פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 918
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026), שעה 12:30
סדר היום:
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024 (פ/5070/25), של חה"כ יעקב אשר, חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ אופיר כץ
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
יעקב אשר
שלום דנינו
רון כץ
שלי טל מירון
אריאל קלנר
חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
מוזמנים:
עמיר הרן
–
עו"ד, ראש האגף לאסדרת מקצועות, משרד המשפטים
שיר בן עמי רויטמן
–
עו"ד, ראש תחום מדיניות רגולציה, משרד המשפטים
יגאל עם פז
–
ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יפית יונסוף
–
מנהלת מח' פיקוח מוסדות, משרד האוצר
יוסף נח'לה
–
רשות שוק ההון, משרד האוצר
חובב אלסטר
–
ראש ענף פיננסים אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר
דגנית הראל
–
כלכלנית ביחידת מדיניות והסדרה יציבותית בפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
שירלי אבנר
–
עו"ד, עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, בנק ישראל, בנק ישראל
עינת גרינפלד
–
מנהלת תחום קשרי כנסת וממשל, בנק ישראל
עידו יד שלום
–
הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
גרניט אופק
–
הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
נופר יעקב
–
יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור
אבי גבאי
–
מנכ"ל התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור
יהונתן ישראל שושנה
–
חבר הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור
ארז קמיניץ
–
שדלן, יועץ משפטי, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור
שרית אלמלם
–
ס' יו"ר ועדת קשרי ממשל, התאחדות יועצי המשכנתאות לדיור
שימי אדזיאשוילי
–
התאחדות יועצי המשכנתאות
טל עקרוני
–
מומחה לחינוך פיננסי ומייסד פינטק Better, ניהול פיננסי אישי
ליאור נסים
–
עו"ד, יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות
רונן רגב כביר
–
מנהל פיתוח מקצועי, אמון הציבור
יוסף קיצברג
–
חברת עוגן
אלעד לוביץ'
–
חברת עוגן
שי אבו
–
יושב-ראש איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל
אלה תמיר שלמה
–
מנהלת תחום רגולציה פיננסית, לובי 99
משה קאשי
–
כלכלן ראשי, לובי 99
ניצן רסקין
–
מנכ"ל מאני ייעוץ משכנתאות
אריאל רכניץ
–
חוקר, פורום קהלת
ייעוץ משפטי:
ורד קירו זילברמן
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
ירון קוונשטוק
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024 (פ/5070/25) << נושא >>
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
צוהריים טובים, הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת יעקב אשר, ולדימיר בליאק ואופיר כץ. משרד המשפטים פה? תראו, אמרתם שיש לכם דברים שאתם צריכים לעבד בחוק הזה. עשינו הפסקה מאוד ארוכה כדי שזה יקרה - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
יותר מדי ארוכה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
- - ולא קיבלנו נוסח, שום דבר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אבל אני רוצה ברשותך, היושב-ראש, מאחר שאני הגשתי את הצעת החוק, יש לי הבנה וסיכום עם מנכ"ל משרד המשפטים על חלק מסוים. לא על הקטע המהותי, אלא חלק מסוים בהשלכות התקציביות או כוח האדם שיצטרכו. אנחנו נטפל בזה במקביל ובסוף. לכן אני אומר את זה כאן עכשיו, כדי שזה לא יעלה שוב. כל מה שבעצם צריך זה להתחיל לעשות, ופה אתה יכול להמשיך. אני רק אמרתי את זה כדי שלא יחשבו ששכחתי את - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא, אבל יש סיבה למה לא הבאת לנו נוסח מעודכן יחד עם הייעוץ המשפטי שלנו?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
או תשובות לשאלות של הייעוץ המשפטי.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
ברור. יש סיבה?
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא בטוח שאני הגורם הנכון להשיב על השאלה, אבל אני כן אגיד שממה שאני ראיתי בסוף גורמי המקצוע במשרד שיושבים פה לא קפאו על השמרים. זאת אומרת, נעשתה עבודה - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
את זה הבנתי, אבל עדיין לא השלמתם את זה.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
בכל זאת כן חשוב לחדד מה כן נעשה, ואחרי זה אנחנו נגיד מה עוד צריך לעשות. מבחינת מה כן נעשה, אז ברגע שכבר התקבלה החלטה שהגורם שיאסדר את המקצוע הזה – וכולנו פה, אני חושב, מסכימים שצריך הסדרה של התחום הזה, שהוא תחום פתוח היום – מרגע שהתקבלה החלטה שהנושא הזה יהיה באחריות משרד המשפטים, אז גורמי המקצוע במשרד נדרשו לזמן כדי ללמוד את התחום הזה, כי זה תחום שלא מכירים אותו אצלנו. באופן כללי תחום של הסדרה של מקצועות פיננסיים הוא תחום שמטופל בדרך כלל על ידי רגולטורים פיננסיים אחרים. אז כן נדרשנו לתקופת למידה. זה אומר ישיבות עם כל הרגולטורים הפיננסיים – עם בנק ישראל, עם רשות שוק ההון, עם רשות ניירות הערך. עם כולם. אני חושב שיותר מפגישה אחת עם כל אחד כמובן ישיבות עם נציגי האיגוד שיושבים פה, שגם איתם נפגשנו יותר מפעם אחת.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לאחר הישיבה שהייתה פה? לא בישיבות המקדימות.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
לא, אני מדבר על משהו שנעשה בחודשיים-שלושה האחרונים, שגם היו חלקם תוך כדי תוך תקופת חירום ומלחמה, וגם מזה נגזר חלק מהלו"ז. ישבנו עם לובי 99, אני חושב, שתי ישיבות, עם חברת מאני, עם אפליקציית Better, עם מנכ"ל חברת הון משפחתי שיושב פה ועם עוד גורמים נוספים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני מציע גם לא לשכוח את המציעים גם כן באיזשהו שלב.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אנחנו בשלב הלמידה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בסדר, אני רק שם תזכורת. זה הכול.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז מה עמדתכם?
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
אני מגיע לזה. ישבנו גם בישיבות כדי לשקלל את כל הדברים האלה בסוף להערות לכל סעיף וסעיף, וכן גיבשנו טיוטת מסמך. טיוטת המסמך הזאת נמצאת באישורים סופיים אצלנו, אצל הנהלת המשרד. זה משהו שלא אנחנו יכולים לבוא, זה לא עמדה פרטית לא שלי ולא של עמיר ולא של שיר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתם מכל דבר עושים סיפור. זה לא עד כדי כך.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
אנחנו צריכים גם עמדה גם של דרג מדיני. ברגע שיהיה לנו אישור, אנחנו לא נחכה יום אחד.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אישור למה? לתיקונים?
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא, לעקרונות.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
להתייחסות שלנו לסעיפי החוק ולנושאים העקרוניים.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
טוב, הבנתי. אנחנו נתחיל לקרוא. בבקשה. לא נמתין לכם. תעירו את ההערות שאתם רוצים במסגרת, או שאתם לא יכולים להשתתף בדיון עד שלא יחליטו הגורמים?
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אני לא חושב שאנחנו יכולים להגיד עמדה שזאת עמדת משרד המשפטים - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מה העמדה של משרד המשפטים?
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
זה בדיוק מה שאני אומר, שאנחנו לא יכולים - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
חמישה חודשים זה מספיק זמן.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תסתכל גם בהחלטה של ועדת שרים. היה סיכום שלי עם שר המשפטים כמציע החוק, ואמרנו: יש נושא אחד, שהוא נושא שעליו לא נקדם את זה אם לא יהיה את הפתרון הפיזי, שהוא מורכב גם מתקצוב, כי זו תוספת כביכול עבודה על מה שעושים.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא, יש גם נושאים מקצועיים, לא רק תקצוב.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בנושאים מקצועיים, כמו בכל חוק, יהיו הערות, נשב ביחד, נגיע להסכמות. השאלה האם מר הרן קיבל את האוקיי להתחיל לבלוע את העניין הזה, להבין אותו?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא קיבל.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
הוא מטפל בהרבה נושאים – הוא לא שמאי והוא מטפל בשמאים, הוא לא מתווך והוא מטפל במתווכים. הרבה דברים הוא לא, אבל הוא מטפל מצוין בזה. אז מה הבעיה להתחיל להתקדם? זה הכול.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
טוב, חבר כנסת אשר, בוא נתחיל לקרוא, ותמיד אפשר לחזור אחורה אם יהיה לכם אחרי הכינוסים הפנימיים שלכם. כן, בבקשה. אחרת התכנסנו סתם? לא התכנסנו סתם.
<< דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ו–2026
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"איפיון" – גובה ההלוואה הראוי בהתחשב בכושר ההחזר של מבקש ההלוואה, בכללים החלים על מתן הלוואה לדיור ללווה מהסוג של מבקש ההלוואה, ובנסיבות המיוחדות החלות על מבקש ההלוואה;
"הגוף היציג" – הגוף המייצג את רוב יועצי המשכנתאות בישראל כאמור בתוספת הראשונה;
"גוף פיננסי" – כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021;
"הלוואה לדיור" – הלוואה שמתקיים בה אחד מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרת עסק:
(1) ההלוואה מיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה, או שיפוצה;
(2) ההלוואה מיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח;
(3) ההלוואה ניתנה בכפוף למשכון דירת מגורים;
(4) ההלוואה מיועדת למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור בפסקה (1), במלואה או בחלקה;
"ועדת פיקוח וערר" – ועדת משנה של המועצה שתפקידה פיקוח על בחינות הסמכה לייעוץ משכנתאות וטיפול בעררים על הבחינות;
"חברת פינטק" – חברה העוסקת בטכנולוגיה פיננסית, הנותנת ייעוץ משכנתאות באופן מקוון;
"יועץ משכנתאות" – מי שעוסק בייעוץ משכנתאות ורשום בפנקס לפי סעיף 14;
"ייעוץ" – בין במישרין ובין בעקיפין ולרבות בדרך של פרסום, בחוות דעת או בכל אמצעי אחר;
"ייעוץ משכנתאות" – ייעוץ דרך עיסוק לעניין הלוואה לדיור, לגבי אחד או יותר מאלה:
(1) ייעוץ לעניין הגשת בקשה להלוואה לדיור;
(2) הגשת בקשה להלוואה לדיור, או קבלת הצעות להלוואה לדיור מגוף פיננסי במענה להגשת בקשה כאמור;
(3) איפיון ההלוואה לדיור;
(4) בחירת סוג ההלוואה לדיור, ובכלל זה בהתחשב בנסיבות המיוחדות החלות על מבקש ההלוואה;
"המועצה" – מועצת יועצי המשכנתאות שהוקמה לפי הוראות חוק זה;
"הנגיד" – נגיד בנק ישראל בהתאם לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010;
"סוגי הלוואה לדיור" – הלוואות לדיור הנבדלות זו מזו בשיעור הריבית הקבוע להלוואה, או אופן עדכונה לאורך תקופת נטילת ההלוואה;
"הפנקס" – פנקס יועצי המשכנתאות המנוהל לפי הוראות סעיף 14;
"הרשם" – מי שמונה כרשם יועצי משכנתאות כאמור בסעיף 13;
"השר" – שר המשפטים.
מדובר בסעיף ההגדרות. נותן הגדרה, בין היתר, למהי הלוואה לדיור, שההלוואה היא בלבד שלא ניתנה למטרות עסק, ככל שהיא קשורה לדיור. הגדרה של מהו הגוף היציג, מהי ועדת פיקוח וערר. הגדרה של ייעוץ המשכנתאות, כלומר מה כוללת ההגדרה של ייעוץ המשכנתאות. הגדרה של פנקס יועצי המשכנתאות והרשם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, יש התייחסויות?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא חסרה פה ועדת אתיקה או משמעת? השאלה אם צריך את זה בהגדרה.
<< דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>
אני אקדים את המאוחר. אני מניחה שכשההצעה הזאת תתקדם לקריאה השנייה והשלישית, נצטרך לדון ולקבל החלטה לגבי אם זה דין משמעתי, מה שנקרא את סוגי האכיפה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ואז נלך להגדרה?
<< דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>
אם צריך, ברור, אז מתקנים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, כי זה חשוב.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
כל - - - במחלוקת, נרשום אותם בדברי ההסבר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני גם עונה, ברשותך, גם למה שאמר מקודם נציג משרד המשפטים. החלק המרכזי זה לא המומחיות פה בשוק ההון, כל ההסדרה הזאת היא הרבה על נושא של אתיקה ומשמעת והמבחנים והדברים הללו. ולכן זה בדיוק סוג הדברים שגם צריכים להיות בהצעה.
<< דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>
נכון שכרגע זה לא נמצא בהצעה. אבל באמת, כמו שאתה אומר, זה לב ליבה של ההצעה. יש סוגים מסוימים, יש כמה שיטות של אכיפה - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
בהצעת חוק הזאת אין את הנושא של משמעת ואתיקה?
<< דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >>
כרגע לא.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תכניסי את זה בדברי ההסבר. בואי נתקדם.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בלי להגדיר את זה. לא, כי אומרת היועצת המשפטית שיש הגדרות למשמעת.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אז אמרתי שלזה נתייחס בקריאה שנייה ושלישית.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה גם מה שמקובל במקצועות האחרים.
<< דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>
זהו, יש מקצועות פיננסיים אחרים, שלא בהכרח יש דין משמעתי. המנגנונים - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא משנה, לנושא הזה נתייחס בשנייה ושלישית. נכתוב את זה בדברי ההסבר ונתייחס אליו. בואו נתקדם.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
הנושא של רשות רגולטורית נוספת – בשביל מה מקימים רשות רגולטורית נוספת? הרי יש גם ככה רשויות שמפקחות על גופים פיננסיים, על עוסקים פיננסיים. למה להכניס עוד רשות? אולי יסבירו לי המציעים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא הקמה של עוד רשות. זה בעצם הסדרה, כמו שיש לך - - -
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אבל אפשר לעשות הסדרה תחת רשות - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
קמיניץ, את מי אתה מייצג?
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אני מייצג את התאחדות יועצי המשכנתאות.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אז תסביר למה צריך את זה. הבאנו לך אתה הבן-אדם עם הידע הכי גדול, אז קדימה.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אדוני, ההתאחדות לאורך שנים וגם חברי הכנסת, וזה עלה מספר פעמים, וכולם מסכימים על זה, חייבת להיות הסדרה של העיסוק, הסדרה של המקצוע, בעיקר בראש ובראשונה לטובת הצרכנים של מוצר הצריכה הבסיסי הזה – משכנתה, משכנתאות למשק בית. בסופו של יום השאלה מי יהיה המפקח, מי יהיה המאסדר, מי הרגולטור, היא שאלה שעלתה לאורך השנים, ויש אפשרות לבחור בשני נתיבים. הנתיב שאנחנו בחרנו, כפי שבחר מציע הצעת החוק, הוא הנתיב שנועד לייצר הסדרה למקצוע הזה בהיבט הרגולטורי המעטפתי שלו ולא התוכני. בהיבט התוכני הרגולטור המשמעותי או מי שקובע את התכנים או מחליט על התכנים הוא בעיקר בנק ישראל. בנק ישראל קובע שורה של הוראות בנקאיות בהתייחסות למכשיר הזה, המכשיר הפיננסי של משכנתאות, וכמובן יועצי המשכנתאות מכירים את התכנים האלה ופועלים לפיהם.
אבל הצורך שנוצר בהסדרה הוא צורך שנוצר לעסוק בהיבטים היותר הסדרתיים-קליפתיים של המקצוע, היינו בחינות או תנאי סף לכניסה, היינו אתיקה, פיקוח שוטף, כמובן מי שסוטה מהשורה סנקציות כאלה ואחרות. אני מבין שמשרד המשפטים חושב על עיצומים כספיים, על הליכים יותר מינהליים ולא על משמעת. אפשר לחשוב כך ואפשר לחשוב אחרת, אבל בסופו של דבר צריך שמישהו – המאסדר, הרגולטור – יבצע פעולות אכיפה.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אין בעיה. השאלה היא למה צריך הרשות נוספת על כל התוספות - - -
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אז עם זה רציתי להגיע - - -
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
מה שאתם מייצרים פה זה רשות רגולטורית נוספת. זו ההסתייגות שלי מהעניין.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אני מבין את השאלה. אני עשיתי את ההקדמה כדי להגיע באמת לתשובה. אין פה רשות נוספת. משרד המשפטים הוא רגולטור של הרבה מקצועות בהיבט המעטפתי הזה. זה לא רגולטור נוסף. משרד המשפטים אמון ויודע ומכיר את פעילות הרגולציה, את פעילות האכיפה בהיבט המעטפת. אין ספק, אמרתי, שבהיבט התוכני בנק ישראל מטפל ויטפל. אין ערך מוסף בעינינו לרגולטור פיננסי. נכון שבמקומות אחרים בעולם יש רגולטורים פיננסיים שעוסקים בטיפול בנושא הזה, אבל בהקשר שלנו אנחנו חושבים שפיקוח והסדרת המקצוע באמצעות משרד המשפטים, שאמון על אכיפה, על רגולציה מהסוג הזה, יהיה בהחלט מאוד מאוד אפקטיבי. זו לא רשות חדשה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
המועצה היא רשות חדשה.
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
רגע, אני אחר כך אענה לשאלות נוספות. זאת לא רשות חדשה. למשרד המשפטים יש מתודולוגיה מובהקת וברורה בשורה ארוכה של מקצועות – רואי חשבון, שמאים, מתווכים.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
עו"ד קמיניץ, אבל את זה אפשר להגיד בעצם כמעט על כל מקצוע פיננסי. כל מקצוע פיננסי שאתה תכניס, אתה תוכל למצוא לו משהו שהוא טיפ טיפה ייחודי, ואז להקים לו עוד מועצה ועוד מועצה ועוד מועצה. יש לי רגישות לעודף רגולציה. אנחנו סובלים, אני חושב, במדינה מעודף רגולציה. זה לא אומר שלא צריך רגולציה, אבל אני רק אומר שצריך לטייב את הרגולציה. ואחר כך אנחנו הרבה פעמים מתעוררים ומגלים שהרגולציה שהטלנו פוגעת הרבה יותר. אני לא נגד הרגולציה, תבינו - - -
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
למה אתה אומר על זה עודף רגולציה?
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
לא, זה עלול לייצר, כי גוף נוסף שמייצר נורמות אחרות, נהלים אחרים, עם התאחדות מסוימת שתהיה שם. כל האירוע הזה עלול לגרום בסופו של דבר לעודף רגולציה, שתהיה חסם לכניסה לשוק, ותפגע בסוף בציבור שלא יהיה לו את המבחר של יועצי משכנתאות רבים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ברשות היושב-ראש, שנייה אחת. אתה יודע, חברי כנסת יכולים להתפרץ. ידידי קלנר שואל בשפה לא משפטנית. הוא שואל בשפה של למה צריך את זה. גם אני שונא רגולציה. אנחנו יושבים פה כל היום ומנסים להוריד רגולציות והכול. יש דברים שמגיעים מטעם המדינה, ששמה את הרגולציה כדי להקשות וכו'. פה אנחנו נמצאים בדיוק במקום הפוך. כאן יש יועצי משכנתאות. יועצי משכנתאות הוא תחום שקשור כמעט לכל בית במדינת ישראל, קשור לכסף שיוצא כל חודש מהאנשים, ומטופל על ידי אנשים מצוינים, הכול טוב ויפה. זה אחד המקצועות כמעט היחידים שאין לו שום הגדרה. כל אחד יכול להדפיס כרטיס ביקור.
הבקשה לעניין הזה הגיעה לא מהאיגוד של היועצים אלא מהיועצים עצמם ומהאיגוד. זאת אומרת, זה לא בא מבחוץ. המטרה שלו היא לא תוספת רגולציה, כי אם אנחנו הולכים על רגולציה כמו של שוק ההון, כמו בביטוח או משהו כזה, ששם נכנסים לדברים הללו, זה אני מסכים איתך. פה כל מה שמדובר זה הסדרת המעמד שלהם.
למה המעמד שלהם חשוב? למה הוא חשוב להם? קודם כול למה הוא חשוב לאזרח. א', אתה תשים גדרות, שאנשים לא ראויים או לא יודעים את המקצוע, לא ייתנו לאנשים עצות ששוות הרבה מאוד כסף במשך שנים. יכולים להיות אנשים שלקחו שכר טרחה גבוה מדי או דברים מהסוג הזה. יש גם היום מצב שהבנקים, כשמגיע מייצג שלהם – פנו אליי המון יועצי משכנתאות, אנחנו מלווים את זה הרבה מאוד שנים – הם באים לבנק והבנק אומר: רגע, אתם צריכים להביא אישור מהבן-אדם. הם לא מוכנים לתת לך טפסים מסוימים. למה? כי זה לא משהו מאוסדר. צריך כל הזמן לסחוב את הבן-אדם איתך כדי לשרת אותו. בסופו של יום זה נותן להם את המעמד שלהם.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אני אגיד לך ממה אני חושש.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני רק אסיים. כל מה שמדובר כאן זה על הליך של בחינות, ועדת אתיקה ומשמעת, שזה החלק החשוב ביותר מבחינתנו. זה בעצם פחות או יותר המעטפת. לכן זה לא בא מהממשלה, אלא זה בא בדיוק הפוך.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אין בעיה. אני אחדד לך. לדוגמה, אחד הדברים שהמועצה יכולה לעשות זה תקינה מקצועית. לצורך העניין, יועצי משכנתאות היום, קבוצה מסוימת של אנשים שעוסקים בתחום, יוכלו מחר להגביה את החומות, ולסגור בצורה כזאת שיהיה קשה מאוד לשחקנים חדשים להיכנס לשוק. ואז הציבור נשאר עם הרבה פחות שחקנים שהוא יוכל לקבל מהם שירות, ומטבע הדברים המחירים יעלו, הציבור יישאר בהיעדר תחרות וכו'. אני לא אומר שלא צריך להסדיר. צריך להסדיר. אבל צריך לא ליצור מצב שבו אנחנו מסדירים דבר אחד, ובסוף מגביהים את החומות ואף אחד לא יוכל להיכנס.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה משהו אחר. אז אפשר בפרטים עצמם של החוק - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
יש אלפי יועצי משכנתאות.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שקורה היום גם רואי החשבון - - - תקינה.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אבל תסכים איתי שרואי חשבון זו עוד רמה מעל.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
אני יכול להעיר על משהו?
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
בוא נגמור את הוויכוח בין חברי הכנסת ואז נדבר. יש אלפים. אין פה מצב של היעדר תחרות.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
היום. אבל אתה מסתכל קדימה. אנחנו עושים פה חקיקה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יפסלו את כולם?
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
לא יפסלו את כולם. הפוך, ייכנסו מי שנכנס היום. אנחנו רוצים שגם בעוד עשר שנים ייכנסו, בעוד 20 שנה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
קודם כול זו טענה לגיטימית לגמרי - - - ולראות איך אנחנו מונעים את זה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בסדר גמור. כשנגיע בניסוח, צריך לראות איך למנוע את זה שלא יהיה, חלילה, למרות שלא זאת הכוונה.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אין פה שום כוונה להכביד רגולציה על העסקים, כי בסופו של דבר הציבור ישלם את זה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
בנק ישראל, בבקשה.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אני מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל, ויושבים כאן גם חבריי מהפיקוח.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אתם תומכים בהסדרה הזאת?
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אנחנו תומכים בהסדרה הזו, וגם חושבים שצריך להוסיף, כדי להבטיח את - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אין בעיה. מה שצריך להוסיף, נוסיף בחקיקה.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אנחנו ראינו גם את הפגיעה בלקוחות. ומדובר בהלוואות בסכומים מאוד מאוד מאוד גבוהים. והייעוץ, אם הוא ייעוץ נקרא לזה חאפרי, ייעוץ שהוא לא מושכל, מובנה, מוסדר, יכול לגרום להפסדים של עשרות ומאות אלפי שקלים.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אז בוא נגיד: הוויכוח הזה הסתיים, הרגולציה פה היא טובה. עכשיו, מי עוד רוצה לדבר?
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אני רוצה גם להתייחס להגדרות, אם יורשה לי, אבל בהמשך.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
בהמשך, בסעיפים הרלוונטיים. כן, מי עוד רצה לדבר?
<< דובר >> נופר יעקב: << דובר >>
אני רוצה רק משפט לחדד בעניין הזה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
סיימנו את העניין הזה. כן, בבקשה.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
אני מנכ"ל מאני ישראל, רשת לייעוץ משכנתאות הגדולה בישראל. אנחנו גם לא חושבים שלא צריך להסדיר את המקצוע, אנחנו לא מתנגדים לזה. פשוט חורה לי שחושבים שיועצי המשכנתאות הם אנשים שמגיעים למקום הזה בלי שום הדרכה, בלי שום כלום. לפי הבנקים יש היום 4,000 יועצי משכנתאות רשומים עם קוד יועץ, מתוכם בשנה האחרונה 2,000 ומשהו שהגישו תיק אחד לפחות לבנק. אז זה אומר שיש בערך 2,200 שהם פעילים. אתם יודעים כמה תלונות יש? לא הרבה. אתם יודעים כמה משכנתאות נלקחו בשנת 2025? באזור ה-200,000. מעל 60% מהם מיועצים על ידי ייעוץ משכנתאות. זה אומר שיש מחסור ביועצי משכנתאות בשוק.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא סותר.
<< אורח >> ניצן רסקין: << אורח >>
וככל שיהיו יותר יועצי משכנתאות בשוק, התחרות תעשה טוב לכולם, תעשה טוב ללקוח. אנחנו עשינו סקר, יש שביעות רצון של מעל 90% מהמקצוע הזה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני מסכים לכל מילה שאתה אומר.
<< אורח >> ניצן רסקין: << אורח >>
רק דבר אחד אחרון, בשנת 2020 אחוז הלקוחות שהשתמשו ביועץ משכנתאות היה 30%. היום אנחנו מדברים לכיוון ה-70%, ואפילו מעל בדברים מסוימים. אני לא מכיר עוד תחום שעלה כל כך הרבה, וכנראה הלקוחות מצביעים ברגליים.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אז אדרבה עולה צורך בהסדרה.
<< אורח >> ניצן רסקין: << אורח >>
אני לא מתנגד להסדרה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה מה שהוא אמר. רק הוא אמר שלא יגידו שזה מגיע מתוך כאילו - - -
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
בהמשך לחבר הכנסת פה אני רוצה להגיד שהמטרה זה להסדיר את זה, ולא לגרום פה לאיזה מחסום כניסה שיפגע בסוף גם בלקוחות, גם במקצוע, גם באנשים שיושבים פה כרגע, כי אלה אנשים מאוד מאוד איכותיים, ואנשים שיש להם סף כניסה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
חד-משמעית.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אני מסכים שזה תמיד אתגר בהסדרה. מצד אחד להסדיר וגם לשמור על רמת המקצועיות מסוימת, ומצד שני לא ליצור מחסומי כניסה. כן, אנחנו על זה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
טוב. מי עוד רוצה? אבל, רבותיי, לא לחזור על הדברים. גם הממשלה אישרה את זה בוועדת שרים, וגם כל אנשי המקצוע תומכים בזה. ובואו נעבור הלאה. נחיצות החוק – צריך. רגולציה, לא רגולציה – סיימנו את העניין הזה. שמענו את הדיון, אבל נמשיך הלאה. אז לכן בהתייחסויות לא צריך לשכנע אותנו בעניין הזה. מי עוד רוצה? לגבי מה שקראנו. לא דברים כלליים. הרצאה באוניברסיטה – פעם אחרת.
<< דובר >> טל עקרוני: << דובר >>
לא. חד-משמעית. מאוד מאוד ספציפי.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אנחנו קראנו עכשיו סעיפים בהגדרות. יש לכם הערות לגבי הסעיפים האלה? תגידו אותם. לא לגבי דברים כלליים. דברים כלליים היה לנו כבר דיון כללי אחד.
<< דובר >> טל עקרוני: << דובר >>
לגמרי. אז אני מייסד חברת Better. אנחנו חברת פינטק שנותנת היום ייעוץ לעשרות אלפי אנשים בכל העולמות הפיננסיים. יש לנו ארבעה רישיונות ייעוץ פיננסי, ואנחנו נשמח שיהיה לנו גם את הרישיון החמישי ברגע שתהיה הסדרה של התחום. הדבר הראשון שבו לא נוגעת בכלל הצעת החוק הזו, והוא מהותי, זה העולם של הדאטה מגופים פיננסיים. היום באמצעות רישיון של יועץ פנסיוני או יועץ מס או יועץ השקעות, אנחנו יכולים לקבל את המידע מהגופים הפיננסיים, מה שבכלל לא נכלל בהצעה הזאת. כלומר, אם אנחנו במס צריכים דאטה, אנחנו פונים למס הכנסה וביטוח לאומי ומע"מ, מביאים את הדאטה; אם אנחנו צריכים עכשיו בפנסיה, אנחנו פונים למסלקה הפנסיונית. כאן אף אחד לא מתייחס לזה בכלל.
<< אורח >> עמיר הרן: << אורח >>
אנחנו נתייחס לזה.
<< אורח >> טל עקרוני: << אורח >>
אחלה. מעולה. אם תתייחסו, אז נפלא. לא התייחסתם עד עכשיו, ונשמח מאוד אם תתייחסו לזה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה עלה בישיבות המקדימות גם כן.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני שואל אותך שאלה פשוטה: זה משהו שקשור להגדרות? כן או לא?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
כן.
<< אורח >> טל עקרוני: << אורח >>
כן, בוודאי.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
תגיד לי , מה ההגדרה שצריך להכניס?
<< דובר >> טל עקרוני: << דובר >>
הגוף הפיננסי צריך לספק מידע ליועצי משכנתאות בהינתן שיש לאותו יועץ - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא שייך להגדרות.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
זה עלה בדיון הקודם.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
תעצרו את הדיון. רבותיי, אם נראה לכם שאני אקפוץ כל פעם מנושא לנושא, יש לכם טעות. רק על מה שאנחנו מקריאים. לגבי דברים כלליים אחרים – נדון בזה, אין בעיה. בסוף, אבל לא עכשיו. עכשיו אנחנו מקריאים את החוק. אם יש הערה לגבי החוק עצמו, הסעיפים שאנחנו מקריאים, תגידו אותה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, הוא אומר - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני שמעתי מה הוא אומר. אבל אני לא יכול כל פעם שמקריאים לקפוץ לנושא עקרוני אחר. נושאים עקרוניים בסוף, שלא הוקראו או שלא תיקנו אותם.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אני כן אשמח, אם כך, להתייחס להגדרה של הלוואות לדיור, אם אפשר. אני רק רוצה להדגיש שצריך להחריג מהתחולה של החוק, אני לא יודעת אם זה דווקא בהגדרה של הלוואות לדיור או במקום אחר, את הייעוץ שניתן על ידי גופים פיננסיים להלוואות לדיור, בעיקר אצלנו זה בנקים, כי אנחנו גם מחייבים אותם, לבחון בהוראות של המפקח על הבנקים, בין השאר.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
שמה הלוואות לדיור? משכנתאות זה הלוואות לדיור?
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אבל אנחנו לא רוצים שהשירות הזה של הייעוץ - - - ייחשב כשירות של ייעוץ בהקשר של הלוואה לדיור. שזה לא יהיה שיווק הלוואה לדיור על ידי עובד של הגוף הפיננסי, כי ההגדרה יותר מדי רחבה במובן הזה.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, אנחנו גם נשמח להתייחס לסעיף ההגדרות.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
צריכה להיות החרגה. בנוסח צריך להיות סעיף של החרגה.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
יש שתי נקודות עקרוניות בסעיף ההגדרות שעלו אצלנו במסגרת הדיונים. אני אגיד אותן. אחת זה לגבי ההגדרה של הלוואה לדיור. היא הגדרה מאוד מהותית. היא בסוף קובעת את מה אנחנו בעצם מרַשים פה. ופה ההגדרה בהצעת החוק שלך, אדוני המציע, הלכה אחרי הוראת נב"ת של בנק ישראל, ניהול בנקאי תקין מספר 451, שהתכליות שלה הן בסוף תכליות שהיו לפיקוח על הבנקים. אנחנו לא בטוחים שההגדרה הזאת היא נכונה גם כשאנחנו מדברים על הסדרת עיסוק שאומר: אם אתה עושה את הפעולה הזאת, אתה חייב להיות מרושה. אני אתן דוגמה כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. אם בן אדם לוקח עכשיו הלוואה של 50,000 שקלים, הוא רוצה לשפץ את הבית שלו, ויש איזה יועץ שנותן לו ייעוץ כלכלי כללי, לאו דווקא בזה. בעצם הפעולה הזאת תהפוך להיות פעולה שתחייב רישיון, ואני לא בטוח שלשם התכוון המציע. אנחנו חושבים שנכון אולי לחשוב על הגדרה שהיא מצמצמת יותר, שהיא מדברת על הלוואה שבסופו של דבר נגמרת ברישום של שיעבוד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זאת הכוונה.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
זו הכוונה, אבל זה לא מה שכתוב.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אז זה יהיה כתוב. חבר'ה, אל תהיו בלחץ.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
בסדר, בשביל זה אני פה, בשביל להציף את הנקודות. וכמובן גם כשאנחנו מדברים על מחזור של משכנתה באותו בנק, גם אם אין רישום חדש, אז אנחנו חושבים שגם פה זה צריך להיכנס בפנים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
רגע, מחזור כן נחשב - - -
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
כן, גם אם אין רישום חדש, גם אם אתה עושה מחזור באותו בנק - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בדיוק. זה אשרור של הרישום הקיים, אז זה כמו חדש.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
עדיין אנחנו רוצים שייעוץ לגבי מחזור כזה יהיה בסוף תחת הרישוי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בעצם אותה הערה שאת הערת?
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
לא, זו לא בדיוק אותה הערה. עכשיו אני מגיע להגדרה של הייעוץ, בהמשך למה ששירלי דיברה. אז גם בהקשר של הייעוץ אנחנו חושבים שצריך למקד את ההגדרה בייעוץ פרטני. זאת אומרת שאני מייעץ ללקוח מסוים. אם אני עכשיו מפרסם איזה משהו: כדאי לכם לעשות כך וכך, אנחנו חושבים שגם בהמשך להסדרות במקומות אחרים, זה לא נכון עכשיו להסדיר את זה, אלא אך ורק ייעוץ ללקוח פרטני מסוים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ולא מה?
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
ולא נגיד אם מישהו מפרסם עכשיו בפוסט בפייסבוק, שאם אתם לוקחים הלוואה כדאי לכם לשים לב לאחד, שתיים, שלוש. אנחנו רואים גם מה קורה בעולם של ייעוץ ההשקעות, ואנחנו חושבים שזה נכון יותר שאנחנו מסדירים - - -
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אם הוא עושה את זה דרך עיסוק, את הפרסום הזה?
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אני לא יודע. אבל בכל מקרה גם בעולמות אחרים של ייעוץ, אנחנו ראינו שזה מופיע ייעוץ פרטני ללקוח, ואנחנו חושבים שזה נכון גם כאן. זה מה שמעניין אותנו, בסוף להגן על הלקוח הספציפי.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אבל, איגי, רק להערה שלך, לגבי לצמצם את ההגדרה של הלוואות לדיור, גם צריך להיזהר שלא לצמצם יותר מדי.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
נכון.
<< אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>
כי לא כל הלוואה, במיוחד אם אנחנו מתייחסים להלוואות המשלימות שניתנות על ידי החוץ-בנקאים, הם עלולים לפספס כאן למעשה את הייעוץ היותר-קריטי.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אם זה מסתיים בשעבוד נכס מקרקעין זו כבר הלוואה משמעותית. אם זו הלוואה שמישהו עכשיו לוקח 50,000 שקלים לצורך שיפוץ דירה, בסוף זה לא שונה מהלוואות צרכניות רגילות שבן אדם לוקח עכשיו הלוואה לצורך רכישת רכב.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
התנאים שונים - - -
<< דובר >> שי אבו: << דובר >>
זה שונה אם יש לך שעבוד או לא.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
בדיוק, אז אנחנו מסכימים. אז בסוף הנקודה המשמעותית זה השעבוד של נכס מקרקעין. זה בסוף מה שהופך את ההלוואה הזאת לאחת הפעולות הכלכליות המשמעותיות שאנחנו רואים בחיים הפיננסיים שלנו.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אבל יכול להיות שזה יהיה רק לגבי אחד מנותני האשראי ולא לגבי כולם. מי שרושם בסופו של דבר את ההלוואה זו התוצאה אולי של מי שנותן את האשראי, ולפעמים זה מספר גופים גם כן שנותנים.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אבל ברגע שיש לנו שיעבוד, אז בכל מקרה הייעוץ לגבי אותה הלוואה בסוף נכנס לתוך משטר הרישוי.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אני לא חושבת - - - אפשר להביא את זה לידי ביטוי בדרך - - - כמו קביעת הסכומים של ההלוואה שבה מדובר. פשוט אם זה נגמר ברישוי - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני יכול לרשום ברשם השכונות - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מה שהיא מציעה זה אולי לשים איזשהו רף של גובה ההלוואות. אם זה הלוואות משמעותיות, אז זה משהו אחר.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
יש לך גם הלוואות צרכניות אחרות שהן בסכומים גבוהים ואתה לא מרַשה אותן פה. אז אני חושב שבסוף ההבדל המשמעותי, לפי מה שבדקנו זה גם מקובל במדינות אחרות בעולם.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אבל כל סוגי המקרקעין, גם אם זה מגרש לבנייה - - -
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אנחנו מדברים על רישום שיעבוד על נכס מקרקעין.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
בסדר. לא ניכנס להגדרות. זה גם יכול להיות זכות חוזית לגבי מקרקעין.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
הייעוץ זה לא לרישום משכנתה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
חבר'ה, תשאירו לכם משהו לעבוד מאחורי הקלעים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היא מתבטאת ברישום משכנתה.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
והערה אחרונה לסעיף ההגדרות. בהמשך למה שאמרה שירלי, נציגת בנק ישראל, על העובדים של הבנקים, וזה יכול להיות גם עובדים של גופים פיננסיים חוץ בנקאיים שרשות שוק ההון מפקחת עליהם, שהם היום קוראים לעצמם יועצי משכנתאות, ראינו את זה בפרסומים, למרות שבפועל מה שהם עושים זה משווקים הצעות למשכנתה בשם הגוף הפיננסי, בשם הבנק, בשם הגוף החוץ-בנקאי.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא נקרא משכנתאות.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
אנחנו לא רוצים שהרישוי יהיה לגביהם. אבל אנחנו כן חושבים שלצד הדבר הזה חשוב שתהיה חובת גילוי מאוד מאוד גדולה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אבל זה לא בהגדרות, זה בחקיקה עצמה.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
כן, אבל בגלל שזה קשור אחד בשני, אז אני גם מעיר את הדבר הזה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני מציע דבר כזה.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אבל זה קשור.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רגע, כדי שנוכל להתקדם. הערתם הערות באופן כללי. אנחנו צריכים שיהיה לנו נוסח לדיון. אני מציע שאתם ובנק ישראל והייעוץ המשפטי של הוועדה יעשו את התיקונים הדרושים לישיבה הבאה על מנת שנדון בזה בצורה מסודרת. מי עוד רוצה להגיד משהו? כן.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
אני מנהלת תחום רגולציה פיננסית בלובי 99. אנחנו גם התייחסנו בנייר שהגשנו לעניין של ההלוואה, הצענו נוסח. אבל אנחנו מסכימים שההגדרה היא רחבה מדי, במיוחד כשאתה מסתכל על הגדרה של הלוואה לדיור יחד עם הגדרה של ייעוץ. אם החוק הזה עובר ככה מחר בבוקר, אז מחר אף אחד לא יכול לדבר כמעט על שום הלוואה צרכנית, כי אני לא יודעת האם אתה תשתמש בסכום שקיבלת כדי לשפץ, למשל, חדר בדירה שלך. זו בעיה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
תראי, אם לקחת הלוואה של 100,000 שקל ושעבדת את הנכס, זה נכנס בפנים.
<< אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>
ולכן הצענו לצמצם את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם לקחת 100,000 שקל לשיפוץ, ולא שעבדת שום דבר, זה לא נכנס. מה הבעיה?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
את זה היא רוצה להציע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את יכולה לקבל ייעוץ מיועץ משכנתאות בעניין הזה. אבל זה לא נחשב ייעוץ למשכנתאות, זה נחשב ייעוץ באופן כללי. ועל זה בדיוק דיברו משרד המשפטים.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
נכון, אז אמרתי שבדיוק זה מה שגם אנחנו הצענו.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לכן אתם צריכים לשייף את הניסוחים בעניין הזה, ולכן אמרתי שתעשו את זה לישיבה הבאה.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
אני רק רוצה להמשיך. בהמשך למה שאיגי ממשרד המשפטים אמר, אנחנו הצענו הגדרה של ייעוץ משכנתאות כללי, בדיוק כמו שנאמר כאן, בהמשך למגמה שעכשיו גם ברשות ניירות ערך מקדמים לגבי ייעוץ השקעות. אז בדיוק כמו שנאמר כאן, היום יש זרימה של מידע, שזה מידע מאוד מאוד חשוב לציבור הרחב, שזה לא מיועד ללקוח ספציפי, וזה מה שמכונה ייעוץ משכנתאות או בחוקים אחרים יכול להיקרא ייעוץ השקעות כללי, כל עוד באמת, כמו שהצענו כאן בנוסח, הוא אינו מתייחס לנסיבות ונתונים של אדם מסוים או נחזה להיות כזה. אנחנו הצענו גם איזה חובת גילוי אפשר או כדאי להטיל במקרים שמישהו נותן את הייעוץ הזה, אבל הצענו את זה כמובן קודם כול לסעיף ההגדרות.
עוד דבר זו ההגדרה של גוף פיננסי. ההגדרה הזו משמשת בהמשך לעניין ניגוד עניינים. אבל ההגדרה הזאת היא רחבה מדי. בחוק מתן שירות מידע פיננסי תחת ההגדרה של גוף פיננסי יש גופים שהם לא רלוונטיים כי הם לא מלווים. אפשר לראות בנוסח שהצענו לצמצם את ההגדרה רק לגוף שנמנה שם תחת גוף פיננסי והוא גם מלווה.
הצענו גם לקבוע הגדרה של תאגיד מורשה, כמו שיש בחוקים פיננסיים אחרים. יש מקרים שבהם מי - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה זה הצענו? שלחת לנו את זה בכתב?
<< דובר_המשך >> אלה תמיר שלמה: << דובר_המשך >>
בוודאי. רק 20 עמודים. יכולתי לכתוב עוד עמודים רבים אבל נגמר לי הזמן.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אתמול בערב שלחת לנו את זה?
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
- - - שלא דאגת - - -
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
למה לא דאגתי? יש לך ביקורת עליי? אני לובי 99, לא משרד המשפטים. אני לא דאגתי לפני שלוש שנים. תודה. עבדתי אז במקום אחר.
אז תאגיד מורשה, כמו שאמרתי, יש באמת בחוקים אחרים התייחסות למצב שבו מי שרשום בפנקס הוא לא יחיד אלא תאגיד מורשה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
יש לך הגדרה שאין לך הערה?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תאגיד של מה? לא הבנתי.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
תאגיד מורשה, שהוא יהיה רשום בפנקס.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
בואי, נתקדם. שלחת את זה בכתב? יופי. הצוות הזה שאמרנו, שאתם לקראת הישיבה הבאה תביאו לנו ניסוחים, תעברו על מה שהיא כתבה ותראו. מה שרלוונטי, תביאו לנו.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
עוד דבר קטן. ההגדרה של חברת פינטק היא גם כן בעייתית. היא תופסת בעצם מצב שיש שימוש בטכנולוגיה פיננסית, אבל כתלות במבנה ההתאגדות. במקרה הזה הניסוח מדבר על חברה. אבל זה בעצם לא רלוונטי, גם יחיד יכול לעשות שימוש בטכנולוגיה פיננסית ונדרש לתת סמכויות. אנחנו הצענו לתת אותן לרשות ניירות ערך, שגם ככה יש לה ניסיון בתחום הזה, לבחון את הטכנולוגיה הפיננסית שנעשה בה שימוש. אז ההגדרה של חברת פינטק היא גם כן בעייתית.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
טוב. תודה רבה. מי עוד רוצה להגיד משהו?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אבל צריך גם לראות שאותה חברת פינטק לא תקבל תמורה מהבנק על זה.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
בוודאי שצריך. אנחנו מסכימים. זה לא סותר.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
אני מפורום קהלת. אני כמובן מתנגד להקמת רשות רגולטורית חדשה. ואני חושב שאם בנק ישראל או משרד המשפטים תומכים בזה, אז אולי שיקימו את המועצה אצלם ולא יהיה צריך להקים מועצה מבחוץ.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
חבר הכנסת אמר את כל מה שאמרת לו להגיד. הכול בסדר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
וזה אחרי קהלת. אפילו מגילת רות כבר אמרתי, לא רק קהלת. שמעתי את זה. רוטמן דיבר איתי, אמר לי את זה. לא שכנע אותי, מה לעשות.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
בסעיף ההגדרות כתוב שהגוף היציג זה הגוף שרשום שהוא מייצג את רוב יועצי המשכנתאות והגוף שכתוב בתוספת הראשונה. אז רציתי לשאול: מה קורה אם נניח אני אקים עכשיו גוף יציג אחר, ויהיה לי את רוב יועצי המשכנתאות, אם זה לא יהיה הגוף שכתוב בתוספת הראשונה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אמרתי לא להתייחס לדברים עקרוניים. כשנגיע לסעיפים - - -
<< אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>
לא, זה בסעיף ההגדרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
איפה?
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
הגוף היציג – הגוף המייצג את רוב יועצי המשכנתאות בישראל.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
זה לא הגיוני שמי שמייצג - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אגב, אתה מכיר חקיקות קודמות?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה אתה רוצה שנכתוב?
<< אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>
אין שום בעיה. כתוב: כאמור בתוספת הראשונה. בתוספת הראשונה כתוב שם של עמותה שמייצגת היום את רוב יועצי המשכנתאות.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, זה לא מחייב.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
זה אומר שאי-אפשר להקים ארגון יציג אחר.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
הוא צודק בעניין הזה. צריך להיות כתוב: הגוף - - -
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
יש כאלה, אבל - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני יודע רק דבר אחד. בכל חקיקה יש גופים יציגים, כמו מרכז שלטון מקומי ברשויות המקומיות, שהם הגוף המייצג את הרוב. ברור שזה לא שם ובן אדם ומישהו מסוים.
<< אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>
אבל כתוב שם.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אם יש היום גוף שאנחנו יודעים שהוא מייצג את כולם, אז אנחנו יכולים להכניס אותו בתוספת.
<< דובר_המשך >> אריאל רכניץ: << דובר_המשך >>
אבל אם זה ישתנה?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מחר יהיה גוף אחר, אז ישנו את זה.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
אתם כותבים בחקיקה ראשית מי הגוף שמייצג - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, בתוספת.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
התוספת היא בחקיקה ראשית.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
זה מקובל.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אם זה לא מקובל, אז אני לא בטוח - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
למשל, עשינו את זה בחקיקה לגבי הנושא של הרשויות המקומיות. יודעים מי מייצג אותם, הכנסנו את זה. וכתבנו שאם מישהו אחר יבוא ויוכיח שהוא מייצג יותר גדול, אז הוא יהיה.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
אז למה לכתוב את השם שלהם ולא פשוט לכתוב שזה הגוף שמייצג את רוב יועצי המשכנתאות?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, כי לפעמים יש את הוויכוח - - -
<< אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >>
יהיה לכם פנקס שכתוב בו - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
יש את האדריכלים וההנדסאים, ורבים כבר 70 שנה, לא ממנים נציגים שלהם במוסדות תכנון, בגלל שמי הרוב? צריך לבדוק איך זה עובד בשאר המקומות.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אפשר לכתוב את זה בתוספת, כאשר יהיה נוהל איך מחליפים. אין בעיה עם זה.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
בחוק יש סמכות לשר לשנות את התוספת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נו, אז אין בעיה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ואתה יודע מה? תבדקו גם איך זה הולך בחקיקה אחרת.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
יש בחקיקות אחרות.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בדיוק. אנחנו לא ממציאים את הגלגל.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני בעצמי הכנסתי את זה לחקיקה.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
ארגון הגג של הגופים הירוקים, למשל.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אבל חלק מהמקומות דוגמאות גם לא טובות, צריך להגיד.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
הכנסתי את זה בשניים-שלושה חוקים. אם אנחנו יודעים מי, אז מה אנחנו צריכים להתבחבש את יותר מדי בעניין הזה? יודעים מי, אז מטפלים בזה.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
אפשר לשאול רק שאלה קטנה מה זה נסיבות מיוחדות החלות על מבקש ההלוואה בהגדרה של אפיון? מה זה אומר ב"איפיון" ללווה מהסוג של מבקש ההלוואה ובנסיבות המיוחדות? אם הנסיבות הן נסיבות לא מיוחדות, אבל הן הנסיבות של - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, המיוחדות פה הולך על המבקש, לא על הנסיבות שהן מיוחדות. זאת אומרת שזה אישי. זה כאילו לקוח. יש בסוף לקוח ולא סתם מישהו שנותן ייעוץ למשכנתה באוויר.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
אז זה עשוי להיות בעייתי, כי אנחנו באמת תוהים האם תחת האפיון יכול להגיע מצב שאתה אומר: אין לו מאפיינים מיוחדים, הוא לקוח רגיל. ואז האפיון יהיה זהה לקבוצת לקוחות.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא יודע. תבדקו בניסוח, אין לי בעיה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
רגע, תענו לה. אם יש לכם תשובה, תענו לה.
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
אני רוצה, אם אפשר.
<< אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>
אני לא חושבת שזה משרת את המטרה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא צריך להתווכח עכשיו על כל הדברים.
<< דובר_המשך >> ארז קמיניץ: << דובר_המשך >>
לא צריך להתווכח. אין בעיה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תקשיבו, חבר'ה, היושב-ראש מוליך פה ישיבה כי הוא רוצה לקדם חוק. אנחנו לא יושבים פה ומבזבזים את הזמן. כל הדברים הללו, תרשמו את ההערות האלה. לי אין בעיה. ברור, אני לא רוצה שתצא שגיאה כזאת.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אם יש לו תשובה שיענה.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
כן, אבל המטרה היא שיהיה נוסח שהוא - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אתה יכול לענות, אין בעיה. תן לו לענות.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
ממש בקצרה. זו שאלה של ניסוחים, גם לעניין של המשכון. מבחינתנו גם בשאלת המשכון צריך לדייק את הנוסח. אנחנו העתקנו מנוהל נב"ת. אם על בנק ישראל זה מקובל, וצריך להיות משכון, כהגדרה הלוואה לדיור חייבת לעבור דרך משכון, זה בסדר, ובלבד שבאמת כל סוגי הדיורים למיניהם, לרבות מגרשים ולרבות זכויות לגבי מקרקעין. זה לשאלת המשכון.
לגבי שאלת הנסיבות המיוחדות, האפיון, ואם צריך לדייק את הנוסח נדייק, אבל נכנס פה פן מאוד מאוד מקצועי של יועץ המשכנתאות, הוא צריך לזהות באופן מיוחד את אותם לווים שיש להם נסיבות שקשורות לאורח חייהם או ליכולות ההחזר שלהם או להגדרות מיוחדות שהבנקים מחפשים אצלם. והמקצועיות של יועץ המשכנתאות היא לזהות בדיוק את הנסיבות הספציפיות המיוחדות - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
ספציפיות זה כן. הבעיה שהיא אומרת לך זה רק דבר אחד: שלא יהיה מצב שבו יהיו אנשים עם בעיות מיוחדות, ואנשים רגילים, ואז הרגילים לא בעסק.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
לא, ממש לא.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
כמו שאמרתי קודם, צריך למצוא את המילה, זה הכול.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
בשום צורה זה לא עולה מהנוסח, אבל בסדר, אם צריך לדייק אותו, נדייק אותו.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
טוב. עוד משהו?
<< דובר >> יוסף קיצברג: << דובר >>
אני מעמותת עוגן. אני לא אחזור על מה שנאמר מקודם על הסעיף של גוף פיננסי, כי זה פוגע כעמותה. אני רק אתייחס לגבי ההגדרה וארבעת הסעיפים של ייעוץ משכנתאות. יש סעיפים שהם באמת ליבת העניין, סעיף (2) של הגשת בקשה להלוואה לדיור, או סעיף (4) של בחירת סוג ההלוואה, הם באמת מאוד ייעוץ משכנתאות.
יש סעיף, כמו למשל סעיף (1), משהו שהוא טיפה יותר רחב, והוא גם לפעמים נוגע בעולם הייעוץ של כלכלת המשפחה. כשיועץ לכלכלת משפחה יפגוש לקוח וישב איתו בתהליך ארוך, הוא עשוי לדבר איתו גם על סיפור המשכנתה כשתגיע, אם אתה רוצה לקנות דירה אז בוא נדבר. ופה אנחנו קצת מחריגים את סעיף קטן (1) גם עליו, למרות שהוא בכלל לא נוגע בעולם ייעוץ משכנתאות. הוא בשלב המקדים שיש ללקוח עוד חלום לקנות דירה, בעזרת השם, יום אחד, אז הוא מדבר איתו על הסכום שהוא אולי יכול, ועל איזה תהליך אולי הוא צריך לעשות כדי להגיע לזה. הוא לא מחליף את ייעוץ משכנתאות. הוא יפנה אותו לבן אדם שיעשה את זה כמו שצריך ויבנה את התמהיל ויעשה את מלאכתו נאמנה. כרגע סעיף (1) נוגע גם בעולמות כלכלת המשפחה, ובעצם מכריחים את כל מי שנוגע בעולם הזה להזדקק לרישיון של ייעוץ משכנתאות, גם אם הוא לא מתעסק בסוף הלכה למעשה בדבר הזה.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
לעניין בקשה. אם הוא לא הגיש - - -
<< אורח >> שימי אדזיאשוילי: << אורח >>
זה לעניין הגשת בקשה ולא ייעוץ כללי. אם הוא לא הגיש בקשה ולא תהיה משכנתה אז הוא לא נכלל.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
יש לכם תשובה למה שהוא אומר?
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
בסוף צריך לקרוא כל חוק באיזו רקמה מסוימת. הכלל היסודי הוא חופש העיסוק, וההגבלות צריכות להיות מידתיות. אם ייעוץ לעניין הגשת בקשה להלוואה לדיור, כמו שנאמר פה, מייעצים לך כשאתה אומר: אני צריך ללכת לבנק להגיש הלוואה. אם אתה מדבר על תוכנית עתידית זה לא נכנס פה באופן פשוט.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה לא נכנס בתוכו. אני לא יודע מה החשש.
<< דובר >> אלעד לוביץ': << דובר >>
ייעוץ לעניין הגשת תביעה. נגיד מישהו שהוא לא עורך דין מייעץ לעניין הגשת תביעה, זה לא יהיה חריגה מתוך - - - עיסוק של עורכי דין?
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אם אתה אומר שכבר נפצעת וכבר הייתה תאונה ומה טופלת, זה כבר תיק ספציפי. זה לא אם אני אפצע פעם, לאיזה עורך דין אני אלך אם תהיה לי פעם תאונת עבודה?
<< דובר >> אלעד לוביץ': << דובר >>
פה יש בן אדם ששוקל אם - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, זה עמותה. עמותה יכולה, במסגרת הייעוץ הכללי שהיא נותנת לו על מצבו הכלכלי בכלל ועל בעיות בבית ובמשפחה והכול ביחד. כשיגיעו לקטע של המשכנתה, הוא יכול לדבר איתו אם כדאי לי או לא כדאי לי, ואז הוא יפנה אותו למי שצריך.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
זה גם בסדר שהוא יגיד שהוא לא יכול לייעץ על זה, וישלח אותו לאיש מקצוע.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, הוא יכול להמליץ לו: אני חושב שכדאי שתיקח משכנתה, אבל איך תעשה את זה בצורה מסודרת.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
גם עדיף שלא יגיד כדאי.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
נתת את הדוגמה של ייעוץ משפטי. בסוף יש הבדל בין מיצוי זכויות, שאנחנו מכירים שיש כל מיני עמותות שעוסקות במיצוי זכויות והן מסייעות, לעומת ממש עכשיו ייעוץ בתיק ספציפי, שזה משהו שהוא מיוחד רק למי שיש לו רישיון עורך דין.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מסכים לדברי משרד המשפטים.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
כן, מי קורא? תמשיכי. סיכמנו שתביא לנו נוסח של כל ההגדרות לישיבה הבאה, אחרי שתראו כל הניירת שנשלחה, ומה ההמלצות הסופיות שלכם בעניין הזה.
<< דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>
אז אני גם אבקש, ברשותך, מעבר למי שכבר העביר את ניירות העמדה שלו, פשוט להעביר אלינו בהקדם, שנוכל להתייחס.
פרק ב': הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות
ייחוד עיסוק
2.
לא יעסוק אדם בייעוץ משכנתאות, אלא אם כן הוא יועץ משכנתאות לפי הוראות חוק זה.
חובות מקצועיות
3.
במילוי תפקידו, יפעל יועץ משכנתאות באמונה ובשקידה כפי שיועץ משכנתאות סביר היה נוהג באותן נסיבות, לא יעדיף את ענייניו האישים או את עניינו של אחר על פני לקוחותיו, לא יעדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, וינקוט את האמצעים הראויים בנסיבות העניין לקבלה ולמסירה של מידע מהותי הנוגע למתן שירות ייעוץ המשכנתאות ללקוחו.
סייגים לעיסוק והיעדר ניגוד עניינים
4.
(א) יועץ משכנתאות לא יעסוק בייעוץ משכנתאות עבור לקוח אם מתקיים אחד מאלה:
(1) חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו;
(2) נסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עניין אישי שלו או עניינו של אחר ובין עניינו של לקוחו.
(ב) יועץ משכנתאות לא יהיה עובד של גוף פיננסי.
(ג) יועץ משכנתאות לא יקבל תמורה כספית או אחרת, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ משכנתאות, זולת מלקוחו בלבד.
הפרק הזה באמת הוא לב ליבו של החוק. הוא מדבר על ייחוד העיסוק, ככל שרוצים להסדיר את העיסוק הזה, מה אמות המידה, מה החובות המקצועיות שחלות על מי שרוצה לעסוק בעיסוק הזה, מה הסייגים שחלים על העיסוק הזה. כמו שנאמר, האיזונים והבלמים בכל מה שקשור בהגבלת חופש העיסוק.
<< דובר >> אלעד לוביץ': << דובר >>
כבוד היושב-ראש, אפשר להעיר על סעיף 4?
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
כן, ודאי.
<< דובר >> אלעד לוביץ': << דובר >>
אני יועץ משפטי לעמותת עוגן. אני רוצה לומר שסעיף 4(א) הוא מאוד הגיוני, מאוד מתבקש. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות בהצעת החוק הזאת, למנוע ניגוד עניינים. את סעיף קטן (ב) ו-(ג) אני לא מצליח להבין. אני לא מצליח להבין למה כל מי שעובד בגוף פיננסי, אפילו אם הגוף הפיננסי הזה לא עוסק במתן משכנתאות, יהיה אסור לו לעסוק בייעוץ משכנתאות. כמו עוגן למשל, אנחנו לא נותנים הלוואות למשכנתה, יהיה אסור לנו לעשות את הפעילות שאנחנו עושים היום, פעילות חברתית של ייעוץ משכנתאות. וגם אם אנחנו נפסיק לעשות את הייעוץ הזה ונרצה לשלם למישהו אחר שיעשה את זה, יהיה אסור לנו לפי סעיף קטן (ג), שאוסר לשלם ליועץ משכנתאות כסף שהוא לא ישירות מהלקוח.
אז אני מציע לדון בנחיצות של הסעיפים האלה. מרגע שאמרנו שאסור ניגוד עניינים בסעיף 4(א), (ב) ו-(ג) הופכים להיות חסימה של השוק, ולמעשה מונעים עוד אפשרויות של ייעוץ משכנתאות ללקוח בצורה שתהיה טובה ללקוח, שאין בה ניגוד עניינים, ואני לא רואה בזה שום ערך.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לגבי הדבר הראשון שאתה אומר, אני לא חושב שצריך לתקן את זה. דווקא לגבי הדבר השני שאתה אומר, זאת אומרת, אם יש משפחה שקרסה וכרגע יש איזו עמותה שמטפלת בה, ובסוף התשלום יהיה מאיזה קרן משפחתית שעזרה למשפחה כדי לתת כסף ליועץ או מחר לסייד או מחר לאינסטלטור, את זה אני לא רוצה למנוע, אז ודאי שלא. זאת אומרת, צריך לבדוק את זה. כל הרעיון הוא שזה אישי של הבן-אדם, אבל אם זה בן אדם שזקוק לעזרה – צריך למצוא את הדרך שלא מישהו יפתח את זה ויחפש פה מקום לרמאים, אבל אותן עמותות – אני לא מכיר אישית את עמותת עוגן שאתם מייצגים, אבל אני בהחלט מכיר ומוקיר עמותות שמלוות אנשים במשברים כאלה ואחרים – צריך לתת להן את האפשרות לעשות את זה, בלי שזה יערבב לנו כמובן את מהות העניין.
<< דובר >> אלעד לוביץ': << דובר >>
אז אולי הדרך תהיה לנסח את זה על הצד ההפוך. לא לאסור את כל תמורה כספית שהיא לא - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני לא דיברתי על התמורה כספית. הינה, לקחת את הב'. אני הצדקתי את ה-ב' שאמרת. לגבי א', אני לא צריך לדאוג עכשיו, עמותות שעושות חסד, אני לא יודע מה זה תמורה כספית.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
למה יועץ משכנתאות לא יכול להיות עובד של גוף פיננסי? הרי יש חברות שזאת העבודה שלהן. זה גם נחשב גוף פיננסי.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
יש פה יש פה ניגוד עניינים מובנה.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אולי להגדיר מהו גוף פיננסי, כי יכול להיות שהגופים הפיננסיים - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא מדובר פה על עובד בבנק או עובד בחברת ביטוח. אבל אם יש חברה שזה העיסוק שלה - - -
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אבל אם החברה עוסקת במתן הלוואות אז זה בעייתי.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני לא חושב. אני חושב שסעיף (ב) הוא בעייתי מאוד.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
ואם אנחנו כבר מתייחסים לסעיף קטן (ב), אנחנו חשבנו שנכון גם כן להגיד שעל אותו יועץ משכנתאות חל איסור בכלל לתת שירות לגוף פיננסי. כלומר, להרחיב את זה: לא רק שהוא לא יהיה עובד, הוא גם לא ייתן שירות לגוף פיננסי. ומעבר לכך, חשבנו שנכון גם כן לקבוע שהוא יהיה שלוח של הלקוח, ואז מחילים עליו גם את החובות שחלות על שלוח לפי חוק השליחות.
<< דובר >> יוסף קיצברג: << דובר >>
אולי אני אסביר את מה שחברי אמר פה לגבי עוגן. לעוגן, למשל, היום יש ארבעה פרויקטים ממשרדי הממשלה, שמסייעים ללקוחות מסוגים שונים. יש לנו פרויקטים לעולים חדשים יוצאי אתיופיה, שיוצאים ממרכזי קליטה לדיור קבע. יש לנו פרויקט עם נכי צה"ל, שמקבלים גם אישור לייעוץ משכנתאות. יש פרויקט שלפני חודש חתמנו עם המשרד לשוויון חברתי בחברה הערבית. אלה פרויקטים שהמשרדים מממנים אותנו. לי יש יועץ משכנתאות שלי.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני מבקש שתעבדו את הסעיף הזה. הסעיף הזה לא מושלם.
<< דובר >> יוסף קיצברג: << דובר >>
לי אסור - - - את הייעוץ. זה החוק. אני בתור עמותה משנת חיים - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
יש פה נציג של חברות שהן גם פיננסיות וגם נותנות ייעוץ למשכנתא? לא פיננסי בנק אלא משהו אחר?
<< דובר >> טל עקרוני: << דובר >>
רק הם גם נותנים אשראי וגם מייעצים.
<< דובר >> יוסף קיצברג: << דובר >>
עוגן לא נותנת משכנתאות, עוגן נותנת הלוואות. הלוואות ללא ריבית למשפחות, הלוואות עם ריבית לעסקים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז אתה רושם משכנתה עליהם?
<< אורח >> יוסף קיצברג: << אורח >>
לא, אני לא נותן משכנתאות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז זה בכלל לא קשור לעניין, ריבונו של עולם.
<< דובר >> יוסף קיצברג: << דובר >>
בגלל שאני מוגדר כגוף פיננסי אסור לי להעסיק יועץ משכנתאות, ואסור לי גם לקבל, למשל, במקרה הזה תשלום ממשרד הביטחון, משרד הקליטה, לא משנה ממי.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
לכן הצענו תאגיד מורשה, ואז הכול בסדר. הוא יהיה תאגיד מורשה וזהו. מה הבעיה?
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
יש, נגיד, עמותה חברתית שנותנת הלוואות, אבל מצד שני, בגלל שזה נושא חשוב, יש אנשים שמסובכים בכל מיני מצבים מבחינה כלכלית, ואז הם שמים יועץ למשכנתאות שיטפל בהם. למה זה אסור? למה הסעיף הזה לא מאפשר את זה?
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אני אתייחס לשאלה ואחדד אותה. האם זה יכול לבוא לידי פתרון באמצעות ההגדרה של מהו גוף פיננסי?
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
זה נראה לי הגיוני.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אז אפשר יהיה להחריג עמותות או הגדרות מסוימות שהן לא נותנות - - -
<< אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>
או לקבוע מי נכנס.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
עמותות או חברות. לא רק עמותות. תחשבו על זה. תחשבו איך אפשר לפתור את הבעיה.
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
בגדול עוגן לא נכנס פה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
להגיד שכל מקום שהוא עובד הוא לא יכול – הוא יכול להיות עובד של חברה, אני לא מבין את זה.
<< דובר >> שי אבו: << דובר >>
ברשותך, היושב-ראש, נניח אם אני חברת מימון, ומזה אני נותן אחרי זה ייעוץ משכנתה. צריכה להיות הפרדה מוחלטת – גוף מימון לא צריך לתת את ייעוץ המשכנתה, כי יכול להיות פה טעם לפגם. כמו שאנחנו לא מצפים שבנק הוא זה שייתן את הייעוץ המשכנתה, אותו עיקרון גם נכון לגבי גוף מימון.
יש נקודה שאני רוצה להתייחס אליה, ברשותך, שלפעמים כשבן אדם עושה מעברים, אנחנו מוצאים לנכון ברמת הייעוץ במשכנתה שבן אדן צריך לעשות לו שינוי, ולצערנו הרב יש גם המון המון תופעות לוואי, לצד אותם אנשים טובים שציינת, אז יש עניין אולי לעשות מכתב הנמקה: מה הסיבה שאותו יועץ בחר לעשות את הפעולה הזאת? ואני חושב שזה ייתן גם יכולת מחר אם אתם מטילים סנקציות, עיצומים כבדיקה.
<< דובר >> שירלי אבנר: << דובר >>
אנחנו גם חשבנו שצריך להחיל חובות גילוי.
<< דובר >> שי אבו: << דובר >>
גם. אבל מכתב הנמקה בהחלט יכול לתת עוד - - -
<< דובר >> אלעד לוביץ': << דובר >>
אבל סעיף 4(א) כבר אוסר את הניגוד עניינים, למה צריך את (ב)?
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
תשייפו את סעיף 4.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
מה העיקרון אבל, אולי להסביר את המהות של האיסור.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
היה עיקרון. העיקרון היה בהתחלה שיועץ משכנתה שהוא השלוח של הלקוח לא יכול להיות עובד של בנק. זה היה ברור. וגם לא של הגופים המקבילים שנותנים הלוואות.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
עם בנק אין בעיה. לא רק בנק, גם חברת ביטוח שנותנת הלוואות.
<< דובר >> שי אבו: << דובר >>
היום חברות רכבים. היום כמעט כל קבוצת רכב - - -
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אז זו בדיוק השאלה איפה. הבעיה היא שמסתבר שיש הרבה גופים שנותנים כל מיני הלוואות. איפה לשים את הגבול? אתה מגביל אנשים מלעסוק בתחום. אז ההגבלה צריכה להיות הגיונית ולא כללית מדי, לא רחבה מדי.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, רק שלא לשפוך את התינוק עם המים.
<< אורח >> שירלי אבנר: << אורח >>
אני רק אפנה את תשומת הלב שיש הגדרה כבר לגוף פיננסי.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
יש פה ספציפיקציה של האיסור בניגוד עניינים. ואלה תופעות שאנחנו חייבים להילחם בהן, שיש גוף פיננסי שמייעץ, והייעוץ שלו מוטה נוכח הרצון של אותו מייעץ להפנות את מקבל הייעוץ, את הצרכן, לאותו גוף פיננסי לקבל מכשיר פיננסי של הלוואה או מכשיר אחר, ואת זה אנחנו צריכים למנוע. זה סוג מאוד מיוחד של ניגוד עניינים.
<< דובר >> שי אבו: << דובר >>
אנחנו כבר נמצאים בעידן של הרבה חברות בת.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אני לא רוצה שיהיו מצבים שבהם – אני לא מכיר, ואתם כנראה עושים עבודה ברוכה, אני לא מדבר על האזורים האלה שאתם – אבל יש, ואנחנו מכירים, עמותות שמוחזקות על ידי חברות בת וחברות בנות וחברות אחיות ועמותות של עמותות וכו'. אני חושב שצריך למצוא לדבר הזה פתרון, צריך לדייק את הנוסח, אבל למנוע מצב - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אז אמרתי: תשייפו את זה יותר טוב, זה הכול. לישיבה הבאה. אסור שיהיה לו ניגוד עניינים. זה ברור, אין ויכוח על זה.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
צריך להשאיר את המגבלות האלה. זה ספציפיקציה של ניגוד עניינים. ואם רוצים לעשות החרגות מאוד מאוד ספציפיות מיוחדות שלא ייחשבו, אז בוא נעבוד על דרך ההחרגה ולא על דרך הכלל.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא, הכלל הוא בסדר, אבל צריך לבדוק את זה. הרי בסופו של דבר יש פה פגיעה בחופש העיסוק, אתה מסכים איתי? לכן צריך לראות איך עושים את זה.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
אז קודם כול גם כאן אנחנו הצענו תחת סעיף 2 להחריג מהצורך להירשם בפנקס את מי שנותן ייעוץ משכנתאות כללי, כמו שאמרתי, תחת חובות גילוי, שמי שנותן את ייעוץ המשכנתאות הכללי אינו רשום בפנקס, ושהוא יגלה באופן ובצורה שיקבע שר המשפטים את פרטי הזיהוי שלו, וכן כי הוא אינו יועץ משכנתאות שרשום בפנקס, שהייעוץ שהוא נותן אינו ייעוץ אישי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם, וכן יגלה זיקה שיש לו לגוף הפיננסי.
וגם הצענו להוסיף את ההחרגה, כמו שיש בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, לגבי ייעוץ משכנתאות כללי באמצעי תקשורת. תחשבו, יש אפילו פרסומות בערוצי תקשורת, יושבים אפילו בתוכנית בוקר ומדברים. שוב, ההגדרה היום, גם של ייעוץ וגם של הלוואה, מאוד מאוד רחבה. לא יכול להיות שאנחנו נחשוב שאף אחד לא יכול יותר לדבר על משכנתאות בלי שהוא יועץ משכנתאות שרשום בפנקס. אז ההגדרות היום מאוד רחבות וזה מה שהצענו. כמו שאמרתי, ייעוץ משכנתאות כללי באמצעי תקשורת זה משהו שקיים בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, וייעוץ משכנתאות כללי - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא הבנתי, על איזה סעיף היא מדברת?
<< דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >>
היא טוענת שההגדרה של ייעוץ משכנתאות מאוד מאוד רחבה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
זה קשור לסעיף הזה?
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
כן, כי הצענו החרגה מסעיף 2 שעוסק במי שרשום בפנקס.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
עוד פעם חזרת להגדרות?
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
למה? אבל אני בדיוק בסעיף הזה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אבל אי-אפשר ככה. תראי, עם כל הכבוד לך, רשמת לך כל מיני הערות ואת אומרת אותן מתי שאת רוצה, זה לא הולך ככה.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
למה? אבל הצעתי תיקון לסעיף 2.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אנחנו כבר בסעיף 3 ו-4, לא בסעיף 2, עם כל הכבוד. ואמרתי לך, את ההערות שלך על ההגדרות תכתבי, והצוות יבדוק אותן. אני רוצה להסביר לך איך זה מתנהל. לקראת הישיבה הבאה כבר יביאו לנו נוסח מתוקן, ואנחנו נדון עליו. אם יהיה לך הערות על הנוסח הזה, נדבר עליהן.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
שיתייחס לכל הטענות האלה. יכול להיות שלא יהיו פתרונות לכול, ואז נדון.
<< אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >>
כבוד היושב-ראש, אבל הקריאו את סעיף - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא, סיימת. כיוון שאת לא שמעת מה שאמרתי מההתחלה, סיימת את ההערות.
<< דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >>
רשמנו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רשמנו את זה ונגמר הסיפור. כן, סעיף 5.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
אני יכול להגיב על סעיף 4?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> ורד קירו זילברמן: << דובר_המשך >>
קודם כול על העניין של לא לקבל טובת כסף עבור ייעוץ. אנחנו ברשת מהיום הראשון. כל היועצים חתומים שאסור להם לקבל כסף משום דבר, גם לא מגופים חיצוניים. אנחנו תומכים בסעיף הזה ביד מלאה.
הסעיף השני שאני רוצה להתייחס אליו זה ניגוד העניינים. מה זה ניגוד עניינים? מישהו שהוא יועץ משכנתאות ויש לו אחות שעובדת בבנק, האם זה ניגוד עניינים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
באמת.
<< אורח >> ניצן רסקין: << אורח >>
אל תגיד "באמת", אני שואל אתכם שאלה: האם זה ניגוד עניינים או לא?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
שאלה יפה.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אם האחות שלו מקבלת תגמול על זה שהוא העביר את ההלוואה – כן, אז יש פה בעיה.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
מה זה תגמול? אני שואל שאלה: היא עובדת בבנק. היא לא מקבלת תגמול, היא עובדת, היא מקבלת משכורת מהבנק.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אם היא עובדת בבנק, ואתה הולך לסניף שלה, זה לא מקובל. אז לך לסניף אחר. מה הבעיה? אני לא מבין. היא יכולה להיות עובדת בבנק, אין שום בעיה, אבל לא לאותו סניף שבו היא עובדת.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
אנחנו מאוד תומכים בזה שתהיה חובת חתימה על הסכם עם לקוח, שזה יהיה חובה בחוק. אם עכשיו מגיע יועץ משכנתאות ומחתים את הלקוח ואומר לו שהוא מודע לזה שיש לו אחות שעובדת בבנק, ושהוא יעשה את הטובה והוא לא ילך לבנק, זה יכול לפתור את כל הבעיה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
למה? אם הוא יגיד לו: בגלל שיש לי אחות - - -
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
אם הוא עושה גילוי נאות, והלקוח יודע שיש לו אחות שעובדת בבנק, והוא לא הולך אליו, הוא לא ילך לאותה יועצת משכנתאות – אפילו לא יועצת משכנתאות, היא יכולה לעבוד בבנק בלי קשר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אז שלא ילך. אז שייקח אותו למקום אחר.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
גם אם אנחנו קובעים חובות ספציפיות של ניגודי עניינים, בסוף זה לא גורע מהאיסור הכללי להימצא בניגוד עניינים.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אתיקה בחוק שעוד לא נולד.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אנחנו לא נכנסים לשאלות פרטניות. יש בשביל זה בתי משפט, יש מועצה ויש ועדה.
<< דובר >> רונן רגב כביר: << דובר >>
בהקשר של העניין הזה של להחתים מישהו, אתה יודע שהאחות עובדת בבנק – רוב התלונות שמתקבלות כיום באמון הציבור על הענף נוגעות לאנשים שמחייבים אותם בתשלום על זה שהגיע מיועץ משכנתה כלשהו אישור עקרוני. עוד אין הלוואה, עוד אין כלום. ועל זה הוא צריך לשלם אלפי שקלים. והוא חתם על זה, זה נמצא שם.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
אתה יודע מה עושה יועץ משכנתאות - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
רגע, תן לו לדבר. אני רוצה להבין את הבעיה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
מי דיבר? אתה דיברת? צא לחמש דקות.
<< דובר >> רונן רגב כביר: << דובר >>
כל ההתמודדות פה, ופרק 4 שבאמת הוא הלב של ההצעה, זה בגלל הפערים העצומים, זה שאני יכול להחתים מישהו בתוך ההסכם על כל מיני דברים, ואחר כך הוא רק יבין את המשמעויות וההשלכות שלהם, זה לא מסיר אחריות, כפי שהוצע כאן. ובאמת הלב הוא להשאיר גם את סעיפים (ב) ו-(ג). יש מקום לייצר איזשהן החרגות. יכול להיות שצריכים להיות מנגנונים חריגים למקרה יוצא דופן, כמו המקרה שעוגן מביאים, אבל בלי הניתוק - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
עוגן בכלל לא מתעסקים במשכנתאות, אני לא מבין מה הם רוצים. אבל לא משנה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
- - - למצוא פתרון. די, לא צריך לחזור על זה, חבר'ה.
<< דובר >> רונן רגב כביר: << דובר >>
אבל גוף מסחרי שעושה ברטר על התועלות מהלוואות - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לקחתם עוגן ועשיתם ממנו את כל הספינה.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
זה באמת חריג, אדוני.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אתם אומנם מעירים הערות, אבל זה לא התחום שלכם. מספיק כבר עם זה. אני רוצה לענות לך, שאם בן אדם חתם שאם מתקבל אישור עקרוני הוא משלם משהו, ואחר כך הוא מחליט ללכת לבנק אחר, זה בעיה שלהם. זו לא בעיה שאנחנו צריכים להיכנס אליה בחקיקה. זה הכול. אוקיי. הלאה. בשביל זה יש בתי משפט.
<< דובר >> אריאל רכניץ: << דובר >>
החבר שיושב לידי וגם בנק ישראל דיברו על כל מיני נתונים על תלונות שיש או בעיות. אני ממש אשמח אם תוכלו לפרסם אותן לציבור, כדי שנוכל גם אנחנו לראות אותן. גם בנק ישראל הזכירו תלונות. הנתונים לא מפורסמים לציבור, אנחנו לא יכולים לשפוט - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני כבר רואה מה הולך להיות לי פה. זה חקיקה, רבותיי. אנחנו לא נמצאים פה בתוכנית כבקשתך. יש לך בעיה? אתם עמותה, נכון? תפנה אליהם, תבקש מהם לפרסם מה שהם רוצים. זה לא הולך בצורה כזאת. רבותיי, אנחנו ככה לא נגיע בסוף לסוף החקיקה הזו גם אם אנחנו נמות. מספיק כבר עם זה. די. מספיק יש לי בעיות עם משרד המשפטים, שיש לו כבר רגולציה פנימית, אני קורא לזה, שהוא לא יכול לזוז עד שהוא לא עובר את הרגולציה הפנימית שלו. יש עוד הערה? לא, אתה דיברת מספיק, עוגן.
<< דובר >> יוסף קיצברג: << דובר >>
רק על התשלום, להסביר נקודה שהיא חשובה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
דיברתם מספיק, ואתם לא קשורים לחוק בכלל. אתה מדבר מהר. אם אני מפגיש אותך עם טלי גוטליב זה total loss, זה בטוח.
<< דובר >> יוסף קיצברג: << דובר >>
לא קשור אליי. קצר אבל לאט, אני מבטיח. רק הסיפור של התמורה כספית, כי יש גם מיזמים ממשלתיים משני חיים, שהלקוח לא משלם, מישהו אחר משלם, ויש גם פילנתרופיה שמנסה לכסות. המהות ברורה, לא רוצים שבטעות גוף ייתן תמורה ליועץ - - -
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אתם באמת מקרה חריג. אז בוא נדאג למקרה הזה - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אבל אם אתה תגיד את זה 700 פעמים, בסוף אנחנו נגיד: עזוב, הם לא רציניים. התייחסנו לזה בהתחלה, גם היושב-ראש. תן להתקדם, מה קרה?
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני בסוף אכתוב סעיף שאתם מוחרגים מהכול. די, מספיק כבר עם זה. אומרים לך את זה, ואתה חוזר עוד פעם לאותן שאלות. אוקיי, תמשיכי לקרוא.
<< אורח >> עמיר הרן: << אורח >>
רגע, יש לנו הערות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יש לך הערות? אז תגיד אותן, למי אתה מחכה?
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אחד, חסר פה סעיף, לצד סעיף 2, של ייחוד העיסוק לייחוד התואר והסנקציות שהתחזו להפרה. בדרך כלל בחקיקות הסדרת מקצוע, אם אתה כותב: לא יעסוק אדם בייעוץ משכנתאות, אתה כותב: לא יציג אדם את עצמו כייעוץ משכנתאות, בדרך כלל זה גם עבירה. אז זה חסר פה, כדי שתהיה אכיפה.
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
זה מופיע אחר כך - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אמרנו שלגבי אכיפה - - -
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
לגבי האכיפה - - - הפנימיים.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
כל מה שקשור לאכיפה וכל הדברים האלה, אמרנו שאנחנו נרשום את זה בדברי ההסבר, וזה יעבור לקריאה שנייה ושלישית.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
בסדר, אבל אני מחדד, כי יש פה שני היבטים, שלא נשכח. יש את האכיפה על מי שיש לו רישיון, זה אירוע אחד שדיברנו. יש את האכיפה על הציבור שאיננו בר-רישיון, שהוא משתמש בתואר או מתחזה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אגב, זה גם קיים במקצועות אחרים.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
כן, זה קיים במקצועות אחרים.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אז תלכו, תעשו - - -
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
זה קיים בסעיף העונשין, השאלה אם אתה רוצה את זה גם ב-2.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה 20. בסדר, לא הגענו לזה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
נו, בסדר, יהיה גם פה. הלאה.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
טוב, חובות אחרות. מבחינתנו צריך לבחון חובות מקצועיות נוספות של אתיקה שיהיו בפרק הזה. חלק מהן אפשר להחליט שיהיו בחוק, חלק אפשר גם להחליט להשאיר את זה לתקנות אתיקה, שהמציע מכיר היטב את העבודה שלנו בתחום הזה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני רוצה להבין: אתם רוצים שכל זה ייכנס לקריאה ראשונה, או כמו שאמרנו, נשאיר זמן לקריאה שנייה ושלישית.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
נראה את הנוסח שלהם ואז נראה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אם יש לכם משהו מוכן - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
נראה את הנוסח עוד שבוע.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אם לא, אז זה ייכנס אחר כך.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, יש דברים שאתה לא יכול - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
למה? לא נכון, אני יכול.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא בכזה גודל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני יכול. עשיתי את זה כבר.
<< דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
גם אני.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
ששמתי את זה בקריאה שנייה ושלישית, ועד אז עבדו על זה.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אבל יש סעיפים שאפשר להכניס, חובת אמון, חובת זהירות וחובת סודיות. זה ברור.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אז תכניסו, אני לא מפריע לכם.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
הוא חייב להגיד את לפרוטוקול.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
חובת חתימה על הסכם בכתב. זה עלה פה. זה משהו שהוועדה, גם אם לא ננסח, צריך להחליט האם רוצים, כמו בתיווך, שההתקשרות עם יועץ משכנתאות תהיה חובה להסכם בכתב, ומה יהיה התוכן שלו?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
כרגע זה לא מופיע, הנושא של הסכם בכתב?
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
לא.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
וצריך?
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
אין לנו בעיה עם זה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אין לנו בעיה, אני יודע. אני שואל שאלה עכשיו.
<< אורח >> טל עקרוני: << אורח >>
כדאי.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
רגע. ואני שואל את זה למרות שאתם בעלי צד מסוים בעניין הזה. אני באמת שואל בשולחן העגול. במתווכים יש את זה, אני יודע. בתיווך עשינו את התיקון הזה.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
המטרה של ההסכם בכתב בסופו של דבר היא להגן על הלקוח, שלא יהיו דברים שיישארו עמומים. כתב זה לאו דווקא נייר. זאת אומרת, זה גם יכול להיות משהו דיגיטלי. אבל בסוף דברים בעל פה אינם דברים, ודברים שבכתב בסוף אחרי זה - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אולי צריך לעשות איזשהו הסכם אחוד שהוא צריך להיות, כאילו כדי שלא יהיה - - -
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
זה מה שעושים בדרך כלל בתקנות, קובעים פרטים מסוימים שצריכים להיות בהסכם.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
לא בהכרח הסכם אחוד, אבל פרטים שחייבים להיות בהסכם.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני מסכים שצריך, אני לא רוצה להכביד יותר מדי.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אתם בעד הסכם בכתב, קמיניץ?
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
שיהיה הסכם בכתב עם פרטים שייקבעו בתקנות שיהיו חייבים להיות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עוד תקנות?
<< אורח >> עמיר הרן: << אורח >>
יהיו פה הרבה תקנות, אדוני.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
לא, אפשר גם בחוק. אבל פרטים שיהיו חייבים להיות בהסכם, שיהיה בכתב, אבל לא נוסח אחוד, אלא שיהיו בהסכם הפרטים בעניין - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אוקיי. אם יש הסכמה אז אין לי בעיה עם זה. תכניסי את זה לנוסח.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
סמכות כללית לשר לקבוע תקנות אתיקה. זה גם לא נכנס פה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אוקיי, תכניסו את זה. אין בעיה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תחזור שוב.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
מוצע ליתן סמכות כללית לשר לקבוע כללי אתיקה בתקנות. כרגע זה קיים רק ביחס לפרטי - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מקובל.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
מקובל. בוא נתקדם.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
התאמת השירות ללקוח, שאני לא זוכר מה זה, אז אולי תסבירו.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
זה היה מסמך עקרונות שהעברתם למנכ"ל? אתה מקריא לי אותו?
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אנחנו עושים את עבודתנו הכי טוב שאנחנו יכולים.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אין לי בעיה. אז תכניסו את זה לנוסח.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
חובת התאמה זה משהו שראינו.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא, אין לנו נוסח, עכשיו מקריאים לי - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
עוד שבוע יהיה נוסח.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אנחנו מבינים. אני רק אומר: חובת התאמת השירות זה היבט שראינו בחקיקות אחרות, שיש חובות של היועצים הפיננסיים להתאים את השירות ללקוח. זה עיקרון בשירותים הפיננסיים. אז את זה גם אנחנו מציעים להכניס.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא שמעתי טוב.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
איך קוראים לעיקרון הזה?
<< דובר >> שיר בן עמי רויטמן: << דובר >>
חובת התאמת השירות ללקוח. המשמעות היא שאתה מתאים את השירות ללקוח הספציפי.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני צריך לכתוב בחוק את זה?
<< אורח >> שיר בן עמי רויטמן: << אורח >>
אז היא קיימת בייעוצים פיננסיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל זה ההסכם בכתב. את מתאימה את זה ללקוח הספציפי.
<< דובר >> שיר בן עמי רויטמן: << דובר >>
לא, ההסכם בכתב נוגע בכלל ליחסים שבין הלקוח לבין - - -
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, התקשרות כסף.
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
מה שנאמר פה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אבל איך אני יכול להתאים? כל אחד זה דיון מולו.
<< אורח >> עמיר הרן: << אורח >>
שזה מותאם ללקוח.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני לא מבין. מה יש לי להתאים פה?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זה סעיף מבנה את שיקול הדעת.
<< אורח >> עמיר הרן: << אורח >>
כן.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
רגע, בוא נשמע את קמיניץ.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
רגע, אני גם עורך דין, בלי תעודה. אני אומר שאם זה דבר שמנחה, שהיועץ צריך לחשוב ספציפית - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אבל זה סעיף בעייתי. הוא רחב מדי, וייצור רק בעיות.
<< דובר >> שיר בן עמי רויטמן: << דובר >>
אני אגיד רק מאיפה לקחנו את זה. אז יש את זה ביחס ליועצי השקעות: חובה להתאים את השירות הפנסיוני לצרכיו של הלקוח, ולבחור עבורו את סוג המוצר והמוצר הפנסיוני המתאימים לו ביותר, לאחר שברר עם הלקוח את המוטל עליו לפי חוק.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אבל איך את קובעת? מה שאתם מובילים זה לבתי משפט. איך קובעים את זה?
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני אומר דבר אחד. אני הייתי מסכים שתביאו דוגמאות ממקצועות שהם - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא מתאים לפה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אתם נכנסים כאן לדברים פיננסיים מאוד מאוד עמוקים, למרות שגם זה כביכול, אבל פה יש רגולציה קיימת של בנק ישראל, אז אנחנו יותר רגועים בעניין הכללי. ולכן אני אומר: לקחת משם זה לא נכון. בוא נשמע, יש או אין? דבר.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
זה דווקא עולמות שהם מאוד דומים. בסוף יש מישהו שמייעץ ללקוח איך להשקיע את הכסף שלו, ויש פה מישהו שמייעץ ללקוח איך לקחת את ההלוואה שהיא תהיה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא אותו דבר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
לא, אבל פה יכול להיות משתנה, כי אם הוא אמר לו היום לקחת הלוואה באחוז מסוים, כי היום הוא היה שכיר שהרוויח 40,000 שקל, מחר הוא נהיה שכיר שמרוויח 10,000, אז תגיד: לא לקחת בחשבון שהוא יהיה - - -
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
אני אגיד לך מה מטריד אותי, חבר הכנסת אשר. כל הנושא של הלוואות מתוך הבנק מוסדרות בתוך חובת הנאמנות של הבנק, ולכן זה גם פחות מטריד ופחות הכרחי פה. אבל יש שני היבטים אחרים: אחד, שיש את השוק החוץ-בנקאי, שהוא הרבה יותר פרוץ. וגם, כמו שאמרה פה חברתי שירלי מבנק ישראל, יש את ההיבט המשלים. בסוף היום לוקחים חלק מבנק ישראל, אבל היועץ בסוף חולש גם על הלוואות ועל הסתמכות של משק הבית מעבר לאירוע הקונקרטי של הבנק.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אני חייב להבין. אני לא כל כך מבין את הסעיף, ומה הוא מוסיף על חובות האמון המוגברות שנקבעו בסעיף 3. קודם כול ברור, גם באפיון ובהגדרה של הייעוץ ברור שצריך לתת את ההלוואה הטובה ביותר ללקוח, עם התנאים המיוחדים שלו והנסיבות המיוחדות החלות עליו. כמו שאמר חבר הכנסת אשר, הדברים האלה יכולים להשתנות לאורך חיי ההלוואה, ויכול להיות שהנתונים שלו ישתנו. אבל אני חושב שההגדרה בסעיף 3 או האמירה בסעיף 3 על חובות האמון, השקידה הראויה, הכנעת הרצון הפרטי – יועץ המשכנתאות עובד בנאמנות, הוא מכניע את הרצון הפרטי שלו לתמלוגים כאלה או אחרים אולי לטובת האינטרס של הלקוח. אני לא כך מבין מה מוסיף הסעיף הזה על חובות האמון הכלליות. אני לא מכיר, אני לא יודע איך הוא פורש בפסיקה, אם בכלל. אני מבין שזו אופנה חדשה הסעיף הזה, חובות נאמנות - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני לא יודע אם הוא מתאים פה בכלל.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בדיוק. ואני גם חושש - - -
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
אנחנו גם נעשה חשיבה פנימית אצלנו.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
זהו, תעשו חשיבה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
למשל, במשכנתה יש משכנתה צמודה, יש משכנתה עם ריבית קבועה, כל מיני דברים כאלה. אז מחר בבוקר הוא יראה שיש בעיה עם הלוואה, נגיד השתנה השוק. אז הוא יגיד שהוא לא מילא את החובה כשהוא ידע הכול?
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
זה במסגרת חובות האמנות שלו ממילא.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בדיוק.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
ארז, יכול להיות שמה שאתה אומר הוא נכון, ואפשר להגיע לזה גם מכוח פרשנות. אבל עצם זה שזה קבוע בהסדרות אחרות, זה כן מעלה - - -
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
אבל מה זה אומר שם?
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
זה כן מעלה את השאלה מבחינתנו, האם זה נכון או לא? אנחנו לא מאוד נחרצים בהקשר הזה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
אני אגיד לך, אדוני היועץ המשפטי. שמה זה השקעה. אתה משקיע במשהו, השאלה אם אמרו לך שהשקעת במקום עם התשואה הכי גבוהה – כן או לא? אני אגיד לך מה החשש שלי. לא אכפת לי שתכתבו.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
זה גם קיים בייעוץ פנסיוני, אגב, לגבי הפנסיה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
יפה. אבל ממה אני חושש? אני חושש שבסוף עורכי דין יתפרנסו מזה, כי בסוף מחר הוא יגיד: שמע, היית צריך לתת את העצה הכי הכי טובה בעולם, ונתת לי לא את הכי הכי אלא הכי. לכן צריך למצוא את הפתרון של זה בלי - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
לא, למה לא אמרת לי שאולי תשתנה הריבית בעוד שנתיים?
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
התאמת השירות הלקוח, זאת אומרת אם עכשיו יש לך לקוח שאומר: אני רוצה שהשינויים, התנודתיות עכשיו בריבית, תשפיע עליי כמה שפחות.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אין בעיה. אבל מאיפה אתה יודע מה הלקוח רצה בשיחות ביניהם?
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
אני אומר: צריך לשאול אותו.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
בואו דברו מקצועית, לא משפטית עכשיו.
<< דובר >> נופר יעקב: << דובר >>
אנחנו, הבנקים, עובדים היום באישור העקרוני לפי תחזיות של בנק ישראל. ויכול להיות שבנינו איזושהי תוכנית תמהיל לפי תחזיות בנק ישראל, אנחנו יודעים שהיום צופים אינפלציה של 2%, וקרתה מלחמה וקורונה והאינפלציה עלתה ל-5%. אז גם בנק ישראל טעה בתחזיות שלו או גם על זה התבססנו מקצועית לפי תחזיות, אז יבוא לקוח ויוכל לטעון שלא פעלנו מקצועית?
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
לא, אבל אנחנו מדברים על לקוח ספציפי, אני לא מדבר על משהו כללי. בסוף הסעיף הזה מדבר כשיש לקוח עם מאפיינים מסוימים. יועץ צריך להתאים את השירות - - -
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אבל, איגי, אני אגיד מה לנו מפריע. ברגע שיש, כמו שאמרת עכשיו - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
איזה מאפיינים? מה זה מאפיינים מיוחדים? זה משכנתה, הלוואה לרכישת דירה. איזה מאפיינים יכול להיות?
<< דובר >> נופר יעקב: << דובר >>
נכון, עכשיו תהיה לי אישה אלמנה עם הכנסה נמוכה, ואתה תגיד לי: נופר, תתני לה ריבית קבועה לאורך התקופה שתהיה לה יציבות. נתתי לה ריבית של 5%. עוד שנתיים ירדה הריבית ל-3.5%, והיא רוצה לשפר את עמדתה, והיא תגלה שיש לה קנס של 150,000 שקלים כי הריבית ירדה. אז היא תוכל לתבוע אותי על האירוע הזה?
<< דובר >> עמיר הרן: << דובר >>
זה לא קשור.
<< דובר >> נופר יעקב: << דובר >>
עוד פעם, אז אני אומרת: לבוא ולדרוש בחקיקה טיוב או התאמה - - -
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
המשמעות היא שיועץ צריך לבדוק עם הלקוח מה הצרכים שלו.
<< דובר >> נופר יעקב: << דובר >>
זה בוודאי. אבל זה רשום.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
זה במסגרת חובות הנאמנות שלו.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
זה התפקיד של יועץ משכנתאות.
<< דובר >> ארז קמיניץ: << דובר >>
אולי נסביר לפחות בהיבט המשפטי. ברגע שהוספת עוד חובה על מה שכתוב פה, על חובות הנאמנות ועל חובות השקידה הראויה, בית המשפט ישאל: מה המשמעות של החובה הזאת? הרי הוספת משהו, אז זה אקסטרה על חובות הנאמנות. אני לא יודע מה אתה מוסיף, וזה עלול באמת להגיע למקומות שיושב-ראש הוועדה מדבר עליהם, כי בסוף בית המשפט ישאל: למה הוספת גם את ההתאמה הזאת? ואז תגענה כל מיני תביעות ואמירות על התאמה שצריכה להיות לאורך זמן, ואם לא עשית בדיוק ככה וזה השתנה וכו'. אני חושב שאנחנו צריכים להסתפק בחובות הנאמנות המאוד-מאוד משמעותיות שמופיעות פה. בכל מקצועות כאלה שאתה אמור להכניע את הרצון הפרטי שלך לטובת הרצון של הלקוח, זה מה שמופיע. האקסטרה הזה שאתם מוסיפים, אני לא מכיר את זה, לא יודע מאיפה זה מגיע, נדמה לי שהוא יהיה כר נרחב לפרשנות. אני לא בטוח שאנחנו צריכים להכניס את זה לסעיף.
<< אורח >> נופר יעקב: << אורח >>
ומה לגבי סעיף 4?
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>
בנסיבות המיוחדות, כן.
<< דובר >> משה קאשי: << דובר >>
אני מלובי 99.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אתה מסייע לה? לא הבנתי את זה.
<< דובר >> משה קאשי: << דובר >>
כן. אני רוצה לנסות להסביר לפחות את הרעיון של להתאים את המשכנתה לצורכי הלקוח. משכנתה זה עסקה פיננסית לכל דבר ועניין, כמו השקעה, כמו חיסכון. וכשבאים להציע ללקוח משכנתה או לייעץ לו לגבי משכנתה צריך לראות את התמונה הכוללת של המצב הפיננסי שלו. יכול להיות שיש לו פיקדון במקום אחר, יכול להיות שיש לו קרן פנסיה שמשם הוא יכול לקחת את ההלוואה. לזה התכוונו להתאים את המשכנתה למצב של הלקוח. אם לא תכניסו את הסעיף הזה יועץ משכנתאות - - -
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
רגע. ברור לגמרי שצריך להתאים את המשכנתה ללקוח. אבל אם אני מכניס את זה לחוק, אז יכול להיות ויכוחים מה מידת ההתאמה.
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
אם זה לא היה קיים בחוקים אחרים, יכול להיות – אבל זה קיים בכל חקיקה - - -
<< דובר >> משה קאשי: << דובר >>
אני אסביר מה יקיים אם אתה לא תכניס את זה לחוק. אם לא תכניס את זה לחוק, יבוא יועץ משכנתאות ויסתכל רק על ה-scope של המשכנתה ויתעלם מכל מה שקשור מסביב. ואז הוא יכול לתת לו משכנתה שלא מתאימה.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אני לא מכניס את זה לחוק.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
אני מציע שתלך לראות איך עובד יועץ משכנתאות. זו העבודה של יועץ משכנתאות. לובי 99, יועץ משכנתאות יושב מול הלקוח שלו ומאפיין אותו. הוא לא רק גורם שמביא לו ריביות. יועץ משכנתאות שיודע מה הוא עושה יושב מול הלקוח שלו, כי כל דבר שמופיע בחוק שהוא סובייקטיבי, שנותן כוח ללקוח לבוא ולהגיד: אה, אתה יכול, הוא כן עשה, הוא לא עשה.
<< דובר >> אלה תמיר שלמה: << דובר >>
בכל החקיקה שחלה על יועצי משכנתאות ויועצים פנסיוניים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא ייכנס. חבל על הזמן.
<< דובר >> ניצן רסקין: << דובר >>
תקשיבי, תלכו, תחקרו מה יועץ משכנתאות עושה, שתראו את העבודה שלו.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
בבסיס עצמו בוודאי שהיועץ צריך להתאים את המשכנתה ללקוח. אין על זה ויכוח.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רשום את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם רוצים להכניס את זה על מנת מה לעשות?
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
תן לנו להציע משהו כללי.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
בשביל מה? שבתי משפט יתחילו לקבוע מה היה הסיכום ביניהם ואיך סיכמו. עזוב את זה.
<< דובר_המשך >> יגאל-עם פז: << דובר_המשך >>
ומה שאתם אומרים שזה קיים – זה קיים, אבל לא בחובות. זה קיים בהגדרה של מהו ייעוץ, זה לא קיים בחובות.
<< דובר >> היו"ר דוד ביטן: << דובר >>
אם אדם יכול שיהיה לו החזר כספי של 6,000 שקל בחודש, והם מביאים לו הלוואה של 100,000 שקל בחודש, יעלה על הדעת? לא. בשביל זה גם יש את הבנק, בשביל זה יש את חברת הביטוח. הם גם בודקים את הלקוח, ואם המשכנתה מתאימה לאותו לקוח. רבותיי, זו מערכת שלמה, זה לא רק יועץ המשכנתאות מול הלקוח. יש את הבנק שצריך לאשר את ההלוואה, יש בדיקות כאלה ואחרות. מה קרה לכם?
גם ההסכם בכתב הוא בעייתי. מה יהיה כתוב בהסכם בכתב? גם כן בעיה. צריך הסכם בכתב, אני לא אומר שלא. אבל יגידו: למה לא כתבת לי שאתה נותן לי באחוז ריבית כזו ולא כזו? מה עושה היועץ למשכנתאות? עשית ממנו כאילו הוא אלוהים. הוא עושה סקר שוק של כל הבנקים באותו רגע, מה מתאים, ואת זה הוא מציע ללקוח. והלקוח מחליט אם לקחת או לא. לא יועץ המשכנתאות אומר לו: לך תחתום. יש גם אחריות ללקוח פה בעניין הזה.
טוב, אני חייב לסיים את הישיבה. אז נמשיך פעם אחרת. בינתיים אני מבקש, תסיימו את התיקונים האלה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תשתדלו תוך שבוע שיהיה לנו - - -
<< אורח >> יגאל-עם פז: << אורח >>
מה שתלוי בנו אנחנו עושים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הישיבה הסתיימה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:01. << סיום >>