פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 150 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 12:05 סדר היום: << נושא >> חשיפת רשת הורים פדופילים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – מ"מ היו"ר עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: קארין אלהרר לימור סון הר מלך מוזמנים: נצ"מ גלעד בהט – רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי נצ"מ שלי הרוש – מ' יחידת 105, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק בתאל באדי – ר' חו' חסרי ישע קטינים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי חופית פנחס – מנהלת תחום שותפויות, מוקד 105, המשרד לביטחון לאומי שרה רובק – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים איזבל סרי לוי – מנהלת תחום פ"א פגיעות מיניות בילדים ובני נוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי איריס (מנדה) בן יעקב – ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה, שפ"י, משרד החינוך יעל בן שמחון – עו"ד, פרקליטה במחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה לירון אשל – עו"ד, עו"ס, ממונה, יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער ליאור בר ניר – עו"ד, מנהלת תחום חינוך ומשפט פלילי, המועצה הלאומית לשלום הילד דור אילון – עו"ד, עו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית רננה דנון – מנהלת ידע ולמידה, עמותת על"מ שי אביאלי – נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית יונתן לנדוי – מוגנות ואלימות, הנהגת ההורים הארצית מעין חרוצ'בסקי – סמנכ"לית עמותת מא'את - עמותה ישראלית המסייעת לנפגעי ונפגעות עבירות מין ברשת לזהות פוגעים אנונימיים איילת השחר סיידוף – יו"ר אימהות בחזית אלינור שירקני קופמן – כתבת משפט שי לי יואל תבל – יו"ר מב"י - מרחב בטוח ישראלי יעל קאהן – נפגעת פדופיליה, בגירה אברהם אבירן ארביב – בן לאדם שהורשע בפדופיליה ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חשיפת רשת הורים פדופילים << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צוהריים טובים לכולם. כמובן השידור הזה לא משודר בחי, אלא הוא כן מוקלט ומשודר באתר האינטרנט כדי שגם אם יש אירועים בלתי צפויים. זה כן חי בערוץ הכנסת? << אורח >> קריאה: << אורח >> בערוץ? אני לא יודעת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, בערוץ אני מדברת. הוא לא בערוץ הכנסת, בדקתי את זה מראש. באתר, זה באתר וגם ככה יש להם אפשרות יותר לשלוט בחלק מהחומרים. ראשית, יושבת-הראש הקבועה חה"כ קטי שטרית נבצר ממנה להיות כאן היום בשל עניינים אישיים, אבל אנחנו כן רוצים להודות לה על כך שמרגע שנחשפה הפרשה קיימנו במוקדם ביותר שיכולנו את הדיון זה, הודות לך, מנהלת הוועדה, ולכל צוות הוועדה על הדיון החשוב הזה. כמו כן, לברך את נציגי המשרדים השונים ומשטרת ישראל, בראשם גם בנאום שנשאתי לפני כשבוע ימים בירכתי על העבודה המאוד משמעותית שיחידה 105 ולהב למוגנות, אחר כך תדייקו אותי, אבל למוגנות ילדים. עשיתם עבודה משמעותית ביותר, על אף הקושי לעמוד מול אירוע מאוד מזעזע. אז אני רק אומר לכם שבכנות קשה מאוד לפתוח את הדיון הזה, חשיפת רשת הורים פדופילים. זה מרעיד את אמות הסיפים. אין אדם שהוא שפוי שהסיפור הזה לא טלטל את נפשו, הרבה לפני שאני כאן כיושבת-ראש ועדה. אני כאן כאמא, כבת אדם. בלילה האחרון לא הצלחתי כל כך לישון. שאלתי את עצמי שוב ושוב איך מתחילים בכלל לדון באירוע שאת החומרה שלו קשה בכלל לתאר במילים. המילה היחידה שמנקרת בראשי שוב ושוב היא סדום. כל התעללות בילדים היא בלתי נתפסת, אבל התעללות של הורים בילדיהם שלהם עצמם תוך חשיפה של הילדים לפגיעה של אחרים זו מפלצתיות ושפלות תהומית כזו שהשטן עצמו לא ברא. הידיעה הראשונה שהתחלתי, בפעם הראשונה שנחשפתי לזה, לידיעה, חשפה העיתונאית אלינור שרקני קאופמן שגם נמצאת איתנו, כתבת ישראל היום, כתבת המשפט. אני חייבת לומר שלא הצלחתי לקרוא את כל החשיפה, היה לי קשה. קראתי משפט אחד ולא הצלחתי להמשיך. היינו בדיון פה בכנסת, באירוע אחר. ועדיין זה משהו שלפחות אני לא הצלחתי להמשיך לקרוא את הדברים, גם אם צריך להסתכל על המציאות נכוחה. הלב מסרב להאמין והדעת מסרבת לתפוס כיצד הורים שכל תפקידם בעולם הזה הוא להגן, לגונן על הילדים הרכים שלהם מפני אנשים רעים, רוחות רעות, יכלו לפגוע בהם בצורה כל כך חמורה. ילדים קטנים, בשר מבשרם. לא שמותר לפגוע בילדים אחרים שהם לא בשר מבשרם. אסור לנו כחברה לאפשר לפרשייה הזאת לרדת מסדר היום ולכן תודה לכל העיתונאים שכן עוקבים אחרי הפרשה. לך אלינור ולכל מי שמבין שזה חייב להיחשף במלוא העוצמה. לא לרדת מסדר היום. אנחנו כחברות כנסת, כחברי כנסת, נדרשים לעשות כל שביכולתנו כדי לוודא גם שכלל הגורמים הרלוונטיים במדינה, בממשלה, מגויסים במלוא העוצמה לטיפול בנושא לצד איתור מקרים נוספים. ובצער אני אומרת לכם, הלוואי ולא היו, אבל כנראה שיש. הייתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. ואני הרבה פעמים מרגישה שאנחנו לא מגרדים את קצה קצהו של הגודל והרוחב של הפגיעות המיניות, אם כי אנחנו נחשפים ללא מעט מחקרים. אני קוראת מכאן לכל אזרח ואזרחית בישראל, להורים, לאימהות, לסבים, לסבתות, אחים, אחיות, שכנים ושכנות, אל תעצמו את העיניים, אל תחרישו. אם אתם רואים משהו, אם אתם חושדים אפילו במשהו הכי קטן, גם אם הוא נראה נורמטיבי, אולי, ספק. כשיש ספק אין ספק. אפילו אם מדובר באנשים עם תפקידים בכירים וכוח ובאיזה אצטלה של אנשים מכובדים – אל תשתקו. הערנות של כולנו היא המגן האחרון של הילדים האלה. הפרשה הזאת הוכיחה לנו בצורה הכי כואבת שיש שהרשע יכול ללבוש מסכה של שכן נחמד, עובד סוציאלי, של קולגה לעבודה, של בכיר בהייטק ועוד ועוד. אפילו אנשי מקצוע שהם אמורים להיות אנשי האמון לשלומם של ילדים. המושג חיים כפולים קיבל כאן משמעות קשה ומצמררת ואנחנו כחברה וכמערכת לא יכולים לפשוע לעצמנו ולנקוט בעיוורון ושתיקה. אני פונה לנציגי משרד הרווחה, חינוך, משטרה, פרקליטות, וכן, גם בתי המשפט, שהפגיעה כל כך חמורה ובטח מתוך הבית, גילוי עריות, מהיד שאמורה ללטף, להגן, המשימה הופכת קשה פי אלף. אבל גם החיוניות והמשמעות הם פי מיליון. לכן התכנסנו כאן כדי לעשות כל שביכולתנו בלי חשש, בלי מורא. גם כדי לתת גיבוי לכלל הגורמים הרלוונטיים וכעת זה המשטרה והעיתונות האקטיביסטית וגם פעילים שאחר כך אנחנו באמת גם נודה לכם. אנשים שעוסקים בזה, שזה הפך להיות משימת חייהם. משימת חייהם, כדי שנצליח, הלוואי, למגר את התופעה. או לכל הפחות לדאוג שמי שפושע, פוגע, עבריין, סוטה – יהיה מאחורי סורג ובריח. אלה שאלות שאי אפשר להשתחרר מהן, איך יכול להיות שילדים נפגעים. ומערכת החינוך הרבה פעמים מפספסת והסביבה הקרובה, מערכת הבריאות שהרבה פעמים מגיעים אליה ועוד מיני נורות אזהרה. ולא, זה לא קורה רק בקבוצות שנדמה לנו אולי קבוצות רווחה או קבוצות פשיעה. זה קורה בכל מקום. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אילו כלים אנחנו צריכים, גם כולל כלים חדשים ואפילו תיקון חקיקה. אנחנו לא משילים אחריות מהחובה שלנו כנבחרי הבית הזה, כמחוקקים וכמפקחים על הממשלה. איך בעידן שבו המדינה יודעת לנטר כל איום ביטחוני, רשתות של פגיעה בילדים מצליחות לפעול מתחת לרדאר. ואתם יודעים מה? זה אפילו לא מתחת לרדאר. זה אפילו לא מתחת לרדאר, כי אנחנו תכף ניחשף לאיך נחשפה הפרשה. זה לא היה כל כך קשה. אותו אדם שחשף את זה, כנראה זה לא היה כל כך מתחת לרדאר. הוא צריך לקבל אות אומץ, להדליק משואה. מבחינתי אותו אדם שחשף את זה והלך למשטרה צריך להדליק משואה במדינת ישראל. אילו כלים טכנולוגיים חסרים לגורמי אכיפת החוק? אילו כלים בכלל חסרים לגורמי אכיפת החוק? אני מודיעה כאן, זה לא יהיה דיון חד פעמי. כפי שאני מכירה את חברתי היקרה, חה"כ קטי שטרית וגם אנוכי ועוד חברות כנסת, לא נרפה. אנחנו נלווה את הפרשה הזאת מתוך הבנה שהמשימה היא הרבה יותר רחבה. ואני מאמינה שהפרשה הזאת היא תהיה הפרשה שחותרת לחשיפת כל המעגלים או פושעים וקבוצות נוספים. אני אשמח לפתוח קודם כל עם המשטרה. אנחנו נקריא, לדעתי את יכולה גם להקריא. היועצת המשפטית לוועדה תדייק לנו גם את מרחב הדיבור עד כמה שניתן. אנחנו בעד שקיפות לציבור, אבל לא כזאת שתפגע בנפגעי קורבנות עבירה. אני רק אומר, אני יודעת שהרבה דרשו לחשוף פה שמות. אני אומר לכם בכנות, שבסוף בסוף במחשבה ביני לבין עצמי לחשוף שם של הורה שהילדים כבר נפגעים בצורה כל כך משמעותי הם יכולים עם העולם של הרשת שנמצא היום אנחנו לא רוצים שהם ייפגעו בשנית. וזה מורכב. לדעת להחזיק בשני הקצוות ואני מאמינה שנעשה את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אז החוק בעניין הזה באמת מגן לא רק על קטינים, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), אלא גם על בוגרים שנפגעו מינית. אני יודעת שיש פה אנשים שיגיעו להעיד היום. חשוב להגיד שיש איסור לא רק עלינו בתור מי שנותן את הבמה, גם על כל אדם בעצם לחשוף מישהו אחר שנפגע. ואנחנו רוצים להיזהר פה גם בכלל. אנחנו לא יודעים אם זו עבירה או לא עבירה, מה קרה עם המקרים האחרים. לכן חשוב שמי שמתבטא ורוצה להיחשף כאן, כי ניתן גם לא להיחשף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אבל כן חשוב לחדד. עבריין מורשע מבחינתי זה מצווה לחשוף את השם שלו. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן? מותר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עבריין מורשע, כן. אלא אם כן יש צו איסור פרסום. אמנם יש לי חיסיון אבל אני משתדלת לעמוד בחוקי מדינת ישראל. עבריין מורשע שהפרשה הסתיימה, אתם יכולים לחשוף את השם שלו. או בן אדם שנפטר ואנחנו מכירים כולנו את השם שלו. אפשר. אבל לא לחשוף נפגעים אחרים כי אנחנו לא עושים אאוטינג לאף נפגע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ולחשוף אחרים זה גם אומר לתת פרטים מזהים. לכן אני מבקשת, אפשר גם לא, אפשר להחליט שהפנים והשמות כאן של דובר לא ייחשפו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק. ואם יש מי שנפגע שרוצה כן - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> פנינה? קורבן שמת? קורבן שנפטר מותר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה רק עם המשפחה שלו. אני לא רוצה שום דבר שהמשפחה זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל אם זה גילוי עריות? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. רק משפחה. צריך אישור. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> יש ילדים נוספים שעלולים להיפגע מהדברים ולכן אנחנו נוקטים משנה זהירות. אפשר להיות גם לא מצולמים ולא מתועדים עם שם מלא בפרוטוקול. ואז באמת מה שאומרים אז באמת לא יתפרסם וכך יש פחות אפשרות שמישהו אחר יזוהה. אבל מי שכן בא לכאן כבגיר וחתם לנו שהוא מוכן לחשוף את עצמו – נא להיזהר עם פרטים מזהים. לגבי הישיבה הזאת, היא מוקלטת ומשודרת גם בערוץ וגם בערוץ הכנסת. גם הפרוטוקול שלה יהיה בדברי הימים של הכנסת יפורסם. לכן אם יעלו כאן נושאים שמישהו לאחר הישיבה חושב שעלולים לפגוע במישהו, במיוחד בקטינים, יכול פשוט לפנות אלינו ואנחנו נוכל לתקן את הפרוטוקול. יהיה יותר קשה לתקן את השידור, כי הוא כבר משודר כרגע. לכן הזהירות. אבל אם בכל זאת יהיה משהו אפשר לפנות אלינו לאחר מכן. כי אפשר לפי תקנון הכנסת למחוק מהשידור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רק אומר גברתי המנהלת, תמי ברנע, אנחנו קיימנו דיונים תחת הוועדה לקידום מעמד האישה בשנה האחרונה. הייתה גם הנחיה, מי נציג הפרקליטות? הייתה הנחיה להקים ועדה בין משרדית ואמרתם לי שהוקמה. בעניין פגיעות טקסיות, יחד עם המשטרה. אם את לא יודעת על זה, בינתיים תבדקי, כי אני לא אפתח איתך. מבחינתי זו הייתה הנחיה תקדימית שקיבלתי עליה אישור שזה אמור להיות עם פרקליטות, משטרה, משרד המשפטים והרווחה. אני אומר לכם שמבחינתי ההגדרה של פגיעות טקסיות או פגיעות תחת כתות, זה היה לבדוק באמת ולבחון ולפלח גם את מספר התלונות. אבל זה חייב לקרות. אז בינתיים תבדקו את העניין הזה. אני אתחיל בבקשה עם משטרת ישראל. יש את ניצב שלי הרוש. לדעתי את היית איתנו בוועדה בכנס הראשון אחרי ה-7 באוקטובר, אם אני לא טועה, עם החשיפה של הפגיעות המיניות הקשות של כל הקורבנות של הטבח. תודה שאת נמצאת איתנו כאן. תודה על העבודה שלכם. בבקשה. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני מייצגת פה את יחידה 105 שזה בעצם מערך לאומי, לא רק משטרתי, המטה להגנה על ילדים ברשת של להב 433. אני ככה נותנת קצת רקע שיכירו את העשייה שלנו. יש לנו מוקד לאומי משולב. מי שעונה לשיחות במוקד הן חוקרות וחוקרי רשת. מדווח לנו, אנחנו בעצם הכתובת הלאומית לדיווח על כל פגיעה בקטינים בעולמות הרשת. המענה לשיחות שמגיעות אלינו, אפשר לפנות אלינו גם באמצעים מקוונים, גם בווטסאפ וגם בפנייה מקוונת וגם בטלפון. המענה מבוצע על ידי חוקרות רשת שהוסמכו לתחום הטיפול שלנו כחוקרות לצד דסק שותפויות. יושבת פה איתי חופית, ראש דסק שותפויות שבהובלת המשרד לביטחון לאומי ובשיתוף פעולה עם משרדי החינוך, הרווחה והבריאות, כך של פנייה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חופית, את מהמשרד לביטחון לאומי ואת מתכללת את השת"פים? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> היא מתכללת את השת"פ האזרחי בין משרדי בתוך מוקד 105. כך שכל פנייה שמגיע אלינו מקבלת בעצם מענה הוליסטי, לא רק בהיבטים משטרתיים ובהיבטי אכיפה, הגם שהיא לא תמיד חוצה את הרף הפלילי. אני חייבת להגיד שמרבית מהאירועים שמגיעים אלינו לא חוצים את הרף הפלילי. יש לנו מלבד המוקד הלאומי ביחידה יש לנו מפלגי חקירות ומודיעין. מפלג המודיעין מתעסק בחשיפה במפלג החקירות שיש איתי פה את ראשת המפלג סנ"צ עדי אדרי. אנחנו מקדמים חקירות שמצריכות את הקשב של היחידה הארצית כדי לא להכביד על כלל היחידות החוקרות. אנחנו מערך שבעיקר מקדם המון המון שיתופי פעולה ועובד עם כלל המערך הארצי, עם כלל היחידות החקירות הארציות בכלל משטרת ישראל ובטח עם מחלקת נוער שיש פה את בתאל נציגת מחלקת הנוער שעובדים איתנו בשיתוף פעולה מלא ביחס לאירועים שמגיעים אלינו. אני חייבת לציין שאנחנו עובדים, בטח בפרשיה ובפרסומים שבגינם הוועדה הזאת התכנסה, אנחנו עובדים צמוד לא רק במסגרת המטה הלאומי, אלא במסגרת חקירות הילדים עם בתי לין וחקירות ילדים של משרד הרווחה. יש שיתוף פעולה הדוק, מקצועי, יעיל ואפקטיבי מבחינתנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של חוקרי ילדים ונוער? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשאנחנו מבינים שלא כל הילדים עדיין נחקרו. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני עוד מעט אתייחס לפרשיה. אנחנו מלווים על ידי מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה, שמלווה את כל התיקים שלנו ומגישה כתבי אישום ברף החמור בתחום העיסוק שלנו. ביחס לכל מה שנאמר אני לא יכולה להוסיף ואני מאוד שמחתי על הפתיח שיה פה ביחס לזכויות קורבנות עבירה. מדובר בתיקים מאוד רגישים. מדובר בפגיעות בתוך המשפחה בחלקם ולכן מתוך המחויבות שלנו לקורבנות העבירה ובטח בתיקים מתנהלים לא מצופה שבדיון פתוח ומשודר אנחנו ניתן את הפרטים. אני כן יכולה להבטיח שהחקירות מתנהלות על ידי חוקרים וחוקרות מנוסות, מסורים, ערכיים, שרואים משמעות רבה בעשייה שלהם ואני יכולה רק, מהווים עבורנו גאווה רבה באופן התנהלות התיקים. אנחנו חווים את זה גם מצד המשפחות הנפגשות. זה ביחס ליחידה. ביחס לפרשיות שפורסמו לאחרונה, מעבר למה שפורסם לא נוכל להגיד. מדובר בפגיעות חמורות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, תגידי מה שאת יכולה, תספרי ממש איך זה התחיל. רק מה שמותר ופורסם. מה שמותר לך. אני לא מצפה שעכשיו חלילה המידע, בדיוק, ישבש לנו. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני שמחה לבשר שחלק מהתיקים נולדו כתוצאה מדיווח למשטרה ומוקד 105. היה לנו דיווח אחד. שאר התיקים זה בזכות עבודה מאומצת של מפלגי החשיפה אצלנו, המודיעין והחקירות והתפתחות במסגרת חקירה שניהלנו. אלה כלים שאני לא יכולה לפרט אותם פה וטוב שכך. בוצעו עד כה תשעה מעצרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שמה? אותו בן אדם התקשר, הוא מוצא את זה בתוך הרשת. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> מתקשר אזרח שדיווח על פרסום ברשת שהוא ראה. מתוך אזרחות טובה דיווח למשטרה וכך אנחנו התחלנו להתפתח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה שאומר שאותה רשת יכול להיות ניסתה לצוד עוד פוגעים ועוד פדופילים ולהרחיב את הפעילות שלה. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> נכון. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם מבצעים גם חקירות יזומות? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> יש לנו ביחידה אגף אזרחי בראשות המשרד לביטחון לאומי. עומדת בראשו ד"ר נאווה כהן אביגדור. חופית עובדת ביחד נאווה. אני חייבת להגיד שבהיבטים שלנו החשיפה, המניעה, היכולת למנוע מה שעושה המשרד לביטחון לאומי יחד עם המשרדים השותפים במערך שלנו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, רגע. אבל שוב אני חוזרת. סליחה, אני חוזרת איתך לפרשה. איך אנחנו, בעצם הקלות, בואי תסבירי לי. בסוף הקלות שכנראה היום פדופילים ברשת יכולים להגיע לקבוצה כזאת, מה ההערכה שלכם שיש עוד קבוצות אלה? כי אם אותו אדם, אזרח, מגיע בקלות יתרה, זאת אומרת שמנסים להרחיב פעילות ויכול להיות שיש עוד תאים כאלה. אני קוראת להם תאי טרור מיני. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> ביחס למבוגרים שעוסקים בחלופת מדיה של קבצי תועבה בדמות של קטינים ברשת מתקיימות חקירות ברמה ארצית, לא רק על ידי יחידה 105. זה עיקר עיסוקנו. יש בחוק יש גם עבירות החזקה, יש גם עבירות הפצה ויש את הרף החמור של עבירות הייצור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה התופעה הזאת רחבה? כמה ברגע שנחשפתם לקבוצה הזאת אתם מבינים או יודעים שכנראה יש עוד? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> כשאנחנו נכנסים לחקירה אז אנחנו מבצעים אותה ביסודיות רבה. חקירה מאוד מאומצת אל מול מגוון רחב של פרופילים ולכן החקיקה נמשכת. פרופילים שסוחרים במדיה של תועבה בדמות קטינים שלא בהכרח יוצרה ולא רלוונטי מי הקטין הנפגע, זו רשת, הרשת היא בין לאומית. וישנם קבצים מוכרים על ידי הרשויות שסוחרים בהם בעצם, מפיצים אותם ברשת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שהם עושים את זה בצורה אנונימית? קצת תפרטי לי איך. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> תמיד ברשת הרבה יותר נוח לך לבצע את הפעילות באופן אנונימי. אבל אני חייבת להגיד שאנחנו מצליחים להתנהל לא בקל. יש לנו אתגרים מאוד משמעותיים בניהול החקירות האלה. אני חושבת שכן, אנחנו צריכים להגביר את היכולת שלנו מול פלטפורמות שפעילות ברשת, בטח כלפי אזרחי מדינת ישראל שמנהלים פלטפורמות שמאפשרות שיח בין אנשים ברשת. אז שתהיה להם מחויבות כלפי הרשויות במדינה, כמו מנהלי בתי עסק פיזיים שמבוצעות אצלם עבירות ונותנים את הדין. צריך לקבוע רף למי שמנהל אפליקציה שמאפשרת מסרים, גם אם היא לא הוקמה לצורך פגיעה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפני האחריות השילוחית על אותן פלטפורמות, האם השימוש הוא מהניידים שלהם או שיכול להיות שהשימוש הוא מניידים נוספים? כי יכול להיות שיש דברים שאת תגידי פה שיעזרו לציבור הרחב לעלות עליו. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> השימוש יכול להיות מכל מכשיר שמאפשר תקשורת אינטרנטית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בפרשה הזאת גיליתם שיש להם מכשירים נוספים או שזה מהטלפונים שלהם? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> לפרטים האלה אני לא רוצה להיכנס. אני לא חושבת שזה נכון להתייחס פה לדברים האלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושבת האחריות על, אני חושבת שמה שנאמר על האחריות של מי שמפעילים, שהקים את הרשתות הוא עניין מאוד חשוב להתייחס לאפליקציות האלה כמקום פיזי אפילו. כאילו כל מה שחל על בעלי העסקים, האחריות כלפי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נגיע לזה, לאחריות הנוספת של המעגלים שנותנים פלטפורמות. תמשיכי בבקשה. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אם אפשר, אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות כמה דברים. אנחנו צריכים בעיקר לעסוק - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לפני, לפני שלי, ברשותך. אני לא מצליחה להבין. הייתי רוצה שתגידי לי דווקא כמי שבקיאה בתחום, מה הרוחב של התופעה? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני לא יכולה להתייחס לרוחב של התופעה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מהערכה שלכם? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> הערכה שלי היא לא מקצועית ולא מחקרית. אז אני לא הייתי רוצה, אני חושבת שיש הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים שיש, שהשכל הישר של אזרח נורמטיבי במדינת ישראל חושב שיש, כל תיק כזה הוא מבחינתי יותר מידי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> השאלה, הוגשו כתבי אישום? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> מוגשים כתבי אישום. כבר הוגשו שני כתבי אישום מאוד חמורים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בפרשה הזאת? שני כתבי אישום? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא. אני לא מדברת על הפרשה. אם רוצים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיוק. אז כמה תלונות קיבלתם על פדופיליה ברשתות? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חלק מזה כמה הוגשו כתבי אישום בנושא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לפני כתבי אישום, אפילו תלונות. כמה תלונות קיבלתם ל-105? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> בדרך כלל זה לא נולד מתלונות ברשת, כי מי שמבצע עבירות כאלה רוצה להישאר אנונימי ויש אינטרס לכל מי שעוסק בתחום להישאר אנונימי. גם הדיווח שהגיע אלינו לא עלה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה דיווחים כאלה אתם מכירים? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> כמה דיווחים. ברמה הארצית, וזה נתונים שאנחנו נדרש להביא מטעם חטיבת החקירות. יש פה את הנציגה של החטיבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אני אשמח לשמוע קצת. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני חייבת להגיד שהנתונים - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממה שיש. גם אם אין אנחנו נעזור לכם לקבל את הנתונים. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> בסוף המטה הלאומי, יחידה 105 עוסקים בעבירות ברשת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. אז שאלתי, לגבי, לא נתת לי תשובה גם על זה. אם תתני לי תשובה על זה אנחנו אחר כך ניקח גם את הנתונים הכלליים. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אז רציתי לתת פתיח, לעזור לחברה שלי, לשותפה שלי מחטיבת החקירות. כי היכולת שלנו לנתח, לעשות את החיתוך בין עבירות רשת לבין העולם פיזי הן קצת בעייתיות במערכות המשטרתיות. כי בסוף גם אם אתה מתחיל בתופעה שהיא רשתית לכאורה בסוף - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היא הופכת להיות בפיזית. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז בכללי. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אז אנחנו נספק בכללי נתונים של עבירות מין כלפי קטינים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. שמדווחים. בסדר. << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. שמי בתאל באדי, ראש חוליית חסרי ישע קטינים בחטיבת החקירות, תחת אגף חקירות ומודיעין. קודם כל, אני חייבת להגיד שזה מקרה באמת מזעזע. אני צריכה להגיד שכל מקרה כזה באמת מתקבל בחומרה רבה במשטרה. כל תלונה שמתקבלת, עם קבלת התלונה אנחנו פועלים בכל הצירים האפשריים. אנחנו מתחילים לאסוף ראיות. המטרה היא בסוף להגיע לחקר האמת וכן להגיע לאותם פושעים, לאותם עבריינים. לגבי הנתונים, אני אתן את הנתון הכללי של מספר התיקים בעבירות מין כלפי קטינים. אם אני אתן מהשנה הנוכחית אז לשנת 2026 נפתחו כ-1,054 תיקים בעבירות מין כלפי קטינים. בשנה אשתקד נפתחו כ-3,058 תיקים. בשנת 2024 נפתחו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> השנה הנוכחית את אומרת של עכשיו. << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> בחציון של שנת 2026 נפתחו כ-1,054 תיקים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנה שעברה הסתיימה בכמה? << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> שנה שעברה נפתחו 3,058 תיקים. << אורח >> קריאה: << אורח >> כמה כתבי אישום? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא לשאול. אנחנו נשאל את זה, אל תדאגו. << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> אין לי את הנתון הזה פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו רק רוצים לדעת קודם כל כמה תיקים. << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> אין לי את הנתון של כתבי אישום פה. אם הוועדה תרצה נשמח להעביר את זה בהמשך. זה התיקים. יש לנו גם חלוקה של חשודים בגירים וקטינים, אם הוועדה תרצה לשמוע. בשנת 2026 כ-597 חשודים בגירים ו-241 קטינים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רוב רובם של העבירות זה על ידי בגירים. << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. ואשתקד? << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> אשתקד זה חלוקה של 1,650 בגירים מול 710 קטינים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עדיין הרוב בגירים שפוגעים בילדים, משמע פדופילים ופדופיליות. << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> כן. ולאו דווקא ברשת, כמו שאמרה שלי. חשוב לי להגיד שבתחום שלנו בחוליית חסרי ישע קטינים אנחנו בעיקר עוסקים בעבירות אלימות כלפי קטינים מצד אחראים במשפחה ומחוצה לה. אחראים במשפחה זה יכול להיות אב, אם, סב, סבתא, כל גורם בתוך המשפחה. וגם גופים מחוץ למשפחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי רוב רובם של מי שהביאו לידיעתכם? כי אני משערת, זה גם שאלה מעניינת. כמה קטינים כן הגיעו והגישו תלונה? << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> אני לא יודעת את הנתון הזה. אני גם לא חושבת שאפשר - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חשוב לבדוק את זה ואני אסביר גם למה. תרשמו את זה בבקשה. כי זה חשוב לבדוק כמה מתוך התיקים האלה זה הנפגעים עצמם שהגיעו. כי אם לא, אחד הכלים החשובים זה לפרסם את 105 בכל הרשתות. בטיק טוק, לילדים. אני לא בטוחה שאנחנו עדיין בקמפיין הממצה מבחינת, אני רוצה שכל ילד יידע שהוא יכול להרים טלפון גם על פגיעה מינית. נבדוק ונראה כמה מתוכם זה קרוב משפחה. את רושמת? << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> כן, כן. בסדר, אני על זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מתוכם קרוב משפחה? שלום חה"כ סון הר מלך. כמה מתוכם זה הילדים עצמם שנפגעו ניגשו? << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> גברתי, לא יהיה לנו את הנתון הזה. אני כבר יכולה לומר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אפשר לפלח. זו עבודה. אבל אפשר לפלח את זה. אני לא אבקש משהו שאי אפשר. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני רוצה להתייחס ביחס למטה הלאומי יחידה 105. סך הכול ב-2025 ביחס לדיווחים אליהם נפתחו 16,292 אירועים במהלך כל השנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, רגע. לא הבנתי. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> בשנת 2025. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בשנת 2025? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> נפתחו על ידי מוקד לאומי 105 16,292 אירועים במהלך השנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. מתוכם? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני חייבת להגיד שהנפגעים עצמם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, אבל זה 16,000 אירועים בגין פגיעות מיניות? כי יש גם חרמות, יש - - - << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה, בגלל זה אני שואלת כמה מתוך ה-16,000? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אחוז ניכר מאוד מבין הדיווחים למוקד 105 לא חוצה את הרף הפלילי. אוקיי? קרוב ל-80% - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זאת לא השאלה השלי. 105 הוא לא עוסק רק בפגיעות מיניות. זה יכול להיות גם תקיפה של ילד ועוד דברים. אנחנו מכירים את מוקד 105, מברכים עליו, בריונות ברשת. כשאת אומרת לי 16,000 קריאות, שזה עדיין לא הסתיים בתיקים - - - << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> 25% מהדיווחים עסקו בעבירות מיניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מישהו יודע לעשות חשבון מהיר? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> זה 4,085 אירועים בשנת 2025 עסקו בעבירות מין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 4,000. משמע ש-70% בערך, לא כולם בהכרח הגיעו דרככם. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אבל יש לי נתון שאני רוצה, ביחס למה ששאלת. 54% מהנפגעים עצמם הם אלה שדיווחו ופנו למוקד 105. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וואו, זה מפתיע. זה נתון מפתיע. 54% ילדים שמצאו את האומץ ודיווחו בעצמם. מה שאומר שזה כן משמעותי שהם מכירים את המוקד. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אבל עוד פעם, זה נתון ביחס לכלל הדיווחים. יש שם בריונות, עבירות מין ודיווחים של שיימינג. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וכמה בתוך ה-25%? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> סליחה רגע. ואחריהם זה ההורים מדווחים. 27% זה הורים מדווחים ואחריהם זה אנשי טיפול וחברים. אני חייבת להגיד שאצלנו מרבית הפוגעים מתוך מי שאנחנו מצליחים לאתר, 72% מהפוגעים הם ילדים ובני נוער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא ברף הפלילי. כן, אבל את מדברת גם על בריונות. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני רוצה להגיד שגם כאלה שחוצים את הרף הפלילי וגם כאלה שאינם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, שאלה תהיה פה הטעיה. שלי, את מדברת על 70% על ה-16,000 ולא על ה-25% שהם הדיווחים על פגיעות מיניות. ועל כן אני אומרת, את לא יכולה לדעת כמה בתוך ה-25% של הפגיעות המיניות מתוכם הם באמת ילדים וקטינים. אני משערת שנכון להסתמך על הנתונים שהגיעו לתיקים ששם אנחנו מדברים שקרוב ל-70% מהפוגעים זה בעצם בגירים. פחות או יותר בצורה גסה. אני רוצה לעבור, אני אחזור למשטרה. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אפשר רק עוד נקודה להתייחס? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> כן חשוב להגיד, מפאת חומרת האירועים האלה והתיקים הקשים האלה שאנחנו חשופים אליהם מה שהיחידות משקיעות באמת את מירב המאמצים והמשאבים כן לטפל בצורה המיטבית והטובה באירועים האלה. לאור זאת, יש לנו שתי פעולות עיקריות שאנחנו מבצעים כרגע, מעין משימות דגל. יש לנו כוונה להציב במחלקי הפשיעה המקוונים שוטרים שיעברו הכשרה של עבירות מין ויטפלו גם בעבירות מין ברשת. וגם יש לנו כוונה להגדיל ולהרחיב את מחלקי המשפחה בתחנות הפרושות בארץ יש מחלקי משפחה שכוללים עובדים סוציאליים. יש לנו כוונה גם להרחיב - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה יש לנו כוח אדם בתוך 105? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> - - - כדי לטייב את היחס ואת כל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בתאל, אני משערת שגם את במטה, נכון? את גם קשורה ל-105. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, מה תפקידך? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה תפקידך? << אורח >> בתאל באדי: << אורח >> שמי בתאל, ואני ראש חוליית חסרי ישע קטינים, תחת מדור נפגעי עבירה בחטיבת החקירות באגף חקירות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה, בתאל. אני אומר לכם ש-105 זה אחד הדברים הכי טובים שקרו בשנים האחרונות, לדעתי שש שנים. כמה זמן זה קיים? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> מ-2018, התחלנו לפעול בפועל. פברואר 2018. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. אחד הדברים הכי חשובים שקרו, אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר. אני גם הייתי פה כשזה התחיל רק. בתוך זה חייב שזה יהיה לפי מדורים. ואני מקווה שתגידי, כי זה בסדר שיש אולי מוקד אחד. אבל זה חייב להיות מנותב ואני הייתי רוצה לדעת באמת שנצא מפה וטוב שלימור את פה, כי השר שלך הוא השר האמון על המשטרה. חייב להיות מחלקה וכוח אדם מאסיבי משמעותי, רק על הפגיעות המיניות בילדים. חייב. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> רק להגיד שהמשרד לביטחון לאומי, שהוא אחראי על המשטרה, אבל ב-105 הלכה למעשה אנחנו עובדים בשיתופי פעולה בשגרת העבודה שלנו ביום יום. והאגף האזרחי מקדם המון פעילויות לצורך דוברות והסברה ואנחנו רואים באמת זה קורם עור וגידים, 54% - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה הילדים עצמם. כן, אבל אני בטוחה שזה הילדים באינטואיציה שלי זה יחידה סגולה שמוצאים את האומץ ומדברים. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני פונה מפה גם לשותפיי בתוך היחידות. המשרד לביטחון לאומי מממן קמפיינים לאומיים ברשת. בתוכנית העבודה ברמה השנתית, אבל שותפים איתי עוד משרדי ממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הכול בסדר, אנחנו כרגע לא מחלקות קרדיטים. את תוכלי להגיד את זה בסוף. מה שלי חשוב זה שתהיה מחלקה שהיא עוסקת רק בדבר הזה. אני אומרת לכם, זה יותר ממה שאנחנו חושבים. זה הרבה יותר. ויש גם קבוצות בכלל עוד יותר סגורות. יש את - - - שלא לדבר על - - - שלי, זה לא נגדכם. זה בסוף, דווקא אתם צריכים להגיד לי - - - << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> כשאנחנו נכנסים לתמונה יש כבר קטין נפגע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מבינה. האם את חושבת שמחלקה - - - << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> המודעות של בני הנוער ושל הקטינים לפלישה ולמוגנות ברשת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מסכימה איתך. אבל אני מדברת על משהו אחר. אני לא מדברת על המודעות כרגע. אני בכלל, שנייה. בעיניי רוחי, למרות שביקשתי ב-105. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לכם מענה נגיש ומהיר. יש מענה נגיש ומהיר היום. את אומרת, אנחנו מקבלים את זה כבר אחרי שיש פה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש את 105, הם עושים גם עבודה טובה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> שנייה. אני רוצה לשאול אם באמת יש בכוח אדם הקיים אם יש אפשרות לתת מענה מהיר ונגיש. זה השאלה. ממה שאת מכירה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שלי, אנחנו לא מצפים ממך לפתור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> רגע, שאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אני רק אומר והיא תענה. אנחנו לא באים נגד, אנחנו אומרים - - - << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אני מקבלת גיבוי מלא ממפכ"ל המשטרה, מראש להב, ביחס לאמצעים שאני צריכה כדי לתפקד במסגרת היחידה. ככל שנדרשת אני נמצאת במרכז הקשב של המפקד שלי שהוא ראש להב ומפכ"ל המשטרה. ברשותכם רגע נורא חשוב לי להשלים, כי אני, זה באמת משהו קריטי לעשייה שלנו כמדינת ישראל. לא רק כמשטרת ישראל. קמפיין לאומי שנתי בין משרדי צריך להתקיים בשגרת העבודה שמרבית הילדים שלנו מצויים מרבית זמנם ברשת. ואנחנו צריכים להסביר להם איך להתנהל נכון. התחלתי להגיד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, אנחנו, שי לי אנחנו נגיע אליך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו רוצים פתרונות, חבר'ה. כאב הבטן הוא קשה מידי. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> לכן אני פונה מפה, ואמרתי את זה גם בתוך הבית לגופים ששותפים איתי. יש את משרד החינוך, יש איתנו את משרד הרווחה ויש את משרד המשפטים. הם צריכים להיות שותפים לקמפיין לאומי בין משרי לאורך השנה. עוד דבר שצריך להכניס תכני חובה בתוכניות הלימודיות בבתי ספר, החל מבתי ספר יסודיים. ילדים בבתי ספר מצויים עם פלאפונים חכמים שמאפשרים למי שרוצה לתקשר איתם ולפגוע - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אנחנו נחזור אלייך, שלי. אני מסכימה איתך. בסוף זה כל המערכות צריכות להיות מגויסות כדי להיאבק במאבק הזה. שתיים, אנחנו לא מצפים ממך שתגידי אם צריך, אם חסר כוח אדם. אני כן חושבת שאתם כן צריכים להציף. אני לא בטוחה בכלל שיש מספיק כוח אדם וצריך להרחיב. על אף עבודתכם המסורה. ועם זה פתחתי, שעשיתם פה עבודה מעולה בעניין הזה. ואתם תמשיכו, בעזרת השם, עד שהם יובאו לדין. אני רוצה לתת ואז לחברות הכנסת. אבל תחילה לאלינור שירקני קופמן. אנחנו רוצים להודות לך שהבאת את זה בפני ידיעת הציבור. אני חושבת שהרבה פעמים כשבאו כל מיני עדויות ונפגעות ונפגעים וסיפרו לנו את סיפורם אז אמרו אין דבר כזה קבוצתי או ניסו רגע לא יכול להיות שיש מקרים כאלה. לכן אני חושבת שבמובן של המאבק נגד עברייני מין והפגיעות בילדים ובכלל בנפגעי עבירות מין החשיפה לציבור היא כל כך משמעותית. גם ברמה שזה נותן מוטיבציה לאחרים לחשוף. אם מישהו יודע בדל, אז זה גורם להם, מדרבן אותם ללכת להתלונן. אבל גם מבחינת הילדים שחשופים. אז בבקשה, אלינור. ישראל היום. אחר כך נעבור לחברי הכנסת. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> אני אהיה גם קצרה ותמציתית. מן הסתם שגם לי מאוד קשה לדבר על הנושא. שבועות לפני שפרסמנו את זה באמת הייתי עם כאבי בטן. גם דיברנו על זה מחוץ לוועדה. כי זה לא פשוט. זה לא היה פשוט. אתם נחשפתם להתכתבויות. אבל מהצד שלי אנחנו בישראל היום עוד עשינו איזון. פרסמנו רק את הדברים העדינים מנקודת המבט שלנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> השם ישמור. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> ולכן אני לא רוצה אפילו שתדמיינו מה עוד יכול להיות שם. אני גם אגיד, גם אצטרף לברכות ליחידה 105. אני אדבר קצת יותר, מעבר למה שהם בוודאי יכולים. אני אתייחס רק לדברים שפרסמנו וכמובן - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה שפרסמתם, בעצם מה שלא פרסמתם זה בגלל הצנזור הראשי או? << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> לא. זה בגלל שפשוט הרגשנו שזה לא תוכן - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שיקול דעת. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> שזה לא תוכן שראוי להיחשף לציבור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אספר לך שפעם כשהייתי כתבת משפט היו לי חומרים מאוד קשים של אמא פדופילית שפגעה בילד שלה. ואני לא, הרגשתי שאני לא יכולה להביא את זה לידי הציבור בזמנו. כי זה היה כל כך קשה. זה קשה. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> אבל עזבו אותי. עזבו אותי. תחשבו על יחידה 105 שצריכה לאסוף את הראיות, לא רק לצפות בהתכתבויות, אלא לראות סרטונים מזוויעים, תמונות מזוויעות. אני רק ראיתי תיאור של תמונות וסרטונים שמופיעים שם ואני נחרדתי. אני שבועות לא יכולתי לתפקד. ובדרך כלל כאשר עיתונאי מביא חשיפה כזאת שכל הציבור מדבר עליה אז טופחים לו על השכם ואומרים לו כל הכבוד. אני, הלוואי וזה לא היה בא לעולם. הלוואי ולא הייתי צריכה לפרסם את זה וזה לא היה קורה. והרבה גם ביקרו אותי ואמרו לי זה טירגט אותנו, זה זעזע אותנו. לא פרסמתי את זה כדי לזעזע. אתם צריכים להבין, אני יודעת במי מדובר. זה השכן שלנו, זה המוכר בסופר. זאת האמה החמודה מהגן שאוספת את הילדים. זה אנשים נורמטיביים לחלוטין. לכן חשבתי שיש חשיבות בזה שהציבור ידע לזהות איפה שילדים לא יודעים לזהות. איפה שילדים לא יודעים להגיד ולדבר. גם כאן בפרשה הזאת מהבדיקות שערכתי המון ילדים שנחקרו למזלנו או לא למזלנו לא הבינו שעבר אליהם משהו. לא הבינו שפגעו בהם. לא הבינו שנעשה להם משהו. ממקום תמים של ילד, שלא יודע שמשחק של קרוב משפחה זה הטרדה מינית, זאת פגיעה. לכן אני מצטערת שאני מזעזעת אתכם. לכן אני חושבת שיש חשיבות להורים שצופים בזה, למאות ההורים ששלחו לי הודעות ואמרו לי אלינור, אנחנו לא סומכים על אף אחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את יכולה להקריא חלק מהדברים שכן צנזרתם והחלטתם כן לפרסם< << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> כן. כמו שהם באמת אמרו כאן, זה התחיל מאדם שפנה למוקד 105 ודיווח שהוא מתכתב עם מישהו והוא רומז לו שהוא פוגע מינית בקרוב משפחה שלו. ומשם באמת תיבת הפנדורה הזאת נפתחה. ונחשפו התכתבויות ב-catch-chat ובטלגרם של הורים. חלקם מעבירים תמונות של הילדים שלהם עצמם. צילומים שלהם מיניים שלהם עם הילדים שלהם כשהם ישנים, כשהם לא שמים לב. כשהם לא מבחינים. ואני מצטערת על התיאור, אני כן רואה חשיבות בלהיכנס לדברים, למרות שגורמי החקירה כאן לא יכולים להיכנס לזה. אני מבינה. אבל אני כן חושבת שיש חשיבות להיכנס לזה. חלק מהשיחות היו תיאורים מפורטים של איך להתקדם עם הילד שלך כדי שיבצע מעשים מיניים כדי שהאמא לא תגלה. וגם חלק מהנשים של אותם חשודים עד היום לא מאמינות. הן לא מאמינות. 'זה לא נכון, זה לא הטלפון שלו, זה לא הוא, זה מישהו אחר'. אני יכולה להבין. כי בסוף כשאתה מפקיד את הבן אדם שהכי חשוב לך בידי מישהו שאתה סומך עליו, שאתה ישן לידו בלילה, אתה לא מצפה שהפקרת אותו לאדם שבסוף יפגע בו. צריך להבין, ככל שהעולם המודרני התקדם, הטשטוש הזה שבין דמיון, שבין סטייה, שבין דברים שהם בדמיון שלי המופרע ואני לעולם לא אוציא אותם לפועל לבין המעשים – הגבול הזה מטשטש. בסוף בטלגרם, ב-catch-cha אפשר להיות אדם אחר לגמרי. לא השכן הנחמד ברחוב, אלא הבן אדם שבלילה מתכנן על החזייה של הבת שלו ומצטלם איתה או מריח אותה. דברים שהם הזויים. אין לי תשובות קסם להורים שאמרו לי אני לא מסכים לאף אחד להחליף טיטול עכשיו לבן שלי. אמרתי אני עצמי עדיין לא הורה. אמרתי, גם כשאני נחשפתי לפרשה, סוג של נאיביות מסוימת שהייתה בי פשוט נגמרה. כי אתה לא מצפה שזה יהיה בצד הכי אפל של הורה. ואיך גורם במערכת אכיפת החוק הגדיר לי את זה כשדיבר איתי אחרי שחשפתי את הפשרה? הוא אמר לי אנחנו מזהים מגפה. נכון, אולי זה לא מגובה בנתונים כרגע, אבל אמרו לי אנחנו מזהים שככל שעולם האינטרנט מתקדם ויש אפשרות לקיים שיחות שהן הרבה יותר אנונימיות ולהעביר תמונות, אז מזהים מגפה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מגפה של פגיעה של הורים בילדים? << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> לא, לא, של פדופיליה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> פדופיליה זה זה. אבל הפגיעה של המגפה לא בתופעה - - - << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> לא, לא, לא. הוא דיבר איתי על הפדופיליה, על אנשים שנהנים מלהעביר תוכן פדופילי של ילדים. ובסוף אותם חשודים כאן הם היו הורים בעצמם. אז בסוף הם עשו שימוש בחומרים שיש להם הכי קרוב לבית, של הילדים שלהם עצמם. למרות הקושי אני חושבת שיש בזה חשיבות ואני גם רוצה להודות לך פנינה על השיח הזה, וגם לקטי, חברי הכנסת שכאן. אני חושבת שהיו צריכים להיות כאן הרבה יותר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> וזהו. אני חושבת שצריך לתת הרבה יותר כלים לגורמים במערכת אכיפת החוק. כמו שאמרתם, יחידה 105. שאני עצמי לא נחשפתי אליה כל כך עד לפרשה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אתן לעוד נפגע. א', אני רק רוצה לדעת, כשהיית בן 13 אתה נפגעת, הוטרדת מינית. אבל אני רוצה לדעת שהוא כבר, אני בכוונה לא מסתכלת עליך, שהמצלמה תישאר עליי. אני בכוונה לא אומרת את השם. אני רוצה רק לדעת ש-א' האבא כבר בכלא ושזה פורסם. אם כן, יעברו אליך. בינתיים תישארו עליי. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> אבא היה בכלא. הוא כבר השתחרר. הוא הורשע בהטרדה מינית של קטינים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אז אתה יכול. אבירן ארביב, בבקשה, תספר את הסיפור שלך. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> קודם כל, אני רוצה להודות לכם, לכנסת, לוועדה. לך אלינור, שחשפת את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם יכולים לעבור אליו. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> אני בן לאדם שהורשע בעבירות מין, שהקורבנות שלו היו בני 12 ו-13. אני אוכל לשבת כאן ולספר לכם שעות על כמות המחדלים וכמה אנשים היו יכולים להציל אותי ועוד ילדים בדרך ולא עשו שום דבר. יש לי חמש דקות ואצטרך לקצר את זה ולתמצת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> ממש סליחה שאני מתערבת. יש לך אחים שהם עדיין קטינים? << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> לא. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא? אוקיי. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> אני רוצה להתחיל בענישה. כאשר פדופיל מוצא קורבן ויודע שהענישה היא פחות משנה, לרוב השיקול שלו יהיה לקחת את הסיכון ולבצע את זממו. אם אסע לים ולא אמצע חנייה יש מצב שאחליט להחנות במקום אסור ולשלם 250 שקלים קנס. וכך גם הפדופיל. הוא לוקח בחשבון שהוא יצטרך לשלם שנת חיים אחת בכלא תמורת פורקן מיני עם ילד, כי בידיו הזדמנות. אם העונש היה חמור יותר סביר להניח שהשיקול שלו היה משתנה. אנחנו צריכים להפסיק לפחד על עברייני המין ולהתחיל לפחד על הקורבנות ולדאוג שלא יהיו עוד קורבנות הבאים. ישנתי בלילה דלת מול פדופיל שהורשע בהטרדות מיניות של קטינים. החיפושים שלו בגוגל, אני הולך להגיד דברים מאוד קשים עכשיו, אני מתנצל על זה מראש. היו פורנו גילוי עריות. הבן אדם נמשך לילדים בגיל שלי, בגיל של אחי, ורצה לראות את זה. אני קמתי בבוקר ויום יום אף אחד לא שאל אותי אם פגעו בי, אם קרה לי משהו. לא משטרת ישראל, לא הרווחה, הרשות שגרתי בה, התעלמו ממני. אני הפכתי להיות אוויר ונלחמתי על החיים שלי. האם יתכן שכאשר אני יושב כאן ומספר שגרתי עם פדופיל אני מפחד מתביעת דיבה? בהתחלה הייתי אמור להיות מצונזר בשביל שלא יקרה משהו עם זה. אבא שלי הטריד מינית ילדים בני 12. במקום פדופיל בית המשפט כינה אותו "מואשם בהטרדה מינית" בלבד. למה בארץ שלנו יש הרגשה שעבריין מוגן יותר מהקורבן? הפדופילים האלה נמצאים ברשת, באתרי ההיכרויות, במשחקי מחשב, באינסטגרם, סנאפצ'ט. הייתי רוצה לבקש מהמשטרה שתעשה עבודה, שעושה עבודה מדהימה ממילא, שימצאו אותם. הם שם. ותטפלו בהם עד האחרון שבהם. אחרי שהם ירצו את עונשם תמשיכו לעקוב אחריהם ואני סבור שהם יחזרו לסורם. הענישה לא מרתיעה אותם מספיק והם יחזרו לסורם בסופו של דבר. הם מסתובבים בינינו במסווה של הורי השנה. ההורה הכי טוב שיכול להיות. השכן המקסים שדואג להם. בפועל, בלילה הוא היה שולח הודעות לאותם ילדים שהיו בני בית אצלנו ומבקש מהם סרטונים בעלי אופי מיני. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם היו מספרים לך. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> לא סיפרו לי. אני לא ידעתי את זה באותו זמן. אבל גם הילדים לא ידעו שהם נפגעים. דרך בית הספר זה התגלה בדיעבד. הילדים לא הבינו את רמת הפגיעה והוא גם ביקש מהם למחוק את הסרטונים ולמחוק את ההתכתבויות שההורים שלהם לא יעלו על זה. אבא שלי היה איש במערכת הביטחון. הוא היה עם נשק ובכתב באישום עולה שאחד מהילדים אמר לחוקר שהוא פחד להתלונן כדי שהוא לא יפגע בהורים שלו עם הנשק. אחד הילדים אמר את זה, ילד בן 12. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם הרבה פעמים גם מאיימים שהם יפגעו בבני המשפחה. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> זה לא תלוש מהמציאות. אחרי כל מה שסיפרתי לכם כאן, האדם הזה עדיין החליט החלטות הרות גורל על החיים שלי, כי הוא היה האפוטרופוס שלי מבחינת החוק. אני שואל אתם איך ולמה אדם שהורשע בפגיעה בקטינים יכול להיות אחראי על קטין? עליי הוא היה אחראי. הוא קיבל עליי את ההחלטות בזמן שהוא הטריד ילדים בגיל שלי. אתם מסכימים איתי שיתכן שאנחנו מדברים כאן ילד אחר נסחט על ידי אביו? סתם דוגמה שאני אתן לכם, ילד בן 16 שרוצה לעשות קעקוע כמו החברים שלהם צריך להגיד לאבא שלו אני רוצה קעקוע. האבא אומר לו תשלח לי תמונה שלך בלי בגדים ואני אתן לך לעשות קעקוע. אלה לא דברים תלושים מהמציאות. זה יכול לקרות בבית. אני קורא מכאן לכן, חברות הכנסת שנמצאות כאן ולכל 120 חברי הכנסת במשכן. אני דורש מכם, תקדמו הצעת חוק שלילת אפוטרופסות מאדם שהורשע בפגיעה מינית. זה צו השעה. תגנו על הילדים שעדיין נמצאים תחת הורים כאלה. אני רוצה להגיד משפט אחרון לסיום. אמא שלי כל החיים הזהירה אותי מלתפוס טרמפים עם אנשים או לקחת סוכרייה ברחוב מבן אדם מבוגר. היא בחיים שלה לא חשבה שהבן אדם המבוגר הזה שעלול לפגוע בי נמצא בבית שלי, ישן מולי. ואני גם יכול להגיד לכם שעכשיו כשאני בגיר והפרשה הזאת התפוצצה אני מפחד שהיו תמונות גם שלי בטלגרם או באתרים אחרים שהוא צילם אותי, שעשה לי משהו ואני פשוט מחקתי את זה מהשנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה אבירן. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רק אומר שהיה לנו חוק, חוק שלי ושל קטי שטרית,, אנחנו קוראים לו חוק שירה איסקוב. שלילת אפוטרופסות. ולצערי במאבק הזה הצלחנו רק על חבלות חמורות. יש גם על ניסיון רצח וגם רצח, שלילת אפוטרופסות. עלתה הסוגייה של עבירות המין ודווקא גורמי המקצוע התנגדו. אנחנו צריכים לעשות עבודה. גורמי המקצוע צריכים להפסיק את ההתנגדות לחוק שכזה. אבל מי שפגע בילדים, אפילו בילדים אחים או ילדים אחרים לא יכול להיות אפוטרופוס. חה"כ עאידה תומא סלימאן ואחר כך חה"כ לימור סון הר מלך. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> אני חושב שברגע שבאמת ירצו להעביר את החוק הזה יהיה אפשר להעביר אותו במתכונת, ביחד עם הייעוץ המשפטי של הכנסת וזה לא מה שאמור לעצור את חברי הכנסת מלפעול בשביל זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חה"כ עאידה תומא. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני קודם כל מתחילה בזה שאני מודה לך על האומץ ועל הנחישות ועל היכולת לעמוד מולנו ולספר. תחזיק מעמד. את האמת, זה קשה לדבר אחרי ששומעים. לא שהנושא הוא חדש לי. לפני שנכנסתי לכנסת עסקתי במיוחד בנושא של מתן שירותים, סיוע ותמיכה לנפגעי ונפגעות גם תקיפה מינית, אבל אלימות באופן כללי. וסיפורי גילוי עריות שאני נחשפתי אליהם, אני תמיד אומרת, אם הייתי כותבת ספר על זה אנשים היו אומרים איזה דמיון חולני יש לה. לא היו מאמינים שהדברים האלה קורים בחיים. אבל בכל זאת, כל פעם כששומעים מחדש זה חונק. זה לא נותן לנו לנשום. אנחנו חייבות לשאול את עצמנו מה יכולים, גם מבחינת חקיקה, גם מבחינת פעילות ותוכניות, לעשות כדי לשנות. אני אומרת לכם, אני זוכרת כשהתחלתי להגיד לבנות שלי שאני, וזה היה לפני הרבה שנים, 36 שנים. כשגידלתי אותן ואמרתי להן אפילו אם סבא או אבא יבקש לנשק ואת לא רוצה את יכולה להגיד לא. ואם יתעקש – תדחפי. וכולם חשבו שאני משוגעת כשאני אומרת את זה. היום לשמוע את הסיפורים האלה אני מתה מפחד. יש לי נכדים. העולם שלהם הרבה יותר גדול מהעולם של הבנות. הם מסתובבים עם טאבלטים ועם טלפונים ולצערי, אני יודעת שזה לא ימצא חן בעיניי אולי נציגות משרד החינוך, אבל אתן מכירות אותי כך שלא תתפלאו. אני חושבת שהתוכניות הקיימות היום הן לא מספיק מתוחכמות כדי ללמד את הילדים בגילאים מאוד, כאילו אם פעם דיברנו עם הילדים בגיל 13-14 היום צריך לדבר איתם מגיל, מכיתה א'. מגן. מהגן צריך להתחיל איתם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> היום כבר יש מוגנות בגנים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הדבר הראשון שתינוק לומד זה לעשות ככה. זה לעבור על הטלפון. אז אני חושבת שצריך לשכלל את התוכניות. אני ביקרתי ב-105 כשהייתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה והתפעלתי מהעבודה שאתן עושות. תמשיכו לעשות. אם אנחנו יכולים לעזור במשהו. אבל אני רוצה להגיד, כמה שזה הופך את הקיבה, את החשיפה שעשית, צריך להמשיך אותה. כי אני אומרת לכם, אנשים פשוט לא מאמינים שיש דברים כאלה. עדיין, אחרי כל מה שאנחנו מדברות עליו ומפרסמים, אנשים עדיין חיים בהכחשה. לא רוצים לספר. ולצערי הרב אני גם אומרת לכם, ילדים וילדות שליוויתי אותם לאורך שנים, שהם נפגעו מגילויי העריות בדרך כלל הכעס הכי גדול שלהם הוא על ההורה השני, לא הפוגע. הם מגלים כעס יותר שלא הגנתם עליי. אתם ידעתם ולא הגנתם. אני חושבת שאנחנו, אולי כדאי באמת לבקש דיון יותר רציני, להבין מה התוכניות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דיון רציני. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, לא, עוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סדרת דיונים, זאת הכוונה שלך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סדרה, זאת הכוונה שלי. סדרה שנרד לפרטי פרטים מה אפשר כן לעשות מבחינת חקיקה. אני מכירה את הצעת החוק שלך ותמכתי בה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ההמלצה בסוף תהיה קודם כל להבין. ואני אומרת, כדי לטפל באירוע ובתופעה חברתית צריך לדעת מול מה אנחנו עומדים. באמת, לקחת את זה כמשימה, לרדת לרזולוציה של שאלות של כמה מדובר, כמה באמת בסוף הסתיימו בכתבי אישום. מי המדווחים, מי הפוגעים. להבין תמונת מצב. זה הדבר הראשון בשביל להבין איך לגשת לאירוע. הדבר השני, צריך לבחון עם המשטרה אם יש לה את הכלים מול הפרקליטות להביא לכתבי אישום שהם מספיק מרתיעים. גם כתב האישום. עוד לפני גזרי הדין ובתי המשפט. זה חלק מהאירוע. ואנחנו רואים אמנם, להבדיל אלף אלפי הבדלות וגם בתיקים כאלה, שסעיפי האישום הם גם אמירה. יש בחירה של פרקליטות ושל התביעה במשטרה. גם סעיפי האישום הם מסר שצריך להיות מאוד חשוב. הנדבך השלישי זה הנדבך של בתי המשפט. ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו בכנות בתוך זה, האם החקיקה הקיימת ורף הענישה, יש פה פער מאוד גדול בין המציאות לבין מה שקורה עם הרשויות לגזרי הדין. יש את האירוע, לא מזמן נחשפה, לא יודעת אם צפית בזה, לדעתי את גם הופעת בוועדה, חברת הכנסת. הרופאה ד"ר קטיה אברבוך שהייתה בחתונמי. וליווינו אותה בוועדה. שלוש שנים, שלוש שנים על אונס בנסיבות מחמירות. זה לא נורמלי. זה לא מתכתב עם המציאות. ואני בטוחה גם באירועים האלה, דווקא בגלל שיש צו איסור פרסום והרצון להגן על הילדים שנפגעו, כנראה שאנחנו נבקש מהממ"מ גם, זה יהיה באחת ההחלטות, לעשות מחקר מהם פסקי הדין וגזרי הדין בשנים האחרונות שיצאו מבתי המשפט. גם אם היו צווי איסור פרסום, גם עם דלתיים סגורות. כדי להבין מול מה אנחנו עומדים. אנחנו חייבים לתקן את עצמנו כדי להיאבק באירוע הזה. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> גם לנו יש קושי לחשוף את זה כשיש צווים. אנחנו כעיתונאים יש לנו קושי לשים את זה על סדר היום כשיש צווי איסור פרסום. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> צריך להסתכל גם על כל התופעה מחדש. בעבר הטענות היו שפדופיליה מתרחשת במחשכים. אותו איש שיש לו בעיה, כמובן מחלת נפש, צורך חומר ולא פוגע בדרך כלל באף אחד. ופה אנחנו רואים איזה שהיא עליית מדרגה. בעבר זאת הייתה הקונספציה. והייתה בעיה קונספטואלית בכל העולם איך אתה מעמיד לדין אדם שהוא חולה, אבל הוא צורך את החומר. ואז עלתה שאלה איפה החומר הזה מיוצר ואיפה מנוצלים הילדים במקומות אחרים בעולם לכאורה שמייצרים על גופם את החומר הזה כדי להאכיל את אותם, להזין את אותם אנשים חולים. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> לא צריך לספק הנחות כלפי אנשים שמחזיקים פדופיליה וצורכים פדופיליה גם אם הם לא פוגעים בעצמם בקטינים. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, לא, אני שואלת איך התקדמנו מאז. נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נגיע. תרשמי את השאלה, שלי. שלי, תרשמו את השאלה ולפרקליטות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה גם לפרקליטות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נגיע. אני רוצה לחה"כ לימור סון הר מלך. קארין, אחריה תהיה עדות ואז את. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כל, אני רוצה לומר שבאמת הדברים שנשמעו כאן בעיניי זה צריך הרבה גבורת נפש וכוחות נפש. שניכר בך שהם קיימים, למרות כל החוויה האיומה שאני חושבת שאפילו אין מילים כדי להגדיר עד כמה היא איומה. אז תודה רבה ממש שאתה פה ושאתה מניח את הדברים באופן שאתה מניח אותם. שבאמת, הם גם נשמעים וגם קשה לשמוע אותם, אבל הם לא רק להישאר בתוך הבוץ אלא גם להגיד לנו בואו, יש מה לעשות. תעשו את זה. תשנו. אז באמת, אתה יודע שאתה קול לכל כך הרבה אחרים שלא מוצאים את הכוח ואת האומץ לבוא ולהיות פה ותודה רבה. תודה לך, באמת, על התחקיר הזה. אני אומרת תודה ואני מוכרחה לומר שקראתי אותו בפעם הראשונה. כל משפט אני ממשיכה בתוך הזה, פשוט בכי וזעקה. באמת יש משהו. ולמרות שאתה שומע סיפורים. אני יושבת-ראש השדולה למניעת פגיעות מיניות פה בכנסת. ברוך השם הובלנו מהלכים של הגנה מאוד משמעותיים. ולצד זה כאילו, כמו שאמרה פה, איזה שהיא עליית מדרגה שהיא מזעזעת. אני רוצה לומר תודה למשטרה. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> הכול ל-105. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. שחשפה את זה. שזה מתחיל. אבל תראו מה זה הסיפור הזה. מאיפה פרשייה כזאת, תופעה כזאת מתחילה להתגלות מאדם אחד שלקח אחריות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמרתי שהוא צריך להדליק משואה. את יודעת מה? זה מבחינתי גיבורים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכימה איתך. אדם אחד שהיה פה באירוע שהיה לו אפילו רק חשד. משהו שהוא מספר, הוא לא יודע. אבל הוא אומר על הדבר הזה אני לא עובר לסדר היום. על הדבר הזה אני לא יכול לישון בלילה, כשאני יודע שיש פה אפילו חשד או איזה שהיא תופעה שמתנהלת פה. והאדם הזה, לכן אני אומרת, אני פה בקריאה לציבור. אני חושבת שמהכנסת פה יוצאות קריאות ציבוריות. אני פה בקריאה לציבור – אתם מזהים קצה קצהו של אירוע כזה, קצה קצהו, אתם לא שואלים אולי, כן, מה אני יכול, איזה מחיר אני יכול לשלם. שום דבר. זה דיני חיים. זה עוסק בחיים. תבינו, כל פגיעה כזאת היא רצח. היא רצח על מלא. היא רצח. אין לזה שום הגדרה אחרת. אני רוצה לומר, אני כבר לפני חצי שנה, הדיון הזה הוא בעצם דיון שמתלבש על דיון שאני ביקשתי כיושבת-ראש השדולה למניעת פגיעות מיניות, על תופעה אחרת של נרמול של תקיפות מיניות בקטינים, בבני נוער וקטינים בסוגייה שקוראים לה, מי שמכיר פה, אני משערת שהמשטרה מכירה, אתגר קדישא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אנחנו לא מכירים, תסבירי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הדיון הזה הוא צורף בעצם, אבל הוא בעצם דיון שכבר לפני חצי שנה ביקשתי אותו. אני אפילו מזועזעת לדבר עליה. אבל בעצם הפצה של סרטונים בטיק טוק וברשתות של בני נוער וקטינים שפוגעים ממש בילד שהוא מוחלש בחברה או שהוא חלש פיזית. ולפני כולם. וכולם מוחאים כפיים ועושים לזה לייקים. זו תופעה באמת מזעזעת. ילד שלוקחים אותו וממש עושים אקט מיני של פגיעה מינית. לוקחים אותו בכוח מול - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם מכירים את זה ב-105? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתגר קדישא. אני לא מדברת על משהו, זה משהו - - - << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> השמות מתחלפים, זה לא רלוונטי. התופעה לצערנו מוכרת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. אני מדברת על משהו שאני ביקשתי דיון על תופעה שנחשפה לפני כחצי שנה והדיון הזה יושב ואנחנו כל פעם באמת ניסינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באיזה ועדה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ביקשתי מקטי. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> היא ביקשה מקטי. זה לא זה, צירפנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז עכשיו בעצם הדיון הזה מגיע מאוחר מידי אחרי החשיפה של הפרשה הזאת. אבל שזה כבר עוד עלייה קומה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא מאוחר. אנחנו נעשה כל שצריך, גם אם זה פגרות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. אז אני באמת חושבת, גם את זה ביקשתי, בסוף אם אנחנו רוצים לטפל בתופעה הזאת, אם אנחנו נמשיך להגיד זה האחריות אצלו, זה האחריות אצלו. כמו שאמרת, כולם צריכים להיות פה. כולם צריכים להיות מכווני מטרה כדי שהדבר הזה יקרה. דרך אגב, אחד הדברים שבעיניי משמעותיים, יושבים פה הנציגים של מרכזי הסיוע, שבאמת יש חוק שמדבר. וכשאנחנו מדברים על פגיעות בקטינים הסוגייה של ההתיישנות היא סוגייה דרמטית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הגשנו גם על זה חוק, תוקעים לנו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני עובדת על החוק הזה כבר הרבה מאוד זמן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חה"כ רוטמן תוקע לנו את החוק הזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, זה לא קשור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יו"ר ועדה משותפת. לא, אני מנהלת את הדיון עם זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה חוק של אפרת רייטן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לימור, שנייה. את יכולה לתת לי - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הולכות איתך ביחד - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, אני מנהלת את הדיון הזה ואני יו"ר משותף. הוא לא מוכן לכנס את הדיון הזה. בזמן שהורים אונסים ילדים. צריך להגיד את זה בשמו. את יודעת, יש כאלה, הסוגייה היא כל כך קשה, כי מהצער, אני מכירה אנשים - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל הוא צריך לעלות עכשיו לקריאה במליאה. נו, באמת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא לא עולה לקריאה במליאה, לא נכון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן נכון. לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא לא מוכן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה האירוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא לא מוכן, לא נכון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> האירוע הוא כרגע קריאה ראשונה במליאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לימור, הוא לא מוכן. אבל אנחנו נדבר על זה אחר כך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יושבת על אופיר כץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נדבר על זה אחר כך. זה לא נכון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> על חוק ההתיישנות, הארכה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. הוא לא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא אותו חוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מדברת איתך על פגיעה מינית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> על ביטול חוק ההתיישנות? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא במליאה לקריאה ראשונה, מה יש לך? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא לא מוכן לעלות. עשינו דיון ולא. אני מוכנה לבדוק. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא עבר בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. אני איתו, אני יו"ר משותף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי אנחנו מדברים על חוק אחר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אולי. נבדוק את זה. אבל אני אגיד לך משהו, זה תקוע כבר למעלה משנה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אומרת לך, אני בשיח גם עם האופוזיציה וגם עם חברי הכנסת שחתומים על החוק כבר תקופה ארוכה. הוא אמור לעלות לקריאה ראשונה במליאה בהסכמת אופוזיציה קואליציה. ולצערי הרב הוא מתעכב שם מסיבות זה. ואני אומרת, העיכוב הזה. ואני מעלה את זה פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חלילה, אנחנו לא מטילים דופי בפעילות שלך. אני יודעת כמה את פועלת בעניין של עבירות מין. אני אומרת לך כיושבת-ראש משותפת לדיונים וההכנה של החוק, זה ביזיון איך שתוקעים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בזה אני מסיימת. זה ביזיון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> התקיעה הזאת, דרך אגב, שאין לה שום סיבה. אין לה שום סיבה, בגלל שהיא בהסכמה מוחלטת של כלל סיעות הבית. צריך להבין את זה. ולצערי הרב היא לא עולה לקריאה ראשונה ואני חושבת שזה סוגייה שכאשר אנחנו מתעסקים בסוגיות של קטינים אי אפשר לא לתקן את החוק הזה ולא להביא אותו לקריאה ראשונה. אני באמת אומרת לכם, אני עושה כל מה שאני יכולה, למרות שאני לא יוזמת ראשונה של החוק הזה. מי שיוזם החוק הראשון שלו זה רביבו. אני אומרת, זה משהו שבמושב הזה, לא משנה מה יקרה בכנסת, זה משהו שחובה להעביר אותו. ואני אומרת עוד פעם, הסנכרון בין כל הגורמים, בן שלל המשרדים שמעורבים בסוגייה הזאת, סנכרון, סנכרון. אני אומרת, יש נטייה להגיד אלה צריכים ואלה צריכים ואלה צריכים. אני אומרת, כל אחד יגיד איך אני עכשיו עובד בשיתוף פעולה. משתף מידע שיש לי. משתף חקיקה שיש לי. כולם עובדים ביחד. זו הדרך היחידה לעבוד מול התופעה ולהילחם בתופעה האיומה והנוראה הזאת. ושלא נראה עוד, אני לא יודעת אם יש אפשרות לעוד עלייה במדרגה לטירוף. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חה"כ קארין אלהרר, בגלל שאני מבינה שאת כן צריכה לצאת תכף לדיון אחר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פשוט יש הצבעות במקביל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש הצבעות. אז בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, תודה רבה גברתי על קיומו של הדיון. אני ביקשתי גם מזמן דיון במגמות בפגיעות מיניות בקטינים ומצטרף לזה הדיון שביקשתי גם בעקבות הכתבה שפורסמה. אני אגיד שמכיוון שראיתי הרבה מקרים אני לא נוטה להזדעזע. אבל כשקראתי את הכתבה התהפכה לי הבטן. פשוט התהפכה לי הבטן. ולמה? כי זה השכן ממול. כי זה עובד סוציאלי וזה עובד הייטק ואלה אנשים שעל פניו הם הכי נורמטיביים בעולם. והם לא חשודים. ולא היינו מעלים בדעתנו. והדברים שקראתי פשוט זעזעו אותי. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לאלינור שירקני קאופמן על, באמת אני חושבת שזו הייתה, אני מכירה, אני רוצה להודות על הצוהר הזה שפתחת, אלינור, אפילו לנו, נבחרי הציבור. כי שמענו וראינו ומגיעות אלינו ידיעות. אבל התמצות הזה ולראות את ה-כאילו התכתבות ווטסאפ היא הפכה אותי. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> התכתבות אמיתית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה באמת, זה אי אפשר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לפני שהגעת היא דיברה על כמה זה, הם התהפכו. תחשבי שהיא הייתה צריכה להיות חשופה לכל החומרים. << אורח >> אלינור שירקני קופמן: << אורח >> עזבי אותי, תסתכלי על החוקרים שכאן. הם עברו על תיעודים וסרטונים. אני קטונתי. אנשים פה צריכים לאסוף ראיות ולעבור על סרטונים ותיעודים מזוויעים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני באמת לא מקנאה בכם. כל מי שיש לו ילד, ילדה, רואה את הדברים ולא מאמין. אני לא האמנתי. אני אגיד שברור לי שכל משרד ממשלתי בפני עצמו עושה. זה קורה, אגב, בהרבה מאוד דברים. כל משרד ממשלתי יש לו איזה פינה שבה הוא פועל. העניין הוא, כמו שאמרה לימור, זה התכלול. אם לא מתכללים את העבודה בשולחן עגול שמבין שיש כאן בעיה רוחבית. היא לא נקודתית, היא לא הבן אדם הלא נורמטיבי שכאילו הייתה ציפייה. זה לא הבית השבור. זה הבית שרואים באינסטגרם כמושלם. שהכול בסדר בו. לכן אני כן חושבת שיש להעלות את החינוך למניעה. זה משרד החינוך חייב להיכנס לתמונה. אני כבר לא יודעת במה, כן? כי הכול כל כך גרוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו הרי על אף הקושי לעמוד מול פרשה כזאת, אני אומרת לכם, אפשר להילחם. אנחנו לא עושים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, לא עושים מספיק, נקודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא עושים מספיק, לא עושים את ההתחלה. אני אומרת לך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומרת, צריך לתת לילדים כלים כדי שיבינו שהייתה פגיעה. קודם כל. שתהיה להם כתובת למי הם פונים. הרי בדרך כלל העוגן זה ההורים. וההורים פונים. אבל אם ההורים הם הפוגעים בעצמם, למי הם יפנו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אגיד שאחד הנתונים דווקא היותר מעודדים נקרא לזה אם אפשר, ש-54% מהפניות למוקד 105 זה על ידי הילדים הנפגעים. השאלה היא אין לנו פילוח על כמה מתוכם - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר לגבי כל מי שלא פנה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, מה שחשוב לדעתי זה לא אם הפגיעות המיניות, כמה דיווחו מהפגיעות המיניות אנחנו לא יודעים. << אורח >> קריאה: << אורח >> 25%. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> סליחה שאני מזעזעת יותר. יש פגיעות בפעוטות ופעוטות לא יכולים לדווח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה נורא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, זה ברור. לא ציפינו מפעוטות. מדברים על ילדים בגיל סביר שיודעים להגיד נפגעתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה נורא. כי להם אין מענה. ואלה הפגיעות הכי אכזריות והכי קשות. הדבר השני, וזה עלה, זה הצעת החוק לעניין התיישנות בעבירות מין בקטינים. עד שהדבר הזה לא יעבור אנחנו שמים תמרור עצור בפני אנשים שנפגעו ואומרים להם אתם לא תקבלו. זה לא יקרה לכם. לכן אני לא חושבת שיש כאן ענייני קואליציה אופוזיציה, חייבים להעלות את זה בקריאה ראשונה כדי שלפחות יהיה למה לתת דין רציפות בממשלה הבאה שתקום בעזרת השם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. סליחה על אי נוחות של מי שמרגיש לא בנוח, אבל את לא אשמה, לימור. אני אומרת לכם, או שנתחיל לעשות שיימינג על חברי כנסת שתוקעים חוקים של הצלת נפשות. אם היינו במדינה שמוציאה להורג עברייני מין שפגעו בתינוקות ובילדים ובילדים שלהם, אז ניחא. אנחנו לא יכולים להוציא אותם להורג. אבל מי שלא נותן את יומו יומה של נפגעת ונפגעי עבירה צריך להתחייל לעשות שיימינג לנבחרי העם, שהם תוקעים את זה. זה חוק שאני אומרת לכם כבר שלוש שנים. אנחנו נעבור קודם כל לשי לי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר לדבר על הפיל שבחדר? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא כרגע. לא כרגע. את לא מתפרצת. חכי, את מכירה אותי. ואני אגיד לכם, אנחנו נתחיל להעלות את קצב הדיבור, כי אנחנו רוצים להספיק. ודווקא שלא כהרגלי בגלל הנושא כבד המשקל היינו מאוד מאוד. שי לי. קודם כל, תודה רבה לך. אני נחשפתי לפעילות שלך דרך חבר משותף שגם נמצא פה. דודו, תודה. תציג אתה את עצמך. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> קודם כל, תודה רבה פנינה. ראשית, אני רוצה להגיד לך תודה רבה מעומק הלב שבשבועיים האחרונים החלת כל כך הרבה אירועים לא פשוטים שאני אישית שיתפתי אותך. ולשאר הנוכחים, חברי הכנסת, נציגי המשטרה, פרקליטות והמשרדים השונים. שמי שי לי יואל תבל. נפגע ישיר של יהודה משי זהב, שם רשעים יירקב. אדם שפגע בי במשך שבע שנים. משטרת ישראל בשיתוף פעולה הרבה פעמים כשאני הגעתי בשנת 2013 - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בן כמה היית כשהוא התחיל לפגוע בך? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> מגיל 12 עד גיל 19. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פעם ראשונה בגיל 12. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> פעם ראשונה בגיל 12, זה היה בכניסה לבית הוריי. בעצם זה היה הפגנה של ח"כ שהיה אמור להיכנס לבית האסורים באותו זמן והייתה הרבה התקבלות סביב הבית שלו. ובעצם מי שהיה נותן, היה סוג של מידעי. נותן מידע לסוכנים כאלה ואחרים במשטרה לאותם דברים. ואני בתור ילד התקרבתי אליו. הקשבתי. היה רכב שכתוב עליו איזה שהוא נושא של חסד. ובתור ילד מה שהייתי עושה, שזה מצחיק שאני עושה את אותם דברים היום רק בצורה אחרת, זה שהייתי אוסף, עוזר למבוגרים לקחת את הסלים שלהם הביתה ומקבל תמורה. 10 שקלים, אז היה שטרות של גולדה, דברים כאלה. זה היה התמורה שלי. וכאשר ראיתי את האוטו של יהודה משי זהב לפני אותו יום המאסר, הוא אמר לי אתה רוצה חולצה? אמרתי לו אתה יכול לעזור לי? אני רוצה לקנות אופניים, תלת אופן, שיהיה לי מקום לאסוף את הדברים של המבוגרים ולקבל כסף, להרוויח ככה כסף. והוא קרא לי בשם. הוא אמר לי אתה מהיום יו"ר ילדי המהפכה. כי הוא ראה אותי כילד פרובוקטיבי שעושה בלגן בהפגנות שהיו אז באותו בית של אותו ח"כ. ומשם התחילה מסכת של תבוא למטה, תבוא לבור. יש לו כל מיני שמות שהיה נותן למקומות שבהם הוא היה. לאט-לאט התקרבתי אליו. במשך שבע שנים on and off, במשרדים, באירועים שאין לי, אסור לי להיות בהם. אני אתן רק דוגמה אחת על מקרה רצח בקריית יובל באותם שנים, שנכנסתי והוא נתן לי אפילו את האופציה לאסוף ממצאים. זאת אומרת שעל הפגיעה המינית יש גם אירועים מזעזעים שאני רואה אותם בתור ילד. בסיפור האישי לא באתי לגעת היום יתר על המידה, אלא לתת לכם מתוך הזמן שאני נמצא כאן בוועדות ומתוך הרבה פעמים שישבתי כאן ושמעתי כל פעם עדות אחרת, מקרה אחר, סיפור אחר, למקרה שהתפרסם בנושא של הפרשה הזאת. שאני שבוע וחצי מתערבב בתוך עצמי וחווה עוד פעם, כל יום מחדש, לבחור בחיים. ממש ככה, כל יום מחדש לבחור בחיים. וכל יום מחדש, דברים ששיתפתי את פנינה ואני משתף אתכם כרגע בוועדה, אני עוסק במיגור תופעת הפדופיליה, בנוסף לזה שאני מלווה נפגעי עבירות מין, גברים, בישראל. מה שקורה בפועל זה שברוב המקרים אנחנו מקבלים שיתוף פעולה מהמשטרה. ממש עושים את העבודה בצורה הכי גדולה. וככה מדברים שאני כתבתי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאני שמחה לשמוע. בעצם אתם מרחב בטוח ישראלי – מב"י. ואז אם אתם עולים על מישהו שאתם רואים שהוא פוגע או חלילה אם חשד לפגיעה אתם פונים למשטרה. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אני אסביר את זה ככה ממש בקצרה איך הדברים קורים אצלנו. אנחנו מקבלים מתוקף הפרשה שאני בעצם, הסיפור שלי האישי שנחשף הגיעו אליי הרבה עדויות. הייתי במצב נפשי לא הכי טוב. עברתי שיקום באותו זמן. ומאז אמרתי טוב, אם יש לי את הכוח למגר את התופעה ולעזור לאחרים, ככה זה התחיל. ופשוט התחלתי לרדת לשטח. דבר שמבחינת הפרקליטות, הם גם יגיבו לזה ואני יודע גם מה תהיה תגובת המשטרה בנושא. יש מה שנקרא ראיות משפטיות ויש מה שנקרא ראיות פורנזיות בשטח. בפועל מה שקורה שאם אני כרגע מגיע לשטח אני בעצם לפי חוק פוגע בשרשרת הראיות. זה אחד מהדברים שעליהם מתבטלים תיקים. ואני הבאתי איתי את אחד מהתיקים. אני כמובן לא אגע במספר התיק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת? אזרח מופת, אני מכירה למשל, יש לי חבר שהוא ראה בן אדם מבוגר כל הזמן משחק עם ילדות. ואם הוא יורד ועוקב והכול, אז הוא פוגע? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> כן. פוגע בשרשרת הראיות מבחינת הפרקליטות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נשאל את זה את הפרקליטות. זה בעצם לסרס אזרחות ערנית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה מאוד תלוי במקרה. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> רגע, תענה לי. זה לא מתקבל על הדעת. לא מדברת על אזרחים ששותלים ראיות. אנחנו מדברים על מישהו שרואה משהו. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אין דבר כזה. אני גם ברשותך אקריא את מה שכתבתי ממש עד הסוף ואז אני אגע ממש ככה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אין בעיה. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אז ככה: אני וחבריי לארגון מכירים את החושך הזה מקרוב. אנחנו יודעים בדיוק איך ציידי ילדים חושבים, כמי שחוו את התופת ונשארנו להחלים. כן, נשארנו להחלים. קצת קשה לי, כן? בכל זאת. יש טאבו שהיום אני אפתח אותו. ולא שאני עושה הנחה לפרשה האחרונה, וזה נפגע שלא עובר טיפול הופך למפלצת. פשוט מפלצת. ברגע זה אני נוגע באותם מפלצות אדם. אין לכם מושג כמה הם פועלים ומנצלים את הרשת כשטח פורה ופרוץ על מנת לספק את יצרם. אנחנו לא כאן כדי לבקש רחמים, אלא כדי להציע פתרון אופרטיבי ומיידי. נתוני 105 האחרונים חושפים מציאות מבהילה ומחייבים את כולנו להסתכל לאמת בעיניים. מיום הקמת המוקד ועד היום טופלו למעלה מ-76,000 אירועי פגיעה בקטינים ברשת. בשנת 2025 לבדה נשבר שיא חסר תקדים של 16,292 אירועים חדשים כלל המקרים הוא 25% מתוכם קטינים, כמו שציינה פה ראש המדור אם אני לא טועה. 25% מתוכם הן עבירות מין ישירות נגד ילדים, בעיקר בני 12 עד 15 המותקפים מידי יום בזירת שטחי ההפקר כגון אינסטגרם, טיק טוק, טלגרם ושאר האפליקציות והאתרים. משטרת ישראל עושה עבודת קודש, אך חלון ההזדמנויות לתפיסת עבריין מין במעבר מהרשת למפגש פיזי בשטח הוא קצרצר ולמשטרה אין את המשאבים לשלוח בלשים בזמן אמת לנקודת המפגש. אלה תשובות שאני מקבל באופן ישיר. "אין לנו מספיק כוח אדם". כשהייתה כבר שיחה עם אחד מהקצינים אז היה איזה שהוא, אם יש לנו את האפשרות להקצות ניידת נקצה ניידת. זאת התשובה. הדבר הבא, ברשותכם, וכאן נכנס המודל שלנו, מודל מב"י – מרחב בטוח ישראלי. מה הוא בעצם מציע? וזה אחרי, שוב אני מדגיש, ועדות ששמענו את הבעיה ולא את הפתרון. אז באנו עם פתרונות. אנחנו לא קבוצה של נוקמים, וזה לפרקליטות ולמשטרה. אני מכוון את הדברים האלה אליכם. אנחנו קבוצה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה אומר את זה כי פרשת משי זהב הייתה פרשה שהכתובת הייתה על הקיר. ולא רק הכתובת, הראיות. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> הרבה אנשים גם אמרו לי 'אנחנו ידענו, אבל לא יכולנו להגיד'. גם אנשים שהיו פה במשכן. אנחנו מציעים למערכת האכיפה הרשמית מכפיל כוח חסר תקדים. ואני אבקש את תשומת לב הקצינים ונציגי המשטרה השונים ונציגי הפרקליטות. חוקר משטרה מחזיק בעשרות תיקים במקביל ואין לו את הזמן ואת היכולת לשבת שעות באפליקציות כדי לדובב חשודים. מתנדבי מב"י עושים את כל העבודה הסיזיפית הזאת ברשת, בהתנדבות. אנחנו מביאים למשטרה את התיק כשהוא אפוי ומוכן, עם צילומי מסך, ראיות דיגיטליות ומיקום מדויק. מדובר בחיסכון כלכלי למדינה וחיסכון אדיר בכוח משטרתי יקר. במקום לבזבז מאות שעות חקירה המשטרה רק צריכה להגיע איתנו לנקודת המפגש, לקטוף את הפירות ולבצע את המעצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה מתנדבים? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> כרגע אנחנו 15 באזור אחד, שזה חולש על ירושלים, תל אביב, רמת גן והוד השרון. אנחנו מבקשים מהמחוקק וממשרדי הממשלה למסד אותנו כחלק מהמערכת. אנחנו מבקשים מהוועדה היום לקדם ארבעה תקנים דחופים. ראשית, הגדרת הסכמה סטטוטורית ותעודת נאמן מוגנות קטינים. מודל משפטי שיאפשר למתנדבים שלנו שעברו סינון והכשרה קפדנית לבצע איסוף ראיות, מארבים ומפגשים פיזיים. ואני יודע שהמילה מארבים קצת מזיזה פה כמה ראשים וזה בסדר. בתיאום ובאישור המשטרה כמובן. ובכל זאת למנות, על מנת להבטיח שהראיות האלה יובילו לכתבי אישום חלוטים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, כמה תיקים אתם הצלחתם להעביר למשטרה? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> כמה תיקים הצלחנו להעביר? אני יכול לדבר רק על החודש הקרוב. מעל 27 תיקים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואתם עובדים בשיתוף פעולה הדוק? שלי? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עם מי? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> עם משטרת בית שמש, משטרת ירושלים מחוז ציון. מה עוד יש לנו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם עמותה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם מגישים תלונה? אתם באים ומגישים תלונה? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אז אני אסביר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה להגיד לך שמשטרת בית שמש עושה עבודה מדהימה בסוגייה הזאת. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> יצא לכמה חברי כנסת - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, לי לא יצא. אני בכוונה שואלת את שי לי בגלל הקשר. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אז אני אשים את הדגש על זה. יש כזה דבר: אם אנחנו עובדים, אני כמובן לא רוצה להיכנס כאן לנקודות שהמשטרה זה שלהם ואין לי פה, אני כאזרח אגיד את זה מהצד לפני עמותה. יש נקודה שאם אני עכשיו מביא מידע לקצין מודיעין והוא זה שמבצע את הפעולה אז הכול בסדר מבחינה משפטית. אם אני מגיע ואין קורבן עבירה אין פה מה לעשות. אבל יש פה חשדות. יש פה שידול לזנות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תביא לי דוגמה, שתי דוגמאות מה-20 תיקים. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אוקיי, דוגמה אחת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך אתם נכנסים לפעולה, איך אתם מזהים את הפדופיל? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אמא קיבלה הודעה, אחרי שהיא שמה הגנות הל הטלפון של הבן שלה, שהוא קיבל בטיק טוק הצעה ל-2,000 שקלים תמורת תמונות שלו וסרטון קצר שלו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> זה הגיע אליי בשעות הבוקר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע. האמא בעצם כבר מכירה את הפעילות שלכם ופונה אליכם? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> האמא מכירה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זה פעילות אחת. של נפגעים שבאים אליכם ולא למשטרה, כי מרגישים בנוח. אבל אני מדברת, מה האקטיבי שהצלחתם אתם לגלות. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> ברגע שאני קיבלתי את החומרים האלו התחלתי קודם כל להפעיל את המתנדבים. חברים, תבדקו מה קורה בשטח. אם הפרופיל הזה עדיין בתנועה. כי הרבה פעמים אותם חלאות המין האנושי, ואני קורא להם ככה פשוט מאוד, הם משנים יוזרים, הם משנים מצבים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אתם מה? מתחזים לקטינים? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> לא מתחזים לקטינים ולא שום דבר. מקבלים את החומר כפי שהוא. מהרגע הזה עושים המשך התכתבות. כאילו אנחנו באותו פרופיל, באותו שם של הילד. בעצם ממשיכים את ההתכתבות מבלי להגיד לו אני קטין או אני בגיר או לשדל אותו לביצוע עבירה. בעצם מתחילות הצעות. היי, מאיפה אתה, מי אתה, מה אתה. זה בעצם תחילת שיחה שהוא קיים עם קטין בפועל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם משתלטים על הפרופיל של הילד שנפגע. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> ברשות ההורים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממשיכים את ההתכתבות. כמובן, כמובן. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> מקבלים מההורה את הטלפון, מקבלים את הגישה לזה ומשם אנחנו ממשיכים את הפעילות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואז אתם לוקחים מספיק ראיות או לוקחים את זה למשטרה? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> לא. מתקשרים. אני מתקשר ישירות לפני שאני יוצא לשטח מתקשר למשטרת ישראל, לתחנת בית שמש במקרה הזה. מקבל הקצאה של ניידת. קובע תיאום לכתובת מסוימת, מגיעים לשם. המשטרה כבר נמצאת במקום ומתבצע מעצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה מקרים כאלה יש לכם? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> בכללי? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אנחנו מעל 300 ומשהו רק - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וכל זה אתם עושים בהתנדבות? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בכמה זמן? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> כמה זמן פעילות שלי? חמש שנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיבי, זה מטורף. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> חמש שנים פרונטלי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האמת, הייתי רוצה לדעת. זה כוח אדיר. מה לעשות? הרבה שינויים - - - << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> משמר אזרחי, אם הייתי רק מסיים לבקש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה משמר אזרחי נגד פדופילים. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> לא, קיים. תראי, בסטטוטורי קיים היום. זה לא שעכשיו לחוקק חוק חדש. יש משמר אזרחי. נכון שיש כאלה שבדרך שלהם, בנעורים שלהם, יש להם איזה שהוא רישום פלילי שיכול למנוע מהם. אנחנו עובדים גם על זה בקפדנות את מי אנחנו מקבלים. לא פחות מרובאי 02, לא פחות מאנשים שיש להם שיקול דעת בריא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה רוצה שהמשטרה מה? << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אני רוצה שהמשטרה, בשיתוף פעולה עם המשרדים השונים, שזה דבר שעשינו דוגמה, כדי להגיש את זה למשטרה ולמשרדים השונים. בעצם יש לנו כאן מענה. ילד יכול, זה מה שעלו כאן דברים מקודם. ילד יכול לסרוק QR ולקבל כלים במוגנים. כלים לאם הוא עבר משהו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה רוצה שיכירו בפעילות שלכם וישתמשו בה וייעזרו בכם. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> יש פה שילוב של ארבעה משרדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, הבנתי. תהיה איתי, שי לי. אתה אומר אתם עושים פעילות. אתה אומר שני מקומות כן משתפים אתכם פעולה, אבל זה לא קיים בכל הארץ. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מודל שצריך להרחיב אותו. זה מזכיר לי קצת את הפיקוח של יחידת צור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אגב, יש לנו גם על זה חוק של הסמכויות של היחידה הזאת, שכרגע גם שם חסר סמכויות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם חסר - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עזבי, קודם שיתנו להם את הסמכויות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שם באמת זה עבריינים מורשעים שהשתחררו ומפקחים עליהם. אבל יש פה כוח שצריך לראות איך אנחנו אולי, אולי זה לא הפונקציות שנמצאות פה. אלא אם כן, בת אל, תגידי לי כן את יכולה להיפגש ולראות איך אתם משלבים פעולה. אבל אנחנו צריכות לעשות את זה. זה לא מופנה אליכם. אנחנו צריכות לקחת את זה דרגה אחת קדימה. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> זה אישור שר ומפכ"ל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. לכן אלה לא הגורמים האלה. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אני רק רוצה לסיים את הנקודות, ברשותכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, תסיים את זה זריז ונעבור. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> ראשית, הגדרה אמרנו סטטוטורית ונאמן מוגנות קטינים. שנית, אישור פרוטוקול הכשרה מחייב בשם שרשת ראיות חלוטה בשיתוף משרד לביטחון לאומי כדי למנוע טענות על הדחה לדבר עבירה. שלישית, אישור תקציב ייעודי לפיילוט משותף בשלוש רשויות מקומיות בשילוב מערכי אכיפה, משטרה, פרקליטות, תוכניות מוגנות יישוביות ושיטור עירוני. רביעית, הסדרת מעטפת חוסן נפשי ומערך סופר ויז'ן ממשלתי קבוע כאן במליאה, כאן בכנסת. מפגש של שורדי טראומה עם המפלצות הללו היא משימה קשה ומציפה והמדינה חייבת לתקצב ליווי קליני צמוד להגנה על הנפש של מי שמגן על הילדים שלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גם לכם, כי מן הסתם זה ממש קשה להתעסק בזה. רוב האנשים בורחים מהדברים האלה. גם השוטרים, בסוף כולנו, גם מי שחקר את הפרשה. << אורח >> שי לי יואל תבל: << אורח >> אני יכול להגיד שהמשטרה הרבה פעמים מחזקת אותנו ופשוט הם עצמם נמצאים במרחב הזה שבין הפעילות בשטח, פעילות האכיפה, לבין הפרקליטות. וזה גם מוריד מוטיבציה. זה מוריד מוטיבציה לשוטרים בשטח דבר כזה. אני רוצה לסיים ממש בכמה שורות. תודה רבה פנינה. הכאב של העבר שלנו הוא המנוע של הביטחון של ילדי ישראל בעתיד. אל תשאירו את השטח הפרוץ הזה ואל תשאירו אותנו לפעול בוואקום. תנו לנו את הכלים המשפטיים, תנו לנו את הגיבוי הממסדי ובואו ננקה יחד את המרחב הדיגיטלי והקהילתי מאנשים שבאים לטרוף את הילדים של כולנו. תודה רבה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היום אני שמחה שלא נתתי לילדים שלי לישון עד גיל מאוחר אצל חברים, או בכלל בכללי. באמת, חרדות. יעל קאהן, קודם כל תודה שאת פה. את גם נפגעת בעבר. << אורח >> יעל קאהן: << אורח >> אני לקוית שמיעה, אז אם תלחשי אני בטוח לא אשמח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא ידעתי, לא רשום לי. המיקרופון שלך, תודה שאת כאן. << אורח >> יעל קאהן: << אורח >> תודה לכם. אני מאוד מתרגשת והדברים שנאמרו פה מאוד חשובים. בחלקם אני נוגעת, בחלקם אתם תראו עד כמה, כמו שאמרת, אתם רק נוגעים בקצה הקרחון. ואני ברשותכם כתבתי ואני אקריא. שלום לכולם. קוראים לי יעל, אני בת 37 ומתמודדת עם השלכות של פגיעה מינית ממושכת בילדות על ידי שכן. כשהייתי בת ארבע סיפרתי לאמא שלי שהוא מנשק אותי במקומות שאבא ואמא לא. מתי התחלתי להיפגע? אני לא יודעת. לפני 33 שנה לא ידעו מה לעשות. זה לא דובר, זה לא הובן וזה לא טופל. אני המשכתי להיפגע וילדות נוספות המשיכו להיפגע. היום אנחנו יודעות על 12 ילדות שנפגעו ממנו. אחרי הליך פלילי ממושך הוא ישב בכלא חמש שנים. חמש שנים על רצח החיים של 12 ילדות. אחת מאתנו מתה ממוות אובדני לפני מספר שנים. כשהייתי בת 16 ילדה נוספת סיפרה לאמא שלה מה הוא עשה לה ואז הסיפור נחשף. כשהייתי בת 23 הוא השתחרר מהכלא וחזר לגור בקהילה, במקום שבו אני גרתי. ואני שואלת, איפה המבוגרים? יש אנשים ממש כמוכם שגם אחרי שישב בכלא עדיין לא מאמינים שזה מה שהוא היה מסוגל לעשות. כמובן שדאגתי להוציא צו הרחקה מהמקום שבו גרתי. כשהלכתי למשטרה והתלוננתי שהוא מפר את צו ההרחקה נאמר לי שהניסוח של השופט בעייתי ולכן אין מה לעשות. רק אחרי מאבק ארוך שבו היו מעורבים גורמים מקצועיים בעמותת על"ם ואחרי שאמרתי שזה או שזה הוא או אני על חבל הוא עבר למקום מגורים אחר. המנוול שפגע בי הוא אדם נשוי, אב לשלושה ילדים. אין לו קרניים ואין לו זנב. הוא נראה אדם נורמטיבי לחלוטין שבזמן הישיבה בכלא לא טופל ולא שוחרר עקב כך בוועדת שליש. אתמול דיברתי עם פרקליטות מחוז ירושלים, עם האגף הפלילי כדי לדעת אם עדיין יש עליו מעקב של יחידת צור ולא נדהמתי לגלות שלא. ולכן חשוב לי לומר בצורה ברורה לא לנפגעים ולא לפוגעים יש קרניים וזנב. וכן, פדופילים מסתובבים בינינו. התופעה הזאת קיימת והיא ממש לא נדירה. יש סימנים אצל ילדים ואנחנו צריכים לבחור לראות אותם. התנתקויות, הפרעות אכילה, התנהגות מינית שאינה תואמת, בריחות שתן וצואה, הסתגרות או שדווקא לפעמים זה הילד שהכול אצלו בסדר. יש סימנים ואנחנו חייבים לראות אותם. אחד הדברים שמדברים עליהם הרבה בעולם הפגיעות המיניות בילדים הוא שילדים לא משתפים. אבל אני כן שיתפתי. סיפרתי. ועדיין המשכתי להיפגע שוב ושוב ושוב. ומה עם הילדים שמי שפוגע בהם הוא ההורה שלהם? מי המבוגר שמגן עליהם? מי רואה אותם? מי שומר עליהם? מה עם הגננת שלא לימדו אותה לזהות סימנים, שלא עברה שום הכשרה במהלך הלימודים שלה? במרכז סיוע בירושלים יש פורום בשם פורום קיימות. שבו נשים שנפגעו הולכות ומרצות בהתנדבות מלאה מתוך הסיפור האישי שלהן כדי ללמד איך מזהים סימנים. איך שמים לב. איך אפשר למנוע את הפגיעה הבאה. גם אני שותפה לפורום קיימות. אם בשנת 2026 נפגעות צריכות לעשות את העבודה הזאת כדי שהעולם יהיה בטוח יותר אז איפה המדינה? איפה המבוגר האחראי? ובמקרים כמו שלי, בהם יש הכרה של המערכת, יש כתבי אישום, יש הרשעה ויש מאסר, איך יכול להיות שאנשים כאלה חוזרים לגור בקהילה בלי שהביעו חרטה ובלי שטופלו בכלא. במערכת שמוכנה להגן על פוגעים מחשיפת שמם ופרטיהם מי מגן על הנפגעים? אני לפני לא מעט שנים הייתי שותפה לקידום חוק שקובע שעבריין מין שהשתחרר מהכלא לא יוכל לחזור לגור ליד המתלוננת. אני לא יודעת איפה זה עומד היום. אבל ממה שאני רואה עדיין אין חוק כזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, לא. << אורח >> יעל קאהן: << אורח >> שנייה, תתקני אותי. תני לי לסיים, אני ממש בסוף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אנחנו תיקנו אותו כי היה צריך להוכיח איזה בעצם, שיש פה פגיעה נפשית ממשית. אנחנו הורדנו את זה. שהנפגעת הייתה צריכה להוכיח שזה שהוא ויגור - - - << אורח >> יעל קאהן: << אורח >> לא, אני לא מדברת על להוציא צו הרחקה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, לא צו הרחקה. החוק של הרחקת מורשעי עבירות מין מסביבת הנפגעים. << אורח >> יעל קאהן: << אורח >> אז החוק עבר, יש חוק כזה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש חוק כזה. העניין הוא שהוא היה לא מדויק. והדיוק, בעצם הנפגעת הייתה צריכה להוכיח שיש פה איזה שהיא פגיעה נפשית ממשית בזה שהוא יגור לידה או יגור - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היום כבר לא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה החוק, זה התיקון שאנחנו עשינו. הורדנו בעצם את החובה להוכיח שיש פה איזה שהיא פגיעה ממשית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה חוק שלך? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. החוק עבר בכנסת הקודמת. אבל התיקון הזה שבעצם לא אפשר, כי נפגעות עכשיו - - - << אורח >> יעל קאהן: << אורח >> זה עצוב שזה לא ברור מאליו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, זה בדיוק היה התיקון שעשינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב. אנחנו רוצים גם להגיע למשרדי הממשלה. כמה זמן נשאר לנו? 20 דקות בערך. << אורח >> יעל קאהן: << אורח >> אני ממש מסיימת. אז על מי אנחנו מנסים להגן כאן? על מי ששילם את חובו לחברה ועכשיו יסתובב שוב בקהילה? חשוב לי להגיד, אין להם קרניים, אין להם זנב והם ממש כאן בינינו. נמצאת איתי ומלווה אותי רננה מעמותת על"ם שאני אשמח שתגיד כמה מילים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רננה, תודה. רגע, אז אתן הרבה שנים חברות, מכירות. ואת מתחילת הדרך מלווה? << אורח >> רננה דנון: << אורח >> לא מתחילת הדרך. אני מכירה את יעל - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את מעמותת על"ם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מאוד מעריכה את העמותה. תודה רבה. << אורח >> יעל קאהן: << אורח >> אני בוגרת של אחד הפרויקטים שנקרא בית אמיתי לנפגעות תקיפה מינית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. על"ם כולנו מכירים והלוואי וישקיעו יותר ויותר משאבים בעל"ם, ברשות לביטחון קהילתי וכל הדברים האלה רק בזה צריך להשקיע עכשיו הרבה תקציבים. במקום זה מסלילים תקציבים לשטויות. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לכם אבל תוכניות משותפות? << אורח >> רננה דנון: << אורח >> יש לנו גם עם 105, מרכז טיפולי בני נוער שעברו פגיעה ברשת, שיתוף פעולה מלא. מרכז טובה. שיתוף הפעולה עובד מעולה. אני רק רוצה להסיט את תשומת הלב לנקודה אחת. אנחנו מדברות פה הרבה, עלה על מוגנות וללמד ילדים להגיד, לסמן שהם נפגעים. ואני אומרת בואו נלמד את המורים. ואין היום חובה על הכשרות לזיהוי פגיעות מיניות. אני העליתי את זה בוועדה נוספת ואנחנו נגיש משהו כתוב על שולחנכם בימים הקרובים. אין היום חובה להכשרת מורים, גננות, צוותי הוראה, צוותי חינוך, חינוך בלתי פורמלי. ומה שקורה זה שהילדים של כולנו נמצאים כל יום שמונה שעות, תשע שעות, במסגרות חינוך. ואנשים שאמונים על לתת להם, לראות אותם בעצם לא - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין להם כלים. << אורח >> רננה דנון: << אורח >> אין להם את הכלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אין תוכנית לאומית. בואו נתחיל בזה. בסוף, אם אין תוכנית לאומית סדורה שיודעת לבדוק איפה ברשת ההגנות נופלות תוך ראייה עם פוקוס. אולי לפני שאת יוצאת, אני חושבת שצריכה להיות פה תוכנית לאומית, גם אם לא רחבת היקף, שיושבת ובוחנת על פני כל תחנה איפה אנחנו נותנים את ההגנה. כל עוד לא יהיה דבר כזה, אני אומרת לך, זה כל הזמן לנסות לאחוז. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה האירוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יכול להיות שההנחיה צריכה להיות תוכנית לאומית, בין משרדית, עם החלטה. אגב, זה יכול להיות החלטת ממשלה. יש רגעים שצריך להודות שזה לא עניין של תיקון חוק כזה. בסדר גמור. תודה רבה. פרקליטות, אני יודעת, אני אומר לכל האורחים. אני יודעת שאנחנו לא נצליח לאחוז בדיון של שעתיים את כל ההיבטים והקולות שאנחנו היינו רוצים לשמוע וגם לא נצליח ללבן הכול. ואני סמוכה ובטוחה, אני אקיים שיחה גם עם יושבת-הראש אבל גם תמי, צריך לנהל פה עוד דיון שיותר יורד לרזולוציות של העבודה והכלים הפרקטיים כדי להבין איפה אנחנו מפקחים על משרדי הממשלה ומדייקים או נותנים הנחיית ועדה. זה דיון ראשון בעניין הזה. אני בטוחה שהאחרים יהיו - - - << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> הוועדה קיימה כמה דיונים, על פגיעות מיניות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוודאי. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> זה לא דיון ראשון בכנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חד משמעית. גם שי לי הזכיר את זה וגם בוועדה למעמד האישה עושים. תמיד יש דיונים. אבל לפעמים אירוע כזה הוא קריאה להתעוררות למשהו יותר ממוקד. הפרקליטות, אנחנו שמענו את הנתונים. רק שמך, הנציגה? << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> שמי יעל בן שמחון, אני פרקליטה במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. שזו המחלקה בעצם שעובדת בשיתוף פעולה עם 105 בנוגע לעבירות מין שמתבצעות ברשת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. אני אשאל, בתוך ה-4,000 תיקים. אני לוקח את 2025, שהם אלה שדווחו ל-105. מן הסתם את עובדת איתם בשיתוף פעולה. מתוכם כמה אמרנו שהוגשו כתבי אישום? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אלה אירועים, לא תיקים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר, אירועים. שלי, תהיי איתי. שאלתי מתוכם כמה תיקים הוגשו. אז מן הסתם זה אירועים. זה תלונות. אירוע מבחינתי זה פנייה. אמרתי כמה מתוך ה-4,000? << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אני לא יכולה לייצג את הרמה הארצית, אני יכולה לייצג את הבית שלי שקוראים לו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 1,000 ומשהו זה היה? << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> אמרנו שבשנת 2025 – 3,058. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יפה. משמע מתוך ה-4,000, 3,000 הוגשו כתבי אישום. אגב, אלה נתונים יותר מעודדים מאשר בפגיעות מיניות בבגירים. אני רוצה לשאול כמה כתבי אישום. << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אני אומר שלא נתבקשנו להביא נתונים ספציפיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את יודעת מה, נשאל עוד פעם. אז מה יש לך? << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אין לנו בעיה להיערך מבחינת נתונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז נעשה הפוך. את פרקליטות. בסוף את צריכה לבוא עם נתונים. איזה נתונים יש לך? נעשה הפוך. << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> בעצם אני במחלקת הסייבר ואנחנו עוסקים באופן יום יומי - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז תגידי לי מה הנתונים שלכם בשנה. << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אין לי. אין בעיה להביא מבחינת נתונים, אם תרצו לאחר הדיון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, לא. את באה לדיון בכנסת ישראל. פה זה לא שוק, זה חיי ילדים. ואני שואלת אותך עם איזה נתונים את הגעת אלינו? אני לא צריכה פה עכשיו מניפסט. מניפסט נותנים חברי הכנסת. אני רוצה לדעת עם איזה נתונים באת. << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> לא, לא נערכתי עם נתונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז עם מה הגעת? << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אנחנו המחלקה שהגישה את התיק בפרשה. את כתבי האישום בפרשה ומנהלים את החקירה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את מנהלת האגף? << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> לא, אני פרקליטה במחלקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה לא ראיתם לנכון לשלוח את מי שהכי בכיר בתחום? לא שחס וחלילה אני מזלזלת בך. סליחה, מחילה, זה לא אישי, אני אגיד את זה. שאני אגיע ליום כיפור בלי עבירות. בסדר, שלחו אותך. אבל את צריכה לבוא עם משהו. אנחנו לא מדברים פה רק על פרשה. בסוף יש אירוע לאומי. ואין לך כרגע נתונים? את רוצה ללכת רגע לבדוק אם יש בכל זאת נתונים שתוכלי לקחת מהנהלים שלך? << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אין בעיה. איזה נתונים? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בסדר. אבל לפני זה קצת על הפרשה. בואי תגידי לי איך אתם, ממה שאתם יכולים. כי בסוף יש פה משטרה שעשתה עבודה משמעותית. יש לכם פה עיתונות שעשתה עבודה משמעותית. יש פה גם ציידי פדופילים, ככה אני קוראת לשי לי, שגם הם עושים עבודות משמעותיות. לא יודעת אם בתיק הזה, אבל הם עושים בכללי. מה אתם עושים? אני אומרת לך, הפרקליטות בבעיה. הפרקליטות בבעיה עם כתבי האישום שלהם. ואנחנו רואים את זה בתחומים אחרים. למשל עם הרצח של ימנו זלקה ועם הרבה מאוד תיקים שאנחנו, ואני עורכת דין. זה לא שאני רק מחוקקת ומנותקת מהמציאות. בבקשה. << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אני אומר שאנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה עוד משלב החקירה, מהרגע שהחקירה הופכת באמת לחקיקה גם סמויה וגם גלויה. ואנחנו מקבלים תשתית ראייתית. חומרים באמת מאוד קשים לצפייה. חומרים, כיוון שאנחנו מחלקת הסייבר החומרים שאנחנו עובדים איתם הם חומרים שהוחזקו במחשבים, בטלפונים חכמים. ואנחנו בונים תשתית ראייתית. ככל שאנחנו רואים שהסיכוי סביר להרשעה, ובמקרה הזה של הפרשייה אכן כבר הוגשו כתבי אישום. אנחנו מגישים - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> רגע, עדיין לא. << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אני לא אתייחס לפרשה הספציפית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, יש כבר עבירות. לא, היא צודקת. אלה שכבר יש כתבי אישום אני רוצה לדעת במה. << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אני אומר באופן כללי שעבירות מין ברשת הן עבירות כמו עבירות מין במרחב הפיזי. אנחנו מגישים מעשים מגונים, מעשה אינוס. ככל שבאמת התקיימו העבירות האלה. אני גם ארחיב ואומר שבמקרה הזה, במקרה של חומרים שהוחזקו בטלפונים החכמים או במחשבים חכמים, בכל בעצם מדיה דיגיטלית אנחנו גם מייחסים עבירות של החזקה על עצם החומר עצמו. על יצירת החומר, על פרסום החומר. גם יצירת חומר של קטין בידי בן משפחה זו עבירה שבצילה 10 שנות מאסר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> החובה שלכם כפולה ומכופלת כאשר מדובר בקטינים שצריכים, שאתם צריכים להיות הפה שלהם מול בית המשפט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> העניין עם עבירות החזקה שאם לא נלווה לזה איזה שהוא גילוי הם יישארו לעד במרחבי הרשת. וכאן המקום למצוא את האנשים האלה. כי אנחנו רואים שזה כבר עולה מדרגה. לא רק שומעים וצורכים. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> כאן המקום להעלות את רף הענישה כלפי עבירות של החזקה והפצה. יש פה איתי, אנחנו מחכים בסבלנות רבה, אבל נערכנו לדיון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עם גלעד, כן. אני אגיע לגלעד, אנחנו ניגע ברף הענישה. למרות שאני אגיד לך, זה לא כל פעם כשהמשטרה צריכה להזדעק בפני הפרקליטות. וזה לא לפתחך. ואני מבקשת שנוציא מכתב לפרקליט המדינה. אנחנו לא נקבל, כנסת ישראל לא תקבל. ושוב, מחילה, זה לא קשור, זה קשור לעניין הדרגים. מי שהיה צריך להגיע לפה זה לא פחות או יותר, או פרקליט המדינה או מי שאמון ברמה הארצית על פגיעות מיניות יחד לצידה של הגברת הנכבדה, יעל בן שמחון. לא יכול להיות מצב שבשביל שאנחנו נדון על החמרת רף הענישה, משרד המשפטים יש פה נציגה? << אורח >> שרה רובק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נשמע עוד מעט את גלעד. ייעוץ וחקיקה, אנחנו חייבים לשנות את החוק. ואם המשטרה אומרים לכם הכלים שנמצאים ברשותנו לא עוזרים לנו למגר את התופעה, זה מה שאנחנו נעשה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> השאלה אם הפרקליטות מבקשת את המקסימום. אם אתם מבקשים ובתי המשפט לא נותנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, זה לא מבקשים. אנחנו יודעים שהפרקליטות ממש דווקא מגמה נהייתה שמרנית. על אף שהכריזו על עבירות המין כאחד הדגלים שאתם הולכים להיאבק בהם. פרקליט המדינה בכניסתו לתפקיד זה לא. ממש לא. אנחנו רואים את זה בכל תחומי האלימות וגם באלימות מינית. << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> אני רק אענה לשאלה שהעלתה עו"ד נירה. גם עבירה של החזקת חומר תועבה, גם אם הנפגע הוא לא נפגע קטין תושב ישראל, כל החזקת חומר תועבה - - - בדמותו של קטין. ואני ארחיב, גם אם זו הדמיה שנעשתה באמצעות מחשב זו עבירה פלילית שלצידה שנת מאסר רק על עצם ההחזקה של הסרטונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, היא לא שאלה לפרש את החוק. היא שאלה האם באמת הפרקליטות גם בתיקים אחרים יודעת להגיש את הסעיף הכי חמור ושבית משפט יחליט. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> הבעיה ששנה. היא אומרת שהחוק, אני לא יודעת - - - << אורח >> יעל בן שמחון: << אורח >> על החזקה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תכף גלעד ידבר איתנו. אתה יודע מה, גלעד, אנחנו נעבור אליך. << אורח >> שי אביאלי: << אורח >> מועצת התלמידים, נשמח לדבר דקה. בסוף אנחנו מייצגים את הנפגעים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יופי. גם הנהגת ההורים. גלעד, בבקשה תציג את עצמך. נצ"מ גלעד בהט. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> גלעד בהט, כן. מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. אני אעשה את זה ממש בקצרה, אני מבין את מצוקת הזמן. חשוב להתייחס לשלושה תחומים בעניין הזה, בהקשר הזה. התחום הראשון הוא סמכויות המשטרה בתחום היכולת לגלות את העבירות האלה. פה הנציג, אזרח שהיום אזרח עוקב אחרי דברים כאלה ברשת יש לו הרבה יותר סמכויות מהמשטרה. הוא הרבה פחות מוגבל מהמשטרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה, באמת? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> המשטרה מאוד מוגבלת בסמכויות שלה ומאוד מוגבלת ביכולות שלה. אני אתן לכם את הדוגמה הכי פשוטה. כאשר המשטרה רוצה להתחקות אחרי טלפון נייד שיש חשד כבד כתוצאה מדיווח או לא משנה מה, שהוא מבצע עבירות מין חמורות, אין לה אפשרות לעשות חיפוש בטלפון מבלי לבצע בעצם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צו. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> לא, לא, צו ברור שצריך. אבל מבלי לבצע את העיכוב או את המעצר. כלומר, אין אפשרות לבצע מה שנקרא חיפוש סמוי בטלפון לעבירות מין. העבירה הזאת לא קיימת. הסמכות הזאת, סליחה, לא קיימת במשטרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה הכוונה? כאילו למשל פריצה מרחוק? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> בדיוק. פריצה מרחוק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פגסוס? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> בואי נקרא לדברים האלה, כל אחד היום שמחזיק תוכן פדופילי בטלפון והמשטרה רוצה לבצע חקירה סמויה כדי לעלות על נוספים, למי הוא מעביר את התוכן, לבצע חקירה סמויה – היא לא יכולה לעשות את זה. כי אין לנו את הסמכות הזאת. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל איך אזרח יכול לעשות את זה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אזרח לא עושה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אזרח יכול לעשות הרבה דברים היום שלמשטרה אסור. ברשותכם, אני הבטחתי לקצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שוטר זה שוטר, מה? אנחנו יודעים מה המוגבלות של המשטרה בדברים האלה אל מול כביכול הפרטיות של האזרח. אבל אני אגיד לך משהו, אני אשאל אותך שאלה. נגיד הדוגמה הזאת היא טובה. אתה, השאלה אם יש איזה רף מסוים ראייתי שאומרים לך אם את זה חצית אנחנו יכולים או שבלוק? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> כל בקשה להליך כזה שנקרא חיפוש סמוי, גם לפי הצעות החוק שמקודמות היום בצורה כזאת או אחרת, למרות שאנחנו מבקשים את הסיפור הזה משנת 2006. אנחנו היום ב-2026. למרות שביקשנו את זה מ-2006 את הנושא של החיפוש הסמוי במחשב בעבירות האלה, גם בעבירות האלה, אני לא אגיד רק בעבירות האלה. אני אומר, זה מחויב צו של שופט בית משפט מחוזי. מחוזי. סגן או נשיא בית משפט מחוזי שבוחן את הראיות, קובע באיזה מידה אפשר לעשות את החיפוש, באיזה אתרים, קובע את הכול ובכלל אם אפשר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה ההצעה? כי בסוף אני רוצה לומר לך, ברור לנו שגם צנעת הפרט ואנחנו לא רוצים שיהיו אפשרויות פה לשוטרים לפרוץ לתוך טלפונים בלי שאנחנו מבינים את ההשלכות האחרות. זה לא סתם. הרי אחרת רק אם היו פדופילים בעולם הזה ולא היה לנו - - - << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> בוודאי שזה לא סתם. אגב, יש היום גם בהצעות החוק שלא קודמו, אבל לפחות אחת מהן לגבי ארגוני פשיעה מתחילה להתקדם ועברה קריאה ראשונה. רק לגבי ארגוני פשיעה. יש המון מנגנוני בקרה ופיקוח על המשטרה בשלב של כתיבת הבקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גלעד, מה ההצעה והאיזונים בין שאנחנו לא רוצים שנהיה מדינת משטרה בלי כוח מוגבל. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> מה זה מה ההצעה? ההצעה היא שככל שיש למשטרה חשד שמבוצעת עבירה כזאת, אני מדבר כרגע על העבירות האלה, למרות שמדובר גם על עבירות אחרות, פה אני מדבר על העבירה הזאת. יכולה לבקש מנשיא בית משפט המחוזי או סגנו צו שיאפשר לה לבצע חיפוש סמוי או האזנת סתר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חשד. איזה חשד? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> חשד סביר לביצוע עבירה מהעבירות החמורות שציינו פה. מהעבירות החמורות שציינו פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, השאלה היא, גלעד. שנייה, אני אומר לך. חשד זה לא מספיק. כי כל שוטר שיחשוד לא יוכל לפרוץ לטלפון. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> חשד זה לא משהו ערטילאי. חשד זה משהו שמביאים - - - << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> חשד מבוסס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חשד מבוסס. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> מביאים מסמכים לבית המשפט. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יכול להיות שאם זה חשד מבוסס שאושר על ידי נגיד מפקד לא יודעת מה, בכיר או מפקד - - - << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> נשיא בית משפט מחוזי, לא מפקד בכיר. זה מספיק. אני חושב שכן גברתי. נשיא בית משפט מחוזי בוחן את החומר. אז זו ההצעה היום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה למשל לא קיים? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> זה לא קיים היום, בוודאי שלא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא קיים בכלל. אין שום אפשרות לפריצה. אני אומרת אם זה בסופו של דבר נשיא בית משפט מחוזי שרואה ואמר שזה עבר את רף החשד המבוסס שאמרה שלי זה בהחלט תיקון של חוק. זה תיקון חוק. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> נכון, בוודאי. זה תיקון חוק. אני אתן רגע דוגמה אחת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מוכנה לגייס לפה חברי כנסת שאנחנו נשב ונדון על הדבר הזה. אם תביאו לנו טיוטה מהמטה שלכם, אנחנו נוכל לבחון את זה ואז נתחיל דין ודברים עם הפרקליטות. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אני אומר גברתי, הטיוטות וההצעות, אני הזכרתי עוד פעם, אני לא אחזור, מ-2006. יש המון כאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אף אחד לא פנה אליי. אני רוצה להגיד לך, אני הייתי יושבת-ראש ועדה לקידום מעמד האישה. ארבע שנים, גלעד, אף אחד לא פנה אליי. שלוש שנים. אף אחד לא פנה אליי. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אוקיי. אי אפשר להגיד שאני חדש בדיוני הכנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא בתחרות איתך, אבל לא פנית אליי. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> לא, חס וחלילה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פנית אליי? אתה פנית אליי? אני אומרת, אם אתם תפנו לאנשים שזה בנפשם. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> משטרת ישראל לא פונה לחברי כנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא קשור. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> יש משרד לביטחון לאומי, נותנים לו והמשרד, אני אומר לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גלעד. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אני עונה. המשרד מקדם הרבה מאוד תהליכים כאלה. אני אומר לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> גלעד, אני אומרת לך, מעולם, יש לובי של מי שנאבקות באלימות מינית. לא הופנה אלינו. אבל זה סתם ויכוח סרק. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> בסדר, נכון. לכן אני רוצה להמשיך גברתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תעבירו אלינו ובשמחה אנחנו נקדם. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> יש הרבה מאוד הצעות ולשמחתי חלק מהן מקודמות בורה נקרא לזה מהירה יחסית, גם מול המשרד לביטחון לאומי. חלק גם מול משרד המשפטים. אנחנו בהחלט עובדים על זה. אבל זו דוגמה אחת. המישור השני הוא מישור הענישה. ופה צריך להבין שככל שתהיה החמרה בענישה בעבירות האלה וככל שנחוקק עבירות שהן בתחומים שהיום לא מכוסים לצערי בחוק. למשל מעשים מגונים בגילאי 14 עד 16 היום זה פער בינינו בחקיקה, שהחוק היום לא מכסה את העבירה הזאת או לא מאפשר לנו לפעול בעבירה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> באיזה מובן? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> במובן שהעבירה היום, זאת אומרת לא עבירה, סליחה. אין עבירה היום שבעצם מעמידה או מאפשרת להרשיע אדם שביצע מעשים מגונים בקטין בגילאי 14 עד 16 ללא הסכמתו. זאת אומרת היום האלמנט הזה של ההסכמה בעצם מביא למצב שהרבה מאוד אנשים לא מועמדים לדין על העבירות האלה. זו נקודה נוספת. הייתה הצעת חוק פרטית בנושא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא טוען לדעתי שילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית יש יותר לפעול משפטית. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> שהפוגע הוא בן 14? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> לא, לא, שהנפגע. הקורבן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא אומר שאם הנפגע הוא מעל גיל האחריות הפלילית או גיל 14. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> לא, אבל זה לא קשור. הקורבן פה, זה לא קשור לאחריות פלילית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הקורבן, הקורבן, אני יודעת. שאם הוא לא - - - << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> גיל ההסכמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נבחן את זה אחר כך. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה -16, לא? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> כן, מ-16 כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 14 עד 16. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> זה הפער. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אוכל אחרי זה להחליף איתך כמה מילים ונעמיק באירוע הזה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אין בעיה. הנושא הנוסף הוא נושא האפליקציות או התווך שהיום יש אמנם רגולציה בעולם על הדבר הזה. יש גם חובות שחברות מסוימות לקחו על עצמם, חברות גדולות שמנהלות רשתות חברתיות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמו טלגרם. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> בדיוק. לקחו על עצמם שבעצם ככל שהתוכן הוא נוגד את כללי הקהילה החברה עצמה עם פנייה וולונטרית שלנו בעצם מסירה את התוכן הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם בקשר עם הפלטפורמות? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> כן. לא עם כולם. חלק לא מאפשרות את זה. אבל היום במצב הרגולטורי במדינת ישראל דווקא מי שמפתח אפליקציות שהוא אזרח ישראל ואפליקציות ישראליות לצערנו אין רגולציה מספיקה בעניין הזה. זאת אומרת, התכנים יכול אדם לטעון אני רק פיתחתי אפליקציה. אני לא יודע מה מעבירים שם ואין לי שום אחריות כלפי התכנים והמסרים שמועברים שם. גם בזה צריך לטפל, זאת אומרת גם בתוכן הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זה ה-Darknet? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> Darknet זה מושג מאוד כללי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתחת לרדאר? << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> כן. זו רשת שהיא לא מתנהלת במישור - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אפשר להוריד אתרים שבוצעו בהם עבירות? יש חוק כזה. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> יש חוק, נכון. אגב, החוק הזה גם רלוונטי לאתרי הימורים וגם לעבירות של פרסום זנות ותועבת קטין. נכון. עדיין זה לא מספיק. כי בסוף אני יכול להוריד את האתר, אבל אני לא, אין לי, אני לא יכול להטיל אחריות על מי שמחזיק, מפתח ומייצר אתר כזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא מדבר על האחריות השילוחית. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> לא רק שילוחית. אחריות של מי שמחזיק אתר כזה. כשאתה מחזיק היום עסק ויש לך אירועים בעסק אתה אחראי מתוקף החובות שלך. ופה זה יותר פרוץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תראו, אני ממליצה, אחד, כן חברי הכנסת מנהלים דיונים עם שוטרים. ואתם תבואו ואנחנו לוקחים את ההערות שלכם ונבדוק את החוקים האלה. אני כן ממליצה להביא לנו אפילו יותר מסודר ליועצת המשפטית, כדי שנוכל לבחון את זה כחקיקה פרטית. לעיתים, בדיוק, היא יותר מהירה מחקיקה ממשלתית. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> אנחנו מעבירים את זה למשרד, אלינו, דרך המפכ"ל למשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. אפשר גם דרך הכנסת. << אורח >> גלעד בהט: << אורח >> זו הדרך שלנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו עושים הרבה פעמים חקיקה פרטית. מדינת ישראל בנויה מחקיקה פרטית וממשלתית. אם אתם בדיונים אתם יכולים להפנות את תשומת הלב, כמו שאתה עושה עכשיו, גלעד. אנחנו יודעים להביא את זה לפעמים יותר מהר. ומה שחשוב זה ההגנה של הילדים. אנחנו נעשה את הבדיקות. ואם יש עוד נושאים שלא הועברו כאן אנחנו גם נבחן את זה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אין ספק שעדיין צריך להשקיע תשומות בתחום הסייבר כדי להגיע לאותם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. אנחנו נעבור למשרד החינוך. איריס בן יעקב. ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה, משפ"י. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> בילדים ובני נוער, נכון. בשירות פסיכולוגי ייעוצי, נכון. קודם כל, אני שומעת את הסיפורים המאוד מאוד קשים וכואבים וצר לי, זה קשה לשמוע, זה קורע. אני רוצה להגיד שאנחנו בשפ"י עוסקים המון בראש ובראשונה בהכשרה לצוותי חינוך בכל מה שקשור לאיתור וזיהוי ילדים בסיכון. אנחנו ממש פיתחנו כלים עם תיווך של יועצת, בלי תיווך של יועצת, בכל השפות, כדי שלמעשה יגיעו לחדר המורים ומורים יוכשרו בנושא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה, זה הכשרה חובה לכל המורים או שלא? << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> זה לא הכשרה חובה. אבל בתחילת שנה אנחנו כל פעם מוציאים אגרת למוסדות חינוך והיועצת החינוכית בעצם אמורה להעביר את זה לכל באי בית הספר. זאת אומרת זה לא רק לצוותי חינוך. זה אם יושבות סייעות. הרי כולם, הרבה פעמים כל מיני - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל למה לא לעשות הכשרה של כל בית ספר? למשל בהכנה לקראת פתיחת שנת לימודים. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> זה מה שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. אגרת זה לא. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> לא, את מדברת על מה? על בעצם בקיץ? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אומרת שתהיה חובה שאותה יועצת מעבירה לכלל הצוותים איך מזהים, שהם צריכים לתת לזה דגש. כי היום אין בסילבוס הלימודי חובה להעביר שיעורים לילדים. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> זה לא מדויק. אני רוצה רגע. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> זה גם מטפלות לגיל הרך? אני לא חושבת שיש - - - << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> אני רוצה רגע, אני רוצה לסיים. זה לא מדויק. קודם כל, מבחינת איתור וזיהוי, יועצת כן, אנחנו מבקשים ממנה לפגוש את כל חדר המורים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וולונטרית, אם היא רוצה. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> לא, לא, את כל צוות המורים ולעשות להם הכשרה של יום בנושא של איתור וזיהוי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל זה וולונטרי, אתם לא מחייבים אותם לעבור את זה. איריס, שנייה. אתם לא מחייבים אותם. אני יודעת, יש לי הרבה חברות מורות ויש לי חברות מנהלות בתי ספר. למה זה לא חובה? << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> זה כבר לא המנדט שלי. אבל אני חייבת להגיד שיועצות בדרך כלל, באמת, האינטרס של בתי הספר זה כן לעשות את זה וכן להכשיר את מורים גם כשהם מאתרים ומזהים מה לעשות עם זה. כי הרבה פעמים מורים מתמודדים, אנשי חינוך מרגישים משהו בבטן. רואים ילד בהתנהגות רגרסיבית. זאת אומרת, רואים את הסימנים, אבל לא תמיד יודעים מה לעשות עם זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> והילדים? << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> זה בדיוק המקום שהיועצת כן מדברת על חובת הדיווח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> והילדים? << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> חובת הדיווח של אנשי חינוך בכל מה שקשור לסימנים ולחשד הזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> והילדים, מה הם עוברים? << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> הילדים אנחנו מהגן עד י"ב יש לנו תוכנית בנושא של מיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער. כאשר בגן אנחנו מלמדים אותם לשמור על גופם. אני שומעת גם הורים אומרים שהילדים מגיעים הביתה ואומרים, ממש באים לידי ביטוי בתכנים שהם למדו. אנחנו מלמדים פרטיות. אנחנו מלמדים אותם בעצם על המרחב האישי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וזה חובה? << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> כן. זה תוכנית כישורי חיים. אנחנו קוראים לזה הכוחות שבדרך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. אבל הבעיה בכישורי חיים בית הספר בוחר כל פעם איזה נושא והוא לא מחויב. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> לא, לא, לא. כישורי חיים זו תוכנית שבתי ספר מעבירים. זה נמצא בתוך הליבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ואתם אומרים להם אתם חייבים להעביר את זה והם חייבים? << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> אנחנו אומרים להם אתם חייבים להעביר את כישורי חיים. זה שיעור במערכת. זה שיעור שאמור להיות במערכת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. נציגת מועצת התלמידים. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> רגע, לא סיימתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת, אבל אנחנו קצרים בזמן. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> טוב. עוד משהו קטן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הדיון הבא בעניין הזה, אני אמליץ שאת תתייחסי. גם תמי לא שוכחת אותך. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> אני אשמח גם להציג את החומרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמנם קראה לך איזבל, זה שם חיבה. << אורח >> שי אביאלי: << אורח >> שלום לכולם, קוראים לי שי אביאלי, נציגת מועצת תלמידים והנוער הארצית. אני אעשה את זה קצר. אני יושבת כאן היום בקול של מאות אלפי תלמידים ותלמידות, עם דבר אחד פשוט וברור: תשמרו ותגנו עלינו. חשיפת רשת הורים שפגעה בילדים היא אירוע שמטלטל את הלב ואת המצפון וצריך לומר זאת בקול רם. אנחנו מגנים את המעשה הזה בכל תוקף. הבית זה המקום שצריך להיות הכי בטוח. ההורים צריכים להיות המקום הכי בטוח. וזה לא הגיוני שאנחנו צריכים לבקש מילדים להיזהר מההורים שלהם, מהאנשים שצריכים להיות הכי קרובים אליהם. מדובר כאן בפגיעה חמורה בקטינים. פגיעה בביטחון, באמון ובזכות הבסיסית ביותר של כל ילד לגדול מוגן ובטוח. אנחנו שואלים היום איך מצב כזה קורה מתחת לאף שלנו כשהכול ממש מול העיניים שלנו. איפה הרווחה, איפה המערכות שהיו צריכות לזהות, להקשיב ולעצור? איפה המשרדים שאמורים להגן על הילדים שלנו? איפה התיאום, האחריות, המשאבים שיבטיחו שמקרים כאלו לא יקרו שוב. עם כל המערכות שמטרתם למנוע מקרים כאלה בדיוק נכשלות, ההורים, בתי הספר, הרווחה, מי נשאר? מי מגן על הילדים שלנו? ילדים ובני נוער צריכים לדעת שיש מי שמקשיב להם. שיש מי שמאמין להם ושיש מדינה שעומדת מאחוריהם. החברה נמדדת ביכולת שלה להגן על הילדים שלה. כאשר ילדים מפחדים לדבר החברה כולה בסכנה. כי כאשר אמון בסיסי נשבר זה לא סיפור פרטי של משפחה אחת, זה כל מערכתי חמור. וכל יום שעובר בלי שינוי הוא עוד יום שילד נוסף עלול להפוך לקורבן. אני יכולה להגיד לכם מקרוב, כי אני רואה את הנוער מקרוב ואני חווה את הנוער בארץ מקרוב. אם נער יחליט לספר לחבר שלו על מצב חירום שקרה לו בבית הוא פשוט לא יידע איך לעזור לו. ולכן אנחנו דורשים, לא מחר ולא בעתיד הרחוק, עכשיו, מתן כלים דרך המערכות הפורמליות והבלתי פורמליות לילדים לזהות נורות אדומות בבית ולאיזה מוקדי חירום אפשר לפנות. להעביר בבתי הספר אל מי בכלל פונים כשיש מצב חירום בבית. הקמת צוות פעולה ייעודי בנושא, חיזוק ההגנה, הגדלת המשאבים, החמרת הענישה והתחייבות אמיתית לביטחון של כל ילד וילדה בישראל. אז אני חוזרת ואומרת, תשמרו ותגנו עלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה שי המהממת. יונתן לנדוי, הנהגת הורים ארצית, מוגנות ואלימות. קצר וקולע אני צריכה. << אורח >> יונתן לנדוי: << אורח >> מבטיח. תודה רבה על הזמן. פגיעה מינית בילדים בתוך המשפחה היא מהפגיעות הקשות והמורכבות ביותר שילד יכול לחוות. כאשר הפוגע הוא ההורה, בן משפחה או אדם מתוך המעגל הקרוב אז נפגעים לא רק הגוף והנפש, אלא גם תחושת הביטחון הבסיסית של הילד. פגיעות אלו מתרחשות פעמים רבות לאורך זמן תחת פחד, תלות, השתקה ובידוק רגשי. ילדים רבים לא מדברים ולא מדווחים בשל פחד מהשלכות החשיפה, נאמנות למשפחה, בושה או חוסר אמון שמישהו יגן עליהם. למרות חומרת התופעה הזיהוי, המניעה והמענים הקיימים עדיין אינם מספקים. אנחנו כהנהגה רואים את האתגרים המרכזיים קודם כל כקושי בזיהוי ובאיתור. פגיעה בתוך המשפחה מתרחשת לרוב במרחב סגור ומוסתר ובמקרים רבים אין סימנים חיצוניים ברורים ולעיתים הסביבה מתקשה להאמין או לפעול גם כאשר יש סימני אזהרה. מחסור במענים זמינים לילדם נפגעים. ילדים ומשפחות ממתינים זמן רב לטיפול רגשי, ליווי והגנה. במקרים רבים אין רצף טיפולי מספק בין מערכות החינוך, הרווחה, הבריאות והאכיפה. יש חוסר בהכשרה מספקת לאנשי מקצוע. אנשי חינוך, צוותים רפואיים וגורמי קהילה אינם מקבלים תמיד הכשרה מעשית מספקת לזיהוי פגיעות מיניות בתוך המשפחה ולהתמודדות רגישה ונכונה עם חשיפה. האתגר המרכזי הנוסף הוא מחסור בהסברה ומניעה. ילדים והורים רבים אינם מקבלים כלים מותאמים לגיל לזיהוי גבולות, פנייה לעזרה וזיהוי מצבי סיכון, במיוחד כאשר הפוגע הוא אדם מוכר ואהוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> וחלקם הם הורים. << אורח >> יונתן לנדוי: << אורח >> נכון, לגמרי. דרישות ההנהגה שלנו כהנהגה ארצית: קודם כל אנחנו קוראים למדינה לפעול בחמישה מישורים: אחד, חיזוק מערך המניעה והחינוך. תוכניות חובה מותאמות גיל בנושא גבולות, מוגנות וזכות הילד להגנה. הכשרת הורים לשיח בטוח ומגן בבית. הנגשת דרכי פנייה בטוחות לילדים. הכשרה מקצועית מחייבת. הכשרות עומק לצוותי החינוך, רפואה ורווחה. כלים לזיהוי סימני פגיעה ותגובה נכונה ומיידית. כמו כן, הרחבת מערך הטיפול והליווי. קיצור זמני המתנה לטיפול נפשי לילדים נפגעים. ליווי רב מערכתי רציף לילד ולמשפחה הלא פוגעת. הגדלת מספר מרכזי הגנה והטיפול. כמו כן חיזוק שיתוף הפעולה בין המערכות, יצירת מנגנון. דיברו על זה פה לא מעט, יצירת מנגנון עבודה מתואם בין חינוך, רווחה, בריאות ואכיפה. מניעת מצבים בהם ילדים נופלים בין הכיסאות. הדרישה האחרונה היא בעצם מדיניות לאומית ברורה להגנת ילדים. הקצאת תקציבים ייעודיים למניעה ולטיפול. איסוף נתונים לאומי ועדכני וקביעת אחריות ממשלתית ברורה ורציפה לנושא. הגנה על ילדים אינה יכולה להתחיל רק לאחר אכיפה. הדיון מאוד חשוב, אבל חובתנו כחברה היא לזהות מוקדם יותר, להגן טוב יותר ולהבטיח שכל ילד ידע שיש מבוגר שיראה אותו, יאמין לו ויפעל עבורו. פגיעה מינית בתוך המשפחה אינה עניין פרטי, אלא אחריות לאומית, חברתית ומוסרית. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. משפט. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אני רוצה לשים פה על השולחן. אנחנו כציבור מופקרים לנוכח העובדה שפדופילים מעצם היותם פוגעים בקטינים מקבלים שרשרת חסינות מלאה על העובדה שנדע שהם קיימים. בטח ובטח עד השלב של ההרשעה ולפעמים גם הרבה אחרי ההרשעה אם זה קורה בתוך הבית. הייתי רוצה שהוועדה הזאת תייצר מנגנון שכן יעזור לציבור להימנע. אני כהורה מוטרדת, אפילו אולי איזה תוכנית להגנת עדים לקטינים שההורים שלהם פגעו בהם ואז לתת, לא יודעת. אבל אי אפשר להשאיר את הזירה הזאת נטושה ולהגיד שזכות הקטין לפרטיות, שהיא זכות גבוהה ואני לא מבטלת אותה. אבל כן צריך להיכנס לחדר ולחשוב איך כן אפשר לאפשר לציבור או לאפשר - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בצורה יצירתית. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אולי לפחות להגיד לנו באיזה עיר זה או באיזה רחוב. למשל רשת הפוגעים אני לא יודעת מאיזה עיר ואולי זה מערים שונות. אבל משהו חייב - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בואי נתחיל מזה שיש פוגעים שאין להם ילדים או שהנפגעים הם כבר בגירים ועדיין לא מפרסמים. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> צריך חשיבה. אין לי פתרונות. הדבר הנוסף פנינה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש לנו סיפור של אלעד בן נון. << אורח >> אברהם אבירן ארביב: << אורח >> מרשם פדופילים ארצי, מאושר על ידי משרד המשפטים. זה מה שצריך במדינת ישראל. ואם הם לא עשו את זה, אז יש חכמים שעשו את זה משרתים בחו"ל. סתם זרקתי. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> לא, בסדר, אנחנו יודעים את השרתים החיצוניים שי לי. אבל אני רוצה פתרון. זה קיים, אבל לא באופן רשמי. הדבר הנוסף, יש כרגע איזה סיפור של צייד פדופילים שנקרא אלעד בן נון שכביכול סחט 32 פדופילים שהרשימה הזאת אומרים עליה שהיא רשימה של חברי כנסת, שופטים, אנשי תקשורת, אנשי משטרה, שרים וכאלו. והרשימה הזאת חסויה. אני חושבת שזכות הציבור לדעת אם יש רשימה של 32 אנשים שמואשמים בפדופיליה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אולי זאת הזדמנות שתגישו עכשיו. אולי עכשיו יחשפו בבית משפט, אחרי שנחשפה הפרשה. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אבל אולי מישהו מפה צריך להוציא את זה ולהגיד איך יתכן שצייד הפדופילים אלעד בן נון בכלא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איך מפה? זה בית משפט. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אז לא יודעת, אולי מהתקשורת, אלינור. אני לא יכולה לבקש צו איסור פרסום, אין לי נגיעה לדבר. רק מי שנוגע בדבר. תקשורת. הבן אדם עצמו. הציבור לא יכול לבקש צו איסור פרסום. אין לו מנגנון כזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> המרכז לנפגעות. << אורח >> דור אילון: << אורח >> עו"ד ועו"ס דור אילון מאיגוד מרכזי הסיוע. אני אגיד תודה באמת לאבירן ולשי לי וליעל שדיברו. תודה על היכולות שלכם, זה דורש המון להגיע ולדבר. זה ממש מוערך. אני אגיד ככה: באמת גם תודה על קיום הדיון. המציאות הזאת שככה אלינור חשפה בפרשה זה מציאות שאנחנו רואות יום יום. אנחנו גם באמת שנה אחרי שנה מציגות את הנתונים האלה בדוח של איגוד מרכזי הסיוע. אני יכולה להגיד ש-61% מהילדים שנפגעים בעצם עד גיל 12 נפגעים בגילוי עריות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע. 61%? << אורח >> דור אילון: << אורח >> 61% מהילדים והילדות שנפגעים עד גיל 12 נפגעים בגילוי עריות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> על ידי קרוב משפחה או מישהו בסביבתם. << אורח >> דור אילון: << אורח >> כן. זה מבוצע בעצם על ידי קרוב משפחה: הורים, אחים, בני דודים וכו'. ואני רוצה להגיד שני דברים. באמת עלו פה שני נושאים חשובים: נושא אחד של חינוך ומניעה. כמו שגם אמרה שי וגם איריס, אנחנו במרכזי הסיוע יש לנו תשעה מרכזי סיוע שפרושים ברחבי הארץ. אנחנו בעצם נותנים סדנאות, מעבירים סדנאות לצוותים חינוכיים, לתלמידים. וזה כל כך קריטי שיהיה את הידע הזה, שהוא יעבור הלאה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשאל אותך שאלה. כמה הנתונים שלכם? כמה ילדים נפגעים בשנה? << אורח >> דור אילון: << אורח >> אנחנו מקבלים בעצם פניות כ-55,000 פניות מידי שנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה בכללי, גם בגירים. << אורח >> דור אילון: << אורח >> בכללי, נכון. אני יכולה תכף לבדוק אם תרצי, אחרי זה אני אגיד לך בדיוק את המספרים. אני רוצה אבל, באמת התייחסנו להצעת החוק הזאת לפני. לגבי החינוך והמניעה זה לא מספיק. אנחנו חייבים לתת עוד כלים לטפל בסוגייה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רק רגע, כמה ילדים יש? ממרכז המחקר והמידע. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוצאתי מהדוח שלכם את הנתונים. דוח מ-2025 זה נתונים של 2024. סך הכול היו כ-16,600 פניות חדשות ובהם 28 פניות שנפגעו בגיל ילדות שזה עד גיל 12. 30% נערים ונערות בני 13 עד 18. << אורח >> דור אילון: << אורח >> נכון. אני אגיד שבאמת רוב הפגיעות נעשות בילדות, עד גיל 21. << אורח >> קריאה: << אורח >> מתוך כמעט 17,000 פניות, כ-60% הם ילדים, נערים ונערות עד גיל 18 שנפגעו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא הבנתי, סליחה. עוד פעם, יש 16,000 פניות? זה ל-105? << אורח >> דור אילון: << אורח >> לא, לא. זה לאיגוד מרכזי הסיוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקיי. מתוך ה-55,000 פניות 16,000 זה של ילדים. << אורח >> דור אילון: << אורח >> חדשות. << אורח >> קריאה: << אורח >> קריאות חדשות שהתקבלו באותה שנה. הם סופרים לפי פניות חדשות וככה הפילוחים בדוחות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 16,000 פניות חדשות התקבלו בשנת 2024. צריך לדייק, כי כשאומרים 55,000 לא מבינים. << אורח >> דור אילון: << אורח >> לא, אני אומרת. אמרתי, יש לנו 55,000. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה. מתוך זה כמה ילדים? << אורח >> קריאה: << אורח >> 28% הם פניות שהפנייה של נפגעים ונפגעות שנפגעו בגיל ילדות עד גיל 12. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה ילדים, אוקיי. זה בערך אותם פילוחים. << אורח >> קריאה: << אורח >> 30% זה נערות ונערים בני 13-18. << אורח >> דור אילון: << אורח >> שמתוך הילדים שנפגעים עד גיל 12 61% מהם נפגעים בגילוי עריות. זה באמת הנתון שהתחלתי איתו. אני רוצה להתייחס. כי דיברנו על החינוך ועל המניעה, אבל זה לא הכלי היחיד. יש לנו עוד כלים אחרים שאנחנו בעצם יכולים לתת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 28%. זה אומר שבערך, עוד פעם, אנחנו סביב ה-4,000. אם אנחנו סביב ה-4,000 בתוך זה כמה מגיעים? בערך 1,000 ומשהו שהם נפגעים זה. שלרוב זה לא בהכרח חפיפה. בין הנתונים שלכם לנתונים של המשטרה. << אורח >> דור אילון: << אורח >> נכון. כי מן הסתם גם מגיעות אלינו - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כי אצלכם מגיעים כאלה שלא רוצים להגיע במשטרה. << אורח >> דור אילון: << אורח >> נכון. אנחנו בעצם לא כל הפניות שמגיעות גם מגיעות למשטרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חלק. לא בהכרח, אבל יש לא מעט. אני יודעת להגיד לכם שיש לא מעט שרוצים את העזרה, אבל לא רוצים לקחת את זה בגלל שאחוז גבוה, 60% נפגעים על ידי בן משפחה בגילוי עריות, לא כולם רוצים לסיים עם זה בבית משפט. << אורח >> דור אילון: << אורח >> נכון, כי 81% מהתיקים בעבירות מין נסגרים בעילה של - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני רוצה לומר. << אורח >> דור אילון: << אורח >> אם אפשר רק להשלים את הדברים שלי לגבי הצעת החוק שעלתה פה קודם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> משפט אחד. סיימנו. << אורח >> דור אילון: << אורח >> לא, אני אגיד רק השלמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סיימנו. לא, אתם תגידו בדיון הבא, אין לנו ברירה. << אורח >> דור אילון: << אורח >> לא, רק הייתי באמצע, רק דיברנו לגבי הנתונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו רבע שעה אחרי. << אורח >> דור אילון: << אורח >> אז אני רק אומר בקצרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל את שמה לב מה אני אומרת? << אורח >> דור אילון: << אורח >> אני רק אומר - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, את לא תאמרי. תכבדי. כל אחד יש לו מה לומר, תאמיני לי. ביקשתי שתאפשרי לי, אנחנו רבע שעה אחרי. << אורח >> דור אילון: << אורח >> פשוט דיברנו על הנתונים במקום על הדבר עצמו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו רבע שעה אחרי הדיון. לא נלבן. 27 דקות אחרי. אמרנו שלא נלבן את זה בזה. ועם כל הכבוד, אני רוצה לאפשר גם למועצה לשלום הילד שעושים עבודה נפלאה. << אורח >> דור אילון: << אורח >> בבקשה, בטח. כמובן, כמובן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן. אבל זה ממש, אל תקריאו. עדיף לדבר שתי דקות וזהו. << אורח >> ליאור בר ניר: << אורח >> בסדר גמור. אני ממש אקצר. אני אגיד את הדברים בנקודות. הנתונים שפורסמו בשנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד מלמדים שבשנת 2024 הייתה עלייה במספר תיקי עבירות המין שהנפגעים בהם הם קטינים. גם במשפחה, גם מחוצה לה, גם ברשת. הנתונים האלה, אני לא ארחיב עליהם. אם תרצי אני ארחיב בהמשך. אלו ששמענו כאן קודם הם חייבים להדהד ולרתום את כל המשרדים לנקיטת פעולות מיידיות כדי להציל ילדים נוספים מפגיעה. אני אעבור ממש בקצרה על מספר המלצות רוחביות. לפני זה אני רוצה לחדד את החשיבות הגדולה של מתן מענים לכל הילדים שנפגעו בפרשה המזעזעת הזאת. הפגיעה בהם היא כמובן עצומה ומחייבת מתן ליווי גם למשפחה, הדרכת הורים וכיוצא בזה. מבחינת ההמלצות שלנו שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לאתר באינטרנט וברשתות חברתיות תכנים פוגעניים שמופנים כלפי ילדים וכמובן מה שנאמר פה קודם, קידום חקיקה וכל מה שנדרש כדי לתת למשטרה את הסמכויות הנדרשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה יותר נתונים מכם. לא המלצות. כי המלצות זה לא יהיה בדיון הזה. << אורח >> ליאור בר ניר: << אורח >> בסדר גמור גברתי. מבחינת הנתונים שיש לנו כאן, מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין נגד קטינים במשפחה עלה בשנת 2024 ב-17% לעומת שנת 2023. מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין נגד קטינים מחוץ למשפחה עלה בשנת 2024 ב-8% עומת שנת 2023. בין השנים 2020 עד 2024 נפתחו בממוצע כ-2,120 תיקים בשנה. מספר התיקים שנפתחו לבגירים בחשד לביצוע עבירות מין נגד קטינים במוסדות חינוך עלה בכ-30% בשנת 2024 לעומת 2023. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, נקודה. את אומרת שלאנשי חינוך יש יותר תיקים נגד? << אורח >> ליאור בר ניר: << אורח >> כן, כן. עלה בשנת 2024 ב-30% לעומת שנת 2023. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתם מכירים את זה, משרד החינוך? << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> זה לא המנדט שלי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה זאת אומרת? את אחראית. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> על עובדי הוראה. אם היא אומרת, אני לא יודעת מאיפה הנתונים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איריס, שבי איתה בבקשה. זה חשוב. << אורח >> איריס (מנדה) בן יעקב: << אורח >> אני אשב איתה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו עוד נצלול לנתונים. אני אומרת לכם ואמרתי את זה גם קודם, אם רוצים לאחוז ביחד ביכולת להיאבק בתופעה בצורה מיטבית ולא שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, אני אמרתי שזה מתחיל בלהבין בכלל את תמונת המצב. לא בכדי אני מתעקשת על המספרים. תחילה אני רוצה להודות לכל הגורמים, בוודאי למשטרת ישראל שעשו עבודה נפלאה. לאלינור, לציידי הפדופילים, מב"י, מגיע לכם את השם המלא שלכם. מועצת התלמידים, כל הארגונים שנמצאים פה. משרדי הממשלה השונים וכמובן לצוות הוועדה. אני רוצה להקריא את ההמלצות. הוועדה קוראת לשר לביטחון לאומי בראש ובראשונה לפני כל דבר אחר לקדם החלטת ממשלה בין משרדית למאבק באלימות מינית ופיזית כלפי ילדים. עברה החלטת ממשלה אחת שמדברת על מיגור אלימות בקרב בני נוער לפני כשבועיים אני חושבת בהחלטת ממשלה. אבל פה אנחנו מדברים על קידום המוגנות ומאבק, ממש מאבק באלימות מינית ופיזית כלפי ילדים. הוועדה מודה על החקירות היזומות שקיימה המשטרה בפרשה הזאת. הוועדה קוראת לפלח נתונים בנוגע לפגיעות בקטינים כדי להכיר את המציאות יותר לעומק. הוועדה קוראת לחזק את מוקד 105 בתקנים ותקציבים במידת הצורך. ולבחון הקצאת מדור מיוחד, ספציפי בתוך 105, שעוסק רק במאבק בפדופיליה בפגיעות מיניות כלפי ילדים. יכול להיות גם על ידי אנשי חינוך או כיוצא בכך. הורים ומשפחות. משרד הביטחון הלאומי, חינוך, רווחה, בריאות ומשפטים, אני קוראת גם לכם לעשות פילוח כל אחד בתחומו. כולל הפרקליטות. מה תמונת המצב והנתונים שקיימים לגבי פגיעה מינית בילדים במדינת ישראל. הוועדה קוראת למשרד לביטחון לאומי וגם למשרד החינוך לבחון שיתוף פעולה. אם לא, כל אחד במשרד שלו, לקיים פרסום והסברה קבועים שהם גם מספיק מכובדים מבחינת הנושא, על מוקד 105 ועל כלים לסיוע שהם יכולים לקבל או מקום שהם יכולים אליו לפנות. בדרך כלל זה באמת 105 אבל יכול להיות שזה יועצת. אבל כן צריך משהו ממוקד, משרד החינוך, שבא ואומר בואו תדברו, תשתפו. ולשים אותם בפלטפורמות הרלוונטיות. הם לא יושבים עכשיו לראות חדשות 20:00. חדשות 20:00 הם במקרה אולי נחשפים. זה בטיק טוק. ב-Darknet, במקומות שחלקם נמצאים לצערנו. הוועדה מבקשת לקדם שלילת אפוטרופסות מהורים שמואשמים בעבירות כלפי קטינים. ואני קוראת אולי באמת ליועצת המשפטית של הוועדה לבחון את החקיקה ואף לשתף את חברי הוועדה. אנחנו נבחן את זה, במיוחד במקרים של עבירות מין. שם צריכה להיות שלילת אפוטרופסות. הוועדה מבקשת לקדם מתן סמכויות בידי המשטרה. הוועדה מבקשת לעדכן ולשכלל את התוכניות החינוכיות כך שגם ההכשרות לצוותי חינוך יהיו בגדר חובה. זו הנחיה של הוועדה. הוועדה מבקשת ליידע ממשרד החינוך את כל התוכניות שקיימות. בין אם זה בכישורי חיים ויתר הסילבוסים שמחייבים מתן שיעורים לילדים, כולל הגיל הרך. הוועדה מבקשת לפעול כנגד אתגר קדישא. דיברה על זה לימור סון הר מלך, שמעודדת תופעה של פגיעה בטיק טוק בילדים אחרים, כולל פגיעות מיניות ואף לבקש מהמשטרה נתונים לאן זה התקדם חלק מהתיקים של תלונות שהוגשו בתופעת קדישא. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> את ממקדת את זה בשם של תופעה. בסוף זה כל שני וחמישי משתנה. בסוף זה פגיעות - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז נקרא לזה אתגרים שנמצאים בטיק טוק. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> יש כל פעם אופנה אחרת, אני חייבת להגיד. לא בהכרח באפליקציה מסוימת. פגיעה של קטינים בקטינים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אבל זה שונה אם זה אתגר שכביכול הופך אותם למגניבים. << אורח >> קריאה: << אורח >> פגיעה כלפי הקורבן, זה ממש לא משנה אם זה חלק מטרנד או לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אבל זה כן משנה. אני אסביר. אם זה הופך להיות איזה נרמול של תופעה בגלל טרנד צריך לשים לב לדבר הזה. כי אז זה מרחיב את הפוגעים ומרחיב את מעגל הנפגעים. << אורח >> שלי הרוש: << אורח >> זאת לא הייתה הכוונה שלי. ככל שאנחנו מזהים תופעה, כמו שעשינו לקראת היציאה לחופש הגדול הקודמת, עשינו מבצע ארצי של אכיפה כנגד בני נוער שפגעו בבני נוער אחרים והפיצו ברשתות חברתיות. זה נקרא אז עמודי בידור. תכנים מזעזעים שהופצו במדיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אפשר לקבל על זה. על זה אנחנו רוצים דיווח. על כל מיני טרנדים. אם זה הפסיק, אם זה לא הפסיק. כי אז צריך ללכת למשהו בשיתוף פעולה חזק יותר. כי אם הם משתמשים בכלי הזה כטרנד וברשתות ומשם נשאבת כביכול ההשראה השלילית הזאת והקשה, אז צריך להשתמש באותם כלים כדי למגר את ההשראה שמקבלים ושיבינו הילדים שזה הם נכנסים לתחום מאוד מאוד קשה, בעייתי ושהם בתחום הפלילי חד משמעית. למשרד המשפטים, להנהלת בתי המשפט, הוועדה קוראת להחמיר בענישה כלפי פוגעים מינית בילדים. לקדם רגולציה שתשית אחריות גם על אפליקציות ומפתחים שלהם. יכול להיות שזה גם חקיקה. הוועדה מבקשת לבחון את החקיקה הקיימת בעניין הפלטפורמות השונות באינטרנט כדי להשית אחריות על מי מבעלי הפלטפורמות. ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת הוועדה מבקשת לקבל, לאסוף ולקבל נתונים בנוגע לפסקי דין וגזרי דין בעבירות מין כלפי קטינים. עבירות פדופיליה על ידי בגירים בעיקר. לוועדת החוקה, חוק ומשפט, הוועדה מבקשת לקדם את חקיקת חוק ביטול התיישנות בעבירות מין. לחינוך, בריאות, רווחה, לחזק את גורמי הזיהוי על ידי הכשרות חובה. לפרקליט המדינה, לצד יעל בן שמחון, הנציגה שהגיעה לכאן במסירות, אנחנו מצפים לדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה שיבואו ויתנו תמונת מצב וגם דין וחשבון לציבור. תודה רבה. אני מודה לכל המשתתפים, תודה על כל הסבלנות שלכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:33. << סיום >>