבר היא אולי אחד הדברים הכי בולטים בעניין. תוקף צריך לקחת כלי אחד, לסמן מטרה אחת ומועד אחד שבו הוא מממש את התקיפה שלו. אני צריך להגן על כל מדינת ישראל כל הזמן בכל המערכות ובכל הארגונים. עכשיו מתחיל פה המרוץ שלנו באימוץ יכולות AI, כי כדי לעשות את מה שהסברתי שהתוקף עושה ייקח לו חודש של למידה וביצוע. תחשבו שנייה מה התהליך שאני צריך לעשות כדי לשנות את רמת ההגנה בסייבר של מדינת ישראל. תחשבו על הביורוקרטיה, התהליך, הרכש, הביצוע וההגעה לכל הארגונים. לכן אנחנו צריכים לרוץ מהר כדי לנסות להקטין את הפער. זה המשך של מאפייני הפעילות של האויבים במרחב. אמרתי קודם, אני לא זוכר אם זה היה לפני שנכנסתי, שמדינת ישראל שונה מרוב מדינות העולם, כי רוב מדינות העולם חוות פשיעת סייבר, רוצים כסף. מדינת ישראל חווה גם פשיעת סייבר וגם מניעים אידיאולוגיים. גם לתקוף את ישראל כישראל, גם לתקוף את היהודים כי הם יהודים, גם לנסות לפגוע בחיים שלנו וזה כולל ניסיונות לפגוע בחיי אדם. זאת הסיבה שאני כל הזמן מנסה להעביר מסר שסייבר זה לא דיגיטל. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> אבל, למשל, רוסיה-אוקראינה גם בטח רלוונטי. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> רוסיה-אוקראינה רלוונטי מאוד. את המערכה ההיברידית שמשלבת קינטי-קיברנטי ראינו גם ברוסיה, אנחנו רואים אותה בישראל-איראן ואנחנו רואים אותה כמובן במה שאנחנו חווים יום-יום שעה-שעה. יש למידה אדירה גם שלנו מאותה מערכה של רוסיה-אוקראינה. אגב, גם דברים טובים וגם דברים פחות טובים. דוגמה נהדרת שראינו שם – אני לא בטוח שהשימוש שלי במילה נהדרת מתאים, כי אני חי את הדבר הזה – היא איך החברות הגלובליות התערבו ועשו פעולות כדי לאפשר לאוקראינה לא לקרוס בתחילת המערכה. << יור >> היו"ר מרב מיכאלי: << יור >> מה למשל? << אורח >> יוסי כראדי: << אורח >> בגלל שרוסיה פגעו במערכות שלהם, חברת מייקרוסופט שיתפה את אוקראינה ביכולות של העלאת מידע. זה לא בסייבר, אבל ההתערבות של אילון מאסק אפשרה להם תקשורת. אנחנו רואים שזה עובד לשני הכיוונים ואת זה צריך להבין טוב טוב כשמדברים על ריבונות. חברות הענק הללו יכולות לעזור לנו מאוד מאוד מאוד. אגב, החיים של כולנו היום מבוססים עליהם, אותו אייפון, גלקסי ואותו ג'ימייל וכו', אבל באותה מידה אתה גם תלוי בהם ואת זה אנחנו צריכים להבין. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> אין שם באמת שוק חופשי, זה לא שאתה יכול להגיד: אתה לא מקבל מזה, תיקח מזה, כי כשאילון מאסק יותר עשיר משוויץ, יש פחות תחרות. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> אני מסכים. כשאנתרופיק מוציאה את מודל מיתוס, הדבר הראשון שאני רוצה בעולם זה להחזיק אותו ולהגיד: רגע, איך אני מגן על מדינת ישראל? << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> לא הספקת. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> לא, עוד לא. הדגש הוא על "עוד לא". << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> היה חלון של איזה יומיים. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) פעילות מוגבלת בהיקף אל מול מטרות ספציפיות, זה קצת מתכתב עם מה שהסברתי קודם, אבל היכולת של התוקף היום היא לקחת סל משאבים, לטרגט את המטרות שהוא רוצה לתקוף ולממש את התקיפה, כמובן בהתאמה או לא בהתאמה לקינטי. יש משפט שאני כל הזמן משתמש בו: אין הפסקות אש בסייבר. במיוחד בשנה האחרונה אנחנו חיים וקמים יום-יום להפסקת אש, כן הסכם, לא הסכם. בקמפיין 12 הימים, כשעשינו את הסכם הפסקת האש, באותו יום מתקפות הסייבר מול מדינת ישראל הוכפלו פי 2. באותו יום. צריך להבין שאין הפסקת אש בסייבר. על קמפיינים ממוקדים דיברתי קודם, זמני הכנה ממושכים – עם כוכבית. למה עם כוכבית? בגלל מה שהסברתי קודם, מבצע שלקח שנה להכין, היום עם מודלי ה-AI הקיימים מצטמצם במכפיל שאתם בוחרים, כי זה משתנה בהתאם למודל ולתוקף. בנוסף, הישענות על משטח תקיפה מאפשר. בגדול, קצת לא נוח לי עם המצב הזה, אבל רוב התקיפות מול מדינת ישראל מתאפשרות בגלל חוסר מודעות. שימוש ב-user password בצורה לא טובה, ניהול לא טוב של מערכות. לא איזשהו תחכום-על שרק סייבריסט-על – שגרת הגנה מאוד מאוד נמוכה בקרב אנשים ובקרב ארגונים. בגלל התפקיד שלי, כל סוף שבוע אני נשאל בקיבוץ על ידי אנשים – עשו לי ככה ועשו לי ככה – ורוב הדברים הם כלום, הם באמת תקיפות שאם הייתה מודעות וחינוך, גם בארגונים כמובן, וזה מה שחוק הסייבר בא להגיד – עם רמת הגנה מחייבת בסיסית כדי לשמור על האזרחים היינו מונעים המון המון מהתקיפות ומתמודדים עם התקיפות המעצמתיות. קצת בטעימה, כי את זה אני יכול להגיד כאן, לפי דוח מייקרוסופט 2025 מדינת ישראל היא המדינה השלישית הנתקפת בעולם בסייבר. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> מי הראשונה והשנייה? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) ארצות הברית ראשונה עם כ-25% מתקיפות הסייבר בעולם. זה לא מנורמל לגודל, ישראל השלישית כשזה לא מנורמל לגודל; סיכה על מפת העולם, אני מזכיר. בריטניה היא השנייה וישראל שלישית עם כ-3.5% מתקיפות הסייבר בעולם. אם אני זוכר נכון, אנחנו 0.22% מאוכלוסיית העולם. לאן מכוונות התקיפות? אתם רואים כאן את המגזרים, סימנתי באדום את התשתיות הקריטיות, כי זה לחם חוקנו. אחרי התשתיות הקריטיות אפשר להתפתח לארגונים החיוניים שעליהם מדבר חוק הסייבר. גם ברמות תקיפה מדינתית אתם רואים את המספרים, אלה מספרים לא מנורמלים. ארצות הברית וישראל, שתי מדינות בעולם שנתקפות בערך ב-600 תקיפות מדינתיות, זה מופיע בצד ימין למטה. אני לא צריך להגיד לכם את הגודל של ארצות הברית לעומת ישראל. כל זה מהשנה האחרונה, חברים, אין פה דברים היסטוריים. מתקפת כופרה על יגואר לנד רובר, חברת ענק עולמית בבריטניה, מתקפת כופרה דרך שרשרת האספקה שחצתה כבר את ה-3 מיליארד דולר של נזק מתקיפת הסייבר הזאת. אם אני זוכר נכון, אני מדבר על מפעל שהושבת עם 134,000 אנשים שהושבתו מעבודה, 5,000 ארגונים. בריטניה נאלצה להכניס את היד לכיס ל-1.8 מיליארד כדי לראות שהחברה לא קורסת. האם זה יכול לפגוש את מדינת ישראל? שכל אחד ישאל את עצמו מול רמת ההגנה בארגון שהוא אחראי עליו, הארגונים שהוא מכיר ומה שאנחנו מחייבים כרמת הגנה. מה אנחנו כמדינה וכממשל עושים אל מול הארגונים כדי לשמור על האזרחים? אירוע גדול בארצות הברית שהיה מעניין הוא השבתת שירותי דיאליזה. אני מדבר על 3,000 מרפאות שדרך התקיפה של החברה פגעו בשירותי הדיאליזה. אני לא חושב שצריך להכביר פה במילים על גודל האירוע והחשיבות שלו. מה שהיה בשדות התעופה היה מפורסם, לדעתי רוב האנשים שמעו על זה. זה היה לפני מספר חודשים בשדות התעופה בבריסל, ברלין והית'רו, אם אני לא טועה, שפשוט הושבתו בגלל מתקפת כופרה בשרשרת האספקה. השורה הרביעית מעניינת, כי היא לא תקיפת סייבר, היא תקלות בענן שהיו ברצף יחסית גבוה. היא מעניינת כי זה הראה לכולנו את התלות שלנו בחברות הענק שדיברתי עליהן קודם, כי כשהענן של גוגל, של מייקרוסופט או של אמזון משבית שירותים בגלל תקלה, אנחנו עוצרים. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> מספיק שיש תקלה בוואטסאפ. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> זה עוד מקרה קל. הדבר האחרון בשקף הזה הוא הנזק הכלכלי, עוד רגע אני אציג שקף לגביו. בוצעה עבודה מאוד מאוד עמוקה, אנחנו מדברים על 12 מיליארד שקלים בשנה בעקבות נזקי סייבר, שזה 0.5% מהתמ"ג. << יור >> היו"ר מרב מיכאלי: << יור >> היום? << אורח >> יוסי כראדי: << אורח >> היום, וזה רק הולך וגדל. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> זה מה שכבר קורה. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) כן, זה קרה בשנים האחרונות וזה גדל בכל שנה. 0.5% זה דומה למה שיש באנגליה, יש מדינות אחרות שזה קצת יותר, 1.5%, 1%, תלוי באיזו מדינה. את יודעת מה? לא נמנע את ה-12 מיליארד, אבל אם בחוק הסייבר מנענו וחסכנו למדינת ישראל 2 מיליארד שקלים, נראה לי שאפשר לעשות איתם דברים טובים. לגבי לוחמת וריגול סייבר, לפי הפורום הכלכלי העולמי זה הסיכון הגלובלי החמישי בחומרתו לשנתיים הקרובות. שוב, זה לא עתידי, זה היום. 44% עלייה בהיקף הממוצע של ניסיונות תקיפה לארגון בעולם. לפי צ'ק פוינט, ארגון ישראלי, מבין אלו שנבדקו בסקר כמובן, חווה בממוצע 2,000 ניסיונות תקיפה בשנה. 2000 ניסיונות תקיפה בשנה, כמובן ברמת תחכום משתנה וכו', זה יכול להיות סריקות ויכול להיות תקיפות; זה מטורף. אלו שאין להם רמת הגנה ואלו שלא ערוכים, מגיעים אליי להערכת מצב ביום חמישי. בצד שמאל מופיע הדוח השנתי שלנו שהוצאנו על שנה שעברה –מעל 3,000 אירועי סייבר בעלי פוטנציאל נזק בינוני-נמוך ומעלה מאז ראשית 2025. חבר'ה, אלה המספרים. מאוד קשה להבין את עולם הסייבר, מאוד קשה להמחיש את עולם הסייבר. אנשים לא רואים טילים, אנשים לא רואים נפילות ודברים כאלה ואחרים. זה מאוד קשה, אז תנסו רגע לדמיין את המספרים. נושא כשלי השוק בסייבר מתחבר למה שאמרתי לפני שנייה, היעדר מודעות והפנמה של הסיכון. זה לא רק מערך הסייבר, גם כל החברים כאן שהם שותפים שלנו בהגנה, פוגשים את זה. כ-70% מפריצות האבטחה ב-2024 היו בגלל גורם אנושי. עוד מודעות שלנו, שמתחילה מהחינוך, מתחילה מהילדים שלנו, עוד חינוך לסייבר, עוד תרבות סייבר יחד עם בקרה ואכיפה תביא אותנו למצב אחר לגמרי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יש חינוך? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> יש פעילות שעושים בחינוך לא מעט גופים וגם אנחנו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה משהו מוסדר או שלא? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> יש תוכניות מוסדרות, למשל יש תוכנית שאנחנו עושים בבתי הספר שקוראים לה "שגרירי סייבר". << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מאיזו כיתה? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) זה בעיקר בכיתות התיכון ואפילו קצת לפני התיכון, בחטיבות הביניים. תרבות הסייבר חייבת להיות. תת-דיווח – רוב מוחלט של אירועי הסייבר לא מדווחים לאף אחת מהרשויות. פשוט. חברות עסקיות לא תמיד רוצות לדווח על אירוע סייבר אצלן בארגון, אתם מבינים את השיקול, נכנסים כאן גם עלות-תועלת ועוד מרכיבים אחרים. אני לא ארחיב על א-סימטריה של המידע. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> לא הבנתי. יש ארגונים שלא רוצים לדבר על סייבר? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> גם בעולם וגם בישראל, רוב הארגונים שחווים תקיפות סייבר לא מדווחים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מעדיפות להשתיק את זה. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> ברור. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> אני אתן רק דוגמה אחת: יש לי עכשיו חברה, את לקוחה שלי והוא לקוח שלי וכולם לקוחות שלי ואני אומר: תקפו אותי בסייבר – הופה, שנייה. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> ברור, ברור. חשבתי שאתה אומר שלא מוכנים לדבר על נושא האסדרה, זו אי-הבנה שלי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, החוק מאפשר דיווח? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) החוק מחייב דיווח. זה סוף-סוף מסדר את מדינת ישראל, ארגון חיוני שחווה תקיפת סייבר חמורה ומשמעותית חייב לדווח גם לי וגם ללקוחות שלו. דברים שלי ולך נראים טריוויאליים, עד היום לא עשינו אותם בחקיקה וסוף-סוף נסדר את זה. הדבר האחרון הוא החצנות שליליות, זה משהו גם אנושי וגם תרבותי, כשרוב הארגונים מסתכלים על הנזק כתוצאה מתקיפת סייבר הם מסתכלים רק על מה שקרה לעצמם. על הנזק העקיף של הלקוחות שלהם, הנזק העקיף למדינה והנזק העקיף למשק, הם פחות מסתכלים כנזק מתקיפת סייבר. << יור >> היו"ר מרב מיכאלי: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> (דבריו מלווים במצגת) מהזווית שלי אגיד, ובצדק, שישראל היא מעצמת סייבר עולמית, נקודה. השקף הזה קצת לא נוח, כי זה השקף שמתאר את החקיקה בחלק ממדינות העולם ובאירופה. אנחנו רואים מדינות בולטות שבאות להיות שותפות שלנו בגלל היותנו מעצמת סייבר ועדיין יש פה דגל שמאוד מאוד חסר והוא דגל ישראל. עוד רגע ליאת תציג את זה כשהיא תדבר על חוק, אבל לקחנו את ה-benchmark הבין-לאומי ותקינה בין-לאומית ועשינו המון המון התאמות אל מול החקיקה, כמובן אל מול הצרכים של מדינת ישראל, אבל אנחנו צריכים למהר. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> האמת היא שזה ממש מדהים לרעה שאין לנו חוק סייבר. אלוהים יודעת שזה גם מדובר הרבה שנים. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> נכון מאוד. 11 שנה ושלושה חודשים. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> אבל מי סופר? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> 12 מיליארד השקלים שתיארתי קודם הם לא מספר באוויר. יש דוח עב כרס שאפשר לבוא לקרוא אותו, שמסתכל על המחירים בעולם ובארץ עם מדידה והכלכלן שעשה את זה כל פעם מדגיש לי שחשוב לו שאני אגיד שזה לפחות 12, שזה מקל איתנו. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> סתם טיפ, נזקים כלכליים הם לא דבר שמזיז את מדינת ישראל לחוקק, סתם שתדע. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> אני סייבר. מירי, דיברת על 11 שנים, אז אני מראה כאן zoom in על התקופה הזו האחרונה במסע שלי ושלנו לחקיקה הזו. אם השקף הזה היה יכול לדבר הוא היה צועק, כי שמנו כמה עיגולים – ליבון ממשלתי, תיאום – אני מדבר כאן על מאות ימים של הנוכחים כאן, לא רק מערך הסבר, כל השותפים כאן ויש פה שותפי אמת. מאות ימים ואלפי שעות שאנחנו עשינו התאמות של החוק כדי להגיע לוועדת שרים, לקריאה ראשונה ולמעמד המכובד שאנחנו נמצאים בו כאן עכשיו. אני אומר בצורה מאוד מאוד גלויה, ואני אפילו שמח להגיד את זה, עשינו התאמות אדירות. התאמות אדירות, שינויים ענקיים, כדי להגיע עם כמה שיותר אנשים לקו הסיום. בדרך אמרתי לשותפים משפט שאני עומד מאחוריו: תקשיבו, אני רוצה חוק עם ציון 80. חוק עם ציון 100 לא יהיה אף פעם, אני רוצה חוק עם ציון 80. אני אשנה, אני אתגמש, ועשיתי את זה, את תשמעי את זה אחר כך מחלק מהאנשים בהתייחסות שלהם. חלק מההתאמות שעשינו הייתה התאמה ל-benchmark הבין-לאומי עם השותפים שלנו באוצר, שעברו איתנו מסע, וגם עם לא מעט גופים אחרים. בנוסף, אישרנו קו בתקינת סייבר אחידה לארגונים החיוניים. היו תקש"ח והוראות שעה שעשינו תוך כדי המערכה והחוק מסדר את זה סוף-סוף ככה שלא צריך בבהילות של הרגע לעשות הוראת שעה – למה? בואו נעבוד מסודר, הינה זה. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> תקופות סייבר. כן, כן. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) על נזקי תקיפות דיברתי קודם וגם על כמה עולה החוק. אני אומר עוד פעם שאני לא אובייקטיבי בכלום, חוק הסייבר הוא לחם חוקי, ועדיין אני אגיד שהעלות-תועלת של חוק הסייבר פשוט לא רלוונטית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אין מחיר. << אורח >> יוסי כראדי: << אורח >> (דבריו מלווים במצגת) חד-משמעית. על ליבון מחלוקות דיברתי קודם. השקף הזה מסביר את כל התורה על רגל אחת ומראה את תפיסת ההגנה הלאומית בסייבר – איך אני מסדר את תפיסת ההגנה הלאומית בסייבר. התמ"ק, תשתית מדינה קריטית – 40 ארגונים במדינת ישראל מוגדרים כתשתית מדינה קריטית ועליהם אנחנו מגינים בהנחיה ישירה עם שיתוף פעולה אדיר עם המנכ"לים ועם הגופים עצמם. אני מדבר על רשימה מאוד מאוד מוגדרת של מהן התשתיות המדיניות הקריטיות למדינת ישראל, הן בחוק הסדרת הביטחון, שם זה מסודר ואנחנו עובדים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כולם גופים של המדינה? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) לא, גם גופים פרטיים. אני אנצל שוב את ההזדמנות לשבח באמת מכל הלב כל אחד ואחד מהמנכ"לים של 40 הגופים, כולל הפרטיים, ובסבב שלי איתם במלחמה הזו הם מתנהגים למופת עם הבנה, לאומיות וערכיות למופת; יש לי רק מילים טובות להגיד עליהם. ארגונים חיוניים – על זה החוק מדבר. חוק הסייבר לא בא לסדר את הכול, אמרתי קודם שאי-אפשר. ארגונים חיוניים – בתי חולים, חברות דלק, חברות מזון בכל אחד מהמגזרים, נראה את זה עוד רגע, אבל מה עם הארגונים שהם לא תשתיות מדינה קריטיות? אני לא צריך להגיד מה זה בית חולים, כולנו מבינים מה זה יעשה למדינת ישראל. Small-medium businesses – ככל שאנחנו יוצאים החוצה, ואני לא אומר את זה בשמחה, המודעות, התרבות וההשקעה בהגנה בסייבר פחות טובה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איפה נמצאות פה הרשויות המקומיות? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) בארגונים חיוניים, עוד מעט תראה אותם. רשויות מקומיות הן סופר חשובות לנו ותכף גם נראה את זה. אגב, לצערי הן חשובות גם לאויבים. לגבי המשק הכללי, היום כל אזרח שנתקף בסייבר יכול לחייג 119, להגיע למערך הסייבר הלאומי ולקבל מענה בהכוונה וכו'. כמובן שככל שאנחנו יוצאים החוצה, אני פחות מחזיק את זה בידיים, אני גוף קטן. אני מנסה להסביר בתפיסת ההגנה את המורכבות בסייבר. בעולם הפיזי למול טנקים מטוסים וכו' צה"ל מגן על כולנו, על כל מדינת ישראל מהחייל בגבול ההוא ועד החייל האחרון. אנחנו לא מסתובבים עם קסדה ושכפ"צ, אין לנו טנקים. בעולם הסייבר צה"ל מגן על עצמו ואני צריך להוביל את ההגנה הלאומית. בשונה מצה"ל שמגן, אני מוביל את ההגנה. זה שינוי משמעותי שצריך להבין, זו חומה שהאזרח מתחיל, הארגון מעליו, המגזר מעליו, ובסוף יש את מערך הסייבר הלאומי. אם כל אחד לא עושה את חלקו, זה לא עובד. זאת הסיבה שאנחנו חייבים את חוק הסייבר כדי לחזק את הלבנים האלה. השקף האחרון מראה מהו מרחב ההגנה הלאומי. כדי להמחיש על מה אני מדבר, החלק העליון הוא השותפים הביטחוניים, כשכל אחד כמובן צריך להגן על עצמו. אלה ארגוני ענק מורכבים, לא נפרט כאן, ויש את התעשייה הביטחונית וחלק מעולם התקשורת, שהוא חלק מהמרכיבים הביטחוניים. מתחתם יש את משרדי הממשלה, את המגזרים. לצורך העניין, משרד האנרגיה אחראי על כל גופי האנרגיה, יש לו יחידת סייבר משלו, אני מנחה אותו מקצועית והוא הרגולטור של המגזר שלו, של האנרגיה, בסייבר למעט התמ"ק. איפה שמדובר בתשתית בנייה קריטית, אני מחזיק את אותם 40 ארגונים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הכנסת פה שירותי דת, מה כל-כך חשוב בשירותי דת? << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> בכל אחד מהמרחבים יש שונות גדולה לגמרי, לחברת החשמל רציפות התפקוד הלאומית. לפעמים אתה רואה דאטה, מידע סופר רגיש, סופר חשוב. תראה, האירועים שאני פוגש כל יום וכל שבוע הם אירועים על כל מרחב היריעה. היה לי מקום, אני לא יכול לדבר עליו, שכשהתחילה התקיפה אמרתי: בסדר, חבר'ה, וככל שהיא התקדמה הבנתי כמה זה רגיש, כמה זה חשוב למדינת ישראל ולכן תחשבו שאני נותן לכם מפת על-על-על - - - << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> חבר הכנסת דלל, ספציפית במדינת ישראל שירותי דת הם עניין ממשלתי לאומי, זה גם מחובר לממסדים לאומיים אחרים, כל הרישומים של המעמד האישי שלנו נמצאים שם. לא בכל מדינה שירותי דת יהיו חלק מהרשת הזאת, אבל בישראל מאוד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא, הוא דיבר על דאטה. << אורח >> ליאת גורפינקל: << אורח >> זה לא רק בהיבטי המידע, זה גם בהיבטי החשיבות של הרציפות התפקודית. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> זה מה שאני אומרת, בגלל שהם מחוברים לרשת הלאומית. שוב, זה דבר שלהערכתי הוא ייחודי לישראל. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) נכון, לזכותנו. המגזרים העצמאיים – מאוד מאוד מורכב. ביבס עוד לא כאן - - - << יור >> היו"ר מרב מיכאלי: << יור >> הוא בזום, סביר להניח שהוא שומע אותך. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> (דבריו מלווים במצגת) מצוין. אני שמח שבמסע הצלחנו את מה שבהתחלה לא הצלחנו, לסדר את הרגולציה לשלטון המקומי במשרד הפנים ואני בטוח שהוא ישמח על זה, כי סוף-סוף אנחנו נסדיר וניתן לזה משאבים, כי עד היום באמת השארנו אותו להתעסק לבד עם הרשויות המקומיות. אותו דבר לגבי האקדמיה. צריך להבין שהאקדמיה מאוד מאוד מעניינת את האויבים ואני אדבר על שני מרכיבים: מרכיב אחד הוא כמובן נכס המידע, מה שיש לנו במחקרים והכול, אבל יש עוד מרכיב מעניין שכשאנחנו פעלנו למול מדענים איראנים הם רצו למצוא מדענים שלנו באקדמיה ולפגוע בהם. המגזר מצד ימין הוא ה-MSP, מה שאנחנו קוראים לו שירותים דיגיטליים. יש שני דברים למול המיליון שאנחנו מתעסקים איתם שאני קורא להם "הבטן הרכה" בסייבר של מדינת ישראל – אגב, גם בעולם, אבל בינתיים אני אחראי רק על ישראל – אחד הוא שירותים דיגיטליים והשני הוא שרשרת אספקה. אלה שני הדברים שהם הבטן הרכה בסייבר. שרשרת אספקה היא היכולת שלך כארגון לא רק לדעת מה אני מפעיל, אלא ממי קניתי את הנתב, ממי אני מקבל שירות תוכנה וכשהוא נפגע גם אני נפגע. כל חברת שירותים דיגיטליים שנתקפת בסייבר בהכרח מחוברת למאות לקוחות ומכאן מפיצה הלאה, המים יכולים לחלחל. אלו המגזרים העצמאיים שבחוק הזה אנחנו סוף-סוף מסדרים אותם. לגבי פשיעת סייבר, יש פה את העוסקים בפשיעת סייבר. במדינה אחרת שהיא לא מדינת ישראל, שכל הזמן נמצאת לצערי במלחמות ומערכות, הריבוע של פשיעת הסייבר היה הריבוע הגדול. אצלנו פשיעת הסייבר הוא תחום ענק, חייבים להתעסק איתו, חייבים להמשיך לטפל בו ולעסוק בו יחד עם כל השותפים המצוינים שרשומים בשקף, והוא עוד נדבך במרחב הלאומי. על המשק הכללי, תודעה ואזרחים, דיברתי קודם, אז הינה שקף שמסביר את מורכבות המרחב הלאומי. אין כאן ריבוע שזהה לריבוע השני, אין לי חליפה שאני יכול להגיד שהיא מתאימה למישהו אחר, כל אחד עם חליפה שלו שמשתנה בהתאם לכמה שהוא אוכל ומשמין. ככה זה עובד. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> יושב-ראש השלטון המקומי, ראש עיריית מודיעין חיים ביבס נמצא בזום וחשוב לו להשתתף. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> זה מזכיר לי דיונים בוועדות אחרות כשאומרים לך שרוצים שתדבר, רק שלא נותנים לך לדבר. קודם כול, תודה לגברתי היושבת-ראש, מכובדיי כולם. תראו, שמעתי את הדברים ואני חושב שחוק הסייבר הוא חוק חשוב מאוד רק שכמו כל דבר, במקום להביא את הפתרון האמיתי לשלטון המקומי, אני מדבר רק על שלטון מקומי, בסופו של דבר מייצרים משהו שהוא בדיוק ההפך ממה שאנחנו עושים. לפני כמה שנים, אחרי שהבנו שמשרד הפנים לא רוצה לטפל בזה ואף אחד לא רוצה לטפל בזה, הקמנו יחד עם הרשות להגנת הסייבר ואחרים את הרשות אצלנו בשלטון המקומי. הוצאנו עם החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי מכרז שלפיו אנחנו מעניקים 90% מימון לשלוש שנים לרשויות מוחלשות ו-70% לרשויות רגילות. לדעתי הוצאנו כבר סדר גודל של 40 מיליון שקל כדי להתחיל להיכנס ברשויות ולעשות את מה שנדרש, שזה לטפל בנושא אבטחת המידע. יש לא מעט מיזמים שאנחנו עושים בנושא חדשנות בדיגיטל, ב-Smart וב-Safe City, שאנחנו צריכים להגן עליהם, להגן על מערכות המידע שאנחנו מקדמים בשלטון המקומי ועובדים לא מעט. תראו, בסוף זה כמו עם הסיפור של מבקר המדינה, משרד הפנים לא רצה לתכלל את מבקר המדינה עבור הרשויות ובסוף אנחנו נכנסנו פנימה. גם בנושא הזה שקל אחד לא קיבלנו מהמדינה, עובדים אך ורק עם תקציבי הרשויות המקומיות, ובסוף התקציבים הולכים. רשות שיש לה, מטבע הדברים רצה קדימה ועושה את הדברים, רשות שאין לה מקבלת מאיתנו סיוע, אבל זה לא מספיק, ואין באמת תקציב מהמדינה. זה בסדר להישען על הרשויות המקומיות בחירום, בהתקפות טילים, בהרבה מאוד דברים, אבל כשצריך לבוא לסייע ולעזור, אף אחד לא נמצא שם. דיברת על שירותי דת, גברתי היושבת-ראש, בסוף יש לא מעט מפלגות שיש להן אינטרס, לכן אנחנו מקבלים 60% או 70% מימון. אם אלה רשויות גדולות או רשויות נטולות מענק מקבלים 60% ו-40% מביאים מהבית וברשויות מוחלשות זה 70%-30%. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> אבל בחינוך אין אף מפלגה שיש לה אינטרס, אז פחות. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> ברור, גם באבטחת מידע אין לאף אחד אינטרס ולכן אף אחד לא מקדם את זה כמו שצריך. מה שצריך לעשות זה תקציב אמיתי מהמדינה עבור הרשויות. בנוסף, אנחנו מוכנים להמשיך לתכלל ולעשות את זה. אנחנו נעשה את זה בכל מקרה, מכיוון שמשרד הפנים לא רוצה אנחנו מוכנים להמשיך לתכלל ולהוביל את זה ביחד עם הרשות להגנת הסייבר תחת קולות קוראים, תחת דברים כאלה ואחרים ולהתחיל לעבוד ברשויות, לעשות את ההטמעה המלאה ולקבוע אותנו לצורך העניין כיחידת הסייבר המגזרית של הרשויות המקומיות כך שזה יעוגן ואנחנו נוכל להתקדם, כמו שעשינו עם מבקר המדינה על נושאים אחרים. עם כל הכבוד, להטיל סנקציות בחוק על רשויות מקומיות כשאין שום כלים - - - << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> חיים, סליחה. הורדנו את זה בעקבות ההערה שלך. << דובר >> חיים ביבס: << דובר >> תודה, יוסי, מעולה. דבר נוסף, אי-אפשר לקבוע שרשויות מעל 90,000 בפנים ורשויות אחרות לא, כי בסוף רוב הרשויות שמעל 90,000 הן בלאו הכי רשויות בינוניות-גדולות, רשויות חזקות, רשויות שאנחנו עושים בהן אבטחת מידע ומשקיעים בזה מיליונים מעצמנו או עובדים עם הרשויות. יש 192 רשויות ואם המדינה לא תהיה שם, זה לא יהיה, ואם לא יהיה הן פרוצות. קחי לדוגמה את אילת, רשות מאוד מאוד משמעותית עם נמל, עם חזית לים האדום, פונה מזרחה ולכל האזורים, אזור שהוא מאוד בעייתי – לפי השיטה הזאת זה לא יקרה, מה שאומר שהדירוג לא נכון. קחי את דימונה, עיר שלכל הדעות צריכה לקבל אחריות אחרת לגמרי בגלל סיבות כאלה ואחרות – היא לא בפנים. זה לא נכון, צריך לדרג רשויות. אני הייתי מכניס את כלל הרשויות פנימה, יש לחייב את המדינה להיות בפנים במשאבים ולבנות קונסטלציה. אין בעיה, השלטון המקומי יודע לקחת אחריות בכל מקום שיש בו ואקום. נכנסנו לזה כבר, אנחנו נמצאים שם כבר שלוש שנים עם השקעות שלנו ועם הכול, אבל צריך שיהיו תקציבים, קולות קוראים, להכניס את כלל הרשויות ולא לסווג אותן מכמות מסוימת, כי לקחתם את הדבר הכי קל, 90 ומעלה. לצורך העניין, יהיו לכם כמה עשרות רשויות בפנים, אבל רוב הרשויות לא יהיו בפנים וזו טעות אחת גדולה. צריך לייצר פה חוק כדי שבסוף אנחנו באמת ובתמים מטפלים בנתונים. אנחנו לקראת השקה של ה-MuniForce, מערכת CRM שאנחנו, השלטון המקומי, בנינו עם Salesforce העולמית, מערכות של נתונים שישמשו גם בשגרה וגם בחירום. מערכת הסייבר שבנינו בחברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי לצד Munibox, הרבה מאוד מוצרי חדשנות שהתושבים ישתמשו בהם עם הנתונים שלהם, החשבונות שלהם, בישראכרט שלהם ובהרבה מאוד דברים. צריך לייצר את ההגנה המקסימלית וכמובן גם שירותים. לצורך העניין, אנחנו משרתים חמש-עשר רשויות בכל מקום, מתכללים אותן כאשכול עבודה ונותנים להן את המענה דרך השלטון המקומי. צריך לזכור שפעם היה לשלטון המקומי דבר שנקרא "חברה לאוטומציה" והחזקנו מנמ"רים בכל הרשויות דרך החברה. ברגע שהחברה הופרטה לגמרי, ולא נותרה לנו ברירה אלא להפריט את זה, המדינה ברחה. יש רק 80 מנמ"רים במדינת ישראל ויש לנו סדר גודל של למעלה מ-180 רשויות שאין להן מנמ"רים. לכן השלטון המקומי עם הזרוע הביצועית שלו יידע לתכלל ולטפל בדברים, צריך רק החלטה אמיצה ואנשים שיבינו שבסוף צריך להביא משאבים לדבר הזה. מדינת ישראל מתהדרת בזה שהיא סטארט-אפ ניישן, הכול טוב יפה, הכול עובד כלפי חוץ – כלפי מדינות אחרות, כלפי גופים אחרים; בתוך מדינת ישראל בשלטון המקומי, אם אנחנו לא נתכלל ולא נוביל ולא יהיה תקצוב אמיתי, אנחנו מתנהגים כמו מדינת עולם שלישי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יוסי, מה שאמר כרגע חיים ביבס מאוד חשוב, כי כשאני הזכרתי את הרשויות המקומיות יצאתי בדיוק מהנקודה הזאת, כי אי-אפשר להפריד את הרשויות המקומיות מהממשלה, מהשלטון, מהמדינה. זו מערכת, וזה לא משנה עכשיו אם ישנה עירייה או רשות חזקה או חלשה, כי אסור שתהיה שם איזושהי פרצה. לכן בחוק הזה צריך לתת את הכלים לכל הרשויות וזה לא עניין של כסף, בוא נבין את זה. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> יוסי, לפני שאתה מגיב, אני רוצה להגיד משהו. קודם כול, מר ביבס, את התופעה המאוד מתסכלת ומקוממת של הטלת אחריות בלי לתת את הכלים לממש את האחריות, שנהוגה במדינת ישראל יותר מידי שנים, אנחנו מכירות לצערי הרבה יותר מידי טוב. אני יכולה רק לנחש שהצעת החוק הזאת עוסקת כשמה באסדרה. אני לא יודעת אם אתם עשיתם הערכה תקציבית של מה שיידרש וכו', אבל תמיד יותר קל לממשלה להעביר דברים שהם כאילו לא עולים, שהם כאילו מילים של עשה ואל תעשה, וכשהעניין התקציבי לא ממש חלק אינטגרלי כביכול מתוך החוק, זה בשיטת "סמוך, יהיה בסדר, וואטאבר, הפריץ ימות או משהו יקרה". << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> זה יותר גרוע. << יור >> היו"ר מרב מיכאלי: << יור >> נכון, אבל בוא ניתן ליוסי להתייחס קונקרטית. בכל מקרה, אני כבר אומרת שזה בסך הכול דיון פתיחה וזה חוק שתידרש אליו עבודה מאוד משמעותית. הוא חוק עבה מאוד, משמעותי מאוד וראשוני מאוד ולכן אני בטוחה שהאנשים שלך יעבירו בצורה מאוד פרטנית את כל ההערות שלהם ואנחנו נצטרך ללמוד אותן כחברות וחברי כנסת, בטח גם צוות הוועדה ילמד אותם לעומק, אבל בוא ניתן ליוסי להתייחס התייחסות כללית בשלב זה. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> קודם כול, גברתי היושבת-ראש, אני מרשה לעצמי בצניעות לפרגן לחיים. נסעתי אליו, ישבנו ודיברנו על החוק והלוואי והיו במדינת ישראל עוד כאלו שבאמת עוסקים ועושים ומוטרדים מהגנת סייבר. דיברנו על מספר דברים ואני אתייחס אליהם. אחת, באמת חיים סימן בתחילת המסע את זה שמשרד הפנים לא הופיע כרגולטור בחוק של הרשויות המקומיות. עברנו מסע אדיר, יש פה חלק מהאנשים שהיו איתי במסע הזה ואני מסתכל להם בעיניים, מל"ל היה חלק משמעותי. בגרסה הזו בחוק משרד הפנים הוא הרגולטור והאחראי על הרשויות המקומיות. שתיים, ופה אני אפתיע אותך, במסע ושותפות אמיתית עם האוצר, החוק הזה כן מגובה תקציבית. אני אף פעם לא הייתי פוליטיקאי, אני יודע לדבר רק על חוק אחד שעשיתי וזה החוק הזה. רציתי מה שרציתי ועדיין, קיבלנו וסיכמנו על זה שהחוק מגובה תקציבית ביחידות מגזריות בסייבר לכל אחד מהסקטורים, כולל משרד הפנים עבור הרשויות המקומיות. בתוך משרד הפנים עם הרשויות המקומיות, ברור שצריך עוד עבודה וכו', אבל זה חוק בסיכום ושיתוף עם האוצר ועם גיבוי תקציבי. הסבירו לי שזה אירוע נדיר. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> בסדר. חיים, אתה מכיר את המספרים שייעדו לכם? << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> לא, לא מכיר את המספרים. אני מכיר את זה שרוצים לדאוג לתקציב, אבל את המספרים אני לא מכיר.. << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, אני מאגף תקציבים. כפי שציין ראש המערך, הצעת החוק היא הצעה תקציבית ולכן הוצמד לחוק מספר שלזיכרוני הוא 40 מיליון שקל, שזו עלות מימוש החוק במשרדי הממשלה השונים. חשוב לציין שהצעת החוק דיברה על זה שמשרד הפנים יהיה היחידה המגדרית של הגנת הסייבר ולא הרשויות המקומיות, אבל ככל ודברים ישתנו פה במהלך העבודה אפשר לעשות את ההתאמות הנדרשות. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> כן, רק שמה שאומר פה מר ביבס זה שהם הוציאו 40 מיליון שקל רק הרשויות המקומיות עד היום על מה שהם כבר עשו. אם המספר שהוצמד לחוק הוא 40 מיליון שקל – אני לא זוכרת כמה מיליונים אני השקעתי במשרד התחבורה כשהקמנו גוף הגנת סייבר מסיבי במשרד התחבורה. להגיד שכל משרדי הממשלה יתמודדו עם 40 מיליון שקל בשביל זה – בסדר, נעשה כוכבית על האירוע ולא נפתח את זה עכשיו. מה שאני אומרת זה שטוב שהבאת כסף מהאוצר, 40 מיליון שקל על פניו ודאי לא יספיקו. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> דרך אגב, ה-40 מיליון הם למשרדי ממשלה, לא לרשויות מקומיות. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> לא הם אומרים שזה כולל משרד הפנים, שכן שמו אותו כרגולטור של הרשויות המקומיות, ואז יגידו למשרד הפנים: תמצא כסף לרשויות המקומיות. אנחנו מכירות את זה, נכון? << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> צריך במקרה הטוב עשרות מיליונים כדי לטפל ברשויות המקומיות והם שמו תקציב רק למשרדי הממשלה. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> אני רוצה רק להשלים את ההתייחסות לשתי הנקודות של ביבס. אחריות אל מול בעלי תפקיד – חיים, כמו שאמרתי, הורדנו את זה בעקבות ההערה שלך. לגבי 90,000 ולגבי רשויות, אנחנו נדבר במסע. יש לזה סיבה, כי זה נכון לכל הסקטורים שכשאתה מגדיר ארגון כחיוני יש לזה משמעויות וככל שאתה מרחיב את היריעה המשמעויות גדלות. אנחנו נעשה מסע משותף איתך ויחד איתם כמובן, ואנחנו מאוד מאוד פתוחים, כמו שאתה יודע. נשב ונעבוד על זה ביחד. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> בסדר, תודה. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר מרב מיכאלי: << יור >> תודה, אדוני. << מנהל >> (היו"ר בועז ביסמוט, 13:11) << מנהל >> << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> אנחנו נעבור להצגת הפרטים. ליאת, בבקשה. << אורח >> ליאת גורפינקל: << אורח >> (דבריה מלווים במצגת) תודה. אני היועצת המשפטית של מערך הסייבר הלאומי. בהמשך לדבריו של ראש המערך, ניסינו להכניס את כל ההיגיון המסדר הזה למעין משוואה שתיתן את המענה לאיומים ולאתגרים, כאשר כל השותפים הרלוונטיים שהוצגו קודם למעשה לוקחים חלק במערכה הזו. מתוך תפיסה ואמונה הוחלט לבחור במודל מבוזר. זאת אומרת, יש את הרגולטורים הסקטוריאליים שעומדים למול המגזר שלהם והם אלה שקובעים את הקריטריונים של מיהו ארגון חיוני שעליו יחול החוק. אמרנו שהחוק חל רק על ארגונים חיוניים, אז הרגולטורים הם למעשה מי שקובעים את הקריטריונים. דיברנו על מה שיושב-ראש השלטון המקומי ציין בקשר לכמות של 90,000 ומעלה, אז זה מגיע מתוך תפיסה סדורה, אבל אלה עדיין קריטריונים שהם גמישים ואפשר לשנות אותם; זה מופיע בתוספת השלישית. למעשה, הרגולטור נמצא למול הסקטור שלו מתוך תפיסה שלא היינו רוצים לייצר רגולטור-על. יש גם רגולטורים נוספים שהם רגולטור-על, ככה הם רואים את עצמם במדינת ישראל. אני מדברת על הרשות להגנת הפרטיות, שהיא עובדת מלא-מלא, היא גם קובעת את הסטנדרט והיא גם מפקחת. כאן אנחנו עושים את זה באמצעות הרגולטור, כאשר יש אמירה מאוד חשובה שלמעשה התשתית המשפטית שקיימת עד כה עדיין נשמרת לרגולטורים, שלחלקם יש את התשתית המשפטית, ואנחנו בעולם הגנת הסייבר נכנסים ומוסיפים על מה שקיים. לגבי המערך, מקומו של המערך הוא מנחה מקצועי של הרגולטורים והוא למעשה מייצר את הסטנדרט האחיד. הוא מנחה, הוא מדריך את הרגולטורים ובמקרה חירום יש למערך גם את היכולת למשוך אירועים מיוחדים ולטפל בהם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תסבירי את ההתערבות. << אורח >> ליאת גורפינקל: << אורח >> (דבריה מלווים במצגת) תיכף נסביר באיזו קומה. החשיבות הגדולה היא למעשה בנדבכים שהחוק הזה מביא. בעולם של חובת דיווח על תקיפות סייבר משמעותיות לייצר רמת הגנה אחידה, איזשהו בסיס מינימלי לארגונים, ואת הנדבך הנוסף שאותו אתם מכירים והוא מתן הנחיות להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות. זה התחיל כהוראות השעה ובזמנו אני זוכרת שניסיתי להסביר ליועצת המשפטית, הגענו אליך בלג נוסף של תיקון הוראת השעה, אבל בתחילת הדרך הסברנו שחוק הסייבר הרבה יותר רחב. מתן הנחיות להתמודדות עם תקיפות סייבר זה כאשר התוקף כבר נמצא ברשת ואנחנו מדברים על הנדבכים הקודמים, שהם לבנות רמת הגנה ולהעלות את החוסן של אותם ארגונים חיוניים. מכיוון שאנחנו מגיעים עם תפיסה לאומית רחבה שמדברת על שמירה על הרציפות התפקודית ברמה הלאומית אנחנו מתמקדים בארגונים חיוניים, כאשר אותה רמת הגנה בארגונים החיוניים מחייבת גם רמת הגנה זהה בשרשרת האספקה, כך אנחנו יוצרים אדוות בתוך המשק. יש רגולציה שמחייבת את הארגונים החיוניים ולמעשה יש שרשור של החובות הללו לארגונים נוספים, אלה העיגולים. תפיסת המדיניות של המערך נמצאת בעיגולים שתוארו. בנוסף, לרגולטורים המגזריים יהיו סמכויות פיקוח ואכיפה, שהם יוכלו לוודא שאכן הארגונים החיוניים מקיימים את אותה רמת הגנה, מדווחים כראוי ומצייתים בהינתן הנחיות בזמן תקיפת סייבר להוראות שניתנו. יש נדבך נוסף חשוב שהוא ייעודי למערך הסייבר הלאומי. אנחנו ניסינו לחזות את הקטסטרופה, אז הכלי שניתן הוא בהינתן איזשהו סיכון סייבר משמעותי שיש חשש שהוא יגיע לכדי תקיפה חמורה, אז תהיה לראש המערך סמכות לתת הנחיות דחופות כדי להתמודד עם אותו איום לארגונים החיוניים בלבד. זה בניסיון לייצר על רגל אחת את המשוואה המורכבת שניסינו לשקף לכם. כמו שאתם רואים, המגזרים הרלוונטיים שנכנסים לחוק הם אלה המפורטים – בריאות, תקשורת, הגנת הסביבה, חקלאות, מים, משק כללי – כאשר ברשויות המקומיות דיברנו על משרד הפנים כרגולטור, לממשל זה מערך הדיגיטל ולשירותים הדיגיטליים, מכיוון שאין רגולטור במגזר הזה, מערך הסייבר הוא הרגולטור לעולמות הסייבר. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> מה שאת אומרת עכשיו עורר פה דיון, אז אני מניח שגם הפעם יהיו כאלה ומאוד אשמח לשמוע את התגובות. אני זוכר היטב שלא כולם אהבו את זה, אבל זה לא משנה, למען הדיון. << דובר >> רון גרמר: << דובר >> אני מאיגוד ההייטק והתאחדות התעשיינים. הם עשו הרבה שינויים בחוק שהם מבורכים. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> לכן אני אומר ופותח את זה, אנחנו נגלה את זה. << דובר >> ליאת גורפינקל: << דובר >> עברנו מסע ארוך. הרבה מההתאמות, ותיכף אני אדבר על חלק מהן, הן בעקבות השיח המשותף כאן עם כל יושבי השולחן, אני לא חושבת שפסחנו על אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> המסע לא תם. << אורח >> ליאת גורפינקל: << אורח >> המסע לא תם, הוא מגיע לכאן. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> נכון, חברת הכנסת מרב מיכאלי? << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> לגמרי. זה עוד צעד. << דובר >> ליאת גורפינקל: << דובר >> (דבריה מלווים במצגת) חשוב להבין שגם לארגוני הביטחון יש נדבך מרכזי גם בחקיקה הזו. אם אנחנו מדברים גם על צה"ל וגם על שירות הביטחון הכללי, יש להם סמכות להכריז על תקיפה חמורה ככל שזה פוגע באינטרסים שלהם, ואז הטיפול בתקיפה הוא או אצל הרגולטור או אצל מערך הסייבר. מבחינת משרד הביטחון, למעשה יש הסדר ייעודי של ארגונים חיוניים למערכת הביטחון, שם שר הביטחון מונה את אותם ארגונים חיוניים למערכת הביטחון ויש סמכויות למלמ"ב במשרד הביטחון בהקשרי מערכת הביטחון. חשוב מאוד לאפשר את ההסדר הזה; אני לא צריכה לפרט את חשיבות הרציפות התפקודית של מערכת הביטחון וכשרשרת אספקה יש צורך בהסדר הייחודי הזה. זה גם מתוקף המסע הארוך שאנחנו עברנו יחד. אם נצלול לנדבכים המרכזיים של מה שציינתי, למעשה יש לנו את חובת הדיווח. חובת הדיווח מוטלת על ארגון וארגון צריך לדווח על תקיפת סייבר משמעותית. יש הגדרה ברורה מה היא תקיפת סייבר משמעותית, אלה דברים שלצורך העניין הארגון רואה בדל"ת אמותיו. בעקבות השיח עם הציבור וחלק מהארגונים הנכבדים כאן, אנחנו הוספנו למעשה שני מסלולי דיווח. יש את המסלול המיידי, כשמבחינתנו יש חשיבות לדיווח ברמה המיידית, אבל לאור בקשות גם של חברות רב-לאומיות וגם של חלק מהאיגודים שיושבים כאן, אנחנו הוספנו מסלול נוסף שהוא תואם NIST, שזה מה שקיים בדירקטיבה האירופאית. מבחינת ה-compliance של החברות נאמר והובהר לנו שככל שכבר יש את המסלול שהם מכירים ורגילים אליו, ובעולם הציוד נוח להם יותר לדבוק בו, הוא מסלול טיפה יותר מפותל והוא גם לא ברמת הדיווח המיידי, אבל גם כאן אנחנו חושבים שזה נותן לנו את המענה מבחינת תמונת מצב ברמה הלאומית ומבחינת הצורך להבין האם מדובר בתקיפה חמורה והאם קמה כאן סמכות לטפל בתקיפה חמורה. בעולם של רמת ההגנה הראויה זה נדבך שאני חושבת שהוא אחד הנדבכים המשמעותיים ביותר בחוק. זו הבשורה שאנחנו מביאים למשק, מכיוון שאנחנו כאן מחייבים את הארגונים להעלות את רמת ההגנה. כל הסיכונים שראש המערך דיבר עליהם והבהיר שבעולם של היעדר הפנמת הסיכון וההחצנות השליליות אנחנו בחרנו כאן להביא בצורה מאוד מפורטת רמת הגנה שאנחנו חושבים שהיא מאוד בסיסית והיה לנו חשוב להצמיד אותה לתקינה בין לאומית. אנחנו לא מדברים בשפה שמתאימה רק למדינת ישראל, אנחנו מדברים גם על תקינה אירופאית ותקינה אמריקאית. ארגון יכול לבחור באיזו מהתקינות שהוא רוצה, אבל הוא צריך באמצעות התקינה לעמוד בכל הדרישות שמפורטות ברמת ההגנה. יש דרישות ברמת ההגנה שניסינו להתאים בעקבות השיח המשותף, כך שזה כולל איזשהו שיקול דעת של הארגון בהתאם להערכת הסיכון, בהתאם לרמה שבה ארגונים ביצעו את הערכת הסיכון שלהם ולהתאים אליהם את הדברים. חשוב להבין שראשי פרקים של רמת ההגנה הראויה נסמכים אחד לאחד לדירקטיבה האירופאית. זאת אומרת, יש כאן משפחות של דרישות בהתאם לדירקטיבה האירופאית כדי להיצמד לעולם כמה שיותר, להיצמד לאן שהמערך הולך ולהתאים את עצמנו להקשרים הללו. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> גם למקומות שיש בהם יחסית קצת ניסיון. לאף אחד אין המון ניסיון, אבל קצת ניסיון. << אורח >> ליאת גורפינקל: << אורח >> (דבריה מלווים במצגת) נכון, אנחנו נסמכים על הידע הרב, אבל כמדינת ישראל גם לנו יש ייחודיות שלא קיימת בעולם. מכיוון שיש כאן גם שיח עם חברות רב-לאומיות וחברות שמהוות ונדורים גדולים, יצרנו משהו שאין לו תקדים בעולם וזה שני מסלולי פטור חלופיים שככל שארגון עומד בתקינה מסוימת או בתמהיל תקינות הוא למעשה מקבל פטור מחלק מהוראות החוק. הוא מקבל פטור ממתן הוראות בתקיפה חמורה ורמת ההגנה שלו היא בהתאם לאותו תמהיל תקינה או התקינה המפורטת בתקן בין לאומי שאנחנו ממש מציינים אותו,800-53 NIST highאו moderate. מבחינתנו זו תקינה שהיא מעין תמריץ למשק – בואו תתקרבו לעולם, בואו תיצמדו, ואנחנו חושבים שהתקינה הזו נותנת את המכלול המלא, או מסלול תקינה, וחלק מזה בחלקים של דרישות הגנה, כאשר יש דרכי הוכחה להראות את העמידה באותו הסדר. כאן אנחנו היינו רוצים לתמרץ את המשק, להוביל את אותם ארגונים ואת שרשרת האספקה שלהם, שרשרת האספקה של שרשרת האספקה, כדי לעמוד ברמת הגנה יחסית מספקת. זה נעשה בעקבות שיח עם היושבים כאן מסביב לשולחן. בהקשר הזה זה השקף שמייצר את האמירה שיש לנו את אותם ארגונים חיוניים שעליהם היינו רוצים שיחול החוק, בהתאם לקריטריונים שהרגולטורים קבעו מיהם אותם ארגונים חיוניים. יש את מסלול הפטור ויש את שאר המשק, שגם זה קיבל ביטוי בחקיקה שלנו. מערך הסייבר יכול להמשיך ולפעול באופן וולונטרי למולם כדי לסייע להם בהתמודדות עם תקיפות חמורות ויש גם תמריצים מסוימים, אבל לא בצורת רגולציה. זאת אומרת, לא היינו רוצים להגיע לאזור הזה. אנחנו אומרים שזו רגולציה שהיא ממוקדת בראי הסיכון, מה שהציג ראש המערך לאורך המצגת הקיימת. לגבי מתן הוראות בעת תקיפה חמורה, הוועדה הזו מכירה את ההסדר. זה הסדר שעבר ואומץ אחר כך, אמנם התחיל במלחמה, אבל כמו שאמרנו, הוא היה חלק מחוק הסייבר. גם היושבים כאן בשולחן דנו בזה ודיברנו על כך רבות, מכיוון שידענו שזה נדבך שיהיה בחוק הסייבר. באמת מרגש להגיע לכאן ולומר שהוראת השעה תיטמע בתוך החוק. ההסדר עצמו הוא הסדר שיישמר, זאת אומרת, מרגע שמבינים שיש תקיפה חמורה, ואנחנו מדברים רק על תקיפה חמורה, לארגון תהיה הזדמנות לפעול באופן הולם ולהתמודד עם התקיפה בהתאם לשיקול דעתו. זאת אומרת שאנחנו שומרים על ההסדר וכמו שכבוד היושב-ראש יודע, לא הגענו לסיטואציה של מתן הנחיות מחייבות. אנחנו מצליחים ביחד עם הארגונים – הם מבינים את האינטרס המשותף, האינטרס שיש לארגון ובוודאי האינטרס שיש למדינה – לפעול יחד. ביחד איתם אנחנו למעשה מונעים את התרחבות התקיפה שכבר קרתה ומצמצמים את הנזק באותם ארגונים חיוניים. חלקן הגדול הן תקיפות שיש בהן חשש לפגיעה בביטחון המדינה, לפגיעה בשלום הציבור, לפגיעה באספקה של השירותים החיוניים. ככל שנבחר להגיע ולתת הנחיות והוראות, יתקיים שימוע ומתן ההוראות יהיה בהקשר של התמודדות עם התקיפה. החידוש כאן הוא שבמרבית התקיפות הרגולטורים המגזריים הם אלה שיטפלו בהן. יש הסדר מיוחד שבו מערך הסייבר מושך את התקיפה אליו וזה רק במקרים שבהם מדובר באפידמיה, ככל שמדובר באירועים רב-מגזרים, כשאנחנו פוגשים את אותה תקיפה גם בבית חולים, גם במתקני אנרגיה וגם בחברות תחבורה, לצורך העניין, וככל שיש היבטים של ביטחון המדינה ושלום הציבור. יש עוד פרק אחד שבו אנחנו מדברים גם על תפקידי מערך הסייבר הלאומי, כי באמת אי-אפשר מבלי לעגן את מעמדו של מערך הסייבר הלאומי. זה פרק קצר שמדבר על התפקידים של המערך ומערכת היחסים למול הרגולטורים על ההנחיה המקצועית. אנחנו חושבים שהגיעה שעתו של המערך להיות מעוגן גם בחקיקה. זה ההסדר על רגל אחת, כמובן שנעמיק פה במסגרת הוועדה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מסיימים. חשוב לי להגיד שזה מסע, אמרת בצדק שהמסע עוד לא תם, זה מסע משותף שאנחנו עוברים עם כל הגורמים שיושבים כאן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש פה גם את משרדי הממשלה, שתכף נשמע. << אורח >> יוסי כראדי: << אורח >> אני אומר לך שעשינו צמצום ודיוק של החוק ושינויים בזכות ההערות של האנשים ושל הגופים כאן. עם הגופים ממשרדי ממשלה וגופים אזרחיים, באמת ניסינו להתמקד בשאלה איך אנחנו שומרים על האזרחים ועל חיי האדם. באמת, זה המיקוד. אפשר להתרחב המון, אנחנו בחרנו לדייק אותו. הבהילות חשובה, אני מאוד מאוד אשמח שנצליח לחוקק את חוק הסייבר – שהוא לא חוק מושלם, הוא חוק טוב, אבל לחוקק אות לפני האסון ולא אחרי. אני רוצה שאנחנו נקדים ונחוקק את החוק, נעשה את מה שכולנו מבינים שצריך, ואתה תשמע תיכף התייחסויות, ונעשה אותו מהר. תודה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> מאה אחוז, תודה רבה על הדברים. משרדי הממשלה, מי רוצה לפתוח? בבקשה, משרד המשפטים. << דובר >> נטע קניגשטיין: << דובר >> צוהריים טובים, אני ראש אשכול ביטחון ואוכלוסין בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אני אתייחס מאוד בקצרה. ראש המערך התייחס קודם לתהליך המקצועי המשמעותי שהמערך עשה, גם פנימה וגם כלפי חוץ עם השחקנים במשק ועם משרדי הממשלה. אני יכולה רק להעיד שגם במישור המשפטי כמובן שהתקיים שיח מאוד ממושך גם מול משרד המשפטים. אנחנו ליווינו את המערך בכתיבת הצעת החוק הזאת ממש מהטיוטות הראשונות שלה, שאלנו שאלות, ביקשנו הסברים מקצועיים וקיבלנו הסברים כאלה. היינו שותפים לדיונים משפטיים לא פשוטים בכלל מול גורמים משפטיים שונים וגם בהכרעות המשפטיות במקומות שהיו בהם מחלוקות שהצריכו מעורבות של משרד המשפטים. אני חושבת שבסופו של דבר אפשר לומר שהצעת החוק הזו, שאין חולק שהיא בסוף פרי של פשרות וניהול סיכונים ואיזונים, היא לא מושלמת, כמו שראש המערך אמר. יש בה קשיים, היא מעוררת מורכבויות כאלה ואחרות שבוודאי שהוועדה תידרש אליהן בדיונים הפרטניים, אבל התוצר לטעמנו נותן מענה לצורך בחקיקה הוליסטית של התחום הזה, משהו שלא היה קיים עד עכשיו ובאמת מעורר קושי רב, וגם בהסדרים פרטניים שבסופו של דבר, גם אם אנחנו חושבים שלא מושלמים ולא פשוטים, הם כן משקפים איזונים סבירים ומידתיים בסוגיות השונות שבוודאי שהוועדה תידרש אליהן. לכן הצעת החוק מקודמת בשיתוף פעולה מלא שלנו, אנחנו תומכים בה ורואים חשיבות רבה בקידום הנושא הזה ובכלל בהסדרת הגנת הסייבר מתוך ראייה לאומית מתכללת. הוזכר פה שזה מהלך שהממשלה הציבה לעצמה יעד לקדם אותו כבר לפני משהו כמו 11 שנה ואני מקווה שזה באמת השלב המשמעותי שהגענו אליו עכשיו. תודה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה לך. מי רוצה? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. כפי שציינו חבריי, מדובר בעבודה ממשלתית, מקצועית ומאומצת וחשוב גם לציין שהוכנסו בחוק הזה שיקולים פנימיים כלכליים. החוק הזה הוא חוק נכון כלכלית, הוא נבנה בשיתוף פעולה גם איתנו וגם עם גורמים אחרים במשק, כפי שיאמרו רבים אחרים. חשוב גם לוודא שאנחנו באמת עושים רגולציה שתעודד צמיחה ולא תעכב צמיחה ותאפשר למשק להתפתח על פי המאפיינים הייחודיים של כל מגזר. לא כל מגזר דומה, יש מגזרים עם סיכונים כאלה, יש מגזרים עם יתרונות אחרים, וגם זה גם הוכנס בטיוטת החוק המובאת לפניכם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאה אחוז, תודה. בבקשה. << אורח >> שרון רובינשטיין-צמח: << אורח >> אני מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון לאומי. כחלק ממשרדי הממשלה ומהממשלה כולה, אנחנו מברכים על קידום הצעת החוק ואנחנו שותפים לדרך. אני לא שם 11 שנה, אבל מספיק זמן. יחד עם זאת, יש לנו עדיין שיח לא פתור עם מערך הסייבר הלאומי ואני כן רוצה להביא אותו לשולחן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הם מודעים לזה שיש לכם שיח לא פתור? << אורח >> שרון רובינשטיין-צמח: << אורח >> אנחנו ננסה ללבן אותו גם מחוץ ואולי גם בעזרת הוועדה. אני רק אציף: אנחנו חושבים שיש לשמר את החלטה 2443 לפחות לגבי המשרד, אנחנו מעדיפים שזה יהיה בדרך של חקיקה של אפשרות החרגה של המשרד על מנת לשמר את הייחודיות של הנחיית היחידה המגזרית. יושב פה יושב-ראש היחידה שלנו. זה פן אחד מבני שלא נפתר. הפן השני הוא עוד הערה של משטרת ישראל שנעביר בנפרד וקשורה לדיוק של החוק. עד כאן, תודה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה. << אורח >> עדי נויפלד: << אורח >> אני ממשטרת ישראל. רק נרצה להשלים בהמשך להערה של שרון. אנחנו כמובן מברכים על החוק, אנחנו רק חושבים שהאוריינטציה של חוק מאוד מניעתית-סיכולית וכן צריך לקחת בחשבון את היכולת שלנו לחקור לאחר מכן את אירועי תקיפת הסייבר ולעגן את הממשקים הנדרשים בין המערך לבין משטרת ישראל. זה משהו שכרגע חסר בהצעה. << דובר >> יוסי כראדי: << דובר >> בשמחה. << אורח >> לידור קעטבי: << אורח >> אם אפשר להשלים, אני מחטיבת הסייבר. בהקשר הזה יש לנו שת"פ מצוין והדוק עם מערך הסייבר הלאומי. יש לנו נציג שיושב במערך ואנחנו ממשיכים לקדם את זה. רק בהיבט הזה, כדי שזה לא יהיה תלוי באף אירוע פרסונלי, אני חושב שאנחנו צריכים לקבוע באמירה בחוק נוהל שת"פ מחייב שיוכל להיות מתוקף מדי פעם, כי יש פה הרבה אירועים. אסור לשכוח שלאירוע סייבר יכולות להיות השלכות שמשטרת ישראל תצטרך לטפל בהן בהיבט של הסדר הציבורי וכדומה וכמובן בהקשר ליכולת לשימור ראיות, מציאת העבריין וחסיונות. אני חושב שזו אמירה שצריכה להיכנס לחוק. תודה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה רבה. משרד הביטחון. << אורח >> בת-חן הורוביץ: << אורח >> אני עורכת דין, יועצת משפטית של המלמ"ב במשרד הביטחון. אני אישית מתרגשת להיות כאן, כי אני שותפה לחוק הזה ממש מיומו הראשון. ראיתי אותו בגלגוליו השונים ואני יכולה להגיד לכם שהנוסח שלפניכם הוא הנוסח הכי מאוזן, מידתי, מינימליסטי אם תרצו, שאפשר היה לייצר בחקיקה הזאת. אנחנו תומכים באופן מלא בחוק, רואים חשיבות עליונה בחקיקתו, גם אנחנו וגם צה"ל, שנמצאים פה לידי. יש לנו איזשהו הסדר ייחודי בחוק הזה שאנחנו נדון בו בוודאי בדיונים הבאים ואנחנו גם נשמח להציג חומרים מסווגים, לא בישיבה הזאת לצערי, אבל נידרש לכך. אנחנו ממש חושבים ומאמינים שבשלה העת לחוקק את החוק הזה. תודה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה רבה. אני מניח שדיברו כולם מהמשרדים או שיש עוד מישהו? כי אני מניח שהגיעו לכאן כמה לקלקל לי את החגיגה. << אורח >> ליאת גורפינקל: << אורח >> המטה לביטחון הלאומי. << אורח >> ירון יונגמן: << אורח >> שלום רב, אני רח"ט סייבר במטה לביטחון לאומי. בראייתנו, החוק הזה קריטי לביטחון הלאומי של מדינת ישראל גם לאור התגברות האיומים בצורה משמעותית מאוד מצד אחד ומצד שני, פוטנציאל הנזק של האיומים האלה על הרציפות והתפקוד, על חופש הפעולה הצה"לי וגם על היבטים נוספים כגון השפעה עוינת באמצעות תקיפות סייבר. החוק בא גם להגן על האזרח ולכן בראייתנו הוא קריטי לביטחון הלאומי שלנו. כפי שהוזכר פה, מנסים לקדם את הטיוטה כבר שנים רבות מאוד וכמי שגם היה שותף לדיונים וחלק מהדיונים נערכו במל"ל כדי לנסות לגשר על פערים בין משרדי הממשלה, אני יכול לומר, ולא בלשון מליצית, שזה רגע היסטורי. זה לא טריוויאלי בכלל שיושבים פה כל משרדי הממשלה, כמעט בלי יוצאים מן הכלל, והגענו לאיזשהו נוסח שהוא מוסכם על כלל המשרדים. אני חושב שתזכיר החוק הזה מאוד מאוד מאוזן ומאוד רך באופן יחסי ולכן זו שעת כושר היסטורית להעביר אותו; חיוני גם להעביר אותו בזמן קצר לאור הסיכונים, כפי שאמרתי. התזכיר גם מוסכם על כל גופי הביטחון לרבות השב"כ, שמנוע מלהיות נוכח כאן בדיון, אבל הוא מוסכם גם עליהם ולכן אנחנו בראייתנו ממליצים לקדם אותו בדחיפות. תודה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה לך. עוד מישהו ממשרדי הממשלה רוצה להתייחס? צה"ל. << אורח >> אל"מ י': << אורח >> אני מפמ"ר עליונות מחטיבת ההגנה בסייבר. מעבר לשותפות בהגנה על מרקם החיים ביחד עם שאר כל הגופים, בסוף צה"ל מגן על עצמו ועל התהליכים המבצעיים שלו, הרציפות והאמינות שלהם והסודות שלו כבר הרבה מאוד זמן. צה"ל לא יכול להגן על עצמו בתוך עצמו, משטח המגע של צה"ל עם שרשרת האספקה שלו במרחב הלאומי גדול מאוד והחוק הזה לא נותן את כל מה שאנחנו רוצים, התייחס לזה גם ראש המערך, כדי באמת להבטיח כמה שאפשר הגנה על צה"ל. היינו צריכים הרבה הרבה יותר מזה, אנחנו מבינים שזו נקודת האיזון ואנחנו חושבים שהחוק הזה ישפר בצורה דרמטית את היכולת של צה"ל לשמור גם על הסודות שלו וגם על התהליכים המבצעיים שלו. עד כאן. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה רבה. נעבור לרשימת האורחים שלנו שרוצים להתייחס. נלך לפי הסדר שרשום לי כאן. ד"ר רחל ארידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. << אורח >> רחל ארידור הרשקוביץ: << אורח >> אנחנו מלווים את המאמצים לחוקק חוק סייבר כבר מקדמת דנא. ראינו גם את התזכיר שהיה פעם, של 2018. מה שבאתי להגיד פה זה שאני חושבת שצריך לצאת משתי נקודות מוצא ראשוניות. האחת, מדינת ישראל לא יכולה לאפשר לעצמה להיות בלי כיפת סייבר לאומית, בלי אסדרה מתאימה של הגנת הסייבר על כל מגזרי המשק, וזה לא רק מי שמוגדרים כארגונים חיוניים. חייבים לדרוש רמת הגנת סייבר, זה קריטי והשקף שהיה פה עם הדגלים הוא שקף מכונן בעיניי, כי הוא מראה איזה דגל חסר וזה דגל ישראל. מדינת ישראל שמתהדרת בטכנולוגיות שלה ובקדמה שלה ונמצאת תחת מתקפות סייבר שבחתך למול הגודל הגיאוגרפי שלה מציבות אותנו ראשונה בעולם, אין לה עדיין אסדרה של נושא הסייבר. לכן כרגע זה צעד היסטורי וחשוב מאוד שהוא יקודם. נקודה שנייה, אנחנו ניכנס למסע ארוך והכול נכון, יהיו לנו עוד הערות בהמשך, אבל כפי שנאמר מצד משרדי הממשלה, וזה מדהים בעיניי שמשרדי הממשלה התייצבו פה ותמכו בחוק בצורה כזו, זה מעיד המון על איך שהחוק נוסח ועל העבודה המקיפה שנעשתה בניסוח שלו. גם לדעתנו, החוק סך הכול מציג מסגרת אסדרה מבוזרת, מנוהלת, נכונה, וכדאי לקדם אותה במהרה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה רבה. רפאל פרנקו איתנו בזום. בבקשה. << אורח >> רפאל פרנקו: << אורח >> צוהריים טובים ליושב-ראש, צוהריים טובים לכל המכובדים. בעברי הייתי סגן ראש מערך הסייבר והיום אני מנהל את חברת קוד בלו, חברה גלובלית לניהול משברי סייבר, שגם יושבת באירופה ורואה את החקיקה של NIS 2, שנאמר רבות עליה. ברשותכם, אני רוצה לומר מספר דברים. באקונומיסט פורסם השבוע שמודל הבינה המלאכותית AI האחרון הצליח באמצעות תרגיל מנוהל של ה-NSA לפרוץ לכל מערכות ההגנה הלאומיות. זה מקצר את כל מה שנאמר כאן על AI. הנקודה השנייה היא שאנחנו רואים במלחמה את איראן, ואנחנו מדווחים את זה כחברה אזרחית גם למערך הסייבר, מפעילה חברות פשיעה ופרוקסי כנגד המשק הישראלי במדינת ישראל. כלומר, איראן מפעילה פרוקסי גם בסייבר וזה הופך להיות משחק של רבים כנגד מדינת ישראל ולא רק פשיעה. הנקודה השלישית היא ריכוזיות המשק ושרשרת האספקה. אנחנו רואים אירועים שהם לכאורה לא של ארגוני תשתית קריטית, כבוד היושב-ראש. כמו אפליקציות שמנהלות בתי מרקחת, אפליקציות שמנהלות הסעות, אפליקציות שמנהלות ציי רכב, ניהול מבנים וניהול מחסנים, ניהול מזון, שרשרת אספקה. ארגונים שלכאורה בשוטף אתה לא מסתכל ואומר שהם חיוניים, אבל הם מספקים שירותים לאלפי ועשרות אלפי ארגונים במשק ומהם למאות אלפי אזרחים במדינת ישראל, ובזה בא החוק לטפל. החוק לא בא לטפל בתשתיות הקריטיות, שזה כבר מוסדר, הוא דווקא בא לטפל בארגונים שלכאורה נסתרים מהעין, אבל משפיעים עלינו ועל מאות אלפי אזרחים. אם אפליקציית מזון מרכזית נופלת במדינת ישראל, עשרות אלפים של אנשים שמשתמשים בתלושים לא יכולים לרכוש מזון. כלומר, במלחמה החדשה בשילוב של AI והרבה איראנים רעים בזירה, אנחנו הופכים להיות יותר דיגיטליים ופגיעים. אני בחברה שמנהלת משברים, זה כל מה שאני עושה, ובחוק הזה שבגינו אתה נדרש לדווח כשאחד נפגע, מערך הסייבר יכול לחסן את כל המשק בזכות זה שהוא פעיל ורואה נקודת שבר אחת ומגן על שאר המשק. החוק הזה, שדומה לחקיקה באירופה, הוא אירוע מכונן כדי לשמור על חיי אדם, רציפות תפקודית וביטחון לאומי. לכן הטיפול של החוק בשרשרת האספקה ובחובת הדיווח, דווקא בארגונים שהם לאו דווקא הגדולים במשק, אלא ארגוני שרשרת האספקה, אותו ארגון שמייצר עכשיו מערכת למאות אלפי מצלמות שגורמים זרים רוצים לגשת אליהן – אתה לא מכיר את השם של החברה הזאת בשוטף, אבל החברה הזאת משפיעה על כל אחד ואחד מאיתנו בבית. לסיכום, החוק הזה הוא חוק קריטי למדינת ישראל. אנחנו לא רואים דם ברחובות כי זה סייבר, אבל אני אומר שסייבר יכול להרוג לא רק בבתי חולים; גם בפעילות היריב השוטפת אנחנו רואים שהיריב מנסה לפגוע בחיי אדם דרך מערכים אזרחיים. תודה, אדוני. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה לך. ליאור פרנקל נמצא בזום, בבקשה. << אורח >> ליאור פרנקל: << אורח >> תודה רבה. אני יושב-ראש פורום הסייבר באיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, אני גם מנכ"ל ויזם של חברת הסייבר Waterfall Security. פורום הסייבר וההתאחדות פועלים בשיתוף פעולה אסטרטגי עם מערך הסייבר וזה דבר שרק הולך ומתרחב מסיבות רעות ומסיבות טובות. המטרה המשותפת שלנו היא לשפר את המוכנות ואת רמת המוגנות בסייבר במגזר היצרני והתעשייתי בישראל. אנחנו מכירים היטב את האיומים ואת הסיכונים התיאורטיים והאקטואליים ומכירים מקרוב תקיפות שבוצעו על חברות של ההתאחדות, על תשתיות ייצוריות וחברות תעשייתיות בישראל גם לפני 7 באוקטובר ובעוצמה הולכת וגדלה אחרי. חלקם דווחו למערך ולגופים אחרים וכפי שתואר פה, חלקם לא דווחו, אבל המטרה כאן משותפת ואנחנו רואים את עצמנו שותפים לתהליך. אנחנו תומכים כמובן באסדרה של התחום, כשהמטרה היא שיפור משמעותי של רמת המוגנות ברמה של המדינה, היכולת שלה לפעול ולשרוד תוך כדי תקיפות סייבר מדינתיות וגם להתאושש באופן מהיר. אלה שני דברים שצריך לדאוג לטפל בהם, פעילות תוך כדי התקפה וחזרה לפעילות מלאה כמה שיותר מהר. אנחנו היינו פה לאורך כל הדרך, גם תוך כדי המלחמה מספר רב של פעמים, פיזית בוועדה בדיונים על הוראות השעה שהיו והוזכרו קודם למתן סמכויות לגופי הביטחון הישראלים. היה את נושא המצלמות, היה את נושא הגישה למאגרי מידע וחברות שירותים, ותמכנו ופעלנו, אבל פעלנו גם כדי לאזן בין צורכי הביטחון הלאומי לצורכי הכלכלה והתעשייה, כי בסוף גם תעשייה פועלת ופורחת היא ביטחון לאומי של המדינה. ספציפית לגבי הצעת החוק הזו, הטיוטות הקודמות של החוק היו לדעתנו עמוסות בבעיות מאוד משמעותיות, כאלה שמהוות פוטנציאל פגיעה משמעותי ביכולות של החברות הישראליות לפעול בשוק הבין-לאומי, להביא לעצירה של השקעות בחברות ישראליות ולבריחה של חברות מהמדינה. אמרנו את זה אז ואני חוזר על זה גם עכשיו: ברור לנו שחלק גדול מהבעיות האלה נבע מנקודת מבט חסרה, כמו שקורה בהרבה גופים ממשלתיים, של איך התעשייה עובדת, איך חברות פועלות, מה חוקי המשחק, מה הריקוד שקורה במיוחד בפעילויות שהן בין-לאומיות עם לקוחות מחו"ל, עם שותפים מחו"ל, עם משקיעים מחו"ל, קונגלומרטים שיש להם חברות במדינות רבות. אני שמח להגיד שרוב הבעיות, אם לא כל הבעיות עיקריות שהעלינו, טופלו והן לא נמצאות יותר בהצעת החוק הנוכחית או שהן נמצאות באופן משופר מאוד. אני רוצה לשבח את הפתיחות והמוכנות של מערך הסייבר ושל גופים נוספים שעבדנו איתם, גם על הנכונות להשקיע את הזמן וגם על הנכונות להיכנס לעומק ולהבין את הנושאים האלה, שחלקם מורכבים ועדינים. יש מספר נושאים שעדיין צריך לדעתנו לתת עליהם את הדעת ונמצאים בהצעת החוק הנוכחית – תקופת היערכות, במיוחד חברות גדולות ומורכבות, שיש להן גם מערכי ייצור, חברות שהן משולבות עם חברות בת בחו"ל וכו'. אומנם סייבר רץ מהר, אבל 12 חודשים זה לא סביר לתת להם להתארגן, אנחנו היינו מציעים להכפיל את זה ל-24 חודשים ולאפשר היערכות מדורגת לחברות לבנות תוכנית ולשפר את מצבן עם הזמן כמה שיותר מהר ולעבוד בצורה כזו. אנחנו חושבים שעדיין יש חסר בטיפול בהגנה על סודות מסחריים. מידע אישי מטופל היטב, מידע מסחרי, קנייני, גילוי של סודות מסחריים או זליגה שלהם לדעתנו לא מטופלים עדיין מספיק טוב ודורשים שיפור, וזה נושא חשוב. בנוסף, בנושא המאוד רגיש ומשמעותי של הגדרת ארגון חיוני, אנחנו חושבים שבטח בחברות גדולות או מורכבות, כמו שתיארתי קודם, יש להבחין בין פעילות חיונית בתוך ארגון כזה גדול לבין הגדרת כל הארגון כארגון חיוני. ברור לנו שזה נושא מורכב, ברור לנו שזה פתח לבעיות, אבל זה משפיע על הרבה מאוד חברות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> ליאור פרנקל: << דובר_המשך >> כמו תמיד, שלחנו גם תגובה בכתב, אנחנו נשמח להמשיך לפעול יחד קדימה וביחד לשפר את ההגדרות. יוסי כראדי, אני רוצה לשבח אותך, לדעתי הגעת לחוק שהוא 80% טוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה. בשביל לשמוע את ה-20% נשמע עכשיו את מיכל. 20% זה לא הרבה, אבל בדיוק כמו שליאור השתכנע, כי הוא לא דיבר ככה בעבר, אולי גם את, מיכל. << אורח >> מיכל שריג כדורי: << אורח >> קודם כול, אני באתי משוכנעת. אני לא יודעת למה אתה חושב שאני יושבת על ה-20%. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מיכל, ברוח טובה. להיפך, אני הופך אותך לכוכבת כאן. אנא הציגי לי את ה-20% הפחות טובים, בבקשה. << אורח >> מיכל שריג כדורי: << אורח >> אני מפורום חברות הצמיחה ו-וויקס. אני חושבת שלא בכדי אנחנו יושבים פה קאדר די רציני גם מהממשלה וגם מהתעשייה ועולים ומשבחים אחד אחרי השני את העבודה עם מערך הסייבר. זאת באמת הייתה עבודה עם הרבה פתיחות ועם הרבה רצון. אין דומה הטיוטה הזו לטיוטה שפורסמה בתזכיר וצריך להניח את זה על השולחן כקונטקסט לכל מה שאנחנו הולכים לדבר עליו, בין אם זה ה-20% או לא משנה כמה אחוז. אני חושבת שבתוך התהליך הזה גם הפכנו להרגיש באותו צד. אני חושבת שהמשימה מוגדרת מאוד מאוד ברור ועליה כולם מסכימים, אני מאמינה שגם הבית הזה, כבוד היושב-ראש וגם הממשלה והתעשייה, רוצים חוק שישים אותנו כמדינה ככל המדינות המתוקנות המערביות בסטנדרטים הבין-לאומיים, בשביל שגם התעשייה וגם ההייטק יוכלו לעבוד באופן הזה ולהיות מקובלים בעולם. מצד שני, אנחנו רוצים אותו מאוזן ואנחנו רוצים אותו באופן כזה שישמר אותנו כמדינת טק ומדינה שמקדמת חדשנות. האיזון הזה הוא איזון מורכב, אז זה לא פשוט, במיוחד כשאנחנו לוקחים בחשבון שזה חוק לאומי ובאמת היסטורי, והוא הולך להיות תשתית, שכנראה בגלל שהטכנולוגיה גם משתנה כל הזמן, יהיו על גביו תיקונים. אנחנו מכירים חקיקה בישראל, אם זה חוק החברות ואם זה חוקי העבודה, שהם חוקי תשתית כאלה, אנחנו רואים שכשמשהו לא מדויק בהתחלה, אחר כך הוא עושה הרבה בעיות ודורש הרבה פאצ'ים. לכן גם אנחנו מסתכלים פה בחרדת קודש על כל מילה וכל הגדרה, אנחנו רואים בזה חוק תשתית. הוא חייב להתקדם, הוא חייב להיות, הוא חוק לאומי. תהיה כאן מתיחות בין ארגונים חיוניים שהם ארגונים ציבוריים, תשתיות לאומיות, לבין התערבות במרחב העסקי, וליאור התחיל לרמוז על המקומות האלה. ההתערבות במרחב העסקי תמיד תיעשה בשום שכל והיא יותר רגישה, למרות הקושי, מהתערבות בשלטון המקומי. יש בעסקי עולם אחר, בטח כשאנחנו מדברים על חברות טכנולוגיה מובילות ובגלל זה אני רוצה לשים את הקונטקסט. אנחנו בהייטק נמצאים במצב מאוד רגיש. חברה ישראלית – ואני מדברת על זיקה ישראלית, לא משנה אם זה כי המייסד הוא ישראלי, כי היא רשומה בישראל, כי ה-IP בישראל, או כי מרכז הכובד שלה בישראל – מתמודדת היום עם המון קשיים. אנחנו צריכים רגע להבין את זה, משער הדולר ועד מה שקורה פה וגיאופוליטיקה, צריך לשים את זה בקונטקסט. העיניים על החקיקה הישראלית. נכון, יש לנו ייחודיות ואנחנו יודעים להצדיק אותה, ומצד שני אנחנו חייבים שחקיקת הסייבר שלנו תחליק בגרון הבין-לאומי, זאת אומרת שהיא תהיה באמת בסטנדרטים הבין-לאומיים, עם התערבות ממשלתית שהיא מאוזנת, ואנחנו מחזיקים את זה בראש. אנחנו כן חושבים שהגענו לבסיס מאוזן שממנו אנחנו עובדים והתיקונים הם באמת fine tuning, אבל יש לא מעט כאלה, אז בחסות המהירות והלו"ז של הכנסת הזו, אנחנו מקווים שעדיין, בין אם נהיה פה בדיונים מרתוניים כל השבוע, אנחנו נגיע עם החברות. אנחנו כן רוצים שתהיה התייחסות ל-fine tuning שעוד צריך. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> מאה אחוז, תודה רבה, מיכל. יש לנו עוד קצת זמן כי אני חייב לסיים ב-14:00. גיל מסינג מצ'ק פוינט נמצא איתנו בזום. << אורח >> גיל מסינג: << אורח >> צוהריים טובים. אני אהיה תכליתי. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תמיד. << אורח >> גיל מסינג: << אורח >> אני רוצה להוסיף על הדברים שנאמרו כאן, בעיקר ביחס לנתונים, כי הם נהיו יותר גרועים אפילו ממה שראש המערך הציג קודם, הם היו נכונים ל-2024. הגופים הכי מותקפים במדינת ישראל הם בדיוק הגופים שהחוק כרגע מדבר עליהם – הם גופים בתחום הבריאות, הם גופים בתחום האנרגיה, הם אותן חברות טכנולוגיות שהן לא כל-כך מוכרות, אבל מחזיקות במידע מאוד מאוד חשוב ומשמעותי ומשפיעות על רציפות תפקודית של הרבה מאוד גופים. לכן זה לא תיאורטי ואם אנחנו מסתכלים על זה לאורך השנים, העלייה בישראל גבוהה משמעותית מהעליות בעולם, אנחנו מדברים על עלייה של בערך 20% כל שנה. לכן, עם הרבה כבוד לכל הדברים הנוספים שאמרו כאן ולחשיבות הדיון והשיקולים הנוספים, אני חלילה לא מזלזל בהם – הזמן פועל לרעתנו, זה לא תיאורטי. אני בטוח שהוועדה, בשיקול של כל האיזונים והדברים הנוספים, תיתן על זה את הדעת. הפיגור של ישראל פה הוא לא רק בזה שהדגל לא מופיע על השקף, הוא גם בזה שהיא מותקפת יותר מכל אחד אחר ואותם איראנים ואחרים מחפשים בדיוק את אותם גופים חלשים שלא מוגנים כרגע, וחשוב להגיד את זה. תודה רבה. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> תודה רבה לך, גיל. טוב, מה אני אגיד? << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> תגיד שהגיע הזמן לחוקק את החוק. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> אני אגיד קודם כול תודה לך על ההשתתפות, מרב. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הזכות היא שלי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה שאת פה בין עשרות חברי הכנסת שהגיעו לדיון החשוב הזה, כהרגלך. << דובר >> היו"ר מרב מיכאלי: << דובר >> חלקנו מלוות את זה הרבה מאוד שנים. << דובר >> היו"ר בועז ביסמוט: << דובר >> את גם הגעת ראשונה וגם נשארת אחרונה ואני מחמיא לך על כך. לגבי מערך הסייבר הלאומי, שמעתם את השבחים פה. 11 שנה. 11 שנה זה הרבה זמן, זה באמת הרבה זמן. אנחנו נבחן פה את מסגרת הזמנים שלנו וכפי שאמרתי בפתיח, זה הרי חוק שהוא מורכב ומסועף, אבל יחד עם הצוות המקצועי של הוועדה אנחנו נעשה הכול כדי לקדם את זה במהרה ולא לאכזב, לא את הדובר האחרון ולא את הדובר הראשון. אתם עשיתם את העבודה ואתם גם תמשיכו בוועדה הזו, נמשיך לשמוע גם את אותם נציגי ה-20%, את מיכל היקרה, כדי שבסוף כולם יהיו מרוצים כשהחוק הזה יעבור. שוב, אנחנו ניתן לזה כאן בוועדת החוץ והביטחון את הדחיפה. אנחנו הרי מגיעים פה לסוף, כידוע לך, אז זה גם מאתגר אותי בזמנים ונעמוד בהם, אני מקווה. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:57. << סיום >>