פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 115 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר חברי הכנסת: ינון אזולאי סמיר בן סעיד חוה אתי עטייה משתתפים: סגן שר התקשורת ישראל אייכלר ליאת לנדאו – משפטנית יעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים מוריאל אורדן – עוזרת ייעוץ משפטי, משרד החינוך שי כהן – מנהל תחום בכיר (תהליכי שירות) ברשות המיסים, משרד האוצר גד רחמני – רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר אורי כץ – לשכה משפטית, משרד האוצר שלמה אבואלעפיא – מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, המשרד לשירותי דת רן סלבצקי – סגן בכיר ליועצת המשפטית, מערך הדיגיטל הלאומי עדו אילי – לשכה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות משה חמד – אגף טד"מ - אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, רשות האוכלוסין וההגירה אודליה אדרי – רשות האוכלוסין וההגירה יוסף פולסקי – סגן היועץ המשפטי, הביטוח הלאומי מרדכי מסיכה – סמנכ"ל תקשוב, מערכות מידע, הביטוח הלאומי רות דיסלר – ראש תחום דליברי, מינהל התכנון רומן אולייניק – מנהל מחלקת ערוצי מידע ושירות, קופת חולית מאוחדת יאיר שרגא – תחום מדיניות ופניות הציבור, בצלמו בקי כהן קשת – הפורום למאבק בעוני משתתפים באמצעים מקוונים: אמיר זיו – סמנכ"ל בכיר אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד החקלאות וביטחון המזון עופר אופן – סמנכ"ל שירות, משרד החקלאות וביטחון המזון יעקב שנרב – משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון משה אופנהיים – PMO ואחראי נגישות דיגיטלית, משרד הבינוי והשיכון אפרת איריס בן עוז – ממונה על מוקד 118, משרד הרווחה והביטחון החברתי אשר דולב – סמנכ"ל אסטרטגיה ובניין הכוח, מערך הדיגיטל הלאומי מיכל סירי יצחק – לשכה המשפטית, משרד העבודה שרית ארונוב – ייעוץ משפטי, מערך הסייבר הלאומי קובי מנשה – ראש מרכז הנחייה, מערך הסייבר הלאומי יעל אקרמן קרידי – ראש צוות דיגיטל - שירותי בריאות כללית ייעוץ משפטי: נירה לאמעי-רכלבסקי מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, פ/3886/25 כ/1156 << נושא >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בהצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה-2025, בקריאה השנייה והשלישית. היועצת המשפטית תקריא את הנוסח המתוקן. בבקשה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> בוקר טוב. כבר לפני שבוע פורסם נוסח מתוקן ומוסכם עם הממשלה באופן שהופך את הצעת החוק להצעת חוק לא תקציבית. הנוסח שונה במעט. התבקשנו על ידי הממשלה לכלול בנוסח אפשרות לבחור בשתי אופציות מבחינת הגופים שאמורים לספק את המסר הקולי המוקלט: אפשרות שיחה חוזרת, או אפשרות לשלוח את ההודעות מספר סביר של פעמים עד שהבן אדם מאשר שהוא קיבל. הוסבר לנו שלחלק מהגופים דווקא עדיפה שיחה חוזרת, הם מעדיפים שיחזרו אליהם, לכן זה מופיע כרגע בנוסח. זה למעשה השינוי המהותי היחיד. אני אגש להקראת הנוסח, הוא גם הופיע ופורסם, נמצא על השולחן. "חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס'...) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025 תיקון סעיף 1 1. בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח–2018‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק הגנת הפרטיות" יבוא: ""מסר קולי מוקלט" – מסר אלקטרוני הנשלח בהקראה קולית כשיחה טלפונית למספר טלפון נייד ממספר טלפון מזוהה; "מענה הולם" – חובתו של גוף ציבורי לספק, בהתאם לקהל היעד של שירות נפוץ כהגדרתו בפרק ד'1, מענה מתאים למי שאינם בעלי מיומנות או שאין להם אמצעים לקבל שירות כאמור באופן דיגיטלי, כך שתינתן להם אפשרות סבירה ומעשית לקבלת השירות הנפוץ בהתחשב במאפייניהם הייחודיים;". תיקון סעיף 3ג 2. בסעיף 3ג(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (8) יבוא: "(9) בלי לפגוע בהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, לעניין מסר שנשלח למספר טלפון נייד – אם מספר הטלפון שאליו נשלח המסר אינו מקבל מסרונים, יישלח אליו המסר כמסר קולי מוקלט באחת מהדרכים המפורטות להלן; הוראות פסקה זו יחולו על גופים ציבוריים אלה בלבד: רשות המיסים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי." (א) שליחת המסר הקולי מספר פעמים סביר ובאופן סביר בנסיבות העניין, כל עוד לא אושרה קבלתו; (ב) מתן אפשרות להאזנה חוזרת למסר הקולי, למשך 30 ימים לפחות, באמצעות חיוג חוזר למספר ממנו נשלח המסר. תיקון סעיף 3יא 3. בסעיף 3יא לחוק העיקרי- (1) בסעיף קטן (ו), הסיפה החל במילים "למי שאינם בעלי מיומנות" – תימחק; (2) בסעיף קטן (ז), בסופו יבוא "ולעניין מסר כאמור שנשלח על ידי רשות המיסים בישראל, או רשות האוכלוסין וההגירה, או המוסד לביטוח לאומי, למספר טלפון נייד – אם מספר הטלפון שאליו נשלח המסר אינו מקבל מסרונים, יישלח אליו המסר כמסר קולי מוקלט לפי הוראות סעיף 3ג(9);". תחולה 4. הוראות סעיף 3ג(א)(9) וסעיף 3יא(ז) לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה, יכול שיחולו על שליחת מסרים מאת רשות המיסים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי, באופן הדרגתי, ובכל מקרה כך שעד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה יישלחו המסרים כאמור מגופים אלה למספר טלפון נייד שאינו מקבל מסרונים- בהתאם אליהן." זה סעיף התחולה ההדרגתית. הדפסתי לחברי הכנסת גם את החוק עצמו והשינויים מופיעים בו בצבע, כך שאם תרצו להבין איך זה נראה בסוף זה קיים מודפס וההסתייגויות מסומנות בצהוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממתי יחול החוק? << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> החוק יכול לחול גם ממחר בבוקר. יכול שיחול בעוד 3 שנים, אם אחד מהמוסדות האלה אומרים שצריך להיערך 3 שנים, אבל שמענו מהגופים האלה שהם כבר באירועים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה שניתן להם את האופציה ל-3 שנים? מכיוון שהם כבר ערוכים, אפשר לתת עוד חודש-חודשיים, אין שום סיבה לתת אופציה של 3 שנים, זה זמן די ארוך. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נציגי הגופים רוצים להגיב? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> בוודאי. יוסף פולסקי, המוסד לביטוח לאומי. אנחנו כן חושבים שנדרשת תקופת היערכות. אני אגיב קודם כל להערתו של חבר הכנסת אזולאי ואז כמה הערות קטנות לגבי שאר הדברים. אנחנו כן חושבים שצריכים היערכות. כפי שאמרו היו"ר והיועצת המשפטית, אנחנו כבר באירוע, אבל לא בהיקפים שלו. יש לנו פרויקטים מסוימים שבהם אנחנו שולחים מסרונים קוליים לאוכלוסיות שנצרכות לכך. החוק הזה קובע שכל הודעת סמס אני צריך להעביר למסרון קולי. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> לטלפון נייד שאינו מקבל מסרונים, שאותו אתם יודעים לזהות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 3 שנים? ב-3 שנים אני בונה מערכת, כולל לביטוח לאומי, חדשה. אנחנו יודעים שהביטוח הלאומי עוד 10 שנים, או פחות מזה, יימצא - - - << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אנחנו מקווים שכולנו נתגייס כך שגם עוד 3 שנים יהיה למוסד לביטוח לאומי כסף לשלם לכולם. אנחנו חושבים שכן צריך 3 שנים. אנחנו נעשה כל מאמץ. אני חייב להגיד שאני חשבתי להעיר הערה נוספת – אני לא יודע מה יגידו שאר הגופים – אנחנו כבר באירוע מהבחינה שיש לנו היתכנות כזאת, שאני יכול לשלוח סמס בהודעה קולית, אבל יש לי סוגים רבים של סמסים. לצערי, גורמי המקצוע שלנו קצת מתעכבים בדרך, הם ירחיבו יותר ממני בהמשך, אני לא איש מקצוע, אבל יש לנו סוגים רבים של הודעות סמס, להעביר את כולם למסרונים קוליים זה תהליך. יכול להיות שנהיה ערוכים לכך, אין לי בעיה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה ממעיט ביכולות שלך. ראינו במלחמה איך ביטוח לאומי הקים את המוקד שלו בזמן קצר מאוד. אין סיבה לתת לכם 3 שנים וזה לא יהיה 3 שנים. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני אגיד שתי הערות בנקודה הזאת, דווקא מכוח החיבה והערכה שאני מבין שחברי הכנסת רוחשים לביטוח הלאומי. אם הביטוח הלאומי סבור שהוא צריך את תקופת ההיערכות הזאת, זה לא משהו שאנחנו אומרים אותו סתם. דבר שני, אני אגיד משהו שאנחנו לא תמיד כל כך מתחברים אליו אבל להפיג את החשש של חברי הכנסת. יש סעיפים שהכנסת קובעת של חובת דיווח, כל המוסדות מקיימים את החוק ועצם זה שיש חובת דיווח לא תתמרץ את הגופים לשמור על החוק, אבל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תרשה לי לחלוק עליך. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אנחנו היום במוד קרבי כנראה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני במוד מציאותי. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> לאיזה חובת דיווח אתה מתייחס? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי מעורר חשש למה לתת לגופים את 3 השנים האלה. בואו נעשה את זה, מבחינתו, תוך שבוע. תוך שבוע, כל הגופים. אנחנו חושבים שזה לא ריאלי וגם כמה חודשים זה לא ריאלי. אבל, אם חבר הכנסת המציע רוצה לראות התקדמות של הגופים, הוא יכול לקבוע סעיף – שלא תמיד אנחנו כל כך מחבבים, צריך לומר – חובת דיווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתם עושים את העבודה, למה אתם לא מחבבים אותו? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> כי זה סעיפים – כמי שנמצא בגוף הזה מעל עשור – שהם לא תורמים לעבודה של הגופים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? כי אתם צריכים לדווח ואז אתם עומדים תחת הביקורת שלנו? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני מייצג בכל הערכאות את הגוף שנותן שירות מטרום לידה ועד אחרי פטירה לכל האזרחים, לכל התושבים וגם למי שאינו תושב, אז אנחנו לא חוששים מביקורת, אנחנו כל הזמן נתונים תחת זרקור הביקורת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שאתם לא אוהבים את הסעיף הזה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> כי הוא לא תורם שום דבר, הוא לא אפקטיבי, אין בו שום דבר. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הנקודה הובנה. << דובר >> סגן שר משרד התקשורת ישראל אייכלר: << דובר >> יושב-הראש, אני מכיר את מר פולסקי מוועדת העבודה והרווחה, יש להם חובת דיווח כל הזמן, ואני חושב שאתה יכול להעיד כמה חובת הדיווח מועילה לעבודה של הביטוח הלאומי. כוועדה עסקנו הרבה בחובות הדיווח מולכם ואף פעם לא יצאת מופסד. ידעת שזה היה זרז טוב מאוד לקדם עניינים, כך שאני לא יודע למה אתה מתייחס לחובת דיווח כאל משהו מיותר. זה הדבר הכי חשוב בוועדה פרלמנטרית. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> חלילה. חבר הכנסת אייכלר, רק בשביל להבהיר: אני חושב שחוות הדיווח היא מאוד חשובה בשביל שהעבודה של הגופים תשתקף לוועדה. על זה אני מסכים. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> גם כדי שיזדרזו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא רק זה, גם לא פעם הגופים הגיעו, העלו את הבעיות שלהם תוך כדי, ואנחנו, כחברי כנסת, פתרנו להם את הבעיות מול המשרדים. אני יכול להביא לך לא מעט דוגמאות. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> גם עם זה אני מסכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז, קודם כל, זה לא כמו שאמרת, שאתם לא אוהבים את זה כי זה לא משהו מועיל, זה מועיל והמון. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני אשמח להתייחס לנושא התקציבי ולאירוע של 3 השנים. גד רחמני, אגף תקציבים, משרד האוצר. בסוף 3 השנים מאפשרות לגופים לפרוס את העלויות על פני מספר שנים, מה שמפחית את העלות לשנה. ככל שנקצר את הזמנים העלות לשנה תעלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עושים מאיתנו צחוק, כל פעם אתם באים עם משהו אחר. אתם אמרתם שזה ללא עלות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא אמרתי שאין עלות, היא לא עומדת ברף התקציבי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה 3 שנים, כמה התקציב? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> סביב 6 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 6 מיליון ל-3 שנים זה לא תקציבי. זה לא תקציבי מבחינתי גם בשנה. זה לא תקציבי, נסגור את הסיפור. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב, זה לא תקציבי. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אם אתה מקצר את זה לשנה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בגלל זה ירדנו לשלושה גופים, כי זה לא תקציבי. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לקראת קריאה ראשונה קיימנו פה דיונים רבים, עברנו גם על העלויות ועל מה שאפשר לעשות כדי לצמצם אותן, עבר נוסח שבו פרסו את היישום ל-3 שנים על שלושה גופים. הגענו לפה עם נוסח, אחרי עוד הרבה דיונים, שמוסיף עוד אופציה להנגיש את השירותים ולוודא שהמסרים הקוליים הגיעו למענם בחלופה נוספת. עד כאן לא הוספנו נטל חדש. אם רוצים להוסיף נטל חדש – אין בעיה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> האם אפשר את 3 השנים האלה – שמבחינת העלויות הן לא מגיעות לרף התקציבי כי הוא מעל 7 מיליון שקלים לשנה – לקצר באופן שזה יגיע מעט מתחת לתקציבי? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו פה אחרי דיונים רבים שכבר קיימנו בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 6 מיליון זה לא תקציבי. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בשנה. אם אתה מחבר את זה ומקצר את זה לשנה אחת – אתה מכפיל את זה פי שלושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה יודע שזה גם לא תקציבי. לגבי הערכה שלכם, קודם כל זה לא הופך את זה לפי שלושה, בוא נעשה סדר. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> נכון, כי ההיערכות הראשונה היא תשתיתית, היא פעם אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הבעיה שלך זו ההיערכות הראשונה. אם אני אשאל אותך "כמה?" אתה תגיד לי שבשנה הראשונה זה הסכום. הסכום הגדול הוא בשנה הראשונה. יותר מזה, אומרים לך ביטוח לאומי ורשות המיסים שהם כבר בתוך זה. אם אתה כבר נמצא בתוך זה ההיערכות שלך היא הרבה יותר זולה. אתה עשית את ההערכות שלך מאפס, לא ממצב קיים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במצב הקיים אומר הביטוח לאומי שהוא כבר בדרך לשם, רוב הדברים נמצאים, יש להם רק הרבה דברים שהם צריכים לרכז למקום אחד, להיכנס למקום אחד ואת זה קצת יותר קשה להם לעשות. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> ברור שגם לזה יש עלויות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אתם תופסים את העלות המרכזית בפיתוח, זו לא העלות המרכזית. העלות המרכזית היא שליחת ההודעות. זו העלות המרכזית. ברגע שאתה רוצה להביא למצב שבו כל ההודעות, לכל האנשים, לכל השירותים, נשלחים ב-day one, ודאי שזה מגדיל את העלות בצורה משמעותית. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> רק למי שאין לו טלפון עם סמס, לא לכולם. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון, אבל העלות היא בזרם. ככל שמקדימים את כל הזרם לשנה, ודאי שהעלות נהיית משמעותית יותר גדולה. זו המתמטיקה. מבחינת הפיתוח הראשוני, נכון שחלק מהגופים כבר שם, חלק לא, זה משתנה בין גוף לגוף, אבל העלות היא שליחת ההודעות עצמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי בבקשה מה העלות כל שנה. העלות הראשונית היא תמיד גבוהה יותר. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> עשינו ממוצע. רוצים לעשות עלות אחרת, מודל אחר? נגיש לכם מודל אחר, אין שום בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר 18 מיליון ל-3 שנים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בממוצע 6 מיליון בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה רכיב ההקמה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא גבוה בכל גוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין רכיב של הקמה כי הם כבר הקימו את זה, הם כבר נמצאים בתוך זה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> לא, יש רכיב של הקמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיבלנו פה גם מחירונים, תעשה את הפער בין מחיר הסמס לשליחת ההודעה הקולית ותראה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אבל לעניין אחזור ההודעה – בין אם זו השליחה החוזרת, מערכת שבה מחזירים הודעה עד שמישהו מאשר, או מאפשרים לאזרח להתקשר חזרה למשיבון הזה ותוך 30 יום זה מגיש לו בחזרה – יש עלויות הקמה גם. יש לנו גם עלויות הקמה חדשות, זה דבר שלא קיים היום, וגם לזרם. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> עו"ד אורי כץ מהלשכה המשפטית באוצר. בסוף קיימנו הרבה מאוד דיונים והרבה מאוד שינויי נוסח בהצעה. לכל שינוי שהוצע הוועדה, נתנו התייחסות מלאה לעניין העלויות, קיימנו דיונים בוועדה ומחוצה לה לגבי החלופות והמשמעות שלהן. כל שינוי, בוודאי כזה שמוריד עכשיו את היישום מ-3 שנים לפרק זמן קצר יותר, יהיה צריך לבחון את המשמעויות שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגידו, אתם עושים צחוק? 3 שנים להתארגן על דבר כזה? איפה אתם חיים? אתם חושבים שיושבים פה חבורה של משועממים? אני מתפלא עליכם. 3 שנים לעשות דבר כזה? מה אתה צריך לעשות בזה? ראינו מה עשינו בביטוח הלאומי, ראינו מה עשינו ברשות המיסים. רשות המיסים, אגב, בתוך ימים מקימה לך, בתוך דקות, ויגיד לך אריה. אז אל תספרו לנו שאי אפשר להקים את זה והעלות של זה. המערכות הן אותן מערכות, השימוש יהיה מאוד מהיר, מאוד יעיל מאוד איכותי וגם זול. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> כל שינוי, בוודאי כזה, שינוי די גדול מהנוסח שדיברנו עליו עד עכשיו ואליו התייחסנו, כנראה שאנחנו צריכים זמן סביר לבחון את המשמעויות שלו ויהיה קשה עכשיו לחייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יהיה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אם יש פה אמירה של אגף תקציבים שיכול להיות שזה מעביר אותנו לרף התקציב, אז בוודאי שזה משהו שצריך לבחון אותו לעומק ולהעמיד חוות דעת מסודרת תקציבית בפני הוועדה. זה לא משהו תוך דקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הרף התקציבי היום? 8 מיליון? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> 7.1 מיליון בשנת תקציב. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 7.2 כמעט. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> רשות המיסים, בבקשה. << אורח >> שי כהן: << אורח >> שי כהן, רשות המיסים. מבחינתנו, ההיערכות היום למערכת הזאת היא של כלל הגופים, אנחנו עובדים בשיתוף עם מערך הדיגיטל שצריכים להקים את המערכת הזאת והתשתית לאירוע הזה, זה אמור לקחת זמן. יש היום מערכת שעובדת בהקראות קוליות אבל זו לא המערכת החדשה שאמורה לקום. היא לא מערכת שאמורה לקום בתוך רשות המיסים אלא דרך מערך הדיגיטל, והשילוב של המערכות עם כלל הגופים הרלוונטיים אמור לקחת זמן, אלא אם הולכים על החלופה הראשונה אבל היא הייתה בעלות גבוהה יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן זה אמור לקחת? << אורח >> שי כהן: << אורח >> אני לא איש מקצוע בנושא, אני לא יודע להגיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תשאל את אריה, איש המקצוע שלכם, הוא יגיד לך, ומי שיגיד לו 3 שנים הוא יצחק עליו. אני מכיר אותו ולא פעם קיימתי איתו שיחות, לגבי מערך הפיצויים, ולא רק, גם ב"חשבונית ישראל" ודברים נוספים. << אורח >> שי כהן: << אורח >> החיבור שלנו הוא למערכת של מערך הדיגיטל שאמורה להקים את סוג התא הקולי הזה שאמור לחזור להודעות. צריך לשאול את נציגי מערך הדיגיטל כמה זמן זה לוקח, אבל בהחלט תשתיות כאלה לוקחות זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם מדינת ישראל צריכה להקים מערך כזה ב-3 שנים, בושה למדינת ישראל ומערך הדיגיטל. שיסגרו את מערך הדיגיטל. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אבל מערך הדיגיטל אמר שיש כבר תשתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בושה למדינת ישראל ולמערך הדיגיטל. 3 שנים, כשהיום ב-AI אתה מקים מה שאתה רוצה בדקה וחצי. תגידו, זה נראה לכם בכלל סביר, כל מה שאתם אומרים לי פה? זה נראה לכם? איך אתם אומרים לנו דבר כזה? בגלל שיושבים פה שני חברי כנסת חרדיים ואחד ערבי, אתם חושבים שהם לא מבינים בדיגיטל? תפסיקו. אתם עושים מאיתנו צחוק? 3 שנים להקים כזאת מערכת? איפה אתם חיים? אתם באמת באתם לעשות צחוק, לא משהו אחר, כולכם. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זאת לא האמירה שהייתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תגידו "לא אמירה". זו אמירה. לבוא ולהסתלבט פה על אנשים. זה נראה לך נורמלי 3 שנים להקים דבר כזה? איפה אתם חיים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> האמירה היא לא שלוקח 3 שנים להקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אומר שלוקח 3 שנים, זה רוצה 3 שנים, אתה אומר פתאום תקציבי – עזוב אותך, באמת. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> ברשות חבר הכנסת אזולאי, אני מבקש מאוד למחות על האמירה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יוסף, אל תבקש למחות ולא כלום, זכותי כחבר כנסת להגיד מה שאני רוצה. << דובר_המשך >> יוסף פולסקי: << דובר_המשך >> אין בעיה ומותר לי כנציג הגוף למחות על האמירה שזהות חברי הכנסת חלילה משפיעה על התוכן שאנחנו אומרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מחאתך נשמעה בקול רם. מערך הדיגיטל הודיע ליועמ"שית שזה יכול לקחת תוך ימים ספורים, רק שתדעו, שתהיו מונחים בעסק. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חושב שבעידן ה-AI פיתוח התשתיות לא צריך לקחת הרבה זמן וגם העלויות צריכות להיות נמוכות. אנחנו רואים איך זה עובד, היום יש הרבה מערכות שעובדות עם זה, שולחות הודעות, קופות חולים וכו', הם מתקדמים הרבה יותר. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> ראינו שלכנסת, אגב, זה עולה זול מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אספר לך על מערך הדיגיטל. בסיפור של המשתמטים הם נתנו עמדה ליועצת המשפטית לממשלה שבתוך ימים ספורים יכולים להביא לה את הכול מסוכרן, עם אפשרות להתקשר ועם אפשרות לעשות את הכל. אני לא סתם מדבר, יוסף, לא סתם אני אומר את מה שאני אומר. אני אומר את זה מהמקום שאני נמצא בו, מה שאני מקבל, מה שאני יודע, מה שאני קורא, מה שאני שומע ומזה שאני משתתף בדיונים האלה. אני דואג לכבוד שלנו. אתה חלק מאיתנו ואני דואג לכבוד של כולנו. גם שלך, כעובד ציבור נאמן. אתה יודע את הערכה שלי והלוואי ויהיו עוד עשרות ומאות כמוך במגזר הציבורי. תאמין לי, הדברים שאתה עושה – אחרים מקנאים לראות את ההצלחה שלך ואת הקידוש-השם שאתה עושה במקומות האלה כי כולם מדברים עליך רק טוב. אתה יודע את זה טוב מאוד. ולאו דווקא כי אני חבר כנסת חרדי, אתה יודע שכולם מדברים עליך דברים טובים, בכל מקום שאתה נמצא, בכל הוועדות, כי העבודה שלך היא עבודה לתפארת. אני אומר את זה בפה מלא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נעבור לנציג מערך הדיגיטל. << אורח >> אשר דולב: << אורח >> אשר דולב, סמנכ"ל אסטרטגיה ובניין הכוח במערך הדיגיטל הלאומי. לתהליך יישום הצעת החוק הזאת יש כמה שלבים. בשלב הראשון, מי שרוצה להתחבר למערכת שלנו – אנחנו נעשה את ההתאמות במערכת שלנו כדי שהיא תוכל לעמוד בהצעת החוק ולאחר מכן הוא יתחבר אלינו. המשימות הבאות, שזה על כל אחד מהגופים הציבוריים, הן להתאים את ההודעות השונות, לעבור עליהן, לוודא שהכול תקין ולהחליט איך שולחים בדיוק, אם נדרשים לעשות שינויים כדי שזה יעמוד בהוראות החוק או לא. זה כבר מעבר פרטני על כל הודעה והודעה. מכיוון שהסיפור של קיצור הזמן הוא נושא חדש שעולה עכשיו אז לא בדקנו אותו לפרטי פרטים מראש, אבל גם הביצוע של ההתאמות במערכת כדי לבנות את התא הקולי הזה, וגם אחר כך, בניית הממשקים למערכת מהצד שלנו ומהצד של המשרדים, אני כרגע יכול רק להגיד שאני מעריך את זה במספר חודשים. כמו שאמרתי, זה השלב הראשון, זה לא התהליך כולו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מספר חודשים זה בניית התשתית הראשונית. << דובר_המשך >> אשר דולב: << דובר_המשך >> יש לנו תשתית שיודעת לשלוח הודעות קוליות, אבל פה יש מנגנונים שדורשים לעשות התאמות בתשתית, אם זה לשליחה חוזרת ואם זה למשיבון. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> כל ההתאמות, כל מה שצריך, אתה אומר מספר חודשים. חודשיים, שלושה, ארבעה, חצי שנה, זה מה שאתה אומר, פחות או יותר. רשות האוכלוסין, בבקשה. << אורח >> משה חמד: << אורח >> משה חמד, אגף טכנולוגיות. אנחנו לא עושים שימוש במערכת הזאת ולא מתכננים, אנחנו עושים שימוש אצל ספק אחר. יש לנו מערכת קיימת, אנחנו כן צריכים לעשות לה התאמות, אז אין לנו עניין של הקמה. כשעברנו על הצעת החוק וראינו שמדובר בשלוש שנים, אז מבחינת התעדוף מתי לעשות את ההתאמות ומה שצריך אנחנו לוקחים בחשבון שיש לנו זמן מסוים. יכול להיות שנעשה את זה בקרוב ויכול להיות שלא. אם סד הזמנים ישתנה אז אנחנו נצטרך כנראה לשנות אצלנו את התעדוף. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אם נגיד לכם שנה, אתם תהיו מוכנים? << דובר_המשך >> משה חמד: << דובר_המשך >> אנחנו נצטרך לשנות תעדוף בשביל לעשות את זה, אבל על פניו נראה שכן. אנחנו משתמשים בחלופה של שליחה של כמה פעמים, לא שיחה חוזרת, ואנחנו לא עושים שימוש במערכת של מערך הדיגיטל, צריך להגיד את זה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה תומך במה שאני אומר, שרוב העלות היא לא על ההקמה ואת זמני ההקמה אמרו, אלא על זרם השיחות. << אורח >> יאיר שרגא: << אורח >> כמה זה עולה להם? תבדוק. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> דובר על 10 אגורות, לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אם פחות גוף אחד אין לך בעיה, זה פחות כסף. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> איזה גוף ירד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא כבר עושה, הוא רק מתעדף את זה בתוכו. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני חוזר על כך שרוב העלות – גם בשאר גופים, או לפחות במערך הדיגיטל, ממה שאני מכיר – היא לא ההקמה אלא זרם השיחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוא נסגור את זה בצורה כזאת: הוא טוען שזה תקציבי ב-3 שנים, שזה אומר 18 מיליון, נכון? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני טוען שהפריסה ל-3 שנים היא לא תקציבית. יש לזה משמעויות אם זה מתקצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם טוענים שהם צריכים הרבה זמן. מערך הדיגיטל אמר מספר חודשים, נציג רשות האוכלוסין אמר שהוא יכול לתעדף את זה – תעשה את זה שנה וחצי ואז גם אין עלות תקציבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הוא לארג' אתכם, אני הייתי אומר שנה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני יכול לבדוק את המשמעות אבל - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני חושב ששנה וחצי זה סביר, לדעתי זה אפילו צריך להיות פחות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> בחשבון פשוט זה 9 מיליון. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אבל אם רשות האוכלוסין אומרת לך שהיא - - - << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הכול ניקח בחשבון בעלויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, מה שהוא אמר עכשיו לא נלקח בחשבון. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> ברור שכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הם על זה. הם אומרים שתוך שנה וחצי הם יהיו מוכנים כי הם יתעדפו את זה בתוכם. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> גם לרשות האוכלוסין וגם לשאר הגופים, רוב העלות היא על הוצאת השיחות הקוליות. זה רוב העלות. לא הקמת המערכת. לכן, זה לא משנה אם הוא מקים אותה תוך 3 שנים או שנה אחת, לעניין התקציבי זה פחות משנה, לעומת זרם השיחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה שנה אחת? << דובר_המשך >> גד רחמני: << דובר_המשך >> אני לא מנסה לעשות פה איזשהו משא ומתן, אני משקף עלויות של האירוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נביא 50 חברי כנסת שיצביעו בעד. אדוני היושב-ראש, תעשה את זה כמו שהרב אייכלר אמר, שנה, אני מתחייב להביא 50 חברי כנסת שיצביעו בעד. אתה רוצה את זה בצורה הזאת? אני אעשה את זה בצורה הזאת. הצעת החוק היום צריכה לעבור. אם ההתנהלות שלכם היא שעל כמה שקלים אתם עושים – ואני אומר לכם שההערכה שלכם היא הערכה לא נכונה, אני מכיר את ההערכות שלכם בוועדת כספים. אני אזכיר לכם הערכה שאמרתם לשר דודי אמסלם על פטור ממע"מ לתרופות מצילות חיים, 900 מיליון, לכמה הגענו בסוף? פחות מ-100 מיליון והאוצר הודה בזה. אז, חברים, אל תיתנו לי הערכות מוגזמות. אל תיתנו לי הערכות לא קיימות ושאין להן בסיס. הרי זה בדיוק מה שאתם עושים עכשיו בשביל להפוך את זה לתקציבי. זה לא תקציבי, זה לא העלויות האלה, זה לא שום דבר. זה נמצא כבר בתוך המערכות ואפשר לעשות את זה. אתם רוצים לעשות שזה יהיה עלות תקציבית, תגידו תקציבי, אנחנו נביא 50 חברי כנסת להצביע בעד ההצעה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, היינו שקופים לאורך כל הדרך, עברנו הרבה דיונים על האירוע הזה והיינו תמיד שקופים ומקצועיים, גם בשיקוף של משמעויות, גם כשזה היה על כלל הממשלה וגם כשפיצלנו את זה לגופים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בעלויות – בהתחלה נתתם לנו עלות של כל שיחה ואחר כך ראינו שהמחירים הם נמוכים יותר, גם את זה תזכרו. הרבה פחות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אנחנו עובדים עם נתונים שהם בתוך הגופים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנתונים לא היו נכונים. אני אזכיר לך? תוציא את הנתונים ותראה שאני צודק. << דובר_המשך >> גד רחמני: << דובר_המשך >> הנתונים הם נכונים, היינו שקופים לאורך כל הדרך. אין לי מעבר לכך מה להגיד. אתם לא רוצים לקבל את העמדה שלנו? זה בסדר, זו זכותכם המלאה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו רוצים לקבל את זה בשנה וחצי. ניתן לכם כמה דקות להתייעץ ונתקדם עם זה. אתם רוצים כמה דקות לבדוק את זה? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני תוך כדי מברר עם אנשי המקצוע שלי. לפי מה שנמסר לי, בשנה וחצי אנחנו לא נעמוד. בסוף כולנו רוצים לתת שירות, דבר ראשון במעלה, כולנו רוצים לתת שירות ולכן אנחנו כבר באירוע, אבל אין מקום לדחוק את הגוף אל הקיר. לכן, אני מציע לוועדה לשקול את הצעתי המקורית, זה לא אפס או מאה, אנחנו נתחיל את העבודה, ניתן דיווח לוועדה בחלוף שנה כמה מהשירותים שלנו, או כמה מהיקף ההודעות, הצלחנו להעביר למסרונים קוליים. זה גם ייתן לוועדה, כגוף פיקוח פרלמנטרי, אפשרות לראות מה היא עושה, מה הגופים עושים, מה הגופים לא עושים, האם בחלוף שנה אנחנו עומדים על 20% או 95%, ואז הוועדה תוכל גם לדעת מה היא רוצה לעשות. לא נגביל אבל את הגופים השונים. אני גם מזכיר שכרגע אנחנו מדברים על 3 גופים אבל אני מניח שבעתיד תהיה כוונה להכיל את זה גם על גופים אחרים, אז הדיון הציבורי הזה שיתקיים עוד שנה גם יעזור לוועדה לחשוב מעבר לשלושה גופים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברגע שאתה תחשוב מעבר לשלושת הגופים האלה אתה צריך לשנות חקיקה. אנחנו לא נשנה את החקיקה ולא נביא חקיקה חדשה, אנחנו רואים כמה זמן לקחה החקיקה הזאת. << דובר_המשך >> יוסף פולסקי: << דובר_המשך >> אתה צודק לגמרי. כיוון שמדובר בחקיקה שבעיניי היא קצת – לא תקדימית אבל מיוחדת בכך שהיא חקיקת פיילוט, חקיקה שחלה רק על שלושה גופים, אני לא מכיר כזאת חקיקה, אני מניח - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא מכיר חקיקה שחלה רק על שלושה גופים? << דובר_המשך >> יוסף פולסקי: << דובר_המשך >> אני לא מכיר חקיקה שאמורה לחול על כל גוף, על כל משרד – אני לא רוצה לנקוב פה בשמות של משרדים - - - << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אבל זה היה לפי דרישתכם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו התחלנו את החקיקה לכל הגופים הציבוריים, לכל המשרדים, וצמצמנו לשלושה גופים לבקשתכם, כדי שההצעה לא תהיה תקציבית. באנו לקראתכם. אחרת היינו יכולים להמשיך עם זה, להביא 50 חברי כנסת ולהצביע על זה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> נמצא פה נציג אגף תקציבים, הוא יגיד את העלויות, אני לא איש תקציבים, אני בסוף רוצה לעמוד בחוק שהכנסת מחוקקת ולעמוד בו בצורה טובה. לכן אני מציע את ההצעה שהצעתי, לא משיקולים תקציביים אלא בסוף שהגוף יוכל להגיע להיערכות לכך. << אורח >> ליאת לנדאו: << אורח >> אני גם אשמח להתייחס בהמשך לקו שיוסף הציג. ליאת לנדאו, משרד המשפטים. בחוק הזה, בתיקון הקודם, גם החלנו חובה להנגיש שירותים נפוצים וגם אז הייתה תחולה הדרגתית. היה ממש פירוט שאומר שעד שנה צריכים להיות %X מהשירותים ועד שנתיים %X מהשירותים ואז וזה לא יצר מצב של אפס או מאה. אתם יודעים שתוך שנה אתם מקבלים אחוז מסוים מההודעות הקוליות שנשלחות בהתאם להוראות החוק, ורק בסוף, כשמגיעים ל-3 שנים, זה מגיע ל-100% מהשירותים ו-100% מההודעות. כמו שהציגו, יש איזשהו תהליך מקצועי שצריך לעשות, גם ביחס לכל אחת מההודעות כדי לעשות לה את ההתאמות הנדרשות, ואני חושבת שזה יכול לתת מענה מסוים אם נעשה את הדברים בצורה הדרגתית. לעניין הנושא של החלה על שלושה גופים מסוימים – במנגנון הזה, בחוק הזה, גם יש את הנושא של השירותים הנפוצים, גם חל על תאגידים סטטוטוריים מסוימים ולא חל על אחרים, זה כן משהו שהוא קורה במנגנון של החוק הזה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אבל מעצם העובדה שיש גופים שאת כל השירותים הדיגיטליים שלהם הם לא חייבים לתת בבת אחת, זה כבר מוריד חלק מהשירותים באופן אוטומטי גם משליחת מסר קולי מוקלט. << אורח >> ליאת לנדאו: << אורח >> אבל כאן אנחנו לא מדברים רק על שירותים נפוצים, אנחנו מדברים על דיוור שהוא וולונטרי. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> הרוב זה השירותים הנפוצים. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> העלייה ההדרגתית בתיקון הקודם היא ביחס לשירותים שלא היו דיגיטליים ערב תחילתו, זה מיעוט מהשירותים. בסוף הרבה מאוד שירותים דיגיטליים כבר היום מונגשים דיגיטלית, רובם הגדול אפילו, ולכן זה לא - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> שלושת הגופים האלה? << דובר_המשך >> רן סלבצקי: << דובר_המשך >> אני מאמין שכן, בוודאי. לכן התחולה הדרגתית של התיקון הקודם לא תאפשר הדרגה משמעותית פה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לגבי הנושא התקציבי, מכיוון שמדובר כרגע רק ברמת החישוב הממוצע והערכות שעשינו ל-3 שנים, ככל שרוצים לקצר זמן אנחנו נבקש זמן סביר לתת הערכה מדויקת לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין זמן סביר, היום יש הצבעה. ואם אנחנו לא נקבל תשובה סבירה בעינינו, אם אנחנו כבר הולכים על 50 חברי כנסת, אנחנו נרחיב את זה עוד. יש פה עוד הסתייגות שרוצים להכניס, נרחיב. אתם רוצים פעם אחת לעשות את זה מול מליאה, 50 חברי כנסת? תאמין לי שאנחנו יודעים להביא 50 חברי כנסת עם עלות תקציבית על הראש שלכם. אז יש לכם את האופציה הפשוטה, הציע לכם היושב-ראש לצאת להפסקה ולעשות בדיקה, ואני מציע את זה גם לכל הגופים, תחזרו עם זמן סביר, תחזרו עם תשובה אם אתם יכולים לעשות את זה, תגידו אותה וכחברי כנסת אנחנו נחליט בסוף מה עושים. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני מזכיר שגם לפי תקנון הכנסת, בכל הצעה שעומדת בפני הוועדה שר האוצר, או מי מטעמו, במקרה הזה נציג אגף התקציבים, צריכים לתת הערכת עלות, בין היתר לצורך השאלה של העלות התקציבית - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אנחנו דנים עכשיו בהערכת עלות. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני פה בדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תקנון הכנסת לא אומר לדחות את ההצבעה, תקנון הכנסת אומר שהיה לכם מספיק זמן להביא את הכול. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> בוודאי שצריך מספיק זמן - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תקנון הכנסת אל תלמד אותי. << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת, אני מבקש להשלים משפט. בוודאי שצריך מספיק זמן לתת התייחסות להצעה שעומדת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יהיה. היום. היום ברמת כמה דקות. << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> אם חבר הכנסת אומר שבחלק מתהליך קידום החקיקה פה לא יהיה מספיק זמן לתת הערכת עלות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה לכם מספיק זמן ואל תנסה לקחת אותי למקומות האלה. אל תיקח אותי למקומות האלה. אתה מבין אולי במשפטים, אני מבין בכנסת. << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> לא היה מספיק זמן כי זו הצעה שעלתה - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אורי, זה לא משהו חדש שאנחנו צריכים לייצר - - - << אורח >> אורי כץ: << אורח >> רגע, סליחה. לא היה מספיק זמן כי זו הצעה שעלתה עכשיו, בתחילת הדיון, לפני חצי שעה. זה הזמן שההצעה עלתה. עד אתמול בערב אפילו עסקנו בהסתייגויות שעלו, במשמעויות שלהן, בעלות התקציבית שלהן. ברגע שמגיעה איזושהי הצעה מהוועדה, כל משרדי הממשלה פה בוחנים את הדברים באופן מידי. את ההסתייגויות קיבלנו אתמול בערב, היו לנו שיחות על זה, היו בחינות והצלחנו להביא משהו, וגם נדבר על זה אם נעבור לדון בהסתייגויות בדיון הזה. ההצעה שעלתה עכשיו בתחילת הדיון, לפני חצי שעה – אני לא רואה איך זה זמן סביר, אפילו לא בהתאם לתקנון הכנסת, לפניו כל הצעה שעולה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תיכנס לתקנון הכנסת, תעשה לי טובה. אם אתה רוצה כבר לדעת, אני אסביר לך איך זה הולך. אני אסביר לך, אולי פעם ראשונה אתה נמצא בוועדה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אדוני חבר הכנסת, כל פעם שאני מדבר בוועדה אומר לי שאולי זו הפעם הראשונה שלי בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. למה? כי אתה חושב כל פעם שאני חבר כנסת חדש, אתה מספר לי את אותו סיפור. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני לא חושב שאדוני חבר כנסת חדש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתם רוצים להעביר בוועדת כספים, אתם יוצאים – לא על מיליון שקל, לא על 10 מיליון – על 50 ועל 100 מיליון, ל-5 דקות וחוזרים עם תשובה. אז אתם לא אומרים לנו "זמן סביר", כי יש לכם אינטרס להעביר את זה. כשיש לכם אינטרס אתם עושים את זה ב-5 דקות. כשלאוצר יש אינטרס, ב-5 דקות הוא עושה את זה. לכן אומר היושב-ראש, אתה רוצה הפסקה של 10 דקות, של רבע שעה, לחזור עם תשובה פשוטה? בבקשה. אתם לא צריכים את זה? תגידו: אנחנו לא צריכים את ההפסקה הזאת. נצביע וזהו. << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> מה שמשרדי הממשלה צריכים במקרה הזה בשביל להציג עלות תקציבית הוא זמן סביר לבחון את זה, זמן סביר הוא לא 5 דקות הפסקה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לכם את החישוב ל-3 שנים, מה הבעיה עכשיו לעשות את החישוב לשנה וחצי? המספרים קיימים. << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> זו שאלה שצריך לבחון אותה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני אתן לכם 10 דקות הפסקה, אתם רוצים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא רוצים? אז בואו נתקדם. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אין טעם, אדוני היושב-ראש, כי אם הם צריכים ליישום חוק כזה פשוט 3 שנים אז ההתייעצות הזאת צריכה לקחת 3 חודשים. לצערי, הכול מכוון. מר פולסקי, תסלח לי, אתה לא היית צריך להיות זה שמוחה על דברי חבר הכנסת ינון אזולאי כי גם אתה נמנה על אותה אוכלוסייה, ואם זו לא היה אותה אוכלוסייה אז היו מעבירים את החוקים האלה בשניות. איך אמר חבר הכנסת ינון אזולאי? הם אמרו שבאופן אוטומטי הם יכולים להכניס למחשב עשרות-אלפי אנשים. אתם פשוט לא רוצים. השאלה היא האם אתם מוכנים לקבל את עמדת הרשות המחוקקת ואתם הרשות המבצעת, או שאתם חלק מהמרד הגדול נגד הרשות המחוקקת, נגד הכנסת ונגד רצון העם. זו השאלה, כי השירות הזה הוא שירות כל כך הכרחי וכל כך מקובל. סמסים עולים לכם מיליונים ואין לכם שום בעיה לשלוח עוד ועוד סמסים, אבל כשזה מגיע לאותה אוכלוסייה שאין לה דיגיטציה, פתאום זה הרבה כסף. יש לנו תחושה עמוקה שאתם לא רוצים את החוק, זה הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להקריא לאותו אחד שרצה לדבר איתי על תקנון הכנסת: "הערכת השר והערכה אחרת בדבר העלות התקציבית של הצעת חוק או הסתייגות, יוגשו לוועדה לפני הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה או לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, לפי העניין, ואם לא ניתן למסרן לפני הדיון - בעת הדיון או אחריו, בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הוועדה". בבקשה, יושב-ראש הוועדה מחליט מה זה סביר ומה זה לא סביר. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אז בוודאי שלא ניתן היה לתת הערכת עלות לפני הדיון בגלל שההצעה הזאת לא עלתה לפני הדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באת להתווכח עם תקנון הכנסת? תקנון הכנסת אומר שיושב-ראש הוועדה יחליט מה זה זמן סביר. נתן לכם 10 דקות כי הוא חושב שאחרי כל העבודה שעשו פה זה זמן סביר. אז בבקשה ממך, תכבד את הכנסת, ואם כבודו לא מומחה בתקנון הכנסת אז אל תגיד לנו דברים שאינם נכונים בנוגע לעבודתנו כחברי כנסת. << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי דברים שאינם נכונים ובאופן כללי לא ברור לי כל הדיון - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להקריא לך? << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> אני מכיר את הסעיף היטב וקראתי אותו. אפשר להקריא אותו, אפשר להקריא גם כל סעיף אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נראה לי שקראת אותו. << דובר_המשך >> אורי כץ: << דובר_המשך >> לא ברור לי השיח הפרסונלי, בסוף אנחנו בודקים פה את הטיעונים לגופו של עניין. כמו שאמרנו, ההצעה עלתה לפני כחצי שעה, אנחנו צריכים זמן סביר לבחון את המשמעויות שלה, כנדרש בתקנון הכנסת, כנדרש כדי שאנחנו נוכל לדעת על מה אנחנו מדברים פה, אם זו הצעת חוק תקציבית או לא. זו המומחיות של נציג אגף תקציבים וצריך זמן סביר עבורה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אנחנו לא מדברים עכשיו על ייצור נתונים. כמו שאמר גם יושב-ראש הוועדה, הדברים נדונו, הוצגו, התחשיבים נמצאים. אני לא כלכלנית אבל אני מניחה שאפשר בזמן סביר להבין, במיוחד לנוכח זה שנאמרו פה דברים שלא נאמרו קודם. בפעם הקודמת רשות האוכלוסין אמרה: אנחנו לא ערוכים בכלל, לא יודעים. אני מבינה שנעשתה שם איזושהי עבודה. אמר אז עוזר המנכ"ל, שאולי לא ידע או לא רצה בכלל ואמרתם לו שזה מוגזם, ועכשיו אנחנו שומעים דברים אחרים. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אבל אנחנו מנהלים 20 דקות דיון על השאלה האם 10 דקות זה זמן סביר לתת הערכת עלות? << דובר_המשך >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר_המשך >> זו לא הנקודה עכשיו. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה הדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו פשוט חוצפה שאתה מדבר כך, בצורה הזאת. אנחנו מחליטים כמה זמן הוא סביר וכמה לא. מה הוויכוח שלך בכלל עם היועצת המשפטית שלנו? תכבדו קצת את הכנסת כשאתם מגיעים אליה. יושבים פה חברי כנסת, נמצא פה הייעוץ המשפטי של הכנסת שאנחנו מקבלים את דעתו, ואם זה תקנון הכנסת, ואם יושב ראש הוועדה אומר משהו – מספיק. לא על כל דבר צריך להתנהל פה בוויכוח. אם אדוני היושב-ראש החליט להוציא אותם בכל זאת ל-10 דקות הפסקה, תן להם את זה. 10 דקות חוזרים, לא רוצים, אנחנו ממשיכים הלאה. תן להם את האפשרות. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אנחנו בשיתוף פעולה מלא לאורך כל הדיונים פה, אני רוצה להזכיר את זה. הגענו כבר לנוסח אתמול בערב והיינו שקופים לאורך כל הדרך. כל השיח הזה על חוסר המקצועיות שלנו בעיניי לא ראוי לעבודה שנעשתה פה וגם לדיונים האחרונים שלנו. זה לא משקף את הלך הרוח שהיה פה בוועדה עד עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 3 שנים זה מוגזם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו באים לוועדה לדיון, אנחנו לא באים רק להצביע על דברים שסוכמו. יש כאן אנשים שמסתכלים על זה אחרת ודנים על זה. לא יכול להיות שאתה בא עם הסכמות אבל אנחנו רואים דברים אחרים, שאפשר לעשות אחרת, במיוחד אחרי ששמענו את נציג רשות האוכלוסין אומר: אנחנו ערוכים, אם מתעדפים תוך שנה אפשר לעשות את העבודה. אנחנו שומעים דברים סותרים, כל אחד אומר משהו אחר. לדעתי, לפי ההיגיון, לפתח מערכות ולהתחיל לעבוד לא צריך לקחת הרבה זמן. זה לא העלויות. אנחנו העברנו את זה וצמצמנו בשביל שזה לא יהיה תקציבי. עכשיו אתם אומרים 3 שנים, שיש חישוב של 3 שנים, אנחנו אומרים שנה וחצי. זה לא צריך להיות לקחת הרבה שעות, הנתונים קיימים, תעשו את החישובים. אני מוציא את הוועדה להפסקה של רבע שעה, תבדקו את זה, נחזור ונראה איך נמשיך. תתייעצו ותחזור אלינו. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:53 ונתחדשה בשעה 11:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו ממשיכים את הדיון אחרי שעשינו הפסקה להתייעצויות. לשמחתי, אחרי דיונים הצלחנו להגיע להסכמות. ועדת מדע וטכנולוגיה היא ועדה שתמיד דוגלת בהגעה להסכמות אז הצלחנו, יחד עם המציעים, משרדי הממשלה והגופים להגיע לאיזושהי פשרה. אני מבקש מהיועצת המשפטנית לקרוא את התיקונים. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אז בהמשך לדיון שהתעורר לפני ההפסקה לגבי סעיף התחולה, סעיף 4 בהצעת החוק, שחבר הכנסת המציע, היו"ר וחבר הכנסת המציע לשעבר, המקורי, סגן השר אייכלר, ביקשו לקצר את תקופת התחולה ההדרגתית, הגענו להסכמות האמורות. כמו כן, יש הסכמה לקבל את אחת ההסתייגויות שהוגשו לוועדה על ידי יו"ר הוועדה שקשורה לאיסוף נתונים לגבי מתן שירותים דיגיטליים בשפה הערבית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני רוצה רק להתייחס לעניין הזה כי אנחנו לא היינו בתיאום ואני צריכה לחזור בשביל לדעת אם בכלל אנחנו יכולים להתחייב לאסוף את המידע הזה. אודליה אדרי, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> כדאי רגע לפתוח את הדיון לגבי הסעיף הזה. צריך להבין שבניגוד לתיקון כולו שחל על שלושה גופים, הסעיף הזה חל על כל הגופים הציבוריים שהחוק חל עליהם וכדאי לשמוע אותם. אני מניח שלא כולם פה בדיון. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אני לא מבינה. אתה אוסף מידע רק על מה שיש לך. אם יש גופים שלא נותנים שירותים בשפה הערבית, על מה הם מדווחים? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> על עצם הכנסת הפרמטר הזה לשאלת הבחינה. כיום אנחנו לא אוספים מידע כזה, אין לנו שום יכולת ואנחנו לא יכולים להתחייב לאסוף. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אתם לא יודעים איזה שירות אתם נותנים גם בשפה הערבית? << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> אנחנו לא נותנים שירות בשפה הערבית. אנחנו נותנים אפשרות. אם אנחנו ניתן, אנחנו ניתן אפשרות של בחירה של תושב. אז השאלה אם אנחנו נאסוף את הנתונים על יצירת האפשרות הזו – זה גם לאו דווקא בערבית, זה בכלל שפות – זה לא פרמטר שנבחן, וכדי לבחון אותו אנחנו צריכים לבנות את היכולת לאסוף את הנתון הזה, משהו שכרגע לא קיים. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> כרגע מה שמבקשים מכם זה לעשות רשימת מצאי, כלומר, לקחת את השירותים שאתם נותנים ולבדוק אם ליד אחד מהם יש כוכבית שאתם נותנים אותו גם בערבית. זה נראה לי סוג של אפס או אחד. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> זה אפס או אחד בעוד הרבה פרמטרים שאני צריכה לעשות להם אפס ואחד. זה עוד בנייה של עוד נתון שכרגע אני לא מתייחסת אליו, אני אדישה אליו, כי אם אני אאפשר את זה, אני אאפשר את זה בלי לבדוק את זה, ברגע שזה יתאפשר אני אתן. כדי לדווח אני צריכה לבדוק מה המשמעות כי זו לא מערכת שזה הדבר היחיד שאני עושה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אבל זה לא: או שאתם נותנים או אתם לא נותנים? זה לא מצב של אפס או אחד אם השירות ניתן בשפה הערבית או לא? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא בהכרח. זה לא בשפה הערבית, שוב פעם. זה לא לעניין השפה הערבית. אני לא חושבת שצריך גם להתייחס לשפה מסוימת אלא להנגשה של שפות באופן כללי. אנחנו לא מתנגדים לאפשרות הזאת, אנחנו עושים את זה כבר היום - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> לא מבקשים מכם להנגיש. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זו לא הנגשה, זה איסוף נתונים. זה לא הנגשה, העבודה נעשית, הבקשה היא איסוף נתונים. מה הבעיה? << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> אין בעיה עם ההנגשה, יש בעיה עם איסוף הנתונים. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ההנגשה קיימת, אנחנו לא מבקשים עכשיו הנגשה, אנחנו מבקשים איסוף נתונים בכדי לדעת כמה שירותים ניתנו בערבית, זה הכול. הנתונים קיימים, צריך לאסוף אותם. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> הם לא קיימים כי אני לא אוספת אותם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> הם קיימים, אני בטוח שהם קיימים במערכת. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> את לא צריכה לאסוף, זה נתון – או שיש לך אתר בערבית או שאין לך. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אין לי אתר. אנחנו מדברים על מסרים, על שליחת שירותים, על טפסים, על כל הדברים האלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היום את צריכה לשלוח הודעה, את יודעת למי את שולחת בעברית ולמי את שולחת בערבית. אני לא אקבל שום הודעה בערבית לצורך העניין, וגם לא באנגלית, כי את יודעת שהשפה שלי היא עברית ואני אקבל את זה כך. זו המציאות. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, אני לא עושה את זה ואני לא אעשה את זה. אני לא אאסוף נתונים מי דובר שפה כלשהי - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> לא מבקשים שתאספו את הנתון הזה, צריך לדייק. בואו נבין במה מדובר, אני אקריא. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> מה שחבר הכנסת הציע זה לתת שירות לפי שפה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא הצעתי, ממש לא. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לתת אפשרות לבחור שפה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> זאת לא ההצעה. חברים, אני אקריא את הנוסח ותבינו. אני אומרת שוב בעברית: כל גוף מתבקש, מרשימת הנתונים הקיימת שלו – וגם לא עכשיו, לא לשנה הזאת, דיווח ראשון יהיה לגבי שנת 2027, כלומר, איסוף הנתונים מתייחס ל-2027 וידווחו עליו, כמו בסעיף 3טו לחוק שירותים דיגיטליים, ב-2028 – רק לציין איזה מהשירותים הדיגיטליים שהוא נותן ניתן גם בשפה הערבית. זה לא דורש ממנו לתת את השירות הזה בערבית, זה לא מבקש ממנו להגיד האם הוא ייתן את השירות בשפה הערבית, אלא רשימת מצאי מה הוא נותן, לא לכמה בני אדם הוא נותן, אלא האם השירות הזה קיים בשפה הערבית, זה הכול. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אז אני חוזרת עוד פעם על מה שאמרתי, הבנתי שזאת הדרישה. ככל שאני אוספת מידע על השירותים שלי, אני צריכה להגדיר למערכת שאני רוצה לקבל נתונים על מה שאני מבקשת. העניין של שפות, אגב, שאלת קביעת השפה הערבית בחקיקה ראשית, היא שאלה שאני גם צריכה לחזור אליה - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה לא מידע, זה איזה שירות את נותנת בערבית. את יודעת איזה שירות נותנת בערבית. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> אני לא נותנת שירות בערבית. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אז תכתבי בסוף השנה: אנחנו לא נותנים שירות בשפה הערבית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אבל אני כן מאפשרת בחירה של שפות. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אני רוצה להעיר משהו מהצד: חוק חופש המידע מחייב כל גוף ציבורי להעביר לכל אזרח ולכל עיתונאי שמבקש נתונים כל נתון שיש לכם. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> נכון, ככל שהמידע קיים. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אם את נותנת שירות מסוים עם אפשרות בחירה בשפה, אז את נותנת אותו גם בשפה הערבית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> חוק חופש המידע חל על מידע שקיים אצלי. אני מנהלת מידע לצורך ההתנהלות שלי. כל תוספת של פרט שאני בונה עולה כסף. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> ביקשנו מידע. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם המידע לא קיים אצלי ואני לא אוספת אותו אני לא מדווחת עליו. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אבל הוועדה סבורה שזה לא משהו שמטיל עול ואני לא חושבת שהאוצר חושב אחרת. זה גם בהסכמתם. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני לא אומרת שזה מטיל עלות, אני אומרת שאני צריכה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, בואו נתקדם. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אם כך, אנחנו חוזרים לנוסח של סעיף 4 להצעת החוק תחולה הדרגתית והנוסח ישתנה. אני קוראת את זה. התחולה הדרגתית תהיה מעכשיו כך: "הוראות סעיף 3ג(א)(9) וסעיף 3יא(ז) לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה" – שזה הסעיפים שקובעים את חובת שליחת מסר קולי – "יכול שיחולו על שליחת מסרים מאת רשות המיסים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי, באופן הדרגתי, ובכל מקרה כך: (א) עד תום שנתיים שנים מיום תחילתו של חוק זה יישלחו לפחות 60% מהמסרים כאמור מגופים אלה למספר טלפון נייד שאינו מקבל מסרונים; (ב), עד תום שלוש שנים יישלחו כל המסרים כאמור מגופים אלה בהתאם להוראות האמורות". כלומר, יצרנו כאן מדרג. "יחול שיחולו בהדרגה" – הם לא חייבים חלילה לחול בהדרגה, אפשר לקיים אותם מיום לאחר תחילתו של חוק זה, שזה מיום פרסומו, אבל הם יכולים לחול גם כך שבשנתיים הראשונות יישלחו 60% מכמות המסרים ששלושת הגופים האלה שולחים, אבל עד תום 3 שנים חייבים לשלוח את 100% מהמסרים באופן שקובע החוק הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני מבקש להוסיף גם סעיף שאחרי שנתיים נקבל דיווח לוועדה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אני עכשיו רק בסעיף הזה, אני אקריא גם את הסעיף הנוסף. << אורח >> ליאת לנדאו: << אורח >> רציתי להעיר לעניין הכמות של ה-60%. היות והיא מדברת על מצב עתידי – אני אצטרך לעשות 60% מההודעות שאני אשלח בשנה הקרובה – כמובן שהגוף הציבורי לא יודע ולא יכול להיערך לזה מראש, ולכן אנחנו חושבים שנכון להבהיר שהדברים יתבססו על איזשהן הערכות מהשנים הקודמות ביחס לכמויות ההודעות שנשלחו לאנשים שיש להם טלפון שלא יכול לקבל מסרונים. אחרת זה מעמיד את הגוף במצב שהוא צריך מראש לדעת איזה הודעות הוא הולך לשלוח השנה וזה משהו שהוא בלתי אפשרי. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> כל ההיערכות של הגוף מבחינת איפה יהיה לו 60% האלה ואיפה הכי נכון מבחינה ציבורית ושירותית להשקיע את ה-60 האלה נתונות לגוף, כמובן בהתאם לשיקול דעתו המנהלי לתת את השירותים בצורה הטובה ביותר לציבור. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> נאמר שזה 60% מהמסרים באותה שנה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> לא, עד תום שנתיים. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> אבל 60% ממה? זה לא 60% מהמסרים בשנתיים, זה באותה שנה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 60% מהמסרים בשנה, כן. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> אני חושב שההערה של ליאת לא נגעה לקבלת ההחלטות, היא נגעה לזה שלגוף הציבורי יש קושי לנבא את העתיד ולדעת. נגיד שהוא נערך עכשיו לשנה הבאה והוא מחליט לשים דגש על השירותים הכי מבוקשים והכי חשובים, להנגיש אותם באופן דיגיטלי. הוא יכול לגלות בסוף אותה שנה שבפועל הם נשלחו ל-50% ולא ל-60%, או ל-40% ולא ל-60%, כי אין לו דרך לדעת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמור לשלוח ל-60%. בכל מקרה, השליחה שלו היא ל-60%. יכול להיות שבתוך ה-60% זה אחד שבכלל היה לו סמס, לצורך העניין, זה בסדר. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> לא, לא ברמה האישית. בסוף הוא צריך ל-60% מבעלי טלפונים שלא מקבלים מסרונים. בסוף שנה הוא צריך להסתכל אחורה ולהגיד שבאמת מתוך כל המסרונים שהוא שלח - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא גם תוך כדי יכול לדעת. יש תוכנה שנקראת IVR – אגב, בבחירות משתמשים בזה הרבה – שאחר כך מקבלים בה פלט שאומר מי קיבל. ויותר מזה, יש את המקרים שמזמינים אותך לאירוע, מתקשרים או שולחים לך סמס, ואחר כך אתה מקבל פלט למייל שבו כתוב לך: זה קיבל, זה ענה, זה לא ענה. באונליין אתה מקבל את זה. כלומר, המשרדים עצמם יכולים תוך כדי הליכה, תוך כדי פעילות, לדעת לכמה נשלח, כמה קיבלו, כמה ענו, כמה לא הגיבו. חבר'ה, אי אפשר להסיר לגמרי את האחריות. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> מבחינת הגוף, מה שחשוב זה כמה הוא שלח. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בדיוק, כמה הוא שלח. לא כמה ענו, כמה הוא שלח. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> ברור, אולי כדאי שהגופים יתייחסו וננסה לחדד למה אני מתכוון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך 100,000 אנשים עם טלפונים, שלחת 60,000 – עשית 60%. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> הסיבה שאנחנו נותנים היערכות מדורגת לגופים היא כדי שהם יוכלו להיערך בהדרגה. המשמעות של להיערך בהדרגה היא לא לשלוח לי הודעה קולית ולו הודעת מסרון אם שנינו עם טלפון שלא מקבל מסרונים, אלא לאפיין סוג מסוים של הודעות. את הסוג המסוים של ההודעות וכמה יישלחו מכל סוג באותה שנה לטלפונים שלא מקבלים מסרונים, הוא יכול להעריך, הוא לא יכול להבנתי לדעת מראש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל הוא יודע למי יש טלפון עם מסרון ולמי לא. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> נכון אבל הוא לא יודע כמה הודעות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא יודע. אם הוא מכניס עכשיו את הפלט לצורך העניין ומבקש לדעת לכמה יש טלפונים עם סמסים ולכמה אין הוא מקבל במקום. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אבל הוא לא יודע איזה בקשות אנשים יגישו באותה שנה שיקבלו מענה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים, אבל ברגע שאתה מקבל את הבקשות אתה אוטומטית יודע אם יש לו סמס או אין לו סמס. אתה במקום יודע. עכשיו אתה אומר: אני לא יודע, על פי הבקשות שהם קיבלו, האם אני אגיע ל-60% או לא. אגב, יכול להיות שגם הרבה קיבלו ובכלל לא היו גם הודעות קוליות, גם זה יכול להיות, אבל הארגון עצמו, אותה רשות, צריכה להראות לנו שהיא מבחינתה עשתה את הכול, עכשיו זה בסדר. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> הניסוח הוא תוצאתי, הוא לא - - - << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> רק בסוף השנה אנחנו נדע מה זה ה-100% ומה זה ה-60%. ההערה היא נכונה אבל אני חושב - - - << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> לכן נתנו לכם עד סוף 2028, כדי שתדעו הכול. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נתנו שנתיים. הפרשנות לגבי האחוזים היא לפי הנתונים שכל המשרד יודע לגביו ומחשב אותם. אנחנו לא הגבלנו את זה. הפרשנות של 60% היא מהכמות שהם שולחים. המשרד יודע כמה הוא שולח והוא מחשב את האחוז שלו. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אם עדיף לכם לקצר את התחולה הדרגתית בצורה חלקה, אולי זה אפילו עדיף מבחינה חקיקתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא רוצים לקצר אותה לשנתיים. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> זה הרבה יותר חלק וקל ליישום. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אם זה יהיה לכם מאוד קשה אז תשלחו לכולם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אתם רוצים לשנתיים? << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> זה בסדר. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אתם בסדר עם זה? << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אוקיי, בואו נתקדם. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> כפי שציינתי, אחת ההסתייגויות – שאומנם לא הגענו אליה עדיין אבל היא כבר התקבלה מראש ואנחנו נתקן את הנוסח בהתאם, בהסכמה של יו"ר הוועדה – היא לגבי איסוף נתונים על שירותים שניתנים בשפה הערבית. ההסתייגות הזאת מתקנת את סעיף 3טו לחוק תקשורת דיגיטלית, החוק שאנחנו מתקנים כרגע. סעיף 3טו זה סעיף שעוסק באיסוף מידע בדבר שירותים ופרסומו. אני אקריא את סעיף (א): "3טו. (א) גוף ציבורי יאסוף מידע בדבר כלל השירותים שסיפק לציבור בשנה החולפת, לרבות תהליכים הנלווים לשירות, לגבי כל שירות בנפרד, כמפורט להלן: (1)   סוג מקבלי השירות, תוך הבחנה בין תאגיד ליחיד; (2)  מספר מקבלי השירות בכל ערוץ שירות; (3) סוגי המסמכים והאישורים אשר מקבל השירות נדרש לספק כדי לקבל את השירות". את זה כבר החוק מטיל היום. אנחנו רוצים להוסיף כרגע סעיף קטן (4) לסעיף 3טו(א) לחוק שאומר: "לעניין שירות שהונגש באופן דיגיטלי בלבד" – זאת אומרת, זה משהו מצומצם יותר – "הגוף הציבורי יאסוף מידע בדבר מספר השירותים שהונגשו בשפה הערבית". כלומר, איזה שירותים מהשירותים הדיגיטליים שהגוף הזה מנגיש לציבור הוא נותן גם בשפה הערבית. כאן איסוף המידע, לגבי הסעיף הספציפי הזה – למרות מה שכתוב כרגע בסעיף, לגבי מה שכבר חל – ייאסף ביחס לשנת 2027, זה איסוף המידע הראשון, ואז ימשיך לחול המנגנון שכרגע קבוע בחוק. כלומר, אוספים עד שנת 2027, עד תום הרבעון הראשון של השנה לאחר מכן צריך לפרסם את זה באתר האינטרנט, צריך להעביר את זה למערך הדיגיטל וכדו'. כלומר, הסעיף ימשיך לחול כמו שהוא קיים כרגע. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> אני רוצה להגיד שלבקשת היו"ר ניסינו להבין מה מבין הדיווחים יותר אפשרי ופחות אפשרי, חשוב לשמוע את הגופים, זה לא שמישהו מאיתנו פה מייצג עמדה ממשלתית, הנושא הזה לא נדון בוועדת שרים, כן חשוב לשמוע את הגופים בעניין הזה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> זו הערה חשובה, הצעת החוק דיברה על שלושה גופים שעליהם יחול החוק וכרגע לפחות איסוף הנתונים הוא רחב יותר. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> צריך לומר, הוא רחב הרבה יותר. אנחנו מפינו 67 גופים ציבוריים ארציים וכל הרשויות המקומיות ואנחנו עכשיו מטילים עליהם נטל שלא היה בפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמת שאני לא מבין את הנטל שכביכול הם מטילים עליהם. כי מה אני מבקש? אם אתה אומר לי: אני מבקש רק שתכתוב לי אם בסוף שבוע שתית כוס קפה בבוקר, אני אומר לך: כן, שתיתי. אני אומר לך אם שתיתי. לא ביקשתי לעשות משהו חדש. אם לא שתית אז תרשום שלא שתית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא מדויק. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> הדברים כן מטילים עלויות כלשהן על המשרד ואנחנו לא יכולים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי שגם שהשר מעורב תוך כדי. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> אנחנו לא יכולים פשוט לאפשר שינוי בלי שבדקנו את הנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר, זה התפקיד שלך והלוואי וכולם היו שואלים את השר והכל היה בסדר, אני אומר את זה לשבח. אני רק אומר דבר אחד פשוט, שאנחנו לא מבקשים פה משהו חדש. אומר יושב-הראש שהוא מבקש לדעת שאם, למשל, את אומרת שיש לך הודעה להורים על תשלומי הורים בשפה הערבית, אז את כותבת בסוף שנה: יש לי גם את השירות הזה בערבית. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> אבל גם לכתוב את השירות ואיך הוא ניתן זה דורש עלויות ואנחנו צריכים לבחון אותן. לא בחנו את הנושא הזה. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> יש את חוק חופש המידע, אני לא מבין על מה אתם מדברים. לפי חוק חופש המידע אני יכול היום להגיש למשרד החינוך שאלה כמה - - - << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם אני לא חייבת לאסוף את זה אז אני לא צריכה לדווח. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> גם לחוק חופש המידע יש סייגים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו מבקשים עוד זמן בכל מקרה כדי לבחון את המשמעות. << אורח >> מוריאל אורדן: << אורח >> גם אנחנו, רק כדי להבין את המשמעויות. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> לפי חוק חופש המידע שקיים היום אני יכול היום לדרוש מכל אחד מהשרים להביא לי את הנתונים כמה הודעות אתה שולח למגזר בשפה הערבית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם המידע לא קיים אני לא חייבת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לא ביקשנו משהו חדש. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם החוק מטיל חובה לדווח אז אני צריכה לאסוף את הנתון הזה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה מוגזם, זה שירות שהוא קיים, השירותים קיימים אצלכם, צריך רק לדווח איזה שירות ניתן בערבית, זה הכול. לא צריך להוסיף שום דבר, הכול קיים, זה בסך הכול מידע שקיים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> הכול נשמע מאוד פשוט אבל כדי שנוכל לתת - - - << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> ואין בזה עלות תקציבית. איזו עלות תקציבית יש לזה? << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> זה לא קשור לתקציב, זה קשור לתשובה אחראית שאפשר לתת. לא יעלה על הדעת שאנחנו צריכים לשלוף מהמותן תשובה שלא נערכנו אליה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> יש לכם שנה, זה חל ב-2027, לא עכשיו. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> לא, אני צריכה לדעת מה המשמעויות, יכול להיות שזה פשוט ויכול להיות שזה מורכב. אני רוצה להתייחס בצורה אחראית ותתנו לי את הזמן לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו מדברים על כך שהשנה הראשונה היא שנת 2027, יש לכם חצי שנה. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> לא, אתם מבקשים לחוקק את זה עכשיו. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> זה שירותים קיימים, אין פה תוספת של שום דבר. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> אנחנו, כגוף ציבורי שנותן מידע, מבקשים זמן כדי לבחון את הדברים. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> אדוני, אנחנו באנו בדברים ביחס להסתייגות בהבנה של משהו שהוא מידתי. צריך להגיד, הצעת החוק שפורסמה לקראת הדיון היום עברה בקריאה ראשונה ופורסם נוסח מעודכן שלה, נגעה בשלושה גופים. מוצע פה סביב שולחן הוועדה להטיל חובה חדשה, שיכול להיות שהיא בסדר, יכול להיות שהיא קשה, יכול להיות - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> יש מאחוריה תכלית שקשורה למענה הולם. חבר הכנסת רוצה להבין איפה עומד המגזר הערבי ביחס להנגשה של השירותים. זה הכי קשור למענה הולם. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> אין לנו מחלוקת ביחס לתכלית החשובה, צריך להגיד. גם יכול להיות שכמערך הדיגיטל אנחנו רואים את זה באופן כזה או באופן אחר. אנחנו כן מציעים פה להחיל תיקון שלא היה על סדר יומה של הוועדה על עשרות גופים ציבוריים מדינתיים ועשרות רשויות מקומיות שלא כולן מיוצגות פה. כמו שאודליה פה חברתי מייצגת את רשות האוכלוסין והם רוצים לבדוק, יכול להיות שיש עוד גופים שצריכים לבדוק, לראות ולהבין. כמו שגד אמר, אין לנו עמדת ממשלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה מסכים לגבי שלושת הגופים האלה? אין לנו מחלוקת שאפשר לעשות את זה? << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> היא אחד משלושת הגופים. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני אחד משלושת הגופים, רשות האוכלוסין מתנגדת לעניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את רוצה שאני אדאג לאישור? אני אדאג לאישור. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אני רוצה להפנות את השאלה שלי לאגף תקציבים, האם התיקון הזה כרוך בעלות תקציבית? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> קשה להגיד מהמותן וצריך לבדוק את האירוע הזה, מה זה דורש. זה משהו שאין לי תשובה עליו חד-משמעית כרגע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בואו נהיה הגיוניים. האם דבר כזה יעלה 7 מיליון שקלים בשנה, איסוף מידע קיים? << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> זה בגדר מידע שרשות צריכה לתת. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> גם לפי חופש המידע כל אחד יכול לבקש אותו. אני לא רואה שיש כאן שינוי תקציבי. אין עלות תקציבית וזה לא שינוי תקציבי, אני לא חושב שזה עולה 7 מיליון שקל בשנה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו לא אומרים שאנחנו מתנגדים, אנחנו מבקשים זמן. אני חושבת שראוי לתת לרשות הציבורית את הזמן לבחון את זה בצורה אחראית. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אתם מתנגדים לחוק חופש המידע? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אולי אני אחדד: חוק חופש המידע חל רק על מידע קיים. חוק חופש המידע, כמו שחברתי מהרשות אמרה, חל רק על מידע קיים. אם בן אדם פונה לגבי מידע והמידע לא קיים בידי הרשות הציבורית, הרשות לא חייבת לייצר את המידע הזה עבורו. פה מטילים חובה לייצר מידע חדש, וכמו שנאמר פה, על כל המגזר הציבורי, כל הרשויות המקומיות, פשוט לא יודעים מה זה, זה לא פורסם אפילו בנוסח של אתמול בערב. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית: אתם מטילים משהו שלא קיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה עומדים בצד ומסכמים אתכם משהו ואחר כך, כשמביאים את זה, זה משהו אחר? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זה סוכם? זה לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו, בצד. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אנחנו לא היינו חלק מהשיח. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> אנחנו ניהלנו אתכם שיח, צריך להגיד ביושר, ניהלנו פה שיח בשולי הוועדה עם אגף תקציבים ואיתנו, הדבר נראה לנו הגיוני. אבל צריך לומר, ודרך ההערות שנשמעו פה, שאנחנו לא מדברים בשם הממשלה – הדבר הזה לא הובא בפניה ועדת שרים והממשלה לא קיבלה החלטה – ולא בשמם של עשרות גופים ציבוריים ועשרות רשויות מקומיות שלא נמצאים סביב השולחן. הנטל הוא עליהם, לא עלינו. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> לגבי חוק חופש המידע, אם אזרח פונה היום ומבקש לדעת מגוף מסוים אילו שירותים משירותיו ניתנים בשפה הערבית, הוא שולח שאלה באתר אינטרנט, לא אמורים לענות לו? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אם אין את המידע - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> מה זה "אם אין את המידע"? המידע קיים, את יודעת. << אורח >> רן סלבצקי: << אורח >> השאלה אם המידע קיים, אם מדובר בנטל בלתי סביר לאסוף אותו – יש מבחנים בחוק חופש המידע. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> סעיף 1 לחוק חופש קובע מה ההגדרה של מידע. יש בסעיף ההגדרות הגדרה של מידע: מידע הוא כל מידע מוקלט, מצולם, מוסרט, מודפס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו מדברים על שירות. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> סעיף 7 לחוק חופש המידע קובע שלא נדרש לצורך חוק חופש המידע לעבד מידע. זאת אומרת, אם אני צריכה עכשיו לבקש מאגף טד"ם לעזוב הכול, לא לתת שירותים, לא לפתח שירותים, רק לנתח לי את השירותים - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> זה לא לנתח, זה רק להגיד מה ניתן בשפה הערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו אני נכנס לאתר שלכם, האם יש לי אפשרות שם להזמין תור לרשות האוכלוסין בחיפה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> יש לי אלפי שירותים, אני לא נותנת רק תור לדרכון. יש לי שירותים לעובדים זרים, יש אישור כניסה ויציאה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל שאלה פשוטה: נכנסתי לאתר ואני לא יודע עברית, אני יודע רק ערבית, אני יכול לגשת ולהגיש את הבקשה? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> רשות האוכלוסין מספקת אלפי שירותים לכלל האוכלוסייה בישראל: לזרים, לישראלים, לגופים ציבוריים, לגופים פרטיים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא עונה לי על השאלה. אני עכשיו שולח שאילתה לשר הפנים - - - << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אתה יכול לבדוק באתר האינטרנט מה האתר מאפשר. כדי שאני אתן תשובה אחראית לכנסת, דיווח רשמי של גוף ציבורי על אלה שירותים, אני צריכה לנתח את אלפי השירותים שאני נותנת. זו עוד פעולה שאני צריכה להטיל עליהם, כשהם כבר היום - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שולח עכשיו, כחבר כנסת, שאילתה לשר פנים שאומרת: אבקש לדעת כל שירות שניתן בשפה הערבית, אני אקבל תשובה על זה או לא? << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> אני צריכה לשמוע מה המשמעות של - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כחבר כנסת אני אומר לך מראש שאני אקבל, ואני מאמין בשר הפנים שאקבל את התשובה הכי מפורטת שיש וכך צריך להיות. אז במקום לשלוח לך את השאילתה הזאת כל שנה, אני מבקש את הדיווח הפשוט הזה. << דובר_המשך >> אודליה אדרי: << דובר_המשך >> אני לא אומרת שלא. אין לי בעיה, אני אתן תשובה לוועדה, אני רק מבקשת זמן. אני לא אומרת שאני מתנגדת, אני רק חושבת שאי אפשר לצפות ממני לענות על זה בשלוף. זה יהיה לא אחראי ואני צריכה לבדוק מה המשמעויות, על חשבון מה זה יבוא ואז לענות לוועדה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אבל דחיית בקשות זה אם הטיפול מצריך משאבים בלתי סבירה. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> לא, יש שם סעיף על עניין של עיבוד מידע. אני צריכה לעבד מידע לצורך זה. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הטיפול שמצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה זה גם לגבי מידע קיים. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> המידע קיים. תרצה או לא תרצה הוא קיים. אפשר להניח שאתה יודע באיזה שפה אתה נותן שירותים. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אם יש דוח של הגוף הציבורי שמפלח את כל השירותים ואת השפה אז זה מידע קיים. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> זה לא היה עובר עתירה מינהלית. << אורח >> אודליה אדרי: << אורח >> ידע זה מה שאני יודעת או אנשי טד"ם יודעים, מידע זה משהו שהוא מוסרט, מוקלט, מצולם, מודפס. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> עוד מישהו מהמשרדים רוצה להגיב? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני לא רוצה להתייחס לנושא הזה, אני כן רוצה ברשות היו"ר הבהרה לגבי הנושא הקודם. היועצת המשפטית הקריאה את הנוסח, את שתי החלופות - - - << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> זה לא שתי חלופות, זה מצטבר. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אני מדבר על המהות, איך נשלח המסר. אני רק מבקש להבהיר לפרוטוקול שהכוונה היא שאופן השליחה הוא לבחירת הרשות כמובן. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> כתוב "נשלח המסר באחת מהדרכים המפורטות". אתם יכולים לבחור את הדרך. מבחינתנו זה לא משנה, זה שתי דרכים מקובלות שנותנות מענה הולם. לכן אתה יכול לבחור לאוכלוסייה מסוימת או לסוג מסר מסוים דרך כזאת או אחרת, זה לא משנה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> בקי כהן קשת, פורום מאבק בעוני. אני כמובן מברכת מאוד על כל הנגשה נוספת של שירותים באמצעות הודעה קולית. אני חושבת שצריך להגדיל משמעותית את ההנגשה של השירותים לכלל מי שצריך, במסגרת זה את השירותים בערבית. נראה לי הכרחי לחלוטין שזה ייכנס באופן מידי. זה אבסורד, זה לא יכול להיות. משרד שלא רק נותן את השירות, הוא מקבל תקציב, ואם הוא תרגם את הטופס לערבית הוא יודע כי הוא הוציא על זה כסף. זה נתון שקיים אצלו, אלה לא נתונים שצריך להמציא או לעבד. עיבוד מידע זה אם היינו מבקשים לדעת כמה אנשים השתמשו בשירות בהצלבה בין סוגי השירותים. זה עיבוד מידע שאולי אין אותו. משרד ממשלתי שנותן שירות, שיש לו טופס שהוא שילם על תרגום, או שלא, זה מידע קיים. חבל שצריך חוק אבל מצוין שיהיה חוק שיבהיר שחייבת להיות רשימה מה המידע, כולל בשפות. אני מקווה שזה יעבור מידית. נקודה אחרונה. זה חוק שעובר בתיקונים ואני עוד מצפה – אולי כשיגיע הדיון בדיווח כמה בוצע – שאפשר יהיה לחזור לשאלה של האפשרות to opt-in לקבל את ההודעה הזאת בטלפון, גם מי שאין לו טלפון כשר, כיוון שיש אוכלוסיות שלא יודעות קרוא וכתוב, או קשישים שהיו מאוד שמחים לקבל הודעה קולית. אני אשמח שכשייקבע דיון בעוד שנה גם זה ייכלל בדיון. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> יאיר שרגא: << אורח >> יאיר שרגא, ארגון בצלמו. אדוני היושב-ראש, אני קודם כל רוצה להודות ליוזמי החוק. רוצה להבהיר נקודה קטנה: יש עשרות-אלפי אזרחים שלא יכולים לקבל מסרונים ולכן הם מודרים משירותים חיוניים ובזה החוק בא לטפל. האזרחים האלה לא מבקשים יחס מיוחד, הם מבקשים לקבל שירות שנותנים לאנשים אחרים והם פשוט לא יכולים לקבל אותו. הצעת החוק, בנוסח הנוכחי, מצומצמת לשלושה גופים בלבד. ההתמודדות של אותם אזרחים היא לא רק מול שלושת הגופים, היא מול כלל הגופים. אני מבין שהנוסח צומצם בגלל הטענות לעלות תקציבית אבל בסוף, בגלל שהנוסח מצומצם לשלושה גופים בלבד, כל הרחבה בעתיד תצטרך להיעשות בשינוי חקיקה. לכן אני מבקש שיהיה סעיף שמסמיך את שר התקשורת בהתייעצות עם שר האוצר, בתקנות או בצו, להרחיב את זה על עוד גופים, ובגלל שזה ביחד עם שר האוצר תרד פה הטענה לעלות תקציבית, במקום שיצטרכו כל פעם שינוי חקיקה בשביל להרחיב את זה על עוד גוף. אני אתן לך דוגמה. שבוע שעבר מבקר המדינה הוריד ציון בדוח שלו למשרד התחבורה כי הוא אמר שהם לא נותנים שירותי חיווי קולי למי שלא יכול לקבל מסרונים. כלומר, זו בעיה שקיימת בגופים נוספים. במידה ואנחנו נראה שצריך להחיל את זה על עוד גופים יצטרכו שינוי חקיקה. במקום שינוי חקיקה, אולי להסמיך את השר בהתייעצות עם שר האוצר, או ששניהם יחתמו על התקנות האלה, וכך אנחנו פותרים את שתי הבעיות, גם להרחיב על עוד גופים בלי שינוי חקיקה וגם את בעיית העלות התקציבית. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> הסיכום הוא שהתיקון שהקראתי לגבי סעיף 3טו יחול על שלושת הגופים שהצעת החוק חלה עליהם. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> נעבור להצבעה על ההסתייגויות. << דובר_המשך >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר_המשך >> להצעת החוק הונחו הסתייגויות גם מטעם סיעת יש עתיד, שביקשה שנצביע עליהן בהיעדרם. יש לפנינו 10 הסתייגויות של סיעת יש עתיד, אני לא אקריא אותן כרגע. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בגלל שהם לא נמצאים נצביע על כולן בהצבעה אחת, ללא הנמקה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד ההסתייגויות – 1 נגד – 2 נמנעים – אין ההסתייגויות של סיעת יש עתיד לא נתקבלו. << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> אז ההסתייגויות האלה יעברו למליאה. אדוני, מה מבחינת ההסתייגויות שלך? יש אחת שהתקבלה בחלקה? << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> אנחנו מקבלים את ההסתייגות שהתקבלה בחלקה ואת השאר אנחנו מסירים. << דובר_המשך >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר_המשך >> אם כך, נעבור להצבעה על נוסח הצעת החוק כפי שהקראתי, לרבות התיקון לסעיף התחולה והסעיף הנוסף שמתקן את סעיף 3טו לחוק, כפי שהקראתי לפני כן, עם מגבלה נוספת, שיחול על שלושת הגופים שהצעת החוק הזו חלה עליהם: רשות האוכלוסין, רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי, לגבי איסוף הנתונים על מתן שירותים בשפה הערבית. הנוסח הזה עומד להצבעה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – פה אחד הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון מס' 5) (חובת מתן מענה הולם), התשפ"ה–2025, נתקבלה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> פה אחד. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית. תודה לכל מי שעמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש רשות דיבור במליאה. << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> בסדר. תודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:20. << סיום >>