פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 540
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ל' בסיון התשפ"ו (15 ביוני 2026), שעה 9:07
סדר היום:
<< נושא >> בקשה לסיוע למועצה מקומית מצפה רמון על סף פשיטת רגל - דיון מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יצחק קרויזר – היו"ר
חברי הכנסת:
ששון ששי גואטה
מוזמנים:
אבשלום שלומוב
–
מנהל תחום מודלים כלכליים, משרד הפנים
אילנה קאטר
–
מנהלת תחום שלטון מקומי, משרד הפנים
אלקנה ריקלין
–
אגף תקציבים, משרד האוצר
סיגלית יפרח
–
סגנית מנהלת מחוז, משרד הבינוי והשיכון
אליה וינטר
–
ראש המועצה המקומית מצפה רמון
אמיר אלחייק
–
מנכ"ל, מועצה אזורית רמת הנגב
ניר קפלן
–
סמנכ"ל רגולציה, התאחדות המלונות בישראל
ייעוץ משפטי:
גלעד קרן
רוני טיסר
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בקשה לסיוע למועצה מקומית מצפה רמון על סף פשיטת רגל << נושא >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בוקר טוב, אנחנו רוצים לפתוח את הדיון. הבוקר אנחנו ביום שני, ל' בסיוון תשפ"ו, 15 ביוני 2026. אנחנו בדיון המשך בנושא סיוע למועצה מקומית מצפה רמון שנמצאת, לצערנו הרב, על סף פשיטת רגל.
אבל כמובן, לפני שאנחנו פותחים את הדיון הזה, אנחנו כמו כל אזרחי מדינת ישראל התעוררנו עם מזכר הבנות שנחתם בין ראש התמנון איראן לבין ידידתנו הגדולה ארצות הברית. אבל ההבהרה שצריכה לצאת מהבית הזה: מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, היא מדינה עצמאית, ולכן כל הסכם שנחתם בין הידידה הגדולה שלנו לאויבת הגדולה שלנו איננו מחייב את מדינת ישראל. הסכמים שמסכנים את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל לא אמורים להשפיע כהוא זה על ההחלטות של ראש ממשלת ישראל, של הקבינט, ולכן גם אתמול תמכנו וחיזקנו את ראש הממשלה שתקף בדאחיה. אבל הקו הזה צריך להמשיך.
בצפון מדינת ישראל יש מלחמה, מלחמה קשה בהשמדת חיזבאללה, אויב מר. רק להזכירכם, צה"ל הרחיק והשמיד את איום חדירת כוחות רדואן שישבו על הגבול. מי שלא ראה את זה בעיניים לא הבין את משמעות האיום. כוחות רדואן, מה שראינו ב-7 באוקטובר היה משחק ילדים אם הכוחות האלה היו פורצים לתוך מדינת ישראל. הכוחות האלה הושמדו, הם לא קיימים יותר על הגבול.
מתקני התחמושת שלהם, הבונקרים שאני זכיתי להשמיד אותם בתמרון האחרון בלבנון, לא קיימים יותר. טנדרים ואופנועים עמוסים בתחמושת מוכנים לפקודה, האיום הזה לא קיים. הוא קיים בצפונה של לבנון, אבל הוא בוודאי לא נמצא על גבולה הצפוני של מדינת ישראל. איום הנ"ט, מי שלא ראה בעיניים גם את זה, עמדות קורנטים וכלי נ"ט אחרים שנמצאים בתוך הכפרים בלבנון וכוונו לתוך בתים אזרחיים של היישובים הצפוניים, גם הדבר הזה לא קיים יותר.
אבל אסור לנו להוריד את הרגל מהגז עד ההשמדה המוחלטת של הארגון הזה. את חסן נסראללה צה"ל חיסל, גם את המחליף שלו, האשם סאפי א-דין, גם הוא חוסל, כוחות רדואן והפיקוד שלהם חוסלו, אבל האויב עדיין קיים בשטח ואנחנו צריכים להבין שלבנון היא מדינה ריבונית שבפרלמנט שלה יושבים מחבלים מחיזבאללה ומאמל, ולכן המדינה הזו כישות צריכה לשלם את המחיר של פגיעה בריבונותה של מדינת ישראל.
לצערנו, קמנו בבוקר עם איזושהי אווירה שמהודהדת כבר כמעט שלוש שנים ברוב ערוצי התקשורת במדינת ישראל, שהנה, אנחנו מפסידים, המצב גרוע והמצב לא טוב. נכון, אנחנו במלחמה, מלחמה קשה, אבל רק להזכיר את מצבנו ב-6 באוקטובר עם קונספציה מראש השב"כ, רמטכ"ל, צה"ל, מערכת הביטחון שישנה ואפשרה לאויב להתפתח ולצמוח בממדים אדירים. הקונספציה הזאת התנפצה עלינו באסון הגדול של 7 באוקטובר, ומאז צה"ל בהנחיית הדרג המדיני, ראש הממשלה והקבינט משנים את המזרח התיכון.
רק להזכיר שמות שהיוו פה חרדות למאות אלפי ומיליוני אזרחים במדינת ישראל שלא קיימים יותר: אסמאעיל הנייה, יחיא סינואר, מוחמד דף, מרואן עיסא, סלאח אל-ערורי, מוחמד דף, חסן נסראללה, האשם סאפי א-דין, פואד שוקר, אייתוללה עלי חמינאי, כל צמרת משמרות המהפכה. הצמרת השלטונית של החות'ים בתימן, צה"ל תקף באופן ממוקד ורחב, ומטוסי חיל האוויר שייטו במזרח התיכון כבשלהם. וכמו שאמר דוד בן גוריון, עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים, וזה הקו וזו האמירה שצריכה לצאת מהבית הזה, מהכנסת, מהממשלה, וכך הקו שאנחנו צריכים להמשיך, כי המחויבות לביטחונם של אזרחי מדינת ישראל נמצאת כאן בירושלים ולא בוושינגטון.
במעבר מאוד מאוד חד לענייני היום אנחנו בדיון מעקב, לא ראשון ולא שני, בסיטואציה לא סבירה שנמצאת בערים הפריפריאליות, אבל בדגש על מצפה רמון, עם תפיסת עולם מעוותת, שאנחנו כאן בקו שאנחנו מובילים, בוודאי בוועדת הפנים, גם אני וגם חברי כנסת שנמצאים בוועדה הזו, להעביר כמה שיותר יכולות עצמאיות לערים, בדגש על הערים בפריפריה. ולצערי הרב, הקו הזה מתנגש גם עם תפיסת עולם של האוצר וגם עם תפיסת עולם של משרד הפנים שמשום מה מחזיקים את אותן ערים בגרון על סף פשיטת רגל.
הרי המציאות היא לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. למצפה רמון כדוגמה אין הכנסות, ההכנסות היחידות שיש הן ארנונה ובסיסי צה"ל, גם את זה אנחנו נשנה. יש חוק שאנחנו עובדים ביחד עם וינטר, ראש המועצה של מצפה רמון, כדי לשנות את ההגדרות האלו, שבסיסי צה"ל יעבירו את מלוא הארנונה לרשויות בפריפריה שאין להן הכנסה, לא מתעשייה, לא מתיירות, אלא רק ארנונה של מגורים. בוודאי שלכולנו ברור שהדבר הזה לא יודע לכלכל רשות. ואם אנחנו מחויבים לפריפריה, אם אנחנו רוצים שוויון הזדמנויות לילדי הפריפריה, כי מי שגר בפריפריה יודע עד כמה היכולות של ילד להצליח בפריפריה הן באחוזים בודדים לעומת הילד המקביל שלו במרכז.
אבל יש שליחות אדירה לחיות בפריפריה, לחיות בנגב, להפריח את השממה, לחיות על הגבולות, אבל יש לזה מחירים, אבל לא ייתכן שהמחירים האלה יהיו מובנים דרך מנגנונים של ממשלת ישראל. ולכן, אם אנחנו יודעים, והדוגמה של מצפה רמון היא קלאסית, כי יושב היום בראש הרשות אדם שאני חושב שעבר את כל תפקידי המערכת כדי להוכיח ומבין לפני ולפנים את ההנהלה החשבונאית של רשות, והרשות הזו עברה את כל המבחנים ואת כל המשוכות שקיימות בדרך, ואני חושב שאין, לא באוצר ולא בפנים איזשהו ספק לגבי ההתנהלות הכלכלית של הרשות הזו, אבל הרשות הזו נמצאת בנקודת פתיחה של מינוס. זאת המציאות.
במקום שנגיע לכל תקציב עם כיפופי ידיים של חוק הסדרים, של הצבעות בוועדת הכספים, שזה מה שעשינו, דרך אגב, והובטח לנו שהדבר הזה יתוקן. לצערי הרב, לא האוצר ולא הפנים עמדו בהבטחות שלהם, ולכן שוב פעם הרשות הזו נמצאת בגירעון. ומה אשם הילד שנולד במצפה רמון שמדינת ישראל החליטה לעשות לוליינות עם ההכנסות של הרשות? כי אין לו מאיפה להביא כסף, זה לא שכסף גדל לו על העצים.
אנחנו בוועדה הזו, ביחד עם אליה, ראש המועצה, מקדמים חקיקה משמעותית של יכולת הכנסה דרך אנרגיה מתחדשת של אנרגיה סולארית, נעשה את התיקון של הפריפריאלי כדי שהוא יוכל לקבל הכנסות מארנונה של בסיסי צה"ל, שזה מה שיש בפריפריה. אבל בסוף אין, אין משהו אחר. ולכן, הדיונים האלה לא אמורים להיות בדיוני מעקב של ועדת הפנים, אלא זה צריך להיות בדחיפה של משרד האוצר שמשחרר לרשויות האלה, במקום כל פעם מענקי איזון ומענקי תמיכה, אלא לתת לרשות הזו קודם כול להתנהל באופן עצמאי ואת היכולות ואת הכלים שהיא תוכל להכניס כדי לתת שירות לתושבים.
אבל בוודאי שעד שהדברים האלה יתוקנו הרשות הזו צריכה כסף והיא לא יכולה לחיות מהיד לפה כל הזמן, זה לא עובד ככה. ולכן הדיון הזה הוא בדיון מעקב, שלצערי אני אומר, בצער גדול, אנחנו לא אמורים להיות בדיון מעקב על הנושא הזה, זה דיון שאתם הייתם צריכים במשרדים לדחוף את זה, לשבת עם ראש הרשות, לבצע את הבדיקות שלכם, שכבר בוצעו, דרך אגב, ולהעניק לו את מה שהוא צריך כדי שהוא יוכל להעניק לילדים שהוא אחראי עליהם, מדינת ישראל אחראית עליהם, גם המשרדים אחראים עליהם, את הבריאות, את החינוך, את התשתיות, את התעסוקה, ולעשות את זה כמה שיותר מהר.
קודם כול אני רוצה להודות לך, אליה, שאתה מגיע לכאן עם הצוות שלך לא פעם ולא פעמיים וממשיך לדאוג לתושבים שלך. אני חושב שזה דבר שהוא מעורר השראה דווקא בנקודה הלא חיובית של המנגנונים של השלטון המרכזי. אם השלטון המרכזי לא יודע לתת את הפתרונות, לפחות אנחנו יודעים לסמוך על ההנהגה של השלטון המקומי והשלטון האזורי. ראינו את זה גם בשגרה, ראינו את זה גם בימי הקורונה, בוודאי גם במלחמה הארוכה הזו, שבסוף מדינת ישראל התברכה בראשי ערים, ראשי רשויות מהמעלה הראשונה.
אבל הדבר הזה הוא לא תקין, וזה לא צריך להתנהל ככה. אנחנו לא אמורים להיות כאן בדיונים חוזרים ונשנים, בטח גם להסביר למשרדים למה הם אמורים להגיע לישיבות האלו ולמה הם צריכים להגיע עם פתרונות. שוב, אני מודה לך ולכל הצוות שלך שנמצא פה ולא עוזב את הכנסת עד שהפתרונות לתושבים שאתה אמון עליהם יגיעו לידי מעשה. בבקשה, נשמע אותך, אחר כך נשמע את המשרדים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
קודם כול, תודה רבה, אדוני היושב ראש, יצחק, שהמקום הזה, הוועדה הזאת, היא הבית שלנו. יש לנו גם חוקים שאנחנו מעבירים ביחד עם ששון, חבר הכנסת ששון גואטה, את הנושא הזה של סולארי, שבאמת הוא יעשה מהפכה אמיתית בכל הפריפריה, לא רק במצפה רמון. זו אפשרות לעצמאות, גם כלכלית וגם אנרגטית לרשויות, זה דבר שהוא פורץ דרך.
ואם בתחילת הדרך הגעתי לרמ"י ורציתי לפתור את הבעיה של מצפה רמון, זכינו שרמ"י סגרו לנו את השערים ואת הדלתות, וכרגע אנחנו הולכים לפתור את הבעיות של הפריפריה, של כל הפריפריה במדינת ישראל, זה דבר שהוא מדהים. באמת גם תודה לששון, שהוא מיוזמי החוק, וגם תודה לך, יצחק, שאתה בוועדה הזאת קידמת. זה עבר קריאה ראשונה, ואנחנו לפני קריאה שנייה ושלישית, יהיה עוד דיון, ובעזרת השם בכנסת הנוכחית זה כבר יעבור. זה באמת ייתן עצמאות כלכלית ואנרגטית. הדבר הזה הוא נכון, אבל הוא נכון לעוד שלוש שנים, סדר גודל, במקרה הטוב, עד שנצליח לעשות את זה בפועל.
ולכן, כמו שאמרת, אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד מאוד מוזרה. מצד אחד, מצפה רמון דוחפת קדימה, יש לנו יזמים, ויש לנו עוד מלונות שהולכים להיות, ויש לנו הסכם כוללני שחתמנו עליו שהוא מקביל להסכם גג עם עוד תושבים שרוצים להגיע למצפה רמון, וכמות ההתעניינות במצפה רמון היא אדירה, ומחירי הנדל"ן באמת הם יחסית גבוהים יותר מרשויות אחרות שנמצאות בפריפריה. זה מצד אחד. אנחנו בתנופת פיתוח ותעסוקה, ועיר החלל, ובאמת השקעות אדירות של מדינת ישראל ושל משרדי הממשלה השונים במצפה רמון.
אבל מצד שני, היום-יום שלנו הוא קשה. אנחנו מתחילים את השנה בגירעון של 15 מיליון שקלים. כמו שאמרת, אני הייתי גזבר של המועצה, ובתקופתי אנחנו סיימנו תוכנית הבראה. ב-2016 סיימנו את תוכנית ההבראה בהצלחה, נפרדנו מהחשב המלווה, הגיע אז מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, לחץ לנו את הידיים ואמר בהצלחה, ובו בעת בוטל מעמדן של ערי העולים.
אני נפגשתי אז עם מי שהיה שר הפנים, אריה דרעי, ואמרתי לו, תשמע, הראיתי לו טבלאות, שחור על גבי לבן, והראינו לו שאנחנו מביאים קריסה כלכלית למצפה רמון. הוא אמר, ואני מצטט: "מצפה רמון לא תיפגע כהוא זה". אגב, כשאני ביקשתי את הסיכום של הדיון, אמרו שמדיניות המשרד שהם לא מוציאים סיכומים של דיון, כך שאין לנו סיכום של הדיון, תיאלצו לסמוך עליי. אני מניח שזו מדיניות שעוד חוו אותה, יכול להיות שיש כאלה שיכולים להעיד שאני צודק.
הסיפור שלנו הוא גירעון של 15 מיליון שקלים מדי שנה. אני לא שמח להגיע לפה. בחיי אני לא אדם בכיין, אנחנו אנשים יוזמים. נמצא פה גם אלמוג, סגן ראש המועצה, וגם חבריי לקואליציה, ואנחנו יוזמים, ואנחנו מצליחים להביא באמת הישגים אדירים למצפה רמון, של השקעות, של התעניינות, של חברות שמי חלם שיגיעו, מנהלי חברות הייטק וסטארט-אפים שבאים לגור במצפה רמון, מעתיקים את מקום מגוריהם. יש לנו האב שהוא מלא, ואנחנו עכשיו בתהליכים של תכנון של האב נוסף. באמת נפלא לגור במצפה רמון, אבל בסוף, אם אני לא מסוגל לפנות את האשפה, אם אני בעוד כחודש וחצי-חודשיים לא מסוגל לשלם משכורות, בסוף זה אני, אני ראש הרשות, ואני נושא באחריות על הדבר הזה.
ולכן אני אומר שבעולם של דברים שהם תלויים בי אני יודע לעבוד, ויש לי שותפים נהדרים כאן בבית הזה, יש לנו שותפים באמת נהדרים, כמו שאמרתי קודם, אבל את מה שאנחנו צריכים, את הבסיס, אנחנו צריכים ממשרד הפנים. לי אין איך להביא, תאמינו לי שאם היה לי הייתי מביא, לי אין איך להביא 15 מיליון שקלים בכל שנה למצפה רמון לתקציב השוטף, אין לי איך להביא. משרד הפנים עשה בדיקות על הדבר הזה, הביא פעם אחת, חשב שיבדוק את הנושא, הביא פעם שנייה בתחילת השנה הנוכחית עוד חשב שיבדוק את הנושא. וכולם אומרים לי, אתה צודק, אין אחד שאומר לי שאני לא צודק, אבל אנחנו לא יודעים איך.
ישבתי עם מנכ"ל משרד הפנים ועם הדרג המקצועי ועם שר האוצר ועם הדרג המקצועי במשרד האוצר, ובסוף אני אומר, חברים, אני לא יודע איך. משרד הפנים אומר למשרד ראש הממשלה, תביאו החלטת ממשלה, משרד ראש הממשלה אומר למשרד האוצר, תביאו את הכסף, אבל אני לא יכול לעשות החלטת ממשלה ייעודית על מצפה רמון, משרד האוצר אומר, אתם יודעים מה? אנחנו נראה איך אנחנו מביאים את הכסף, אבל תמצאו את המנגנון. משרד הפנים אומר, אבל אין לנו את המנגנון, תביאו החלטת ממשלה. ואנחנו בתוך המעגל הזה רצים ורצים ורצים ורצים כמו עכברים כאלה, וזה לא קורה, בסוף אין את האדם.
באמת אני אומר, אנחנו מחפשים את ההנהגה במשרדים שתגיד, יש לי את הפתרון, הנה, יש לי את הפתרון, זה הפתרון. קדימה, בואו ניתן את המענה הזה למצפה רמון. אמרו לי, אבל אם אנחנו ניתן לך, אנחנו נצטרך לתת לך חשב מלווה. אני אמרתי, חברים, זאת לא הסיטואציה, אבל אם זה הכלי שלכם, אתם יודעים מה? אני מוכן גם חשב מלווה, תביאו חשב מלווה, ובלבד שתדעו לתת לי את האפשרות לשלם משכורות לעובדים שלי, לשלם לספקים, לפנות את האשפה, דבר שהוא טריוויאלי.
אני עוד פעם אומר, לא מדובר פה בהפקרות תקציבית, באמת. לצורך העניין, יש לי גם תעודת חשב מלווה, יש לנו גזברית מצוינת, יועצת משפטית ששמה לב לכל העניינים, ושום דבר לא חורג. ואני אומר, כל ביקורת שרוצים, אני מזמין. היו אצלנו חשבים מלווים שיצאו, אמרו, תשמעו, לא ראינו כזאת רשות שמתנהלת בצורה כזאת. יש לנו רואה חשבון, שרון מררי, שמלווה אותנו במשך שנים, והוא יכול גם בעצמו להעיד על ההתנהלות האחראית שיש במצפה רמון.
בסוף אני אומר, הנושא באמת חונה לפתחם של משרדי הממשלה, ואפילו לא ברמת השרים והמנכ"לים, ברמת הדרג המקצועי. וזאת הבקשה שלי, דרג מקצועי, תואילו להתייחס לבעיה הזאת, ואל תתעלמו. הרי מה יקרה? מה יקרה עוד חודשיים, עוד חודש וחצי שאני לא אשלם משכורות? הרי פתאום יתכנסו כולם ויחשבו ויגידו, טוב, בואו נמצא איזשהו פתרון וימצאו איזה משהו. בואו לא נגיע לסיטואציה הזאת, בואו ניתן את הפתרון.
אתם רוצים שאני אתן את הפתרון? לי יש רעיונות לפתרון, ואמרתי את זה גם עשר פעמים למנכ"ל. אבל עושה רושם שנדחף את זה, נדחק את זה, אולי בחירות, אולי יתחלפו, אולי זה, כבר נגלגל את תפוח האדמה הזה למישהו אחר. אני מבקש, אדוני היושב ראש, אם אפשר לגרום למשרדי הממשלה לעשות לדבר הזה סוף ולתת פתרון לדבר הזה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תודה רבה. משרד האוצר, אלקנה.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אלקנה ריקלין, אגף תקציבים, משרד האוצר. באמת היינו פה בדיון גם לפני כמה חודשים בסוגיה הזאת. אני אגיד שיש פה נראה לי שתי סוגיות שונות. יש את הסוגיה של ביטול כל הסוגיה של ערי העולים ומנגנון ההחלקה שהיה מנגנון החלקה באמת מאוד מאוד ארוך, לא היו פה הפתעות, וידענו לאן אנחנו מגיעים, ובסוף במקרה אנחנו מתעסקים הרבה עם רשויות מכל מיני מגזרים במדינת ישראל שמתמודדים עם אתגרים, צריך להגיד, לא פחות מורכבים מהאתגרים של מצפה רמון. הנתונים הפיננסיים, צריך גם את זה להגיד, של מצפה רמון, טובים לעילא ולעילא מעשרות רבות של רשויות במדינת ישראל.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
תודה על המחמאה, תודה רבה.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
מודה, בשמחה. לעוד מחמאות אני כאן. זה אירוע ראשון. אירוע שני, אני חושב שאני לא אדבר בשם משרד הפנים, אבל להבנתי, מתנהל שיח בין משרד הפנים לבין הרשות לתת מענה קונקרטי וייחודי לרשות, להבין גם איך עושים את זה. למעט זה, אין לי איזשהו משהו.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אנחנו חוגגים עשר שנים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה נעשה מאז הדיון הקודם? זאת אומרת, המציאות בשטח לא משתנה, הרי אלה הנתונים, אלה התושבים, זה ראש הרשות, זה הצוות, לכם יש את הכלים לבקר. מחמאות זה מצוין, לא הולכים איתנו למכולת. מה קורה?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
לא, אני רק אחדד, לא באתי להחמיא לאף אחד, באתי לבוא ולהגיד שזה שמתנהל פה דיון על מצפה רמון זה מעולה, צריך להגיד שאנחנו מסתכלים בראיית מקרו על 259 רשויות במדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא כולן נמצאות באותה סיטואציה.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
בדיוק זה מה שאני בא להגיד. יש עשרות רבות של רשויות שנמצאות במצב פיננסי הרבה הרבה יותר חמור ממצפה רמון ולא מקבלות סיוע פרטני.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מצוין, לוקחים את הרשות שמתנהלת בצורה אחראית ורצינית ואותה הופכים למודל.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אני אומר, לגבי המענה ארוך הטווח, ודיברת גם על הצעת חוק ועוד כל מיני כיוונים שאנחנו גם מנסים לפעול בהם, אנחנו כמובן מנסים לייצר שינויים ארוכי טווח שמצפה רמון ודומותיה, תהיה להן יכולת בת קיימא, שהן לא יצטרכו להיות על שולחנה של הממשלה. אני אומר, באופן קונקרטי, מה השיח שמתנהל בין משרד הפנים כרגולטור של רשויות לבין מצפה רמון, אני אתן למשרד הפנים להציג.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
מה הפתרונות אבל שאתם מנסים לעשות? מקודם דיברת על איזה פתרון שאתם מנסים לקדם, לא?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
קודם כול, כמו שכבוד היושב ראש אמר, יש פה הצעת חוק שמונחת על השולחן.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
פרטית, זה לא משהו שלכם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זו הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת גואטה, זה לא האוצר שבא וראה מצוקה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אני רוצה לשאול שאלה. למה במשך השנים שאתם רואים אותם קורסים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
וגם אלקנה, אני חייב לציין, זה לא שהממשלה אמרה לנו, וואלה, איזה גאונים פה חברי הכנסת, בואו קחו כביש שש לחקיקה כי המציאות היא לא קלה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
כן, בדיוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אם אפשר לתקוע עוד מקל, אתם רצים מהר לשים אותו.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
שמנו את הצעת החוק הפרטית, הרי אתם מכירים, אלקנה, מכירים את הבעיה של מצפה רמון, נכון? ומצפה רמון, אי אפשר להשוות אותה לשום מקום אחר.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
למה?
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
כי היא די מבודדת, באמצע המדבר, והקשיים.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אני אתן לך דוגמאות רבות אחרות.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
עזוב אותך סיפורים. אבל אתה יודע שבמשך השנים יש פה ראש מועצה ויש פה חבר'ה שרצו לבוא ולהתקדם ולא להיות תלותיים במשרד הפנים ולא באוצר, ובמשך שנים החלטתם להתעלם. במקום אתם, שאני יודע מה הכוח של האוצר, אם הייתם רוצים באמת לכופף ולעזור ולהרים את האירוע, ידעתם איך להרים את האירוע, אבל לא עשיתם את זה. אנחנו נקדם פה את החוק בוועדה, ובעזרת השם זה יקרה. אבל בינתיים, עד שיבוא החוק, אי אפשר לתת לו לקרוס. אתה יכול לבוא, לדבר פה יפה, לספר סיפורים, אבל בפועל אין לו איך לשלם משכורות. במקרה אנחנו חברים, אני יודע מה המצב שלו. בוא לא נספר סיפורים, אני חושב שבואו נתחיל באמת לעבוד.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
כבוד חבר הכנסת, אני לא חושב שסיפרתי סיפורים, אבל - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
משרד הפנים, איפה אתם עומדים אל מול הרשות?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
שלום, אבשלום שלומוב, אגף תקציבים במשרד הפנים. כמו שנאמר פה קודם, הסוגיה מוכרת כבר הרבה זמן, מאז שבוטל מעמד עיר עולים הרשות מתקשה ויודעים את זה. אנחנו פועלים במסגרת הכלים שקיימים לנו.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל גם משרד הפנים וגם משרד האוצר, אתם אומרים, הסוגיה ידועה הרבה זמן, אוקיי.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
רוצים לעזור, מנסים לעזור, גם המחוז.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אם הסוגיה ידועה הרבה זמן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לפני כמה שנים בוטלה עיר עולים?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
מ-2017 הרשות מקבלת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עכשיו אנחנו בואכה 2027.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
ב-2016 זה בוטל, מ-2017 הרשות מקבלת מענקי הסתגלות - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אבל האם אתם חושבים שהרשות הייתה צריכה להתנהל אחרת? יש בעיה בהתנהלות של הרשות מבחינתכם?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
הרשות מתנהלת די באחריות, אנחנו רואים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אם הרשות מתנהלת באחריות ויש בעיה שידועה כבר עשר שנים, איפה הבעיה? אם הכול בסדר, איפה הבעיה? אתם אומרים, את זה ידענו מראש, יש יותר גרועים, הרשות מתנהלת מצוין, ועדיין אנחנו מגיעים לאותה בעיה.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אני אומר, אנחנו מנסים לעזור, מנסים כל שנה לעזור לרשות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עשר שנים לנסות לעזור לרשות, אני אומר, יש כיוון שהוא לא ייחודי למצפה רמון, זה נכון, יש אג'נדה במשרדי הממשלה להחזיק את ראשי הרשויות בגרון. למה? אני לא יודע, אין לי תשובה לזה. בסוף הילדים של מצפה רמון לא שונים מהילדים של רמת גן ולא שונים מילדים של אף רשות אחרת. אבל למה להחזיק את הרשות בגרון? למה לגרום לראש רשות לבוא לפה? כמה שעות נסיעה זה ממצפה רמון, ארבע שעות?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אם יש תאונה בדרך כן, היום זה היה ארבע שעות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ארבע שעות. ראש רשות, הוא עוזב, היום הלך ברשות כי כולם פה, אין רשות היום, הרשות לא מתפקדת היום, כי הם כולם צריכים לבוא לפה, לכתת רגליים, להתחנן למשהו שהוא מובן מאליו, שידוע משנת 2016 שזה הכיוון, שברגע שביטלתם את עיר עולים זו המציאות שהרשות הזאת תיכנס אליה, וזה עוד יותר גרוע שיש עוד רשויות כאלו. אבל אם אנחנו במנגנון של לקחת רשות ולהכריח אותם להתחנן לצדקה ממדינת ישראל, כי זאת המציאות, הם לא יעזבו את מצפה רמון ואנחנו לא רוצים שהם יעזבו את מצפה רמון, ואנחנו רוצים לחזק אותם, ואנחנו רוצים לקחת רשות שמתנהלת בצורה מופתית. את זה אתם אומרים, הפנים, האוצר אומרים, אין חולק על כך.
זו לא רשות שבאה לפה, וישבו פה ראשי ערים והעפתי אותם מהוועדה כי הם לא התנהלו נכון כלכלית, אבל הם עושים את מה שהם יכולים לעשות והרבה מעבר, ומצטמצמים. הם עוברים את כל הביקורות שלכם, אין מילה רעה להגיד על ההתנהלות הכלכלית שלהם, אין שם בזבוז של אגורה. הם מתמודדים עם המציאות הגם ככה קשה של פריפריה, עשר שנים הדבר הזה ידוע.
מה הפתרון? שנשב פה עוד שלושה חודשים או בכנסת הבאה ונשב ונגיד, וואלה, איזה מסכנים מצפה רמון? עוד פעם ראש הרשות, הסגנים, הגזברים, כולם יעלו לפה, היום הרשות לא תתפקד כי הם כולם צריכים להיות פה כדי להתחנן שיהיה להם, לא לדלק להגיע לפה, לשלם את המשכורת לעובדים, לפנות פחים. הרי בסוף אתם תכניסו את היד לכיס ותשלמו, כי הרשות לא תקרוס, נכון? אתם לא תביאו אותה לפשיטת רגל של חוסר תפקוד.
מה ההיגיון? לבוא כשהוא יהיה כבר עם הסכין על הצוואר, כשזה כבר יתחיל לחתוך בבשר ולהגיד לו, אתה יודע מה? כמה הגירעון שלך? 15 מיליון? יאללה, קח 8. הרי זה מה שהיה בתקציב הקודם. נלחמנו, חסמנו את ועדת הכספים, הבטיחו שהנושא הזה ייפתר. כמה העבירו מהאוצר?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
4.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
שליש, פחות. למה ההתנהלות הזאת? זה דיון אחד ההזויים. זה לא שזו איזו הפתעה, יש שם משבר, התחלף רשות, ועדה קרואה, ראש רשות חדש, לא יודע. הכול ידוע מראש, מסלול מוכוון להתרסקות, ואז כשהוא מתרסק, להגיד לו, אתה יודע מה, בוא נעזור לך שלא תהיה על הקרשים, בוא נשים לך את האף ממש בגובה המים. מדי פעם תיחנק טיפה, אבל תדע שאתה טיפה צף, יש מישהו שקצת מחזיק אותך.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
בסופו של דבר אנחנו פועלים בתוך מסגרת הכלים שקיימים. כמו שנאמר פה, אנחנו רואים את הבעיה של הרשות, יודעים שצריך לעזור, מנסים לעזור, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לראות את התמונה הכללית. איפה שאנחנו יכולים אנחנו כן עוזרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה עושים? קראנו לכם לא בשביל לעלוב בכם.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אנחנו הארכנו את טבלת ההחזרה בעוד שנתיים, שזה המקסימום שיכולנו במסגרת החוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה עוד שנתיים?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
טבלת ההחזרה של מתווה השיפוי. אנחנו שינינו את מענק האיזון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בגירעון של 30 מיליון שקל.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
כמה יש בטבלה בשנה הנוכחית ובשנה הבאה?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
בסדר, כל שנה אנחנו מעבירים מענקים מיוחדים, אנחנו גם שינינו את מענק האיזון כמה שיכולנו, אתה גם במתווה עולה במענק האיזון. אין ספק שזה לא מספיק, אני יודע שזה לא מספיק, אבל במסגרת הכלים הקיימים אצלנו זה מה שאנחנו כרגע עשינו ואני יודע שגם במחוז נעשית עבודה, בודקים כמה אפשרויות ויודעים שביחד איתכם עובדים ובודקים אפשרויות לפיתוח כלכלי של הרשות, שזה לוקח זמן, אבל - - -
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אני כבר 11 שנה, באמת, 11 שנה אני כבר בודק אפשרויות עם המשרד. כל פעם אומרים, אתה יודע, מגלגלים את הבלוף, מה שנקרא. מאריכים את טבלת ההחזר, אבל כל פעם זה יורד בחצי. השנה טבלת ההחזר היא חצי מיליון שקל. אני בגירעון של 15 מיליון שקל, לא מתכנס. אני יכול להגיד גם יותר מזה. בסוף כשיושבים על המענקים שהקריטריונים שלהם, פורסמו הקריטריונים של חלוקת המענקים? לא פורסמו עדיין. אולי כשהם יתפרסמו אנחנו - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא. של 2025 עוד לא פורסמו.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
כן, של 2025. אנחנו היינו יכולים לראות ולהבין מה הניע את הדבר. אבל תשמע, היכרותי עם העולם התקציבי, כשרוצים לעזור, אפשר לעזור ואפשר לסדר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה לא יכול, הרי אתה תגיע עוד מעט למצב שלא תוכל לשלם משכורות, ואז יימצא הכסף.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל למה להגיע לשם? הרי ברור לכם שתתקבל החלטה להעביר כסף, כי הרי הרשות לא תקרוס. למה להביא אותם לשם? למה שהוא יצטרך להחליט אם הוא נותן עוד סיבוב של פינוי אשפה או עוד שעה לחינוך של הילדים או עוד קו הסעות כשאין לו? אלו ההתלבטויות שלו בתור ראש רשות, זה לא שהוא מתלבט פה עכשיו אם להחליף לרכב חדש יותר.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
הנה, אני אומר לך, אני עומד עכשיו לפני שיפוצי קיץ ואני לא יכול לתקן תאי שירותים בבית ספר יסודי. מתקשרת אליי עכשיו מנהלת מחלקת חינוך, היא אומרת לי, איך אני אפתח שנה הבאה ככה את השנה? אני אומר לה, מה אני אעשה? מה את מעדיפה, כי גם התיכון הוא בבעלותנו, שנשלם משכורות למורים או שאנחנו נתקן את השירותים, מה עדיף? זאת הסיטואציה, חברים, אני לא באתי מהחלל, אני פה.
אין לי כסף לשלם משכורות, אין לי יכולת לפנות אשפה, אין לי אפשרות לתקן את תאי השירותים בבית ספר רותם לשנה הבאה. זאת המציאות, חברים, אני לא באתי מהחלל. ברשות היושב ראש, נמאס לי לחכות ושיהיו איתי בדיונים ולרדוף אחרי המנכ"ל, והמנכ"ל עונה לי, והמנכ"ל עכשיו בניו יורק, והתחלף מנכ"ל, ואין שר, וכל הסיפורים, תאמינו לי, כמה שמעתי אותם. ואומר לי שר האוצר, זה לא אני, זה זה, ואומרים לי, אין שר למשרד הפנים, תפנה לראש הממשלה. בטח, ראש הממשלה, תוך כדי שהוא עם טראמפ הוא גם ידאג לפינוי אשפה במצפה רמון. יש אנשים, יש פקידים, אני אומר, בואו, תעשו את העבודה שלכם.
מה עוד צריך לקרות כדי שימצאו פתרון? באמת אני אומר, מה עוד? שיגידו לי שאנחנו בסדר? תודה רבה, אני יודע שאני בסדר. מה עוד? באמת אני אומר, איזו עוד פעולה אני נדרש? אמרתי, אני מוכן לעשות כל פעולה. רוצים להביא לי חשב מלווה? תביאו. הוא יסתלבט כל היום, הוא לא יעשה כלום, תבזבזו עליו משכורת, לא אכפת לי. רק תנו לי את המענקים האלה, תנו לי את היכולת לנשום.
זה לא שאנחנו לא מייצרים מנגנונים, יש לנו את הסולארי, ויש לנו את הצעת החוק הזאת של פריפריאלי 1, ויש עוד ארבעה בתי מלון שאנחנו מקדמים, ויש מרכזים מסחריים שאנחנו עושים, ויש הייטק שאנחנו מביאים, ועיר חלל ו-SpaceX ומיליון דברים. אבל אני לא יכול לשרוד את השנים הקרובות, לא יכול, זה לא יעבוד. איך פעם מישהו אמר לי? יש את משל הצפרדע, בישלו לאט-לאט. לאט-לאט הורידו את המענק ותסתגלו. הנה, הסתגלנו, הגיעה 2026, הסתגלנו, אנחנו בגירעון של 15 מיליון שקל. אני אומר באמת, מה מצפים? היושב ראש, מה מצפים שאני אעשה?
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
זה גם יותר גרוע. הרי בגדול, ברגע שהמועצה על הפנים ואין לה כסף, גם קשה לה באמת לתת שירותים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
היא לא תיתן שירותים.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
היא לא נותנת שירותים. ברגע שאין שירותים, אין איכות חיים. הרי אנחנו במשימה, גם שלך וגם שלי, משיחות, אנחנו רוצים ליישב את הנגב, ליישב את האזור הזה. מי יבוא לשבת באזור הזה? אתה מבין? זה גלגל, דבר דופק דבר. מי יבוא לשבת שם? אם אין להם איכות חיים, אם הוא לא יצליח לתת לתושבים, מי יבוא לגור שם? זה לא משנה אם יפתח עיר חלל ויביא הייטק, גם המהנדס בהייטק לא ירצה לבוא לגור שם אם בתי הספר לא יהיו איכותיים ולא תהיה איכות חיים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גם אני אומר, מי שמגיע לשם בסוף ונהנה למשל מכל מיני הטבות מס, מגיע, עושה את הסיבוב והולך. אף אחד לא רוצה להישאר בסוף ברשות שלא יודעת לספק לילדים שלו שירותים. אתה רוצה להתייחס? בבקשה.
<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>
ניר קפלן, סמנכ"ל הרגולציה של התאחדות המלונות בישראל. כבוד היו"ר, אני שמח על הדיון. כבוד ראש המועצה, דיון חשוב. אני רוצה דווקא לומר משהו אחד אולי גם חיובי. בניגוד לתמונה ששמים פה של מצפה רמון, עיר פיתוח של שנות החמישים, היא פנינה, היא בפריחה.
אני לא נכנס כמובן, אני בעד שמשרד הפנים ייתן לכם הכי הרבה כסף ומשרד החינוך ומשרד האוצר, אני בטח לא בא לפגוע בך, כבוד ראש המועצה. אני רק רוצה לומר, שתדעו, גם ליו"ר הוועדה, חבר הכנסת, היא פנינה, היא בפריחה, מושכת מגוון אוכלוסיות והרבה עסקים בתחום התיירות בעשור וחצי האחרונים ורנסאנס. אני כן רוצה לומר מילת ביקורת, וזה בלי לפגוע באף אחד.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לנצל את הבמה, כן. איזה מלון לא קיבל שירות?
<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>
אנחנו רואים בראייה רחבה את הנושא של רישוי, גם רישוי בנייה, גם רישוי עסקים. המועצה הכי קשה בארץ זו מועצת מצפה רמון.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
עזוב, אל תגיעו עד לפה. אדוני היושב ראש, הוא מנסה לתפוס טרמפ.
<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>
אתה תהיה בגירעון אם אתה לא תדע לעזור ולחבק את העסקים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
ניר, אתם תלכו ותעשו את התהליך כמו שאתם עושים בכל מקום ואל תנסה לתפוס טרמפ.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ניר היקר, אנחנו שמחים שמגיעים בתי מלון למצפה רמון, אנחנו מעולם לא חשבנו שמצפה רמון היא עיר מסכנה ואומללה, אבל היא לא עיר מסכנה ואומללה בזכות ההנהגה המקומית, ולכן הדיון הזה מתמקד כרגע בנושא מאוד ספציפי, ידוע מראש, שמתנהל כבר עשר שנים אל מול משרדי הממשלה, הפנים והאוצר. אם יש אילו שהן השגות לך עם ראש הרשות על הליכי תכנון, מה שנקרא, תעשו את זה בתוך ישיבות פנימיות בתוך הרשות, זה לא רלוונטי לדיון הזה.
<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>
ובמשפט אחרון, גם עשינו פנייה יחד עם מספר גופים שמייצגים עסקים גם ליו"ר הוועדה, לכבודו, לקיים דיון בכלל באופן ארצי על הנושא הזה של רישוי עסקים שדורש אולי את - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. אני אומר, אם יש במדינת ישראל משהו שאנחנו רוצים להוריד אותו זה עודף רגולציה וביורוקרטיה. זה צריך לבוא דרך אגב עם הרבה, הרבה, הרבה סמכויות לשלטון המקומי, כי הוא בגדול נמצא בסיטואציה שיש לו הרבה אחריות עם כמעט חוסר סמכות. אבל שני הדברים האלו הם לא רלוונטיים כרגע לדיון הזה. דרך אגב, בעניינים האלה היו פה לא מעט דיונים בנושא הזה וזה הקו שאנחנו מעבירים פה גם בחקיקה. בסוף כל החקיקה שדיברנו עליה היא להעביר לרשות יכולת כלכלית עצמאית כדי להתנתק מהשלטון המרכזי כדי שראש הרשות, תהיה לו את היכולת להתנהל כלכלית עצמאית ולהחליט איפה הוא שם את הכסף ואיך הוא משקיע בתושבים שלו, ולא לבוא לפה ולהתחנן ליכולת לשלם משכורות אל מול משרדי הממשלה. אני חוזר עוד פעם לפנים ולאוצר.
<< אורח >> ניר קפלן: << אורח >>
זה חד משמעית.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא קיבלנו פה תשובות. מה הפתרונות? אתם שניכם יושבים ואומרים, גם האוצר, גם הפנים, שאתם רוצים ועוזרים וחושבים ומסייעים, פתרונות אין. אנחנו נצא פה מהדיון כשלראש הרשות יש ארבע שעות נסיעה הביתה והוא חוזר באותה צורה. חוץ מזה שיכאב לו יותר הגב הוא לא חוזר עם בשורה לתושבים שלו.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
עוד פעם אני אומר, אנחנו כן עוזרים כל שנה, אבל אנחנו כן יודעים שזה לא מספיק. אנחנו כן נשמח לסייע, אבל - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה המענקים שהרשות קיבלה השנה?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
השנה עוד לא נגמרה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בשנה שעברה, התקציב האחרון.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
כל שנה הרשות מקבלת מענקים מיוחדים של כמה מיליוני שקלים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כמה?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
6-5 מיליון שקלים. בנוסף, הגדלנו את מענק האיזון של הרשות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לכמה?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
כרגע אין לי מספר סופי של השנה, אבל זה במגמת עלייה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בשנה שעברה.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
זה היה במגמת עלייה מ-6 מיליון, 8 מיליון, הולך לדעתי לכיוון 10 מיליון.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אנחנו סיימנו את 2025 בגירעון של 8.5 מיליון שקל.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אחרי המענקים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אחרי המענקים, אחרי הכול.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כמה היו המענקים?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אנחנו כן נשמח גם לעזור - - -
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
עכשיו אנחנו בגירעון של, אתה יודע, אומרים לך שאתה לא יכול לסמוך על כלום, לקראת דצמבר יגידו לך מה המענקים שאתה תקבל.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אני מקווה שלפני, לא לקראת דצמבר.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נובמבר.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
בשנה שעברה זה קרה כי החלטת הממשלה, בסוף השנה הצלחנו להעביר אותה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
משרד הפנים, איפה הדבר הזה תקוע? יש לכם חוסר של העברה של תקציבים מהאוצר, או שהכסף קיים אצלכם ואתם מקבלים להחלטה של המנכ"ל בהיעדר שר לבצע את ההעברה? איפה זה נמצא? מה התהליך שצריך להתבצע?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
לפי דעתי, התהליך הנכון הוא החלטת ממשלה כוללנית שכל המשרדים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
המשרד שלכם מקדם את זה? האוצר, אתם מקדמים אירוע כזה?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אני לא מכיר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה הפתרונות שכן אתם מכירים? אתם הממשלה, אם אני זוכר נכון.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
כבוד היושב ראש, אני אומר שוב, מבחינתנו, היה פה תהליך מאוד מאוד ארוך שאנחנו אומרים, עשר שנים ידענו את הנקודה הזאת, אני חושב שההסתכלות על זה היא דו-צדדית. כלומר, הרשות הבינה שאנחנו נמצאים פה במודל החלקה, היא הבינה לאיזו נקודה היא הולכת להגיע. ואני אומר, ברמת - - -
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אתה אומר שהרשות הייתה צריכה להתנהל אחרת בעשר השנים האחרונות? אני חוזר לשאלה הזאת. כי אתה אומר, הרשות ידעה לפני עשר שנים שזה הכיוון, שעוד עשר שנים היא תהיה בגירעון, ואם היא הייתה עושה דברים אחרת?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אני אענה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
אני שואל, אם היא הייתה עושה דברים אחרת?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
חד משמעית מבחינתנו, כתפיסה של מדינה, על הרשות להיות מאוזנת ולא על בסיס זה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זו לא הייתה השאלה אבל.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אני חושב שזו ממש הייתה השאלה ואני אענה להבנתי מה הייתה השאלה ואני אענה מה התשובה. להבנתנו, כמדינה, על הרשות המקומית, בכלל כרשויות מקומיות, אנחנו מדברים פה הרבה על אחריות בשולחן הזה ועל ביזור אחריות, להבנתנו, ראש רשות מקומית צריך להגיע לאיזון תקציבי. במצב כזה, כמו של מצפה רמון, שהייתה עיר עולים, ועשר שנים לפני ידענו שאנחנו במודל מסוים, הן בהיבטי צד הוצאה והן בהיבטי צד הכנסה של ארנונה עסקית וכולי, בוודאי שהציפייה שלנו הייתה שהרשות תהיה מאוזנת, כן, אנחנו לא ציפינו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל איך? אתה יודע, בסוף זה מספרים. אנחנו יכולים להתווכח על הרבה מאוד דברים, אני בטוח שבמספרים אתה חזק. בסוף זה מספרים, אין פה יותר מדי נעלמים במשוואה, והתוצאה היא תוצאה ידועה מראש.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אבל הוא גם לא ענה לו על השאלה, דרך אגב, הוא ערבב אותנו.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
לא, אני לא ערבבתי, ח"כ ששון גואטה. עו"ד גלעד קרן שאל אותי האם אני חשבתי שהרשות צריכה להתנהל אחרת, ועניתי שאני חושב גם על מצפה רמון וגם על כלל הרשויות שאנחנו סבורים שהרשות צריכה להגיע לאיזון תקציבי.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מה היא צריכה לעשות?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל אני אומר עוד פעם, משהו פה קצת חוזר על עצמו. הרשות, בוודאי שהיא חייבת להיות מאוזנת, זה אין ספק. כל רשות במדינת ישראל לא צריכה לכתת רגליה באוצר כדי לבקש כסף לסגור את החודש. מפה נקודת המוצא, אנחנו כולנו מסכימים עליה. אבל המציאות מוכיחה אחרת. זאת אומרת, הרשות, היא לא מתנהלת בצורה מופקרת, אין שם בזבוזי כספים.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מקודם שאלנו ואמרו שהיא מתנהלת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אמרו שהיא מתנהלת מצוין, אפילו חלקת לה מחמאות, שזה מצוין. אבל אני אומר, בסוף, עם המהלך הזה לצמצום המענקים של הממשלה לרשויות החלשות, הרשויות הפריפריאליות, הרשויות שאין להן מקור הכנסה אחר למעט ארנונה למגורים וקצת בתי מלון ואיזשהו ויכוח עם משרד הביטחון. דרך אגב, הכספים של צה"ל נמצאים במשרד הפנים, אתם גובים את הארנונה מבסיסי צה"ל. בה"ד 1, כמה הארנונה השנתית שלו? כמה הם מעבירים למדינת ישראל בסוף, משרד הביטחון?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
6 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בשנה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, ה-70%.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, כמה הסך הכללי, ה-100%, לפני?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
מה שחסר לנו זה הכסף שעובר למדינה, ה-15 מיליון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לכן אני אומר, הכסף עובר, זה לא שהוא בשמיים, זה לא שהוא לא קיים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נכון, הוא נמצא שם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש הכנסות מבסיס רמון, אני חושב, נכון? שגם הוא הולך תחת - - -
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
ביחד עם רמת הנגב, ויש את בה"ד 1 ויש את היב"א ויש בסיס תחמושת ויש בסיס קשר, רק שהאיראנים לא שומעים, אבל יש לנו הרבה בסיסים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש הרבה בסיסים, ברוך השם.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
יש הרבה בסיסים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
והכסף עובר אליכם - - -
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
70% מהכסף נכנס לקרן לצמצום פערים, וצמצמו את הפערים של כולם על הגב שלנו, זה האירוע. זאת אומרת, לא חסר פה כסף, זה לא שהכסף נעלם, זה לא שמישהו - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לכן אני אומר, זה לא כסף שהמדינה צריכה להמציא יש מאין ולהכניס את היד לכיס ולחפש מקור תקציבי, המקור קיים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נכון, היא צריכה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
השאלה מה אתם עושים. לא צריך פה לחפש יותר מדי מתחת לפנס. יש לך פה בסיסי צה"ל, בהחלטה שלכם תעבירו אותם לרשויות, לא צריך פה חקיקה פרטית של חברי כנסת שיחשבו מחוץ לקופסה.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
בכנות, אני לא מכיר את הסוגיה של בה"ד 1 או בסיסי צה"ל. להבנתי, הסוגיה הזאת ככלל מתנהלת בוועדת גבולות במשרד הפנים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לא, זה לא קשור.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
מה לא קשור? תסביר. לא, בחלוקת הכנסות.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לא חלוקת הכנסות, אנחנו סיימנו לריב. היושב ראש, פעם הייתה מדיניות של מדינת ישראל, אמרו, רשויות, תריבו אחת עם השנייה על בסיסי צה"ל, על ההכנסות, אבל אנחנו סיימנו לריב. נמצא פה מנכ"ל רמת הנגב, ואנחנו לא רבים, אנחנו בשיתופי פעולה מצוינים והרשויות הפסיקו לריב. וזו מדיניות בכלל שלנו עם רמת הנגב, כל מה שאנחנו מסוגלים לעשות, אנחנו עושים ביחד, אנחנו לא רבים. פשוט רמת הנגב היו אמורים להעביר לנו, מה זה יעבירו? מעבירים לנו עדיין 25% מהכנסות בסיסי צה"ל מכנף 25. אבל מה קורה? הם גם הורידו להם 70%, כך שגם החלק הזה ירד.
בקיצור, בסוף יש 15 מיליון שקלים שצבועים, כתוב עליהם מצפה רמון, ומה שקורה, שמחלקים אותם בכל מיני רעיונות ועניינים וקריטריונים שונים בקרן לצמצום פערים. צריך לקחת את הקרן שנקראת הקלצ"פ, הקרן לצמצום פערים, ופשוט בתוך - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הקרן יושבת באגף תקציבים? איפה היא יושבת? בפנים?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לא, במשרד הפנים. הקרן נמצאת במשרד הפנים, אפילו לא צריך פה כסף תוספתי, לקחת ולהגדיר שם.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מה הנהלים בתוך המשרד אצלכם?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
להגדיר את הצורך של מצפה רמון בתוך האירוע הזה, זה הסיפור. אבל אף אחד לא רוצה לגעת בזה כי צריך לראות מה הקריטריונים של החלוקה, מי מקבל ואולי אפשר ללמוד מזה כל מיני דברים.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
יש חלוקה בכלל?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
יש חלוקה, בטח.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
מחלקים כסף? למי אתם מחלקים באמת? מה הקריטריונים?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
הקרן מחולקת לפי קריטריונים, אלה תקנות שמכוח חוק, כל שנתיים מתחדשות. עכשיו בדיוק התהליך של העברת אישור לתקנות חדשות. מצפה רמון שם נופלת בגלל תמהיל הארנונה וגם - - -
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
מספר תושבים. אבל עוד פעם - - -
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
התקנות צריכות להגיע לפה, לוועדת הפנים?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אלה החלטות בתוך משרד הפנים, לא? מי יודע להסיט הכספים מהקרן?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
זה תקנות. היה חוק.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
תקנות מגיעות לאישור הכנסת? לא? זו הבעיה.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
זה היה בכנסת, עבר חוק, ואחרי חוק יש תקנות.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
לא, אמרת שכל שנתיים אתם מחדשים את התקנות, משנים, עושים דברים, לא?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
כן.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אם עכשיו אתם בונים את זה, בוא נשנה כמה דברים שבאמת נוכל לעזור.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
כן, אבל כשמסתכלים על התקנות, יש כאלה שרוצים לעזור להם, ואז זה לא מסתדר עם מצפה רמון, עם האקסל.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
כלומר, אתה לא בטוב.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
כן, לא מסתדר. מפלגה אחרת, ששון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
חברים יקרים, מה אנחנו עושים חוץ מלחשוב על פתרונות ונשב פה עוד עשר שנים?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לא, לא נשב. עוד חודש וחצי זה יהיה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עוד חודש וחצי אני לא דואג, עוד חודש וחצי יימצא הפתרון, אני רוצה לדעת שהפתרון הזה לא חוזר לעצמו. הזמן של הוועדה הוא יקר, אני מניח שהזמן שלכם גם יקר. אני בטוח שהזמן של ראש המועצה והצוות שלו יקר עוד יותר.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אני יכול לבדוק לגבי התקנות.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
זה לא ילך רק דרך התקנות, אני מכיר את זה, ניסינו ישר והפוך, זה לא ילך רק דרך התקנות. כי מה שקורה בתקנות, הם לוקחים כמה דברים – לוקחים פריפריאלי, לוקחים מספר תושבים, עושים איזשהו מנגנון ואז מכפילים במספר התושבים. במנגנון הזה מספר התושבים שלנו הוא עכשיו 6,000, עלינו מ-5,000 ל-6,000, אבל בסוף אני מתחרה עם מישהו שיש לו 30,000 תושבים, כך שאני בכלל לא מגיע לשם.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אני תרמתי 15 מיליון שקל.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
נכון להיום אפילו לא מגיעים לזכאות, אבל גם אם תגיע לזכאות, בגלל מספר התושבים הזכאות תהיה לא - - -
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נכון. גם לזה אני הצעתי המון המון רעיונות איך לסדר את הקרן, אבל אני אומר בהוגנות, גם לפי הרעיונות שלי אנחנו לא מגיעים להיקפים האלה, אנחנו נגיע ל-5-4 מיליון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מתי הצוות של הפנים ישב איתך פעם אחרונה להבין את הסוגיה ולנסות לפתור אותה?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לדעתי, סדר גודל של חודש וחצי ישבתי עם המנכ"ל ועם משרד ראש הממשלה ועם הצוות, ואמרו שעד יום שלישי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לפני חודש.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
כן, עד יום שלישי יש לנו מענה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נו?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אם אפשר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אולי מחר.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אולי, כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא אמרו איזה יום שלישי.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לא אמרו איזה יום שלישי, בדיוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
עוד כמה שבועות.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
עוד כמה שבועות, בדיוק.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, עכשיו קצת רצינות, מה אנחנו הולכים לעשות? אני יכול להשאיר אתכם פה, בשעה 14:00 הוועדה נסגרת, נשב פה כולנו ביחד ונחכה ככה בשתיקה מביכה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אם אתה משאיר אותם, אני גם נשאר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין לי בעיה, אני יכול לא לסגור את הדיון.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
תראה את אלקנה, אתה מבין?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מבסוט, אתה יודע, הוא לא עולה לוועדת כספים פשוט.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
הוא מבסוט, עוד ארבע דקות חוזר לשם, הוא לא עובר דרך הכספים, אתה מבין? אתה רואה את החבר'ה האלה חוזרים. אני אומר לך, בוא נעשה פה דיון עד 16:00, עד 16:00 שישבו פה, אנחנו ביחד יושבים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אין לי בעיה.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
לפני שעה הם אמרו שזו לא סוגיה תקציבית, הדיון הזה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
מה, באמת?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן. היה צריך לשכנע את האוצר למה לבוא לדיון.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
תקשיב, אם הם היו מרגישים את הקושי והיינו עושים להם באמת את הבעיות, הם היו מביאים פתרון. הרי המינהל לא רצה לתת לו את הפתרונות, הוא רצה לבוא להתקדם, יכל להתקדם ויכל לא להיות במקום הזה, הוא שנים רודף, אבל הם לא היו שם. במקום שהיו באים למינהל, לוחשים לו באוזן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נותנים לו על הראש.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
כן, הרי הם יודעים לשחרר, לעצור. אנחנו יודעים מי אלה אגף התקציבים, אתה מבין?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל לפני התקציב האחרון הייתה הבטחה.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נכון, לא עמדו בה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
של אגף תקציבים של משרד הפנים שהדבר הזה מגיע לידי פתרון.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא סתם חברי כנסת שתי קומות למעלה הצביעו בעד תקציבים שהיו חשובים לאגף תקציבים, כי הייתה פה הבטחה.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
ולא עמדו בהבטחה, לא עמדו בזה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
בסדר, הוא רגיל, היו עוד דברים שלא עמדו לך בהבטחה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש הרבה דברים.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
היינו במשרד, האוטובוסים הצהובים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אוטובוסים העבירו. לקח ארבע שנים, אבל העבירו.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
ארבע שנים לא עמדו, בשנה האחרונה לא הייתה ברירה, אנחנו לא מאמינים לכם יותר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בשנה האחרונה לא הייתה ברירה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אלקנה, אתה איתנו? אתם מוכנים לבוא, לקחת, לחשוב? אתה רוצה שנסיים או שאתה רוצה שנישאר עד 16:00? אין לי בעיה, אח שלי, אני פה, אנחנו נשב.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
נחמד לי איתך.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אני גם, אתה נשמה. אתה מוכן, בבקשה, כמו שהיושב ראש אמר, לנסות לחשוב על איזה משהו יצירתי, אתה ומשרד הפנים והבחור הנחמד לידך, ולראות איך אנחנו עוזרים להם?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
כבוד חברי הכנסת, לא אמרתי את זה מן השפה ולחוץ. אני באמת מבין, גם רגע לפני הדיון הזה דיברתי עם אנשים במשרד הפנים, להבנתי, הם כן מנסים להבין, ואני חושב, ראש העיר יגיד אם אני צודק או לא, בשנים שעברו משרד הפנים כן בדרכים של מענקים - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
משרד הפנים מכסה מינוסים, הוא מכסה מינוסים, הוא לא נותן. אני אומר עוד פעם, בסוף אתה לא יודע להתנהל. הם מנהלים רשות, הוא לא יודע להתנהל במה יהיה לו על העץ.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
גם אין לי את הכסף. מה קורה במשרד האוצר? הם, יש מינוס איפשהו. אני, יש לי מינוס, זה כמו בבית. יש לי מינוס בחשבון, הבנק לא ייתן לי לשלם משכורות, לא ייתן לי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
כן, הוא מנהל חברה. איך אתה יכול לנהל עסק כלכלי עם האירוע הזה? איך הוא יכול להתנהל ככה? הדילמות שלו, כמו שהוא אמר מקודם, זה לשלם כסף למורה או לשפץ אסלה. יש פה דילמות הזויות. הוא לא יכול להתנהל ככה, ברור לך, זה לא אקסלים, יש שם חיים מאחורי המספרים. הוא לא יודע להתנהל ככה, אי אפשר לנהל ככה. אם אני הייתי שם אותך עכשיו מנכ"ל של חברה, היית אומר לי, אחי, עזוב אותי, תן לי, אי אפשר להתנהל ככה. גם אם הוא יודע בסופו של יום שברור שיגיע כסף, כי המדינה לא תיתן לו להתרסק, אבל הוא לא יודע להתנהל ככה. איך הוא יכול להשאיר אצלו מורים טובים?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אני אומר שוב, אני ממש לא מזלזל באתגרים. אני כן אומר, לצורך העניין אקח את נצרת שאני מלווה אותה באופן יחסית מאוד צמוד, אני יכול לתת, לא מן השפה ולחוץ, באמת 30 רשויות שהמצב הפיננסי שלהן הרבה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבל נצרת זו דוגמה מצוינת, אני יודע שאתה מלווה אותם. נצרת זו דוגמה קלאסית שראש העיר, לכאורה, עוד פעם, אני לא חורץ גורלות, כמו שהתפרסם בערוצי התקשורת, היה עבריין, הכניס גורמי פשיעה, או שנכנסו גורמי פשיעה לתוך הרשות. לדעתי, הם לא משלמים ארנונה כבר 50 שנה, גירעון הארנונה של עיריית נצרת הוא כמיליארד שקל, נכון?
במקום לסגור את העיר הזאת, לזרוק אותה לפח, שום דבר טוב לא יצא מהמקום הזה, ערמות של זבל, לא מפנים אשפה, יש שם את אתרי ההטמנה, לא הטמנה, ערי פסולת בתוך העיר, פשע חוגג בתוך הרשות הזו של המגזר הערבי, אבל יש לך פה רשות שבדיוק היא דוגמה הפוכה. הוא לא נטל על המערכת, אחוזי גיוס מטורפים, אחוזי התייצבות למילואים מטורפים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אחוזי ארנונה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אחוזי ארנונה גבוהים. הכול מתנהל פיקס. נצרת זו בדיוק הדוגמה הקלאסית למה לעזור לו ולא לנצרת. נצרת, שיקברו בתוך הזבל של עצמם. עירייה שאפס אחוזי גיוס, אפס אחוזי מילואים, אפס אחוזי ארנונה, רק פשע.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אנחנו משתדלים לא לקבור אנשים בזבל, כבוד היושב ראש. בנצרת כרגע יש באמת ועדה קרואה וכן מנסים להבריא את העיר. אבל מה שאני בא לומר זה שפתרון קונקרטי למצפה רמון זה לא דבר שאנחנו כאוצר - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא קונקרטי למצפה רמון, אבל פה יש - - -
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
לא משנה איך תקרא לזה, ספציפי, לא משנה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אירוע רוחבי, בסדר? עכשיו אנחנו מדברים על מצפה רמון כי הם פה.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
אני אומר, אני איתך, אני רק בא לומר, אנחנו לא נגד, ואני אומר שוב, להבנתי, ממש לפני הדיון הזה גם דיברתי עם גורמים במשרד הפנים, להבנתי, כן מנסים למצוא את הפתרון. ומה שאמרתי, עצרתי את המשפט באמצע, זה שמשרד הפנים לאורך השנים כן מצא את הדרכים לסייע לרשות ככל הניתן. שוב, אני לא נציג משרד הפנים.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אלקנה, בוא רגע, הנה, הבחור ממשרד הפנים, איך קוראים לך?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אבשלום.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אחלה. בוא נעשה ככה, או שהיושב ראש ישאיר אותנו עד 16:00 ואני גם אהנה מזה, או שאני חושב, היושב ראש, שניתן להם עשרה ימים, שתיתן להם אתה, שבתוך עשרה ימים אלקנה - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מתי היה הדיון הקודם?
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
ארבעה חודשים.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אלקנה, תסתכל עליי. הוא ממשרד הפנים, אבשלום, אתה צריך לחפש את כל הפתרונות איך אנחנו באים בתוכנית עכשיו לשלוש השנים הקרובות לעזור למצפה רמון. אלקנה, תסתכל עליו, אתה צריך למצוא לו את המקור התקציבי לעזור. בוא נגמור את זה, בוא באמת נגמור את זה. תשמעו, זו משימה שלנו. אל תחייך לי. אני אלך מפה וזה, אתה יודע, אין לו בעיה, הוא רוצה, הוא יגיד לי, כל יום נקבע לך דיון פה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא כל יום, אני לא סוגר את הדיון.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
מצוין.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
דווקא נחמד לי, יש לי הרבה מה לדבר. יש לנו את הפריפריאלי אחד, יש את החוק שלך שצריך.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
נכון, בוא, יאללה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אפשר להמשיך, אפשר להתקדם, אין לי בעיה. אין לי פתרון, אתם לא באים פה עם פתרונות, אתם אומרים לי, תקשיב, אנחנו בדיונים קדחתניים, אנחנו השבוע עם המנכ"ל, צוות בראשות מנכ"ל מוביל עם האוצר והכספים עכשיו דנים אם זה 12 מיליון או 14. שומע את אותם דברים שאמרנו בדיון הקודם, אני לא חושב שמשהו התחדש פה מלפני שלושה חודשים ולא נראה לי שמשהו התחדש פה בעשר השנים האחרונות למעט איזושהי עלייה עקבית במענקים.
אבל אני אומר עוד פעם, הכשל החקיקתי הוא בראש ובראשונה חונה לפתח של משרד האוצר והפנים, שאתם לא דאגתם לרשויות האלה להכנסה רציפה, כדי שהם לא יצטרכו להגיע לסיטואציה הזאת. ואני מאוד מקווה, אנחנו עובדים קשה כדי שהחקיקה הזאת תיכנס לתוקף בקדנציה הזו ובאמת תשחרר אותם, אבל זה עדיין לא יפתור לו למחר, גם לא לעוד שנה, ובמקרה הטוב עוד שנתיים אתה תתחיל אולי לראות פירות של הכנסות. מה הוא עושה עכשיו? אני כרשות מפקחת, אנחנו פה בוועדת הפנים, זה מרגיש פה כמו באיזו הצגה, זה פשוט הזוי. יש לכם בעיות, לכם יש מנכ"ל, בפנים אין לכם שר, באוצר יש גם שר וגם מנכ"ל, תרימו להם טלפונים, אנחנו בדיון פתוח מבחינתי עד שיש פתרון על השולחן.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אפשר לעשות הפסקה, אתם רוצים רבע שעה?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא עושים הפסקה, לא עושים כלום.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
לא? בסדר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני, נוח לי, יש לנו הרבה על מה לדבר, את ששי לא ראיתי כבר כל סוף השבוע.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אחרי שבניו יורק התחברנו יותר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
תרימו טלפונים למנכ"לים, תגידו, בואו, תביאו פתרון, תביאו לוחות זמנים.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
יאללה, אבשלום, בוא תן פתרון, אלקנה יתן כסף.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אין לי פתרון מיידי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה, תרים טלפון למנכ"ל, יש לכם את אוזן, מנכ"ל תותח, קשוב.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אני לא מעודכן מהישיבות האחרונות שהיו, בסך הכול אני באתי להחליף מישהו אחר פה, אבל אני כן יודע שיש פה כמה מהלכים. אני מוכן לחזור לפה אחרי בדיקות נוספות.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אנחנו פה בדיון, תרימו טלפון למנכ"ל, תגידו מה הוא אומר.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
לא, אתה רוצה בדיקה רצינית? נעשה בדיקה רצינית.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
המנכ"ל נמצא עכשיו בוובינר עד 11:30, וובינר לעובדים במחוזות.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
מה זה, יום השתלמות למחוזות?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
ששי, תדע לך, יש קסם מדהים. כל דיון שאתה קובע בוועדה, יש עובד באחד המשרדים שהוא אלוף העולם בתירוצים למה לא לבוא, ואחר כך כשכבר באים, יש יום עיון. תמיד, תדע לך, זה קבוע, שנה אני כבר בוועדה הזו, קבוע. לא רק על פנים, כל המשרדים.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
כל המשרדים. כל מי שמגיע, הוא לא מטפל בנושא, הוא בא לתת רק את הפתרון שהוא בא.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני יודע שאתם עובדים, הם לא בימי עיון וכיף כל היום, הם עובדים קשה, הפקידות במדינת ישראל עובדת קשה מאוד.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
חוץ מאגף התקציבים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, כולם עובדים קשה. גם אחת העבודות הכי פחות מתגמלות, כי אתה עובד כמו מטורף ומקביל בשוק הפרטי היה מרוויח פי ארבעה. וטוב שהם נשארים בפקידות של מדינת ישראל, כי אחרת אני לא יודע לאן המדינה הזאת הייתה מגיעה. אבל באמת יש איזשהו הליך מדהים שכל פעם שקובעים דיון יש או יום עיון או שצריך לשכנע את המשרד למה הוא רלוונטי. כמו הבוקר עם האוצר, צריך להסביר לו למה אירוע תקציבי קשור לאגף תקציבים, שזה מדהים.
עכשיו תרימו טלפון למנכ"לים בבקשה. אנחנו בדיון פתוח מבחינתי, עם ישראל צופה בנו ורואה איך הדברים מתנהלים, ותביאו פתרון. תביאו לוחות זמנים, תגידו לי, תקשיב, אנחנו בדיונים, אנחנו מציבים לוחות זמנים שתוך שלושה שבועות אנחנו נוסעים למצפה רמון לגבש עם ראש הרשות איזשהו מתווה, הצלחנו לגייס 8 ולא 15 מיליון, הכול בסדר, רק שיהיה פתרון, שיהיה מתווה, יהיה משהו על השולחן. לא להגיד אנחנו עוד פעם עושים, כי אני יודע שאתם עושים, אבל בסוף, ראש הרשות, אני לא אוציא אותו מפה בלי פתרון.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
מי את עם הכובע?
<< אורח >> אילנה קאטר: << אורח >>
אני אילנה קאטר, מחוז דרום, אני הרפרנטית שמטפלת ביום-יום.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
את הממונה על המחוז?
<< אורח >> אילנה קאטר: << אורח >>
כן, ממחוז דרום. אני מטפלת ביום-יום במצפה רמון בין יתר הרשויות שאני אמונה עליהן. ברמת העיקרון, הרעיון שלי כדי לקדם את הנושא זה לקבל מכם מנדט להקמת ועדת אד הוק בין-משרדית שתיתן פתרון מקיף, שתשב עד סוף החודש, תגבש מיהם הנציגים שהולכים להשתתף בוועדה, ותוך חודש תגיש את ההמלצות אחרי שיגבשו את המתווה. אני חושבת שצריך פה מענה רוחבי, שזה גם תחבורה, גם אוצר. משרד הפנים בתור ארגון - - -
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
לא, את מכניסה אותי לאיזה אירוע ענק, אני רוצה לתת להם פתרון עכשיו.
<< אורח >> אילנה קאטר: << אורח >>
אין פה פתרונות - - -
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אתה רוצה שכל פעם שהוא מתקשר אליי אני אעלה אותך לוועידה? בואו תחשבו על איזה פתרון. באמת, כמו שהיושב הראש אמר, בואו נחשוב על איזה פתרון, אבשלום. הנה, אגף תקציבים פה, יש פה אופציה עכשיו.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אני קיבלתי זימון אתמול בלילה. מה שאני יכול להגיד אני אמרתי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבשלום ואלקנה היקרים, אנחנו עד השעה 14:00 בדיון פתוח, הוועדה לא צריכה להיסגר עד השעה 14:00. בשעה 14:00 הוועדה צריכה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
14:00 או 16:00?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, 14:00, יום שני היום. אין לי בעיה גם לזמן למחר מ-8:00 עד 16:00, הכול טוב.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
הדיון הזה הופץ כבר שבוע שעבר. איך זה מתנהל בתוך המשרדים זה לא לדיון.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
לא, היה צריך להיות מישהו אחר שלא הצליח.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני אומר, הכול בסדר, יש עד 14:00 בצוהריים, יש פה קפה, יש שם תה, יש סודה ומים קרים. מבחינתי, אפשר לשבת פה עד שיהיה משהו מונח על השולחן. מה? אני אומר באמת, לא אכפת לי מה, אבל אני רוצה שתהיה פה על השולחן איזושהי הודעה מהמשרדים שלכם מה אנחנו הולכים לעשות.
בבקשה, תרימו טלפונים למנכ"לים, לשרים, תבינו מה הולכים לעשות עם הסיפור של מצפה רמון, הפרטני, והכללי עם רשויות שנמצאות בסיטואציה כזאת.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
כן, תנו זמנים שיקרה.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
יש לי הצעה יותר טובה, בואו ניפגש בעוד כמה ימים אחרי שנעשה עבודה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לפני שלושה חודשים שמעתי את הרעיון, קיבלתי אותו, זה היה רעיון מצוין, עברו שלושה חודשים, אני לא הולך לחכות עוד שלושה חודשים כי אנחנו נהיה בבחירות.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
לא אומר שלושה חודשים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מעולה, יש עד 14:00, הכול בסדר, יש לנו כמה שעות.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
מה אתה מציע שנעשה תוך שלוש שעות?
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אפשר לשחק טאקי, אפשר מה שאתה רוצה, מה שאתם בוחרים, זה אצלכם. בכל מקרה, אם לא תהיה תשובה היום, ניפגש פה מחר ב-8:00. בכל מקרה אנחנו נשארים פה, אני לא סוגר את הדיון. אני רוצה תשובה. אני לא מחזיר את האנשים היקרים האלה ארבע שעות הביתה בידיים ריקות, צריכים לחזור עם משהו. מה? אפשר להתווכח עליו, אבל שהם יחזרו עם משהו.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
תן להם, שירימו טלפון. תרימו טלפון, אני אומר לכם, טלפון קטן, יש פתרונות. במיוחד אתם, אגף תקציבים, אנחנו יודעים מה היכולות שלכם. כשאתם רוצים אתם קובעים בכל משרד ממשלתי. אם לא, אלקנה יושב איתנו. נראה לי גם יצחק אוהב אותך, שתדע. הוא מאוד נחמד.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
לא, אני אומר, לא אמרתי מה שאמרתי מקודם בצחוק. אני אומר שהפקידות במדינת ישראל היא פקידות מקצועית, מהטובים שבטובים, אני בטוח שכל אחד ואחד מכם היה יוצא לשוק הפרטי היה מרוויח פי ארבעה לפחות. זו שליחות אדירה להיות בפקידות של מדינת ישראל, ואני אומר את זה בהערכה עצומה. אבל בסוף יש כאן תושבים, יש כאן ראשי רשויות, צריכים תשובות, אני לא משחרר אותם בלי תשובות.
אנחנו יוצאים לעשר דקות הפסקה.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:14 ונתחדשה בשעה 10:32.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבשלום היקר, מה קורה במשרד הפנים?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
כמו שאמרתי, נעשית עבודה, יש צוותים שעובדים. לא הכול פשוט, אין פתרון מיידי.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
יש צפי? יש לכם לוחות זמנים? אתה יודע להגיד לי, המנכ"ל עובד עם הרשות? יש לנו עכשיו שלושה שבועות מרתון.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אין צפי שאני יכול להעביר עכשיו, אני יודע שיש צוותים שעובדים שמנסים למצוא פתרונות, אבל זה לא כזה פשוט ואין פתרון מיידי כרגע.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
יש אדם אחד במשרד הפנים שכולם נושאים אליו את העיניים, קוראים לו איתן כהן. אני לא יודע אם זה בכלים של הוועדה, אבל אם בכלים של הוועדה לבקש ממנו להגיע, זה יכול לעזור.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מי זה איתן כהן?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
ראש אגף תקציבים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
של משרד הפנים.
למה, הוא בזום? לא, אני לא צריך אותו בזום. אני אגיד לך מה אנחנו נעשה, אנחנו נתאם דיון נוסף.
<< אורח >> סיגלית יפרח: << אורח >>
סליחה, יושב ראש הוועדה, שמי סיגלית, אני ממשרד הבינוי והשיכון.
<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>
מה התפקיד שלך?
<< אורח >> סיגלית יפרח: << אורח >>
אני סגנית מנהלת המחוז שם. לפני כחודש חתמנו על הסכם כוללני עם מצפה רמון, ההשקעות שם הן אדירות. יש לנו כרגע שיווקים באוויר של כ-400 יחידות דיור, קצת יותר, גם בנה ביתך וגם בנייה רוויה, ויהיו עוד למעלה מ-170 יחידות לקראת סוף השנה. אם יהיה זבל כי הוא לא יוכל לפנות את הרחובות מהאשפה, כל המיתוג שאנחנו משקיעים שם, כל היזמים לא יבואו, אף אחד לא ירצה להשקיע את כל ההשקעות הכספיות שמשקיעים כרגע לשנים הבאות, הכול ירד לטמיון. אי אפשר לבוא ולחכות עם זה עוד. אחד המכרזים נסגר ביולי, מכרז אחר נסגר באוגוסט, אי אפשר לחכות עם זה עוד. אם האשפה תתגלגל ברחובות אנחנו נישאר בלי אנשים שיבואו ויקחו את המכרזים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אני רוצה להמשיך את מה שהיא אמרה. מתקשרים אליי, שולחים לי הודעות יזמים שזכו בקרקעות, שאנחנו בהליכים איתם של היתרי בנייה, אומרים לי, הדיון הזה, מצפה רמון על סף פשיטת רגל, זה מה שקורה אצלכם? כי ציירת לנו תמונה אחרת, זה מה שקורה? באמת, אני ממשיך את הקו הזה, כמו שהיושב ראש עושה, אנחנו חייבים לסיים עם זה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גם אבשלום וגם אלקנה, אנחנו נעשה פה דיון בהקדם, אין לי פתרונות אחרים. אבל לדיון הזה, אני אומר כבר עכשיו, תעדכנו גם את מנכ"ל משרד הפנים שהוא יצטרך להיות נוכח בדיון הזה וגם את אדון איתן כהן. איך אתם מגדירים את התפקיד שלו, אגף תקציבים של משרד הפנים?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
ראש אגף תקציבים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
אגב, גם מנכ"ל משרד האוצר מכיר לגמרי את הסוגיה הזאת שלנו.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
נכון, אבל אם אני מפרק את זה נכון, ההליך הביורוקרטי הוא בתוך משרד הפנים.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
גביית הארנונה שכביכול יכולה לחזור לרשויות נמצאת במשרד הפנים. זאת אומרת, זה לא שאין כסף, ואז אנחנו צריכים שאגף תקציבים ימצא מקור. פה יש מקור, יש כסף, צריך לחלק אותו בצורה אחרת.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
זה נכון, אבל זה גם, בכל ההליכים שעשינו, ברגע שביטלו את מעמד ערי עולים, הכסף נכנס לאיזושהי קרן, החלוקה של הקרן ותיקון - - -
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מי מנהל את הקרן הזאת?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
משרד הפנים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מי אחראי עליה?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
משרד הפנים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
איתן?
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לא יודע, אבל הוא בסוף.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אבשלום, מי אחראי על הקרן הזאת?
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
כן, אנחנו, האגף.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אתם? בסדר.
<< אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >>
אמרתי, אלה התקנות. אבל זה לא ייתן פתרון כולל, זה ייתן סיוע מסוים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר, אתה יודע, בסוף פתרון כולל יינתן בחקיקה של פריפריאלי אחד ושל היכולת להקצות לרשויות האלה אפשרות להכנסה עצמאית וזהו, ולשחרר אותה מתלות, שום מענק, לא איזון ולא עולים ולא נעליים. יש לו מספיק שמש ומדבר, הוא יכול להכניס לעצמו מספיק כסף מהשמש, וזה פתרון מדהים, אבל זה פתרון שייקח עוד שנתיים-שלוש. עד אז כן צריך למצוא פה איזשהו מתווה.
דרך אגב, הייתי ממליץ, אלקנה, גם לכם, אם במצפה רמון ועוד רשויות, דרך אגב, הפתרון הסולארי, הוא יודע לנתק רשויות שהן טובות, הן נכונות, בלי פשיעה, בלי עבריינות, עם ראשי רשויות חזקים, טובים, עם אזרחים נאמנים, אם לתת להם את מקורות ההכנסה, זה משהו שאתם צריכים להוביל אותו. ואז אני חושב שבמקום לחפש את המחט בערמת שחת, כי כסף הוא מוגבל, אבל יש משאבים אחרים שיכולים לסייע לרשויות האלה, זה משהו שאתם צריכים להוביל.
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
לא בטוח שהצלחתי להבין, סליחה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מקודם אמרת שזה אחלה שאנחנו מדברים על מצפה רמון, באמת יש התנהלות פיננסית נכונה, אבל מצפה רמון היא לא האירוע. יש באחריותך עוד 256 רשויות, נכון?
<< אורח >> אלקנה ריקלין: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
מתוכן, אמרנו, 50-40 נמצאות בקשיים כלכליים. שבו, צוותים שלכם, פנים ואגף תקציבי והאוצר, ותמפו את הרשויות האלו, ואל תנסו למצוא להן מקורות תקציבים או למנות ועדה קרואה. יש כאלה שאין ברירה, אבל אני אומר, אם למשל הנושא הסולארי, כי השמש היא לא פה מהקדנציה הנוכחית של הממשלה הזו, וזה שיש לו מחצבות נטושות זה גם לא בארבע השנים האחרונות. ותמפו, אם למצפה רמון ושות' אנרגיה סולארית זה מה שמתאים, מצוין, ברמת הגולן חלוקה אחרת של ארנונה במשרד הביטחון יכולה להוות פתרון טוב. אין לי מושג איפה. רמת נגב, יכול לעזור לו - - -
<< אורח >> אמיר אלחייק: << אורח >>
יש לי הצעה, חבר הכנסת קרויזר.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בבקשה, רק תציג את עצמך לפרוטוקול.
<< אורח >> אמיר אלחייק: << אורח >>
אמיר אלחייק, מנכ"ל מועצה אזורית רמת הנגב, אני כמעט 20 שנה במועצה במגוון תפקידים. אני הצעתי למשרד הפנים לתקן את פקודת הפיטורין. פקודת הפיטורין היא הפקודה שמעניקה למשרד הביטחון 70% הנחה בארנונה ומעניקה למשרדי ממשלה אחרים 45% הנחה בארנונה. תיקון קטן של פקודת הפיטורין, מ-70% הנחה ל-60% הנחה כבר ייטיב עם רשויות, בעיקר רשויות בדרום, שיש להן בעיקר בסיסי צבא ולא מבנים מניבים אחרים.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
זה היה פריפריאלי אחד.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
בדיוק, זה החוק של חבר הכנסת.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בסדר. אנחנו נעביר דיון בינתיים, לדיון הבא תבואו עם פתרונות פרטניים לרשויות האלו, לפחות לחלקן, או אילו שהם רעיונות מחוץ לקופסה, אבל לדיון הבא כבר תעבירו בתוך המשרדים שהמנכ"לים יצטרכו להיות נוכחים פה כדי שאנחנו נוכל לקדם פה מתווה. ולכם, תודה רבה שאתם מגיעים, אליה, לך, לכל הצוות שלך.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
תודה לך, היושב ראש.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
אני מתנצל שאתם יוצאים מפה מעוד דיון בידיים ריקות, אבל מה שנקרא, בסוף הטיפות חודרות את האבן, אנחנו נמשיך לטפטף עד שאנחנו נבקיע.
<< אורח >> אליה וינטר: << אורח >>
לגמרי. תודה רבה, היושב ראש, על הדיון פה, ובכלל על מה שאתה עושה לטובת מצפה רמון, זה לא דבר של מה בכך ואנחנו מעריכים מאוד את הסיוע ושהוועדה הזאת היא בית בשבילנו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >>
בשמחה. תודה רבה, להתראות. הישיבה הזו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:37. << סיום >>