פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 124 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 12:08 סדר היום: << נושא >> הצעה לשיבוץ מתנדבי השירות הלאומי להתנדבות במעונות ובגני ילדים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אושר שקלים – היו"ר מוזמנים: סיגל נטף – ממונה פיתוח מקצועי חדשנות, אגף החינוך הגיל הרך, משרד החינוך ראובן פינסקי – מנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי שביט קקון – יועצת מנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי חיה רבינוביץ – רכזת לשכת מנכ"ל, רשות השירות הלאומי אזרחי סימה אהרון – יו"ר טון הגנים, יוזמת הוועדה קרן אוחנה איוס – עו"ד, מנכ"ל חיבה, ארגון גני הילדים הפרטיים יניב בר אור – מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל משתתפים באמצעים מקוונים: אריאל יוקר – מנהלת יחידת ההתנדבות, מועצה אזורית מטה אשר לוסי חדידה – מנכ"לית ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: לימור אברמוביץ, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לשיבוץ מתנדבי השירות הלאומי להתנדבות במעונות ובגני ילדים << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> צהרים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה שלנו שעוסקת בנושא של מתנדבים לשירות לאומי במעונות ובגני ילדים. לפני שנתחיל אני רוצה לפתוח רגע בהודעה אישית שאותי קצת קוממה. אני שמעתי את דבריו של המועמד מטעם עצמו לרשות הממשלה, מר בנט הנוכל הפוליטי שמדבר על כך ששטחי A וב-B יהיו חלק מהאוטונומיה הפלשתינית, והוא בעד לפנות כל מיני מאחזים וחוות חקלאיות שבעצם שומרות ומגנות על כולנו. קצת עצוב לראות איך אדם שהתחיל כהבטחה אידיאולוגית, כמי ששימש כמנכ"ל מועצת ישע, הדרדר לתהומות שחבר לשמאל הקיצוני ולשונאי ישראל, וזו אך ורק במטרה אחת כדי לשמש את הגחמה שלו ולשרת את הגחמה שלו המגלומנית להיות ראש ממשלה, וכתוב בעניין הזה "יקוב הדין את ההר". יתרה מכך, בגלל אנשים כמוהו נפגע אמון הציבור בנבחרי הציבור בנו, שאנחנו באמת באים לשרת את הציבור, בגלל אנשים כמוך בר בנט המילה פוליטיקאי נהייתה סוג של מילה גסה, סוג של נוכלות, ואנחנו באמת באים לשרת את הציבור כמו למשל בדיון הזה שאנחנו באמת רוצים להיטיב עם עם ישראל כמה שיותר. אבל לגופו של עניין, בנושא של מה שאתה קורא לו "השטחים", אז אני קורא לזה "שטחי יהודה ושומרון". הפתרון שלנו לעניין הזה יהיה בעזרת השם החלת ריבונות מלאה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, ואנחנו נתיישב בכל מקום שאנחנו יכולים במולדתנו. ובעזרת השם, תוך כדי זה יתבטלו הסכמי אוסלו הארורים, ובכך יהיה איזשהו פתרון לעניין. רק אני מזכיר לך מר בנט, שהשבעה באוקטובר הוכיח לנו שהסכסוך כאן הוא לא על שטח כזה או אחר, אלא בכלל על עצם הקיום שלנו כאן. סתם כדי שתלמד. תודה. עד כאן בעניין הזה. אנחנו קיבלנו פנייה לגבי הנושא של מתנדבי השירות הלאומי והשיבוץ שלהם כמתנדבים במעונות ובגני ילדים. אנחנו רואים שיש מצד אחד בישראל ברוך השם, אחוזי הילודה מאוד גבוהים, ואנחנו רואים שרוצים לפתוח עוד גנים, עוד מעונות אבל ישנה בעיה של מחסור של כוח אדם של סייעות במעונות, ויש אפשרות שבנות שירות, בני שירות, אנשים שעושים שירות לאומי יכולים לבוא ולתרום ולהתנדב במסגרת הזו במעונות, אבל לצערי יש מחסור בעניין של כוח אדם. אנחנו קיבלנו את הפנייה ממך הגברת סימה, ואני מבקש שתציגי את העניין בבקשה. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אני בעלת מספר גנים בירושלים. בשנים האחרונות אנחנו מרגישים ממש קריסה בעניין הזה של כוח אדם. אנחנו לא סתם ככה עובדים עם ילדים. אנחנו רוצים באמת להיטיב איתם. אנחנו רוצים לגדל ילדים טובים ומקסימים ומוצלחים במדינת ישראל. אבל כשאין את הכוח אדם הראוי כדי לעשות את זה, אנחנו לא יכולים. זה פשוט נבצר מאיתנו. גנים על גבי גנים נסגרים כל שנה, זה פשוט מכת מדינה, את זה אתם יודעים. אנחנו מודעים לכל הבעיות שיש בכל הענפים, אבל אני חושבת ששלושתנו יכולים לספר לכם שלולא אנחנו נשקיע בילדים האלה בגיל הרך, שזה דור העתיד שלנו, אני לא בטוחה באמת מה יצמח פה. אנחנו במצוקה נוראית. אנחנו לא יודעים. אני מדברת עכשיו על בעלי גנים אותם אני מייצגת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> את יכולה לתת דוגמה על גן ספציפי כמה סייעות יש? << דובר_המשך >> סימה אהרון: << דובר_המשך >> אני יכולה להגיד לכם שהתקנים הם מצוינים, אין לנו בעיה עם התקנים. גם בגנים פרטיים הרבה פעמים הצוותים עולים על התקנים שמדינת ישראל דורשת. אבל אנחנו לא יכולים פשוט ככה להעסיק בנות שמגיעות משום מקום, זה לא עובד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אין בעיה, תני לי למשל דוגמה כמה ילדים? כמה ילדים יש לך בגנים? << דובר_המשך >> סימה אהרון: << דובר_המשך >> לי יש 110 ילדים, תודה לאל יש לי צוותים אבל זו פשוט הישרדות יומיומית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מחולקים לכמה גנים? << דובר_המשך >> סימה אהרון: << דובר_המשך >> מחולקים לכמה גנים, יש קבוצת בוגרים שבכל גן התקן הוא 1 ל-11, אצלי זה 1 ל-8. אצל התינוקות 1 ל-6 בתקינה מורחבת 1 ל-5. אצלי הם 1 ל-4. פעוטות 1 ל-9, אצלי הם 1 ל-6, זה תלוי באמת. אבל אנחנו באמת בשרידות יומיומית. אני הולכת לישון בערב ולא בטוחה מה קורה מחר. יש רישום מאוד יפה שיניב הציג לגבי כוח אדם, זה פשוט מן כדור שלג כזה שאם אנחנו לא נתחיל לחשוף את העולם הזה של החינוך לאנשים צעירים – אני מעדיפה נשים, אבל גם גברים זה בסדר – אם אנחנו לא נתחיל לחשוף את העולם הזה לבנות שירות כדי שיתחילו בכלל להכיר מה זה אומר חינוך, מה זה אומר גני ילדים. הן מאוד נרתעות, הן מאוד חוששות. פגשתי קבוצת בנות מדהימות של שירות לאומי באחד מבתי החולים, ואמרתי להן למה אתן לא באות לגן, זה הרבה יותר כיף מלשבת ככה לבהות בתינוקות בתינוקייה, שאתן לא יכולות באמת לגשת. הן אמרו שזה רעיון מעולה אבל אין לנו את זה בקטגוריה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כמה נשים קלטתם בשנה? << דובר_המשך >> סימה אהרון: << דובר_המשך >> זה מאוד דינמי. מאוד קשה להצביע ולומר. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה הכוונה כוח אדם באופן כללי? << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> כוח אדם באופן כללי, זה מאוד משתנה. אני חושבת שכל בעלת גן – קרן תדע יותר טוב ממני – אבל אני באמת חושבת שהחשיפה הזאת חייבת להעשות עם בנות השירות אליהן אנחנו מכוונים, מכיוון שברגע שננגיש את העולם הזה, זה יהיה פתוח לכל כך הרבה אנשים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני בכוונה שאלתי, כי אני יודע מהניסיון שלי שיש תחלופה, ואז צריך - - - << דובר_המשך >> סימה אהרון: << דובר_המשך >> זה מאוד תלוי. אנחנו באמת עובדות מאוד קשה כדי להחזיק את הצוותים שלנו. לפעמים עובדים יותר קשה עם הצוותים מאשר עם הילדים. התחלופה היא באמת קשה, אני לא יכולה לומר שבאופן יומיומי מחליפים צוותים, אבל כן, אנחנו כן זקוקים כל הזמן. אני באמת מתקשה לשים על זה את האצבע כי אנחנו כל כך רוצים יציבות, אנחנו כל כך רוצים שזאת שתפתח איתם את הבוקר תסיים איתם את היום, וזאת שתתחיל איתם את השנה גם תסיים איתם את השנה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה את מציעה לעשות? << דובר_המשך >> סימה אהרון: << דובר_המשך >> אני מציעה לחשוף את העולם הזה של החינוך של הגיל הרך לבנות שירות. להתחיל להכשיר אותן, כשהם מגיעים אלינו הם יכולים להגיע גם רק ככח עזר, הם לא חייבים להגיע כאנשי צוות, ואנחנו נלמד מי מהן יכולה להתאים ומי מהן פחות, אבל לפחות שייחשפו לעולם הזה, שיבינו כמה הוא נפלא וכמה הוא נהדר, וכמה אנחנו יכולים לפתח ולהתפתח עם החינוך של הגיל הרך, כי כיום אליי לפחות – ואני חושבת שאני גן מעולה – אליי לפחות הפרסומים שרצים כל יום בכל מקום אפשרי, וחברות כוח אדם, לא מגיעה אפילו בחורה אחת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קרן איוס. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> עו"ד קרן אוחנה איוס, מנכ"לית חיבה, ארגון הגנים הפרטיים בישראל. אני פותחת רגע סוגריים לדברים שלך, נטול כל עמדה והתנהלות פוליטית שלי אישית, אני אשתף אותך שהבן שלי היה גר בישוב ניצן, מפונה גוש קטיף, הוא נהרג ב-8 לאוקטובר מתוך רצון לשמירה על הבית. אני מחזקת את הדברים שלך. אין לי מושג מה אני אבחר בבחירות הבאות או מי יהיה מועמד פוליטי מבחינתי, אבל במקום הזה של אג'נדה שאנחנו כאן כדי להישאר זה מתחיל בחינוך, לכן הקדמתי. ואני רוצה לדבר קצת עם פינסקי, אם יורשה לי, על ערכים ועל ניתוב, כי אנחנו כבר נפגשנו והיה לנו שיח חצי מיטיב אצל קטי שטרית בוועדה לזכויות הילד לפני מספר חודשים. דנו באותו נושא ובאותו עניין, והנתונים כמעט ולא השתנו. אני רק אוסיף בשביל כבוד היו"ר כדי שתהיה לך יריעה יותר רחבה. משרד החינוך ב-3 שנים האחרונות הכשיר כ-37 אלף מטפלות בקורסי הכשרה שהמדינה מממנת. קורסי הכשרה שנתיים. בעצם הנתונים האחרונים מראים לנו שרק כ-17 אלף נשארו בענף. מעל 50 אחוז מהן עוזבות בתוך השנה הראשונה. הסיבה היא מאוד פשוטה. שאנשים או שהם לא מתאימים והם יוצאים מהמערכת, כי הילדים האלה בגיל הרך מגילאי לידה עד 3 צריכים את הטופ של הטופ, כי הם קטינים חסר ישע בלי יכולת העדה ובלי יכולת התבטאות. והאופציה השניה שבגללה אנחנו יודעים שהם עוזבים, זה בגלל שהם מוצאים את עצמם לא מתאימים. כשאנחנו עשינו לאורך כל השנים פנייה לבנות שירות, הייתה לנו איזו תשתית ראייתית טובה לדעת שזה עובד. אני כארגון לפני 15 שנים עבדתי מול עמותה שנקראה בת עמי. בת עמי שלחה לחיבה לעמותה שלי בנות שירות כעמותה לעמותה, ואנחנו העברנו אותם לגני ילדים. הניסיון הזה צלח בהצלחה שהיא לא תאמן. היו שם בנות שגם עשו שנת שירות שניה, נשארו גם שנתיים לטובת הזכויות והתנאים כדי שיהיה להם שווה ערך כמו לחיילים משוחררים. אני אחזק את הדברים של סימה ואומר שבעצם מה שאנחנו מחפשים בכלל בחינוך זה עתודה. אנחנו מחפשים אנשים שיגיעו ואני סיפרתי כאן לסיגל בחוץ, נתתי דוגמה את אחותי השלישית שעשתה שירות לאומי בהדסה עין-כרם במרפאות שיניים ככח עזר, ואחר כך הייתה אסיסטנטית, ואחר כך ניהלה את המרפאה ואחר כך הלכה ללמוד רפואת שיניים. מה לנו ולזה? שמים וארץ. אבל מעצם ההתנסות ומעצם החשיפה היא למדה אהבה למקצוע. עכשיו, אנחנו רוצים את הבנות האלה, מה זה רוצים, אנחנו משוועים לחשיפה, לכוח אדם צעיר שייתן עתודה בחינוך, אנחנו מרגישים ענף בחירום. אתה הצבעת בדיון הקודם על ענפים בחירום שבאמת אליהם היה נדרש ומתבקש בני ובנות השירות, ואנחנו היינו שם באמת עוד אחרי חרבות ברזל, בין חרבות ברזל לעם כלביא, ואנחנו באמת הסכמנו לצורך של המשק בפלח האוכלוסייה של בני ובנות השירות. אבל אנחנו מבקשים להיכנס כשווי ערך לענפים שמוכרזים ענפים בחירום, לנתב אלינו כוח אדם שיכול להיות עתודה, שאחר כך ימלא את המכללות לחינוך, שישארו כמובילות כיתה, שיקבלו את הקורסים שהמדינה נותנת ושגם בשלב מאוד מוקדם יידעו להגיד אם זה נכון להם או לא נכון להם. בעבר עמותות כמו ויצו שלימדו בבתי ספר מקצועיים כמו רשת עמל, כמו המכללות למינהל, הכשירו בנות גם בכיתה י"א וי"ב בקורסי מטפלות, שהיום אנחנו מגישים את התעודות שלהן למשרד החינוך כתעודות קבילות, ואחר כך גם כשהן עשו שירות, הן עשו במעונות. אנחנו רואים אותן בשלווה, באקי"ם, אנחנו רואים אותן במסגרות חינוך של החינוך המיוחד וכולי. ואנחנו רק שואלים שאלה אחת. אנחנו שואלים שאלה אחת מאוד פשוטה, למה לא לפתוח עוד קצת את הדלת. נכון שידובר באחוזים מועטים, אבל זה גם להגדיל להם את אפשרויות הבחירה, וגם לאפשר לנו חשיפה לעולם הזה, ודרך אגב הפניה שלנו היא פרט לבנות השירות הלאומי האזרחי, גם לעבודה מועדפת, גם לפטורי שירות, אפילו לסטאז' לסטודנטיות שמסיימות תוך כדי הכשרת לימודי חינוך לגיל הרך. אנחנו באמת רוצים שלא אנחנו נגיד מי פנוי באלנבי, ואז להגיד, יש אצל סימה מצוקה, בואי, את פנויה? בואי תשלימי פה כמה ימים. אנחנו באמת רוצים שאנשים טובים יבואו לענף הזה, אנשים ונשים ויחשפו לחינוך בגיל הרך שעובר רגולציה מדהימה מטורפת עם אופק תעסוקתי שבסוף יכנס תחת האלונקה של החינוך במדינת ישראל. ואנחנו באמת רוצים את זה. ואז להעביר אותם לתכניות כמו מעוף שירדו לפריפריה, ולישובים כאלה. דרך אגב, אחת מהסיבות שאין לנו אחיזה מאוד טובה בישובים בפריפריה, זה שאנחנו מתקשים להחזיק שם מוסדות חינוך. כי אין שם יחידות גיל הרך חזקות. צריך להראות אפילו מי עונה לכל קורא של משרד החינוך בפריפריה, זה עוד מחזק את הדברים שלך שאנחנו כאן מאג'נדה אנחנו רוצים להישאר. והמדינה עסוקה בבטחון, בבטחון, ובבריאות. וחינוך הוא דבר שני, ואנחנו באים מיוזמתנו ואנחנו אומרים הננו, תנו לנו, בואו נשלב את הכוחות בין המקום הזה הציבורי למגזר הפרטי עד שיבוא יום שתהיה פה איזושהי יחידת עבודה גלובלית, ואנחנו מרגישים שאנחנו חוזרים על עצמנו והלוואי שמפה תבוא בשורה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בעזרת השם. כן, שם ומלא ותפקיד. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל. אנחנו באמת העברנו מסמך גם למשרד החינוך. וקודם כל בראשית הדברים אני חייב לציין לטובה את הפתיחות של משרד החינוך, כי אחרי ששלחנו את המסמך והבהרנו את הבעיות, משרד החינוך הסכים לבקשתנו לקדם שולחנות עגולים, אז אני מניח שנפגוש חלק מהאנשים גם שם. העברנו מסמך שמראה שאם אנחנו לא נתייחס לתחום החינוך, וכאן אני שומע גם מדברי הפתיחה שלך, וגם רואה את הנוכחים, כולנו כאן אנשים שהמדינה הזו מאוד חשובה להם. ואם אנחנו לא נתחיל להתייחס לחינוך לילדים הקטנים שלנו, ולא נתחיל להזרים כוח אדם עד 2029, אנחנו נאבד דור. ממש נאבד דור. כי יש לנו כוח אדם ותיק שהולכות וכל שנה פורשות, ואין מי שממלא את מקומן. ואם אנחנו מקבלים כראשי ארגונים כל יום הודעות ש"אני סוגרת את הגן בסוף שנה כי אין לי כוח אדם". קיבלנו הודעות במהלך השנה שגנים נסגרו בגלל בעיות של כוח אדם, כיתות נסגרות, אנחנו שומעים את זה בכל מערכת החינוך, ואנחנו מרגישים את זה מאוד חזק. לצערי נתקלנו בהמון חומות, זאת אומרת מהשלב של בני נוער שעושים מחוייבות אישית, אז לזה גם קיבלנו סירוב. ואחר כך מורות חיילות ושירות לאומי, וחיילים משוחררים ועבודה מועדפת היום מעדיפים לשלוח לתחנות דלק שהפכו להיות אוטומטיות. אנחנו כבר לא מתדלקים, אנחנו מחשמלים. אז אני חושב שכדאי מאוד וצריך ואין ברירה היום אלא לקחת את הנוער הזה, את החיילים שלנו ואת החיילות שלנו ואת מי שיכול ורוצה לעסוק בחינוך, ולתת את הכסף הזה לאנשים שלנו, אני לא אומר לבוא ולהביא עובדים זרים, כי אם לא תהיה ברירה לשם אנחנו הולכים. אבל כן להשתמש בנוער המצויין שלנו שרוצה ויכול והם כבר לא כל כך נערים. בנות שירות לאומי בהחלט יכולות כמו שהן מלמדות בכיתות, הן יכולות לבוא ולתת יד בתוך המעונות, ומשם לצמוח ולהיות מורות. בנוסף לזה אנחנו גם ביקשנו להשתמש בגרעיני העלייה לחינוך להביא את היהודים מקצוות תבל שמחכים היום בעיקר בגלל שיש לנו הרבה מאוד אנטישמיות בעולם שהולכת וגואה, זה גם חלק ממשהו שאנחנו צריכים להביא לשולחן וליישם. אני מבין שזה לא נושא הדיון היום, אבל אני בהחלט אשמח שיתקיימו דיונים גם על הנושא הזה. ואני כן רוצה שגם במינהל השירות הלאומי האזרחי יקחו את הדבר הזה בחשבון. שמענו בדיונים הקודמים שהתקיימו בועדות אחרות על זה שלא יודעים לעבוד עם גופים פרטיים, ולא יודעים להעביר בגלל שאנחנו גופים פרטיים – גם ויצו ונעמת הם גופים פרטיים דרך אגב, רק שלהם יש סמל תקצוב – לנו יש רק סמל הפעלה. אנחנו מפוקחים לגמרי על ידי משרד החינוך ברישיון. כולם ברישיון, כולם מפוקחים ללא יוצא מן הכלל. ההבדל היחידי שמפריד אותנו מויצו, נעמת ואמונה – הוא הסמל תקצוב. ההבדל הוא שלהם יש גובה תקרה ורוחב פתחים וגודל מטבח. המבנה עושה את ההבדל. האנשים בפנים. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> וההתאגדות. הן או עמותות או חל"צ. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> לא כולם, יש גם חברות. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אין חברות. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> יש חברות שיש להן. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אין בהן שירות לאומי. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> בסדר. אבל שוב, הסיבה לתת בנות שירות לאומי בגלל שזה התאגדות שונה, ובגלל זה למנוע מילדים את החינוך, אני חושב שזה פסול מהיסוד. אני חושב שלעשות איפה ואיפה בין ילד לילד זה פשוט לחטוא ל- - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני לא חושב שהמטרה היא לעשות איפה ואיפה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> לא, אבל זאת התוצאה הסופית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה מצב שאנחנו רוצים להתמודד איתו, זה לא משהו שהוא מכוון מראש מלמעלה. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אני אומר שזאת התוצאה הסופית. בסוף אותו ילד שלומד כאן או כאן, הם כולם הילדים של המדינה הזאת, כל הילדים צריכים לזכות לחינוך שווה, המדינה לא מסוגלת לעשות את זה בגלל כל מיני שיקולים אחרים. אנחנו כאן כדי להישאר ואנחנו כאן רוצים את העזרה שלכם, ואנחנו מבקשים להסיר את כל החסמים האלה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור. מצטרפת אלינו בזום אריאל יוקר. שם מלא ותפקיד. << אורח >> אריאל יוקר: << אורח >> אני אריאל יוקר, אני מנהלת את יחידת ההתנדבות במטה אשר. אנחנו בשנה שעברה התחלנו פרויקט ניסיוני באמת להכניס בנות שירות לאומי לקיבוצים של ישובי קו העימות. התחלנו בישוב בקיבוץ אילון, רצינו להמשיך בשנה הבאה ולהרחיב לעוד ישובי גדר שנמצאים במטה אשר, ובגלל קיצוצים של תקנים אנחנו לא יכולים לא להמשיך את הפרויקט שלנו באילון וגם לא להתרחב. יש כאן מצוקה מאוד גדולה בכל מה שקשור לחינוך בגיל הרך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מי קיצץ את התקנים? << דובר_המשך >> אריאל יוקר: << דובר_המשך >> האמת אני לא יודעת, אבל אנחנו עובדים מול העמותות שמשלחות את בנות השירות. התחלנו לפני חצי שנה בתהליך של בדיקות לאיזה ישובים מגיע ואיזה ישובים לא מגיע. אבל לפני כמה חודשים נאמר לנו שכרגע אין תקנים לגנים של הישובים שאנחנו רוצים, ואנחנו לא יכולים להמשיך בתהליך, וכרגע גם המקום היחיד שיש לנו את הפרויקט לא ממשיך. שוב, המצוקה שכולם דיברו עליה אני לא אחזור. אבל אני אגיד שיש כאן גנים בישובים כמו ראש הנקרה שזה ישוב גדר, שבגלל המלחמה התפטרו 4 נשות צוות, ובסוף אנחנו מוצאים את עצמנו בלי צוותים. ואני אגיד שבשנה שעברה כשהגיעו לאילון 4 בנות שירות, זאת הייתה חוויה משמעותית גם לבנות שקיבלו מגורים מהקיבוצים, אבל גם עבור הגנים שמגיע כוח אדם איכותי וצעיר שרוצה לעבוד ורוצה לעשות את העבודה הזאת מכל הלב. אבל שוב, אם אין מספיק תקנים אנחנו לא יכולים להמשיך את הפרויקטים מול הישובים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הבנתי, תודה רבה. לוסי חדידה מצטרפת אלינו בזום. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> בוקר טוב, אני מנכ"לית ארגון גנים ברמה אחרת. הצגתי גם נייר עמדה עם שלל רעיונות כמו במקבילה לקרן, וגם ליניב, ששם נתנו את כל הפתרונות למצוקת כוח אדם. לצערי הרב נקלענו למבוי סתום בכל אפיק שניסינו. גם באפיק של סטודנטים של פר"ח נאמר לנו ששומרים אותם למשרד החינוך. בהמשך לדבריו של יניב, האיפה ואיפה שנוצרת בנושא הזה, זה משהו שרק מחריף את המצוקה אצלנו. אין מצב שמשרד החינוך שאנחנו כבר קשורים אליו וכפופים אליו, שהמצב הכי הכי אקוטי זה התפעול של מסגרות החינוך הפרטיות, יווצר מצב של איפה ואיפה. אז אני כן אשמח ואחזק את הדברים של ראשי הארגונים המקבילים אליי, כן לתת לנו אפיק שכן יהיה ישים, ובאמת שיהיה קצר כי המצוקה היא כל כך גדולה ובמצב הכי קשה שיש. כדי לרוץ על זה אנחנו ממש נשמח לשיתוף פעולה מכם, ואני מברכת על קיום הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב, תודה רבה. מר ראובן. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני רוצה רק להגיד שזו לא הבעיה היחידה שלנו, אבל זו הבעיה הקשה ביותר שלנו, ואני באמת לא רואה סיבה למה לא לחשוף את הבנות הנפלאות האלה להגיע למעונות. הייתי כן לוקחת את זה למקומות של המעונות הפרטיים כי לנו אין פשוט את התמיכה של המדינה. באמת מלב ליבנו אנחנו פונים אליכם לשקול את זה בכובד ראש, ולהחליט שזה מאוד ישים ונכון וכדאי לשלוח את הבנות המדהימות האלה ולתת להן את ההזדמנות לפחות להיכנס לגני הילדים, אני בטוחה שיש לכם ילדים ואולי נכדים, כדי שהם יהיו במקומות טובים ושיחבקו אותם ושיאהבו אותם, ושתהיה פה באמת צמיחה. כולנו כאן כל כך אוהבי הארץ ולא היינו עושים מה שאנחנו עושים לולא אנחנו אוהבים את המדינה ואת הארץ ואת הילדים שלנו. אנחנו באמת בקריסה. אני חושבת שפשוט לא הבהרתי את עצמי קודם, הופתעתי שאני מדברת ראשונה. אז אני באמת אומרת אנחנו בקריסה, אנחנו בכדור שלג שגם התלכלך, הוא לא נשאר לבן, וזו ממש פניה של מצוקה שאם הייתי יכולה לבכות עכשיו, כל הלחץ שלי של השנה האחרונה היה יוצא עכשיו. אז אני ככה מתאפקת אבל אני באמת רוצה שתגיעו למקום הזה, לא משנה איפה המתנדבות, שיהיה להן טוב גם בגני ילדים וגם בבתי חולים וגם במשטרה. בסוף זה באמת איזושהי חשיפה שאם הן בוחרות לעשות זה כי מחבק ונהדר שיש, כי ככה אנחנו גם מבינים שמי שמגיעה אלינו רוצה להיות שם, ואנחנו נשקיע בה את מרב הכספים, וניתן ונחבק ונרים ונשלח להשתלמויות ובאמת נכשיר וגם במקום המחבק. אז באמת נשמח. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ברור שמי שתגיע מן הסתם היא תרצה ללמוד ולהתמחות והיא באה אפילו בעניין אידאולוגי. מר פינסקי בבקשה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> טוב, קודם כל תודה. פעם ראשונה שאני מופיע אצלך בוועדה, אצל שלומית הופעתי המון פעמים כבר. בפתיחה שלי רק לומר דברים טובים. רק בפתיחה עוד לפני שאני אגיד את כל הדברים שהכנתי. כאבא וסבא להגיד לכם תודה על מה שאתם עושים. אני בן של גננת אגדית – בקי פינסקי – שהתחילה גננת המון שנים, אחרי זה היתה מפקחת גנים. זה טבוע לי בדם הנושא הזה, הייתי מארגן לה את מסיבות הסיום עד שהתגייסתי לצבא, אז אני אבוא, אני יודע איך תולים את הזה, הכול בסדר. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אני יכול להגיד - - - ב-2021 עזר לנו. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ראובן, אני רוצה לספר לך שהבן שלי עכשיו בגן, עוזר לצוותים. אז הם משתדלים לעזור לנו. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אני מתחיל בזה שאם יהיו דברים שהם חסמים או בירוקרטיות שתדעו שזה ממש לא נובע מחוסר הערכה או משהו אחר, החינוך הוא בדמנו ותודה על מה שאתם עושים, נתחיל בזה. כמה מילים על מה קורה היום בשירות הלאומי בכלל, ומשם נצלול. היום בבוקר התייצבו 19,153 צעירים וצעירות לשירות הלאומי אזרחי. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> סליחה שאני קוטעת, יש לנו פה דוגמה לבת שירות. היא בת שירות בודדה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> איך קוראים לך? סוניה, שלום. כל הכבוד. בכלל, הכנסת מצטיינת גם בפרויקט של שירות לאומי, אז תודה לכם. חוץ ממך יש עוד 19,152. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> השנה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> הבוקר, עכשיו. והם נמצאים בכל המקומות שמדינת ישראל קבעה שהם צריכים להיות. מי שקובע איפה עושים שירות לאומי מבחינת התחומים זו כנסת ישראל בחקיקה, על פי חוק שירות אזרחי 2017, וחוק שירות לאומי אזרחי 2014 שהסדיר את סיפור השירות של החרדים. זה שני חוקים שונים וגם הקים את הרשות, ושם הוגדרו התחומים. נמצאים היום בבטחון למעלה מ-2,000 צעירות וצעירים שמשרתים בכל המקומות שאתם יכולים לדמיין שאפשר להגיד בוועדה ושאי אפשר להגיד בוועדה. כמובן בבתי החולים. תחומי רווחה, חינוך זה המספר הכי גדול, קרוב ל-7,000 צעירות וצעירים משרתים בתחומי החינוך הרחבים, וכל הדברים שנקבעו בחקיקה. על גבי השירות שקיים יש עוד בערך 5,000 מחכים שיבואו אליהם, עזבו רגע תקציב, יש מקומות שירות ואין משרתים. מספרים על השירות הלאומי אזרחי והשירות בכלל: בתוך הציבור היהודי הכללי, זאת אומרת כל הציבור היהודי ללא חרדים, משרתים או בצה"ל או בשירות אזרחי 94 אחוז מהאוכלוסייה. רק 6 אחוז לא עושים לא זה ולא זה. זה נתון שצריך לדעת אותו על פי נתוני הלמ"ס, נתוני אכ"א ונתונים שלנו – מצרפי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת, בשביל לחדד את זה: 94 אחוזים מכלל הציבור היהודי – << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> בלי החרדים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> או משרת בצה"ל או מבצע שירות אזרחי. << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> נכון. המקומות לגידול בהקשרי שירות זה כמובן החברה החרדית, נושא גדול בכנסת. הנושא של החברה הערבית והדרוזית שגם שם אנחנו גדלים. בתוך 8 שנים קפצנו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש נתונים על המגזר הערבי? << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> אני אתן לך הכול. אבל היום משרתים בשנה פחות או יותר 6,000 משרתים מתוך החברה הערבית והדרוזית, זה מספר שכמעט הכפיל את עצמו ב-8 שנים האחרונות בלי הגידול של האוכלוסייה, האוכלוסייה נשארה אותו דבר, שגם כמובן הרבה נמצאים בתחום החינוך. ואחד הפרויקטים שאנחנו מאוד גאים בו זה צעירים עם מגבלה וצעירים בסיכון שעושים שירות לאומי, קיבלו פטור מצה"ל ועושים שירות לאומי. הגענו למספר שיא שלא היינו בו אף פעם של 2,300 משרתות ומשרתים צעירים עם מגבלה שבאו לעשות שירות לאומי וזה אחד הפרויקטים המרגשים. על גבי כל האנשים האלה, בתי החולים אם היו יכולים מחר, איך אמר לי מנכ"ל שיבא, יש לו בערך 170 צעירות וצעירים בשירות לאומי – "יש לי צורך ב-400". שיבא, בסדר? שערי צדק, הדסה עין כרם, איכילוב, אני לא רוצה להזכיר רק אחד. כולם היו שמחים לגדול. מספר הנכנסים בשירות הלאומי הוא מסוים גם בגלל החלק שמשרת ולא משרת באוכלוסייה, תחשוב שב-6 אחוז יש הרבה פטורים שהם פשוט לא יכולים לשרת, בסדר? זה בהקשר הזה. מה מצבנו הכללי בהקשר של איפה אפשר לשרת. אחרי שדיברנו על התחומים, יש עוד דבר שקבע המחוקק. השירות הלאומי אזרחי יהיה או במוסדות מדינה זאת אומרת משרדי ממשלה, כנסת, רשויות מקומיות וכולי. או עמותה, חברה לתועלת הציבור או הקדש. בכל מקום שכתוב בסוף בע"מ, כל דבר שהוא למטרות רווח – אין בו שירות לאומי מהטעם הפשוט. אני רק מסביר את הטעם שעמד בפני המחוקק. השירות הלאומי לא צריך להיות מרכיב בשורת הרווח של העסק הפרטי. כי גם מפעלי הנשק שעכשיו זקוקים לחימושים, ניסינו להעביר הוראת שעה למפעלי פיתוח תחמושת שיוכלו לשרת שם שירות לאומי, והתשובה היא שאסור, כי בסוף זה מחליף כוח אדם, והיו 2 הקשרים שחליפיים לכוח אדם. אחד הקשר הסתדרותי, שלא פתאום יהיה אפשר להחליף כוח אדם בשירות לאומי, זה הרבה יותר זול, הרבה יותר נגיש, אין תנאים סוציאליים, משלמים 1,000 שקל דמי כיס במקום שכר מינימום ויתחילו להחליף את האנשים. הנושא של לא להחליף כוח אדם שלא יפטרו אנשים בשביל להכניס בנות שירות זה נושא אחד. והנושא השני, כשנכנס לתמהיל העסקי זה לא צריך להיות. ולכן אין בכלל רוחבית שירות לאומי במקום שהוא למטרות רווח. מה שהיה פעם לפני חקיקת החוק – היה עמותות סל כאלה שרשמו את כולם בעמותה, אבל אז היא הוצבה בעסק הפרטי אצל העוסק מורשה, זעיר, לא משנה מה, והבת בעצם שירתה בעסק פרטי, והיה איזה הלבנה. אנחנו בעצם הרמנו וילון. אנחנו בודקים את מקום השירות האם הוא מקום השירות עצמו, עמותה, הקדש או חברה לתועלת הציבור ואז אפשר לשרת בו. אם רוצים לשנות את זה, זו החלטה של כנסת ישראל, לא של מנכ"ל הרשות, זה דבר ראשון. דבר שני לגבי מה שאנחנו עושים היום בחינוך. כיוון שהדבר הזה הוא באמת נושא מאוד דרמטי על סדר היום של הציבוריות הישראלית, אין מספיק אנשים שעובדים בחינוך. אנחנו פתחנו סדרה של דברים, גם יחד עם משרד החינוך, אגף שירות לאומי ואגף אסטרטגיה משרד החינוך. פתחנו סדרה של תכניות של עתודה לחינוך, שמישהי תוכל לבוא, להתחיל לימודים אקדמיים יחד עם שירות לאומי, ובתום 4 שנים יהיה לה גם תואר בחינוך, גם כמעט שנתיים של שירות לאומי, ומימון של שכר הלימוד וכניסה לתחום. אנחנו נמצאים היום כמו שאמרתי בכלל בחינוך, כמעט ב-7,000 צעירות וצעירים בתחומים של מעונות וגנים 1,618 משרתים היום. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז מה כן ההכשר שנותנים להם? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> זה ציבוריים או עמותות או משרד החינוך. לא עסקים. בעסקים אין. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא פרטיים. << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> גם תכנית העתודה לחינוך היא מאוד קטנה, זה פיילוט, יש אולי 50 כאלה, זה לא משהו גדול עדיין. בגנים של משרד החינוך או של רשויות, אני לא בקיא בזה בדיוק. << יו"ר >> היו"ר אושר שקלים: << יו"ר >> זאת אומרת שכל ה-1,700 שאמרת משרתים או בעמותות או בגנים של משרד החינוך, ובמקומות שהם מורשים על פי חוק היום. << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> לא במקומות הפרטיים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לגבי הקיצוצים שעלו פה ממטה אשר, סליחה שאני קוטע אותך, לפי מה שאתם אמרתם כן העסקתם כגופים פרטיים. << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> לפני החוק, לפני 2017. החוק הסדיר את הכול, גם את זה. בכללי היו הרבה מאוד שרשורים של שירות לאומי, היה רשום אותם באיזו עמותה, ואז מצאת אותם בכל מיני מקומות, זה נגמר. יש היום 5,500 מקומות שירות. 1,250 גופים מפעילים שכל אחד מהם מקבל ממני רישיון, ו-8 גופים מוכרים שהם הגופים המשלחים בעגה של השינשינים, שהם אחראיים לכל המעטפת, לגיוס, למשאבי אנוש וכולי. לגבי הקיצוצים שהתיחסו במטה אשר, אגב אני מכיר את הפרויקט, פרויקט נהדר, בכלל בקו העימות אחד הדברים היפים שרואים בדור הזה, הקפיצה המטורפת בגרעינים השונים. שדרות קפץ פי 2, קרית שמונה פי 2, מטה אשר חדש, מעלה יוסף חדש. גרעינים חדשים. יש סוגיה מאוד גדולה על השולחן כרגע של משרד החינוך בעקבות ה-15 אחוז פלאט שעבר בתקציב המדינה. יש דיון שהאמת חלק מהוואטסאפים שעשיתי תוך כדי היה בשביל לגייס את התקציב הזה, כי אי אפשר להגיד מצד אחד שיש משבר הוראה והמצד השני להחליט שמקצצים 1,500 תקנים של משרד החינוך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תגיד לי בבקשה, איזה פתרון אתה מציע מעבר לזה שלפנות למחוקק? << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> השאלה למעלה היא באמת שאלת המחוקק, ואני אסביר. ברגע שפותחים את הנושא של גופים שאינם למטרות רווח, אלא מאפשרים גם גופים למטרות רווח, אתה פותח את זה לרוחב. כי מחר זה בטחון המזון, וצריך אנשים בסופרים. עכשיו הביאו עובדים זרים לסופרים. אין מה להשוות. חינוך מעל הכול, אולי חימושים זה עוד שאלה, בסדר? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש פה מנהלת ועדה הכינה פה את כולם, הכול בסדר. << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> ברגע שפותחים את הדבר הזה זה סכר שהמחוקק עמד עליו לא סתם, ומי שישב פה בראש הוועדה, ועדת העבודה והרווחה, אלי אללוף זכרונו לברכה שזה היה בדמו. איש יקר, חתן פרס ישראל וחבר אישי, כשפתאום אמרתי את השם שלו נמלאתי געגוע, מהמחוקקים הטובים. הוא עמד על זה והוא איש חברתי. הדבר הזה של לפתוח את הסכר הזה, הוא יפתח את הסכר להמון המון תחומים. הדבר האחרון שחשוב לי לומר. נניח שמחר מחליטים שמביאים עוד 1,500 לגנים ולמעונות, צריך להביא בחשבון שזה בא מתוך הפול הזה, אני מוציא מבתי חולים, מוציא ממשפחות שכולות, מוציא מארגוני הרווחה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> למה? << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> כי המעטר שלי הוא כולם משרתים או בצה"ל או בשירות לאומי, עזוב רגע אם יבואו חרדים, נשים חרדיות מצוין, ייפתח הסכר. אבל בתוך כח האדם הקיים בלי שינויי חקיקה גדולים שמגייסים את כולם בחובה, אם אנחנו עושים שינויי סדרי עדיפויות לאומי, אגב בחוק שלנו, שינוי סדרי עדיפויות לאומיים אם נקבעים על ידי הממשלה, כמובן השרה אורית סטרוק שהיא שרה ממונה, ובסוף חלק מאותה עוגה. ואם נחליט שצריך לגדול ב-1,000, צריך גם להגיד לי מאיפה מורידים. מבתי חולים, מרווחה, ובהזדמנות הזאת רק לומר, פתחתי בדבריי שזה נושא מאוד מאוד חשוב, בסוף הדברים יש לי 2 דברים שהם חשובים לי לומר, אחד, אנחנו שבוע אחרי שבוע ההצדעה, שהצדענו וכל ה-19 אלף הצעירים האלו שאף אחד מהם לא היה חייב לבוא. כולם עם פטור וזו הזדמנות גם פה בכנסת להגיד תודה לצעירים האלה שהם משרתים. ברור שכל אחד צריך לשרת את המדינה, אבל משרתים וככל שהתקן יותר קשה, הרבה יותר קל לגייס למחלקה אונקולוגית ילדים שמשרתים ילדים חולי סרטן שלצערנו גם נפטרים להם במהלך השנה, מפקידה במס רכוש, בסדר? אז ככל שהתקן הוא יותר משמעותי מגיעים יותר, זה דבר אחד. והדבר השני, אני כדרג מקצועי, כפקיד מה שנקרא, כמנכ"ל בשירות המדינה, חושב שהנחיות מדיניות ברמות האלה צריכות לבוא מהדרג הנבחר. הממשלה והכנסת צריכים להחליט שרוצים לפתוח את הדבר הזה. ברגע שהם יחליטו, לפחות ככה אני מאמין שצריכה להיות בנויה הממשלה, הרשות המבצעת תבצע. ולכן אני מציף את העניין. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש מישהו בעניין שלא יסכים איתך. לא נכנס לזה עכשיו. << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> אני מייצג רק את עמדתי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> ראובן פינסקי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה שכן אני רציתי לשאול אותך, עד 2017 הבאתם בנות שירות נכון? ומאז אתם כבר לא מביאים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אין לי את היכולת הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר גמור. אני פשוט רוצה ליישר קו. מי עוד יש לנו? שם מלא ותפקיד. << אורח >> סיגל נטף: << אורח >> צהרים טובים, אני סיגל נטף, ממונה על הפיתוח המקצועי והחדשנות במשרד החינוך מלידה עד 6. מכירה את העמיתים פה בשולחן. אני אגיד ככה, קודם כל משרד החינוך מברך על כל יוזמה של שירות לאומי בגנים, ולמרות שיש מורכבות שאני תיכף אכנס אליה, אנחנו יותר מנשמח לזה שבנות שירות לאומי תגענה לגנים. דיברו פה על גנים, ואני רוצה שניה לדייק במינוחים, כי בעצם ב-2018 עם חוק הפיקוח על מעונות היום, אז מעונות היום עברו למשרד החינוך, הכוונה למעונות שהם מעונות פרטיים, שהם תחת בעלות פרטית או איגוד, ומשרד החינוך רק מפקח. משרד החינוך מפקח עליהם, משרד החינוך נותן הכשרה ללא עלות, ומשרד החינוך גם נותן את כל שעות ההדרכה, שהוא לא מחוייב לעשות את זה בחוק דרך אגב, הוא עושה את זה כחלק מאג'נדה, מתפיסה חינוכית שהוא מאמין בה. יש לנו את הגנים, כשאנחנו מדברים על הגנים, הם גנים כגנים רשמיים של המשרד, כ-22 אלף גנים יש לנו. אבל הגנים זה משהו אחר. אני אגיד ש- - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סיגל, בחוק אין המחוקק חייב לעזור כספית לנושא של הדרכה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חברים, תנו לה בבקשה לדבר. היא לא נגד אף אחד. << אורח >> סיגל נטף: << אורח >> דיברתם על גנים, כשאתם מדברים על גנים, אתם התכוונתם למעונות, מלידה עד 3. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> נכון. << אורח >> סיגל נטף: << אורח >> לכן כשאתם מדברים על גננות ואתם מדברים על גנים צריך רגע לדייק במינוחים. אתם מתייחסים למעונות היום שזה אירוע בפני עצמו. אז צריך רגע להפריד בין ההתיחסות למעונות היום, לבין ההתייחסות לגני הילדים. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> נכון. << אורח >> סיגל נטף: << אורח >> עכשיו, אם אנחנו מתייחסים בכלל לשירות הלאומי מניסיון שלנו יש 1,600 תקנים לשירות לאומי במשרד החינוך, כ-1,600 תקנים. בגנים הרשמיים הצלחנו לגייס רק כ-50 בנות שירות לאומי בגנים הרשמיים השנה במשרד, נתונים מאומתים עם דוד פילבר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתוך 1,600. << דובר_המשך >> סיגל נטף: << דובר_המשך >> כן, ואני אגיד שככל שאנחנו רוצים שתגענה בנות השירות הלאומי לתוך הגנים שלנו, גם בכנסים, גם בגיוס, בסוף הבחירה היכן לשרת נשארת אצל בת השירות הלאומי. וכשהיא צריכה לבחור איפה היא רוצה לעשות את השירות שלה שהוא חשוב. אז יש הגנים שלנו, המבנה של גני הילדים הם גנים מבוזרים שהמשמעות היא של בת השירות הלאומי אין לה חיי חברה, היא נכנסת כבת שירות יחידה בגן. רוב היום היא נמצאת עם ילדים ולכן המוטיבציה שלה להגיע לגנים היא פחותה. ויחד עם זאת נגיד שיש הרבה היצע בבתי חולים, במשטרה, שגם הן מרגישות שהתרומה שלהן רחבה יותר, וגם חיי החברה שם הדוקים יותר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סליחה שאני קוטע אותך. השאלה עד כמה לאותן בנות שירות יש את המודעות הזו שהן יכולות גם לתת את תרומתן בגנים, כי הרי זה דבר ידוע משטרה או מקומות נוספים - - - << דובר_המשך >> סיגל נטף: << דובר_המשך >> אני אענה בקצרה. לפני שנתיים, אני בעצמי עם חולצה כתומה של השירות הלאומי אזרחי, עמדתי בבנייני האומה 3 ימים שלמים מבוקר עד ליל, וניסיתי לגייס בנות שירות לאומי להגיע לגנים. באותה שנה הצלחנו לגייס בערך 58 בנות שירות לאומי לגנים, שזה היה מספר גדול. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כלומר 58, ועכשיו 50. וזה עדיין, << דובר_המשך >> סיגל נטף: << דובר_המשך >> יש לי 50. זאת אומרת שזה – << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טיפה בים. << דובר_המשך >> סיגל נטף: << דובר_המשך >> זה פחות אטרקטיבי ולא נותן כל כך מענה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> סיגל נטף: << דובר_המשך >> אז אני לא בטוחה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רובן נשארו משנה שעברה. << דובר_המשך >> סיגל נטף: << דובר_המשך >> כן, כמעט כולן, פרשו בודדות. יש לי בפייסבוק עם החולצה הכתומה. יש כ-600 בגני החינוך המיוחד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> אחד מהדברים המשמעותיים בשביל לפתור את הבעיה הזאת של הבדידות, יש לנו גרעינים. בסוף מגיעים לגרעין שדרות, הם באים לעזור לשדרות. אחרי הצהרים הם עושים פעילות ובבוקר התקן שלהם בגנים. אז הדבר הזה נמצא וקיים ונוכח. יש לנו אתר של כל המיונים, ויש לנו יריד. הדבר הזה נוכח, התפקיד הזה מופיע באתר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתי הוא מתקיים? פעם בשנה? << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> פעם בשנה לכל השמיניסטיות של החמד שרובן מקבלות פטור ומגיעות לשירות לאומי, ויש שם מתחם חינוך ענק, ויש שם ביטוי לגני ילדים וכולי. בסוף בת שרוצה לתת מעצמה – או בן, אבל זה בדרך כלל בנות – בת שרוצה לתת מעצמה תרומה משמעותית למדינה, היא תלך לגרעין קרית שמונה, והיא מוכנה שהתקן בוקר מה שנקרא יהיה גנים, ומעונות יום עוד הרבה יותר קשה להביא. הן רוצות את המשמעות ולתרום תרומה משמעותית למדינה. כל אחת מחפשת ברוך השם להיות הקרבית בשירות הלאומי, הסיירת מטכ"ל. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> משפט אחד. אנחנו שומעים כבר הרבה מאוד שנים בעיקר למה לא. אנחנו לא שומעים איך כן. האיך כן עכשיו זה תהליך של חקיקה והכנסת ושהיא תחליט ושתבוא ממשלה שיהיה אכפת לה מספיק לקדם את הדבר הזה. אבל באמת אנחנו מצפים ממקבלי ההחלטות בסופו של דבר, הממשלה שכולם מפנים אותנו אליה, היא אותה מקבלת ההחלטות, אותם קובעי המדיניות. אתם מרכיבים את מה שהממשלה תחליט, ואתם אלה שממליצים לממשלה מה כדאי להם להחליט כי חברי הכנסת הנבחרים, שאנחנו מאוד מכבדים אותם, בסופו של דברים מקבלים את עצת גורמי המקצוע. << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> חינוך נמצא מאוד גבוה אצלנו, העניין של פרטי לא פרטי - - - << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> אבל אנחנו צריכים את העזרה שלכם איך כן, וללמה כן אנחנו נדע לספק את הלמה כן, אתם צריכים לעזור לנו באיך כן, וזה מה שאנחנו מבקשים, וזה מה שאנחנו צריכים, כי התדמית שנוצרה בשנים האחרונות לאנשי חינוך במדינת ישראל, חייבת קודם כל בראש ובראשונה להשתנות אצל אנשי המקצועי. << יו"ר >> היו"ר אושר שקלים: << יו"ר >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני מסכם? תודה רבה, הדיון עצמו, עצם להעלות אותו מאוד חשוב. הוועדה כן מכירה בצורך החיוני הזה לבוא ולתגבר. הוועדה מכירה בצורך החשוב בתגבור הגנים והמעונות לרבות הפרטיים בבני ובנות שירות לאומי. מבחינתנו זה דבר שהוא מאוד חשוב וצריך להציף את זה. אני לא רוצה להגיע לסיטואציה שלא רק שנסגרים גנים, גם מגיעים אנשים שהם לא ראויים ולצערנו ראינו לא פעם ולא פעמיים מקרי אלימות מאוד קשים, כתוצאה מכך שאנשים לא ראויים הגיעו. ואם אפשר לבוא ולמנוע את זה גם על ידי כך שמגיעים בני ובנות שירות שבאים מצד אחד עם אידאולוגיה וחדווה לתרום ולעשות ולפעול בעניין הזה עם נתינה ועם אהבה ובמסירות גדולה, אז אני חושב שזה כמו כפפה שמתאימה ליד. << אורח >> יניב בר אור: << אורח >> יש בדבר גם ויכוח נוסף. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נכון. עכשיו מה שאנחנו מבקשים מכם זה לבחון בכל זאת איך אפשר לחשוב על משהו קצת יצירתי, אפשר לשבת על זה אחר כך ולראות אולי יש איזשהו פתח למשהו יצירתי כדי כן לבוא וליישם ולעזור להם, גם בעניין שזה מעונות פרטיים וגם אם נפתח אפילו איזה משהו שהוא בגדול לתחומים נוספים, לא אכפת לי. כל עוד זה מסייע לציבור ובכלל לעם ישראל, הרי יצאנו נשכרים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>