פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 973
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ו (29 ביוני 2026), שעה 11:00
סדר היום:
<< הלסי >> הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "החרגת היישוב חצור הגלילית ממתווה הפיצויים והשיקום לצפון" << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
משה גפני
אלי דלל
אורי מקלב
חמד עמאר
חברי הכנסת:
יצחק גולדקנופ
מוזמנים:
שיר רבינוביץ
–
סמנכ"לית, משרד ראש הממשלה
גלבוע זינגר
–
סגן סמנכ"לית, משרד ראש הממשלה
שירה גרשון אשל
–
רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
בנימין שיף
–
יחידת קשרי ממשל, משרד הפנים
שלומית שמש
–
סמנכ"לית רשויות וקהילות, מטה היישום של תנופה לצפון
מיכאל קבסה
–
ראש מועצה, מועצה מקומית חצור
שמחה קורניק
–
סגן ראש המועצה, מועצה מקומית חצור
ברמי גיל
–
חבר מועצה, מועצה מקומית חצור
נתן ראש
–
חבר מועצה, מועצה מקומית חצור
נדב סרוסי
–
יו"ר המנהלת המתנ"ס, מועצה מקומית חצור
צבי זאב בורשטיין
–
מועצה מקומית חצור
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
אלון דמלה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: "החרגת היישוב חצור הגלילית ממתווה הפיצויים והשיקום לצפון" (מס' 6484). << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שוב, שלום. אנחנו בהצעה דחופה לסדר-היום בנושא: החרגת היישוב חצור הגלילית ממתווה הפיצויים והשיקום לצפון. מי שהגיש את ההצעה הוא חבר הכנסת ביטון ביחד עם קבוצה של חברי כנסת. חבר הכנסת ביטון לא נמצא איתנו, כי הוא חיתן, מחתן את בנו.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
מזל טוב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז, קודם כול, אנחנו שולחים לו מזל טוב גדול מפה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
איזה ביטון?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מיכאל ביטון. שולחים לו מזל טוב גדול מפה. לא נעלבים שלא הזמין אותנו לחתונה. זה בסדר.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
אז מתנה אפשר לשלוח לו בדמות ההצעה הדחופה הזו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן. אבל חבר הכנסת ביטון, באמת, הנושא של חצור יקר וקרוב לליבו, והוא נותן לנו בראש על זה מדי שבוע. לכן אנחנו גם נענים לבקשה כרגע ומקיימים את הדיון.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
על זה נאמר: רגליו בדרום וליבו בצפון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, לגמרי. ליבו של מיכאל ביטון, אתה יודע, מקיף.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
מקיף.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מקיף את העם היהודי כולו באשר הוא נמצא.
ראש המועצה, בבקשה.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
קודם כול, לומר לך תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב ולכל מי שטרח פה והגיע. נמצאים מצד שמאל שלי גם חברי המועצה היקרים, סגני ראש המועצה, שהגיעו. קודם כול, אני רוצה להגיד לך תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לפרוטוקול, זה מיכאל קבסה, ראש המועצה חצור.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
ראש מועצת חצור, כן. קודם כול, להגיד לך תודה רבה על העמידה שלך למען העסקים. אתה הראשון שהצליח לפרוץ את הקווים, שאתה רואה את הגליל לא בקווים, ולא בגיאוגרפיות של אפס-תשעה ק"מ, ותשעה ו-11, וכל מיני קומבינות. אז אני רוצה להגיד לך תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש לי הפרעת קשב. אז יש לי בעיה עם קווים ועם מסגרות, אתה יודע.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
הפרעות קשב הזאת מצילה עסקים רבים. וקודם כול, להגיד לך תודה רבה על זה.
אבל אחרי זה, אני רוצה לציין, קודם כול, בחצור הגלילית אחת הקהילות החזקות ביותר שאני פגשתי. קהילה מיוחדת, שמופגזת בלי הפסקה כבר כמעט שלוש שנים. ובכל זאת, היא קולטת מפונים. קלטה מפונים, כמעט 10%. אתה יודע מה זה לגדול ב-1,000 תושבים בלילה, 1,000 מפונים שהגיעו מקריית שמונה, איזה אתגר זה היה ומה זה עשה עבורנו. ומעבר לזה, היא שולחת גם מנות לחזית כמעט כל שבוע, אלפי מנות עד עכשיו. קהילה עם ערבות הדדית נדירה. ואנחנו כולנו גאים פה להנהיג את הקהילה הזאת, באמת.
אבל אנחנו כבר שלוש שנים מעל 500 רקטות, כולל פגיעות ישירות בלב היישוב. חצור נמצאת 11 ק"מ מהגבול. ואדוני היושב-ראש מכיר את הסוגיה היטב. אנחנו מטווח כבר משנות השישים, ממלחמת ששת הימים, דרך יום כיפור, מלחמת הלבנון הראשונה, השנייה, עוד מבצעים שהיו, וגם במערכה האחרונה. אנחנו מדברים על נפגעים. אנחנו מדברים על בתים, על משפחות מפונות. סרטונים שעשו אפילו עלינו, שאנחנו יעד מבוקש בחיזבאללה. חצור ממוקמת באמבטיית סיכונים. היא נמצאת למרגלותיו של פיקוד צפון, בבסיס 8200. היא נמצאת ליד שטח 100, מחנה פילון, שדה התעופה ועמיעד. היא נמצאת באמבטיית סיכונים מאוד ייחודית.
אבל אני לא רוצה לדבר איתך עכשיו על מספרים. עד עכשיו דיברתי. אני רוצה לדבר איתך מה זה עושה לילדים שלנו, שלא מצליחים כבר לקיים שגרה כמעט שלוש שנים. הילדים האלה לא פונו. הם, מצד אחד, מאוד הופגזו, מצד שני, 50% לא ממוגנים, היישוב לא ממוגן, ומצד שלישי, גם הופגזו. ולא הייתה להם את השנה-שנה וחצי ללמוד בתל אביב, באזורים כאלה. הם פשוט הופגזו בלי הפסקה. והשגרה שלהם במשך שלוש שנים נפגעה. זה יצר אצלם חרדות. זה יצר אצלם הרטבות. פגע להם בשגרת הלימודים. אני פוגש ילדים שמפחדים מרעש של מסוקים. אני פוגש ילדים שישנים במקלטים ובממ"דים רק כדי להרגיש בטוח. פגשנו ילדים עם הפרעות אכילה, עם הפרעות רגשיות. פגשנו ילדים שנשרו להם השערות, אדוני היושב-ראש, מהלחץ. ועוד דברים שאני מעדיף לא לפרט אותם פה, שאנחנו גם כן בודקים אותם. אבל הלחץ נותן את אותותיו, והקהילה הזאת הכל כך יקרה – שלום, שלום גם לך. תודה רבה שאתה מכבד אותנו.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
הייתי להיות בוועדת הכנסת גם, חוק לומדי תורה. שם יותר מעניין. בוקר טוב.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
אם התפנית מזה אלינו, מעריכים את זה מאוד. באמת זה מחזק אותנו. מעריכים את זה מאוד.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אנחנו מופיעים על המפות של חיזבאללה. על המפות של המדינה אנחנו לא מופיעים. יש מספר מתווי שיקום לגליל. חילקו קרוב ל-30 מיליארד שקלים. אפס שקלים לחצור הגלילית. יש החלטה על האפס-תשעה ק"מ, שאדוני היושב-ראש מכיר אותה בצורה טובה. יש את ההחלטה לקריית שמונה. יש את ההחלטה לקצרין, רמת הגולן. יש החלטה לבדואים, לדרוזים, לצ'רקסים. ולאחרונה גם הייתה החלטה לערי ליבה, לערי ראשה, שבע ערים: נצרת, עפולה, נוף הגליל. לכולם הגיע, כן? חילקו 29 מיליארד שקלים. ומי נמצא בחוץ, מי נמצא מתחת לכל מתווה? חצור הגלילית. הוסיפה המדינה חטא על פשע שהפילנתרופיה נעה אחרי הממשלה, כי הם עשו את הבדיקות שלהם. אז אנחנו גם מגיעים לפילנתרופיה, אז גם אומרים לנו: מצטערים, אתם לא באפס-תשעה ק"מ, ולא במתווה כזה ולא במתווה אחר.
ועכשיו זה מעמיק רק את הפערים. וזאת בכייה לדורות, כי העיוות הזה שיוצרים כאן הוא עיוות לדורות. כי אם בתא שטח אחד, שנמצא 2,000 מטר מאיתנו יש סבסוד מעונות, ביישובים של סוציו 9, שכמעט לא משלמים כלום, ויש קרקעות מסובסדות, ויש מענקים למעסיקים ולמוסדות חינוך, ותקציבים לחיזוק הקהילה, וטיפולים רגשיים לילדים שלנו, אז מה אני אומר לילדי חצור? שהם לא נולדו בקו הנכון? אז פעם אחת אמרו לנו שזה מרחק מהגבול ואין בלתו. זה קו של 50 שנה, אתה יודע, מאז אותה קטיושה שהגיעה ב-1980 ונחתה. ומאז ייצרו על זה עוד אידיאולוגיות ועוד אידיאולוגיות. ופתאום אנחנו מגלים שלא. הגיעה ההחלטה של ערי ליבה, פתאום זה לא מרחק. פתאום זה גודל.
עכשיו, שים לב מה קורה בדרום. בדרום זה מרחק. ומקבלים החלטה גם של שיקום, החלטה עקרונית, ואומרים: אנחנו נעשה החלטה של עוטף דרום, נעשה את קו של האפס-שבעה ק"מ, ונעשה החלטה של שיקום בעוטף דרום. אבל בצפון זה לא ככה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שם עשו עוטף של העוטף.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
נכון. זה העוטף של העוטף. זה עוטף דרום, בדיוק. זה עוטף של האפס-שבעה ק"מ. ורשויות של 60 ק"מ מהגבול קיבלו את כל המגיע להן, כולל שיטור קהילתי כולל הכול, כל החבילה המלאה. ופה, כשאנחנו שואלים אותם מה נשתנה, מה הם אומרים לנו? לא, פה זה לא שיקום; פה זה פיתוח; באנו לפנק; החלטנו להשקיע ולפתח, כי בא לנו. ובעצם משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק. כל פעם קומבינה אחרת. כל פעם. פעם זה מרחק. פעם זה גודל. פעם זה קבוצת מיעוטים. כל פעם. מחלקים 29 מיליארד, וחצור לא נמצאת בשום אחת מהן. בעצם לא החמצתם הזדמנות אחת להחמיץ את חצור. וכל פעם בשלל תירוצים.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
אולי זו מגמה, מיכאל?
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אין לי הסבר.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
בדרום עושים עוטף לעוטף. אותנו לא עוטפים, אלא מרחיקים. יכול להיות שזה הכיוון של הממשלה.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אין לי הסבר אחר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יקירי, אם תרצה, אני אתן לך לדבר אחר כך. אבל בוא נשמע אותו מסודר, ואז.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
אין לי הסבר אחר למעט העובדה שעושים כאן סיכול ממוקד ליישוב. זו הפעם הראשונה במדינת ישראל שעושים סיכול ממוקד ליישוב. אין שום הסבר בעולם הזה שחצור לא תהנה מהשפע שהגיע אחרי המלחמה. זאת אפליה שלא הייתה מאז ימי הפנקס האדום. זאת ממשלה שאתם מובילים אותה. זאת מדיניות שאתם מובילים. ואתם אחראים עליה. ואנחנו הגשנו בג"ץ על הדבר הזה. ואנחנו נילחם.
ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו, אדוני היושב-ראש. אני ב-7 באוקטובר לקחתי את כל מה שיש לי, ירדתי לדרום. השתתפתי בקרבות בבארי. עברנו בית-בית, חדר-חדר. האמת היא שהייתי בטוח שאני לא יוצא משם. הייתי בטוח שזה יום האחרון שלי בעולם. אין סיכוי שאני יוצא משם. כשירדתי לשם, לא שאלתי איזה קו הם. הם גם לא שאלו אותי איזה קו אני.
אני רוצה לדעת למה הממשלה הזאת, והמדיניות שלה שואלת אותנו, את הילדים שלנו, את ילדי חצור, איזה קו הם. ואנחנו מנסים להבין את זה. וכל פעם יש אירוע אחר. וכל פעם יש נוסחה אחרת. שום דבר. וכל פעם מספרים לנו שחצור נופלת בכל הקטגוריות. אתה מבין, הילדים שלנו הם איזה נתון סטטיסטי באיזה מפה של מישהו, באיזה מפה של יועץ משפטי או של איזה מישהו בממשלה הזאת שהחליט להוריד את השלטר על חצור.
אז אנחנו נשמח לשמוע את התשובות בהמשך. אז תודה רבה לך שוב. וממתינים לתשובות. אנחנו עדיין בבג"ץ, מחכים. הם ביקשו אורכה, המדינה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אשריך. זה שאתה מאמין לבג"ץ, זה בסדר.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
המדינה ביקשה עדיין אורכה. כי שנתיים וחצי אין לה עדיין תשובות. ביקשה אורכה עוד שבועיים להמציא תשובה. אז נחכה. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אוקיי.
כן, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> ברמי גיל: << דובר >>
שלום. שמי ברמי גיל, חבר המועצה. אז באמת, אחרי שראש המועצה התייחס בצורה מורחבת מאוד ופירט לפרטי פרטים את המצב שלנו, אני מגיע לחצור, ואני רוצה לספר לילדים שלי מה הצלחנו להביא. אני אגיע בעוד שלוש-ארבע שעות לחצור, ואני אגיד להם שלא הבאנו שום דבר, שום דבר: הדם שלכם פחות טוב מהדם של הילדים שממש שני מטר מאיתנו. שני מטר מאיתנו מקבלים עולם ומלואו, וילדי חצור, לא מגיע להם שום דבר.
אני יכול לתאר את זה בצורה יותר מטאפורית, מה שאני מייצר לעצמי כל הזמן. חצור נוסדה לפני 73 שנה, מעברה. ההורים שלנו קיבלו את חצור. הביאו אותם מכל קצוות העולם. הביאו אותם על משאיות, שפכו אותם בחצור וקיבלו קוצים ודרדרים. ההורים האלה עבדו מאוד מאוד קשה בשביל לשבור את האבנים, לגזום את הקוצים ולהפוך לנו איפה שאנחנו חיים היום.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
ליישב את הגליל.
<< דובר >> ברמי גיל: << דובר >>
להפוך את זה למין חצץ כזה. אנחנו שבאנו, גדלנו, למדנו, התפתחנו, סללנו לילדים שלנו את אותם הכבישים ואותם מסלולי המראה שהם יוכלו להמריא משם.
ואתם השארתם לנו שתי אופציות: או שהם ימריאו ולא יחזרו לחצור, או שאנחנו ניתקע בחצור, כי שדות התעופה של השכנים שלנו, שהם ממש מטר מאיתנו, הרבה יותר מגרים. יש להם דיוטי פרי נהדר בחינם. ולנו הכול סגור. לאן אתם רוצים להביא אותנו? מה אני הולך להגיד לילד שלי? סע, תגמור את השירות הצבאי שלך, טוס מחצור, אנחנו אכלנו אותה? זה מה שאני רוצה להגיד לילד שלי? הילד שלי בעוד חודשיים נוסע לשליחות של הסוכנות היהודית שנה בארצות הברית. הוא יחזור. הוא יעשה שירות משמעותי. מה אני הולך להגיד לו? דפקו אותך? ניצלו אותך? נתנו לך שלוש שנים שירות צבאי משמעותי. שנה תתרום לקהילה היהודית בארצות הברית. ולמה מביאים אותנו בסוף? לאן אתם רוצים להביא אותנו?
יש תסכול ויש תחושה של הפקרה ויש זלזול. אנחנו רוצים להבין עד לאן. מה הקצה של הגבול שלנו, שאתם דוחפים אותנו לתהום? זה מה שאני רוצה להבין. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, בבקשה.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
תודה. שמי נתן ראש, חבר מועצה. מיכאל דיבר פה על הנושא של היישוב עצמו. הוא דיבר על הממשלה. הממשלה זה אנחנו. יושב איתי פה בחור, אנחנו יחד. חבר'ה, אנחנו ממש יחד גם בבעיות שיש ביישוב.
אני רוצה להסביר גם לכם פה, שנמצאים פה, שתבינו מה הבעיות. יש לנו מליאת מועצה עוד שבוע. ההמלצה הראשונה לעלות ב-10% את הארנונה; לקצץ 7% בחינוך; להוריד לעובדים שעות נוספות. מדברים על קיצוצים. לאן אתם רוצים שהיישוב הזה יגיע? לאן? לאן? אתה רוצה שנשית עליהם, עלינו, עוד 10% בארנונה? על מה?
אני גם עצמאי. שנתיים, אומנם אנחנו לא קיבלנו פיצויים כמו קריית שמונה, אין לנו שום בעיה. אבל לא עבדנו. טילים. תהיה לך פה מפה, ואתם תראו, חצור מקום שלישי, שלישי, בכל הנושא של הטילים שהיו. שנתיים לא עבדנו. אנחנו עכשיו נכנסנו עם חשב מלווה. לאן הממשלה שלי, שהיא שלי – אני לא מתבייש להגיד ממשלה שלי ושלנו, חבר'ה. אתם פה לציין שהיא שלנו. הם יישוב יחד איתנו. אנחנו ביחד בכל. הממשלה פה מביאה אותנו למצב, אני חושב שחצור, אם נמשיך ככה, היא פשוט תיסגר.
אני אתן לכם דבר הכי פשוט. יסוד המעלה, חמש דקות נסיעה מחצור, סוציו-אקונומיה, מה יש להם? 9?
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
9.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
9, מקבלים שם כסף. זורקים שם כמה 2, 3, 30 מיליון שם?, כמה זורקים? חצור שקל אחד. ממשלה שלנו, חבר'ה, אני לא מתבייש להגיד את זה, אני אגיד את זה עוד פעם, שלנו, שקל אחד לא נתנה לחצור. מה יהיה?
אם יש פה איזושהי מגמה לסגור את חצור, אין שום בעיה. אני אומר לך, אנחנו נעזור לכם, ולהערכתי תוך חודש ימים, אנחנו לא נסגור את חצור. אנחנו נבעיר את המדינה. בצורה הזאת, אנחנו נבעיר אותה. כי צפת תקבל, כל היישובים. חצור? אני לא יודע, או יש איזושהי מגמה או שמשהו בלתי הגיוני.
אז אני מבקש את התערבותכם באמת. זה חשוב. זו פשוט הדקה לא ה-90 – 99.99 לפני מה שהולך להיות. ואני אשמח מאוד שמפה תצא הזעקה ונצא לדרך אחרת.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר גמור. רק שנייה, הרב מקלב צריך ללכת.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
אני מוציא את הסדר, אבל אולי נעשה קצת הפוגה בין החברי המועצה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אתה יודע, הגמרא במסכת בבא בתרא מספרת, אומרת הלכה, כשמוצאים גוזל שמתרחק רחוק מהשובך, למי הוא שייך? למי שמצא אותו, או שאולי שייך לבעל השובך? אז הגמרא אומרת: 50 אמה. אם זה נמצא בתוך ה-50 אמה, זה שייך לבעל השובך. אם זה נמצא מאחורי בעל השובך, זה כבר שייך למוצא. זה לא אומר ששייך אליו. אז ירמיה שאל שאלה: מה קורה אם רגל אחד פה? זרק אותו מבית המדרש.
יש לזה כמה הסברים. מה ההסבר, שאנחנו צריכים להבין? כשאתה מדבר על פיזי, אתה יכול להגיד: זה השטח, אני מעביר קו. פעם היו עושים את זה באבן. מעביר קו. אבל כשאתה מדבר על חיים, אתה לא יכול לשאול ככה, בגלל שגם 49 אמה גם לא ברור.
אני אומר שאנחנו מדברים על זה כאן בוועדה. הקירות בשנה האחרונה סופגות הרבה, אם זה בהטבות מס. קבעת שלוש, חמש, שבע, אתה קופץ ככה באיזה קפיצות. מאחורי הקפיצות האלה יש חיים, יש משמעויות. וקבעת את זה מפעם, ואתה אומר: לפי זה צריך להתנהל. זה דבר שצריך לזרוק מבית המדרש. אי-אפשר. ודבר פיזי, זה דבר שיש בו חיים, שיש בו צרכים, שיש בו דינמיקה, שהמציאות היא זאת שהיא קובעת. איך אתה יכול להגיד שהדבר הזה הוא שיכול לקבוע לך.
כשאנחנו באמת מדברים על חצור, ואנחנו מכירים אותה ונמצאים שם, ואנחנו רואים איך שהעיר הזאת מתנהלת במצב הזה, ראש העיר, סגנים, בצורה מקצועית, מפתחים את העיר במצב הקשה שיש היום, מחזיקים את התושבים, נותנים להם איכות חיים, עושים את המקסימום. אתה רואה, כל פעם שאתה בא לבקר, אתה רואה את השיפור שיש, וכפי שראש העיר אמר, באחדות מלאה בין כל הקבוצות, שזה לא דבר שמה בכך גם בתקופה הזאת. וכולנו מבינים שליישוב בתוך אזור, יישוב עירוני בתוך אזור שיש שם יישובים, יש לזה משמעות. בסופו של דבר, כשאתה צריך לעשות את פנצ'ר, אתה תקוע עם רכב, אתה יודע שיש מקום שיש את זה. לא בכל יישוב יש את זה. אין את זה ביסוד המעלה, עם המלון שיש את זה. מקום, אזור תעשייה, אתה עושה במקום שהוא יישוב עירוני, מענים של תחבורה, כל הדברים שצריך. כשבונים, זו חשיבה שיש לך, אורבנית. אתה יודע שאתה מאחורי מקום יישובים. אם אתה עושה מקום, אתה צריך לחזק אותו. אתה צריך לדעת לתת לו את האפשרות להמשיך.
למה שתושב יישאר שם, שאם הוא הולך קצת הלאה, הוא כבר מקבל שם, היישוב יכול לתת לו הרבה יותר? מקום שמתנהל במקסימליות ממה שנותנים לו. ליצור פערים, ליצור פערים כאלה בתקציבים כשאין תקציב, והפערים הם לא עוד קצת, אלה לא פערים שאתה נותן כאן איזה תוכנית מיוחדת עכשיו - - - אתה מדבר עכשיו שהממשלה נותנת סל, הרבה יותר מסל, של דברים שאתה נותן, שהופכים את המשמעות אחרת, ולתת את הפערים האלה, במיוחד באיכות שיש לחצור, אז באמת טוב עשה חבר כנסת ביטון. אנחנו כולנו מצטרפים. ואני יודע, היושב-ראש, שאתה לא נותן את הדברים האלה, אתה נלחם. אם יש לך מחלוקת היום עם האוצר, מחלוקת לא קטנה, כיושב-ראש ועדת הכספים, אתה מנהל את זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מחלוקת עם האוצר, באמת?
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אם יש. ועל מה? אם אני צריך לתמצת על מה זה, זה על הדברים האלה, על הדברים הגיוניים, על הצרכים שהם נצרכים. אתה לא יכול לסבול שבאים ואומרים לך תשובות שלא מספקות, הן לא מספקות את הדעת, אין להן היגיון ואין בהם צדק, בדברים האלה. הינה עוד דוגמה שאתה מביא.
לכן אני באמת חושב, קודם כול, לחזק אתכם, להגיד תודה רבה על כל מה שאתם עושים, על החשיבות, על השליחות המיוחדת, על המקצועיות שאתם משקיעים בעיר. באמת חובתנו לתת לכם את הכלים להתמודד ולהמשיך לפאר ולרומם את חצור. חצור הגלילית אני קורא לזה, נכון? חצור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> שמחה קורניק: << דובר >>
דבר ראשון, תודה רבה לרב מקלב על הדברים. וכולנו תקווה שזה יפעל את פעולתו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מי כבודו?
<< דובר_המשך >> שמחה קורניק: << דובר_המשך >>
שמחה קורניק, סגן ראש המועצה.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
שמחה בונים.
<< דובר >> שמחה קורניק: << דובר >>
שמחה בונים קורניק, כן.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
שמת לב איזה חיבור יפה יש? יש לנו חיבור בזה. בכספים אין לנו חיבור. הבנת מה קורה בממשלה? אתה שם לב? זה פשוט, אני אומר לך, אני לא מאמין. תראה איזה חיבור יפה יש לך. תראה, כולנו בממשלה. הוא בממשלה, כולנו – וכלום, כסף אין. טוב, אלוהים יעזור לנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר >> שמחה קורניק: << דובר >>
מה שאני אומר הוא שאני אתמול ישבתי בלילה, אמרתי, בואו ניקח את הסעיף הזה. שבע ערי ליבה קיבלו כמה מיליארדים. בואו נראה איפה אנחנו ממוקמים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חשבתי שתגיד לי: ישבתי בלילה, למדתי; הינה, יש לי איזה חידוש בשבילכם. ערי ליבה, נו, כן.
<< דובר_המשך >> שמחה קורניק: << דובר_המשך >>
ראשית, גם למדתי, גם השתתפתי בשבע ברכות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הכול בסדר. לא צריך להסביר מה עשית.
<< דובר_המשך >> שמחה קורניק: << דובר_המשך >>
אז ככה. פשוט אני הלכתי, עשיתי טבלה מסודרת מאתר פיקוד העורף מבחינת ההתרעות. כמה פעמים הילדים שלי ברחו לממ"דים, למקלטים, כמה פעמים היו צריכים, כמה ימים לא היו לימודים בהתאם לכמות ההתרעות וכו' וכו'. בירי רקטות וטילים, מתוך כל שבע ערי ליבה וחצור, אנחנו מקום שלישי. בכטב"מים אנחנו מקום שני.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
תראה את זה. תראה את זה לאדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא רואים כלום ככה.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
אנחנו נראה לך.
<< דובר >> שמחה קורניק: << דובר >>
עכשיו, הפערים הם ממש פערים גדולים. ובעיקר, בעיקר אם אנחנו שמים דגש על זה שאצלנו זמן ההתרעה הוא 30 שניות. והילדים באמת סבלו ברמה ממש גבוהה, ולא היו לנו התרעות קודם, כי אצלנו רוב, רוב, ממש רוב, רוב המוחץ של ההתרעות היה מלבנון, לא מאיראן. וזה בניגוד לכל שאר הערים שם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני אגיד לפרוטוקול שירי רקטות וטילים היה 187, וכטב"מים או חדירת כלי טיס עוין, זה נקרא, היה 39, כשבמקום הראשון עכו עם 50. זהו, כן. תמשיך.
<< דובר_המשך >> שמחה קורניק: << דובר_המשך >>
עכשיו, מה שאני אומר הוא שהילדים שלנו בסוף סבלו. לא היו לנו התרעות מקדימות. אנחנו קמנו בלילה ובמשך כל שעות היום, ובזה זה בסדר. אנחנו סבלנו וקיבלנו ויחד עם כולם.
אבל בסוף, כשמחלקים את העוגה, פה אנחנו נעלמים. פה שכחו מאיתנו. וזוהי בעצם השאלה שכולנו שואלים: איפה אנחנו בתמונה? פתאום פה נעלמנו. העיניים שלנו לא צרות בכל האחרים, שכולם יקבלו. הכול בסדר. אבל מה איתנו? אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו. בסוף, איך הוא אומר? מעלים את הארנונה ב-10%. אנחנו אחרי מלחמה. העסקים שלנו סבלו. גם אני בעל עסק. גם הוא בעל עסק. גם הוא בעל עסק. בסוף מה יהיה? בסוף רוצים להוריד אותנו - - -
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
יקריסו את התושבים גם. עזוב את היישוב – גם את התושבים.
<< דובר >> שמחה קורניק: << דובר >>
לגמרי. בכל נושא. זה יכול להיות בנושא תרבות.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
תשמע, זה כואב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נתן, אני מבין שזה כואב.
<< דובר_המשך >> נתן ראש: << דובר_המשך >>
תאמין לי, זה כואב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני מבין שזה כואב.
<< דובר_המשך >> נתן ראש: << דובר_המשך >>
זה דבר לא הגיוני. ואני - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, לא, לא. נתן, תכבד אותי. אני מכבד אותך.
<< דובר_המשך >> נתן ראש: << דובר_המשך >>
מכבד אותך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז מכבדים אותי איך? אני אסביר לך למה. יש לי הפרעת קשב. ואני מנסה להקשיב לו. וכשמישהו נכנס בדברים, זה, אתה יודע, עושה לי קצרים. אז לכן אני מאוד מבקש שלא ייכנסו בדברים. תרצה אחר כך להוסיף, אני אתן לך. כן, שמחה.
<< דובר >> שמחה קורניק: << דובר >>
זהו, אני סיימתי את הדברים שלי. אני חושב שהדברים ברורים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, בבקשה.
<< דובר >> נדב סרוסי: << דובר >>
שמי נדב סרוסי, יושב-ראש הנהלת המתנ"ס וחבר מרכז ליכוד. למה מדגיש חבר מרכז ליכוד? כי אנחנו בשלטון, ואני מרגיש שאנחנו נלחמים באוגנדה, אני לא יודע, באיזו ממשלה זרה, ממשלה אחרת, צבא אחר. פיקוד צפון זה מטר מאיתנו, הוא מעל חצור. הוא חטף כל היום. אנחנו חטפנו את כל מה שיועד לו ולכל הבסיסים מסביבנו. הילדים שלנו, הילדה שלי – הינה, אני מודה ומתוודה – שני כדורי פריזמה כל יום, כל יום. כל אזעקה מקיאה, חרדות, פסיכיאטר, טיפולים פסיכולוגיים. הילדה שלי. אני לא מדבר על ילדים אחרים. ילדים אחרים, שאין להם כנראה מה שיש לי, ברוך השם, יותר מתקשים. והפגיעה הראשונה זה בחוסן. כל הטיפולים הפסיכולוגיים, כל אי הכרה בזה שאנחנו בקו עימות, זו ההשפעה הראשונית קודם כול על הנפש, הנפש של הילדים, הנפש של המבוגרים, הטיפולים וכל השאר. מן הסתם יש את כל ההשלכות הפיזיות, הממ"דים וכל ההחלטות האחרות, שגשוג של היישוב עצמו, לעלות אותו למעלה.
יש את האמרה הידועה: "אל תכרה בור לחברך" כדי להגביה את עצמך ממנו. מה שקרה פה בממשלה הזאת הוא שהיא כרתה לנו את הבור כי היא הגביהה את כולם. אנחנו סוציו-אקונומי 4, כל השאר 8. מה שקרה הוא שהגבהתם אותם עוד יותר מעלינו. זאת אומרת, בדה-פקטו הנמכתם אותנו. אנחנו לא נוכל להתמודד, כי כל הכספים שמגיעים מסביב לא נוכל – אני יושב-ראש הנהלת המתנ"ס. אני עושה הצגות, עושה קייטנות, עושה דברים, רק בנישה הקטנה שלי, בסדר? אני לא יכול להתחרות במיליונים שיש מסביבי. אין לי סיכוי להתחרות בהם. אף אחד לא יבוא אליי. יבוא אליהם. אני לא יכול לתת את מה שאני צריך לתת לתושבים שלי, שאני אחראי עליהם. קייטנה אצלי עולה פי כמה מאשר במקום אחר. הילדה שלי בחצור משלמת 4,300 למעון. ביסוד המעלה, סוציו-אקונומי 9, משלמים 1,000 שקלים. אלה המשמעויות של החלטות הממשלה. הרי בסוף מובן שזה לא כסף מזומן שעובר. זה עובר בהחלטות קטנות בכל תחומי החיים. וזה פוגע בכל אחת ואחד מקט ועד זקן. זה מה שיש לי להגיד.
אני מצפה, דרך אגב, שהלחץ יהיה יותר על גורמי הצבא, כי גורמי הצבא הם אלה שצריכים לתת את חוות הדעת המאפשרת כדי לתת לנו. ואני לא מתבייש להגיד פה שלדעתי – אני איש צבא – משחקים פה משחק פוליטי. חצור היא העיירה ליכודית פר אקסלנס, מה שנקרא, מלא. חולתה, קיבוץ חולתה, שהוא רחוק בכלל, נכנס לתוך הקו הזה. איך? איך חצור לא נכנסה? יש פה פגם מוסרי, עוולה מוסרית ממדרגה ראשונה. ואנחנו מצפים שתלחצו ותעשו את הכול כדי לתקן אותה. תודה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רוצה להגיד משהו?
<< אורח >> צבי זאב בורשטיין: << אורח >>
שמי צביקי בורשטיין. הזכרת חבר מרכז ליכוד. גם אני חבר מרכז ליכוד. אז נמצא פה ראש מועצת חצור, ידיד קרוב, מיכאל. הוא פועל רבות. אבל אני רוצה לדבר עליך, כבוד היושב-ראש. אני נמצא לפרגן קצת, להגיד תודה רבה על העשייה לתושבי הצפון ולתושבי הדרום. ואין לנו אלא לברך אותך שתמשיך הלאה בעשייה הברוכה הזאת. תודה ענקית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה.
חבר כנסת עמאר, בבקשה,
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
קודם כול, אני רוצה לעדכן.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה גם חבר מרכז ליכוד?
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני לא חבר מרכז הליכוד. אני חבר כנסת מטעם ישראל ביתנו. אבל אני תומך בחצור. אני רוצה להגיד לכם, אין קשר בין להיות חבר מרכז של איזושהי מפלגה לבין לקבל מה שמגיע לך.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
ברור.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מגיע לכם, תושבי חצור, לקבל את הכול. אני זוכר, אני נלחמתי על היישובים הדרוזיים, בית ג'אן, כסרא-סמיע ויאנוח כאן בוועדה. כולם התנגדו. חברי כנסת תמכו איתי, גם קואליציה גם אופוזיציה. לא היה קשור לאיזה מפלגה הם שייכים. ובסוף הצלחנו להביא אותם לקו עימות.
לכן אני אומר לכם, אנחנו כאן צריכים להתמקד היום. המלחמה האחרונה הוכיחה, היושב-ראש, שהמרחק כבר לא משחק תפקיד. וגם אתה נתת נתונים של טילים, של כטב"מים, שחצור חטפה. אני חושב, חצור הוא יישוב חשוב מאוד בצפון, יישוב שאנחנו חייבים לתמוך בו, לתת לו את הכול. את ראש המועצה אני מכיר הרבה שנים, לא יום ולא יומיים. אנחנו מכירים הרבה שנים. אני מכיר את העשייה שלו לפני שנבחר לראש מועצה. אני יודע מה הוא עשה.
לכן אני אומר לכם, אנחנו כאן בוועדה, מכל הקשת הפוליטית, צריכים להתגייס לטובת חצור ולתת לה את הכול, לאפשר לה להמשיך להתקיים. לא יכול להיות שעל סדר-יומה של מועצה בצפון, במצב של מלחמה, ושלוש שנים אנחנו במלחמה, בסדר-יום של ישיבת המועצה: העלאת ארנונה ב-10%; קיצוץ שעות נוספות לעובדים; קיצוץ בחינוך ב-10%. זה לא מתקבל ולא נתפס. לא יכול להיות דבר כזה.
אני חושב, אנחנו כוועדת הכספים יש לנו את הכוח. נכון, אנחנו עוד שלושה שבועות אמורים להתפזר. אבל, כמו שאמרת, אנחנו יכולים להתכנס גם בפגרת הבחירות, כי אנחנו ועדת הכספים. כמו שאמרנו על המתפרות אצל הדרוזים, אם נצטרך להתכנס עוד פעם בפגרת הבחירות, נתכנס בפגרת הבחירות ולתת להם את הפתרון. וגם בקשר לחצור, אם נצטרך להתכנס, נתכנס. וחצור צריכה לקבל. אני רואה את ראש המועצה כמה פעמים מגיע כבר לוועדות. הוא מגיע הרבה לוועדות לדרוש למועצה שלו, לבקש למועצה שלו, להתגייס למען המועצה שלו. אז בואו גם אנחנו נתגייס וניתן את הכול.
אני יודע שאתה בוועדת הכנסת, אבל אני לא ידעתי איזה דיון יש בוועדת הכנסת.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
היא צועקת שם, מירב. לא חשוב. תן לה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני יודע, אני יודע. איך עזבת את הדיון הזה? תראו, אם הוא עזב את הדיון שם והגיע לכאן, תדעו שאתם מאוד מאוד חשובים בשבילו. אני יודע מה מתרחש שם ומה יש בדיון שם. ואני יודע כמה הוא נלחם שם. למרות שתפיסת עולם שלי אחרת ממנו, אבל אני מכבד כל אחד עם תפיסת העולם שלו והמלחמה שלו. כמו שאני נלחם על האינטרסים של אזרחי ישראל וכל אחד ואחד, והעדה הדרוזית ולהשיג לה את הכול, ותושבי הצפון, וכל אזרח במדינת ישראל שיקבל את הכול, גם חצור חייבת לקבל ולהכניס אותה גם מבחינת הטבות מס. אם אנחנו עושים חוק ייעודי לנוף הגליל, אנחנו יכולים גם לעשות חוק ייעודי לחצור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
רצית לערים מעורבות.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
תראה, לכל דבר אתה יכול למצוא נוסחה. אנחנו הכנסת יודעים למצוא נוסחה, ונוכל למצוא את הנוסחה הנכונה ולהביא להם את ההטבות הנכונות, גם לחצור. זו לא תהיה בעיה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
ערים עם קהילה של חסידות גור, כן, למשל.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אנחנו נוכל למצוא את הנוסחה הנכונה ולהביא את הטבות לחצור. אני לצידכם באמת. אני נשארתי בדיון בשביל לתמוך בכם, לתת לכם את כל הגיבוי.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
תודה רבה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
וחייבים לתת את כל הגיבוי לחצור. הגיע לכם עוד חיזוק מהליכוד. אז חברי מרכז הליכוד תדעו, הגיע עוד חיזוק מהליכוד. שיהיה לכם בהצלחה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
טוב בוקר טוב. אני לא חבר ועדת הכספים, כמו שאמרת, כבוד היושב-ראש. אני חבר בוועדת הכנסת. אני שם היום בחוק לומדי תורה. זה מאוד קרוב לליבי. אני לא יודע מה יצא שם בכל הוויכוחים שם. המלחמה קשה שם, קשה מאוד. ויש הרבה התנגדות. אנחנו יודעים, כשיש הרבה התנגדות, סימן שזה דבר נכון. צריך להמשיך להילחם. אז אני חוזר לשם עוד מעט.
אבל יצאתי במיוחד לכאן לנושא של חצור. אני כרגע קצת מתפלא שמדברים עדיין על הכאב. הכאב זה כבר היה פרק ראשון, פרק שני, פרק שלישי. אנחנו צריכים לראות היום איפה הפתרונות, מי מעכב, מי הוא האדם היוזם שלוקח על עצמו, לקחת עיר אחת בארץ ישראל ולהגיד: אתכם זורקים לים, כמו שאתם אומרים, למרות שאין ים ליד חצור. אבל זורקים אתכם לים. למה? מה קרה פה? מה השתנינו מכל אומה ולשון? למה חצור אחרת? איפה זה נמצא? בידיים של משרד ראש הממשלה? בידיים של משרד האוצר? בידיים של כספי האוצר? מה קרה? מה פתאום אנחנו שונים מכל אומה ולשון?
אני בא לכאן לשמוע. הייתי בטוח שהיום אתם באים לפה לשמוע פתרון. זה לא בית משפט, שהוא מזיז אתכם שנה, שנה וחצי, ואחרי זה מדבר עוד שבועיים. כאן צריך להיות הפתרון, ועכשיו, כעת. אני לא חושב שצריכים לצאת מכאן בלי לשמוע את האוצר, בלי לשמוע את האנשים ששותפים לתקציב. אם זה משרד הפנים, שיהיה משרד הפנים. אם זה משרד השיכון, שיהיה משרד השיכון. אני כבר לא נמצא שם עכשיו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש לך קשר עם משרד השיכון?
<< דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
כשהייתי, זה היה בסדר. אבל עכשיו אני לא נמצא שם. אז הם מרגישים קצת יתומים.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
גם הרוח שלו שם.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
אני פונה אליך, כבוד היושב-ראש, זה דבר שצריך לקחת בכובד ראש. לא יכולים יהודים להרגיש בארץ ישראל שהם מובדלים, הם משונים, ואתה כן ואתה לא, ואתה כן ואתה לא, כשאין הסבר מפורט. אני לא יודע אם ההסבר יניח את הדעת, כי אפשר למצוא הסברים ככה מלמעלה. בקו ישיר אתה טוב, אבל בקו אלכסוני אתה לא טוב. זה הכול תירוצים. הם נמצאים שם, הם סובלים, בדיוק כמו שאר הערים האלה שנתנו להן עכשיו. למה נשתנינו? למה אנחנו צריכים להיות אחרים מכל אחד? זו שאלה סתמית. כשנדע מה הסיבות, כשנדע מה הדברים, נוכל להתקדם הלאה. אם לא נצא מפה היום יודעים איפה תקוע הגלגל, מי תוקע לכם את המסמרים בגלגלים שלכם, מי הוא האדם או הגוף או המשרד שעוצר לכם לתת – הרי לא יכול להיות שנותנים לכולם מסביב, ורק לכם לא. יש פה סיבה.
<< דובר >> נדב סרוסי: << דובר >>
הצבא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא נכנסים פה בדברים.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
ואם זו סיבה אישית, אז זו סיבה מאוד קשה לשמוע אותה. אני מבקש מהיושב-ראש לקחת את הדברים האלה לידיים ולא לעזוב את זה. לצאת היום מכתב מכאן על הצעקה הזאת, שיושבים תושבי חצור הגלילית, והם לא יכולים לקבל את מה שמגיע להם בזכות, בדין, ולא בחסד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה. סמנכ"לית יצאה, אני רואה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
היא תחזור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כשתחזור? כן, בבקשה, אגף התקציבים. מה יש לכם להגיד?
<< אורח >> שירה גרשון אשל: << אורח >>
שמי שירה גרשן, אגף התקציבים. באופן כללי, מאז תחילת המלחמה עברו כמה וכמה החלטות ממשלה שכללו את אזור הצפון, בחלקו כמובן. לעניין החלטות, מה שנאמר פה, שיקום ופיתוח של הצפון, זה באמת תלוי בחוות דעת ביטחונית. כפי שגם עבר פה בוועדה ובוועדות אחרות, אנחנו - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גברתי, עצרי רגע. עכשיו תסבירי לי על קריטריונים ונתונים וחוות דעת משפטיות וכל מיני דברים כאלה, שלמען האמת פחות מעניינים אותי. את שמעת. יש אנשים, שאף אחד לא באמת יכול להסביר. אם יש לך הסבר, שהוא לא נתפס ב-30 שניות ראשונות, אז כנראה הוא הסבר מורכב מדי, בטח בשביל אנשים שכרגע מחזיקים לנו את הגבול הצפוני. האנשים הללו מחזיקים לנו את הגבול הצפוני. זה כמו שבשבוע שעבר, כשעשינו את הדיון על עסקים, אמר מי שאמר אצלכם שדווקא יש תקנה שעוזרת לעסקים בצפון. והיא לא מנוצלת. ואז כשביררנו קצת, התברר שנדרש שם להשקיע גם חצי מהכסף, ואז המדינה תשקיע איתך גם חצי. זה יפה. אבל האנשים שנמצאים בשגרת מלחמה שלוש שנים, ולא מתרוממים ממנה – זה לא כמו בדרום, ששם כבר אנחנו במציאות ביטחונית אחרת. שם המציאות הביטחונית פחות או יותר נמצאת במין סטטוס קוו כזה לא ברור במשך שלוש שנים. האנשים הללו, שמשקיעים כסף – לא כסף – משקיעים את עצמם ואת גורל המשפחות שלהם, ופשוט להישאר שם ולחיות, אז אתם עכשיו מדברים איתם על כל מיני קריטריונים ודברים כאלה. זה סוג של עיוורון שהוא לא ברור לי.
כאשר יש גם את יישובי צח"ר, שהם תמיד היו איזשהו גוף שהיה איתו בעיה. ומהצח"ר רק החי"ת נשאר עם הבעיה. לצד"י ולרי"ש מצאו פתרון איכשהו. אבל שם לא מצאו פתרון. עכשיו, אני בטוח שתבואי ותסבירי לי קריטריונים ופיקוד העורף. צריך לקרוא לבחור של פיקוד העורף ולהגיד לו: הלו, זה לא עובד, הדבר הזה. מה רוצים שיקרה? רוצים שיפנו את המקום? מה רוצים שיקרה?
אני באמת לא מבין. אני לא מבין פעם אחר פעם את זה שאתם מתייצבים פה עם כל מיני תשובות שמכתיבים לכם המחלקה המשפטית מאיפשהו. וזה מעליב. באים פה אנשים מדם ליבם. הם לא באים פה בכיף. הם לא יוצאים מוקדם בבוקר לעמוד בפקקים של כביש-6 כדי לבוא לפה, כי כיף להם, כי הם רוצים לפגוש אתכם. לא. הם באים שתפתרו להם בעיות. ואת לא באת לי לפתור שום בעיה. מקריאה לי שיש החלטות ממשלה. את מדברת איתי על פיקוד העורף. באת לפתור את הבעיה עכשיו? יש לך פתרון?
<< דובר_המשך >> שירה גרשון אשל: << דובר_המשך >>
באופן כללי, אין שיטה אחרת מלהסתכל על הקריטריונים כשאנחנו מקצים כספים וכשאנחנו מקצים את משאבי המדינה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
את יודעת מה השיטה? את רוצה שאני אסביר לך את השיטה, איך היא נקראת? זה קצת מצחיק שאת באגף התקציבים, ואני צריך להסביר לך, אוקיי? זה נקרא החלטת ממשלה. כך זה נקרא.
<< דובר_המשך >> שירה גרשון אשל: << דובר_המשך >>
אוקיי. אז התייחסתי להחלטות הממשלה קודם, כל החלטות הממשלה של אפס-תשעה- - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז למה שר האוצר, למשל, לא יוזם החלטת ממשלה? ראיתי בשבוע שעבר בחדשות משהו שנורא שמחתי ממנו. בשבועיים האחרונים מדברים על בריכת הורדוס, שם, נכון? בשומרון.
<< דובר_המשך >> שירה גרשון אשל: << דובר_המשך >>
אני לא מכירה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איך את לא מכירה? בריכת הורדוס. זו המורשת שלנו. כולם שם באים לקפוץ למים וכל הדברים האלו. והינה, שר האוצר מהיום למחר הקציב 3 מיליון לשפץ את המקום, ככה בפאק פאק פאק פאק פאק. הכול בסדר, אני מאוד בעד. אני בעד להשקיע כסף בהתיישבות. אני בעד לפתח אתרי מורשת שלנו, בטח ובטח. אבל הינה, כשהוא רצה והיה לו משהו חשוב, בשנייה וחצי זה קורה.
ופה יש עיר, שסופגת, כמו שראית, ואף אחד לא חושב לעשות משהו? מה צריך לקרות? צריך שחלילה יפגע שם טיל, כמו שהיה בבית שמש? מה צריך לקרות כדי שתצאו מאזור הנוחות הזה שלכם, ותבינו שיש פה אנשים? זה לא שורות ונתונים וקריטריונים כל היום. יש אנשים.
עכשיו, ראיתם שבמתווה העסקים מצאנו לזה פתרון. במתווה העסקים חצור נכללה, כי הבנתם שאנחנו לא הולכים לאשר את המתווה הזה בלי שגם חצור וגם מקומות אחרים ייכללו. אז מצאו את הפתרון, מצאו את ההיגיון. למה לא לוקחים את אותו דבר ומחילים? אין תשובה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
חוץ מזה, כל פעם שאנחנו יושבים כאן, אתם זורקים את זה על פיקוד העורף. כל דיון שאני מגיע לכאן ומדברים על איזשהו יישוב, אתם אומרים: אנחנו לא אחראים; מי שאחראי זה פיקוד העורף. לא ראיתי את פיקוד העורף פעם אחת הגיע אלינו, לוועדת הכספים, והסביר לנו בדיוק למה הוא נותן ל-X יישוב ול-Y יישוב לא נותן. פעם אחת לא הגיע לכאן פיקוד העורף. וכל פעם אגף התקציבים מסתמך על פיקוד העורף ואומר לנו: פיקוד העורף מחליט איזה יישובים יהיו, איזה יישובים לא יהיו. אנחנו מדברים על יישוב שנמצא בקשיים קשים. ואת שומעת את המועצה על מה היא הולכת לדון – העלאת ארנונה וכל הדברים שיפגעו חזק ביישוב הזה. ואנחנו רוצים שהיישוב הזה יהיה חזק. אז תפקידכם כאגף התקציבים הוא למצוא את הפתרון כאן ולתת לנו את הפתרון, ואנחנו נעזור לכם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן, גברתי, סמנכ"לית משרד ראש הממשלה.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
היי. שמי שיר, סמנכ"לית משרד ראש הממשלה. אני נמצאת כאן עם גלבוע, הסגן שלי, שכתב את ההחלטה של פיתוח הצפון, שהיא לא החלטה על ערי ליבה. היא החלטה לפיתוח הצפון, החלטה אזורית, שהמטרה שלה הייתה לחזק את מחוז הצפון דרך פרמטרים וקריטריונים שהיא בחנה כדי לתת את עולמות העדיפות הלאומית. ההחלטה נתנה מענים לערי הליבה, לשבע ערי הליבה בהתאם לתוכנית האסטרטגית של מנהל התכנון. ובחלק השני שלה, וברוב התקציב שלה, היא נתנה מענים אזוריים. היא נתנה מענים אזוריים כדי לפתח את המרחב, מתוך הבנה שהיא לא יכולה לכסות את כלל המרחב רק באמצעות ערי הליבה וחיזוק אזורי התפקוד. ועל כן היא נתנה מענים אזוריים דרך האשכולות האזוריים, דרך אזורי התעשייה וחיזוק אזורי התעשייה, דרך יצירת פרויקטים נקודתיים וספציפיים.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
את יודעת כמה מפעלים עזבו את חצור?
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
מה זה?
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
את יודעת כמה מפעלים עזבו את חצור בשנים האחרונות? בעשור האחרון המפעלים קיבלו עזרה לא מעט, אבל פשוט לא מצליחים, לא מצליחים שם מהרבה מאוד סיבות.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אז ההחלטה עברה לפני שבועיים. אנחנו גם נלווה את היישום שלה בחלק המרחבי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אפשר שנייה רגע? אני רוצה לנסות למקד. שמעת פה עכשיו שבחצור הולכים לדון בהעלאת הארנונה, בקיצוץ בחינוך, בקיצוץ שעות נוספות ודברים כאלה. מה הבשורות שיש לכם לחצור? הדיון הזה הוא על חצור.
<< דובר_המשך >> שיר רבינוביץ: << דובר_המשך >>
אז אני אגיד ספציפית שהבשורות שאנחנו נותנים לחצור הן במסגרת הכלים המרחביים שלנו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זה אומר?
<< דובר_המשך >> שיר רבינוביץ: << דובר_המשך >>
וזה אומר שזה לאזורי התעשייה.
<< דובר >> נתן ראש: << דובר >>
הינה - - - משרד ראש הממשלה - - - אני מקבל את זה כחוסר כבוד - - - אני מוכן לצאת, אם זו הצורה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, לא, לא. נתן, נתן, נתן, אני מבקש.
כן, שיר, בבקשה.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
בסופו של דבר, ההחלטה עצמה נתנה את המענים להיבטי פיתוח. היא לא נתנה את ההיבטים ספציפיים לכלים לרשויות מקומיות. כשמסתכלים על מנגנוני הממשלה, צריך לדעת איך לעבוד איתם, צריך לדעת איך לנצל אותם וצריך לדעת - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איך מורידים את זה לרמת הרשות המקומית?
<< דובר_המשך >> שיר רבינוביץ: << דובר_המשך >>
אני חושבת שאנחנו יכולים לייצר איזשהו דיון פנימי. אגב, גם נפגשתי עם ראש המועצה לא פעם אחת בדרך לכתיבת ההחלטות, שליווינו אותם. ניסינו לייצר פתרונות. אספנו ביחד נתונים, כדי להבין איך אנחנו יכולים לייצר מענים לחצור. אנחנו ננסה ונמשיך לנסות לייצר מענים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז רגע. אני מנסה להיות פרקטי פה. את אמרת שאתם יכולים לנסות לייצר איזה ארגז כלים כזה, נכון?
<< דובר_המשך >> שיר רבינוביץ: << דובר_המשך >>
נכון, מתוך ההחלטה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מתי?
<< דובר_המשך >> שיר רבינוביץ: << דובר_המשך >>
בהחלטה עצמה יש תקציבים אזוריים. מיכאל, גם דיברנו על זה ביום שההחלטה עברה, גם לפני, גם אחרי. מבחינתי, הזמנתי את מיכאל לשבת איתי ספציפית על ההחלטה, לפרק את הכלים בפרק המרחבי, שיכולים לסייע לחצור לנסות ולייצר את המנגנונים. תראו, ההגדרה של חצור זה אירוע מורכב. זה אירוע שנשען על חוות דעת ביטחוניות. זה אירוע שנשען על קריטריונים. ואף אחד כאן ששמע את הדברים, אני מאמינה, לו היו לו את הכלים, היה מסייע ככל שהוא יכול. אני מציעה, יש את הפרק המרחבי, מיכאל, אני מזמינה אותך אליי. אמרתי לך את זה גם בינינו, לנסות ולפצח אותם ביחד ולשאוב מהם את המקסימום.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש מניעה לקיים את הפגישה הזו, ראש המועצה?
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אנחנו נפגשים כל הזמן. הכלים המרחביים הם דלים מאוד. ואנחנו לא זכאים לשום דבר במתווים האלה. כל הקולות הקוראים שיצאו עכשיו, כולל מההחלטות הממשלה, ועוד עובדים על כל מיני הצעות, אנחנו לא נזכה מהדבר הזה. נתנו לנו, אני לא יודע מה יש, איזו תוכנית לאיזה כפר סטודנטים, משהו. אני לא יודע. אולי זה הדבר הזה.
מה אני אומר לילדים שלי? מה אני אומר לילדים שלנו? לחינוך, לקהילה, לרווחה, לתעסוקה? יש לי חברות שרוצות לבוא לחצור. חברות הייטק רוצות לבוא. לא יכול. אני לא נמצא בקו הנכון. צריך לשלוח אותן למקום אחר.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
לגבי החברות, אז כן יש שם תקצוב של שני אזורי תעשייה המרחבים אצלכם. גם שני אזורי תעשייה של חצור נמצאים כחלק מ-40 אזורי התעשייה במחוז צפון. יש הרבה יותר.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
לא. אני לא מדבר על מחוז צפון. אני מדבר על אזור התעשייה - - -
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
485 שיצא עכשיו לא כולל אותנו.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אני לא מדברת על 485. אני מדברת על ערי ליבה. מיכאל, בסופו של דבר, בכלים הפרקטיים שאנחנו הבאנו בהחלטה, נכנסים שם שני אזורי תעשייה בתקצוב. שוב, הצעתי. אפשר לשבת ולפרק את ההחלטה. אני יכולה להנגיש את הכלים הממשלתיים שיש.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
מה עם העסקים שלנו?
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אני יכולה להנגיש את הכלים הממשלתיים שעומדים לרשותנו. בסופו של דבר, יש כאן עבודה שמבוססת לפי הנחיות, וגורמי מקצוע שעובדים לילות כימים כדי להביא אותה לשולחן.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
לילות כימים כדי שעפולה תקבל, נוף הגליל, נצרת, 400-300 מיליון.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
לא. לא, מיכאל.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
וחצור אפס?
<< דובר >> ברמי גיל: << דובר >>
מה אנחנו אומרים עכשיו לתושבים שלנו?
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
תסבירי לי עכשיו מה אני אומר להם. נשב ונעבוד על מנועי צמיחה?
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אני גורם מקצוע.
<< דובר >> ברמי גיל: << דובר >>
אבל מה אנחנו הולכים להגיד לתושבים שלנו? זכינו בוועדת הכספים, משרד ראש הממשלה נתן לנו - - -
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
חברים, רגע.
<< דובר >> ברמי גיל: << דובר >>
שנייה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא, לא, לא.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אני שמעתי אתכם, וכואב לי על כל הדברים שנאמרו. עם זאת, בסופו של דבר, אני גורם מקצוע. אני עובדת בכפוף להנחיות ולכללים שאני מחויבת אליהם. במגרש המשחקים שלי, אני יודעת לעשות את המקסימום ולנסות להנגיש לכם את כל מה שאני יכולה לעשות.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
הילדים שלנו זה לא משחק.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אני מבינה, אני מבינה.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אתם משחקים בחיים של אנשים. הממשלה הזאת משחקת בחיים של הילדים שלנו.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
מיכאל, לגבי מה לחזור ולהגיד לתושבים, זה לא משהו שאני יכולה לסייע לכם, בדבר הזה.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
לא ביקשתי נוסחה.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אני יכולה לסייע במה הכלים הממשלתיים שנכנסים בחלק המרחבי, שאותם אתם יכולים למנף ולהשתמש בהם. ושוב, אני אומרת את זה, דלתי פתוחה. ואני אשב איתכם עמוד-עמוד בהחלטה כדי להראות מה חצור יכולה להרוויח מזה. זה מה שאני יכולה לסייע במסגרת הדיון הזה.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
אבל הדפים לבנים. הדפים לחצור לבנים. ואנחנו רוצים שהדפים לחצור יהיו כמו השכנים שלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה עם לעשות החלטת ממשלה?
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
החלטת ממשלה לחצור, וזו גם אחת הפגישות שקיימתי עם מיכאל בחצי שנה האחרונה, גם היא עניין של החלטות עדיפות לאומית. אלה החלטות שיושבות על קריטריונים מאוד מאוד ברורים, ועל חוק עדיפות לאומית. וזה עולם של נתונים.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
זה אי-אפשר. זה אי-אפשר היום. אולי נשנה את השם שלנו למעלה "גילגמש", אדוני היושב-ראש. ואז מייד התקציבים יגיעו מהאוצר.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
יש לי שאלה. קודם אמרת שאפשר להביא לשם חברות. ואחת הבעיות באמת בחצור זה נושא של תעסוקה. אני בעבר הייתי מנהל מכירות של אחד המפעלים שם, לפני 30 שנה. ויש קושי בתעסוקה, כי אם הייתה להם תעסוקה, הם לא היו באים לפה. מפעלים באים והולכים. אם ניתן, על ידי החלטת ממשלה או כל דבר אחר, להביא לשם עסקים - - -
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
יש. יש בהחלטה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אבל צריך להביא את העסקים האלה, צריך לדאוג להביא. צריך לתת להם הטבות. לזה מה שהם מצפים.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אני מסכימה.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
היא לא תופסת לחצור. היא לא תופסת לחצור.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
לא נכון, מיכאל, סליחה.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
את מדברת על האזור תעשייה המשותף?
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
לא.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אנחנו שם 10%.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
אני אומרת שיש בהחלטה. תקשיבו, בהחלטה, זה פרק של למעלה ממיליארד שקלים לפיתוח מרחבי, יש שם כלים של מרכזי איתנות וחוסן שחצור נהנית מהם באשכול גליל מזרחי. יש שם עוד כלים שתומכים, גם תעסוקה. בגלל זה אני מציעה, בואו נשב ברמה המקצועית. אני מבינה שזה לא יפתור - - -
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
כשמקבלים בגפן, סוציו-אקונומי 9, גפן - - - 4 מיליון שקלים, אנחנו רבים על 100,000 שקל.
<< אורח >> שיר רבינוביץ: << אורח >>
מיכאל, אני מבינה שאני לא אצליח לפתור את כל הצרכים במסגרת ההחלטה הקיימת. אבל אני חושבת שחבל, חבל, שאתם לא מכירים מה ההחלטה הקיימת יכולה להביא לחצור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה שאני מציע, אוקיי? תראה, לנו יש זמן, ואנחנו גם יכולים להתכנס, כמו שאמרתי, גם אחרי שהכנסת מתפזרת. ככה זה ועדת הכספים. לכן מה שאני מציע הוא שתשבו בהקדם, תוציאו מזה איזשהו דף. ואיפה שחסר, נחזור לפה. נבין מי הגורמים שצריכים להשלים את החסר הזה, וננסה לראות מה אפשר לעשות. תשבו ותעדכן אותי. מבחינתי, בשבוע הבא אני אקיים דיון המשך, ונראה לאן אנחנו הולכים.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
סליחה, אני יכול לשאול שאלה? למי אפשר לחבר אותם מתוך הערים שכבר תקציבו אותן וכללו אותן, והכול מסודר?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זו החלטה עשויה. אין דבר כזה. הרב גולדקנופ, אתה גם היית שר, אתה יודע שזה לא עובד ככה.
<< דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
נכון, נכון, נכון, אני יודע. אבל את החלטות אפשר לשנות, אם רוצים להחליט בשומרון ולתת לכל השומרון.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אפשר לתקן, יש תיקון שאפשר לעשות.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
חוץ ממודיעין עילית וביתר עילית, אז גם את זה יודעים לעשות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא נתנו לכל השומרון, חוץ מודיעין עילית וביתר עילית. באמת, באמת, קשקוש. נתנו ל-38 יישובים מכל ערי השומרון. וכל הערים הליכודיות, דרך אגב, גם נשארו בחוץ. אתה יודע למה? אתה יודע בדיוק כמוני למה. אז זה לא קשור לשומרון.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
למה לחפש דברים אחרים, אם יש דבר קיים, שנמצא בשכונה כבר - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז לכן אני בא ואני אומר - - -
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
יש לנו פתרונות. אנחנו באים פה עם פתרונות, לא רק סתם עכשיו מעלים פתרונות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל לי אין סמכות להורות על פתרון. זה בדיוק העניין.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
יש לנו פתרון. אנחנו ביקשנו ממנהל התכנון, בגלל ההזדמנויות האדירות שיש בחצור - - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
שמעת? מנהל התכנון, גולדקנופ.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
כן.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
בגלל ההזדמנויות האדירות שיש בחצור והפוטנציאל, והולכים גם לקראת הסכם גג, אנחנו הצענו להגדיר את חצור כמרכז כובד אזורי גדול, ומנהל התכנון קיבל את זה. אנחנו ביקשנו, לאור הפוטנציאל הגדול, להגדיר את חצור ואת המרחב שלה כמרכז כובד אזורי ולהכליל אותה בערי הליבה, ולא להיות טרמפיסטים דרך המרחב, ובא לציון גואל. אז יתכבדו במנהל התכנון לעשות את הדבר הזה, ונעשה תיקון להחלטת הממשלה. זאת אפשרות אחת.
אפשרות שנייה באפס-תשעה ק"מ היא להביא חוות דעת ביטחונית שתגדיר את חצור. אנחנו נמצאים באמבטיית סיכונים, שאין יישוב שדומה לה. אתם תשאלו למה חצור ולא מקום אחר? אתם תראו את כל הנקודות על המרחב, ואתם תבינו שאנחנו לא דומים. הקייס שלנו, המקרה שלנו, לא דומה לשום מקום אחר. כל מה שצריך הוא רצון טוב של משרד ראש הממשלה ושל אנשי המקצוע לעשות את הדברים האלה. זה כל מה שאנחנו צריכים. אם רוצים לעשות, אפשר. אם לא רוצים, מתרצים סיפורים.
<< דובר >> נדב סרוסי: << דובר >>
אני רוצה להוסיף רק משהו קטנטן, עובדה. פיקוד העורף, לאור ההתקדמות של צה"ל בתוך לבנון, שינה את הנחיות ההתגוננות. שדה אליעזר וחצור 2 קילומטרים. שדה אליעזר נשאר 30 שניות. חצור הפכה להיות 45 שניות. שיסביר למי שיסביר איך 2 קילומטר 15 שניות לכטב"ם לטיל, מה שלא יהיה. רואים שיש פה משהו מכוון, משהו לא הגיוני, לא מסתדר, לא מתכנס לנתונים בכלל. ומישהו צריך לעשות סדר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה שאני מציע הוא כזה דבר. אנחנו נקבע דיון המשך לשבוע הבא. עד אז, מה שאני מקווה מאוד שיקרה הוא שראש המועצה ישב עם שיר. ותעדכן אותי, בבקשה, אם תרצה, אחרי הישיבה. ונחשוב ביחד אולי איפה יש גורמים. ואם יש בעיה של תכלול וזמן ולו"ז, אז בדרך כלל, כשקובעים דיון כזה, אז כולם באים. אז אפשר לנצל את הדיון כדי לנסות ככה ללוש איזשהו משהו ביחד. הוועדה לרשותכם. בואו ננסה לנצל במקסימום את הזמן. בסדר?
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
אני רוצה להודות לך על ההצעה. אנחנו ניכנס לשיח וננסה להוציא את המקסימום מהפרוטות האלה שיש כרגע. אבל זה עדיין לא פותר אותנו - -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר, בוא נראה איפה אפשר עוד.
<< דובר_המשך >> מיכאל קבסה: << דובר_המשך >>
- - מלייצר החלטה ולהוביל תיקון עמוק לחצור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
כמו שאמרת פה עם מנהל התכנון – יש לך פה את גולדקנופ, שנרתם לאירוע – אני בטוח שתוך שניות יסדרו לך פגישה עם האנשים הרלוונטיים שם, כי הרי כשאתה רוצה משהו במשרד השיכון, זה עדיין עובד, מה לעשות.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
אסור לאף אחד לדעת על זה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
לא אמרתי. אף אחד לא שומע.
בסדר? תודה רבה.
<< דובר >> מיכאל קבסה: << דובר >>
תודות לך ולחבר הכנסת, כמובן, מיכאל ביטון, שוב, על היוזמה, ולכל מי שהצביע כאן, חבר הכנסת גפני.
<< דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >>
הרב מוישה, שומע פה שחצור מובדלת, מבודלת. אנחנו צריכים לשלב אותה בין כל הדברים האלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו נתכנס שוב ב-12:30. אנחנו בהפסקה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:07. << סיום >>