פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 575 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, י' באייר התשפ"ו (27 באפריל 2026), שעה 09:00 סדר היום: << נושא >> 1. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 2. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ"ב-2022 << נושא >> << נושא >> 3. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ"ב-2022 << נושא >> << נושא >> 4. הצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע על אדם עם מוגבלות לצורך נגישות לשירותי חירום), התשפ"ג – 2023 << נושא >> << נושא >> 5. מיגון נגיש לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות וקשישים בחירום << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: קארין אלהרר סמיר בן סעיד מוזמנים: יהודה מירון – פרויקטור, משרד הביטחון מאיר מחלוף – רת"ח משרדי ממשלה, משרד הביטחון שמואל ססובר כהן – יועמ"ש, משרד הביטחון אביעז כהן – מהנדס ראשי, משרד הביטחון אריה אקלין – יועמ"ש מחלקת מיגון בפקע"ר, משרד הביטחון יונתן אלשיך – רע"ן פרויקטים ,משרד הביטחון הילה אטיאס – רע"ן התנהגות, משרד הביטחון ליהי אוחנה – רע"ן הסברה, משרד הביטחון יהושע בליומין – ממונה היערכות לחירום מערך בתי חולים לאשפוז המשכי, משרד הבריאות בתיה ליידנר – ראש אגף שיקום, משרד הבריאות דן אורן – ראש אשכול חברתי (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים טל פוקס – האפוטרופוס הכללי - המחלקה למדיניות וחקיקה, משרד המשפטים שרה גורפינקל – מנהלת תחום פ"א - חירום ופיתוח מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי עדי ורמשטיין – עו"ד - עוזרת ראשית, משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים מרי – מנהל פרויקטים BI, משרד הרווחה והביטחון החברתי ענבר זיתון – מנהלת שירות קהילה משפחה ואומנה, אגף בכיר קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי איציק אטיאס – ראש אגף פס"ח, משרד הפנים רביב מלאכי – משרד העבודה אילן שי – ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך אסי סוזנה – מנהל אגף רישוי היסעים ומל"ח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים גבי נבון – מנהל אגף נגישות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הדס אגמון – ס' יועמ"ש, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תאיר אזולאי – מתמחה במחלקה המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עמית ברסאנו – מתמחה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מרים גרון – מנהלת פרויקטים טכנולוגיים, רשות האוכלוסין וההגירה עדי אבירם – מנהלת תחום נגישות ותו"ב, מרכז השלטון המקומי עופר גולן – מנהל אגף החירום, ביטוח לאומי חתונה אנוכשוילי – רכזת שעת חירום חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית שי אלדרוטי – ממונה נגישות ארצי, שירותי בריאות כללית רון אייזן – מנהל נגישות ושוויון ארצי, קופת חולים מאוחדת רבקה ליאון זדה – רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים עדית סרגוסטי – אחראית קידום מדיניות, ארגון בזכות חנן טל – מנכ"ל נכה לא חצי בן אדם אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה - עמותה לשילוב מתמודדים בהעצמה בבריאות הנפש אלכס פרידמן – מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם רויטל לן כהן – ממונה קשרי ממשל, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אליקו שליין – יו"ר ומייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות ליאל פלג – ראש תחום חינוך ורווחה באגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט גיא אקוקה – מנכ"ל ארגון הנכים זכויות הנכים שנל דונדיש – מנהלת תחום השפעה, ארגון לינק 20 מוריה כהן בקשי – מנהלת המחלקה המשפטית, אקי"ם ישראל מיכל רימון – מנכ"לית עמותת נגישות ישראל ענת אריאל זכאי – יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל בני פרץ – יו"ר פנתרים חברתיים בקי קשת – הפורום למאבק בעוני גדעון זעירא – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מיגון נגיש לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות וקשישים בחירום << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוקר טוב לכולכם, היום יום שני, י' באייר התשפ"ו – 27 באפריל 2026, השעה 09:06. בטרם אכנס לנושא שלשמו התכנסנו היום, אני אשתף אתכם שאתמול הייתי בניחום אבלים אצל משפחת זלקה. ישבתי עם ההורים של ימנו בנימין ז"ל שנרצח ערב יום עצמאות על ידי חבורת בני נוער, ישבתי איתם ועם חלק מאחיו והתחינה שיצאה מפיהם ובעיקר מהעיניים שלהם הייתה שמותו של ימנו לא יהיה לשווא. מעבר לענישה הם ממש התחננו וביקשו שיהיה מענה שורשי ועמוק לאלימות של בני נוער. כשהאלימות הופכת לנורמה וכשהסכין הופכת לשפה הכתובת על הקיר זועקת אלינו ואנחנו מחויבים במענה עמוק ושורשי. התחייבתי בפניהם ואני גם מתחייבת היום שנעשה את הכל כדי שמעשים כאלה לא יישנו. כעת לנושא של היום: מיגון נגיש לאנשים עם מוגבלות וקשישים בשעת חירום, שזאת ישיבת המשך לדיון שהתקיים בוועדה ביום ה-9 במרץ 2026, ומעקב אחר יישום תקנות של אנשים עם מוגבלות בשעת חירום. אנחנו ציינו את התקנות הבאות: תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), (התשפ"ב-2022); תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ"ב-2022; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מאגר מידע לסיוע לאנשים עם מוגבלות בחירום), התשפ"ד-2024; תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ"א-2021. נעה, היועצת המשפטית, הכינה שאלות מעקב אחר התקנות, לראות איך הן מומשו, האם הן מומשו, איך הן יוצאות אל הפועל, האם הן מתקיימות בפועל. אתמול אישרה הממשלה תכנית בדבר השלמת המיגון בצפון. המטרה של התכנית הייתה למלא את הפערים במיגון הפרטי ובמיגון הציבורי ולספק הגנה מלאה לתושבים. כולי תקווה שהתכנית תצא מהכוח אל הפועל במהירות, וכולי תפילה שלא נצטרך לאותו מיגון, שנהיה מוגנים מעצם העובדה וההתרעה שאנחנו אמורים לספק לתושבי מדינת ישראל. נעה, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוועדה דנה בימים אלה בתקנות האחרונות לשעת חירום, והן מתייחסות למיגוניות, למרחבים המוגנים ועוד, כשגם התקנות שכבר עברו בוועדה נועדו להתייחס לאירועי החירום. אם נדבר על תקנות המסגרות, אז חלק מהן היו כדי להבטיח שהמסגרת תדע לתת הגנה לאנשים עם מוגבלות בזמן חירום. דובר על סוגים שונים של מסגרות. היו במסגרת התקנות הרבה מאוד גורמים שהיו חייבים להכין נהלים. עיקר העניין היה להכין נהלים על ידי הגורם שהמסגרות באחריותו, אם זה נהלים שנוגעים לפינוי המסגרת, נהלים שנוגעים לכך שבזמן מצב החירום המסגרת תיצור קשר עם האדם עם המוגבלות כדי לתת לו סיוע, וגם נהלים, היערכויות והכנות להבטחת רציפות תפקודית במצב חירום לעניין המסגרת כך שיהיה לה מספיק מלאי, מזון, תרופות, ציוד. משרד הבינוי והשיכון היה חייב בביצוע הדבר הזה לגבי בתי גיל הזהב; משרד העלייה והקליטה – לגבי מקבצי דיור של עולים; משרד הבריאות – לגבי מסגרות הדיור לפי חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה; משרד הרווחה והביטחון החברתי - לגבי כל המסגרות של המעונות, ההוסטלים לאוכלוסייה שהוא אחראי לטפל בה, כשאגף השיקום במשרד הביטחון יוצר את המסגרת דרך הנושא של הליווי, אותם שירותי יום וליווי שניתנים לאנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מדברים על כל המסגרות החוץ ביתיות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל זה לא רק חוץ ביתי, זה גם כולל את השירותים שניתנים לאדם בביתו. אם אדם נמצא בקהילה ויש לו אפוטרופוס שאחראי עליו, האפוטרופוס נחשב מסגרת, הוא צריך להבטיח שלאדם עם המוגבלות יהיה את אותם דברים, לראות איך מבטיחים את המשך השירותים הניתנים במצב חירום. זה נוגע גם למוסד לביטוח לאומי, גם למשרד לחינוך וגם לאפוטרופוסים המקצועיים שמופעלים מכוח האפוטרופוס הכללי. המועד האחרון להשלמת ההכנות בעניין הזה היה אמור להיות בפברואר 2022. שכחתי להגיד שמשרד החינוך היה צריך להכין נהלים לגבי מוסדות החינוך שבהם נמצאים תלמידים עם מוגבלות, ולדאוג יחד עם משרד הבריאות להאצת הליכים של אספקת מכשירי שיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נתחיל עם משרד הבריאות. בתיה, תתייחסי למה שעשיתם בעניין מסגרות דיור לפי חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה ולמה שעשיתם בעזרה להכנת נהלים על ידי משרד החינוך בנוגע להאצת אספקת מכשירי שיקום. << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> לאורך כל השנים היה לנו נוהל מאוד מסודר לכל שירותי השיקום, לא רק לדיור. יש לנו נוהל מאוד ברור לאיך להגיע, אם להגיע, איך ליצור קשר עם אותם אנשים. יש לנו משהו להוסטלים, שזה 24/7, יש לנו נוהל למסגרות הקצה, שזה המגורים הטיפוליים וכו', יש לנו נוהל על פינוי, על שעות נוספות לצוות, ויש נוהל לגבי אנשים שמקבלים שירותי תעסוקה, נוהל שאומר שהצוות מהתעסוקה צריך ליצור קשר, לדעת מה קורה עם אותם מתמודדים בקהילה. נוהל לגבי כל התקנות יצא לפני "שאגת הארי", כשבימים אלה אנחנו מוציאים מהדורה מתוקנת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם מוציאים מהדורה מתוקנת על סמך ניסיון, על סמך דברים שהתבררו כבעייתיים? << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> זה אחרי שזה עבר דרך היועץ המשפטי שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הנוהל מאוד חשוב, רק השאלה איך הוא מיושם בשטח. << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> אנחנו עושים מעקב כל כמה ימים. בכל מחוז יש לנו פורומים לשירותים השונים, בין אם זה דיור בקהילה, בין אם זה תעסוקה. מנהלי השיקום במחוזות יוצרים קשר עם כל העובדים או המנהלים של אותם שירותים, כאשר מעבר לזה אנחנו גם מקבלים פניות מהמתמודדים עצמם כשיש איזו שהיא בעיה או ליקוי במתן השירותים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מה לגבי המיגון במסגרות, בהוסטלים, במוסדות הגדולים יותר? << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> רוב המסגרות שלנו הן במבנים שאושרו הרבה לפני שהיה צורך במיגון תקני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלו מסגרות שדורשות פינוי. אם יש מיגון תקני, מצוין, הכל מתנהל כשורה. מה קורה באותם מקומות שאין מיגון? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא אומרת שברוב אין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צריך שיהיו נהלים לאיך מפנים, לאן מפנים, עם מי מדברים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> האם פינו בתקופה האחרונה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם הנהלים כתובים כמו שצריך לגבי אותן מסגרות? איך זה קרה בפועל? כמה באמת פונו למקום שבו יש מיגון כמו שצריך? << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> בסבב האחרון היו פינויים. הרבה פעמים מפעיל מפנה לעוד מסגרות שלו שיש בהן מיגון תקני. זה הצטופפות של אנשים, אני יודעת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אפשר נתונים? כמה מסגרות מוסדיות פונו? כמה יש? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> בכמה אין מיגון תקני? << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> אין לי את זה בשלוף. אני יכולה להביא את זה, את כל הנתונים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו רוצים לשמוע מה קורה. האם זה טופל כראוי? האם הגיעו אליכם פניות? האם הגיעו אליכם תלונות? מה שמעתם? בתחום של בריאות הנפש קיבלתי לא מעט תלונות לגבי בתי חולים. רוב מסגרות השיקום, שזה בניגוד למלחמת "חרבות ברזל" שבה שלחתם הביתה עם או בלי לשאול, היו ביתו של האדם. אני לא קיבלתי יותר מידי פניות לגבי השיקום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא אומר - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא אומר. אני אישית לא קיבלתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החובה של מפעיל המסגרת הייתה לאתר עבור אנשי הצוות אזורים בטוחים. לא דובר על מרחב תקני, דובר על אזורים בטוחים, כמובן בהתחשב במצב, במשך הזמן שלוקח, בכל מיני חובות. השאלה אם הדבר הזה בוצע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הרעיון, ככל שמדובר בסט הזה של תקנות המסגרות, היה לייצר את המערכת. אין שם חובה לפנות מסגרות. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אבל יש חובה שיהיה להם אזור בטוח שיוכלו להגיע אליו. צריך להבין בכמה מסגרות אין מיגון תקני ומה קרה עם האנשים באותן מסגרות. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> התקנות לא הכריחו מיגון תקני, הן אמרו שצריך למצוא את הכי מוגן שיש, שזה בדיוק כמו שכל האוכלוסייה מתנהלת, כמו שהילדים מתנהלים בבתי ספר לא ממוגנים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> רק שזה לא אותו מצב. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> אם הוועדה רוצה לקבל נתונים על המיגון שיש בהוסטלים, זו דרישה שהוועדה צריכה להפנות ישירות לגורמים כי מכוח התקנות הנתונים האלה לא נאספים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הם אמורים להיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני העברתי שאילתה בעניין הזה לשר הרווחה והיא עדיין לא נענתה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאנחנו מדברים על נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות, זה אומר נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות. אני רוצה לשמוע בכמה מסגרות נעשה פיקוח, כמה הניעו ממקום למקום בתוך המבנה עצמו. אנחנו מדברים על אנשים שלא תמיד מבחינה מנטלית ונפשית מסוגלים ללכת ומישהו צריך לעזור להם. אני מסכימה שהנושא של כמות הממ"דים או הממ"קים זו שאלה נפרדת, אבל אני עדיין רוצה לדעת מה קרה במסגרת התקנות. << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> לגבי השאלה אם ההוסטלים מתורגלים לכוון את המתמודדים - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> והאם יש להם מספיק כוח אדם? << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> לא בדקתי בכל הוסטל והוסטל אם יש מספיק כוח אדם, אבל בחודש האחרון נסעתי להוסטלים עם מקלט והראו לי איך מתורגלים בלהוריד את האנשים. לגבי דיירים שלא רוצים לרדת הם עושים את המיטב כדי להביא אותם לתוך האזור המוגן. יש נוהל שאומר את מי מפנים, איך מפנים וכו'. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צריך שיהיה יחס הולם בין האנשים שצריכים לפנות לבין הצוות. אני לא מצליחה להבין את הדיון על האם הם פונו או לא כשאני לא יודעת את היחס בין הצוות לבין המטופלים, וזה כמובן מתחבר לשאלה עד כמה הם זקוקים לסיוע בשינוע או בדרבון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם בשעת חירום אתם צריכים תגבור נוסף מעבר לצוות כדי לסייע במעבר ממקום לא בטוח למקום שהוא יותר בטוח? האם יש לכך התייחסות בנהלים? האם זה קרה בפועל? << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> אין דרישה בנהלים לתוספת כוח אדם, אבל המפעילים עצמם יודעים להוסיף צוות, הם לא מחכים להוראה שלנו להוסיף צוות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אתם עובדים על תיקון נהלים זו הזדמנות לתקן ולהוסיף. מה לגבי אספקת מכשירי שיקום? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> אגף השיקום של משרד הבריאות הוציא נוהל לגבי הנגשת מכשירי שיקום בחירום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה יש בנוהל? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> זה שייך לאגף השיקום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם היה שיתוף פעולה עם משרד החינוך? האם כתבתם נהלים יחד איתם? האם זה התרחש בפועל? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכוונה הייתה למצבים שבהם התלמיד נמצא בבית בגלל מצב החירום והוא צריך מיטה מתאימה, כיסא מתאים או מכשירי ניידות מתאימים שנמצאים במסגרת. << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> לגבי הנגשת מכשירי שיקום אנסה לברר ולהחזיר תשובה. אני אתייחס לשאלה של הפינוי. היו בתי חולים שפונו פיזית, אם זה בית חולים פלימן בחיפה שהועבר במלואו לתת הקרקעי ברמב"ם, אם זה שתי מחלקות מבית חולים לבריאות הנפש במזור שהועברו לאזורים אחרים שהם בטוחים, אם זה כשליש עד חצי מהמאושפזים בבית חולים רעות שהועברו לתת קרקע בתל השומר, אם זו המחלקה להנשמה ממושכת בבית חולים נאות התיכון ביפו שהועברה לנאות המושבה בנס ציונה. תוך 72 שעות מתחילת הלחימה כלל החולים באשפוז ארוך הועברו לאזורים הכי מוגנים שיש, כמו בית חולים הרצוג שהעביר יותר מ-200 מאושפזים לתת קרקע, כמו בית חולים אשדוד שפינה את האגף הלא ממוגן והעביר את המטופלים לאגף הממוגן. במשרד הבריאות, אם באגף בריאות הנפש, אם באגף גריאטריה, אם באגף השיקום ואם ברפואה הכללית, יש אוגדני נהלים שכוללים גם נוהל פינוי בחירום. השתמשנו בנוהל הזה ב"עם כלביא" וב"שאגת הארי" לפינוי והעברת מטופלים למסגרות ממוגנות. שאלת לגבי תמיכה בכוח אדם. אנחנו מקבלים תמיכה מאוד משמעותית בנושא הזה מפיקוד העורף על ידי המחלקות לסיוע לבתי חולים. בבתי החולים לאשפוז המשכי ובבתי החולים הכלליים התייצבו פלוגות של מחלקות הסיוע לבית חולים, כשאיפה שהיה נדרש הם נשארו 24/7. המטרה הייתה להעביר מחלקות וציוד לאזורים ממוגנים באופן קבוע, לעזור בפינוי מחלקות או בתי חולים שמתפנים, ולהעביר מטופלים בזמן האזעקות מאזורים לא מוגנים לאזורים מוגנים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> משרד הבריאות ומשרד החינוך הכינו נוהל להאצת ציוד שיקום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה יש בנוהל? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הנוהל קובע איך במצב חירום אפשר להאיץ את תהליך אספקת ציוד השיקום לתלמידים שמתקשים להגיע למסגרות או כשהמסגרות סגורות. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> נקודה שלא כל כך עלתה היא הטיפול בשיקום בקהילה, בעובדים שנותנים שירותי שיקום בקהילה. מה קורה עם זה? אנחנו יודעים שהם לא נחשבים עובדים בחירום, שהם נחשבים עובדים רגילים. יש נוהל שלא מפורסם בשום מקום ואנשים לא יודעים למה הם זכאים. הרבה מתמודדים קיבלו רק עשר דקות שיחה של מדריך פעם בשבוע במהלך המלחמה שזה לא משהו שהוא מספיק. צריך לשים את הדגש במיוחד על אנשים שחיים בעצמאות בקהילה, כי אנחנו רוצים להמשיך להחזיק את האנשים שחיים בעצמאות בקהילה כדי שלא יתדרדרו ויצטרכו להגיע להוסטל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כחלק מההיערכות להבטחת הרציפות התפקודית בשל מצב חירום היה ניסיון לראות אם צריך להכריז על עובדים חיוניים כדי שאפשר יהיה להוציא להם צווים. האם הדבר הזה נעשה? << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> זה לא מצב החירום הראשון במדינה שעברנו מפרונטלי ליותר היברידי בשירותי השיקום. אנחנו בחודשים הקרובים נקיים סדנה מול כל ספקי השירות בקהילה, לאו דווקא בהוסטלים, לגבי טיוב השירות בשעת חירום. כמו שאמרה אסתר, עשר דקות בטלפון זה לא מספיק, זה דורש מיומנויות אחרות מהעובדים כאשר הביקור הוא מרחוק. כשבדקתי אם שירותי קהילה יכולים להיות מוכרים כמפעל חיוני, התשובה שקיבלתי היא שהם לא יכולים בגלל שזה לא 24/7. אם התשובה הזאת לא נכונה, אני אשמח שיהפכו את הכל לעובדים חיוניים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> בעקבות הסקירה של האדון הנכבד על פינוי בתי החולים והמוסדות, מה המצב נכון לכרגע? איפה אותם מפונים, ומה ההיערכות כאשר הפסקת האש קורסת? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> יש נהלים מובנים בנושא של הפינוי. אנחנו בודקים את התרגולת ואת המוכנות של בתי החולים לפינוי גם בבקרות של מוכנות לשעת חירום וגם במסגרת של תרגילי לחימה. בזמן המלחמה עשינו סדרה של תרגילים קטנים בהרבה מאוד בתי חולים למצב שבו יש פיגוע רב נפגעים שמצריך פינוי. עוד לפני הלחימה ערכנו דיונים בין אגפיים על מנת לאתר מקורות ומוסדות שמסוגלים לקלוט. איתרנו את דיור מוגן פרימן בראשון לציון שאליו פינינו מחלקות משלושה בתי חולים: בית רבקה, הרצפלד ובית לוינשטיין. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> נכון לרגע זה כולם חזרו בחזרה, נכון? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> נכון, כולם חזרו בחזרה. ההנחיה של מנכ"ל משרד הבריאות היא לשמור על מוכנות כדי שבמקרה שתתחדש הלחימה נהיה מוכנים להעביר תוך שמונה שעות מטופלים לאזורים מוגנים. בסבב האחרון כל המדינה הייתה תחת אש. אם אנחנו יודעים מראש, וקרוב לוודאי שלא נדע מראש, אנחנו נותנים הנחיה מראש, אבל אם לא, ברגע שמתחיל האירוע כולם מקבלים הנחיה. יש כבר הנחיה מקדימה לא לחכות להנחיות נוספות, להתחיל לפעול. משרד הבריאות פרסם הנחיות מצילות חיים. הבהרנו לכלל מנהלי בתי החולים שברגע שיש שעת חירום הם צריכים להתחיל לפעול. זו הפקת הלקחים שלנו בעקבות "חרבות ברזל". ב"שאגת הארי" לא חיכו, התחילו לפעול. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> מה משרד הבריאות עושה בנוגע לנטייה לאובדנות בשעת מלחמה, ואיך הוא מעודכן? האם יכול להיות שיש בתי חולים שאין בהם פסיכיאטריים בזמן המלחמה? האם קרה מצב שהפסיקו טיפול בקנאביס רפואי בשל פינוי? הפסקת טיפול מיידית בניגוד להתוויית רופא יכולה לסכן את חיי המתמודד שנמצא בקהילה. היה ב-18.1.2024 נוהל בנוגע להפסקת קנאביס רפואי להרבה ממתמודדי נפש. הרבה ממתמודדי הנפש הם עם קנאביס רפואי כחלק מצורך רפואי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נעבור למשרד החינוך. << אורח >> אילן שי: << אורח >> הנוהל המשותף למשרד החינוך ומשרד הבריאות פורסם. גם הרכש וגם כללי הזכאות לא משתנים, אבל יש כללים מיוחדים לגבי ההמלצה ולגבי הביקור. אין דרישה לביקור של הגורם הממליץ בבית התלמיד ושל המפקח. גם גורם רפואי וגם גורם חינוכי יכולים לתת את ההמלצה לספק בשעת חירום את המכשירים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה עבד? << אורח >> אילן שי: << אורח >> עדיין לא קיבלתי מידע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו מחכים לתשובה. מתי יצא הנוהל? << אורח >> אילן שי: << אורח >> אני יכול לבדוק. הנוהל לגבי פינוי המסגרות פורסם בנובמבר 2022, והנוהל לגבי שיבוץ תלמידים בשעת חירום - בספטמבר 2024. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנהלים האלה הופעלו? << אורח >> אילן שי: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד הבריאות ציין שהיה לו הסכם עם חברות לגבי פינוי. היו לכם בעיות מבחינת רכבים או הסעות במצבי החירום? << אורח >> אילן שי: << אורח >> אני צריך לבדוק, אבל בדרך כלל ההסעות מופעלות על ידי השלטון המקומי. << אורח >> ליאל פלג: << אורח >> לא היו הסעות פעילות במהלך "שאגת הארי". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה קורה במצבי פינוי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נניח שקרה אירוע תוך כדי הלימודים וצריך לפנות, מי מפנה? משרד החינוך צריך לוודא, לבדוק. מישהו צריך להיות מתכלל מלמעלה. בדקתם שאכן פונו ואיך פונו? אנחנו עוברים למשרד הרווחה. << אורח >> שרה גורפינקל: << אורח >> כתבנו נוהל לפי התקנות שהפצנו בשנת 2022. אנחנו פועלים לפי האמור בנוהל ובתקנות, שזה תרגול בשגרה, כשלצערנו גם התנסינו בפינוי נוכח מצב החירום ב"שאגת הארי". אין תגבור של צוות העובדים. ברגע שיש מסגרת שמפונה למסגרת אחרת הצוות מתפנה יחד איתה. במסגרות הדיור כוח האדם מרותק בשעת חירום ואין בדרך כלל בעיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בדיון שהתקיים כאן בוועדה ב-17 במרץ אמר מנכ"ל משרד הרווחה שרק 70% מהמסגרות שבאחריות המשרד הן מסגרות ממוגנות. רציתי לדעת מה קורה עם ה-30% הנותרים, והאם בכל המסגרות הממוגנות יש מספיק כוח אדם? רוב המסגרות המדוברות הן מסגרות של אנשים שיש קושי בניידות שלהם, כשהדבר מקבל משנה תוקף כשיש צורך בפינוי למרחב מוגן, בין אם קיים אחד כזה, בין אם לא קיים בכלל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגבי ה-30% שהם לא ממוגנים ולא היו מחויבים כי המבנים יותר ישנים, שם צריך יותר כוח אדם שיניע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לאן יניע? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התקנות שאנחנו עוסקים בהן עכשיו אומרות שצריך לפנות למקום הכי בטוח שיש. בואי, אנחנו לא יכולים להמציא יש מאין כרגע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אפשר לפנות. << אורח >> שרה גורפינקל: << אורח >> לפי התקנות יש מדרג של ממ"ד, ממ"ק, שזה הכי מוגן שיש. חלק מה-30% זה הכי מוגן שיש. זה לא שאין בכלל לאנשים מקומות להגיע אליהם כשיש מצב חירום. במצב החירום הנוכחי פינינו אנשים כי היה צורך. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> לאורך כל השנה אנחנו עושים הכנה למצב חירום, אנחנו עושים תרגילי חירום למסגרות הדיור שלנו. אנחנו לוקחים בחשבון שיש לנו מסגרות שאינן ממוגנות בגלל שהן ישנות, ולכן את המסגרות עם האוכלוסיות עם מוגבלות מורכבת שמקשה על הפינוי שלהן למרחב מוגן אנחנו מפנים למרחבים מוגנים אחרים, כמו בתי ספר, בתי מלון, מרכזי יום שלנו ומערכי הדיור שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את האוכלוסיות שיש להן מרחב מוגן שקשה להן להגיע אליו אתם מפנים למקום שבו הן חיות בתוך מרחב מוגן? זה האירוע? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> יש לנו מקומות שבהם יש שטחים מאוד מאוד גדולים שכולם מוגנים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כך שלא צריך להניע אותם ממקום למקום כשיש אזעקה. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> בדיוק. ב"שאגת הארי" היו 19 מסגרות שפינינו למרכזי קליטה שונים, שזה בתי ספר, מרכזי יום, בתי מלון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה אנשים יש בתוך ה-19 מסגרות? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> זה מאוד משתנה, אבל זה בערך 300 אנשים. עוד 66 מסגרות פינינו לתוך מערכי הדיור שלנו, שזה בסביבות 500,600 אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי את ההבחנה. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> יש לנו מסגרות הרבה יותר גדולות שבהן יש הרבה יותר מרחבים מוגנים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שהיה בהן מקום? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> כן, שהיה בהן מקום. לאורך כל השנה אנחנו עושים בדיקה ומיפוי של מספר מיטות פנויות ואנחנו מספקים ציוד לתוך מסגרות הדיור במידה וצריך. המסגרות הקטנות שאינן ממוגנות מפונות לתוך המסגרות הגדולות יחד עם כוח האדם שמרותק למצב חירום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי את ההבחנה בין 19 המסגרות ל-66 המסגרות. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> פינוי בתוך מערכי הדיור שלנו זה להעביר מסגרת של דירה או של 12 איש לתוך מסגרת של מערך הדיור שלנו שהיא הרבה יותר גדולה, למסגרת שיכולה לקלוט 100,150 איש, כששם יש לנו את כל ה-facilities בתוך המסגרת. זה לגבי 66 המסגרות הקטנות. 19 מסגרות קטנות פונו למרכזי קליטה, שזה איזה שהוא איגום משאבים בין מסגרות הקהילה שלנו לבין בתי הספר של הרשויות או בתי המלון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם לא היה אדם אחד במסגרות שלכם שנותר ללא מיגון. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> אני לא יכולה להתחייב על זה במיליון אחוז, אבל אנחנו עושים את המקסימום שלא יהיו אנשים שיישארו בלי מיגון. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני מניחה שגם במסגרות הגדולות לא כל המרחבים מוגנים וצריך להעביר מהחדרים שהם גרים בהם אל מרחב מוגן. אתם יודעים להגיד מה קרה במצבים האלה? אנחנו שמענו על אנשים שהושארו במיטות בלילה כשהייתה אזעקה כי לא היה מי שיסייע להם להגיע לתוך מרחב מוגן בתוך המסגרת. << אורח >> שרה גורפינקל: << אורח >> התקנות מדברות על מדרג של מיגון ולפיהן פעלנו. איפה שלא היה מיגון עבדנו לפי הכי מוגן שיש, אם זה שתי קומות מתחת - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו לא השאלה. << אורח >> שרה גורפינקל: << אורח >> יש מקרים שאי אפשר לפנות, אם בגלל שהם לא רוצים, אם בגלל התנהגות מאתגרת, אם בגלל סיבות כאלו ואחרות, אבל זה מיעוט המקרים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה "סיבות כאלו ואחרות"? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הפיקוח היה שם בזמן אמת? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> הפיקוח נמצא כל הזמן בקשר צמוד עם כל המסגרות שלנו. מסגרות הדיור זמינות לפיקוח 24/7. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> 100% מהמסגרות נהגו פיקס לפי הנהלים? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> אנחנו עושים את המקסימום ש-100% מהמסגרות יפעלו לפי הנהלים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אני יודעת שאתם עושים את המקסימום. אני שואלת על מה קורה בפועל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוויכוח הוא לא על הכוונה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם הגיעה אליכם תלונה? אם הגיעה אליכם תלונה על כך שקרה משהו לא בסדר, מן הסתם קראתם לשימוע. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> לא הגיעו אלינו פניות. אנחנו כמשרד קיבלנו תקציב לכ-60 מיגוניות, כש-22 כבר נרכשו וסופקו למסגרות שאין בהן מיגון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ברשתות החברתיות עלו המון סרטונים של אנשים עם מוגבלויות שהאחים או ההורים היו צריכים לסחוב אותם. האם ידעתם להגיע אליהם? ברור לנו שזה לא היה פעם אחת אלא כמה פעמים. האם נתתם תשובות גם לסיפורים שלצערי היו צריכים לעלות ברשתות כי יכול להיות שלא הייתם מודעים לזה? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> גברתי מדברת על מקרים שמתרחשים בקהילה, לא במסגרות הדיור שלנו. אחרי כל פרסום שעולה אנחנו מנסים לאתר את הגורם המפרסם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רביב מלאכי, האם מענה שלא פועל 24/7 יכול להיחשב כמפעל חיוני בשעת חירום? << אורח >> רביב מלאכי: << אורח >> מפעל חיוני יכול להיות מסגרת שלא עובדת 24/7. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חבל שמישהי שמנהלת את אגף השיקום במשרד הבריאות לא יודעת את זה. רביב, צריך היה לפרסם ולהעביר את זה בין המשרדים. אם משרד ממשלתי לא ידע שגם מסגרת שלא עובדת 24/7 יכולה להיחשב כמפעל חיוני - חבל. << אורח >> רביב מלאכי: << אורח >> למשרד הבריאות יש כ-600 מפעלים חיוניים שממש לא כולם עובדים 24/7. יש רפרנטית שעובדת איתנו בצמוד ואגף חירום בכיר שעובד איתנו. יש יעדי שירות לחירום שקבעה רשות חירום לאומית יחד עם משרדי הממשלה, כאשר כל משרד ממשלה אחראי על בניית המדיניות שלו כדי להמשיך לספק את השירותים הקיומיים ואת המוצרים החיוניים שלו בשעת חירום. כל משרד ממשלתי אחראי על בניין הכוח שלו ובהתאם לכך מבקש לאשר בצורה מסודרת אישור של מפעל חיוני. יש סופרים, יש תחנות דלק, יש מרפאות, יש קופות חולים. יש כ-4,000 מפעלי אב חיוניים וכ-12,000 מפעלים חיוניים. לקופת חולים כללית יש כמה מפעלי אב ומאות של סניפים ומרפאות בהסדר שעובדים בשעת חירום. כל משרדי הממשלה יודעים לעבוד מולנו בצורה מסודרת, שוטפת. יש כשש ועדות בין משרדיות שממליצות לאשר מפעלים חיוניים. << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> חברות שמספקות סיעוד נחשבות למפעל חיוני? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא אומר שאתם קובעים את זה. << אורח >> רביב מלאכי: << אורח >> ביטוח לאומי נמצא איתנו במו"מ מזה כשנתיים בשאלה אם לאשר את 100 החברות שיש לו שעוסקות בסיעוד. ניסינו לבנות איתו מדיניות, לראות איך הוא עושה את הדברים האלה, והוא אמר לנו שאם הוא יצטרך הוא יידע לעשות פתרון אד-הוק גם בחירום. זה אמנם לא הדבר הכי נכון מבחינתנו לעשות, אבל אני לא יכול לחייב רשות ייעודית או משרד ממשלתי איך לעשות את בניין הכוח שלהם. יש כבר חברות סיעוד במשרד הבריאות או במשרד הרווחה שהכרנו בהן, אבל בסוף זו בניית מדיניות של כל משרד ממשלתי לגבי איך הוא רוצה לעשות את בניין הכוח שלו בשגרה ואת הפעלת הכוח שלו בחירום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מוריה בקשי, בקשה. << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >> במהלך המלחמה הוועד הארצי עקב בצמוד אחר כל המסגרות ויחד עם משרד הרווחה הוצאנו מכתב לוועד על המצב. אני יודעת שמשרד הרווחה עשה המון והשתדל במהלך התקופה הזאת למצוא פתרונות, אבל יש כאן בעיה אקוטית יותר, רחבה יותר, שמצריכה חשיבה ארוכת טווח ותכנון, בעיקר בעניין המיגון. במעון נווה צדק בתל אביב - יש בו 55 אנשים - אין מיגון והיו צריכים לרדת מקומה 2 לשני קירות בטון. במעון גלעד בחדרה עם 63 אנשים היו צריכים להיות במסדרונות בחלק מהזמן. במעון הוד בחדרה עם 104 אנשים, כש-90% מהם הם סיעודיים, הירידה למקלט היא בלתי אפשרית והמרחבים המוגנים היו בפרוזדור שנחשב הכי מוגן שיש, אבל בגלל שבלילה קשה היה להעביר אנשים הם הרבה פעמים נשארו במיטות. המצב הזה הוא לא מצב אפשרי. משרד הרווחה עשה את כל מה שהוא יכול בזמן אמת, אבל החשיבה פה צריכה להיות חשיבה כוללת. אני יודעת מאקי"ם ומעוד הרבה ארגונים שהייתה התגייסות של העובדים בשטח לבוא ולהעביר את האנשים באישון לילה, ואנחנו יודעים שבדימונה ככה גם ניצלו חיים, אבל זה לא דבר שהוא אפשרי. חייב להיות תגבור מאוד גדול של כוח האדם במצב חירום. לא יכול להיות שהמעט שיש יצטרכו להעביר את כל הסיעודיים. צריך להבין שאלה הם לא פתרונות, שאלה הם פלסטרים. הכי מוגן שיש בשטח הוא נורא נורא בעייתי, לכן אנחנו קוראים לוועדה לצאת עם תכנית סדורה למיגון המסגרות. אני לא מאשימה את משרד הרווחה, אבל חייבת להיות תכנית סדורה, לא אד-הוק למצוא את הפתרונות למצבים האלה. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אני חושב שצריך להעתיק באופן זמני מוסדות סיעודיים לאזור עוטף עזה, לאזורים שבהם שללנו את היכולות הרקטיות של מבקשי רעתנו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגדיר מקומות כאלה? כתושבת שדרות הייתי נזהרת. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אין שם רקטות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל הלחימה נמשכת. << אורח >> חנן טל: << אורח >> אם אנחנו רוצים להבטיח את ביטחונם של אותם אנשים, אנחנו צריכים להעביר אותם למקום שבו נופלים הכי פחות טילים. יצרנו מרחבים בטוחים במדינת ישראל שניתן להעתיק אליהם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אסור לשכוח שאנחנו מתעסקים באנשים עם צרכים מיוחדים שצריך להיות ערוכים לכל הצרכים שלהם, לא רק למבנה שהוא מוגן. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> אני לא מתייחסת למצב הכולל שתמיד חסר כוח אדם, אבל במלחמה נוספים עוד כמה גורמים רלוונטיים מאוד. מדריכים ומדריכות מגויסים במלחמה הזאת ואנשי צוות שגרים רחוק לא מצליחים תחת טילים להגיע למקום. יש הרבה מאוד תנאים שהמלחמה יוצרת שמגדילים בצורה ניכרת את הצורך בלהוסיף אנשים כדי להעביר למיגון. אני אשמח אם תתייחסו כשאתם בונים את הנוהל החדש גם לכל שאר הדברים מסביב שמגבירים מאוד את הצורך בכוח אדם. גם צריך להיות לזה תקציב, כי כל עוד יגידו שזה על חשבון הרשויות המקומיות זה לא יגיע. הנושא של התקציב מצריך סעיף נפרד בנוהל. אני שומעת על קשיים במלחמה בעובדים סוציאליים, במדריכים, בפסיכולוגים. מפילים חלק מזה על הרשויות המקומיות שגם ככה במצוקה, אומרים להן: יום יבוא ואולי תקבלו מענה, פתרון או פיצוי. בשורה התחתונה, אנשים סובלים כי אין מספיק כוח אדם, כאשר העובדים המסורים עושים את זה מטוב ליבם. << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> בנושא הזה יש במשרד הבריאות התארגנות. לא רק שיש התארגנות, גם הנושא הזה מדווח בהערכות המצב היומיות בחמ"ל בריאות לאומי וגם יש תגבור כוח אדם לבתי חולים. ככה תגברנו כוח אדם בבית חולים יוספטל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם התגבור זה גם שעות נוספות לצוות הקיים וגם גיוס של עובדים חדשים? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> וגם העברה של עובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גיוס עובדים חדשים הוא בלתי אפשרי מהרגע להרגע. << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> יש קפסולות מוכנות מראש. מעבירים כוח אדם מבתי חולים מסוימים לבתי חולים אחרים על מנת לתגבר, שזה מה שעשינו ביוספטל. בזמן "שאגת הארי" גויסו אחיות. על מנת שבית הדר יוכל להרחיב קליטה מבתי החולים הכלליים עזרנו לו לגייס אחיות. יש גיוס של פנסיונרים וגיוס של רופאים, אחיות ופיזיותרפיסטים שמגיעים מחו"ל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש מחסור בכוח אדם בכל מסגרות הבריאות, הרווחה והחינוך גם בשגרה. אם בשגרה אתם בחסר, איך בחירום כשאתם צריכים להוסיף עוד אתם מעבירים ממקום למקום? מה יהיה על המקום שממנו לקחתם? משביתים אותו לחלוטין? הוא מוקפא ולא עובד לחלוטין? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> בשעת חירום בתי החולים מבצעים רידוד של מספר המאושפזים כך שחלק מהמאושפזים משוחררים לקהילה וחלק מועברים מבתי חולים לבתי חולים אחרים לאשפוז המשכי. בשעת חירום המסגרות האמבולטוריות של בתי החולים לא עובדות ואז יש עוד ידיים שאפשר לווסת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הרווחה, התחלתם לדבר על המענים שאין בקהילה לאנשים שהם לא במסגרות חוץ ביתיות. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> אנחנו פועלים על פי הנחיות פיקוד העורף ובמצב חירום מסגרות הקהילה שלנו סגורות. המפעילים שלנו במצב חירום יוצרים קשר עם כל מי שמקבל שירות של מסגרת - לא מדובר בקשר חד פעמי, אלא קשר רציף לאורך כל תקופת החירום - כדי לבדוק צרכים, לבדוק מענים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה עובד? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> כן, הם יוצרים קשר, הם בקשר רציף איתם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את מדברת על אנשים שגרים בבתים הפרטיים שלהם? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> בבתים הפרטיים או אצל הוריהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא נכון. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> אני מדברת על מי שמקבל אצלנו שירותים, שמוכר אצלנו כמקבל שירות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה רק יצירת קשר או גם המשך מתן שירות? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> זה המשך מתן שירות מקוון ככל שמתאפשר, ויש הנחיה שככל שמצב החירום מאפשר ויש סמיכות של מגורים - גם ביקור בית, העברה של ערכות הפעלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה "ערכות הפעלה"? יש מקרה שניסיתי לתת לו פתרון ולא הצלחתי, כשלתי, של בחור במשגב עם עם נכות פיזית סופר קשה - אין לי ספק שהוא מוכר אצלכם – שלא הצליחו לפנות אותו, שלא הצליחו לתת לו מקום עם מיגון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא מוכר במשרדי הרווחה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור שהוא מוכר במשרדי הרווחה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> יש אנשים שמוכרים בלשכות לשירותים חברתיים ולא מקבלים שירותים. ענבר מדברת על מיעוט האנשים שמקבלים שירותים ממשרד הרווחה. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> זה לא מיעוט, מדובר על 80,000 אנשים. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מתוך כמה? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> מתוך 130,000. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה מיעוט מתוך מי שמידע לגביו קיים בתוספת. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> אני מתייחסת לאנשים שמקבלים שירות במסגרות שלנו. פעלנו במצב החירום האחרון להכיר בסמך מקצועי לאנשים עם מוגבלות כעובד חיוני, לכן יכולנו להחזיר לפעילות את החונכים והסומכים שמגיעים לבתים. יש אנשים שמוכרים במחלקות לשירותים חברתיים ולא מוכרים בשירותים שלנו, לא מקבלים שירותים שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסבירי איך זה הולך. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> יש אנשים שעוברים תהליך של הכרה לצורך מיצוי זכויות כזה או אחר. יש כ-180,000 אנשים שעברו במינהל מוגבלויות. 130,000 מתוכם הם אנשים שמגיעים ומוכרים במחלקות לשירותים חברתיים. 80,000 אנשים מתוך 130,000 מקבלים שירותים ומענים על ידי מינהל מוגבלויות, בין אם זה בקהילה או בדיור. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> וזה חוץ מאנשים שמידע לגביהם, שזה מעגל עוד יותר רחב, קיים היום בכספות ויום אחד יהיה במאגר המידע. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> המידע שאצלנו עבר למאגר. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> יש מעגל עוד יותר רחב של אנשים עם מוגבלות - - << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> כן, חד משמעית. כשאנחנו נותנים מענים בחירום, אנחנו לא נותנים מענים רק למי שמוכר. אם אנחנו בשעת חירום מקבלים פניות גם מאנשים שלא מוכרים במינהל מוגבלויות, או כן מוכרים במינהל מוגבלויות אבל לא מוכרים במחלקה, אנחנו לחלוטין נכנסים שם לטיפול. אני אבדוק נקודתית לגבי המקרה שחברת הכנסת - - << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מה לגבי אנשים שחיים בבית ואין להם מיגון? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> כמשרד רווחה אנחנו לא יכולים לתת מיגון בתוך הבתים לאנשים, אבל על פי קריטריונים שהגדרנו יש מצבים שאנחנו מפנים אנשים עם מוגבלות מורכבת או במצב סיעודי לנופשונים שלנו בתוך מסגרות הדיור. ב"שאגת הארי" פינינו קרוב ל-200 אנשים מהקהילה לתוך הנופשונים שלנו. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מתוך עשרות אלפים שאין להם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא לא בעיה שיכולה לקבל מענה רק ממשרד הרווחה. צריכה להיות החלטת ממשלה מסודרת, עם מעורבות של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. לבוא עכשיו למשרד הרווחה בטענות - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פתחתי בכך שאתמול הממשלה קיבלה החלטה לגבי יישום המיגון בצפון. אני חושבת שהחלטה דומה לכך צריכה להתקבל גם לגבי אנשים עם מוגבלות. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> מכיוון שהעובדים שלנו במרכזי היום מוגדרים כעובדים חיוניים, המפעילים עצמם משבצים אותם בתוך מסגרות הדיור כדי לתת תגבור לכוח האדם. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> הרושם שאנחנו מקבלים זה תסכול גדול מהעדר פתרונות. ה-200 שפונו זה נהדר, זה חשוב, וכל בן אדם זה עולם ומלואו, אבל יש מקרים של אנשים שפונים לרווחה ואין פתרונות. נגישות ישראל עם אפוד סגול עובדת קרוב וצמוד לרשויות המקומיות. יותר מ-1,200 פניות שקיבלנו ויותר מ-1,200 לילות למלונות פינינו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> צריך להסיר את הכובע בפני נגישות ישראל. אני לא יודעת איך הם עשו את זה, אבל הם רוקנו את הקופה של העמותה כדי לתת מענים מיידיים מתחילת "חרבות ברזל". << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הם עשו את מה שהממשלה הייתה אמורה לעשות. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> ובעבודת צוות עם כל מי שמוכן היה לשתף פעולה. אנחנו שנתיים וחצי בתוך מלחמה וזו פעם שלישית שתפסו אותנו לא מוכנים. היו הרבה מאוד דיבורים על הצורך לשנות, על הצורך לקדם, וגם היו תקנות שעודכנו וחוקקו, אבל איפה המעקב והיישום? אני חושבת שיש פה צורך לעשות עבודה מהירה, מקצועית, להקשיב לאנשים שעושים את זה בשטח. מתנדבי אפוד סגול מדברים על פתרונות של הסעות נגישות. מחמוד מעכו, אדם עם מוגבלות, נסע בלילה עם רכב נגיש לקריית שמונה כדי להוציא ניצולת שואה ואת בתה ליפו, למלון שאנחנו מימנו. חייבים לעצור רגע ולייצר עבודה משותפת, מעמיקה ומהירה למציאת פתרונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך רח"ל מתייחס לאירוע? איפה אתם ורח"ל? << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> אנחנו בקשר עם רח"ל, עם משרדי ממשלה ועם רשויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל רח"ל אמורה לרכז את זה. מה התשובה שאתם מקבלים? חוסר תקציב? חוסר בכוח אדם? << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> שאין תקציב. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אין תקציב ואין איגום משאבים. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> היו לא מעט רשויות מקומיות שהתחילו לעשות מרכזים בבתי ספר, במרכזים קהילתיים, ולהציע לאנשים עם מוגבלות ולקשישים להתמגן שם בלילות, אבל זה חוסר התאמה לצרכים האמיתיים. מיטות שדה או מיטות נמוכות בלי פרגודים ופרטיות זה לא נגיש ולא רלוונטי לאנשים עם מוגבלות. כל מיני פתרונות שנעשו בשטח נעשו בלי להבין ולהקשיב לצורך האמיתי של אנשים עם מוגבלות וקשישים. יש פה צורך גדול להקשיב למי שעושה, לשמוע את אגפי הרווחה, לשמוע את המצוקות שעולות מהשטח, לראות איך משפרים את זה. לא משפרים את זה בעוד שנה או שנתיים כשנצליח להגיע לזה, משפרים את זה לשבוע הבא, ויש אפשרות לעשות את זה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> אנחנו עם שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו, כשהסכנות רק הולכות וגדלות. בבתי חולים מורידים בשעת חירום את כל החולים למטה, יש בית חולים מתחת לאדמה, אבל במוסדות של המדינה שבהם נמצאים המוגבלים, שבהם נמצאים הסיעודיים, מתחילים להניע ממקום למקום. ההצעה שלי שאני שנים מנסה לדבר עם חברי כנסת שיעלו לי אותה מדברת על להכין תכנית אמיתית, להתחיל לבדוק עלויות, לקחת מכל המשרדים, כולל ממשרד הביטחון, כך שזה יהיה כמו בבתי חולים שמורידים את כולם למטה בלי להתחיל להניע. צריך לקחת מכל המשרדים חלק מהתקציבים, אפילו במחיר של להקטין משכורות, ואז תאמינו לי שאתם תפתרו את זה. כל שנה אפשר לתכנן מקום אחר, אם זה בית חולים או מוסד שיהיה מתחת לאדמה, כי המלחמות הולכות להיות יותר גרועות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדבר על החלטת ממשלה גדולה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> התפקיד של חברי הכנסת הוא להעלות את זה. כל משרד זורק על השני וכל אחת מהעמותות והקרנות דואגת לעצמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. בני, לא יפה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> בני, התסכול ברור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שכל אחד בתוך משרדי הממשלה עובד. "שאגת הארי" הוא לא אירוע שתפס את מדינת ישראל בהפתעה, וטוב שכך. פעם ראשונה מזה ארבע שנים שישראל הייתה היוזמת. כשיוצאים ליוזמה כזאת, לא מכינים רק את הטייסים המצוינים, את צה"ל, את השב"כ ואת המוסד, מכינים גם את העורף. העורף לא היה מוכן עד הסוף. היה ברור שתהיה מתקפת טילים, היה ברור שיש בעיות קשות מאוד במיגון בצפון ובמרכז. אני פניתי לממלאת מקום מנכ"לית משרד רוה"מ בבקשה להביא החלטה כמו שהם עשו ב"חרבות ברזל" על פינוי של אנשים עם מוגבלות שאין להם מיגון. על הבקשה היו חתומים כל חברי הכנסת מהאופוזיציה ואחד לרפואה מהקואליציה, וזה לא בגלל שהשאר לא רוצים שהדבר הזה יקרה. לא צריך לחכות לאירוע הבא, צריך שיהיה בנצור החלטת ממשלה כזאת. לא יהיו ממ"דים וממ"קים לכל המקומות באירוע הבא שיכול להיות לפתחנו. הלוואי ולא, אבל יכול להיות שכן. צריכה להיות החלטת ממשלה שיש בה מעורבות של כל המשרדים הרלוונטיים – גם רווחה, גם בריאות, גם חינוך. אני קוראת מכאן להתחיל להתכונן לאירוע, לא לחכות להפתעה, לא לחכות לחברה האזרחית שתעשה את העבודה של הממשלה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> משבעה באוקטובר, שזה היה אירוע גדול, ידעו לאן הולכים, זה כבר לא היה ניחוש, הוציאו תושבים, פינו אותם. גם לי וגם לקארין, שאנחנו גם חברות בוועדה וגם חשופות יותר לקשרים עם אנשים, לא היו תשובות לאנשים באירוע האחרון. אני חושבת שצריך להיות בנוהל שאם זה קורה קודם כל לפנות, אחר כך לבדוק. המציאות של אנשים עם מוגבלויות לא מאפשרת להם אפילו לברוח, אפילו להסתתר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנציבות לא כל כך אוהבת הוראות שרק מפנות את האנשים עם מוגבלות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם אנשים עם מוגבלויות לא אוהבים להיות מפונים, אבל אני בטוחה שהם מעדיפים להיות בחיים. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> יש על שולחן הוועדה סט אחרון של תקנות נגישות בחירום. היה דיון לפני שבוע ואנחנו מאוד מקווים שהתקנות האלו יאושרו עוד בכנסת הזאת. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> כאן אומרים לי שהם ממש על זה. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> הוועדה לא צריכה לחכות לנוהל ולהחלטת ממשלה, כי בטיוטה של התקנות יש הוראה שמחייבת את רח"ל לכתוב תכנית כלל ממשלתית שתאגם את המשאבים. היא תיקח גם את המשאבים שיש למשרדים וגם את הצרכים, היא תסתכל גם על רווחה, גם על בריאות, גם על מוכרים וגם על לא מוכרים, היא תיקח אחריות ממשלתית למה שהעמותות עשו עד עכשיו. זה דבר שנמצא עכשיו בדיונים. תגיעו לדיונים על התקנות ותוודאו שאנחנו מסיימים את זה. ביקשנו שבתקנות תהיה פונקציה של תומך קהילתי על מנת שגם האנשים שחיים בעצמאות בקהילה יקבלו טלפון בשעת חירום. זה דבר שדורש משאבים. אפשר לעשות את זה בכל מיני אופנים, אנחנו בדיונים על זה, אבל זה חייב להיכנס לתקנות. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אנחנו כחברי ועדה בהחלט נלחץ. << אורח >> דן אורן: << אורח >> חברתי דיברה על תקנות שמתייחסות בדיוק לאותו נושא שמבקשים לקבוע בהחלטת ממשלה ובנוהל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין ספק שצריך להתקין את התקנות, אבל יש לא מעט סטים של תקנות, ואני אומרת את זה בצער גדול, שהותקנו כדת וכדין והן לא מיושמות. << אורח >> דן אורן: << אורח >> כמובן שצריך ליישם ולאכוף, אבל המצב של הזכויות הרבה יותר טוב כשהן מעוגנות בחקיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין שאלה. << אורח >> בני פרץ: << אורח >> חקיקה וביצוע. מי שמחוקק את החוק זה חברי הכנסת. הם אומרים מאיפה לקחת את הכסף, מאיפה להוריד, למי לצמצם. מי שעושה את זה הם חברי הכנסת, לא הממשלה מביאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בתקנות שאנחנו עושים עליהן עכשיו ישיבת מעקב כדי לראות איך סט הזכויות או ההוראות עברו לידי מעשה יש לא רק את עניין המיגון, יש גם את המשך מתן השירותים בבית. אני יודעת שהמוסד לביטוח לאומי מפעיל את חברות הסיעוד שנותנות את שירותי הסיעוד לאנשים, אבל לא ברור אם לעובדים של חברות הסיעוד מוציאים צווים לעבודה בשעת חירום. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בדיוק לעניין הביצוע בפועל שאמרתם פה אני רוצה להתייחס. לגבי משרד החינוך – מעולם לא נערכה בדיקה בפועל מול התלמידים וההורים האם אכן יצרו איתם קשר, האם הם קיבלו סיוע, מה מידת שביעות הרצון שלהם ממה שקורה. אין באמת איזה שהוא מידע על אם נהלים בוצעו. המשרד מוריד למטה לפיקוח לעשות ובזה זה נגמר. להגיד "תבצעו" זה ממש לעשות עוד מאותו דבר. במשך שנים אנחנו מתריעים שדברים מבוצעים באופן חלקי או באופן לא מספק. אני ממש מבקשת לעשות את הבדיקה הזאת מול יחידות הקצה. לגבי הנושא של פינוי באמצע יום והסעות, אין באמת ניסיון של הרשויות המקומיות לפנות באמצע היום. אני חושבת שזה קשור לזה שאין להן את היכולת לעשות את זה כי ההסכמים שלהן עם חברות ההסעה הן לשעות מסוימות. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אני מעריכה שיש להם הסדרים במקרי חירום. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בפועל זה לא עובד ככה והפנייה היא להורים. יש הורים שאין להם רכב, שאין להם איך לאסוף את הילדים. יש ילדים שלומדים במסגרות חינוך מיוחד מחוץ לעיר ולעשות פינוי שלהם על ידי ההורים לא הגיוני לפעמים. אני רוצה להתייחס לפנימיות פוסט אשפוזיות שבהן יש ילדים, נוער וצעירים. בחלק מהן אין מרחב מוגן. לא יכול להיות שהמדינה אומרת לאנשים שביחס לטילים מאיראן חייבים להיות בממ"ד או במקלט, אבל במסגרות של המדינה מסתפקים בזה שיושבים בין קירות או באיזה שהוא חדר פנימי. לא יעלה על הדעת הדבר הזה. חייבים למצוא פתרון, כולל להביא, אפילו באופן זמני, למקומות האלה ממ"דים ניידים. יש אפשרות לעשות את זה ולא יכול להיות שהדבר הזה לא קורה. במשך שבועות ילדים, נוער וצעירים לא היו מוגנים. אני רוצה להתייחס לבתי ההורים למיניהם שגם בהם לא תמיד יש מספיק מרחבים מוגנים לכולם. במקומות שיש בהם מעלית ואנשים נמצאים עם כיסאות גלגלים או הולכים עם הליכונים אין את היכולת להתפנות למקלט, אם בגלל שאי אפשר בתוך מעלית להוריד כזו כמות של אנשים בקצב המתאים, אם בגלל שמי שהולך עם הליכון לא יכול להגיע למרחבים האלה בעיקר בלילות כשיש גם ככה כוח אדם מצומצם. צריך לתת את הדעת לדבר הזה, אפילו אם זה לא מקום של משרד הבריאות. אי אפשר שהמדינה לא תיתן את הדעת לדבר הזה. << אורח >> אילן שי: << אורח >> האירוע הכי גדול של פינוי שהיה בתקופה האחרונה היה ב-28 בפברואר, כשנפתח מבצע "שאגת הארי". היה פינוי של מסגרות, כולל פינוי של מסגרות החינוך המיוחד במגזר הערבי שנעשה באמצעות חברות ההסעה שאיתן מתקשר השלטון המקומי. הטענה שהרשויות המקומיות לא יכולות לבצע את זה, או שיש להן איזה שהוא קושי, בלי להיכנס למקומות נקודתיים שהיו בהם בעיות, לא נכונה, כי זה בוצע באמצעות ההסעות של השלטון המקומי. נכון שיש מקומות שיש בהם פערי מיגון, אבל משרד החינוך עובד כדי לדאוג למיגון. באחד מכפרי הנוער שלא היה מקום שאליו הילדים היו יכולים להתפנות נעשה רכש של מיגוניות ופערי המיגון נסגרו. לגבי השאלה של יושבת ראש הוועדה על הנוהל המשותף עם משרד הבריאות, הנוהל הזה פורסם באוקטובר 2023. הדרישה בתקנות המסגרות היא לכתוב נוהל לגבי ההוראות בתוספת השלישית. רוב אמצעי השיקום שהופיעו בתוספת השלישית כבר לא נכללים שם מכיוון שזה עבר לאחריות של קופות החולים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה שמשנים חיקוק או משנים את המיקום שלו לא אומר שהחובה התאדתה או הצורך התאדה. צריך להתאים את הנוהל. << אורח >> אילן שי: << אורח >> לא נראה לי שקופות החולים צריכות לקבל מידע ממשרד החינוך על תלמיד שצריך אביזרי שיקום, כי בדרך כלל מי שמחזיק את המידע הבריאותי על הצרכים של האדם זה בראש וראשונה קופות החולים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסיפור פה הוא לא הצרכים של אותו אדם, כי הצרכים של אותו אדם ידועים. מכיוון שאין לאדם שנמצא בבית את הצרכים שיש לו במסגרת החינוך שהוא שוהה בה צריך לעשות את ההתאמות. לדעתי זה היה ההסבר שנמסר לנו בזמנו על הצורך בנהלים. << אורח >> אילן שי: << אורח >> כן. מה שמשרד החינוך עושה זה מעביר מידע. בטוח שלקופות החולים יש את המידע הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> צריך פה מישהו שיגיד: האדם הזה עכשיו נמצא במקום שאין לו מכשיר שבדרך כלל קיים אצלו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כל הסיפור של הנוהל זה להאיץ את התהליך. המטרה של אותה דרישה באותו הסדר היא כדי לאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים גישה למכשירי שיקום במצב חירום. חטפנו על זה חזק בקורונה. כבר אז הייתה הבנה ברורה שצריך להאיץ את התהליך של קביעת הזכאות והאספקה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> והסנכרון בין המערכות. << אורח >> עדי אבירם: << אורח >> הרשויות המקומיות פועלות בהתאם להנחיות פיקוד העורף ואישור החלטות ממשלה בכל הנוגע לפינויים. כשהייתה החלטה על פינוי גורף בתחילת "חרבות ברזל", זה קרה בכל הרשויות לפי המידע שהיה באמת. במבצע האחרון לא הייתה החלטת ממשלה כזאת והרשויות ביקשו אישור מיוחד ממשרד הרווחה כדי לפנות את האנשים. בתוך החמ"ל של השלטון המקומי הייתה האפשרות להיעזר בנגישות ישראל. כל פעילות ללא החלטת ממשלה היא פעילות של הרשות המקומית בעזרת גופים תורמים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> איפה נתקלתם בבעיה המרכזית בזמן אמת? << אורח >> עדי אבירם: << אורח >> לא כל הרשויות הן עם תקציב מבורך. ברשויות בצפון שצריכות להתפנות וברשויות בדרום אין אפשרות לבוא ללא החלטת ממשלה ולפנות אנשים לבתי מלון או לכל מיני מקומות. הפתרונות שניתנו היו של מיגון. יש את המקלטים הציבוריים, יש את מבני הציבור שנפתחו, יש את מוסדות החינוך שנפתחו. המקלטים התת קרקעיים לא ניתנים להנגשה עבור אנשים עם מוגבלות, לכן רוב המקלטים העיליים הונגשו. הרשויות לא מקבלות כסף על ההנגשות, הן מקבלות כסף על העזרה לפינוי. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> איזה פתרונות ניתנו בכל כפרי הצפון? הרי אנחנו יודעים שאין שם כמו במרבית הארץ מתנ"סים ובתי ספר גדולים שיכולים לפנות אליהם כמויות. במרבית המקומות שם גם אין כמעט מיגוניות. רק עכשיו מתחילה הפעילות של המיגוניות. << אורח >> עדי אבירם: << אורח >> בפעולה עם פיקוד העורף נכנסו מיגוניות נגישות. ממאי 2024, כשיצא המפרט הנגיש, נכנסו מיגוניות נגישות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם המיגוניות זה נושא שנדון והוא חלק מהתקנות שנידונות בימים אלה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> המיגוניות לא צריכות להיות רק לאנשים עם מוגבלויות, כי יש אנשים מבוגרים ויש אנשים שביום בהיר אחד פתאום לא הולכים. האם את המיגוניות שהיו בעבר מתחילים להחליף למיגוניות יותר מונגשות? << אורח >> עדי אבירם: << אורח >> לאו דווקא החלפה. התוספת היא רק של הדגמים הנגישים. << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> זה לא רווחי להחליף מיגוניות כי זה עולה כמעט כמו חדש. כל מה שבתקנות הולך להיות. יצאו מכרזים למיגוניות החדשות, כשיש עוד שיפורים בהקשר של הנגישות, לא רק של ניידות. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> המיגוניות החדשות מונגשות? << אורח >> יונתן אלשיך: << אורח >> כל מה שמציבים עכשיו הוא כבר נגיש. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למרכז השלטון המקומי הייתה התייחסות לנושא ההסעות. הייתה טענה שאין הסעות כשצריך לפנות את התלמידים באמצע היום. << אורח >> עדי אבירם: << אורח >> אני יכולה לחזור לוועדה עם תשובות כי אני לא מכירה ספציפית את הנושא. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה חלק מהנוהל שנדרש להחיל. צריך להביא בחשבון שיכול להיות שההסעה הזאת תהיה באמצע היום. << אורח >> עדי אבירם: << אורח >> זה החלק של משרד החינוך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משרד החינוך צריך לעשות, אבל צריך תיאום כיוון שההסעות הן שלכם. החובה היא לא רק לקבוע את הנוהל, אלא גם לחזור ולעדכן. כל גורם שיש לו נוהל חייב לבחון את הנהלים שלו ולעדכן אותם במידת הצורך. דובר על כך שלמוסד הביטוח הלאומי יש אחריות כלפי המסגרות של חברות הסיעוד שנותנות את שירותי הסיעוד בבתיהם של האנשים עם המוגבלות. הייתה עליהן חובה להכין את הנוהל בעניין פינוי המסגרת, ליצור קשר עם האדם עם מוגבלות במצב חירום, וגם הנושא של ההכנות להבטחת הרציפות התפקודית. האם חברות הסיעוד הוכרזו כמפעל חיוני שאפשר להוציא לו צו שירות עבודה בשעת חירום? << אורח >> עופר גולן: << אורח >> אנחנו עובדים פרטני, לא כמסגרת. מסגרת זה משרד הרווחה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מסגרת של שירותי יום שניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי לזכאי גמלת סיעוד נחשבת מסגרת לצורך התקנות האלו. יש התייחסות נפרדת בתקנות האלו לחובת הביטוח הלאומי בכל הקשור למתן השירותים. לביטוח לאומי יש את החובה להבטיח שחברות הסיעוד יתנו את השירותים. הוא צריך להכין את הנהלים, להבטיח את הרציפות התפקודית, להבטיח את הפינוי, להבטיח את יצירת הקשר והסיוע. << אורח >> עופר גולן: << אורח >> הדברים נעשו. אנחנו בתיאום ובעבודת מטה מול משרד העבודה על מנת להגדיר את כל חברות הסיעוד כמרותקות משקית. נכון לרגע זה 20% מתוכן מרותקות משקית. אמנם ב"שאגת הארי" לא הצלחנו לרתק אותן משקית, אבל בהחלט פעלנו על מנת שתהיה עבודה בשעת חירום של כל המסגרות ושל כל חברות הסיעוד, ואנחנו בתהליך לקביעה של כולן כמפעל חיוני. << אורח >> ענת אריאל זכאי: << אורח >> נגישות ישראל והאפוד הסגול עבדו בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם הרשויות המקומיות ועם הרווחה, אבל הבעיה היא שללא החלטה ממשלתית, נוהל או מערך משותף אין תקצוב. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה ברור ועומד לנגד עינינו. אנחנו נמשיך לדחוק כי אין לנו זמן. אתם צודקים בהחלט, צריך כבר לגבש את התקנות האלו. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> נציגת הרווחה, הצגת התייחסות למוכרים על ידי מינהל מוגבלויות. האם היישום כולל גם אנשים עם מוגבלות שמוכרים על ידי יחידות אחרות של המשרד? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> מה הכוונה ביחידות אחרות? << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> בעיקר אנשים שהוכרו על ידי המשרד אחרי גיל 67, לא על ידי מינהל מוגבלויות, ומקבלים שירותים ממשרד הרווחה. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> גם אזרחים ותיקים מקבלים אצלנו מענה ואת כל מה שצריך בהתאם לכל התקנות. המשרד עובד כגוף אחד כולל, לא כמינהלים נפרדים. אנחנו עובדים בשותפות צמודה עם מינהל מוגבלויות ועם מינהל אזרחים ותיקים. << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> אנחנו יודעים שהבעיה מתחילה בנהלים. הנוהל של הכי מוגן שיש לא מאפשר למשרדים ולרשויות לתת את המענה המתאים, וזה גם לא מתוקצב בנפרד. הבעיה היא שאין חובה על המשרדים ועל הרשויות לפנות אנשים עם מוגבלות שגרים בקהילה שאין להם יכולת להגיע למקלט או לממ"ד. אני חושבת שאנחנו באיזו שהיא טראומה מהמלונות, שהמלונות הפכו להיות מילה גסה, וחבל. אנחנו לא צריכים לתת עכשיו מלונות לעשרות אלפי אנשים עם מוגבלות שאין להם את המיגון בבית, כי רוב האנשים יכולים להסתדר עם המשפחה, עם הקהילה. למיעוט שלא יכול להסתדר יש חדרים נגישים וממוגנים בבתי המלון. אם בנק לאומי עשה את זה, למה המדינה לא יכולה לעשות את זה? << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> משרד הרווחה, 60 המיגוניות זה בהתאם להנחיות פיקוד העורף? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> המיגוניות נרכשו בשנה האחרונה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אמרת שרכשתם באזור ה-20 , נכון? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> 22 מיגוניות נרכשו בשנה האחרונה על פי ההנחיות של פיקוד העורף ויש עוד 62 בתהליך רכישה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות החדשות מתייחסות לכל מי שמציב מיגונית, בלי קשר למי הוא ומה הוא. << אורח >> עדי אבירם: << אורח >> פיקוד העורף מספק לנו את המיגוניות הנגישות והרשויות צריכות להשלים את הדרך הנגישה. המשרדים שיש להם מסגרות של רווחה, של בריאות צריכים לוודא שהן עושות את ההשלמות של הדברים האלה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> יש לכל רשות ורשות רשימה של מה יש ומה חסר? << אורח >> עדי אבירם: << אורח >> כרגע אין רשימות מסודרות, חוץ מלשדרות שיש את הכל מסודר פיקס. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> שדרות היא מודל שכולם צריכים ללמוד ממנו. אמנם שדרות שילמה מחיר יקר, אבל ככה מתנהלת שדרות. מגיעים מכל העולם לשדרות כדי ללמוד, שזה מה שחשוב שיהיה בכל מקום. כמו שאני מרשה לעצמי לצאת לרחוב ואני יודעת שבמדרכה הזאת יש לי מיגונית, כך צריך להיות גם בצפון וגם במרכז, כי למדנו שאין חוסן, שאין אזורים שזה לא יכול לקרות בהם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הדיון היום הוא דיון מעקב גם על נושא המיגון וגם על התקנות שעברו. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> כמעט לרוב יהיו בבית מלון בין שלושה לחמישה חדרים נגישים ואולי עוד חדרים עם מקלחות שיכולים להתאים לחלק מהאנשים. ברוב המקרים כמות החדרים שיש לא מספיקה. הראשונים שמגיעים למלון הם דווקא האנשים עם המוגבלויות הפחות קשות שמקבלים חדר נגיש. לאנשים עם המוגבלויות שבאים מאוחר יותר כבר אין חדרים נגישים, הם נאלצים להתקלח בבריכה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אגף השיקום במשרד הביטחון הוא גם גורם שחייב לבצע את אותם נהלים לגבי המסגרות שלו, שזה שירותי היום שהם נותנים לנכי צה"ל. האם הם מילאו את החובות להכין את הנהלים כדי להפעיל את הדברים? צריך להפנות את השאלה הזאת גם לרשות ניצולי שואה, גם למשרד השיכון וגם למשרד העלייה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש לנו נוהל באפוטרופוס הכללי להבטחת רציפות תפקודית במצב חירום שנוגע ליישום תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ונגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ה-2021. לפני שנה, באפריל 2025, פורסם נוסח מעודכן ואחוד של הנהלים הקודמים. הנושאים שכלולים בנוהל זה יצירת קשר וסיוע במצב חירום, היערכות בשגרה ליצירת קשר בשעת חירום, היערכות לפינוי מוקדם של אדם עם מוגבלות בבית, והיערכות לפינוי מוקדם של אדם עם מוגבלות ממסגרת. נציגי האפוטרופוס הכללי פונים לתאגידי האפוטרופסות לעניין יישום הנוהל בכל שלושה חודשים. לוקח קצת יותר זמן לקבל מהם תשובות, אבל זאת תדירות הפנייה מבחינתנו. תאגידי האפוטרופסות הגדולים פנו וקיבלו הכרה כמפעלים חיוניים, ביניהם המרכז הישראלי לאפוטרופסות, אקי"ם אפוטרופסות, גג לחוסה, ילדים בסיכון. אנחנו מקבלים מידע מתאגידי האפוטרופסות, והאפוטרופוס הכללי מעביר את המידע הזה למשרד הרווחה שמעביר אותו הלאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למי מעביר הלאה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו מעבירים את המידע למשרד הרווחה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> ואין לכם שום פיקוח על זה? אתם מבחינתכם רק מעבירים את המידע? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא. יש נוהל שנוגע לאפוטרופוסים, יש פעילות שאנחנו עושים מול אפוטרופוסים מקצועיים ותאגידי אפוטרופסות, ויש מידע שאנחנו מעבירים מכוח סט אחר של תקנות שאנחנו חייבים להעביר למשרד הרווחה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> איך טכנית אתם מצליחים להשיג בזמן אירוע את האפוטרופוס של אותם אנשים ומוודאים שהוא יכול לפעול, שהוא בעצמו לא בבעיה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את מתכוונת לפיקוח של האפוטרופוס הכללי על השאלה אם האפוטרופוס המקצועי מבצע את עבודתו? << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> בדיוק, הסנכרון הזה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> צריך לעשות הבחנה בין אפוטרופוסים שהם קרובי משפחה לבין אפוטרופוסים שהם מקצועיים ותאגידי אפוטרופסות. יש חבות אחרת שחלה על כל אחד מהם בהתאם לתקנות ולנהלים. אנחנו עובדים מול התאגידים על ההטמעה של הנוהל ועל ההיערכות שלהם מראש, כשהם אמורים להיות אלה שפועלים מול האנשים שהם משמשים להם אפוטרופוס בשעת החירום. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> יש לכם איזה שהוא מנגנון פיקוח? האם יש מי שבודק בזמן אמת שדברים קורים? אתם האחראים על הנושא. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו גורם שנמצא בקשר עם התאגידים המקצועיים. כדי להבין איך הדברים נעשים אני אצטרך לשאול אצלנו את היחידה המקצועית ולחזור עם תשובה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זאת אומרת, תלונות בעניין הזה יגיעו אליכם. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> זה לא רק תלונות. יש מנגנון פיקוח באפוטרופסות הכללי. איך אנחנו יודעים אם התאגידים פועלים בהתאם לנהלים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> את מדברת על מנגנון פיקוח באופן כללי. יש מנגנון פיקוח באפוטרופוס הכללי על האפוטרופוסים ואת הנושא של החבות של האפוטרופוס לפי התקנות שאותו אנחנו מיישמים, אין מנגנון פיקוח ייעודי לנושא הזה של שעת חירום. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הוא לא צריך להיות ייעודי. האפוטרופוס מחויב לבקר את האדם אחת לכמה זמן, בין אם האדם במוסד או לא במוסד. האם אתם יודעים שבשעת חירום הוא עושה את מלאכתו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני יכולה לבדוק את זה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> במידה ולא, למי פונים? צריך שיהיה מענה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אנחנו מדברים על תקנות שהיו אמורות להסתיים לפני 20 שנה. אנחנו באיחור על איחור על איחור, כשהרבה מהקשיים והבעיות שאנחנו רואים כאן נובעים מהאיחור הזה, כולל תקנות שעדיין לא הותקנו והיום נמצאות על שולחן הוועדה. החוק עצמו קובע את זכותו של כל אדם עם מוגבלות לנגישות לשירותי חירום, הוא קובע את חובתו של משרד הביטחון ושל שר הביטחון להתקין את התקנות ולספק את השירותים האלה. ספציפית לגבי המסגרות עלו כאן כמה דברים שחלקם מחייבים המשך מעקב, חלקם תיקון. מסגרות הרווחה פועלות לפי התקנות, אבל התקנות לא מספקות גם מבחינת מיגון המקומות שאין בהם מיגון וגם מבחינת תוספת כוח אדם. << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> נתבקשתי להביא התייחסות לנושא המכשור. ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום במשרד הבריאות, אמר שיצאו הנחיות לקופות למתן אביזרי שיקום וניידות בשעת חירום לאנשים שהציוד שלהם אבד או נשאר מאחור, ושכמעט לא היו פניות של אנשים שהמכשור שלהם אבד או נשאר מאחור. בפניות שהיו היה טיפול במסלול מהיר ומקוצר. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> מה מועד האספקה? תוך כמה זמן? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> זה בטיפול של הקופות. הבנתי שהיו כמה מקרים בודדים והטיפול היה כמעט מיידי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות חייבו שיהיה נוהל כזה שידבר על איך עושים את הדבר הזה, איך להאיץ את התהליך. ממה שנמסר לנו עכשיו הדבר הזה כן נעשה, יש נוהל כזה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> כשיש אנשים שגרים בביתם, כמו דיור מוגן של בריאות הנפש, ויש תקנות, אז הן צריכות להיות שקופות ומפורסמות. אני מבקשת שהדברים האלה יהיו מפורסמים. הם הוציאו איזה שהוא נוהל לשעת חירום שנשאר בתוך המשרד. זה צריך לרדת לאנשים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כשאת אומרת שזה צריך לרדת לאנשים, את מתכוונת לפרסום באתר של הנציבות? << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> באתר של משרד הבריאות. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> ברשויות המקומיות. << אורח >> מוריה כהן בקשי: << אורח >> זה מציף מאוד חזק את זה שהפרשנות של הכי מוגן שיש צריכה עדכון בהיבטים של אנשים עם מוגבלות בשטח, וזה מציף את סיפור המיגון בצעקה גדולה מאוד. אני יודעת שאנשים נתקלים בבעיות מאוד קשות במיגון הבתים - גם כשיש מרחב לא שואלים אם האדם יכול בזמן הנכון להגיע אליו - ובוודאי במסגרות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנושא הבא הוא יישום תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ"ב-2022. כאן היו הוראות מסוגים שונים. אולי נתחיל ממשרד הפנים שהייתה לו חובה לגבי מתקני הקליטה המקומיים להתאים את הנהלים לאנשים עם מוגבלות, להשלים את ההנגשה. האם הדבר הזה נעשה? האם הנהלים הותאמו? כמה ממתקני הקליטה המקומיים מונגשים וכמה עדיין לא מונגשים? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> אנחנו מתייחסים להחלטת ממשלה מלון אורחים, כאשר במלון אורחים מי שאמור לפנות מהקהילה את האנשים בעלי המוגבלויות זה משרד הבריאות. אנחנו פועלים אל מול משרד הרווחה ואחראים לתת מקום לינה. מדובר על מתקני קליטה ארציים, שזה בתי מלון, לא על מתקני קליטה מקומיים. יש לנו פול של 39,000 מקומות לינה בבתי מלון, מקומות שהם יחסית מונגשים, מה שנקרא הכי בטוח שיש. זה המענה שאנחנו נותנים במסגרת מלון אורחים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חוץ ממתקני קליטה ארציים יש גם מתקני קליטה אזוריים. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> מתקני קליטה מקומיים לא רלוונטיים כי הם לא מיועדים לאוכלוסייה בעלת מוגבלויות. אי אפשר להלין מישהו בבית ספר. אנחנו אחראים על מתקני קליטה מקומיים, שזה בתי ספר. אין ציפייה שמישהו עם מוגבלות יישן בבית ספר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מבינים שהיה לפעמים שימוש בחניונים. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> זה לא קשור אלינו. אני מטפל במתקני קליטה מקומיים ומתקני קליטה ארציים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה אומר שאת האנשים עם המוגבלות תפנו תמיד למקלטי קליטה ארציים? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> ודאי, למתקני קליטה ארציים << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם אם מדובר במוגבלות שהיא מוגבלות פיזית? גם אז הם יופנו למתקני קליטה ארציים? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> כן. יש את משרד הרווחה שאנחנו פועלים מולם, יש נוהל מסודר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל מתקני הקליטה הארציים נגישים? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> רובם נגישים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הייתם צריכים להתאים את תיק ההפעלה למתקן ארצי כדי שיתאים לכל הדרישות שקיימות בתקנות. האם הדבר הזה נעשה? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> אנחנו עושים את הפעילות הזאת, אבל לא בהכל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה יכול להגיד מה כן נעשה או לא נעשה? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> אני לא יכול להגיד מספרית, אני יכול לבדוק. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> יש איזו שהיא היערכות נוספת בהתאם למציאות שלנו? האם יש אזורים שהם כן מונגשים ואזורים שפחות מונגשים? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> גם במתקני הקליטה המקומיים אנחנו פועלים אל מול משרד החינוך, לעשות מיפוי של בתי הספר, כי אנחנו גם קולטים אוכלוסייה רגילה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> שמשתלבת בבתי הספר. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> עשינו מיפוי יחד עם משרד החינוך לגבי מתקנים שהם מתקנים נגישים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> עד כמה גיאוגרפית המרכזים האלה הם באמת נגישים לאוכלוסייה, כי הרי בזמן אמת אנחנו יודעים שמי שיכול ללכת ילך לבית ספר וכו'. כמה הקירבה, הנגישות של אותה אוכלוסייה בפערי זמן? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> אנחנו מאשרים לרשויות המקומיות את מתקני הקליטה המקומיים. בדרך כלל במקום בית ספר ישן שהיה מתקן קליטה פותחים מתקן קליטה מקומי בבתי ספר חדשים. זה דבר שקורה בכל הרשויות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לגבי פס"ח הייתה ממש דרישה שתהיה רשימה של מתקנים ארציים. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> יש, אבל אין לי אותה כאן. במערכת שנקראת זווית מקומית מופיע מתקן הקליטה הארצי ומצוין אם יש לו נגישות או אין לו נגישות. יש מיפוי כזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם לגבי תיק ההפעלה של מתקן קליטה ארצי היו הנחיות מאוד מפורטות בתקנות, לפרט איזה שירותים ניתנים, מה שגרת השהייה בהם, איזה היערכות, איזה סוגי מוגבלויות. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> מתקן קליטה ארצי אמור לתת את כל השירותים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פה מדובר על שירותים מותאמים לאנשים עם מוגבלות. האם תפנה אנשים עם מוגבלות מסוג כזה למקום קליטה מסוים ואנשים עם מוגבלות אחרת למקום קליטה אחר? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> מתקני הקליטה הארציים שלנו הם ברובם מונגשים. לא בכל החדרים בבתי המלון יש מקלחת, דוש או אמבטיה מותאמת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ברור שלא כל החדרים. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> כמות יחסית קטנה של חדרים. זה הפתרון שניתן. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> חשוב שתעביר את המיפוי. מצוין במיפוי שלכם מה נגיש ומה לא נגיש? << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> כן. אנחנו נעביר את זה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> חשוב שזה יהיה לנגד עינינו בכדי להבין. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> כשאומרים שיש חדר נגיש, צריך להבין מה היא אותה נגישות. אחרי הפגיעה שהייתה בבאר שבע עלינו לאחד החדרים הלא נגישים בבית המלון שבו היה אדם עם שיתוק מוחין יחד עם זוג הורים מבוגר. באותו חדר לא הייתה לאדם יכולת להתקלח. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> כמות החדרים הנגישים בבית מלון ברמה של מקלחת מוגבלת מאוד. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> לגמרי, אבל יש פתרונות. יש חשיבות מאוד גדולה לא רק לוודא שמרכזי הקליטה שאליהם מפנים הם נגישים, אלא גם לדאוג שהצוותים מקבלים את ההדרכות על נגישות השירות שהם נותנים, כמו תשאול של האנשים, כמו להביא מגביהים למיטה כדי לאפשר שהמנוף ייכנס והאנשים יוכלו להיות קצת יותר בכבוד, כמו כל מיני הגבהות לשירותים ומאחזי יד. יש פתרונות. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> אלה פתרונות לחדרים שהם לא מונגשים. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> מיכל, תעבירי את הטיפים שיש לך. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> נשמח לקבל את הטיפים האלה. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> צריך לערב גם את המלונות עצמם. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> פתרון של פינוי למלון לאנשים עם PTSD הוא בהרבה מאוד מקרים לא אפשרי בכלל. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> זה אינדיבידואלי. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> חייבים גם להביא את זה בחשבון. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> זו שאלה שצריכה להיות מופנית למשרד הבריאות, פחות למשרד הפנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם אמורים להיות הגורם המתכלל של מקומות הקליטה. משרד הבריאות אחראי לחולים עם צרכים רפואיים מיוחדים, אבל הפינוי של האנשים עם מוגבלות ולקבוע שסוג כזה צריך את המענה הזה וסוג אחר צריך מענה אחר קבוע בתקנות. הייתם צריכים לקבוע נוהל, להתאים את תיקי ההפעלה לדברים האלה, לאתר מקומות מתאימים. << אורח >> איציק אטיאס: << אורח >> איתרנו מקומות. האיתור של המקומות הוא בבתי מלון. << יור >> היו"ר דבי ביטון: << יור >> אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:45 ונתחדשה בשעה 13:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צוהריים טובים, אנחנו חוזרים לדיון על סט התקנות השני. נעה, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מדובר על תקנות של נגישות אירועי פינוי. אחת החובות הייתה הנגשה שמוטלת על משטרת ישראל ועל פיקוד העורף, על מוקדי השירות שפועלים בחירום, הנגשה בשפת סימנים מרחוק ותמלול. השאלה אם הדבר הזה נעשה, פעל, ואיך התמודדו עם הצורך הזה בעת אירועי פינוי. << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> חשוב לי לציין שאנחנו בפיקוד העורף עוסקים רבות ומייחסים חשיבות גדולה להנגשת מידע לכל הציבור, בטח ובטח לאנשים עם מוגבלות. יש לא מעט פעולות שעשינו בשנים האחרונות ובמערכות האחרונות. יש לנו את מוקד המענה לאזרח, מוקד 104, שמאפשר מענה גם טלפוני, גם בפתיח מוקלט, גם באמצעות התכתבות, מענה כתוב במייל, אס.אם.אס, ווסטאפ, רשתות חברתיות 24/7, כשבחירום הוא אפילו מתוגבר גם בשפות. יש לנו את פורטל החירום הלאומי, את אתר פיקוד העורף, שבו כל המידע נגיש, וגם יש לנו הנחיות ומידע מיוחד לאנשים עם מוגבלות, הנחיות ייעודיות. מעבר לדבר הזה גם הקמנו דסק אנשים עם מוגבלות במילואים שפועל בחירום, מתכלל את כל המענה בשיתוף עם ארגונים, עם עמותות, עם נאמני הסברה בקהילות השונות, עם נגישות ישראל, עם חירשים, עם עיוורים. במהלך המבצע האחרון הוא ביצע הדרכות ייחודיות, שם מסרים, עשה סרטוני הדרכה ייעודיים והנגיש אותם כמה שיותר לקצה. בכל תוצר ברמה הלאומית שאנחנו עושים במערך ההסברה, אם זה קמפיינים ודברים שעולים בצורה רחבה, אנחנו תמיד דואגים גם לשים כתוביות וגם לעבור יועץ הנגשה בהיבט של ליקויי ראייה, לראות שהצבעים, שהחדות, שזה באמת מונגש. יש לנו גם יועץ במילואים לשפה פשוטה, לפישוט לשוני, וגם תרגום לשפת הסימנים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לכם שפת סימנים? כי הטענה הייתה שהרבה פעמים הכתוביות לא מספקות. << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> אנחנו עושים בחירום תוצרים ייעודיים שיש אותם גם בשפת סימנים. הדרכות עשינו גם בשפת סימנים לחירשים במהלך המלחמה, בחירום. בקמפיינים רחבים, או בדברים שעולים בפלטפורמות לאומיות, אנחנו שמים גם בועית. האם על כל תוצר שעולה בדיגיטל יש בועית? התשובה היא לא, אבל אנחנו דואגים שכל המידע מונגש ויהיה מתואם לכל מי שדורש. כל הארגונים בקשר איתנו, יודעים לדבר ביחד עם הדסק שלי. במידה ועולים צרכים תוך כדי חירום, אנחנו יודעים לתת את המענה המותאם. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> אני רוצה לחזק את מה שאת אומרת לגבי שיתוף הפעולה. הרבה פעמים יש את המידע והאנשים עם המוגבלות לא בהכרח נחשפו אליו. פיקוד העורף היה מאוד מאוד נגיש וזמין. היום אנשים עם מוגבלות למדו את הנושא ומעבירים את ההדרכות האלו לאנשים אחרים עם מוגבלות ולקשישים. לאנשים שעוברים את ההדרכות והמידע קיים להם זה מוריד לחץ, זה מכין אותם יותר בשביל המילים הראשונות שהם יגידו למחלץ שמגיע. אלה דברים שאנחנו רואים שמשנים את חווית הפינוי מקצה לקצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם באותו מרכז תקשורת מרחוק המשטרה יכולה לעשות שימוש? << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> למשטרה יש את מוקד 110, שזה מוקד המידע של המשטרה. לגבי דברים שהם לא בסמכות פיקוד העורף אלא בסמכות המשטרה אנחנו יודעים להפנות את האנשים שמתקשרים למוקד המשטרתי על מנת לקבל מענה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> היה עוד נושא שנוגע גם לצה"ל וגם למשרד הרווחה, וזה החובה להכין יחד עם מרכז השלטון המקומי ועם מרכז השלטון האזורי נוהל כללי של היערכות לפינוי אנשים עם מוגבלות שמועמדים לפינוי מוקדם. השאלה אם האבחונים, ההוראות והנוהל הכללי כבר קיימים. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> אנחנו כמשרד הרווחה הפצנו בינואר 2024 נוהל, כאשר הנוהל הזה מתבסס גם על התקנות וגם על שיתופי הפעולה עם המשרדים השונים ופיקוד העורף. כתבנו נוהל של התארגנות לפינוי בשעת חירום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מדובר על פינוי באופן כללי? האם ניתן שם מענה לאנשים שמבינים שצריך לפנות אותם עוד לפני פינוי שאר האוכלוסייה? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> את מדברת על פינוי שלא במסגרת החלטת ממשלה? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פינוי לאנשים עם מוגבלות שאינם חצר"מים. בתקנות כתוב שהאוכלוסייה הזאת היא באחריות משרד הרווחה וצה"ל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם נקראים מועמדים לפינוי מוקדם. הכוונה היא שמקדימים לפנות אותם לפני שאר האוכלוסייה כי אי אפשר להניח שהם יבואו עם כל שאר האוכלוסייה לאותם מרכזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אלה אנשים עם צרכים מיוחדים, לא עם צרכים רפואיים מיוחדים. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> אני אעשה בדיקה נקודתית של הדבר הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההגדרה אומרת שמדובר על אדם שמקבל שירות יום, כלומר חי בקהילה, אבל פינויו במצב חירום עם כלל הציבור יעמיד אותו בסיכון גבוה ביותר לחייו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> השאלה אם כתבתם נוהל כזה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> אנחנו יודעים מי האוכלוסייה הזאת בכלל? לדעתי אנחנו לא יודעים מי האוכלוסייה הזאת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אגפי הרווחה מכירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אנחנו מגלים שיש משהו שהוא לא ברור למשרד הרווחה, שהוא לא מבין מה נכתב בתקנות למרות שהוא שהיה שותף להן, בואו נבהיר. אמור להיות לכם את מאגר השמות של האנשים האלה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הסט הזה של התקנות הסדיר ארבעה תהליכי פינוי וקליטה. את המידע של אותם חולים עם צרכים רפואיים מיוחדים אוספות קופות החולים. אחריות הפינוי היא של משרד הבריאות. המידע הזה זורם מהקופות למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות מעביר אותו למשרד הרווחה כדי שהרשויות ידעו בעת בלגן וכאוס מי הוא אותו חולה שהמשרד אחראי לפנות אותו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האחריות לגבי החצר"מים היא של משרד הרווחה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא, האחריות על הפינוי שלהם היא של משרד הבריאות, כשמשרד הבריאות מקבל את המידע מקופות החולים. הרשימה של אותם חצר"מים גם מועברת דרך משרד הרווחה לרשויות המקומיות, כדי שהרשות המקומית בתחילה ובסוף היום תדע מי הם אותם חולים עם קשיים מאוד משמעותיים ותוכל להפנות אותם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אתמול קשיש שבר את הרגל, זה עוד לא נמצא בשום מקום. מי שיודע מזה זו רק קופת החולים, לא הרשות המקומית. איך הדברים האלה אמורים להתנהל בשעת חירום? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הרשימה של אותם חצר"מים – אני לא יודע באיזה קצב הרשימה מתעדכנת – מועברת מהקופות למשרד הבריאות, ממשרד הבריאות למשרד הרווחה, וממשרד הרווחה לכל הרשויות. זה מידע שעובד בשגרה, שזה חלק מהחידוש שהוועדה פה אישרה, לא רק בחירום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מינהלת אגף הרווחה ברשות המקומית מקבלת אחת לשבוע רשימה של החצר"מים האלה? << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> פעם ביום אנחנו מעבירים את זה למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומשרד הבריאות מעביר פעם בשבוע למשרד הרווחה? << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> אלה דברים שקורים בשוטף של המחשוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם המעברים הם און-ליין כל רגע או אחת לשבוע? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המעברים הם בין שבוע לחודש. אפשר לברר מול מי שמקבל את הקבצים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מול מי? תגיד לי מי הגורם. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> החידוש הגדול זה שהמידע הזה זמין בשגרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם אני מקבלת את מספר האנשים שהם חצר"מים או מקבלת מידע על זה שפלוני אלמוני הוא חצר"ם? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> פלוני אלמוני. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז זה מידע שלא כל אחד יכול להסתכל בו. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ברור. העדכון, להבנתי, הוא לא יומי, אלא כל קופה ברגע שמזהה אדם חדש שהוגדר כחצר"ם. זה לא אירוע פשוט. אי אפשר שזה ייצא ברמה יומית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מספיק שאתה אומר לי פעם בשבוע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אנחנו במקום אחר עם המידע הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מדבר על צרכים רפואיים מיוחדים, שזה בכל זאת אוכלוסייה יותר מצומצמת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הקבוצה של מועמדים לפינוי מוקדם מקבילה לחצר"מים מבחינת הקושי לפנות אותה - מדובר על אנשים שיש להם צרכים מיוחדים סיעודיים. זו פעם ראשונה שהוגדרה רשימה כזאת של אנשים, כשמי שמאתר את אותם אנשים זה ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה השוני בינם לבין החצר"מים? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> שאין להם את הצרכים הרפואיים המיוחדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה ששבר את הרגליים ולא יכול לזוז מהמיטה נכנס לאוכלוסייה הזאת? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לאוכלוסייה של המועמדים לפינוי מוקדם. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מי שאמור לאתר אותה זה הביטוח הלאומי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך הביטוח הלאומי יאתר אותו? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> ביטוח לאומי והאפוטרופוס הכללי מאתרים את האנשים האלה. מדובר על רשימת אנשים נזקקת במיוחד. הם לא רק בדרגות הסיעוד והקושי הקוגניטיבי הכי גבוה, הם גם מוגדרים כחסרי עורף חברתי, כאנשים שאין להם מישהו קבוע שיכול להושיט להם עזרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה לא שכולם צריכים להיות חסרי עורף משפחתי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המועמדים לפינוי מוקדם הם בהגדרת התפקוד או הצרכים בדרגות הסיעוד הכי גבוהות, כאשר בנוסף הם גם במצב שאין להם עורף חברתי. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> משפחתי. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אין מישהו שיכול באופן קבוע להושיט להם עזרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם לאחד מבני המשפחה יש אח כזה שיש לו ילדים, האח הזה שאתה מגדיר במצב הסיעודי הכי גבוה הוא לא חסר עורף משפחתי, יש לו משפחה שלא יכולה לטפל בו. לא הצלחתי להבין את הקשר. חסרי עורף משפחתי צריכים להיות לצד זה, זה לא צריך להיות תנאי שבלעדיו אין. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> מה שהוועדה עשתה פה, וזה היה לפני שלוש שנים, היה להתחיל לקדם את הצעד הראשון בהיערכות לתהליכי פינוי. הצורך הרבה יותר גדול מאשר מה שנקבע בתקנה כי היה צריך להוסיף עוד ועוד אנשים, לכן בפרויקט המעבר, שזה מה שאושר פה לפני שנה, היריעה הרבה יותר רחבה, היא כבר מתכללת שכל הרשימות האלו יהיו חלק מאותו מאגר. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הן יהיו במאגר, רק לא תהיה חובה לפינוי מוקדם. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> הפאזה הראשונה שהוסדרה בוועדה הייתה הנושא של הפינוי, תהליכי פינוי. הוגדרו ארבעה תהליכי פינוי בתקנות: חולים עם צרכים רפואיים מיוחדים, מועמדים לפינוי מוקדם, חירשים/עיוורים, וכלל האוכלוסייה. יש כבר היום רשימות מפורטות לגבי מי הם אותם חצר"מים שצריך לפנות, אם צריך לפנות אוכלוסייה, ומי הם אותם מועמדים לפינוי מוקדם. שתי הרשימות האלו עובדות וזורמות מקצה לקצה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הן בתוך מאגר המידע? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא קשור למאגר. זה היה צעד עצמאי שהוועדה כאן אישרה, של להתחיל למנף מאגרי מידע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אומרת כאן ענבר שהיא לא יודעת על מה אנחנו מדברים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה עובד במובן זה שהמידע עובר מקצה לקצה. קופות החולים אוספות את המידע, מעבירות אותו בשוטף למשרד הבריאות, ומכאן נוצרת רשימת החצר"מים. חוץ מזה שזה משמש את משרד הבריאות עצמו להתכונן לדברים כאלה ולבצע, זה גם זורם למשרד הרווחה. פרויקט המאגר ב-2024 שאושר כאן בוועדה, שזה המאגר הגדול, הארצי שמשרד הרווחה עומד להקים, יהיה החבית הגדולה שלתוכה יתנקז כל המידע. << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> יש אנשים שמקבלים גמלת סיעוד בכסף אבל לא יהיו חלק מהרשימה לעניין פינוי מוקדם, כי חלק מתהליך ההכנה נעשה על ידי חברת הסיעוד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בגלל שהם לא מקבלים שירותים מחברת הסיעוד? << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >> נכון. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אין להם עובד זר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אין להם מסגרת. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יותר חשוב שנדע לאסוף מידע, לייצר אותו, להביא, ולא פחות חשוב - להיערך לכל הפינויים האלה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם מאגר המידע יתופעל כמו שצריך וייערכו מראש לתת מענה, יכול להיות שהם יקבלו את המענה גם אם לא - - << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא יכול להיות. מה המטרה של המאגר שאושר כאן? המטרה היא שמהרגע שמוקם במשרד הרווחה המאגר ומשם יורד לרשויות באופן שוטף, בניגוד לאותה כספת, חובתה של הרשות המקומית ליצור קשר עם אותם אנשים שמופיעים במאגר שלה. המטרה היא ליצור קשר ולברר את מצבו של האדם. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אם הם לא נמצאים כרגע ברשימות היותר מצומצמות של אנשים שמיועדים לפינוי מוקדם והם כן יהיו במאגר המידע, תהיה חובה לכלול אותם בפינוי המוקדם? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> התשובה היא לא. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מכיוון שהתקנות ההן הותקנו לפני שהותקנו התקנות של מאגר המידע, בסוף יהיה מצב שיהיו אנשים שקיים לגביהם מידע במאגר המידע שאפשר יהיה לפנות אותם ולא תהיה חובה, התקנות של הפינוי המוקדם לא יחולו. << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> יש לנו נוהל שנכתב לרשויות המקומיות שלחלוטין מנחה אותן כיצד להתארגן כבר בשגרה במיפוי האוכלוסייה ובאיסוף כל המידע. יש פילוח של אוכלוסיות לפי מדרג של רמת סיכון או רמת צרכים שלפיה יהיו התעדופים בפינויים. ברגע שיהיה את מאגר המידע שיעביר את המידע לרשויות, המידע ברשויות ימשיך להתעדכן. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> חלק מהבעיה עד היום הייתה שלא היה מידע. מידע, כמו שברור פה לכולם, הוא תשתית סופר קריטית. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> שמענו פה את משרד הרווחה אומר, ואני לא באה בטענות למשרד הרווחה, שהם פועלים לפי התקנות, אבל התקנות לא מחייבות שבכל המסגרות שהוקמו לפני מועד כזה וכזה יהיה מרחב מוגן תקני. אני חושבת שהעובדה שאנחנו מדברים על חמישה סטים שונים של תקנות שמדברות כולן על לתת מענה לאנשים עם מוגבלות במצבי חירום גורמת לכך שיש חלק פה וחלק פה, שיש חורים שצריך לסגור, כשאחד החורים אומר כרגע שמאגר המידע מלכתחילה כולל רק אנשים שחייבים עזרה במצב חירום, לא כל האנשים עם המוגבלות. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש אנשים עם מוגבלות שבשבילם צריך צרכים לוגיסטיים, ויש אנשים עם צרכים אחרים שהם גם מורכבים שאפשר להכניס לאוטובוס ואפשר לפנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> פיקוד העורף, אם פונה אדם שזקוק לתמלול לשפת הסימנים, מה אתם עושים אז? האם יש לו דרך לעלות חזותית מול מישהו מהמוקד ובשפת סימנים לשוחח? << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> המוקד יודע לתת מענה כתוב און ליין. אדם יכול לכתוב לנו בכל דרך ולקבל את כל המידע. במידה ומישהו צריך משהו בשפת סימנים, אז יש לנו סרטונים שמופצים דרך נאמני הסברה והארגונים הייעודיים בשפת סימנים וגם הדרכות ייעודיות שאנחנו מקיימים בשעת חירום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נניח שיש אדם שצריך להזעיק עזרה בצורה מאוד דחופה והוא דובר שפת סימנים, מה אז? << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> הוא יכול גם לכתוב לנו. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> יש כאלה שלא יכולים. אנחנו נתקלנו במקרים של אנשים שלא יודעים קרוא וכתוב, שהם מדברים רק שפת סימנים. היום יש פתרונות טכנולוגיים שצריך להביא בחשבון. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות דרשו קבלת מידע ומסירת מידע. << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> המוקד אמור להנגיש מידע, הוא לא אמור לתת מענה לאזעקה בשעת חירום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> במצב חירום צריך להיות מרכז שיספק את שירותי התקשורת כדי שיוכלו למסור ולקבל מידע. << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> התפקיד של המוקד הוא לתת מידע ולהנגיש מידע. האם יש יכולת לחיילים בחובה לתת מענה בשפת סימנים? התשובה היא לא, אבל יש מענה מספק ורחב בתוך המוקד ומענה באמצעות הדסק בזמן חירום, אם בסרטוני הנחיות, אם בהדרכות שאנחנו מפיצים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נדמה לי שמשרד הביטחון כשהותקנו התקנות האלה דיבר על כך שיהיה איזה גורם שאפשר יהיה להתקשר. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> קיים גורם כזה שמשרד הבריאות מממן אותו, מוקד שפת סימנים. בשתי לחיצות כפתור עולה לך מוקדן דובר שפת סימנים. פשוט צריך לקשר אותו איתכם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם אתם לא יכולים לעשות דרך התקשרות כזאת? << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> אנחנו יודעים לעשות שיתוף פעולה, אנחנו לא יודעים לתת מענה בשפת סימנים במוקד עצמו, כי זה מוקד שמבוסס רק על חיילי חובה. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> אתם לא צריכים לתת, אתם מדברים איתנו. אני אתן לכם את הטלפון שלנו. << אורח >> ליהי אוחנה: << אורח >> שהמוקד של שפת הסימנים של משרד הבריאות ידע להתקשר אלינו במידה ומישהו פונה. << אורח >> שי אלדרוטי: << אורח >> זה לא עובד ככה. ההפעלה של השירות זה ביוזמת האדם, לא ביוזמת משרד הבריאות. האדם מגיע לשירות, מעלה את האפליקציה ויש לו תרגום לשפת הסימנים. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> מה זה משנה אם זה חייל חובה או לא חייל חובה? התקנות אומרות שאתם צריכים שתהיה לכם אפשרות למענה בשפת סימנים. תתקשרו עם מי שאתם רוצים, החובה קיימת בתקנות. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> חיילי החובה לא יודעים לתת מענה בשפת הסימנים. אחרי שנבדוק את הקישור הזה נוכל לתת תשובה. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> זה שהם חיילי חובה לא אומר אם הם יודעים או לא יודעים. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> ברור, הם פשוט לא מגיעים עם הידע הזה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> השאלה אם אפשר לעשות הכשרות. << אורח >> רון אייזן: << אורח >> לא צריך לעשות הכשרות, זה קיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יישום לגבי נוהל חירשים/עיוורים של משרד הרווחה – האם הכנתם נוהל לאוכלוסייה הזאת שיש לה קושי כפול ומכופל? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> כל הנושא של פינוי של אנשים חירשים ועיוורים נכנס כחלק מהנוהל הכולל. יש לנו את השירותים שלנו, שזה שירותי תרגום, תמלול, תומכים חזותיים וכל השירותים שאנחנו נותנים לאנשים חירשים, עיוורים, או גם וגם. אנחנו מוציאים הנחיות בשעת חירום או כהכנה לחירום איך לעשות את הסנכרונים כך שאדם יוכל לקבל את המענה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך אתם מתייחסים אליהם בפינוי? << אורח >> ענבר זיתון: << אורח >> איסוף כל המידע כהכנה לפינוי נעשה כמו שהוא נעשה בכל האוכלוסיות. אנחנו עובדים עם הספקים שלנו שאנחנו מספקים להם הנחיות איך להתכונן ואיך להתארגן לשעת חירום, כשבעצם הם ממשיכים לעבוד לאורך כל שעת החירום, הם אלה שנמצאים בקשר ישיר עם אותם מקבלי שירותים. מקבל השירות יכול לפנות באופן עצמאי, הוא לא חייב להיות מוכר אצלנו, והספקים מתווכים לו את כל המידע שצריך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התחלנו לדבר על תקנות מאגר מידע ועל החשיבות של הדבר הזה. תקנות מאגר מידע דרשו להשלים את ההכנות כבר במרץ השנה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ב-4 במרץ 2026. אנחנו ב-27 לאפריל 2026. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות חייבו כמה גורמים בהעברת המידע למשרד הרווחה: גורמים מאתרים שאמורים לאתר את אותם אנשים שעונים לקריטריונים וייכנסו למאגר המידע, וגורמים מטייבים שאמורים לבחון את המידע ולהוסיף עוד פרטים לגבי אותם אנשים שכבר נמצאים ברשימה. יש לנו פה די הרבה גורמים. יש לנו את אגף השיקום במשרד הביטחון, יש לנו את הביטוח הלאומי, יש לנו את משרד הבריאות, יש לנו את משרד החינוך, יש לנו את רשות האוכלוסין וההגירה, ויש לנו את רשות המסים והרשות לניצולי שואה בגורמים המאתרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה לדעת מה קורה עם זה. ברמת העיקרון, המועד עבר, חלף לו לפני חודש ו-23 ימים. איפה זה עומד היום? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> אנחנו עדיין לא קיבלנו את כל הקבצים מהגורמים המאתרים. יש שמונה גורמים מאתרים. הקובץ האחרון שקיבלנו היה מהביטוח הלאומי בחודש הנוכחי. יש את רשות האוכלוסין שעדיין לא קיבלנו מהם קובץ. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי לא העביר את הרשימה מתוך שמונת הגופים המאתרים שהיו אמורים להעביר לכם את הרשימה? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> רשות האוכלוסין הוא הגוף האחרון שנשאר שעדיין לא העביר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם לא יכולים להקים את המאגר לפני שכולם מעבירים לכם? אי אפשר להקים את המאגר ואז להכניס את אלה שלא? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> אנחנו הקמנו אותו. יש לנו תהליכים אוטומטיים שעובדים מול הגורמים האחרונים שמעבירים בשוטף. המאגר בחלק הראשון שלו של הגורמים המאתרים כבר הוקם. כל קובץ חדש שמגיע מגורם חדש מצריך בדרך כלל עוד התאמות ותיקונים, ככה זה תהליכים של דאטה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> המנגנונים המטייבים התחילו להעביר לכם מידע? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה גורמים מטייבים יש לכם? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> יש באזור ה-16,17, אבל אף אחד לא העביר מידע עדיין. פנינו אליהם לראשונה לפני קצת יתר מחודשיים, עשינו להם וובינר לפני חודש ומשהו, אבל זה עדיין בשלבים התחלתיים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מבינה שאתם צריכים קודם להזרים אליהם את המידע, רק אחרי זה הם מטייבים אותו. << אורח >> חיים מרי: << אורח >> נכון, אבל לפני שנוכל להזרים להם מידע של מספרים מזהים ושל תעודות זהות אנחנו צריכים לחתום על טופס העברת מידע. מילאנו את החלק שלנו בטופס. עכשיו הם צריכים לחתום ולהעביר לנו לעוד חתימה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התאריך שנתנו, שזה 4 במרץ 2026, היה אמור לסיים גם את המטייבים וגם את המאתרים, אני צודקת? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז אנחנו בפיגור הרבה יותר גדול ממה שחשבתי. חשבתי שאנחנו בפיגור קטנצ'יק של חודש ומשהו, אבל מסתבר שאפילו את החצי לא סיימנו. אני מבינה נכון? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כן, אבל בואו נזכור את האירוע. משרד הרווחה לקח עליו משימה מאוד מאוד גדולה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא מאשימה את משרד הרווחה. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> משרד הרווחה, שהוא פיבוט, מקבל אליו מידע מבין 15 ל-20 גופים בו זמנית - אני לא מכיר אירוע מקביל כזה מבחינת תשתיות של העברת מידע – ועכשיו בואו נאחל להם בהצלחה. זה אירוע לא פשוט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מניחה שהגופים שישבו פה חשבו לעילא ולעילא, הם לא נתנו משהו שהוא בלתי אפשרי. אם הוא בלתי אפשרי, בואו נגיד את זה עכשיו, נתקן ולא נשלה את עצמנו שהנה חוקקנו חוק נורא יפה אבל הוא לא ישים. << אורח >> חיים מרי: << אורח >> אנחנו מילאנו את החלק שלנו בטופס והעברנו להם לחתימה. עכשיו אנחנו מחכים שזה יהיה חתום כדי שנוכל להתחיל להניע את תהליך העברת הדאטה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אף אחד מהגורמים לא העביר לכם את הטופס החתום? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתי העברתם להם את הטופס לחתימה? לפני יומיים, שלושה? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> לפני יותר מחודש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואף אחד לא העביר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מול רשות האוכלוסין כבר השלמתם את התהליך? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> מול רשות האוכלוסין זה תקוע בחלק המשפטי. מבחינה מקצועית דווקא יש לי עם מי לדבר שם. מילאנו במערכת שהם ביקשו את הפרטים של בקשת המידע, עשינו את כל מה שהם רצו, אבל זה פשוט לא מתקדם מולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם מדובר במסמכים שמצריכים בדיקות ותהליכים שיכולים לקחת חצי שנה? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> לא, מדובר על מסמך של שני עמודים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אחד מהחידושים שנעשו פה בוועדה זה תהליך מקל להעברות מידע. למעט רשות האוכלוסין שבחרה מהסיבות התפעוליות שלה לא לעבוד במסלול המקוצר, כל השאר עבדו. בסך הכל זה הוכיח את עצמו. אותו תהליך נדרש כעת מול הגופים המטייבים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה טוען שרשות האוכלוסין עוברת במסלול הארוך והרגיל ולכן זה לוקח יותר זמן? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נתנו אפשרות לבחור בין המקוצר לבין הארוך? למה נתנו אפשרות בחירה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> כי האפשרות הראשונה מוסדרת בחוק. אנחנו לא יכולים לבטל אפשרות שנמצאת בחוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אפשר, רק לא דרך תקנות. החתימה על המסמכים שיישלחו ממשרד הרווחה לגופים המטייבים זה חלק מהתהליך? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אין שום סיבה שזה לא יקרה מהר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מבקשת, משרד הרווחה, שתשלחו מכתבים לכל הגופים האלה ותגידו, חברים, זה צריך להיות היום כי אנחנו גם ככה באיחור, ומי יודע מתי נצטרך את המאגר הזה. חיים, האם את המסמכים שחתמתם לגורמים המטייבים שלחתם גם לרשות האוכלוסין? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> שלחנו לכולם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רשות האוכלוסין, אתם הגוף האחרון שלא עובד. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> כל הטפסים נחתמו על ידי הוועדה שלנו. אני אישית עבדתי מול חיים, מול משרד הרווחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתם גם גוף מאתר וגם גוף מטייב. כגוף מאתר אתם היחידים שלא העברתם את הרשימה. מה מעכב אתכם בלהעביר את הרשימה? << אורח >> מרים גרון: << אורח >> אני לא יודעת על מה מדברים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תבדקי. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> יש לי שיתוף פעולה מלא ברמה הטכנולוגית. כל הרשימות נמסרו גם בתחילת ינואר 2025, גם בספטמבר 2025. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חיים, לפני רגע אמרת לנו שהגוף היחיד מבין שמונת הגופים המאתרים שלא העביר רשימה זה רשות האוכלוסין. הבנתי אותך נכון? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> יש את הצד המקצועי שנותן את הדאטה ואת הצד המשפטי. מרים עבדה מולי בפן המקצועי והכינה את הדאטה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא אכפת לי אם ברשות האוכלוסין או בכל משרד אחר היועצת המשפטית אישרה או לא אישרה, כן עשתה או לא עשתה, זה לא מעניין אותי. אם היועצת המשפטית מתווכחת עם האגף הטכנולוגי או לא, זה לא מעניין אותי, בסוף אני צריכה רשימה. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> כל מה שנאמר פה הוא לא נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חיים, האם קיבלת רשימה מרשות האוכלוסין כמו שקיבלת מיתר הגורמים המאתרים? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מרים, למה הוא לא קיבל את הרשימה? << אורח >> מרים גרון: << אורח >> יש לנו את הקטע הטכנולוגי ואת החלק המשפטי. זה נכון שהחלק המשפטי של האישור בוועדה למסירת מידע לקח זמן, אני לא מתווכחת על זה, אבל בחודש האחרון כל המסמכים נחתמו וגם המזכיר של הוועדה מסר לי את כל הדוחות. וידאתי איתו 100 פעמים לפני שהצטרפתי לישיבה היום בבוקר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ומה קרה, היונה מתה? << אורח >> מרים גרון: << אורח >> כנראה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מרים, לא מקובל עלי. אין לי טענות כלפייך, יש לי טענות קשות כנגד המשרד, כנגד הרשות. במקום יונה תיקחו אולי שליח שיעביר את זה, תעבירו בלחיצת כפתור. אני רוצה להבין איפה זה נתקע, איפה הפקק שצריך לשחרר. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> אין נתקע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה זה "אין נתקע"? זה לא הגיע אליהם. הוא אומר "לא קיבלנו". << אורח >> מרים גרון: << אורח >> אז אני אבדוק למה לא קיבלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אז תבדקי. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> נוודא שישלחו עוד פעם ליהודה את האישור. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה שתבדקי איפה תקועה הרשימה שלכם כגוף מאתר. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> היא לא תקועה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה שחיים יגיד לי "קיבלתי". משרד הרווחה שלח אליכם מסמכים לחתימה והם מחכים שתחתמו ותחזירו אליהם. תלכי לבדוק גם כגורם מאתר וגם כגורם מטייב. << אורח >> מרים גרון: << אורח >> אנחנו לא עיכבנו את התהליך הטכנולוגי שהוא המהות של כל הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יפה שלא עיכבתם, אבל זה נשאר אצלכם ולא במאגר. עולה פה טענה, והיא יכולה להיות מעניינת, שיכול להיות שזה תקוע בדואר זבל של משרד הרווחה, בספאם. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> היה גם קושי מול רשות המסים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חיים, היה קושי מול רשות המסים? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> היה קושי, אבל הוא נפתר. << אורח >> עדי ורמשטיין: << אורח >> לא הגיע אלינו מידע ולא הגיעו אישורים מרשות האוכלוסין. אני חלילה לא אומרת שום דבר מהפן הטכנולוגי כי אני יודעת שחיים היה בקשר עם הגורמים הטכנולוגיים, אבל את האישור המשפטי להעברת המידע לא קיבלנו מרשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לגבי כל הגופים המטייבים אנא תבקשו שישלחו לכם חזרה את המסמכים, כי חבל על כל יום שעובר וזה לא מתקדם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם היה צריך פלטפורמה להעברת המידע לרשויות המקומיות. זה כן מוכן מבחינה טכנולוגית? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> זה לא מוכן עד הסוף, אבל זה בשלבים מאוד מתקדמים. יש כמה אפשרויות לרשויות לקבל את המידע. אפשרות ראשונה זה דרך ה-API שאנחנו בתור משרד הרווחה מקצים להם, ואפשרות שנייה היא להתחבר דרך מערך הדיגיטל הלאומי. אמורה להיות גם אופציה על ידי מש"מ, אבל זה לא התקדם כל כך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הגורמים הספציפיים יכולים להיכנס לזה ככל שעולה על רוחם? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> כן, הם יוכלו לגשת למידע ולשלוף אותו נכון לאותו רגע שהם ירצו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם בשגרה וגם בחירום? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> תלוי באיזה סוג של מידע. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> המאגר כרגע לא זז מילימטר מתוך משרד הרווחה, אסור לו להעביר אותו. << אורח >> חיים מרי: << אורח >> כן, לא הודענו לאנשים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> יש עוד כמה תנאים שהם צריכים למלא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתי התאריך שנקבע בתקנות שיהיה תפעולי? << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הוא היה אמור להיות תפעולי ב-4 במרץ. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התקנות כבר נכנסו לתוקף, אחר כך בנו את התהליך לפי סדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הגיוני. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גם הרשות המקומית הייתה צריכה לפרסם מידע עד תום 21 ימים מיום התחילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מתי המאגר היה אמור להיות תפעולי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עד תום 24 חודשים מיום התחילה לכל המאוחר, כשיום התחילה היה שלושה חודשים מיום הפרסום. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> מתי הוא היה אמור להיות תפעולי? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זה נכנס לתוקף בסוף 2024. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעוד ארבעה חודשים הוא אמור להיות תפעולי. יש סיכוי שזה יקרה? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> בקצב הנוכחי, לצערי, זה לא יקרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה צריך לקרות כדי שהוא יהיה תפעולי? איזה תהליכים עוד צריכים לקרות? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> קודם כל צריך לסיים את החלק של הגורמים המטייבים. צריך לעשות את ההתאמות ברגע שנקבל את הקבצים ואת הנתונים מכולם, לפנות לכל האנשים שבמאגר פנייה יזומה, כשיש להם את הזכות לסרב להיכלל בו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בוא נניח שחלק מהגופים המטייבים התנהלו בעצלתיים מסיבות כאלו ואחרות. הרי כל התהליך של גופים מאתרים ומטייבים כל הזמן ירוץ, זה לא שזה חד פעמי ועכשיו עצרנו. אתה לא מעכב תפעול בגלל שהכל לא מושלם. חוץ מהעברת מידע של הגורמים המאתרים והגורמים המטייבים, שאני מקווה שיעבירו מוקדם ככל האפשר, מה צריך עוד? << אורח >> חיים מרי: << אורח >> כדי שהמאגר יהיה תפעולי צריך להודיע לאנשים שהם נמצאים בו, לתת להם את האפשרות לסרב, וצריך לפנות לרשויות שיקימו את התשתיות בצד שלהן כדי לקלוט את המידע. התקדמנו עם הדברים האלה, רק שעוד לא הבאנו אותם לכלל מימוש כי היינו מול הגורמים המאתרים רוב הזמן. קיבלתי את הנתונים בחודשים האחרונים, זה לא שקיבלתי אותם לפני שנה. בחודשיים, שלושה האחרונים קיבלנו את רוב הקבצים. << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> צריך גם להבין שזה לא רק קבלת מידע, זה בעצם האוטומציה שלו, זה מידע שבייצור עובר כל כמה שמסכמים ביניהם. זה לא מאגר שמחזיק את עצמו. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אי אפשר להקים כבר את התשתית? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מי הגורם שאמור לפקח על כל הביצוע של הדבר הזה? מי אמור לנהל? יש איזה גורם שצריך לנהל ולעקוב אחריו? האם זה משרד הביטחון או הנציבות? נראה לי שהנציבות תהיה עוקבת אחרי הדברים האלה, לא? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש הבדל בין לעקוב לבין להיות אחראי, זה לא אותו דבר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לפחות לתכלל את הדבר הזה. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> על מה שכבר נכנס לתוקף אנחנו יכולים לעשות פיקוח, ממש אכיפה, וחלק מהדברים גם עשינו. למי שלא העביר מידע פנינו וחלק מהבעיות נפתרו. אנחנו עושים פיקוח ומוציאים עיצומים כספיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם הוא אומר שהוא שלח לפני חודשיים לגורמים המטייבים והם לא שלחו, איפה אתם בתמונה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם יש מועדי ביצוע בתוך התקנות, הפרה של זה היא כמו כל הפרה אחרת של התקנות. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> את זה אנחנו עושים. אנחנו שלחנו מכתבי התראה לגופים שלא העבירו. אם הוועדה תבקש מאיתנו לעשות מעבר לאכיפה, לעשות פגישות מעקב על הדברים, את זה אנחנו יכולים לעשות, אבל אז צריך שהוועדה היא זו שתפנה לשאר הגופים, שזה לא יהיה איזה מעקב שלנו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התקנות נתנו הוראה למשרדים לפעול. כשאנחנו עושים מעקב, הוא אומר לי: הם לא שלחו לנו. אני הגננת? אני לא יודעת אם כתוב בתקנות מי יפקח, אבל אם לכם כנציבות יש את הכוח - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החוק קובע שהנציבות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה חודשיים צריך לחכות לגופים המטייבים שיחתמו על מסמך? << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> כשאנחנו מוציאים מכתב התראה ויש הפרה, יש תהליך של אכיפה מינהלית או אכיפה פלילית. אנחנו עבדנו בשיתוף עם הגורמים לעשות תהליך של הטמעה לפני שבאים עם האכיפה והסנקציות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן שילוב של כנסת, ממשלה ונציבות. אנחנו ככנסת חוקקנו חוק. תחת החוק יש תקנות. בשניהם מוסדרים תהליכים שצריכים להתבצע שאתם אלה שצריכים לפקח שזה אכן מתבצע. אם לא מתבצע, את יכולה לפנות בסנקציות שמתיר לך החוק, או לפנות אלינו ולהגיד: בואו קיימו דיון כי זה לא נעשה. למה אני צריכה ליזום ולהגיד שקיבלנו הרבה פניות? למה אני צריכה ליזום את הדיון הזה ולא אתם? אני מבינה שמבחינת טכנולוגיה זה לוקח זמן, אבל למה חודשיים לוקח כדי לחתום על מסמך ולהחזיר? << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> התסכול שלנו הוא אותו תסכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל זה אצלכם, זה לא אצלי. אני לא יכולה כל הזמן לעקוב, יש לי עוד 40 חוקים אחרים שאני צריכה לעקוב אחריהם. אנא טפלו באירוע הזה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> חיים הזכיר את הסיפור של הרשויות המקומיות שצריכות לקלוט את המידע. לא הבנתי איפה זה עומד מבחינת היכולת של הרשויות המקומיות לקבל את המידע. << אורח >> חיים מרי: << אורח >> אין לי מידע לגבי הרשויות המקומיות עצמן. כל רשות בפני עצמה צריכה לטפל בזה. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הן היו אמורות לעשות את זה עד 12 חודשים מיום התחילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שהפנייה היא לנציבות. אני מסכימה עם נעה שיש גורם אחד מתכלל לפי החוק, שזו הנציבות. אני מוכנה להיות שותפה, אבל לא יכול להיות שפה נגלה שיש את הרשויות שעוד לא הכינו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוועדה מצפה שהנציבות לא רק תהיה עם השוט של כלי אכיפה, אלא גם תהיה המתכללת של האירוע, המובילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מאמינה שאם תיכנסו לאירוע עד ה-4.9 זה כן יהיה. אני רוצה לשמוע את התייחסות פיקוד העורף לנושא של תומכי קהילה. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> לדיון הזה לא נדרשנו להגיע עם התייחסות לנושא של תומכי קהילה בצו 8, כי הדיון הזה עסק רק בסטטוס של ארבע התקנות הקודמות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ההגדרה נמצאת בתוך התקנות של מאגר מידע. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> עשינו אתמול דיון על זה עם יהודה ועם גורמים נוספים בתוך משרד הביטחון. ההתייחסות פה היא לא רק של פיקוד העורף, היא הסתכלות שלמה והרבה יותר גדולה על גיוס אינטנסיבי של כל כך הרבה אנשים. יש פה המון משמעויות שהן לא רק המשמעויות של פיקוד העורף, הן של משרד הביטחון כולו. אנחנו עדיין מתנגדים לזה שאותם תומכי קהילה יגויסו בצו 8. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך אתם חושבים שאפשר לפתור את הבעיה הזאת אם לא דרך גיוס מילואים? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ההתנגדות שלכם היא רק לגיוס בצו 8? אם זה גיוס בצו מילואים רגיל זה בסדר? << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> גם זה מבחינתנו לא צריך להיות. אני חושבת שיש מנגנונים נוספים שהם לא צו 8, כמו אותם עובדים חיוניים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל צריך תוספת. המחסור בכוח אדם בנושא הסיעודי והטיפולי זועק לשמיים בשגרה. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> גם במערכים שלנו כוח האדם הוא חסר. אנחנו מתמודדים עם אותן בעיות שאת מדברת עליהן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש הרבה שרוצים להתגייס אבל לא מגייסים אותם בגלל שהם לא לוחמים. יש מאיפה לקחת, יש מאגר של אנשים במדינת ישראל. אני מסכימה איתך שאפשר להגדיר את העובדים הקיימים עובדים חיוניים, אבל אני צריכה תוספת על העובדים החיוניים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> את רוצה שגם המערך של משרד העבודה ידאג לגיוס של כוח אדם אזרחי? << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> אני לא אומרת שהתשובה לבעיה הזאת היא העובדים החיוניים. הבאתי את זה כדוגמה למנגנון נוסף שמאפשר להפעיל אנשים בשעת חירום. השאלה היא אם תחת אחריותו של פיקוד העורף לבצע או לא לבצע את המשימה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איזה פתרונות אחרים את רואה? הרי את מבינה את הצורך, את מבינה שעובדים חיוניים לא יתנו את הפתרון כי צריך הרבה יותר מזה. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> גם במערכים שלנו שהיום כבר קיימים אנחנו נאבקים בלגייס אנשים. גם ביחידה שלנו ברשות המקומית התקינה לא מאוישת לפעמים גם ב-70%. זה שנגיד שדרך המנגנון הזה יצליחו להגיע אנשים זה לא בהכרח נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא לא מאוישת כי אין לכם כסף לתקנים או כי אנשים לא באים? << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> יש תקן ואין אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא צריכה ללמד אותך את שיטת השיווק. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> אנחנו בשיווק אגרסיבי מאוד בלגייס אנשים. זה נשמע אולי פתרון קל ומהיר, אבל המציאות היא לא כזאת, בטח ובטח אם אנחנו רוצים לגייס עוד כמה אלפי אנשים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הדבר היחידי שאפשרי. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> אני חושבת שאנחנו צריכים להתכנס לאיזה משהו רחב יותר שהוא לא רק דרך הגיוס הזה, כי גם אנחנו לא ב-100% מאוישים, גם אנחנו מתמודדים עם אותה בעיית כוח אדם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אמר פה יהושע שפיקוד העורף שלח חיילים לעזור בבתי חולים. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> הוא התייחס למשהו אחר, הוא לא דיבר על המנגנון שאנחנו מדברים עליו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> עשיתם יחידה מיוחדת שתעשה את העזרה בבתי חולים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון. << אורח >> הילה אטיאס: << אורח >> לפני שאנחנו רצים לגייס בצו 8 צריך להסתכל על איפה אנחנו עומדים היום עם צווי ה-8 ועם מה אנחנו היום מתמודדים. אנחנו לא מצליחים לאייש את כל צווי ה-8 על אף שלפעמים הם קיימים. הדיון הוא לא רק על אם אפשר לגייס מהיום למחר, הוא צריך להסתכל באופן רחב יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נקיים על זה דיון בקרוב. כמו שאת מבקשת מאיתנו להסתכל בצורה רחבה יותר, כך אני מבקשת גם מכם להסתכל בצורה רחבה יותר. גם אנחנו וגם אתם נגיע לדיון מוכנים יותר ונשמע מה הפתרונות. אנחנו דיברנו על הנושא של המאגר. כבר בספטמבר הקרוב המאגר היה אמור להיות תפעולי, אבל כפי שאמר לנו חיים ממשרד הרווחה זה לא יקרה בגלל שדברים לא קרו בדרך, כמו זה שהגורמים המטייבים לא העבירו עדיין את השלב המקדמי כדי שנתקדם עם האירוע. על פי התקנות מי שצריך להיות המתכלל באירוע הזה הוא משרד הביטחון. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> הם אמורים היו לדווח שנה מיום התחילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רח"ל, איפה אתם באירוע? << אורח >> מאיר מחלוף: << אורח >> אני לא משרד הביטחון, אני רח"ל – רשות חירום לאומית. אני לא מכיר את הנוהג הזה של דיווח על מאגרי מידע שאנחנו צריכים להעביר, אבל אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הייתם מעורבים בתיקון התקנות, נכון? << אורח >> מאיר מחלוף: << אורח >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הדיון היום הוא מעקב אחרי יישום התקנות של שוויון לאנשים עם מוגבלות בשעת חירום. << אורח >> מאיר מחלוף: << אורח >> אני לא מכיר את חלקנו בתחום הזה של מאגרי מידע, אני מכיר את חלקנו בתחום של הטיפול באנשים עם מוגבלויות, בעבודה מול כלל המשרדים על גיבוש התכניות לביצוע בפועל של הדברים, בתכניות שהכנו לפינוי ב-09. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> התכניות שאתם מכינים לטיפול באנשים עם מוגבלות לא מביאות בחשבון את זה שיהיה מאגר שאפשר יהיה להסתמך על הנתונים שבו? << אורח >> מאיר מחלוף: << אורח >> אנחנו לא כותבים את התכנית. מי שכותב את התכניות זה כל משרד ומשרד, כשאנחנו רואים את התמונה המתכללת של כולם. מתחילת המלחמה ביצענו הליך של היערכות מול כל משרד ומשרד, לראות מה הפעולות שהוא עושה מול האנשים עם המוגבלויות, איך הוא מפנה אותם, איזה כלי רכב עומדים לידו. כל משרד הכין את התכנית שלו ואנחנו כגורם מתכלל ראינו את התמונה הכוללת, ראינו איך נותנים את המענה השלם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם להערכתכם הכלי הזה של מאגר המידע מיותר ולא צריך אותו כי אתם מסתדרים בתכנית כמו שהיא? << אורח >> מאיר מחלוף: << אורח >> את כל העניין של מאגר המידע אני לא מכיר. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> איך אתם בודקים את התכניות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני בטוחה שגם אתם מצאתם שיש דיסאינפורמציה בין המשרדים השונים לגבי אותם אנשים שצריכים עזרה מיוחדת בשעת חירום, בין אם הם נזקקים, בין אם הם אנשים עם מוגבלויות, בין אם הם אנשים עם מצבים רפואיים מורכבים. יש לא מעט אוכלוסיות שזקוקות לעזרה נוספת מהאדם הרגיל והסביר. מכיוון שמצאנו שאין איזה גורם מתכלל, שאין איזה מאגר ששם נמצאים כל האנשים שזקוקים לעזרה מיוחדת, בנינו את המאגר הזה. אני מניחה שגם אתם ביישום היום יומי בשעת חירום מצאתם נפילה בין הכיסאות. אי אפשר לנתק אתכם מהאירוע, אתם בכל זאת רשות חירום לאומית. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> איך אתם בודקים אם התכנית שאתם מקבלים ממשרד מסוים מספיק טובה, לא מספיק טובה, נותנת מענה לכלל האנשים עם מוגבלות, לא נותנת מענה? על סמך מה אתם בודקים תכנית שמשרד מגישים לכם? << אורח >> מאיר מחלוף: << אורח >> כל משרד על פי הנתונים שיש אצלו, על פי הרשימות שיש אצלו. אנחנו בודקים שכל משרד מספק שירותים לאזרחים שרשומים אצלו, בודקים מה הוא עושה, לאן הוא מפנה, איזה אמצעים יש לו לפינוי, לאן הוא מגיע. איפה שצריך לתכלל, שזה מה שעשה משרד הפנים שהקצה מלונות, שם אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם אני יכולה להגדיר את התפקיד שלכם, אז אתם עוזרים בביצוע, אתם לא מבקרים. אתם לא בודקים אם יש אנשים שנפלו בין הכיסאות. כשנותנים לכם תכנית, אתם בודקים איך אפשר להוציא אותה מהכוח אל הפועל. << אורח >> מאיר מחלוף: << אורח >> אנחנו מסייעים למשרדים לתכלל את האירוע, כאשר כל משרד קובע מי האנשים שהוא מפנה. אם נדרש תיאום בין המשרדים השונים כדי לספק את האמצעים הנדרשים לאותו משרד אנחנו נסייע לו. אנחנו נפנה למשרדים, נעשה חיבורים בין משרדים שונים, הכל כדי לסייע לאותו משרד לממש את האחריות שלו לפינוי של אנשים שהוא הגדיר שהוא צריך לפנות אותם. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> יהודה, מי במשרד הביטחון אמור להחזיק את התמונה הזאת? למי אמורים המשרדים לדווח? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יהודה, איפה ראית את המקום של רח"ל? היא לא הייתה בתמונה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני פרויקטור של המשרד על מנת לקדם את התהליכים ולהביא אותם לפה כדי שיצאו מכאן ליישום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> האם כשכתבנו בתקנות את משרד הביטחון הכוונה הייתה לרח"ל או שלאגף אחר במשרד הביטחון? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> אני באמת לא יודע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה המלצת? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> לא המלצתי. היה פה שיח, אם אני זוכר נכון, בין מי שעמד בראש הוועדה לבין נציגי המשרד והיועץ המשפטי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום, בתור אחד שמכיר לפחות חלק מיחידות הסמך במשרד הביטחון או את האגפים, מי צריך להיות הגורם המתכלל? למי אמורים לדווח על האירוע הזה? << אורח >> יהודה מירון: << אורח >> זו לא שאלה אלי. << אורח >> עדית סרגוסטי: << אורח >> אז אל מי כן במשרד הביטחון? אל הייעוץ המשפטי? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני לא חושבת שתפקידה של הוועדה להיכנס לשאלה הזאת. אנחנו מצפים לקבל ממשרד הביטחון את הדיווח. אם הדיווח לא יימסר, צריך לפנות לשר הביטחון ולהגיד לו: הייתה למשרדך חובה למסור את הדיווח, והוא יסדר את הארגון בתוך המשרד שלו. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> ראינו מתחילת המלחמה הזאת את הכוח של האזרח. האזרחים יצאו, עזרו והתנדבו. מערך האפוד הסגול הכשיר ומכשיר מתנדבים שפועלים בשגרה למוכנות בחירום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למה המדינה לא עושה את זה? את רוצה את האזרחים האלה במסגרת של המדינה, זה האירוע. << אורח >> מיכל רימון: << אורח >> אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר, מה יתפרץ מחר. חשוב שנדע מה קיים היום ונעזר בזה כדי לא להיתפס לא מוכנים. המערך הזה קיים ויכול לסייע. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> רח"ל היא יחידת סמך של משרד הביטחון. לא יכול להיות שלאוכלוסיית הקצה לא יהיה מענה כי המשרדים לא יודעים לדבר, או כי זה לא יודע לחתום. אנחנו רוצים שיהיה לנו פה אבא ואימא. אם פיקוד העורף, לפי מה שהבנתי, לא רוצים להיות התומכים הקהילתיים, איפה הרשויות המקומיות? בסופו של יום זה האינטרס של הקהילה ושל המדינה שאנשים לא ילכו לאיבוד. כולם צריכים להירתם ולהתגייס בצו 8 לאירוע הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו נעבור לסט האחרון של התקנות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הסט האחרון חייב לגבי נגישות שירותי בריאות בקהילה. ההשלמה של החובות הייתה אמורה להיות עד 27.4. הסט חייב את קופות החולים לשריין את המקלטים והמרחבים המוגנים, לאתר אותם במקרים שאין דרך נגישה למקלט או למרחב מוגן, לעשות סידורים או נוהל כדי להבטיח נגישות לתרופות במצב חירום, ולהבטיח את רציפות של שירותי בריאות למי שזקוק לקבלם בבית. משרד הבריאות היה אמור להכין נוהל מנחה לכל הפעולות בנושא הזה, לגבש אמות מידה לטיפול מרחוק במצב חירום, לוודא את הנגישות בכל מרכז ארעי לטיפול. עלתה פה השאלה של אליקו לגבי הקנאביס הרפואי, האם כן או לא מופסק. לצורך הבטחת הנגישות לתרופות נועד אותו נוהל ונועדו אותם סידורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד הבריאות, אנחנו מדברים על להשלים את כל ההכנות שדיברנו עליהן לפני שלוש שנים עד 27.4, שזה היום. נבקש את ההתייחסות שלכם לגבי החובות של הקופות ולגבי החובות של משרד הבריאות בנוגע לתקנות הללו. << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> יצא נוהל שמדבר על כך שאנשים שיש להם אישור קנאביס ולא יכולים לקבל את האישור החדש דרך הקופה, יוכלו לקבל את האישור ממשרד הבריאות לשלושה חודשים בשעת חירום. משרד הבריאות כן גיבש נוהל בנושא של הנגשת תרופות שעוד לא פורסם, הוא נמצא אצל היועצת המשפטית וצריך להתפרסם ממש בימים הקרובים. קופות החולים פעלו עוד לפני שהנוהל יצא - במיוחד ראינו את זה בקו העימות בצפון ב"שאגת הארי" – כדי שתהיה הנגשה לביתו של המטופל, או הנגשה למרפאה מוגנת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הקופה היא זאת ששלחה את השליחים? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> כן, באמצעות הקבלנים של הקופות. אני יודע שכלל הקופות פעלו בצורה טובה מאוד, כיוון שהייתי מול רח"ל בהערכות מצב וקיבלתי דיווחים על כלל היישובים, על כלל הקופות ועל כלל המרפאות. הייתה שביעות רצון מהלקוחות ומהרשויות המקומיות בנושא הזה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> האם חוץ מהתרופות הייתה גם הפעלה של מרפאה אחודה באיזה שהוא מקום? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> פעלנו להפעלת שירות אחוד כך שמבוטח של קופה אחת יכול היה לגשת לסניף של קופה אחרת ולקבל שם שירות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה במסגרת נהלים? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אם מחר, לא עלינו, יהיה מצב חירום נוסף, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש? << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> הגלגל הזה בעייתי. << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> השירות האחוד הוא הנגשה של השירות לאוכלוסייה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> עוד נושא שהיה צריך לדאוג לו זה המשך מתן שירותי הבריאות גם למסגרות שבאחריות משרד הבריאות. << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> קיימים אוגדני נהלי חירום למוסדות של בריאות הנפש ובתי חולים גריאטריים. בעדכון האוגדן הקיים כללנו גם בתי חולים שיקומיים ומוסדות סיעודיים. האוגדן עוסק בכל ההיבטים של הכנת בית החולים לתרחישים שונים של חירום, אם זה תרחיש של שריפה, רעידת אדמה, פגיעת טיל. הנהלים עוסקים ברציפות התפקודית של מאגרי המים, חשמל, תרופות, מזון, ועוסק גם בכללים לפינוי. הנוהל האחרון שיצא בעקבות "עם כלביא", בשיתוף עם פיקוד העורף ועם מד"א, זה הנחיות לחבירה למד"א על מנת שהפינוי הבהול יהיה הכי יעיל והכי מהיר שאפשר. בזמן "שאגת הארי" התחלנו לבצע תרגילי אר"ן בבתי החולים, כאשר תוך כדי התרגיל אנחנו מוודאים יישום של הנחיות חבירה. הנחיות חבירה האלו דיברו על זה שבאופן יזום צריך ליצור קשר עם ההנהלה המרחבית של מד"א על מנת ללמוד את השטח ולתכנן צירי פינוי, צירי הגנה, חסימות כבישים. הנציגים הבכירים של מד"א מגיעים לשטח, בודקים ואומרים: פה יהיה אתר כינוס אמבולנסים, פה יהיה אתר טיפול בנפגעים, כאשר אחר כך גם מתרגלים פינוי מהמחלקות, פינוי אופקי ופינוי אנכי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה נוהל שצפוי להיות מפורסם? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> כל זה פורסם. עכשיו עשינו עדכון נוסף של אוגדן הנהלים שכבר יצא לפרסום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הנוהל של התרופות עדיין לא פורסם ומחכה לאישור משפטי? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> נכון, אבל הקופות פועלות בהתאם לעקרונות הנוהל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כל אחת מהקופות כבר קבעה כזה נוהל לעצמה למרות שעוד לא היה נוהל מומלץ? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> זה יושם בפועל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מה לגבי המרפאות, לגבי שילוט של מרחבים מוגנים במרפאות ומרחבים חלופיים במידה ואין גישה למקלטים? << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> גם ממ"דים וגם מרחבים מוגנים מוסדיים סופקו למספר מרפאות בצפון והייתה נגישות למבוטחים. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> הרבה מאיתנו הגיעו לקופות החולים ולא היה. גם אם היו חדרים נגישים, לא היה שילוט איפה זה. במבחן המציאות זה לא באמת קרה. אנחנו לא יודעים לאן לפנות אם דברים כאלה לא קורים. אותו דבר קרה עם התרופות, שהדרך היחידה של תקשורת עם קופת החולים הייתה פקס. מרחבי האשפוזים לא היו נגישים ולא היו בהם שירותים ומקלחות נגישים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אסתר, תעבירי לנו. << אורח >> יהושע בליומין: << אורח >> ביום שהעבירו את בית חולים רעות לתת הקרקע בתל השומר הייתה תלונה על כך שאין שירותים נגישים. למחרת היו שם כבר שירותים נגישים. היו תיקונים שקרו תוך כדי תנועה, ואת זה אני בעצמי בדקתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר וזה נושא כבד אנחנו לא נוכל להמשיך. מרים, יש לך תשובות לגבי רשות האוכלוסין? << אורח >> מרים גרון: << אורח >> ביקשתי מהמוקד שלנו לשלוח שוב לחיים, אבל אנחנו אישרנו משפטית את כל הנושא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תבדקו מול חיים, בסדר? << אורח >> מרים גרון: << אורח >> בסדר. גם טכנולוגית אנחנו מקדמים את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יופי, תודה רבה. יש לנו עוד שאלות רבות ולהמשיך במעקב, אבל נעשה את זה בפעם אחרת. אני לא אקרא את הסיכום כי אין לנו ממש זמן, אבל ממשרדים שלא הופיעו פה, כמו משרד השיכון, משרד העלייה והקליטה, הרשות לניצולי שואה, המוסד לביטוח לאומי, נבקש תשובות. משרד הרווחה והנציבות, תשלחו לנו דיווח על ההתקדמות ואנחנו במקביל נפנה למשרד הביטחון. תודה לכולכם, יום טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>