פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 968 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> דיון בנושא מתווה פיצויים לתושבי העיר בית שמש << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני אורי מקלב יצחק פינדרוס חברי הכנסת: קטי קטרין שטרית מוזמנים: אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר יעל אסיף – רשות המיסים, משרד האוצר איתי אוהב ציון – מתכנן במנהל התכנון, משרד הפנים כפיר יעקב – מנהל קשרי ממשל, משרד הפנים אפרת בדיחי – ועדת הבחירות יעל אליאב – ועדת הבחירות אלי ג'אן – דובר עיריית בית שמש, עיריית בית שמש שמואל גרינברג – ראש העיר, עיריית בית שמש אברהם מייערס – לשכת ראש העיר, עיריית בית שמש משה שטרית – משנה לראש עיריית בית שמש, עיריית בית שמש שירה שמעוני – נציגת שכונת הנשיא מרדכי שאדי – תושב שכונת הנשיא בבית שמש שבו פגע הטיל רחל שמעוני – תושבת שכונת הנשיא בבית שמש שבו פגע הטיל ציון יעקב רווח – תושב שכונת בית הנשיא בבית שמש שבו פגע הטיל לאה לובודה הופמן – מתמחה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ייעוץ משפטי: אמיתי כהן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה מליחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בנושא מתווה פיצויים לתושבי העיר בית שמש << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צהריים טובים. אנחנו בדיון בנושא מתווה פיצויים לתושבי העיר בית שמש. חברת הכנסת שטרית, הדיון הזה לבקשתך, בבקשה גברתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רק לדעת אילו משרדים ממשלתיים הגיעו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי נמצא פה? מס רכוש נמצא פה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הרשות להתחדשות עירונית. מינהל התכנון. מינהל התכנון, משרד הפנים. מחוז ירושלים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> משרד האוצר, מס רכוש. אין שום בעיה. תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש העיר, ראש עיריית בית שמש, המשנה, ובעיקר התושבים היקרים שלנו בעיר בית שמש. אני מבקשת להודות לך, אדוני היושב-ראש, שמיד זימנת דיון ברגע שפניתי אליך. למרות כל הלחץ של כמעט סוף המושב מצאת זמן, ואני יודעת שזה היה מעומק לבך. אני רוצה לדבר כאן לא רק כחברת כנסת, אלא גם כתושבת העיר בית שמש, עיר שספגה במלחמה האחרונה אובדן כבד וכאב גדול. ביום ה-1 במרץ 2026, יום לאחר תחילת מבצע שאגת הארי, פגע טיל איראני בשכונה הכי פסטורלית בעיר בית שמש, שכונה כל כך ותיקה, אנשים ותיקים, מלח הארץ, אנשים מדהימים, לצד משפחות צעירות. בתקיפה הקטלנית הזו, לצערנו הרב, נרצחו, נהרגו תשע נשמות טהורות, בהם ארבעה ילדים. כ-65 תושבים נפצעו, 300 תושבים נאלצו להתפנות מהבתים שלהם. שכונת הנשיא היא שכונה ותיקה מאוד, שנבנתה בשנות ה-60 וה-70. באותן שנים הדרך לקבל אישור להרחבת בית או כל דבר אחר הייתה שונה מאוד ממה שנהוג היום. תושבים רבים קיבלו אישורים מראשי הערים במכתבים – מכתב, אני מאשר לך, אין בעיה, תגדיל, תעשה. זה מה שהיה נהוג בשנות ה-60 וה-70 תושבים רבים קיבלו את האישורים שלהם, וחלק מהם אפילו ניתנו בעל פה. במשך עשרות שנים, התושבים הללו שילמו ארנונה מלאה גם על אותן הרחבות שנעשו אצלם. רק בשנות ה-2000 החל תהליך מסודר של הסדרת היתרי הבנייה. העירייה לא זימנה את עדכוני אישורי ההסדרה. רבים מהתושבים, חלקם אפילו קשישים שמתגוררים במקום הזה שנים רבות, הסתמכו בתום לב על האישורים שניתנו להם בעבר, וכן על תשלומי הארנונה שהם שילמו. אני עבדתי עד 2010 בעיריית בית שמש, אני אומרת לך, לרבים מהם ידענו שיש את הרחבות, אבל הם משלמים את הארנונה, הסדרים לא היו לכולם. והם גם לא עברו את כל ההליכים הבירוקרטיים המורכבים שהיו להסדרת כל הרחבה. לאחר פגיעת הטיל החלו תושבי השכונה לקבל מקדמות ממס רכוש, ובחלק מהמקרים הפיצוי היה על השטח הבנוי שרשום בתיקי העירייה, אנחנו מדברים על שנות ה-60 וה-70, לא לפי המצב בפועל. כך נוצר מצב שבו משפחות שהבתים שלהם נפגעו קשה מאוד קיבלו פיצוי חלקי בלבד, למרות שהרחבות הבנייה התקיימו שנים רבות, עשרות שנים, ולמרות שהם משלמים ארנונה על כל מטר רבוע שקיים אצלם. המדינה מחויבת לעזור ולשקם את מי שנפגע בפעולת אויב. אף אחד מהתושבים של שכונת הנשיא לא ביקש את הטיל הזה לביתו, בוודאי ובוודאי לא על הקטל ולא על הפציעה, ולא על כך שהם נגררים היום ממקום למקום כדי לחכות לנס הזה שסוף סוף יחזירו אותם לבתים הטבעיים שלהם. אני דורשת כאן, אדוני היושב ראש, ממס רכוש – אגב, מס רכוש בא, אמר להם אתם יכולים להתחיל. יש לי פה רצף של אירועים שקרו, ממש ציר זמן, שאם אני אגיד לך את התאריכים, תבין שהם התנהלו מולם. הם התנהלו מולם, ופתאום הכול נפסק. בהתחלה דיברו על פינוי בינוי, אחר כך ראש העיר בעצמו הוציא מכתב. ב-9 באפריל העירייה הגישה את הפנייה קודם כל לפינוי, אחר כך, ב-9 ביוני ראש העיר הוציא מכתב למס רכוש ולמהנדס העיר שבו הוא מודיע שהעירייה חוזרת בה מהכרזה שהשכונה תעבור פינוי בינוי, ושישפצו להם את הבתים שלהם. עכשיו מתחילים? ריבונו של עולם, מתחילים עכשיו לדסקס על מטר פה, מטר שם. תגידו, האנשים האלה שילמו את המחיר הכבד ביותר שיכול להיות עלי אדמות. אני כבר לא מדברת על מה שבין הבתים – על החוסן הנפשי של הילדים הללו, שאף אחד לא מטפל בהם. אף אחד לא מטפל בנפש שלהם, שאו סבתא נהרגה, או אח או בן דוד, אף אחד לא מטפל בהם. הפקירו אותם. אז זה בעיה של ראש העיר – לא, זו לא בעיה של ראש העיר, זו בעיה של המדינה, והמדינה כן צריכה לטפל בהם, וצריכה לטפל בהם בצורה הכי הכי לארג'ית ולא להתחיל להתמסחר על מטר פה, מטר שם. אדוני יושב-הראש, וגם הרב גפני, אלה אנשים שסבלו וסובלים סבל רב. הם היום זרוקים בכל מיני פתרונות כאלה. זה פשוט לא יאומן על מה מתחשבנים. ארנונה – הנה, אני אומרת לך, עוד מהיותי, עובדת עיריית בית שמש, אנחנו גבינו מהם. גבינו מהם ארנונה על כל מטר שהיה להם בבית. עכשיו מתחילים להתחשבן אם יש להם 100, 119? תגידו לי, לאן הגענו? אנחנו ישבנו פה, אדוני היושב-ראש, על המתווה של מירון, אתה זוכר כמה ישבנו כאן? ואמרנו שאותם אנשים ששילמו מחיר כבד, צריך לפצות אותם. צריך לפצות אותם. המדינה נכנסה למלחמה – הם לא הזמינו את המלחמה, הם לא ביקשו את המלחמה הזו, הם שילמו את המחיר הכבד ביותר. אין עיר במדינת ישראל היום ששילמה יותר מאשר בית שמש. איפה המדינה עזרה לעיר הזו? במה היא עזרה לה? בכלום, אדוני-היושב ראש, בכלום היא לא עזרה לה. אני צריכה ללכת לבדוק אחד מהילדים שם שהוא נמצא על הרצף שצריך לטפל בו, במסגרות שלו, בהסעות שלו? אף אחד לא מתקשר לשאול מה קורה עם המשפחות הללו. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שבדיון היום אנחנו נגיע למתווה מסודר כדי שהאנשים האלה יחזרו לבתים שלהם ולחיים הרגילים שלהם. הם לא יחזרו להיות למה שהיה. מה שהיה בשכונת הנשיא לא יחזור להיות. יש שם אבדות כבדות מאוד, עד היום האנשים האלה ממשיכים עם הצלקת הנוראית הזו שחרכה להם את החיים שלהם, ששינתה להם את הכול. אבל אנחנו חייבים לטפל בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ראש העיר, בבקשה. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> שלום וברכה אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת קטי שטרית, יוזמת הדיון, חברי הכנסת – חבר הכנסת הרב גפני, הרב מקלב, משה שטרית, משנה לראש העיר, תושבי בית שמש. נמצאים איתנו כאן תושבים שבאו לדיון הזה. קודם כל בית שמש חוותה ב-1 למרץ פגיעה – אני חושב שבסבב הזה, במבצע שאגת הארי, הפגיעה בבית שמש הייתה הפגיעה הכי קשה בכל הסבב הזה במלחמה, האובדן הכי קשה, בעיקר באדם, תשעה הרוגים, וכמובן ברכוש ובבתים. יושבים כאן איתנו תושבים. יושב איתנו כאן ציון רווח, שבנו נהרג בפגיעת הטיל. גם האובדן המשפחתי, גם האובדן של הרכוש, הוא בעצמו בנה את בית הכנסת שנחרב כליל, הוא בעצמו הכניס ספרי תורה שנעלמו והתאדו עם פגיעת הטיל וכך הלאה, מפעל החיים שלו ירד לטמיון, תרתי משמע, בביתו ובבית הכנסת. התושבים בשכונה כולם, חלקם איבדו את ביתם ברמה שקיבלו אדום, הבית להריסה, חלקם כתום, הבית לשיפוץ תקופה ממושכת, וחלקם ירוק, תקופה זמנית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> סליחה שאני עוצר אותך, אתה דיברת על שני הרוגים, שלושה ילדים של משפחת ביטון. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> ביטון, וגם הבן שלו, רווח. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל דיברת על הרוגים באירוע שהיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה, לא שניים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תשעה, ארבעה ילדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני ראש העיר, הטרגדיה ידועה וברורה, מעניין אותי איפה הבעיה. תצביע לי על הבעיה. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אני קודם כל רוצה להגיד שהדברים עלו על מסלול והם מטופלים, ויש קשר ישיר בינינו לבין מס רכוש לרשות המיסים. אני בקשר עם אמיר, ואמיר, אני רוצה להגיד שלבו חם לעניין, והוא עוזר מעבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לבו חם, נקודה. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> והוא עוזר מעבר ליכולותיו ויודע לחשוב יצירתי במקרים שקשה לשפות ולפצות איך כן עושים את זה. אני פגשתי אותו, היינו בכנס נדל"ן באילת, ומה שהוא דיבר איתי על במת הכנס, רק על האירוע הזה, איך הוא עוזר. הוא ישב עם ציון רווח, והוא רק רוצה לעזור. התושבים מדופרסים מהסיפור הזה שהם היו צריכים למצוא דיור חלופי, קשה למצוא בבית שמש. הם היו צריכים להתמודד עם הנושא של הכספים שלהם. קיבלו מענה ממס רכוש, היה עומס בהתחלה, אנחנו לקחנו על עצמנו את הכול – לשכן אותם במלונות, ללוות אותם בחודשים האחרונים. סדר-היום שלנו השתנה לגמרי, כל הדברים ירדו מהשולחן, היינו רק באירוע הזה, ללוות את התושבים שלנו. ברור שהיינו רוצים עזרה מהמדינה, אגב, על כל משרדיה. אנחנו אשכול שתיים, קשה לנו ואנחנו לא יכולים להתמודד עם אירוע שכזה ברדיוס ענק, הפגיעה. רק מוסדות ציבור, מבני ציבור – נפגעו למעלה מ-20, והבתים כמובן. הצורך הנקודתי עכשיו – דיברתי גם על זה עם אמיר, מס רכוש היה אצלנו וזה המקום כמובן להודות גם לאמיר וגם ליעל, ויוני קליינמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יעל? את יודעת שבדיון הקודם אמר מישהו שקראו לבת שלהם על שמך? אחד מבעלי העסקים בצפון, בדיון הקודם על העסקים בצפון, בחור בשם אלישע, הוא אמר שבגלל המענה שהיא נתנה להם, הם החליטו לקרוא לבת שלהם יעל. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אני מכיר את המענה שלהם על בית שמש, ואני שמח לשמוע. גם בבית שמש אנחנו מקבלים את המענה החם שלהם. אני סבור שבעת הזאת לתושבים אם ימשיך המענה של מס רכוש במקום במסגרת קבלת קהל, כי התושבים עדיין מחפשים ומתקשים לקבל את המענה. הם צריכים להגיע, אשקלון מטפלים בנו, ויש קושי במענה האנושי. דיברתי על זה עם אמיר, צריך להרחיב את זה מידית לתקופה הקרובה, גם כתבתי לך אתמול או שלשום על זה. מידית, עכשיו, קודם כל האוזן הקשבת והמענה לצרכים, חובה שיהיה עכשיו. לגבי הנקודה שהעלתה קטי, יש בעיה שתושבים שבנו את ביתם וההיתר והשטח הוא על קונטור של 240 מטר, שטח הבית, הם בנו כנראה 400-340. 50 שנה אחורה, הם לא ישופו על זה. זאת הסיבה שרצינו ללכת על האירוע של התחדשות עירונית, כדי שבעקיפין יהיה להם את השיפוי הזה. הייתה התנגדות של התושבים, וזה מה שסיפרה קטי, וביקשתי להוריד את זה מסדר-היום, אני הולך עם התושבים שלי. האירוע הזה כרגע לא על השולחן. הבקשה שלנו היא למציאת דרך – איזושהי דרך – איך אנחנו יכולים לשפות אותם, מדובר באנשים שבאו קצת אחרי קום המדינה ובנו את ביתם שם, זו שכונה מאוד מאוד ישנה וותיקה, המקלטים ציבוריים, אין מקלטים בבתים. איך אנחנו יכולים לעזור להם ולשפות אותם בכל זאת שהם איבדו את ביתם, גם אם הוא חורג ממה שניתן. האם אנחנו יודעים היום לאשר, האם יש איזושהי פרצה בחוק, החוק מאפשר לנו לאשר את הסיפור הזה רטרואקטיבית, להחריג, לעשות את ההיתרים רטרואקטיבית. אנחנו נעשה את זה במסגרת הוועדה לתכנון ובנייה אם אנחנו יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע, ענייני תכנון ובנייה זה לא פה. << דובר_המשך >> שמואל גרינברג: << דובר_המשך >> אני יודע שאני לא יכול. ולכן אולי בהתערבות של חקיקה במקרה כזה, שכן יוכלו לתת להם במקרה של נזקי מלחמה, וזה לא משהו רגיל, במקרה הזה כן יבואו לקראת ויעשו, אלו אנשים שחרב עליהם עולמם. ופה אנחנו מוכנים ללוות אותם ולעשות כל דבר למען הדבר הזה. בסיום דבריי, קודם כל להודות לקטי שיזמה את הדיון, ולהודות לכם, רשות המיסים, על הליווי התמידי, ואכן ראויים לקרוא שם, רחוב, שכונה, הכול, כי הם עושים הכול. את המענה הקטן להשלים בסיפור של המענה האנושי אנחנו מבקשים. אנחנו מעמידים לרשותכם את המתנ"ס, כמו שהיה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הייתי בחופשה שבוע, אז לא ידעתי שזה לא התקיים מאז שישבנו. רשמתי לו לדעת למה לא התחילו לקבוע את הימים. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אז את זה ביקשתי, ומגיעה לך חופשה. אם זה יתקיים, אני חושב שכבר אנחנו עם משהו לתושבים, שיש להם עם מי לדבר ולקבל את התשובות, הם לא מקבלים תשובות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קטי, אני מודה לך על זה שהעלית את העניין הזה, אני גם קיבלתי תלונות על המציאות הזאת. אנחנו כולנו סובלים מהמלחמה, סבלנו מהמלחמה, יש כמה מקומות שזה הופך להיות אסון לאומי. אחד מהמקומות האלה – זה מספר מקומות בודדים, אני לא מדבר על הצפון כללית – בית שמש זה אחד המקומות שיש שם אסון לאומי. אני רוצה להגיד לכם, שיש מושג בגמרא שלא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. יש מקרים שבהם צריך לדעת להתגמש עם הדבר הזה שאתה יודע שזה היעד, היעד הוא צריך להיות כזה במצב בלתי מתקבל על הדעת מבחינת האסון שבו וכל מה שנלווה. לא יכול להיות שאת השכונה הזאת בבית שמש יסדרו האיראנים. עכשיו מתחילים לדבר בדיוק, אחרי שנפל הטיל והרג כל כך הרבה אנשים, תושבי בית שמש, עכשיו יתחילו לעשות את החשבון על מה ניתן לפני 50 שנה היתר בנייה ועל מה לא ניתן היתר בנייה. זה נכון שהיתרי בנייה זה לא כאן בוועדה, זה בוועדה אחרת. אבל כאן בוועדה יש מציאות שאותה אפשר לעשות, עשינו אותה בעבר. יכולים להחליט על בית שמש שהוא אזור מוכה אסון, ומהסיבה הזאת אנחנו רוצים שהמדינה תיתן תקציב מיוחד לעניין של בית שמש. אתה לא יכול לתת לבית הזה, שאין בו רישיון בנייה, אתה יכול לתת לרשות המקומית שזה יהיה למען פתירת הבעיה של האסון שקרה בבית שמש, ושהעירייה תקבל החלטות איך מסדרים את הדברים האלה כלפי האנשים. זה דבר שממש חכמי חלם – כולם מודים בעובדה שבית שמש סבלה מאסון בלתי רגיל, שאנחנו מתפללים להשם שלא יהיה את זה במקום אחר. כולנו, כל תושבי המדינה, עמדו וראו את מה שקורה. זה היה דבר שאי אפשר לתאר אותו. אז עכשיו יבואו לבן אדם שם, מי ששרד במשפחה שלו – אני לא מכיר את הפרטים, אני מתאר לעצמי שזאת הסיבה שהעלית את זה כאן בוועדה – באים אליו, מתחילים למדוד איתו. הוא גר שם 50 שנה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גבו ממנו ארנונה. גבו ממנו ארנונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שגובים ארנונה על בנייה בלתי חוקית זה משהו ידוע, והוא לא משהו שמאפשר – זה כשלעצמו לא מאפשר הכרה לא בזכויות בנייה ולא בכלום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ארנונה זה שימוש בפועל, זה הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה יש בעיה שצריך לטפל בה, ארנונה היא שולית לאירוע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רציתי להגיד את הדבר הזה לא בגלל שזה משנה את החוק, רק בגלל שזה מראה איך אנחנו מדינה שכשיש את הסיבה שצריך להתגבר על הבירוקרטיה, ולא יודעים לעשות את זה. עומדים, מרימים ידיים, היועצת המשפטית לא מסכימה. זה לא המצב. המצב הוא שצריך - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני, אתה תומך ברפורמה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני תומך בהרבה רפורמות. על כל פנים, ראש העיר מגלה הבנה לעניין הזה. את אמרת לי את זה גם כן, שהוא רוצה לשתף פעולה בעניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דרך אגב, שמחנו מאוד שהפינוי-בינוי ירד מהשולחן. זה היה חשוב מאוד. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אגב, אין בזה משהו חד משמעי. יש גרסאות לפה וגרסאות לשם. הורדתי את זה כי זה היה רצון התושבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ברור. אני חושב שצריך ללכת לכיוון הזה, צריך לבקש שיהיה תקציב מיוחד לעניין האסוני שקרה בבית שמש. אנחנו עשינו את זה בעבר, עשינו את זה בלי קשר לנושא. אמרנו שנותנים ליישוב מסוים, עשינו את זה על ירוחם, עשינו את זה על עוד כמה מקומות, שנותנים תקציב מיוחד לעניין של הרשות המקומית, והרשות המקומית יודעת מראש שמדברים על הנושא הזה, לעזור לאנשים שבגלל הבירוקרטיה של מה שהיה לפני 50 שנה, עכשיו אומרים להם האיראנים החליטו שאתם תהיו בחוץ. יורים את הטיל, הורגים את האנשים, ולא יכולים לעשות כלום. זה דבר נורא ואיום, אסור שזה יקרה. אני חושב שזה הדבר היחיד שאפשר לעשות וצריך לעשות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> קודם כל, להודות לחברת הכנסת קטי שטרית על העלאת הנושא. זו גם הזדמנות להודות לכל מי שפעל מהעירייה, שנרתמה לפעול בצורה מקצועית, מידית, ברוחב לב, ובעין טובה, ובעין רגישה, ובלב רגיש, ולא הסתכלו על מעצורים כאלה ובירוקרטיה ומה הנהלים, אלא מה שצריך לעשות זה מה שהוביל אותם. ראש העיר, כאן התודות, גם טלפנתי אליך להודות לך על כל הפעילות. אני גם רואה את שביעות הרצון של התושבים, הם יודעים שעשית את כל מה שיכולת לעשות. יחד עם זאת, גם האוצר או מס רכוש, ככל שהם עשו את הדברים, אבל אנחנו יודעים שבסופו של דבר פתרונות לדברים שנוצרו – ההרס, אדם שמאבד את הבית שלו, מאבד את הבית שלו, - - -, אדם גר שם, חי שם, ואנשים נמצאים ללא בתים, הכאב הוא גדול. כולם יודעים שכשאתה מכיר מישהו אז האסון יותר גדול, זה טבע האדם, זה טבעי ככה, זה גם עוזר להתגבר. זה היה באסון הראשון שקרה מיד בתחילת האירוע, וזה דיבר אל הרבה. אני מבקש לחדד, אני גם פניתי לראש העיר. משפחת ביטון היא משפחה שאיבדה שלושה ילדים. שלושה ילדים איבדו. זו משפחה שהילדים האלה נולדו אחרי מאמצים, אחרי הרבה זמן. שלושה ילדים. הורים איבדו שלושה ילדים ואת הרכוש שלהם. עכשיו כתוב שלא חרבה ירושלים, אלא שהעמידו את הדברים על שורת הדין. יש דברים שנכון, שאנחנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הכניסו מספיק את מידת הרחמים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> העמידו את הדברים על שורת הדין ואמרו זה החוק, זה מה שאפשר לעשות. כאן אנחנו כל הזמן מודים על כך שעושים מה שהחוק. אבל אם מסתכלים - - - נקודתית נניח על משפחת ביטון - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלא על מידת הדין. הדין בא מלמעלה, זה בסדר שהוא דין, אבל פה צריך להוסיף רחמים, זו העבודה שלנו. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז כתוב בגמרא: ולא עבדו על לפנים משורת הדין. הוסיפו את המילה הזאת גם כן, ולא עבדו על לפנים משורת הדין. בשביל זה אנחנו נמצאים, בדברים רגישים, דברים שהם לא אוניברסליים, שאנחנו לא אומרים שזה משהו רוחבי. משפחת ביטון למשל לא יכולים לחזור לבית שמש. לא יכולים. לא יכולים. הם ביטלו את המקום זה, אף אחד לא מכין להם מקום אחר. שלושה ילדים לאבד על יד הבית, הם לא יכולים לחזור. ואם צריכים לזה גיבוי רפואי, אין ספק שיש, והשיקום שלהם יכול להיות על ידי דבר אחר. לא נותנים מענה. אי אפשר לתת מענה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אין מענה לאף משפחה. לאף משפחה ממי שנפגע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש כאלה שמעוניינים להישאר במקום ורוצים להישאר, ורובם כאלה שרוצים להישאר. הבית נהרס, איבדו, אבל זה הזיכרון שלהם, הם בתוך המקום הזה, רוצים להשתקם שם, והרוב רוצים כך. אבל יש כאלה שזה בדיוק הפוך, שהם לא יכולים לחזור למקום שלהם, והם גם לא חזרו למקום. ולא נותנים להם את הפתרון. הם נמצאים בירושלים במקרה הזה, גרים בעיר העתיקה, נותן להם את הרגש. השיקום שלהם נעשה על ידי זה שמצאו מקום להיות בעיר עתיקה, שם הם מרגישים שהם משתקמים, זה מה שנותן להם את הכוח להשתקם. האסון הנוראי לאבד שלושה ילדים מתוך ארבעה ילדים – מתוך ארבעה ילדים, שלושה מהם נהרגו – זה דבר נוראי, זה אסון בסדר גודל שאי אפשר לחשוב רגע על ההורים, הם לא יכולים להשתקם בית שמש. אז כאן צריך – וכאן אני מבקש, ראש העיר, דיברנו על זה, וכאן אתם נמצאים פה – לראות איך פותרים את הבעיה מחוץ למסגרת המקובלת. זאת בקשתי, ואני חושב שאם הדיון הזה עזר גם לדברים אחרים, גם להגיד תודה למזורזים שעושים, אין מזרזין אלא למזורזין. גם לקחת את הנקודות הבעיות שנשארו ולהוציא אותם מהמסגרת, והיה זה שכרנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. המשנה לראש העיר, בבקשה. << אורח >> משה שטרית: << אורח >> צוהריים טובים. קודם כל, תודה לך, היושב-ראש, על הישיבה החשובה הזאת, חברי הכנסת, לחברת הכנסת – אני אומר קטי או אימא? מה אני אומר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אימא, ברור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא הייתי מוותר להגיד אימא מכיוון שאז יש מצוות דאורייתא שאתה מכבד את אימא שלך. << אורח >> משה שטרית: << אורח >> צודק, אבל אני גם חושש מהמלכות. אני נותן לה להחליט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני איבדתי את אימא שלי לפני קצת פחות מחודשיים. זה שאתה יכול להגיד אימא, זה דבר גדול. תנצל את זה. << אורח >> משה שטרית: << אורח >> אני רוצה לשים את הדברים על השולחן. אף אחד לא מבקש, חלילה, לעשות משהו חריג, אני אגיד מילה קשה, קומבינה או משהו בסגנון. יש פה באמת בעיה של שכונה מאוד מאוד ישנה. ראש העיר מוביל מהלך עם הנדסה להרבה שכונות בעיר לנושא של הסדרה לדברים מהסוג הזה. אבל הסיטואציה הזו היא סיטואציה בלתי אפשרית. וברור לי שאנשי מס רכוש עושים את המרב מהצד שלהם, הם היו שם היום עם הווסטים, הם באו לעבוד, את אמיר ראיתי כמה פעמים. אין לי מילים רעות לומר עליהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בו ביום הם באו. << אורח >> משה שטרית: << אורח >> ביום הייתי עם המשפחות בעיקר, פספסתי. הסיטואציה של התקנה צריכה להשתנות, הרי למה כל הנושא הזה נועד? הוא נועד להחזיר את המצב ערב הפגיעה. אז בואו נחזיר את המצב ערב הפגיעה, ותנו לרשות לשבור את הראש על הנושאים האלה. הרב גפני, יש לנו חמישה בתי כנסת. יש לנו בית כנסת אחד של הפולנים, של ניצולי השואה, ויש לנו בית כנסת של תוניסאים ומרוקאים. אני מדבר איתם בהתחלה, הם לא יודעים בכלל מה זה ניהול תקין, אין להם בכלל עמותה. אלו ימי אנו-באנו, קיבלו פתק, תרימו שם בית כנסת. אני מדגיש שוב, אנחנו לא באים עכשיו לתקן כאן את כל הבעיות, זה גם לא הפורום. אבל אני חושב שהמטרה מלכתחילה של הפיצויים הייתה להחזיר את המצב ערב הפגיעה, זה מה שאנחנו מבקשים. והדבר הזה יכול להשתנות דרך שינוי התקנה. אחר כך עיריית בית שמש תמצא את הפתרון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיכף נשמע את מס רכוש ואת הגורמים פה. אני רק אגיד מה אני חושב. אני חושב שהכיוון שמתווה הרב גפני מחוכמתו וניסיונו הרב הוא בהחלט נכון מכיוון שאנחנו בטח ובטח לא רוצים לייצר פה פתח להכרה בזכויות של בנייה בלתי חוקית. זה פתח שאם אנחנו ננקב אותו, פה ירוצו בערימות גם בכל מיני מקומות שאני בטוח שאף אחד פה לא רוצה שזה יקרה. לכן צריך לחשוב באופן יצירתי מחוץ לקופסה איך נותנים את הפיצוי על פי המטר הבנוי המאושר, כמו שאתם צריכים לעשות, וצריך לראות איך בונים איזשהו פיצוי מיוחד על מס ערך מימון תקרא לזה, איך שאתה רוצה תקרא לזה, אבל שיאפשר לרשות לתמוך בכל הדברים שצריך כי בסוף זה עליהם. מה אתה אומר, אמיר? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה החלטי בדבר הזה? אני רואה שאתה החלטי, אבל אני חושב אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב מקלב, אני לא אוהב לדבר על דברים שאני לא מאמין בהם. הפתיחה הזו שאתה מדבר עליה, אין שום סיכוי שתקרה בכנסת הזו. זה חסר סיכוי לחלוטין, זה לא יכול להיות, גם אם היינו חושבים שזה דבר נכון, ואני באופן אישי לא חושב שזה דבר נכון, זה מצריך חקיקה ראשית, ארבע קריאות, וזה תהליך שיהיו לך פה מניעות ועניינים מפה ועד לפלנד ויבואו שורה של כל ההנהגה המשפטית של מדינת ישראל שיסבירו לך למה אי אפשר לעשות את זה, והאנשים האלה יתקעו ויחכו על כל מיני עקרונות. העקרונות פה לא מעניינים אותי. אותי מעניין לתת מזור למקרה פרטני ולפתור אותו, ולא לתקן את העולם. וזה מה שצריך לעשות כרגע, לא להיכנס לכל מיני מלחמות גדולות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תרשה לי בעניין הזה. מס רכוש לא בודק את הרישיונות, יש מבנה, צריך להחזיר - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, זה החוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל צריך להחזיר את המצב לקדמותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. לא. מצב לא חוקי לא מחזירים לקדמותו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לך שיש תקדימים. בקריית שמונה יש הרבה תוספות שהיו בבתים לסטודנטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא נתנו לפי התוספות. לא נתנו לפי התוספות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא פיצינו. לא פיצינו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היו תוספות סטודנטים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ולא פיצינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא פיצו. לא פיצו. אתה לא יכול. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש חוק, בחוק כתוב, בסעיף 1 יש הגדרה של בניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על ידי זה אתה מעודד בנייה בלתי חוקית, וזו לא המטרה שלך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> המטרה היא להחזיר אנשים לבתים שלהם. אני לא מתיר משהו ללא רישיון, אבל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב מקלב, זה מיותר כי זה לא יקרה פה כרגע. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> רק בבקשה, היושב-ראש, אם אפשר עוד רגע לפני שרשות המיסים עונים, לתת לציון מילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אתן לו לדבר, אני פשוט רוצה לגמור את הדיון הזה עם יותר דיבורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החברים פה יודעים קודם כל שיש שתי אפשרויות בחריגה – יש חריגה מתב"ע וחריגה מהיתר. ברגע שחרגת מהתב"ע, החוק שלנו לא מאפשר שום דבר, ובנושא הזה אנחנו מתנהלים כבר עשר שנים עם הפרקליטות ובכל מיני אזורים בארץ, מהדרום לצפון, בכל המקומות שיש. יש מקומות שהיה אישור עקרוני שהעבירו יישוב ולא עשו לו תב"ע או כל מיני דברים ספציפיים. במקרה שלכם, אם יש מקום שזו חריגה רק מהיתר והתב"ע עדיין מתקיימת – יש לו תב"ע ל-200 מטר, בנה 100 ועוד 50 לא חוקי, במקרים האלה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, המשמעות היא אם אפשר להכשיר או אי אפשר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק. אם יש אפשרות ללגליזציה מסוימת - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רק שנייה, אמיר, אני חייבת לעלות להצבעה, אנחנו על חודו של קול אחד, על הלימודים הגבוהים. אני סומכת עליך, חנוך, וגם עליכם, חברים יקרים. מה שקרה בבית שמש באירוע הזה לא קרה בשום מקום בארץ. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מי שמכיר אותי יודע, וגם בבית שמש, איפה שיכולתי לקחת דברים על הגב, לקחתי על הגב, ודברים שהם לא קלים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ידידי, אני גרה 100 מטר משם. התקרה שלי קרסה, אף אחד לא בא אליכם בטענות, אתה יודע למה? כי אנחנו רצינו שכל כולכם תתרכזו שם. אני בתוך המרתף ומרגישה את ההדף, ואני בתוך מרתף של ארבע קומות. אתה יודע מה הם חשו? אתה יודע מה הם עברו, האנשים האלה? אני לא מאחלת לאף אחד במדינת ישראל. כשאתה רואה את השריפה הענקית ואת הצרחות של האנשים, עד היום זה באוזן שלי. שבועיים לא יצאתי מהבית אחרי האסון שלהם, כי לא יכולתי. אז חברים, תפתחו את הלב שלכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כל, הלב פתוח כל הזמן. מי שמכיר, יודע שזה המצב. איפה שיש היתכנות לעשות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אפשר לעשות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רק במקום שיש היתכנות להסדרה אנחנו מסוגלים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי, ובמקומות שאין היתכנות להסדרה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מכיר - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי, מה אפשר לעשות היקפי? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריכה להיעשות איזושהי חקיקה שמעבירים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא חקיקה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב גפני, מה עשיתם בירוחם אז? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> העברנו כסף לרשות המקומית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לרשות המקומית. איך? מכוח מה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - - לפתח את היישוב, היו סיבות לעניין הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל מה היה העוגן הסטטוטורי לזה? זאת אומרת, על בסיס מה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ההחלטה של הוועדה שהאוצר הסכים לה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. מי באוצר יכול להסכים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך להביא לכאן את אגף התקציבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגף התקציבים צריכים לבוא תיכף, יש לנו פניות תקציביות. איפה הם? הם לא פה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השר – עזוב אותי ממנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז המנכ"ל, מישהו שם ברמה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלה, מה הפערים מבחינת הסכומים בין מה שניתן לאשר לבין מה שלא ניתן לאשר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קשה לי לענות כי זה כל בית פרטני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם יכולים לעשות על זה עבודה, ראש העיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נעשה. גם הם יכולים לעשות עבודה על זה. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> יש דוח של המהנדס. אנחנו יודעים, הבתים שקיבלו אדום, שהם להריסה ויש בהם חריגה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש חלק שאותו צריך לתקצב והם מתקצבים אותו, החוק מאפשר וכולי. אפילו נניח שיש כאלה בספק, אני מניח שהם ילכו לקולא בגלל האירוע. שואל אותך היושב-ראש על כמה כסף אנחנו מדברים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אסביר על מה מדובר. כמו שהוא אמר, יש בית ששם אפשר לבנות על פי התב"ע 200 מטר. בנוי 150 ועוד 50 בלי היתר. את זה אפשר. אם מותר לבנות 200 מטר, ובנוי 340, אז את ה-140 מטר האלה לא ניתן להכשיר. המקומות האלה שלא ניתן להכשיר, מה המשמעות שלהם מבחינת מטרים לפחות, הם ידעו לשים על זה תג מחיר ונדע מה אנחנו יכולים לעשות עם זה. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אנחנו נדע להעביר רשימה של הבתים, את החריגות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי? << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> עשרה ימים. << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> בית הכנסת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לבית הכנסת מצאנו פתרון עם ראש העיר. הוא דיבר איתי על בית הכנסת, אמרתי לו שמצאנו פתרון. << אורח >> שירה שמעוני: << אורח >> אבל יש חמישה בתי כנסת. יש חמישה בתי כנסת בשכונה. יש בית כנסת של האשכנזים, שהיה מקלט - - << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> והוא נהרס לגמרי. << אורח >> שירה שמעוני: << אורח >> - - יש בית כנסת של המרוקאים, של הטוניסאים, האשכנזים, בית הכנסת של חברי פה, ציון רווח, ועוד אחד ברחוב בן לולו. חמישה בתי כנסת נהרסו. בתי הכנסת האלה, בתי תפילה, נהרסו – לא לגמרי, אבל הם לא שמישים להתפלל בהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שאני מציע, אדוני ראש העיר, תעבירו את הנתונים הללו – לרבות בתי הכנסת, לרבות המטרים – לאמיר במס רכוש. מכיוון שאנחנו מצויים בשלהי הכנסת הזו ויש לנו ארבעה שבועות ברוטו, אם אכן הכנסת תמלא את ימיה עד הסוף, אני מציע שתנסו להשתדל לעשות את זה כמה שיותר מהר כדי שאנחנו נוכל אחרי שאתם מעבירים את הנתונים לקיים דיון המשך ולראות אם אנחנו יכולים לעלות על איזשהו מתווה שיתחיל להזיז את הדברים. כמה שיותר מהר תעבירו להם את הנתונים. מהרגע שאתם מעבירים להם את הנתונים, אני אדע להיות בקשר עם אמיר ולזרז את האירוע כמה שניתן, ואז נראה אם אנחנו יכולים להגיע לאיזשהו מתווה מוסכם שיאפשר לפתור את האירוע הזה. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אנחנו נעביר לאמיר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תעביר העתק ליושב-ראש. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> מאה אחוז. את הבתים ואת החריגה של כל בית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולרב גפני. ליושב-ראש וליושב-ראש לעתיד. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> השמאות יודעים לתמחר את זה. אני רק מבקש שבינתיים במהלך השבוע הזה, עד שיוגשו הדברים, שיהיה שיח שלכם עם אגף התקציבים ועם מנכ"ל משרד האוצר ושר האוצר, גם אם לא יודעים עדיין את גודל הסכום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל כדי שיהיה שיח – בסוף כשאנחנו מדברים על פרה שרוצים לקנות, צריך להבין אם היא עולה 10 או 100. אני צריך להבין כדי שאני אדע איזה שיח אני צריך לנהל ועם מי כדאי לנהל את השיח. << אורח >> שירה שמעוני: << אורח >> היושב-ראש, שמי שירה, נעים להכיר, אני תושבת בית שמש. לפרה יש אחות. האחות נקראת רווחה. כל התושבים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא פה. לא פה. פה אנחנו לא דנים ברווחה, צר לי. יש ועדת עבודה ורווחה של מיכל וולדיגר, בכל הנושא של רווחה צריך לדון שם. אני לא יודע לתת מענה לזה פה. לא שזה לא חשוב או שאני מקל בזה ראש, אני פשוט לא יודע לתת על זה מענה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פה ועדת כספים. << אורח >> שירה שמעוני: << אורח >> אני לא בעלת מקצוע, אני תושבת פשוטה שבאה לזעוק את הזעקה של 125 בתי אב שנפגעו בשכונה. התושבים האלה פשוט נזרקו לזבל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות שאם יאשרו תקציב לעניין הזה, יכול להיות שיגידו שזה יעבור דרך מחלקת הרווחה. יכול להיות. אני חושב שלא. אני חושב שצריך שיהיה תקציב מיוחד לעניין הזה כמו שהיה בערים אחרות. אני לא רואה דרך אחרת. << אורח >> שירה שמעוני: << אורח >> יש פה רצון מאוד פשוט של התושבים – להחזיר עטרה ליושנה, לחזור לבית שלהם. לא רוצים להתעשר, לא רוצים בניינים, רוצים לחזור לבית שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, אין מחלוקת על זה, אבל יש כלים שאנחנו יכולים לעזור בהם. הוועדה הזו, דרך אגב, בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, אנחנו לא יכולים להחליט להעביר כסף מ-א' ל-ב'. אנחנו יכולים לקיים דיון, וכאשר מגיעים אלינו למשל באירועים של תקציב מדינה או כל מיני בקשות להעברת כספים, או כמו שיתחיל פה ב-13:00 בקשות להעברות תקציב, אז אנחנו מאשרים. ולפעמים, במקרים מאוד חריגים, אנחנו יכולים להשתמש בסמכות שלנו ולעכב אישור או לא לאשר כי אנחנו רוצים דברים שהם חשובים ונכונים, ולכן הם גם נחמדים ושומעים אותנו, כי אחרת אף אחד לא היה שומע אותנו אם היינו סתם מדברים. וזה מה שאנחנו יכולים לעשות. לכן אנחנו, גם אם נורא נשתכנע, אנחנו לא יכולים להגיד תשלמו להם כי הם לא מקבלים מאתנו הוראות, הם מקבלים הוראות מהשרים שלהם. ולכן זו הדרך שזה צריך לעבור דרכה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> צודק היושב-ראש. הכוח של הוועדה הזו הוא לשכנע, ולפעמים להסביר. אם אפשר לעשות את זה ברוח טובה, גם טוב. ואם לא, אפשר בדרך אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברוח פחות טובה. בנושאים של רווחה, אנחנו באמת לא יכולים לעזור, לצערי. יש ועדה ייעודית לזה, שהם מומחים שם לדברים האלה והם יודעים לתת מענה. גורמי המקצוע של הרווחה שומעים אותם, לא שומעים אותנו. כן, אדוני, רצית לספר. << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> צהריים טובים לכל הפאנל כאן, כבוד ראש העיר, אמיר דהן, היועצת המשפטית, וכבודו, שנתן לי את הרשות לדבר. לי קוראים ציון רווח מבית שמש. לצערי, שכלתי את הבן שלי, גבריאל ברוך, בן 16. המקום שקרה בו האסון, לצערי, לא חלמתי בחלום שבניתי את בית הכנסת הזה והוא נהרס. אני בניתי אותו במו ידיי וגם בכסף שלי – בהלוואות, בחסכונות שהיו לי. הבן היקר לי, שהלך ללמוד שם אצל הרב יצחק ביטון, יחד עם שלושת הילדים שלו נספו שם באסון הנורא הזה. מה שאני כל הזמן ביקשתי, לא ביקשתי אישית לבית שלי, ביקשתי שבעזרת השם ייבנה בית הכנסת מחדש, עם הרכוש ומה שקרה שם. שהמקום הזה יהיה זיכרון לתשעת הנספים שנספו שם, שיהיה על השם שלהם, בעזרת השם. נפגשתי עם אמיר דהן בבני ברק יחד עם היועצת המשפטית, והבאנו להם תמונות של בית הכנסת. יש עניין שאמרו שבית הכנסת הזה נבנה שלא כחוק. אני רוצה לומר לכם שכשאני בניתי את בית הכנסת הזה, פניתי לאלי שהיה אחראי על בית הכנסת במשך 70 שנה, הוא הציג בפניי הקצאה פלוס אישור לבנות את בית הכנסת על המקלט, רשמי, החלטת הוועדה: אנחנו שמחים לבשר לכם שבהחלטת הוועדה ניתן אישור לבנות את בית הכנסת האשכנזים, כך רשום, חבל שלא הבאתי את המסמך הזה איתי. לבנות את בית הכנסת על המקלט שקיים שם. המקלט עצמו נבנה באופן חוקי. מי שבנה אותו בשנות ה-50, בנו אותו בהיתר בנייה. בנינו את המקלט על בסיס שקיים, ששייך לעיריית בית שמש. פתאום אני מגלה דברים אחרי שקרה האסון. אני שואל את אלי מה קורה? הוא אומר לי: מה זה מה קורה? היה לנו בית כנסת קיים שהיה לא ראוי והעירייה עצמה הרסה אותו, לא רחוק מהמקום שקרה בו האסון. בהחלטה עד שייבנה בית כנסת, הם אמרו נעשה משהו כזה, ניתן לכם את הגג של המקלט ותבנו עליו. נתנו לו אישור רשמי, לא הבאתי את זה, לא יודע למה שכחתי להביא את האישור הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז יש לכם היתר בניה? << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> יש לנו אישור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש הרבה כאלה, הרב גפני, שהיה פעם היתר היסטורי, ואין לגביו אסמכתה בשום מקום, ולא מוצאים אותו ויש בעיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא אומר שיש היתר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אין לו את המסמך, זו בדיוק הבעיה. הוא קיבל איזה צעטעלע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> את ההיתר של לפני הרבה שנים. << אורח >> משה שטרית: << אורח >> יש מסמך של ועדה. << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> הייתה ועדה והחליטו לאשר לנו לבנות את בית הכנסת האשכנזי על המקלט עם הקצאה שלה. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אישורים של אז שהיום לא - - - << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> שהיום לא רלוונטיים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה דבר שיכול להיות שכדאי שתבדקו אותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל שיש אישורים כאלה, מצאנו פתרון לדבר הזה. << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> אמיר דהן, אני הצגתי לו את זה. אמיר דהן, אני הצגתי לך את המסמכים. הצגתי לך את כל המסמכים חתומים על ידי הוועדה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל שהיו את הדברים הבסיסיים האלה הצלחנו לתמרן. << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> גם את התמונות. הצגתי לך את כל התמונות, את כל מה שביקשתם. את הכול אני הצגתי. אני הייתי אצלכם במשרד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. הכול בסדר, הבנתי שנמצא פתרון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל האישורים האלה הצלחנו להחריג את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. אז למה שלא נמצא בינתיים פתרון, אנחנו ננסה למצוא פתרון, ואתם גם תגישו את - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למצות את הפתרון עד הסוף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון, ואת המטראז' החסר. על אילו פערים אנחנו מדברים מבחינת מטראז', ואז אנחנו ננסה לראות מה עושים. ברגע שאני אקבל מכם פנייה, אנחנו נקדם את האירוע. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אני רק אגיד לתושבים באמצעות הוועדה הזאת – אמיר ויעל שישבו איתנו עשו מאמצים לא איך לא, אלא איך כן ואיך למצוא את האסמכתאות שאפשר. אני נמצא איתם כברת דרך. את מה שביקשתי, ביקשתי. ביקשתי את המענה לתושבים ואת זה הוא כבר אמר פה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל המקרה הזה הוא מקרה - - - << דובר >> ציון יעקב רווח: << דובר >> הוא מקרה חריג, אין מה לעשות. << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> בקומפלקס הזה ייבנה גם מקלט וגם בית כנסת וגם גן אודם שנהרס לנו על ידי חברה משכנת, על ידי חברת עמיגור, חברה ממשלתית. ידענו וידעו הם איך לפתור את זה, זה קורה עכשיו. אני מבחינתי בעירייה מעמיד לרשות בית הכנסת – והם יודעים שעד ראש השנה אנחנו מעמידים להם מבנה נייד שם בשטח, עכשיו אנחנו עושים את התכנון ואת ההיתרים, היתר הצבא, ויוצב להם עד ראש השנה בית כנסת זמני שישמש אותם לשנה-שנה וחצי. << אורח >> שירה שמעוני: << אורח >> מה עם שאר בתי הכנסת? << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> לא, אני מדבר על בית הכנסת שיצא מפעילות לגמרי. ישנם בתי כנסת שצריכים השלמה – חלון, תקרה, הדברים נמצאים בעבודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור, אחרי שתשלחו לנו את הרשימה, אנחנו נראה איך אנחנו מטפלים באירוע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לקבל תשובה לגבי משפחת ביטון? לגבי משפחת ביטון, הרי זה נכון שאתם מטפלים מול מס רכוש ומול דברים כאלה, אבל יש את עמידר שנותנים דירות. צריך טיפול הוליסטי, שאתה מכניס גם את משרדי הממשלה שלא מטפלים כרגע בנושא שיש פיגועים, אבל הם מטפלים במשפחות שאין להן דיור. הנתק הזה שיש בין כשאנחנו מטפלים רק פה, אנחנו יכולים לשפץ את הדירה, לבין משרדים שמטפלים באופן כללי במשפחה שאין לה דירה. במציאות משפחה שאין לה דירה זכאית למשהו, רק לא במקרה הזה מכיוון שאם יש פיגוע, לא אנחנו מטפלים בזה. הסנכרון של הדברים האלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מכיר את המקרה שלא רוצים לבנות שם, העלית את זה עכשיו. אני אגיע למשרד, אני אברר, ואני מניח שנמצא פתרון. אני לא מכיר את המקרה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> משה, אתה תוכל בעניין הזה – אני דיברתי איתך, בקשר למשפחת ביטון - - - << אורח >> שמואל גרינברג: << אורח >> אני בקשר עם אמיר. אני בקשר עם אמיר. הוא יעדכן אותי מה הבעיה ונמצא את הפתרון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה גם בביטוח הלאומי שבגלל שנהרגו שלושה ילדים אין כפל אחרי שניים. זה משהו מטורף. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> משפחה עם ילד אחד מקבלת ככה, משפחה עם שני ילדים מקבלת ככה, משפחה עם שלושה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא חשבו על זה. תודה רבה. אנחנו נשוב ונתכנס בשעה 13:00. הפסקה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:55. << סיום >>