הודעה לעיתונות

1 במאי 2023, י' באייר תשפ"ג, בשעה 17:00 הוועדה לביטחון לאומי החלה לדון בסעיפים הנוגעים לייעול מערכי האבטחה והכנתם לקריאה שנייה ושלישית יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "ההצעה קובעת מספר תיקונים שיאפשרו בחינה של שיקולים כלכליים ומשקיים רחבים בטרם מתן הנחיות אבטחה לגופים המונחים". הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל החלה היום (שני) לדון בפרק י"ח (ייעול מערכי אבטחה) בחוק ההסדרים (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו- 2024) התשפ"ג- 2023 והכנתו לקריאה שנייה ושלישית (מ/ 1612). הצעת החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים קובעת הוראות בדבר הנחייתם של גופים שונים בישראל, המפורטים בחוק, בהיבטי אבטחה ומגדיר לגבי כל גוף מהו סוג האבטחה שבעניינה עליו לקבל הנחיות, ומיהם הגופים המנחים אותו, באמצעות בעלי תפקידים מהם קצינים מוסמכים. יש לציין, כי החוק אינו עוסק רק בגופים ציבוריים מונחים, ולצד משרדי הממשלה ורשויות ממשלתיות שונות, נכללים גם גופים פרטיים רבים כגון חברות בתחום התחבורה ובתחום האנרגיה, מפעלים ביטחוניים, חברות תקשורת, ועוד. בהצעת החוק מוצע לקבוע מספר תיקונים שיחייבו בחינת שיקולים כלכליים בטרם מתן ההנחיות לגופים המונחים. ביניהם: חובת בחינת שיקולים כלכליים ותקציביים וההשפעות המשקיות האפשריות של ההנחיות המקצועיות. הקמת וועדה מייעצת בנושאים כלכליים ומשקיים שתדון בהנחיות אבטחה שעלותן מעל 6.5 מלש"ח. בנוסף יוקם מנגנון של ועדת ערר להשגות לגופים המונחים. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון כי הצעת החוק נועדה לאפשר לנו ליישם גם את המדיניות הכלכלית ולהגביר את הצמיחה והתעסוקה ולהשיג את יעדי התקציב. "ההצעה קובעת מספר תיקונים שיאפשרו בחינה של שיקולים כלכליים ומשקיים רחבים בטרם מתן הנחיות אבטחה לגופים המונחים, דהיינו, לכל אלה שעוסקים בקיום מערכי אבטחה, ממשלתיים ופרטיים". גל אסף ממשרד האוצר, הסביר כי מערך הסייבר המשטרה, שב"כ צה"ל מנחים גופים ממשלתיים כמו חברת חשמל וגם גופים פרטיים כגון: חברות תקשורת ותעופה בנושאי אבטחה ויש לכך השלכות כלכליות על האזרחים. אנו מציעים מנגנון שישקול את השיקולים הללו. החוק הוא רחב וזו אפשרות בשבילנו לייצר שיח כלכלי מול איפה זה פוגש בסוף את האזרח מבחינה כלכלית". ח"כ נאור שירי, העיר כי לדעתו ישלקיים דיון בענייני דיומא לאור מצב הביטחון האישי שקורס. " דיוני התקציב חשובים אבל אנחנו עדים למספרים הגדולים של הנרצחים מתחילת השנה. יש לעקוב אחר תכנית 'מסלול בטוח' , אף אחד לא מתייחס לנושאים הללו". יו"ר הוועדה , פוגל השיב כי הוגשו בקשות וכי תיקבע ישיבה בנושא. ח"כ יוסף עטאונה, ביקש לקבוע דיון בנושא אבטחת מוסדות חינוך בחברה הערבית. "יש לשלב את זה בחוק ההסדרים לאור העלויות. זה אחד הנושאים הבוערים שיש היום וכאשר מתייחסים לשלום הציבור ונקבע כי אין צורך באבטחה בבתי ספר יסודיים בגלל שאין סיכון בטחוני בחברה הערבית, מחייב תשובה וטיפול מחודשים". עו"ד רז ניזרי, נציג חברת סוויספורט, אמר כי שנים מדברים על הרגולציה המוטלת על החברות והרבה פעמים יש מספר רגולטורים וכל אחד עושה את תפקידו. "הבעיה שבמקביל יש עלויות המושתות על החברה בגין הרגולציה הביטחונית וההנחיות הללו. חברות מסופי המטענים בשונה מחברות התעופה אינם משופים בגין זה. יד אחד מטילה הרבה חובות ויד אחת לא מאשרת עדכון של מחירים ואין סנכרון בין הגופים ויש לשקול שיקולים כלכליים כיצד העלות הזו משתקפת בהוצאות החברה. המחירים הללו בסופו של דבר מגולגלים על הציבור אם זה ברמת השירות לאזרח כמו שהייצוא האווירי מהמדינה יהיה איטי ועוד". לשאלת ח"כ נאור שירי כיצד מתבצעת ההנחיה של מנחי הביטחון? סנ"צ אבי טויטו, משטרת ישראל, הסביר "אנחנו יושבים עם הגוף ומסכמים על תפישת האבטחה מבחינה מקצועית ובין היתר דנים גם את העלות התקציבית. אבל אין התייחסות לעלות המשקית". נירית להב קניזו, ממשרד המשפטים ציינה כי במידה ויש עלות משקית משמעותית תוקם על פי החוק וועדה מייעצת בה יושבים הגורמים הרלוונטיים במדינה והדברים יגיעו לפתחה. הוועדה תשקול את מכלול השיקולים הכלכליים ובסוף החלטתה תחזור לקצין המוסמך, שיקבע לבסוף את הנחיית האבטחה לאור המלצות הוועדה". הוועדה תמשיך בדיוניה בסעיפי החוק וזו תעלה להצבעה בדיון הבא.