פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 592 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, ט' בסיון התשפ"ו (25 במאי 2026), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, של ח"כ נאור שירי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר חברי כנסת: שירי נאור מוזמנים: הילה קידר – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה איילת כהן גבאי – רמ"ח למענים לצרכי יתומי מערכת הביטחון ואחים שכולים, משרד הביטחון סיגל אביב – מנהלת אגף תנאי שירות ויחסי עבודה, נציבות שירות המדינה יוסף פולסקי – עו"ד, סגל היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאו מי יהב שורר – עו"ד ועו"ס, מנהלת מערך מיצוי זכויות, עמותת חמניות שירלי שיף – מקדמת מדיניות, עמותת חמניות גל תקווה אשריאן – מקדמת מדיניות, עמותת חמניות פיני רבינוביץ – יו"ר עמותת יקיר לי שרון שינבאום – קשרי כנסת ממשל, פורום העצמאים מבית ההסתדרות מעין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים עומר שכטר – ההסתדרות הכללית בני פרץ – פנתרים חברתיים אסתר חיטרון ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, פ/4269/25 כ/1157 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> צוהריים טובים. היום יום שלישי, ט' בסיון התשפ"ו, 25 במאי 2026 והשעה 13:04. הנושא שעל סדר היום זאת הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו-2025 של חבר הכנסת נאור שירי ואחרים. אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני חייבת לומר מראש שיש לנו לא רצונות לשנו, לתקן ולדייק לא מעט אבל אנחנו בזמן הזה. ראיתי את גם הנייר שלכם חמניות אבל אנחנו נעביר את החוק כפי שהוא וכפי שקיבלנו אישור על כך ובעזרת השם בכנסת הבאה ננסה לעשות תיקונים נוספים לחוק. זה יצטרך הסכמות הרבה יותר רחבות כולל של המעסיקים וכולי. אני לא רוצה עכשיו לפתוח את זה כי אם נפתח, לא יהיה חוק. גם מה שיש זה משהו, אמנם לא משהו שהוא לא מה שרצינו, אבל זאת בהחלט התקדמות. נבקש מהיועצת המשפטית נעה בן שבת לקרוא את החוק ומי שירצה לדבר בקצרה, ניתן לו. לאחר מכן נקיים את ההצעה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025 1. תיקון התוספת בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, בתוספת, אחרי פרט 8 יבוא: "9. יום האזכרה של אדם שנפטר – לגבי קרוב משפחתו. לעניין זה "קרוב משפחה" – הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות". << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מניחה שלא נצטרך ליותר מדי דברי הסבר אלא אם כן יש כאן נציג ממשרד העבודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו יכולים להסביר אנחנו מדברים על הוספה. למעשה מוספים לימי הבחירה או לאותה רשימה שבתוספת, ימים ואלה אותם ימים שבניגוד להוראה הכללית של סעיף קטן (6)(א) שאומר שהחופשה ניתנת בחודש האחרון, שהמעסיק הוא זה שקובע את מועדי החופשה, סעיף (ב) אומר שעובד רשאי לקחת יום מן החופשה במהלך שנת העבודה במועד שהוא יבחר ויום אחד נוסף מתוך הימים שמנויים בתוספת. זאת בעצם המשמעות של התוספת. התנאי הוא שהוא צריך להודיע על כך למעסיקו 30 ימים מראש לפחות. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> הלשכה המשפטית, משרד העבודה. לנוסח הזה אין לנו כל התנגדות ואין לנו מה להוסיף על הדברים כפי שהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת שאם כבר עושים את זה, היינו צריכים להוריד שימי בחירה יהיו בלי רשימה, שמתוך כל ימי החופשה יהיו לכל עובד שני ימי בחירה שהוא בוחר, בין אם זה אם זה יום הולדת ובין אם זה משהו אחר. << אורח >> קריאה: << אורח >> כך זה היום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי כך זה בפועל אבל החוק לא אומר כך. זה לא בשוק החופשי אלא בשירות המדינה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החוק אותו קראתי עכשיו אומר שאת אחד מימי החופשה הקיימים – אלה לא ימים נוספים – העובד יכול לבחור במועד הוא רוצה בלי הגבלה של הרשימה ואחד מהימים צריך להיות ביום שהוא מתוך הרשימה. << אורח >> פיני רבינוביץ: << אורח >> אני אביה של דסי רבינוביץ ובזכותה של דסי הקמתי את עמותת יקיר לי. לראשונה הגשתי את הצעת החוק הזאת בשנת 2021 לתהילה פרידמן ואחר כך העברנו אותה לשירי נאור. ביקשתי את הצעת החוק הזאת אחרי שדיברתי עם לא מעט הורים שמבקשים – ואני מדבר בעיקר על אלה שעובדים בשכר מינימום, מורים, מורות, חרדים, ושכר ממוצע במשק – שהיום הזה חשוב להם משתי סיבות. ראשית, לוקח להם שלושה-ארבעה ימים, שבוע, לפני ושבוע אחרי. תנו לנו את היום הזה שלפחות ידעו שאנחנו הורים שכולים. אנחנו הולכים למפעלים, נמצאים במקומות ואף אחד לא יודע. אדם מתקבל לעבודה לפני שנה או עכשיו, לא יודעים שהוא הורה שכול. הורה שכול של צה"ל יודעים, כולם יודעים, אבל לא שכול אזרחי. אלה שתי מילים שעלו לפני שמונה שנים, עשר שנים, לא יודעים מה זה. יושבים כאן התעשיינים. בזמנו אמרו שזה יעלה מיליוני שקלים. אם הייתם בודקם את הנתונים, מדובר על כמה אלפים, עלות שכר של עובד ביום עבודה הוא 0.3996. זאת אומרת, עובד שמקבל 50,000 שקלים או 15,000 שקלים, זה אותו אחוז. פחות מארבעה אחוז לשנה. על מה אנחנו מדברים? על 300 שקלים? על 400 שקלים? זה מה שעומד לנגד העיניים? אני מקבל פתאום הודעה – ואני מצטער שאני אומר את זה – שבמקרה של חרבות ברזל, עובד זכאי יהיה רשאי לממש עד שבעה ימי היעדרות נוספים מדי שנה קלנדרית. רגע. הבנו חרבות ברזל, אבל אנחנו לא אומרים את אותו קדיש? הם בלי לעשות רעש, בלי צלצולים קיבלו שבעה ימים נוספים. שמישהו יסביר לי את זה. שוב, אנחנו מבינים, הורים, חיילי צה"ל, נפגעי פעולות איבה, מגיע להם הכול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הזכאות שאתה מקריא היא מכוח הסכם קיבוצי? מכוח מה הזכאות ההקראת? << אורח >> פיני רבינוביץ: << אורח >> כתוב כאן נציבות שירות המדינה, אגף השכר והסכמי עבודה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה לעובדי מדינה. << אורח >> פיני רבינוביץ: << אורח >> הבעתי תמיהה. במה אנחנו שונים? אני רוצה פעם אחת לדעת לשים את הדברים על השולחן. אחרי שאנחנו קובעים את הילדים, אנחנו אותם הורים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני חושבת שהאפליה מתחילה כבר בהפרדה בין שכול אזרחי לשכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פיני, אני חייבת לומר שאתה היית כאן בלא מעט דיונים ואנחנו נקיים עוד דיונים. לא נפתור כאן עכשיו את האירוע. << אורח >> פיני רבינוביץ: << אורח >> משפט אחרון. כאשר אדם מגיע לעולם האמת לפי חז"ל שואלים אותו כמה דברים ואחד מהם האם הוא עסק באמונה. אני עוסק כבר 12 שנים כאן בחדר הזה בנושא שכול אזרחי ואני לא אפסיק. אני רוצה להגיע אחרי 120 שלי לעולם האמת אחרי שעשיתי דבר אחד. שאנחנו, ההורים השכולים שחוו פטירה של ילד ולא משנה באיזה גיל, יוכרו. שיאמרו להם שהם לא לבד במסע הזה. תודה. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> מקדמת מדיניות, עמותת חמניות. כיון שגברתי יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת מיכל ביקשה והדגישה כי לא יהיה שינויים, מאוד חשוב לנו שיהיה לפחות לפרוטוקול שהאפליה הזאת היא בין השכול האזרחי לשכול הביטחוני, בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, ויש פער מאוד מאוד גדול. לא יכול להיות שבמגזר החופשי והפרטי לא ייהנו מימי בחירה ולהם לא יהיה ימי בחירה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל יש. לא? החוק הזה חל על כולם. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם בשוק הפרטי. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> ימי חופשה. לא ימי בחירה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הכוונה היא שזה על חשבון ימי חופשה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה ברור אבל לכאורה – לא שזה קורה אבל על פניו – חופשה צריכה להיות מתואמת עם המעביד והוא יכול להגיד לך שלא מתאים לו שתצא היום. גם בשוק הפרטי יש לו שני ימי בחירה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הם באים על חשבון ימי החופש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ברור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא בוחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הוא יכול להגיד לו אני חייב לאת עכשיו ואתה לא יכול להגיד לי לא. אני צריכה לצאת להצביע ולכן אני עוצרת את הדיון לכמה דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:14 ונתחדשה בשעה 13:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מחדשת את הדיון. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> גברתי, הייתי שמחה שהיועצת המשפטית שלנו תחדד את הסוגייה המשפטית. << אורח >> יהב שורר: << אורח >> עמותת חמניות. דיברנו על כך מחוץ לפרוטוקול אבל אני רוצה להבהיר משהו. הכוונה כאן באפליה, נכון, זה יותר רחב מזה, באל לשים לרגע דברים על דיוקם, בסוף אם לצורך העניין לעובד יש 15 ימי חופש במגזר הציבורי, נוסף על כך יש לו את שני ימי הבחירה. בשוק החופשי כפי שקראנו לו, מי שלא חל עליו איזשהו הסכם קיבוצי כזה או אחר, מתוך נגיד 15 ימי חופש שיש לו ימי הבחירה נכללים בתוך 15 ימי החופש כך שבפועל זו הכוונה שלנו כשאנחנו באים ואומרים שיש כן איזושהי אפליה מסוימת. אותן משפחות שגם כך צריכות להתחנן כדי לצאת, בפועל זה על חשבון ימי החופשה הכלליים שלהם. נקודה נוספת שרציתי להתייחס אליה ואני יודעת שזה הועלה גם בקריאה הראשונה. אני מבינה שיש כאן קשיים מסוימים מול המעסיקים של בכלל הוספה של יום חבירה נוסף לצורך אזכרה ורצינו גם במעמד הזה להעלות את האפשרות מתוך ההבנה שבעצם יש לנו מספר קרובי משפחה - יכול להיות שבן אדם איבד את אחיו ואחר כך את הילד שלו חס וחלילה - לאפשר לפחות לעובד לנצל את יום הבחירה הזה שניתן לו ואולי לפצל לשניים. זאת אומרת, יש אנשים שיבחרו איך שהם רוצים לנצל את אותו יום אזכרה ולצורך העניין אם זה ללכת בבוקר לאזכרה ואחר כך לבוא לעבודה או לבוא לעבודה לארבע שעות בבוקר ואחר כך ללכת לאזכרה וזאת כדי לאפשר להגיע לאזכרה של שני קרובי משפחה. בפועל אין כאן עניין של עלות תקציבית אלא זה עניין של איך אנחנו מאפשרים לעובד לצאת לשני האירועים למשך שלוש-ארבע שעות, חצי יום בחירה. אני חושבת שזאת יכולה להיות איזושהי הצעה מאוזנת יותר. הדבר האחרון שרציתי לומר הוא לשם הבהרה. בסוף זה לבחירת העובד, האם הוא מציין את זה ביום האזכרה הלועזי או העברי. רצינו שלפחות תהיה הבהרה כזאת בחוק ושזה לא יהיה מקום להעלאת סימני שאלה כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אומרת בצדק היועצת המשפטית שגם לא אמרנו לגבי יום האזכרה אם זה יום ה-30. יש איזה סוג של מערכת יחסים בין עובד לבין מעביד ואני חושבת שכל פירוט, כל המוסיף גורע. בסוף אנחנו נכתוב כך ולא הזכרנו כך. לדעתי כתוב כאן משהו מאוד ברור. ההתייחסות היחידה שאני רוצה לקבל, גם ממשרד העבודה וגם מהתאחדות התעשיינים, היא לגבי הפיצול, שלמשל צורך העניין זה הפיצול לפעמיים. זה שבכל מקרה זה יום חופש שלו, לכן אין כאן עלות מבחינת המעסיק בשוק החופשי. אנחנו לא מדברים עכשיו על תיקון שזה יהיה בנוסף על ימי החופש אלא זה במסגרת ימי החופש. לכן זה לא מכביר עליכם. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> התאחדות התעשיינים. אנחנו מסכימים לנוסח כפי שהוא עכשיו. אנחנו לא רואים הצדקה לפרוס את גדרי סעיף 6 כמו שהוא מבחינת 30 הימים וגם מבחינת נושא הפיצול. אנחנו לא רואים הצדקה אמנם גברתי אומרת שזה לא נטל כלכלי אבל מדברים כאן על עלות תקציבית. כשמדברים על עלות תקציבית, זה למדינה. מבחינת הפיצול זה כן מצדיק איזושהי היערכות גם מצד המעסיק ולכן אנחנו מבקשים ותומכים בנוסח הקיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תרחיבי. לגבי יום חופש נוסף, אני בכלל לא פותחת את זה. הנה, אני איתך. זה מצריך חשיבה הרבה יותר רחבה. אני כן שואלת איפה האירוע בפיצול של זה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אם זה נגיד במפעל, אם צריך למצוא מישהו שימלא מקום. מעסיק שצריך להיערך מבחינת למשל מישהו שיחליף, מפעלים שעובדים במשמרות, יש כאן את ההיערכות שמעסיק צריך לעשות. אני לא אומרת שמעסיקים לא עושים את זה אבל למה לכפות עליהם בחוק? מעסיק יכול לפצל יום חופשה, למה שזה יהיה? אני לא מבינה מה ההצדקה לפרוץ כאן את גדרי הסעיף שגם משרד העבודה להבנתי מסכים לגבי הנוסח הנוכחי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תכף נשמע אותו לגבי האירוע הזה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> העמדה שלנו היא שהנוסח שאתם העליתם הוא הנוסח שמקובל עלינו. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> אנחנו לא יודעים שהפיצול הזה לא קורה בפועל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש כאן חקיקה והחקיקה אומרת שלפחות על פניו אנחנו משנים חקיקה. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> אנחנו מוסיפים כאן פריט וזה להתערב כאן בלב של החקיקה. אנחנו מאפשרים פיצולים של ימי חופשה? זה כתוב בחוק? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> בחוק אין התייחסות לאפשרות של פיצול ימי חופשה בשום צורה אבל בפועל יש מקומות שמאפשרים את הפיצול. << אורח >> הילה קידר: << אורח >> לזה התכוונתי כשאמרתי לא לפרוץ את גדרי הסעיף. << אורח >> יהב שורר: << אורח >> כל הרעיון של התיקון הזה הוא שלא יהיה בהסכמת הצדדים ולכבד את יום האזכרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה שנאמר כאן כפי שאני הבנתי, זה לא האירוע. ודאי שכל החוק הזה בא כשאין מערכת יחסים טובה אבל הרוח של החוק לא מדברת על פיצול ימי חופשה. לא קשור עכשיו לימי אזכרה. החוק עצמו בכלל לא מדבר על זה. את רוצה לעשות כאן שינוי כפול. כלומר, להכניס את יום האזכרה כיום בחירה, בסדר. החוק מדבר על ימי בחירה כך שאין בעיה להכניס. את לא עושה דברים אחרים. כאן לגבי הפיצול – אומרת לי כאן גם היועצת המשפטית לוועדה וגם משרד העבודה – את כן משנה משהו בחקיקה שזה לא ה-DNA, כי אין פיצול ימי חופשה. לכן זה מצריך דיון יותר ארוך. יש שתי אפשרויות כאשר אפשרות אחת היא לעצור את החקיקה ולהגיד שלא נחוקק אותה בכנסת. אין לי זמן לתת לזה עוד יום. אני מתייעצת איתכם. אני יכולה להגיד שנשאיר את זה כמו שזה ודיה צרה לשעתה, כשנגיע לכנסת הבאה. יש את הצד שני ואני בין המחליטים בעניין והוא שנעשה את זה. זה לא מושלם, זה לא מה שרצינו אבל לפחות הכנסנו את השכול האזרחי ככל שאפשר לקרוא לזה - לא הרבה אוהבים שאנחנו קוראים לזה כך – לדבר חקיקה כלשהו במדינת ישראל. כשתגיע הכנסת הבאה, נרחיב, נעשה, נתקן ונשפיע. אני חושבת שזה מה שנקבל כרגע. אני רוצה לעבור להצבעות אלא אם כן יש לך משהו חשוב לומר. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> משפט אחד. עוד התייחסות לזמני התראה ל-30 ימים, לשבעה ימים. למה צריך 30 ימים? אם אדם החליט שהוא רוצה - - - << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> כי זאת לשון חוק חופשה שנתית. לכן אין הצדקה לדעתי, ואני חושבת שגם משרד העבודה אמר את זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כשאני מסכימה איתך, אני מסכימה איתך. זה שהחוק אמר, לכן אנחנו כאן מחוקקים ואנחנו יכולים לשנות. השינוי הקודם הוא שינוי מהותי. תתייחסי לגופו של עניין, לשם מה הוא צריך 30 ימים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אסביר גם את המניע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את לא צריכה להסביר לי. זה ברור לי. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני מנסה להבין גם למה דווקא לגבי פרט 9 צריך לעשות את השינוי הזה. אתם אומרים שצריך איזשהו הליך דיפרנציאלי לגבי הפרט החדש שמוסיפים. אנחנו מסתכלים על קודקס של חקיקה, יש לו את הרציונליים שלו, הוא מתכתב עם חקיקות אחרות, זה לא משהו שמשנים אותו. << אורח >> שירלי שיף: << אורח >> אבל מה ההבדל למעסיק אם העובד מתריע 30 ימים קודם או שבעה ימים? לעובד יש משמעות מאוד גדולה כי לפעמים יום אזכרה יוצא ביום שבת, לפעמים יוצאים חגים והם לא יכולים לעלות לבית העלמין וכאן את הכובל את העובד בדיוק בשעה ודקה. אם אנחנו כבר מתקנים, הרי זה לא מפריע במהות אין כאן עלות תקציבית, אין כאן שינוי חקיקה, יש כאן הבדל של שבעה ימים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני קוראת ואני מתייעצת גם הצוות כאן. כל הרשימה שיש בתוספת מדברת על 30 ימים. אפשר לתקן לגבי כל התוספת. חלק מהתוספת אלה ימי חג, חלק מהתוספת אלה גם ימי אזכרה של חלל פעולות איבה. שם יישאר 30 כאן זה יהיה 15? את כן צריכה שיהיה משהו מסודר כי זה עוד עלול לבלבל יותר מאשר לעשות. אני מציעה שנקבל את הצעת החוק כמו שהיא. אם וכאשר נרצה לעשות עוד תיקונים, נכון, הדרך תהיה קצת ארוכה אבל נתחיל מהתחלה ועד הסוף ונלך עם כל הכוח בצורה מסודרת. אין טעם לנהל כאן עכשיו דיונים. מי בעד אישור הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 18) (חופשה ביום האזכרה של קרוב משפחה של העובד), התשפ"ו–2025, הכנה לקריאה שנייה ושלישית? 1. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נמנע. הצבעה אושר << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הצעת החוק אושרה. זה לא פה אחד אלא שתי פיות. ההצעה התקבלו בקריאה שנייה ושלישית ותעלה למליאה. אני רוצה לברך את המציע אשר אל הצעת החוק הזאת הצטרפתי עוד כשהיא נכתבה ולהודות לאנשים שמאחורי המציע, בין היתר פיני רבינוביץ' שהוא באמת חבר ופועל כל כך הרבה למען משפחות שאיבדו את יקיריהן בשכול אזרחי. פיני, אתה באמת דמות להערצה. לראות איך משבר צומחים ואיך משבר מוצאים ייעוד ומטרה. תודה לחמניות שעושים עבודה נהדרת ואני לא יודעת אם שכחתי מישהו. כמובן תודה למשרדים השונים הרלוונטיים, תודה לאשר, וכמובן לצוות של הוועדה שבאמת עושה עבודה נפלאה. תודה רבה. שיהיה יום טוב ורק נראה טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:33. << סיום >>