הודעה לעיתונות
3 במאי 2023, י"ב באייר תשפ"ג, בשעה 15:00
הוועדה לביטחון לאומי דנה בעלייה בהיקף גילויי האלימות כלפי אזרחים להט"בים
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "נטייה מינית וזהות מגדרית לא אמורים להיות סיבה להתעמרות מכל גורם כלשהוא". נציג המשטרה: "לא נוקטים איפה ואיפה בחקירות. באופן תדיר מתבצעות הכשרות לשוטרים והיכרות עם הקהילה הלהט"בית במטרה לתת שירות ברגישות". סקר המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב:" 77% טענו כי תחושת המוגנות שלהם במרחב הציבורי השתנתה לרעה ואינם סומכים על המשטרה שתגן עליהם בעת הצורך".
מנתוני המשטרה עולה, כי בשנת 2023 נפתחו 7 תיקים שסווגו כמניע להט"ב: 2 בטיפול הפרקליטות, 4 בחקירה ואחד נסגר. בשנת 2022 , נפתחו כ-35 תיקים. 3 בטיפול הפרקליטות , 3 בחקירה, 28 תיקים נסגרו כי לא נעברה עבירה פלילית, חוסר ראיות וכיוון שהפוגע לא נודע.
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה היום (רביעי) בבקשה לדיון דחוף לאור העלייה במקרי אלימות כלפי להט"ב של חה"כ מירב כהן, יוראי להב הרצנו, נעמה לזימי, אפרת רייטן-מרום, נאור שירי, שרן השכל, שרון ניר ועופר כסיף. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון כי נטייה מינית וזהות מגדרית לא אמורים להוות סיבה להתעמרות מכל גורם כלשהוא. "מטרת הדיון לגבש המלצות שנעביר לגורמים המוסמכים מה נכון לעשות בתקופה הקרובה שיאפשר לקהילה הגאה לחוש את אותו שקט וביטחון אישי שכולם זכאים לה".
ח"כ מירב כהן, בין יוזמות הדיון ציינה כי בחודשים האחרונים אנו עדים לעלייה למקרי אלימות כלפי חברי הקהילה הלהט"בית. "מדובר בפשעי שנאה לכל דבר ועניין, לנפץ חלון ולשבור תריס של בית בו גרים להט"בים, זריקת ביצים, חטיפת דגלי גאווה מאנשים שצועדים. בחודש הבא יש מצעד גאווה בירושלים ואני דואגת. המשטרה צריכה להיערך לכך ביתר שאת. אני מודאגת שיש עבירות שצולמו ובכל זאת התיקים הם נסגרו. זו לא דרך לייצר הרתעה. אנחנו חייבים לספק לאנשים הללו הגנה". ח"כ יוראי להב הרצנו, הוסיף כיאנחנו עדים לעלייה החדשה כנגד הקהילה הגאה ביחס לשנה הקודמת. "יש להגיד את האמת שההסתה הפרועה מגיעה מספסלי הממשלה והמשמעות הישירה היא אלימות ופגיעה בתחושת הביטחון. אני קורא למשטרה להילחם ללא פשרות באלימות הזו כדי להחזיר את הביטחון כל דבר פחות מזה הוא להתיר את דמם". ח"כ אפרת רייטן, ציינה כי ככל שנמשיך ונשמע ביטויים נוראים שהופכים את הלהט"בים בישראל לאזרחים סוג ב' אנחנו נותנים את ידינו לפגיעה בנפש. אנחנו יושבים ומדברים על המעמד שלהם ועד היום הוא אינו שווה". ח"כ מאיר כהן, סיפר כי הוא שומע מה קורה בפריפריה כנגד חברי קהילה שהיום מרגישים עצמם בנסיגה מוחלטת. זה תפקידה של המשטרה ויש לתת לכך עדיפות". עודד ופיליפה, זוג נפגעי עבירה, סיפרו לוועדה, כי הותקפו לפני כשבועיים על ידי שכן שהרגיש מאוים שגרים לידו זוג 'גייז'. "הבחור ניפץ לנו את התריסים והכריז שהוא יהרוג אותנו והכל מצולם ומתועד. הסיפור שלנו נקבע כסכסוך שכנים ולא כפשע שנאה ולא כתקיפה אלא כנזק במזיד לרכוש. מה צריך לקרות כדי שדברים יטופלו, גופה?" שובל יהודית, שכלפיו וכלפי בן זוגו נזרקו אבנים: כולי תקוה שההסתה כנגד הקהילה תיפסק כי אין לזה מקום בחברה שלנו. אפשר לחיות יחד ויש לכולם מקום בחברה ".
רפ"ק רועי בורלא, משטרת ישראל: " חוקרי המשטרה בוחנים מידי יום אין תיקי חקירה לפי חומרת כל תיק, מידת הפגיעה והאפשרות למצות את החקירה. ברגע שמדובר בסכנת חיים אנחנו לא בודקים מי נמצא בסכנה הזו. לא נוקטים איפה ואיפה. סימונים ותיוגים נעשים לצורך הבנת העבירות. תיק חקירה שניתן למצות אותו ימוצא. כל מה שאנחנו עושים אנו עושים לפי החוק ודיני הראיות. מי שקובע ומסווג את סוג העבירה הוא בית המשפט". מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2023 נפתחו 7 תיקים שסווגו כמניע להט"ב. 2 בטיפול הפרקליטות , 4 בחקירה ואחד נסגר. בשנת 2022 ,נפתחו 35 תיקים . 3 בטיפול הפרקליטות ו- 3 בחקירה, 28 תיקים נסגרו: 4 לא נמצא עבירה פלילית. 8 מחוסר ראיות והיתר כיוון שהפוגע לא נודע. רפ"ק רחלי צימבר, סיפרה על פעילות המשטרה "יש חטיבת קהילות ויש ראש תחום לקהילה הלהט"בית וזו אמירה. העברנו מעל 140 הרצאות והכשרות לשוטרים והיכרות עם הקהילה הלהט"בית במטרה לתת שירות ברגישות הנדרשת. מדובר בתהליך. יש לנו שוטרים שהם טראנס ג'נדרים שמצטרפים להסברה. בארגון עצמו יש התייחסות לנושא משלב הגיוס, ההכשרה והשירות. אנחנו נפגשים עם נציגי הקהילה להבין מה הצרכים. לדוגמא: נושא ההיכרות והטיפול עם נוער להט"בי, נוהל ביצוע חיפוש תוך רגישות והפעלת שיקול דעת. אנחנו במעקב אחר ימי הפעילות של הקהילה לאורך השנה. תהליכים לוקחים זמן ויש לנו קשב לכל תלונה שמגיעה". מירי כהן, משרד הבריאות: "מערכת הבריאות מוקיעה ותוקיע כל אירוע אלימות כלפי מטופל שהוא מקהילת הלהט"ב. חוק זכויות החולה קובע כי יש להגן על כבודו ופרטיותו של אדם ללא קשר למינו, גילו, גזעו ועוד. כל סטייה מכך יהפוך לדין משמעתי. יש תלונות ואירועים בעיקר של רשלנות וחוסר תיאום או יחס מזלזל כנגד חברי קהילה והן מטופלות. זה מנוגד לכללי האתיקה". איריס בן יעקב, משרד החינוך: "יש הסברה באופן תדיר וגם מדריכים ומדריכות בכל הארץ בנושא סובלנות כלפי האוכלוסייה הלהט"בית ובני משפחותיהם . זה מוטמע בתוך אנשי המקצוע ובתי הספר".
ד"ר סיגל גולדין, המכון הישראלילחקר מגדר ולהט"ב, סיפרה כי בממוצע 8% – 10% שהם כ- 560 אלף אזרחים חיים היום בישראל מעל גיל 18 שהם חלק מקהילת הלהט"ב. 30% מהאזרחים בישראל קשורים באופן ישיר כזה או אחר כבני משפחה לקהילה. לא מדובר בשוליים. "מסקר שערכנו בקרב חברי הקהילה עולה כי יש חוסר אמון במשטרה וחוסר ביטחון אישי. הנתונים מראים כי 77% מספרים כי תחושת המוגנות שלהם במרחב הציבורי השתנתה לרעה בשלושה החודשים האחרונים. ו - 77% מחברי הקהילה לא סומכים על המשטרה שתגן עליהם בעת הצורך בתוכם 44% סומכים במידה מועטה". לדבריה , זו קריאת אזהרה מהדהדת החייבת התייחסות מעשית מכל הגופים השונים. אמונה קליין בר- נוי, הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות, הוסיפה כי מסקר שנעשה למעלה ממחצית התלמידים הלהט"בים חווים אלימות מצד הצוות החינוכי בירושלים. "אנחנו עדות לעלייה חריפה בפניות לבית הפתוח מ- 14 ל - 25 ביום על אלימות בשטחים הציבוריים, בתחבורה הציבורית ועל המשטרה לתת תיעדוף גבוהה לנושא הזה". לינור אברג'ל, עמותת טרנאסיות בישראל: "הקהילה הטראנסית היא הקהילה הנפגעת ראשונה. הכנסת התירה את דמנו בחוק איסור צריכת זנות לכאלה שעובדות מין. לא קמה וועדה אחת שמדברת על הנושא הזה".רן שלהבי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, ציין כי יש חשש למעשי אלימות באירועי הגאווה השנה ויש צורך בהרתעה". מור נהרי, מארגון חושן הוסיפה כי נדרש להשקיע משאבים רבים במניעה. "יש תקנה לחינוך לסובלנות המאפשרת לנו להיכנס לבתי הספר ולהעביר את המסרים לבניית תשתית לחברה סובלנית יותר. ואנו עומדים בפני קיצוץ בתקנה הזו".