פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 920 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, י"ג בתמוז התשפ"ו (28 ביוני 2026), שעה 13:10 סדר היום: הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026 נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר קארין אלהרר איתן גינזבורג עמית הלוי עוז חיים עופר כסיף ארז מלול יוליה מלינובסקי יואב סגלוביץ' עודד פורר חברי הכנסת: ולדימיר בליאק מוזמנים: דין ליבנה – מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית יפעת סימינובסקי – היועצת המשפטית, ועדת הבחירות המרכזית גאל אזריאל – ראש אשכול, ייעוץ וחקיקה (ציבורי-חוקתי), משרד המשפטים עמי ברקוביץ – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אוסנת חיטרון – עו"ד, משרד המשפטים הילה קדר – עו"ד, עוזרת ליועצת המשפטית, משרד העבודה אליהו בנטאטא – מנהל תחום בתי דיור גיל הזהב, משרד הבינוי והשיכון שחר יששכר – הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון סרן שמואל ססובר – יועמ"ש פקע"ר, משרד הביטחון סגן רן טואיטו – ע' יועמ"ש לתחום הפרט, משרד הביטחון אלי יפרח – סמנכ"ל לעניינים קונסולריים, משרד החוץ זיו בילאום – רח"ט קש"ח וזרים, משרד החוץ רבקה סויסה – יועץ משפטי, נציבות שירות המדינה טובה פריש – מנהלת המחלקה המשפטית ברשות התאגידים עדו אילי – עורך דין בלשכה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות ד"ר גיא לוריא – עמית מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה יניב גולדברג – ראש האגף הכלכלי, התנועה למען איכות השלטון בישראל רוני כהן – יו"ר גמלאים מרחב ירושלים, ההסתדרות החדשה הגר זוסמן – עו"ד בלשכה המשפטית לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית גיל גן מור – עו"ד, מנהל פרויקט חו"ד – חקר והגנה דמוקרטית הילה ישעיהו – מנכ"לית הרשת האזרחית ייעוץ משפטי: אפרת חקאק ניצן רוזנברג רכז פרלמנטרי בוועדה: הודיה שאול אבירן יחזקאל רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026 << נושא >> << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> צהריים טובים. אנחנו בעניין הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-ושש הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה. בגדול, אני כן אומר גם לפרוטוקול וגם לחברים שפה, ככלל, כמו שאתם יודעים, בהצעות חוק, בוודאי חוק בחירות מטעם הוועדה, גם אני עושה מאמץ מאוד גדול שהוא יובא בהסכמות. אני יודע שיש דברים שהם בליבנו, כל אחד איש איש בליבו ובנפשו, אבל אני מאוד לא הייתי רוצה להביא פה חוק מטעם הוועדה בהצבעת רוב-מיעוט. לפעמים יש לכל אחד משהו קטן שמפריע לו, לא צריך להגיע לפעמים לקונצנזוס של מאה אחוז, כדי שלא כל אחד יהיה שחקן וטו, אבל בגדול בהסכמה רחבה ככל הניתן. אני חושב שזה בגדול הדרך הנכונה לחוקק חוקי בחירות. אגב, טכנית אני יכול לעשות את זה בחוק מטעם ועדה, כי על זה יש לי טרומית, על החוק של בנות שירות. אבל אם זה אומר שהדבר של בנות שירות, שבעיניי זה תיקון עוול ארוך שנים, בגלל שאין הסכמות פה, אני אצטרך להגיד: אוקיי, אז גם אני מוותר על מה שחשוב לי - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אגב, אין התנגדות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למי הייתה התנגדות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, עם התניות של דברים. חבר'ה, גם אני יכול לצאת לא עם מלא תאוותי בידי בנושא הזה, אפילו שאני יושב-ראש הוועדה, בטח בהצעת החוק שתבוא מטעם הוועדה. עקרונית אני הייתי אומר: וואלה, בסדר, אפילו להעביר את זה שנייה ושלישית, נעביר בראשונה את החוק של אוהד ואני לא אקדם אותו לשנייה ושלישית, כשהוא בסך הכול עוסק בזה, חבר הכנסת אוהד טל. וכשאני הפצתי את הנוסח הזה, כתבתי את זה בתחילת הנוסח. זה עוד לפני שהתקבלו העמדות של כל הסיעות – חלק מהסיעות שפה, חלק מהסיעות שלא פה; חלקן העבירו, חלקן לא העבירו, חלקן העבירו חלקית. ותודה לייעוץ המשפטי לוועדה, הכינו לי ממש טופס, רק תמלאו מה שנקרא, ועדיין לא כל הסיעות עשו זאת, למרות שאני העברתי לנציגים של כל סיעות הבית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בסדר, לא באנו בטענות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני אומר לפרוטוקול, כי מה שאנחנו מדברים ביננו, אנשים לא תמיד יודעים וערים. אני העברתי את כל סיעות הבית, כדי לאסוף את המידע. ולכן מה שנמצא אל מול פנינו בהצעת החוק, אני כרגע לפחות לא רוצה לענות במסמרות, כי חלק מהסיעות לא ענו לי עוד, גם גדולות וגם קטנות. אבל כנראה שלא כל מה שיש פה יהיה בנוסח לראשונה, כי הובעו התנגדויות, גם בוועדת הבחירות וגם פה בדיוני הוועדה. ומה שהנחה אותי בהכנת הצעת החוק הזאת זה שככלל את הדברים שוועדת הבחירות הציעה שמתי כולם, למרות שאני יודע שכנראה חלקם ירדו בהיעדר הסכמות. ואת הדברים שחברי כנסת הציעו במהלך הדיון, אם זיהיתי שזה לא מעורר יותר מדי קונטרוברסיה – הכנסתי, אבל אם זיהיתי שיש לזה התנגדויות כאלו ואחרות, גם אם ההתנגדויות פוליטיות, גם אם התנגדויות מקצועיות שגורמות לזה שככל הנראה לא יהיה לנו זמן לעשות את זה, אז מראש לא הכנסתי. זה לא טורק את הדלת. זאת אומרת, אם עכשיו ארז שכנע אותך בכמה דקות פה לפני הדיון, שבכל זאת הנושא של הטלפון צריך להיכנס, אני לא טרקתי לו את הדלת בפנים, וכנ"ל לאף אחד עם הדברים שעלו. אבל דברים שהיה לי מאוד מאוד ברור שלא מוסכמים, לא כללתי. אז הנוסח נמצא אל מול פניכם. אתם רוצים להתייחס כמכלול? אתם רוצים שנתחיל סעיפים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נתחיל להקריא סעיפים, נקרא סעיף סעיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נתחיל להקריא. ייעוץ משפטי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני אקריא. אם אתם רוצים להציג את הסעיף, אז אתם מוזמנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, בגלל שיש לנו בוועדת התקשורת הצבעות עוד מעט, אז נבקש בדברים שבמחלוקת, חכו שיהיו פה חברי הוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אפשר גם לראות שלא עושים את הוועדה הזאת על הצבעות בוועדה אחרת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני מאוד אשתדל. אני כבר אומר: תנוח דעתכם, היום לא יהיו פה הצבעות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היום לא? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא יהיו הצבעות היום. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז איך אתה רוצה להעלות את זה מחר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בעזרת השם מחר יהיו הצבעות, אני מקווה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם מחר יש תקשורת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. מחר היו הצבעות. שוב, אני מקווה מאוד שהצבעות פה יהיו כי סיכמנו, וזה או פה אחד או שנגייס, מה לעשות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא ראוי שבהצעת חוק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אני מסכים. זה מה שאמרתי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר את זה, שזאת כוונתו. לשם הוא חותר. בואו נחתור כולם ביחד. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נהיה חתרנים בלתי נלאים כולנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הסכמה שאת סעיף המטרות אפשר למחוק? יאללה, בוא נמשיך. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני אתחיל להקריא. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026. פרק א': הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש סימן א': מטרה ותחולה מטרה 1. מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושש, לנוכח תקופת הלחימה המתמשכת והמצב הביטחוני מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) שבשלהם הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ובשל הצורך בקביעת הוראות לעניין הצבעת אזרחים שהתפנו מבתיהם בשל המצב הביטחוני. סעיף מטרה זה סעיף כללי. נותנים פה איזה קריאת כיוון. זה לא לגבי כל החוק אלא רק לגבי הפרק של הוראת השעה ולא לגבי מה שהוא חקיקת קבע. לך הייתה שאלה לגבי זה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני אומר: א', יכול להיות שלא צריך בכלל סעיף מטרה. אבל אם צריך סעיף מטרה הייתי רוצה, וזה מה שהעליתי פה לדיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בתיקון הקודם היה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> היה סעיף מטרה, שדיבר על קורונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה ראוי שיהיה סעיף מטרה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> קורונה, ומערכות הבחירות הסמוכות שהיו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כלומר, שם היו נסיבות מיוחדות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם פה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זו כן הוראה שתעזור פרשנית לחלק מהדברים. אבל בכל מקרה, מאחר שחלק מהסעיפים שבהוראת השעה הם לא קשורים ישירות למצב החירום והצבעת אזרחים שהתפנו מבתיהם, אז הייתי כותב אולי "ובכלל זה". כלומר, לשם היערכות הבחירות הזה, ובכלל זה, או ובמיוחד לנוכח, כדי להוסיף את הדבר הזה. שוב, אני יכול לחיות גם בלי סעיף מטרה. אני אקבל מה שתחליטו, אבל לא מפריע לי מאוד סעיף מטרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם יכול לחיות בלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ראוי שיהיה בכלל זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי, אז אם יהיה אז יהיה. רק להוסיף את המילים "ובכלל זה" או "ובמיוחד", כפי שתחליט הסמכות הנורמטיבית העליונה, הלא היא דפנה מנוסח החוק. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ועדת הבחירות, בסדר מבחינתכם? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תחולה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תחולה 2. הוראות פרק זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושש. אני מניחה שאין הערות. סימן ב': ועדת הבחירות פרשנות 3. למונחים בסימן זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏ (להלן – חוק הבחירות לכנסת). זה כמובן סעיף כללי. העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש 4. (א) הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וחמש וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, "רשות ציבורית" – כמפורט להלן: (1) הכנסת; (2) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (3) מבקר המדינה; (4) רשות מקומית; (5) תאגיד שהוקם בחוק. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה חייב להיות רק אם הועסק ב-2025? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בכלל לא מבין למה צריך הוראת שעה. הרי כל פעם צריך את העובדים שעבדו פה בכנסת הקודמת. בוא נעשה הוראת קבע: עובד שעבד בבחירות הכנסת הקודמת, יהיה לו את הפריבילגיה לעבוד בכנסת הבאה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ממתי התחילה הוראת השעה הזאת? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> מהבחירות לכנסת העשרים-ושתיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נו, מה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש גבול. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה לא מדויק. כי אז היו מאוד קרובים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, אבל אחרי זה, בין עשרים-ושלוש לעשרים-וארבע הייתה שנה פלוס, בין עשרים-וארבע לעשרים-וחמש היו כמעט שנתיים. לכן צריך את העיקרון הזה, שאומר שאדם שעבד במערכת הבחירות לכנסת הקודמת ומעוניין, או ועדת הבחירות מעוניינת שימשיך לעבוד בוועדת הבחירות לכנסת הבאה, לאפשר את הפריבילגיה הזאת. למה צריך לקבוע את זה כל פעם מחדש, ולהתכנס פה ולדון פה, והוראת שעה ולא הוראת שעה? בוא נקבע את זה בחוק. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תראה, זה כן משהו שהוא חריג בנוף היחסים בין הרשויות. ולכן זה נקבע כשהיה בזה צורך מאוד ממוקד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מאז זה הלך וחוקק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, מה הבעיה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה חוזר פעם אחר פעם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יש לי הצעה. בוא נקרא קודם כול את כל ההסדר, נסיים את הקראת הסעיף, נראה אותו כמכלול, ואז נחשוב על הוראת שעה, הוראת קבע וכדומה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז באמת הסעיף הקטן הראשון דיבר על האיזון המרכזי, שאומר שהמנהל הכללי של הוועדה המרכזית יכול באמת לבקש שהעובד יעבוד אצלו. אם העובד כמובן מסכים לכך, אז הרשות הציבורית לא יכולה למנוע את זה. עכשיו כן יש פה איזשהו איזון טיפה יותר מורכב, אני אמשיך להקריא אותו. (ב) עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מייד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין עובדי הכנסת - - יש פה איזשהו איזון יותר מסוים. - - הודיע יושב ראש הכנסת למנהל הכללי של הוועדה המרכזית כי בשל צורכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו, ולא הגיעו יושב ראש הכנסת והמנהל הכללי של הוועדה המרכזית להסכמה – לא יועסק העובד בוועדת בחירות; סמכות יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת לאצילה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בעיקרון, החריג על החריג הזה שהוא לגבי הכנסת, למיטב הבנתי זה בגלל העובדה שהרבה מאוד מעובדי הכנסת מועסקים בתקופת בחירות בוועדת בחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמה זה באחוזים? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני לא יכול להגיד כרגע. גם היו שינויים בעת האחרונה בעקבות פרישת עובדי כנסת, אז אין לי מספרים מדויקים. אני אבקש לא לפתוח את הסעיף הזה, זו תולדה של הסכמה רגישה בין הכנסת, שבסוף מטה הוועדה המרכזית יושב בכנסת, וזה מביא קשיים מיוחדים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לא נכון יותר שזה יהיה מנכ"ל הכנסת ולא יושב-ראש הכנסת? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה בכוונה יושב-ראש הכנסת כדרגה אחת מעל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם יושב-ראש ועדת הבחירות מחליט ולא מנכ"ל ועדת הבחירות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי. קיבלתי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> המשא-ומתן הראשוני הוא כן מול מנכ"ל ועדת הבחירות, ורק אם לא מגיעים להסכמה אז ליו"ר הכנסת יש איזושהי סמכות over head על הדבר הזה. (ה) (1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) משום שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך. (2) לא יראו היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושש כאמור בסעיף קטן (א) כהפסקה ברציפות עבודתו של העובד והיא לא תפגע בזכויות התלויות בוותק שלו אצל הרשות הציבורית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל זה חל רק על מי שהועסק גם בעשרים-וחמש ועשרים-ושש? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא, סעיף קטן (ה) חל על כל העובדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא כתוב. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> גם כאלה שלא נדרשו אליו, קיבלו הסכמה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל סעיף (ה), כמו שהוא כתוב כרגע, מדבר על עובד כאמור בסעיף קטן (א). זאת אומרת, אם יש עובד שעבד רק בכנסת העשרים-ושש, הוא לא עבד קודם, מותר לפגוע בתנאי ההעסקה שלו? ודאי שלא. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז זה סעיף שחל על כלל העובדים בלי קשר לכלום. אז צריך לתקן את זה, כי כרגע הוא כתוב לא נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נראה לי שיש הסכמה בין כל חברי הוועדה שהסעיף הזה נדרש, כל הסעיף הזה, עם התיקון שאמרת. רק בוא נדון על הסיפור של הקבע. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בוא נדון על הקבע. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> תגמרו את הסעיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גמרנו את הסעיף. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קראנו עד הסוף. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> יש לי הערה אחת קטנה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> דין, אני אשאל שאלה מכוונת, אולי לנקודת המחלוקת ביני לבין איתן. בעבר הסעיפים האלו לא היו, מתוך איזושהי הנחה שבסופו של דבר בין בחירות לבחירות עוברות ארבע שנים, וארבע שנים זה פרק זמן מספיק ארוך שבו ידע, זיכרון ארגוני וכדומה לא מחזיקים כל כך אצל רוב האנשים, ולכן אין איזה ערך מיוחד, בטח לא ברמה שמחייבת לתפוס בן אדם ולהחליט אותו אני רוצה, ולאפשר לוועדת הבחירות המרכזית משהו שאני לא מאפשר לאף גוף שלטוני אחר כמעט, חוץ מצה"ל באמצעות מילואים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אחרי ארבע שנים יכול להיות שמישהו שהיה בפוזיציה מסוימת במקום העבודה, עכשיו הוא הפך להיות בכיר יותר. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון, והפגיעה בעבודתו והחיוניות שבו וההשלכה וכדומה. יש המון דברים שקורים בארבע שנים. הסעיף הזה נחקק באמת כשהיו חמש מערכות בחירות בשלוש שנים, שזה היה פרקי זמן נורא קצרים. הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים היו באמת אחרי שנה עם שלוש מערכות בחירות, אז היה צריך את זה, כי באמת אתה לא רצית ללמד את כולם ולעשות אוריינטציה מחדש שוב. עכשיו אתם מבקשים את הסעיף הזה שוב. אז אני מבקש שתסביר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים היו אחרי 40 יום. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון. ועכשיו אתה מבקש את הסעיף הזה שוב, והשאלה היא: אחד, למה בהוראת שעה בכלל? ולאור הדברים האלו, למה הוראת קבע? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> תודה, אדוני. ועדת הבחירות המרכזית היא גוף מיוחד. הצגתי את זה בדיון הקודם. אנחנו למעשה מאוד מאוד דומים ליחידת מילואים. הוועדה עצמה בין בחירות לבחירות היא גוף מאוד מאוד קטן, אבל בהתראה של פחות מעשרה ימים אנחנו הופכים להיות גוף גדול, למעלה מ-1,200 עובדים ברחבי הארץ – האמת היא למעלה מ-1,200 תקנים, זה הרבה יותר מ-1,200 עובדים ברחבי הארץ – כאשר חלק ניכר מבעלי התפקידים שלנו, במיוחד בעלי התפקידים הבכירים, באים מהשירות הציבורי, בין היתר כי אנחנו גוף ציבורי שצריך לעבוד בנורמות של שירות ציבורי, בדרך ששירות ציבורי עובד. זה גם אנשים עתירי ניסיון, רובם עשו הרבה מאוד מערכות בחירות. וההתמודדות לתפקידים היא התמודדות פומבית, אנחנו עורכים מכרזים. אם זה לא עובד שחוזר, אני עורך הליך פומבי דומה למכרז, לא מה שיש לי זמן לעשות בפתח מערכת בחירות, במיוחד לא באופן שוויוני ותחרותי, כמו שהייתי רוצה. הסעיף אכן נחקק רק בבחירות לכנסת העשרים-ושתיים, אבל יש לו רקע. ראשית, רוב השנים, או כל השנים שאנחנו מכירים, היו הוראות נציבות שירות המדינה שמשחררות את העובדים. זה היה הוראות קבועות שכל בחירות נציב שירות המדינה אזכר אותן מחדש בחוזר נציבות. ואז ראינו בבחירות לכנסת העשרים-ואחת שההסכמות האלה, שהיו המון המון שנים, מתחילות להישחק, כי משרדים התחילו להגיד: אנחנו מבינים שיש בחירות, שזו משימה לאומית וזה קריטי, אבל גם להיות פקיד במשרד בבאר שבע, שאני לא מטיל ספק בתפקידו בשירות הציבורי, אי-אפשר לחיות בלעדיו שלושה חודשים. כלומר, 67,000 עובדי מדינה, אף אחד מהם לא יכול לעזוב את משרתו לשלושה חודשים כי יש בחירות. למעשה ראינו את האיזון מתחיל להתערער. התחילו להגיד לנו על עובד אחר עובד, אורלי, קודמתי בתפקיד, הייתה צריכה ממש לכתת רגליים ולפנות למשרדים, עובד אחרי עובד, מנכ"ל אחרי מנכ"ל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הוראת הנציבות לא יצאה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הוראת הנציבות יצאה. אבל הוראת הנציבות אמרה: הממונה צריך לאשר. וכל הממונים העדיפו שזה יהיה במשרד שלהם. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> העובד גם צריך לאשר? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן, העובד צריך להסכים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אתה לא יכול להוציא בן אדם בכוח. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא, כי השווית את זה למילואים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם במילואים - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אין עבדות במדינת ישראל. הוא לא חייב לבוא אם הוא לא רוצה. הייתי רוצה לחייב אותו, אבל אי-אפשר. זה הגיע למצב שראיתי ועדות שלמות שאומרות: אין לנו מנהל, אין לנו סגן מנהל, כי זה ממשרד מכס באר שבע, כדוגמה כמובן, וזה מרשות אוכלוסין אשדוד. הממונים עליהם, כל אחד מסתכל על הניירות שיש בפניו, שהם חשובים, אני לא מזלזל בהם, אבל בסוף העבודה שלי לעשות בחירות זה שלושה חודשים פעם בתקופה. אנחנו חושבים שההוראות העדיפות האלה הן קריטיות, והסימן של הכנסת לרשויות הציבוריות: תדעו, לוועדת הבחירות המרכזית יש עדיפות, היא חשובה מאוד. לא ביקשתי אותה כהוראת קבע, מהסיכום הכללי שאנחנו מביאים כל מה שניתן בהוראת שעה, כי אנחנו בדיונים קצרים. כן תכננתי להביא את הסוגיה הזאת להכרעת הכנסת כהוראת קבע בין בחירות לבחירות, לא היה סיפק בידינו במערכת הקודמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, חבר הכנסת פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לי התשובה של מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית נתנה מענה בהיבט של גם אם הוא התקדם בעבודה, בסוף לעובד עצמו יש פה את היכולת וגם את האחריות. אני חושב שיש פה אירוע שהוא באמת מספיק חשוב. אנחנו מכירים את זה גם, בסוף אף אחד לא אוהב שהעובדים שלו יוצאים למילואים כאלה, אז אומרים: לא. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אתה חיוני לי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה הוראת שעה או קבע - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אני כן חושב שהוראת שעה, אני אגיד לך למה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות שזה צריך להידון באמת לגבי הוראת הקבע לא סמוך כל כך לבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לי עמדה - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך למה. בבחירות הבאות יהיה יותר שימוש במדיה, בדיגיטל, ויהיה פחות צורך בעובדים. לא לתת כוח לוועדת הבחירות לקחת עובדים לפעמים מיותרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חזקה על הוועדה שלא תיקח עובדים מיותרים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, זה לא קשור למיותרים. יש לי דבר אחד. באופן עקרוני, אם היה לנו עכשיו דיון לקבע, הייתי שואל עוד הרבה שאלות, ובראשן השאלה: מה ההבדל, עם כל ההערכה שיש לי לכנסת כחבר כנסת, וליושב-ראש הכנסת שהוא גם חבר והוא גם דמות חשובה ממלכתית, לבין משרד הביטחון או לבין רשות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כי רוב העובדים מפה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קשור. אם יש מישהו שמשרד האוצר חושב שהוא סופר חיוני, למה אני נותן ליושב-ראש הכנסת - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, התשובה היא במסדרון ולא פה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. התשובה היא שדיון כזה צריך קיים או במסדרון או לא במסדרון, אבל אם רוצים לנהל דיון בקבע צריך להעלות את השאלות האלו, לדון בהן, לשמוע את נציגי המשרדים השונים. עכשיו שאנחנו בלוחות זמנים שכאלו, אני מרשה לעצמי לא למצות את הדיון הזה עד תום. אני הבנתי שהנציבות נמצאת בזום, רוצה להתייחס. ולכן אני אומר: בגלל ההבדלים בין גופים, והיינו יכולים לרדת לרזולוציה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק הסיפור של הכנסת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני אומר: ההשוואה בין הכנסת לגופים אחרים, כשאנחנו מבינים את זה לגבי הכנסת, יש עוד - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה מה שגורם לך לרצות הוראת שעה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אומר הוראת קבע תעורר אצלו הרבה שאלות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן, כי אני לא רוצה להפוך להוראת קבע הוראה שתעורר הרבה שאלות שאני לא יודע לברר אותן כרגע. אני לא יכול לשמוע את כולם בנושא הזה, ואני גם לא רוצה לעשות את זה, כי אין לנו זמן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לי לא אכפת אם זה הוראת קבע או הוראת שעה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> דין, גאל ואז גיא. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> פנו אלינו לפני מספר שעות מנציבות שירות המדינה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אני חושבת שעדיף שהנציבות תציג את עמדתה. הם מחכים שישלחו להם את הקישור לזום. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> יש לנו פשוט הסכמה עם הנציבות שרציתי להציג אותה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אפשר להציג, אבל נראה לי שעדיף שהנציבות בעצמה - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בינתיים גיא. << דובר >> גיא לוריא: << דובר >> רק לגבי השאלה של הוראת קבע או הוראת שעה. אני חושב שברמה העקרונית זה נכון, בהתחשב במועד שאנחנו נמצאים, ללכת לכיוון של הוראת שעה. וגם אני אוסיף את הנקודה שבדוח של מבקר המדינה לגבי ניהול ההון האנושי, גם כן דובר על המלצה לוועדת הבחירות לבחון אפשרות לצמצם את התלות בעובדי מדינה. אז אני חושב שזה גם יתיישב עם זה שזה הוראת שעה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. אני חוזר, אם הייתי עכשיו באירוע של הוראת קבע, היינו יושבים על החוק הזה כמה חודשים, היינו דנים בשאלה: האם זה בכל דרגה והאם זה בכל משרד? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא דרמטי, רוטמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא. נעשה את זה הוראת שעה ונתקדם. אם הנציבות רוצה בכל זאת להוסיף משהו, אז תוסיף. אם כן אז כן, אם לא אז לא. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אז אני רק אציג את ההסכמה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה, דין. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לבקשת נציב שירות המדינה, המקובלת עלינו, ביקש נציב שירות המדינה, שבמקרה שהיו"ר מבקש לעשות שימוש בסמכותו לאחר שהרשות הציבורית מסרב לתת עובד, לכפות על הרשות לשחרר אותו, שהדבר ייעשה לאחר היוועצות עימו. זה מקובל עלינו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז להוסיף את זה? << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. לפני שיושב-ראש ועדת הבחירות מכופף את היד של הרשות הציבורית, שישאל את הנציב. אבל זה רלוונטי מן הסתם רק ל-(2), כי תאגיד שהוקם בחוק – הנציב לא רלוונטי לזה; לרשות מקומית הוא לא רלוונטי; למבקר המדינה ולכנסת הוא לא רלוונטי, כי הם לא עובדי נציבות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. זה רלוונטי רק ל-(2). << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה רלוונטי רק ל-(2), בסדר. אני אקבל את זה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסעיף קטן (ג) גם ככה הסעיף אומר, שיושב-ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק את העובד, ואנחנו רוצים להגיד שאם הוא לא נענה על הבקשה הזאת הוא יעשה את זה רק אחרי היוועצות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן, היוועצות, אבל זה רק לעובד כאמור בסעיף 4(א)(2). << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מי שרלוונטי אליו הנציב. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן. טוב, נתקדם, 5, הוראות לעניין מכרזים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוראות לעניין מכרזים 5. על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 – (1) התקשרות של ועדת הבחירות המרכזית הנעשית עם מי שזכה במכרז שפרסם משרד, כהגדרתו לפי החוק האמור, בתנאים הזהים לתנאי המכרז או בתנאים המיטיבים עם ועדת הבחירות המרכזית, אינה טעונה מכרז אם ועדת המכרזים מצאה כי ההתקשרות נדרשת לשם מתן מענה להצבעת בוחרים שהתפנו ממקום מגוריהם בשל המצב הביטחוני ששרר במדינה, שבשלו הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, לשם עריכת בחירות תוך התמודדות עם המצב הביטחוני או שמטעמי דחיפות לא ניתן לערוך מכרז בפרק הזמן הנדרש למימוש ההתקשרות, ובלבד שהתקשרות כאמור ששווייה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים תיעשה באישור ועדת הפטור של ועדת הבחירות המרכזית ומטעמים מיוחדים שיירשמו; וחריגה נוספת שמבקשים – (2) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום. זאת גם הוראה שהייתה בעבר. מה שאתה רואה בפסקה (1) זה סוג של התאמה לדברים שקשורים יותר לחירום הביטחוני שקיים היום, בעבר זה היה יותר בעניינים של קורונה. בסעיף קטן (2) זה סוג של החרגה כללית שהם יכולים לקבל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> גם זה אתה בטח שואל למה לא קבע? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. ככלל זו הייתה צריכה להיות הוראה קבועה. רק דברים מיוחדים צריכים להיות בהוראת שעה. אנחנו פה התמכרנו להוראות שעה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני מסכים איתך. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אם יביאו את התיקון בזמן - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ספציפית פה גוף התיקון ודאי רלוונטי והונח להוראת שעה, כי פה מדובר על מתפנים וכאלו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה יכול לקרות גם בעתיד, נכון? בבחירות הבאות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מתפנים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, יכול לקרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נקווה שלא. כל החוקים של המצב הביטחוני עשינו הוראת שעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו בעולמות אחרים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זו העילה של הסעיף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אתה יכול להשאיר את הסעיף הזה. הרי ממילא אם אין דחיפות, הוא לא יכול להפעיל את הסעיף הזה. ואז זה נשאר בסמכותו, במידה שיש מצב של פינויים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אין בעיה. אני פשוט אומר: נוסח הסעיף כפי שהוא כרגע לא מתאים להוראת קבע, כי הוא מדבר על מפונים, על מצב ביטחוני, על חרבות ברזל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה מה שאומר לך חבר הכנסת פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא אומר חרבות ברזל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, הוא אומר: בשל המצב הביטחוני שהוכרז במדינה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מאה אחוז. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות שחס וחלילה בבחירות הבאות שיתקיימו בעוד ארבע שנים, רגע לפני יצוץ מצב ביטחוני. אגב, זה יכול לקרות גם אחרי שמחוקקים את חוק הבחירות והכנסת נכנסה לתוך מערכת הבחירות, והוא פתאום נמצא חודש לפני בחירות, והוא צריך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ייעוץ משפטי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כמו שבעבר היה קורונה, עכשיו יש מצב חירום ביטחוני. אם רוצים לקבוע הוראת קבע, הדבר הנכון לעשות הוא לשבת ולחשוב על כל המקרים שבהם היא רלוונטית. יכול להיות שצריך להרים את זה לרמת הפשטה גבוהה יותר, ולדבר על מקרים שבהם - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הסכומים, למשל, אתה יכול לעשות אותם בהוראת קבע? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לדבר על מקרים של דחיפות מטעמים שונים שמקשים על המכרזים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שיביאו תיקון תוך כדי הכנסת. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> ברגע שזו הוראת שעה אנחנו אמורים לדון בזה. אם הוראת קבע ותרצה להעלות סכומים או לשנות, לא תוכל לעשות את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תעשה שעה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> שעה או קבע? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בעיניי שעה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אדוני וגם הוועדה התייחסו לכך די הרבה פעמים בדיונים אחרים, כשבדיני חובת המכרזים התקנות הן קצת ארכאיות, ונכון לפעול בצורה אחרת. אפשר לתת דוגמאות של תקנות תקומה שעברו פה וסוגיות נוספות. בטוח שתקנות חובת המכרזים כפי שהן היום לא מתאימות לביצוע בחירות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אז זו אמירה הרבה יותר מרחיקת לכת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> קארין צודקת בהקשר הזה. זה צריך להיות לפי זה הוראת שעה ולא קבע. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל באמת אחרי הבחירות תביאו חוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. הוראת שעה, חברים. משאירים את זה הוראת שעה. בסדר גמור. מישהו עוד רוצה להתייחס לסעיף הזה? << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> הסכום הזה, 2.5 מיליון שקלים. איך התקבלה ההערכה הזאת? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לדעתי זה אותו סכום שעשינו לתקומה, לא? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה סכומים שקיימים היום בתקנות חובת המכרזים לסוגיות אחרות שבהם יש מדרגה בין ועדת המכרזים - - - לקחנו סכום קיים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב. סימן ג'. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> סימן ג': ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושש אנחנו עדיין במסגרת מה שמוצע כהוראות שעה. תיקון חוק הבחירות לכנסת 6. חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏, ייקרא כך: (1) בסעיף 7, בסופו יבוא "או י'3ד בתקופת תוקפו"; זה קשור לפרקים אחרים. זה איזשהו תיקון טכני שקשור אליהם. (2) אחרי סעיף 24 יבוא: "קיום ישיבות בהיוועדות חזותית 24א. (א) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, רשאי יושב ראש הוועדה, לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה ורוב חברי הוועדה אישרו זאת - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה היה במקור? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כתוב פה בצד. זו תוספת שלי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מה שמסומן זו תוספת שיו"ר הוועדה ביקש לדון בה עכשיו. - - להורות כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית; ואולם, דיון בעניין בקשה לאשר או לסרב לאשר השתתפות של מועמד או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת לא יתקיים בהיוועדות חזותית ויחולו הוראות סעיף קטן (ד). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אפשר לקיים את ישיבת הוועדה בדרך של היוועדות חזותית אף אם יושב ראש הוועדה לא החליט לכנסה כאמור באותו סעיף קטן, אם הסכימו לכך כל חברי הוועדה; הסכמה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתהיה אף לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית. (ג) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה, לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. (ד) התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר למי מהם שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית. (ה) החלטה בישיבה לפי סעיף זה תתקבל לאחר שלכל חבר ועדה ניתנה אפשרות להשתתף בדיון ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה אחרת. (ו) ראה משתתף בישיבה כי בשל קיומה וניהולה של הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול. (ז) הוראות סעיף 24(א) עד (ז) יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה. (ח) בהזמנה לישיבה המתקיימת בדרך של היוועדות חזותית לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך האמורה ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה. (ט) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת."; << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יש פה נושא שביקשתי שנדון בו, הנושא של האם ההחלטה הזאת צריכה רוב או החלטה חד-צדדית בהקשר הזה מכיוון היושב-ראש? זה אחד. הדבר השני, הערה שלדעתי היא טעות בניסוח, לא נראה לי שזו הייתה הכוונה, סעיף (ב) שכתוב: על אף האמור בסעיף קטן (א), זה על אף האמור בסעיף קטן (א) רישה. כלומר, לא יכולים חברי הוועדה לקבוע שבקשה לאשר או לסרב השתתפות של מועמד או רשימת מועמדים תהיה בהיוועדות חזותית. זאת אומרת, זה מוחרג מזה. זה צריך להיות ב-(א) רישה. צריך לתקן את הניסוח פה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה הוראת שעה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף. ושאלה שלישית, שאלת הוראת שעה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> דיוני פסילה - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כי כרגע זה מנוסח הפוך. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בנוסח. ברור. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אותה הערה שהערתי לגבי (א), אני מבקש להעיר אותה גם לגבי (ה). זאת אומרת, אם הוחלט שככלל ההצבעה תהיה שמית, אלא אם כן החליט יושב-ראש הוועדה אחרת, אז גם פה - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה רק אומר שאני צריך הצבעה אחרי הצבעה אחרי הצבעה אחרי הצבעה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כן, יכול להיות שההצבעה על זה לא צריכה להיות שמית, או לוותר על זה בכלל, כי אני חושב שלקבוע שמית אלא אם כן הסכימו כל חברי הוועדה הנוכחים או משהו כזה. זה דבר שהייתי עושה אפילו בקונצנזוס. אם הוחלט על אופן הצבעה, שזה הדבר הכי רגיש שיש, צריך הסכמה מלאה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה סעיף שאומר שבעיקרון ההצבעה היא שמית אלא אם כן קבע יושב-ראש הוועדה אחרת. אז אני אומר שבנושא הזה אפילו לא הייתי עושה רוב. מאחר שזה ממש אופן ההצבעה, הצבעה שמית, אלא אם כן הסכימו כל חברי הוועדה הנוכחים להימנע מכך. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה פשוט דורש לעשות הצבעה על אופן ההצבעה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, אלא אם כן לא הביע אף אחד התנגדות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - יגיד שהוא לא מסכים. לא. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אלא אם כן לא הביע אף אחד התנגדות. לא, כי אנחנו קבענו כלל פה שההצבעה תהיה שמית. החריגה מהכלל הזה צריכה להיות אלא אם כן מישהו מתנגד. נראה לי מאוד הגיוני. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זאת אומרת אלא אם כן יו"ר הוועדה מחליט אחרת, ואף אחד לא מתנגד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ואף אחד לא מתנגד להחלטה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה אף אחד? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> למה שלא תעשי שמית? מה אכפת לך, קבעת בחקיקה שזה שמית? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני בעד השמית. לא הבנתי, אם יש אחד שמתנגד? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אם אחד מתנגד שלא יהיה שמית, תעשה שמית. כמו שיש לך במליאה, שגם אם מיעוט מחברי הכנסת מבקשים שמית – מקבלים שמית. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל במליאה אם צריך לעשות שמית אתה צריך 40 חתימות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 25. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא 40, מיעוט קטן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, 25 חתימות. אז אתה יודע מה? אז אם אתה משווה את זה למליאה, שם 25 חתימות, זה חמישית מחברי הכנסת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בשביל מה? נראה לי מאוד הגיוני שאם קבענו כלל שמית אז זה שמית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לשאול שאלה אחרת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק אני עובר על הנקודות לדיון. אני אתן גם לכם. אני אומר את הנקודות שאני רוצה את התייחסות חברי הוועדה והנוכחים. אז דיברנו על זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תסבכו סתם עניינים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לגבי (ד), אם התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב-ראש הוועדה להתיר למי מהם שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית – אני מאוד בעד. הבנתי שיש איזושהי פרקטיקה שאומרים: או כולם פיזית או כולם בחזותית. רק לוודא - - - אנחנו מחוקקים נגדה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בשם השוויון הוא טען את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אם מישהו חולה בבית, לא מרגיש טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תכף דין יתייחס לכול. אני עובר על הנקודות. אם יש עוד חברי כנסת שרוצים להעלות נקודות שדין יתייחס זה הזמן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני רוצה. ההסדר הזה עלה בתקופת הקורונה, ומאז אימצנו אותו. כולנו יודעים איך מתקיימים דיונים בוועדות חזותית אפילו פה בוועדות הכנסת, וגם במקומות אחרים. זה לא מיטבי. זה לא טוב. אבל מה? זה הפך להיות איזה מין פרקטיקה נהוגה, כי זה יותר נוח. אני חושב שבסיפור הזה של היוועדות חזותית יש בעיה אינהרנטית, ואני לא הייתי רוצה שזה יהפוך להיות איזה מין דבר שבשגרה. אנחנו התחלנו את זה בתקופת קורונה שאסור היה להתכנס, כי פחדנו מהידבקות וכו'. שיסבירו למה צריך את הדבר הזה ולמה לא לחזור להסדר הישן, שאפשר להתכנס כולם. מי שרוצה שיגיע, מי שלא רוצה לא. במקרים חריגים שתהיה היוועדות חזותית, ולא להפוך את זה למין כלל. אני חושב שקיום ועדות בהיוועדות חזותית הן לא מיטביות, קשה להתבטא, יש בעיות טכניות, יש בעיה של נגישות. יש כל מיני בעיות. אני חושב שההסדר הזה הוא בא בצורך מסוים והוא לא מיטבי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בגלל שאני מסכים איתך, לכן אמרתי שזה יהיה חייב להיות רוב חברי הוועדה תומכים בזה, אבל יכול להיות שאפשר לשים עוד איזה שלייקעס, בדיוק בגלל שאני מסכים איתך. קארין ואז עמית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק הצעה פרקטית. אני מסכימה עם חברי, חברי הכנסת גינזבורג, שזה לא המצב המיטבי. אז אולי, גם כדי להבהיר מה כוונת המחוקק, לכתוב שזה החריג ולא הכלל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב. עמית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מצטרף לדברים. אני חושב שזה מה שאמר חבר גינזבורג, אנחנו מכירים את זה מניסיון, זה צריך להיות החריג, לא הנורמה. אני כן מסכים שיש דברים פרוצדורליים הרבה פעמים, ודאי בוועדת בחירות, שהם לא שנויים במחלוקת באמת, והם לא ליבת הדיונים והם לא במחלוקת פוליטית. זה אירוע פוליטי בסוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי יחליט? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש דברים כאלה. מי יחליט? לכן אמר פה היושב-ראש בצדק: רוב חברי הוועדה. זה ממילא הפורום. לכן אני בעד השלייקעס האלו, כמו שקראת לזה. ואני חושב שצריך לכתוב גם או מטעמים מיוחדים או במקרים חריגים, כדי שיהיה ברור, גם ליושב-ראש הוועדה וגם לוועדה שמתכנסת ומצביעה על זה, שמדובר במקרה חריג. יש הרבה דברים טכניים שיכולים להקל על הוועדה, שאפשר לעשות את זה בהיוועדות חזותית. אבל באופן כללי, חבר הכנסת גינזבורג צודק, בלתי אפשרי לקיים את הדיונים האלו. הם לא יעילים. אי-אפשר לייצר שיח, כי אי-אפשר להפריע, כי כל אחד בזום שלו, אז רק אחר כך, אז אי-אפשר לקבל תשובה גם תוך כדי. זה מעיק מאוד על הדיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם מזכיר שהכנסת החריגה את חברי הוועדה ואת חברי הכנסת מלהשתתף בהיוועדות חזותית בוועדות. חבר כנסת שהוא חבר הוועדה או בכלל חבר כנסת שרוצה להשתתף בוועדה חייב להיות נוכח בה. אורחים בחוץ אנחנו מאפשרים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה מסיבה אחרת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל זה לא בדיוק אותו דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא אותו דבר. אני רק אומר שהייתה סיבה שהחרגנו, סיבה פנימית של הכנסת, אני מבין. אבל בסוף אמרנו: לא נאפשר הצבעות בזום, לא נאפשר התייעצות בזום. בתקופת הקורונה אפשרנו לכמה ח"כים לדבר בזום בלי יכולת הצבעה, זה היה תקופה קצרה וביטלנו את זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני רק אשלים את המשפט. אני אומר את זה לדין: בסוף אם אתה תרכז את כל העניינים שהם באמת טכניים ופרוצדורליים לישיבה כזאת, זה גם יקל עלינו, אנחנו לא צריכים להגיע כל פעם, וזה יהיה ברור לכולם. ממילא גם אין לי ספק שרוב חברי הוועדה יאשרו את זה. יראו שזה דברים טכניים, או שדנו בהם כבר או שלא רוצים לדון או שאין מה לדון. וזה צריך להיות העיקרון, והוא צריך לבוא לידי ביטוי גם במה שאמרת, עם עוד תוספת שמדובר במקרים חריגים או מטעמים שיירשמו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה בדיוק הנקודה האחרונה שהוא נגע בה. בלשון של ההצעה כתוב: לאחר ששקל בין היתר את נושא הישיבה. אולי במקום להשאיר את זה לשיקול הדעת שלX או Y, שיהיה באמת כתוב אלו נסיבות יכולות להצדיק את זה, כדי שזה יהיה הכי מצומצם שבעולם. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> דווקא בגלל שאני מאוד מאוד מזדהה עם הסנטימנט של איתן, ולכן הצעתי את הצעתי שזה יהיה של רוב חברי הוועדה, יש הבדל מאוד גדול בין ועדה בכנס לבין ועדת בחירות. ועדת בחירות היא גוף אופרטיבי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמו דירקטוריון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. ודירקטוריונים של חברות בין-לאומיות שמגלגלות טריליונים, לא מיליארדים, מתכנסים בזום ובהיוועדות חזותית. יש בוועדה בכנסת עיקרון ההשתתפות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> להם אין אופוזיציה וקואליציה. זה שונה לגמרי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כמו שאמר קארין, זאת העבודה שלנו. בזמן שהכנסת מתנהלת אנחנו לא אמורים להיות במקומות אחרים, בעוד שחברי ועדת הבחירות, בוודאי אלו מהם שהם חברי כנסת, כן אמורים להיות לפעמים במקומות אחרים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אלו שהם לא, הם עובדים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון. אבל אלו שהם לא חברי כנסת, למשל, מקבלים גמול על ההשתתפות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עדיין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא ה-day job שלהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא אותו דבר. זה לא ה- day jobשלהם. זו הבחנה אחת. ולכן אני חושב שלהגיד: בואו לא, והכלל הוא שלא, ורק מקרים חריגים, ורק רשימה סגורה, זו הקצנה לקו אחד. אני חושב שחברי ועדת הבחירות הם מספיק חכמים כדי לדעת מה זו ישיבה טכנית שאפשר לקיים בזום בקלות ומה לא. ולכן הצעתי את זה שזה רוב חברי הוועדה. שימו לב שזה רוב חברי הוועדה, זה לא רוב המשתתפים בהצבעה. וכבר היום מעבירים שאלונים בווטסאפ של חברי הוועדה ואומרים להם: אתם מאשרים? לא מאשרים? סופרים את הקולות ומקבלים את ההחלטה, ואפשר לעשות את זה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל מה הבעיה בכל זאת לנסח רשימה סגורה של עילות? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> כי אתה לא היית עושה את זה לדירקטוריון של גוגל, לא היית עושה את זה לדירקטוריון של אנבידיה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מתייחס לזה אחרת. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא עשית את זה בשום מקום שחוקקת היוועדות חזותית. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לפעמים גם צריך להתכנס במהירות, לקבל החלטות, להסמיך. ולעשות את זה בוועדת הבחירות זה לא כמו ועדה בכנסת. בדרך כלל ועדה בכנסת לא עובדת בקצבי הזמן האלו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני, אגב, הייתי עושה הפוך. הייתי קובע רשימה סגורה של ישיבות שחייבות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה מה שעשינו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אז כרגע יש פה אחד. השאלה אם יש עוד נושאים שחברי הכנסת או הנוכחים פה סבורים, כמו שעשינו בהיוועדות חזותית של פלילי, שאמרנו: יש מספר מסוים של דיונים שהם hardcore, שאי-אפשר לעשות אותם בהיוועדות חזותית. אחד, קבענו פה אישור או סירוב של השתתפות של מועמד או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת. זה חייב להיות פרונטלי. זה ברור. האם יש עוד סוגי דיונים שהם מעוררים רגישויות מסוג דומה, שאתם מכירים, שחברי הוועדה, חברי הכנסת, נוכחים, חושבים שזה חייב להיות בפנים אל פנים? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני רוצה שנייה להתייחס. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה, דין. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ראשית, הכלל אצלנו, גם לפרוטוקול וגם להנחת דעתם של כולם פה, הוא ישיבה פרונטלית בנוכחות כל המשתתפים. זה הכלל אצלנו בתקופת בחירות, וזה הכלל אצלנו בתקופה שבין בחירות לבחירות. גם אנחנו לא מחבבים ישיבות זום. הרבה פחות יעיל לדיון. יחד עם זאת, כפי שציין חבר הכנסת הלוי, יש לא מעט נושאים שהם נושאים טכניים במהותם, פרוצדורליים, שאני לא יכול לרכז כי אני צריך לקבל חלק ביום ה-45 וחלק ביום ה-40 וחלק ביום ה-38 וחלק ביום ה-35. זה לא משהו שאני יכול לרכז לישיבה אחת. הטעם של ישיבה פרונטלית הוא נמוך, ולמרות זאת אנחנו עושים ישיבות פרונטליות. ועכשיו נוסיף את הסיבוכים של מדינת ישראל בעת האחרונה – קורונה, מלחמה, חלילה הפצצות, פקקים. לכן סברנו שנכון לאפשר לנו לקיים ישיבות בהיוועדות חזותית. לגבי הצעת היושב-ראש לאישור רוב חברי הוועדה, כדי לא לקיים הצבעה על הצורך הייתי מעדיף עדיין לדרוש את זה אבל הפוך. כלומר, היושב-ראש יקבע, וחברי הוועדה יכולים להתנגד, ואז נהפוך את זה לפרונטלי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל אתם כל הזמן מבקשים: האם אתם מאשרים? אנחנו ממנים סגנים ככה. מה הבעיה? תכתבו: אני מסכים. אם יש כך וכך אנשים שאומרים: מאשר, אז זה קורה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אבל אתה דורש רוב. רוב האנשים לא מצביעים ברוב ההצבעות. יש 30 ומשהו חברי ועדה. אנחנו נגיד: רוצים לזמן למחר ישיבת זום. יענו חמישה. מה אני אעשה? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני חושב שאתה צודק. אבל אז צריך להפוך את המספרים. זאת אומרת זה לא יכול להיות רוב. ואז אתה אומר: אלא אם כן 20% מחברי הוועדה אמרו שלא. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אז בוא נקבע שרבע מחברי הוועדה התנגדו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שליש. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> שליש, רבע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שליש. כמו שפה שליש יכולים לכנס ועדה בניגוד לעמדת היושב-ראש. אז אותו עיקרון. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל לא ייתכן שכשחלק רוצים לבוא וחלק לא יכולים – השוויון פה לא - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין סימן שוויון בין שני הצדדים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שאם קבע היושב-ראש היוועדות חזותית זה יהיה בהיוועדות חזותית, אלא אם שליש מחברי הוועדה דרשו אחרת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוה, רעיון טוב. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ואז אתה אומר: אישור נשיאות. << דובר >> גיא לוריא: << דובר >> אפשר. אני לא יודע, עוד אפשרות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אם זה יושב-ראש באישור נשיאות אלא אם כן שליש מתנגד, אני חי עם זה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה שלייקעס על שלייקעס. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> תקשיב, כל הרעיון הוא, דווקא כן כמו שאיתן אמר וכמו שעמית אמר, לייצר את זה כדבר חריג. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, אבל - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוא, אנחנו יודעים שהנשיאות מאשרת. הנשיאות הרי מאשרת את סדר-היום? << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתם לא מדברים בנשיאות כל הזמן? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא. לנשיאות יש תפקידים משלה, למליאה של תפקידים משלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, לא צריך גם את הנשיאות. שליש זה סבבה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא צריך את הנשיאות. לנשיאות אין פה משמעות. היושב-ראש אומר: אני רוצה לעשות ישיבת זום. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> תעשה שליש או 50% מבעלי העמדה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זה נורא פשוט. ככה זה עובד בווטסאפ, זה נורא פשוט. האם אתם מוכנים שנעשה את הישיבה הבאה בהיוועדות חזותית? עונים חמישה אנשים, ארבעה עונים לא ואחד עונה כן. אז לא הגיוני שאנחנו נעשה את הישיבה בזום. מסכימים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני טוען שהתהליך צריך להיות אחרת, שמחה. היושב-ראש אומר: בשבוע הבא הישיבה תתקיים בזום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מלכתחילה למה? אם יש בעיה אז אפשר לעשות בזום. אם זה בא לקצר - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אנחנו מסכימים לעיקרון. עודד, כולנו הסכמנו לעיקרון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז שליש יכולים לדרוש שזה לא יהיה בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עודד, מעבר ללדרוש אני שואל שאלה פשוטה: חמישה, שישה, עשרה - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה הם לא עונים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה הם לא עונים זה שאלה אחרת. אבל עשרה אנשים ענו, תשעה אמרו: לא רוצים, אחד אמר: מסכים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי תמיד יענו אלה שלא רוצים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> העובדה היא שלא. לפני שבועיים-שלושה שאלו, הרוב אמרו: מסכימים זום. זה בדרך כלל קורה. בטכניות רוב יסכימו. אבל אני אומר: או שאתה עושה מקרב המשתתפים בהצבעה 50%. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מי שלא עונה בעיה שלו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שוב, את מייצרת פה ברירת מחדל. קיבלתי את העמדה של איתן ושל עמית שאמרו: ברירת המחדל היא לא לעשות בזום, אז ברירת המחדל היא לא לעשות בזום. כדי להפוך את ברירת המחדל, המוציא מחברו עליו הראייה. אם רוב האנשים שהשתתפו וכתבו: מתנגד, אז אין זום. ואם שליש, גם אם לא רוב, אין זום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רוטמן, אני מסכימה לאמירה הזאת כשמדובר בעניינים מהותיים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אבל מי יודע מה מהותי ומה לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא נותן סדר-יום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> סליחה, הישיבה שהכינה את הצעת החוק הזאת היא מהותית או לא? התקיימה בוועדות חזותית, נכון? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כן, אבל היא התקיימה בהיוועדות חזותית בגלל אירועים - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני לא בא בטענות, דין. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> שהתבררו שלא היו פקקים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא היה? היה ועוד איך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא משנה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> - - - שבגלל צנעת פרט לא הייתי יכול לעשות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דין, רק שיהיה ברור: אני תמכתי שהיא תהיה בהיוועדות חזותית, השתתפתי בה בהיוועדות חזותית, ושמחתי על כך שהיא הייתה בהיוועדות חזותית. אני לא מבקר את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אחרת לא היית יכול להשתתף, לדעתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כנראה. הכול טוב ויפה. אבל אם רוב האנשים לא רוצים, אז אי-אפשר לכפות עליהם את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. אבל אם הם לא עונים, מה אתה רוצה לעשות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז כנראה שלא אכפת להם, אין להם עמדה. את לא יכולה לספור אותם כרוצים. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> חבר הכנסת רוטמן, אני אגיד לך את הקושי בהצעה שלך: אנשים לא יודעים שהם צריכים להצביע בעד. הרי מה אתה אומר? אתה אומר: במקום שתהיה הצבעה נשלח זימון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, מה שמציע היושב-ראש הוא מקל על מה שמופיע בנוסח. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> נכון. לא, הוא ביקש יותר הקלה, ואני הלכתי חצי דרך. הסכמתי איתך על השליש ואמרתי: אלא אם כן רוב משתתפי ההצבעה בעלי הדעה אמרו אחרת. אני הלכתי לכיוון הזה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> הרי מה שאמרנו עכשיו זה שלא צריך לערוך הצבעה על עצם הקיום בהיוועדות חזותית, אלא שאנשים צריכים לכתוב לנו אקטיבית אם הם מתנגדים. אם אנשים צריכים לכתוב לנו אקטיבית אם הם מתנגדים, לא יהיה מי שיכתוב פוזיטיבית שהוא תומך. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> תנסח את השאלה אחרת: האם אתה תומך או מתנגד? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מרגע זה אין לו פררוגטיבה לקבוע ישיבה בהיוועדות, אלא פשוט זה עולה להצבעה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אבל אז זה אומר לעשות הצבעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה סתם מקשה, רוטמן. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> על כמה ישיבות מדובר, דין, מהניסיון שלך? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מעט מאוד. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מעט מאוד. מדברים פה כאילו כל יום יש ישיבה. מדובר פה על שתיים-שלוש ישיבות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בואו נזרום על רבע וזהו. אלא אם כן רבע מחברי הוועדה מתנגדים. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> תהיה הצבעה, אז לא פתרת - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, למי שיש התנגדות – יגיד. אם רבע מחברי הוועדה כותבים: מתנגד - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אותו דבר, אגב, אני עושה על המשאל בכתב. כשאני מעביר לכם משאל בכתב, אז קבענו בכללים שאם X אחוזים - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. רבע. התקדמנו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נראה לי שבנושאים של סדרי הבחירות, אומר דין: אני לא יכול לרכז את הנושאים הפרוצדורליים. בסוף אם זה משאל טכני, אנחנו אומרים: בסדר, מאשרים מטעם מפלגה מסוימת, סגן יושב-ראש, דברים כאלו. זה לא באמת שיש לנו סיבה להתנגד באופן עמוק או משהו כזה לדברים טכניים. אבל את הדברים המהותיים אי-אפשר לעשות מלכתחילה בזום. אי-אפשר. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> עמית, מזיזים קלפי מספר 7 מהבניין שבדיוק הופצץ לבניין שלא, זו לא סוגיה טכנית, זו סוגיה של סדרי הבחירות. אבל אין שום סיבה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. אני מסכים. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> זו סוגיית מהות. אני אומר שוב: ככלל לגוף מכובד ונכבד כמו ועדת הבחירות אני לא עושה micromanagement. אני רק רוצה לוודא ששמירת הזכויות נשמרת. על החוק הזה עצמו קיימנו את הדיון בהיוועדות חזותית מסיבות טובות מספיק, ועשינו את זה, וזה עבד וזה טוב. ודווקא הייתה יותר השתתפות מאשר אם זה היה פיזית, אז שמרתי על עיקרון ההשתתפות. אם רבע מחברי הוועדה אומרים: לא, אנחנו מתעקשים פיזית – יהיה פיזית, זה הכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טוב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה טוב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נתקדם. אתה לא ענית לי לגבי (ד). << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שמחה לא רגיל להסכמות בוועדה אצלו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יוליה הרגילה אותי כבר. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני אגיד כך: סעיף קטן (ד) מדבר על כך שיש לנו ישיבה פרונטלית רגילה, ואחד מחברי הוועדה רוצה להשתתף בזום, (ד) אומר: מותר לו. כלומר, היושב-ראש רשאי להתיר לו, אלא אם כן אנחנו לא יכולים להיערך טכנית. לעיתים הישיבה היא במקום שאי-אפשר לערוך בו זום. למשל, עשיתי ישיבה של סיור במרכז הלוגיסטי שלנו. אני אחזיק את הטלפון ככה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה ברור. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בגלל זה זה רשאי. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אין בעיה. אבל הרעיון הוא שהכלל שאמרתם: אם כולם בזום, כולם בזום, ואם - - - אנחנו לא נאפשר אף אחד זום, מורידים אותו מהכללים. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> בגלל זה אנחנו כותבים את זה פה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מצוין. טוב, עוד משהו לסעיף הזה, לפרק הזה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אגב, אני עורך ישיבה שהיא רק זום, אז היא רק זום. אני לא מביא אולם ישיבות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ישיבה שהוחלט שהיא בזום, אז אנשים לא משתתפים בה פיזית. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כשקיימתי ישיבת זום לפני שבועיים, שכולה בזום, ובאו שלושה חברים ואמרו: אנחנו בכנסת, אז אנחנו כבר רוצים לבוא. אמרתי להם: לא, אל תבואו, תעלו בזום, כי יש פה פגיעה בשוויון. אנשים לא ידעו שהם יכולים לבוא. אני גם לא מכין חדר ישיבות למטרה הזאת. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מצוין. בסדר גמור. טוב, (3). כתובת לצורכי בחירות – את זה אני מבקש שלא נקריא כרגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כי קיבלתי על זה התנגדויות. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה התנגדויות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני משתמש בהזדמנות הזאת לקרוא שוב לנציגי הסיעות שטרם העבירו לי את העמדה הכתובה. אני רוצה שכלל הסיעות יגיבו, ואז אני אוכל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כי אתה רוצה כתוב? אני בעד, אגב. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> את בעד. נראה לי שהליכוד היה נגד, אנחנו היינו נגד. לכן אני אומר: סיעות יקרות, כלל הסיעות, אנא העבירו לי את עמדתכם. נקריא את זה אחרי שיהיה לי את העמדות של כולם. פרק י'3ד לא שנוי במחלוקת שעצם קיומו יהיה פה, ולכן בואו נקריא אותו. אה, סליחה, נכון, יש סעיף (4). << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הסעיף של הקלפיות של החיילים. (4) בסעיף 90(ה), במקום "סמל ראשון" יבוא "סמל ראשון, חיילים בשירות קבע אשר דרגתם אינה גבוהה מדרגת רב-סמל ראשון או חיילים בשירות מילואים שדרגתם אינה גבוהה מדרגת רב-סמל מתקדם"; << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה אומר הסעיף הזה? למה הוא מתייחס? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני אסביר. סעיף 90(ה) מדבר על ועדות קלפי של חיילים. כזכור, ועדות קלפי שאינן סופרות הצבעה בצה"ל. היום הסעיף מדבר על כך שוועדות קלפי לחיילים הן בנות שני חברים שהם חיילים בשירות חובה, שדרגתם אינם גבוהה מדרגת סמל ראשון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אינה גבוהה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אינה גבוהה. כלומר, סמל ראשון ומטה. רק חיילים זוטרים. בא הצבא – אגב, לא עכשיו אלא בבחירות לרשויות המקומיות – ואמר: יש לנו פלוגות מילואים שאין בהם חיילי חובה בכלל, שאין בהם אף חייל שהוא מתחת לסמל ראשון, ולכן אנחנו חייבים לאפשר, אחרת לא נוכל לשים שם ועדות קלפי ולא יהיו שם קלפיות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ההיגיון, אגב, בלא לשים שום דרגה גבוהה יותר? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כדי של כדי שלא יהיה מורא על החיילים. המפקד שלך יושב בוועדת הקלפי, תצביע כמו שהוא אומר לך. זה הרציונל המקורי בחוק המקורי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הוא אומר לך להיכנס עם טלפון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש היום פתרונות, נכון? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בווידאו, לא בסטילס. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה הרציונל. זו הבקשה של הצבא. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> יש נציג של הצבא בזום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> רן טואיטו: << דובר >> אז הסעיף הזה, כמו שהסבירו, הוא קרה כבר בבחירות לרשויות המקומיות, בעקבות הזינוק בהיקף של הסד"כ בצה"ל, וגם אילוצים מבצעיים כלשהם באזורי לחימה, קרה מצב שהחוק הקיים לא אפשר באמת להקים ועדות קלפי בהרכב שנקבע בחוק. ולכן הייתה היוזמה הזאת להרחיב במעט את האוכלוסיות שיכולות לכהן כחברי ועדת קלפי. וזה בסופו של דבר גם קרה בבחירות הרשויות המקומיות. ההסדר כאן הוא זהה למה שהיה בבחירות לרשויות המקומיות, ומבחינתנו הוא מקובל. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> טוב. יש מישהו שמתנגד? אפשר להמשיך. פרק י'3ד. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הפרק של הצבעת מפונים. (5) לפני פרק י'4 יבוא: ״פרק י'3ד: הצבעת מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני 116יז10. (א) בפרק זה – "גורם ציבורי" – (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (2) רשות מקומית; (3) תאגיד שהוקם בחוק; "מפונה" – אדם שעזב את מקום מגוריו עקב המצב הביטחוני מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), שבשלו הוכרז מזמן לזמן מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, וטרם חזר להתגורר בו; "קלפי ייעודית למפונים" – קלפי המיועדת להצבעה של מפונים. (ב) בוחר שהוא מפונה רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית למפונים או בכל קלפי שנקבעה כקלפי להצבעת אנשים המוגבלים בניידות לפי הוראות סעיף 68א. (ג) (1) גורם ציבורי ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית, לפי דרישתו, מידע סטטיסטי בדבר מספר המפונים הידועים לו, ולעניין רשות מקומית – מספר המפונים שעברו להתגורר בה, והכול בחלוקה לפי יישוב ורחוב, אם המידע ברשות הגורם הציבורי; << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מה זה גורם ציבורי? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> גורם ציבורי – יש לך הגדרה. זה או הממשלה, משרדי הממשלה, יחידות סמך, או רשות מקומית או תאגיד שהוקם בחוק. הם מבקשים שכל גורם מהסוג הזה, לפי פנייתם, להעביר להם מידע סטטיסטי על - - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> למה לא צריך רק רשות מקומית? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> את זה הם יכולים לענות לך. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> שלא יהיו סתירות. לכל גוף פתאום רשום משהו אחר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. רשות מקומית אמורה לדעת, לא? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> יש מקומות שהרשויות המקומיות יודעות. יש מקומות שהמדינה יודעת, כי היא מממנת למשל את השהות שלהם במלונות. יש מקרים שתאגידים שהוקמו בחוק מטפלים בכך. מדינת ישראל כמו מדינת ישראל, גורמים שונים מטפלים באותה סוגיה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> וכל אחד נותן רשימות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל מה לעשות? יש כאלה שגרים בבתי מלון. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> את צודקת, אבל השאלה אם לא יהיה בלבול. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מבחינתנו ההערה המרכזית לסעיף הזה הייתה שזה יהיה באמת מידע שהוא מוטמע, מידע סטטיסטי, ולא משהו שאפשר לדעת ממנו זהות של אדם כזה או אחר. לנו זו הייתה ההערה המרכזית בהקשר הזה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> רק למען הסר ספק, הסעיף הסטטיסטי לא מוציא מגדר שאנחנו נבקש מידע יותר מפורט לפי חוק הגנת הפרטיות בהעברת מידע בין גופים, למקרה שנצטרך. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> ותראו פער בין הרשימות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ייתכן שנצטרך לקבל בנסיבות מסוימות מידע יותר פרטני, נפנה לרשויות המוסמכות, נעבוד לפי חוק הגנת הפרטיות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> על אנשים מסוימים? מתי תצטרכו - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני לא יודע כרגע להגיד. הסעיף הזה הוא לא הסדר שלילי לחוק הגנת הפרטיות, להעברת מידע רגילה בין גופים, בהתאם לסדרים הרגילים שאני לא מחוקק פה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אוקיי. אני רק אמשיך להקריא. (2) מסירת המידע כאמור בפסקה (1) תהיה בדרך ובמועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית, ולא יחולו עליה הוראות שנקבעו מכוח סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981. שזה באמת הסעיף שקובע את התקנות שקובעות העברת מידע בין גופים ציבוריים. אז מה שדין עכשיו אמר זה שיכול להיות שהוא יבקש את המידע הזה, אבל לא מכוח הסעיף הזה, ואז הוא כן יצטרך בעצם לעמוד בכל ההוראות של חוק הגנת הפרטיות והתקנות האלה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תכף אולי הם יסבירו באמת יותר בגדול את ההסדר. (ד) מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה), והוא יימחק בסמוך ליום פרסום תוצאות הבחירות ולא יאוחר מ-14 ימים מאותו מועד. (ה) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות שיוצבו בהם קלפיות ייעודיות למפונים; היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום השלושים שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מזמן לזמן. הרכב ועדות הקלפי בקלפי ייעודית 116יז11. (א) ועדות הקלפי הייעודיות למפונים יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית; מספר החברים בהן והרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, ייקבע בידי יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית. (ב) על ועדות קלפי ייעודיות למפונים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 21א ו-24(ט1). שזה דברים שקשורים למזכיר ועדת הקלפי, חובת מינוי שלו, כשירות, גיל. סדרי הצבעה בקלפי ייעודית למפונים 116יז12. (א) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות למפונים, ובכלל זה הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן ושעות הצבעה בקלפיות הייעודיות, בכלל או בקלפי מסוימת. (ב) הוועדה המרכזית תפרסם הודעה בדבר מקומות הקלפיות הייעודיות למפונים, וסדרי ההצבעה ושעות ההצבעה בהן באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתיראה ליושב ראש הוועדה יעילה ונגישה לקבוצות שונות באוכלוסייה. (ג) מפונה המצביע בקלפי ייעודית למפונים או בקלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף 68א - - שזה הקלפיות של המוגבלים בניידות. - - יזדהה בפני מזכיר ועדת הקלפי כאמור בסעיף 74(א) ו-(ב) - - שזה אמצעי הזיהוי הרגילים. - - ולאחר שחתם על טופס שבו הוא מצהיר כי הוא מפונה ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו מעטפה כפולה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זו הצבעה במעטפה כפולה. ויש פה הצהרה. היא דומה להצהרה שמצהירים בקלפיות של מוגבלים בניידות, אבל ידרשו בעצם להצהיר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הצהרה בעל פה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בכתב. בטופס. והוא יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. שוב, זה ההסדרים של המעטפה הכפולה. (ד) ספירת הקולות של מי שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 68א(ו). זה תקנות ששר הפנים קובע, נכון? הצבעה במעטפות כפולות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אני לא קובע תקנות חדשות, זה מחיל את התקנות הקיימות. אותו מבצע ספירה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודית למפונים 116יז13. הוראות סעיף 70א יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי פרק זה."; סעיף 70א זה סעיף של סוג של נסיבות מיוחדות כאלה, שיו"ר ועדת הבחירות יחד עם סגניו יכול לתת הוראות מיוחדות שיאפשרו את התהליך התקין של ההצבעה. יש שם כמה דברים שהסעיף מונע – לדחות את פתיחת הקלפי, להפסיק הצבעה ולהאריך את זמן ההצבעה. ואני מקריאה גם את סעיף קטן (6), כי הוא קשור לכאן. (6) בסעיף 126(3א), בסופו יבוא "או על טופס כאמור בסעיף 116יז12(ג) והוא אינו מפונה כהגדרתו בסעיף 116יז10"; זה בעצם סעיף שיוצר עבירה פלילית על מי שחותם על טופס שמצהיר בו שהוא מפונה והוא לא מפונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תצהיר שקרי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה גם דומה למה שעושים בקלפיות של המוגבלים בניידות. אתם רוצים אולי לתת איזה מילה על ההסדר, איך חשבתם שזה יעבוד? אם יש לכם איזה שהם נתונים? אולי מנהלת תקומה? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אז פירטנו גם את הרציונל של הסעיף ושל ההסדר וגם את המספרים שמצויים בידינו כעת, אבל אני אפרט אותם שוב לנוחות הוועדה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לפרוטוקול, כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> פירטנו בישיבה הקודמת לפרוטוקול. יש פרוטוקול של הישיבה הקודמת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז אפשר בקצרה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לצערנו, יש עדיין מפונים ומתפנים. מפונה זה מי שפונה מביתו בגלל המצב הביטחוני, ומתפנה זה מי שהתפנה מביתו מיוזמתו ולא פונה על ידי רשויות המדינה, אבל גם נוכח המצב הביטחוני. ואפשר לחשוב על רשויות בצפון, שהיו נתונות לא מעט באיום טילים, גם בדרום יש לא מעט. כשמסתכלים על המספרים, אז המספרים הם רבים – 8,300 תושבי צפון. המספרים שאני מקריא הם תושבים בכלל ולא רק בעלי זכות בחירה. ההנחה שלנו היא שקצת יותר משני שליש הם בעלי זכות בחירה, אבל, כאמור, הנתונים מותממים ולכן אנחנו לא יודעים. 2,400 תושבי עוטף עזה, עוד 2,133 זה תושבי עוטף עזה מיישובים שפונו לגמרי, כמו בארי, ניר עוז, כפר עזה וחולית. בשאגת הארי התפנו כ-3,100, ובעם כלביא – 2,400 משפחות, שזה כמה אלפים יותר מבעלי זכות בחירה. בתקווה רבה, שאני מניח שכל חברי הוועדה מצטרפים אלינו, שכולם יחזרו לביתם. אנחנו לא יכולים להבטיח זאת עד יום הבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, ברור שרובם לא יחזרו, כל מפוני כפר עזה ובארי. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אבל נוכח העובדה שהסדרי הצבעה חייבים להיקבע בחקיקה ראשית, אין הסדרי הצבעה ייחודיים מכוח החלטות מנהליות, נדרשת החקיקה. המודל שאנחנו בנינו הוא מודל כזה: כשיש קהילות של מפונים ומתפנים, למשל בכרמי גת או במקום אחר, אנחנו נקים להם קלפיות יהודיות להם, לפי מידע שנקבל מבקשת המידע הכללית שלנו. כשאין כאלה, כלומר מדובר במפונים ומתפנים שנמצאים בקהילה, מפוזרים, בבתים, בדירות שהם שכרו אצל משפחות, או במלונות, אבל ספורדיים ולא מלון אחד מרוכז, הם יוכלו להצביע בקלפיות נגישות לאנשים עם מוגבלות, אבל לא יצהירו שהם מצביעים כי הם מוגבלים בניידות במצבם הגופני אלא כי הם התפנו. אבל כך זה נותן פריסה רחבה מאוד של היכולת להצביע, מקרב את הקלפיות עד הבוחר, ובקהילות נותן להם קלפיות משלהם. נציין גם לפרוטוקול שבכל מקום שנוכל להקים את הקלפי רגילה לאותו יישוב - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא מעטפות כפולות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. - - אנחנו נקים גם את הקלפי הרגילה. אם היישוב קיים ויש בו מעט אנשים, עדיין תהיה הקלפי רגילה, כדי שאנשים יוכלו להצביע בסדר הרגיל שלהם. וככל שנדרש אנחנו נקיים הסעות לאותה קלפי, אם הבוחרים יבקשו להגיע לשם. הרצון שלנו הוא שכל בוחר יצביע ותהיה לו את האפשרות להצביע, וקל וחומר מי שהתפנה מביתו מפאת המצב הביטחוני והזוועות שהתעוררו עלינו בשנים האחרונות. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יש למישהו הערות להסדר הזה? << דובר >> עמי ברקוביץ: << דובר >> - - - שהעבירו לנו העוסקים בתאגידים סטטוטוריים, שאם יש הפניה לתאגיד שהוקם בחוק, אולי עדיף למקד אותה בתאגידים מסוימים שיודעים עליהם, כמו הביטוח הלאומי שיש להם נתונים, ואין טעם בהפניה גורפת. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה מה שהערתי מקודם. יותר מדי נתונים יעשה פה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו מבקשים את הנתונים. אני פשוט לא רוצה שיהיה תאגיד סטטוטורי שאני לא מכיר כרגע. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> למקד ממי לבקש. ביטוח לאומי זה - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. אבל יש יותר מ-60 תאגידים סטטוטוריים. אז את הביטוח הלאומי ושירות תעסוקה אני מכיר. אבל מחר יהיה תאגיד נוסף שיוקם למטרה הזאת או שהוטל עליו לטפל - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אבל זו הוראת שעה. לא יוקם בחודשיים האלה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אבל יש תאגידים שקיימים היום, ואני לא מטפל בכולם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תסתכל מה קורה בחוק הכשרות. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> חבר הכנסת מלול, אני בסך הכול מבקש פה שאני אוכל לפנות לתאגיד שהוקם בחוק, והוא יעביר - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ואם "דירה להשכיר" יודעת? << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נכון. זו חברה ממשלתית. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> לא, אבל הוא צודק בטענה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> מה החשש? שיושב-ראש ועדת הבחירות יפנה - - - << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> פשוט חשבו שאין צורך - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז לא נורא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז מי שלא יהיה לו, יגיד שאין לו, וזה יסתיים בזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. בסדר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לגבי ההגדרה של מפונה – כתוב פה "מפונה", אבל לא הכוונה רק מי שהמדינה באופן אקטיבי דרשה ממנו לעזוב את ביתו. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> יש את נוסח התצהיר? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, עוד לא כתבנו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה כולל גם מי שהתפנה מיוזמתו בגלל המצב הביטחוני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז אולי תכתבו: מפונה או התפנה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אבל דין קודם חידד את ההבחנה בין המילה מפונה למתפנה, ולכן - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> כתוב פה. זה רק נועד לצורך הפשטות, במקום לכתוב מפונה או מתפנה. זה בסוף אדם שעזב את מקום מגוריו, לא שהמדינה אמרה לו לעזוב. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> רק רציתי לוודא - - - << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> אני מבקש לדאוג לו. אם לא תספיקו לראשונה, אז ודאי לשנייה והשלישית, אבל אם אפשר כבר. אם יש טופס כזה שבנוי בדומה לטופס של אנשים עם מוגבלויות וכדומה, שנראה את הטופס הזה, שהוא יהיה בתוספת. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> זה בתוספת? << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> לא, כתבתם בטופס שהוא מצהיר שהוא מפונה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, בהתאם לכללים שאנחנו קובעים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אה, בהתאם לכללים? לא משנה, שנראה את הטופס, בקיצור. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אני רק מבקשת שיהיה כתוב אולי שזה מפונה או אדם שהתפנה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> ההגדרה זה "מפונה" – אדם שעזב את מקום מגוריו. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אחרת פשוט בכל מקום יהיה כתוב מפונה ומתפנה, מפונה ומתפנה. סתם מסרבל את הנוסח. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בגלל זה וידאתי שכולם מדברים על אותו דבר. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> גם בן אדם שפינה את עצמו בגלל מצב ביטחוני. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> - - - כפולה, כי אני לא יודע אם עד הבחירות הוא יהיה. << דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >> בסדר. פרק ב', תיקוני חקיקה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> רגע, איך הגעת לפרק ב'? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא סיימנו את זה? סליחה. סעיף (7), סליחה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> (7) אחרי סעיף 132 יבוא: ״סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף 132א. (א) בסעיף זה – "חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; "מצב מיוחד בעורף" ו"שעת התקפה" – כהגדרתם בחוק ההתגוננות האזרחית. "מקום קלפי" – שטח המבנה שבו נמצאת קלפי, לרבות חצר המבנה והגדר החיצונית של המבנה. (ב) הוראות סעיף זה יחולו בעת מצב מיוחד בעורף ובשעת התקפה. (ג) על אף האמור בחוק ההתגוננות האזרחית, יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הרמטכ"ל), רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בחוק האמור שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה לבחירות, לרבות לעניין השוהים בהם, אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך שמירה על חיי אדם; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו באותו אזור לפי חוק ההתגוננות האזרחית, ובלבד שיאפשרו את מימוש זכות ההצבעה ואת מהלכן התקין של הבחירות; על הוראות כאמור יחולו הוראות סעיף 70א(ג), בשינויים המחויבים. (ד) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע כללים, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, בכל הנוגע ליישום או לתחולה של הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית, שיש בהן כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות. (ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו על סמכויות לפי חוק ההתגוננות האזרחית שעניינן מתן התראה מיידית או התראה מקדימה על התקפת אויב לצורך הגנה מיידית על חיי אדם; פרק ההוראות בחירום. אתם רוצים להסביר? << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> מכיוון שאנחנו כולנו נמצאים במצב שאנחנו מקווים שיישמר שקט, אבל יכול להיות מצב חירום גם בזמן הבחירות, אנחנו צריכים לדאוג גם לכך שאנחנו נוכל להתכונן לבחירות ולנהל אותן כסדרן, וגם שכל המצביעים יוכלו לגשת ולהצביע. ויחד עם זאת, אנחנו כמובן רוצים לשמור על חיי אדם. ובהתאם מה שאנחנו מציעים כאן כולל כמה צירים. הציר הראשון זה מה שיש לנו בסעיף (ג), שזה בעצם חל על מקום הקלפי עצמו או על המקומות שמהם ועדת הבחירות פועלת, כדי שנוכל באמת לקיים את המהלך התקין של הבחירות כסדרן. אני אעיר, שהיום בשיחה עם אנשי פיקוד העורף, שאני חושבת שאולי נמצאים בזום גם ויוכלו להציג, אז לבקשתם סוכם על סעיף קטן (ג), שרשום כאן שיושב-ראש ועדת הבחירות רשאי לקבוע הוראות בעניינים המפורטים, והם ביקשו להוסיף, אנחנו הסכמנו כמובן, שככל שלא ייקבעו הוראות אז יחולו ההוראות של פיקוד העורף שנקבעו באותו אזור כפי שהן. לגבי סעיף קטן (ד) – זה הסעיף שמתייחס לניהול התקין של הבחירות במובן הרחב יותר, כולל הזכות להצביע. וכאן אנחנו מציעים שיושב-ראש הוועדה המרכזית יהיה רשאי לקבוע כללים על איך להחיל או ליישם את ההוראות שחלות. וגם כאן בשיחה שנערכה ממש לפני הדיון פיקוד העורף ביקשו שאנחנו נגדר את זה, לא רק כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות, אלא ממש דברים שישפיעו על הפעילות של ועדת הבחירות או על מימוש הזכות להצביע. וגם כאן אנחנו כמובן מסכימים לזה. << מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 14:33) << מנהל >> << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אתם יכולים להתייחס לנוסח? כי זה לא הכי ברור. אפשר להסביר מה היה הנוסח במקום מה שכתוב כרגע? << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> גם ב-(ג) וגם ב-(ד). << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> אנחנו כמובן נעביר לקראת הדיון מחר את הנוסח - - - בדקות האחרונות שלפני הדיון. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, אנחנו מקיימים את הדיון כרגע. אם הגעתם להסכמות - - - << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> הנוסח יהיה הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית - - << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> באיזה סעיף קטן? << אורח >> יפעת סימינובסקי: << אורח >> סעיף קטן (ד). - - שיש בהן כדי להשפיע על פעילות של ועדת הבחירות המרכזית לצורך ניהול המהלך התקין של הבחירות או על מימוש זכות ההצבעה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא הבנתי, ב-(ד) אתם מדברים על הניהול של ועדת הבחירות עצמה? << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> על העבודה הרחבה יותר, כולל ההיערכות לפני יום הבחירות, כן. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא הבנתי, אני מודה. אבל אולי הייעוץ המשפטי לוועדה הבין. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> אני אחזור שוב. יש לנו פה שני סעיפים, ואז סעיף שמחריג. אז נדבר רגע על שני הסעיפים הראשונים ואחר כך על ההחרגה, ואז נדבר על ההסכמות. סעיף (ג) מדבר באופן ספציפי על המקומות שמהם פועלות הקלפיות, מקומות הקלפי עצמם, ועל המקומות שמהם פועלת ועדת הבחירות המרכזית. בהיבט הזה אנחנו מבקשים שהסמכות תהיה של יושב-ראש הוועדה המרכזית, לקבוע הוראות בעניינים המפורטים בחוק הג"א, והבקשה של פיקוד העורף הייתה שככל שלא נקבעות הוראות יחולו ההוראות של פיקוד העורף באותו אזור. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה לא משהו שכותבים בחקיקה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> צריך להבין, הנוסח שהפצתם מתגבר על חוק הג"א – על אף האמור בחוק ההתגוננות האזרחית, במקום שהסמכות תהיה של פיקוד העורף היא של יו"ר ועדת הבחירות. אז צריך להחליט אחד משניים, או שהסמכות של יו"ר הוועדה או שהסמכות היא של פיקוד העורף, אבל גם וגם זה לא מסתדר. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> הסמכות היא של יו"ר הוועדה, אבל מכיוון שהוא רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> כמובן שהוא לא חייב. << אורח >> יפעת סימינובסקי: << אורח >> נכון, הוא לא חייב לקבוע. ולכן, אם הוא לא קובע, אז ברירת המחדל – תשימי לב גם שבתוך הנוסח עצמו כתבנו שההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו באותו אזור לפי חוק ההתגוננות האזרחית. ולכן הבקשה שלהם, שאנחנו לא מתנגדים לה, היא שככל שיושב-ראש ועדת הבחירות החליט שלא לקבוע הוראות, שוב, מכיוון שהוא רשאי, אז ההוראות שנקבעו באותו אזור ימשיכו לחול כפי שהן. אנחנו לא מתנגדים לזה. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> למה רשאי מוריד מהכוח של הג"א להשאיר את ההוראות בברירת מחדל? << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> העניין הוא לא של רשאי או חובה. אני הבנתי את הנוסח כמו שהיה גם בקורונה. כמובן, אם הגיעו להסכמה עם פיקוד העורף – מצוין, זה הדבר הכי טוב שאפשר, שמגיעים להסכמות בסעיפים בחקיקה. למיטב הבנתי, הסעיף בא גם בהמשך להסדרים שהיו בקורונה, שבחוק הסמכויות, חוק הקורונה הגדול כפי שהוא כונה אז, הייתה דאגה לזה שתהיה הפרדת רשויות ברורה במצב חירום של קורונה. שהוראות לגבי בתי משפט ולגבי בחירות לא ייקבעו על ידי הרשות המבצעת אלא על ידי הגוף הרלוונטי העוסק בזה. ושתהיה הפרדה ברורה, שלא יהיה עניין של אפשר להתגבר או לא להתגבר, אלא שמלכתחילה תהיה ברירת מחדל שהגוף האחראי הוא לא הרשות המבצעת, אלא בענייני הבחירות ועדת הבחירות. מה שדיברו כרגע, שכמובן שאנחנו לומדים על זה כרגע, זה לא הנוסח שהופץ, הוא משנה מהי ברירת המחדל הזאת, וצריך לחשוב על ההשלכות הרלוונטיות, האם זה הדבר הנכון או לא. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> אני אעיר שוב, שהעיקרון שנכתב פה בנוסח שהופץ עדיין נשמר. יושב-ראש ועדת הבחירות רשאי לקבוע הוראות, וברגע שהוא קובע הן גוברות. מה שהם ביקשו זה שמכיוון שמדובר בהוראות שעניינן הצלת חיים, ככל שהוחלט לא לקבוע הוראות אחרות, אז בעצם שלא יהיה צורך לקבוע הוראות ספציפיות - - - << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> התוספת שאת מוסיפה עכשיו מורידה ממה שאת –את אומרת: ליושב-ראש ועדת הבחירות תהיה סמכות לקבוע הוראות במסגרת הדבר הזה. השאלה אם אתם מתנגדים לזה במשרד המשפטים, זאת השאלה, שיהיה רשאי לקבוע הוראות. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> בכל מקרה רשאי, כי זה שיש מצב - - - << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> בסדר, אז אם ככה הדיון מיותר. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> גם היום יש מצב מיוחד בעורף במדינה, וגם פיקוד העורף לא קבע הגבלות, בסדר? << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> אני אומר: במצב שיש הגבלות של פיקוד העורף, האם רשאי יושב-ראש ועדת הבחירות לקבוע כללי בחירות שם? << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> השאלה היא: האם יו"ר ועדת הבחירות הוא הגורם הבלעדי שרשאי לקבוע? << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> לא כתוב גורם בלעדי. לא כתוב משפט כזה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לא, כתוב: על אף האמור - - - << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> על אף האמור גם לו תהיה סמכות. אני לא משפטן אבל - - - << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, בנוסח שהופץ הוא הגורם הבלעדי. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> לא, רשאי זה גורם בלעדי? << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> בנוסח שהופץ כתוב רשאי. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> כי זה מתגבר על הסמכות של פיקוד העורף בחוק - - - << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> זה אומר: מעבר למה שלפיקוד העורף יש סמכות. זה מה שהוא אומר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אנחנו הבנו את הסעיף הזה, בגלל שהוא מתחיל במילים "על אף האמור חוק ההתגוננות האזרחית", שלגבי מקום קלפי ולגבי מקומות שבהם ועדת הבחירות מקיימת בהם פעילות, זה מקומות שבהם יו"ר ועדת הבחירות יקבע את ההוראות במקום מה שהיום פיקוד העורף יכול לעשות בחוק ההתגוננות האזרחית. ככה אנחנו הבנו את זה. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> הסמכות הזאת נשארת ואנחנו לא רוצים לעשות בה שום שינוי. השאלה לפי פיקוד העורף היא באמת, שוב: מה קורה אם לא נקבעו הנחיות? אז ברירת המחדל תהיה שהנחיות שפיקוד העורף קבע יחולו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז זה בעצם לא "על אף האמור בחוק ההתגוננות האזרחית". זאת אומרת, יש הוראות של פיקוד העורף, ויו"ר ועדת הבחירות יכול להתגבר עליהן אם הוא קובע משהו אחר. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> עורכת הדין יפעת, יש לך בעיה עם להוריד את המשפט הראשון – יושב-ראש הוועדה המרכזית וכו', בלי המילה "על אף האמור"? כי את גם אומרת - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ככל שקבע הוראות אלה יגברו על הוראות - - - << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> אם ייקבע באופן אחר שההוראות האלה יגברו על הוראות - - - << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> אני שואל ברמה הפרקטית, האם המשפט הזה יכול לרדת? << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> שוב, ככל שברור שההוראות של יושב-ראש ועדת הבחירות גוברות על ההוראות של פיקוד העורף ברגע שהן ניתנות. אני חושבת שהמשפט הפותח מבהיר את זה. אם אנחנו נוריד אותו נצטרך להבהיר את זה באופן אחר. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> יש לכם הצעה יותר טובה לניסוח? << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, על הניסוח אפשר לדבר אחר כך. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> אז תדברו על הניסוח, העיקרון מוסכם. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני אחדד אולי את ההבדל המהותי בין שני הנוסחים: אם זה ברור לפיקוד העורף שצריכים הוראות, הנוסח הזה, איך שהם קראו את הנוסח - - - << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> ברור ליושב-ראש ועדת הבחירות שצריך הוראות, לא לפיקוד העורף. הוא אומר: אם יש לי הוראות של פיקוד העורף – אהלן וסהלן. אם אין לי, אני רואה לקבוע הוראות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. הוא גם אומר: אם קבע פיקוד העורף הוראות, ואני כיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית רוצה לגבור עליהן – אני יכול לגבור עליהן. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה הנוסח שיפעת עכשיו - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא קבע שאי-אפשר ללכת ברחוב, אני קובע: אדוני, אפשר ללכת ברחוב. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה הנוסח שיפעת עכשיו הציגה. הנוסח שהיה מול הוועדה, זה באמת מבוסס על הקורונה, והוא אומר משהו אחר. הוא אומר: אם במדינה זה ברור שצריכים לקבוע הוראות באותו יום באזור הקלפי, מי מוציא את ההנחיות? יושב-ראש הוועדה, ולא פיקוד העורף. זה באמת הבדל מהותי, זה לא הבדל של ניסוח. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שאם אנחנו ניקח פה את יושב-ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם זה, זה, זה, רשאי לקבוע הוראות, טה טה טה, ונוסיף: ככל שהוראות אלה שונות מהוראות פיקוד העורף, הוראות יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יגברו על הוראות - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא צריך לכתוב את זה. ברגע שמסמיכים אותו פרטיקולרית, לא צריכים לכתוב שהוא גובר. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> לא, אבל השאלה היא אם להוריד את המשפט הראשון מבהיר את זה. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> כנראה שמבחינת הנוסח נצטרך לחשוב איך לנסח את זה אחרת. משהו כמו: שוכנע יו"ר ועדת הבחירות שיש בהוראות פיקוד העורף כדי לפגוע במהלך התקין של היערכות ועדת הבחירות, רשאי הוא לתת הוראות ש - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, לא. אל תכניסי גדרות לא נחוצים, גאל. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> עכשיו שיניתם את כל הסעיף. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> אני לא חושבת ששינינו את הסעיף, אני חושבת שהסדרנו מה קורה אם לא יוצאות הוראות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני, אגב, חושב שאין בעיה בנוסח הזה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> מבחינת הציבור יכול להיות שהנוסח הזה גם עדיף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנוסח הזה לא מונע מפיקוד העורף להוציא הנחיות. הוא לא מונע. << דובר >> גיא לוריא: << דובר >> והחשש שאם יוסיפו עוד סמכות לפיקוד העורף, אז זה יגרע מהסמכות של היו"ר, שזה לא מה שרוצים כאן, ואני חושב שבצדק לא רוצים. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> זה מה שאמרתי. אמרתי מאוד ברור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חושב שהנוסח הקיים הוא טוב. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> צריך לשמוע אותם. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> פיקוד העורף – נמצא פה נציג שלהם? << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> אמור להיות בזום. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> תעלו אותו בבקשה בזום, נשמע את ההתייחסות שלו. << דובר >> שמואל ססובר: << דובר >> שלום. אני יועמ"ש פיקוד העורק. בגדול האמירה שהובילה אותנו בהקשר של הסעיף הזה זה שאנחנו רוצים שנקודת המוצא, בגלל שפיקוד העורף הוא הגורם המוסמך, המומחה ביותר והרלוונטי ביותר לתת הוראות התגוננות בכל מה שנוגע להתגוננות אזרחית, אז האמירה היא שאנחנו רוצים שנקודת המוצא, נקודת היסוד תהיה הוראות פיקוד העורף. החשש המרכזי בהקשר הזה היה שאנחנו נכנסים לשאלה של מה קורה אם לא ניתנו הנחיות, האם בעצם אין הנחיות במקומות קלפי או במקומות שוועדת הבחירות פועלת בהם? זה חשש שגם לובן באיזשהו שיח שערכנו גם עם משרד המשפטים וגם עם הוועדה. ולכן הבקשה שלנו הייתה, בשים לב לרציונל שאמרתי קודם, שאנחנו רוצים שככל שלא נקבעו הוראות אחרות שגוברות על ההוראות של פיקוד העורף, ההוראות של פיקוד העורף יחולו. גם לתקופת הביניים של עד שיחולו הנחיות. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> זה ברור. השאלה היא הפוכה: מצב שפיקוד העורף הוציא הנחיה, ויושב-ראש ועדת הבחירות הוציא הנחיה הפוכה, מה קורה? זו הייתה השאלה. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> אז ההנחיה של יושב-ראש ועדת הבחירות תגבר. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> אבל אני רוצה לשמוע אותו, כי אותך שמעתי. כן. << דובר >> שמואל ססובר: << דובר >> אז לפי ההצעה, באמת ההנחיה של יו"ר ועדת הבחירות תגבר. אני כן אגיד שצה"ל לא מביע עמדה לכאן או לכאן - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> וכך צריך להיות. << דובר >> שמואל ססובר: << דובר >> - - בנוגע לעצם היכולת לקבוע סמכות שגוברת עליו. בגלל הרציונל שאמרתי קודם על ההנחיות של פיקוד, אנחנו כן מביעים עמדה לגבי הנוסחים לפי העקרונות של לשמור על הצד המקצועי. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> בואו נתקדם. אם לא תמצאו איזשהו נוסח, הנוסח הזה, על פניו ממה שאני שומע מרוב הגורמים, הוא די מבטא את זה. אם תחזרו אלינו עם נוסח יותר מוצלח שתגיעו להסכמה, אנחנו נשמח מאוד. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> נדבר עם הייעוץ המשפטי לוועדה. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> כן, אנחנו נכין את הנוסח ונביא אותו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה צריך להיראות יותר כמו סעיף קטן (ד). סעיף קטן (ג) ייראה יותר כמו (ד). << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> בסדר גמור. אבל אתם שמעתם את הניתוח גם של פיקוד העורף, שבסוף הוא רוצה שיושב-ראש ועדת הבחירות יגבר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא, זה ברור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא לכולם. בסדר. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> שוב, התוצאה תהיה שיהיו לפעמים הוראות של פיקוד העורף - - - << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> ויהיה משהו סותר של יושב-ראש ועדת הבחירות, וזה מה שיקבע לבחירות, וכך צריך להיות במדינה מתוקנת. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> לא, רגע, הכוונה הראשונית של הנוסח הזה זה שלא יהיו הוראות כאלה ואז הוראות סותרות, אלא שההוראות שיצאו מלכתחילה לעניין ועדת הקלפי יהיו הוראות שלכם. זה באמת שינוי מהותי. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> אנחנו שמחים בזה, כולנו. אני חושב שזה הובהר. הבהרת את זה היטב. העלינו גם את נציג פיקוד העורף, שמענו את העמדות. אני אתן רק עוד עמדה אחת. << דובר >> גיל גן מור: << דובר >> אני ממרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן. רק אולי חידוד אחד, שאם לא נקבעו הוראות על ידי ועדת הבחירות, וחלים בעצם כברירת מחדל הוראות פיקוד העורף, אז אולי בתקופת בחירות צריך לקבוע שפיקוד העורף צריך להיוועץ עם יושב-ראש ועדת הבחירות בקביעת הוראות, כי יכול להיות גם שזה יהיה ברגע האחרון - - - << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> יכול להיות שזה טוב באקדמיה, אבל אני ממליץ לך לא לנסות לראות מה זה אומר בפועל, שפיקוד העורף. כחבר ועדת הכספים אנחנו מחכים שפיקוד העורף יחליט באיזה יישובים בצפון מסוכן ואיזה לא. אנחנו מחכים איזה ארבע שנים פחות או יותר. אם אתם רוצים בחירות בשנה הקרובה, אז אני מציע - - - << דובר >> גיל גן מור: << דובר >> לא, רק אם נקבעים הוראות בשבוע של הבחירות. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> ולדי, כמה זמן אנחנו מחכים להוראות פיקוד העורף בצפון – איפה חל? איפה לא חל? << דובר >> גיל גן מור: << דובר >> לא צריך להתייעץ על איזה הוראות לקבוע, אבל אם הוא קובע את ההוראות האלה בשבוע של הבחירות, ראוי שהוא יתייעץ עם יושב-ראש ועדת הבחירות, כדי שיבין גם מה יהיו ההשלכות של ההוראות שהוא קובע. ויכול להיות שההוראות האלה בכלל ייקבעו יום לפני הבחירות, ולא יהיה לו בכלל זמן להוציא הוראות. אולי הוא לא תכנן בכלל להוציא הוראות מיוחדות ליום הבחירות, בגלל שלא היה מצב חירום. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> נקודת המוצא שלנו, שיושב-ראש ועדת הבחירות צריך להיות זמין 24/7 בתקופה הזאת – סליחה, אני אמור להגיד 24/6, אני מתנצל – 24/6 לתקופה הזאת, ולא יכול לעבוד בנוהל שעובדים, הנחיות שיוצאות מגופים ממשלתיים. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> יו"ר ועדת הבחירות, כפי שהוא עשה בתקופת הקורונה – יו"ר אחר אומנם, ועדיין יו"ר ועדת הבחירות כמוסד – יקבע הוראות מתאימות שיחולו. לא יהיה ספק איזה הוראות יחולו בתקופת הבחירות. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> לא, יו"ר הוועדה, לפי הנוסח שאתם מציעים כרגע, לא יוכל להוציא הוראות אם פיקוד העורף עדיין לא הוציא את ההוראות. תצטרכו לחכות, לראות שפיקוד העורף הוציא הוראות, להסתכל, האם הן מתאימות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> למה? << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> תנסו להגיע להבנה בנושא הזה בנוסח, כמו שאמרתם. כרגע ברירת המחדל היא הנוסח הזה. עודד, אנחנו יכולים למשוך את הדיון הזה גם עד מחר. תודה. אני חושב שמיצינו. היא רוצה להוסיף משפט אחד, אבל מיצינו את הדיון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> קודם כול אני מסכימה עם משרד המשפטים פה. מה שהציעו, אני מניחה שלא התכוונתם לזה, אבל יוצא מזה שהסמכות לא עוברת באופן מלא אליכם - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא, אז זו לא הכוונה. זה תקלה בנוסח. אני אבהיר לצורך הפרוטוקול. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> הבהרנו. דין, כשלא היית פה הבהרנו את זה. תגיעו להבנה, תמצאו נוסח יותר טוב. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז רק עוד חצי שאלה: איך באמת אתם מתכוונים שיושב-ראש הוועדה המרכזית יודיע לציבור על ההנחיות האלה? כי לפיקוד העורף יש אפליקציה, מגיעים לציבור בצורה מסודרת. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו יודעים להגיע לציבור, נדמה לי, מהטובים במדינה שיודעים להגיע לציבור, עד אחרון - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בדברים אחרים גם, לא רק בזה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אבל ברמה מיידית? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ברמה מיידית. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לא רוצים לשמוע איך הם מתכננים - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אנחנו - - - << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> בדרך כלל היום, כשהרשומות עובדות הרבה יותר מהר מאז הקורונה, תקנות שהן בנות פועל תחיקתי, גם אם הן מיידיות ואפשר לקבל פטור מפרסום מיידי, לפחות בדיעבד צריך לפרסם את הדברים, אבל אפשר גם לדבר על זה בהמשך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> זה הכול היה דיון על סעיף קטן (ג). יפעת, אמרת שאת רוצה גם לתקן את סעיף קטן (ד), ולא הבנו עד הסוף מה התיקון שאת מציעה. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> בסעיף קטן (ד), ויכול להיות שהיועץ המשפטי של פיקוד העורף ירצה לפרט לגבי זה, הם ביקשו, מכיוון שהסעיף הוא רחב, כי אנחנו מדברים על כל פעילות הבחירות במובנה הרחב, ולכן כאן, בשונה מסעיף קטן (ג) שהעברנו את הסמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות, כאן אנחנו מציעים לקבוע כללים לגבי היישום או התחולה של הנחיות של פיקוד העורף. הם ביקשו שאנחנו נגדר את זה לכל מה שנדרש בפעילות הרחבה יותר של ועדת הבחירות, גם בהיערכות וגם אחר כך. ולגבי מימוש זכות ההצבעה, שזה בעצם החלק המשמעותי כאן, שמימוש זכות ההצבעה כורך בתוכו גם את האפשרות לנוע במרחב על ידי המצביעים והגישה שלהם אל הקלפיות וכן הלאה. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> רגע, זה בסעיף קטן (ג). את ב-(ג) או ב-(ד)? << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> ב-(ד). << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> במקום מה שכתוב עכשיו "שיש בהן כדי להשפיע על המהלך התקין של הבחירות", אתם מציעים שיהיה כתוב: שיש בהן כדי להשפיע על פעילות ועדת הבחירות ומימוש זכות ההצבעה? רק שיהיה ברור. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> שוב, אנחנו נביא את הנוסח המדויק לישיבה של מחר. הדברים האלה דוברו באמת ממש בדקות האחרונות שלפני הדיון. << דובר >> גאל אזריאל: << דובר >> אז אולי לא נדבר על הסעיף הזה עכשיו, כי כרגע לא ברור מה ההבדל בין (ד) ל-(ג). אולי כדאי באמת לדבר בנפרד עם גורמי המקצוע ומחר נעשה דיון יותר סדור. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> בסדר גמור. אנחנו נביא את הנוסח הזה מחר. << דובר >> היו"ר יצחק פינדרוס: << דובר >> אין שום בעיה. בואו נמשיך הלאה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסדר. טוב, אז בעצם סיימנו לעבור על פרק א' שדיבר על הוראת השעה, ואנחנו עוברים לפרק ב' שעוסק בתיקוני חקיקה של קבע. תיקון חוק הבחירות לכנסת 7. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏ – (1) בסעיף 7, במקום "י'3" יבוא "י'3, י'3ג"; סעיף 7 זה סעיף שעוסק בעיקרון הריתוק לקלפי, בגלל שיהיו כאן פרקים שבעצם חורגים ממנו, אז צריך לעשות תיקון התאמה טכני שקשור אליהם. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לצורך הפרוטוקול, זה כמובן תלוי בפרקים שהתקבלו במהות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כן, מה שתקבל, לא התקבל. בגלל זה אני גם לא מרחיבה, כי כרגע בדיוק שני הפרקים האלה הם בסימן שאלה, גם בתי האבות וגם כתובת לצורכי בחירות. (2) בסעיף 21(א)(2)(ד), במקום "מ-15%" יבוא "מ-20%"; << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דיברו על זה פה בדיון הראשון. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> על ההחלפות בקלפיות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, על ה-15% ל-20%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, דיברנו גם בוועדה וגם בישיבה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה היה פה אחד, היושב-ראש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתה על זה הסכמה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אם זה פה אחד אני צריך להתנגד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תתנגד. אנחנו נגייס, אל תדאג. סליחה על המילה לגייס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אל תשתמש במילים לא ראויות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> רק נגיד שסעיף 21 זה סעיף שקובע את ההרכב הסיעתי של כל אחת מוועדות הקלפי, ובלבד שבכל ועדת קלפי יהיו מיוצגות לא פחות משלוש סיעות. המטרה בזה זה לייצר איזושהי ביקורת הדדית בין הסיעות. בשנת 2018 עבר תיקון 69 לחוק הבחירות, שבעצם אפשר לסיעות להחליף ביניהן את הנציגים גם בין אזורי קלפי. עדיין הסעיף קובע איזשהן מגבלות על הדבר הזה. אחת המגבלות, שהיא הרלוונטית לכאן, אומרת שמספר הנציגים של כל סיעה בכל אזור בחירות, כשזה נקבע ב-2018 אמרו שהוא לא ישתנה ביותר מ-10% ממספר הנציגים שקבעה ועדת הבחירות המרכזית מלכתחילה. הרעיון היה באמת שיהיה איזון גם בתוך הקלפי, גם ברמה הכללית, אבל גם בכל אזור ואזור רצו שלא יהיה אי-ייצוג או תת-ייצוג באזור מסוים, ולכן קבעו את זה. בחקיקה שעשו לקראת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע, זה היה בשנת 2020, עלו פה בקשות של חברי כנסת להגמיש עוד קצת את ההסדר, ובעצם העלו את האחוז המותר הזה של ההחלפות מ-10% ל-15%. ועכשיו מבקשים להגמיש את זה עוד יותר ל-20%. אנחנו רצינו לשמוע מוועדת הבחירות בקצרה אם זה משהו שבדקתם מבחינת היכולת עדיין לשמור על עיקרון הבקרה הדדית, אם אתם מרגישים בטוחים שניתן עדיין לשמור עליו באותה מידה. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> בעקבות הבקשה שהגיעה ממספר סיעות ערכנו מספר מחקרים וחקר ביצועים, ואנחנו סבורים שב-20% נוכל לשמור על עיקרון הבקרה הדדית. מעל זה אנחנו כבר מתחילים להתקשות, אנחנו מגיעים כבר ממש למקומות שבהם סיעות מאוד קטנות, יהיה מאוד מאוד קשה לנהל את זה ולשמור על איזון בין-גושי בוועדות הקלפי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הלאה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסדר גמור. (3) בסעיף 57(ט) – (1) בפסקה (1), במקום "ה-47" יבוא "ה-50"; (2) בפסקה (3), במקום "ה-52" יבוא "ה-55"; אני מקריאה את זה ביחד עם פסקה (5), כי זה הכול נושא אחד של הזזת המועד להגשת רשימות. (5) בסעיף 62(ג), במקום "ה-40" יבוא "ה-43" ובמקום "ה-35" יבוא "ה-39"; הסעיף המרכזי כאן זה סעיף 57(ט)(1), מה שאתם רואים הזזה של 47 ל-50, שזה הזזה של המועד להגשת רשימות, שהוא מועד די מרכזי, אני חושבת, בלוח הזמנים של הבחירות, שיש הרבה דברים שהם תלויים בו, ומבקשים להקדים אותו בשלושה ימים. התיקונים הבאים שאתם רואים זה תיקונים שהם נגזרים מהתיקון הזה. מה שאתם רואים ה-52 וה-55 בפסקה (3) של 57(ט) – יש יום שבו הוועדה המרכזית צריכה לפרסם הודעה על ימי ההגשה של הרשימות, אז זה זז גם כן בהתאמה מ-52 ל-55, שלושה ימים אחורה. ופסקה (5) שהקראתי על סעיף 62(ג) מדברת על כך שאם הוגשה רשימה שלא בהתאם לחוק זה, אז הוועדה המרכזית מודיעה לבא כוח הרשימה על ליקוי ביום ה-40, זה זז ליום ה-43. אפשר לתקן את הליקוי. היום זה עד היום ה-35, ומזיזים את זה בארבע ימים במקרה הזה ליום ה-39. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה ארבעה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה ההיגיון של השלושה ימים? מה עומד מאחורי זה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אולי ועדת הבחירות יכולים לתת את הרקע הרלוונטי. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> תודה רבה על ההצגה. הבחירות האלה זה הבחירות הראשונות שיהיו בהתאם לפרשנות בית המשפט העליון שנקבעה בפסק דין שיקלי, לפיה ועדת הבחירות המרכזית היא המוסמכת לדון בכל סוגי הפסילות וההכרעה על כשירויות, תכף נדבר על עוד בקשה שלנו לתיקון, במקום יו"ר הוועדה לבדו. והדבר הזה יגרור לכך שאנחנו נצטרך לעשות יותר דיונים במליאת ועדת הבחירות המרכזית כדי להכריע בסוגיות שונות שמובאות לפני - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שהסמכות כרגע על הפסילות היא לא של היושב-ראש, אלא הוועדה עצמה כוועדה - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> נכון. גם פסילות מהותיות וגם פסילות נקרא להן טכניות. אחרי זה אנחנו מבקשים להעביר את הפסילות "הטכניות" ליושב-ראש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שאם מבחינה טכנית הגשנו את רשימת המועמדים מאוחר מדי או לא בהתאם - - - << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> לא, זו שאלה אחרת לגמרי. מאוחר מדי זה פשוט אומר שלא הגשתם. ניקח שתי דוגמאות, דוגמא טכנית ודוגמא מהותית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למשל, אלוף שחל עליו צינון של שלוש שנים - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. והוא הגיש אחרי שנה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> והוא הגיש אחרי שנתיים וחצי. בוועדת הבחירות המרכזית יש רוב מסוים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בהצבעה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אומרים: לא, הוא כן כשיר. << דובר >> דין ליבנה: << דובר >> אז זה מה שאמרנו התיקונים טכניים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם גוברים על החוק? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הם לא גוברים על החוק. ולכן פסילות כאלו, שהן טכניות במהותן, אנחנו מציעים בסעיף הבא להעביר ליושב-ראש. אבל יש גם פסילות שהן יותר מהותיות, או ערכיות נקרא להן, שבהן כן נדרש דיון בוועדת הבחירות המרכזית. דוגמה היא פרשת שיקלי למשל על פרישה מסיעה: האם פלוני פרש מסיעה? האם הוא התפטר בסמוך או לא בסמוך? שאלות שהן לפעמים יותר מורכבות משפטית מרק הכרעה משפטית בסוגיה. האם הוא הסתמך על דברים שנאמרו קודם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> : אבל יש בהן הכרעות פוליטיות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שמטבע הדברים הרכב ועדת הבחירות המרכזית הוא הרכב פוליטי. ואתה נותן פה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא נותן, זה המצב המשפטי הנוכחי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> : בסדר. צריך אולי לתקן את זה. אתה יודע, בוועדת הבחירות הקודמת, שהרוב היה אצלנו, הפסיקה הייתה שונה אולי ממה שפסקו - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> קודם כול אני מסכים. אני חושב שאתה צודק. אני חושב שזה לא הגיוני. יש רק ויכוח אחד בינינו: האם יש אנשים שאין להם דעה פוליטית והם לא מכריעים על פי דעה פוליטית? זו המחלוקת. מחלוקת קטנה כזאת, טכנית. יש פה בעיה טכנית, אני מסכים איתך. אני מסכים. אין לי פתרון אמיתי חוץ מהטלת מטבע, כי בסוף, כמו שאמרת, זו עמדה פוליטית, ובסוף היא עמדה פוליטית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> : לפעמים בסוגיות טכניות או חוקיות במהותן, אם אני משאיר פתח לגוף מסוים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לכן הוא אמר: השאלות המהותיות. הוא אמר שאת השאלות הטכניות הוא רוצה להעביר ליושב-ראש הוועדה. אני מסכים. זה הגיוני. אבל השאלות האלה הן בסוף - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> מהותיות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בדיוק מאותה סיבה שוועדת הבחירות פסלה אנשים על בסיס טרור, ובית המשפט העליון הפך את ההחלטה הזאת, והפוך גם, זו בדיוק הסיבה שאני אומר לך שאין עמדה לא פוליטית. היא בסוף עמדה פוליטית, רק יש לה שם אחר. יש לגוף כזה רוב בגוף הפוליטי הזה, ויש לגוף כזה רוב בגוף הפוליטי הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> : בזה אני לא מסכים איתך. יש שאלות שהן שאלות משפטיות. ואם אני מכריע שאלה משפטית על פי שיקולים פוליטיים יש פה בעיה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין חיה כזאת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אדוני, יש סוגיות, בוא ניקח למשל גיל 21 - - - אזרחות ביום הבחירות. זה שאלות שהן יחסית טכניות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון. אמרתי ששאלות טכניות אין לי בעיה. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> או האם בן אדם בא למשרד והתפטר ביום ה-99 ולא ביום ה-100? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין ויכוח. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> ואלה אנחנו מציעים בתיקון הבא להעביר ליושב-ראש. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> תכף נדבר על זה. בוא נתמקד בהזזה של - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אבל פה, נוכח העובדה שייתכן שיהיו בדיקות שיידרשו לעלות להצבעת מליאה, יותר ממה שהיה בעבר, אנחנו מציעים להקדים במספר ימים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הבנו. והשלושה ימים זה לדיונים האלה. << דובר_המשך >> דין ליבנה: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לתת דוגמה למה יעלה להצבעת ועדה? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> למשל פרישה מסיעה. פלוני פרש מסיעה, ויש לנו כל מיני דוגמאות כאלה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת שכשיפרוש מישהו מסיעות הקואליציה זה לא יהיה פרישה או כן יהיה פרישה, ומהאופוזיציה לפי - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> והפוך גם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני אומר: זה לא נכון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל גם בית המשפט העליון זו אותה מציאות. גם אם תעביר את ההכרעה לבית המשפט העליון זו אותה מציאות. אתה יודע מראש מה תהיה התוצאה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ארגון הטרור היחידי במדינת ישראל זה בן ארי. זה ארגון הטרור היחידי במדינת ישראל. כנראה אנחנו במדינה אחרת, אבל כנראה הם היחידים שמפוצצים פה אוטובוסים, הורגים אנשים. הם היחידים. קורה. זה בסדר גמור. אני מכיר את זה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו כמובן לא מדברים על 7א. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> וזו עמדה לא פוליטית כנראה, מה שאמרתי. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> דין, הזמן הזה גם יאפשר להעביר חוות דעת מוקדמת של יו"ר ועדת הבחירות, שזה חלק מהפסיקה של בית המשפט. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ברור. בסדר. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> לא, מבחינת ההליך זה יאפשר הליך שהוא - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בכללי המשחק שהגוף הפוליטי הזה קבע, אז זה בכללי המשחק. זה מה שאמרתי לו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אז זו הסיבה להקדמה. אני מציע שנעבור לסעיף הבא, כי זה בסוף מכלול. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אם התיקון מבוסס על השארה של לוח זמנים, למה אתם מציעים את זה כתיקון קבע? אתם לא רוצים לראות קודם איך זה יעבוד? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו רוצים את זה כתיקון קבע, כי אנחנו חושבים שזה נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין סיבה שזה לא יעבוד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אחרי בג"ץ שיקלי כנראה זה מה שהולך להיות. הולך להיות דיונים יותר ארוכים בוועדת הבחירות. והוסיף גיא לוריא עוד משפט אחד, בצדק: יצטרכו גם עוד יום להגיש חוות דעת של היושב-ראש. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> גם כך לוחות הזמנים בין הגשת רשימות המועמדים לאישור רשימות המועמדים הוא לוח זמנים צפוף מאוד, שלעיתים מחייב – יספרו לנו פה כולם – הגשות תגובה, ולאחר יום עבודה אחד, שכולל בתוכו חצי שישי וחצי מוצאי שבת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם לאחר הגשת הרשימות מתחיל הליך הפסילות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. הכול יושב על אותו פרק זמן שהוא מאוד מאוד צפוף, ואנחנו חושבים שההקדמה היא נכונה בכל מקרה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מקובל. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתם לא אומרים איזה יום בשבוע. 47 טכני. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ככל שיום הבחירות הוא יום שלישי, אז היום הזה יהיה אותו דבר – ראשון-שני. במקום רביעי-חמישי זה יהיה ראשון-שני. זה תמיד היה הימים ה-48 ו-47 שלפני הבחירות, שזה רביעי וחמישי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ועכשיו הוא מעביר את זה לראשון-שני. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני רק אציין שחסר פה תיקון אחד שכן נדון - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך לראות רק שירשמו את הטפסים רק אחרי צאת שבת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אל דאגה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בזה אני סומך עליך. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> סעיף 25 לחוק הבחירות קובע מועדים לכיצד התפלגויות משפיעות על סוגיות שונות. סעיף 25(ג)(1) מדבר על היום ה-49 שלפני יום הבחירות, וצריך להקדים אותו במעט כדי שהוא יהיה לפני הגשת הרשימות, כי מהרגע שהרשימות מוגשות אין שום משמעות אמיתית להתפלגות בכנסת, ואין שום היגיון שניתן יהיה לעשות איזה התפלגויות אחרי שתדע שאתה לא נמצא ברשימה מסוימת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז מה המועד שאנחנו מזיזים? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> סעיף 25(ג)(1) מדבר על שינוי בסיעות הכנסת, והוא אומר: אם השינוי בהרכב הסיעתי היה צירוף של שתי סיעות או יותר של הכנסת, כלומר מיזוג, ושינוי זה נעשה לאחר היום ה-49 שלפני יום הבחירות, ישתנה ההרכב הסיעתי של ועדת הקלפי כך וכך וכך. אנחנו רוצים להקדים את זה במספר ימים, כדי שיתאים בהתאמה להגשת הרשימות. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> איזה יום, 52? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. זה גם היה בהתכתבויות, ואני חושב שאיפשהו זה פשוט נפל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> רצית להגיד עוד משהו על שבת? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברנו על מנחם בגין ועל שבת. הוא אמר שהוא היה כותב בשבת. מנחם בגין לא היה כותב בשבת. הלכתי אחר כך לבדוק. הוא היה הולך לבית הספר, כי הוא למד בגימנסיה, והם למדו גם בשבת, והוא סירב לכתוב. והם ניסו - - - אותו ועשו מבחן בכוונה בשבת, והוא ישב והוא לא כתב. אז הוא לא כתב בשבת. בתור נער אמרתם שחיללו שבת אצלו בבית. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> אבל בגין הוא הדוגמה הטובה. מה קרה לנכדים? כן, הלאה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אולי נקריא לפני זה את (6), שהוא פשוט מתאים לסוגיה הזאת, ואז נחזור ל-(4)? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אין בעיה. לבקשת ממלא מקום המנכ"ל, (6). (6) אחרי סעיף 62א יבוא: "מחיקת מועמד שאינו כשיר 62ב. (א) מצא יושב ראש הוועדה המרכזית כי מתקיים אחד מאלה, יורה על מחיקת שמו של מועמד מרשימת המועמדים: (1) מועמד אינו כשיר להתמודד, לפי סעיפים 6 או 7 לחוק-יסוד: הכנסת; (2) רשימת מועמדים לא תיקנה ליקוי כאמור בסעיף 62 במועמדות או שיש ליקוי שאינו ניתן לתיקון כאמור בסעיף 62א במועמדות. ויו"ר הוועדה שלנו, חבר הכנסת רוטמן, ביקש להוסיף כאן סעיף שאני אקריא גם אותו. (ב) הורה יושב ראש הוועדה המרכזית על מחיקה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לבא כוח הרשימה, לממלא מקומו ולוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות; לעניין ערעור על מחיקה, יחולו הוראות סעיף 64, בשינויים המחויבים."; << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> (ב) מקובל עלינו. רק צריך להוסיף לו גם למועמד שנפסל. גם כדאי שידע. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסדר גמור. שים אותו ראשון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה רוצה להסביר את שניהם יחד, נכון? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אז לדעתי הסברתי את רוב הסעיף כבר קודם. למעשה סעיף 62ב המוצע מציע להעביר ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית את הסמכות להכריע בפסילות מה שנקרא טכניות או משפטיות באופיין, שהן פחות ערכיות או פוליטיות בחישובים שלהן. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> או ניתנים לפרשנות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אחזור קודם, יש איזושהי בעייתיות עם הימים של הגשת הרשימות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> למה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תסיים את זה ואז נחזור לזה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ההצעה שלנו זה להעביר את סוגיות הכשירות המשפטיות, שהלב שלהן הוא פרשנות משפטית עובדתית – שוב, האם בן אדם בן 21 או לא בן 21? האם הוא היה מנכ"ל של משרד? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סתם מעניין אותי, סקרנות בחוק הישראלי, קובע התאריך העברי או הלועזי? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זו חוות הדעת הראשונה שנתתי כיועץ משפטי, והיא אומרת: נוכח החשיבות של הזכות להיבחר, מה שיכניס. כלומר, ייתכן שיהיו תשובות שונות לגבי מועמדים שונים, אם משהו ייתן לך להתמודד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מקל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אם מישהו באדר ב', מה זה אומר? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בהלכה היהודית יש. דרך אגב, כשאני פותח ישיבות, אני מקפיד להקריא רק את התאריך העברי, לא מקריא את הלועזי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> גם אנחנו מאוד מקפידים על התאריך העברי בכל תכתובת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל פה אתה אומר: מי שבא ברוך הבא. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, בגלל חשיבות הזכות לבחור ולהיבחר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, הצעת חוק שלי שנגע לעניין החופש הגדול – זה לא קשור עכשיו – שיעברו לעשות את בתי הספר לפי המועדים העבריים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> האמת היא שסתם טכנית רחמיי אל אחיי הלא-חרדים. זה באמת מטורף. יכול ליפול שיומיים לפני ראש השנה מתחיל ה-1 בספטמבר. בוקר טוב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. אגב, ואם עושים תמוז-אב, תמיד מתחילים ללמוד בא' באלול, נגמרה הבעיה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אז בא רן ארז. הוא אמר: בשנה מעוברת תשלם עוד חודש משכורת. תשלם גם אדר א', גם אדר ב'. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> וכמובן, ככל שהחוק קובע שיש ליקוי שאינו ניתן לתיקון או שיש הזדמנות לתקן אותו במועד מסוים והרשימה לא תיקנה במועד, אז אותו דבר, יושב-ראש הוועדה ימחק אותו מהרשימות. אני יכול לתת דוגמה שהייתה לנו בבחירות הקודמות: רשימת המועמדים הגישה שם של מועמד אחד, תעודת זהות של מועמד אחר, בצורה שאי-אפשר היה לדעת מי המועמד הנכון. פנינו לרשימה, אמרנו: יש ליקוי, והיא לא סיפקה תעודת זהות נכונה. אני לא אפרסם מועמד שהיא לא התכוונה, ואני לא אפרסם מועמד אחר. זה ליקוי שלא תוקן במועד, ולכן המועמד נמחק. ככל שהתיקון הזה לא יובא, הדבר הזה יצטרך להיות מובא להצבעה במליאת ועדת הבחירות, לעשות דיון, להזמין את הבן-אדם, את שני האנשים, ולהתחיל ויכוח, כשיכול להיות שהרשימה תגיד: הוא בכלל לא מעניין אותי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אם נתתם לו תגובה, נגמר הסיפור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> קודם כול לעניין סעיף 62, הסמכויות האלה ליושב-ראש הוועדה, יש למישהו בעיה עם זה? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הסמכויות זה מדבר על - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הטכניות, מה שהוא אמר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כן, שזה אומר: היעדר אזרחות לפי סעיף 6, דרישת גיל, הרשעה בפלילים בנסיבות שבסעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> 6. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> 6, נכון. וכהונה במשרה שמונעת התמודדות, מה שאמרתם, אם אין את הצינון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא ללא החלטה של ועדת הבחירות המרכזית יכול לפסול לפי 7א? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. לא 6א ולא 7א. לא פרישה ולא - - - << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> מה זה הרשעה בפלילים? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> קלון, אם בן אדם הורשע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל לא הוא זה שקובע אם יש קלון? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הוא זה שקובע אם יש קלון. אבל למעשה, ללא התיקון הזה הוא קובע שיש קלון, אבל הוועדה הייתה יכולה להצביע פוליטית לאפשר. זה לא מתחבר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היום אדם עם הרשעה עם קלון לא יכול להתמודד לכנסת? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הרשעה עם קלון, זאת אומרת חזקת קלון, הוא הורשע בעבירה ונידון למאסר העולה על שלושה חודשים, והוא פנה ליושב-ראש הוועדה, ביקש היעדר קלון, ויושב-ראש הוועדה קבע שיש קלון, או שהוא לא פנה בכלל. אבל אם בן אדם הורשע ונידון למאסר הנמוך משלושה חודשים, גם אם בית משפט קבע שיש קלון - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> או למאסר על תנאי או לשל"צ. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> - - הוא עדיין כשיר להתמודד. זה תלוי באורך המאסר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לעניין הימים, הגשת רשימות ביום ראשון – אנחנו צחקנו על מוצאי השבת, אבל ישנן מפלגות שכדי לאשר את רשימת המועמדים שלהן צריכות, למשל, לעשות הליך של ישיבת מרכז מפלגה, שנוהגים לעשות את זה ממש ערב הגשת המועמדויות. זה עלול לפגוע ביכולת של המפלגות גם לעשות את ההליך שלהן. אני מבין את ההקדמה - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בגלל זה אמרנו ראשון-שני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי שני-שלישי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בוא נשאיר את זה כך לראשונה, ונבדוק את זה לפני - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. חשוב שתשאירו את זה בלשכה המשפטית, תרשמו על זה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני בכנות לא מכיר את זה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אצלכם מרכז המפלגה לא מאשר, אצלנו מרכז המפלגה מאשר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מועצת גדולי התורה, והיא יכולה להתכנס במוצאי שבת ב-01:00. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אל תשכח שזה שעון חורף, עודד, ובמוצאי שבת גם אפשר לעשות ישיבות. שבת יוצאת מאוד מוקדם, ב-17:00. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> גם מילוי הטפסים היום הרבה יותר פשוט. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל קורה שהבחירות הן בקיץ לעיתים. זו לא הוראת שעה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתה צודק. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מקובל אז הנושא של מחיקת מועמד שאינו כשיר? אני עוברת חזרה אחורה למה שדילגנו עליו. (4) בסעיף 61 – זה הנושא של האותיות, כמה אותיות אפשר להשתמש לשמות הסיעות. (א) בסעיף קטן (א), במקום "אות או עם שתי" יבוא "עד שלוש"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "שתים" יבוא "שלוש"; (ג) בסעיף קטן (ד), המילה "שתי" – תימחק; (ד) בסעיף קטן (ה), במקום "ואות או שתי אותיות" יבוא "ואות, שתי אותיות או שלוש אותיות"; << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דובר עליו בישיבה הראשונה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כן. שזה בעצם לפתוח יותר את האפשרות להשתמש באותיות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לתת לכולם להיות כמו מחל ואמת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ולאפשר יותר וריאציות כשיהיו לי 50 ומשהו רשימות, ומעט אותיות פנויות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוא מצמצם את הפערים שהיו בין סיעות חדשות וסיעות קיימות. טוב לכולם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, זה מין משהו טכני שסתם יצר, לדעתי - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ועדיין זה כמובן לא משחרר את המונופול שיש לסיעות הכנסת על האותיות שלהן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, המונופול הזה נשמר גם לסיעה שהיא לא בכנסת, שהתמודדה, הייתה בכנסת - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני פניתי אליכם פעם באחת מהבחירות שלי על הלמ"ד שלכם, אני לא זוכר על מה זה היה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי למקומי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ברור שבמקומיות. לא התעסקתי אף פעם בארצי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נניח, הצד"י עוד לא שמור לצומת? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. מי שלא זכה בבחירות האחרונות לכנסת, אין לו - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אה, דגל התורה בבחירות המקומיות הייתה צריכה לקבל מכם אישור על הלמ"ד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קיבלת? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה יכול לבדוק. אני יכול להזכיר לך גם למה זה קרה, אם אתה רוצה. האינטרס שלכם היה יותר מאשר שלנו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני רק אציין לצורך הפרוטוקול, שההסדר שמוצע פה הוא ההסדר שחוקק רק בכנסת הזו, לפני שנתיים כמדומני, בנוגע לבחירות לרשויות המקומיות. אנחנו משווים את ההסדרים. יש בזה היגיון בפני עצמו, שהסדרי הבחירות הרוחביים יהיו דומים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> בסדר גמור. טוב. כן. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני רק משלימה פה סעיף קטן (7). << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מתנצל, תכננתם אולי את שמחה שיהיו לכם יותר הפסקות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> (7) בסעיף 63, אחרי "או שתוקנה לפי סעיף 62" יבוא "ולאחר שנמחקו ממנה מועמדים לפי סעיף 62ב". זו בעצם השלמה לסעיף שדיברנו עליו קודם של מחיקת מועמדים שלא כשירים. סעיף 63 מדבר על מה כן עדיין יגיע לאישור הוועדה המרכזית. ולכן אנחנו מוסיפים פה שמה שמגיע לוועדה המרכזית לאישורה זה רק אחרי שנמחקו ממנו המועמדים שיו"ר ועדת הבחירות החליט לפסול. אנחנו עוברים לסעיף (8), שזה אחד מהדברים שהיושב-ראש ביקש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, הוא לא ביקש להיות פה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין על זה הסכמה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה הצבעה של שירות לאומי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אנחנו על זה נדלג. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בואו נראה. הנושאים שהם במחלוקת, תשאירי אותם ליושב-ראש הקבוע. אני לא אנצל בציניות את ההחלפה שלו להוריד או להעלות על הפרק דברים שלא הוסכמו עליהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אל תקריאי את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרתי שאני לא אנצל את זה, כי אני במקרה הזה - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתה בעד? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני, אגב, גם בעד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בעד, נגד, לא אכנס לזה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה הסעיף של ההצבעה של השירות הלאומי, שאנחנו מדלגים עליו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם הסעיף הבא, גם סעיף (9) הייתי משאיר ליושב-ראש הקבוע. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הסעיף הבא זה הסעיף של הצבעה בבתי אבות, וגם עליו אנחנו מדלגים. בעצם אנחנו מגיעים לסעיף (10) של יום השבתון ביום העצמאות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני רק אציין שכדאי לך להגיד לפרוטוקול על הבתי-אבות שלא נדון עכשיו, כי מחכים פשוט הרבה אנשים, שידעו שלא לחכות. מחכים לדעתי לא מעט אנשים, גם באולם וגם בזום, על הבתי-אבות. אז כדאי להגיד להם - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז כרגע אנחנו מחכים ליושב-ראש הקבוע בשביל - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> פשוט שלא ישבו עוד שעה ויחכו. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> לא, אבל בתחילת הדיון היו"ר אמר שהוא רוצה קודם כול לקבל את העמדות של הסיעות השונות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הדיון על נושא בתי האבות לא יתקיים היום. אנחנו מתנצלים בפני מי שהגיע לכאן לדבר. אתה רוצה לתת בכל זאת למי שנמצא כאן בחדר והגיע עד לכאן? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין לי בעיה אם רוצים להתייחס התייחסות קצרה. אני אתן כמה דקות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אם הם ירצו לדבר גם מחר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, מי שמעוניין, הוא כבר בדיון שני, והוא לא יוכל להגיע מחר, והוא רוצה להביע את עמדתו בנושא בית האבות, על אף שעיקר הדיון יתנהל מחר עם היושב-ראש, אבל הוא רוצה להביע את דעתו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש פה מהאורחים. אתה תגיע מחר. אם לא, אני אפנה לוועדת האתיקה שיורידו לך בשכר. מה זה לא להופיע בכנסת? מה נראה לך? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם על אריה אתה פונה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם על אריה. אמרתי זה בכוונה לוולדי, שנראה לי בטבלת הנוכחות הוא מהגבוהים ביותר במשכן, למען הסר ספק. אם יש מישהו שהגיע כבר פעם קודמת ורוצה להתייחס לזה, כי הוא לא יוכל להגיע מחר. << אורח >> רוני כהן: << אורח >> אני מהסתדרות הגמלאים. אני רוצה להגיד רק דבר אחד. ביקרתי לאחרונה בשני בתי אבות. ובאחד מבתי האבות עמדה גברת – אנחנו יודעים שגם בגילאי 80 עד 85, זה לפחות מה שאני קורא בדוח – אבל היא אמרה: אני מבקשת לתת לי את הזכות להצביע אולי בפעם האחרונה בחיי. זה אחד הדברים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> קודם כול אני מאחל לה שזה לא יהיה הפעם האחרונה בחייה, ולא רק בגלל שלא יצליחו להרכיב ממשלה. << דובר_המשך >> רוני כהן: << דובר_המשך >> שמע, רק בורא עולם יודע. ואני אומר לכם שבכנס הזה מחאו לה כפיים וכולם הסכימו איתה. הם הסכימו איתה, שאולי לחלקם זו פעם אחרונה שהם יכולים לבחור, והיה חשוב להם מאוד כל הסיפור הזה. זה היה בשני כנסים, הינה אני אומר לכם, שני כנסים בבתי אבות בארץ, אחד בדרום ואחד במרכז. היה חשוב לי להגיד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. באמת חשוב, דברים חשובים שיישמעו, ולכן גם עצרתי את ההקראה לשמוע. בבקשה, מרכז רייכמן. << אורח >> גיל גן מור: << אורח >> מרכז רובינשטיין, אוניברסיטת רייכמן. כמה הערות קטנות לגבי זה, כי אני לא אוכל להשתתף גם בדיון מחר. אני חושב שבדברים האלה אנחנו צריכים להסתכל על ההמלצה של ועדת הבחירות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> על מה? תמקד. << אורח >> גיל גן מור: << אורח >> על בתי אבות. יש הוראת שעה שנכנסה כבר לפני שתי מערכות בחירות, שעוסקת בהנגשת האפשרות של זקנים בבתי אבות להצביע. זה נכון שההצעה הזאת נכנסה בעקבות הקורונה, אבל ראתה ועדת הבחירות כי טוב, ראתה שזה משפר את הנגישות של זקנים להצביע, זה מגדיל את אחוזי ההשתתפות שלהם בבחירות, ורוצה להפוך את זה להסדר קבוע או לפחות להמשיך את הוראת השעה בבחירות הקרובות, כדי להפוך את זה בסופו של דבר להסדר קבוע. בדברים האלה אני חושב שחברי הכנסת צריכים לראות בהמלצה של ועדת הבחירות, שהיא הגוף המקצועי הניטרלי שעוסק בנושאים האלה, כהמלצה שצריך לקבל אותה, ולא להכניס לפה שיקולים פוליטיים ושיקולים של את מי זה משרת ואת מי זה לא משרת, כי הדבר הזה הוא מגונה, הוא פסול. להגיד לזקנים שאנחנו נערים עליהם קשיים – הרי לא מוסיפים פה עוד אוכלוסייה שלא יכלה להצביע, אלא אנחנו לוקחים אוכלוסייה שיכולה להצביע, אבל אנחנו פשוט נערים עליה קשיים, נחייב את אותם זקנים לבקש את חסדיהם של בני המשפחה שיבואו לקחת אותם לקלפי, או יש זקנים שיש להם קשיי נגישות רציניים. הם לא במוסדות סיעודיים, אבל עדיין קשה להם לעזוב את המוסד. ובעצם לייצר איזשהו מצב שהם תלויים באנשים אחרים כדי לממש את הזכות שלהם להצבעה, הכול משיקול פוליטי או אלקטורלי כזה או אחר, זה דבר מגונה, זה לא דבר שצריך לקרות. הוא גם דבר שפוגע בזכות של אותם אנשים לבחור, שהיא זכות יסודית בסעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת. והוא גם מעורר חשש שיש פה פגיעה בעקרון אי-ההנצחה, שבעצם יש פה איזה רוב של קואליציה ששוקלת מה טוב לה בבחירות הקרובות מבחינה אלקטורלית, ומפעילה את הכוח שלה כדי להנציח את השלטון שלה, דבר שגם הוא אסור. ולכן אני חושב שבדברים האלה אסור וזה פשוט לא מקובל להכניס פה שיקולים אלקטורליים, שיקולים פוליטיים. מדובר פה בהחלטה המקצועית של ועדת הבחירות, להנגיש לאנשים שהם זכאים להשתתף בבחירות את האפשרות להצביע בלי להערים עליהם קשיים מיותרים. ולכן אני חושב שפשוט צריך לקבל את ההמלצה הזאת. זה כבר הסדר שרץ בשתי מערכות בחירות, ולא צריך לשנות את זה. אני גם חושב שאומנם זו הוראת שעה ולא הוראת קבע, אבל זה עדיין כלל בחירות שכבר קיים שתי מערכות בחירות. אנחנו יודעים שלא משנים את כללי הבחירות תוך כדי מערכת הבחירות, מערכת הבחירות כבר בעיצומה, ולכן אם רוצים לשנות את זה או לדון בזה מחדש היה צריך לעשות את זה כבר כמה חודשים לפני או לעשות את זה לקראת הבחירות הבאות. אבל עכשיו, ערב הבחירות, פתאום לקחת כלל שכבר קיים שתי מערכות בחירות ולשנות - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הוא לא קיים. << אורח >> גיל גן מור: << אורח >> הוא לא קיים כהוראת קבע, אבל הוא כן כלל בחירות שכבר חל שתי מערכות בחירות. ולשנות אותו זה דבר לא נכון. ולכן אנחנו קוראים לכם לקבל את המלצת ועדת הבחירות, שהיא הגורם המקצועי, ולאפשר את המשך ההסדר הזה גם בבחירות הקרובות. תודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו נתקדם? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מה שאתה אומר. << אורח >> גיא לוריא: << אורח >> אני אדבר על זה מחר? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, בהחלט. << אורח >> רוני כהן: << אורח >> אם בבתי כלא מותר להצביע, אז לזקנים בוודאי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> שלום, משרד הבינוי והשיכון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל אתה תהיה מחר בדיון העיקרי? << דובר_המשך >> אליהו בנטאטא: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הבנתי. בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> אליהו בנטאטא: << דובר_המשך >> לא, אנחנו נגיד את הדברים עכשיו, ואם לא גם נוסיף אותם מחר. אבל אנחנו מנהלים 125 בתי גיל זהב, ויש עוד 73 בתים של מקבצי הדיור של משרד הקליטה שעברו למשרד הבינוי והשיכון, סך הכול 198 בתים עם כ-26,000 דיירים. מצד אחד הם דיירים עצמאיים, כי זה הכלל להיכנס לבתים האלה, זה רק אנשים עם בעיות כלכליות. מצד שני, צריכים לקחת בחשבון שאנחנו מדברים על כ-45% שהם מעל גיל 80, ומתוכם עוד 7% שהם מעל גיל 90. זה הפסיפס של האנשים שנמצאים אצלנו. אז יש פה שני כיוונים, פעם אחת שהם לכאורה עצמאים לגמרי, ומצד שני אנחנו מדברים על גילאים מאוד מתקדמים. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> והגילאים האחרים? << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> יש יותר צעירים. יש אנשים בני 65, 70. זה בערך 55%. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יש איזשהו רף כדי להיכנס למוסדות האלה מבחינת גיל? << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> כעיקרון זה אזרחים ותיקים. יש כמה בתים בדרום ובצפון, בייחוד בפריפריה, שהם מוגמשי גיל. זאת אומרת, במקרים מסוימים מכניסים גם בגיל 60 וגם לפעמים בגיל 55. אבל בערך 97% מכלל הדיירים הם אזרחים ותיקים. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> מאיזה גיל זה אזרח ותיק? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אזרח ותיק זה 68. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 67. << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> מדובר באנשים עם קצבת זקנה והשלמת הכנסה, או במילים אחרות אנשים מוחלשים כלכלית. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> בגיל הזהב או בדיור מוגן? << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> אנחנו מדברים בבתי גיל זהב ומקבצי הדיור. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כשאמרת אזרחים ותיקים לאיזה גיל אתה מתכוון? << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> מי שיש לו אזרח ותיק ביד. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יש גיל? יש לזה מספר? << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> מגיל הפנסיה. אז נשים זה זז ו-67. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> ונשים כמה? << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 62. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> : התנאי הוא שאתה מקבל קצבת זקנה והבטחת הכנסה מביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מחר יהיה דיון, אתם, חברי הכנסת, תוכלו להתבטא. מבטיח לכם. אני גם לא אפריע, אני לא אהיה בדיון. הכול בסדר. תודה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ככלל חוק גיל פרישה קובע שגיל פרישה הוא 67 לגבר ו-65 לאישה. יש הוראות שעה מדורגות, כי העלו את זה מ-62 לאישה. << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> זה זז מ-62 ל-65. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, באופן מדורג. וחוק האזרחים הוותיקים קובע שאזרח ותיק זה תושב ישראל שהגיע לפי רישום המרשם לגיל פרישה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אמרתי: יש פה בעיה. אני הגעתי לגיל פרישה, כי בעיריות עד 1998 45 היה גיל פרישה, ועד 1994 40 היה גיל פרישה. אז אני כבר עברתי את זה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כלומר, מהרגע שהגעת לגיל פרישה זה לא חוזר אחורה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני צריך לבדוק איפה אני יכול להצביע, באיזה בית גיל זהב. << דובר >> אליהו בנטאטא: << דובר >> רק להשלים את הפרופיל של האנשים, אנחנו מדברים על כ-20% ניצולי שואה מכלל הדיירים שלנו. אנחנו מדברים על כ-15% שהם או ערירים או ללא עורף משפחתי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על אוכלוסייה מאתגרת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני יכולה לנצל את העובדה שאתה כאן? אמרת שאולי לא תהיה פה מחר. אתה בעצם התייחסת רק לסעיפים הקטנים (3) ו-(4), שזה בית דיור לגיל זהב ומתחם דירות ציבוריות, ואנחנו הבנו שמה שכתוב בסעיפים קטנים (1) ו-(2) – מעון לזקנים כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות ובית דיור מוגן – שבבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024, שהייתה חקיקה דומה לזה, הם לא נכנסו לחקיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רלוונטי. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> למה זה לא רלוונטי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא רלוונטי אליו, זה לא קשור אליו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה משרד אחר, שלדעתי הוא בזום. זה משרד הרווחה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נעשה את זה מחר. הם נמצא בזום. << דובר >> שחר יששכר: << דובר >> משהו קטן. אני מהלשכה המשפטית במשרד השיכון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה מוותר על זכות הדיבור שלך מחר? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לא, אנחנו צריכים אותם מחר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אז מחר. אין כפל מבצעים. << דובר >> שחר יששכר: << דובר >> זה על ההגדרות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אז מחר. הוא פשוט אמר שהוא לא יהיה מחר, וחשבתי שזו שאלה אליו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. אנחנו ממשיכים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסדר. נקיים את הדיון הזה במסודר מחר. אנחנו בסעיף קטן (10). (10) בסעיף 141, אחרי "בחוק זה" יבוא "ביום שנקבע בחוק כיום שבתון, למעט יום הבחירות לכנסת, או". << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> סעיף 141 לחוק הבחירות קובע שאם מועד נופל בשבת או במועד דוחים אותו ליום החול הבא. כשעבדנו על הוראת השעה הזאת פעם קודמת כשחשבו שיהיו בחירות, חשבו שיהיה יום העצמאות. אז אמרנו: אוי, מה יקרה אם מועד נופל ביום העצמאות, צריך לדחות אותו אוטומטית, בואו נכניס את זה כבר להוראות הקבע, שזה יום השבתון לפי חוק. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אוקיי. אז בעצם הימים שנכנסים זה יום העצמאות, ואם יש יום בחירות ברשויות המקומיות שהוא שבתון מכוח חוק, אז אלה בעצם שני המועדים שיידחו גם כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מכיוון שעוסקים בענייני יום השבתון, אז אני רוצה להכניס פה שתי הערות. אני לא יודע אם זה בדיוק חייב לבוא פה בחקיקה או לא, אבל אפשר לתקן את זה. יש פה שני נושאים. אחד, לשיטתי יום השבתון צריך להיות מותנה בהצבעה. זאת אומרת, אנחנו לא מחלקים פה פרסים במדינה, ואם מקום העבודה מחויב לתת לעובדים שלו יום שבתון, אין סיבה שהעובד לא יהיה מחויב להצביע. זה אחד. שנית, תקנו אותי אם אני טועה, יום השבתון חל על כל מדינת ישראל. זאת אומרת, גם מי שאין להם זכות הצבעה מקבלים יום שבתון ביום הזה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, אבל הם לא מקבלים שכר. תיקנת את זה בבחירות הקודמות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> נכון, אבל יש - - - בסעיף 136א לחוק הבחירות, שנכנסה פה באחת ממערכות הבחירות האחרונות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> וזה נכנס כהוראת קבע? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוראת קבע, כן. אפשר להסתכל על הסעיפים האלה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה אכן לא הסעיף, אבל זה טוב. קוראים לזה קוראים לזה בתלמוד גזירה שווה שבתון שבתון. פה מדובר על שבתון אחד, פה על שבתון אחר, אבל זה בסדר גמור. שבתון שבתון מגזירה שבה. זה לא פה. זה ברור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא היה ברור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אני אומר השבתון פה הוא משהו אחר, אבל זה בסדר גמור. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה סעיף 136. הוא באמת נכנס בשנת 2020. והוא אומר שעובד שאינו אזרח ישראלי המועסק בענף הסיעוד על ידי יחיד, ענף מלונאות, ענף הסעדה, ענף בניין, חקלאות או תעשייה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> : אז בואו נתקן את זה עוד קצת. מה זה מעניין אותי באיזה ענף הוא מועסק? עובד שאינו אזרח ישראלי למה צריך לקבל פה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אני אגיד לך איפה הבעיה. תחשוב שהוא עובד במערכת החינוך, לצורך העניין. מערכת החינוך מושבתת. למה הוא צריך לא לקבל שכר? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי הוא לא עובד באותו יום. << דובר >> יפעת סימינובסקי: << דובר >> כי המעביד שלו סגר לו את הבית-ספר. המעביד שלו. הוא עובד בעירייה, העירייה סגרה את המועדון, מה אתה רוצה ממנו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כפו עליו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כפו עליו חופשה. לכן לקחו נושאים שבעצם פועלים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, גם בשירות המדינה כופים חופשה לפעמים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון. ולכן אמרתי. אם הוא עובד בשירות המדינה וכפו עליו חופשה לא אמור להיות נגרע משכרו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה כמו יום חופש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא כשאתה כופה עליו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עזוב. אני רק אומר לך: לא הגיוני שכפית עליו חופשה. לא הגיוני. ברמה הכי בסיסית אנושית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> באיזה מקצועות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל אני יכול להבין למה יש רשימה, כי כל מי שעובד מדינה או משהו שקשור למדינה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם ברשימה הזאת מבחירות לבחירות הצלחנו להוסיף משהו. בהתחלה זה היה רק חקלאות, אחר כך זה היה חקלאות וסיעוד. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בהתחלה זה היה רק סיעוד. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בהתחלה זה היה רק סיעוד. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> רק מסיעוד, וגם שם היה איזשהו איזון. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. הרשימה פה כבר רצה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תראו, הפתרון הוא - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אבל זה לא פתרון. אני עכשיו חושב על זה. לפני כן הזדהיתי, אבל עכשיו אני חושב על זה. במקומות שכפית עליו, לצורך העניין, תושב ישראל שעובד בעירייה, והעירייה סגרה ואמרה לו: אל תבוא היום. מה אתה רוצה ממנו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפתרון הוא שיום החופש יינתן רק למי שבא להצביע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עוד הפעם, אתה צודק במקצועות - - - << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה לא דמוקרטי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מאוד דמוקרטי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דמוקרטי – לא מבין בזה. בדמוקרטיה אתה מבין, אני באמת לא מבין בזה. אני רק אומר שזה לא אנושי. אתה כופה עליו חופש ואתה לא משלם לו משכורת. קצת תהיה אנושי. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אי-אפשר לחייב בן אדם להצביע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מחייב אותו להצביע. אני לא חייב לתת לו יום חופש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני כבר מבולבל, אני לא יודע מה זה דמוקרטיה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה כמו שוחד בחירות. אתה רוצה יום חופש? בתנאי שתצביע. זה שוחד בחירות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תצביע. אני לא אומר לו למי להצביע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נקבע בבית המשפט העליון שלשכנע בן אדם להצביע, לא למי, אז זה לא שוחד בחירות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> הזכות שלי להצביע היא גם לא להצביע. זו זכות בסיסית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. אתה לא צריך לקבל עליה יום חופש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרתי לך, דמוקרטיה – לא מבין בזה. לא יודע מה זה בכלל. כבר יצאתי מבולבל פה בכנסת. עד שהגעתי לכנסת חשבתי שאני מבין, הגעתי לפה ואני מבין שאני לא מבין. הלאה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לשנייה והשלישית אני אכניס את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה רק רוצה לדעת מה רשימת הדברים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, בסדר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין שום בעיה. Next. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אוקיי, סעיף (11) בתוספת, שזו התוספת לחוק הבחירות כולו: (11) בתוספת, בסופה יבוא: "(8) כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות." טוב, זה באמת נושא די כבד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה סעיף שאני הכנסתי, שמפלגות גם יהיו מחויבות תוך 60 יום ולא 30 יום. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> נבקש גם להתייחס. מההסתדרות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> בסדר. סעיף 17ב לחוק הבחירות לכנסת קובע שהוראות מחוקי מגן של דיני העבודה, חלק מהן לא יחולו על רשימה של בעלי תפקידים שעובדים ביום הבחירות או ביום הבחירות וביום למוחרת ברצף. לפני הבחירות לכנסת העשרים-וארבע הסעיף נחקק כהוראת קבע, למעט פרט (8) שעכשיו מבקשים להוסיף אותו. פרט (8) נחקק כהוראת שעה, וקבע שהחרגות מדיני העבודה יחולו על – וזה מה שאתם רואים פה – כל עובד אחר של מפלגה או של ועדת בחירות. וזה נחקק, שוב, כהוראת שעה, הפרט הזה, גם לפני הבחירות לכנסת העשרים-וחמש. וההצעה פה זה להוסיף אותו בהוראת קבע. נלך איזה צעד אחד אחורה. בתחילת הדרך, בהכנה של הבחירות של הכנסת העשרים-וארבע, הסעיף הזה הוכנס לחקיקה לבקשת נציגי המפלגות. הנימוק היה שהעבודה ביום הבחירות כוללת מאפיינים מיוחדים, כשמעצם טיבה היא מתקיימת בשעות חריגות למשך יום אחד בלבד, מועסקים בה עובדים בסדר גודל מאוד מאוד נרחב, מה שהצדיק את הקביעה של ההסדר הייחודי הזה. מבחינת הסוגים של ההחרגות מדיני העבודה, אז הסעיף קובע בעצם שלושה דברים עיקריים. אחד, הוא קובע שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל. זה היה הבסיס לבקשה המקורית לתיקון החקיקה. זה נומק בכך שהבחירות הן בעצם מאמץ חד-יומי באופן מוגדר, זה לא מתאים להגביל בו את שעות העבודה לשמונה שעות כפי שקובע חוק שעות עבודה ומנוחה, וזה היה משהו שאני חושבת שהיה די מוסכם באופן גורף גם על אנשים שעוסקים בדיני עבודה שנמצאים פה בחדר. ההחרגה השנייה הייתה לגבי השכר. ההחרגה קובעת שהשכר שישולם הוא שכר כולל, כולל את השכר, כל התשלומים, זכויות שמגיעים לעובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם. זה אומר שבעצם השכר כולל את כל הזכויות הסוציאליות, למשל לא צריך להפריש לפנסיה. וכמובן שגם הנושא של השעות הנוספות נכלל כאן, שזה אומר שאין חובה לשלם שעות נוספות לעובדים האלה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> שעות נוספות נובעות מחוק שעות עבודה מנוחה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה נובע ביחד משני הסעיפים האלה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ברגע שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל לא צריך לשלם שעות נוספות. הסוגיה של שכר כולל זה למשל קצובת נסיעה, קצובת הבראה, חופשה על יום אחד, פנסיה שזה הדבר המרכזי וכדומה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה נכון. סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה זה הסעיף שקובע את השעות הנוספות, והוא מוחרג באופן גורף. שלוש, מבחינת המועד של תשלום השכר, אז הסעיף אומר שלא יחול חוק הגנת השכר. החוק קובע שלעובד יומי צריך לשלם שכר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, יחול חוק הגנת השכר, לא יחול – אמרת: לא יחול חוק הגנת השכר. חוק הגנת השכר חל. חובה לשלם שכר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני אומרת: לא יחול חלק מחוק הגנת השכר שקובע – אני אדייק: חוק הגנת השכר אומר שלעובד יומי צריך לשלם שכר בתום מחצית החודש שבו הועסק העובד, ואחרי זה יש עיכוב מסוים שאם מתעכבים מעבר אליו אז צריך לשלם פיצוי הלנת שכר. במקום זאת החוק קובע שהמועד לתשלום שכר יהיה 60 ימים אחרי יום הבחירות. כאן הסעיף נומק בהתחלה בזה שלגבי עובדי קלפי, שזה מי שנמצא היום בתוספת בפרטים (1)–(7), לוקח זמן עד שמזהים מי היה בקלפי, צריך לבדוק את הפרוטוקולים. ולכן ועדת הבחירות ביקשה את תוספת הזמן הזאת, כדי שאפשר יהיה לעמוד בדרישות החוק של התשלום. מבחינת סוגי התפקידים, פריטים (1)–(7) בתוספת מדברים על סוג מסוים של עובדים. זה רק אנשים שבגדול עובדים בוועדת קלפי – חברי ועדת קלפי, משקיפים, מזכיר, ויש שם אב-בית, סדרן – אנשים שנמצאים בוועדת הקלפי, מתוך הבנה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא משקיפים מעובדי המפלגות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> חלק מהם זה גם עובדי המפלגות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> משקיפים הם לא עובדי ועדת הבחירות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יש לך גם את המשקיפים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> משקיפים הם עובדי המפלגות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, אבל כתוב במפורש: משקיף שהסיעה שמינתה אותו החליטה לשלם לו שכר. זה כתוב. זה פרט (2) בתוספת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה בתוך התוספת, וזה נמצא היום. שוב, העיקרון היה שאלה היו בעלי תפקידים שאפשר היה להצדיק לגביהם את ההחרגות שקבעו עליהם. ובאמת עכשיו מבקשים לפתוח את זה בצורה מאוד רחבה לכל עובדי המפלגות ולכל העובדים של ועדת הבחירות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> של יום הבחירות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, זה לא כל העובדים של המפלגות, זה עובדים שמועסקים במפלגה או בוועדת הבחירות בתקופה מאוד מסוימת. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> נכון. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ביום הבחירות לבדו או ביום הבחירות וביום שלאחר מכן לבדו. כלומר, אם אותו עובד מועסק עוד יום אחד בעבור המפלגה או בעבור הוועדה, ההסדר לא חל עליו. מדובר רק באנשים שהגיעו לשם יום הבחירות והתוצאות שהן יום לאחר מכן. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אני שואלת: מה שאמרת מקודם, גם אם זה לא ברצף? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לא, זה רק אם זה ברצף. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אם הוא מועסק על ידי המפלגה חודש לפני הוא לא ייחשב? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> גם אם זה חודש לפני ליום אחד? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. הרעיון הוא שזה רק אנשים שהועסקו במפלגה או בוועדת הבחירות בעבור יום הבחירות גופו, יום הבחירות והתוצאות שהן חורגות לנו ל-2:00, 3:00 וכו'. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני רק אגיד ממש בקצרה: אני חושבת שהוועדה צריכה להידרש לשאלות שעולות מזה. בעיקר צריך להסתכל על ההחרגות שמבקשים, ולראות האם באמת יש הצדקה לכל אחת ואחת מהן. למשל, על הנושא של השעות של העבודה – נשמע הגיוני. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אענה בסוף, אחרי שנשמע את ההסתדרות העובדים, ואני בטוח שהם ימצאו למה מגיע להם ימי חופשה ופנסיה. אבל זה בסדר גמור, אני בעד. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לא חופשה ופנסיה, אבל למשל לגבי השאלה: למה לא לשלם שעות נוספות? שאלה שצריך להתייחס אליה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה זאת אומרת למה לא לשלם שעות נוספות? כי לזה שכרו אותך. מישהו נשכר על פי שעות בזה? אני הייתי במערכת הבחירות. לא נעים לי להגיד שאלות, אלה שאלות קיטבג. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אין בעיה, בואו נשלם שעות נוספות, נוסיף למפלגות תקציב של עוד - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לצורך העניין, ספירת הקולות והנסיעה – עמדת בתור עוד שעה בנסיעה, זה על פי שעה? מישהו משלם על פי שעה לעבודה חד-יומית? זה לא להכיר את המערכת. אבל ניתן להם להגיד את זה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אני מהלשכה המשפטית של משרד העבודה. כמו שנאמר כבר, אנחנו סבורים שבאמת יכולנו לחיות בשלום עם הסעיף הזה כל עוד הוא חל על בעלי תפקידים מאוד מוגדרים, שאנחנו יודעים, אנחנו גם יחסית רגועים לגבי השכר, כי אנחנו מבינים שהם מתוגמלים כמו שצריך, בהתאם לשעות שהם עובדים ובהתאם לאופי העבודה. אבל כשאנחנו פותחים את זה באמת לצעירים, יכול להיות, או אנשים שעובדים בעבודות מזדמנות, אנחנו לא רואים הצדקה להסדר הזה, שיכול להיות שישולם שם שכר שהוא פחות משכר מינימום לשעה אפילו, גם לאור חוק מיסוי תשלומים של הבחירות, בלי שום הפרשות, בלי שום הבדל בין אם אתה עובד בשעה 15:00 לבין אם אתה עובד בשעה 24:00. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ההפרשות שהייתם חושבים שצריך לתת על עובד שעבד יום אחד? מה אני צריך להפריש לפנסיה? << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אנחנו עשינו איזשהו תחשיב ביחס לשעות הנוספות שהוא עובד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפתוח לו קרן השתלמות? << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא, ביחס לשעות הנוספות שהוא עובד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את אומרת: הפרשות. איזה הפרשות? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תקשיבי, נכון שאני קפיטליסט מושבע ולכן אולי לא מבין את זה. אני רוצה לשאול אותך שאלה: אני מפלגה, ואין מי שלא יודע מה זה עבודה ביום בחירות, מה זה קלפי. זה לא שעון, זה לא שעון נוכחות, זה לא עבודה משרדית, זה לא עבודה בין-משרדית. אתה תלוי במה יקרה, מה יהיה התור בבנייני האומה, כמה זמן הנודניקים המשקיפים יתחילו להגיד לספור שוב את הקלפיות. אני באמת שואל אותך: באת לבחורצ'יק, צעיר לצורך העניין, ואמרת לו: תקשיב, אתה הולך לספירת קולות, אתה מקבל 500 שקל. שני דברים: קודם כול כמפלגה שמנהלת סוג אופרציה כזאת, והיא מנהלת אותה, ברוך השם – אלחמדוללה, כמו שאומרים בכנסת פה, מדברים בערבית – זה קרה פעם בארבע שנים. מפלגה שיש לה ארבעה, חמישה, עשרה עובדים. למפלגה רגילה זה מה שיש בשוטף – עשרה עובדים, 15 עובדים וואו. גם מפלגות גדולות אולי יותר, אבל לא הרבה יותר. הוא אמור להפעיל כרגע 10,000 עובדים בכל הארץ. הדרך לוודא שעשו את העבודה, שהגישו בזמן, עבודת המחשוב, בדיוק מה שיש לוועדת הבחירות, תאמיני לי, ופה יושבים צוות, ומדינת ישראל ממנת את זה, והכול בסדר. הוא אמור לעשות את אותו דבר. עכשיו, המקביל שלו, שהיה משקיף בפנים, אבל לא זה שרץ עכשיו להביא את המספרים והדפים, לבדוק מה היה או נמצא בוועדת הבחירות עכשיו מחכה להמתנה לספירת הקולות - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא מחלק את הסנדוויצ'ים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש לו זכויות. הוא יכול להגיד שהייתה לו הלנת שכר. אין דרך גם לעקוב אחרי זה, באמת. תחשבי על זה רגע. מערכת שיש לה עשרה עובדים, שפתאום מעסיקה 10,000 עובדים. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אבל לא זאת ההצדקה להחיל את ההסדר הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זאת ההעסקה. ליום הבחירות אנחנו מדברים. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא, אני אומרת שזה לא מצדיק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה לא מצדיק? שלא יהיו לו שעות נוספות? << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא. קודם כול אנחנו לא מתנגדים, זאת אומרת אנחנו יכולים לחיות עם זה שמחריגים אותם מחוק שעות עבודה ומנוחה. אבל אנחנו רוצים לקבוע איזשהו רף מינימלי לשכר, שהוא לא שכר מינימום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה? ואם אותו אחד אומר: שמע, אני בחור צעיר, אני בן 21, השתחררתי עכשיו מהצבא, ואני רוצה להתנדב אצלך במפלגה - - - << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> להתנדב זה משהו אחר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, אבל ההתנדבות שלו יכולה להיות חצי. הוא אומר: שמע, אני מוכן גם לעבוד ב-200 שקל. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אדוני, אבל עובד זה לא מתנדב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מחזיר לי את הדלק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא מדויק. רובם הם מתנדבים ולא עובדים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל אנחנו מדברים על עובדים לצורך החוק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע מה? יש לי רעיון. אתם רוצים פחות משכר מינימום? אין מס הכנסה. תורידו את מס ההכנסה לאפס. אין יותר מס הכנסה. שלא ישלמו יותר מס הכנסה על העובדים. זהו. עובד חד יומי, אפס אחוז מס. הרי על כל עובד כזה, המדינה גוזרת 25% מלמעלה מה שנקרא. אפס. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אין בעיה. אבל למה צריך להחריג את זה משכר מינימום? זה לא קשור אחד לשני. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא, ההחרגה היא מחוק שעות עבודה ומנוחה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, דיברת גם על שכר מינימום. בטח שאני מדבר על השכר. הרי בסוף מה שאני משלם - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> איפה מוחרג - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> באמת, אתם ירדתם מהפסים על יום עבודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא רק יום עבודה, זה להבין את המבנה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני גם רוצה שמשרד העבודה יסביר לי איך אני בודק את מספר השעות שהוא עובד. הוא מחתים נוכחות? איפה הוא מחתים נוכחות? עכשיו אני צריך לעשות שעון נוכחות? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מבינה איזה מערכת אני צריך לעשות? את יודעת כמה עובדים שלא באו שילמו להם כסף? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני רוצה לומר לכם עוד משהו, הרבה יותר חמור. יש פה אפליה בקבלה לעבודה, כי אני מודיע לך: כל מי - - - בודקת – אם לא, אוי ואבוי לה, מה הדעות הפוליטיות שלו. יש פה אפליה בקבלה לעבודה אפילו. זה משהו נוראי. אני חושב שאת החוק הזה היה צריך להחיל פה. ואני מציע שאני אביא בחורי ישיבה חרדים להיות המשקיפים של מפלגת העבודה, ובואי נראה מה יקרה פה במדינה. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אדוני, אפשר להתייחס עניינית? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, את אומרת: זה עובדים. מותר להפלות? אני רוצה להיות אחראי על טוהר הבחירות במפלגת העבודה, אני יכול? אפליה. לא, כי כולם מבינים - - - << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אדוני, זו לא השאלה. אנחנו מדברים על זכויות קוגנטיות של עובדים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אתם מדברים במנותק. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אפשר להגיד את הרעיון שלנו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אצלנו אתה יכול. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני יודע. אתם גם תרצו שאני אעשה לכם את זה. ואתם תשלמו לי הרבה יותר משכר מינימום על זה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אני רק רוצה לסיים את הרעיון שלנו, מה אנחנו בעצם אומרים? הרי העובדים לא מוחרגים מחוק שכר מינימום. המעסיק מחויב לשלם להם לפי שכר מינימום. אבל אנחנו אומרים: הרי זה יוצא פחות משכר מינימום בסופו של דבר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למה? << דובר >> הילה קדר: << דובר >> כי ממסים את זה גם כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> שכר מינימום הוא ברוטו, הוא לא נטו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תמסו. נוריד לאפס את המיסוי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> איפה כתוב בחוק שכר מינימום - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא מוגדר בברוטו, לא בנטו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> שהוא נטו. ההבדל באמת מהשכר הרגיל הוא שמנכים מס מהשקל הראשון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מה שהם מעבירים לעובדים? אפס אחוז. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה מס מיוחד. זה מס. חוק שכר מינימום מדבר על ברוטו, לא על נטו. ייתכן שאדם יקבל שכר מינימום וישלם 70% מס. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפס אחוז. אנחנו נעשה את זה אפס אחוז מס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דין, ההבדל הוא שבשכר הרגיל על הסכום הזה אתה לא תשלם מס הכנסה ופה תשלם מהשקל הראשון. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> כי אין מדרגות מס. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ואם זו משרה שלישית שלך? אני מכיר לא מעט אנשים שעובדים בכמה משרות, המשרה השלישית שלהם זה הקופאי בסופר, שעליה הוא משלם 50% מס. זה שכר מינימום, והוא משלם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בוא, אף אחד לא משלם מס על קופאי בסופר. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> ואז אתה לה תיקח מהיום של הבחירות גם כן את כבשת הרש? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני לא אקח לה כלום, זה מס הכנסה. לכי תריבי איתם, רשות המיסים זה לא פה. אבל מה שאני אומר זה: אמרת ששכר מינימום - - - << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא, זה פשוט לא כמו שזה ברגיל. ברגיל יש מדרגות מס. אתה מגיע למדרגת המס, אתה ממוסה. פה מהשקל הראשון אתה ממוסה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון. ולכן, כתוצאה מזה, בעקבות החקיקה הוא גם מקבל. למה אתם מבינים שהוא צריך לקבל פחות משכר מינימום? למה משרד העבודה לא ערער על הדבר הזה שהוא מקבל שכר מינימום ויש מס? כי אתם מבינים שזה סוג עבודה אחרת, והמערכת היא אחרת, ויש איזונים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, את הבעיה של המס פתרנו. אנחנו מורידים את המס לאפס. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> הבעיה שלנו שמכניסים לפה עובדים מאוד מאוד חלשים שלא היו שם קודם. הם לא בעלי התפקידים שמדברים עליהם בתוספת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מבנה העבודה הזה הוא שונה. כנסו למציאות הזאת. יש לי תחושה שאנשים פה לא עבדו במערכות בחירות, אלא אם כן הם היו העובדים הלא-נכונים. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אגב, אנחנו רוצים להוסיף עוד משהו, ואולי אתם תסכימו לזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דרך אגב, במבחן התוצאה העובדים האלה מקבלים יותר משכר מינימום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> רוצים יום חופש. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> רק הייתי שמח להבין מה התשתית העובדתית שבה את אומרת שמדובר באנשים מוחלשים, אוכלוסיות חלשות שמקבלות פחות משכר מינימום. האם האמירה הזאת מבוססת על איזשהו נתון? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תעשו ממוצע של עובדי המפלגות. אני מציע שרשות המיסים, יכול להיות שזה יהיה בין השנייה והשלישית, תגיש לוועדת הבחירות, מה ממוצע השכר של עובד יומי ביום הבחירות במפלגות? אתם תגיעו להרבה יותר מאשר שכר מינימום, פלוס פנסיה. נו, באמת. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אם זה יהיה הוראת שעה - - - << דובר >> הילה קדר: << דובר >> יכול להיות שאתם תסכימו להצעה שלנו. היום חוק הודעה לעובד דורש הודעה לאחר 30 יום. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא חל על עובד יומי. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא, אז אנחנו מציעים, שהעובדים ידעו מראש כמה הם ישתכרו באותו יום - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש אנשים שמועסקים יום קודם. יום קודם הם מוסמכים כמזכיר ועדת קלפי. אתם לא מבינים את ההיקפים. אנחנו והמפלגות מעסיקים כ-300,000 איש ביום הבחירות. זה לא משהו שאפשר - - - << דובר >> הילה קדר: << דובר >> ואתם לא יכולים לתת להם ביום שהם מזכירי ועדות קלפי - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אני לא יודע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא נעים לי להגיד לך, אני נכנס למטה הבחירות ב-14:00 – סליחה שאני אומר את זה כאדם שליווה לפחות 15 מערכות בחירות, שמעת אותו אומר קודם על ה-20% – וצועק: חבר'ה, רשימת הקלפיות האלה, אין שם אף אחד, הולכים לגנוב שם את כל הקולות, תאספו לי מהר אנשים, תביאו לי משם. עכשיו, רגע, יש חוק שעות עבודה, לא הודעתי לו 30 יום מראש. אני תופס עשרה: חבר'ה, מהר לשם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע להגיד לו מתי הוא מסיים שם בקלפי? אני יודע אם מחליף אותו מישהו ב-22:00? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בחיים לא. אין לי דרך לדעת. אני אומר לו מראש: אתה לא זז משם עד שקיבלת חותמת מוועדת הבחירות בבנייני האומה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> פינדרוס, כמה פעמים יש קלפי שאמרת למישהו: יחליף אותך ב-20:00, ולא הגיע מישהו להחליף אותו, והוא צריך להישאר עד 24:00 כדי לספור. מה אני יכול לעשות? << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אני מההסתדרות. דבר ראשון, זה שיום העבודה שלו מתארך, יכול להיות שזה איזשהו הכרח, אבל אם אתם מחריגים אותו מראש מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, בן אדם שסגרו איתו על 200 שקלים, ועכשיו מעסיקים אותו 20 שעות, יכול להיות שהוא מקבל פחות משכר מינימום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא חייב לעבוד. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> כמו שנאמר על ידי משרד העבודה, בעלי התפקידים – אפשר להבין אולי שיש איזשהן הצדקות, אבל כשמחריגים מזכויות העבודה הקוגנטיות הבסיסיות, צריך שזה ייעשה במשורה ובזהירות. קיבלתי נתונים קצת מהנוער העובד והלומד – הם לא הצליחו להגיע לפה היום, אולי יגיעו בהמשך – אבל הם מקבלים כל מערכת בחירות מאות פניות מעובדים שהם נוער, מעובדים שהם עובדים שמועסקים כדי להשלים הכנסה. זה כן עובדים חלשים, בניגוד למה שנאמר, שמלינים את שכרם. הרבה מפלגות מחכות עד שיקבלו את מימון המפלגות, לא יודעת מה, השכר משולם כעבור חודשים רבים או בכלל לא משולם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נו, ומאיפה את מציעה שישלמו להם? אני רוצה לעצור אותך פה. מאיפה את מציעה למפלגות לשלם את זה? << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אני לא יודעת מאיפה, אבל עובדים שבאו לעבוד ולא מקבלים את השכר בכלל. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, לא מקבלים שכר בכלל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מציעה שוועדת הבחירות תפרסם מראש: אתם לא הולכים לקבל שכר עד 60 יום. חבר'ה, בואו, יש משהו שהוא - - - << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אז, אדוני, אז אולי כדאי, לכל הפחות – אנחנו מתנגדים לרעיון הזה מכול וכול – אבל לכל הפחות שזה ימשיך כהוראת שעה, ויאספו נתונים על ההיקף של הדברים האלה: מתי משולם לעובדים השכר? כמה שכר משולם? יש עובדים שמשולם להם שכר שהוא הרבה פחות משכר המינימום השעתי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרנו: אנחנו רוצים 60 יום. ואמרתי שיעשו בדיקה מול מס הכנסה, מה ההיקף של היומיות האלה, שמשלמים על זה 25%, ואתם תראו במה מדובר. זה לא פחות משכר מינימום. ברור שיהיו תקלות. ואני לא מוכן, אני אומר לך – לא בגלל שאני מייצג מפלגה – זה לא הוגן להשאיר את המפלגות חשופות. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אבל זה הוגן שבן אדם בא לעבוד ונאמר לו בשכר X, והיום התארך, והשכר הופך להיות בפחות מהמינימום? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> התשובה היא כן. בגלל שזה אופי העבודה. כשאתה שוכר ליום אחד 300,000 איש, כמו שהוא אמר קודם, ואתה תלוי בגורמים אחרים. לא יעזור בית דין, אתה לא יכול בלחיצת כפתור לשחרר עובד ב-24:00 אם ספירת הקולות נמשכה. אין לך דרך לעשות את זה. להפוך את זה חשוף לתביעה, את הופכת את מערכת הבחירות לבלתי אפשרית. אז תבטלו את הבחירות, זה בסדר. אין דרך. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> ההחרגה פה, אגב, היא לא מחוק שכר מינימום, היא מחוק שעות עבודה ומנוחה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אבל זה לא מתאים פה. חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק שכר מינימום הוא נכון כשאתה בונה מערכת סוציאלית, כשאתה רוצה להגן על חלשים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא נכון ליום-יום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה פה פעם בארבע שנים, יש לך מערכת של מה שאתם קוראים חגיגה לדמוקרטיה, שאתם רוצים להוציא אנשים לבחירות. אין דרך אחרת לשכור עובדים. אתה לא יכול לעבוד בתנאים האלה. את מבינה שזה מצחיק שצריך לתת לו חופשה ופנסיה? << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אבל זו לא סיבה לנצל את העובדים האלה, את הנערים שבאים לעבוד ביום הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לא חייבים לעבוד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שלא יבואו לעבוד. מי שהם לא חלק מהמפלגה, אם את שואלת אותי, אם היה פה ארגון נוער הייתי אומר: תקשיב, אם אתה לא בא בשביל המפלגה, אל תבוא לשם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא מקום עבודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה סוג עבודה אחרת. זה לא תנאי בית מרקחת, זה לא פקיד שיושב עכשיו במשרד. זה לא התנאים. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אז אנחנו מבינים שיש תפקידים מסוימים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אומר לך: אין דרך. יש משהו שהוא לא מתאים. הוא פשוט לא מתאים למערכת הזאת. למה אני אמרתי להכניס סעיף (8)? אני לא הייתי יוצר את סעיף (8). ההבדל המלאכותי – ואני אומר לך: זה הבדל מלאכותי – שעשו בין המשקיף שמקבל מוועדת הבחירות למשקיף שמקבל מהמפלגה, הוא הבדל בסופו של דבר מלאכותי, כי הבעיות הן אותן בעיות, האתגרים הם אותם אתגרים. כמו שוועדת הבחירות לא יכולה להודיע ליושב-ראש קלפי מתי הוא יסיים את עבודתו, ואם הם יגידו לו מתי הוא יסיים את עבודתו הם משקרים לו. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אבל אנחנו יודעים שהשכר הוא מתגמל. הוא מפצה על אופי העבודה. אנחנו יודעים את זה. במפלגה אנחנו לא יודעים את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם פה. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> לא כל העובדים שמועסקים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אצלי כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני אגיד לך סוד כמוס, את יכולה לבדוק את זה: למפלגות אין ברירה, הן צריכות לעמוד באותו רף. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אני אומרת: אבל לא כל עובדי המפלגות. פה מדברים להחריג את כל הנערים שעובדים ביום הבחירות. כל האנשים שמשלימים הכנסה ביום הזה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> בואו נראה. אנחנו לא יודעים את זה. פה יש לנו - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גם פה יש לכם. אתם מרוויחים מהם 25% מס. אתם מאמינים שזה נכון. אתם חושבים שזה הרבה יותר משכר מינימום. למה ביקשתם 25% מס? << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אנחנו ביקשנו? אנחנו נשמח שזה יבוטל אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המס לא קשור. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הוא לא בחוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא ההסתדרות, המדינה ביקשה 25%. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא אנחנו. לא משרד העבודה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אפשר לשמוע את משרד המשפטים? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> אני ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. אני כן רוצה לעשות סדר. אנחנו לא מדברים עכשיו על מספר השעות שאדוני היושב-ראש ציין, שאנחנו לא יכולים להגביל את העובד, להגיד לו שיעזוב ב-24:00. לא על זה מדובר כרגע ולא על זה ההערה שלנו. אנחנו מדברים על הצורך לשלם עבור השעות האלה, כמו שמשלמים עבור עבודות דומות מקבילות, אומנם לא זהות, אבל דומות באופיין, לדוגמה עבודות מזדמנות אחרות. באף הקשר הכנסת הזאת לא חשבה שנכון לקבוע שכשנער או איש צעיר או אפילו מבוגר משלים הכנסה בעבודה יומית, לא צריכים לחול עליו חוקי המגן ולא צריך לשלם לו על שעות נוספות, ושאם הוא עובד עכשיו 20 שעות ביממה, אז הוא לא צריך לקבל את השעות הנוספות שמגיע לו מהמעסיק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז איך אישרתם למס הכנסה לקחת לו מלמעלה 20%? אין אף הסדר שבו עכשיו כשאני שוכר עובד, אני מנכה לו פיקס 20%, 25% מס הכנסה? משרד האוצר לא היה מחוקק בלי שמשרד המשפטים היה מאשר את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> השאלה היא למשרד המשפטים, כי משרד העבודה אמר שהוא לא חלק מהעניין. משרד המשפטים, איך נתתם לדבר כזה לקרות? איך נתתם לפגוע לו בשכר המינימום? << דובר_המשך >> אוסנת חיטרון: << דובר_המשך >> מה השאלה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זו שאלה שאנחנו שואלים אתכם, משרד המשפטים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את אומרת שאת משווה את זה לעובד יומי בוולט, בסדר? וולט לא יכולים להגיד לו מראש 25%. << דובר_המשך >> אוסנת חיטרון: << דובר_המשך >> וולט זה לא עובד יומי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני שואל: רק איך עשיתם את זה? איך אישרתם דבר כזה? << דובר_המשך >> אוסנת חיטרון: << דובר_המשך >> מה זה איך אישרתם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> משרד האוצר לא היה מביא את זה לפה אם הוא לא היה עובר את משרד המשפטים. משרד המשפטים התנגד לזה? << דובר_המשך >> אוסנת חיטרון: << דובר_המשך >> אני לא יודעת להגיד לך עכשיו אם משרד המשפטים התנגד לזה, כי אני לא אחראית על זה, אבל זו הסטה של הדיון לנושא אחר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה בדיוק זה. זה בדיוק הנושא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כולם מבינים שזה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברים, אי-אפשר להתייחס לעבודה הזאת כעבודה חד-יומית בכל מקום אחר, בלי להתייחס לכל המכלול – למיסוי. הכול. אז כשנוח למדינת ישראל היא מכניסה את היד לכיס, לוקחת 25%. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תשמע, אני הולך להגיש עתירה על אפליה. אני אשלח איזה 300 בחורי ישיבות להיות המשקיפים של הדמוקרטים, לא ייתנו להם, ואני אגיש עתירה על זה, על אפליה על בסיס אמונה ועל בסיס תפיסה דתית. חבר'ה, אתם חיים בסרט. << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> אני רוצה להשלים. אפשר להביע זלזול בזה, אבל כשאדם מגיע לעבוד ועובד שעות רבות מהזמן שלו, אז לקבוע שלא מגיע לו את התשלום שמגיע לפי חוקי העבודה בישראל לכל עובד שעובד מספר שעות רב וארוך וקשה ומתיש, ללא כל הצדקה, לא ברור מה הסיבה לעשות את זה, ולא צוינה כאן איזושהי הצדקה עניינית. אפשר להגיד: למה מיסיתם? אפשר להגיד: למה חוקי האפליה לא צריכים לחול? למה חוקי הרווחה הכלליים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אי-אפשר להגיד שהחוקים חלים על כולם, חוץ מאשר על ממשלת ישראל. עליכם החוק לא חל? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא חל. זה ברור. הרי הוספנו סעיף (8). << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה על הממשלה זה לא חל ועל אחרים כן? איך אתם פוטרים את עצמכם? איך הממשלה מקדמת חקיקה שמרימה אותה מעל כולם? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני רוצה להתייחס לדברים של עו"ד חיטרון בבקשה. ראשית, ההצדקות הוצגו בכנסות קודמות מספר פעמים לסעיף כולו, אין צורך לחזור עליהן בכל פעם מחדש. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> על הסעיף הקטן הזה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, על ההחרגות. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> נראה לי - - - הוראת שעה ראוי כן לפרט את ההצדקות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כל פעם אומרים שזה הוראת שעה. אני חייבת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, על ההחרגות שאמרנו, לא על הפסקה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> את זה אנחנו לא יודעים שזה בכלל שהעורך-דין של הוועדה ביקש שזה יהיה הוראת שעה - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בסוף גם צריך להבין שלא מדובר בהעסקה רגילה. חלק ניכר מממלאי התפקידים – לא בעבור ועדת הבחירות, ועדת הבחירות משלמת לפי חוקת שכר שנקבעה הרבה מעל שכר מינימום, היא משלמת הרבה לפני היום ה-60 בדרך כלל. זה סוף ולא התחלה. בהיבטים האלה, למרות שאני כנראה ביום הבחירות המעסיק הגדול במשק, אין לי תביעות וגם לא היו לי, בתקווה. אבל צריך להבין שהעסקה של המפלגות היא לא העסקה רגילה. למעשה חלק ניכר מממלאי התפקידים הם שעטנז בין מתנדבים לעובדים. מגיע אדם, רוצה להתנדב במפלגה ביום הבחירות, הוא נהג של ועדת הקלפי שאמור לקחת אותה לקליטה או למקום אחר, הוא עושה תעמולה ביום הבחירות, והמפלגה מוכנה מתקציבה – אני חייב להגיד: המוגבל יחסית – לתקצב אותו בסכום מסוים. מהרגע שהיא נתנה לו שקל הוא כבר לא מתנדב, נכון? ואז אתם תגידו: אה, טוב, אז שכר מינימום, אז שעות עבודה מנוחה, וסוגיות נוספות רבות שחושפות את המפלגות לתביעות. ולכן המפלגות מבקשות פעם אחר פעם – הן ביקשו את זה גם בכל פעם כהוראת קבע. וגם עכשיו הן מבקשות את זה כהוראת קבע. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אבל נאספו נתונים בזמן שזה היה הוראת שעה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מה זה נאספו נתונים? המפלגות יודעות מה הן, אתם לא מציגים נתונים לסתור את הסוגיה. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> אנחנו מכירים שמגיעות אלינו מאות פניות בכל מערכת בחירות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מאות? במערכת הבחירות האחרונה כמה פניות קיבלתם? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה לא אנחנו, זה בקשה מהמפלגות. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> בסדר, אז מי שמבקש - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, את מעלה טענה מסוימת נגד הרצון שלנו לחוקק, אז בבקשה תתמכי את זה בנתונים. אגב, אם התקבלו מאות פניות על 300,000 עובדים – וואלה, נשמע לי הגיוני. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> לא, אבל בדרך כלל כשמציעים לעשות תיקון חקיקה צריך להסביר למה צריך את התיקון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסברנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הסיבה היא אותן סיבות שנידונו פה פעם אחר פעם בוועדת הבחירות. את מודעת לזה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> גם אתם יכולים לגבות בנתונים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אומר אותן סיבות. אני לא מבין הבדל בין משקיף בוועדת הקלפי שהתשלום שלו - - - << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> הוא מקבל תשלום מאוד גבוה, מוסדר. ועדת הבחירות היא מעסיק מאוד מסודר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דרך אגב, את זה אני יכול לקבל. הבקשה מהמפלגות לא הייתה על הנושא של הסכום. בעיקר הבקשה שלהן הייתה על ה-30 יום וה-60 יום. זה היה עיקר הבקשה שלהם, אני חייב לומר. זאת האמת. כי הם אמרו: לעמוד בכמות הניירת, ארבעה רואי החשבון שיושבים שם במשרד, ולבדוק שאנשים היו במקום, וזה מורכב, כי ב-04:00 בבוקר אתה עומד בכאוס, כל מדינת ישראל עומדת, וועדת הבחירות צריכה להתמודד עם זה. דרך אגב, אותה התמודדות יש בתוך – כי יש את אותה כמות משקיפים. כל מה שקורה אצלו קורה במיני בכל מפלגה. ולכן ביקשו בעיקר את ה-60 יום. אתם רוצים להגיד שיש הגבלה? יכול להיות שזה הפתרון, למצוא הגבלה שזה רק מסכום מסוים. יכול להיות שזה באמת אמור להיות מסכום מסוים. זאת אומרת, סכום מסוים שעולה על יותר מעשר שעות, מעל ל-600 שקל, לצורך העניין, אז זה כבר לא בגבולות שכר המינימום. אנחנו לא מדברים בגבולות שכר המינימום, אנחנו מדברים בגבולות כבר יותר סבירים. יכול להיות. את שואלת: מה הנתונים? ההיגיון והנתונים נידונו. אין הבדל בין עובדי ועדת הבחירות חוץ מהסכום. הדבר היחידי שאתם טוענים זה הסכום, שיכול להיות שהסכום זה יותר משכר מינימום, ועל זה ענה חבר הכנסת עודד פורר את מה שענה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אין קשר בין מי שיושב בקלפי בתור יו"ר או משהו כזה לבין מי שיושב בחוץ על שולחן בשמש כל היום ומחלק פליירים? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. אין. עוד הפעם, אני מדבר על אלה שמקבלים שכר – לא. מתנדבים יש לך, מקבלי שכר לא. מפלגה שמפלה ביניהם היא בבעיה, כי היא צריכה לקחת מישהו שלא מאמין במפלגה, ואז, כמו שאמרתי, זה בחורי ישיבות שעושים את אותה עבודה במפלגת העבודה. << דובר >> הילה קדר: << דובר >> לא, גם מי שמאמין במפלגה, לא מגיע לו לקבל שכר על יום שלם שהוא יושב בחוץ? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> - - - להשלים את הטיעון מחר, אם זה אפשרי. פשוט כבר אחרי 16:00. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> הנציגה של המדינה בדיני עבודה לא סיימה את דבריה. אנחנו נשמח אם תוכל להשלים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אין בעיה, ניתן לה להשלים. כמה דקות אנחנו מסיימים. זה לא מליאה, אני לא צריך אישור היושב-ראש. << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> תודה. קודם כול לעניין החקיקה כהוראת קבע או הוראת שעה. הדיונים הקודמים התמקדו בזה שמדובר בהסדר קצר של הוראת שעה, ולכן לא התקיים דיון לעומק. והסיכום של הדיון היה שאם ירצו לחוקק את זה כהוראת שעה יצטרכו לקיים דיון ולחשוב על זה לעומק ועל כל ההיבטים. אני שומעת פה בדיון שבכלל לא לחלוטין ברור האם צריך לשלם? האם לא צריך לשלם? האם הזכויות הסוציאליות נכללות? האם השעות הנוספות מאיזושהי שעה צריך לשלם? הרבה סוגיות שלא התבררו פה. עכשיו, כמו שנאמר פה קודם, אנחנו מדברים על 300,000 עובדים, קודם נאמר משהו כזה, שאנחנו מחריגים אותם מתחולת דיני העבודה. זה לא של מה בכך. לפחות צריך לקיים על זה דיון רציני. אפשר להמשיך את הדיון מחר. או להחליט שזה יישאר הוראת שעה, גם אז אני חושבת שצריך עוד להמשיך ולחשוב על זה קצת, אבל לא לקבוע את זה עכשיו כלאחר יד בלי לקיים דיון רציני כהוראת קבע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> טוב. דעתך נשמעה. << אורח >> אוסנת חיטרון: << אורח >> זה לא דבר קטן, שכל כך הרבה עובדים לא ייהנו מחקיקת המגן שיש לכל עובד מזדמן אחר בישראל, בגלל שמדובר פה במפלגות שצריכות לשלם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ממש לא. לא זה מה שאמרנו. ממש לא זה מה שאמרנו, אבל בסדר. אמרנו: בגלל שלא מדינת ישראל משלמת. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> רק כדי לקשור את זה גם לאמירות הפתיחה שלנו. כל פעם אנחנו באים לקראת בחירות, ועוד פעם עושים עוד הרבה תיקונים לחוקי הבחירות. במקום שיהיה דיון מסודר, הליך חקיקה, עם הפקת לקחים, עם נתונים, עם זמן למשרדי הממשלה כולם ולארגונים כדי להתכונן לדיונים, התיקונים האלה באו מעכשיו לעכשיו. ברור, הבחירות בפתח. אני באמת חושבת, זה לא דווקא לגבי הסעיף הזה, אבל באופן כללי, כמו כל דבר, לא נכון לקבוע הוראות קבע בלי תהליך חקיקה מסודר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה לא מסודר בהליך החקיקה הזה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עודד, תן לי שנייה אחת. אני אסכם את הדיון, כי גם העובדים רוצים לצאת ב-16:00, על אף שאין – אבל אמרתי: אין בעיה, אני אסיים את הדיון. אמרתי את זה גם בדיון הפתיחה הראשון. את מכירה את זה לא פחות טוב ממני, ממשרד המשפטים בחקיקה. אחת הבעיות במדינת ישראל זה שבאמת מייצרים דיונים לפעמים על חקיקה, וחוקים אמיתיים שצריכים להגיע, אם הם לא מגיעים מהשטח באיזה לחץ של משהו, הם פשוט לא מגיעים, כי עדיין יש עבודת מטה בין המשרדים, אנחנו בדרך ואנחנו נגיע לשם. אנחנו מכירים את זה. ורוב ההוראות שהיו - - - אנחנו עוברים את זה הרבה מאוד. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> מזכירים שהנושא של בחירות זה בכובע של ועדת החוקה, לא של הממשלה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בינתיים זה הבחירות הראשונות במדינת ישראל מאז 1984 שנערכו אחרי ארבע שנים, ולא היה אפילו דיון אחד ארבע שנים. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> מ-1988, למיטב הבנתנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 1988, כן. לא 1984, 1988. שתי ממשלות אחדות, לא זכרתי איזה מהן. זאת המציאות. עכשיו, זה לא קרה, וכולם יודעים פה צופה פני עתיד – גם לא יקרה. למה? כי תמיד יהיו דעות שונות, ועד שלא יגיע. אמרתי כלל, וביקשתי מהייעוץ המשפטי לוועדה להכין את זה. משהו שכבר עושים אותו בשלוש-ארבע מערכות בחירות, ולא קיבלו עליו תלונות, והוא עובד, כי כמו שהוא אמר: תביאי נתונים. הוא עובד ודופק. אין סיבה להשאיר אותו עוד פעם כהוראת שעה. אין סיבה להשאיר אותו כהוראת שעה אם הוא עובד. היו עליו דיונים בדיוק כמו הדיון הזה. היו עליו לפני מערכת בחירות אחת, לפני שתי מערכות בחירות, לפני שלוש, לפני ארבע, לפני חמש. זה עובד. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> היה פעמיים - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> סליחה, שלוש-ארבע פעמים זה עובד. לבדוק, לעשות איזשהו כלל, שלוש פעמים, ארבע פעמים, שזה עובד, ולא הגיעו עליו תלונות, להכניס אותו לתוך הוראת קבע. להשאיר אותו עוד פעם כהוראת שעה – מה שזה יעשה, שלא נדון על הדברים העיקריים, כי אנחנו נהיה עסוקים בלהקריא עוד פעם את הסעיפים של הוראות הקבע. ואז לקראת הבחירות הבאות שייערכו או ב-2025 או ב-2026 או ב-2027 - - - << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בכוונה אמרתי 2025. אמרתי: ב-2026 או ב-2027 או ב-2028 או ב-2029, נוכל לדון על הדברים שבאמת לא התבארו עד אז. אבל בואו נוריד מהשולחן את הדברים שהתבארו. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אבל למה צריך כל פעם לדון רק לקראת הבחירות? אולי זו הערה יותר לייעוץ המשפטי לוועדה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לייעוץ המשפטי לוועדה יש שליטה על יושב-ראש הוועדה, אתם יודעים בדיוק כמה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הייתי בחקיקה של חוקי בחירות, שבאמת חוקקו אותם בלילה וכו'. הליך החקיקה פה הוא לא הליך מזורז, הוא לא הליך חריג. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לפני שנקבע תאריך לבחירות. זה לפני שנקבע תאריך אפילו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו יושבים לא בפעם הראשונה וגם לא בפעם האחרונה, ויהיה לזה עוד התבשלות. ממש לא הליך חקיקה חריג, אני חייב לומר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא צריך להיסחף. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני כן שבאמת אם עלו תלונות, אז זה בדיוק הדיון - - - הדיון המעמיק - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרתי: שיביאו. בוא נראה. << דובר >> הגר זוסמן: << דובר >> קיבלנו את התיקונים האלה ממש ברגע האחרון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם יהיה דרך להוציא מהוועדה שתוציא ממס הכנסה מהו הממוצע של השכר היומי במפלגות על פי נתוני המס שהם מעל 25%, זה גם יעזור לנו מאוד. << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >> אני אגיד עוד משהו על ההבדל בין תיקוני קבע לתיקוני הוראות שעה. כשאנחנו עושים תיקוני קבע לפעמים יש לנו זמן לדייק עוד טיפה, לדבר על פי - - - << דובר >> הילה קדר: << דובר >> אנחנו רוצים להגיד שגם אלינו הגיעו תלונות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> שנוגעים לתיקונים האלה? לא, שנוגעות לשכר מינימום - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אז אני רוצה לענות לייעוץ המשפטי לוועדה על הנושא הזה את מה שעניתי להם, להגיד את זה באופן הבא. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אתם מערבבים מין בשאינו מינו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יש רצוי ויש מצוי. קחו בחשבון שחוקי הבחירות יהיו האחרונים בתור. ולכן אם יש דרך לזקק מה חובה שיישאר הוראת שעה ומה לא חובה שיישאר הוראת שעה, בשביל שיוכלו לדון דיונים יותר עניינים בנושאים שצריכים להיות הוראת שעה, בואו נתחיל לזקק את החוק הזה ונוציא ממנו את מה שלא מחויבים שיישאר הוראת שעה. אני מסכים, רצוי היה שוועדת החוקה תקבע חודש דיונים שנתיים לפני הבחירות ותדון על הדבר הזה. קודם כול, אם הולך להיות שנתיים לפני בחירות בעשור הקרוב אני לא יודע. לא יודע אם הולכת להיות בכלל סיטואציה כזאת. זה לא ברור. זה מה שקרוי שקראי ספק ספיקא בגמרא. אחד זה האם יהיה בכלל דבר כזה? שתיים, האם גם ליושב-ראש לא יהיו דברים יותר דחופים לדון עליהם? לכן האם תמצי לומר הזה והספק ספיקא הזה אומר: תנסו לנקות כמה שאפשר מהחוק הזה, מה שמחויב, ואת השאר - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לפני שאתה מסיים אני רק רוצה להתייחס לסוגיה אחת. עלו תלונות שהציגו ההסתדרות והציגו משרד העבודה, רק שאותן תלונות לא נוגעות לחיקוק שבפנינו, אלא לעובדה שיש מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה – אגב, בעיקר ברשויות המקומיות ופחות בכנסת, לא נוגע אלינו בכלל, שהסעיף הזה בכלל לא חל עליהן – שלא שילמו בכלל. אין בחוק הזה פטור מתשלום שכר, אין בחוק הזה פטור מתשלום שכר מינימום. אתן מביאות תלונות שהן באמת לא בסדר, אבל הן לא נוגעות לחיקוק הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לחקיקה הזאת. כי אמרתי גם: המפלגות לא דיברו איתנו בכלל על סכומים, לא זה היה הנושא. הנושא היה איך אפשר לעמוד בזמני שכר, ועובד שאומר:, תשמע, קבעו איתי ל-24:00 וזה היה ב-02:00. צר לי. אני מצטער. כל פעיל שיבוא אליי וישאל אותי קודם, אני אגיד לו: תקשיב, אין דבר כזה, עד שלא ייגמר לא ייגמר. וגם הוא יגיד את זה לעובד שבא אליו לפה לוועדת הבחירות. אתה לא יכול פתאום לקום ולהגיד: נגמרה לי משמרת. תקשיב, אנחנו סופרים פה קלפי, הקלפי לא יכולה לעבוד בלי משמר. אין בחירות. אין דרך לעשות בחירות בכללים האלה של בית המרקחת. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:12. << סיום >>