פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 544 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ז' בתמוז התשפ"ו (22 ביוני 2026), שעה 9:00 סדר היום: פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון] (פ/3088/25) (מ/1612), של חה"כ מישל בוסקילה – הכנה לקריאה שנייה ושלישית – בקשה לדיון מחדש עפ"י סעיף 115 לתקנון הכנסת נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יוראי להב הרצנו מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: נטע אלול – מנהלת אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה אור אללו פוקס – יועצת משפטית מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה נטע דרורי – יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה אלעד עמיחי – סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה ישי לנדסמן – עו"ד, אשכול רגולציה, משרד המשפטים ענבל קליין – אשכול פרטיות ומידע, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יואל גורדון – אגף החשב הכללי, משרד האוצר עידו מור – אגף התקציבים, משרד האוצר חמת רוטנברג – משרד האוצר רפ"ק יובל קוקוש – ר' חו' ייעוץ וחקיקה, מדור מיד"פ, מ"י, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק שי מליחי – ס' רמ"ד הגנת הסביבה, מ"י, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק משה אלפנדרי – ר' חו' שיטור ואבטחה, יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי מירה סלומון – עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי הילה אקרמן – ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל רועי אלרום – שדלן (גלעד לובינג), מייצג את פורום משנעי הפסולת ייעוץ משפטי: גלעד קרן רוני טיסר שיראל שרה דומני (מתמחה) מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (פסולת בניין) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], (מ/1612) << נושא >> << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> בוקר טוב, שבוע טוב, אנחנו רוצים להתחיל את הדיון. אנחנו בז' בתמוז תשפ"ו, 22 ביוני 2026. אנחנו חוזרים לדיון ברוויזיה בהצעת החוק פסולת בניין, פרק ו', מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, כפי שפוצלה לפי סעיף 84(ב). את הרוויזיה הזו אני הגשתי בעקבות תיקונים והבהרות לנוסח החוק כפי שהוקרא וכפי שפורסם, ולכן אנחנו מצביעים כדי לפתוח את הדיון מחדש. נתעמק בנקודות שעלו לצורך ההבהרה שלהן, ואז אנחנו נסיים את הדיון. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נצביע על החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נצביע על החוק ונסיים את הדיון. אז אנחנו צריכים להצביע בעצם, נכון? אז אנחנו עוברים להצבעה על הרוויזיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתם לא עוברים על התיקונים? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן. ההצבעה היא האם לפתוח את - - - << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי בעד הרוויזיה? << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> מי בעד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שניים בעד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מישהו מתנגד? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אנחנו פותחים את הדיון מחדש, וישר נצלול, היועץ המשפטי גלעד, לתוך הסעיפים שנדרשו בהן הבהרות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> רוני תציג את התיקונים שהיושב-ראש ביקש ברוויזיה שלו. זה הופץ לכם בנוסח עם כל התיקונים הרלוונטיים, אנחנו נעבור עליהם, ונקריא גם את הנוסחים ונסביר אותם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אז התיקון הראשון הוא בעצם להגדרת "יצרן פסולת". אנחנו משתמשים במונח הזה מספר רב של פעמים בחוק. בדרך כלל כאשר משתמשים במילה יצרן בחקיקה הכוונה היא ליצרן במובן המסחרי, שמייצר מוצר, וכאן כמובן הכוונה היא לא ליצרן במובן הזה. לכן, למען ההברה, רצינו לקבוע הגדרה מדויקת, ש"יצרן פסולת" הוא "מי שפסולת נוצרת מפעילותו, בין כתוצר של עיסוקו ובין שלא כתוצר של עיסוק כאמור, באופן מכוון או כתוצר לוואי". תיקון נוסף הוא, שוב, לעניין ההגדרה. יש שימוש במונח "מעבדה מוסמכת" שני פעמים בחוק, ועלה הצורך להגדיר מכיוון שלא ברור מי מסמיך את אותה מעבדה ולשם מה. לכן אנחנו לקחנו הגדרה שמסתמכת בעצם על הגדרה שנמצאת בתקנות מכוח חוק אוויר נקי, וההגדרה היא כזאת: "מעבדה מוסמכת" היא "מעבדה שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997" – לא צריך את הלהלן – "הסמיכה אותה לבצע בדיקות כאמור לפי סעיפים 7כא ו-7לא" – זאת אומרת, אלה הסעיפים עם תיקוני ההפניות שבהם מופיע המונח "מעבדה מוסמכת" – "והיא מחזיקה תעודה המעידה על כך". תיקון נוסף הוא תיקון יותר משמעותי. בשלב הנוסח הבנו שלא קיים סעיף שמקנה את הסמכות לסרב לתת רישיון. זאת אומרת, קיימים סעיפים של שינוי תנאים, של קביעת תנאים וכו', אבל אין סמכות מפורשת של סירוב לתת רישיון מטעמים מסוימים. לכן אנחנו מציעים להוסיף את הסעיף הזה שכמובן הוא נדרש, ולקבוע ש"הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי לסרב לתת רישיון, אם מצא כי יש נסיבות שבשלהן אין לתת למבקש רישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו". << דובר >> רועי אלרום: << דובר >> אפשר להתייחס? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אולי נסיים לקרוא את התיקונים ואז נפתח. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נעבור על כל התיקונים ואז. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בסעיף של ועדת ההשגות, בעצם השגה על תנאי או הוראה שיש להם השפעה משקית. כאן אנחנו מתבקשים להוסיף אפשרות להשיג בעצם על שינוי תנאים ברישיון. זאת אומרת, שינוי תנאים בדיעבד לאחר שניתן רישיון, יש סעיף שמאפשר לשנות את התנאים, ואנחנו רוצים לאפשר גם במקרה הזה לפנות לוועדת ההשגות. באותו סעיף לעניין חברי ועדת ההשגות, בנוסח שפורסם היה כתוב שהנציג השלישי יהיה נציג מקרב עובדי משרד האוצר. כאן לא ברור מי ממנה את אותו נציג, ולכן הוצע, בעקבות הבקשה של משרד האוצר, לקבוע במפורש שהנציג של משרד האוצר יהיה הממונה על התקציבים או מי שהוא הסמיך לכך. הסעיף הבא הוא לעניין סעיף אמצעי איכון ובקרה והתחברות למערכת המקוונת. התיקון נוגע לגישה למאגר לעניין הפרטים המזהים. כאן, בגלל הקושי בהגנת הפרטיות וכו', נקבע שלעובד הרשות המקומית לא תהיה גישה לפרטים המזהים, אלא אם הם יימסרו לו בהתאם לבקשה. כאן התבקשנו להבהיר, על אף שהובהר לנו שזאת הכוונה מלכתחילה, שלא ייגבה תשלום מרשות מקומית בעד מסירת הפרטים כאמור. בתיקון של סימן ד', שיהפוך לסימן ו', בסייג לתחולה, יש שני סעיפים שהם סותרים לעניין חוק האסבסט, סעיף קטן (ד) והסעיף של שמירת הדינים. מכיוון שיש סתירה בין הסעיפים, אנחנו מציעים למחוק את סעיף (ד), שאומר שהוראות סימן ד' לא יחולו על פסולת אסבסט כהגדרתה בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א–2011 (בסימן זה – חוק האסבסט) – זה יימחק. וההסדר שיחול זה ההסדר שקבוע בסעיף 7, שהיה לא, שמירת דינים, ש"הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, אולם בכל מקרה של סתירה בין הוראות סימן זה להוראות חוק האסבסט, יגברו ההוראות לפי חוק האסבסט". הסעיף הבא הוא ב-15יא, שנוגע לסכומים המעודכנים של העיצום הכספי. כאן, מכיוון שנקבע המנגנון של הצמדה למדד, מכיוון שיום התחילה הוא מאוחר, זאת אומרת 18 חודשים מיום הפרסום, חשבנו שנכון להגדיר את מועד העדכון הראשון, וזה בדומה למה שנקבע לעניין ההצמדה בתוספת לענייני סכומי הערבות. אנחנו נקריא את הסעיפים שאנחנו משנים, ובעקבות זה פשוט נחיל את ההוראות בתוספת שמתייחסות לסכומי הערבות לאותו מנגנון. אני אקריא את התיקונים. בסעיף קטן (ב): "סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 15ה יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד היסודי;" – כאן התיקון – "הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסם את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש ינואר הקודם ליום תחילתו של תיקון מס' 27". << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תיקון מספר 27 זה מספר התיקון שיהיה לתיקון הזה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> "יום העדכון הראשון" – המדד שפורסם בחודש ינואר שלאחר יום תחילתו של תיקון מס' 27. "תיקון מס' 27" – חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשפ"ו–2026". ובתוספת, שמסומנת כסכומי ערבות: "הוראות סעיף 15יא לעניין הצמדה יחולו גם לעניין הסכומים הנקובים בתוספת זו". הסעיף הבא הוא ב-15טז. זה בהמשך לדיון שהתקיים לעניין הסמכות להגשת ערעור או עתירה על החלטה לעניין עיצום כספי. בעקבות בדיקה נוספת שערכנו בעקבות הדיון, אנחנו חושבים שנכון לקבוע שעתירה כאמור תלך לבית המשפט לעניינים מנהליים. בעקבות זה נדרשים מספר תיקונים, גם כאן וגם בתיקון העקיף לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים, שמקנה את הסמכות. אז אני אקריא את התיקונים ב-15טז. סעיף קטן (א) יימחק, כי אין בו צורך, כי הסמכות היא ממילא לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי התיקון העקיף. בסעיף קטן (ב) יהיה "אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי סימן זה כדי לעכב את התשלום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך. (ג) התקבלה עתירה, לאחר ששולם עיצום כספי, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה בשינויים המחויבים". בהמשך לכך אני אקרא בעמוד הבא בתיקון חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. התיקון יהיה: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה – (1) בפרט 23, במקום פרט משנה (9) יבוא: (9) החלטה של רשות לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, למעט החלטה בעניין עיצום כספי; (2) בפרט 32, אחרי פרט משנה (12) יבוא: (13) החלטה של המנהל לפי פרק ז'2 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984. << דובר >> חמת רוטנברג: << דובר >> אתם יכולים להסביר את המהות של השינוי עכשיו של בית הדין מנהלי? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בית המשפט לעניינים מנהליים? << דובר >> חמת רוטנברג: << דובר >> כן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה היה דיון ארוך שהתקיים בדיון הקודם. מה שנקבע בנוסח שהוקרא, שבעצם עתירה על החלטה לעניין עיצום כספי תגיע לבית המשפט השלום ברשות נשיא בית המשפט השלום. הבעיה בבית המשפט השלום, שדבר ראשון, כפי שנאמר בדיון, הנוסח שהוצע ביקש שתוגש עתירה. בית משפט השלום, גם יש לו פחות ידע בניהול עתירות מנהליות וגם סדרי הדין לא קבועים שם. לכן חשבנו, על מנת שההליך יהיה נכון וסביר, וזאת העמדה של הלשכה המשפטית של הכנסת בכלל, שההליך הזה ילך לבית המשפט לעניינים מנהליים, שהוא מומחה בעצם בעתירות מנהליות, ויש שם סדרי דין והדבר מוסדר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי ההצמדה והפיגורים, לא צריך לכתוב: אלא אם כן פסק בית המשפט אחרת? זאת אומרת, יכול להיות שבית המשפט יפסוק בלי ריבית, בלי הצמדה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, הכוונה לעדכון אוטומטי של הסכומים במהלך השנים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> יש סעיפי עיצום כספי שאין בהם דמי פיגורים, זאת אומרת שכתוב רק ריבית שקלית בלי דמי פיגורים. זה משהו שלא שינינו מהנוסח. נקבע שגם יהיה אפשר לקבוע דמי פיגורים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עוד הערה קטנה טכנית: גם בחוק שקראנו בהגדרות וגם פה, ה-א' ב' של ההגדרות, יש שם קצת בלגן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הסעיפים והמספורים - - - << דובר >> חמת רוטנברג: << דובר >> לא הסעיפים והמספורים. נגיד, "יצרן פסולת" צריך להיות אחרי ההגדרה של טיפול, "מעבדה מוסמכת" צריך להיות אחרי ההגדרה - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כאן שמנו רק שתי הגדרות ספציפיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וגם אני רואה בחוק שהצבענו עליו, נגיד הממונה - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> את זה סידרנו כבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הסדר הכרונולוגי בוצע. << דובר >> רועי אלרום: << דובר >> היושב-ראש, אפשר? << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> בבקשה. << דובר >> רועי אלרום: << דובר >> מגלעד לובינג, מייצג את פורום משנעי הפסולת. לגבי הסעיף שהתווסף, סירוב לתת רישיון, 7יב, אם אפשר לקבל הסבר באיזה נסיבות שבשלהן יהיה ניתן לסרב לתת רישיון. << אורח >> ישי לנדסמן: << אורח >> משרד המשפטים גם מצטרף לשאלה הזאת, כי יש כבר את העילה לסירוב של שיקולים שבטובת הציבור, המידע המודיעיני. לפחות לפרוטוקול, באילו נסיבות אחרות בעצם רוצים שתהיה את הסמכות? << דובר >> רועי אלרום: << דובר >> משרד המשפטים, אתה יודע שהחקיקה גוברת על הפרוטוקול? שווה גם בגוף החוק שזה יקבל ביטוי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נטע, את רוצה להסביר? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני היועצת המשפטית של המשרד. זה רק לפרוטוקול. זה באמת הסדר טכני שנובע מהשינויים שעשינו בנוסח במהלך הדיונים. במקור היה גם סעיף של סירוב לתת רישיון. מכיוון שנעשה פיצול בין הרישום לבין הרישיון, הסעיף של הסירוב נשאר בטעות רק בסעיף הרישום ולא נשאר בסעיף הרישיון, כך שהתוספת הזאת בעצם משקפת את אותם דברים שדיברנו עליהם. באיזה נסיבות יכול להיות סירוב לתת רישיון, שהוא לא דווקא המצב החריג של השיקולים שבטובת הציבור? כמובן, מדובר במצבים שבהם ברמה הטכנית האתר הוא לא מתאים, המיקום שלו לא נכון, הציוד שלו לא מתאים, אין לו יכולת לעשות את הפעולות שהוא צריך לעשות כדי לעמוד בתנאים של הרישיון. זה בעצם המצב השכיח בחקיקה שבו מסרבים לתת רישיון, כאשר בעצם אין אפשרות אמיתית לעמידה בהוראות. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> בסדר? ישן עם ההבהרה. << דובר >> רועי אלרום: << דובר >> כי זה גם כבר היה בנוסחים הקודמים, אז אנחנו - - - << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> בסדר גמור. בבקשה. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> אני ממרכז השלטון המקומי. תודה רבה. אנחנו לא רואים שום תיקון לסעיף 7ל, מה שנוגע לטיפול בפסולת שיפוצים. ואנחנו מבקשים להזכיר שאנחנו מתנגדים לחיוב הרשויות המקומיות לטיפול בפסולת שיפוצים בכמויות קטנות או בכלל. ואין שום התייחסות לסעיף 7ל בכלל ברוויזיה. אנחנו מבקשים לתקן את 7ל, ולפטור את הרשויות המקומיות מחובה. לקבוע שהן רשאיות, אך לא חייבות. תודה. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> ההערה נרשמה לפרוטוקול, אבל אני אומר: כבר דנו בזה בדיונים הקודמים, ולבקשת השלטון המקומי הוספנו את כלל ההערות הנוספות שהיו, למעט ההערה הזאת. << דובר >> מירה סלומון: << דובר >> לא את כלל ההערות, אבל נעשה שינוי. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> את רובן. עוד הערות נוספות? נטע. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני לא בטוחה שצריך ממש להעלות את זה לדיון, אבל מבחינת הנוסח, מכיוון שיש תזוזה במספור של הסעיפים, אז חלק מהדברים, שלא יתפספסו, דיברנו בדיון הקודם לגבי ההסמכה של פקחי הרשויות המקומיות בחוק אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים, הסמכויות שקשורות לפיקוח על עבירות שנוגעות לכלי אצירה. דיברנו על זה ארוכות בוועדה, אבל בהפניות בנוסחים לא בהכרח הסעיפים הספציפיים הופיעו. ממש רק ברמת ההבהרה, שאני אפילו לא בטוחה שהיא נדרשת, אז אנחנו מדברים גם על סעיף - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה בנוסח שפורסם לדיון הקודם. זה בעצם לא תיקון שהוצע. זה נמצא בעמוד 62. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בנוסח הקודם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן, בסעיף 21. תיקון עקיף לחוק הרשויות המקומיות. בנוסח שהוקרא ההפניות היו לסעיף 13(א)(2) ו-(3), (ב)(1), (3א), (4ג), (4י), (4יב), (4יג), (4יד), ו-(ג)(1), (1א) ו-(3), וסעיף 15 לחוק שמירת הניקיון. בדיון גם הוספנו את (4יא). << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> פשוט ההפניות בנוסח הנקי, יש גם את הפסקה הקטנה של (4ז) של כלי אצירה שהוא לא רשום. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אז אולי תגידי באמת מה הסעיף, כדי שנבהיר. וזה בנוסף לסעיפים שהוקראו, אלא אם כן אתם חושבים שזה צריך להחליף. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אני חושבת שזה זז, אבל זה הדבר הפחות קריטי. (4ז) זה בעליו של כלי אצירה או של כלי רכב להובלת פסולת המספק לשימוש כלי אצירה או רכב להובלת פסולת דרך עיסוק, בלא שרשם במרשם את כלי האצירה או הרכב. אני מפנה להוראות הנורמטיביות שבעצם הרשות המקומית מאשרת את ההצבה של כלי אצירה רשום. אז ההפרה הזאת היא רלוונטית לדברים שהרשות המקומית אמורה לאשר ולפקח עליהם. גם סעיף (4טו): יצרן פסולת בניין שלא מודיע למוביל מורשה מה האתר שאליו יש להוביל את הפסולת, לא דורש ממנו למסור שטר מטען, או לא שומר תוכנית טיפול בפסולת בניין, סקר או תיעוד. אז בעיקר הסיפה של (4טו), שעלה בהערות של השלטון המקומי בדיון הקודם, באמת הנוכחות באתרי הבנייה, ולראות שהדברים מופרדים ומטופלים כמו שצריך. 7כו זה פסקה (4יז): מי שמשליך פסולת שאינה - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נראה לי את מפנה לסעיפים החדשים במספרים. << אורח >> נטע דרורי: << אורח >> כן, במספור החדש. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> פשוט הנוכחים כאן לא ראו את המספור החדש. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> תגידי פשוט מהותית את הסעיפים ולא את המספור. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אז הקראתי. ואת ההובלה של פסולת בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה כבר הופנה. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> הערות נוספות? עברנו לשלב הברכות, אם מישהו רוצה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> יש לנו תיקון קטן לגבי המינוי של וועדת ההשגות. אנחנו מבקשים שיהיה כתוב: הממונה על התקציבים או נציג אחר שמינה שר האוצר ולא מי מטעמו, כדי שהוא יוכל במידת הצורך למנות אדם מאגף אחר במשרד האוצר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אז במקרה הזה עדיף מלכתחילה לכתוב מי שמינה - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> לא, אבל אז הקושי הוא שאין מישהו שהוא מתוקף תפקידו, ומניסיוננו בוועדות השגות וועדות של הסרת חסמים, כשאין מישהו שמתוקף תפקידו יכול לשבת בוועדה, אז כשצריך אותה זה לא קורה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> נציג השר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בניגודי העניינים וכו'. יכולה להתעורר באמת שאלה - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה משהו שקיים לצורך העניין גם בנציג במשק המים, למשל, זה הממונה על התקציבים או נציג בכיר אחר שקבע שר האוצר. זה לא משהו שהוא חריג. לא חייב להיות בכיר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא, בהצעה שלך פה, בכיר או לא בכיר? << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה צריך להיות המקבילה לסמנכ"ל. זה יכול להיות בדרג סמנכ"ל ומעלה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> רק אולי נוסיף "מקרב עובדי משרדו", כמו שהיה - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> מקרב עובדי משרדו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> - - - משרדו? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הוא רוצה שתהיה הוראה מפורשת של נציג מתוקף תפקידו. בגלל הוא מבקש שזה יהיה הממונה על התקציבים או - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו הצענו את הממונה על התקציבים או מי שהוא הסמיך לכך, ומציע עידו שזה יהיה הממונה על התקציבים או מי ששר האוצר הסמיך לכך מבין עובדי משרדו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> בדיוק. << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> איפה יש נוסח כזה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אמצא לך אותה בדיוק, אבל אם אני זוכר נכון, במשק המים זה הנוסח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה קצת לוקה בפוליטיקה. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> מה החשש שלך מהנוסח כפי שהוא מופיע כרגע? << דובר >> עידו מור: << דובר >> לי אין חשש, אבל מתוך שיחות שערכנו בתוך משרד האוצר בין האגפים, היה חשוב לאפשר ככל הנדרש. כלומר, בסוף נושא של השגות יכול להיות על כל מיני נושאים, ואם הגורם הנכון יהיה שיהיה החשב ולא נציג אגף תקציבים, אז לאפשר. מצד שני, שוב, לנו כאגף תקציבים זה לא היה נראה דרמטי, אבל הצד השני של זה הוא שאם לקבוע נציג שהוא לא מתוקף תפקידו, יש לנו ניסיון רע עם זה מאוד בוועדה להסרת חסמים לתיאום תשתיות, שבמסגרתה כשנדרש, אז תהליך התיאום וכו' הוא כל כך ארוך, שהיה מוטב לא להגיש את ההשגה. ולכן זה פתרון שנראה לנו סביר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מצאתי. בסעיף 22 לחוק משק החשמל יש: הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג שר האוצר שתמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר מקרב עובדי משרדו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כאן אנחנו כמובן לא מציעים את - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> המינויים ברשות החשמל ספציפית הם כולם מינויי ממשלה. במקומות אחרים זה לא מינוי הממשלה, במים זה לא מינוי ממשלה. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> נטע, מה אתם אומרים - - - << דובר >> חמת רוטנברג: << דובר >> למה שר האוצר צריך למנות? << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> קריטי לשנות את הנוסח כפי שהוא - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> אפשר גם שמנהל המשרד קבע מתוקף עובדי תפקידו, אבל זה היה חשוב לחשב הכללי. אנחנו לא רואים בעיה בתיקון הנוסח. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מנכ"ל זה בסדר? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אפשר להגיד: הממונה על התקציבים או עובד אחר שקבע המנהל הכללי. אין בעיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שהסמיך המנהל הכללי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אגיד הערה נוספת שהיא הבהרה. ב-7כט(ד)(3) ו-(4) 4 מדובר על התשלומים שניתן לשלם לחברת התשלומים, למי שהוא סולק - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ואתם מפנים לסעיפים החדשים, אז אני אגיד לכם איפה זה במקור. << דובר >> חמת רוטנברג: << דובר >> המספור הקודם זה 7כה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רוני, לגבי הנושא שהמנכ"ל מינה, הסעיף הקודם שדיברנו, זאת אומרת השר יכול להחליט שהממונה על התקציבים לא? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת הכוונה? << דובר >> עידו מור: << דובר >> אם השר קבע נציג אחר אז זה לא הממונה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברירת המחדל היא הממונה על התקציבים. אבל בעצם ברגע שמעבירים את המינוי למנכ"ל - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אם המנכ"ל לא מינה אף אחד אז זה הממונה על התקציבים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל הוא יכול למנות מישהו אחר שהוא לא הממונה על התקציבים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון, אבל אמרנו מקרב עובדי משרדו. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. אז למה הממונה על התקציבים? ימנה המנכ"ל וזהו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> שתהיה ברירת מחדל. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא ברור מה הנוסח שזה ברירת מחדל. כתוב: הממונה על התקציבים - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> או מישהו אחר שהוא מינה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> זה האופן שזה כתוב גם במשק החשמל. אפשר לקחת ממש את הנוסח ממשק החשמל, אין בעיה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק לוודא שזה אם זה לא הממונה על תקציבים, לתת את זכות הסירוב לממונה על התקציבים. << דובר >> עידו מור: << דובר >> אני אסביר את החשש. לצורך העניין, קרה לנו במשק החשמל שנה שעברה, שבמשך שנה לא מונה נציג. אז לא סביר שלא יהיה נציג בכלל. ולכן חשוב שיהיה מישהו שהוא מתוקף תפקידו. ככל ומחליטים שלא למנות אדם אחר, שמן הסתם צריך להיות רלוונטי בכישורים שלו וכו', אז אפשרי לעשות את זה, ואז אין סיבה שהממונה על התקציבים ישב בכל ועדה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אפשר כך או כך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת תמיד את הדאגה שלי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אנחנו חושבים שזה ברור מהנוסח, אבל זה יובהר כאן. ברירת המחדל היא הממונה על התקציבים. ככל שהמנכ"ל מבקש ורוצה לשנות ולמנות מישהו מאגף אחר, ושוב, הבהרנו שזה מקרב עובדי משרדו, זה לא יכול להיות מחוץ - - - << דובר >> עידו מור: << דובר >> חשוב לי לציין, זה לא רק חייב להיות מאגף אחר. לצורך העניין, זה יכול להיות סגן הממונה על התקציבים. גם אותו המנכ"ל צריך - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מקרב עובדי משרדו. << דובר >> עידו מור: << דובר >> מקרב עובדי משרדו. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 7כה. << דובר >> עידו מור: << דובר >> הערה נוספת, מה שהתחלתי לומר קודם. בפסקה (3) כתוב שחברת התשלומים תהיה רשאית לגבות תשלום מהמשתמשים בעד פעולותיה. מבחינתנו היה מובן מאליו שהסיבה היחידה שהיא גובה תשלום מהמשתמשים זה לצורך החזר העלויות שעולות לממן את הדבר הזה, לרבות הרווח המינימלי, כלומר את עלויות התפעול ועלויות אוניות ככל שנדרש. הקושי שמתעורר זה שבסעיף קטן (4) הסמיכו את השרים לקבוע אגרה למימון עלויות ההקמה וההפעלה. חשוב לי לציין שאין בכוונתנו לבקש אגרה כזאת, כי זה יצא כפל תשלום, והחשש שלנו הוא שיפורש כאילו בסעיף (3) אי-אפשר לקחת עלויות הקמה והפעלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רשאי. << דובר >> עידו מור: << דובר >> חשוב לנו להבהיר לפרוטוקול שסעיף (3) שכתוב: רשאי לגבות תשלום, זה לא סתם תשלום, זה תשלום על עלויות הקמה והפעלה. זה הכול. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> קיימת שאלה לגבי האם זה מחיר, וזה כאילו מתנגש בשני אינטרסים של הרצון החופשי ואינטרסים נוספים אל מול העלות הריאלית. שוב, ככל שזה מחיר באמת, אז כמובן שלא נדרשת אגרה באישור ועדה מוועדות הכנסת. << דובר >> עידו מור: << דובר >> בסדר. רק שלא ישתמע שבגלל שבסעיף (4) כתוב בפירוש מימון עלויות הקמה והפעלה, ישתמע שבסעיף קטן (3) זה עלויות אחרות נוספות או שונות או זה לא כולל הקמה והפעלה, כי זה העלויות היחידות שרלוונטיות בכלל להתייחס אליהן. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> בסדר גמור. הערות נוספות? << דובר >> נטע דרורי: << דובר >> אז לא הבנתי מה הוחלט? להוריד את - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הנוסח הושאר. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> הושאר, רק הייתה הבהרה של עידו - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> שהוא ייקח גם את זה - - - << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> בסדר גמור. אז אנחנו יכולים להצביע על הנוסח, עם התיקונים, כפי שהובהרו? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו כמובן משאירים את ההסתייגויות שהוגשו. אם אתם רוצים להגיש משהו על הסעיפים החדשים אתם יכולים. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> מצוין. אז אנחנו יכולים להצביע? אז מי בעד החוק כפי שהוקרא? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> שניים בעד. << דובר >> היו"ר יצחק קרויזר: << דובר >> מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני שמח שהצעת החוק על הבהרותיה אושרה בפעם השנייה. תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:35. << סיום >>