פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 222
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום ראשון, כ"ב בסיון התשפ"ו (07 ביוני 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> העיכוב בהעברת התקציב לסיוע בשכר דירה עבור צעירות וצעירים בסיכון וההשלכות על העמקת מצבי הסיכון << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
עדי עזוז – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
אורית להב
–
מנהלת תחום פ"א מענים ותוכניות – תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי
תאיר ראבוחין
–
רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר
ליאת גואלי
–
מנהלת תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון
שלי שטרכר-שלו
–
מנכ"לית, פורום נראות
איילה שילוני
–
מנהלת השירות לצעירים ודרי רחוב בחט' לקידום נוער וצעירים, עיריית ירושלים
מוזמנים באמצעים מקוונים:
ירדן גרנירר
–
מנהלת תחום תקציב ותמחור אגפי - מינהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי
יאיר רגב הס
–
נציג, הלל עמותה ליוצאים בשאלה
אליהו שרון
–
מנהל תחום ישיבות נוח"מ, אגף חוץ ביתי.
ייעוץ משפטי:
ענת מימון
מנהלת הוועדה:
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי:
אתי רוקח, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> העיכוב בהעברת התקציב לסיוע בשכר דירה עבור צעירות וצעירים בסיכון וההשלכות על העמקת מצבי הסיכון << נושא >>
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
בוקר טוב. יום ראשון, 7 ביוני 2026, כ"ב בסיוון התשפ״ו. אני אפתח את הדיון בנושא בקרה ופיקוח אודות העברת התקציב למימוש הסיוע בשכר דירה עבור צעירות וצעירים במצבי סיכון במסגרת תוכנית יתד, תוך העמקה וההשלכות החמורות של עיכוב בהעברת התקציב עבור הצעירות והצעירים.
לפני שנתחיל, אני רוצה לשלוח מכאן תנחומים עמוקים למשפחותיהם של סרן שחר גמלא, זיכרונו לברכה. בן 23 בנופלו, מהישוב נטור שבגולן, שהותיר אחריו הורים ושני אחים קטנים – רותם וניצן, וסמל אוהד יערי, זיכרונו לברכה, בן 21 בנופלו, מרחובות, שהותיר אחריו הורים ושלושה אחים – משה, עמיתי ודביר. יהי זכרם ברוך. אסור לנו לנרמל את המצב הזה, ואסור לנו להתרגל למצב הזה בשום פנים ואופן.
הוועדה מבקשת לעצור טרם פתיחת הדיון ולהזכיר את ליה עופרי מלכה, זיכרונה לברכה, בת 35 מראשון לציון. ליה הייתה אימא לפעוטה בת שנתיים, ונרצחה בפיצוץ מטען חבלה בנתיבי איילון ביום חמישי האחרון. לפני מספר חודשים ליה, זיכרונה לברכה, הגישה תלונה במשטרה בגין אלימות מצד הפרוד שלה בעקבות איומים מצידו. בן דודה, תום ניסני, סיפר כי הסימנים היו מרוחים על הקירות. המשטרה בכלל לא רצתה לשמוע, הם סירבו לקבל את התלונות, כך הוא צוטט.
רצח הוא רק קצה הרצף. 44% מהנשים שנרצחו בשנה שעברה התלוננו לפני כן או במשטרה או במשרד הרווחה טרם הרצח. כל אחת מהן היא עולם ומלואו, ומקרה כואב שניתן לפעמים למנוע. רצח הוא אף פעם לא הפתעה. בעקבות המקרה של ליה ומה שנראה כמו מחדלי הרשויות בטיפול בתלונות של נשים במעגל האלימות יזמתי הבוקר דיון מהיר בוועדה לביטחון לאומי שיעסוק בטיפול המשטרה בתלונות על אלימות במשפחה.
חשוב לי להגיד מכאן, רצח נשים זה לא גזירת גורל. על הבית הזה מוטלת החובה לפקח ולעשות בקרה על מה קורה כשאישה מגישה תלונה מההתחלה של הגשת התלונה ועד לסוף שלה. גם הוועדה הזו קיימה הרבה מאוד דיונים בנושא, וזו לא גזירת גורל, וצריך לעשות יותר.
לעניין של הדיון, הדיון מתקיים היום בעקבות פנייתם של ארגוני החברה האזרחית העובדים לילות כימים עם ועבור צעירים וצעירות בסיכון, ביניהם פורום נראות, בו חברים 36 ארגוני החברה האזרחית, המלווים יחד למעלה מ-30,000 צעירות וצעירים במצבי סיכון בכל רחבי הארץ.
הדיון יעסוק במצבם של הצעירות והצעירים בעקבות אי-העברת התקציב למימוש הסיוע בשכר דירה לשנת 2026 מזה חצי שנה. מדובר בתקציב בסך מיליון וחצי שקלים המיועדים לסיוע בשכר דירה במסגרת התוכנית יתד, בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי וכן משרד השיכון והבינוי.
אגב, התקציב הוא לא היה 3 מיליון שקלים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
- - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כן, אני אשמח כי אני זוכרת אותו 3 מיליון. חשוב להבהיר כי אין מדובר בבקשה לתקצוב מחדש, אלא בתקציב שניתן בשנים עברו ונועד לסייע לאוכלוסיות מן הפגיעות ביותר בחברה הישראלית.
הצעירות והצעירים במצבי סיכון חשופים למצבים מאוד מאתגרים. כל מצב חירום שיש, בדרך כלל מי שנסגר זה המקומות שהצעירים והצעירות שלנו עובדים בהם – פיצריות, מסעדות, כל מיני מקומות כאלה. הם נכנסים הביתה.
המדינה משקיעה המון כסף כדי להוציא אותם ממעגל הסיכון, ואז באבחת חרב הם חוזרים חזרה למעגל הסיכון, כי חסר להם 800 או 1,200 שקלים או 1,400 שקלים כדי לשלם את שכר הדירה. וכשאין את הכסף הזה והן צריכות את הכסף הזה, אנחנו רואות מופעים של שימוש בגוף וחזרה להתנהגויות מסכנות, כשהמדינה השקיעה הרבה מאוד כסף כדי להוציא אותם במשך שנים מאותו מעגל.
אני קיבלתי הרבה פניות ללשכה, גם מהצעירות עצמן וגם מהארגונים. ואני רוצה להבין איפה זה תקוע. תפקידה של הוועדה היום לעשות פיקוח ובקרה על הכסף הזה בשני נדבכים. נדבך אחד על הנושא של הביורוקרטיה והוודאות.
התלונות שאני קיבלתי ללשכה זה שגם הן לא יודעות – מתי זה קורה, מתי זה נפתח, האם זה נפתח, למי זה נפתח, האם משנים את הקריטריונים. שנה שעברה דייקו את זה ספציפית למי שנפגעו באופן ישיר או עקיף. השנה זה גם יהיה ככה? או ירחיבו את זה? לכמה זה אמור להספיק? ומה הסכום? וגם על השלושה מיליון, כי אני זוכרת שלפני שנתיים זה היה שלושה מיליון.
את רוצה לפתוח? בבקשה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
בוקר טוב לכולם. שמי אורית להב. אני מנהלת מגוון של תחומים במטה של יתד במשרד הרווחה. נכון להיום יש גידול משמעותי מאוד במספר הצעירים והצעירות שמלווים בתוכנית יתד. יש לנו שותפות מצוינת, רבת שנים, רבת פעלולים, אם אפשר להגיד את זה כך, עם הארגונים ועם פורום נראות, שיושבת כאן.
לגבי ספציפית הנושא של שכר הדירה. בשנת 2020 מתקציב יתד השוטף הועברו 2 מיליון שקל למשרד השיכון. בשנת 2021 הועברו 1.15 מיליון, ב-2022 – 1.8 מיליון, 2023 – 1 מיליון, ו-2024 ו-2025 בכל שנה הועבר 1 מיליון שקל, שבשנים האלה של 2024 ו-2025 זה היה תקציב שיצא מתקציבי החירום של המשרד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ב-2020, כשהועברו 2 מיליון שקלים, זה לא היה מתקציב חירום?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
בין 2020 ל-2023 זה לא היה מתקציבי החירום, זה היה מהתקציבים השוטפים של יתד. גם בשנת 2020 ועד 2023, זה תמיד היה מהתקציבים התוספתיים. זאת אומרת מאלה שנשארו לנו. שנשאר לנו כסף בגלל שזה לא נמצא בבסיס התקציב. זאת אומרת, בסיס התקציב של יתד מחולק משרד ראשי ורשויות מקומיות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
שהתקציב היום של יתד הוא 78 מיליון בשנה?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
והוא גדל משנה שעברה בכמה?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
הוא לא גדל משנה שעברה. יש לנו את אותו תקציב.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הוא לא גדל משנה שעברה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לא. בשנה שעברה גם היו לנו תוספות תקציביות, בשנה שעברה, 2024 ו-2025, בשנתיים האלה, קיבלנו תקציבים תוספתיים שיועדו לחירום. זאת הסיבה גם שאחד הקריטריונים שהיינו חייבים להוסיף אותם – כי זה תקציבי אוצר – הם אלה שנפגעו. למרות שכל הצעירים נפגעו.
אז זה היה קריטריון שהוא הוסף, אבל אנחנו רואים את זה באופן גורף. הצעירים בכלל נפגעו מהמצב, כמו שאת תיארת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אורית, אני רק רוצה לדעת שהבנתי אותך נכון. את אומרת שהתקציב של 2026 ירד, כי הוא בלי התוספות של 2024 ו-2025?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
התקציב הוא אותו תקציב. אין תוספות על התקציב.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
שאין אחד פלוס. אין פלוס, כלומר ירד. הבנתי נכון?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
בסדר גמור. והתקציב היום, על כמה אתם עומדים? 1.5 מיליון ל-2026?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
ב-2026 אין לנו תקציב תוספתי, אנחנו נמצאים במינוס ביתד. אין לנו תקציב תוספתי שלנו ואין תקציב תוספתי לחירום, ולכן כרגע אנחנו עומדים במצב שאין תקציב.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אין מקור תקציבי לסיוע בשכר דירה?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אין מקור תקציבי לסיוע בשכר דירה, כפי שהוא נעשה היום עם משרד השיכון. נכון לעכשיו.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
שלי, פורום נראות, אני אשמח שתציגי גם את הסוגיה ואת המצב כפי שאתם רואים אותו, ואז אנחנו נחזור לתשובות ממשרד האוצר.
<< דובר >> שלי שטרכר-שלו: << דובר >>
בסדר גמור. בוקר טוב לכולם. קודם כול אני רוצה להגיד תודה רבה לעדי עזוז, לחברת הכנסת שמייצגת את הצעירים ואת הצעירות שלנו. שמי שלי שטרכר-שלו, אני מנכ״לית פורום נראות, והיום אני מייצגת 36 עמותות, ארגונים חברתיים, שכולם מלווים ביחד מעל 30,000 צעירים וצעירות במצבי סיכון. חלקם הגדול חסרי עורף משפחתי, בוגרי השמה חוץ-ביתית וכאלה שאין להם קשר מיטיב עם ההורים.
במדינת ישראל, לפי מחקרים שנעשו על ידי משרד הרווחה, חיים בישראל כ-200,000 צעירים וצעירות במצבי סיכון בגילאי 18 עד 26 בלבד. זאת אומרת, אם אנחנו מתייחסים לצעירים וצעירות עד גיל 30 – המספר כמובן הרבה יותר גבוה. לאוכלוסייה הצעירה הזו, הנושא של בית, מקום קבוע לגור פה, חדר משלך, מקום לשים את הראש בפרטיות, זה אחד האתגרים הכי מורכבים.
אחת הצעירות פעם, ששיתפה אותנו בפאנל שהפורום יזם, מספרת שבגיל 18 היא סיימה את הפנימייה ויצאה החוצה, ומאותו רגע היא הייתה בחיפוש מתמיד אחרי מקום לינה. פעם אצל חברה, ופעם אצל העובדת הסוציאלית שהיא הכירה מהפנימייה, ופעם אצל קרובת משפחה, כל פעם במקום אחר.
היא העידה שהנכס הכי יקר שהיה ברשותה זה הכרטיס רב-קו. מי שלא יודעת, כרטיס הרב-קו זה כרטיס של תחבורה ציבורית. אם יש לה כסף בתוך הכרטיס רב-קו, היא ניידת ויכולה להגיע לכל מקום שבו היא תישן. הצעירים והצעירות שלנו מעידים על עצמם שבלי מקום לישון, האוטובוס זה המקום שהם צריכים להשתמש בו כדי להגיע לאיזשהו מקום בטוח. עדות של צעירה ממש מלפני מספר שנים.
הארגונים שלנו כבר מיובשים הרבה מאוד שנים. יש לנו הרבה מאוד שנים של חוסר בתקציב, וכמו שהעידה קודם אורית, שעובדת איתנו בשיתוף פעולה, התקציב של יתד הולך וקטן. אני לא זוכרת 3 מיליון שקלים אף פעם, לצערי, לסיוע בשכר דירה, אבל גם התקציב של 2 מיליון שקלים שהיה בשנת 2020 מאז ירד כבר כמה וכמה פעמים, ואנחנו כבר לא נתקלים בכלל בסכומים האלה.
אנחנו גם יודעות ויודעים, לפי סקר שעשינו במלחמת עם כלביא, בשיתוף עם תוכנית יתד ומכון תובנות, ש-70% מהצעירים והצעירות שלנו ציינו הרעה במצבם הכלכלי. 21% צברו חובות חדשים בעקבות המלחמה המתמשכת, ו-40% היו צריכים לתמוך בעצמם בהורים שלהם. כששאלו אותם על הקשיים הכלכליים, הם ציינו קושי לקנות מזון, קושי לשלם חשבונות וקושי לשלם שכר דירה.
ברור לכולנו ש-100% מהצעירים והצעירות שלנו אינם בעלי דירות, ולכן הם תמיד יהיו או בשכר דירה או באיזשהו דיור ציבורי או דיור שתוכנית יתד, או אחד הארגונים שלנו מאפשרים להם.
איך ייתכן שבשנת 2026, אחרי שלוש שנים של מלחמות ומשברים מהאיומים שידעה המדינה הזאת, כשמדובר באוכלוסייה שלא מצליחה להתייצב כבר תקופה, מהם אתם לוקחים את הסיוע האלמנטרי הזה? 1.5 מיליון וחצי שקל, זה סכום זעום בהיקפים של הסיוע של המדינה. דווקא את זה בחרתם לקחת לאוכלוסייה חסרת עורף משפחתי?
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
שלי, את יודעת להגיד מתוך ה- 1.5 מיליון לכמה צעירים זה ומה התמיכה? זאת אומרת, האם זו תמיכה קבועה או שהיא משתנה?
<< דובר >> שלי שטרכר-שלו: << דובר >>
לא, קודם כל היא משתנה משנה לשנה, כי גם התקציב משתנה בשנה שעברה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אם נגיד רותי, צילי ורונה מגישות, הן כולן מקבלות את אותו סכום, זה פיקס-פרייס, או שזה משתנה?
<< דובר >> שלי שטרכר-שלו: << דובר >>
קודם כל, אם הן מגישות, לא בטוח שהן מקבלות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
סביר להניח שלא, כי יש יותר ביקוש מהיצע.
<< דובר >> שלי שטרכר-שלו: << דובר >>
יש הרבה יותר ביקוש מהיצע. זה משתנה משנה לשנה גם בגלל גודל התקציב. לפעמים הסיוע יורד ל-1,000 שקל בחודש לחצי שנה. במקרים יותר חמורים זה 500 שקל לחודש לחצי שנה או לשלושה חודשים. זה כל הזמן משתנה בהתאם לתקציב. וסך הכול, במקרים הטובים, שזה 1.5 מיליון שקל, אנחנו מגיעים ל-200 ומשהו צעירים וצעירות שמצליחים לממש, כי גם התהליך של המימוש הוא ארוך, ביורוקרטי מאוד, אבל לפעמים חלק מהצעירים מתייאשים באמצע התהליך, כי שולחים אותם, קודם כל הם ממלאים איזשהו טופס, ואז צריך לאשר להם את הטופס, ואז הם צריכים לקחת ולממש את הכסף בחברות שמשרד השיכון שולח אותם.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מה זאת אומרת בחברות? אם את צעירה ששוכרת דירה, את שוכרת את זה מאדם פרטי.
<< דובר >> שלי שטרכר-שלו: << דובר >>
נכון, אבל התקציב, הכסף, לא עובר אלייך, אלא הוא עובר ישירות לבן אדם שסגרת איתו את חוזה השכירות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ואותו משכיר, צריך לעשות תהליך מול המשרד?
<< דובר >> שלי שטרכר-שלו: << דובר >>
לא. הצעיר עושה את התהליך מול אחת החברות המשכנות של משרד הבינוי והשיכון, ואחרי שהוא מאשר את כל התהליך הארוך הזה, הכסף עובר ישירות למשכיר.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
עובר דרך משרד השיכון והבינוי לחברה, ומהחברה למשכיר?
<< דובר >> ליאת גואלי: << דובר >>
לא.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אז תסבירי לנו. רק שם מלא גם, ותפקידי.
<< דובר >> ליאת גואלי: << דובר >>
אני ליאת גואלי, מנהלת תחום פרט וחריגים במשרד השיכון. אנחנו מנוע התשלום של הסיוע לצעירים והצעירות בסיכון. אנחנו מקבלים את הכסף ממשרד הרווחה. הם נותנים לנו את הזכאים, מציידים את הצעיר באישור זכאות. הם ניגשים לאחת מחברות ההרשמה לסיוע בדיור, שדרכם מגישים את הבקשות לסיוע בשכר דירה, והם גם משלמים את הכסף.
כלומר, ברגע שהצעיר מגיע לשם, הוא נרשם. זה כבר מגיע אלינו למחוז. המחוז מטפל בזה בצורה שהיא די מהירה. תוך שבוע שבן אדם מגיע לחברה לקבל את הסיוע, והסיוע מופקד לחשבון משכיר הדירה. זה התנאים של משרד הרווחה, ואנחנו משלמים את זה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הבנתי. תודה רבה. שלי.
<< דובר >> שלי שטרכר-שלו: << דובר >>
אני אסיים ואגיד שבתקופה כל כך קשה לצעירים ולצעירות שלנו צריך לשנות את סדרי העדיפויות. אי אפשר שהתקציב הזעום הזה בסופו של דבר הולך ונאכל. הוא נמצא בסוף הרשימה של סדרי העדיפויות של משרד הרווחה, של מי שאחראי לקבל את ההחלטות, ואין לזה שום סיבה ואין בזה שום היגיון. ולכן אנחנו פונים אליכם כדי שנעלה את הנושא הזה ונוכל ללחוץ ולשנות את רוע הגזרה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה, שלי. יש לי עוד שאלה, אורית. זה במסגרת הקיצוץ של ה-3% במשרד, אז זה ירד ממנו, חלק מהקיצוצים?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
בשנתיים האחרונות זה יצא מתקציבי חירום.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא, אבל אמרת שבשנתיים האחרונות זה יצא מה-78% שהיה לכם, ש-2020 זה היה חירום ה-2 מיליון?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
מ-2020 עד 2023 זה יצא מהעודפים התקציביים שהיו ביתד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אז הפוך, קודם היה מהעודפים ואחר כך זה היה מהחירום.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
ב-2025-2024 זה תקציב שיצא מתקציבי החירום התוספתיים שקיבלנו, ונכון להיום, אין ליתד, לא קיבלנו. נכון עד רגע זה, יכול להיות שאולי עוד נקבל, תקציבי חירום ליתד, תוספתיים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
וקיצצו גם 3% אז גם אין כיס אחר לנסות לקחת ממנו.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
הבנתי גם היום בבוקר שיש איזשהו קיצוץ שמסתמן לפי - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
עוד קיצוץ?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לא, ה-3% האלה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
במסגרת המיליון וחצי, לכמה צעירים וצעירות, הבנתי שרק ל-200?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
ב-2025, ב-1 מיליון שקל, לא ב- 1.5 מיליון. אנחנו ב-2025 נתנו 1 מיליון שקל ל-185 צעירים. מעבר לזה, יש עוד צעירות וצעירים שקיבלו שכר דירה דרך הסל הגמיש שקיים ברשויות המקומיות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה משהו אחר, דרך הרשויות המקומיות.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
כן, זה דרך הרשויות המקומיות, שאת מכירה, אבל יש סל גמיש של הרשויות המקומיות, שיש עוד מספר לא מבוטל של צעירים שקיבלו את זה דרך הרשות המקומית.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
וכמה בקשות אתם מקבלים? נגיד ב-2025 אושרו 185 מתוך כמה?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לדעתי לא הרבה יותר, כי יש חלק שלא עמדו מראש בקריטריונים, לא הרבה יותר בקשות, אבל אני רוצה להיות מדויקת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ומה הקריטריונים?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
יש קריטריונים מסודרים בתוך האתר, הם לא יכולים להיות נשואים, הם לא יכולים להיות עם ילדים, יש ממש קריטריונים מסודרים, אם את רוצה, אני אעביר לך את זה בצורה מסודרת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
נשמח, כן.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
יש קריטריונים מסודרים מאוד בתוך האתר, הם צריכים להיות מלווים, צריך להיות שוכר דירה, זה לא יכול להיות משפחה, יש כל מיני תנאים שצריך לעמוד בהם. בכוונה שוכר הדירה הוא זה שמקבל את הכסף ולא הצעיר עצמו. זה מתוך מחשבה שזה יהיה עבור שכר הדירה. ובצדק מבחינת השרידות של הצעירים, שהרבה פעמים הכספים שמגיעים אליהם.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יש בזה היגיון, יש בזה גם אולי חסם לחלק מהם, כי זה בעצם חושף אותם, אבל אפשר להבין.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
התהליך שנעשה דרך הרשויות המקומיות כן מאפשר להם לקבל את הכסף. התהליך הרגיל הוא תהליך שמאפשר את שתי האפשרויות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
בסדר גמור. שאלה נוספת שיש לי אליכם, האם ביקשתם תוספת תקציבית כדי להעביר את זה השנה?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
ביקשנו כל מה שאפשר לבקש, לא רק את זה. ביקשנו הרבה מאוד תקציבים תוספתיים להרבה דברים נוספים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה. תאיר, אני אשמח להתייחסות שלך לסוגית הכסף.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
תאיר, רפרנטית רווחה מאגף תקציבים באוצר. הסוגייה שנדונה פה עכשיו בוועדה חשובה, אבל כמו עוד הרבה מאוד דברים שמשרד הרווחה מדי שנה היה רוצה לעשות ולא מצליח לתעדף במסגרת סדרי העדיפויות שלו. אני לא חושבת שיש פה איזושהי ייחודיות כזו או אחרת.
מה שאורית תיארה, והוא באמת מדויק, היה איזשהו תגבור תקציבי משמעותי למשרד הרווחה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תאיר, אני עוצרת אותך, כי אמרת משפט שלי באופן אישי קשה לשמוע אותו. זה נכון שכל מה שמשרד הרווחה מטפל בו זה האם לקחת מנשים במעגל הזנות, או האם לקחת מאלמנות, או האם לקחת לצעירות בסיכון, או לילד עם אוטיזם. וזה דווקא כן לפתחו של משרד האוצר, גם כשקיצץ 3%. אולי זה משרד שדווקא היה צריך לא רק שלא לגעת בו, אלא מהקיצוץ של יתר המשרדים לנסות להוסיף להם, בטח על רקע של מצבי חירום.
זו סוגיה שהיא מאוד ייחודית, כי המשמעות של מדינה ושל האוצר, שלאורך השנים האוצר משקיע כסף דרך משרד הרווחה בתוכניות טיפול, בשיקום, גם במניעה, והן מצליחות לצאת ממעגל הסיכון והמצוקה בחלק מהמקרים. והן בתוכניות שהן עולות קצת פחות כסף למשרד, אבל אז מגיע מצב חירום, הן מאבדות את מקום העבודה שלהן, הן חייבות לשלם שכר דירה, אין להן מאיפה לשלם שכר דירה. ואני אומרת לך שבזמנו שמנכ"לתי את החצר הנשית, הקמנו קרן חירום לסיוע מתרומות. עשינו קמפיין גיוס המונים, גייסנו כסף כדי לאפשר להם את הדלתות האלה במלחמה, כדי שהם לא ייפלו חזרה למעגל.
אני מוחה על מה שאמרת. זו אוכלוסייה מאוד ייחודית, זה הצעירות והצעירים שלנו, ויש היום מעל 110,000 צעירים שנמצאים היום בהוצאה לפועל. זו אוכלוסייה שהיא קריטית לנו.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
אני רפרנטית רווחה, זה ברור מאליו. כשאמרתי שאין ייחודיות, אני לא מדברת ביחס להשקעה בתחבורה או ביחס להשקעה באדם ממוצע בחברה, אני כמובן מדברת ביחס לכל שאר אוכלוסיות, בדיוק כמו שאמרת חברת הכנסת, שמשרד הרווחה מטפל בהן, ולכן אני, ולא אנחנו בכלל במשרד האוצר, מתערבים למשרד הרווחה בסדר העדיפויות שלו איפה לשים את השקל השולי שהם מקבלים בתוספות התקציב שהמשרד קיבל.
אני גם אצטרף למחאה שאת מביעה פה בהקשר של הקיצוצים התקציביים, שחד משמעית, אנחנו גם במשרד האוצר, זה גלוי ונמצא על השולחן, תמיד מציעים הצעות אחרות, טובות יותר לדעתנו, להפחתות תקציב כאלה ואחרות, שלא גוזרות על כל המשרדים קיצוץ רוחבי. ולצערי הרב, גם יש את הקיצוץ של ה-3%, וגם, כמו שאורית התייחסה, התקבלה בשבוע שעבר החלטה נוספת על קיצוצים נוספים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
נוספים? שיהיו עוד קיצוצים?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני כן רוצה לחדד.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
ה- 1.5 מיליון שקל שמדוברים פה, כמובן שהתמונה המלאה שמשרד הרווחה רואה לנגד עיניו כשהם מקבלים החלטות על סדרי עדיפויות כולל גם את הקיצוצים, אבל זה לא שהקיצוץ קיצץ באופן ספציפי את הפעילות הזאת.
משרד הרווחה, בהינתן תוספות התקציב שהוא קיבל והקיצוצים שהיו, עשה את סדרי העדיפויות שלו, וכמו שיש רשימה מאוד ארוכה של דברים נוספים, שבמקרה לא נדונים פה כרגע, שהם מאוד חשובים, והם גם מניעה, והם גם אוכלוסיות שאם רק היינו יכולים להשקיע בהם, יכול להיות שזה היה מביא תועלת אדירה להם ולחברה. הדבר הזה כרגע נפל בסדרי עדיפויות של משרד הרווחה, זה עוד אחד מהדברים האלה ואין לי משהו נוסף לומר.
נשאלה פה שאלה אם ביקשו לזה תוספת תקציב או לא. אנחנו מאוד מתעקשים לא להתערב למשרד הרווחה. משרד הרווחה יודע הכי טוב איפה נכון. אין לנו דרך לעשות את ההעדפה הזאת, אם זה מעגל הזנות או מעגל האלימות, או הצעירות שמדוברות פה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני מקשיבה לך. והמציאות היא שבמשרד הרווחה אין שר. במקרה השר של משרד הרווחה הוא גם שר של משרד השיכון והבינוי, והוא גם שר התיירות, והוא גם שר הבריאות. אין שר. משרד הרווחה הוא משרד עני, הוא גווע ברעב, אין לו כסף. אחרי השנתיים וחצי האחרונות הוא עוד יותר עני.
גם את וגם אני יודעות שבשביל להביא כסף ממשרד האוצר, אנחנו צריכות שר. אגב, חיים כץ ספציפית, שהוא שר, הוא שר מאוד חזק, הוא שר שיודע להביא תקציבים, אבל הוא לא באמת השר של המשרד כרגע. כי למשרד אין שר.
ואני שואלת אותך כרגע, מתוך משרד האוצר, לאורית אין מאיפה להביא כסף. להגיד השמיכה קצרה זה לא מתאר את המצב. אין שמיכה, יש טלאי כזה קטן. אין לה מאיפה להזיז לאן. מה משרד האוצר יכול - - - מה זה 1.5 מיליון שקל? זה לא הרבה כסף, זה כלום. במונחים של מדינה, זה אפילו לא אגורות.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
נכון, אבל זו לא הסוגייה היחידה. יש עשרות אם לא מאות סוגיות כאלה, שבמקרה - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
שכולן צריכות לקבל את המקום שלהן, אבל פה אנחנו מדברות על הסוגייה הספציפית של צעירות בסיכון.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
בסוף, זו שאלה של סדרי עדיפויות של המשרד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אין למשרד כסף. אתם רוצים עוד לקצץ להם עוד כסף, אז אני שואלת מאיזה מקום - - -
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
אין למשרד כסף. הפרשנות של זה, זה שהמשרד, עם הכסף הנוסף שהוא קיבל - - - כלומר, אושר תקציב לפני כחודשיים, כל הנתונים מפורסמים לציבור, המשרד קיבל כ-400 מיליון שקלים תוספת תקציב, שזה מאוד דומה לתוספות שהתקבלו בשנים קודמות, למרות - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא, אבל תאיר, 400 מיליון שקל מתוך זה 120, זה בחוק שירותי רווחה, זה כספים צבועים.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
לא, ממש לא, ממש לא.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה תוספות של גידול, זה טייס אוטומטי. איזה תוספת הם קיבלו?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
ממש לא. יש הרבה יותר תוספות. דיברתי אך ורק על התוספות הגמישות לפעילות חדשה, נוספת, של המשרד. זה נכון שקיצוצים מכבידים על התוספת הזאת בצורה מאוד משמעותית.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כי זה לא באמת 400. אם את הוספת 400 ולקחת 350, אז זה לא 400.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
זה לא 350, אבל זה נכון שהדבר הזה חווה קיצוץ משמעותי ולצערי גם ממשיך וחווה עוד קיצוצים. אבל בסוף זו שאלה של סדרי עדיפויות, של מה נכנס לתוך אותה תוספת ומה המשרד מצליח לפנות מתוך פעילות קיימת שמתייתרת או משתנה ומה לא.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני שואלת שוב, כי לכם יש שר ולמשרד הרווחה אין שר. איך אתם מתמודדים עם הצורך כרגע של תוספת תקציבית לתוך משרד הרווחה?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
אני אחזור ואגיד, אני לא אגיד משהו אחר. התוספת הזאת, הסכום הזה שמדובר פה, הוא סכום שהוא נכנס יחד לשורה של עוד הרבה מאוד פעילויות שיכולות להיות בחצי מיליון שקל ויכולות להיות ב- 500 מיליון שקל. פה באמת מדובר בסכום מאוד נמוך, אבל יש אין סוף דברים מהסוג הזה, ולכן אנחנו לא יכולים ולא נתערב בפעילות שולית במובן של אין לנו דרך לדעת אם זה הדבר או משהו אחר, ולכן משרד הרווחה מקבל תוספת, והוא סוברני להחליט מה לעשות עם התוספת הזאת, ומה סדרי העדיפויות והמקומות הכי נכונים להשקיע בהם, וזאת התשובה.
אנחנו לא כמשרד אוצר מתערבים איפה לשים את המיליון וחצי פה או שם, זה פשוט לא יהיה נכון, אני גם לא חושבת שהוועדה - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אף אחד לא מבקש מכם להתערב איפה, השאלה איפה אתם מוצאים מקור תקציבי. אז את אומרת שלא רק שאין לך מה להגיד את זה, את אומרת שגם בשבוע הבא יהיה להם עוד קיצוץ במשרד הרווחה.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
בשבוע שעבר התקבלה החלטה על איזשהו קיצוץ.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
איזה קיצוץ?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
גם דברים שקשורים למיגון ודברים שקשורים לחוק של העמדה לדין של הנוח'בות מאירועי 7 באוקטובר, לצערי.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא הבנתי, מה הקיצוץ שהתקבל במשרד הרווחה?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
התקבלה החלטה בשבוע שעבר על שני קיצוצים רוחביים שהם ביחד כסדר גודל של קצת פחות מ-2% באופן רוחבי, וכמובן שגם משרד הרווחה לצערי הרב, חלק מזה, כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
משרד הרווחה עכשיו גם יצטרך למצוא איך הוא מקצץ עוד 2% מהתקציב שלו?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
זה לא 2% מהתקציב שלו, זה 2% ביחס למשהו אחר, כי יש הרבה מאוד תקציבים קשיחים שלא חווים קיצוץ, אבל מתוך התקציבים היותר גמישים, זה 2%, כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כמה זה 2% במספרים מוחלטים?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
סדר גודל של 50 מיליון שקל.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הוועדה תצא להפסקה, חמש דקות.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:27 ונתחדשה בשעה 10:32.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אנחנו מחדשות את הישיבה אחרי ההפסקה. תאיר, לגבי הקיצוץ הרוחבי, ה-3% שקוצצו ממשרד הרווחה, כמה זה פחות או יותר במספרים מוחלטים?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
השווי של כל אחוז זה בערך 25 מיליון שקלים, קצת עגלתי, אני לא זוכרת את המספר המדויק.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אז בערך 75 מיליון.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
משהו כזה, כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי. ולאן ה-3% האלה הזה הלכו בקיצוץ הרוחבי? איזה משרדים קיבלו את זה?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
זה בעיקר היה למערכת הביטחון. ה-3% המדוברים זה היה קיצוץ למימון מבצע שאגת הארי, המלחמה האחרונה עם איראן. היו שם גם שימושים אזרחיים, לא רק מערכת הביטחון, גם דברים שקשורים לשיקום וכולי, אבל כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
וב-2% עכשיו שזה בערך 50 מיליון שקלים הנוספים שצריך לקצץ במשרד הרווחה. כמה, אגב, כל התקציב של המשרד, לפני הקיצוצים?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
כל תקציב משרד הרווחה, כ-15 מיליארד שקל.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ו-50 מיליון, לאיזה משרדים הם הולכים?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
השימוש הוא לסיפור של העמדה לדין של - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מה הכוונה של השימוש של ההעמדה, הקמת טריבונל?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
אני לא רוצה לומר סתם. אני יודעת שיש תהליך כרגע של העמדה לדין של מחבלים של 7 באוקטובר, והתהליך המשפטי שם הוא מאוד - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אבל איזה חוק? של רוטמן ויוליה, או שזה של בן גביר?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
אני יכולה רגע לבדוק, אני אגיד לך - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה של רוטמן ויוליה, אוקיי. העמדה לדין. ומה עוד?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
וה-flat למיגון מיידי של הצפון.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי. תודה.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
זה 1.7% סך הכול. 1.2% flat על המיגון ו-0.5% flat על- - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תאיר, שאתם במשרד מבקשים לעשות קיצוצים כדי להביא תקציבים מיגון, בוודאי זו משימה ראויה. כמשרד אוצר, אתם ממליצים מאיפה לקצץ?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
אנחנו כמובן בדרך כלל ממליצים קודם כל להפחית כל מיני פעילות מיותרת, או שאפשר לעצור אותה בשלב הזה של השנה, ולצערי הרב, קיצוץ רוחבי זה המוצא האחרון, כשהממשלה לא מקבלת החלטה על קיצוץ נקודתי, שהוא יותר נכון אולי, הרבה פעמים מקצועית.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יש לכם הערכה מקצועית לכספים שאפשר היה לקצץ, שהם לא ממשרד הרווחה?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
אני לא יודעת לשלוף את הרשימה, אבל בוודאי שיש לנו רשימות ארוכות של דברים כאלה שאנחנו תמיד מציעים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
שהצעתם לקצץ שזה לא ממשרד הרווחה?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אורית, אני אשמח שתגידי לי לגבי יתד בתוך המרחב הזה, איך אתם רואים את האפשרות להקצות מיליון מתוך התקציב הנוכחי לסיפור של שכר הדירה, בתוך התקציב הנוכחי שיש לכם, שאתם עובדים איתו, מתוך ה-78?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אנחנו כבר כרגע במינוס ביתד, ולכן אין תקציב.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא תקצו לזה תקציב.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לצערי, אנחנו נשמח מאוד להקצות לזה תקציב, אבל אנחנו כבר הרגע, בנקודת זמן הזאת, במינוס ביתד. לצערי הרב.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי. אנחנו בוועדה. אני אבקש שתשלחו את הפירוט של יתד, לאיך אתם מקצים בתוך התוכנית את הדברים, כדי שנראה אם יש מקום להסיק ממקום אחד למקום אחר.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
בשמחה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כי המשמעות היא הרת אסון. יאיר הס, מנכ״ל הלל בזום.
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
בוקר טוב. שמעתי חלק מהדברים, והתעדכנתי גם דרך הוואטסאפ, על הקיצוצים המאוד משמעותיים בתחום הצעירים. זה כמובן דבר שיפגע מאוד קשה ביכולת של מדינת ישראל לתמוך בצעירים, אני מדבר על צעירים שיוצאים מהחברה החרדית, אבל הוא כמובן בכל צעירים שנמצאים בסיכון.
אני אשמח לשמוע האם במסגרת הקיצוצים יש איזשהו שינוי בתקציב של נוח"מ, נוער חרדי מנותק. מדובר בעשרות מיליוני שקלים שעוברים דרך משרד הרווחה ישירות לישיבות, שהמטרה העיקרית שלהם זה למנוע מהחבר'ה להתגייס. רק לאחרונה בג״צ פסק שצריך להפסיק להעביר את התקציבים האלה. ואני שואל, מה קרה שם? האם שם יש קיצוץ?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
נוח"מ זו פעילות שהמשרד מבצע כבר הרבה מאוד שנים. זה נכון שיש פסיקת בג״צ לאחרונה. אני רק אדייק. היא אמרה שאי אפשר להעביר תקציבים לאנשים שלא הוסדר מעמדם באופן פרטני מול מערכת הביטחון, ומשרד הרווחה עושה ומיישם את פסיקת הבג״צ הזאת, והתקציב לא אמור לעבור על נער שנמצא במסגרת חוץ ביתית של נוח"מ אם לא הוסדר מעמדו מבחינת גיוס.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ומי עושה את הבקרה שאכן הוסדר המעמד?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
לפני בקרה, אנחנו פה בדיון על תקציב. האם התקציב קוצץ?
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
שנייה. דבר דבר. לגבי הסיפור של הבקרה, מי שעושה את הבקרה זה משרד הרווחה, החשב הכללי במשרד האוצר, מי שמעבירים את הכספים, זו פסיקה יחסית טרייה שנכנסה לתוקף רק ב-1 בינואר, וזה כמובן עוד בתהליך של יישום, אבל גם אנחנו וגם המשרד יעשו הכול כדי לוודא שכמו כל פסיקה אחרת היא מכובדת, וגם בנושא החשוב הזה.
לגבי קיצוץ, באופן כללי קיצוצים רוחביים נעשים לא בצורה רוחבית בתוך משרד הרווחה. אף אחד לא היה רוצה שבאופן ממש רוחבי כל פעילות משרד הרווחה תקוצץ באיזשהם אחוזים. המשרד עושה את זה בצורה חכמה ודיפרנציאלית בין פעילות - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני שואלת לגבי הצורה החכמה והדיפרנציאלית, כי אם יש בג״ץ שקובע שיש צעירים שלא מתגייסים ועולים למדינה עוד כסף, ולעומת זאת יש צעירות שחוזרות למעגל הזנות, כי מקצצים להם את הכסף, זה לא חכם. זה לא חכם. אין לי איך להגיד. זה לא חכם.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
העמדה של משרד האוצר ביחס לכל סוגיית הגיוס היא מאוד ברורה. אני לא אתייחס אליה פה בצורה - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
בהחלט. ולכן אני שואלת, או את, או משרד הרווחה, מי עושה את הבקרה שאכן מעמדם מוסדר, ושאם כבר יש קיצוץ, הקיצוץ הוא משם ולא מצעירי יתד.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
זו אחריות של משרד הרווחה לעשות את הדבר הזה. נוספים, כמו לדוגמה, מי שבסוף במשרד האוצר מעביר את הכסף, ואני לא יודעת להתייחס באופן ספציפי איך התקבלה ההחלטה לקצץ פה ולא פה - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אורית, אני אשמח להתייחסות שלך.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
שוב, זה סדרי עדיפויות של משרד הרווחה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
יש יחידה אצלנו שאחראית על נוח"מ. אני מודה שלא הוכנתי, זאת אומרת, זה לא אני.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני אשמח אז שתשאלי אותם בהתכתבות שלנו בתוך הדיון ולעדכן את התשובה – א', מי עושה את הבקרה שאכן מעמדם מוסדר? וב', מה גובה הקיצוץ? אני מקווה מאוד שגם שם היה קיצוץ. אורית, אני אשמח על התייחסות שלך לזה. יאיר, סליחה, אתה יכול להמשיך.
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
מרכזי הייעוץ לצעירים יוצאי החברה החרדית, שהילל מפעילה במשך עשר שנים במיזם משותף עם משרד הרווחה, נסגרים בדצמבר, מכיוון שתוכנית יתד החליטה לסגור אותם ולהפסיק את הפעילות הזאת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יאיר, מה נסגר בדצמבר?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
מרכזי הייעוץ הקהילתיים של יוצאי החברה החרדית, שמופעלים גם על ידי עמותת הלל וגם על ידי עמותת יוצאים לשינוי, נסגרו. התקצוב שלהם ימשיך עד סוף דצמבר, ואז הוא ייעצר לחלוטין. זו החלטה כבר חלוטה שקיבלנו מתוכנית יתד. במקום התוכנית הזאת יש - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
רגע, יאיר, כמה צעירים מקבלים שם מענה במרכזי ייעוץ? אתה יודע להגיד?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
מדובר במאות צעירים שמקבלים מענה, למעשה אלפי צעירים, אבל רשמית המשרד מכיר במאות צעירים, יותר מ-500 צעירים, שמקבלים סיוע גם במרכזים שיוצאים לשינוי, גם במרכזים של הלל.
מדובר בשתי תוכניות שהיו במיזם משותף עם משרד הרווחה. כלומר התקציב של 3 מיליון השקלים היה רק 50% מהתקציב. במשך עשור המשרד כתב שני מכרזים והחליט לגנוז אותם, ובסופו של יום, כמובן שביציאה למכרז, התקציב צריך להיות מוכפל, מכיוון שאנחנו כבר לא מדברים על מיזם משותף, אלא על משהו שהמשרד מממן.
התקציב לא הוכפל, לא רק שלא הוכפל, הוא בוטל לחלוטין, ואנחנו מדברים על כך שכל המרכזים האלה שמופעלים, גם בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע, פעילות שמתקיימת בגליל, כל הדברים האלה ייסגרו בדצמבר. אנחנו מאוד מצרים על ההחלטה הזאת, זה חלק מהקיצוץ.
לצערי, אני לא חושב שאת תשמעי שהתקציב של נוח"מ קוצץ. אני לא חושב שככה זה עובד בממשלה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אנחנו תכף נקבל בדיון תשובה על זה ממשרד הרווחה. אבל יש לי שאלה לך, יאיר. יתד היא תוכנית לאומית שחלק מאבני היסוד שלה שיצאה לדרך זה שיתוף ביחד עם ארגוני החברה האזרחית, ואולי שלי גם את תוכלי להתייחס לזה. אם הקיצוץ הזה, מאחר שהוא כל כך דרמטי, שלא לומר דרקוני, כלפי האוכלוסייה, האם נעשה שיח ושיתוף עם הארגונים ועם פורום נראות לגבי מאיפה, מה הצרכים שעולים מהשטח, מה אתם מזהים שיותר דרמטי ומה פחות דרמטי, הכול דרמטי, אבל מה סדר העדיפויות שאתם מזהים מהשטח?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
השיח נעשה, אבל בשיח נאמר לנו שאין תקציב, ושכרגע המשרד יוצא להרפתקה חדשה עם קרנות הביטוח הלאומי, כדי לבדוק עוד תוכניות חדשות שאפשר לפתח בתחום של יוצאי החברה החרדית. אבל התוכניות החדשות האלה, בהכרח, נאמר לנו, לא יכולות להיות מה שכבר עשינו בעבר.
זאת אומרת, חייבים להציע שם תוכניות חדשות. לכן המשמעות של ההחלטה של משרד הרווחה היא שכל הפעילות של הלל ויוצאים לשינוי בתחום קהילה מפסיקה לקבל תקצוב החל מדצמבר. מאפשרים לנו לקיים אולי פעילות אחרת, בתקציב הרבה יותר נמוך, אם נצליח לזכות בקול קורא של ביטוח לאומי.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יאיר, מה הסכום לשנה של הפעילות הזאת שתופסק? כל מרכזי הייעוץ למעשה?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
הפעילות הזאת שתופסק היא בהיקף של 6 מיליון שקלים, מתוך זה משרד הרווחה תקצב 3 מיליון שקלים, וכל זה ייפסק בסוף דצמבר.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה היה מיזם משותף?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
זה היה שני מיזמים משותפים, אחד עם עמותת הלל, אחד עם עמותת יוצאים לשינוי.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אז זה 6 מיליון סך הכול, או 12?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
זה 6 מיליון, מתוכם תקצוב הממשלה הוא 3 מיליון. זה מיזם משותף. מיזם משותף, העמותות הביאו 50% מהסכום, והמשרד הביא 50% מהסכום. לכן בפועל התקצוב של המשרד הוא תקצוב של 3 מיליון שמופסק, אבל המשרד מושך את ידו מפעילות בהיקף של 6 מיליון.
כמובן שלא התקבלה שום ביקורת על הפעילות שלנו. להפך, זכינו לשבחים. לא נאמר שום דבר על כך שהפעילות שלנו לא מסייעת לאוכלוסייה, שהיא לא טובה, שצריך להחליף אותה, שצריך לשנות אותה. כל אחד מהדברים האלה לא נאמר.
יתרה מזאת, גם קרנות הביטוח הלאומי, עוד בונות ומתכננות את המיזם שלהן בהתבססות על כך שהעמותות ימשיכו להפעיל את כל הפעילות הזאת על חשבונן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אבל אם העמותות לא ממשיכות להפעיל את זה, איך הם הקימו את המיזמים שלהן? שאגב, זה לשלוש שנים עם הקרנות, לא?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
הם התמודדו עם פחות שירותים בסביבה, עם פחות דברים, אבל, כמו שאמרתי, נאמר לנו במפורש, קרנות הביטוח הלאומי לא מוכנות לקבל שום תוכנית שמומנה על ידי משרד הרווחה בעבר. ולכן כל התוכניות שמומנו על ידי משרד הרווחה בעבר בתחום של יתד, המימון שלהן מסתיים בדצמבר. זה דבר שפוגע באופן קשה בשתי העמותות. הדברים האלה נאמרו, תוכנית יתד מכירה את הדברים, ולצערי זו ההחלטה שהתקבלה, או כמו שנאמר לי, זו ההחלטה וזה מה שיש.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הבנתי. אורית, אני אשמח להתייחסות שלך לזה ואני אשמח שאחרי זה גם תתייחסי לנושא של שיתוף הפעולה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
במה היית רוצה שאני אתחיל?
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני בשבוע שעבר הייתי פה עד 3:00, והצבענו והתנגדנו לתקציבים להטבות מס ליהודה ושומרון, ולבוא לוועדה ולשמוע שאחרי שכספים הולכים להטבות מס נלקחים ממי שהכי צריך, זה פשוט, כבר אי אפשר להגיד לירוק בפרצוף של האזרחים, גם זה כבר לא מתאר את הסיטואציה, ולכן באמת הדיון הזה הוא דיון מאוד קשה מבחינתי.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
גם מבחינתי.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כבר אין מילים להשתמש בהם.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
גם מבחינת יתד. לשמוע שמקוצצים עוד כספים, בוודאי שגם מבחינתנו זה מאוד קשה. המטרה של יתד היא לטפל, ללוות, לתת עזרה לצעירים וצעירות במצבי סיכון. מטרת הארגונים ומטרתנו היא אותה מטרה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
נכון, אבל הסיפור של הנוח"מ, אני מבקשת עליו תשובה, כי הוא מטריד מאוד.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אני אתן את התשובה, אני אפילו אקריא אותה, כדי שזה יהיה הכי אותנטי שיכול להיות. הכסף שעובר לנוח"מ, הם פועלים מכוח מכרז. לא קוצץ כרגע מבחינת ההסכם, אבל קוצץ מבחינת קליטת המכסות. כלומר, הם שינו את ההסכמים עם הסכמי ההערכות החדשים שהועברו למפעילים, שמפעילים את נוח"מ, ולכן הם לא יקבלו כסף עבור אלה שלא הוסדר מעמדם מבחינת הצבא. כלומר, הכסף הזה לא יגיע בפועל.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני לא מסכימה עם זה ואני אדייק את השאלה. לא סתם שאלתי מקודם מי עושה את הבקרה שמעמדם הוסדר. כי כל עוד לא בודקים שמעמדם הוסדר, אז אני מניחה שברירת המחדל היא שמעמדם הוסדר, ולכן הכסף עובר.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
מנהל התחום במטה פלוס העובדים במחוזות, עושים בקרה על הנושא.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כמה צעירים נמצאים בנוח"מ?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אני לא יודעת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני אשמח שתשאלי אותם כמה צעירים נמצאים וכמה מתוכם מעמדם לא הוסדר. אני אתן לך ספוילר? לשתינו יש את אותה הערכה, אני מניחה. אז כמה יש שם וכמה מעמדם לא הוסדר?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אני אשמח שתעלי את מנהל המינהל.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הוא נמצא?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
קטונתי. - - - המכסה זה אומר קיצוץ כסף, זה מה שזה אומר בפועל. תבינו, אם לא מעבירים מכסה, בפועל לא מקבלים על זה כסף.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כן, אבל אם יש כאלה שמעמדם לא הוסדר, זה אומר שבפועל לא הועבר כסף. זה אומר שבפועל יש עודפים. זה אומר שמהעודפים אפשר לקחת מיליון וחצי ויש לנו שכר דירה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
כרגע, מדובר מינואר.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ינואר זה הרבה מאוד זמן. יש לנו עוד חצי שנה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לא שעובדים מול מכסות והשמות. זה תהליך יותר ארוך מאשר איזה כמה חודשים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
חצי שנה זה הרבה זמן לדעת אם זה לפי מכסות? יאיר, אתה רוצה להתייחס לזה?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אבל אני אשמח להתייחס גם למה שיאיר אמר לגבי יוצאי החברה החרדית.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יאיר, אתה רוצה להתייחס ספציפית לנושא הזה של המכסות והעברת תקציב?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
כמו שאמרתי, מדובר בתקציב של עשרות מיליוני שקלים. מדובר ברוב האוכלוסייה שמעמדה לא הוסדר מול הצבא. לכן, אם יעשו את הדברים כמו שצריך, הנה, יש למשרד מקור תקציבי יפה מאוד בשביל להשלים הרבה מאוד מהקיצוצים.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אריאל, מהדברות כרגע יצא.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הלך לבדוק, לתת לנו תשובה. בסדר גמור. זה באמת יכול לתת תשובה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
הוא יבדוק מי יוכל לעלות ולענות על זה יותר טוב ממני. כמו שהבנתם, זה לא התחום שאני עוסקת בו.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אורית, אני מבהירה גם לפרוטוקול שהטענות הן בוודאי לא אלייך באופן אישי. אני מניחה שגם את יודעת שלו היו לי שקים של כסף ביד, אני הייתי זורקת אותם לכיוונך.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אני אשמח מאוד מאוד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
בעזרת השם, בקרוב מאוד. נשמח להתייחסותך ליתר הדברים.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לגבי מה שאמר כרגע יאיר מנכ״ל הלל, וגם שותף וגם הנציג בפורום, הוא הנציג של הפורום בוועדה הארצית של יתד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני יודעת, אני הייתי איתו נציגה ביחד.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
נכון. קודם כל יש 3 מיליון שקל שאמורים לעבור לתוכנית יתד עבור חרדים לשעבר יוצאי החברה החרדית להמשך הפעילות הזאת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא הבנתי מאיפה ה-3 מיליון האלה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אמורים לעבור ליתד מאחד המשרדים האחרים, שכרגע אני לא זוכרת איזה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לאיזה מטרה?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
חשוב לי להגיד משהו. הדיון היה על הנושא של השכר דירה. ולכן כל נושאים אחרים, אין לי את כל המידע. היה לי מידע על השכר דירה. אז אני בשמחה אגיד בדיוק.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כדי לפתור את השכר דירה, צריך לדבר על כל הסוגיות מסביב אחרת. הנה, עכשיו ראינו שאולי יש לנו יתרת תקציב, עודפים.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
3 מיליון אלה הועברו רק לנושא של חרדים לשעבר, מה שנקרא יוצאי החברה החרדית או איזה שם שתבחרו, והם הועברו לטובת הנושא הזה של השכלה, תעסוקה, שזה חלק מאותו מענה שיאיר דיבר עליו, הסלונים שמופעלים היום במיזם המשותף. לכן ב-2027, במידה ויאיר, יעלה על המכרז - - אני מזכירה שזה מכרז, ובמכרז נבחר מי שזוכה ולא ארגונים מסוימים. זה אחד.
שתיים, במקביל, עשינו תהליך ארוך מאוד עם כלל הארגונים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
רגע, אורית, אבל לא הבנתי את הסעיף הראשון שאמרת. אז כן יצא מכרז, אותו מכרז עם 3 מיליון?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
יצא מכרז עם 3 המיליון האלה. אמור לעבור הכסף הזה, אני מקווה בחודשים הקרובים, וייצא מכרז. במידה והוא לא יצא בזמן ולא יהיה טווח אמצע כזה, התוכנית היא להאריך את המיזם המשותף.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אז לזה כן יש מקור תקציבי?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
יש לנו מקור תקציבי ליוצאי החברה החרדית, כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מה שיאיר הסביר לנו כאן על מרכזי הייעוץ, ברגע שזה מסתיים, אנחנו מגיעים לדצמבר, או שיהיה מכרז שהם ימשיכו.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
זאת התוכנית.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יאיר, אתה מכיר את זה? לא, זה חשוב להגיד, כי זה באמת מטריד מאוד ש-500 צעירים חרדים יישארו ללא מענה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
נאמר לו, ונאמר לכל הקבוצה. בוודאי שהוא מכיר את זה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
הוא יכול לענות, אבל, כדי שלא יישמע שאני אמרתי.
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
אני מכיר את זה שיש מאמצים להסדיר את הדבר הזה, לא מכיר את זה שהם מתכוונים להאריך את המיזם המשותף. אני שמח לשמוע את זה, כמובן, וכמובן טוב שזה נאמר לפרוטוקול. עד עכשיו אני יודע שיש מאמצים ושיש ניסיון. כמו שאמרת, נכון, זה כספים שהגיעו ממשרד אחר.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
רוה״מ, נכון, יאיר?
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
אני לא יודע, כי זה מאמצים שנעשו מול האוצר, לא על ידי, יותר על ידי יוצאים לשינוי. אני שמח שהצליחו להעביר איזשהו תקציב בתוך הדבר הזה. אבל כמו שאמרנו, העמותות נאבקות כדי לתקצב אותנו מכל מיני משרדים אחרים, בגלל שהמשרד מקצץ. אבל הצלחנו להעביר באופן חד פעמי תקציב עם משרד אחר, ואנחנו נמשיך לעשות מאמצים בכל הדרכים הנוספות.
עדיין לא ראינו מכרז כתוב. גם אם יהיה מכרז על 3 מיליון שקלים, מדובר בקיצוץ של 50% מהיקף הפעילות.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
מבחינת המשרד זה לא קיצוץ, כיוון שמדובר במיזם משותף.
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
הפעילות הייתה של 6 מיליון שקלים, וכשמכריזים מיזם משותף מכפילים את התקציב, אין ברירה. אי אפשר למכריז מיזם משותף בלי להכפיל את התקציב.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
הלוואי.
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
זה המשמעות שלמכריז מיזם משותף, זה להפוך אותו למשהו באחריות הממשלה. אם לקחנו מיזם משותף של 6 מיליון שקלים, והפכנו אותו למכרז של 3 מיליון שקלים – קיצצנו 50% מהפעילות. וזה עדיין המצב. כמו שאמרנו, המצב הזה שעדיין לא קרה, שאנחנו מקווים שיקרה, מקווים שייכתב מכרז, אנחנו מקווים שיוארך המיזם המשותף, אנחנו מקווים שוועדת המכרזים במשרד הרווחה תאשר דבר כזה, כי לוועדת המכרזים נאמרו דברים אחרים.
לא משנה, אנחנו נעשה הכול כדי שזה יצליח. אבל כל זה בינתיים לא קרה. הדבר היחיד שקרה במציאות זה שהודיעו לנו, שהמיזם השותף שלנו לא הולך להימשך. אני מאוד מקווה שאקבל הודעה אחרת.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
שוב פעם אני חוזרת. אנחנו מחכים ל-3 מיליון שקל האלה כדי שנוכל לעשות את זה. זה אחד. שתיים, עשינו תהליך ארוך מאוד ובעיניי מאוד מרשים, גם מקצועית וגם עם כלל הארגונים, לא רק עם הלל ועם יוצאים לשינוי, שהם הארגונים המובילים בתחום, אבל יש עוד הרבה מאוד ארגונים, כולל ארגונים חדשים, ופתחנו בקול קורא מאוד פתוח שמאפשר רצף של מענים ליוצאי החברה החרדית, שהם לאו דווקא הסלונים. וגם הארגון של יאיר עלה עליהם וגם ארגונים נוספים, כולל ארגונים חדשים לגמרי שלא היו לפני כן ושיש להם מקום בתוך הרצף, ולדעתי מבחינה מקצועית זה היה מהלך מאוד נכון שיש בצדו - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
השאלה גם מי הארגונים האלה, מה הזהות שלהם, והאם באמת אנחנו לא מכניסים פוליטיקה לתוך - - -
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אנחנו לא מכניסים פוליטיקה לתוך הדבר הזה, זה מהלך סופר-מקצועני, ואת מוזמנת להכיר אותו, בשמחה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני ארים את הכפפה, אני מבטיחה לך.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
תרימי את הכפפה ותבואי להכיר אותו, הוא מהלך סופר-מקצועני.
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
אכן מדובר במהלך מקצועי, אני לא רוצה לסתור את זה, אני חושב שהמהלך הוא בסך הכול מקצועי וטוב, רק חבל שהוא נעשה על חשבון פעילות טובה, מקצועית ורצינית אחרת.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אורית, יש עניין עם פיתוח של שירותי רווחה, של רצף המענים. והרבה פעמים כשארגונים מפעילים את השירותים ומפעילים אותם טוב, ויש אפשרות לבוא ולפתוח עוד שירות או עוד תקצוב לשירות, ואז רוצים להמציא את הגלגל מחדש ולהביא שירות חדש שאין. זה חשוב שירותים חדשים, אבל שירותים שעובדים ועובדים טוב זה בסוף פוגע בשירותים שכבר קיימים, וכאילו צריך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש כדי לייצר משהו. בסוף יש עוגנים חשובים של שירותים חשובים שקיימים, שצריך להמשיך לתקצב אותם, ועליהם לבנות.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
שכנראה ימשיכו להיות מתוקצבים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הלוואי, אני יוצאת מאוד מודאגת, אבל הלוואי. שלי התייחסותך.
<< דובר >> שלי שטרכר-שלו: << דובר >>
עדי, תודה רבה. אני אמשיך את דברייך, יש עוגנים שצריך להמשיך איתם כל שנה, והסיוע בשכר דירה זה עוגן שכזה. אין פה איזשהו תחליף או איזשהו מענה אחר שאנחנו נוכל להיעזר בו. יש תקשורת טובה, יתד עובדים איתנו בשיתוף פעולה, וגם עם יאיר.
יש תקשורת, אבל מצד שני, כל שנה אנחנו שואלים מה קורה עם התקציב לסיוע בשכר דירה, ואנחנו מקבלים תשובות – "כרגע לא", "אולי לא", "אולי אחר כך", "אולי כן", ואז באיזשהו שלב, אם אין תקציב, זה נאמר לנו ואז מאוחר גם להשיב את התקציב ולעבוד איתו ולממש אותו. כי תקציב סיוע בשכר דירה, אם לא מתחילים לעבוד עליו ביוני, הכסף בסופו של דבר לא מצליח לעבור, כי יש פה תהליך ארוך.
צריך כל שנה בינואר לקחת את התקציבים שקיימים ולהכניס את המיליון וחצי שקל האלה באופן קבוע. כי זה לא שהשנה אנחנו לא נצטרך 1.5 מיליון שקל, זה עוגן וזה מענה קבוע שצריך להשתמש בו. אי אפשר לחכות כל פעם לחודש מאי או יוני, ואז פתאום לראות שאין לנו כסף.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מה לגבי משרד השיכון והבינוי למצוא לו תקציב מאצלכם כמו כל האוכלוסיות הזכאיות? למה הם לא נחשבים כחלק מהאוכלוסיות הזכאיות אצלכם?
<< דובר >> ליאת גואלי: << דובר >>
יש לנו את הכללים שלנו למתן סיוע. תוכנית יתד היא לא חלק מזה, כי זה באחריות משרד הרווחה. אנחנו רק השתתפנו במיזם כדי לסייע להם בתשלום.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אבל אתם נותנים סיוע, נגיד, לאנשים עם מוגבלויות, יש לכם כמובן דיור ציבורי, אתם נותנים תמיכות לסיוע לדיור ציבורי ובכלל בשכר דירה. אתם עושים את זה. אני מכירה באופן אישי שאתם עושים את זה, מפעילות אחרת קודמת. איך אנחנו יכולות אולי לחשוב על דרך להגמיש קריטריונים ולאפשר, לאור מצב החירום, לצעירות ולצעירים האלה? זה לא הרבה כסף, זה 1.5 מיליון שקל.
<< דובר >> ליאת גואלי: << דובר >>
אני יכולה להעביר את זה הלאה, אבל - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אנחנו נוסיף בסיכום הוועדה שתבדקו במשרד האם אתם יכולים לייצר מקור תקציבי לסייע חירום לצעירות ולצעירים.
<< דובר >> ליאת גואלי: << דובר >>
אני אעביר את זה הלאה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יש פה עוד מישהו שרצה לדבר ולא נתתי? עיריית ירושלים?
<< דובר >> איילה שילוני: << דובר >>
כן, החטיבה לקידום נוער וצעירים. איילה שילוני.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני אשמח לשמוע איך אתם מתמודדים עם הסיוע בשכר דירה בימים האלה.
<< דובר >> איילה שילוני: << דובר >>
לצידי יושבת מעיין עשור, שהיא רכזת דירות המעבר שלנו. היה לי נורא חשוב לעשות מקודם את ההבהרה, לנסות להבין מאיפה בדיוק היה הקיצוץ, כי בכל תוכנית יתד יש קיצוץ מאוד-מאוד גדול. שכר הדירה זה חלק כמעט קטן מכל המענים הנדרשים לצעירים שלנו, שנמצאים על רצף מצבי הסיכון. אני מדברת על דברים בסיסיים אפילו.
שכר דירה זה מאוד חשוב, במיוחד לצעירים וצעירות שלנו שנמצאים ללא עורף משפחתי וזקוקים לאיזשהו עוגן של דיור בקהילה. מעטים מאוד נכנסים לדירות המעבר שלנו, מעט מדי, אני חייבת להגיד, בגלל שאין לנו מקום, והרבה מאוד זקוקים לדיור חלופי.
אני כן מתריעה על כך שלצעירים שלנו אין מענים ממש נדרשים. זה יכול להיות אפילו כסף לאוכל, בטח ובטח להכשרות מקצועיות, ללימודים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אתם לא מקבלים תווי מזון, יש ירידה גם בהקצאה של תווי מזון?
<< דובר >> איילה שילוני: << דובר >>
יש ירידה כוללת בהכול. בואי נתחיל מזה שעד שהתקציב בכלל של יתד מגיע, למשל זה אמור להיכנס רק בסביבות מרץ, הרבה פעמים זה נכנס גם הרבה אחרי, והצעירים שלנו נמצאים באוויר. במשך קרוב לארבעה חודשים בכלל לא יכולנו להגיש את בקשות יתד, כי לא היה תקציב. אמרו לנו לא להגיש. לא הגשנו.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
ירושלים ספציפית ניצלו את התקציב. כבר ביוני הם סיימו אותו, שנה שעברה.
<< דובר >> איילה שילוני: << דובר >>
מיוני עד אפריל לא הגשנו שום בקשות יתד. לא יכולנו לבקש.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
זה תוצאה של גדילה- - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לאילנה דיין היה פרק שהיא דיברה והיא הקריאה איזו תגובה, לא חשוב, או שכן חשוב, ובסוף הדברים היא אמרה, "מה אומרים? לא אומרים". אני עורכת דין בעוונותיי, פוליטיקאית בעוד יותר בעוונותיי, גם בעל כורחי, לדבר אני יודעת ברוך השם, ואני נותרתי ללא מילים.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
בירושלים ובכל הארץ גדל המספר של מקבלי השירות בכפול.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ירושלים, מהיכרות אישית והרבה סיורים שאני עושה, גם בתוך הרשות וגם בשטח, עושה עבודה, אני מסירה את הכובע, באמת, לעילא ולעילא, גם לא עם תושבי ירושלים, כדי לסייע באתגרים ובמצוקות שיש, וגם במה שהיא עושה ברחוב, וגם הגיל, אנחנו מדברים על צעירות וצעירים בסיכון, כל מי שמתעסקת בזה יודעת שהגיל היום כבר לכניסה של נוער בסיכון הוא כבר שמונה. אני ראיתי בסיורים בירושלים ילדים בני שמונה. והן עושות את עבודתן טוב, והן מנצלות את התקציב כפי שראוי ונכון, ובעיניי צריך לתת להם צל"ש על הדבר הזה, אבל נגמר.
ירדן, נבקש את התייחסותך לנוח"מ, לגבי התקציב שם. מה התקציב, מי עושה את הבקרה, וכמה יש שם שעדיין מעמדם לא הוסדר?
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
מבחינת התקציב, אנחנו באותו תקציב של שנה קודמת, שהוא פר-מכסות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מהו התקציב?
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
פר-מכסות אנחנו מקבלים. קיבלנו אותו תקציב בספר התקציב שהוא 510 מכסות. מבחינת המכסות בפועל, שנה קודמת, לפי מה שאני רואה במערכת, שהיה באמת 510 מכסות מנוצלות בחודש. השנה הן ירדו ל-332. מבחינת הבקרה, זה גורמי המקצוע שמנהלים את התחום. הם ידעו לענות יותר נכון.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
רגע, פספסתי מה שאמרת על התקציב, על המכסות. אמרת 500 וכמה?
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
מבחינת התקציב שאנחנו מקבלים, קיבלנו אותו תקציב, כמו בשנה הקודמת, 500 מכסות לחודש. זה תקציב שאנחנו מקבלים, בתקנה של נוח"מ.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי. 330 ירדתם השנה.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
אני רואה את הנתונים ששנה קודמת הם נוצלו. הייתה ירידה השנה, ממוצע חודשי, ממה שאני רואה, מה שהוצאתי, זה בערך 330 מכסות לחודש. מבחינת הבקרה של - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ה-330 זה הניצול, כן?
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
ממוצע לחודש, כן.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי. וכמה מתוך מי שנמצא שם נמצא שמעמדו לא הוסדר?
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
על זה אני לא יודעת להגיד, זה גורמי המקצוע שלא נמצאים - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
חבר'ה, אי אפשר שכל אחד מחזיק בקושי נר. צריך שהמשרד ייתן תמונה מלאה. אני אגיד גם למה אני שואלת, כי צריך להבין האם הפער הזה הוא כי אכן נעשתה בקרה ואכן מעמדם לא הוסדר ולכן התקציב פחת, או שיש גורמים אחרים שבגינם זה פחת. צריך להבין מה הסיבה.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
כן, יש בקרה. גורמי המקצוע מבצעים בבקרה. אני לא - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אז השאלה, בבקרה, כמה הובהר שמעמדם לא הוסדר?
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
זה מובהר. אני יודעת שזה גם הוטמע בהסכמי ההתקשרות שעושים איתם.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
נהדר. מישהו יכול לתת תשובה כמה?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
קיימות 510 מכסות נוח"מ, מתוכן 285 מאוישות בפועל. מתוכן כ-70 מקבלי שירות שמעמדם הוסדר ו-215 קטינים. קטינים זה בכל מקרה לא רלוונטי. בנוסף, 225 מכסות של נערים שמעמדם לא הוסדר ולכן הן לא מתוקצבות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אבל איך הן לא מתוקצבות אם הן בחישוב שלי, 220 ועוד 70? זה בדיוק ה-320 שהיא אמרה. זה כן מתוקצב, הם כן במכסה.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
יש 500 מכסות לכל תקציב. אנחנו לא מנצלים את כל התקציב.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
מראש לא מנצלים.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
מה שהם מקבלים זה מה שאת מקריאה מתוך ההודעה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מה השווי של המכסה לחודש?
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
שווי כל המכסות הן בערך כ-2.2 מיליון. למכסה אחת כ-6,600 לחודש. וממוצע בין פרטי לציבורי.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אז נראה לי שמצאנו מקור תקציבי, שיש לכם עודף.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
יש לנו עודף בתקציב, כי כל המכסות לא מאוישות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
מה רבו מעשיך השם. יש לנו עכשיו מקור תקציבי. איך אפשר להסתדר איתו כדי להעביר 1.5 מיליון שקלים לטובת הסיוע בשכר דירה, שמשרד הרווחה יוכל לעזור למנוע, אחרי כל כך הרבה כסף שהוצאתם, להוציא אותם מהמעגל כדי שלא יחזרו לשם? איך אנחנו עושות את זה בפועל? תאיר, אם את רוצה לעזור עם זה מוזמנת.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
שוב, גם במקרה שמתואר פה, אנחנו לא נתערב למשרד הרווחה, גם בהינתן - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תני להם טיפ, את הרפרנטית של הרווחה באוצר.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
ככל שבאמת התפנה פה איזשהו מקור תקציבי, אני לא בקיאה שם בפרטים. יכול להיות שהחבר'ה האלה שכרגע לא מתוקצבים, יש תהליך של הסדרה של המעמד שלהם, ועוד מחר בבוקר הוא יוסדר והכסף כן יצא. אני לא יודעת. אבל בסוף, גם אם הכסף ממש התפנה לחלוטין, זה תקציב משרד הרווחה שהוא הגורם הבלעדי לקבל החלטה איפה לשים אותו, וכמובן שיש צרכים נוספים ורבים.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
ירדן, היה דיון פה מאיפה להשיג את הכסף, וזו בעצם השאלה. אני רק עושה לך את החיבור.
<< דובר >> תאיר ראבוחין: << דובר >>
לא, אין בעיה. באופן כללי, אני גם גיליתי שהוא הולך להיות קיצוץ למשרד הרווחה נוסף. אין לנו מאיפה מנהלית, ואני מניחה גם משרדית, אנחנו בקיצוצים, וללא תוספות תקציביות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אוקיי, ירדן, אנחנו נכניס את זה לסיכום, כי בחישוב מהיר זה נשמע שיש לכם, עשיתי פה את זה מהר, לא יודעת אם החישוב הזה מדויק.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
אבל אתם מסתכלים נקודתית על נוח"מ, ואלה הנתונים נכון היום, בנוסף למה שתאיר אמרה עם ההסדרה של גורמי המקצוע. באופן מנהלי, מנהל - - - ממשרד הרווחה, אנחנו, אין לנו עודפים, לא קיבלנו תוספות, וזהו. אנחנו בגורף, בכל מיני שירותים נמצאים בחוסר ואי תוספות תקציב שאנחנו מנסים לנהל באופן שוטף.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
טוב, בחישוב המהיר פה זה נראה שיש לכם 14 מיליון שקלים כרגע עודפים מתוך הדבר הזה. צריך לעשות כמובן בדיקה על החישוב הזה.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
צריך לעשות בדיקה של כל המשרד, לא רק של תקנה ספציפית שנמצאה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא, אני דיברתי ספציפית פה על נוח"מ, על לפי כמה מכסות, לפי כמה לחודש, כפול 12.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
עדי, אם מקצצים 75 מיליון ונמצאו 14 - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
קיצצו כבר.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לא. עוד לא קיצצו.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה עוד 50 מיליון. 1.5 המיליון האלה לצעירים בסיכון, צריך למצוא להם מקור תקציבי, ויש מקור, יש אפשרויות. צריך לחשוב ולהרחיב את המעגל, וגם בעוני הנוראי הזה שהמשרד נמצא בו. אנחנו נכניס את זה לסיכום של הדיון.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
יש עוד הרבה גורמים מקצועיים, ותחומים שנמצאים בחוסר רציני, הם לא היחידים. שאם היינו מצליחים, היינו מוצאים להם מקורות מתוך המשרד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תאיר, את משוחררת. תודה רבה. אורית, את רוצה להוסיף עוד משהו?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אנחנו, ביחד עם קרנות הביטוח הלאומי, משקיעות 16 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות בתחום הזה, בנוסף ל-3 מיליון שקלים שאנחנו מחכים לתקציב הזה. כלומר, יש גידול – כמובן שזה בעזרת ביטוח לאומי, אני גם אומרת את זה כאן, זה לא רק בעזרת התקציב שלנו – משמעותי מאוד ליוצאים. זה קצת בניגוד למה שיאיר תיאר פה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
זה לא בניגוד. אני אגיד לך רגע מהכובע של החברה האזרחית. קודם כל, הקרנות הן רגל חשובה מאוד בפיתוח של שירותים. אין שאלה בכלל. מה שמאתגר פה שהתקציב של הקרנות הוא לשלוש שנים. את יודעת את זה יותר טוב ממני. לכן, גם כשהן יוצאות לדרך, הבעיה היא - - יאיר דיבר על הפערים ברצף, כי הוא מפעיל כרגע שירות שעובד טוב. אני מכירה את זה מאוד המון ארגונים אחרים, מפעילים שירותים שעובדים מצוין. רוצים להקים עוד שירות.
כמפעיל שירות, אתה אומר, אני נותן שירות ל-500 נערים וצעירים שמקבלים כרגע שירות טוב, אין כסף, אז רוצים לפתוח שירות חדש, אז מוחקים את הקיים, אבל זה עוגן חשוב, זה עוגן שעומד. ואז החדש הוא לשלוש שנים, ואחרי שלוש שנים המשרד לא - - הרי אתם לא מתארגנים גם ממחקר מלווה.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
יש מחקר מלווה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
הארגונים עושים את המחקר המלווה, הם מגייסים כספים.
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לא, ממש לא. בסיפור הזה בוודאות לא. ביטוח לאומי עושה את המחקר המלווה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני לא בטוחה בזה בכלל. אורית, תבדקי את הדברים. אני בעצמי, גייסנו כספים למחקרים מלווים כי לא - - -
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
לסיפור הזה של התקציב בוודאות.
<< דובר >> אליהו שרון: << דובר >>
רק בשביל שנשווה תפוחים לתפוחים. 16 מיליון זה מספר יפה, אבל הוא לשלוש שנים. כלומר, אם רוצים - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אה, זה לא שנתי.
<< דובר >> אליהו שרון: << דובר >>
נכון, לשלוש שנים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לשלוש שנים ה-16 מיליון. אז צריך לעשות 16 כפול 3.
<< דובר >> יאיר רגב הס: << דובר >>
התקציב הקודם היה 9 מיליון לשלוש שנים, והתקציב הנוכחי הוא 16 מיליון, כולל קרנות הביטוח הלאומי. כלומר, לא היה גידול בהוצאה של משרד הרווחה על הנושא, אלא משרד הרווחה לקח את ה-3 מיליון שקלים שהושקעו בתחום של היוצאים, העביר אותם לקרנות הביטוח הלאומי.
במקרה הזה יש בתוך 16 מיליון שקלים האלה גם את המחקר וההערכה. סליחה, הם לא נוגסים מה-16 מיליון, אבל הם כן נוגסים מהתקציב הכולל שהיה אפשר לתת לזה יחד עם קרנות הביטוח הלאומי.
בשונה מהמשרד, קרנות הביטוח הלאומי לא לוקחות פרויקטים, הן לא עושות מחקר הערכה מלווה אליו. וזו הסיבה שבסופו של דבר מה שנשאר הוא סכום קטן באופן משמעותי, והוא מתחלק על הרבה יותר תוכניות. כלומר, אני לא יודע אם על ארבע או חמש או שש תוכניות, אבל בסוף מדובר על 5.5 מיליון שקלים לשנה, שמתחלק על ארבע או חמש תוכניות, או ליתר דיוק על חמש תוכניות, עם מקסימום של 830,000 שקלים לתוכנית לשנה. זו התוכנית הקיימת כרגע.
זה מהלך מבורך באופן מקצועי, אבל זה לא קפיצה מ-3 מיליון ל-16 מיליון, אלא זה להישאר על אותו תקציב של 3 מיליון, להצליח לגייס את קרנות הביטוח הלאומי במחיר שאומר שצריך לסגור את התוכניות הקיימות.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
יאיר, תודה. אנחנו נעבור לאליהו. שם מלא ותפקיד.
<< דובר >> אליהו שרון: << דובר >>
אליהו שרון, מנהל תחום של ישיבות נוח"מ באגף החוץ ביתי.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
רצינו לשאול מי עושה את הבקרה שמעמדם מוסדר. בשנה שעברה היה לכם 510 מכסות מדי חודש, ובעקבות הבג״ץ אתם לא יכולים להעביר תקציב למי שלא מתגייס. אז בבדיקה שעשיתם, כמה מתוכם לא הסדירו את מעמדם?
<< דובר >> אליהו שרון: << דובר >>
יש לנו כרגע 285 מכסות מאוישות. זה עולה כל יום. ברגע שבחורים מסדירים את המעמד, או לחלופין מגיעים למסגרות, בחורים עם מעמד מוסדר, המכסות מאוישות, ומי שמבצע את הבדיקה זה אני. אני מקבל אישורים פורמליים מהצבא לכל מי שנמצא בגיל גיוס, ומאשר רק את מי שזכאי לאישור.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כמה נאלצת לא לאשר, כי מעמדם לא היה מוסדר?
<< דובר >> אליהו שרון: << דובר >>
נכון לעכשיו מדובר על 480 למעשה, כי 30 נמצאים בישיבת נחליאל. זה 480, מינוס 285. זה יוצא 195. יש כאלה שמעמדם לא הוסדר, ואת המכסות האלה נאייש בהמשך על ידי צעירים שאו שהמעמד יהיה מוסדר, או שהם לא יהיו בגיל מחויב גיוס.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כרגע 195 פנוי, כי לא הוסדר. החישוב של זה, זה 6,600 לחודש, כפול הם. כמה סך הכול יש לך פנוי כרגע בתקציב שלא נוצל?
<< דובר >> אליהו שרון: << דובר >>
זה לא פנוי, זה כל רגע מאויש.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אתה רוצה לעבור אחורה. מינואר עד יוני, כמה היו מאוישים במכסות מדי חודש?
<< דובר >> אליהו שרון: << דובר >>
זה עולה, זה עולה. זה התחיל בסדר גודל של 150, וכל חודש נתפסות המכסות. נכון לעכשיו אנחנו עומדים על 285. ונכון לעכשיו, התקציב שלא מנוצל לחודש הזה, זה 195 כפול 5,800 בערך.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אליהו מדהים. אני שמחה שעלית, כי כבר במה שאמרת לנו, אין ספק שיש עודף תקציבי ויותר, בוודאי שלסיוע בשכר דירה, אבל גם יותר. אז תודה רבה שעלית.
<< דובר >> אליהו שרון: << דובר >>
מאה אחוז. תודה.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אנחנו נסכם את הישיבה. אורית, סליחה, יש לך עוד משהו שאת רוצה לסיום?
<< דובר >> אורית להב: << דובר >>
אנחנו נשמח לעזור יותר לעוד צעירים, שיהיה לנו עוד תקציב, שיהיה לנו יותר אפשרויות. זה המקצוע שלנו וזה התפקיד שלנו.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
אני אשמח להגיד שקשה להסתכל באופן נקודתי רק על נוח"מ, כי יש לנו עוד הרבה מאוד תחומים, לפחות במינהל שלם ובמשרד עצמו, שאנחנו מקיזוזים. אז זה לא נכון להסתכל רק ספציפית על נקודה אחת, שכל המשרד נמצא בחוסר לצרכים נוספים.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
ירדן, אף אחד בוועדה לא חשב שמשרד הרווחה שוחה בכסף. התחלנו ואמרנו שזה משרד עני מאוד, לצערנו.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
קשה להסתכל נקודתית רק על נוח"מ - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
כדי למצוא כסף, כן מסתכלים נקודתית, אבל חלילה אף אחד לא אומר שהמשרד משופע בכסף, להפך.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
צריך להסתכל באופן גורף על כל הזה, זה מה שאני מנסה להגיד.
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
אני בטוחה שאם תעשו גורף גם ליתר הדברים, תראו שגם יש עודפים ממקומות אחרים, וכמובן שגם חוסרים ממקומות אחרים. אבל הדיון עצמו עוסק בנושא של סיוע בשכר דירה, ועל כן אנחנו מתעסקים ספציפית במינהל הזה ובתקציבים ממנו. אנחנו נסגור את הדיון.
<< דובר >> ירדן גרנירר: << דובר >>
אני רק אומרת שאנחנו לא נמצאים ביתרה, גם באופן - - -
<< יור >> היו"ר עדי עזוז: << יור >>
לא, אתם כן נמצאים בעודפים בנושא של נוח"מ, חד-משמעית, חשבון אני יודעת. יש לכם שם עודפים. אני מדברת על נוח"מ. אני לא מנכ״לית המשרד, אבל אתם יכולים לשבת עם ינון, שהוא איש מוכשר מאוד וראוי מאוד. תשבו איתו, ואני בטוחה שתמצאו גם עוד ומאיפה לסדר.
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי מצרה על כך שהקיצוץ הרוחבי שנעשה בתקציבי משרדי הממשלה משפיע על האוכלוסיות המוחלשות ביותר שזקוקות לסיוע, ומודאגת מאוד מהודעת משרד הרווחה כי בשנת 2026 לא יועבר תקציב, וכרגע עדיין לא נמצא לו מקור תקציבי.
הוועדה מודאגת מאוד מקיצוץ נוסף שעתיד להתרגש על המשרד, בעלות של כ-50 מיליון שקלים נוספים.
הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון חברתי להעביר לה פירוט לתקציבי ביצוע של יתד כדי לבחון את חלוקת התקציבים במסגרת התוכנית.
הוועדה מבקשת מהמשרד לבינוי ושיכון לבחון אם ניתן לתמוך בסיוע שכר דירה קבוע לצעירים וצעירות במצבי סיכון מתקציב המשרד כחלק מהגדרת האוכלוסייה כאוכלוסייה שזקוקה לסיוע.
הוועדה קוראת למשרד הרווחה והביטחון החברתי לבחון את האפשרות להעביר תקציבים מנוח"מ, תקציבים שלא נוצלו, שייצרו יתרות, ולסייע עבור הצעירות והצעירים בעלות של 1.5 מיליון שקלים כבר לשנת 2026.
הוועדה מבקשת להעביר את הקריטריונים, לפשט ביורוקרטיה ולאפשר לצעירים ולצעירות לקבל את הסיוע בשכר דירה ולהמשיך ולצאת ממעגל הסיכון.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>