פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 245 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, ל' בסיון התשפ"ו (15 ביוני 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> אכיפת העסקת שב"חים ועובדים זרים ללא היתר - אתגרי המעסיקים בבחינת מהימנותם של היתרי ההעסקה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: מאיר דוד – משרד העבודה שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה זיו בילאוס – רח"ט קש"ח וזרים, משרד החוץ נאור אושר – יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי קאסם מרעי – רע"ן מבצעים, מתפ"ש, צה"ל מיכל רובין – קמ"ט תעסוקה, מתפ"ש, צה"ל אלכס קוקוי – רמ"ד כלכלה, מתפ"ש, צה"ל רפ"ק רויטל חיים יהושוע – ק' הונאה ארצי מ"י, משטרת ישראל רפ"ק יעל גבריאל – ק' מדור הנחיה וחקירה, משטרת ישראל רפ"ק ליאת מנדל גור – תובעת רישוי ארצית, משטרת ישראל שמעון זיגזג – מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה תומר מור – מנכ"ל, עמותת מסעדנים חזקים ביחד יקיר ליסיצקי – יו"ר איגוד המסעדות, איגוד המסעדות הברים ובתי הקפה אילן זגדון – מייסד פורום המסעדות, פורום המסעדות אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים אלעד דדון – מנכ"ל ארגון קבלני הנגב, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נדב הררי שטילמן – התאחדות האיכרים בישראל ירון סולומון – מנהל התיישבות ואגף המשק, תנועת האיחוד החקלאי ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל אריה אשד – מנכ"ל, איגוד המוסכים ואאיל עבאדי – ההסתדרות החדשה ד"ר עביר ג'יריס – חברה בוועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין שירן הלוי עוסקת בתחום יצחק יהודה נעמן – מחסני השוק יוסי סרדי – הלום קרב מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אכיפת העסקת שב"חים ועובדים זרים ללא היתר - אתגרי המעסיקים בבחינת מהימנותם של היתרי ההעסקה << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חודש טוב, בוקר טוב. היום יום שני בשבוע, ל' בסיוון תשפ"ו, 15 ביוני 2026, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא אכיפת העסקת שב"חים ועובדים זרים ללא היתר – אתגרי המעסיקים בבחינת מהימנותם של היתרי העסקה. לפני שנתחיל אני רוצה לבשר שהצעת החוק שהעליתי לזכאות להיתר להעסקת עובד זר בסיעוד ליחיד שמלאו לו 85 שנים אושרה אתמול בוועדת שרים לענייני חקיקה. ועוד הצעה נוספת שאושרה אתמול, גם שאני הגשתי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> 90-30? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, סיוע משפטי למטופלים סיעודיים, זה גם עבר. אני מודה ליריב לוין על אף שהוא לא פה, לפרוטוקול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד, ברכות ויישר כוח, אתי, באמת, כל הכבוד, ממש, גם לדיקלה, לצוות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. על אף שיש עלות תקציבית, והאוצר נתן. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הבנתי שגם 90-30. לצמצם מ-90 ימים ל-30 ימים. זה אירוע ענק, חברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל רשות האוכלוסין ומשרד העבודה עצרו את ההצעה בוועדת שרים, הם לא נותנים לי לקדם אותה. אתם לא נותנים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מאיר, לא תקין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במקום 90 ימים לאפשר לעובד הזר לחפש מקום עבודה, אנחנו הצענו - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לצמצם את זה ל-30 ימים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. רשות האוכלוסין פנתה אליי וביקשה שאני אגיש את ההצעה, הגשתי, הורדנו ל-30 ימים, וגם אתם וגם רשות האוכלוסין, אני באתי לעזור לכם, ובוועדת שרים לחקיקה עצרתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עמדת הרשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושב שדווקא המנכ"ל החדש שלנו בעד מאוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אבקש להעלות את זה שנית. טוב שנתת לי עכשיו, טוב שהעליתי את ההצעה. מדינת ישראל מחויבת לאכוף את חוקי ההגירה והעבודה, להבטיח כי עובדים זרים מועסקים כדין, בהתאם להיתרים שניתנו להם, ולמנוע העסקה של שוהים בלתי חוקיים. לצד זאת, עלינו לוודא כי מעסיקים הפועלים בתום לב מקבלים את הכלים הנדרשים כדי לעמוד בדרישות החוק. גם הופיע בדוח מבקר המדינה על נושא השב"חים וגם בגלובס הייתה כתבה מאוד גדולה, המחסור החמור בעובדים מפרוץ מלחמת תקומה הגביר את הלחץ על המעסיקים לגיוס עובדים. אנו עדים להמשך העסקת שוהים בלתי חוקיים ועובדים זרים ללא היתר מתאים. מדובר בתופעה שיש לה השלכות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות. חשוב להבין, לא כל מעסיק שמצא את עצמו מעסיק עובד ללא היתר עשה זאת מתוך כוונה לעבור על החוק, ועל מעסיקים אלו נדבר היום, ועל המעסיקים שבוחרים להתעלם מהוראות החוק כדי לחסוך בעלויות או להתגבר על המחסור בכוח אדם. בעלי העסקים טוענים שהעובדים הפלסטינים הגיעו דרך חברות כוח אדם לאחר שעברו כביכול בדיקות מקדימות ואז מתגלה שהציגו אישורים, תעודות זהות מזויפות, שאולות. המשטרה עוצרת את בעל העסק, סוגרים לו את העסק ומזמנים אותו לחקירה. מעסיקים רבים טוענים כי הם נדרשים לבדוק מסמכים, היתרים ואישורים, אך בפועל מתקשים לדעת האם המסמכים המוצגים להם אמיתיים, תקפים ועדכניים. היו מקרים שהוצגו למעסיקים מסמכים מזויפים, מסמכים שפג תוקפם או היתרים שבוטלו לאחר שהוצגו למעסיק במקרים אחרים. המעסיק לא יכול לדעת אם העובד רשאי לעבוד דווקא אצלו או בענף הספציפי שהוא מועסק בו. בדיון היום נבקש לשמוע אם המדינה מעניקה למעסיקים כלים מספקים לביצוע הבדיקות הנדרשות, האם קיימת מערכת דיגיטלית פשוטה, זמינה ומהירה המאפשרת לכל מעסיק לאמת את תוקף ההיתר המוצג בפניו, האם המידע המועבר למעסיקים ברור ונגיש, האם יש מנגנון שמתריע בפני מעסיק כאשר תוקף ההיתר עומד לפוג. להבנתי, המעסיקים משלמים לרשות המיסים ולביטוח לאומי עבור העובד, גופים אלו לא יודעים להתריע שהעובד לא חוקי. אילו סנקציות מוטלות על מעסיק שנתפס מעסיק שוהה שלא חוקי או עובד זר לא חוקי. האם מדיניות האכיפה הנוכחית מצליחה להבחין בין מעסיקים שפעלו בזדון לבין מעסיקים שפעלו בתום לב ונפלו קורבן להטעיה או לחוסר מידע? נתחיל עם מסעדנים חזקים ביחד. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הוא מאחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ניתן לזגדון ואחר כך ליקיר. בבקשה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה על זכות הדיבור. אילן זגדון, פורום המסעדות. קודם כול, צריך לחלק את זה לשניים – יש את נושא השב"חים, אני העמקתי בנושא הזה בימים האחרונים, שזה נושא אחד, ויש את הנושא של תעודות זהות ישראליות מזויפות, שזה סיפור אחר לגמרי, יש זיופים בדבר הזה. קודם כול, אני שוחחתי היום שיחה ארוכה עם השר לביטחון לאומי על הדבר הזה, על כל הנושא הזה, ושוחחתי עם מעסיקים. זו תופעה. אבל הדבר החשוב כאן, צריך להבין אם זו תופעה עם מספרים. הייתי רוצה לקבל מידע על כמה באמת, כמה מקרים כאלה של תעודות זהות מזויפות ושל שב"חים דרך חברות כוח אדם. המספרים פה קובעים, כי אם זו תופעה, אפשר לתקוף אותה מהיסוד. אם זה מקרה ספורדי פה ושם, זה יותר זניח. זה אחת. שתיים, דיברתי עם מעסיקים והבנתי שמרכז הבעיה אלה חברות כוח האדם האלה. יש לי פה התכתבויות עם כמה שמאוד עניינו אותי. הם משנים את השם של העסק מפה לשם, הם מזייפים בעצמם את תעודות הזהות לעובדים שלהם, הם יודעים לעשות את כל הבוכהלטריה הזאת והמעסיק לרוב מקבל את העובד, עוצם עיניים, לא עוצם עיניים, את זה אי אפשר לדעת. מהאנשים שאני דיברתי איתם, לא היה להם מושג, כי הם רואים רישיון להעסקה כחוק, לוקחים את זה, מנסים להתקשר למשטרה, מפנים אותם ל-110. אני היום עשיתי את זה, ניסיתי לבדוק אם אפשר. אין איך לוודא, אין איך לדעת. הדבר היחידי שהמשטרה מציעה זה להביא את העובד לתחנת המשטרה לזיהוי פנים. איזה עובד יבוא לזיהוי פנים במשטרה? זו האופציה היחידה. הייתי רוצה לדעת מה המספרים של התופעה הזאת כדי לדעת לתקוף אותה מול הגורמים המתאימים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. יקיר, אתה רוצה? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כן, אני אוסיף. יקיר ליסיצקי, יו"ר איגוד המסעדות. אנחנו בעד העסקה כדין, נקודה. אין היום, לא רק בענף המסעדות, בכלל העסקים במדינת ישראל, יכולת, כשמגיע עובד לחצרו של בית העסק, לבדוק האם הוא עובד ושוהה כדין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר על כלל הענפים או רק ספציפית על המסעדות? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> בפרט המסעדות. שום מסעדה במדינת ישראל לא צריכה להיסגר, לא ל-30 ימים, עשרות נסגרו, אם אין לי כבעל העסק כלים לבדוק, מבלי לפגוע בזכויות הפרט, מערכת אונליין דרך הסלולרי ב-30 שניות, מבלי להשפיל את העובד, להביך את העובד, לפתוח קריאה ביומן, להביא את השוטר לבית העסק, ואז התעודה תקינה, שגם זה לא קורה. העמדה, היא לא צריכה להיות נחרצת, היא כל כך מובנת מאליה, שלנו, בפרט בענף המסעדות, של 14,000 בתי עסק, ששום כתב אישום לא צריך לצאת. אנחנו נשתף פעולה, כל מה שצריך. בהמשך למה שזגדון שאל, אני מצטרף אליו ומחדד עוד יותר את השאלה, כמה תיקים התגלו כעצימת עיניים של המעסיק, שזו השורה התחתונה? אנחנו סבורים מהבדיקות שערכנו שהאחוז הוא אפס נקודה אפס נקודה אפס משהו שהורשעו בפועל ולא לקחנו אותם בוויה דולורוזה. סגירה של עסק ל-30 ימים זה גזר דין מוות לבית העסק, זה עשרות אלפי שקלים לעורכי דין לפתוח, זה חיתום שלא לצורך מחדש, זה מפח נפש, העובדים שלו עוזבים אותו, גם ככה אין לנו עובדים. וגם אין לכם זכות, על פניו אין זכות חוקית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל ברגע שאתה מדווח לרשות המסים ולביטוח לאומי, לא עולה? מה, הוא נתן תעודה של מישהו אחר? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אתה צודקת, אתי, קל וחומר, אם אנחנו משלמים מיסים על העובד, תלוש השכר, ביטוח לאומי, מס הכנסה, הרשות צריכה להתריע בפני המעסיק, גם אם זה בשיהוי של 30 ימים. אדוני, לא קיים כזה אזרח במדינת ישראל, מה אתה עושה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל לפני שאתה קולט אותו, אתה לא יכול לעשות דברים למנוע להתקדם איתו? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אין לי היום כלי. יש מסעדה בתל אביב בכיכר רבין, מגיע עובד, אין לי שום כלי לבדוק אם התעודה מזויפת או לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עובד לא חוקי או ששוהה לא חוקי? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אם הוא לא חוקי, אם התעודה מזויפת, בין אם זו תעודת זהות ישראלית או לא, אנחנו לא משרד חקירות. וגם אם אנחנו משרד חקירות, תנו לנו את הכלים, תנו לנו את הפלטפורמה. אגב, לא צריך לחשוף את כל המידע בצנעת הפרט וזכויות העובד, לא צריך, אנחנו לא צריכים את כל המידע על העובד. אני צריך מהמערכת הרגולטורית, מהממשלה, מהמשטרה במקרה הזה – כן, לא, האזרח הזה קיים, האזרח הזה לא קיים, מהסלולרי, בהליך פשוט ויעיל. ואתם תמנעו גם כוח אדם שאין היום במשטרה, גם מפח נפש, וזה הפתרון לעמדתנו. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש בעיה. אפשר להוסיף מילה? קיבלתי מהמשטרה. זה לא העניין, יש משהו יותר מורכב. גם אם אתה שולח והוא אומר לך, כן, הבן אדם מאושר, התמונה מזויפת, הבן אדם קיים. זאת אומרת, בכל המקרים אלה אנשים שקיימים והם אזרחי מדינת ישראל, אבל התמונה שונתה, כך שזה לא יעזור, זה משהו הרבה יותר מורכב. אגב, את אותם שב"חים שתפסו לא מזמן באירוע שחררו אחרי שלוש שעות בתל אביב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע פה את המשטרה, הם צריכים לעדכן אותנו למה הם שוחררו. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן. ורוב העסקים שקיבלו 30 יום צו סגירה נפתחו אחרי שלושה-ארבעה ימים, ומי שעשה את הקופה אלה עורכי הדין. זו תעשייה, זהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, אם מישהו גם מהמעסיקים רוצה, שיגיד. << אורח >> יצחק יהודה נעמן: << אורח >> יצחק נעמן, אני ממחסני השוק. אני מעסיק תאילנדים אצלי בעסק, ברחו לי קרוב ל-30 כבר. אני גיליתי, אני יודע איפה הם עובדים, אני פונה למשטרה ולא קורה כלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולרשות האכיפה פנית? << אורח >> יצחק יהודה נעמן: << אורח >> לרשות האכיפה, רשות ההגירה, וכלום לא קורה. פונה, אומרים זו פרוצדורה, זה לא מעכשיו לעכשיו. אני יודע איפה הם עובדים, אני יודע הכול, אני יודע לאן הם הלכו. אני מפעיל שירותי חקירה שלי לאן הם הולכים והכול, אני לא יודע כמה זה בסדר או לא בסדר. אני משלם שכר דירה, אני משלם 8,500 שקל למדינה, ויזה והכול, ואני גם לא יכול לקבל במקומו עובד נוסף, ואני עושה את הכול כדי למצוא את העובד, ונאדה, אי אפשר למצוא. אני לא מבין את הקטע הזה. אני אומר להם, הוא נמצא שם, העובד הזה נמצא בבית חולים, בית חולים ממשלתי, עובד, נמצא. כנראה כמו שאמרו פה, זיופים של תמונות וכאלה. אני יודע בדיוק איפה הם נמצאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולא עשו איתם כלום? << אורח >> יצחק יהודה נעמן: << אורח >> לא עשו כלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, תכף נשמע את זיגזג. << אורח >> יצחק יהודה נעמן: << אורח >> מתוך 20 או 30 מצאו, אני חושב, לפני כמה חודשים, שניים או שלושה. אני מצאתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> תודה, גברתי יושבת הראש. נדב הררי שטילמן, התאחדות האיכרים בישראל. אנחנו עדים לתופעה הזאת גם במשקים החקלאיים וגם כחברים בארגון הגג של המעסיקים, בנשיאות המגזר העסקי, אנחנו שומעים על זה גם אצל בעלי המלאכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, ולצערנו הרב, כל דיון זה עולה ולא זז כלום. << אורח >> נדב הררי שטילמן: << אורח >> נכון מאוד. גם בעלי המלאכה, גם תעשיינים, מסעדנים, מלונאות וכדומה. הבעיה, כמו ששמענו, היא באכיפה המנהלית ובצווי הסגירה האלה ובקנסות. וכמובן שאין כלי לעניין הזיופים, אבל גם איפה שמדובר בטעויות בתום לב, צריכה להיות הבחנה בין מי שטעה בתום לב לבין מי שמעלים עין, כמו ששמענו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. מישהו מהמעסיקים רוצה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> נשמח לשמוע נתונים, מספרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. נתחיל עם משטרת ישראל. את רוצה שאלה-תשובה או להתייחס למה שנאמר פה? נלך על שאלה-תשובה? נפנה לך שאלה ותתייחסי או שלהתייחס למה שנאמר? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אני יכולה להתייחס בכללי על הכול, זה בגדול אותו הדבר. קודם כול, אני לא יכולה להתייחס למקרים ספציפיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי כן יוכל לתת את הנתונים? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אפשר להעביר לי את הנתונים, אני יכולה לבדוק ולתת תשובה בהמשך, בטח לא בפורום הזה. מי שיגיש את התלונה יקבל את ההתייחסות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, עם העתק לוועדה, תשובה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אין בעיה, מי שהגיש את התלונה, אני יכולה לתת לו מענה לגבי הסטטוס הספציפי של התיק, אני לא יכולה לדבר על זה בפורום כזה למי שהוא לא צד. רויטל יהושוע, קצינת הונאה ארצית מחטיבת החקירות. זה אחת. כל תיק, כל מקרה, כל בית עסק הוא מקרה בפני עצמו. זאת אומרת, אין פה משהו גורף שאני יכולה לבוא ולהגיד, כל עסק מתנהל ומקבל את אותה ענישה, במידה ויש ענישה, או ההליך שמתנהל כלפיו הוא אותו הליך. מה זאת אומרת? יש מעסיקים, שכולם צריכים להיחקר, גם בעל עסק, כמה שזה לא נוח, אבל ברגע שמגיעה משטרה למקום ויש חשד שיש שם פועלים זרים או שב"חים, צריך לחקור אותו. אנחנו לא יודעים, אנחנו מגיעים לשם, אם בעל העסק יודע שיש פה חבר'ה שהם שב"חים והתיעוד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך קיבלתם את המידע שיש שב"ח? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> יש הרבה דרכים. יש הלשנות, מידע מודיעיני, בתי עסק יריבים. יש הרבה דרכים, גברתי. גם מסיור בשטח, ששוטר רואה בעין מישהו שנראה לו חשוד, יש כל מיני דרכים להגיע לזה. כולם צריכים להיחקר וזו העבודה של המשטרה, זה מה שעושים בחקירות. אני מצטערת שזה קשה. אני מצטערת שצריך לגרור אותם, אבל בשביל לבוא ולחקור לעומקו של עניין ולהגיע לחקר האמת, האם הוא עוצם עיניים, זה המונח המשפטי, האם הוא עוצם עיניים ומודע לזה שיש פה שב"ח והמסמכים מזויפים, או שבאמת יש פה תום לב והוא לא יודע שהמסמך מזויף ואז הוא משוחרר, ובהתאם לזה באמת המשטרה מתנהלת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר, את מדברת על המעסיק שהוא משוחרר? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> כן. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יופי, זו בשורה טובה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> מה זאת אומרת? לא הבנתי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, כי חשבתי שזה גורף ממה שהבנתי. אנשים, כולם אומרים לכם שלא היה להם מושג, בכל זאת הם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אבל אתם לא חוקרים את השב"חים או את העובד הלא זר שהוא עשה? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אנחנו חוקרים, בוודאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם וגם. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אני פשוט משיבה כאן לחברים שמשתתפים בוועדה, הם הציפו את זה, למה אנחנו צריכים, למה גוזלים מאיתנו, לוקחים אותנו, גוררים אותנו במשטרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, סוגרים את העסק וכל הדברים האלה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אנחנו מבינים את זה, אבל בשביל לחקור ולהבין האם יש פה עצימת עיניים או תום לב צריך לחקור, צריך להביא את האדם לתחנה ולברר, כנ"ל לגבי העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס לאילו הוכחות בעל העסק צריך להציג לפניכם? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> לא, זה תלוי מקרה, זה תלוי עסק, מה יש לנו על העסק. זו שיטת חקירה. אלה שאלות שנשאלות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני אגיד לך למה אני שואל את זה, סליחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל תן לה, אולי תרשום לך את השאלה ואחר כך היא תסיים ואתה תפנה לה שאלה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> איך אני אדריך את המסעדנים מה לשאול להבא? עכשיו יש לי כמה שמעסיקים ערבים, הם לא יודעים אם זה שב"ח, אם זה פלסטיני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הוא בודק? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הם שואלים אותי איך אני בודק. עשינו היום את כל הבדיקות. מה, דיברת עם השר לביטחון לאומי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא יכול להיות שותף לעבירה אם הוא לא יכול לבדוק. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא הגיוני. תנו לי כלים. כשאת אומרת שאין לך כלים, סליחה, אני מאוד מעריך את העבודה שלך. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> לא, הכול בסדר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תגידי לי מה הכלים, לא חקירה ספציפית. הוא יכול להתקשר ל-100, 110, 120? ואנחנו נעשה את כל מה שתגידו כפקודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא תתייחס. גם מערכת האכיפה של רשות האוכלוסין תתייחס. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני חושב שלרשות האוכלוסין אין קשר לאירוע הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש, יש שיתוף פעולה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא לעובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיתוף פעולה, אני בטוחה שהוא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> האמת שלתת לכם עכשיו תשובה איך אותו בעל עסק יכול - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למנוע את העבירה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> לדעת, בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למנוע את העבירה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אין לו דרך, אני אחסוך לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה מה שמעניין את כולנו, למנוע את העבירה, זה הלב של האירוע, של הדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא רוצה שמקרים כאלה לא יחזרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הלב של האירוע, של הדיון, איך מונעים את העבירה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עכשיו יש לי פה כמה אנשים, אני יכול להשמיע לך, הוא אומר לי: אילן, עכשיו אני בפאניקה, מה אני עושה? איך אני בודק? אמרתי לו, בוא נעשה ביחד. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> בעובדים הזרים את מפקידה פיקדון, המערכת אומרת לך, קיים, לא קיים, פתרנו את זה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן, יש לינק. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> את מדברת על דרך הטיפול. אותי לא מעניינת דרך הטיפול, אותי מעניין מה ההנחיה שיורדת לאותו פרט, בעל עסק, זה בכלל לא משנה, ברור שכל מקרה לגופו, איך הוא בודק, כיצד הוא בודק, כיצד אתם הופכים אותו לחלק. תנו לו את הכלי למנוע בכלל את כל נושא האכיפה, למה צריך לאכוף על זה? הרי אנחנו שיתוף הפעולה הכי קל, כי האחריות גם ככה עלינו, האחריות האישית, המנהלית, הכול גם ככה על בעל העסק. תנו לי כלי לבדוק אם זה מזויף או לא. כי אתה לא שותף לעבירה, גורף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רויטל, את יכולה לעדכן אותנו כמה מקרים היו, לגבי כמה במספרים? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני רוצה רגע להגיד משהו. ליאת מנדל גור, אני תובעת רישוי ארצית. אנחנו מ-7 באוקטובר, לפי המספרים גם רואים, כל הצווים, צווי הגבלת שימוש במקום, קפצו. למה קפצו? כי בבת אחת ביטלו את כל אישורי השהייה. זה מאוד מאוד פשוט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, ואין עובדים. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> המטרה שלנו, של משטרת ישראל, ובכלי הזה של האכיפה המנהלית, זה למנוע שבעלי עסק יעסיקו וילינו במקומות את השב"חים הלא חוקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין ספק, אבל הם טוענים מצד אחד שהם לא יודעים שהם לא חוקיים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> זה ברור, אבל זו לא השאלה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> רגע, אתה דיברת, אני הקשבתי. זאת המטרה שלנו. אני בתפקיד כתובעת רישוי ארצית, קודם לכן הייתי תובעת של מחוז צפון, ששם הייתה כמות מאוד נכבדת של שוהים בלתי חוקיים. אני מכירה את כל ההליכים ברמה ארצית, את כולם, את כל ההליכים, את כל פסקי הדין, הכול הגיע לבתי משפט. ואני אומרת לכם פה, אחרי שבדקתי גם בדרך כשהגעתי לכאן עם כל התובעים בארץ, לא יהיה צו סגירה למקום, לא יהיה, אם אנחנו נראה שהמעסיק בדק בדיקה סבירה. אנחנו לא מבקשים שתעשו איזושהי בדיקה מטורפת או חוקית. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה ההגדרה של סבירה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> איך הוא בודק? תגידי לנו איך. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה ההגדרה של סבירה ולמה להגיע לזה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אנחנו עושים השוואה, הבדל בין הליך מנהלי להליך פלילי, אסור לנו להתבלבל פה. בהליך פלילי, כשמגישים כתב אישום, צריך ראיות יותר גבוהות מההליך המנהלי. בהליך המנהלי אני צריכה לראות את בעל העסק שהוא שקל ובדק האם הוא מעסיק עובד שהוא לא חוקי. איך עושים את זה? אני אגיד, אל תדאג. אני גם טוענת בבתי משפט את זה. בתוך עמי אני חיה, בסדר? מגיע לבעל עסק עובד שמגיע לו מחברת כוח אדם, ואנחנו רואים את זה באותן מסעדות פעם אחר פעם. יש לי גם שמות שאני יכולה להראות לכם, כי אני מכירה. בעל העסק לא יכול לעצום את העיניים, קיבלתי אותו מחברת כוח אדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל גם חברת כוח האדם נחקרת, נכון? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> נכון, יש חברות כוח אדם. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש משהו במה שהיא אומרת. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני מבקשת מבעל העסק שיסתכל על העובד, מאיפה אתה? מילה, שתיים. הרי הוא בעל העסק שלו, הוא הולך להגיש את האוכל במסעדה, אתה לא רוצה שיהיה מישהו מסוכן פה בתוך העסק. ולכן אנחנו בודקים, איך קוראים לך, מאיפה אתה, תראה לי תעודת זהות, אבל לא תראה לי וביי, תשמור אותה, העתק, צילום. כי כשאנחנו באים לבעל העסק וחוקרים, ההליך החקירתי, פתאום אנחנו מגלים שאותו בעל מסעדה, הוא לא שמר את האישור. זאת אומרת שהוא אומר, הוא הציג לי תעודת זהות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, הוא צריך לצלם את תעודת הזהות של העובד? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> ברור, נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לצורך מס הכנסה, אני יודעת מה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> בדיוק. אני גם מגדילה. אותו עובד במסעדה, הוא נפצע, הוא לא יתבע את חברת כוח האדם, הוא יתבע את בעל העסק, נכון? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לגמרי. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> נכון? אני רוצה לראות שבעל עסק, להרגיש באמת בחקירה שלו שהוא עשה את הטיפה מעבר למה שהוא צריך. וברגע שאני כתובעת רואה את זה, לא יהיה פה צו סגירה, חד משמעית. אנחנו בני אדם. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אם תעודת הזהות של מאן דהוא, הפקיד העובד, כי המעסיק שלו זאת חברת כוח האדם, חברת כוח האדם צילמה את תעודת הזהות, הוא מקבל שירות. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> נכון. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> הנחת היסוד של מבחן ההיגיון הסביר, ואתם מחפשים ספק סביר, היא שבעל העסק מקבל שירות מחברה מסודרת, בדקה ומעסיקה אותו כדין, והוא גם בהיבט החוזי, שאתכם זה לא מעניין, ההיבט החוזי, הוא גם מחויב לעבוד על פי דין והוא מחתים. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני מבקשת מקרה אחד, לא שניים, אחד שתראה שהיה בעל עסק שהעסיק כמו שצריך דרך חברת כוח אדם ובאמת בדק וידע ועשה את כל הבדיקות בתום לב והמקום נסגר, אחד תראה לי. ואם הוא נסגר, אני רוצה להראות שהוא הביא אחרי זה את הנתונים ולא פתחנו מייד. תראה לי. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תראה לי, תביאו לי. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני אביא לך. ח"פ אחרי ח"פ, נשב, נקיים על זה פגישה ואני אראה לך. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> ואני אראה לך שאנחנו בדקנו וחקרנו והראינו שאין פה חוסר תום לב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. ליאת, או לך או לרויטל, שאלה נוספת. האם אתם מודעים לבעיה שמציגים המעסיקים, שאין להם דרך לבדוק את מהימנות המסמכים, ההיתרים והאישורים שמציגים לפניהם העובדים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מערכת דיגיטלית. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני לא חושבת שלמשטרה יש איזושהי התנגדות שחברה ממשלתית כזו או אחרת תעשה כזה דבר באופן חוקי, אין לנו שום התנגדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הפתרון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זיגזג, רצוי שתהיה קשוב, כי היא אמרה שאין להם התנגדות שאתם תפעילו מערכת דיגיטלית. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> למשטרה? ההפך. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אוקיי, תרשום לך שאתה צריך לענות לנו. כמה קנסות הוטלו על המעסיקים על העסקה לא חוקית, את יודעת להגיד לנו? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא מכירים כזה נתון. אילו קנסות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אם אתם תופסים מעסיק שהוא עבר, לא מוטל קנס, עיצום? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> ברגע שהוגש כתב אישום ומתנהל הליך ויש הרשעה, כמו בכל תיק פלילי, ואני לא מדברת עכשיו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להגיד כמה מקרים כאלה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אנחנו לא יכולים לדעת את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי כן יכול לדעת את הנתון? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה זאת אומרת? כמה כתבי אישום הוגשו? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אני יכולה לתת נתון כזה, גברתי. בנספח 1 בתגובה שהכנו, בטבלה הארוכה, צירפתי את כל עבירות השב"חים שקיימות בספר החוקים. אני רוצה לפתוח ולהגיד שבמשטרת ישראל אין יכולת לפלח או לתת נתונים על עבירה של זיוף טופס אישור העסקת שב"ח, אין עבירה כזאת בחוק. המערכת המשטרתית פועלת על פי עבירות שרשומות בספר החוקים. הפילוח - - - << אורח >> תומר מור: << אורח >> מה זאת אומרת, זיוף של מסמכים? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> נכון. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> זיוף מסמך. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לא צריך שיהיה מוגדר שב"ח בחוק. את רוצה להגיד לי שאם עכשיו חברת כוח אדם מספקת מסמכים מזויפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תומר, לא קיבלת רשות דיבור. אני אתן לך. אתה יזמת את הדיון, תודה, יישר כוח, אבל אי אפשר להבין. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> שני דברים אני אגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לתקן את החקיקה את אומרת? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל את אומרת שאין בחוק דבר כזה, עבירה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> יש בחוק עבירת זיוף. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אבל מה זה קשור לשב"ח? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מה עם השב"ח? הוא צודק. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> השב"ח נחקר על זיוף מסמך. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אבל זה לא הוא, זו חברת כוח האדם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המעסיק, על מה הוא נחקר? שהוא העסיק כעובד לא חוקי. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> נכון, העסקת שב"ח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא לא ידע, בתום לב. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אבל אותו מעסיק שב"ח יכול להעסיק אותו אם יש לו תעודה מזויפת ואם אין לו תעודה מזויפת, עם ידיעה ובלי ידיעה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אנחנו יכולים להוציא פילוח, המשטרה, על כתבי אישום שהוגשו על העסקת שב"ח, זה אפשר. להגיד איזה כתב אישום - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא לא ידע. << אורח >> יעל גבריאל: << אורח >> אם הוא לא ידע לא יהיה כתב אישום. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אם הוא הורשע, הוא ידע. בית משפט קבע שהוא ידע אם הוא הורשע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם יש לך מה לומר, וניתן לתומר גם. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מדוע בעל העסק, לשיטתך, כשהוא משלם לחברה שאתם בדקתם ואישרתם וכן הלאה, למה הוא צריך לעשות את כל הבדיקות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חברת כוח אדם אתה מתכוון? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> למה הוא צריך להיות משרד חקירות? הוא משלם לחברת כוח אדם כסף, יש לו הסכם. שיפקיד. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא משרד חקירות. הוא מכניס לעסק שלו עובד, והעובד הזה - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אבל הוא לא עובד שלו, סליחה, הוא לא עובד שלו. אני לקוח והוא נותן השירות. מתן השירות זאת חברת כוח אדם, מה זה קשור אליי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל גם המעסיק צריך לבדוק את העובד שהוא מקבל מכוח אדם. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> זאת עצימת עיניים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> למה עצימת עיניים? אני לא משלם לו את המשכורת. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני אסביר לך. כי ברגע שאתה בעל עסק ומעסיק אצלך עובדים, אתה צריך לדעת ולך יש אחריות מי עובד אצלך. כי אם הוא יגנוב אצלך בעסק, אתה לא תלך לחברת כוח האדם. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> את צודקת, את אומרת שאם מגיע מחר הנדימן לחברת הייטק או למסעדה, הנדימן מחברת שירות, אני גם צריך לבדוק לו? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא, אני אסביר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יקיר, בוא ניתן גם לתומר בבקשה ואחר כך נמשיך בשאלות. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני אסביר את ההבדל. אם מגיע שליח או עובד שנותן שירות חד פעמי - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> ספק קבוע קוראים לזה, כן. מדביר. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> מדביר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כן, פעם בשבוע. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> זה חד פעמי, אתה לא מעסיק שלו. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> נו, גם העובד אני לא המעסיק שלו. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> טבח אתה מעסיק, מלצר אתה מעסיק. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני לא משלם לו את המשכורת, אין יחסי עובד-מעביד. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה בחשבונית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה? אבל צריך לתקן את זה, זה פרוץ. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חשבונית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו לא סיבה, זה לא תירוץ, חשבונית. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה בחשבונית, וגם אחריות שילוחית אין לי. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני אפנה אותך, יש פסק דין מאוד מאוד ישן של פסק דין גינדי שמדבר בכלל על אתר בנייה ומסביר את כל ההתנהלות. בעלים של אתר בנייה לא יכול לחמוק מאחריות של אילו עובדים מביאים לו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ליאת, יש לי שאלה, או רויטל. אילו פעולות נוקטת המשטרה כלפי חברות כוח אדם המספקות את השב"חים לבעלי עסקים ומציגות להם אישורים והיתרים שמתגלים כמזויפים? מה אתם עושים? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אין הבדל בין חברת כוח אדם לבין אינדיבידואל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הכוונה? בין המעסיק לבין חברות כוח אדם? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, כי המעסיק לקח, הוא צריך לבדוק מה הוא לוקח. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> כל חברה או אינדיבידואל שעולה חשד שביצע עבירה, משטרת ישראל חוקרת, בודקת ומגיעה למסקנות. אין הבדל בין חברת כוח אדם לאינדיבידואל. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> איך זה יכול להיות? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> כי ככה זה עובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אם אתה לוקח עובדים מחברות כוח אדם, מה, אתה עוצם עיניים? אתה לא צריך להיכנס לעומק ולבדוק מה אתה מקבל? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני צריך לבדוק הכול, בעל עסק צריך לבדוק הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> יופי, איך בודקים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם כוח אדם וגם אתה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> איך בודקים? מה, אני מסתכל על האייפון שלו בשטיפת כלים? איך אני בודק חוקי? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אין כלי, אין איך לבדוק. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני רוצה אישור מהמדינה שהעסקתי עובד כחוק בכל צורה, בכל קונסטלציה, שיהיה בשרשור של 100 חברות. אני מבקש מכם, ביחד עם המשרד הממונה וביחד עם רשות האוכלוסין, שכפי שעשיתם עם המסתננים והפליטים, שב-2020-2016 לא היה, לתת לנו כלי לבדוק, זה מה שאני אומר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תכף נשמע את רשות האוכלוסין. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני מבקשת ממך להנחות את בעלי העסקים להעסיק אנשים חוקיים, עובדים חוקיים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני צריך להנחות, זאת אומרת שהנחת העבודה שלך היא שהם לא מעסיקים חוקי. האפס נקודה משהו אחוז - - - << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני רוצה לומר לך שאתה לא תמצא מעסיק שעוצם עיניים ומקבל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו ניתן לתומר, הוא יזם את הדיון. << אורח >> תומר מור: << אורח >> תודה רבה. דיון חשוב מאוד, ותודה רבה לגברת היושבת ראש על הקיום של הדיון הזה, ותודה לכל הנציגים שהגיעו. אני רוצה להתחיל במשהו, דבר ראשון, אתייחס קצת בקצרה ונתחיל בדברים ונסגור את זה ואז כמובן הדיון יימשך. הסיטואציה שבה למעשה אתם דורשים מאיתנו דברים שלא מופיעים בחוק היא לא תקינה. את לא יכולה לבקש ממני להראות מאמץ יתר, את לא יכולה לבקש ממני להראות שאני נוסע 80 בחשיבות על ה-80 בכביש שמותר בו 80. זה לא רלוונטי מה שאתם מבקשים. ואיפשהו יש בלבול נורא גדול. אתם קיבלתם כוח מאוד משמעותי בידיים שלכם שקוראים לו צו סגירה מנהלי. צו הסגירה המנהלי הזה, ואחרי זה אני מבקש לראות כמה מתוך צווי הסגירה המנהליים התפתחו לכתבי אישום ולהרשעות, ואני בטוח שהנתונים פה יפתיעו הרבה מאוד מהאנשים. כי בסופו של דבר, אותה סיטואציה שבה אתם בקלות, ואני לא בא לזלזל, הדיון הזה שאני ביקשתי אותו, מסעדנים חזקים ביחד, לבוא ולדון בנושא הזה עם כולם, זה כי חשוב לנו להתנהל כחוק, מאז ומעולם. אנחנו פה ראשי ארגונים, אנחנו פה אמונים על החוק בתעשייה שלנו, ואנחנו לא אמורים לאכוף אותו, אבל אנחנו בהחלט כל הזמן מעודדים ודוחפים לעבוד על פי חוק בכל הפרמטרים של התעשייה שלנו, כנ"ל בעובדים, על אחת כמה וכמה. ובסיטואציה הזאת, הפער שיש בין, גם חוקרים שדיברתי איתם, וגם מפקדי תחנות שדיברתי איתם, וגם עוד כל מיני כאלה שדיברתי איתם בתוך המשטרה, מבקשים דברים שלא קשורים לחוק. וכשמישהו מגיע, אם אני עכשיו בא ואני ואת עושים עסקה ואני נותן לך מסמך מזויף, את אשמה או אני אשם? מי זייף את המסמך? ולכן יש פה שרשור לא הוגן, לא נכון וגם לא חוקי של האשמה. ונכון שאי ידיעה לא פוטרת מעונש, אבל חבר'ה, יש גם עניין בחוק שאומר בצורה מאוד ברורה, אם צד ג' לא ידע והוא היה בסופו של דבר קורבן למשהו, אי אפשר להאשים את הקורבן בעבירה שביצעו עליו. זה אחת. אני רק רוצה ככה לחזור שנייה להתחלה. בתעשיית המסעדנות אנחנו הגענו למצב שמ-7 באוקטובר, אותם 2,000 פלסטינים שקיבלנו אישורים, למעשה נלקחו, ולא משנה כרגע צודק, לא צודק. בתעשיית המסעדנות נכון להיום אי אפשר להעסיק פלסטינים, לא קיים. הנושא של העסקת שב"חים הוא חמור מאוד, אבל מה קורה? מותר בתעשיות אחרות כן להעסיק שב"חים. זאת אומרת שדבר ראשון, לפני שאנחנו בכלל מתחילים את הדיון הזה, אני רוצה לבוא ולהגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל זה באישורים, זה שונה. מה שאתה אומר - - - << אורח >> תומר מור: << אורח >> סליחה, לא שב"חים, פלסטינים, טעות שלי, מדייק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אבל זה גם תלוי אישורים. << אורח >> תומר מור: << אורח >> מותר להעסיק פלסטינים. ובמסעדנות אסור להעסיק פלסטינים. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> מסעדנות זה בתוך הארץ, וזה גם לא לפתחנו. << אורח >> תומר מור: << אורח >> יש בתעשייה אישורים להעסקה של עובדים פלסטינים. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אבל זה לא קשור למשטרה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לא משנה, לא קשור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא ניכנס לכאן, יש. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני רק מחדד ואומר שלפלסטינים בישראל יש אישורים, זה אחת. דבר שני, חברים, יש גדר בישראל ויש חוק ויש ביטחון ויש גבולות, והגבולות האלה, כידוע לכולם, אני לא מגלה פה סוד לאף אחד, פרוצים, ויש מאות אלפי שב"חים בישראל ברמה יומית. זאת אומרת, דבר ראשון, צריך לבוא ולהבין ולהכיר בבעיה שקיימת. דבר נוסף, מסעדנים בהעסקה ישירה מעסיקים אך ורק מי שיש לו היתר עובדים זרים על פי חוק, או לחלופין, מעסיקים רק עובדים ישראלים, לא משנה ערבים, יהודים, נוצרים, צ'רקסים, לא רלוונטי, מעסיקים רק על פי חוק. בסיטואציה שנוצרה יש תרבות גדולה מאוד ויש שפע של זיוף תעודות זהות. אותם זיופי תעודות זהות - - - << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני לא יודעת. זה לא בכמויות. יש לך נתונים להראות לנו? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אתם המשטרה, תציגו את הנתונים אחר כך. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אבל אתה טוען טענה ואני אומרת שהיא לא קיימת. << אורח >> תומר מור: << אורח >> על כל מעצר מנהלי שהיה יש תעודות זהות מזויפות שבגינן נאמר, היית צריך לבדוק אותן. את לא מכירה את זה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא. << אורח >> תומר מור: << אורח >> את לא מכירה את זה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא. << אורח >> תומר מור: << אורח >> זאת אומרת שבשום מעצר, בשום סגירה מנהלית שהייתה לא היו תעודות זהות מזויפות? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> זה לא מה שהיא אומרת. << אורח >> תומר מור: << אורח >> יפה, לכן אני אומר. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני לא אמרתי כזה דבר. << אורח >> תומר מור: << אורח >> זה לא דיון. אם לא הכרתם, אני לא רוצה לתת לכם את הנתונים כי אין לי אותם, אבל אני כן רוצה להגיד לכם שעובדתית, לכל סיטואציה, לכל מסעדן שסגרו לו את המסעדה או שעשו עליו פשיטה, באו ואמרו: תעודת הזהות של העובד שלך מזויפת. מאיפה זה מגיע, לאן זה הולך? אני לא יודע, אנחנו לא יודעים. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני חייבת להגיד לך, אני לא יודעת מאיפה הנתונים. אני מכירה את צווי הסגירה, מעטים הם על זיוף של תעודות זהות, מעטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעטים היא אומרת. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> רוב צווי הסגירה הם באמת על העסקה והלנה של שב"חים באתרי בנייה ובעלי עסקים לא טוענים בכלל שיש זיוף, בכלל לא. אולי אני יכולה להגיד עשרה מקרים כאלה שהיו טענות, בעיקר באזור תל אביב, של מחוז תל אביב, אני יודעת על איזה מפקד תחנה אתה מדבר, והוא דיבר איתי, וחשבנו ביחד איך לסייע. ואני הסברתי למפקד תחנה לחזור אליכם ולהגיד לכם, הדבר היחידי שחשוב זה להיות הגון עם עצמך כבעל עסק, אל תחפש מנגנונים, תהיה בן אדם. אתה מעסיק עובדים, שב איתם, לפני שהם מתחילים ללכת לשולחנות, שב איתם, תגיד, איך קוראים לך? מי אח שלך? איפה אתה גר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני בעד. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> איך הוא בודק? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> קח אותי אליך הביתה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כיצד הוא בודק? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תראה לי את הילדים שלך. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני אתן לו כיף. איך הוא בודק? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> רגע. וכאשר חס וחלילה יתפסו אצלו את אותו עובד אחרי כל התשאול הזה, אני מתחייבת בפניך, קח את הטלפון שלי, אני מתחייבת בפניך שלא יהיה צו סגירה לאותו מקום. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> איך הוא בודק? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אוקיי, יש לנו פערים במידע, והפערים במידע הם כאלו. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תביא לי. << אורח >> תומר מור: << אורח >> ועכשיו נגיע למטרה שלשמה ביקשת את הדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תומר, בקצרה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> המטרה היא נורא פשוטה. אתם כגוף שאוכף צריכים לספק לאזרחים, או כל הפורום שיושב פה ברמת הממשלה והמדינה, צריכים לספק לאזרחים הבנה לגבי איך ניתן לעמוד בחוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלים, אוקיי. << אורח >> תומר מור: << אורח >> כי כשיש סיטואציות חוזרות ונשנות שבהן למעשה מעסיק אדם, מה שנקרא, ההדיוט, האדם הסביר, לא יודע ולא בסמכותו ולא ביכולתו ולא בהכשרתו ולא בכליו המקצועיים לברר האם האדם שנמצא מולו הוא ישראלי, הוא שב"ח. אין לו מושג, הוא לא יודע, הוא עושה את המיטב שהוא יכול. ואני מבטיח לך שאין אף אחד שרוצה שתהיה לו הרעלה במסעדה או חס וחלילה סכינאות או כל דבר אחר, הכול בסדר. ואם יש כאלו, אני מבקש שלא תשבי פה ותגידי שהם הרוב. כי כמו שאני לא בא להגיד לך שהמשטרה היא מושחתת, אל תגידי שמסעדנים עוברים על החוק. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> ההפך אמרתי, אמרתי בודדים. << אורח >> תומר מור: << אורח >> כי לפעמים יש נטייה של לקחת אחד-שניים רקובים ולהטיל על כולם, זה לא המצב. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> נכון, זה מה שאני אומרת שקורה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> יפה, ואנחנו צריכים להוציא מפה איזה סוג של כלי שיעזור למסעדנים להתמודד עם הסיטואציה הזו, וזה משהו שאנחנו חייבים לפתור אותו, כי אחרת זה רק ימשיך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> שמי שירן, אני עוסקת בתחום המסים לא מעט שנים, אני מגיעה לכאן באופן פרטי. אני שומעת אתכם, אני חושבת שיש כאן איזשהו פתרון די מצוין, גם למשטרה וגם למסעדנים. מאחר שהמוסד לביטוח לאומי, עושים לו דיווחים מקוונים כל חודש לגבי עובדים, תומר, כאן יהיה לכם אינדיקציה לגבי תעודות זהות מזויפות. מה זה אומר? שאם למעשה אותה חברת כוח אדם או אם אתם באופן אישי מעסיקים את העובדים, כמובן על פי טופס 101, אתם חייבים לבצע את הדוח המקוון על פי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשבוניות. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אני אמרתי, או חברת כוח אדם או אתם אם אתם מעסיקים על פי 101. אוטומטית נעשה שמית דיווח 102 למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי, וכאן אני חושבת שאוטומטית אתם צריכים גם כמשטרה לעשות שיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי, וברגע שיוצא מצב שאותו מספר תעודת זהות עולה פעמיים, אותו אדם מקבל שתי משכורות על עבודה כפולה במהלך החודש, כאן אמורה להידלק נורה אדומה, המוסד לביטוח לאומי אמור לעלות על הדברים האלה. כמו שאנחנו עובדים, כמו שיש במע"מ את כל ההגדרות של ה-PCN 874, הדיווחים המקוונים, אני חושבת שאפשר לעשות אותו דבר לגבי השב"חים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מעניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא נותן תעודת זהות של מישהו אחר, איך אפשר לדעת? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> לא, בדיוק. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אבל אולי הוא עובד במקום אחר, האיש האמיתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכמה מקומות? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אם יש מצב מסוים שאותו מספר תעודת זהות מראה שתי הכנסות של 100% משרה, אוטומטית זה אמור להידלק למוסד לביטוח לאומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ותוך כמה זמן אפשר לעלות על זה? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> צ'יק-צ'ק. יש לך עד ה-15 לחודש, צריך לדווח את ה-102. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה, זה גם אחד הכלים. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אני חושבת שזה הכלי הבטוח ביותר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אבל סביר להניח שהוא מובטל, הבחור השני. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אני חושבת שזה הכלי הבטוח ביותר, ליאת, זה בשבילכם, כי ככה גם אגף המכס והמע"מ וגם אגף המכס והבלו מתעסקים עם העניין של חשבוניות המס שיוצאות שלא כדין, וכך למעשה יש להם אינדיקציה מצוינת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הקצאה לעובד, כמו החשבונית. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אני לא מדברת כרגע על זה, אני מדברת כרגע על חשבוניות שיוצאות שלא כדין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הרעיון שלה, אני חושבת שהוא ישים. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> יש לכם אפשרות לעשות, יש לכם כאן רשות המסים, יש לכם את המוסד לביטוח לאומי, תעבדו איתו. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> קודם כול אני יכולה להגיד לך גילוי נאות, שרוב המקרים לא מדווחים לביטוח לאומי, בסדר? רוב המקרים שיש אצלנו בארסנל. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> כרגע אני מדברת על בעל עסק ישראלי שיש לו עובדים שצריך לעשות את ההקבלה הזאת. ותומר, זה בשבילך, תהיה לך אינדיקציה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אבל זה משאיר אותך בחשיפה של חודש שלם שבו אתה מעסיק מישהו והמשטרה יכולה להגיע לפתחך, ואז להגיד התכוונתי לא עוזר לנו. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תראה לי מקרה אחד, תראה לי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תביא לה מקרה, תן לה הוכחות. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אבל במהלך החודש הזה, תראה, אם באמת תתחילו לעשות שיתוף פעולה, גם המוסד לביטוח לאומי יבינו שיש כאן איזשהו מהלך שצריך לקחת זמן. זאת אומרת, תוך חצי שנה-שנה כל המערכות יעבדו בצורה הכי מצוינת שאפשר. זה אחת, זה לגבי בעל עסק ישראלי שמעסיק עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה לגבי חברות כוח האדם שמספקות את העובדים? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> תראי, שם יש באמת בעיה מאוד גדולה, יש שם צווי הרחבה, אני כרגע לא אכנס מבחינת - - - עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את מאיר דוד. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אני חושבת שגם המעסיקים צריכים לקחת בחשבון שאם יש קרות מקרה לעובד, גם אם הוא מועסק על ידי חברת כוח אדם, קורה מקרה במקום ההעסקה, מי אמור לשלם לו פיצויים בגין, האם חברת כוח האדם או האם אותו מסעדן עצמו? צריך לשים לב - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, נשמע את זה ממשרד עבודה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> צריך לעצור אותו, אילו פיצויים? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> צריך להבין שמבחינת המוסד לביטוח לאומי אתה מעסיק אותו כי הוא עובד אצלך, יש כאן יחסי מרות במקום המסעדה. זו לא אותה חברה קבלנית, כוח אדם שלקחתם. זה אחת, וזה כאן לעניין המעסיקים. תעשו שיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי, זה יהיה לכם מצוין, יש דיווחים. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> למה אנחנו צריכים לעשות? תפתחו מנגנון שבעלי העסקים, זה רעיון מעולה מה שנתת, פשוט זה לא לפתחה של משטרת ישראל. יש לנו שת"פ עם ביטוח לאומי ועם כל הרשויות על כל תיק חקירה, אם אני צריכה מידע הם נותנים לי, אם זה צו או בהעברת מידע. הוא עכשיו בא פה ומציף מצוקה, והבאת אחלה רעיון. תחשבו על מנגנון שהם יכולים - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אבל אני רוצה למנוע את זה. הוא הגיע לבית העסק, אני רוצה למנוע את זה לפני שהעסקתי אותו, בטוח לא על מה המצב, מה נשמע איך אתה מרגיש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני עוברת ליוסי סרדי. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> רגע, יש לי רגע עוד דבר אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תסיימי בבקשה ויוסי סרדי. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> דיברתי כרגע כאן לגבי בעל עסק שהוא ישראלי. אני כרגע מדברת, וכאן זה בשבילכם, יש כאן לא מעט שב"חים שנמצאים פה קרוב ל-20-15 שנה במדינת ישראל והם החליטו לפתוח לעצמם חברת כוח אדם. כמובן שאותה חברת כוח אדם, אותו עסק שלהם, הוא לא מדווח. הם מנצלים פה את המערכת, הם מנצלים פה את המעסיקים, ואני חושבת שכאן יש דבר שאתם כן אמורים לבוא ולהיכנס. הם מביאים אנשים מאותו מקום מולדת שלהם, הם גוזרים קופונים מאוד מאוד יפים, וכשהם מגיעים לרשות האוכלוסין, מבחינתם זה לא מעניין, אותו מעסיק אומר, יש לי אנשים, אני מקושר בתוך רשות האוכלוסין. אני לא יודעת אם יש כרגע מרשות האוכלוסין כאן. ושום דבר לא נעשה. מדובר פה על מקרים מאוד מאוד חמורים. הם מתנהלים בצורה עבריינית, הם מאיימים על בעלי עסקים פה בישראל, מאיימים פה על אנשים פרטיים, אבל המשטרה לא עושה כלום ורשות האוכלוסין לא עושה כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוגשו תלונות? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> לא הוגשו תלונות. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> את נציגת ביטוח לאומי, גברתי? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> לא, חס וחלילה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תציגי את התפקיד שלך לפרוטוקול. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> יש לי כמה כובעים שאני עושה, אני גם עוסקת בתחום בדיקת שכר, גם מטעם משרד העבודה, עם רישיון מטעם משרד העבודה, אני עוסקת בתחום המיסוי מבחינה מיסויית מטעם משרד האוצר. שמי שירן. אני כרגע מייצגת פרטי, אני כרגע הגעתי כי הגיעו אליי מקרים מסוימים, גם בעניין הזה של מעסיקים, וכאן אני כרגע באה לשים את הדברים על השולחן. מה אתם כמשטרה יכולים לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחכים לתלונה. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> מחכים לתלונה, אבל אוטומטית אומרים לי: אל תגישו תלונה כי אין כאן עניין לציבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי הישיבה אתם יכולים, תשבו ביניכם ותעבירו. אני מקבלת בברכה את קבוצת הסטודנטים מהמרכז האקדמי אונו למשפט חברתי קליני שיצפו היום בדיון. ברוכים הבאים לכנסת ולוועדה. יוסי סרדי, בבקשה. << אורח >> יוסי סרדי: << אורח >> שלום לכולם, שמי יוסי סרדי, אני הלום קרב. אני שומע את הדיון ואני בטוח שאתם עושים פה דברים חשובים, אבל יש מילה אחת שתפסה אותי, וזה חוסר עניין לציבור, וזה בדיוק מה שאנחנו מרגישים, פשוט חוסר עניין לציבור. אנחנו אלה שהיו שם במלחמות, אלה שהיו שם בקרבות, יצאנו להילחם ב-7 באוקטובר בקיבוצים, עברנו זוועות עולם, אני לא צריך לתאר לכם מה עברנו ומה ראינו. ואחד הדברים שאנחנו מרגישים זה שכרגע יש 105 הלומי קרב שלא צלחו בשיקום שלהם שאף אחד לא מדבר עליהם. כל אחד באופן אישי ביכולתו ומעלתו, לזכור אותנו, כי בסוף יצאנו להילחם בשבילכם ואנחנו מתמודדים היום עם מה שעברנו, למרות שהיינו עושים את זה לא משנה כמה פעמים אם היו מבקשים מאיתנו, אבל תזכרו אותנו, שנהיה עניין לציבור ולא חוסר עניין לציבור. כי כרגע יש הרבה משפחות שאצלכם אתם רואים אותן כהותר לפרסום, אצלנו הם הופכים לשרשראות ודיסקיות, אצלנו אלה החברים. זו אימא שלא תזכה לראות את בעלה, זה ילד שלא יזכה לחבק את אבא. אני רק מבקש שתזכרו אותנו. תודה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זוכרים אתכם ועוד איך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה, יישר כוח. מאיר, אחר כך זיגזג ואחר כך משרד הביטחון. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בוקר טוב. מאיר דוד, משרד העבודה. קודם כול אני פונה לחברים שלי, המסעדנים והמעסיקים בענפי המסחר. יקיר, דיברת על חברות כוח אדם, כמה דברים: א', גם כשלקחתם עובד מחברת כוח אדם, אתם עדיין מעסיקים, חלה עליכם האחריות. תשימו לב לדבר הזה, זה דבר נורא נורא חשוב. זה לא שהבאת כוח אדם וזהו ומה שהוא הביא זו בעיה שלו. אתם אחראים, אתם מעסיקים במשותף, זה נקרא העסקה משולשת, אתם המעסיקים בפועל ונורא צריך להיזהר מזה. נקודה שנייה, חברות כוח אדם, אסור להן לתווך או להעסיק עובדים זרים עם היתרים. למה? כי בענף המסחר או בענפי המסעדות אסור לחברות כוח אדם להביא עובדים זרים עם היתר. זאת אומרת, אם בא אליכם עובד, אם יביאו לכם איזה עובד תאילנדי או עובד כזה, אומר לך, הנה, יש לו היתר, תדעו שכבר מראש תרימו דגל אדום, חברים, זה פסול. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ואם הוא 2(א)(5)? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> 2(א)(5), יש את המנגנון שבנה שמעון כדי שתוכל לבדוק אם הוא חוקי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הלינק. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אבל מה שאני מציע מראש, תראו, יש גם חברות כוח אדם לא מורשות, ואצלנו באתר, לפני שאתם בכלל מתקשרים עם חברת כוח אדם תבדקו באתר של משרד העבודה האם יש לה רישיון בתוקף או לא בתוקף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה שנתת לנו עוד כלים לחקירה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בוודאי, אני אשמח. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> שלח לנו את הלינק, נפיץ את זה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני אספר לך, גברתי, שבעבר חברות היו מזייפות גם את הרישיון. היום שאף חברת כוח אדם לא תבוא אליכם עם רישיון, תראה לכם תעודה, יש לי רישיון, כי אין דבר כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך יודעים שהרישיון מזויף? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ביטלנו את זה, אין יותר. היום הכול באתר האינטרנט של המשרד. תיכנסי, תרשמי שם של חברה, יופיע על החברה "בתוקף" או "לא בתוקף". << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לפני חודשיים מישהו פנה אליי, איזה מסעדן לדעתי, הציגו לו רישיון. אין כבר רישיון משנת 2020, אנחנו כבר לא מנפיקים רישיון פיזי בגלל הזיופים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיזו שנה זה נכנס? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> מ-2020 זה רק באתר האינטרנט. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מעולה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> מי שיבוא אליך היום ויציג לך רישיון כוח אדם, תדע לך, מזויף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חידשת להם. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מעולה, אותו דבר אנחנו צריכים על עובדים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> יופי, רגע. אתה תיכנס לאתר, תבדוק אם הוא חוקי, אם יש לו רישיון בתוקף או אין לו רישיון בתוקף. אנחנו כמשרד העבודה פעלנו גם בהמשך למשטרת ישראל שחברות כוח האדם האלה, אם יש להן רישיון והם זייפו תעודות של עובדים, אנחנו שוללים להם את הרישיונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לכמה זמן אתם שוללים? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לנצח, לאלתר. אני אתן לך מספרים גם, חבר'ה. ואם יש חברות כוח אדם שאין להן רישיון בכלל, אנחנו פותחים נגדן בהליך פלילי על העסקה ללא רישיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היו הרבה מקרים כאלה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בשנת 2025 אנחנו פסלנו ל-165 חברות רישיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וואו, המון. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> מתוכן 10 ביטלנו בגלל דברים כאלה של זיופים או העסקה לא חוקית של עובדים או שלא שילמו את כל התשלומים. ב-2026 עד עכשיו שללנו כבר שמונה רישיונות. אנחנו פועלים בהמשך למה שעושה משטרת ישראל ולמה שעושה רשות האוכלוסין כנגד החברות האלה. אני שוב אומר, אם אתם חושבים לרגע שחברת כוח אדם, לפני שבכלל תבדקו את הפרטים שלה באתר, כנ"ל לגבי חברות תיווך, גם מי שרק מתווך לכם בכוח אדם חייב ברישיון והרישיון הזה מופיע באתר אצלנו. אם אין לו את הרישיון, תרימו דגל אדום. שאלות יש לכם? תשאלו אותנו, תפנו אלינו. << אורח >> תומר מור: << אורח >> מה זה אותנו? איך זה אותנו? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> משרד העבודה. אני אדבר איתך אחר כך, אגיד לך בדיוק לאן לפנות. << אורח >> תומר מור: << אורח >> יש קו חם שאפשר להתקשר, משרד העבודה שלום? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> קודם כול, יש לך את אתר האינטרנט שתמיד זמין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או שהוא שולח מייל והוא נענה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> ואם לא, אני אתן לך גם כתובת מייל לאן לשלוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זהו, מעולה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא בעיה, מאיר, תעשה לנו את זה מסודר, תוך דקה - - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא תהיה בעיה. זה בהיבט של כוח האדם. אני לצערי לא אחראי על הנושא של הזיופים של העובדים, אני לא יכול לעזור בזה, גם אין לי סמכויות בעניין הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי מטעמכם? מהאגף? ממערכת האכיפה וההסדרה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא, לגבי עובדים עצמם אלה לא סמכויות שלנו, אין לנו את הסמכויות. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מאיר, פתרנו את הפליטים והמסתננים, עם הפיקדון, פתרנו את זה. בוא נפתור את זה פה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה זיגזג, זה אליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> של מי זה? שלך, זיגזג? לא קשור? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא, אמרתי, אני אחראי על כוח האדם, יכולתי להגיד לכם מה עושים. לגבי העובדים עצמם אין לי את הפתרון, זה ברשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, עכשיו נשמע. תודה רבה. אילו כלים אתה יכול לתת להם? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> שמי שמעון זיגזג, אני ממינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. גברתי, החל מ-2008 פרקליט המדינה חילק סמכויות בינינו לבין המשטרה והחליט שאנחנו חדלים לאכוף העסקת פלסטינים שהם שוהים שלא כדין בישראל. מאז, בכל אתר עבודה שאנחנו מזהים פלסטינים, אנחנו מעבירים אותם למשטרה, ובשנתיים האחרונות יש לנו עשרות מקרים כאלה עם מאות עובדים פלסטינים שהעברנו בשיטת העבודה הזו. אנחנו מאוד מאוד מודעים לבעיה הספציפית שעולה פה לגבי זיהוי עובדים לא חוקיים, זו בעיה שאנחנו נתקלים בה המון המון שנים, ואנחנו החל מ-2017 כבר מנסים להניע פתרונות לדבר הזה. לגבי עובדים זרים, כן? לא לגבי תושבי שטחים. ואנחנו הגענו לנקודה מסוימת שזה חונה כרגע בוועדת העבודה, זה עבר קריאה ראשונה, חובה שמחייבת כל אדם שמעסיק עובד זר לבדוק אותו באמצעות האתר שלנו, ששם יש תמונה, מספר דרכון וכל מיני פרטים מזהים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מה קיים היום בלי הצעת חוק? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה עדיין קיים, אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יכול לעשות בלי כל קשר להצעת החוק? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> כל אדם יכול לבדוק, בוודאי, באמצעות האזור האישי הממשלתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק עובדים זרים. והשב"חים זו משטרת ישראל? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> תושבי שטחים לא מופיעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שוהים בלתי חוקיים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> שוהים לא חוקיים לא מופיעים שם, פלסטינים אני מדבר, כן. יחד עם זאת, לתושבי שטחים יש אפליקציה שנקראת, ושוב, זה חשוב לשמוע את זה ממתפ"ש ולא מאיתנו, אולי אם יש פה ממתפ"ש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, תכף. הנה, יש פה משרד הביטחון. תכף נשמע ממנו. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אולי עדיף שהם יתייחסו לאפליקציית אלמונסק, ששם עובד פלסטיני יכול להראות את הפרטים המזהים שלו מההיבט הזה. זה מה שיש לי לומר בהיבט הזה. אני חד משמעית יכול לבוא ולומר ששיתוף הפעולה שלנו עם משטרת ישראל הוא מעולה. כאחד שאכף את זה במשך שנים יש לי התייחסות מאוד מאוד ברורה לגבי אנשים שמעסיקים תושבי שטחים. האבן השואבת פה לישראל היא מעסיקים. מבלי להצביע חלילה ולהכליל, אני לא שם, אבל האבן השואבת לאותם תושבי שטחים שמגיעים לפה שלא כדין היא מעסיקים, בואו נשים את זה פה על השולחן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלה חברות כוח אדם גם שותפות? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אתה מתנגד לעובדה הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה שתיתן לי להזין מספר וזהו. כל התמונות, היום ה-AI, הוא עושה את זה תוך כדי שהוא במדיח. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני איתך. אני שואל שאלה בסיסית. יש ויכוח שהאבן השואבת למדינת ישראל של תושבי שטחים לא חוקיים הם המעסיקים, כן או לא? זו בעיה מרכזית, ומהניסיון שלנו אני יכול לומר שכן נתקלנו בעבר הרחוק בכל מיני, וגם שתפסנו תושבי שטחים בשטח עם תעודות זהות פלסטיניות. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אתה אומר שמעסיקים הם הגורם לכניסה של העובדים הפלסטינים לישראל. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> התמריץ הכלכלי זה מה שמביא אותם. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אשמח לדעת איך אני כאזרח ישראלי אוכל לעזור לרשות הפלסטינית לפתור את התמריץ הכלכלי שלהם. מה זו בכלל האמירה הזאת? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא הבנתי איך הגעת. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני גם לא הבנתי אותך. אתה רומז שבגלל הכלכלה הם מגיעים לישראל והמעסיק הישראלי אחראי בעקיפין לכניסה שלהם. אולי נתחיל בצבא? אולי נמשיך במשטרה, במג"ב? תשמע, זה נתון מעניין, אהבתי, המעסיקים אשמים בכניסה של הפלסטינים. אולי גם הנרצח אחראי על הרצח של עצמו. מה זה? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> תומר, כל הדברים שאמרת, אפילו דבר אחד קטן מזה לא אמרתי, אפילו אחד. << אורח >> תומר מור: << אורח >> זה מה שהבנתי. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא, זו מניפולציה, תסלח לי. זו מניפולציה בגרוש, מה שאתה עושה. אני לא הפרעתי לך, תן לי לסיים. הגברת הנחמדה נתנה רעיון שאנחנו העלינו אותו לפני שנים, והסיפור והתיאום עם ביטוח לאומי זה מנגנון מדהים. יש איתו בעיה קטנה של אנשים שעובדים שתי משרות, ויש כאלה לא מעט אגב, של 100% משרה, את תתפלאי לדעת כמה יש כאלה, יש כאלה, ושם זה סוג של אתגר, אבל זו בהחלט הדרך הנכונה להתחיל לפתור את הבעיה הזו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> להתחיל עם משהו. ומי צריך להתחיל עם ההליך? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> ואני אוסיף ואני אומר, יש המון מעסיקים שעושים את זה בתום לב. חלק מתושבי השטחים הם אנשים שדוברים עברית בצורה טובה וקשה באמת להבחין, בטח כשהוא מחזיק בתעודת זהות מזויפת. אני איתך בסיפור הזה. יחד עם זאת, אני חייב להגיד לך שיש חלק מהמעסיקים שמשתמשים בזה כקו הגנה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> האם אנחנו פה בדיון נדבר על אותה אוכלוסייה עבריינית או שאנחנו נדבר פה בדיון על האוכלוסייה של המעסיקים? אתה מדבר איתי על האחוז? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> תומר, אני לא הפרעתי לך. יש לנו מטרה משותפת, ולכן אני לגמרי איתך, ואני לגמרי חושב שאתה צודק, ואני לגמרי חושב שזה צורך שהוא חד משמעי, צריך איכשהו לפתור את הסוגיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ובינתיים מה קורה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי אפשר להשחיל אותנו בכתבי אישום בינתיים. כמה שנים אתם מאמינים בפתרון של ביטוח לאומי ואתם לא מיישמים אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, אני חייבת להגיד כאן משהו. הדיווחים המקוונים בביטוח לאומי הם בשנים האחרונות. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני לא מאמין שאפילו אדם אחד עמד לדין במדינת ישראל - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> תקשיב, לא באופן אישי חלילה, כשהיא סוגרת מסעדה, הוא מקבל סטירה של 100,000, 200,000 300,000, 400,000 שקל אובדן הכנסות, העסקת עובדים מחדש, מפסיד מלא כסף, על מה אתם מדברים? יכולים להרוס לבן אדם את החיים. << אורח >> תומר מור: << אורח >> שלא לדבר על השיימינג שהוא עובר בציבור על זה שהוא העסיק עובדים לא חוקיים טרוריסטים. חבר'ה, הנזק הזה הוא אדיר, בגלל זה אנחנו פה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> שמעון, המאגר של העובדים הזרים שנמצא באתר שלכם, כל מעסיק יכול להקליד את מספר הדרכון ולראות את כל הפרטים של העובד הזר, הוא יכול לראות גם עד מתי האשרה שלו, עד מתי הוא יכול לעבוד בישראל? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> הוא יכול לדעת, ולא רק זה. חשוב לי להגיד לכם משהו אחד לגבי אכיפת מעסיקי זרים אצלנו. הדבר הזה קורס בגלל תופעת הזיופים. היום כל ילד עם בינה מלאכותית יכול לייצר איכות ברמה מאוד מאוד גבוהה של רישיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכירים את זה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא, אני מדבר על עובדים זרים, עזוב, בוא נפריד בין שני העולמות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, על העובדים הזרים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> יש זיוף של תעודת זהות, שזה אירוע מאוד מאוד חמור, ואנחנו רואים את זה מדי פעם, אפילו של תעודות זהות חכמות, בנראות, לא מדבר על הצ'יפ. אנחנו רואים דבר כזה, שמענו גם על תעריפים כאלה, יש תופעה כזאת, בסדר? אני בא ואומר את זה, אני הראשון שיגיד את זה, כי אנחנו נתקלים בזה פה ושם. זו עדיין לא תופעה מאוד מאוד סוחפת, למזלנו. לעניין עובדים זרים, הם מזייפים סוג של מסמך שאנחנו מוציאים, וזה מאוד מאוד קל לזיוף. התחום שלי, התחום של אכיפת מעסיקי זרים בגלל הדבר הזה קורס. אתה יודע למה? כי כשאני מגיש כתב אישום נגד מעסיק שעשה דבר כזה, עוד ברמה ההתחלתית שלו הוא קורס אם אתה מוכיח שלא היה לך שום אמצעי לדעת שזה זיוף. אני מניח לעצמי, במקביל של תעודת הזהות, באותה מידה, אף אחד לא יכול להרשיע אותך אם באמת לא היה לך איזשהו כלי. יתקנו אותי המשטרה. המשטרה פה, יתקנו אותי אם אני טועה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אבל יכולים לסגור אותך ל-30 יום, וזה ההבדל. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> על זה אני לא מדבר. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לא, אבל אנחנו פה בגלל הבעיה הזו. אם לא היה את הנושא המנהלי, אגב, רבותיי, אם לא היה את הנושא של צווי סגירה מנהליים, היה פה דיון תיאורטי משפטי מאוד מאוד מעניין והיינו מדברים ומתפלספים עליו. אבל בפועל, כשמסעדן, באמת, סביר מן היישוב, חלקם, דיבר פה גם הבחור המקסים, חלקם גיבורים, מילואימניקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שפועל בתום לב. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אנשים רציניים, בעלי מסעדות, בעלי רשתות, חלקם הולכים להנפקות, ובאים אליהם ופושטים עליהם ומאשימים אותם. חבר'ה, הנזק הוא בלתי נתפס. אתם חייבים להבין שלהשלכות של המעשים שלכם באכיפה על החוק, וכמובן אנחנו בעד זה, אבל צריכה להיות גם הלימה לאחריות שקיימת למסעדן, ופה אנחנו מאבדים את זה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תומר, אני חוזרת שוב ושוב, אני מתחננת בפניך, תביא לי מקרה אחד, לא שניים. << אורח >> תומר מור: << אורח >> דיברתי עם השרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמה? שסגרתם אותו מנהלית? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> שסגרו. << אורח >> תומר מור: << אורח >> רצינו גם להביא בזום בעילום שם לפה. אותם מסעדנים שחוו את זה אמרו לי, לא מוכנים לחזור למקום הזה, א', כטראומה. חבר'ה היו במעצר לילה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> מעצר על העסקת שב"חים? << אורח >> תומר מור: << אורח >> סליחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, את לא רואה בתקשורת? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> שמה? << אורח >> תומר מור: << אורח >> מעצר. האנשים האלה הגיעו, עצרו אותם ולמוחרת שחררו אותם. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> היום דיברתי עם מסעדן, ניסיתי להביא לפה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> שהוגש כתב אישום ואז סגרו לו את העסק? << אורח >> תומר מור: << אורח >> את יודעת מה זה לאדם נורמטיבי לעבור את הלילה במעצר? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא, תומר, תענה לי פה בוועדה. האם הוגש? << אורח >> יעל גבריאל: << אורח >> הוגש כתב אישום? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אנחנו לא מדברים על כתב האישום, אנחנו מדברים על סגירה מנהלית. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא הייתה סגירה. תראה לי מקרה אחד. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> על סגירה מינהלית? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תראה לי, כן. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני מפאת כבודם של העסקים לא מונה לך, מעל 20 מקומות, כי אני צריך אישור להגיד את שמם. ואני לא מאמין, זה היה בתקשורת, כל שבוע עולה ב-N12, מסעדת כך וכך נסגרה על העסקת שב"חים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הם לא רצו לבוא, ניסיתי להביא אותם, הם מתביישים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה רוצה, שלא תיסגר? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> בוודאי שלא. שימוע סבבה, לא סגירה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> חבר'ה, האופן שבו הדברים מתנהלים - - - << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אין שימוע בצווי סגירה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> את לא נותנת לי כלי לבדוק אם אני חלק מהעבירה או לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה לעבור לנציג משרד הביטחון, לשמוע אותו, בבקשה. אחרי הדיון תשבו ותגיד לה מה יש לך לומר. << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> תודה לפורום הנכבד, שמי קאסם. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, ברמה העקרונית אני מתנגד לנושא של רמיזה שיש כאילו נורמה התנהגותית אצלנו, זה לא קיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם לא נמצה את הדיון, אנחנו נקיים דיון נוסף. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא לרמוז יותר. << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> בוקר טוב לכולם, שמי קאסם, אני רע"ן מבצעים במתפ"ש. אני אעשה סדר ואני אתייחס רק לסוגיה של העובדים הפלסטינים. הדרג המדיני ב-8 באוקטובר החליט שיש 8,000 אנשים, רישיונות תעסוקה יותר נכון, שהם חיוניים ורשאים להיכנס לעבוד בישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זהו? זה לא יותר? << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> לא, זה לא יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה ירד מפרוץ המלחמה? << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> היה 8,000 ועדיין 8,000, לא השתנה, וזה בהקשר הזה. חברי היקר, תומר, הוא יודע ואמר שענף המסעדנות הוא מחוץ לתחום, נכון או לא? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אמת. << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> משמע מסעדנים מלכתחילה אסור להם להעסיק פלסטינים, נקודה, סוף פסוק, בסדר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לפני המלחמה, נכון? לפני המלחמה היה מותר? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, לפני המלחמה היו 2,000 בהיתר. << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> איך מגישים בקשה? איך זה נוצר? יש נוהל סדור בכלל של רשות האוכלוסין וההגירה, לא שלנו, שמעסיק רשאי להגיש עבור פלסטיני, מקיש אותו ספציפית, תשע ספרות תעודת זהות, אומר, אני רוצה את פלוני שיעבוד אצלי. פה אין ידעתי, לא ידעתי, אני ביקשתי אותו פיזית, אישית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, הכול דרך הרשות מתבצע. << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> הכול דרך אתר הרשות. עובר אלינו, עובר בדיקה מנהלתית ביטחונית, במידה ומאושר, מונפק רישיון תעסוקה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל היום אתם מאשרים לענף המסעדות? << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> לא. אלה לא אנחנו, זה דרג מדיני, חבר'ה, התייחסתי לזה, תהיו חדים על הדברים שאני אומר בבקשה, כי יש פה דברים חותכים. נגמרה הבדיקה, עשינו את הבדיקה המנהלתית ביטחונית שאנחנו צריכים לעשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה רגע, 8,000, אילו ענפים מועסקים? איפה מעסיקים את ה-8,000? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> יש בענף התעשייה, בענף - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סיעוד ובעיקר תעשייה. << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> בסדר? יצא היתר, הונפק היתר, אחריות המעסיק לבוא למעבר, לקחת את אותו אדם שהוא זימן אותו, שהוא רצה אותו, להסיע אותו לבית העסק. הוא מסיים לעבוד, אחריות של אותו מנפיק היתר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> של המעסיק? << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> של אותו מעסיק, סליחה, להחזיר אותו למעבר ולהגיד לו, ניפגש מחר. זה האירוע, פשוט וקל. זה בהקשר הזה. סוגיות אכיפה, עם כל הכבוד לכולם, זה לא אצלנו. ואגב, למי ששואל, פלסטיני, אפשר לראות את ההיתר שלו, אם רישיון התעסוקה שלו פעיל או לא. יש אפליקציה שנקראת אלמונסק. אין פלסטיני שיש לו היתר ולא מכיר את הדבר הזה. שיגיש אותו בחור, תגידו לו: אדוני, תפתח את האפליקציה שלך, תראה לי שההיתר שלך קיים, נושם, פועל, ולפי זה תתקדמו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא לא יכול להיות מזויף אפילו באפליקציה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו אפליקציה נושמת. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אבל זה לא בשפתנו, כן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בשפתנו, זה כן. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אני ראיתי וזה לא היה בשפתנו, זה היה בערבית ואני לא יודע ערבית. מה בעל העסק צריך לעשות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה קורה באמת שזה רק בשפה הערבית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עושים תרגום באפליקציה. << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> אני אגיד לך, גברתי, אני אחדד את זה. הוא ביקש אותו מלכתחילה. הוא לא צריך לדעת מי זה רק כשהוא אצלו בבית העסק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אלה לא מסעדנים, אלה מעסיקים שמותר להם. << אורח >> קאסם מרעי: << אורח >> מסעדנים, שלא יעסיקו פלסטינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סיימת? בבקשה, שרה, תראי אם יש לך מה להוסיף. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> שרה דיאמנט, משרד הכלכלה. בין היתר אני גם אחראית על הנושא של הפלסטינים אצלנו במשרד, ואכן אחרי 7 באוקטובר וההחלטה שהייתה והסגר, באמת היה אז, נכון לאז, 8,000 מוחרגים שיכלו להיכנס, עובדים פלסטינים שיכלו להיכנס לשטחי ישראל, לא לתחום של מסעדות, אנחנו לא מאשרים את זה. מי שהיום נכנס זה רק לתחום של תעשייה, קצת מסחר ושירותים, זה מה שנשאר. והיום, כמובן כל העבודה שלנו היא מול המתפ"ש, ואנחנו עובדים היום על פחות מ-200 מוחרגים שיש היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את נתקלת במקרים חריגים על זיופים או דברים? זה עבר דרכך? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא, אנחנו נותנים המלצה למתפ"ש מי אנחנו חושבים שצריך להחריג אחרי בדיקה שאנחנו עושים, והם עושים את ההחרגה, הם עושים את הפרקטיקה, אנחנו רק נותנים את ההמלצה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מאוד נדיר, אין את זה הרבה, נכון? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא, אין 8,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא 8,000 כמו שהמתפ"ש אומר? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> הרבה פחות. היום אנחנו במשרד הכלכלה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בענף שלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בענף שלך, אבל סך הכול זה 8,000. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> סך הכול זה 8,000, אבל צריך לזכור שה-8,000 היה ברובו בתעשייה, הרבה הרבה תעשייה, לא מסעדות, ויש כמה כמו ענף הבניין או כאלה שאסור להחריג בענפים האלה. אבל היום בכל אופן במשרד הכלכלה ירדנו מאלפים והיום אנחנו עומדים על פחות מ-200. לענף המסעדנות אין בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בענף התעשייה. היא ממשרד הכלכלה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לנו סרי לנקים עכשיו. << אורח >> עביר ג'יריס: << אורח >> עו"ד ד"ר עביר ג'יריס, נציגת לשכת עורכי הדין. עמדתנו תומכת עקרונית באכיפה נגד העסקת שב"חים ועובדים זרים ללא היתרים. עם זאת, יחד עם זאת, לאחר אירועי 7 באוקטובר נוצר מחסור מאוד משמעותי בעובדים זרים בעקבות ביטול ההיתרים והרישיונות של העובדים הפלסטינים, מה שיצר קושי תפעולי ממשי אצל מעסיקים רבים, במיוחד במסעדות ובבתי האירוח. מחסור אינו מצדיק העסקה בלתי חוקית, נכון, יחד עם זאת, יש חובה לתת למעסיקים הנחיות ברורות וכלים מעשיים וברורים לבדיקת חוקיות ההעסקה. מעסיקים אינם חוקרים בעצמם, הם לא גורם מודיעיני, אין להם מומחיות מסוימת, הם נמצאים רוב הזמן במסעדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין להם סמכות גם. << אורח >> עביר ג'יריס: << אורח >> לא משנה עכשיו. ולכן, לפעמים מוצגים בפניהם מסמכים שעל פניו נראים תקינים לגמרי, אבל בפועל הם מזויפים. יש להבדיל בין מעסיק עברייני שפעל ביודעין לבין מעסיק שפעל בתום לב, בדק את המסמכים, עשה את הבדיקות שלו, תיעד את הבדיקות ופעל בתום לב. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> זה נעשה. << אורח >> עביר ג'יריס: << אורח >> אבל יש לנו המלצות. אי אפשר להסתפק בזה, הדברים חייבים להיות מסודרים אחרת. ההמלצות שלנו הן ככה: לקבוע נוהל בדיקות ברור ואחיד לכלל המעסיקים, להקים מערכת, יישומון ממשלתי, אפליקציה כמו שיש בעולם, יישומון, הטכנולוגיה תפתור את הכול, לבדיקת זכאות העסקה בזמן אמת. סורק קוד, מאוד פשוט, וליצור מנגנון הסתמכות בתום לב למי שפעל לפי הנוהל. וכמובן אנחנו מבקשים גם להציג, לפנות למדינה, לרשות האוכלוסין, משרד העבודה, משטרת ישראל, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, לתת מספרים מדויקים, עדכניים, נתונים על היקף האכיפה, היקף הזיופים, מספר התיקים המנהליים והפליליים שנפתחו בשנים האחרונות, הקמת צוות משרדי, לתת פתרון גמיש ומעשי. לסיכום, האכיפה חשובה, אבל יחד איתה חייבת לבוא ודאות רגולטורית, כלים ברורים למעסיק ויחס הוגן לגבי מעסיק שפעל בתום לב. תודה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תודה לך, כל הכבוד. << אורח >> תומר מור: << אורח >> יפה מאוד, אני רוצה להוסיף על זה גם משפט אחד. אם ניתן לייצר חסינות שמייתרת את הנושא של העונש המנהלי המיידי, זה דבר שהיינו שואפים אליו בשלב המיידי. << אורח >> עביר ג'יריס: << אורח >> הנוהל יסדיר את העניינים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו לא חקיקה אבל? זה לא חוק? << אורח >> תומר מור: << אורח >> ודאי, אבל גם השר לביטחון פנים יכול לקבוע תיעדופים, והוא יכול לבוא ולהגדיר מהישיבה הזאת שהוא אומר שכרגע, לא להוריד את הרגל מהגז לגבי נושא האכיפה, כמובן לאכוף, וכמו שאמרת, כולנו נגד העסקת שב"חים, אין פה שום ספק. עם זאת, אנחנו מבקשים שנושא צו הסגירה המנהלי, מזה הם ירדו. אם יש מקום להגיש, חס וחלילה, כתב אישום, שיוגש. אבל במידה וזה רק כמו שהגברת פה תיארה, כמו שאנחנו מתארים, אנחנו מבקשים על זה שהצו המנהלי, שצו סגירה לא יחול. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני צריך דבר אחד, אפשר? כיוון שאני דיברתי עם השר לביטחון פנים היום, אני צריך דבר אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הוא אמר? תעדכן אותנו בשיחה שלך. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני לא יכול להגיד מה הוא אמר. הייתה לי שיחה ארוכה איתו, אני מדבר איתו בלי קשר, איש יקר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אין בעיה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני אגיד לך מה אני צריך כדי לקדם את הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בקשר לצו המנהלי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני צריך את הנתונים, זה מה שאני צריך. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לשר אין? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, ועם הנתונים האלה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדוח מבקר המדינה, הרי הוא בדק על השב"חים, אין? לא הציג אותם? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני צריך את הנתונים. היא דיברה על אפליקציה, על יישומון, שזה רעיון גאוני. בשביל זה צריך שזאת תהיה תופעה רחבה. אני צריך את המספר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נאמץ חלק ממה שהיא אמרה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני צריך את המספר של המקרים, לפחות בשנה-שנתיים האחרונות, של מעצרים מהסוג הזה, של אירועים כאלה, של זיופים, תעודות זהות, של כל האירועים האלה ביחד. האם יש נתון כזה? ואם לכם אין אותו, בטח שלאף אחד אחר אין. אפשר תשובה על זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מנציגי המשטרה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן, אני שואל את זה פעמיים, שלוש פעמים. זו השאלה היחידה, רק שאלה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה לענות לו לפרוטוקול. ענית, אבל הוא רוצה לשמוע את זה שנית לפרוטוקול. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כי אם זו תופעה, אז אפשר לעשות את מה שהגברת ממשרד המשפטים אומרת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאת טענת שזה לא אצלכם, הנתונים אצל הרשם הפלילי, אם אני לא טועה, לא? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אין לי יכולת פילוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין נתונים, בקיצור, אין לנו נתונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מה תעזור אפליקציה? אני רוצה להבין. << אורח >> עביר ג'יריס: << אורח >> ככה זה עובד בעולם. למה לא תעזור אפליקציה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הגברת היקרה ממשרד המשפטים אמרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא לא ממשרד המשפטים, היא מלשכת עורכי הדין. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לשכת עורכי הדין. היא הציגה את הדברים בצורה הכי ברורה שיכולה להיות, אנחנו צריכים כלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אנחנו נאמץ חלק ממה שהיא אמרה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> מה ייתן לך מספר? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ייתן לי הרבה מאוד. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> צריך לקדם את זה. אתם מלינים שזו תופעה וקשה לכם ואתם צודקים? תקדמו את זה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה זה, אנחנו מסתירים מידע? לא הבנתי. אנחנו רוצים לדעת את היקף התופעה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> מספר מה ייתן? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אנחנו בשיח, אנחנו לא מלינים. נתחיל בזה שאנחנו לא מלינים, אנחנו מעריכים את העבודה שלכם. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> לא, זה לא קשור. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, זה קשור, מעריכים. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> לא, אמרתם, לא צריך לחקור, למה לוקחים אותנו, מה אנחנו קשורים. אוקיי, סגרנו והסכמנו שכולם צריכים להיחקר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני ביקשתי דבר אחד, רק דבר אחד, נתונים. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אני אומרת, צריך לקדם את זה, אנחנו איתכם. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יופי. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אנחנו באמת מסכימים עם הרעיון שצריך לתת לכם כלים לבוא ולגלות אם מדובר במסמכים מזויפים או לא. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מדהים. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> אבל איך נתון שאין ביכולתנו לתת, איך המספר הזה יקדם או לא יקדם את העובדה שצריך לעשות? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני אסביר איך המספר הזה יקדם. אם מדובר במקרים ספורדיים, שבעה, שמונה, 15, 21 מקרים של צווי סגירה או איזה זיוף או איזה שב"ח, זה לא מצריך עכשיו להרעיד את האדמה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> בזה מדובר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אבל אם מדובר ב-180 או ב-200 או ב-300 בשנה בכל הענף, זה כבר אירוע טקטוני שבשבילו צריך להתכנס כולם עם הנציגים של המשטרה, הבכירים, ולשנות את המציאות. זה מה שאני רוצה לדעת, מה המספר. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> זה לא קשור לכתבי אישום, זה קשור לצווי סגירה מנהליים, נכון? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן. כתבי אישום, את אמרת, פלילי. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אין בעיה, אנחנו רוצים לראות את זה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני רוצה לדעת כמה שוטרים הגיעו לבן אדם שהעסיק שב"ח, ראה אותו, אני סוגר לך את המקום או בוא תראה לי, כמה מקרים כאלה קרו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל את יכולה להגיד כמה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לכם את זה ביומן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה יש לי ביומן? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> את כל המקרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הגעת לעסקים וסגרת אותם, את יכולה להגיד מספרים, כמה מקרים כאלה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> בדיוק, אני יכולה עכשיו לומר, אבל אני לא יכולה להגיד איזה עסק. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לא, רק מי סגרת מנהלי, פעולת הסגירה המנהלית. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> סגירות מנהליות לא בגלל זיוף. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שב"חים, כל האירוע. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כל חשד שהיה לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בגין חשד. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אנחנו העברנו את זה גם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוועדה לא קיבלה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> מבחינה ארצית, בשנת 2024 יש 413 צווים מנהליים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> המון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה אזור? בכל הארץ? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> כל הארץ, יש לי גם לפי אזורים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 2025? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באיזה אזור הכי הרבה לדעתך? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> באילו שנים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השנה, 2024. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> במרכז היו לנו 107. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> גברתי, זה נספח 2 לתגובה שלנו. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> הגשנו את זה, העברתי את הכול. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> ב-2025 כמה היו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלתי את מנהלת הוועדה, היא אומרת שהיא לא קיבלה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אנחנו מבקשים להעביר את זה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> 2025, רק תסיימי, ברשותך. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> 2025, יש 791 צווים מינהליים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בדיוק. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> ורק בחצי שנה האחרונה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תחזרי לפרוטוקול. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא. החל מ-7 באוקטובר זה 118 צווים. בשנת 2024, 413 צווים. בשנת 2025, 791 צווים. ועד היום, בשנת 2026 – 457, ואני לא מדברת על מסעדות, על כל הצווים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שאלה אחרונה בהחלט. יש לך פילוח ענפי? תוכלי להביא לנו את זה אחרי זה? פילוח ענפי, זה מאוד יעזור, זה ישנה את התמונה. אני אגיע אליכם. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני אוכל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שצריך לעניין אותו זה רק ענף המסעדות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אני חושבת שרק המסעדות אתה צריך לקבל. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> פילוח ענפי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה של כל הענפים אתה צריך? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, פילוח ענפי, שתביא לי רק את המסעדות. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני לא אוכל לעשות כזה דבר, זו עבודת נמלים, זה עשרות. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לשבת על 700 ולמיין, ייקח ארבע שעות עבודה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא תוכלי כמה זה היה במסעדות וכמה על מנופים? תוכלי להפריד לי בין מסעדות למנופים, למנופאים? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> רוצים ללמוד על היקף התופעה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא, אבל אני אוכל לנסות, מסעדות אני אוכל להגיד בערך כמה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תודה רבה, כי זה מאוד חשוב אם אנחנו הרוב או המיעוט. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> זה אולי פחות משעתיים עבודה. כבר מארבע ירדתי לשעתיים עבודה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תודה רבה לך. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני רק אומר שרוב הצווים הם לא על מסעדות, מעטים, ממש מעט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נשמע את יצחק נעמן ואחר כך תשמור לך את הפתרון או את הרעיון היצירתי. << אורח >> יצחק יהודה נעמן: << אורח >> אני חושב שאם הייתה אכיפה, כמו שאני אומר, אגב, אני באמת לא יודע, אנחנו הודענו למשרד האכיפה, לגורם מסוים, האם צריך להודיע למשטרה, באיזו מהירות אפשר להודיע על אנשים שאני יודע לאן הם ברחו. אם משלבים את המידע שיש לאנשים ובאמת נותנים הוראה מהר לתפוס את אותו אדם, או שזה באמת תלוי בבית משפט, צו, לא יודע מה הסיפורים האלה. מה לא ברור? יש בן אדם, אני יודע, עובד בבית חולים לניאדו, ממשלתי, לא? עובדים שם עובדים זרים שלי שאני שילמתי עליהם. אם זה לא נפתר, אם זה לא עושים, מה עושים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> עובדים זרים, הדיווח הוא אלינו. << אורח >> יצחק יהודה נעמן: << אורח >> מה, טלפון? בכתב? איך? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> מינהל אכיפה וזרים בגוגל, אתה תמצא שם אמצעי קשר למטה, פקס, טלפון, מייל, מה שתרצה, תעביר לנו את המידע, כמה שיותר מדויק, כולל פרטים שאפשר לחזור אליך ואנחנו נטפל. << אורח >> יצחק יהודה נעמן: << אורח >> ותוך כמה זמן זה יטופל? זה חשוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שולחים, עושים את זה מיידית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יצחק, בשעה 12:30 יש לנו דיון על הנושא שלך, על הנטישות, שהם עוברים ממקום למקום, אתה יכול להישאר ולשמוע. ואאיל, בבקשה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> עו"ד ואאיל עבאדי, הסתדרות עובדי הבניין. אנחנו כארגון עובדים מתנגדים ונתנגד טבעית לכל העסקה לא חוקית, אם היא בשב"חים, אם היא בנטישה מעובדים זרים מכל הסוגים, כי זה גם פוגע בזכויות העובדים. עובד שעובד לא חוקי, הוא לא יעבוד בתלוש, לא יהיה רשום, אם חס וחלילה ייפגע בתאונת עבודה אין מי שיכסה אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> ביטוח לאומי לא יכסה שב"חים ולא יכסה עובדים זרים שנוטשים ועובדים ללא היתר ממעסיק למעסיק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תובעים את המעסיקים שלהם, את זה אתה לא אומר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בדיוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תובעים פרטית. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> ולכן צריך להגביר את כל האכיפה כמה שיותר וגם לתת למעסיקים, עוד פעם, את הכלים והמידע והנתונים ולעזור להם לבדוק ולהישאר במישור החוקי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אמרת שיש פתרון יצירתי. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כן, לא כזה יצירתי, די פשוט. בינתיים אפשר להחיל אותו עוד חצי שעה והלאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> פתרון ביניים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כל עסק מקבל אישור במשטרת ישראל, נכון? יש מחלקה במשטרת ישראל שנקראת רישוי עסקים. מוקד 100. מוקד 100, וזה בסמכותכם ובאחריותכם, ואתם יכולים לפתור את זה, התקשר בעל העסק למוקד 100, שפגש את העובד, אנחנו לא רוצים לתת את המידע לכל מדינת ישראל, סבבה, על אותו עובד. מקצים מספר טלפון פנימי במערכת של היומן ב-100, הוא אומר את מספר רישיון העסק שלו ביומן, והוא מקבל את המידע. המידע מסווג, הוא עושה זיהוי כבעל העסק. מספר רישיון בעל העסק הוא אומר ליומנית. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מה הוא מחפש? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> שלום, אני מספר 5789, בית אוכל ביפו, יש לי חשד, האם התעודה תקינה או לא תקינה? את מאמתת שאני לא מאן דהוא או גורם זר, וסגרנו את האירוע עד החלת החקיקה או עד - - - ביטוח לאומי, שזה רעיון נפלא, הוועדה, אני מציע שתיישם אותו. סגרת את האירוע. יש לה מחשב ביומן, שתראה את בית העסק, עם זיהוי ח"פ, שלום על ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התייחסותכם. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> המשטרה תעבוד. עכשיו אני אסביר. קודם כול, למסעדות לא ניתן לעבוד, זהו, נגמר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, דיברנו על תעודות הזהות רק, לא שב"חים. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> שב"חים לא יכולים לעבוד, נקודה, במסעדות. << אורח >> תומר מור: << אורח >> הוא דיבר על תעודות זהות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תעודות זהות, עולם אחר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה קשור? למה להתחמק? רגע, מה הבעיה עם מה שהצעתי? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אין שב"חים בישראל. באים אלינו עובדים עם תעודת זהות ישראלית מזויפת. אלה, רק אלה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> תעודת זהות מזויפת. שלום, יומן, רציתי לדווח על חשד, מספר רישיון עסק. מה הבעיה? יש לך את המידע ברישוי עסקים. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא ייסגר עסק כזה שבעל העסק יראה לנו שהוצגה תעודת זהות וצילם אותה ושמר, לא ייסגר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה זה קשור? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זהו, נגמר. << אורח >> תומר מור: << אורח >> זו ההגדרה? לראות תעודת זהות, לצלם אותה, לשמור אותה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לשמור, לדבר איתו, להרגיש את העובד. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לפני שנייה אמרת משהו, עכשיו את מרחיבה, צו הרחבה. האם אפשר לצלם תעודת זהות? אנחנו לא מוסמכים לדעת אם זה אמת או לא אמת, אם היא מזויפת או לא. צילמנו אותה, תיעדנו אותה, שמרנו אותה. היה וחס וחלילה אותו עובד הציג מזויף, שב"ח, פשיטה של המשטרה, עוצרים, מציגים את זה, לא נעצרים, ובעל העסק יש לו חסינות? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אנחנו יכולים להוריד את זה לאלפי מסעדות? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> קודם כול, מסעדות אתה לא יכול בגלל שאין אישורים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> תעודת זהות ישראלית אני שואל. << אורח >> תומר מור: << אורח >> רק על תעודת זהות ישראלית. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> בעל עסק יקלוט את העובד שהגיע אליו, ישים אותו פנים מול פנים וידבר איתו, יציג את תעודת הזהות, יצלם, ישמור, יעשה ראיון עבודה, מאיפה אתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לי רעיון עוד יותר טוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה רע בזה? מה קשה לעשות את זה? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אוקיי, וזה מקנה לו חסינות? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, זה לא מקנה לו חסינות, אי אפשר להגיד דבר כזה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה שהצעתי ישים, היא בורחת מזה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל הנה, היא נותנת. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לא, הפתרון שהצעתי, מה הבעיה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם יכולים לשבת לפגישה ולהעלות את הרעיון. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני פתרתי לך את הבעיה, יש לי רעיון יותר טוב משלך, תקשיבי. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> וביום שהיא תגיע המשטרה חלילה לאותו בעל עסק שעשה את כל זה, תאמין לי שלא יהיה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> להאמין לך או שזה יצא גם בהוראה מסודרת במשטרה בתקנות? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תראה לי מקרה אחד שקרה כזה, בבקשה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> יש, יש הרבה. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תביא. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, אני בדקתי את זה ויש משהו במה שאת אומרת. האם מקובל עלייך שהוא יראיין אותו, יצלם תעודת זהות ויעשה סרטון וידאו? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> עליי לא מקובל - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אם אני עכשיו מקבל סרטון וידאו מתועד, לשמור את זה בטלפון, זה מגן עליו? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> סבבה, אבל זה מראה - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה מחזק? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> זה יכול לחזק. כל תיק ונסיבותיו. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יופי. אני עושה את זה, אני מתעד בווידאו גם את העובדים הזרים שלי. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> נוכל לקבל הבהרה כתובה, שנעביר אותה לעסקים? הבהרה כתובה, זה הנוהל, אדוני. תעשו, יהיה לכם שקט. << אורח >> תומר מור: << אורח >> נוהל מסודר של המשטרה שנפיץ בקרב את כל המסעדנים, מסעדן שלא יעבוד לפי הנוהל הזה - - - << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא ניתן להוציא נוהל של נסיבות לכל מקרה ומקרה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> למה? זה מכנה משותף נמוך. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לא כל מקרה, זיוף תעודות זהות, זה הנוהל, על זיוף תעודות זהות. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> ואני יודעת שאת התשובה הזאת קיבלתם ממפקד התחנה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> על זיוף תעודות זהות. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לגבי היומן, זו בעיה? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אנחנו בסיטואציה בלתי אפשרית. כי מצד אחד אתם לא מתחייבים על שום דבר, לא יצא שום נוהל כתוב, אתם לא תתחייבו לזה, אני יודע, ואנחנו בסופו של דבר נשארים במקום שבו החשיפה שלנו היא מלאה על משהו שאין לנו עליו שום אחריות חוקית. ובהקשר הזה, הדרך והנורמה הזאת להטיל על המסעדנים את האחריות, היא פסולה, היא לא תקינה והיא גורמת לנזק אדיר. את צריכה גם להבין משהו. כשמוציאים בעל בית באזיקים מהעסק שלו, וואלה, לא נראה לי שזה מכבד, זה פוגע. אנשים בסופו של דבר הם לא עבריינים, אין להם את הנורמה הזאת שזה מגניב להם. דבר אחד. דבר שני, צווי הסגירה האלה בסופו של דבר כן פוגשים את המסעדנים. וגם אם זה ליום, ליומיים, לשבוע, לא חייב 30 יום, בסופו של דבר זה גם מכתים את העסק. אנחנו אומרים דבר נורא פשוט. אנחנו פה איתכם, כינסנו את הישיבה הזאת, את הוועדה המכובדת, כדי שנוכל לטכס עצה ביחד איך למנוע העסקת שב"חים. אנחנו אומרים בפה מלא, אנחנו לא רוצים להעסיק, אבל אנחנו אומרים שיש בעיה של תעודת זהות מזויפת שבה הם משתמשים, ופה מסעדנים נופלים בפח, ולא רק מסעדנים, עוד הרבה אנשים אחרים. אנחנו באים ואומרים, איך אנחנו יוצרים מצב שבו האזרח ההגון, הסביר, לא נופל למלכודת הזאת ולא מסיים עכשיו, אגב, גם תשלומי עורכי הדין הם אדירים, עשרות אלפי שקלים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> והוא פותר את זה ככה, בשנייה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> וחבר'ה, בימים שאנחנו נלחמים על הפרנסה שלנו. למי יש את זה? אני מבקש להבין איך הדבר הזה נפתר בנוהל מסודר של המשטרה. תוציאו מסמך, תזכיר פנימי, אנחנו נפיץ אותו בין שלושתנו לכל המסעדנים בארץ, מדן ועד אילת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא יהיה מסעדן בישראל שלא יעשה את זה, ומי שלא יעשה את זה, אנחנו ניכנס בו. מה שתגידי יקרה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> והדבר הזה בסופו של דבר ייסגר. ומי שלא ישתמש בנוהל הזה בסופו של דבר יישא באחריות. אבל תוציאו נוהל שיאפשר לנו. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בדיוק. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תוציא נוהל, תוציא אתה נוהל. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> כן. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני מוציא נוהל היום, את תאשרי אותו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לנו את זה בסיכום, תומר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש ועדה, יש פה יושבת ראש, היא תוציא את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה. מעסיק, אם הוא נתפס שהוא העסיק שב"ח לא חוקי, המעסיק יכול לבוא עם עורך דין אליכם לחקירה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אין שב"ח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, המעסיק מגיע עם עורך הדין? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> הוא לא חייב עורך דין. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> בואי נגיד שכדאי לו, אתי, אחרת הוא 30 יום בבית. בואי נגיד שכדאי לו. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> ההטחה של אפשרות לסגור את העסק נעשית בתוך החקירה שלו תחת אזהרה, זה מה שקורה. ואם הוא יבוא בחקירה תחת אזהרה וייתן את כל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, הוא במעצר? יש מקרים שהוא במעצר? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כן, בוודאי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> כמה מעצרים יש? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כמה היו לך השבוע? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן, עצרו את חברים שלנו. מה זאת אומרת לא? << אורח >> תומר מור: << אורח >> היא אומרת לך שיש מעצרים, למה את אומרת שאין? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אתם יכולים לתת תקופת הקפאה בזמן הזה שביטוח לאומי ורשות האוכלוסין מקימים את אותה מערכת שדיברנו עליה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> מה, לא להוציא צווי סגירה? לא יקרה. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> לחודש, לפחות לחודש-חודשיים עד ש-. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לא, ממש לא. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אם לא נתת את הכלי, אני יכול למנוע את זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא הדיון, להתערב בעבודה של המשטרה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> מה הבעיה להתקשר ליומן? יש לכם את תיקי רישוי עסקים, מה הבעיה להזדהות, לתת תשובה, כן, לא, ביי? מה הבעיה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בואו תתנו יד. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> יקיר, כל נחקר במשטרת ישראל שנחקר כחשוד זכאי להיוועץ עם עורך דין. רוצה לבוא מראש עם עורך הדין? שיבוא מראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא יכול? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> הוא יכול לבוא. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אבל זה עולה לו 20,000 שקל, בואו נמנע את זה ממנו. << אורח >> יעל גבריאל: << אורח >> הוא לא יכול להיות איתו בחקירה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> כל אזרח זכאי להיוועץ עם עורך דין, יש סנגוריה ציבורית. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עכשיו הוא עבריין שנזקק לסנגוריה ציבורית? לאן הגענו? הוא כולה העסיק. << אורח >> תומר מור: << אורח >> זה לא הדיון. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> שאלתי אם אפשר למנוע את זה. אפשר להתקשר ליומן ולמנוע את זה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> רוצים למנוע את הפדיחה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> למה? למה אי אפשר למנוע את זה? << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> למנוע מראש. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מה שתגידו נעשה, פקודה. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> גברתי שאלה לגבי עורך דין, אני משיבה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כדאי לו לקחת עורך דין, כדאי לו. << אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >> כל אזרח צריך ויכול להיוועץ עם עורך דין, זה החוק. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> בסדר, זה ברור, זה מובן מאליו, אבל אנחנו יכולים למנוע את זה דרך היומן? << אורח >> תומר מור: << אורח >> חבר'ה, אתם עושים שימוש בכלי שנועד למטרות של ענישה, וזה כלי שמשתמשים בו ביתר שאת, בצורה לא מידתית, ואני מצטער, הוא הפך להיות שוט חליף בית משפט. לא צריך להרשיע, צו הסגירה הזה בסופו של דבר, חבר'ה, גם בציבור, מסעדות הן עניינים קהילתיים, וכשאתם מרשיעים בציבור בצו סגירה שיש חשד סביר והדבר הזה בסופו של דבר נופל על הראש של המסעדן, יש לי דוגמאות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה מאוד פוגע בנו. << אורח >> תומר מור: << אורח >> חבר'ה, יש לי דוגמאות. זה מפורסם בעיתונות, במקומונים, יש לי דוגמאות אין סוף של מסעדנים שלקוחות קבועים שלהם כתבו להם בפייסבוק: אתם מעסיקים טרוריסטים, לא נאכל אצלכם בחיים. אתם מבינים את המשמעות של מה שאתם עושים? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תומר, התקשורת, ראיתי הרבה דברים שהם לא מדויקים, לא תמיד צריך להילחץ מאותו דבר. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אבל יש הבדל בין מעצר לבין צו סגירה שאתם מפרסמים אותו ברבים, אני מצטער. העסק שלנו זה השם שלנו. מסעדה זה עסק קהילתי. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני ראיתי בתקשורת צו סגירה ל-30 יום. כשהתקשרתי לתובעת ואמרתי, איפה יש פה צו סגירה? היא אומרת לי, לא היה צו סגירה, זו התקשורת מטעה. לא היה צו סגירה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> דיון תקשורת והאמת זה דיון אחר. אבל שוב, זה פרומיל, זה לא העיקר. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אתה סתם אומר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> למה יש התנגדות לבדוק מראש? מה ההתנגדות? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> לגבי הצעה שפה הייתה, להתקשר ליומן, ולשאול האם מדובר בשוהה בלתי חוקי או בתעודה מזויפת - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> באימות מספר העסק. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> הרי ברור שזה לא הגיוני ולא סביר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> למה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> תפקידה של יומנאית הוא לא לעשות בדיקה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> של מספר ברישוי עסקים. מה הבעיה? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> רוצה בעל העסק לבדוק, יש לו את הדרכים לבדוק. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אין לו, אבל זו בדיוק הנקודה, שאין לו. את אומרת יש, אבל זו אמירה חלולה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> רישיון העסק אצלך, מה הבעיה לתת מספר מ-8:00 עד 16:00 אחר הצוהריים לרישוי עסקים משטרה? מה הבעיה? אזרח מדינת ישראל או לא אזרח מדינת ישראל, זהו. << אורח >> תומר מור: << אורח >> גברתי היושבת ראש, אם אנחנו יושבים פה בסופו של דבר בדיון ומגיעים פה אנשי המקצוע של הממשלה שלא מספקים פתרונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מדבר על תעודת זהות ישראלית מזויפת. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לצמצם חשיפה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אבל הם לא מספקים פתרונות, הם אומרים שיש ולא קיימים, ובסופו של דבר הם משאירים את נטל ההוכחה על המסעדן. חבר'ה, זה לא עובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נמשיך, נקיים עוד סדרה של דיונים. << אורח >> יעל גבריאל: << אורח >> אבל רק המסעדן יכול לוודא שמה שהוא רואה בתעודת הזהות זה האדם שיושב לפניו. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> ברור שהוא יכול לוודא. << אורח >> יעל גבריאל: << אורח >> רק המסעדן. היומנאי איך יוכל לעשות את זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז לא היומנאי, תבדוק אם העובד שב"ח או לא שב"ח? << אורח >> תומר מור: << אורח >> חבר'ה, בתל אביב הציעו הצעה פשוטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני עכשיו מעסיק, אני יכולה להגיע לתחנת המשטרה או לאיזה אגף ולבדוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יתנו לך תשובה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יכולה להגיע? << אורח >> תומר מור: << אורח >> לא, המשטרה לא מוכנה, הם לא מוכנים, אנחנו בדקנו את זה. לא ייתנו לך תשובה. בתל אביב העלינו רעיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מכירה את כל הרעיונות שלכם. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אבל לא נתנו לנו תשובה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אנחנו בתל אביב, הקמנו אחרי הרצח המתועב שהיה בפורים לפני שלוש שנים בתל אביב קבוצת וואטסאפ, ואנחנו עובדים בצמוד מאוד עם המשטרה, ספציפית עם הרבה בעלי עסקים. תל אביב עיר גדולה, מרכז הארץ, יש הרבה דברים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נדיר עם המשטרה, עם סל"ע. תאמיני לי, אנחנו חברים שלכם, אנחנו בעדכם, אנחנו לא נגדכם, 99%. אבל כשיש מצב שבו נעשה לנו עוול, אנחנו באים וצועקים, אנחנו אומרים את זה, אנחנו נעמוד למען המסעדנים שלנו. ובסיטואציה הזאת קבענו נוהל מאוד פשוט, שיש שוטר מקומי אזורי שיבוא לבדוק. אחרי שבוע הנוהל הזה נפל, כוח אדם. אחרי זה אמרנו, אוקיי, תתקשרו ל-100, תגיע ניידת. ואז באנו ואמרנו, אוקיי, לא הצלחנו עם השוטר האזורי, לא הצלחנו עם 100, אנחנו נבוא אליכם לתחנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, הכי קל. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אמרו לנו, על אף ולמרות שאתם באים עם מישהו לתחנה, השוטרים בתחנה לא יכולים לדעת בסופו של דבר מי האדם שעומד מולם בהקשר הזה. ייתכן שהוא יצא מהתחנה והוא עדיין יהיה בגדר שב"ח או מזייף תעודת זהות ולא נוכל לאמת אותו ב-100%. זאת אומרת, זה מה שנאמר לנו, שום פתרון - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי? באיזה תאריך זה? << אורח >> תומר מור: << אורח >> עכשיו, בשבועות האחרונים. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> השבוע. << אורח >> תומר מור: << אורח >> שום פתרון ישים מטעם המשטרה לא הגיע לפתחנו שאנחנו נוכל להסיר את האחריות הפלילית מהמסעדן על זיוף תעודות זהות לא לנו. בבקשה תעזרו לנו בזה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אל תסגרו. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני חוזרת על זה שוב ושוב. כאשר בעל עסק מקבל אליו עובד, הוא יישב איתו לתשאול כמו שהוא מקבל אותו לעבודה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> זה לא בחוק. עשיתי את זה. הלאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לך ראיות שעשית את זה? תיעדת? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> למה הוא צריך להוכיח שהוא לא אשם? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בווידאו. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אני אומרת פעם אחר פעם, הצווים המנהליים של סגירת עסקים ומקומות הם רק לאחר שנבחנות הראיות וברור לנו שבעל העסק או בעל המקום, אלה לא רק עסקים, גם מקומות, או עצם את עיניו, או לא עשה את מה שצריך כדי לקחת אחריות על לוודא שהעובד שלו הוא שוהה חוקי או עובד כדין, זה הכול, זה מה שצריך. אולי אתה מדבר על מקרה אחד או שניים שהתפקשש, וזה יכול לקרות, כי ראיתם כמה כמויות של עסקים נסגרים, אבל אני חייבת להגיד שהמון המון צווים מגיעים לבתי משפט בכל הארץ, יש לי כמות עצומה של פסקי דין, ובתי המשפט אחד אחר השני מחזקים את ידי המשטרה. אני לא מכירה פסיקה שמבטלת צווים מנהליים, אולי לקצר בכמה ימים, אבל אין, וזה גם בדרך כלל בהסכמה. רוב המקומות נסגרים אפילו בעוד 60 ימים. אני אומרת לכם שמשטרת ישראל מאוד מאוד, וגם בעיקר תובעי הרישוי שמתעסקים בזה, במשורה פוגעים בעסקים, ועד שהם מעבירים המלצה למפקדי המחוז כדי לסגור כאלה עסקים רועדת להם היד. אנחנו מבינים טוב מאוד מה קורה לבעלי העסקים שנפגעים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מדהים. << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> באמת. ואם יש מקרה אחד כזה או שניים חריג, אני מוכנה להפיץ את הטלפון שלי ואת התובעים המחוזיים שאפשר תמיד לפנות ולבדוק שוב ושוב, בייעוץ המשפטי גם, שאין איזושהי תקלה או איזשהו דבר שהוא חריג. ואני שוב חוזרת שהמספרים שציינתי קודם הם לא רק למסעדות, ממש לא, הם לאתרים, הם לדירות של מעסיקים ומלינים והמון המון מקומות ששוב ושוב קורות העבירות האלה של העסקה והלנה. ומשטרת ישראל תשתמש בכלי הזה שוב ושוב כדי למגר את התופעה של שוהים בלתי חוקיים בישראל. זה הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. בבקשה, מילה ואני מסכמת. צריכים לפנות את האולם. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אני חושבת שכמו שרשות המסים, יש לה איזושהי מערכת אינטרנטית מול המוסד לביטוח לאומי, אני חושבת שרשות ההגירה והאוכלוסין חייבת לעשות את אותו עניין, מערכת קישור, מערכות ביחד עם המוסד לביטוח לאומי, ואז אתם בהחלט תיתנו להם מענה האם מי שנמצא כאן חוקי או לא חוקי, מזויף או לא מזויף. ואם יש לכם בעיה לראות האם הבן אדם עובד במספר עבודות, שזה אותו אדם אמיתי או שזה אדם שמתחזה לו, אתם יכולים להרים טלפון, להתקשר ולסגור את כל הסוגיה. זה רק עניין, לפי דעתי, של עבודה. אני צודקת, מאיר? אפשר לראות את הכול בצורה הכי הגיונית שיכולה להיות. השאלה אם רשות האוכלוסין מעוניינת בזה, שמעון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תוכל להתייחס לפני שאני נועלת את הדיון וקוראת את הסיכום? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> העניין הזה של ביטוח לאומי, אני לא מבין למה את קושרת אותו לרשות ההגירה, אני באמת לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי פה בסיכום על ביטוח לאומי. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> העניין הוא לכלל אזרחי ישראל, אני רוצה להסביר לך למה, ולסיכום, שנדע. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> להסביר לי למה מה? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זיוף תעודת זהות בדרך כלל ולרוב הוא על אדם אמיתי והוא לא המצאה. לוקחים יישות אמיתית, מזייפים אותה, שואלים את זהותה. ולכן מה הקשר לרשות האוכלוסין וההגירה? אני באמת לא מצליח להבין. אלה לא אנשים שהם בסמכות אכיפה שלנו, אין לנו נגיעה, וכל הסיפור של ביטוח לאומי הוא יותר עניין של אכיפה פלילית טהורה שנוגעת לעבירות ביטחוניות שאוכפת אותן המשטרה ולא אנחנו. איזו נגיעה יש לנו? אני באמת שואל. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אבל תוכל לדעת האם תעודת זהות מזויפת - - - << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> קודם כול, הרעיון הזה מצוין והמלצנו עליו לפני שנים. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> סליחה שאני אומרת, מה שדיברת לפני שנים זה לא רלוונטי להיום מסיבה מאוד פשוטה, יש היום מערכת דיווחים מקוונים כל חודש לביטוח לאומי, 102. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> מצוין. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אדרבה, יש שלוש פעמים במהלך השנה, פעם בחצי שנה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אבל מה הקשר לרשות האוכלוסין וההגירה? אפשר להגיד שזה קשור גם למשרד התחבורה ואפשר להגיד שזה קשור למשרד העבודה. מה הקשר? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אבל אנחנו כרגע מדברים - - - << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני קודם כול מסכים עם הרעיון, אני רק לא מסכים לקשר לרשות האוכלוסין וההגירה. מה הקשר אלינו? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> למה לא? הם עובדים, יש כאן עובדים זרים גם. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אנחנו מדברים רק על ישראלים, עובדים זרים עשינו, יצרנו את הדבר הזה, אנחנו על זה. פה מדובר על ישראלים ששואלים את זהותם, שב"חים שואלים את זהותם האמיתית, מזייפים תעודת זהות, מחליפים תמונה ומשתמשים בזהות שלהם. הדרך הנכונה לתקוף את הסיפור, באמצעות ביטוח לאומי על משרה שנייה ב-100%, מצמצמים את הסיפור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה, זה מה שאנחנו רוצים בסיכום. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> בחברות כוח אדם זה יותר פשוט, כי יש חובת דיווח. חברת כוח אדם מחויבת לדווח למאיר דוד על כל העובדים, ולכן כל מה שקשור בחברת כוח אדם אפשר לנקות מאוד מאוד מהר, כי אלה כבר קבוצות מאוד גדולות וריכוזיות. לגבי בודדים, שוב פעם, נושא של ביטוח לאומי באמת יכול לפתור את הסיפור הזה, אני לא מבין מה הקשר אלינו רק, זה הכול. כלומר, אנחנו לא אוכפים את הסיפור, מה הקשר אלינו? << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> אתם אחראים על העובדים הזרים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> עובדים זרים, לא שוהים בלתי חוקיים פלסטינים, שם לא. << אורח >> שירן הלוי: << אורח >> טוב, צריך למצוא את הפתרון, איזה משרד ממשלתי כן מטפל בעניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי נתחיל עם הדיון של היום, נראה, אולי נקיים עוד דיון בהמשך אם הכנסת לא תתפזר, אני לא יודעת. אני מסכמת. 1, הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי לבדוק האם ניתן לאתר עובד שמדווחות עליו שתי משרות של 100% משרה ולהתריע לבעל העסק עליו. אנחנו מבקשים לדווח על כך לוועדה תוך שבועיים. 2, הוועדה קוראת לנציגי המעסיקים, ובפרט למסעדנים ולקבלני הבנייה, להפיץ את המידע שניתן היום והכלים האפשריים היום לזהות אם עובד יכול לעבוד אצלם, לבדוק באתר משרד העבודה או חברת כוח האדם המפנה אליו עובדים הינה מאושרת, לצלם תעודת זהות של העובד ולשמור את צילומו, כל האישורים המוצגים בפניו, לבצע תשאול וכולי. 3, הוועדה מבקשת מנציגי המסעדנים להעביר לנציגי המשטרה מקרים פרטניים כפי שהוצגו בדיון. 4, הוועדה מבקשת מהמשטרה לרשום נוהל אחיד למעסיקים לזיהוי שב"חים והפעולות הנדרשות מהם כדי להוכיח שפעלו בתום לב כשהעסיקו שב"ח ללא ידיעה וכלים לבדיקת כל עובד שמגיע אליהם. אני מבקשת להעביר לוועדה תוך שבועיים, זה בסדר? << אורח >> ליאת מנדל גור: << אורח >> אנחנו לא נוכל לבנות נוהל כזה, גברתי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> תשיבו בכתב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תשיבו בכתב את העמדה שלכם. 5, הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא לאחר קבלת התשובות. תודה, אני נועלת את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:37. << סיום >>