פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 921 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ו (29 ביוני 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026, של ח"כ מירב בן ארי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר קארין אלהרר – מ"מ היו"ר לימור סון הר מלך חברי הכנסת: מירב בן ארי מוזמנים: אביגיל סון פלדמן – מח' ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים אפרת פילזר ביזמן – ממונה משפטית, נציבות זכויות נפגעי עבירה נילי פינקלשטיין – עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים סמדר פישמן (לאופר) – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים תמאם סמרי – עו"ד, ממונה ארצית, ייצוג קטינים, משרד המשפטים חנית אברהם בכר – עו"ד, ממונה צוות חקיקה, הנהלת בתי המשפט גיל שפירא – עו"ד, מנהל מחלקה, הסניגוריה הציבורית אושרה פטל – עו"ד, ראש צוות, פרקליטות המדינה שירי שחף-אופק – ממונה על ייצוג נפגעי עבירות מין (בגירים), הסיוע המשפטי עדי פרץ – יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק דנית אביטל – נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק ליאורה בן דוד – עבירות מין, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי פקד שלי זמיר – קמ"ד חקירות יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי פקד אוהד טופז – קצין ייעוץ וחקיקה, מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי הילה דולינסקי – עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ענת הראל – מנהלת תחום פ"א, נפגעי עבירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי נעמי פדהצור – מנהלת תחום פ"א, אלימות במשפחה, קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי דור אילון – עו"ד, עו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית מאירה בסוק – יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי מנהלת הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: אסתר מימון רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026, פ/6593/25 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוקר טוב, אנחנו בנושא חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026, פ/6593/25, של חברי הכנסת מירב בן ארי ויעקב מרגי. חברת הכנסת מירב בן ארי ביקשה ממני לקבוע את הדיון הזה בהקדם האפשרי, וכך עשיתי. למרות שהיא ידעה שיש סיכוי שהיא לא תוכל להיות בתחילת הישיבה בגלל השעה, היא ביקשה שאני אתחיל בכל זאת, ולבקשתה כמובן נעניתי. בגלל שיש לנו סיטואציה שיכולה לעסוק בצנעת הפרט, וכידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת, והפרוטוקול וגם שידורי הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת ויישמרו במאגרי המידע של הכנסת, בשל העובדה שעלולים לעלות בישיבה נושאים הנוגעים לצנעת הפרט, אנו מבקשים את כלל הגורמים להקפיד על שמירת פרטיותם ולהימנע מלחשוף מעבר לנדרש. אני קובע כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שיעלה הצורך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול, ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום לו נזק או לזולתו. אני מזכיר לכם שמאחר שמדובר בשידור, הרבה מאוד פעמים עלול להיות מצב שנסגור את הדלת אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה, ולכן עדיף מניעה מאשר לנסות לתקן את זה לאחר מכן. הנוסח של החוק, כפי שנמצא פה בפניכם, הצעת החוק הפרטית גם היא נמצאת לפניכם – הנוסח המוצע נחדד ונתקן – אבל בטרם נתחיל לצלול לפרטי הנוסח, דבר ראשון נמצאת פה חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אם תרצי להתייחס בתחילת הדברים, בבקשה. אני גם מעיר שבהמשך הישיבה, ככל הנראה תחליף אותי בניהול הישיבה חברת הכנסת קארין אלהרר, בערך ב-09:30. לימור, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה לפתוח בתודה עמוקה לשי-לי עטרי. נדרשת גבורה אמיתית כדי לעמוד מול מערכת שלמה, לחשוף את הכאב האישי ולהפוך אותו למאבק ציבורי למען אחרות ואחרים. לא כל אדם מסוגל לקחת את הפגיעה הפרטית ביותר שלו ולהפוך אותה לקריאה לתיקון עבור אנשים שמעולם לא פגש. האומץ שלך, שי-לי, להעניק קול לנפגעות ולנפגעים רבים שלא הצליחו להשמיע את קולם, הוא מזכיר לכולנו שהחקיקה החשובה ביותר מתחילה פעמים רבות בסיפור אנושי אחד. אני מבקשת להודות גם לחבריי, חבר הכנסת יעקב מרגי וחברת הכנסת מירב בן ארי, שפעלו יחד לקידום הצעת החוק החשובה הזו, וכן לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שמלווה את המאבק הזה במסירות, במקצועיות וברגישות. שיתוף הפעולה הזה, שחוצה מחנות פוליטיים, מוכיח שיש נושאים שבהם כולנו יודעים להתאחד סביב הערכים הבסיסיים ביותר של צדק, כבוד האדם ודאגה לנפגעי עבירה. בעבירות מין, לשאלת פרסום שמו של חשוד, כאשר הדין מאפשר זאת, יש בדרך כלל משמעות שחורגת מהמקרה הפרטי. במקרים רבים הפרסום מעניק לנפגעות נוספות ולנפגעים נוספים את הכוח להבין שהם אינם לבד, לפנות לרשויות ולהגיש תלונה. לעיתים הוא חושף דפוס פעולה שחוזר על עצמו, ופעמים רבות הוא אף מונע פגיעות נוספות. לכן, כאשר מתקבלת החלטה אם להותיר צו איסור פרסום על כנו, חשוב שבית המשפט ישמע גם את מי שמכיר את המשמעות של ההחלטה הזאת מתוך החוויה האישית שלו או שלה. מהות החוק פשוטה, אבל המשמעות שלו גדולה מאוד. הוא לא משנה את סדרי הדין, אלא מבטיח שלפני קבלת החלטה כה משמעותית יישמע גם קולה או קולו של הנפגע או של הנפגעת. אדם שההחלטה הזו עשויה להשפיע על חייו, על ביטחונו, על היכולת שלו להשתקם ועל האמון שלו במערכת. יש בהחלט מקרים שבהם צו איסור פרסום הוא נכון, מוצדק ואף חיוני. פעמים רבות דווקא הנפגעת או הנפגע מבקשים להשאיר את הצו על כנו, מתוך רצון להגן על פרטיותם, על משפחתם או על הליך השיקום שלהם. במקרים אחרים, הפרסום עלול להביא לזיהוי עקיף של הנפגע או הנפגעת, ובית המשפט צריך להביא גם את השיקול הזה בחשבון. לכן נכון שההכרעה תמשיך להיות בידי בית המשפט, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. כדי להגיע להכרעה הנכונה, בית המשפט צריך לשמוע את כל מי שההחלטה נוגעת אליו. כאשר נשמעים החשוד, המשטרה ושאר הגורמים, ראוי שיישמע גם האדם שנפגע מן העבירה. כך מתקבלת החלטה שלמה יותר, מדויקת יותר וצודקת יותר. לאורך השנים הכנסת חיזקה בהדרגה את מעמד נפגעי העבירה. הענקנו להם זכויות רבות יותר להשתתף בהליך, להביע עמדה ולהיות חלק מהתהליך המשפטי. התיקון הזה ממשיך את אותה הדרך. הוא מבטא תפיסה שלפיה נפגע עבירה הוא שותף להליך, וקולו הוא חלק מן השיקול שבית המשפט צריך לשקול. בסופו של דבר, החוק הזה מחזק את אמון הציבור במערכת, מחזק את מעמדם של נפגעי העבירה, ומסייע גם להגן על נפגעים עתידיים באמצעות קבלת החלטות שלמות ומאוזנות יותר. זהו תיקון אחראי וראוי, שמבטא את המחויבות שלנו לחברה שרואה את נפגעי העבירה, מקשיבה להם ומעניקה להם את המקום הראוי להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> תודה רבה. בפתיחת הדברים נשמע את הייעוץ המשפטי לוועדה. בבקשה. << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> שלום לכולם. אני אגיד רק כמה מילים על חוק בתי המשפט ועל חוק זכויות נפגעי עבירה, ואני מניחה שאני אתייחס יותר באריכות בהמשך. חוק בתי המשפט מסדיר גם את עקרון פומביות הדיון מצד אחד, ומצד שני גם כחריג במקרים של איסור פרסום. לעניין חשודים, החוק קובע למעשה שלא יפורסמו פרטיו המזהים של חשוד ב-48 השעות הראשונות, ולאחר מכן ככלל, יש אפשרות לפרסם, אלא אם כן הוא מגיש בקשה ובית המשפט קובע אחרת. שיקול הדעת של בית המשפט הוא רחב. ממה שאנחנו רואים בפסיקה, יחסית בדרך כלל בתי המשפט לא נוטים יותר מדי לאסור פרסום, אבל כמובן, כמו שאנחנו רואים, יש בהחלט מקרים שכן אוסרים על פרסום. בעקרון, גם לאחר שבית המשפט קובע איסור פרסום, יש אפשרות להגיש בקשה, גם מי שלא היה צד לעניין, לבקש להתיר את הפרסום, גם בכלי תקשורת מותר לעשות כן. זה לגבי חוק בתי המשפט. לגבי חוק זכויות נפגעי עבירה, החוק מסדיר את זכותם של נפגעי עבירה בשלבים שונים של ההליך, גם לקבל מידע על ההליך הפלילי, ולגבי נפגעי עבירות מין ואלימות גם להביע עמדה על שלבים שונים של ההליך. לעניין הזה של איסור פרסום אין התייחסות היום בחוק זכויות נפגעי עבירה, לא ליידוע של נפגעי עבירה וגם לא להבעת עמדה בעניין הזה. הצעת החוק, כפי שהונחה בקריאה הטרומית, מבקשת גם לקבוע יידוע של נפגעי עבירה, גם לאפשר לו להביע עמדה בכתב או בעל פה, ושבית המשפט ישקול את עמדתו. נשמע עוד מעט את הממשלה ואת העבודה שהם עשו על העניין הזה. יש כמה נקודות שצריך להביא בחשבון, לתת עליהן את הדעת כאשר דנים בנושא, גם על אילו עבירות רוצים להחיל את ההסדר, גם על כך שיש זמן מאוד קצר להגיש את הבקשה. 48 שעות בתוך פרק הזמן המאוד קצר הזה, שמאפשרים לנפגע העבירה להביע עמדה. זה אפילו פחות מ-48 שעות, כי זה מרגע שהוא מגיש את הבקשה שזה יכול להיות פחות זמן, ולפעמים זה נעשה אגב מעצר, אז צריך להביא את כל הדברים האלה בחשבון, איך הופכים את זה שישאלו שאלות למשל את נפגע העבירה, כשאנחנו בשלב חקירה מאוד מוקדם. יש פה כל מיני שיקולים שצריך להביא בחשבון, ואני מציעה שנשמע את כל הגורמים כאשר מגבשים את העמדה ושנשמע מה הממשלה עשתה בנושא הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. אני מציע שנעשה את זה אחרי שנקרא את ההסדר שמול פנינו, כדי שיתייחסו לנוסח שאליו אנחנו מתייחסים. נשמע אחר כך את הממשלה, את הארגונים, את חברי הכנסת. הנוסח לדיון, הבנתי שהוא מתואם עם הממשלה, נתחיל ממנו. לא צריך את הפוסט מורטם איך הגענו מהנוסח של הטרומית לנוסח הזה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אני בכל זאת אבהיר שזה לא נוסח שהספקנו לתאם עם המציעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל המציעה ראתה אותו. נשלחתי על ידי המציעה. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> אמרתי בתחילת הדברים שגם אני. אנחנו בשליחות מתואמת. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> אני מיופת כוחה כחברה בוועדה. הנוסח מקובל עליה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> תודה. אני שמחה לשמוע. באמת עבדנו עד הרגע האחרון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין. ניסינו לקבוע את החוק הזה כמה שיותר מהר, לאור לוחות-הזמנים, אז אני מציע שנקרא את הנוסח ונדבר עליו. << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> אנחנו מקריאים את זה כנוסח משולב בחוק זכויות נפגעי עבירה, בחוק בתי המשפט. מה שמוצע זה להוסיף בחוק זכויות נפגעי עבירה את הסעיף הבא: 17א. נפגע עבירת מין, שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על בקשה לאיסור פרסום שמו של חשוד לפי סעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט בכתב, באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב במועד הדיון. ואז מוצע לעשות תיקון לתוספת השלישית לחוק שקובע את העניין של היידוע. לכן נוסיף בשלב בהליך הפלילי, בתוספת השלישית, פרט 4א. "בקשה לאיסור פרסום שמו של חשוד, לפי סעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב], התשמ"ד–1984; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו בעניין לפי הוראות סעיף 17א." והגוף שמוסר מידע זה הגוף החוקר. מה שמוצע פה זה להוסיף לחוק זכויות עבירה חובה ליידע את נפגע העבירה וכן לתת לנפגע העבירה אפשרות להביע עמדה, בקשה בכתב בשלב הזה. ומוצע לתקן את חוק בתי המשפט ולהוסיף בסעיף 70 את סעיף קטן (ה1). אני אקרא את הסעיף עם התוספת. 70.(ה1) (1) בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום; לעניין זה, בית המשפט ישקול גם את עמדת נפגע העבירה, ככל שזו הובאה בפניו. הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. ומוצע להוסיף בסעיף 70ג לחוק. 70ג. (א) ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי סעיף 70(ד), (ה) או (ה1), רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת ונפגע עבירה, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד. למעשה מה שמוצע כאן זה להוסיף באופן מפורש. זה לא שהיום אין אפשרות, אבל להוסיף באופן מפורש את האפשרות של נפגע העבירה להגיש בקשה לביטול צו איסור הפרסום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נשמע את הממשלה, לאחר מכן נשמע את דור אילון מאיגוד מרכזי הסיוע. בבקשה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> תודה. אז קודם כל אני רוצה באמת להציג את העמדה של הממשלה שקיבלה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת החוק, למרות שהיו בתוך משרד המשפטים עמדות שונות, ואני מניחה שנשמע גם את הסנגוריה הציבורית בהמשך הדיון. ההצעה הזאת בהחלט מעוררת מורכבויות. לעמדתנו, המהות של ההצעה היא מהות חשובה שראוי לקדם ושבאמת מכניסה שלב נוסף שבו בית המשפט יתייחס לעמדת נפגעי העבירה, ולנפגע תהיה הזכות להשמיע את עמדתו בפני בית המשפט. זה חידוש שלא קיים בחוק. עם זאת, כבר היום, והייעוץ המשפטי הקריא את הסעיף שהוא סעיף שקיים היום, מאפשר לפי חוק בתי המשפט לכל אדם, ברוב המקרים הסעיף הזה נעשה בו שימוש על ידי גופי התקשורת, אבל גם נפגעי עבירה יכולים לעשות בו שימוש, לחזור ולבקש ביטול של צו לאיסור פרסום שניתן. אני אומרת כבר מן ההתחלה, שההצעה בלשונה המקורית מציבה שאלה ביחס בין הזכות החדשה לבין הסעיף הקיים בחוק בתי המשפט, וחשוב לנו גם בהמשך הליכי החקיקה לוודא שאין פגיעה בסעיף הקיים, מכיוון שאנחנו יודעים שנעשה שימוש בסעיף הזה, ואנחנו לא נרצה לצמצם את השימוש שנעשה בסעיף הזה. זו מורכבות ראשונה שלנו היה חשוב להציף ולחפש לה מענה. זה חלק מהסיבה לשינויים שעשינו בנוסח ולנוסח שבעצם אנחנו מביאים מטעם הממשלה, אבל אני כבר אומרת שבדחיפות הלו"זים, יכול להיות שעוד נרצה להציע שינויים נוספים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. היום אפשר לבטל את צו האיסור פרסום, והצעת החוק רוצה להפוך את הנטל? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> לא בדיוק. הצעת החוק מוסיפה זכות לנפגעי עבירה להבעת עמדה בשלב מוקדם יותר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> באיזה שלב עד היום? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> כמו שנועה הציגה, וגם חברת הכנסת לימור סון הר מלך הצגת את המצב המשפטי, היום ב-48 השעות הראשונות, עם מעצרו של חשוד, הכלל הוא שלא מפרסמים את שמו. אם הוא מבקש להמשיך את המצב הזה אחרי 48 שעות, הוא צריך לבקש. הכלל הוא פומביות הדיון. לגבי אותה בקשה שהחשוד צריך להגיש באופן דחוף לקראת סיום 48 השעות, במצב המשפטי הנוכחי לא הוגשו עמדות של גורמים נוספים. המשטרה בדרך כלל משיבה לבקשות האלה, אבל יש גם מצבים שהיא לא משיבה לבקשות האלה, וההחלטה נתונה לשיקול דעת בית המשפט באיזון בין הנזק שהחשוד טוען שייגרם לו מהפרסום לבין האינטרס הציבורי שבפרסום. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> עד היום לא נתנו שום סטנדינג לנפגע? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אין סטנדינג. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בשלב הזה אחרי 48 הוא יכול לבקש? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אני אשמח לשמוע עדכונים וגם מהסיוע המשפטי, אני לא יודעת להגיד האם הוגשו בקשות להישמע והן נשללו, אבל זה לא מוסדר בחוק. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> זה לא משהו שמוכר. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אני כן אגיד שמבחינת הפרקטיקה אני מבינה שאלה דיונים דחופים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה לא מוסדר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה שלא מוסדר בחוק זה בשלב הראשון להציג את הזכות של נפגע העבירה להישמע. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אחרי 48 שעות? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בתוך 48 השעות. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> עוד לא הגענו לביטול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בתוך 48 שעות הדיפולט הוא שלא מפרסמים. זה גם לא יהיה ריאלי בתוך 48 שעות לאתר את הנפגע, גם עוד לא יודעים כי זה רק מעצר, יכול להיות שיש עוד נפגעי עבירה שצריך לשמוע. מדובר אחרי 48 שעות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא מבינה, מה ההבדל בין החוק הקיים, האפשרות הקיימת, לאפשרות שתהיה? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> קודם כול יש בקשה דחופה בסוף ה-48 שעות שלפי החוק הקיים לא היה שם מעמד לנפגע העבירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. ופה החוק נותן את זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מה שאנחנו מבקשים. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> מה שהיה לנפגעי העבירה, לגופי תקשורת ולכל אדם מעוניין אחר, זו אפשרות לפנות בדיעבד ולבקש את ביטול הצו שניתן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לפרסום. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> לבקש פרסום. << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> לבטל את איסור הפרסום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> וגם לבקש פרסום. או שלא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה רק בתוך ה-48 השעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אחרי 48 השעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> עד 48 שעות יש איסור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תנו לי לעשות סדר. יש את השלב של האיסור עד 48 שעות. 48 הולכות להיגמר או נגמרו, באופן עקרוני אפשר לפרסם, אלא אם כן מישהו מבקש את איסור הפרסום. מי יבקש את איסור הפרסום? יכול לבקש את איסור הפרסום הפוגע, יכולה לבקש את איסור הפרסום המשטרה, אבל לא נתנו בחוק במפורש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מעמד לנפגעת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מעמד לנפגע העבירה לבקש או שחובה להתייחס אליו בכלל בשלב הזה. עכשיו החוק מוסיף את זה. גם אם ניתן איסור פרסום לבקשתו של אחד מהגורמים, בין אם זה המשטרה ובין אם זה הפוגע. מי יכול לבקש את ביטול איסור הפרסום שניתן? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> כל אדם. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> כל גורם מעוניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל גורם מעוניין. פה נפגע העבירה כבר נמצא, כי הוא אדם מעוניין. שם זה תיקון מבהיר או כדי שלא לייצר הסדר שלילי, אבל פה לא הוספנו. הוספנו אותו במקום של לבקש. למרות שברירת המחדל אחרי ה-48 משתנה, ובלי צו מפורש יוכל לפרסם, יוכל גם נפגע העבירה לבקש את איסור הפרסום. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> זה לא בדיוק מה שאנחנו מציעים לקבוע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כל האירוע הוא על 48 שעות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא. אחרי 48 שעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היה לו סטנדינג בכל מקרה. << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> לא. יש פה שני שלבים. יש 48 השעות הראשונות, כמו שנאמר, וב-48 השעות אין אפשרות לפרסם ולא צריך החלטה על זה, זה החוק נותן. אחרי 48 שעות ככלל, אלא אם יש החלטה אחרת של בית המשפט, מותר לפרסם. ובשלב הזה יש חשודים שמבקשים או המשטרה יכולה לבקש איסור פרסום, אם זה החשוד בגלל שזה יגרום לו נזק, אם זה המשטרה כי יש סיבות מבחינת החקירה, ואז הם יכולים לבקש איסור פרסום. ובשלב הזה לא שומעים את נפגע העבירה, גם לא מיידעים אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה שני אלמנטים. אלמנט אחד מי יכול לבקש ואלמנט שני מי צריך לקבל את העמדה. מי יכול לבקש מוסיפים, והשני, שצריך גם אם מישהו אחר מבקש, לשמוע את העמדה. << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> בשלב הזה לא נגענו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אמרתם שכל אחד יכול לבקש. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> זה ביטול אחרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ביטול אחרי שניתן איסור פרסום. << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> אם ניתנה החלטה, בוצע צו איסור פרסום, יש אפשרות לכל מי שמעוניין להגיש בקשה לבטל את צו איסור הפרסום. זה כתוב בצורה רחבה. כן כלי התקשורת מוזכרים בצורה מפורשת. ומה שמוצע כאן זה כמה דברים, דבר אחד זה לקבוע יידוע של נפגע העבירה כאשר מוגשת בקשה לאיסור הפרסום. דבר שני, זה לאפשר לו להביע עמדה באותו שלב בכתב. דבר שלישי, זה להדגיש את זה שגם נפגע העבירה יכול להגיש בקשה בדיעבד לבטל את איסור הפרסום, כמו שכלי התקשורת כתובים שם בצורה מפורשת, גם את נפגע העבירה יכתבו בצורה מפורשת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה תיקון מבהיר למעשה. << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> הוא מדגיש את זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה לא קיים בחוק הקיים? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> במצב הקיים לא שומעים את נפגע העבירה. << דובר >> נועה ברודסקי-לוי: << דובר >> לא מיידעים אותו היום. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> לא שומעים אותו - - - << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> ולא מיידעים אותו בשלב של בקשת החשוד להאריך את איסור הפרסום מעבר ל-48 שעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> החשוד או המשטרה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא מיידעים ולא שואלים. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> הסעיף שאנחנו מתייחסים אליו זה סעיף 70(ה1), "בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש" - - - "אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור" וכו'. זה בקשות של חשוד. לגבי בקשות מסוג זה, הצעת החוק המקורית וגם הנוסח שאנחנו מבקשים להציע, מציעים להוסיף חובה לשמוע את עמדת נפגע העבירה ביחס לבקשה הזאת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חובה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> חובה, אבל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק בעבירות מין. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> גם הצמצום שאנחנו מבקשים לעשות לעומת הצעת החוק המקורית זה לקבוע את זה רק לעבירות מין, מכיוון שזאת הקבוצה שאנחנו מזהים כקבוצה שלגביה מתעורר הצורך הזה. ומצד שני, יש פה מורכבות גדולה גם מצד המערכות להיערך לתיקון המאוד דחוף הזה, וגם נשמע עוד את העמדה של הסנגוריה. יש פה שינוי מסוים, והזכויות של החשוד בהקשר הזה ראויים להגנה ולשיקול דעת של בית המשפט, ואנחנו לא רוצים לשנות את התמונה באופן דרסטי. אין לנו כוונה כזאת, וחשבנו שנכון, לפחות בתור התחלה, לקבוע את ההסדר החדש רק על עבירות מין, ואם ייראה שיש צורך להרחיב את זה מעבר, יהיה קשב להרחיב את זה מעבר, לפחות מבחינת ההסתכלות שלנו על זכויות נפגעי העבירה. כרגע בתור התחלה, מכיוון שזה שינוי משמעותי, אנחנו מציעים להגביל את זה לעבירות מין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> על מי תהיה החובה? << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> הרכיב הראשון והחשוב של ההצעה זה היידוע שייעשה על ידי הגוף החוקר. היה לנו חשוב לדייק שלאו דווקא המשטרה. יש תיקים שנחקרים גם על ידי גופי חקירה אחרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> בשלב הראשון, כאשר מוגשת בקשה כזאת ונקבע דיון בבית המשפט בבקשה, המשטרה תשלח, באמצעות מערכת מנ"ע, הודעה דחופה שתיידע את הנפגע על הבקשה, על הדיון, ואז זכותו להגיש עמדה בבקשה הזאת. עוד הסתייגות שלנו, ואני מבהירה שזאת הסתייגות לצורך הקריאה הראשונה, ואנחנו נמשיך לשקול את הדברים, היא שבשלב הזה אנחנו מבקשים שהזכות תיקבע כזכות להביע עמדה בכתב, מכיוון שעמדות בעל פה מעוררות מורכבויות נוספות שאנחנו רוצים עוד לתת את הדעת עליהן. אני מבהירה שזאת עמדתנו לדיון הזה, ואנחנו נמשיך ונשקול את הדברים בהמשך הליך החקיקה. אנחנו מבינים את החשיבות גם של הצגת עמדה בעל פה. לצד זאת - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה פער דרמטי. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> בראשית החקירה, שבה מגיע נפגע העבירה לדיון, ועלול להשמיע גרסאות חדשות - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אנחנו נמשיך לחכות שנשים ייאנסו כי אין לא יודעות שיש צו איסור פרסום על מישהו אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה קשור? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> איך זה קשור? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> איך זה קשור לאופן שבו מובעת העמדה? אנחנו רוצים ליידע את הנפגעות ולהשמיע את קולן בפרסום זה קונצנזוס פה, אין על זה שום ויכוח. השאלה אם אופן הבעת העמדה יהיה בכתב או בעל פה, אין חיבור בין האמירה הזאת לבין האמירה שאנחנו רוצים שלא יפורסמו - - - << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אני אשמח להסביר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אם אפשר להגיע לאיזון או פשרה זה לאפשר בחירה, כי יש גם נפגעים שלא ירצו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בואו ניתן לה לסיים את דבריה בבקשה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אנחנו מוכנים לשקול את כל האפשרויות. בגלל שהדיון נקבע בדחיפות ואני מבינה שיש כוונה להתקדם ולאשר את זה לקריאה הראשונה, בשלב הזה אנחנו יכולים להתחייב רק על הבעת עמדה בכתב. עוד הסתייגות בהקשר הזה, שלהעברת העמדה בכתב נדרשת היערכות גם של המשטרה, גם של הנהלת בתי המשפט, יכול להיות שעוד גורמים. התחלנו לבנות ולחשוב על הפרוצדורה שתידרש, אבל אני מבהירה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול ברור. בואי נתקדם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, רגע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה שנתקדם בנושא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כולנו רוצים להתקדם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא דיון מעקב על ההיערכות של הנהלת בתי המשפט והמשטרה לדבר הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר, נצביע היום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני רוצה שנצביע היום. כולנו רוצים את זה. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> הסיבה שהיה לי חשוב להדגיש את הדברים, שבהמשך הליך החקיקה, יכול להיות שיהיה לנו צורך לקבוע דברים נוספים בחקיקה לטובת העניין הזה, שאנחנו עוד לא יודעים להגיד היום. להיבט יותר מהותי בנוסח, שמתבטא גם בנוסח שהצענו לסעיף 17א לחוק זכויות נפגעי עבירה, וגם לסעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט, שאנחנו מבהירים שבגלל דחיפות הדיון, הזכות להביע את העמדה תישמע בהתאם לנסיבות, כשהנסיבות הן דחיפות מאוד גדולה, וגם בית משפט מחויב לשקול את העמדה, ככל שזו הובאה בפניו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר, שזה לא מעכב את הדיון, העובדה ש - - - << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> אנחנו לא נרצה לייצר מצב של החלטות זמניות או עיכובים בדיונים. עיכובים כאלה יכולים דווקא לגרום להארכת איסור הפרסום, כאשר ברירת המחדל צריכה להיות פומביות הדיון. יכול להיות שאפילו עמדת נפגע העבירה היא לתמוך בפרסום, להתנגד לאיסור הפרסום, אבל בגלל שהיא לא מספיקה בסד הזמנים להגיע, בית המשפט ימתין לה ובעצם ימשיך את איסור הפרסום של ה-48 שעות הראשונות, ואלה תוצאות שאנחנו לא חושבים שהן רצויות. ואני תמיד מזכירה שיש את האפשרות לפנות לפי סעיף 70ג, אחרי שניתן הצו, ולבקש את ביטולו. בגלל כל מסגרת הזמנים הזאת, הוספנו את הפרטים האלה, גם להתחשב בנסיבות העניין ומועד הדיון וגם בחוק בתי המשפט, ככל שזו הובאה בפניו. שוב, אני מתחברת להערה הראשונה שלי על המורכבות ביחס בין הזכות להגיש עמדה בשלב ראשוני לבין האפשרות לבקש ביטול הצו בדיעבד, כדי קצת להתחיל לפתור את היחס בין השלבים האלה. ראינו לנכון להוסיף הבהרה בחוק בתי המשפט, שהאפשרות לבקש את הביטול היא גם של נפגעי עבירה, למרות שאני מבהירה שזה לא תיקון של החקיקה, זה היה המצב המשפטי עד היום. זאת הבהרה ורצון לתת דגש לאפשרות הזאת של נפגעי עבירה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חייב לומר שמרוב דיסקליימרים לא רואים את היער. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רואים. רואים. הכול בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה עמדה. קדימה. נתקדם. וזאת מבלי לגרוע בזכויות, טעות לעולם חוזר, אבל קדימה, בואו נתקדם. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> סיימתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה. דור, בבקשה. אני מצטער שקארין תחליף אותי באמצע. << אורח >> דור אילון: << אורח >> בוקר טוב. בהזדמנות הזאת, לפני שאתה הולך, תודה רבה לך, יושב-ראש הוועדה, על ההיענות לקיים את הדיון, במיוחד בסדר הזמנים הלחוץ של הוועדה. אני אגיד שהצעת החוק הזו, שמובילים המציעים, חברת הכנסת מירב בן ארי ויעקב מרגי, נולדה מתוך המאבק חסר התקדים של שי-לי עטרי, שהיא יוצרת ושורדת הטבח בכפר עזה, לפרסום השם של יובל וילנר, שחשוד באונס שלה ובאונס של נעמה שחר לפני מספר שנים. שי-לי הגישה ב-2022 תלונה על אונס וקבלת דבר במרמה נגדו, התיק נסגר, ואחרי שהיא הגישה ערר התיק נפתח מחדש, אבל צו איסור הפרסום נשאר על כנו, ושי-לי יצאה למאבק משפטי וציבורי חסר תקדים, כשאנחנו באיגוד מלוות אותה גם ציבורית וגם משפטית עוד מראשיתו, והצלחנו. השם שלו פורסם, ולכן אני יכולה להגיד את השם שלו פה בדיון, אבל מתוך המאבק הזה התחדדה לנו ההבנה, גם לשי-לי וגם לנו באיגוד, מתוך הליווי ושיתוף הפעולה, כמה חסרה הזכות הזו במשפט הישראלי היום, כמה נפגעים ונפגעות, אין להם קול בסיטואציה הזאת של בקשות איסור פרסום, ויש נפגעים שרוצים שיהיה איסור פרסום, יש נפגעים שלא רוצים שיהיה איסור פרסום, כל אחד מסיבותיו הוא. לנו חשוב שיהיה להם את המקום להשמיע את הקול שלהם, זאת אומרת, לא משנה מה הוא יהיה, שתהיה להם את העמדה להשמיע את הקול. << מנהל >> (היו"ר קארין אלהרר, 09:32) << מנהל >> אני רוצה להתייחס באמת לנוסח שמחלקת ייעוץ וחקיקה הציעו. ההחלה על עבירות מין בלבד, אנחנו מבינות את הדברים שהועלו, מבחינתנו אנחנו מסכימות לזה, אנחנו מבינות את ההיגיון שבדבר. רק לעניין סעיף 17א, הסיפה של זכאי בנסיבות העניין, באופן סביר, אנחנו קצת חוששות מהניסוח הזה, כי אנחנו חוששות שזה ישאיר למשטרה איזה שיקול דעת נרחב מדי. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> למה שיקול הדעת? << אורח >> דור אילון: << אורח >> כי אם לדוגמה, "באופן סביר בנסיבות העניין", אם המשטרה, מאיזו סיבה, אין זמן, אנחנו מדברים על סד זמנים מאוד מאוד לחוץ, אז אם אין למשטרה אין זמן או מקום, או לא יודעת מה, היא אולי תחליט לוותר על זה. אני מבינה שכל עוד המטרה של הסעיף הזה שברור שחובה על המשטרה ליידע את הנפגעת, אבל בית המשפט הוא זה ששוקל, לדוגמה המשטרה יידעה, אבל העמדה של הנפגעת לא הגיעה עד מועד הדיון, זה בסדר מבחינתנו שכל עוד בית המשפט, מוטלת עליו החובה לוודא שהנפגעת יודעה, אבל לא הצליחו להשיג את עמדתה, זה בסדר מבחינתנו, זאת אומרת, אנחנו רק מטילים את החובה על בית המשפט שהנפגעת יודעת. אנחנו מבינות שבית המשפט לא חייב לקבל את עמדתה, רק לוודא את הידיעה וגם אנחנו מבינות את העניין שלא רוצים שהדיון יידחה, אבל זאת לא הכוונה. אם אני חוזרת לסיפה של 17א, כל עוד ברור מהנוסח של הסעיף שהמטרה שלו זה להתוות את הדרך של בית המשפט בנושא ואין איזו כוונה להשאיר שיקול דעת למשטרה, זה בסדר מבחינתנו. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> עוד הערות? << אורח >> דור אילון: << אורח >> זה בגדול. באופן כללי על החוק, זה משהו שאנחנו רואים גם מגמות בעולם של גישה מכלילה הרבה יותר של נפגעים ונפגעות, זה מתיישב עם ההמלצות של ועדת ברלינר, ואנחנו רוצים להצטרף למגמה העולמית הזו. ובמיוחד שהסיטואציה הזו של לא להיות חלק מההליך יכולה להיות שחזור של תחושת חוסר השליטה שנפגע או נפגעת חווים במהלך הפגיעה המינית, ואנחנו לא רוצים להצטרף ולשחזר את הדבר הזה. זה בינתיים ההערות שיש לי. אם יעלו עוד דברים, אני אשמח להתייחס שוב. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> תודה רבה, דור. הסנגוריה הציבורית. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> תודה רבה. בהמשך לדברים של חברתי, הגב' פינקלשטיין, אני רוצה להסביר קצת את הקשיים המעשיים שעולים מההצעה, ואני אתמקד במיוחד בשלב החקירה. אני חושב שלא מספיק חודד כאן שיש שני שלבים בהקשר הזה כשמדובר על איסור פרסום, וזה השלב של טרום הגשת כתב אישום ולאחר הגשת כתב אישום. למעשה, כל הדיון כאן כרגע התמקד בשאלת החקירה, כלומר, בפרק הזמן שבו מדובר בחקירה. חשוד נעצר, יש באמת את אותן 48 שעות. תוך 48 השעות האלו בכלל במעצר לצורכי חקירה, מה שקרוי מעצר ימים, זה הליך מאוד מאוד אינטנסיבי שמתנהל בקבועי זמן מאוד קצרים. לפעמים כל הארכת מעצר היא יומיים, שלושה, ארבעה, ובתווך אמורות להתבצע פעולות חקירה שונות. והדבר שחשוב לזכור בשלב הזה, שבמיוחד ברגעים האלה, בימים הראשונים, לפעמים אפילו לא ברור אם החשוד הוא אכן החשוד, לפעמים עדיין לא ברור אם הוא זה שאכן זה שביצע את המעשה, שוב, מבלי לחלוק על כך שכמובן נעשה מעשה, ועדיין גם נפגע העבירה הוא מעורב בחקירה. נפגע או נפגעת העבירה הם הרבה פעמים בשלב הזה עדיין עדים שנחקרים, נגבות מהם הודעות, צריך לפעמים אולי לאמת אותם עם גרסאות של החשוד או לבדוק דברים אחרים שעלו שמעוררים ספק או לא מעוררים ספק, אולי פעולות אימות, דברים מהסוג הזה. והדבר הזה מעורר מורכבות מעשית מאוד מאוד גדולה בשלב הזה שמקיימים את הדיונים האלה ומבקשים גם לתת לדון בשאלת איסור הפרסום והמעמד של נפגע העבירה להביע עמדה בשאלת הפרסום. נעצר אדם, הוא מובא לבית המשפט, הוגשה תלונה יום לפני כן, נפגע העבירה, נפגעת העבירה, כבר מעוניינים לפרסם את השם, כי מישהו פגע בו והוא רוצה שכל העולם ידע על זה. השאלה היא מה האינטרסים שאמורים להביא כאן בחשבון. כל מה שקשור לאזהרת הציבור וכו', זה עניין של גורמי החקירה, זה המקצוע שלהם. אם חושבים שצריך להזהיר את הציבור מפניו, גורמי המשטרה ידעו לעשות את זה. אם חושבים שצריך לפרסם, כדי אולי להביא מתלוננות נוספות, גם זו החלטה של גורמי המשטרה, זה חלק מהניהול המקצועי של החקירה, זה לא עניין של נפגע עבירה, לכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה האינטרס. הכרה בנזק? אנחנו עדיין בשלב שבו החקירה רק התחילה, אנחנו עדיין לא יודעים אם הוא אשם. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> אני מבינה לאן אתה חותר, אבל בסופו של דבר אמורה להיות החלטה שיפוטית. כל האירוע פה הוא לתת מעמד לאדם שחש עצמו נפגע כדי שיביא את עמדתו. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> בדיוק לנקודה הזאת אני רוצה לכוון בהיבט המעשי. אני חושב שגם זה לא התחדד כאן מספיק. ברוב המקרים הבקשות האלו מתבררות תוך כדי דיון המעצר, דיון הארכת המעצר. זו לא בקשה שבהכרח מוגשת מראש. כלומר, בדרך כלל נעצר אדם, יש דיון הארכת מעצר, קבעו אותו למחר בבוקר, הסנגור מגיע לדיון, במהלך דיון המעצר הוא מעלה את הבקשה. אין לו הזדמנות אחרת. כלומר, קבועי הזמן כאן לא מאפשרים בכלל את ההתנהלות האחרת. ואז אם לתוך פרקי הזמן האלו יצטרכו להכניס עכשיו שוב הליך של יידוע וקבלת עמדה וכו', נמצא את עצמנו גם יכולים, דבר ראשון, לגרום להתמשכות החקירה. כלומר, גורמי החקירה בינתיים רוצים להתקדם עם החקירה, הם לא יוכלו עכשיו להתעסק עם הדבר הזה, ודבר שני, לפעמים יצטרכו לדחות את הדיון או לא לקיים אותו באותו זמן, דבר שיביא להתמשכות המעצר ולכך שיתבזבז עוד חצי יום על דיון בבית משפט במקום לקדם את החקירה, ואז יצטרכו לבקש עוד הארכת מעצר. הסיטואציה מעוררת הרבה מאוד מורכבויות, ואני מדגיש שזה בשלב של החקירה. אני לא מדבר על השלב לאחר הגשת כתב אישום, ששם זה באמת משהו אחר. אפשר בהחלט לשקול את ההסדר הזה שם. השאלה מה הערך המוסף והחשיבות של הסוגיה הזאת דווקא בשלב החקירה, שהוא שלב מאוד רגיש. עדיין אנחנו לא יודעים אם זה האיש, עדיין אנחנו לא יודעים אם נעברה העבירה. אנחנו משווים לנגד עינינו את המקרה הספציפי שהביא להצעת החוק הזו, וזה המקרה שבאמת פורסם בתקשורת, אבל זה מקרה חריג, זה מקרה שהוא לא שגרתי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> זה ממש לא מקרה חריג. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> זכותו לדעתו. << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> ברור, אבל המקרה החריג הוא שזה אירוע מלפני עשר שנים, שחקירה נסגרה ונפתחה. אלו לא רוב התיקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> גיל שפירא: << אורח >> אלו מקרים פרטניים ולא נכון להכריע את הכלל לפיהם. לכן אני מבקש להזהיר מהעניין הזה של חוסר ההתאמה, ואני אומר את זה במובן המעשי והעקרוני בשלב של החקירה. נשמעה כאן איזה פרשנות של ההצעה, כאילו ההצעה אמורה להטיל חובה על בית המשפט לוודא יידוע. זאת לא מהות ההצעה, ולא שם הכוונה. צריך להיזהר גם מהדבר הזה מבחינת הטלת החובה על בית המשפט. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> תודה. רחלי סונגו. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> קודם כול, אני רוצה להודות למירב בן ארי, לאיגוד, על הצעת החוק הכול כך חשובה, וטוב שהיא הגיעה. זה היה צריך להגיע הרבה לפני. בהמשך למה שאדוני אמר, אני בדיוק חושבת על המקרה האחרון של גור לוי, שפורסם בתמונה שלו שהוא הציץ לאישה בקניון, ואז התברר שעוד נשים התלוננו על חשד לאונס, ויש כל כך הרבה מקרים כאלה, אז אתה לא יכול לבוא ולהגיד שזה מקרה ייחודי. לא, זה לא מקרה ייחודי. כל יום יש מקרים כאלה. ואני רוצה להוסיף עוד כמה דברים. האחד, אני לא רוצה לעכב את הצעת החוק הזאת כמובן. אני כן חושבת שנכון להשאיר את המקרים של אלימות ולא רק מקרים של עבירות מין. שנת 2025 נגמרה בשנת שיא של רצח נשים. אנחנו בארגונים החברתיים מקבלות המון-המון תלונות של נשים על אלימות, ויש חשיבות גדולה לפרסום השמות גם בנושא של אלימות. עוד נקודה שאני רוצה להוסיף, אני בקשר עם מתלוננות ונפגעות עבירות מין, כולל ד"ר קטיה אברבוך. ופה נאמר על הסיפור להעביר עמדה בכתב. במקרה של ד"ר קטיה אברבוך, העמדה שלה הועברה, אבל לא על ידה. זה הועבר גם בכל מיני הליכים, גם בהליך לפני, גם תוך כדי כתב האישום. מה אמרו בכתב האישום ואחר כך גם אמר בית המשפט? הוא אמר: הפרקליטות כבר ביקשה צו איסור פרסום, למרות שהיא ביקשה שלא יהיה צו איסור פרסום, אז כבר נשאיר אותו על כנו. יש חשיבות מאוד גדולה לתת לנפגעות את האפשרות לבוא ולספר את הסיפור שלהן, לבוא להגיד ולא רק בכתב. ודרך אגב, לא רק בכתב או בעל פה, גם על ידי מי שמטעמם, אם זה עורך-דין, אם זה בן משפחה. דבר שני, מה ההשלכות של צו איסור פרסום? ועוד פעם אני חוזרת על המקרה של ד"ר קטיה אברבוך. הבן אדם שפגע בה בעבירות מין מאוד חמורות, קיבל צו איסור פרסום והמשיך לעשות מילואים, כולל נשק, כולל להיות ליד חיילות צעירות, ולא רק שהוא המשיך לעשות מילואים, הוא גם השתמש בזה בטיעונים לעונש שלו. ובנוסף הבן אדם הזה הוא דוקטור, ומשרד הבריאות לא פסל את הרישיון שלו. והכול בגלל צו איסור פרסום. צו איסור פרסום זה לא רק לגבי הנפגעת עצמה שזה מאוד מאוד חשוב, זה לגבי כל שאר הנשים. הסכנה של הנשים היא פחותה לעומת חזקת החפות. ודבר אחרון, אני קיבלתי שיחות שגם בגזר דין יש שופטים שמשאירים את צו איסור הפרסום. ויש מתלוננות שממש נאבקות ועורכות-דין שנאבקות, להסיר את צו איסור הפרסום בגזר דין. אני חושבת שהדברים האלה צריכים להשתנות, שצריך להרחיב את זה, שצריך לשנות את כל הנושא של העברות מידע, שיש עם זה בעיה מאוד גדולה, העברות מידע בין הגופים, במיוחד בנושא של העברות מידע בין הפרקליטות, המשטרה לצבא, כמו במקרה הזה. ובכלל לא התחלתי לדבר על הנושא של חוות-הדעת הפסיכיאטריות, שזה נושא אחר שמבקשים. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> בבקשה, גברתי. משטרת ישראל. << אורח >> שלי זמיר: << אורח >> אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה. קודם כול המשטרה תומכת בהצעת החוק, שנועדה לטעמנו לתכלית ראויה. המשטרה מתכוונת ליישם את החוק, ככל שהוא ייכנס, באמצעות מערכת מנ"ע. מערכת מנ"ע היא מערכת ששולחת הודעות אוטומטיות לנפגעי עבירה שביקשו לקבל עדכונים, כלומר, הדבר ייעשה באופן אוטומטי וללא שיקול דעת במובן הזה. אני רוצה לחדד הערה שנאמרה על ידי משרד המשפטים. המשטרה תיידע על עצם זה שהוגשה בקשה לאיסור פרסום ועל הזכות להביע עמדה. לגבי מועד הדיון יש לנו עוד קושי עם הדבר הזה שאנחנו צריכים לפתור וללבן בין המשרדים ולראות איך עושים את זה. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> מול מי? << אורח >> פקד שלי זמיר: << אורח >> מועדי הדיונים – המידע לא אצלנו. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו פותרים את הדבר הזה מול הנהלת בתי המשפט. זה נושא שהוא פתוח מבחינתנו. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> אני בטוחה שחנית תשמח לסייע. אני יודעת כי אני מכירה את המטריה. << אורח >> פקד שלי זמיר: << אורח >> מצוין. זה כן משהו שרציתי לחדד בדברים. עניין נוסף לגבי צמצום עבירות מין. זה כמובן נעשה בתיאום איתנו ועל דעתנו, ועל כן רצינו להציף קושי טכני שקיים, שכיום במערכת אין בהגדרה קטגוריה של עבירות מין, לכן זה משהו שנצטרך מחשובית לפתוח קטגוריה כזאת. זה דורש היערכות וזמן. ולכן לגבי סעיף הכניסה לתוקף של התיקון, נבקש שהוא יתואם איתנו, כך שנוכל להיערך. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> היום נצביע לקראת הקריאה הראשונה, וזה נותן לכם פרק זמן להיערך. הוא לא יהיה ארוך. יש פה תיקון שהוא בגדר הצלת נפשות, כי בסוף מדובר באנשים, לצערי בעיקר בנשים, שחוו את הפגיעה הכי קשה. ויש פה הזדמנות לתת להן קול בחזרה. הן נשים שהושתקו, הן נשים שהגוף שלהן חולל, ואנחנו חייבים לעשות הכול, כל המשרדים הממשלתיים. זה לא תיקון גדול. בעיניי זה תיקון קטן עם משמעות ענקית. ולכן אני מאוד מבקשת את ההתגייסות של כל המשרדים לאירוע הזה. << אורח >> שירי שחף אופק: << אורח >> גם אנחנו מברכים על ההצעה הזאת. אני מסכימה עם מה שגברתי אמרה. אנחנו היום מכירים את הפרקטיקה, לפיה שעל נפגעי ונפגעות עבירה יש מעמד עצמאי בבקשה לביטול איסור הפרסום, לפי סעיף 70ג לחוק בתי המשפט. אנחנו מכירים את זה. אנחנו עושים את זה. והתוספת הזאת שמבהירה שגם לנפגעי עבירה יש מעמד היא נכונה. יש גם פסיקות של בית המשפט העליון בעניין הזה, שנפגע העבירה הוא מן הסתם גם גורם שיש לו מעמד באשר לתיקון הזה. אנחנו שמחים עליו ואנחנו חושבים שגם בשלב שמדובר בחשוד, שטרם הוגש בעניינו כתב אישום, נכון לשמוע את נפגעי העבירה. אנחנו מכירים פסיקות מבית המשפט, בית המשפט המחוזי, השופט עודד מאור, בעמ"י 742785/26, ממש מהחודשים האחרונים עמד על הצורך לשתף את נפגעי העבירה בהליכים האלה של איסור הפרסום, ועל הקשר בין ההשתתפות הפעילה בהליך הפלילי לבין הליך ההחלמה, ואנחנו מצטרפים ומברכים על העניין. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> תודה רבה, נציבות זכויות נפגעי עבירה. << אורח >> אפרת פילזר ביזמן: << אורח >> אני אשמח להמשיך את הדברים שאמרה שירי ולתת לזה שם. התיקון הזה מקדם תפיסה של צדק תהליכי, כלומר, שנותנים לנפגע העבירה, לנפגעת העבירה, מקום בתוך ההליך. נותנים לו מקום להשמיע את קולו. הדבר הזה נותן לו כבוד, נותן לו משמעות, נותן לו את היכולת להתמודד עם הליך פלילי שהמקום שלו שם הוא כמובן מאוד מורכב. זה נותן לו להיות חלק. ואנחנו כמובן תומכים, מברכים ומודים לכל הגופים שהיו מעורבים בדבר הזה. אני עוד אוסיף שאנחנו גם תומכים עקרונית בהרחבה של העבירות, שיהיה אפשר להביע עמדה, שיהיה אפשר להביע עמדה גם בעל פה, כמובן בכפוף למורכבויות שציינה כאן חברתי, שאנחנו דנים בהן. בסופו של דבר אנחנו צריכים שההליך יהיה יעיל והוגן וכמובן שגם לזה צריך לתת משקל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> אני רוצה רק להגיד משהו כללי. ההרגשה שלי, שאני הרבה שנים כאן, שתמיד נפגעי העבירה הם האחרונים בשרשרת. תמיד הם צריכים לרוץ אחרי החוק. כמה שנים לנפגעי העבירה בכלל לא הייתה זכות לשום דבר. וגם כאן אני רוצה להציע משהו קטן. המתלוננת מגיעה ובחלק מהמקרים היא יודעת מי החשוד. היא יכולה, כשהיא מתלוננת, כבר לתת את מכתב הבקשה לביטול איסור הפרסום בתוך 48 שעות. הלא היא באה ומתלוננת במשטרה, היא יודעת את השם. למה לחכות? יש לה את זה כתוב, אני לא מדברת על אלה שלא יודעות, שזה משהו אחר, אבל היא יודעת, גם שי-לי ידעה. לא סתם היא כל כך רצה לציבור בצורה כזאת. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> אני מבינה ומקבלת את העיקרון. אני רק רוצה לומר: בסוף זה תיק משפטי. יש כאן תהליך חברתי גדול ומשמעותי בעיניי. זה לא מובן מאליו, זה לא טריוויאלי שהגענו לנקודה הזאת. מערכת המשפט עושה תהליך, וכן הייתי מציעה שנעשה אותו בזהירות. יש שני צדדים להליך, יש הצד הנפגע, וטעויות לפעמים קורות. אני חושבת שהצעת החוק הזאת זה היה הרגע שתגיע לעולם. אני רוצה להודות לחברתי, חברת הכנסת מירב בן ארי, שהביאה את ההצעה ביחד עם האיגוד ועם שי-לי הנהדרת והאמיצה מעבר לכל דבר אחר, באמת כמה אומץ דרוש. הגיעה העת לשינוי תפיסתי במערכת המשפט, בחברה הישראלית, לגישה מכילה יותר שרואה בנפגעים חלק בלתי נפרד ממשוואת הצדק. בסוף זה אירוע לצערי שנצרב בהם. וכמו שאמרתי קודם, לא היה להם קול, והאיזון צריך להשתנות. הוא ייקח יותר זמן לצערי ממה שחשבנו, אבל הוא יגיע. אנחנו עושים את זה בצעדים קטנים כדי לא לגרום נזק. ואנחנו צריכים להבטיח שהמשפט לא יתנהל מעל הראש של נפגעי העבירה, כי הם הסיפור. חברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אני שמחה שאת מנהלת את הישיבה הזאת. אני רוצה להגיד בקצרה, כי חשוב לי שנצביע. קודם כול, אני רוצה להגיד תודה למרכזי הסיוע וכמובן לשי-לי עטרי, שלא יכלה להגיע היום. דיברנו. זה חוק שרשום על שמה ואנחנו נמשיך לקדם. ביחד עם שי-לי יש עשרות נפגעות, יש גם נפגעים, אבל במקרה הזה הנשים לצערי מובילות את מספר הנפגעות. במשך שנים גם בוועדות פה, ואני יכולה להגיד שאנחנו פה הרבה שנים, ראינו את נפגעי העבירה בתחתית שרשרת המזון. שתינו יחד חברות כנסת פה מעל עשר שנים, ולא סתם נגעתם בזה. תמיד היינו צריכים להיות הקול שלהם. אני חושבת שהצעת החוק הזאת, מה שהיא עושה, היא שמה אותם, מקדמת אותם, הם עוד לא במקום שהם צריכים להיות, אבל היא בהחלט מקדמת אותם שלב קדימה אחרי שנים, שלדעתי כל הזמן גם ראינו את זה בהרבה חוקים שעברנו כאן, את ואני, ראינו את חוסר התפיסה או הראייה של נפגע העבירה, שהוא החלק הכי חשוב בהליך, כי בסוף העבירה קרתה לו. קודם כול עקבתי כמובן אחרי השידור בדרך לכאן. אני כמובן אמרתי שאני מסכימה לתחולת החוק לעבירות מין, בטח בשלב זה. אם נצטרך לקראת השנייה והשלישית, אפשר לדבר על זה, אבל בטח בשלב זה אפשר לקבל את ההצעה של משרד המשפטים. אני גם יודעת שנעשתה כאן עבודה מאוד טובה של משרדי הממשלה עם משטרת ישראל. ואני חושבת שזה זמן טוב שנקדם את החוק לפחות לקריאה הראשונה, ואז לשנייה ולשלישית נוודא גם איך המשטרה מיידעת את הנפגעת. מערכת מנ"ע היא מערכת מצוינת, אבל גם בה יש דברים, בעיקר בנפגעות עבירות מין, שצריך קצת לשים דגש שם, בעיקר בעבירות של עבירות מין, שזה פחות כמו מערכת מנ"ע שגנבו רכב. אני מכירה את המערכת טוב. וכמובן האפשרות של הנפגעת להביע עמדה, שזה המשמעות של כל החוק הזה. דיברתי קצר, יש לי הרבה מה לומר, אני אשאיר את זה גם למליאה. אני רק אגיד שיש כאן נפגעת עבירת מין, שמבקשת שאני אקריא את הדברים שלה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> היא מבקשת לשמור על אנונימיות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> א' היא בת 20, היא נפגעת עבירה: אבא שלי אנס אותי במשך כל הילדות שלי, בגיל 14 אזרתי אומץ להגיש תלונה, ואני מהאחוזים הבודדים שכן הגישו כתב אישום ואפילו הרשיעו אותו. אני שומעת כאן על העננה שמרחפת מעל הראש של הזמנים ושיהיו עיכובים, כמו שהסנגוריה אומרת. אני פה להגיד שברגע שנפגעת מתלוננת, היא תסכים לכול ותרצה להיות שותפה ולשתף פעולה ולעשות כל דבר שיידרש. אל תחשבו שהיא מגישה תלונה ושוכחת מזה. אנחנו לא ישנות ימים ולילות בגלל זה. כמו כן, עניין ההגשה בכתב על דעתה של המתלוננת, לפי דעתי אסור לבטל את האפשרות להבאה בעל פה, כי זה מה שהציל אותי בבתי המשפט וגם בטיעונים לעונש. אל תיקחו את זה מאיתנו. קודם כול תודה רבה שכתבת. תודה רבה על האומץ, על האומץ להגיע, על האומץ לשתף. אנחנו מבטיחות לך, אני מדברת גם בשם קארין, שאנחנו רואות אותך כל הזמן ושנעשה הכול כדי שנפגעות עבירות המין יהיו חלק בלתי נפרד מכל ההליך המשפטי כפי שראוי להן. תודה רבה. << אורח >> ענת הראל: << אורח >> אני מנהלת תחום נפגעי עבירה, רק במשפט אני אגיד שאנחנו במשרד בהחלט תומכים בחוק ורואים בו חשיבות כחלק מהשיקום של הנפגעות. יהיו כמה נקודות זמן שנפגעת יכולה להביע עמדה, כי במיוחד בעבירות מין אנחנו יודעים שהדעה יכולה להשתנות בהתאם לכל מיני נסיבות, ודווקא כשמתחיל כל ההליך והחשיפה, יותר קשה לקבל החלטות גדולות כאלה. אנחנו תומכים בזה בהחלט. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> מצוין. אני מבינה שיש קונצנזוס בחדר. נעלה להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 2 נגד – אין נמנעים – אין אושרה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> שניים בעד. אין נמנעים. אין מתנגדים. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> פה אחד. הצעת החוק עוברת לקריאה הראשונה, בהתאם לנוסח ונדייק אותו. תודה רבה, גברתי המצוינת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה ליושבת-ראש. << יור >> היו"ר קארין אלהרר: << יור >> תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:58. << סיום >>