הודעה לעיתונות
13 ביולי 2023, כ"ד בתמוז תשפ"ג, בשעה 17:00
הוועדה לביטחון לאומי אשרה את הצעת החוק להסדרת מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי והשימוש בהן על ידי המשטרה לקריאה שנייה ושלישית
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ פוגל: " החוק יאפשר להפעיל מערכות צילום מיוחדות שיצילו חיים ויסייעו למנוע ולסכל פשעים וטרור. הזכות והחובה שלנו לאפשר את חופש זכויות הפרט לא עומדות בפני הזכות לחיות וליהנות משגרת חיים נורמלית".
הוועדה לביטחון לאומי בראשות יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אשרה היום (ה') את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40 ) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג– 2023 לקריאה שנייה ושלישית.
מטרת החוק להסדיר היבטים מסוימים של הצבת מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי ושימוש בהן על ידי המשטרה. מדובר במערכות צילום הכוללות יכולות עיבוד המאפשרות צילום של חפצים והשוואתם למידע מזוהה שהוזן למערכת ויאפשר לזהות את החפץ המצולם אם הוזן מידע בגינו. לנוכח הרגישות אל מול הזכות לפרטיות והמידע שנאגר במערכות אלה מוצע לקבוע הוראות ואת התנאים בהם תהיה המשטרה וגופים ציבוריים אחרים רשאים לעשות שימוש באמצעים אילו, במידע שנאגר בהם ושמירתו וכן לחובת הדיווח לייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת.
במהלך הדיון התייחסה עו"ד נירית להב קניזו, ממשרד המשפטים, לשאלת ח"כ ואליד אל הואשלה האם יש כוונה לצלם אנשים שיוצאים להפגין ולאכיפת משמעת בהפגנות ואמרה כי זו אינה תכלית הסדר הציבורי אינה תכלית הצבת המצלמה בהצעת חוק. המשטרה לא תוכל להציב מצלמה למטרה הזו. יחד עם זאת, ככל שתוצב מצלמה למניעת פשעים ובאזור צילום המצלמה מתקיימת הפגנה. ככל שלא צולמו עבירות שבוצעו כפי שמפורטות בהצעת חוק לא ניתן יהיה לעשות שימוש טכנולוגי במידע שיש במערכת. "מדובר במערכות שמזהות אובייקטים שאינן בני אדם הן פחות רלוונטיות להפגנות". עו"ד סנ"צ גלעד בהט ממשטרת ישראל הוסיף כי אין שימוש במצלמות לתכליות שאינן קבועות בהצעת החוק. עו"ד דבי גילד - חיו, מהאגודה לזכויות האזרח, טענה כי יש כל מה שקשור לביטחון הציבור והמדינה נתון לפרשנות ועלול לסכן את חופש הביטוי והזכות למחאה של אזרחי ישראל ."אם זו לא הכוונה אז שהוועדה תכניס הסתייגות שצריכה להיות זהירות מיוחדת בכל הקשור לפגיעה בחופש ביטוי והפגנה. תכתבו שזה לא הכוונה שלכם מראש כדי שבית משפט לא יכתוב את זה". עו"ד עידו בן יצחק, יועמ"ש לוועדה הגיב ואמר, כי נושא ההפגנות וחופש הביטוי מעלות שאלות כבדות משקל. "אנחנו מדברים על לוחיות רישוי ולא זיהוי פנים. אדם שנוסע בשדרות שאול המלך, לא בהכרח מגיע או לא מגיע לקפלן, יש עוד מקומות רבים שהוא יכול להגיע אליהם". יו״ר וועדה פוגל, הוסיף כי המטרה לא לצלם את ההפגנה. לא אתן לזה לקרות. אבל אם המצלמה תקלוט אדם שעבר עבירה מהמפורטות בחוק ותסייע להעמיד אותו לדין אשמח שזה יקרה".
בנושא שימוש במאגר הנשמר והדרישה שעלתה בדיון כי לשימוש בו יידרש פיקוח של בית משפט, ציין סנ"צ בהט, כי בשנת 2022 כ- 13,600 תעודות עובד ציבור (ראיות מהמערכת בחקירת עבירות חמורות) שהוצאו מהמסגרת הזו בעבירות החמורות. קרוב ל 101 מעורבים שהוגש נגדם כתב אישום בעבירות ניסיון המתה ו- 45 תיקים כראיה מכרעת של המערכת הזו בלבד. "זה היקפים רחבים. לרוץ בכל אירוע כזה לבית משפט בבקשת צו. אין בכך תוחלת ויש פה השלכה בעייתית על היכולת של המשטרה לתפקד". נציגת יועמ"ש לשירות הביטחון הכללי ( שב"כ) אמרה כי הסייגים שנקבעו לתכליות השימוש, דיווחים לכנסת תקנות המידע מאזנים לטעמנו את השימושים שנקבעו בהצעת החוק. "המערכת חיונית ונדרשת לצורך סיכול טרור ויהיה קשה לבצע אותו כאשר יש צורך לכל פעולה מהמאגר לבקש צו מבית המשפט". עו"ד ניר גרסון, רשות להגנת הפרטיות:" אפשר לערוך אבחנה אחרת לא לפי זמן אמת אלא לפי מטרות השימוש שיידרש צו לשימושים חורגים ממטרות ההצבה. עו"ד חנית אברהם בכר, הנהלת בתי המשפט, ציינה כי יש הוספת הצווים היא הוספת עומס של 20 אלף בקשות בשנה כאשר ההערכה התקציבית היא עלות כוללת של 3 מלש"ח. חשוב להדגיש כי בתי המשפט אינם חותמת גומי והצווים ידרשו לבחינה. יו"ר הוועדה, פוגל, אמר לסיכום כי נעשתה עבודה והושקעה מחשבה רבה מאד על ניסוח החוק וכל מי שהביע את דעתו עליו. אנחנו מאשרים חוק שיאפשר להפעיל מערכות צילום מיוחדות שיצילו חיים ויסייעו למנוע ולסכל פשעים וטרור ואני נותן את ידי מתוך חשיבותה. הזכות והחובה שלנו לאפשר את חופש זכויות הפרט לא עומדות בפני הזכות לחיות וליהנות משגרת חיים נורמלית ואני חושב שהמערכות הללו מאפשרות את זה בסופו של דבר. עשינו עוד משהו חשוב למען מדינת ישראל". לאחר דחיית ההסתייגויות והצבעה אשרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.