פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 911
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 12:00
סדר היום:
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022 (מ/1583)
נכחו:
חברי הוועדה:
שמחה רוטמן – היו"ר
מוזמנים:
לילך וגנר
–
יעוץ וחקיקה (משפט פלילי), משרד המשפטים
לינוי מני
–
יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק איה קמושביץ
–
ר' חו' עזרה משפטית בין מדינות, מ"י, המשרד לביטחון לאומי
פקד שלי זמיר
–
קמ"ד חקירות יועמ"ש, מ"י, המשרד לביטחון לאומי
ודים שוב
–
הסניגור המחוזי בירושלים, הסניגוריה הציבורית
שפרה ויגודה
–
עורכת דין, הסניגוריה הציבורית
ייעוץ משפטי:
אפרת חקאק
מנהל הוועדה:
איל קופמן
רישום פרלמנטרי:
ירון קוונשטוק
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022 (מ/1583) << נושא >>
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
טוב, חברים. בסדר. קודם כול בגלל שהנושא – למה? אבל אנחנו עוסקים רק בשוחד לעובד ציבור זר. מה האירוע הזה? לא נדרש פה. את כל הנושא של עבירות מין הורדנו מהאירוע. לא צריך להגיד את זה כשאין עיסוק בעבירות מין. אני כן אגיד שאם יש מישהו שנתן או מתכנן לתת שוחד לעובד ציבור זר, שלא יגיד את זה לפרוטוקול. סתם, כמובן בהומור. בנוסח המקורי של החוק היה משהו שקשור לעבירות מין, בחוק הזה שאנחנו מתקנים אין את זה, ולכן אין צורך באזהרה מפני רגישות העיסוק בנושא.
טוב, אנחנו ניהלנו דיון בעבר. הוחזר נוסח אחרי חיבוטים בעקבות הערות הוועדה. משרד המשפטים, אתם רוצים להציג את ההיסטוריה שלנו?
<< דובר >> לילך וגנר: << דובר >>
הצעת החוק המקורית שלנו כללה תיקונים שנוגעים לנושא של פליליות כפולה בכמה היבטים. החלטנו, מאחר שהבחירות מתקרבות ואנחנו רוצים להספיק לעשות את התיקון שהוא הכי דחוף מבין התיקונים האלה כרגע, להצטמצם לתיקון ספציפי שנכלל בהצעת החוק, והוא החרגת העבירה של שוחד עובדי ציבור זרים, שכרגע מנויה בסעיף 15(ב), ומוחרגת מתנאי הפליליות הכפולה במובן הצר, הסברנו את ההבדל בין המובן הצר למובן הרחב, מתנאים נוספים שנמצאים בסעיף 14, שזה התנאי שהעונש שאפשר להטיל לא יהיה גבוה יותר מהעונש בעבירה המקבילה במדינה הזרה, ושאין סייג לאחריות פלילית במדינה הזרה שאפשר להחיל אותו.
הסיבה שאנחנו מבקשים לעשות את התיקון הזה היא בראש ובראשונה שישראל נתונה לביקורת בין-לאומית לפי האמנה של מניעת שוחד עובדי ציבור זרים של ה-OECD. עברנו שלושה סבבי ביקורת שונים. אחד הדברים שהצוות שמבקר את מדינת ישראל בסבב הביקורת השלישי ב-2015 הציב כנושא טעון תיקון הוא בעצם ההחרגה הזאת של עבירת השוחד עובדי ציבור זרים מהתנאים הנוספים. הדרישה של האמנה זה שהסנקציות שיינתנו על שוחד עובדי ציבור זרים יהיו סנקציות הולמות ושתהיה העמדה לדין בעבירה הזאת, והחשש היה שמדינות יכולות לחמוק מהסנקציות ההולמות ברגע שהן מחוקקות עבירה עם עונש מאוד מקל ולא מידתי, או שהן יוצרות סייגים מיוחדים לאחריות.
למשל, אני זוכרת, השתתפתי בחלק מהדיונים, שעלה הנושא של כסף שימון, לשמן את המדינות שבהן נהוג לשלם כסף כדיfacilitating bribery, כאילו לשלם כסף כדי שהעניינים יזרמו בסכומים קטנים, שיכול להיות סייג שמחריג את הדבר הזה מתוך העבירה. אז סייגים כאלה מרוקנים מתוכן את האיסור. ולכן חשוב ל-OECD שהעבירה הזאת תוחרג לא רק מעצם קיומה של עבירה באותה מדינה זרה שבה ניתן השוחד, אלא גם מהתנאים הנוספים האלה.
ואנחנו עומדים כרגע בפני ביקורת שצפויה במאי, אם אני לא טועה, של הסבב הרביעי. מאחר שהם הגדירו את זה בתור נושא שהוא חשוב ומשמעותי בנושאים שצריך לתקן ומאחר שאנחנו חושבים שזה תיקון נכון, אנחנו מציעים אותו כאן, ולהצטמצם בזה ולא לדון כרגע בנושאים האחרים, שאם נרצה נביא אותם שוב בהזדמנות אחרת.
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
אוקיי. אז בעצם אנחנו קובעים לפי החוק הזה, שלגבי עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר, 14(ב)(2) או (ג) לא יחולו. 14(ב)(2) זה אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה; ו-(ג) זה שהעונש שם הוא נורא מצחיק, ואז, שוב, זה עוקף את הרעיון. אומרים: כן, אצלנו שוחד זה אירוע מאוד מאוד חמור, מקבלים עליו קנס של שקל.
<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>
קנס סמלי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אז ממילא זה יעקוף. את שאר העבירות צמצמנו בגלל המורכבות הרבה שעלתה בדיוני הוועדה בנושאים האלו. תקדמו בהזדמנות או לא תקדמו בהזדמנות, את הבעייתיות שעולה חלק מהנוכחים פה גם העלו, וזה מעורר שאלות מאוד מאוד קשות של עקרונות יסוד בדין הפלילי. אבל בכל מקרה, כן חשוב להדגיש את הנושא של double jeopardy שכן יחול, כלומר סעיף (3) כן יחול.
<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>
כן, סיכול כפול גם בהצעה שלנו - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
זאת אומרת, סיכון כפול יחול בכל מקרה.
<< דובר_המשך >> לילך וגנר: << דובר_המשך >>
נכון מאוד.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בסדר גמור. אז הקראה בהצעת חוק העונשין.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
אני אקריא - - -
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
אה, רציתם להתייחס? סליחה, אז תתייחסו קודם לפני ההקראה, בבקשה.
<< דובר >> ודים שוב: << דובר >>
אני הסנגור המחוזי של מחוז ירושלים ואחראי על העניינים הבין-לאומיים בסנגוריה הציבורית.. למעשה התיקון הנוכחי מתאים לעמדת הסנגוריה הציבורית שהוגשה לוועדה. וחשוב לנו להגיד שמדובר בסמכות מאוד חריגה. כלומר, היו פה כל מיני רעיונות שאולי בעתיד נתקן. בית המשפט העליון קבע חד-משמעית שמדובר בסמכות שיכולה לפגוע ביחסים בין-לאומיים, אם אנחנו מבטלים גם סייגים לאחריות פלילית וגם בנוגע לענישה. אז אנחנו כן מבינים את הצורך ביחסים עםOECD ובמסגרת פשרה כן הסכמנו לדבר הזה, אבל חשוב מאוד שזה לא יהפוך למדרון חלקלק ולא יפתח פתח לתיקונים נוספים מסוג זה בעבירות נוספות.
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
שוב, אני מברך על הצמצום הזה של משרד המשפטים. אני לא צריך לייצר פה הסדר שלילי, אז אני לא מייצר פה הסדר שלילי, אבל אני כן אומר שעמדתי הייתה כעמדתם בנושא הזה, שזה לא תיקון נכון להרחיב אותו, ואני שמח שהעמדה הזאת, התקבלה מהרבה מאוד סיבות שדובר עליהן, וכמה שלא הספקנו לדבר עליהן כי אנחנו נחשוב. תמיד אפשר לנסות, זה חלק מהיתרונות.
<< דובר >> לילך וגנר: << דובר >>
אני רק אומרת: העמדה התקבלה בשלב זה. אני עדיין חושבת שעבירות המין בקטינים צריך להחריג מ-15(ב). נעשה את הדיון הזה בהזדמנות אחרת.
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
נעשה את הדיון בהזדמנות אחרת. עוד מישהו רוצה להתייחס?
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
אני כן אגיד שהייתה גם ביקורת בנושא הזה, אבל רוב הביקורת הייתה לגבי התוספת של העבירות שהם ביקשו להוסיף לרשימה ב-15(ב) ולאו דווקא בנושא של הסייגים האלה. וכן יכול להיות שבעבירות הקיימות כבר ברשימה שווה בעתיד לחשוב, האם אותו היגיון שמוביל אותנו להגיד - - -
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
אגב, עבירות מין בקטינים כבר נמצאות פה, רק שלא חל עליהם הסייג אם אתה אזרח ישראלי. אם בן אדם איננו אזרח ישראלי, שוב, הסיטואציה שדיברנו עליה, אנחנו לא יכולים לדמיין את כל העבירות שיכולות להיחשב באירוע הזה. ובסופו של דבר יבוא עולה חדש ממדינה שנהוג בה גיל הסכמה אחר, ופעם בזמנו היה עולה לארץ אותו אדם, והיה ריבוי נשים וכדומה.
<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>
זה כבר שם.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
לא, אבל זה לא אם הוא לא היה אזרח ישראלי בעת ביצוע העבירה. ועכשיו, אם אנחנו היינו מוסיפים את זה, אז זה כן אם הוא לא היה אזרח ישראלי. ואז בא בן אדם, היה נשוי לשלוש נשים באותה מדינה שזה נהוג. היום זה כבר פחות קיים, כי עולים מארצות האסלאם כבר עלו, ומי שלא כנראה שלא יעלה בזמן הקרוב. אבל היה חי ככה באותה מדינה, החליט לעשות עלייה, והבין, אפילו קיבל את זה.
<< אורח >> לילך וגנר: << אורח >>
היה אפשר לצמצם את ההצעה שלנו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בסדר. לכן אני אומר: אפשר לצמצם על מקרה שחשבתי עליו, אי-אפשר לצמצם על המקרה שלא חשבתי עליו. ולכן הנושא של סייג של אזרח ישראלי הוא סייג מהותי וחשוב. לא מפריע לי שכל אזרח ישראלי ישמור את דיני העונשין בכל מקום שבו הוא נמצא, אם הם נושאים מספיק חשובים, אם זה לא פוגע בריבונותם של מדינות אחרות וכדומה. אבל כאשר אנחנו מבטלים את הסייג הזה זה מעורר המון המון קשיים. בסדר. הקראה.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
תיקון סעיף 15
1.
בחוק העונשין, התשל"ז–1977, בסעיף 15(ב), בסופו יבוא "וכן הסייגים האמורים בסעיף 14(ב)(2) או (ג) לא יחולו אם העבירה נעברה כאמור בפסקה (2א) והיא נעברה בידי מי שהיה בעת ביצוע העבירה אזרח ישראלי.
יש לכם את הנוסח המשולב מול העיניים.
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
בסדר גמור. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות מטעם סיעת יש עתיד וכחול לבן, שנצביע עליהן כמכלול.
<< דובר >> איל קופמן: << דובר >>
ויש גם בקשות - - -
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
ובקשות רשות דיבור.
<< דובר_המשך >> אפרת חקאק: << דובר_המשך >>
לא קיבלתי.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
בסדר, בקשות רשות דיבור אפשר לשים עד ההנחה במליאה, אין בעיה.
מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. אף אחד. מי נגד ההסתייגויות?
הצבעה
לא אושרו.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
נדחו פה אחד.
<< דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>
אני כן אגיד לפרוטוקול שההסתייגויות של כחול לבן כרגע הן לנוסח שונה, אז נברר איתם מה הם רוצים להעלות במליאה.
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
נברר איתם מה הם רוצים להשאיר ומה לא. בסדר גמור.
ולגבי החוק עצמו, אחרי שנדחו ההסתייגויות, אני רוצה להעלות את החוק עצמו להצבעה בנוסח שהוקרא. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>
אני קובע כי החוק אושר לקריאה השנייה והשלישית, ויונח על שולחן המליאה בקרוב.
אני רוצה להגיד תודה רבה לכל הנוכחים, להנהלת הוועדה, לייעוץ המשפטי לוועדה, ולאורחים שבאו והשפיעו רבות על הליך חקיקה מהסנגוריה הציבורית, ברוך השם, משטרת ישראל וכדומה. באמת באמת תודה רבה. בהצלחה בביקורת ב-OECD. זה כבר יהיה בעיה של מישהו אחר מהשרים.
<< דובר >> לילך וגנר: << דובר >>
כמו שאתה אמרת, אנחנו עדיין פה.
<< דובר >> היו"ר שמחה רוטמן: << דובר >>
זהו, דור הולך ודור בא, וייעוץ המשפטי לעולם עומד.
תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>