פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 570 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 13:41 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026, של ח"כ עמית הלוי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר עמית הלוי – מ"מ היו"ר סמיר בן סעיד סימון דוידסון חברי הכנסת: גלעד קריב מוזמנים: שר המורשת עמיחי אליהו רס"ן מרטה קרמנקו – רמ"ד תשתיות, כלכלה וסגל ביועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון אילה רואש אביר – ממונה חקיקה אזרחית בתחום איו"ש, משרד הביטחון איתמר שליסל – ע. לממונה על חקיקה לענייני איו"ש, משרד הביטחון רס"ן שירן בובו – רמ"ד תשתיות ופרויקטים, משרד הביטחון בני הר אבן – קמ"ט ארכיאולוגיה, משרד הביטחון לירון יצחקי – עו"ד, יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי רפ"ק מורן בייביץ – חטיבת חקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רן צרויה – רפרנט מגזר ציבורי, אגף תקציבים, משרד האוצר אריה בלבן – עו"ד המחלקה הבינלאומית, דיני מלחמה, משרד המשפטים שירה סיידלר עמנואל – עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים חנן ארליך – עו"ד, יועמ"ש משרד המורשת גדעון שביב – רמ"ח מדיניות וצדק בינלאומי, המטה לביטחון לאומי דן בהט – עו"ד, יועמ"ש רשות העתיקות ד"ר מנחם שיף – ראש תחום מחקר, עמק שווה - ארגון למען תרבות ומורשת ואתרי עתיקות אלון ארד – מנכ"ל עמק שווה - ארגון למען תרבות ומורשת ואתרי עתיקות ד"ר חגי ויניצקי – ראש מכון בגין למשפט וציונות ד"ר אייל צור – עמית בכיר, פורום קהלת אסף רוסט – סמנכ"ל "שומרים על הנצח" ייעוץ משפטי: תמי סלע עמית מלמד מנהלת הוועדה: אתי דנן מירב כהן – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026, פ/2346/25 כ/1184 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים. אנחנו בדיון נוסף בחוק שבעיניי כל כך חשוב, כל כך משמעותי הזה, להסדיר אחת ולתמיד את נושא הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון. אנחנו רוצים שהקשר בין עם ישראל לארצו יהיה מוסדר. אנחנו נצליח להוכיח, נצליח לחפור, נצליח להגיע לכל מקום שצריך בצורה מסודרת, מאורגנת, כמו שהמדינה יודעת לעשות וכפי שזה היה עשורים אחורה, כל מיני פרטצ'ים והשמדות של הזיקה שלנו לארץ הזאת. בסוף אנחנו נמצאים במדינה שעדיין באירוע קיומי, עדיין תחת איום קיומי ורוב הדבר הזה מגיע מזה שאנשים לא מכירים בזכות של עם ישראל לשבת בארץ ישראל. הדבר הזה, ההוכחות לקשר שלנו, נמצאות באדמה של יהודה ושומרון. לכן בעיניי החוק הזה כל כך חשוב ומשמעותי עד כדי כל המשאבים של הוועדה שמושקעים בו. תמי, את רוצה שנייה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו הגענו בישיבה הקודמת לפרק ו' כמדומני, הפרק של התקציב, זה סעיף 19. זה בעמוד 11 בנוסח שלפניכם. נתחיל משם. יש כל מיני הערות. יש לי גם כמה הערות של הנוסח שעשינו קצת עבודת השוואה מול החוקים התאגידיים, אז יש כמה הערות גם בהיבטים האלה. אולי אל חלקן נחזור אחר כך בסעיפים שכבר עברנו על רובם, אבל דברים קטנים. לגבי תקציב ומימון, כרגע כתוב כך: פרק ו': תקציב ונכסים תקציב ומימון פעילות 19. (א) הרשות תגיש לשר האוצר תוכנית תקציב שנתית ובה פירוט הצרכים הכספיים למימון פעולתה... << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני הייתי מציע לעבור ל-(ג). כשעמית יגיע נעשה את (א) ו-(ב). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לעבור כרגע ל-(ג) ולחזור אחר כך ל-(א) ו-(ב)? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אפשר את (א). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ב-(א) יש לי כמה הערות קטנות שהן יותר של נוסח. אחת זה בחוקים בדרך כלל כתוב שהמועצה, לא הרשות. המועצה בעצם היא בשם הרשות מגישה קודם כל לשר הממונה לשם אישורו את התוכנית. וזה באמת טעון גם אישור שר האוצר. זה המהלך הרגיל של הדברים. לכן לתקן פה: "המועצה תגיד לשר לשם אישורו הצעת תוכנית תקציב" וכו', כפי שהקראתי. ולהוסיף בסעיף "התקציב טעון אישור שר האוצר". זה לגבי (א). אם מעבר לזה אין הערות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. זה לגבי (א). לגבי (ב), אתה רוצה אחר כך? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אחר כך, נחכה לעמית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי (ג): (ג) לשם ביצוע תפקידיה רשאית הרשות לקבל תרומות וכן להקים קרנות מחקר. פה היו באמת הערות. נמצאים פה ממשרד האוצר אני מניחה כדי להתייחס לזה. אוקיי. אתה רוצה להתייחס לסעיף של התרומות או שאני אסביר? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני חושב שאז נתנו את ההערה, בדיון הקודם. על הדיוק שם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. אנחנו עכשיו בהכנה לשנייה שלישית ובסוף נכנס הנוסח בלי ההערה. אז רגע אולי אני אגיד שכבר במספר תאגידים שהם באמת עם פעילות מהסוג הזה, שהוא יותר ציבורי, תפקידים ציבוריים מובהקים ולא משהו שהוא יותר נישה של נגיד הנצחת אישיות. אבל פה אנחנו מדברים על תאגיד שעושה בעצם פעילות שהייתה יכולה גם להיות תחת יחידה ממשלתית, כמו שגם עלה פה. קבלת התרומות הרבה פעמים מכפיפים את זה לאיזה שהוא נוהל שמבטיח שלא תהיה השפעת יתר של התרומות על שיקול הדעת של התאגיד בביצוע תפקידיו. כי בסוף הוא באמת עושה תפקידים ציבוריים מובהקים. ואז יש נוסח כזה גם בחוק המכון הלאומי למצוינות בספורט וגם בחוק ששת הימים ובעוד כמה חוקים שכרגע אין לי את השמות שלהם פה. אני יכולה לקרוא את זה, אבל ההערה בעצם באה ממשרד האוצר, אבל אני מסכימה עליה מבחינה - - - שזו דרך יותר נכונה לא להשאיר את זה פתוח לגמרי בסוף כזה של תאגיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את רוצה להקריא? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הנוסח אומר כך: "על אף האמור בסעיף קטן (ב)", (ב) בעצם אמר שהתקציב יהיה מתקציב המדינה ומהכנסות הרשות. אז על אף זה, "הרשות רשאית לקבל תרומות, עיזבונות ומענקים מעבר לאומדן שנקבע על ההכנסות האלה בתקציב השנתי והכול בהתאם לנוהל שתקבע המועצה וזה באישור השר ממונה ושר האוצר ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות. קיבלה הכנסות כאמור", כלומר מתרומות וממענקים או מעיזבונות, "היא תהיה רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך הסכומים האלה לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף. קיבלה הרשות הכנסות נוספות", לאו דווקא תרומות, כן? "מגוף מבוקר", אז זה קצת שונה, "תהיה רשאית לשלם ולהתחייב כאמור אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר". בעצם זה הנוסח שיש היום בחוקים המקבילים האלה. זהו, זה הנושא של התרומו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר. בני, יש לך התנגדות לנוסח? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא. אני לא יודע להגיד התנגדות, אבל אני לא מכיר את הנוסח הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> להסדיר איך זה עובד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לרעיון העקרוני. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לרעיון העקרוני הוא, בסוף נושא התרומות הוא מאוד חשוב. הוא באמת חשוב. כי כמו שאמרתי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן זה מוסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מאפשר את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה מאפשר את זה. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לפי נוהל שקובעת המועצה ואיזה שהן מגבלות שמטרתן להבטיח שלא בסוף חצי מהתקציב יהיה מתרומות והתורם הוא בעצם שזה שיכוון את פעילות התאגיד, כשבסוף הוא תאגיד - - - << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אני אשמח לדעת אם זה נכון גם גבי רשות העתיקות. כי גם הם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברשות העתיקות, אז גם אמרנו, אין את הסעיף הזה. זה חוק יותר ישן. ואולי, אני לא יודעת - - - << אורח >> דן בהט: << אורח >> אבל אנחנו עשינו נוהל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עשיתם נוהל, למרות שאין חובה. << אורח >> דן בהט: << אורח >> ואנחנו בנוהל כרגע מתבססים רק על תרומות של אנשים מחוץ לארץ כי יש באמת קושי גם לקבל תרומות מאדם ישראלי שיש לו נניח קרקע בישראל ואחר כך להיות רגולטור של הקרקע כשיש לו איזה פרויקט בנייה על אותה קרקע. יש פה קושי. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> בסדר, קיבלתי. מאה אחוז, תודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המקבילה לזה זה רק בתפקידי, יש לנו סעיף של תפקידי המועצה. להוסיף שם גם את התפקיד של קביעת הנוהל, זה בעצם תמונת ראי של הדבר הזה. סעיף (ב) יש על זה הערות של משרד האוצר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נגיע לזה עוד מעט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. אז אני כרגע משאירה את (ב) לאחר כך, כשעמית יבוא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגרות 20. אגרות הנגבות על ידי הרשות בעד כניסה לאתר או בעד פעולות אחרות ישולמו לקופת הרשות. כאן כן יש איזה שהיא סוגיה שמדברת על הכספים שבסופו של דבר מיועדים לפיתוח באזור. כיוון שכל תפקיד הרשות זה בעצם לטפל באתרים ולפתח ולשמור על אתרים ומורשת באזור, אז גם אם היא גובה אגרות ומשתמשת בהן, והקופה שלה משמשת לאותה מטרה אני חושבת שזה לא חורג מהעיקרון הזה. יש פה כמובן את העקרונות שעוד נדבר עליהם, אבל ברמה הזו, הישירה, אני חושבת שזה לא חורג. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני כן אשמח להתייחס. כן יש קושי עם הסעיף הזה, מאחר ומדובר בכספים שמדורם באזור שצריכים למעשה להיכנס לקופת האזור. צריכה להיות הבחנה בין, כיום קופת האזור היא תקציב המינהל האזרחי וצריכה להיות הבחנה בין קופת האזור לבין תקציב מדינת ישראל. כל ההיבטים, אבל obviously גם בהיבט הזה של רשות המורשת. אז אנחנו למעשה מתנגדים לכך שהאגרות מהאגרות ייכנסו ישירות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הבנתי. קופת האזור זה רק אתם? אם מישהו אחר עושה משהו, המדינה מחליטה לבנות קופה אחרת לאזור, לא של המינהל האזרחי. אז זה אסור לעשות את זה? << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> לא, שוב, אני לא עסקתי מעולם בבניית קופה אחרת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כי כנראה אין כזאת. אבל כרגע אנחנו רוצים לייצר כזאת. אז איפה ההתנגדות? << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> שוב, אז היא צריכה להיות נפרדת מתקציב המדינה. כלומר, זה צריך להיות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא מיועדת, כמו שאמרה היועצת המשפטית, היא מיועדת רק לאזור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר אפילו לבוא ולומר "ולא יועברו לתקציב המדינה". לקופת הרשות ולא יועברו לתקציב המדינה. כי זה ייעודי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אחלה. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אז שוב, הכספים האלה צריכים לשמש - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את האזור, כן. זה מה שהבהירה היועצת המשפטית. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> שוב, זה פשוט לא מה שכתוב בסעיף. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לקופת הרשות. קופת הרשות היא נפרדת מתקציב המדינה. ואם זה לא ברור אפשר להגיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הקופה פועלת רק באזור. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אז זה צריך להיות באמת מובחן שזה מופרד מתקציב המדינה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין בעיה, נוסיף "לא יעבור לתקציב המדינה". << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אבל בהגדרה הרשות פועלת רק באזור, נכון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אם פתאום יטילו עליה איזה תפקיד לעשות מחקרים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אז מותר לה? אני שואל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תאגיד סטטוטורי ככלל מותר לו את מה שבחוק שלו מתירים לו. אז באמת נכון. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אז שוב, באמת. ככל שיוחלט שהרשות יכולה לעשות עוד דברים, אז כספים שמקורם באזור יכולים להיכנס לקופת האזור ולשמש לצורכי האזור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוספתי את הנקודה הזאת. איסור העברת נכסים 21. (א) הרשות לא תהיה רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושווים נקבעו בתקנות, אלא באישור השר. (ב) הרשות לא תהיה רשאית למשכן נכס שברשותה או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר; לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה, או שכירות לתקופה נוספת, שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים. (ג) הרשות לא תיטול הלוואה העולה על סכום שקבע השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 5. כשהיא עושה התקשרות עם תאגיד או רשות מקומית וכן יש שם בינה לבין אותו תאגיד התחייבויות כספיות של תשלומים. אז זה לא גורע מזה. אבל עדיין זה תחת אותן עקרונות וזה משהו שהוא לא ספציפי לחוק הזה, הוא חל על תאגידים סטטוטוריים באופן כללי ההגבלות האלה. אנחנו מגיעים לפרק ז', הוראות שונות. אנחנו בעצם נחזור אחר כך לסעיפים שדילגנו עליהם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, כן. עמית פשוט תקוע בוועדת חוקה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. פרק ז': הוראות שונות שמירת דינים 22. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לכוחות הביטחון לפי כל דין ולמפקד לפי תחיקת הביטחון, אולם אם יש סתירה בין הוראות חוק זה להוראות כל דין אחר, לרבות תחיקת הביטחון, יגברו הוראות חוק זה. יכול להיות שצריך להגיד למפקד הצבאי או למפקד כוחות צה"ל באזור, לפי תחיקת הביטחון. נראה את הניסוח, אבל הכוונה ברורה. אני כן אגיד על הסעיף הזה, כמו שגם נאמר פה, שהוא מעורר קושי במובן הזה של האמירה העקרונית הזאת וגם המשפטית שהחוק הזה של הכנסת גובר על תחיקת הביטחון. כי זה דבר שהוא לא קיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, זה ליבת החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת, אין לנו תקדים כזה וזה בעצם עומד בניגוד לתפיסה שעד היום אנחנו מתנהלים לפיה. שלפיה הגורם המופקד על החקיקה והגורם העליון בהיררכיה של החקיקה באזור והחליף של הריבון שם הוא המפקד הצבאי. ופה יש אמירה נוגדת. אני כן אגיד שככל שבחוק הזה יש פחות הוראות שבעצם יש סיכוי, שעומדות בסתירה, כלומר הן עוסקות בהקמת המסגרת הארגונית הזו של התאגיד ופחות עוסקות בסמכויות עצמן. אין פה סתירה. יש כמה נקודות שיש אולי סתירה, אבל אין הרבה נקודות כאלה. אז זה קצת מצמצם את הקושי, אבל הקושי העקרוני עומד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האירוע העקרוני קיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הקושי העקרוני עומד. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני אשמח להתייחס גם לזה. גם כמו שהתייחסה יועמ"שית הוועדה, בסופו של דבר מדובר כאן על חוק שבא לגבור על סמכויות האלוף באזור. גם סמכויות שכרגע נתונות לו, שכרגע נותרות אצלו בהתאם לחוק. ואנחנו מתנגדים גם לנוסח הסעיף הזה. אגב, כשאני אומרת "אנחנו" זה לא אני, זה עמדת צה"ל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עמדת צה"ל, כן. חשוב לי להדגיש גם חלק אחר של הסעיף שחשוב לשים לב אליו, שהוא גם אומר שההוראות של החוק לא גורעות מסמכויות שנתונות לכוחות הביטחון ולמפקד. זאת אומרת, הזכרנו פה קודם ואולי אחר כך נחזור למילה "בלעדיות" גם של הרשות. אבל שיש לנו רשויות בעלות סמכויות שנוגעות גם לאתרים ולעתיקות באזור. החוק הזה לא בא לגרוע מהסמכויות שלהן. זה כן חשוב להגיד. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אז אמנם כתוב שהוא לא בא לגרוע, אבל כתוב שמקום שיש סתירה אז הוראות חוק זה גוברות. אז למעשה הוא גובר על תחיקת הביטחון ועל סמכויותיו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לחוקק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשיש סתירה אז הוא גובר, כן, נכון. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> ואנחנו מתנגדים. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> אני רק רוצה לחדד. בסוף ההוראה הזאת בעצם הופכת את ההיררכיה הנורמטיבית - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הקיימת, הקיימת. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> הקיימת, שכן לחקיקה של הכנסת בעצם, חוק של הכנסת גובר על תחיקת הביטחון. זה יוצר סתירה מהותית לדין האזור. בעצם המשמעות היא ביטול חקיקה האזור באופן ישיר על ידי חקיקה של הכנסת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כשיש סתירה. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> כשיש סתירה, כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו בעד, תודה. עוד מעט נדון, זה פרומו למה שהולך לקרות עוד מעט כשנדון בסעיף עצמו. כן. תכף נדבר על זה בהרחבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, זה דבר שמעורר בהחלט קושי. ביצוע ותקנות 23. השר ממונה על ביצוע של חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, להתקין תקנות לביצועו. פה אני מעלה שאלה. בחוקים של התאגידים בדרך כלל אין, יש גם דוגמאות שכן, אבל ברובם אין התייעצות עם ועדה של הכנסת בהתקנת תקנות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ועדה של הכנסת? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הרבה פעמים בהתקנת תקנות, כאשר שר מתקין תקנות, דורשים אישור של ועדה של הכנסת. בתאגידים סטטוטוריים לרוב לא וגם לא בחוק רשות העתיקות. << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא, אנחנו לא יכולים להתקין שום תקנה לבד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עם המועצה אתם מתייעצים, אבל לא עם ועדה של הכנסת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כתוב פה גם מועצה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם המועצה גם פה יש התייעצות. בסדר. מצד אחד יש פה דברים שהם עם רגישויות ומורכבויות. << אורח >> דן בהט: << אורח >> שר צריך להתקין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, השר - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם פה השר. << אורח >> דן בהט: << אורח >> - - - אין לנו תקנות כבר חמש שנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם פה השר מתקן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אצלכם זה בהתייעצות עם המועצה ויש הרבה חוקים שתקנות הן בהתייעצות עם ועדה. פחות של תאגידים סטטוטוריים. פה אני אגיד שמצד אחד מורכבות הנושאים והקשיים שמתעוררים והסמכויות שיש לתאגיד אולי כן היו מצדיקים. מצד שני, זה דווקא עוד יותר עלול לחזק את הקשיים שגם ככה יש בחוק, של המעורבות של הכנסת בפעילות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז מה את ממליצה, שכן יהיה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני ממליצה לא. אבל אני העליתי את ההערה. אני ממליצה לא להכניס את ההתייעצות הזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי, נשאיר את זה איך שזה עכשיו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נשאיר את זה כמו שזה, אבל לא רציתי להתעלם מזה. יש לנו פה תיקונים עקיפים. תיקון בחוק רשות העתיקות. אני אקרא אותו ונסביר. הוא לא באופן ישיר לגמרי, אבל הוא נותן איזה שהוא יישור קו לגבי האחריות בתחום העתיקות בישראל ובאזור. תיקון חוק רשות העתיקות 24. בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989 - (1) בסעיף 1(א), בהגדרה "השר", במקום "שר התרבות והספורט" יבוא "שר המורשת"; (2) בסעיף 6(א)(1) - (א) בפסקת משנה (א), במקום "התרבות והספורט" יבוא "המורשת"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "ראש מינהל תרבות במשרד התרבות והספורט" יבוא "מנהל אגף בכיר תשתיות מורשת במשרד המורשת"; (ג) בפסקת משנה (ג), במקום "ראש אגף בכיר – תקציבים, תכנון ותוכנית עבודה במשרד התרבות והספורט" יבוא "סמנכ"ל תכנון ותקצוב במשרד המורשת". בעצם התיקון הזה בא ואומר שהשר האחראי על הביצוע של חוק רשות העתיקות הוא שר המורשת. וגם הנציגים במועצה הציבורית של רשות העתיקות הם נציגים במקום של משרד התרבות של משרד המורשת. אני אגיד שבפועל על פי החלטת ממשלה הדבר הזה התנהל ככה בפועל בממשלה הזאת. אבל כן יש הבדל בין תיקון קבוע של חוק לבין החלטת ממשלה שיכולה להשתנות בממשלות אחרות. אבל זה התיקון. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> חנן ארליך, היועץ המשפטי למשרד המורשת. רציתי להעיר שיש תיקון נוסף שאמנם לא עבר ועדת שרים, אבל שאנחנו מתכוונים כבר הרבה זמן לעשות וזה ברשימת המוסדות להשכלה גבוה שמהם ימונו הנציגים למועצת הרשות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר? גם בזה אתם רוצים להתערב? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> מה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רגע, רק לדבר בכבוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מבין? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק לדבר בכבוד לנציגי הממשלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הזיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה אתה רוצה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לקבוע מאיזה מוסדות של השכלה גבוהה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. היום יש רשימה שקובעת מאיזה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אם אני אמשיך ואוכל להסביר אולי אתה תבין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היום יש רשימה והוא רוצה להרחיב אותה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה מתייחס עכשיו לחוק רשות העתיקות? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כן, כן, חוק רשות העתיקות, במסגרת התיקונים העקיפים. כרגע רשומים שם המוסדות להשכלה גבוהה שהיו קיימים, האוניברסיטאות, בזמן חקיקת החוק שהיה מזמן. מאז נוספו מוסדות להשכלה גבוהה נוספים שיש להם לימודים ומחקר בתחום הארכיאולוגיה. לכן אנחנו רוצים לשנות - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חשבתי הפוך, סליחה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, כן, זה מה שאמרתי לך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סליחה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לכן אנחנו רוצים לשנות שם את הסעיף שייכתב באופן כללי מוסד, בדומה לנוסח שכבר נקבע פה, שזה לקח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חנן, הגיוני מאוד. אני בעד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למחוק את הפירוט. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני רק אומר שזה לא עבר ועדת שרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, מוסד אוניברסיטאי. כל מוסד שהמדינה מכירה כאוניברסיטה, למה לא? << אורח >> דן בהט: << אורח >> זה אני מבקש לא לעשות פה בדרך עקיפה בלי שהמועצה יודעת מזה, כי יש כן משמעות לאיפה יש מחלקות רציניות לארכיאולוגיה ואיפה לא. זה גם קשור לאיזה גופים מקבלים רישיון בנפרד ואיזה לא. זה הרבה יותר מורכב מאשר סתם ככה להגיד את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אגב, פה במועצה באמת כתבנו לגבי איש הסגל האקדמי. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> פה רשום אחד מהתחומים האמורים במוסד מוכר המקיים לימודים לתואר בתחום ההיסטוריה או ארכיאולוגיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. אז השאלה אם זה - - - << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא, לא. אז אצלנו זה מתחבר לעוד כמה דברים אחרים, כמו למשל איזה גוף יכול לקבל רישיון חפירה, שזה אוניברסיטאות. אנחנו למשל הפרדנו בין מוסדות מחקר מחוץ לארץ שיבואו ויחפרו לבד. היו מוסדות שהגיעו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אנחנו מדברים על חברי מועצה עכשיו. << אורח >> דן בהט: << אורח >> לא, בסדר. אבל זה גורר עוד כל מיני דברים ואני מבקש לא לעשות את זה על רגל אחת, בטח לא בתור תיקון על הדרך. זה בכלל לא העיקר של החקיקה פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא עבר, זאת אומרת יש דברים שהם אולי יותר נגזרים כי באמת יישור קו על האחריות לתחום. אבל להיכנס לתוך החוק כאשר יש בעצם הליך חקיקה ממשלתית שצריך להתנהל בצורה מסודרת ואפשר להקפיץ את זה לשנייה-שלישית בלי שכל הגורמים נתנו את דעתם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על המועצה בחוק הזה אתה לא תלוי דווקא ברשימה ההיא. נכון? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אז בסדר. אני מתנצל, אבל אני מקבל את ההערה של דן. זה לא יכול להיות על הדרך. זה אירוע משמעותי והוא גם לא קשור לחוק הזה. אוקיי, הלאה, התקדמנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני ממשיכה עם התיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים 25. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 - (1) בתוספת הרביעית, אחרי פרט 3 יבוא: "4. החלטה של רשות לפי חוק רשות המורשת ביהודה והשומרון, התשפ"ו-2026."; אני תכף אסביר את (1). אבל אני רק אגיד ש-(2) יורד, כי מרגע שירדה ועדת הערר, אז גם אין צורך בערעור על החלטת ועדת הערר כין אין החלטות שלה. אז רק לגבי התוספת הרביעית. בעצם התיקון שהיה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים נקבע שלבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים יש סמכות לדון בהחלטות, בעתירות על החלטות של רשויות באזור. אז היום החלטות כאלה היו צריכות להגיע לבג"ץ, אם יש עתירה עליהן. עכשיו זה יגיע לבית משפט לעניינים מינהליים. רק אני אחדד שרשות, המילה רשות פה זה לא רק רשות המורשת, זה בעצם כל רשות מינהלית שהיא תחת, למשל גם המנהל, גם החלטות של המנהל לפי חוק רשות המורשת. גם עתירה עליהן תוכל להיות מוגשת לבית משפט לעניינים מינהליים. זאת התוספת הזאת. יש הערות? << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> אני אשמח להתייחס. בעצם מדובר בתיקוני חקיקה וייחוס סמכות לבתי משפט בישראל להחלה עקיפה של המשפט הישראלי. יש פה החלה נורמטיבית עקיפה של המשפט הישראלי על יהודה ושומרון. עכשיו לצורך ההמחשה, הסמכות לעתור על החלטות לפי התוספת הרביעית או החמישית בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים נקשרה בעצם לגופים הפועלים באיו"ש מכוח תחיקת הביטחון. שימו לב שכתוב שם ממש החלטה שניתנה מכוח תחיקת הביטחון שניתנה בעצם לחקיקה ירדנית או למשל תכנון ובנייה. פה המצב הוא אחר. מדובר עכשיו על סמכות המוקנית מכוח חוק ישראלי. וגם פה זה עומד בניגוד לכל מה שדיברנו בהתחלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אגיד שזה נכון שיש פה את ההבחנה הזאת, אבל עדיין - - - שפועלת באזור. אפשר אולי לדייק ולהגיד החלטה של הרשות. כי נגיד יכולה להיות אולי החלטה שהיא החלטה לגמרי בתחום של מינוי חבר מועצה וזה פחות קשור שזה יגיע לשם. אם זה החלטה שקשורה לפעילות שלה באזור יהודה ושומרון יכול להיות שפה כן ראוי היה לעשות הבחנה. ואז כאילו זה לא חייב להגיע דווקא לבית המשפט הזה, שיש לו איזה שהיא התמחות בהחלטות שנוגעות, שקשורות לתחיקת הביטחון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו לא משנים כמעט כלום אבל, תמי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל מה שכתוב בתוספת הרביעית. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אפשר, ברשותכם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בטח. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אני אגיד שכרגע כל ההחלטות, כל ועדות הערר או בקשות לוועדות ערר מתנהלות בעצם בבית משפט צבאי בשבתו כבית משפט מינהלי. אז פה בעצם אתם, מה שאני עושה עכשיו, מה שאתם מבקשים ממני לעשות עכשיו זה שכל בעצם ערר על הפעילות של קמ"ט ארכיאולוגיה הולך בעצם לבית משפט ישראלי. ובעצם יש להם זכות עמידה בבית משפט ישראלי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אצטרך לבדוק את זה. זו הערה גם באה מכיוון משרד המשפטים. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> גם בענייני מקרקעין נגיד שמופיעים שם או דברים כאלה - - - בפני בית משפט ישראלי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בעצם פה הכוונה הייתה שמה שהיום יגיע לבג"ץ או שחלק מהדברים שמגיעים לבג"ץ, לא הכול, תלוי אם זה החלטה מינהלית, אז חלקם יגיעו לבג"ץ. זה יגיע במקום זה לבית משפט לעניינים מינהליים. פה אולי כן יהיה חשוב לעשות את ההבחנה. מה הדברים שהיום בתחום הזה עתירות עליהם יגיעו לבג"ץ. זה אין סיבה שיגיע לבג"ץ והגיוני שיגיע לבית משפט לעניינים מינהליים במקום. דברים אחרים שהיום מתנהלים באופן מסוים, אני מסכימה שלא צריך אולי לשנות את זה ונצטרך עוד לעשות פה התייעצות עם זאת שאחראית על הנושא במשרד המשפטים, שלא נמצאת פה היום. אני אייצר פה איזה שהיא הבחנה. יש פה סעיף תחילה שהשארנו אותה לשנייה-שלישית. בדרך כלל הדבר הזה קשור לזמן היערות. הרבה פעמים אומרים הסעיפים של המועצה או הסעיפים שדורשים כל מיני מינויים והיערכות תחילתם תהיה ביום הפרסום, אבל הסעיפים המהותיים שנותנים סמכויות צריך לקבל בעצם עמדה של הגורמים המבצעים כמה זמן הם צריכים כדי להיערך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אבל החוק צריך לחול מיד. הביצוע, ברור לגמרי, צריך למנות על פי חוק. ייקח זמן גם ככה. החוק צריך לחול מחר בבוקר. עכשיו את צודקת שהמינויים ייקחו זמן באופן טבעי, תהליך הקמת הרשות וכל הפרוצדורה. ייקח זמן, בעיקר מינוי המועצה. אבל אין סיבה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז מה יש לך בחוק אם אתה לא ממנה מועצה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני אומר, תחולת החוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בכל מקרה אם אין רשות אז בכל מקרה אין - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. לכן אני אומר, תחולת החוק היא מיידית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אם אתה אומר שזה הגורם שהוא האחראי לביצוע כל הפעולות האלה והיום זה הקמ"ט, אתה צריך איזה שהוא זמן של העברת השרביט. נכון? כי אחרת אתה בעצם משאיר איזה שהיא או סתירה, שיש לי גם את קמ"ט ארכיאולוגיה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל עשינו את "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל סמכות". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אבל זה הגיוני בחוק כזה שדורש הקמת מנגנונים לתת זמן היערכות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, הרשות מוקמת עכשיו, אין בעיה, לא צריך להקים אותה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם אם הסעיפים של המינויים, ברור שהם מתחילים מיידית כדי שיוכלו למנות. יש עוד כמה סעיפים של היערכות. אבל ככלל זה שהרשות היא זו שאחראית לטיפול בעתיקות ואתרים באזור, החובה הזו, האמירה הזו, צריך לתת לה איזה שהוא זמן עד שבאמת הרשות תהיה ערוכה לבצע את התפקיד הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אז אני אומר, אמר פה אביתר בצדק, מבחינה ביצועית עד, הרשות קמה מיד. הרשות קמה בחוק. היא קמה מיד, בפועל. נכון? היא מוקמת בחוק זה, כמו שכתוב בסעיף הראשון. עכשיו את אומרת, יש הליך ביצועי. אז אפשר לומר עד השלמת. זה לא עניין של תאריך. אפשר לומר עד השלמת, עד מינוי, אני יודע? מינוי חברי המועצה והמנכ"ל הסמכות תישאר בידי קמ"ט ארכיאולוגיה על פי החקיקה הקודמת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רוצה לקבוע תאריך מתי? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז הם יכולים למשוך את זה עכשיו גם שלוש שנים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז צריך לומר "ולא יאוחר משלושה חודשים". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת אומרת הוראות מעבר, לא הוראות תחילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, בדיוק. הוראת מעבר ולא תחולה. תחולה, הקמנו היום את הרשות. בפועל המינויים וכל התהליכים, עד הקמת הזה, יהיה באחריות הקמ"ט. יישאר באחריות הקמ"ט. בדיוק, הוראת מעבר. רוב הדברים לא תלויים בבני. הרי בני יעשה את אותה עבודה כמו שהוא עשה. זה רק שאלה של מינוי אותם תשעה חברים והחלטה של השר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ננסח את זה באיזה שהוא אופן שהמשמעות תהיה שהמנכ"ל, המועצה וכל האורגנים, בעצם זה המנכ"ל והמועצה בעיקר, ימונו, יסתיים המינויים שלהם עד מה שתחליטו, שלושה חודשים נראה אם זה הגיוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא הגיוני. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רגע. ועד אז - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה? עשינו בהוראות מעבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם אמרו שאפשר בחודש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. אתם יוצאים לבחירות עכשיו. עם הבחירות, זה תהליך ארוך. זה לא יקרה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא קשור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה, למה? בהוראות מעבר כתבנו שיש לו כהונה אחת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא אכפת לי, אני גם ככה נגד החוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לו כהונה. ב-27(א) כתבנו מי שכיהן כממונה לפי צו העתיקות, להלן בני, יראו אותו כמי שמונה למנהל הרשות לפי חוק זה לתקופת כהונה אחת של ארבע שנים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שבחוק כזה הגיוני לתת איזה שהיא תקופה, אפילו חודשיים, עד לתחילתו. ועדיין גם לומר, כי הדברים האלה לוקחים זמן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איזה דברים לוקחים זמן? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא, לא, ברשותכם, אני יכול להגיד מילה? חייבים לתת איזה שהוא זמן מעבר. בסוף אני צריך לחתום על הסכם העסקה עם האוצר ואני צריך לחתום על הסכמים והקמת ענפים או יחידות או יועץ משפטי וכל מיני דברים כאלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם מינוי מועצה. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> מינוי מועצה. כן. אז צריך איזה שהוא זמן סביר שבו יהיה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, בני, ראית את הוראות המעבר שעשינו? קראת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לך יהיה את כל הסמכויות מיד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תקרא שנייה, תקרא את הוראות המעבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בואו נקרא אותן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חושב שהוראות המעבר מספיקות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נקרא את התחילה יחד עם הוראות המעבר ואז. גם פה אני כבר מבקשת מהגורמים המבצעים ומהממשלה, אם יש דברים שחסרים בהוראות המעבר שדורשים הוראה כדי לשמור את הרציפות של הפעילות או למנוע תקלות אז תוסיפו, כי יכול להיות שלא כיסינו את הכול. נגיד השאלה של העובדים, אני לא יודעת אם היא מכוסה, אם בכלל רוצים להתייחס אליה. מלבד המנהל. הוראות מעבר 27. (א) מי שכיהן כממונה לפי צו העתיקות (בסעיף זה – הממונה) ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כמי שמונה למנהל הרשות לפי חוק זה לתקופת כהונה אחת שתחילתה ביום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה). (ב) תקציב שנקבע בחוק תקציב שנתי לשנת הכספים השוטפת בעבור היחידה שבראשה עומד הממונה ולא מומש עד יום התחילה, יועבר לרשות; לעניין זה, "שנת הכספים השוטפת" – שנת הכספים שבה חל יום התחילה. (ג) התקשרויות שנעשו לפני יום התחילה על ידי הממונה, יראו אותן כאילו נעשו על ידי הרשות. (ד) מקום היסטורי שהוכרז לפי תחיקת הביטחון ערב יום התחילה יראו אותו כאתר לפי הוראות חוק זה. זה קצת למען הסר ספק, כי ממילא הפנינו להגדרה שיש, אבל זה למען הסר ספק. יכול להיות שגם צריך לבוא, ופה אני צריכה גם, אני לא יודעת אם נציגי אגף השכר במשרד האוצר נמצאים, אבל ראיתי בהוראות מעבר אחרות שגם מתייחסים לכך שהמעבר מהתפקיד הזה לתפקיד השני לא מקנה הטבות פרישה. כלומר, לא רואים את זה כאילו סיום תפקיד. אבל כל הזכויות נשמרות כי הן נובעות מהעבודה כמנהל הרשות לשלב שזה יהיה רלוונטי. גם לגבי עובדים זאת שאלה. אני יודעת - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמו שהיה בתאגיד השידור. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא, גם כן יהיה שם העברת זכויות וכל הדברים האלה, זה לא - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אולי צריכים להגיד את זה. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אז צריך הוראה שמדברת על העובדים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש רק עובד אחד נוסף, יש רק שניים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הבנתי שיש עוד עובד. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא, אבל יש לי, בסוף יש התקשרויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ההתקשרויות נשארות. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אה, התקשרויות נשארות. שלושה חודשים ואני זורם עם זה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לעובד אחד צריך את ההוראה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בני, בני, לא צריך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, בואי נכניס, מה אכפת לנו? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, מה נכניס? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני אומר, נשאיר בשביל העובד האחד את ההוראה. למה לא? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא, בשביל העובד האחד לא צריך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לה, הוראה אין בעיה. הוראה אין בעיה. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> בשבילי לא צריך כלום. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל יש לך עובדים שהם לא - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר להוסיף לגבי העובד, זה לא בעיה. רק לגבי התחילה, בואו נחזור שנייה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך עובדים שלא בהתקשרויות? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> כן, אחד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נכון, חוץ ממך? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> חוץ ממני. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני אומר, שבשבילו צריך - - - << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> כבר סגור איתו, זה בסדר. תתקדם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה שאתה חושב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עכשיו השאלה לגבי התחילה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תראי, אני הייתי אחראי על תאגידים כשאני הגעתי למשרד הממשלתי ההוא לא היה אפילו, לא הייתה מועצה מספיקה. לא היה קוורום, לא היה זה. היה מנכ"ל. לא משנה, התגלגל ככה. לכן אני אומר, מבחינה משפטית אני חושב שצריך, לא מפריע לי אם יהיה חודש למינוי או משהו כזה. בעיקר המועצה, כי המנכ"ל מתחיל מיד, כמו בהוראת המעבר. אבל לטובת המועצה וסדרי הדיון, אז אפשר לומר שתוך 30 יום הממשלה - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הרגע היינו בשלושה חודשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפני שתי דקות היינו בשלושה חודשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, שלושה חודשים זה הרבה מידי. וסימון הזכיר לי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למינוי המנכ"ל והמועצה, שנראה לי שגם זה זמן - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> סימון הבהיר לי שזה הרבה מאוד. לא, אני רק אומר, משפטית זה לא צריך לעכב. צריך מינוי המועצה. בכלל יש פה עובדי ממשלה שזה בכלל יכול להיות קל, כמו שאמר נציג האוצר אתמול. הוא טען שזה מהיר מאוד. אני טענתי אחרת. << אורח >> אייל צור: << אורח >> אדוני יושב-הראש, צריך לוודא עכשיו שאפשר יהיה למנות את המועצה בתקופת הבחירות, בהנחה שמקימים. צריך להביא את זה בחשבון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר, לכן אני אומר. << אורח >> אייל צור: << אורח >> עד שזה ייעשה, צריך רק לוודא בגלל כל הרגישויות. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> אני רק רוצה להזכיר שבסוף כדי ליישם את הסמכויות באזור אנחנו צריכים להוציא את צו האלוף. לכן צריך לקחת גם את זה בחשבון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. בשום אופן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו יכולים שלא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ואם את אומרת את זה, אנחנו נוסיף את זה בסעיף חוק מיוחד. אם זה לא היה ברור. בנוסח שאני מציע האלוף לא יכול להתערב. לא רק שהוא לא צריך להוציא צו אלוף, אין שום תוקף לצו האלוף שלו. הכנסת מחוקקת, אומרת שיש אחריות ישירה רק לרשות המורשת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, אנחנו עוד רגע ניכנס לעניין הזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא רלוונטי לזמן. אפילו לא יום אחד. אפילו לא יום אחד. זה לא יהיה שיקול פה לזמן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה ליבת האירוע. אנחנו עוד שנייה ניגש לזה בצורה מסודרת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז תפנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ותגיד לו אדוני ראש הממשלה, שלא יהיה שם בכלל אלוף. אנחנו, מדינת ישראל השתלטה על - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בתחום העתיקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סימון, הוויכוח יתנהל ממש בעוד חמש דקות כשנגיע לסעיף. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הנה אנחנו עושים את זה עכשיו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אבל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא עכשיו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> צריך להוסיף עוד סעיף, אני אומר, שהרשות תוכל לפעול רק אני אומר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אולי היום אני אשמע את המל"ל מה הם אומרים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, דיברו על המנהל, יש לי הצעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל אנחנו נגיע, מכוח מה הרשות פועלת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא אמרתי את זה. אני אומר, כמו שאמרתי, כמו שכתוב פה ב-27(א) יראו ערב תחילתו של חוק זה כמי שמונה למנהל הרשות, אז אני אומר, חוץ מה-30 יום של איזה שהיא התארגנות נניח, מינוי המועצה וכו', צריך לומר הרשות תפעל במקום הממונה. לא רק הממונה. כן. ויש חודש להקים את המועצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא רוצה שלושה חודשים מועצה, לא? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא. בסדר, אני, בחודש נוכל. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה לא הוא. הוא ימשיך לעבוד כמו ב-27(א). זה השר צריך למנות את כל המועצה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד הייתי רוצה לשאול את משרד הביטחון האם יש אמירה של שר הביטחון על החוק הזה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> עוד מעט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, עוד מעט. אנחנו נגיע עוד רגע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני גם שאלתי. אמרו לי שהוא אמר שהוא רק נתן להם אישור להעלות את הקשיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קשיים עקרוניים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כך ענתה אילה אתמול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו בעצם ננסח פה עוד הוראה בהוראת המעבר שתייחס לכך שהמועצה תמנה תוך חודש ושעד למינויה ולמינוי המנכ"ל הדברים יתנהלו כפי שהם היו ערב יום התחילה. אני לא אומרת את הנוסח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מצוין. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. עוד פעם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בתוך חודש תמונה המועצה. ועד שהיא תמונה הדברים יתנהלו כפי שהם מתנהלים היום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ואם היא לא תמונה תוך חודש? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> חודש זה לא ריאלי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא ריאלי, מה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> רק ועדה לבדיקת מינויים לוקח בדרך כלל מינוי מהסוג הזה של חברי מועצות חודשיים-שלושה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז כמה אתם מבקשים, כמשרד המורשת? כמשרד האמון על מינוי המועצה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני חושב לפחות שלושה חודשים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, יש פה שתי נקודות זמן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ומה קורה בשלושה חודשים האלה, חנן? זאת השאלה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> מניסיוני המועט עד כה יש דברים שלא תלויים בנו. למשל הוועדה לבדיקת מינויים זה לוקח שם חודשיים-שלושה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני מבין. לכן הצעתי, רגע תמי. זה בסדר, אם זה יהיה ככה, לא משנה, יהיה כתוב שלושה חודשים, זה לא משנה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אבל כדי שהתאגיד יפעל צריכה להיות לו מועצה. אם אין עדיין מועצה, כי יש לה קוורום ואם אין, עוד אין אפילו את הקוורום הזה אז זה בכלל פעולה לא תקינה. והחלטות של התאגיד דורשות את הקיום של המועצה. אז נותנים זמן לדברים האלה, בחקיקה שמקימה תאגידים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל הוא לא יכול לפעול לפי - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המנכ"ל לא פועל לבד, בלי מועצה או אורגנים של התאגיד. אנחנו לא הקמנו פה אדם לבד שמנהל את האירוע. צריך מועצה ונותנים לזה זמן סביר. ביקשו שלושה חודשים. אני חושבת שזה מן הראוי לתת את הזמן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואז יום התחולה של החוק בעוד שלושה חודשים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. ומה יקרה אם זה לא יקרה? נבדוק גם את זה וניתן תשובה. העבירו לי שאלה מה קורה אם אין משרד מורשת, כי העברנו את האחריות. אבל זה דבר שהוא קיים גם היום, שהממשלה יכולה להעביר סמכויות לשר אחר. היא עושה את זה בחוק יסוד הממשלה ומודיע על כך. קחו לכם שלושה חודשים למינוי המועצה. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אדוני יושב-הראש, ברשותכם רק עוד כמה דברים, עוד איזה סעיף שאני רוצה להכניס פה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל רק נסיים לקרוא. עוד סעיף אחרון, בני. נסיים להקריא, זה סעיף אחרון נשאר. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> מה, הדיווח לכנסת? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. נסיים את 28. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ואז יש לנו גם ככה לחזור לעוד כמה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> פשוט יש פה עוד ועדות. טכני, לא משמעותי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דיווח לכנסת 28. השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בכתב, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין השאר בעניינים אלו: (1) איוש המועצה ופעילותה; (2) תקציב הרשות, לרבות מקורות המימון וניצול התקציב; (3) פעילות הרשות. זה סעיף שאנחנו מכניסים בשנה האחרונה לגבי תאגידים סטטוטוריים כדי לייצר פיקוח מסוים של הכנסת. כי היום בעצם אין גורם מפקח. ובאדיבות ד"ר אייל צור שיושב פה, שקידם את סעיפים הפיקוח האלה. עכשיו יש לנו סוגיות לחזור אליהן. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אפשר רגע לסגור את 27, את הוראות המעבר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> פשוט בסעיף (ד) אתם כותבים מקום היסטורי שהוכרז לפי תחיקת ביטחון ערב יום התחילה יראו אותו כאתר לפי הוראות חוק זה. אני רוצה להכניס גם את נושא ההכרזה של 1944, היא מאוד חשובה פה לעניין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה זה ההכרזה של 1944? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 1940 ו-? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> 44. ההכרזה המנדטורית. היא בעצם הסעיף המרכזי או הרובד המרכזי לכל עניין ההכרזות ביהודה ושומרון. אני לא בטוח אם היא חלק מתחיקת הביטחון או אומצה על ידי תחיקת הביטחון. אני מבקש לבדוק את זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הכרזה על מה? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> הכרזה על אתרים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אה, יש הכרזה? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> יש הכרזה מ-1944, שהיא הכרזה בסיסית על כל אתרי העתיקות בישראל, גדולה כקטנה גם יחד. ההכרזה הזאת היא הבסיס שעליה בעצם אנחנו מכריזים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - נחשב למקום היסטורי? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> כן, כן. א' זה מאוד חשוב. דבר שני, להוסיף בהוראות החוק גם שכל רישיון וכל הרשאה וכל מה שנעשה במסגרת, הרשאה לסקר ולחפירות ארכיאולוגיות וכו', שיועבר לרשות כמובן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יישאר בתוקף כאילו. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> יישאר בתוקף. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו חייבים להגיד את זה, כי אם זה בתוקף, זאת אומרת אם זה ניתן כדין בעת נתינתו אז אין סיבה שפה זה לא יהיה בתוקף. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אולי צריך להאריך דברים או משהו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הוא ירצה להאריך הוא יפנה לגורם המוסמך. הוא לא מאריך אוטומטית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא, זה ברור. אבל כל הרשימות של 1,000 ומשהו נגיד חפירות ארכיאולוגיות שנעשו ביהודה ושומרון, שזה יהיה חלק בעצם מהארכיון וארכיב והפעילות של הרשות. אתם מבינים למה אני מתכוון? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר לעשות סעיף כללי כמו התקשרויות, תמי. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> זה כמו ההתקשרויות, כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בני, גם הנכסים. הרי יש לך כל מיני דברים שיושבים אצלך, נכון? כל מיני עתיקות וכאלה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> בני, זה נמצא בסעיף 2, בהגדרה של השר. לפי מקום היסטורי כמשמעותו לפי צו העתיקות. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אוקיי. צודק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תמי, תקציב, סעיף (ב). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נבדוק את זה אם צריך. אני לא יודעת מה העמדות של הגורמים שיושבים כאן, אם יש צורך בהוראה כזאת. אני לא רואה את הבעיה, אבל - - - << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> צריך לכתוב "לרבות ההכרזה", כי תחיקת הביטחון כוללת את כל רבדי הדין. העות'מאני, המנדטורי הירדני, אבל שווה להדגיש את זה, אז כותבים "לרבות" שזה לא יישמע כאילו זה לא חלק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> כי תחיקת הביטחון אימצה את הדיון הקודם. אז אפשר לכתוב "לרבות". שווה לכתוב "לרבות" - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות שזה גם - - - וככה למען הסר ספק ונכתוב "לרבות". << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> בדיוק, אז אומרים "לרבות". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. אנחנו צריכים לחזור לכמה עניינים. קודם כל, באמת העניין שדיברנו עליו כבר בתחילת הישיבה הזו, זה בסעיף התקציב, סעיף 19(ב). הייתה פה בעצם בקשה, הצעה, שהכנסתי אותה לנוסח, לכלול בנוסח עצמו את הסיכום של 40 מיליון שקלים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> רן צרויה, אגף תקציבים, משרד האוצר. עד היום הנוסח לא כלל עלות תקציבית ולא כלל את הסכום שמופיע עכשיו בנוסח. משכך, עד היום ההתייחסות שלנו הייתה לנוסח אחר. ולכן נאמר על ידינו שהצעת החוק אינה תקציבית. משזה הנוסח, כמובן שהצעת החוק תקציבית וצריך לומר את זה. בהתאם לסעיף 40(א) לחוק יסודות התקציב - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, רגע, שנייה. היא לא הייתה - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אם אפשר להמשיך את כל ההמשך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אין בעיה. יצביעו על זה 50. אבל ההצבעה היא, אתם אמרתם שהיא לא תקציבית. העלינו פה בדיונים, היה פה נציג אחר. הזכרנו את הסכומים גם. הוא אמר אין שום בעיה, יש לזה מקורות, לכן זה לא תקציבי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, לא. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא חושב שאי פעם התייחסנו לאיזה שהוא סכום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הדיון היה אתמול. בדיון אתמול. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. אני דיברתי על אלקנה, 36 מיליון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אלקנה עבר תפקיד? מה קרה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אלקנה נשאר בתפקיד, המשרד עבר, משרד המורשת עבר צוות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתמול הם אמרו שיש הסכמה לעלות התקציבית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יפה, אז אני אומר, 36. אז אני אומר - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא מכיר, וגם בדקתי, אלא אם כן הפרוטוקול יגיד אחרת. שמישהו אי פעם התייחס לאיזה שהוא סכום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, לאט-לאט, שאלה. למה התכוונת כן שיש מקור? כשמזכיר הממשלה העביר למזכיר הכנסת שיש מקור תקציבי, למה התכוונתם? חמישה שקלים, עשרה שקלים? לכמה התכוונתם? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התכוונו להצעת החוק כפי שנוסחה, שכוללת העברת הסמכות, העברת חומר פעולה מקמ"ט ארכיאולוגיה למורשת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה 27 מיליון היה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> התכוונת ל-27? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אנחנו לא התכוונו לשום סכום, כיוון שההצעה לא דיברה על שום סכום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אמרת 27 היה, 27 יעבור. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא אמרתי מעולם לא 27 ולא זה. וגם אלקנה לא אמר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע מי אמר את זה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> ציטוט שלי. הוא לא ידע את הסכום המדויק. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני יכול להוסיף עוד משהו, יושב-הראש? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, בטח. אני יוצא לכמה דקות. (היו"ר עמית הלוי) << אורח >> רן צרויה: << אורח >> התייחסות נוספת, חוץ מזה שההצעה היא תקציבית ומשכך גוררת גם להצביע על מקור וגם עוד כל מיני השלכות לגבי ההצבעה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ראשונה כבר הייתה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כן. כתקציבית. בגלל שהחוק מוטל באחריות ביצוע תחת שר המורשת, משרד המורשת, אז כמובן שהאחריות התקציבית גם תהיה משרד המורשת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, רן צרויה, תקשיב שנייה רגע. משרד האוצר לא יכול לומר לכנסת, רגע, שנייה, זה לא קשור, זה עניין עקרוני. אתם לא יכולים לבוא ולהוציא הודעה לכנסת רשמית שיש מקור תקציבי, בלי לומר למה התכוונתם. מה המקור התקציבי שכן התכוונתם? הרי אמרתם שיש מקור תקציבי ולכן בפעם האחרונה אתמול - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתמול הם אמרו שהם מסיטים את התקציב מהקמ"ט. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוא אומר שלא. עמיחי אמר, זה השר אליהו אמר. לכן אני אומר, כשאמרתם, כשהודעתם, כשמשרד האוצר הודיע שזו לא הצעה תקציבית כי יש מקור, למה התכוונתם? איזה מקור? לא זרקתם סתם. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אנחנו התייחסנו לנוסח - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, אבל כמה כסף מבחינתכם בנוסח הזה. עזוב את הנוסח, לכמה כסף התכוונתם? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> למה זה משנה? זה לא משהו שבכלל נצרכנו אליו, כי כל הדיונים - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> למה? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כי כל הדיונים לא דרשו ממנו שום דבר, למעט הבנת הפעולה. הפעולה הנדרשת הייתה להעביר תחום פעולה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה שהוא אומר שכל הנושא התקציב בידיים של שר המורשת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, אין דבר כזה. הוא יכול לומר אתם מחוקקים חוק, 27 מיליון, זה מה שהשר אמר. הכוונה היא שיש מקור תקציבי ל-27 מיליון. אין לה 27 מיליון ושקל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ה-27 מיליון היום הולך לגוף אחר שאתם רוצים להעתיק אותו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, לא משנה. וזה יוסט משם. אבל הכוונה, אז יכול משרד האוצר לומר יש לשנה הבאה 2027 – 27 מיליון שקלים, יש לזה מקור תקציבי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל יש את זה במשרד. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, זה לא בדיוק במשרד. זה במשרד, לא בסעיף. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> צריך לדייק משהו. רן, לפי התקנון וגם ביקשנו את זה בקריאה הראשונה, אנחנו צריכים לקבל הערכת עלות, בלי קשר אם המספר כתוב או לא כתוב. מה העלות של הצעת החוק, של ביצוע הצעת החוק. אז קיבלנו הערת עלות של 30 מיליון וכתבנו בדברי ההסבר אותה. זה לא היה בנוסח, באמת סוכם שזה לא יהיה בנוסח. אבל כן הייתה איזה שהיא הערכת עלות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לכן הנחת היסוד שלנו - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה כן דבר שאנחנו צריכים אותו בדיונים. אם יש עכשיו הערכת עלות אחרת אז נשמח לקבל אותה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא מכיר את הערכת העלות הזאת, אני אבדוק אותה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נמסרה לנו. יש לנו אותה. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני אבדוק אותה. בכל מקרה, כל ההתייחסות הייתה כמובן בהתאם לנוסח שמונח על שולחן הוועדה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, זה אני מבינה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, זה לא משנה, הנוסח הזה יש לו כסף. אתם אחראים על הכסף. לא קשור הנוסח בהקשרים אחרים. הנוסח הזה אמר מעכשיו תהיה רשות מורשת שהיא תפעיל וייקבע לה סעיף תקציבי. זה מה שהיה כתוב. עכשיו נשאלת השאלה, ושאלו האם זאת הוצאה תקציבית. נאמר יש מקור לתקציב. לכן ביטלנו את זה והפכנו את זה להצעה לא תקציבית. כי אמרתם יש מקור. צריך להיות מאחורי המילים האלה מספר בסוף. אתה יכול לומר התכוונו שאותו כסף שיעבור, התכוונו שפחות. לא 30, 20. משהו צריך להיות אצלכם, זה לא, משרד האוצר, זה תפקידכם. הייתם צריכים לומר מה המקור. אני בכל מקרה אומר לך, רן, אני אומר ככה ואני מציע פה גם לחברים בוועדה. אני מציע להצביע על זה כפי שזה. אבל עד ההצבעה שזה יישאר הנוסח, כך שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים שזה על סמך הערכה של בני הר אבן, שלא יפחת מ-40 מיליון ש"ח. אני טועה, בני? אני טועה במספר? לא, על בסיס מה שישבנו אז ופירטת והגעת ל-40 מיליון. אמרת שמאז זה גדל, אבל זה לא יפחת מ-40 מיליון תקציב קבוע. אני מציע שאנחנו נשוחח עם שר האוצר, אני אעשה את זה בתום הישיבה הזאת, נעשה איזה הפסקה ונבין אם הוא מבחינתו זה בסדר. בכל מקרה, יש איזה שהוא מקור תקציבי שהסכמתם, גם אם זה יהיה כתוב 27 מיליון. יהיה כתוב 27 מיליון. מבחינת המקור. אולי זה לא מבחינת הנוסח אתה אומר, בצדק, זה לא הופיע הרבה פעמים בחקיקה נוסח. למרות שיש חוקים כאלה כמו חוק המכינות אני זוכר עוד מתקופת לבנת ואחרים. על זה נדון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. אתה רוצה לעשות, נגיד ותגיד להצבעה, בלי הסכמה עם האוצר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, להיפך. אמרתי אני אתקשר לשר האוצר. מי זה האוצר? שר האוצר. אני אתקשר לשר האוצר, נעשה פה איזה הפסקה עוד מעט, אחרי הדיון העיקרי. אני אדבר איתו ואני מקווה שזה יוסכם. בכל מקרה, גם אם לא היה, יש כמו שאמרת, 27 מיליון. יש משהו שאנחנו רוצים לקבע. לכן הרי הגדרנו באופן פורמלי שזה לא הצעה, לא חוק תקציבי. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> חבר הכנסת, אני כן רוצה להגיד שוב, כי זה חשוב, אנחנו עד היום לא התייחסנו לשום מספר כי לא נצרכנו להתייחס לשום מספר. ככל שהנוסח יהיה הנוסח הזה, הצעת החוק היא תקציבית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הייתה הערכה. הייתה הערכת עלות בקריאה הראשונה, לא נכנסה לנוסח. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> ותהיה תחת אחריות משרד המורשת לביצוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסדר גמור. זה חד משמעית תחת משרד המורשת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר לך מה הבלבול. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> כולל התקציב הנדרש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אמרה היועצת המשפטית שאנחנו הצבענו בכנסת כאילו זה היה לא תקציבי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, לא, הקריאה הראשונה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סליחה, כאילו זה היה תקציבי. ולפני הצבעה קיבלו אישור מהאוצר שיש מקור, אז זה לא תקציבי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, להיפך. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> - - - כלא תקציבי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, זה תקציבי ולכן יש לזה מקור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. אבל לכן ההצבעה חוקית. נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתם רגע מבלבלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הדברים התהפכו. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> הוצג כלא תקציבי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המונח הצעת חוק תקציבית יכול, הוא גם חל על הצעה שיש לה עלות מעל שבעה מיליון, בלבד שהממשלה מסכימה לעלות ואז זה כבר לא נחשב להצעה תקציבית במובן של כמה אנשים צריכים להצביע וכל ההשלכות האחרות. ואנחנו חייבים, בלי קשר למה כתוב בנוסח החוק, לקבל מהאוצר הערכת עלות, כמה עולה לבצע. נמסרה פה הערכת עלות של 30 מיליון. בסוף הדבר הזה לא נכנס לנוסח החוק. זה אומר שגם אולי אפשר בהמשך כן לייצר משא ומתן על הדבר הזה. שוב, בהצבעה בוועדה בקריאה ראשונה ההצעה עוד הייתה תקציבית. דובר על כך שימצאו את המקור, שיהיה שיח סביב המקור. ובאמת, בשלב של ההצבעה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מצאו את המקור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אחר כך קיבלנו את המכתב על הסכמת הממשלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כי אם לא היית מקבלת את המכתב ההצעה הייתה - - - << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אני לא חושב שנאמר מה המקור ומה הסכום שלו. זה חשוב לדייק, שלא נאמר מה המקור ומה הסכום שלו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא נאמר, הייתה הערכה שלכם. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> אלא נאמר שבהתאם לנוסח ההצעה, ההצעה אינה תקציבית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא אמיתי, כי אין מקור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קיבלתי מכתב - - - << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> יש לך מקור שמסיטים אותו עכשיו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל יושב פה בן אדם ומדבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסדר, בוא נעצור. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> זה היה בהתאם לנוסח שהיה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אצלי זה פה יותר פשוט. הכול הובן, הכול בסדר. אם שר האוצר יסכים אנחנו, אני מקווה שהוא יסכים, אני מעריך שהוא יסכים, אני די בטוח שהוא יסכים. אז אנחנו נחרוג ממנהגנו, בדרך כלל לנוכח ההזנחה של 60 שנה היה צריך להיות מיליון לכל שנה. נעשה את זה לא יפחת מ-40 מיליון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לראות מה קיבלה הוועדה מהאוצר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסדר, תקבל, אין שום בעיה. זה היה בכנסת. זה הגיע למזכיר הכנסת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כי בלי זה הצבעה לא חוקית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין בעיה. בסדר, בסדר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> שנייה, אבל אני כן חושב, זה לא קשור למה קיבלה מהאוצר. כי אנחנו התייחסנו לנוסח אחר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הבנתי. אתה לא צריך לומר. אצלי זה יותר פשוט, לא צריך לומר שלוש פעמים. דבריך הובהרו. אמרתי שבכל מקרה היה איזה שהוא מקור בהתייחס לנוסח הזה, איזה שהוא מקור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא. הם התייחסו לנוסח אחר. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא התייחסנו לסוגיית המקור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסדר, בסדר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם לא מקשיבים למה שהוא מדבר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מקשיבים, מקשיבים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ההצבעה לא חוקית בכלל. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מקשיבים היטב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה שעבר בקריאה ראשונה הוא לא חוקי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מקשיבים היטב מאוד, חוקי למהדרין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל תקשיב למה שהוא אומר, הם התייחסו לנוסח אחר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אותו נוסח סטנדרטי - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שלא. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, הוא מתייחס לחוק הזה, סימון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> התייחסו לנוסח שלא מופיע בו הסכום. אני מבחינה בין ההערכות שנמסרו בעל פה בדיון, הערכות שהם צריכים למסור והם מסרו בעל פה בדיון, לבין הנוסח שבסופו של דבר אושר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אושר בקריאה ראשונה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שלגביו קיבלנו את המכתב של מזכיר הממשלה. עכשיו אנחנו בשלש של שנייה שלישית. אנחנו שוב צריכים להבין מה הערכת העלות והאם יש הסכמה לעלות. אז בדיון הזה אנחנו נמצאים. << אורח >> רן צרויה: << אורח >> בסדר, צריך לנהל את הדיון הזה, כי כשהתייחסנו להערכת העלות ולקיום המקור לא התייחסנו לנוסח שמופיע פה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> ברור לגמרי. זה לא היה בנוסח וזה מובן לגמרי. צריך לחסוך משאבים ממשרד האוצר. אי אפשר לומר אותו דבר חמש פעמים, זה גם עולה כסף. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אדוני יושב-הראש. ברשותך, יש עוד. לגבי התקציב. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> יש התחייבות בסופו של דבר למקור תקציבי לשנה הראשונה. כלומר הכסף של השנה הראשונה יועבר מהמינהל האזרחי. אני לא רואה בשום מקום שהכסף של המינהל האזרחי, התקציב הנוכחי, המינימלי שיש לי, הוא יועבר גם בשנים הבאות. אני לא רואה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, ברגע שיהיה. רגע, אם לא נגיע להסכמה על הנוסח, שיהיה קבוע והמחוקק יחייב - - - << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא, לא אכפת לי נוסח קבוע. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא. אז אם לא נתייחס לזה, אם לא, נתייחס להסטה פלוס. זה נכון. אם לא נגיע ל-40 מיליון שקלים מלמעלה למטה מה שנקרא, באופן ברור, אז נתייחס לסעיף הזה שיועבר. אם לא נגיע לזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש בהוראות המעבר על זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בהוראות המעבר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהוראות המעבר יש התקציב שהיה יועבר. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> כן, אבל התקציב רק של השנה הראשונה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אבל כתוב לך בסעיף (ב) "חלק התקציב השנתי שימומן מתוך תקציב המדינה". בסדר? לא מתוך תקציב משרד המורשת. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, לא רק לשנה אחת. 27(ב). תקציב שנקבע בחוק תקציב שנתי לשנת התקציבים השוטפת עבור היחידה שבראשה עומד הממונה ולא מומש יועבר לרשות. לעניין זה, כן, אז צריך לומר, לא, הוא צודק. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> נו, אני צודק. סליחה, אני בקטנה, אני צודק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש הבדל בין הוראת מעבר שאם מועברת לגבי התקציב הקיים שהוא יועבר לבין הוראה כללית תקציב מכאן ולהבא. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> נכון. בסדר. בני, זה ברור לגמרי. רגע. בסעיף 19(ב) אם לא נגיע להסכמה שיהיה תקציב, זה הוראת מעבר, זה משהו אחר. מכאן והלאה אם לא נצליח להגיע לסיכום הזה, ואני מאמין שנצליח, אז נחלק את סעיף 19(ב), נגדיר קודם כל את התקציב הקבוע שלך. יש סעיף תקציבי קבוע, השר אליהו? אצלכם זה תקציב תקציבי, לא כספים תוספתיים. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> יש גם קבוע? אז את הסעיף אצלך, את הבסיס שלך - - - << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> יצטרכו להגדיל את הבסיס על מנת שבסופו של דבר הוא יענה על הצורך של החלת התאגיד הזה כמו שאנחנו עושים ברשות העתיקות. כמו שאנחנו עושים בתאגידים אחרים. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אז אני אומר, הסעיף הבסיס אצלך וסעיף המינהל האזרחי הם כולם יאוגדו ב-19(ב) אם אנחנו אכן זה, שוב אני אומר, בתקווה שנגדיר פה את הסך הכול לא פחות מ-40 מיליון שקלים. בסדר, אם מיצינו את כל החלקים האחרים. את הנושא, העיקר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לנו לחזור להערות. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> חנן, לגבי ההתקשרויות שלנו שלנו כרגע עם המינהל האזרחי בתקציב התוספתי. בזמן המעבר. מה קורה עם זה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> מדובר פה שההתקשרויות, סעיף שונות שההתקשרויות יישמרו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> הוראת מעבר, 27(ג). << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בכבוד. כן, תמי, מה רצית לפתוח? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם יש הערות. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, הערות על מה? << אורח >> אלון ארד: << אורח >> באופן כללי, תוספות לכל הנוסח. שאלה לפני שנכנסים לדברים, אלא משהו קונקרטי קטן. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן? << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אלון ארד, עמק שווה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אלון, כן? << אורח >> אלון ארד: << אורח >> התייחסות להעברת עתיקות מהאזור לשטח ישראל, שנדרשות באישור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן? << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אין בנוסח פה שום התייחסות להוצאת עתיקות באופן כללי מהאזור. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו לא משנים שום דבר מבחינת הסמכויות של הממונה באופן כללי בחוק הזה, חוץ מהדברים הדרושים לרשות. כלומר, הקמת המועצה והדברים האלה. כל השאר נשאר בדרכים המפורטות בתחיקת הביטחון. כל הסמכויות של בני, כל היכולות שלו. כל הכלים שעומדים לרשותו. כל הכללים גם, אגב, לא שינינו. אמרנו אלה נושאי הסמכויות, זה בדיוק נוגע לסוגייה שלפנינו. יש פה את רשימת 14 הסמכויות שיש היום. ועברתי אחד-אחד, אחרי שלושה אימיילים עם בני. אלו הסמכויות שיש היום. כל הסמכויות האלה מופיעות כאן. חשוב לנו שהם יהיו מכוח החוק הישראלי. שיהיה ברור שהחוק הישראלי נותן כוח לממש את הסמכויות הללו. דרכי המימוש, כמו שכתוב כאן בסעיף (ה) ועל בדיוק אנחנו דנים עכשיו, יהיו על פי, כשאני אומר על פי הכוונה שהם יהיו כמפורט. אנחנו עושים העתקה משם. אז כל מה שכתוב שם יהיה. מה שהכללים קיימים היום, אנחנו לא נוגעים, לא נכנסים לזה. אנחנו רק מצדיקים את זה. זה כן, אמרתי פעם קודמת, אנחנו מצדיקים את זה בגלל הנסיבות המיוחדות של יהודה ושומרון, אחרת היה צריך באמת לעשות רשות אחת שזה היה מלכתחילה החוק שלי, רשות עתיקות אחת לכל מרחבי ארץ ישראל. אבל זה לא המצב. עוד מישהו שיש לו הערה כללית? אם לא, נעבור לנושא של סעיפים (ד)-(ה). << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לנו גם את ההגדרה, יש כמה נקודות שצריך לחזור אליהן. כרונולוגית. בוא נסיים כרונולוגית את מה שנשאר. כי יש את ההגדרה של האזור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז רגע, 19(ב) מחכים לשיחה של עמית עם? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, אני מציע. אם לא, לא, אני לא אמרתי שמחכים לשיחה. אני אמרתי שאני מציע את הנוסח הזה. בין אם השר יסכים ובין אם הוא לא יסכים. אני רק אמרתי שאני אקח שיחה. כן, אמרתי. אם לא. אני מציע להשאיר את הנוסח הזה. אמרתי, אני מניח ומאמין שהשר יסכים. אני מסכים שזאת חריגה, כי בדרך כלל לא שמים סכומים בחקיקה ראשית. שמים בכמה מקומות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אגיד שאם הנוסח הזה נשאר כפי שאני מבינה את עמדת משרד האוצר הם בעצם אין להם מקור לדבר הזה וזה אומר שכרגע ההצעה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> תקציבית. כן, ברור לגמרי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בנוסח הזה היא תקציבית. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, ברור, זה אני מסכים. בנוסח הזה היא תהיה תקציבית. אם אכן לא תהיה הסכמת האוצר ואין להם מקור, הכנסת - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ואז מה עושים? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> צריך 50 ח"כים שיצביעו בעד. צריך יותר מ-50. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לקריאה שלישית? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ומה עם קריאה ראשונה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> קריאה ראשונה, היה נוסח - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איך היא חוקית אם - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, שינינו, אנחנו משנים עכשיו ל-40 מיליון. אם אנחנו משנים את הנוסח אז יצטרכו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - הסכמה לעלות התקציבית בנוסח. זה שינוי בנוסח עם 40 מיליון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז רק קחו בחשבון, זה נושא חדש. זה כבר אירוע אחר לגמרי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מה שצריך. צריך לקרוא לזה נושא ישן בהקשר של הארכיאולוגיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הנושא של התקציב הוא לא נושא חדש בהצעה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם משנים את כל הנוסח בסעיף הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה רק אומר מה הסכום. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בסדר, תשמע, תעלה את זה. אבל זה לא לעכשיו סימון. אם תידרש לעלות את זה תעלה את זה. לפי הכללים, מה שנקרא. לא פחות ולא יותר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז לגבי אזור היו כמה אפשרויות. אני ניסיתי להציע הצעה שהיא ממשיכה את אותו כיוון שהיה בקריאה הראשונה שבאה ואומרת כל שטח שיש סמכות לפעול בו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> זה אני מעדיף שצבי יהיה פה. תדלגי על זה. זה לא קשור אחד לשני. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לי כמה הערות שהן באמת בעקבות עבודת נוסח שעשינו. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, אני אומר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז בוא נחזור אליהם, בסדר? כי זה קשור. גם הסמכויות וגם - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, זה לא משנה. הוויכוח הוא רק על זה. בואי נעשה את הדבר - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז נחזור פה לכמה דברים שגם ככה צריך לעבור עליהם. אני גם צריכה לקבל תשובה. יש תשובות גם. אחד לגבי המועצה, האם זה המינהל האזרחי או נציג של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אנחנו אמרנו נציג שר הביטחון. שר הביטחון יהיה לו נציג אחד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם אמרו שהם יחזרו עם תשובה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> אין בעיה. אם יש לכם הערה זה הזמן. אם לא, שר הביטחון יקבע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. יש תשובה לגבי זה? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> למה לא המינהל האזרחי? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מרטה, יש לכם תשובה? אתם רוצים להגדיר, יש לכם עניין מסוים? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> למה לא המינהל האזרחי מראש? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רגע, בוא נשמע אותם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, יכול להיות שזה עניין ביטחוני, פיקוד מרכז. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> עדיין לא נבדק על ידי יועמ"ש מהב"ט. אנחנו כן רוצים נציג מינהל אזרחי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, אבל יש עניינים ביטחוניים. כל העניין הוא תיאום ביטחוני. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני חולקת על זה. כל עולמות ההפקעה, עולמות, אתה תצטרך את המינהל האזרחי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> טוב. לי זה לא מפריע. אני מציע להשאיר את זה לשיקול שר הביטחון, אבל אין לי בעיה גם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כרגע אני משאירה נציג המינהל האזרחי ואני מגדירה המינהל האזרחי שהוקם על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון. בסדר? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> איפה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה הנציג. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> זה נראה לי יותר נכון ויותר נכון בתחומי, אתה רוצה הפוך. אתה רוצה להפוך את זה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן, נציג מינהל אזרחי מקרב עובדיו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רגע, שיהיה מסודר. בסעיף 6(א)(4) זה הרכב המועצה. שם יש נציג - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> רגע, אני מציע ככה: נציג משרד הביטחון מקרב עובדי המינהל האזרחי לפי המלצת משרד הביטחון. בסדר? נציג משרד הביטחון מקרב עובדי המינהל האזרחי לפי המלצת שר הביטחון. הלאה, עוד הערות? << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> אפשר להעיר על הסעיף זה בבקשה? << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> כן? << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> ד"ר חגי ויניצקי, ראש מכון בגין למשפט וציונות. אני מציע בסעיף 6(א)(1) שמדובר בחבר סגל מהאקדמיה בנוסף לתחומים של היסטוריה וארכיאולוגיה לכתוב גם חבר סגל בפקולטה למשפטים שמומחה לדין החל ביהודה ושומרון. אמרתי את זה אתמול בזום. אני חושב, אני רוצה להסביר את העניין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> היה פה דיון על זה. הייתה גם הצעה להוסיף - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, צבי הסכים לזה. צבי רצה את זה. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> אני הצעתי את זה. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, לא רצינו. אני אומר, ההיבטים המשפטיים, הכלכליים והזה הם לא רלוונטיים, אבל אני לא מתנגד. אם זה חשוב לשר. זה כן ענייני. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> שנייה, לא חשוב לי. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, לא מהאקדמיה. רק אמרנו ארבעה נציגי ציבור בעלי מומחיות או ניסיון משמעותי באחד מהתחומים הללו. אומר ד"ר ויניצקי, יש בזה היגיון, אנחנו רואים כמה אנחנו דנים פה. אני לא אומר שאין בזה היגיון. אני רק תמיד אומר, הממדים המשפטים והכלכליים הם לא בלב העניין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם בסוף בתוך מועצה של תשעה נציג האקדמיה היחיד הוא לא יהיה מהתחומים של ארכיאולוגיה או מורשת - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, לא אקדמי, לא אקדמי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אבל זה מאפשר - - - << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> כתוב לפחות אחד מהם. << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> לא, לא, תכתבי, לא, שלפחות אחד מהם יהיה איש סגל אקדמי. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> כתוב לפחות אחד מהם. הוא יכול למנות גם שני אנשי סגל. הוא לא חייב רק איש סגל אחד. כתוב לפחות אחד מהם. יכול להיות שניים, שלושה. אז אחד יהיה היסטוריה, אחד, זה מאוד חשוב מניסיוני בוועדות מהסוג הזה, הדין החל ביהודה ושומרון הוא מאוד מורכב. וועדה מהסוג הזה - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> מתחומי עתיקות, היסטוריה, ארכיאולוגיה. אין בעיה, גמרנו, בסדר, מקובל. לי אין בעיה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> לאו דווקא, מהתחום של הדין הבין לאומי. המשפט הבין לאומי. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> לא משפט בין לאומי, הדין החל ביהודה ושומרון זה לא משפט בין לאומי. הדין החל ביהודה ושומרון, יש מעט מאוד אנשים שמבינים בזה. זה דין מאוד מורכב. מורכב מארבעה רבדים. צריך לשחות בזה. זה לא משפט בין לאומי כן או לא. זה לא, זה סיפור, מה שאמרתי. מומחה לדין החל ביהודה ושומרון. זה מה שצריך. אחרת הם לא ידעו מה מותר להם או אסור להם לעשות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר לך שלדעתי אף אחד לא יבוא למועצה, לא מהאקדמיה. אדם פרטי שהוא עובד כעורך דין. לכן הייתי מציע שלמועצה, הרי יש לה תקציב. שהיא תשכור שירותים של עורך דין שמתמצא בחוק הזה ויעשו את זה בצורה מקצועית. אף אחד לא יבוא בהתנדבות למועצה. אם הוא לא מהאקדמיה או מהמשרדים - - - << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> אני בא מעולם אקדמי. אני דיקאן פקולטה למשפטים. הייתי חבר בוועדות כאלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> באת מהאקדמיה. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> נכון שזה כמעט בהתנדבות, כי השכר שמשלמים שם הוא בדיקה. אבל כאשר זה חשוב, הנושא חשוב אז אפשר לגייס אנשים מהאקדמיה. יש מעט מאוד אנשים שמבינים בתחום הזה, אבל זה קריטי. אחרת חברי הוועדה יהיו כלוט בערפל - - - << יור >> היו"ר עמית הלוי: << יור >> בוא נגדיר את זה, מומחה לדין? << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> מומחה לדין החל ביהודה ושומרון. זה מה שצריך. (<< יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות) << יור >> << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מיישרת קו גם לטובת היו"ר. אנחנו בחברי המועצה, כמה הערות. לגבי המינהל האזרחי אז כרגע סוכם שזה יהיה נציג משרד הביטחון מקרב עובדי המינהל האזרחי לפי המלצת שר הביטחון. ועכשיו אנחנו לגבי סגל אקדמי, הערה שעלתה פה, לאפשר גם מישהו עם מומחיות משמעותי בתחום הדין החל ביהודה והשומרון. אני הערתי קודם שחשוב שיהיה איש סגל אקדמי והתנאי סף חייב להיות אחד. אפשר למנות יותר, אבל אם בסוף לא יהיה אפילו אחד שהוא מתחומים של ארכיאולוגיה או - - - << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> למה? כתוב לפחות אחד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, זה בעייתי. הפתח הזה מאפשר למנות רק מישהו - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מציע, אפשר באחד להשאיר את ההיסטוריה. לגבי אחד תשאירי את ההיסטוריה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. אבל בתחומי מומחיות לגבי כלל נציגי הציבור. שם נשים את הדין החל ביהודה ושומרון. בסדר. מבחינתי זה בסדר. הערות על זה? << אורח >> אייל צור: << אורח >> שאלה אדוני יושב-הראש, בעקבות עבודה בוועדת חוק התקשורת, שמתי לב שתאגידים שהוקמו בחוק לא בהכרח, חלקם עוסקים באכיפה והתאגיד הזה עוסק באכיפה, אין דרישה להחזקה באזרחות ישראלית כדי להיות חבר המועצה , נושא האזרחות של הפקחים הוא נפרד ומורכב. רציתי לבדוק אם חברי הכנסת מעוניינים להוסיף לסעיף (6) בה תשעה חברים אזרחי ישראל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בדרך כלל לא כותבים את זה בחוקים. לא כותבים את זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל זה רעיון. << אורח >> אייל צור: << אורח >> היה ניסיון בחוק התקשורת להכניס גם תושבי קבע למועצה והודות להערות שלי זה נבלם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוא נשים אזרחי ישראל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אבל כי דווקא, יכול להיות שדווקא המועצה, הרשות הזאת שפועלת ביהודה והשומרון יהיה כן מקום לצרף למועצה שלה גם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע. בזה חיזקת אותנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני אומרת שזה גם מחזק את הטענות האחר כך נגד החוק הזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מבין, ברור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהוא מכוון לכיוון אחד מסוים שעלול לפגוע באינטרסים שהם מאוד נוכחים שם. אז אני חושבת שתנאי הסף הזה עלול - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל המעות של החוק זה שממשלת ישראל נציגה של אזרחי ישראל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, היה לנו אותו דבר עם הרשויות. נציגי הרשויות היה לנו אותו דבר ולכן לא הגדרנו את זה ישראלי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם זה היה תנאי שהוא שכיח בכל החוקים של התאגידים הסטטוטוריים. אבל אין את זה. פה עכשיו המצאה חדשה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היה לנו אותו דבר עם הרשויות. בסדר, יש לנו מספיק אתגרים פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> טוב. אני הולכת לפי הסדר. אני חוזרת פה לכמה נקודות. לא הכנסנו סעיף לגבי ממלא מקום. בחלק מהחוקים יש ממלא מקום של יו"ר המועצה. אז אני מציעה, אנחנו כרגע בעצם זה 6(ב). דיברנו על מינוי יושב-ראש המועצה והרבה פעמים כותבים וגם ממלא מקום. ואז יש הוראה שאומרת שבהיעדרו של יושב-ראש המועצה ימלא את מקומו ממלא מקומו הקבוע בכל עניין בחוק זה או לפיו. כי לפעמים יש בעצם תפקיד ליו"ר המועצה ואולי הוא לא נוכח. השאלה אם אתם רוצים להכניס הוראה כזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, למה לא? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. מינוי יו"ר, ממלא מקום. זאת נקודה אחת. עוד דבר. בסעיף תפקידי המועצה אני מפנה ל-7(א)(4). עכשיו זה (4) כי מחקנו את הראשון. בחוקים של התאגיד הדוחות הכספיים יש פה "תדון בדוחות הכספיים שיגיש לה המנהל". המועצה צריכה להגיש את הדוחות לשר הממונה. ופה לא ציינו את זה. אז גם אני מציעה להוסיף את זה. זה בעצם התאמה לסעיף 28(א) לחוק יסודות התקציב. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> איזה סעיף זה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה בסעיף 7(א)(4). התפקיד של המועצה לדון בדוחות הכספיים והיא צריכה להגיש אותם לשר. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> זה לא כלול ב-(ג); בסעיף, 7(ג)? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. פה היא מגישה דוח על הפעולות שלה, זה לא דוחות כספיים. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> הבנתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שזה יהיה תואם את חוק יסודות התקציב. בסעיף 8(א) בדומה להערה שהערתם ובצדק בסעיף אחר, לגבי חברי המועצה. יש פה הוראה שכרגע היא רק לגבי חבר מועצה שאינו נציג הממשלה. אבל באמת, מחוקים אחרים הסתכלנו וראינו שזה חל על כל חברי המועצה. כלומר, הסעיף שאומר שהם יחדלו לכהן לפני תום התקופה בעילות מסוימות. אז אני מציעה שאינו נציג הממשלה. וגם לפי (1) כתב ההתפטרות מוסרים אותו לא ליושב-ראש המועצה, אלא לשר, כי השר הוא ממנה. אז ב-(1) "התפטר במסירת כתב התפטרות לשר". בפסקה (3) "נבצר דרך קבע למלא את תפקידו", הסיפה שיש שם זה משהו שלא ראינו אותו בחוקים האחרים. אולי יש פה ושם איזה חוק ככלל. וגם אין בזה היגיון. העילה של 8(א)(3), שאם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו אז ברור שהוא לא יכול להמשיך לכהן ואין מה להתנות את זה עוד בהתייעצויות. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> ציטוט מדויק של חוק רשות - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> חוק רשות העתיקות הוא קצת ישן ומאז שינו, עדכנו. פה יש בזה היגיון. וגם (4) שזה בעצם יותר תיקון של הניסוח ולא של המהות. כתוב פה פרש מן התפקיד שבשלו התמנה. אז היום כותבים חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה. ואם הוא חבר מועצה שמונה בעצם כנציג ציבור, אז אם הוא נתמנה לעובד מדינה גם הוא לא ממשיך לשמש נציג ציבור במועצה. אז גם זה תיקון. העניין שיש ב-(ב) באותו סעיף ב-8 של ההתפטרות כעבור 96 ועם אפשרות לחזור לא מפריע לי מהותית, אבל זה לא מקובל כבר לכתוב את זה. אם משרד המשפטים חי עם זה בשלום אז אני גם. אבל אני ראיתי שזה לא, פחות מקובל היום. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה, החזרה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, לא מכניסים את זה לחוק. יכול להיות שיש כל מיני נהלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אני מוחקת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא קריטי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני עוברת לסעיף 10, סדרי עבודת המועצה. לגבי הקוורום שהסתכלנו על זה, על שבעה חברים ואחר כך עוד 30 דקות חמישה חברים גם. ראינו שהיום לא כותבים ככה, פשוט כותבים קוורום שפה יותר הגיוני שהוא יהיה חמישה ולא שבעה, כי ההרכב הוא סך הכול תשעה. ומתייחסים לזה שבתוך הקוורום יש לפחות שניים שהם נציגי ציבור ויושב-ראש המועצה או ממלא מקומו. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> יש פה התייחסות למפגש של חברי המועצה בזום או בפגישה של פנים אל פנים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אין לזה, בדרך כלל לא מתייחסים לזה. קובעים שהמועצה יכולה לקבוע את סדרי עבודתה ואז היא יכולה גם להתייחס שם לאפשרות. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> ככה זה החוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ברוב החוקים לא כותבים את זה פנימה. אולי יש איזה חוק או שניים. עוד פעם, אני לא מתחייבת שבאף אחד. אבל אוקיי. אז פה הכנסתי את זה. זאת אומרת, הנוסח הוא "המניין החוקי בישיבות חמישה חברים לפחות, בהם לפחות שניים שהם לא עובדי מדינה ויושב-ראש המועצה או ממלא מקומו". הלאה. אני פשוט רוצה לעבור על כל התיקונים הקטנים האלה. זהו. אני חושבת שמכאן אנחנו כבר עוברים לנושא, להגדרה של האזור ולסעיף הסמכויות. אז לגבי ההגדרה של האזור, היו פה שתי הצעות שעלו בדיון ואמרנו שנשאיר את זה לדיון הבא. הצעה של המציע. זה רשום בהערות. והצעה אחרת שהיא יותר הולכת עם מה שעבר בעצם בקריאה ראשונה, אבל הופכת את זה למשהו שניתן לבדוק אותו במועד הפעלתו. והוא לא מיוחד לממונה, שכבר אולי לא יהיה הגורם הרלוונטי. לכן הנוסח שהצעתי זה כל שטח שיש סמכות לפעול בו לגבי אתרים ועתיקות בהתאם לתחיקת הביטחון ולהחלטות הממשלה. ואז זה משאיר הלימה בין מה שסמכות לפי תחיקת הביטחון והחלטות הממשלה לפעול לבין החוק הזה ולא יוצר סתירה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> התייחסויות של גורמים? אני מניח שאתם כולכם רגועים עם זה, נכון? עם מי נתחיל? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> על איזה נוסח מעירים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא הביאה שתי אפשרויות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יהודה שומרון וחבל עזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש את ההצעה שלך ויש את ההצעה שלה. בוא נשמע מה אומרים פה אנשים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל שטח שיש בו סמכות לפעול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההצעה של המציע הייתה יהודה שומרון וחבל עזה. כאשר אז אמרנו זה גם בעצם לשנות את שם החוק ואת שם הרשות ומרחיב את הסמכויות לתחומים שאין לנו היום סמכויות אזרחיות. גם ההגדרה יהודה ושומרון באופן הרחב בלי איזה שהוא דיוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נשמע אותם ואחרי זה. כן? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> התייחסות עקרונית לסעיף 3 אני אתן ואריה ייתן לעניין האזור ועזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רק למיקרופון, אריה. אתמול שתקת פה דיון שלם. << אורח >> אריה בלבן: << אורח >> אריה בלבן, ייעוץ וחקיקה בין לאומי. בנוגע להגדרות של האזור, אנחנו התייחסנו לזה בדיון החסוי והצגנו את המורכבות של הסיפור הזה. ככל שתרצו שנרחיב - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רגע. מה העמדה לגבי ההצעה שהצעתי מקובלת, לא מקובלת? אפשר לחיות איתה? << אורח >> אריה בלבן: << אורח >> אני אחזור עם זה. בסדר? בגלל ההצעה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לאיזה הצעה? לשתי ההצעות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תוכל לחזור בשעה הקרובה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. אני מציע, כיוון שבכוונתי להצביע על הצעתי אני מציע שתתעניין אצל שר המשפטים מה עמדתו ביחס להצעתי. יהודה שומרון וחבל עזה או לחלופין כהגדרתו בסעיף 22(א) בחוק העתיקות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה אותו דבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, בסדר. אני כרגע, אני משאיר לשר. אבל אני רוצה להשאיר לשר את שתי האפשרויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אבל מבחינת טכניקת חקיקה ההגדרה שם לא קשורה לעניין ואנחנו לא נפנה להגדרה לא קשורה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טוב, משרד הביטחון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. אז תשאל אותו גם, את שר המשפטים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד הביטחון, אילה? << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> אנחנו לא עוסקים בגזרה של עזה, אין לי מה להוסיף על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אבל לגבי הנסחים שהצענו. << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> גם לגבי הנסחים אני אצטרך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בני, אתה רוצה להתייחס, אנחנו לפי הסדר. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> אני דרג מקצועי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק אני אומר, שנייה, רק מבחינת סדר הדברים. הנוסח הזה עלה אתמול בדיון. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> הנוסח שלך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, שנייה. כל הדיון הזה עלה, אני אומר לך אדוני יושב-הראש, אני גם זמני קצר וגם זמנם אמור להיות קצר. אם אין לכם התייחסות אתם יכולים לומר אין לנו התייחסות. זה בסדר, זה דיון פומבי, אנחנו מנסים למצות את הדיון ולדייק אותו הכי טוב. אם אין התייחסות לשר המשפטים, אין התייחסות לשר הביטחון זה בסדר. הכנסת יכולה, זכותכם מה שנקרא, זכותם, הכנסת תמשיך לחוקק. אם אתם רוצים לומר משהו זה הזמן. אנחנו לא נחכה עכשיו שנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל עמית, אתה לא יכול להתנהל בצורה כזאת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> איזה צורה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שמע, יושב פה הצבא, יושב משרד הביטחון, יושב משרד המשפטים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה שנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כולם ואתה אומר תגידו מה שאתם רוצים, אנחנו נתקן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, ברור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, אם אתה רוצה להוסיף להוסיף את המילה עזה זה כבר נוסח אחר לגמרי. זה לא אותו, אנחנו לא באותו אירוע. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, זה בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טוב. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני לצערי גם לא יכולה להתייחס כרגע לסוגיית רצועת עזה. אני כן אגיד שהנוסח הנוכחי - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני באמת רוצה שנייה ברמה העקרונית. כולכם לא ראיתם את זה אתמול? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך שמפנים את ההריסות של זרביב - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה עלה אתמול, היה באתר. היה פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הנוסח עם ההערות עלה אתמול. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> דיברתי על זה שלשום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ההצעות לגבי הגדרת האזור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> להבא אנחנו ממש מצפים שתראו את החומר של הוועדה לפני שאתם מגיעים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמו שציינתי, ככל שמדובר בחבל עזה בהמשך להחלטת ועדת שרים שהוקראה פה שזה ינוסח כך שזה לא ישנה את מעמד השטח. שוב, הוועדה לא מחויבת לזה. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> לא, לא משנה את - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כל החוק הזה - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה, להגיד שיש סמכויות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא משנה את מעמד השטח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, תן שנייה להשלים, להגיד את דעתה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה זה מעמד השטח? מה ההגדרה מעמד השטח, תמי? זה לא משנה בשום אופן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, עוד רגע אתה תדבר בהרחבה, אני מבטיח לך. אבל תן לה שנייה לדבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, אין בעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> את רוצה להגיד משהו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני קודם כל מקבלת את הערת היו"ר לעניין עזה. לצערי באמת אין לי התייחסות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא רק עזה, לעניין הנוסחים שעלו אתמול. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> בוודאי. אני כן אגיד שלעניין הנוסח הקיים לגבי יהודה ושומרון הכוונה היא כן להחיל אותו על כלל האזור ולא רק על שטחי C. מדובר למעשה בשטחים שעליהם האחריות על עתיקות הועברה לרשות הפלסטינית. מה שצפוי להטיל גם משמעויות ביטחוניות בנושא. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני לא מבין, יש החלטת קבינט שסותרת את מה שאת אומרת עכשיו. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> מה זאת אומרת? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> הייתה החלטת קבינט שאומרת שכיוון שהחוק הבין לאומי מחייב אותנו למנוע הרס עתיקות בשטח שגם לפי מי שטוען שהוא כבוש, ממילא התפיסה היום של מדינת ישראל באופן רשמי היא שאנחנו צריכים לפעול למנוע הרס עתיקות ולשמר את העתיקות גם בתחומים של B ואפילו לדעתי A ויגידו על זה אנשים מהקבינט. אבל זה דבר שפורסם. כדאי שתעדכנו אצלכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שהמל"ל יבדוק ויחזור עם תשובה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - דיווחים אבל לא פורסמה החלטה וגם הבנתי שלא היה יישום של זה בתחיקת הביטחון כמו שנגיד היה במנשר מס' 7 לגבי יישום הסכמי הביניים, ששם, רגע, שנייה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני מציע, אני דיברתי - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לדעתי יש הבדל בין סמכויות שהן ספציפיות של הפרות חמורות או פגיעה בסדר הציבורי ובביטחון, כמו שזה מנוסח במנשר לבין אמירה גורפת של הסמכה בכל השטחים ביהודה ושומרון. לכן אני ניסחתי באופן שהוא מנסה להתיישר עם הסמכויות כפי שהן נוסחו, בתנאים שהן נוסחו, איפה שיש סמכות לפעול. אני יודעת שיש גם סמכויות שניתנו באזורים אחרים, אבל בתנאים מסוימים. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני מסכים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל הסמכות לפעול, אני חוזר שוב, על דברים שהם פשוטים. שאנחנו מאפשרים בחוק, אנחנו מאפשרים לרשות את הסמכות. אנחנו לא מחייבים אותה לפעול. אחרי זה יש הסכמים של הרשות המבצעת. מדיניים, כלכליים, אחרים, שיקולים, אלף ואחד שיקולים. מעולם, באף פרלמנט בעולם לא עושים את הערבוב הזה בין הרשויות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ הלוי, אני מציע שתשמע את כולם ואחר כך ניתן לך להגיב לכולם יחד בהרחבה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אחרת פשוט לכל רשות אסור מה שלא מתירים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ הלוי, מאחר שאמרת שזמנך קצר בוא נשמע את כולם ואחר כך תענה בהרחבה. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> כאן מדובר אבל, כמו שיועמ"שית הוועדה התייחסה, לצורך העניין מנשר מס' 7 הוא גם חלק מתחיקת הביטחון ומדבר על העברת הסמכויות, הוא מדבר על הסמכויות שכן נותרו בידי מפקד כוחות צה"ל. כאן להבנתי מדובר במתן סמכות כללית בכלל השטח. אז גם כמו שאמרתי, מבחינת המלצה זה משהו שצפוי לדרוש, לעורר קשיים גם בהיבט הביטחוני של הקצאת משאבים, הסטת כוחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל זה יהיה בתיאום אתכם. כמו שאמרנו בצפון, כמו כל מקום אחר. רשות פועלת בתיאום עם הצבא, ככה זה עובד. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני רק מציגה את - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמו כל רשות בישראל, מה? פעם ראית שרשות הטבע והגנים בצפון אמרו לפיקוד העורף לא, אנחנו דווקא מהיום נפתח את החרמון? לא עובד ככה. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> ברור לי, היו"ר. אני רק - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא על זה מדובר. מדובר על פעולה בתוך שטח A, לא על השגרה של פעילות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה אותו דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה ממש לא אותו דבר. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> כמו שאני אמרתי גם קודם לכן לעניין גריעת סמכויות האלוף אז גם כאן מדובר במשהו שצפוי ליצור השלכות ביטחוניות משמעותיות ועמדת צה"ל היא להתנגד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש תקדים לזה שיש קוף רשמי של מדינת ישראל שלא פועל בתיאום עם הצבא? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה לא הכשל, זה לא מה שהיא אמרה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני שואל שאלה. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני מודה שאני לא מכירה בשלוף תקדים כזה. אני יכולה לנסות לאתר אם יש צורך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כי על פניו זה החשש. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> לא, החשש הוא, מטרת החוק, החוק כמו שהוא מנוסח כרגע הולך לאפשר לראש רשות המורשת להורות על אכיפה, חפירה וכו' בכלל שטחי איו"ש, בין היתר בשטח A. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשיש צו אלוף שאוסר על כניסה של אזרחים בתוך שטח A. מה גובר על מה? << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, מרטה מסתדרת מצוין, תאמין לי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא מסתדרת פה מצוין, תאמין לי. היא לא צריכה עזרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא, אני עוזר לאדוני, אני לא עוזר לנציגת צה"ל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני באמת צריך את העזרה שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא צריך את העזרה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני צריך מאוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ניכר שכן. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> מעבר לכך שיש את צו האלוף שאוסר כניסה לשטח A, ככל שאנשים נכנסים לשטח A אז הם צריכים אבטחה, הם צריכים הקצאת כוחות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוודאי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, כן, כן, ברור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל הם יעשו את זה בתיאום עם הצבא. לא הבנתי איפה הקושי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> החקיקה לא נוגעת - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם הוא ירצה להיכנס לשטח A הוא יבקש, הוא יתאם את זה עם הצבא, כמו שעושה כל מי שרוצה להיכנס לשטח A. מה? איפה, מה החשש? שמה יקרה? שהוא יגיד אני מחר פועל על הראש שלכם? זה לא קורה בשום רשות ישראלית אף פעם. יש איזה שהיא רשות של המדינה שפעם עברה לאיזה מקום ואמרה לצבא אנחנו לא סופרים אותך - - - << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני מאוד מקווה שלא ואני מעריכה את רשויות המדינה שלא עושות את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הסמכות של מי גוברת? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> בני, היום כשאתה נכנס ל-B אתם לא מתאמים עם הצבא? אני לא מבין. << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> הכול אני מתואם עם הצבא. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אז מה השאלה? << אורח >> בני הר אבן: << אורח >> הכול. גם שטח C לא רק שטח A. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אבל כיום, בני, הוא כפוף לריבון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, לא בגלל זה הוא מתאם עם הצבא. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> בגלל שזה טיפשי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ככה זה עובד. לא הבנתי, זה בכל המדינה עובד ככה. באמת אני אומר, אם מישהו עכשיו רוצה לעשות אירוע שהוא רגיש ביטחונית אז הוא מתאם את זה עם הצבא. ככה זה עובד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הוא אחראי על העתיקות, הוא לא אחראית על הביטחון, בני. הוא אחראי על העתיקות. הוא יצטרך לתאם כמו כמו צווי האלוף, אגב, במקומם עומדים. כל החוקים במקומם עומדים. << אורח >> מרטה קרמנקו: << אורח >> אני מבינה, חברי הכנסת, אני נשלחתי להבהיר שיש לכך השלכות ביטחוניות ומורכבות ביטחונית. לכן יש קושי לצעדים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה. חזרת עם תשובה? << אורח >> אריה בלבן: << אורח >> לעמדתנו הנוסח מעורר פחות רגישות מאשר הנוסח - - - ההצעה של הייעוץ המשפטי מעורר פחות רגישות. אבל אני צריך לבדוק ולחזור אליכם עם תשובה אם זה מקובל סופית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. גדעון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי אחראי אצלכם על הרגישות במשרד המשפטים? יש ראש אגף רגישות? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ הלוי, אמרת שזמנך קצר. גדעון. << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> בדיונים הקודמים אמרנו שהמל"ל יגבש את עמדתו לאחר שהוא יקבל את עמדת הגורמים ביחס לתנאי ועדת השרים לחקיקה. גם אתמול אנחנו הוצאנו, פנינו בציר לשכות לגופים לקבל את העמדות של הגורמים, אבל טרם קיבלנו אותם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזו הפתעה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ולכן מה עמדת המל"ל? << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> אנחנו טרם גיבשנו את עמדתנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מבין שאנחנו יכולים לחוקק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זכותם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. משרד המורשת, רוצים לדבר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לאיזה משרדים פניתם, אם אפשר רק לשאול? שעדכנת. איזה משרדים לא טרחו לענות לכם על העמדה? << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> לא, זה יצא אתמול בערב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לאיזה משרדים פניתם? << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> פנינו למשרד הביטחון, משרד המשפטים ומשרד החוץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> משרד החוץ. אני מבקש נציגי שלושת המשרדים יוזמנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הם פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם פה. אז שיאמרו את עמדת המשרד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אמרו, אמרו, לא היית פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם בודקים את עמדת המשרדים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אה, הם עוד לא אמרו אותם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הם עוד לא אמרו אותם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה הגיוני שהם לא ענו למל"ל אז אין להם עמדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד המורשת, אתה רוצה להגיד משהו חנן? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא, אין התייחסות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אוצר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על פי התקנון השר מדווח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רן, אתה רוצה להתייחס? להגדרת האזור? הגדרת האזור, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> רן צרויה: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. משטרת ישראל, אתם רוצים להתייחס? תודה רבה. משרד הביטחון, אני מניח שגם לא. הגענו לגורמים האזרחיים. חגי ויניצקי, כן. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> כן. אני הגשתי נייר עמדה שנעשה גם בשיתוף עם גלעד וייס. נמצא באתר הוועדה. אני כמובן בעד ההגדרה שתכלול גם את יהודה שומרון, עדיף גם לציין את בקעת הירדן ורצועת עזה. לגבי ההסכם עם הרשות הפלסטינית - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבשן, הבשן דוקטור. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> מה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא לשכוח את הבשן. ואת חבל הליטני. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> בעתיד הקרוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אומר כבר נחוקק עם הפנים צפונה עד - - -. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה הצעה של תמי, אגב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא. יש לי שורת הסתייגויות, חברים, אתם תראו. מלוא חול הארץ כבודו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא חשדנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי יודע, אולי הרשות החדשה תמצא את שרידי תיבת נוח? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ד"ר ויניצקי, לנו יש ניסיון. בזה אנחנו דוקטורים. אני אומר, אל תתרגש. - - - האלו אין להם שום משמעות. ההיסטוריה לא תזכור אותם גם. העיקר זה השינוי המהותי שאנחנו עושים כאן ביהודה ושומרון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שינוי ענק. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ולכן חשוב שתתייחס ברצינות ואל תתרגש מרעשי רקע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ענק, ענק השינוי. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> אם תסתכלו במסמך שהגשתי - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - היחיד שעשיתם זה בעוטף עזה. שם עשיתם שינוי ענק. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> יש שם חלוקה, צריך להבין שמה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו לא עומד בניגוד להסכמים עם הרשות. ואני אסביר. יש אתרים שנמצאים בשליטה ישראלית בהתאם להסכם עם הרשות הפלסטינית. יש שם אתרים רבים, אני לא אמנה את כולם, ממערכת המכפלה, קבר רחל, קבר ישי ורות ועוד הרבה מקומות נוספים. האפשרות השנייה היא אתרים שיש לקיים בהם שליטה קבועה ישראלית בהתאם להסכם עם הרשות. זה קבר יוסף, בית הכנסת ביריחו, מה שלא מתקיים, אבל צריך להתקיים. זה ההסכם עם הרשות. החלק השלישי זה אתרים שנמצאים בשליטת המועצה, הפלסטינית, אבל הצד הישראלי יש זכות גישה חופשית אליהם לוודא שיש להם חופש פולחן ותפילה. זה כולל הרבה מאוד אתרים: קבר אלעזר, קבר איתמר, קבר פנחס, לא אמנה את כולם. יש לכם את זה ברשימה שם. מה שמעניין הוא שגם נמצא שם בית הכנסת היהודי בעזה. אוקיי? צריך להבין, צריך שנייה רגע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> אני אגיד עוד משפט אחד. צריך להבין שהייתה קהילה יהודית בעזה מתקופת החשמונאים ועד תקופתנו. אני יכול לציין שסבא של סבתא שלי, משה יחיאל סנדרוב ז"ל, גר בקהילה היהודית בעזה. סבא רבא שלי נולד שם, אלטר סנדרוב ז"ל. ולכן מאחר שהיום אנחנו גם, זה לא עניין תיאורטי, היום אנחנו שולטים בחלקים ברצועת עזה, יכול להיות שזה יתרחב לכל רצועת עזה. יש שם הרבה מאוד אתרי עתיקות, כמו שאנחנו שולטים ביהודה ושומרון כרגע ולצערנו עדיין אין ריבונות. אז גם ברצועת עזה אנחנו שולטים כרגע ולכן אנחנו צריכים להיות אחראים על העתיקות. לכן צריך להיות שזה יהיה גם יהודה שומרון, בקעת הירדן ורצועת עזה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אתה יכול שנייה להרחיב לגבי הדין הבין לאומי של אחריות של מדינה באזור מלחמה? דברים כאלה? << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> כן. אנחנו בוודאי חייבים לשמור עליו שהעתיקות לא יהרסו. אנחנו יודעים שעתיקות לא נשמרות אצל הרשות הפלסטינית. ראינו מה קרה בהר עיבל, ראינו מה קרה במקומות אחרים. הרס שיטתי של עתיקות. לכן יש לנו חובה על פי המשפט הבין לאומי. עוד פעם, אנחנו לא סבורים שמדובר בשטח כבוש. מדינת ישראל חושבת שזה שטח שהוא אמור להיות בריבונות מדינת ישראל. אבל לצערנו הרב עוד לא החלנו את המשפט הישראלי. אבל כממשל צבאי אנחנו בוודאי מחויבים לשמור על העתיקות. גם בהסכם עם הרשות הפלסטינית דאגנו לזה. זה לא בהפרה של הרשות, הסכם עם הרשות. לפי ההסכם עם הרשות כל האתרים האלה, אתם יכולים לראות, לא מניתי את כולם, יש רבים כאלה, תראו בנייר שהגשתי. אנחנו יש לנו או אמור להיות גישה חופשית או אחריות מלאה או אחיזה ישראלית. לכן אנחנו אחראים בכל המקומות האלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רוצה כן להעיר שיש הבדל משמעותי בין אתרים מסוימים שנמנו ככאלה שצריך לשמור עליהם או לאפשר גישה אליהם, לבין לתת סמכויות בכל השטח לכל מיני פעולות של חפירה, של הצלה. זה אומר שאפשר גם לחפור במקום שהוא לא אחד האתרים האלה, כי חושדים או חושבים שיש שם אולי עתיקות. הסמכות הרבה יותר רחבה. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> נכון. אבל מההסכמים האלה, תראו, אי אפשר למנות - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יכול להיות שאפשר היה לשים פה תוספת ולהגיד האתרים שנמנו בהסכמים לגביהם יהיו סמכויות א', ב', ג'. זה אז לא היה בסתירה. אבל ככל שבעצם נובע מכאן שיש סמכות רחבה שכוללת את כל הדברים שנמנים פה ב-A ו-B, עדיין ההסכמים אומרים ששם אין סמכויות אזרחיות וכאן ניתנות, בטח בעזה. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> אבל למה נמנו כל האתרים האלה? כל האתרים האלה נמנו כי אלה אתרים שאנחנו כבר מכירים ויודעים. אבל יש מאות אתרים כאלו ואנחנו לא יכולים למנות את כולם בהסכמים. זה ברור שהיה רצון פה שהצד הישראלי יוכל לשמור על המקומות האלה, חלקם בשליטה ישראלית כאמור, חלקם אחרים. צריך לזכור עוד דבר. למנות A, B ו-C זה גם בעיה. כי חברון זה H1 ו-H2. זה לא A, B, ולא C. ויש שם הרבה מאוד אתרים חשובים מפורטים גם כן בנייר הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> האמת שאם ככה, אז יכול להיות שבאמת הנוסח שהצעתי שאומר בכל מקום שיש סמכות, שזה יכול להיות גם באמת H1 ו-H2. אז תהיה סמכות וזה הכול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה יכול להתייחס לנוסח של היועצת המשפטית? << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> כן. אני חושב שזה נוסח לא טוב. כי זה נוסח עמום. מה זה כל מקום שאנחנו היום יש לנו, זה נוסח שאף אחד מפה אני חושב לא יודע להגיד איפה זה אומר בדיוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כי אין מפה. אין מפה. אמרה, מה שאמרה, צריך מפה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, צריך שיהיה ברור. זה נכון שזה פחות ברור, אבל יש לנו גם בעיות בנוסחים האחרים. מה שהיה מאוד בעייתי בנוסח הקודם זה שהפנינו לסמכויות ערב התחילה. שזה יכול להיות משהו שיצטרכו למצוא אותו בחלוף 20-30 שנה וזה לא ניתן. אם אתה מפנה לדין שהוא - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למצב הקיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למצב הקיים זה משהו שניתן לברר אותו גם אם לא מושלם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מישהו יודע האם בחקיקה יש סמכות לצה"ל להיכנס לחאן יונס לפי דעתך? לפי הסכמי אוסלו. האם יש סמכות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה צבאי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני שואל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל זה שונה. אתה נותן פה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ליחידה הצבאית הזאת, האם יש סמכות להיכנס? אנחנו בחוק לא עוסקים בנהלים של הרשות המבצעת, תמי. אנחנו עוסקים בסמכויות ומאשרים סמכויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> של מי? של הרשות המבצעת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע, מאפשרים אבל, מאפשרים. אומרים אתם יכולים. עכשיו אם תעשו או לא תעשו, בני, אתה חופר בכל המקומות? כל יום, בכל? לא. יש כללים. יש ארנק, יש חרב, יש משמעויות בין לאומיות. יש כל מיני דברים. אנחנו בחוק הזה מאפשרים גם ביהודה ושומרון, גם בקעת הירדן, גם בחבל עזה. בין אם לא נהיה שם או נהיה שם, מעולם לא אמרנו, אגב, ישב פה משנה ליועמ"ש, אמרתי לך את זה פעם קודמת באחת הפעמים. ישב פה המשנה לענייני משפט בין לאומיים, נועם גלעד, בוועדת חוץ וביטחון. אמר בריש גלי מעולם לא הסכמנו שרצועת עזה היא שטח כבוש. יש לנו טענות עליה וזכויות עליה. זה היה לפני ההליכה שם לבית הדין בהאג. וזה, יש לנו תביעות אליה בדיוק במו התביעות שיש לנו על רמאללה ועל אריאל ועל הר ברכה. בדיוק באותה מידה. אין שום הבחנה בעניין הזה. לכן אני אומר, שוב, זאת התשתית המושגית. ישראל התנגדה. מדוח שמגר ב-68 ועד היום. בשום אופן אנחנו לא מקבלים את זה. אנחנו לא כובשים בחאן יונס ואנחנו לא כובשים ברמאללה. זו הארץ שלנו, זו המולדת שלנו. יש לנו תביעה. אי אפשר להשוות בכלל בין זה לבין הפייק הפלסטיני. זה הבסיס המשפטי היסודי. לכן בתוך הסיפור הזה אנחנו מאפשרים לבני לבצע את עבודתו. אם יבצע בפועל, זה אותו דבר. רשות מבצעת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה גם לחפור באיראן? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סימון, אתה תדבר מיד חה"כ קריב. חה"כ קריב, אתה רוצה להתייחס להגדרת האזור? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תמשיך, מה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה צודק. יש שם גם אנשים שדילגתי עליהם, כן? << אורח >> אלון ארד: << אורח >> קודם כל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תזכיר רק את שמך, כי אני לצערי שכחתי והפרוטוקול לא בטוח זוכר. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> לא שכחת באמת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האמת שכן. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אלון ארד מעמק שווה. ארגון הארכיאולוגים שבין השאר נתמך על ידי ארגונים, מדינות ותורמים פרטיים שמעוניינים בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, הסובלנות ובין השאר שימור המורשת. לגבי זה אנחנו חושבים שאחד, כן מעיד על הכוונה לשינוי מעמד השטח והדבר הזה נאמר גם על ידי משרד הביטחון וגם על ידי משרד המשפטים. דבר שני, זה כן בהכרח סותר את ההסכמים המדיניים בירושה עם הסכם אוסלו. אני חושב שהנייר שהציג הפרופסור כאן הוא מטעה מאוד, עד בכדי - - - << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> קראת אותו. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> כן, כן. הוא אפילו פה מולי. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> נו, למה, מה מטעה שם? << אורח >> אלון ארד: << אורח >> כי אין שלושה סוגי קטגוריות של אתרים, גם הרשימה כאן חלקם בכלל לא מופיעים בשום הסכם - - - << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> יש לך בהערות שלנו את כל ההפניות לכל ההסכמים. אתה לא קראת. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> הר עיבל לא מופיע בשום רשימה, בשום מקום. הר עיבל, אתרים הם לא בשליטה ישראלית. הם אתרים ששינויים בהם ייעשו בשיתוף פעולה ויש אתרים שבהם יש נוכחות ישראלית קבועה, זה גם שקרי לחלוטין. יש מקומות שיש עליהם חופש פולחן בתוספת ארבע, זה שני אתרים בלבד. האתרים שאתה טוען פה הם חלקם מומצאים לחלוטין. אבל זה לעניין הזה. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> הכול - - - << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אני לא התפרצתי לך, אתה, לא התפרצתי לך. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> תסתכל על - - - << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אל תתפרץ לי, הכול טוב. תודה. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> לא, אבל אתה אומר דברים מופרכים. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אתה אומר דברים מופרכים. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> דבר שלישי, הדבר הזה עומד בהחלט בניגוד לדין הבין לאומי, ככל שזה נוגע לשמירת נכסי תרבות במהלך סכסוך מזוין, הן לגבי האמנה מ-1907, הן מהפרוטוקולים הנלווים ל-1949 ובעיקר בעיקר לאמנת האג מ-1954 שדרך אגב, ישראל הייתה חלק מהניסוח שלה. ולהוראות המשלימות - - - מ-1956. כל אלה אושרו על ידי מדינת ישראל ונמצא שמדינת ישראל גם מפרה אותם על ידי ה-ICJ לאחרונה באפריל 2024. כאשר בסופו של דבר כולן קובעות שהכוח כובש וכן מדינת ישראל מתייחס לשטח הזה כאל שטח כבוש או נמצא בתפיסה לוחמתית. לנהל את העתיקות כנאמן ולא כבעלים של הדבר הזה. עד כמה שייחוס התרבותי חשוב ולכן העברת הניהול של האתרים לידי רשות ישראלי היא מנוגדת לדברים האלה, לרבות הפרה של אמנות המעגנות את הזכויות הכלכליות החברתיות והלאומיות מ-1966 שגם עליהן מדינת ישראל חתמה, מחויבת והייתה אפילו חלק מהניסוח של הדברים האלה שאוסרים על נטילת המשאבים התרבותיים מהשטח הכבוש ומעקרת את היכולת של אותם עמים הנמצאים תחת כיבוש, ליהנות מהוצאות התרבות הללו וגם מונעים את עיצוב ההווה והעתיד התרבותי שלהם באמצעות הרשות החדשה. העובדה שהדבר עומד בניגוד גם לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבין לאומי של צדק הסברתי כבר. ולעמדתנו הרשות החדשה הזאת גם באמצעות הניסוח הזה שכולל גם את עזה וכדומה מעמיק את האפרטהייד והאפליה הממוסדת הישראלית בשטחים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תכינו את התלונה להאג. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אני לא פונה להאג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תתחילו לנסח. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> הדבר האחרון, אנחנו מוצאים את השם הזה, את הגדרת האזור גם ככזה שמוביל להיפר פוליטיזציה של המדע הארכיאולוגי והופך אותו לכלי נשק בידי שר המורשת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה אדוני. אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אסף רוסט: << אורח >> אני אסף רוסט מארגון שומרים על הנצח. אבותינו בימי בית ראשון ושני וגם הצלבנים והביזנטיים וגם המוסלמים ששלטו פה לא הכירו את החלוקה הזאת של A, B ו-C ולכן בנו את אתריהם בכל השטח. אנחנו סבורים שבוודאי שאנחנו לא כובשים שם ולכן יש לנו אחריות על העתיקות. אבל גם לדעת היושבים משמאלי שאנחנו כוח כובש יש לנו אחריות על העתיקות, בין אם כנאמן ובין אם כבעלים. ומכיוון שמיקור החוץ והרשות הפלסטינית הוכיח את עצמו ככישלון חרוץ ואנחנו כארגון עסוקים במעקב ופיקוח על הנושא הזה, אז אנחנו יודעים שזה תחת הרשות הפלסטינית הדברים הושמדו, נשדדו ונהרסו. לכן גם אם אנחנו כוח כובש יש לנו אחריות על השטחים כולם A, B, C וכל שטח שבו אנחנו נמצאים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אדוני, פורום קהלת? אוקיי, בסדר גמור. חה"כ קריב. לא, אני פשוט רציתי לאפשר לכולם בסעיף הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תראו, הפיתוי כל הזמן לחזור למושכלות היסוד בחקיקה הזאת הוא גדול. אבל אנחנו נשאיר את ההתייחסות לכל זה לזמן הרב שיהיה לנו בהסתייגויות לדבר ולהציג את ההסתייגויות שלנו. אבל אני רוצה לדבר בקצרה על הגדרת האזור. תראו, אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה. גם אם כרגע ישנה הפסקת אש, למול איראן. והפסקת אש כפויה שנכפתה עלינו גם אל מול לבנון. אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה. בתוך המלחמה הזאת יש חשיבות מאוד גדולה למערכות היחסים הבין לאומיות של מדינת ישראל. העיקרית שבהן היא כמובן עם ארצות הברית. אבל אל תקלו ראש. באינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל אל מול עוד שורה ארוכה מאוד של מדינות שנמצאות איתנו בשיתוף פעולה דיפלומטי, מדיני, ביטחוני עמוק. לא צריך להרחיב. אני חושב שנציג המל"ל מכיר את הסוגייה היטב, גם נציגי משרד החוץ, גם נציגי צה"ל. התחושה היא שבכל מקום אתם עסוקים בלדחוף אצבע בעין. זאת אומרת, עזבו, אני מתנגד לחוק הזה מהרבה מאוד טעמים. נדבר על זה בדיונים בהמשך. בזמן ההסתייגויות שעומד לרשותנו. אבל ההתעקשות הזאת בכל מקום, בכל סיטואציה, בואו ניקח את הסיפור של עזה. בסדר? הרי אף אחד עכשיו לא הולך לחפור בתוך רצועת עזה בפירות ארכיאולוגיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> איך נמצא את עמודי שמשון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אף אחד - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, דווקא חפרו. דווקא חפרו במלחמה. תשאל את הקמ"ט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר. אני אומר - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אבל אני מכבד את הנימוק שלך ואני רוצה לומר לך שבגלל זה לא שינינו. לא, דווקא הנימוק שלך הוא חשוב מאוד ואני לא מזלזל במערכת הבין לאומית. רגע, רגע. לכן לא שינינו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה כן, עמית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע. לא שינינו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רגע. השארנו את כל הפעולות של בני היום as is, לא נגענו בפעולות בכלל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אדוני - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בין אם זה בעזה, בין אם זה ביהודה ושומרון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני סיים? אני מבין שגם אדוני רוצה צו בין לאומי כדי לשדרג את מעמדו בפריימריז. אני בטוח שאתה תצליח להגיע לזה. תתאמץ עוד קצת. תתאמץ, אתה, הכול בסדר. אני יודע שזה עוזר לכם, כי גם אתה לא רוצה להיות - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כרים קאן הוא המודל שלך, גלעד קריב? הוא המודל שלך? כרים? הוא המודל שלך לסטנדרט - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ הלוי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש בעיה. מי שעסוק בלחזר אחריו זה אתה, לא אני. כדי שתוכל לעמוד, לעשות הצהרה ולומר שאתה לא יהודי כנוע. נו, בסדר. גם כן גאווה יהודית אתם מלמדים אותנו. אני אחזור רגע עד שקטעו אותי. אף אחד, אף אחד לא הולך היום לעשות פעולות של רשות ארכיאולוגית כזו של קמ"ט ארכיאולוגיה בתוך רצועת עזה. שטח מלחמה, שטח שמי יודע אם לא תתחדש בו לחימה. שטח שנפגעו בו חיילים, שהוא שורץ מחבלים. כי הניצחון המוחלט שלכם הותיר אותנו עם 35,000 מחבלים של החמאס. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> 50,000. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 50,000. נו, טוב שאתה פה עמית בשביל לזקוף את קומתנו היהודית אחרי הניצחון המוחלט וכובעיו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אחרי השלום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עזוב, אני לא יודע, אני היום באופוזיציה, הכול בסדר. אני יודע שאתם רוצים להיות בממשלה אבל להתנהג כמו אופוזיציה. אף פעם לא אחראים לשום דבר, כולם אשמים, רק אתם. אתה מבין? זה פטנט נהדר. זה להיות בממשלה ולהרגיש חברי אופוזיציה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, יש לך עוד שתי דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. אדוני, תקשיב, בוא, אתה טוב מרעך רוטמן. תגן על הזכות שלי לדבר. אני לא איגרר לשיחות צד. עכשיו אני שב ואומר, בואו תראו, מעבר לכל הדיון, זאת אומרת לכולם ברור שאין היום שום דיון על הרשות הזאת בעזה. עזה זה שטח שנלחמים בו. מה תחפרו? מתחת להריסות של הרב זרביב? ייקח 30 שנה לפנות אותם. אז מה עוד פעם אנחנו רואים? שאתם באמת עושים חקיקת פריימריז. אנחנו עכשיו מתווכחים על השאלה לכתוב עזה או לא לכתוב עזה, כדי שתוכלו ללכת באיזה סרטון ולעשות ככה בזמן שמדינת ישראל נמצאת בתוך מלחמה בעזה בשעה שנתניהו הלך ואמר לטראמפ שהוא חותם על התוכנית שלו? ראש הממשלה שלכם, הוא גם שלי, לצערי, אבל הוא המנהיג הנערץ שלכם. הוא הולך, הוא חותם ונותן את ההסכמה לתוכנית טראמפ. ואתם פה בכנסת מעבירים חוק שמכניס אצבע למי? לשונאי ישראל? לממשל של טראמפ? אתם פשוט, תראו, באמת, תחליטו מה אתם רוצים. אפשר לנהל ויכוח ענייני נוקב, קשה, על חקיקה. אבל אנחנו לא בחקיקה, אנחנו באירוע של קמפיין. כל אחד עושה פה קצת סרטוני טיק טוק לקראת הפריימריז. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה חוק מ-2020. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל עמית, אנחנו מדברים על עכשיו. החוק הזה נכתב ב-2020. כל הכבוד על עבודת המטרה המרשימה. אבל אנחנו מחוקקים את החוק הזה ב-2026. בסדר? שנתיים וחצי אחרי ה-7 באוקטובר כשמדינת ישראל, אתם כולם רוצים לדבר אוסלו, אוסלו. עזבו רגע את אוסלו. מדינת ישראל, ממשלת ישראל, בנימין נתניה, הודיע לנשיא טראמפ שהוא מסכים לתוכנית שלו לגבי רצועת עזה. גם אם אתם חושבים בתוך ליבכם שהתוכנית הזאת לא תתממש וכרגע נתניהו כהרגלו אומר כן, עושה לא, אומר לא, עושה כן. תעזבו, הכול ידוע לגבי נתניהו. אבל ברמה הבין לאומית, אל מול ארצות הברית. תעזבו את גרמניה, תעזבו את בריטניה. למול ארצות הברית. מה זה הדיון פה על להכניס להגדרה את עזה? על מי אתם עובדים? על מי אתם עובדים? מישהו עכשיו ברשות המורשת החדשה שלכם יתכנן חפירות ארכיאולוגיות בחאן יונס? זה אומר לי הדין הבין לאומי פה בחאן יונס, השני מדבר על עזה. אתם עושים מעצמכם צחוק ואתם בעיקר עושים צחוק מחיילי צה"ל ומפקדי צה"ל. בשעה שאם נלחמים בחאן יונס אתם עושים הון פוליטי מטומטם ומטופש, מסכנים את האינטרסים הבין לאומיים של מדינת ישראל. עסוקים בלהכניס אצבע בעין לממשל טראמפ. די, זה עניינים של חיים של חיילים שלנו ושל מפקדים. לכן הגדרת האזור, עוד פעם, כל ניסיון לדחוף להגדרת האזור כל מיני מילים שהמטרה שלהן שכולכם תקוששו עוד קצת הון פוליטי באיזה סרטון או פוסט שתצייצו, רק מעיד כמה אתם לא אחראיים. יושב פה שר, יש אחריות קולקטיבית של ממשלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה חה"כ קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עזוב את הוויכוחים בינינו על עתיד השטחים. אתה חלק מממשלה שהודיעה לממשל האמריקאי שאנחנו מסכימים לתוכנית טראמפ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז מה אתה בא לפה ומקדם חוק שמכניס אצבע בעין לממשל האמריקאי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני מהמל"ל, אני רק רציתי לתת לך דוגמה מה המל"ל מסוגל וצריך לומר. כי אנחנו כבר שלוש וחצי שנים מאמירות של המל"ל עוד לא גיבשנו עמדה. עוד לא זכיתי להיות בחוק אחד שגיבשתם לנו עמדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, די. כן, חה"כ סימון דוידסון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא יודע בשביל מה יש מל"ל למדינת ישראל. אתם תמיד לא מגבשים עמדה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, יהיה לך בהסתייגויות כל כך הרבה זמן לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אוי, יהיה לי, אתה עוד לא יודע כמה זמן יהיה לי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני ממש מתאר לעצמי. כן, חה"כ סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יהיו לנו עוד הרבה זמן להסתייגויות. תראה עמית, אני יושב פה שעות רבות בחקיקה הזאת, למרות שמאוד משעמם לי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מעריך מאוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה להגיד לך כמה דברים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הצטרפת לחפירות פעם? הצטרפת פעם לאתר? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה גם סוג של ספורט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> דיוני חפירות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה תרגול כאן. אחרי זה תלך עם בני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז בוא, אני אגיד לך כמה דברים למדתי. למדתי דבר אחד שמה שהיה הוא מה שיהיה. לפי דברני בני שום דבר מקצועי לא משתנה פה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, למה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הדבר היחידי שבני ביקש זה עוד כמה תקנים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ניפגש עוד כמה שנים. בני גם יודע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהוא רצה, עוד תקנים. מכמה תקנים האלו הלכתם ועשיתם חקיקה שאנחנו דנים עליה עשרות שעות ועוד נדון עליה עשרות שעות. ויהיו אלפי הסתייגויות. בזמן הזה שהכול קורס. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> ממה אתם מבוהלים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יושבים בוועדת החינוך של מדינת ישראל. ובזמן הזה, כאשר התוצאות של התלמידים שלנו זה בושה הכי גדולה למדינה הזאת, אנחנו דנים על הבולשיט הזה, על השטויות האלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על איזה תוצאות אתה מדבר? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שלא משנות כלום למדינת ישראל. כלום. החוק שלך לא משנה כלום לעתיד ילדי מדינת ישראל - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אוי ואבוי - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> - - - מאה סימני קריאה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> סימון, אוי ואבוי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> היינו צריכים לפנות את כל הזמן הזה - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לב החינוך של ילדי ישראל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עמית, אם הייתה לכם אחריות היינו מפנים את כל הזמן הזה כדי לדון על הדברים המהותיים של מערכת החינוך של מדינת ישראל. עכשיו יש לנו הרבה צדדים פה. אנחנו מבינים שהאוצר בכלל לא מתקצב את האירוע הזה. אין לנו מקור הכנסה. היה פה הבחור של סמוטריץ', שמעתי מה שהוא אמר. אין מקור הכנסה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הוא לא אמר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע על מה אתם מדברים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא אמר, בסדר - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> טוב, בסדר, אני לא רואה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, תמשיך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני במשך עשרה דיונים מבקש מהמל"ל תגידו את העמדה שלכם. אני רוצה לשמוע מה הגוף החשוב ביותר בשולחן הזה בעיניים שלי, מה העמדה של המל"ל. אני שומע את הצבא כל הזמן מתנגד, אני מסתכל על הפרצופים של משרד הביטחון, ואני מבין שהמסתכלים עליך כהזיה, לא מבינים מה אתה רוצה בכלל. אני שואל מה העמדה של משרד הביטחון. אין עמדה של שר הביטחון. מה יהיה בסוף? אנחנו נדון שעות על גבי שעות. בסוף יבוא אליך ביבי, יגיד לך עמית, שמע, אני לא יכול, האמריקאים לא מאשרים לי להעביר את זה. ונגמר האירוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמה תקוות אתם תולים בביבי? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני מאחל לך, סימון, אריכות ימים. אבל בוא נתחיל בשבוע הבא. תחזיק מעמד, עד שהחות'ים, עד 120 ועוד יום. אבל תחזיק מעמד עד שבוע הבא לכל היותר 10 ימים, תגיע למליאה, ותצביע בכנסת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע, אני גם הגעתי למליאה חמש דקות נגמרה המליאה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הכול ידוע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יום שני. יום של חקיקה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. השר עמיחי אליהו, בבקשה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> חברים, בקצרה. קודם כל איחולים להמשך הדיונים, עם כל ההסתייגויות שאתם תעלו. אני רוצה כן לבוא ולברך על החוק החשוב הזה. אני חושב שאם הוא לא היה כל כך חשוב אז לא הייתה קמה פה צעקה גדולה. בסוגייה של מורשת אנחנו באמת מתעסקים בכמה רבדים. רובד אחד זה הרובד של הידע, של הממצאים. של מה שעושים באמת היום עבודת קודש גם בקמ"ט וגם ברשות העתיקות. זה רק רובד אחד. כשאני מסתכל כשר המורשת שאחראי גם על רשות העתיקות וגם על הקמ"ט אנחנו מסתכלים על דברים נוספים. דברים נוספים שכל עם נורמלי יודע להסתכל עליהם. כל עם נורמלי יודע להעריך אותם. כל עם שיש לו טיפה אכפתיות מהעבר שלו נותן כבוד להיסטוריה. נותן כבוד, בוודאי אם זה ההיסטוריה שלו. אם זה במוזיאון הלובר ואם זה בכל מיני מקומות אחרים. לא יתכן שאנחנו נפקיר במה שנקרא הלכה למעשה, נפקיר את נכסי המורשת שלנו. וזה מה שקרה כאן כמעט 60 שנה וביתר שאת מאז הסכמי אוסלו. הכול פרוץ, הכול שודד. לכל ברברי שרוצה להרוס ולמחוק. אם זה נכסים של העם היהודי, אם זה נכסים של הנוצרים, אם זה נכסים קדומים שכולנו מחויבים לשמור אותם ולשמר עליהם. אני רוצה גם לבוא ולומר ביחס לפלסטינים שמתגוררים ביהודה ושומרון. המחשבה שאם האתרים האלה יישמרו השודדים האלה ייפגעו או אותם אנשים שגרים בסמיכות ייפגעו היא טעות. כי בסופו של דבר כל אתר כזה שמקבל את המקום שלו ואת הכבוד שלו ומושקע ומטופח כמו שצריך הופך לאבן שואבת לתיירות בעיקר אתרי הדגל שאנחנו משקיעים בהם מיליונים על גבי מיליונים כדי להפוך אותם לאתרים קולטי קהל. וצריך לדעת את זה. לא יכול להיות שאני הולך אפילו בסנטרל פארק בארצות הברית, לוקחים שם איזה ארמון של אדם שאין לו שום קשר, שום השראה היסטורית. בארצות הברית יודעים לבנות את הארון שלו. ואנחנו פה במדינת ישראל וארמונות שלנו של ההיסטוריה של העם היהודי מוזנחים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תטפלו בזה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> פרוצים. אנחנו מטפלים בזה. שנייה, אנחנו מטפלים בזה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המציאו בשבילך משרד. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> יקירי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דבר עם מינהל אזרחי, טפלו בזה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אתה מוזמן לשמוע גם את עמק שווה, לקרוא את הפוסטים שהם כותבים עלינו בפייסבוק וגם לשמוע את גיא שטיבל ומה שהוא אמר, אנחנו מטפלים בזה. בעזרת קמ"ט ארכיאולוגיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נהדר. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> התקציב קפץ מ-10 מיליון כמעט 70 מיליון. חברים, אי אפשר לעבוד בצורה כזאת. כמו שיש רשות עתיקות ביהודה ושומרון, כמו שיש, סליחה, בישראל הקטנה ככה צריך, מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמו שיש זכות בחירה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> שנייה, שנייה. לא הפרעתי לך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תן לתושבים הפלסטינים זכות בחירה. כמו כמו. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> בתוך הסוגייה הזאת, אני גם אומר, לא מתכחש, שיש לנו רצון גם לספר את הסיפור ולהתגאות במורשת שלנו. חלק מהתפקידים של הרשות הזאת, כמו רשות העתיקות, היא לעשות פעולות חינוכיות משמעותיות. הרי אתם הייתם נזעקים כולכם כמו הדוגמה שהבאתי פעם שעברה. אם מישהו היה נכנס עכשיו למוזיאון באנגליה או בצרפת או בארצות הברית או בכל מקום אחר, ולוקח את נכסי המורשת שהם בני 300, 400 או 800 שנה. מה קרה שבנכסים שלנו שהם בני אלפי שנים, שהם מבית ראשון או מבית שני, אתם מוכנים לזרוק אותם ככה בצורה כזאת שאף אחד לא מטפל בהם. וזה מה שאתם עושים. אתם בעמק שווה. אתם מאפשרים להם לסחור בעתיקות ובצורה - - - << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אני הגשתי חוק נגד סחר בעתיקות. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> שפוגעת היום בנכסי המורשת העולמיים של העולם היהודי. ואני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יום אחד תהיה במפלגה של, בפריימריז קל קריב ותגיד חוקים. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> לא, לא, אני לא. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> הדמיון, באמת דמיון, הדמיון שאנחנו לא מתואמים עם מדינות נוספות, מערביות, ביניהם המדינות שהזכרת, בתחומים האלה של מורשת ושלחתי לעמית, הוא באמת, אני אומר לך, הוא הטעיה. הוא הטעיה מחוסר ידיעה. הוא הטעיה מכוונת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השר עמיחי, אנחנו עם זמן קצר. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> בכל מקרה, אני אומר לך, הדברים שאנחנו עושים גם ביהודה ושומרון מתואמים ברמה הבין לאומית. מתואמים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נו, אז הכול בסדר. בשביל למה רשות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השר אליהו, מצוין. אני מבקש רק שנציג המל"ל ונציג - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברים, אני חושב ששמענו ברוב קשב את כל העמדות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - ייתן את הפרספקטיבה המקצועית שתומכת בדבריך, שהחוק הזה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא על דעת שותפה של ישראל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, קצת - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, כי דרך אגב, אני כנראה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, קצת אמונה וקצת סבלנות, חכה. אבל בוא נשמע גם את אילה. כן, היא רצתה להגיד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צבי, אני רוצה רגע לומר לך שכדי, בניגוד רגע לדברי השר שלא ישתמע - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל שנייה, חה"כ קריב. אנחנו כבר חצי שעה על הסעיף הזה. אני רוצה לשמוע את אילה. כן, משרד הביטחון רצית לשמוע, נכון? ואני בטוח שאתה תשמח רגע לשמוע מה שיש לה להגיד. כן? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני תמיד שמח לשמוע את נציגי משרד הביטחון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? שמענו אותה כל הדיונים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, את העמדה. היא חזרה עם עמדה. כן? << אורח >> אילה רואש אביר: << אורח >> לא, עשיתי בדיקה לגבי ההגדרה. אנחנו חושבים שמבחינה משפטית הנוסח השני עדיף. אבל אני מדגישה שזה לא עמדת השר. השר טרם נתן את עמדתו, אז זו בעצם העמדה שלנו של הלשכה המשפטית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי. טוב, אז אני כיו"ר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לגלות לך משהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נתקדם עם הנוסח הראשון שהוא הנוסח של המציע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ידידי הפרלמנטר, אני רק רוצה להודיע לך, באמת, השר גם לא ייתן - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תראו חברים, זה שאתם חסים על הזמן שלנו, אני בטוח. אבל אני באמת מעריך את זה מאוד ואני בטוח שגם נראה את זה בהסתייגויות. ועדיין אני אומר, תראו חברים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מאוד מעריך שהשר מצא זמן לצייץ על כל מיני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> - - - יהודה שומרון וחבל עזה זה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. אתה יכול לאהוב את זה, לא לאהוב את זה. כי זה חלק מהמורשת שלנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המורשת של עם ישראל נמצאת באדמה של יהודה שומרון ועזה. חברים יקרים, שם זה נמצא. באמת זה שם. המורשת של הסבא שלי והסבא שלך נמצאת היום באדמה ביהודה שומרון ועזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> די, די, צבי, אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן החוק הזה יחול גם על שומרון וגם על חבל עזה. זה בעזרת השם מה שיקרה. אתה תעשה הסתייגויות, תנסה להפריע ואנחנו נעביר את החוק. ככה זה יעבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-הראש. כיוון שפנית, מכיוון שפנית אליי אז רק ברשותך שני משפטים. אחד, בניגוד לרושם שאתם מנסים לייצר, גם אנחנו רואים ביהודה ושומרון את חבלי הארץ שהם ארץ לידתה של האומה הישראלית, העברית ושל העם היהודי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ויהודית. כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, אני אומר, ושל העם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לקח זמן קצת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה לעשות? כפי שאתה יודע, אדוני, אתה תלמיד חכם במקרא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, במחילה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> במקרא אנחנו קודם כל עבריים, אחרי זה ישראלים ואז הגענו להיות יהודים. הכול בסדר. אם אתה מכבד את המורשת. גם אנחנו חושבים שמדינת ישראל צריכה לפעול נגד השמדה של נכסי צאן ברזל ארכיאולוגים של העם היהודי ובכלל. גם של תרבויות ועמים אחרים. וכל עוד מדינת ישראל שולטת בשטחים אז בוודאי אנחנו צריכים לעשות את מה שצריך כדי למנוע הרס של נכסי צאן ברזל. אבל כפי שאמר חה"כ סימון דוידסון כל הכלים קיימים. ואם הרשות המבצעת של מדינת ישראל לא ניהלה את זה כמו שצריך כל השנים באמצעות המינהל האזרחי וצה"ל וקמ"ט ארכיאולוגיה צריך לטפל בזה. הכול בסדר. הצעד בחוק הזה לא קשור לאיכות הטיפול והשמירה על אותם אתרים, זה צעד פוליטי של סיפוח. עכשיו לגבי שר הביטחון, כי תראו, כי כבר יש גבול. אני פשוט עובר בין הרבה ועדות. פרסמו שאני מקום שלישי בכנסת במספר הישיבות של הוועדות. אני יכול לכתוב דוקטורט. תראו, הקטע הזה שאין שר ביטחון הפכה להיות שיטה. אז אני מבקש מנציגת משרד הביטחון כאן אילה להעביר את ברכתנו לשר הביטחון אם אפשר, על כך שהוא מוצא זמן לצייץ על שחקנים בברצלונה. לזה יש לו זמן. אבל לתת עמדה של שר הביטחון של מדינת ישראל על חוק שנוטל סמכויות מגוף צבאי זה אין לו זמן. אז אני רוצה להציע לשר הביטחון, ואני מבקש, אילה, שתעבירי לו את הצעתי באופן אישי או דרך הרל"ש. אני מוכן לקחת אחריות על ציוצים נגד שחקני כדורגל בברצלונה. אני באופוזיציה, אין לי סבלנות אקזקוטיביות. אני אכין ניסוחים נגד שחקני כדורגל, כדורסל, שמניפים את דגל פלסטין ושהוא יתחיל לעשות את העבודה שלו ושיציג פה את העמדות לגבי חקיקה שפוגעת בצה"ל ובתפקוד של צה"ל. כי זה מה שעכשיו צריך. שפיקוד מרכז שלא מצליחים להתמודד עם המשימות, עם כל מה שקורה ביהודה ושומרון, טרור פלסטיני מצד אחד ומה לעשות? לצערי, אתה לא רוצה לקרוא לזה טרור? אז התפרעויות של מתנחלים קיצוניים כדי שלא ייצרו פה איזה שהיא השוואה. אז לא מספיק? עכשיו גם רוצים שפיקוד מרכז ילווה משלחות לחפירה ארכיאולוגית בתוך שטח A. אין בעיה. אז אנחנו רוצים את עמדת שר הביטחון. הגיע הזמן ששר הביטחון יפסיק להיות בדיחה מהלכת. אנחנו כבר רואים את היכולות הגדולות שלו בגבול הצפון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בהחלט רואים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רואים, בטח רואים. בשביל זה היום כטב"מים התפוצצו במשגב עם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז ששר הביטחון - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש נאומים במליאה, תוכל לנאום שם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - יפסיק לצייץ על שחקנים מברצלונה ויביא לנו את העמדה שלו אם הוא בעד החוק הזה או לא. כי החוק הזה סותר את תוכנית טראמפ שכץ ונתניהו חתמו עליה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, אני מציע שבזמן ההסתייגויות ישלחו אותך לנמק אותם ואני מבטיח שאנחנו נקשיב ברוב קשב לכל מה שתגיד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מתכוון להגיד עם לפני זמן ההסתייגויות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אל תבטיח בשם כולנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תמיד שמחים שאתה מגיע. רק אם אפשר גם לתת גם לאחרים לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סיכמתי עם רוטמן שהוא יעשה הפסקה בטרפת אצלו. חכה, תראה. נכון, קשה לו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> צר לי לאכזב אותך, אבל אנחנו מתואמים, אתה יודע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר, אל תדאג. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא יהיה פה, אולי צריך לפצל אותך לשתי הוועדות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה יודע, אתה פה ונעמה שם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> להסתייגויות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, רגע. אפשר להציג את לוח הזמנים להצבעה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו ביקשנו אישור להתקדם הלאה ואני רוצה שנייה רגע לענות ברצינות לטענות שעלו כאן. לי גם כן חשוב אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> אריה בלבן: << אורח >> רציתי לשאול, אתם מתכוונים לנוסח הראשון? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. של המציע. << אורח >> אריה בלבן: << אורח >> אפשר להקריא עוד פעם את הנוסח הראשון? על מה אתם הולכים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יהודה שומרון וחבל עזה. << אורח >> אריה בלבן: << אורח >> למה לא כתוב יהודה ושומרון, בקעת הירדן וחבל עזה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אפשר בקעת הירדן גם. << אורח >> אריה בלבן: << אורח >> כי בקעת הירדן לא ממש מוגדר יהודה ושומרון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא. << אורח >> אריה בלבן: << אורח >> לא, זה לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בקעת הירדן היא מחוץ לאזורי יהודה ושומרון כהגדרתם בחוק. אנחנו לא מדברים מבחינה גיאוגרפית. עד היום בחוק כשהתייחסו לאזור הכניסו באיזה שהוא חוק אחר את בקעת הירדן כאירוע נפרד? זה חוק, חברים. עסקינן בחוק. זה לא מצע תנועת החירות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בסדר, אין צורך, לא קריטי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אומר, אני רוצה שנייה לענות ברצינות לדבר הזה. תראו, אני מבין את החששות. אנחנו עדים לחששות. ישבו איתנו על זה לא מעט. אנחנו אחרי לא מעט חודשים בסיפור הזה. זה לא נולד עכשיו ולא נולד כאשר הבחירות הוקדמו. אנחנו לא מעט ואנחנו מבינים את החששות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש משהו שאתה רוצה לספר לנו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כך מסתמן. אם באופוזיציה לא בטוחים אז אנחנו בטח, אנחנו ננצל את הזמן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אנחנו לא יודעים. הכול תלוי בלוחות הסדרי הטיעון של נתניהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, אנחנו ננצל את הזמן ככה או ככה ואתה תאלץ לבחור באיזה ועדה לבוא ולדבר בזמן שכולנו נעבוד. לרגע לא לועגים. ועדיין, אני אענה ברצינות. אני חושב שבסופו של דבר העתיד של יהודה שומרון ועזה זה אירוע משמעותי מאוד. זה לא משהו קטן. זה לא משהו שולי. זה שממשלות לאורך השנים, כל הממשלות תמיד כולל לצערי הממשלה הזאת, נמנעו מלהחיל ריבונות בשטח הזה. זה בעיניי מחדל. אני אומר את זה כחבר כנסת בקואליציה. לו הדבר היה בידיים שלי חוק הריבונות היה מגיע לקריאה שנייה ושלישית. לצערי לא קרה. אבל אני בסוף יו"ר ועדת החינוך. ואני אעשה מה שבחלקת האלוהים הקטנה שלי מה שאני יכול לעשות בנושא הזה. זו הסמכות שלי. לשם כך נבחרתי. אני נציג ציבור. אני לא אדם פרטי. אני לא, בסוף קיבלתי תפקיד. ואם יחליטו להעביר אותי מהתפקיד, אפשר לעשות הכול. כל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אני מאמין שהשטח הזה הוא צריך להחיל עליון את החקיקה הישראלית. זה מה שאני מאמין, זה מה שאני חושב. לשם כך נבחרתי. זה מה שהמצביעים שלי חושבים וזו האג'נדה שבאתי ממש בבית הזה. אני חושב שיש משהו שהוא הרבה יותר משמעותי מהריבונות וזה הקשר שלנו למקום הזה. עכשיו בשונה ממה שנאמר כאן קודם חה"כ דוידסון, האירוע הזה במשך עשרות שנים, ואני ראיתי בעיניים את שדידת העתיקות. אני ראיתי איך כמה הדבר הזה לא באמת עובד. ולכן צריך להקים פה תאגיד. וזה לא קשור לעניין של הפרקטיקה איך הדבר הזה יפעל בשטח עצמו. כי בסופו של דבר המציעות בעשרות השנים האחרונות הייתה של הפקרה. באמת של הפקרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז תטפלו בזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, נטפל. רגע, שנייה, זה לא סותר. אין קשר בין הדברים. זה מה שאני בא לומר. יש פה אירוע אחד של התאגיד ואירוע של כן, של החלת החוק הישראלי ביהודה שומרון וחבל עזה. ואני אשמח מאוד להיות יו"ר הוועדה הראשון שמחוקק חוק על חבל עזה גם וגם ביהודה ושומרון ולעשות את ההיסטוריה הזאת כאן בוועדת החינוך. אני אשמח להיות חלק מהדבר הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אחד הדברים הטובים בך ובחבריך זה שאתם אומרים את מה שאתם מתכוונים. אין לי תלונות אליך. אדוני נציג המל"ל, מכיוון ששמעת את האמירה, אפשר לקבל את העמדה שלכם לגבי האמירה הזאת? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, אני מבין שזה קשה לך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ועדת קישוט. המל"ל כוועדת קישוט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, אני מבין שקשה לך שרוצים להחיל לפחות קצת ריבונות ביהודה שומרון ועזה. אבל רק תן לנו להשלים. לי יש תלונה אליך, כי אתה לא נותן לי לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יושב-הראש הודיע שזה חוק להחלת ריבונות בעזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, תן בבקשה להשלים. לכן אני אומר את הדברים בצורה הכי ברורה. אנחנו לא מסתירים, לא מחביאים, לא מתנצלים. אנחנו רוצים להחיל את החוק הישראלי ביהודה שומרון ועזה. אני שמח על המחמאות ועל הפירגון, השר סמוטריץ' עשה מזה סרטון. אני אשמח גם לאחד משלך. וחה"כ קריב - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא נציג הממשלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני זכותי לדבר פה וזכותי גם שלא תפריע לי. תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא אפריע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. לכן תן לי לסיים ואתה דיברת פה בהרחבה, השתדלתי להפריע לך כמה שפחות. אני מקווה ליחס - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> - - - ועדת החינוך והתרבות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, גם עכשיו, גם עכשיו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אל תבנה על זה, גלעד. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אבל לפחות זה נאמר שהמטרה שלכם זה רק ריבונות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אומר את זה, אני לא מתנצל ולא בורח לשום מקום. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה והכי גלויה. אני כיו"ר ועדת החינוך זה מה שאני רוצה לעשות. אם חברי הוועדה - - - << אורח >> אלון ארד: << אורח >> אז זה לא עתיקות. זה ריבונות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה גם וגם. אם חברי הוועדה, סליחה אלון, אם חברי הוועדה יסכימו זה גם מה שיחוקק. אם חברי הכנסת יסכימו זה מה שיחוקק במליאה. ככה עובדות דמוקרטיות, ככה זה עובד במדינת ישראל. אם יבוא בית משפט וירצה לפסול את זה זה עניין שלו. אנחנו כאן מחוקקים. אנחנו עושים כאן מה שאנחנו מונינו לעשות. וזה מה שאנחנו נעשה. שמעתי את החששות, שמעתי את החרדות. אנחנו שומעים אותם במשך עשרות שנים. הסיבה, בעיניי באמת חרפה איומה שמדינת ישראל במשך כל כך הרבה שנים לא מחילה את החוק הישראלי ביהודה ושומרון זה בעיניי חרפה. זאת בושה. בשביל הדבר הזה, את הדבר הזה, אני הגעתי לכאן כדי לתקן בין היתר את הדבר הזה. ואני, במקום הקטן שלי כיו"ר הוועדה כאן, אעשה את זה. אנחנו נחוקק פה היום פעם ראשונה. אני באמת גאה להיות זה שיחוקק את החוק, הראשון בכנסת שמחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון ובחבל עזה. אני גאה ושמח על הזכות הזאת. ואני מקווה מאוד שחברי הוועדה יסכימו איתי ואנחנו נוביל את החוק הזה לקריאה שנייה שלישית בוועדה, שחברי המליאה יסכימו איתי ונביא את זה לקריאה שנייה שלישית בכנסת. ואנחנו נהיה הראשונים שמכניסים לספר החוקים של מדינת ישראל, בעזרת השם, את החוק שחל ביהודה ושומרון וחבל עזה. זה מה שאנחנו רוצים לעשות. אפשר לאהוב את זה, לא לאהוב את זה. בנוסף, ביחד עם זה אנחנו נתקן גם את המצב של הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, כי זה בעיניי לא פחות חשוב. לא פחות חשוב מהחלת החוק ביהודה ושומרון חשוב לשמור על הקשר שלנו, של עם ישראל, לאדמתו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, מתי פעם אחרונה כיו"ר ועדת חוקה דיברת עם ראש העירייה בקריית שמונה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא יו"ר ועדת החוקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עם ראש המועצה האזורית גליל עליון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האמת, רגע, רגע, שנייה. לא, כי זה ממש מדהים. בוא אני אספר לך, חה"כ קריב. בקריית שמונה היה מחסור בגנים. לא היה להם מספיק הרשמה בגלל שאנשים עזבו. לא הצליחו לחזור. במקרה הבוקר התעסקתי בזה שוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דאגתם להרחיב להם את הזכאות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, כן. זה מה שקרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יופי. כל הכבוד, תתעסק רק בזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קיבלנו הבוקר הודעה שסוף סוף קריית שמונה קיבלו את הגנים הבוקר. שוחחתי גם עם ראש עיריית קריית שמונה. הייתי בטוח שאתה תשמח שאני מתעסק רק בזה, אבל אני מתעסק גם בדברים החשובים הללו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יכול רק לשאול את אדוני שאלה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה אתה קופץ? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, שאלה אחרונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תראה אדוני, אני מאוד מאמין בהפרדת רשויות. לכנסת יש את התפקידים שלה ולממשלה את התפקידים שלה. אבל יש פרוצדורה של חקיקה. לא סתם חקיקה שמטילה אחריות על הרשות המבצעת, מחייבת את עמדת הרשות המבצעת. אני מבקש לשאול הערכה את נציג המל"ל ואת נציגת משרד הביטחון מתי תגיע עמדה, תצאו שנייה, תדברו. אתה תדבר עם מי שאחראי, ממלא מקום ראש המל"ל עם ראש הממשלה. דברי עם לשכת שר הביטחון. תראי, לא יכול להיות שחקיקה שנוגעת בסופו של דבר בסוגיות ביטחוניות מדיניות תתקדם מבלי שיש עמדת רשות מבצעת. זה לא, אין לי טענות ליו"ר. זה לא יכול להיות. אני כחבר כנסת מבקש לקבל את עמדת הממשלה. אם המל"ל לא אחראי על זה אז שיבוא מזכיר הממשלה, שמעתי שהוא דרך הכנסת, הוא כל היום פה עושה קומבינות עם החרדים. מה עמדת הממשלה? שמעתם את יושב-הראש. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בקשתך נרשמה ואני בטוח - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא רואה את החוק הזה כחוק של החלת ריבונות. אתה רוצה לתת את עמדת המל"ל? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני גם מצטרף לבקשה של חה"כ קריב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, אני בטוח שגם בנושא הבא יש לך הרבה מה להגיד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> רק משפט אחד לפני שמגיעים לנושא הבא שהוא הנושא אולי העיקרי. הסעיף האחרון שאפשר לדון בו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - של הרשות. לא האחרון, אבל - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> למה לא האחרון? (ד) ו-(ה) נשארו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, יש גם תקציב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, יש את הסעיף של המפקחים שצריך אישורים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה תלוי בזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> זה קשור אחד בשני. בכל אופן, אין בעיה. לפני 300 הסעיפים שנשארו אני רק רוצה לדייק את מה שלפחות מהזווית שלי, אנחנו גם היום ריבונים ביהודה ושומרון. אנחנו ריבונים ביהודה ושומרון גם היום. ריבונים, שולטים. יכולים להיכנס לאיפה שאנחנו רוצים, אגב. זה המצב היום. היום אנחנו עושים את הפעולות שלנו דרך האלוף. האלוף לא פועל מכוח החלל ולא פועל מכוח הדין הבין לאומי על חס ושלום לומר את זה, אבוי למי שמעלה את זה על דל שפתיו. האלוף לא פועל משום כוח חוק בין לאומי, כיוון שאנחנו לא מגדירים את עצמנו ככובשים. האלוף פועל מכוח ממשלת ישראל שנתנה לו סמכות באותו מנשר ראשון, נתנה לו סמכות ומשם כוחו. עכשיו מה שאנחנו מבקשים לעשות, אנחנו לא משנים את המעמד המדיני של השטח, לצערי. אנחנו רק אומרים בתחום העתיקות שעליו אין חולק מה נהרס בו ולמי הוא שייך בתקופות הרלוונטיות, רק בתחום העתיקות אנחנו אומרים בתחום הזה אנחנו מחילים את האחריות שלנו ואת הריבונות שלנו בדרך של חקיקה ישראלית. אנחנו גם היום ריבונים. פעם אנחנו עושים את זה דרך האלוף ועכשיו עושים את זה דרך רשות המורשת בחקיקה ישראלית. זאת ההבחנה בעיניי. כי אני קצת ממתן את הדברים שאמרת, כי זה יותר מדויק מבחינתי. זה קשור לנושא שלנו עכשיו. (ד) ו-(ה) אפשר לקרוא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו עוברים לסמכויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהמשך להגדרה של האזור, לגביה אני מבינה שהוועדה מחליטה. אז אני רק אומרת שגם כותרת של החוק תהיה הצעת חוק רשות המורשת ביהודה שומרון ועזה. וגם השם של הרשות. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> חבל עזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> וחבל עזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מה ההבדל בין חבל יהודה ושומרון וחבל עזה? << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> כי עזה יכולה להיחשב העיר עזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, נכון, הוא צודק. << אורח >> חגי ויניצקי: << אורח >> או רצועת עזה או חבל עזה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> חבל עזה, יותר טוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עזה ובנותיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נמצא את העמודים של שמשון. << אורח >> אלון ארד: << אורח >> הם לא באשקלון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אל תבלבל אותו עם - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסעיף הבא שאנחנו צריכים לחזור אליו זה סעיף 3(ד)( ו-(ה) - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה יודע, דרך אגב, חוץ מרבי ישראל נג'אר אתה יודע איזה דמות יהודית מזוהה עם עזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הטענה הזאת - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יפה. נביא השקר של משיח השקר. מתאים לכם. אין בעיה במשיחיות. יש בעיה במשיחיות שקר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> טוב, אנחנו מתקדמים לסמכויות. כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מבין, אתם מפלגת נתן העזתי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאני מבין, כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מקריאה את סעיף 3(ד) ו-(ה) ואז נעיר הערות ונשמע התייחסויות. זה הסעיף שמגדיר את התפקידים ואת הסמכויות של רשות המורשת. רשות המורשת ביהודה ושומרון 3. (ד) רשות המורשת תהיה אחראית הבלעדית לטיפול בכל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור ויהיו נתונות לה כל הסמכויות הנתונות לממונה לפי צו העתיקות והסמכויות לפי חוק זה, ובכלל זה - עוד לפני שאני נכנסת לפירוט שתי הערות. אחת לגבי המילה, רגע בנוסח, לא ברמה העקרונית. המילה הבלעדית, כמו שאני גם הערתי אז, גם לא מדויקת וגם בעייתית. יש לי עוד רשויות שיש להם אחריות בהקשרים של מורשת, עתיקות וארכיאולוגיה באזור. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מי למשל? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> איזה רשויות? דיברנו פה על רשויות בנושא של מקומות קדושים. פארקים ושמורות טבע. יש תכנון ובנייה, יש מקרקעין. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, רק שנייה. רק מורשת, עתיקות וארכיאולוגיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, אבל הדברים קשורים. ואם אני אומרת בלעדית ואני אומרת שהחוק הזה גובר על תחיקת הביטחון זה עלול ליצור סתירה שיטענו שהיא דורסת את הסמכויות של רשויות אחרות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> הנושא הזה יהיה בלעדי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זאת נקודה אחת. זאת הנקודה אחת בסעיף הזה. נקודה שנייה נצטרך לתקן מבחינת הסמכויות הנתונות לממונה, כי הממונה כבר לא יהיה לי אולי, בעצם אנחנו מעבירים את סמכויותיו לרשות. יכול להיות שהצו שם יתוקן. זה כבר עניין של נוסח. ואחר כך גם יש לי הצעה טיפה שונה מבחינת הפירוט, אבל אני אקריא את הפירוט. (1) חשיפה וחפירה של אתרים; (2) שימור, שחזור ופיתוח של אתרים; << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אולי אגב במקום צו העתיקות, בתחיקת הביטחון. כי הרי יש גם לא רק צו העתיקות. בתחיקת הביטחון במקום לפי צו העתיקות נתונות לממונה בתחיקת הביטחון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה באמת הכיוון שהלכתי אליו. אני אחר כך אקרא את - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, אז בואי נלך ישר להצעה שלך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תחיקת הביטחון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה פשוט, אני אתן שנייה הקדמה. בגלל שעלו לא מעט קשיים בנושא הזה, יש ליועצת המשפטית הצעה לנוסח אחר ממה שמופיע בפניכם, בפני הוועדה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. אני אגיד שההצעה היא גם קצת אורזת את הסעיף באופן שתחומי העיסוק של הרשות הם באמת יותר כאיזה שהן כותרות של תחומי אחריותה של הרשות ותפקידיה. ואז באמת הסעיף שמפנה לדרכים המפורטות בתחיקת הביטחון. וזה הולך בכיוון שעליו היו גם שיחות בין הדיונים וגם בדיונים עצמם של הפנייה לתחיקת הביטחון כפי תוקפה מעת לעת. מבלי להיכנס, בלי לשאוב לתוך החוק הזה copy paste כמו שאמרנו במונח, את הסמכויות. כי אז בעצם אנחנו מחוקקים אותם מחדש. צריכים לעבור עליהם, לבדוק את החוקתיות שלהם. אנחנו לא מחוקקים, אנחנו לא נוגעים במה שיש, אלא מאפשרים לרשות הזאת לעשות שימוש בסמכויות כפי שהן קיימות בתחיקת הביטחון. אז הנוסח הזה מנסה לשקף את הכוונה הזאת. ניסחתי כך: "רשות המורשת תהיה הרשות המרכזית האחראית לטיפול בכל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור ובכלל זה שימור, שחזור פיתוח והצלה של עתיקות. חפירה, פיתוח, ניהול והחזקה של אתרים ועתיקות והנגשתם לציבור. פיקוח על חפירות ארכיאולוגיות". אני כמובן אחר כך אשים את זה לנגד עיניכם. "ניהול, מידע, עריכת מחקרים, קיום קשרים מדעיים, הסברה ופעולות חינוכיות בתחומי פעילותה. וכל פיקוח ואכיפה לשם מניעה מניעת ביצוע עבירות בתחום". את הנושא של הפקדת מקרקעין ורכישת מקרקעין לא הכנסתי פה, אני תכף אסביר גם למה. (ה) רשות המורשת, מנהל הרשות ועובדיה יפעלו לגבי אתרים ועתיקות באזור בדרכים המפורטות בתחיקת הביטחון בתחומי האחריות של הרשות לפי תוקפן מעת לעת. שזה בעצם משקף את זה שגוף התחיקה, שיש בתחיקת הביטחון בתחומים האלה שפירטנו בתחומי האחריות הוא קובע את הסמכויות הביצועיות שבהם יכולה להשתמש הרשות. עדיין הקושי כמובן שדובר עליו גם בישיבה הקודמת שהסמכות המבצעת פה עברה מהמפקד הצבאי לרשות ישראלית, החוק הישראלי, ושזה חורג מהאופן שבו זה מתנהל עד היום ומהתפיסה זה קושי שהוא קיים. וגם זה שיש פה איזה שהיא הפרדה בין המשרד הממשלתי והרשות שתחתיו לבין המפקד הצבאי, למרות שבכך שאנחנו מכפיפים את זה לתחיקת הביטחון שהיא כן משתנה והיא תחת סמכות המפקד הצבאי אין חיץ מלא. כאילו, יש כן את הסמכות הזאת אבל זה כן הפרדה. זה אני אומרת בהקשר של פסק הדין שהוזכר פה, יקירביץ', שראה קושי בדבר הזה, קושי משפטי. הנושא של מקרקעין, נכון, יש סמכויות בתחיקת הביטחון ואליה הפננו. גם לרכוש ולהפקיע מקרקעין כשזה נדרש לצורך תפקידיה של הרשות. וגם בחוק רשות העתיקות זה לא מוגדר כתפקיד של רשות העתיקות להפקיע מקרקעין. התפקיד שלה זה לשמור על עתיקות, לשמור על אתרים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עמית, זה חשוב שאתה תקשיב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני הקשבתי מצוין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לעשות חפירות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אני קראתי את ההצעה של היועצת המשפטית לפני כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> וזה כלי שנדרש לצורך העניין. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כמו אתה יודע, יש לי התנגדות עמוקה להצעה הזאת. בסדר גמור, יש לנו ויכוח אמיתי בעניין הזה, זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמעת מה היא אמרה לך לגבי הפקעה? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, שמעתי. ואני אומר שוב, ההפקעה הרי היא כלי שניתן לבני. אני לא מוריד מילימטר מהכלים שיש לבני. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא מוריד. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא מוריד בחוק הישראלי. << אורח >> שירן בובו: << אורח >> כלי שניתן לבני של סמכות ראש המינהל האזרחי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה רשות אחרת עושה - - - << אורח >> שירן בובו: << אורח >> זה כלי שניתן לבני מתוקף סמכותו של ראש המינהל האזרחי. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יפה. ונכון להיום בחוק הזה הסמכות הזאת גם היא ניתנת לו בחוק הישראלי כאן. עכשיו. כשהגעת לכאן לכנסת. היא ניתנת לו מכוח החוק הישראלי, הסמכות הזאת. הוא יממש אותה כמו שהוא עושה היום בחוק הירדני בסעיף 11, בדברים אחרים, בדרכים שמופיעות שם. זאת תהיה הדרך היחידה שהוא יוכל לממש אותה. תחיקת הביטחון היא מתוקף תחיקת הביטחון. החוק הזה לא כפוף. וככל שהיועצת המשפטית מחדדת את זה, צריך לכתוב את זה במפורש. ולא בכפיפות למינהל האזרחי, אם זה לא ברור. זה הוויכוח שלנו. אגב, לא צריך להכביר מילים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> דבר, דבר, כן. כן, תתייחס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אתייחס בקצרה. הסעיף הזה שחה"כ הלוי מגן עליו הוא הסעיף שמוציא את המרצע מן השק. מה שרוצים לעשות כאן לצד הדקלרציה של החלת הדין הריבוני זה להעניק סמכות להפקעה ולנישול. זה הסיפור. ויש הבדל מהותי, ופה חה"כ הלוי טועה ומטעה. יש הבדל מהותי בין המצב המשפטי הנוכחי שבו הסמכות הזאת היא בידי בסופו של דבר המפקד על כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. והוא כאשר הוא רוצה לבצע תהליכים שקשורים באינטרסים נקרא להם ארכיאולוגיים אז זה עובר דרך הקמ"ט. אבל הסמכות בסופו של דבר היא סמכות של הריבון בשטח. ומה שרוצים, הריבון בשטח שוקל שיקולים שהם בעיקרם שיקולים ביטחוניים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בתחום העתיקות הוא כבר לא יוכל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יפה. ועכשיו רוצים לייצר פה סמכות ישירה של גורם שימונה על ידי הדרג הפוליטי לבצע הפקעה והפקעה שווה נישול של תושבים שאין להם מעמד מול המערכת השלטונית הישראלית. אין להם את ההגנות שעומדות לאזרחי מדינת ישראל כאשר הרשות השלטונית רוצה להפקיע קרקע - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, אני לרגע אחד בולם אותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואנחנו יודעים מה קורה כאשר מגישים עתירה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, בגלל שהשעה 16:00 ועוד חצי דקה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז זה סעיף של נישול. פשוט של נישול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש להם יותר הגנה מיהודים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> של נישול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תחיל לתושבים הפלסטינים את כל מערכת ההגנות שיש לאזרחים ישראלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, אנחנו - - - << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש להם יותר הגנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חה"כ קריב, שאלה טכנית רגע, כי אנחנו סוגרים את המליאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תכתבו חוק זה מטרתו להחיל אפרטהייד, כי אתם הרי מתגאים במה שאתם עושים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> המליאה מתחילה בעוד 20 שניות. חה"כ קריב, מפריע לך שתמשיך פה על זמן המליאה? יש לך דיונים לתת שם? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה אמור לנאום שם? אתה אמור לנאום במליאה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה רוצה להמשיך דיון על יום ירושלים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לי אישור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ככה אתם מזלזלים בירושלים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה יש לך נאום במליאה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עקרונית אני אמור לנאום במליאה. למה נותנים לכם להמשיך? על מה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בתנאי שאתה מוכן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מוכן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי, שמענו, תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זהו, סגרו את הדיון. מה, אתם השתגעתם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בתנאי שחברי הכנסת שנוכחים בדיון לא צריכים לנאום במליאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני, כן, מה לעשות. לכבודה של ירושלים, בירת הנצח שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תראה מה גרמנו לך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מראש הייתי אמור לנאום ביום ירושלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מחר ב-8:30. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שמענו, התנגדת, זכותך להתנגד. מה לוח הזמנים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> קודם כל הישיבה נעולה. מחר 8:30. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:01. << סיום >>