הודעה לעיתונות

14 במאי 2023, כ"ג באייר תשפ"ג, בשעה 18:00 יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "מבנה השיטור הימי צריך להיות במתכונת דומה לזו הקיימת בצבא" יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "לכולם ברור שהתווך הימי הוא צורך לאומי ועל כל הגורמים לשנס מותניים". נציג המשטרה: "התווך הימי הוא בעיה לאומית. אנחנו צריכים לשלב זרועות ולתת מענה טוב יותר ממה שיש היום". נציג משרד התחבורה: "בעשור האחרון חל גידול מ- 55 אלף ל120 אלף משיטים ומספר כלי השיט הקטנים גדל מ- 12 אלף ל -32 אלף. מדובר בגידול משמעותי אבל נותרנו עם אותו כוח אדם". הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, דנה היום (ראשון) בנושא השיטור הימי בישראל. בין הנושאים תמונת מצב שיטור בים התיכון ובכנרת, אכיפת החוקים הנוגעים לכלי שייט קטנים שנכנסים או יוצאים מתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל, הקשר שבין השיטור הימי לחיל הים ורשויות נוספות ותיקוני החקיקה הנדרשים לסמכויות הפיקוח של המשטרה בסביבה ימית. יו"ר הוועדה, פוגל אמר כי בביקור הוועדה בעיר עכו, עלה נושא התווך הימי כנקודת תורפה בראייה של המשטרה. "נושא התווך הימי פרוץ בהיבט הפלילי ויכול לגלוש גם להיבט הפח"עי. המטרה לסייע בהמלצות וקידום חקיקה לגורמים לבצע את עבודתם באופן מיטבי". מסקירה של תנ"צ שלומי טולדנו, ממשטרת ישראל, עולה, כי למשטרה 5 בסיסים ימיים 3 בחופי הים התיכון, בכנרת ובאילת. כאשר הכוחות הימיים מטפלים בהצלת חיים, בפן הפלילי ואכיפת כלי שיט. "בתווך הימי, אנו מזהים ניצול של כלי שיט שנכנסים ללא בידוק בצורה סדורה תוך הברחות ,סחר בסמים ועבירות אמל"ח". לדבריו, האתגרים היום רחבים יותר בעקבות גידול במספר כלי השיט, המשיטים ויציאת של כלי שיט קטנים מעבר לגבולות ישראל. "אנו בעיצומה של עבודת מטה במטרה לתת מענה לפערים בהם: הקמת מערך מודיעין וחקירות ייעודי, שכלול עבודת הבסיסים וחיזוק שיתוף הפעולה עם חיל הים תוך הגדלת הכוחות לחיזוק יחידות השיטור הימי. בנוסף, יש צורך בהרחבת סמכויות האכיפה והחיפוש בכלי השיט. התווך הימי הוא בעיה לאומית. אנחנו צריכים לשלב זרועות ולתת מענה טוב יותר ממה שיש היום". עופר בן עזרא, מנהל אגף כלי שיט קטנים ומשיטים, במשרד התחבורה, אמר כי למשטרה אין סמכות לתפוס כלי שיט כמו כלי רכב שעבר עבירת תנועה ויש לשלב סמכויות חיפוש ותפיסה במסגרת החקיקה. לדבריו בעשור האחרון חל גידול מ- 55 אלף ל 120 אלף משיטים ומספר כלי השיט הקטנים גדלו מ- 12 אלף ל - 32 אלף כלי שיט. "מדובר בגידול משמעותי ונותרנו עם אותו כוח אדם". עו"ד לילי גורדון שרגא, תובעת ראשית של משרד התחבורה, אמרה כי קיים חוסר בכלי אכיפה ותביעה משפטיים כמו אלה הקיימים בשיטור היבשתי או בשיטור התנועה כמו פסילת רישיון משיט ונקודות דבר הגורם לחוסר הרתעה.סנ"צ ארמן סקיימו, ראש מדור שיטור ימי, במשטרה הוסיף, כי מעבר לסגירת הגבולות ובידוק כלי השיט קיימת בעיה של פערי זמן ותגובה. "השיטור הימי לא השתנה במשך 30 שנה והמציאות השתנתה לחלוטין. במתוכנת הקיימת אי אפשר לתת את המענה הנדרש". רפ"ק עו"ד מוריה בן משה, מהייעוץ המשפטי של המשטרה, הסבירה כי נושא העלייה על ספינות ללא חשד וקבלת סמכות רחבה בתווך הימי נבדק במספר אפיקים ובאיזה חקיקה ניתן להסדיר זאת. מנכ"ל עיריית עכו, יניב אשור, הציע להקים מערך שיטור ימי עירוני משולב עם האצלת סמכויות.ישי עשהאל, מרשות המיסים סיפר כי למכס יש סמכויות חיפוש, תפיסה וחילוט כלי שיט כאשר בחלק מהמקרים יש שיתוף פעולה. סנ"צ סקיימו העיר כי מדובר בסמכות עלייה לכלי שיט כאשר הוא מגיע לנמל ולמעגן. "אנחנו רוצים שהסמכות לעשות זאת תהיה בים לפני הגעה לחופים". רועי יונתן, ממשרד הביטחון, ציין כיחיזוק המערכים הימיים בתוך המשטרה יאפשר משילות טובה יותר במרחב הימי. "הבעיות והפערים שצוינו כאן הם משמעותיים לאופן בו אנו נתפשים כמדינה במרחב הזה. אנחנו בשיתוף פעולה מלא עד לרמת הקצאת החיילים". יו"ר הוועדה, פוגל, סיכם ואמר "נעביר למשרד לביטחון לאומי את ההמלצות של בניין הכוח והרחבת הסמכויות. על נושא ההשתוללות בים שגבתה מחיר יקר בחופים, יש לשים את היד ולתת מענה. לכולנו ברור שהתווך הימי הוא צורך לאומי ויש לשנס מותניים. אמליץ למשרד לביטחון לאומי ולמפכ"ל שמבנה השיטור הימי יהיה במתכונת דומה לזו של הצבא, ככוח אחוד עם היבטים מודיעיניים ואחרים, ולאו דווקא בשיטת ההפעלה המחוזית".