פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 290 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: פנינה תמנו – מ"מ היו"ר ואליד אלהואשלה טלי גוטליב יוראי להב הרצנו מיקי לוי מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: צגה מלקו מוזמנים: מתניהו אנגלמן – מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה אהובה נבו – רמ"ט ועוזרת בכירה למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה משה סמו – סגן מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה אביחי כהנא – מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה אפרים נגוסה – מנהל תחום דיור ארצי, משרד העלייה והקליטה דוד בראון – רמ"ט מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה דיקלה בסופקד – יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה מיכל יוספוב – מנהלת אגף אוכלוסיות, רשות האוכלוסין וההגירה נועה פורמן – ראש חטיבת אגף אפריקה, משרד החוץ שרון רפפורט פלגי – מנהלת קהילות יהודיות, משרד החוץ זיו בילאוס – רח"ט קש"ח וזרים, משרד החוץ ערן ברקוביץ – מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל הבטאמו יוסף – מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל אילנה טמנו – פעילה וממתינה לבני משפחה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה קסאו שיפראו – פעיל עלייה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה גודאדה האילו – פעילה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה אנאנו גואנגול – פעילה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה גססה האילו – פעיל, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה טיפה האילו – פעיל, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה יוסי האילו – מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה אילנה טמנו – פעילה וממתינה לבני משפחה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה אור אבבה – ממתינה לבני משפחה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה אסרס אבבה – ממתין לבני משפחה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה רחל מלדה – פעילה, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה יונתן יעקב – יו"ר למען שארית יהודי תגראי, מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה גביהו ברהנו – יו"ר, עמותת כח לעלייה וורקו זוהר גטהון – רב, עמותת כח לעלייה מאמיטה אייצ'ו – פעיל, עמותת כח לעלייה מזגבו ג'מבר – פעיל, עמותת כח לעלייה אדיסו דוויט – פעיל, עמותת כח לעלייה גברה-גבי וורקו – פעיל, עמותת כח לעלייה יננאט טשומה – פעיל, עמותת כח לעלייה מדה אדנה – פעיל, עמותת כח לעלייה נגו איסאיס – פעיל, עמותת כח לעלייה קנדיהון וורקנך – פעיל, עמותת כח לעלייה ארגאו באביי – פעיל, עמותת כח לעלייה ראטו ג'מבר – פעיל, עמותת כח לעלייה אדלה טגנ'ה – פעיל, עמותת כח לעלייה קנדה אייטנאו – פעיל, עמותת כח לעלייה יוהניס אלנה – פעיל, עמותת כח לעלייה יהושוע ישואס – פעיל, עמותת כח לעלייה ישעלם טגנ'ה – פעיל, עמותת כח לעלייה קיברט אלמאייהו – פעיל, עמותת כח לעלייה אסמאץ' אמבאו – פעילה, עמותת כח לעלייה אורי יהודה אריאל הכהן – חכ"ל ופעיל בעמותה, עמותת כח לעלייה אלימלך טגביה – חבר ועד, עמותת כח לעלייה יוסי סרדי – הלום קרב יונתן יעקב – פעיל הוד קרובי – מטפל ברפואה טבעית אתוורק קנדה – משתתפים (באמצעים מקוונים): יוסף פייט – פעיל עלייה, פדרציית יהודי ארצות-הברית מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה << נושא >> << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוקר טוב השר לשעבר אורי אריאל. אירוע נדיר שאתה נמצא איתנו. היום כ"ג בשבט התשפ"ו, 1 בפברואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בעניין יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל. אך לפני כן, אני רוצה להודות לך, מבקר המדינה, שאתה הגעת לדיון החשוב והמשמעותי הזה. זאת גם הזדמנות להודות לך, כמי שכבר בתחילת כהונתך בחרת לתת מיקוד על יהודי אתיופיה ועל מצבם בנושאים שונים ומגוונים, במיקוד על פרופיילינג ואלימות משטרתית. אני חושבת שהדוח ההוא היה מאוד חשוב כמו גם הנושא שבגינו התכנסנו כאן היום. אני יודעת שלא בכל דיון המבקר נוכח. לא בכל דיון אנחנו זוכים לארח אותך, ב"ועדת האם" בכנסת נקרא לזה, שדנה בדוחות שלך. אני חושבת שהנושא היום הוא נושא שיש לראות בו פצע פעור וכאב גדול שנושא בתוכו דיני נפשות. ממש דיני נפשות. ומעיב על קהילה שלמה, הן ביכולת לחיות במרקם החיים הישראלי, החברתי, בצורה שלמה כי בסוף, כשאנחנו מדברים על אדם, על אנשים, על אזרחים, עלינו, כעם ישראל ששב לביתו בעת הזאת, אין ספק שתא משפחתי שאינו שלם, יש בו להשליך על כל אחד ואחת. אני חושבת שעצם העובדה שיש כאן הרבה מאוד אנשים שיבואו ויספרו את העדויות שלהם, המטרה היא להביא את החברה הישראלית לקשב אבל יותר מכל, את מקבלי ההחלטות לקשב אמיתי וכן ולשיח כן ואמיתי, וזה לא קורה. כשמקבלי ההחלטות לא מאיצים תהליכים, אני סמוכה ובטוחה שתפקיד מבקר המדינה, יש בו כדי להאיר את הדרך ולסלול את הדרך כך שנושאים שאינם מטופלים כראוי – יטופלו. אני כמובן אציין שזו גם בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, אם כי אומר וחשוב לי להדגיש, שמהבקר מעולם לא סרב לחקור ולבדוק סוגיות שנוגעות לאוכלוסיות מוחלשות, ובדגש על יהודי אתיופיה. אני רק אומר שממשלות ישראל לדורותיהן, החל משנת 2003 ועד לשנת 2021 – גילוי נאות, כולכם יודעים שהייתי שרת העלייה והקליטה בטרם כהונתי בקדנציה הזאת בכנסת, במבצע "“צור ישראל”". הממשלות לדורותיהן לקחו החלטות, ושנת 2008 זו הייתה השנה האחרונה, כמעט 20 שנה, שהיה דוח מבקר המדינה בעניין העלאתם של שארית יהודי אתיופיה וזרע ישראל, מה שאומר על הדחיפות שאם עד עתה הסוגיה הכאובה הזאת לא הגיעה לכדי פתרון, זה בעיקר מעיד על כישלון הממשלות לדורותיהן. כיום נמצאים באתיופיה אלפי ממתינים. אני בוחרת לומר "אלפי ממתינים" ולא לנקוב במספר כי לצערי עושים שימוש לרעה בכל פעם שבני ובנות הקהילה או האנשים שפועלים בתחום, נרתמים ורוצים לסייע, פשוט לוקחים את זה ומשתמשים כנגד הקהילה כדי לומר הנה, העלייה לא נגמרת. לכן אני לא נוקבת במספר. אני כן אציין מספר אחד – 1,200 ממתינים אשר זכאותם כבר אושרה ועמדו בקריטריונים של החלטת הממשלה האחרונה של “צור ישראל” שהובלתי. אותם ממתינים, למרות שקיבלו אישור שהם עומדים בקריטריונים וצריכים לעלות, שלוש שנים הם ממתינים ואף אחד לא נקף אצבע כדי להעלות אותם. אני כן אציין לחיוב את חבר הכנסת משה סולומון שנמצא כאן, שעושה מאמצים רבים והוא אולי הגורם היחיד בתוך הקואליציה, שאני יודעת כמה עבדת ולצערנו אתה גם נתקל בחומות. תודה שאתה נמצא כאן. אנחנו בשיתוף פעולה מלא על העניין הזה. בממשלה הנוכחית, יש לציין שמונה פרויקטור שלא ברורה לנו הסיבה שהוא מונה אך סוברני שר עלייה וקליטה להחליט שהוא ממנה פרויקטור, רק אני יכולה לומר את דעתי. אני לא רואה את יותר ממריחת זמן כי אותו דוח יושב כאות מתה במגירות משרד העלייה והקליטה. כמובן שישנם פה הנציגים, המנכ"ל פה. עכשיו אני רואה שמנכ"ל משרד העלייה והקליטה נמצא כאן וכן נציגים של הרשות לאוכלוסין, הסוכנות היהודית, משרד החוץ ויתר החברים. כמובן שנמצא המבקר וכמובן נמצאים חברי הכנסת היקרים ורואים לנכון להתגייס לעניין זה, והשר לשעבר אורי אריאל. המבקר, האם תרצה לפתוח בדברים? בבקשה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. << דובר >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << דובר >> יושבת-ראש הוועדה או ממלאת מקום יושב-ראש הוועדה, חברת הכנסת פנינה תמנו שאטה, חברי הכנסת. אכן במהלך השנים מבקר המדינה פרסם שורה של דוחות שעסקו ביוצאי אתיופיה, החל מהדוח שציינת לעניין התנהלות גורמי האכיפה מול יוצאי אתיופיה, סוגיות של חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, הביטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, פגמים מהותיים בניהול התכנית הלאומית. העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה, סוגיות של ייצוג אוכלוסיות שונות בחברות ממשלתיות-ביטחוניות וכן, כפי שהזכרת גם בעבר הרחוק – יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלשמורה. בדוח שפרסמנו ביולי 2024, על פעילות הרשויות המקומיות לשילוב ולהכללה של יוצאי אתיופיה בחברה, ביקשתי להקדיש את דברי הפתיחה לסמל ראשון אסי סמה ז"ל. וכך כתבתי: "בעת כתיבת דוח הביקורת בנושא שילוב יוצאי אתיופיה, נפל סמ"ר אסי סמה ז"ל, במלחמת "חרבות ברזל" לצד נופלים נוספים יוצאי אתיופיה." וכאן המקום גם להזכיר את משה, עובד משרדנו, שגם הוא איבד את בנו במלחמה, יונתן. "אסי היה לוחם בחטיבת הנח"ל ונפל בקרבות בצפון רצועת עזה. "עם נפילתו של סמ"ר אסי סמה, התגלה כי הוא הילד אסצ'אלו סמה, שבשנת 2009 הפך לפנים של המאבק של ילדים יוצאי אתיופיה שהופלו במערכת החינוך בעיר מגוריו פתח-תקווה, לאחר שבית ספר בעיר סירב לקבלו לכיתה א' בשל היותו יוצא אתיופיה, באמתלה של פערי תרבות. בחלוף 14 שנים אמרו בני העדה הכואבים: אסי ז"ל היה טוב דיו בשביל להילחם ולמות עבורנו ועבור הנהגתנו אבל לא היה טוב דיו בשביל מערכת החינוך הישראלית העיוורת שהפלתה במשך שנים אותו ואת חבריו. אסי ז"ל, במאבק האמיץ שלו ושל משפחתו לשוויון בחינוך, חולל שינוי ולעד ייזכר אודות להקרבה הגדולה שלו ושל משפחתו. עוד ייזכר אסי בזכות המשפט שטבע ושלאורו פעל הן כילד והן כחייל: אתה יותר חזק מהתירוץ שלך. השילוב וההכללה של אוכלוסיות שונות, בייחוד של עולים ומיעוטים במארג הסבוך של החברה הישראלית מציבים בפני ממשלות ישראל לדורותיהן אתגר של ממש. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה היא אחת הקבוצות ששילובה המיטבי המיוחל בחברה טרם הושלם. ממועד סיום הביקורת דאז, יותר מ-40 שנים לאחר גלי העלייה הגדולים של יהודי אתיופיה לישראל, עדיין מסתמנים פערים משמעותיים בכל תחומי החיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית בישראל. כל זה קשור לשילובם של בני העדה שכבר עלו. מה לגבי אלה שטרם זכו לעלות? אנחנו נשמע היום את הדברים אבל אני מבקש להודיע כבר בפתח הישיבה כי בכוונתי להתחיל בביקורת וביישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית שארי יהודי אתיופיה וזרע ישראל." אני חושב שיוצאי אתיופיה בישראל הוכיחו את שילובם בחברה בדרך המכובדת ביותר. אנחנו חייבים את זה להם ולבני משפחותיהם. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה על הדברים המרגשים. אני רק אומר שאסצ'אלו ז"ל, אני לא זכרתי את האירוע, וכשהגעתי לנחם האבא סיפר לי שאני, אסצ'אלו והאבא הלכנו והפגנו ביחד. אני הייתי בהיריון. פתאום הבנתי מי הילד, ובסוף קיבלו אותו ללימודים. הוא באמת היה השכפ"ץ של המפקד שלו. הוא אמר לו: אל תדאג, אני אהיה השכפ"ץ שלך, והוא היה באירוע הזה גיבור ישראל. זו סוגיה אחרת. בימים אלה אנחנו גם דנים במיצוי הזכויות של החיילים העולים הפצועים בנפש ובגוף. אנחנו יודעים שיש פערים ואין הנגשה תרבותית ולכן הרבה מהחיילים שלנו נופלים בין הכיסאות. אני חושבת שזה משהו שאולי כדאי גם להיכנס לעובי הקורה. אני רואה את האבא היקר בוכה. אני רוצה לאפשר לו לדבר. אנחנו נשמע עדות ואז כמובן גם גורמי מקצוע ואנשים ואורחים וחברי כנסת. אני אתרגם את דבריו. << אורח >> קיברט אלמאייהו: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): קוראים לי קיברט אלמאייהו, אני מחכה הרבה זמן. אני כל הזמן מתקשר. רצחו את הילד – הוא בוכה, הילד שלו המתין שנים ובסוף רצחו לו את הילד. הילדים שלו ואשתו, הם יושבים וממתינים. למה לא מביאים לי אותם אחרי שרצחו את הבן שלי? אני מתחנן ומבקש, זה הילד שלי מת שם, תביאו בבקשה את הנכדים שלי ואת אשתו. תראו איך רצחו את הילד היפה הזה (מראה תמונה של הילד). << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אומר שלצערנו, יש הרבה שנרצחו בשנים האחרונות. יש הרבה חטיפות של ילדים לכופר מתוך זרע ישראל. הילדים ממתינים. כמה שנים הוא המתין? << דובר_המשך >> קיברט אלמאייהו: << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): 16 שנים הוא המתין עד שהוא נרצח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה לך. תהיה חזק. אני רוצה לאפשר - - << אורח >> גברה-גבי וורקו: << אורח >> אני יושב-ראש עמותת כוח לעלייה. אני מכיר את הסיפור הזה, זה סיפור מאוד כואב. זה לא רק הסיפור שלו. כמוהו יש עוד כמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנרצחו. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> לפני חצי שנה הבן שלו נרצח. עכשיו יש נכדים שצריך לדאוג להם ואין פה יחס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני מבקשת מעוד בן משפחה שרוצה לדבר? << אורח >> ראטו ג'מבר: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): תודה לבורא עולם על זה שאנחנו נפגשים היום ושהקב"ה ישמור עלינו. אנחנו חיים, המשפחות, בין שתי אדמות. אנחנו חיים בגעגוע גדול. ההורים שלנו הגיעו ב-2001 לארץ. ב-2004 אנחנו עלינו. נולדנו תשעה ילדים, שמונה הגענו ואחת נשארה מאחור. אנחנו מאותם אבא ואימא. היא לא הצליחה להגיע לארץ בסוף ונפטרה שם, אחות אחת מאותם הורים, כשכולנו הגענו לכאן. ב-2001 הגיעו ההורים וב-2004 אנחנו ופיצלו בין האחים. אבא שלי היה בן 95 ובערוב ימיו הוא נאלץ להתמודד עם זה שהיא נשארה מאחור והיה בוכה יום יום. ב"ה אני הצלחתי לגייס חמישה ילדים, כולנו הורים לילדים. הם נלחמים בשביל מדינת ישראל בטנקים ובכל מקום החיילים שלנו נמצאים. הם משרתים את המדינה בגאווה. יש לי ילד שנשאר שם. לא רק אחותו שנשארה שם, גם הבן שלו נשאר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני רק רוצה להבהיר – אחותו עדיין ממתינה, היא לא נפטרה. אימא שלו נפטרה. האבא בן 95, הוא עדיין ממתין, הוא בחיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז מי הגיע ב-2001? << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> ההורים הגיעו, האימא נפטרה פה לפני כמה שנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שנייה. ההורים הגיעו לארץ ב-2001? << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז האימא נפטרה פה. האבא, איפה הוא? << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> הוא גר באשקלון. >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז הבנתי נכון. << דובר_המשך >> ראטו ג'מבר: << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אחותנו נמצאת בגונדר. היא בחיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז מי נפטר באתיופיה? אף אחד. האימא נפטרה פה בארץ. האחות עדיין שם כשכל האחים פה. << אורח >> ראטו ג'מבר: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): כן. משרד הפנים סגור, אין לנו לאן להגיע. אין לנו למי לספר את הצרות שלנו והכאב שלנו. כל המשפחה שלנו כולל הילדים של האחים שלי נמצאים בצבא אבל אין מי שיפתח לנו את הדלתות בשביל לשמוע את הכאב שלנו. כל הדברים האלה גלויים וידועים אבל אבא שלנו עדיין סובל מגעגוע ואין מי שבאמת יעזור לו בדבר הזה. בן אדם בן 95 צריך לשבת ולבכות על הבת היחידה שלו שנשארה מאחור. יום יום הוא בוכה. איזה מפתח יש לדמוקרטיה שלא שומרים על הדמוקרטיה? הכל סגור במשרד הפנים. רק בכי, רק דמעות. איך נביא את אחותנו היחידה שנשארה מאחור? תעזרו לנו בבקשה, אתם שמבינים, תפתחו בבקשה פתח לתקווה. אנחנו מבקשים ומתחננים אליכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אילנה טמנו, ואז נעבור לחברי הכנסת. בבקשה. << אורח >> אילנה טמנו: << אורח >> תודה רבה שהזמנתם אותי לדיון הזה. תראי, הסיפור לא התחיל היום או אתמול. כמעט 30 שנים המשפחה ממתינה. חלק מתים, חלק חולים, חלק רעבים, כמה צרות כמה בלגן יש שם, כולם יודעים. הם מאוד סובלים. חלק פה בישראל מאוד סובלים. המשפחה מחולקת לשלוש. 20 שנים אני עובדת, כולם מכירים אותי, כל השרים, לא ראיתי שום דבר. עד מתי הם ימתינו? עד מתי הם יהיו חולים? עד מתי הם ימותו? לנו קשה, גם להם קשה. אנחנו כל הזמן שולחים וזה לא מספיק. זה אומר לך: הוציאו אותי מהבית, זה אומר לך: אין לי כסף לתרופות בשביל חולים, בשביל אוכל, בשביל שכירות. מאוד קשה באדיס אבבה. חלק מהמשפחה ממתינה פה וחלק שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם מתקשרים אליכם? << דובר_המשך >> אילנה טמנו: << דובר_המשך >> מתקשרים ואני לפעמים סוגרת כי אני לא יכולה כל יום לשמוע - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אילנה יוצאת לכל הפגנה. אילנה כל הזמן עוצרת את שגרת החיים שלה ומגיעה לכל מחאה, מתדפקת על כל דלת. ומה התשובות שאת מקבלת, אילנה? << דובר_המשך >> אילנה טמנו: << דובר_המשך >> 20 שנים אני לא מקבלת שום דבר. רק בזמן הבחירות עזרתי לכל אחד, מאברהם נגוסה אני עוזרת. אני עומדת בשמש ועוזרת לכל אחד ואחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל ב"צור ישראל" באו כמה בני משפחה? << דובר_המשך >> אילנה טמנו: << דובר_המשך >> כמה באו? שתי משפחות עם הילדים שלהם ולפני שנתיים הילדים הלכו לצבא. עולים חדשים גם הלכו לצבא. יש לי ארבעה ילדים, שיהיו בריאים, הם גם עשו צבא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ולא הביאו את כל המשפחה? << אורח >> אילנה טמנו: << אורח >> גם עכשיו הילדים שלי נמצאים בשטח. ארבעה ילדים שעשו צבא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אותה משפחה שנשארה ושתי המשפחות שהגיעו, זה אותה משפחה? << דובר_המשך >> אילנה טמנו: << דובר_המשך >> אותה משפחה, בני דודים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז למה הביאו את אלה ואת אלה לא? << דובר >> אילנה טמנו: << דובר >> אני לא יודעת, זה גם מה שאנחנו שואלים. יש אנשים זקנים פה שלא הביאו את הילדים שלהם והם בוכים גם בבאר שבע. מאוד קשה. עד מתי הם ימתינו? עד מתי הם יחכו? אנשים מתים יום יום. קשה להם. מאוד קשה באדיס אבבה עכשיו, גם בתיגראי קשה. הם מחולקים בשלושה מקומות. ההורים נפטרו פה. - - - נפטר, הילדים שלו חלק פה, חלק פה וחלק ב - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, אילנה. מבקר המדינה, חשוב לי לומר כמה דברים. אין לי ספק ואי אפשר לטייח את זה, שאם לא היה מדובר בקהילה עם אצילות נפש, עם עדינות נפש נקרא לזה ודרך ארץ והיו הופכים שולחנות, אז היה מי שפותח את הדלתות. מה שקורה היום, חברי הכנסת, זה שהם הולכים למשרד הפנים בלשכות המקומיות ואומרים להם: זה לא אנחנו, זה בירושלים. הם הולכים לירושלים, אומרים להם: זה לא אנחנו. אז למי הם מתקשרים? אין מענה, אין קו טלפוני אחד בהנגשה שמדבר איתם באמהרית. אין מי שמקבל אותם פיסית כי מדובר באזרחים לא סוג ב' אלא יותר גרוע מזה, והאנשים האלה נהיים חולים, חוטפים אסתמה, מתים, לוקחים את המעט כסף שלהם כי אני לא זוכרת שלפי דוח הלמ"ס, הקהילה של יהודי אתיופיה הם עשירים מופלגים שיש להם עודף כסף לשלוח לאתיופיה. תסתכלו עליהם בעיניים. שיסתכלו עליהם בעיניים. ככה דורסים קהילה מפוארת כאילו בדמם של אחרים זורם דם כחול. הסוגיה הזאת הייתה אמורה להיפתר מזמן, מזמן. 30 שנים, מזמן. אני רק אומר, אדוני המבקר: לעולים מאירופה, ובמיוחד מברית המועצות לשעבר יש את "נתיב". הסוכנות היהודית יודעת לתפעל עליות גם משם וגם ממקומות אחרים. למדינה יש זרוע לרישומים מסודרים כמו "נפש בנפש" למשל על ארצות-הברית. אבל אף ארגון לא קם, וירחיב על זה אחר-כך השר אורי אריאל לשעבר. אף ארגון לא קם מטעם המדינה ועשה סדר ברשימות. הקסים לא היו בתמונה, אף אחד מבני הקהילה לא בתמונה. אולי יש עובדים זוטרים שאומרים להם פעם ללחוץ על הכפתור ופעם לא ללחוץ על הכפתור וההחלטות שיצאו הן החלטות שלצערי אני אומרת לך, למעט התקופה שאני הובלתי את זה כבת הקהילה, החלטות פטרוניות מעל הראש של הקהילה בלי סדר והכל בוקה ומבולקה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. ראשית, אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה, על המאמץ הגדול להביא את כל האנשים הנוגעים בעניין. אני רוצה להודות לך, אדוני המבקר, על זה שאתה מפנה זמן ומגיע עם כל הצוות שלך לכאן כדי לשמוע וכדי לתת חוות דעת שתשנה את המציאות הזאת. אני מודה לכל הנציגים הרלוונטיים שנמצאים כאן, גם ממשרד העלייה והקליטה, גם מהסוכנות וגם ממשרד החוץ ושאר הנציגים. עם כאב עצום אני גם מודה לכל נציגי הקהילה שהגיעו לכאן מכל קצוות הארץ כי הדבר הזה כואב מאוד. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להגיד לך שהנושא הזה הוא בדיני נפשות. ממש סכנת חיים. בכל שבוע אני מקבל סרטונים, והיום זה כבר יותר מורכב וקשה, אני מקבל סרטונים של אנשים שהם חולים, שהם גוססים, שהם נמצאים בסיטואציות מאוד מורכבות. בשבוע שעבר קיבלתי אפילו על ילד, נער ששבו אותו והוא תלוי הפוך ברגליו ומכים אותו כי רוצים שיתנו כופר. ילד אולי בן 15, אולי בן 20, אני לא יודע להגיד בן כמה הוא אבל בגלל שהוא מזרע ישראל. זה ממש סכנת נפשות. אני מבין עכשיו שיש אתגרים. היו החלטות לא מעטות ביחס לעליית הממתינים מאתיופיה. ההחלטה האחרונה שגברתי, בהיותה שרה, החלטה 713, ושם נכתב בפירוש שלאור התקציב שקיים הגדירו איזה שהוא מספר של אנשים שיעלו אבל בוודאי שזוהי התחלה וצריך להמשיך לבדוק את כל מי שזכאי. לצערנו, שם זה נעצר. עלו כ-3,000 אנשים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 5,000. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מדבר על ההחלטה האחרונה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> 5,000. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוקי. אז נותרו 1,226 אם אני זוכר נכון את המספר, והאנשים האלה מתאימים לאותם קריטריונים שנקבעו באותה החלטה, והם תלויים ועומדים עד היום. יותר משלוש שנים תלויים ועומדים עד היום, כשחלקם ממשפחתם נמצאים כאן, חלק נמצאים שם, חלק לא שרדו את הרעב ואת סכנות הבריאות. זה דבר שאסור שיקרה במדינת ישראל. מעבר לכך – ישנם זכאים, זכאי שבות שנמצאים באתיופיה. ולצערנו, הקונסטלציה באתיופיה היא כזאת שאין מי שיבדוק, ומי שיכול לבדוק זה רק משרד הפנים. למשרד הפנים יש בודקת אחת לכל זכאי שבעולם, לא רק באתיופיה. לכל זכאי שבעולם יש בודקת אחת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לאתיופיה זה אחת. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מדברים על רונית, אם אני זוכרת נכון? לגבי יהודי אתיופיה יש בודקת אחת. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז היא בודקת גם מדינות אחרות והדבר הזה הוא בלתי סביר בעליל. אין עקב בקרקע, אין אף אחד שנמצא שם. כפי שאמרת קודם, היכולת של משרד הפנים הוא כמעט בלתי אפשרי לאזרח מן השורה שרוצה להגיע לשם. אני יודע להגיד לכם ולך, אדוני המבקר, שרבנים וקסים מהקהילה בדקו ואין יותר טוב מהם לדעת מה אילנות היוחסין של יהודי אתיופיה. אנחנו בודקים שבעה דורות כדי להתחתן ואנחנו מכירים את אילנות היוחסין. יש רבנים, יש קסים, יש את זקני הקהילה שבדקו אלפים מבני הקהילה וביניהם יש זכאי שבות, אבל אף אחד אל יכול להעיד על זה. אף אחד לא יכול להגיד. אחד שלא מכיר את המקצוע, שלא מכיר את הקהילה, שלא מכיר את אילן היוחסין בודק ונותן תשובה שלילית. זה עוול בלתי רגיל. הדבר הזה חייב להיות מוסר, האחריות פה מוסרת מידית. כפי שאמרת קודם, אני לא אנקוב במספר אבל יש אלפים שממתינים גם באדיס וגם בגונדר וגם בתיגראי, שזה עוול יותר גדול כי זה רחוק מרחק של 1,200 ק"מ מאדיס אבבה, ושם בהחלטה שאת היית אחראית עליה נכתב בפירוש, ואני אקריא: אישור עלייה מידי לזכאים – יש להתייחס בהליך אישורי הזכאות לקהילת תיגראי ולאפשר את עלייתם מתוקף חוק השבות. ישנם אנשים שיכולים לעלות מתוקף חוק השבות אבל לא יצאה משלחת מסודרת מקצועית שתבדוק את הדבר הזה. ישנם 12 רבנים שהוסמכו על-ידי הרבנות הראשית בישראל, שהם הוסמכו כמבררי יהדות. הם יכולים להגיע לשם, לבדוק אותם ולתת תשובה האם הם זכאים או לא זכאים. כל התשובות מונחות לפנינו אבל כנראה שהמוטיבציה לא קיימת. כנראה שהקשב לא קיים ולצערי בקצה אנשים מתים. בקצה אנשים חולים, בקצה אנשים חיים בספק תמידי יום יום, הן בארץ והן באתיופיה. אני חושב שאנחנו חייבים לסיים את החרפה הזאת. עוד שתי נקודות קצרות – האחת, אני יחד עם שר העלייה והקליטה, יחד עם משרד העלייה והקליטה, אנחנו עובדים כבר שלוש שנים. שר העלייה מינה פרויקטור כי הוא רצה בכך. ישנן תובנות ודפ"אות שהפרויקטור נתן. אני דורש ומבקש שיוחלט על אחת הדפ"אות וזה יבוצע מידית. הממשלה הזאת מגיעה לקיצה ואי אפשר להשאיר את אלפי - - << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דבר נוסף – אחרי מאמץ של שנתיים שאני עובד על כך, בגלל צוואר הבקבוק שנוצר במשרד הפנים, אנחנו אישרנו לפני שלושה שבועות סופית 10 תקנים. דיברנו על זה שנה שלמה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם מבטיחים את זה שנה וחצי. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז עכשיו זה אושר, זה בהחלטת ממשלה. ב-11 לחודש אושרו 10 תקנים. אני מצפה שמשרד הפנים ייקח את זה בשתי ידיו, ימנה את האנשים, יאייש את התקנים האלה במהרה כדי שאפשר יהיה לצאת לתהליך של בדיקה זריזה כדי להציל את האנשים האלה ממוות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני רק אומר שכשם שאני יודעת לתת מילה טובה, אני גם אומר לך שצר לי ואני לא יכולה לומר לכם ששר הקליטה אכן רצה את העלייה, והסיבה היא מאוד פשוטה. את האמת יש לומר. אני הייתי חצי שנה בתוך תפקיד כשהתחילו לנחות מטוסים. סליחה רבותי, מי שרוצה, מביא אותם גם כשהיינו סבלניים והייתה מלחמה. לכן על כוונותיך אינני יכולה לפקפק אבל בוודאי על כוונת הממשלה הזאת ושר הקליטה אני ועוד איך מפקפקת. חבר הכנסת מיקי לוי ואז נעבור ליוראי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הוועדה הזאת קיימה דיון בנושא של העלאת 1,200 עולים שכרגע עליהם אנחנו מדברים. אני קבעתי עם שר הקליטה פגישה במשרדו. נפגשתי עם שר הקליטה במשרדו. העלו בעיות שונות. אני ביקשתי לנסות ולפתור אותן ולא כאן המקום לפרט אותן, חלקן לא עוברות לי בגרון. אבל אם השר, ונמצא כאן המנכ"ל שלו, יבוא ויגיד: חברים, לנו אין בעיה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יכול להיות שתהיה פריצת דרך היום. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אין בעיית תקציב, אנחנו מעבירים אותם וניקח דד-ליין, זה מה שאנחנו רוצים. שאר הדברים באמת פחות חשובים. אני הייתי מציע שאני אשתוק ותתני למנכ"ל לדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה, תכף נגיע אליהם. אני רק אומר שסעיף 6 להחלטה 713 אמר: ככל שלאחר בחינת הזכאים על-פי הקריטריונים כמפורט בהחלטה זו, שזה היה חיבור בין ילדים והורים שפוצלו על-ידי מדינת ישראל, ההורים לא נפרדים מהילדים שלהם כי בא להם או שילדים לא עוזבים את ההורים שלהם כי הם פשוט בוחרים כאן. נאמר בהחלטה: ככל שלאחר בחינת הזכאים על-פי הקריטריונים כמפורט בהחלטה זו יתברר כי מספרם עולה על 3,000, שההחלטה הראשונה הייתה ב“צור ישראל” 2,000. אחר-כך ההחלטה הזאת הגיעה בשנת 2021, שזה המשך לשנת 2020 שזה היה 3,000, תידרש הממשלה לאשר זאת בהחלטת ממשלה ייעודית למציאת מקור תקציבי. משמע, ידיה של הממשלה - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השנייה הייתה 3,000. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא. ב-2020 – 2,000. ב-2022 – 3,000 ואז הם הגיעו לכאן. אבל מה שאני באה לומר בשורה התחתונה זה שלא כבלנו את ידי הממשלה שתיכנס, גם אם ידענו שיהיו בחירות והשארנו להם סעיף שאומר שכך או כך היה צריך להמשיך עם העלייה וכל מה שהם היו צריכים למצוא זה מקור תקציבי. הגיע הזמן שהקהילה תדע בדיוק מה היו ההחלטות כולל על יהודי תיגראי, שאמרנו לפתוח את הרשימה כי היו טענות קשות מאוד של ייעודי תיגראי ואמרנו שיהודי תיגראי לא ייצמדו לרשימה. בכלל, אני לא חושבת שצריך להיצמד לרשימה, המדינה הייתה צריכה לעשות סדר. אני רוצה לאפשר לעוד - - << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט אחד – אני רק אומר שזה בדמנו הדבר הזה. אמרתי משרד הפנים וגם משרד העלייה והקליטה שעכשיו מוציא משלחת, אני מבקש שהדבר הזה לא יפגע בשום דבר עד שהדבר הזה ייפתר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא נצא עד שזה ייפתר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש נציגים של משרד הפנים פה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש, נגיע אליהם גם כן. יוראי, זה בסדר מבחינתך? אני רוצה לאפשר לעוד משפחות לדבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. << אורח >> גביהו ברהנו: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי ממתינים באתיופיה בשבילך? << אורח >> גביהו ברהנו: << אורח >> אבא ואימא ואחותי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה, גביהו. << דובר_המשך >> גביהו ברהנו: << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אני ישבתי שבע שנים בגונדר. אני מכיר היטב את הבעיות של המשפחות שלנו. הייתי עוזר לסוכנות היהודית ועובד כמקומי שם בשבילה. כמו שאמרת קודם פנינה, המשפחות שלנו ממש עוברות צרות צרורות. הן סובלות. כל פעם אומרים להן שיש רישום כזה, רישום אחר והן לא יודעות מה באמת קורה. עד עכשיו לא ראיתי את המשפחה שלי כבר 13 שנים. ב-2013 הגעתי לארץ ומאז לא ראיתי את המשפחה שלי, את ההורים שלי. יש מלחמה ואח שלי הקטן מת שם, בגלל המלחמה הוא נהרג. כולם מכירים את הסיפור שלי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו משתתפים בצערך. בן כמה הוא היה? << דובר_המשך >> גביהו ברהנו: << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): הוא היה בן 18. הקשיים שלנו קשיים רבים. שלוש שנים סגרו לנו את השערים. סגרו את העלייה ולא הביאו אף אחד. אין לנו תקווה כרגע. איפה התקווה? אם הייתה תקווה לפחות הם היו שורדים את היום יום יותר בקלות. קצת, לפחות לדעת שמישהו מקדם משהו. אז נמצאים פה העובדים של משרד הפנים, של הסוכנות, משרד הקליטה, מבקר המדינה נמצא איתנו. אנחנו קודם כל רוצים להודות על המפגש הזה. אז מתי אנחנו סוף סוף נתאחד עם בני המשפחות שלנו? מתי נראה יישום של ההחלטות? הילדים מפחדים, הם צריכים להתחבא כי הם מפחדים מרצח. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הילדים נחטפים. << אורח >> גביהו ברהנו: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אז אנחנו יצאנו להפגנה ב-2014 מול משרד הפנים. אז ועדת ויגדור ביקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא מספר שוועדת ויגדור עשתה איזה מפקד או איזו בדיקה. כל פעם ממציאים איזו ועדה נוספת ועוד ועדה ועוד ועדה. עם היום כבר היינו אחרי האירוע אם היו רק נצמדים להחלטות הממשלה ומתחילים לעשות את זה כמו שצריך. << דובר_המשך >> גביהו ברהנו: << דובר_המשך >> אומרים שאין רשימה. יש רשימה במשרד הפנים וצריך לבדוק אותה כמו שצריך, שיביאו אותם עכשיו. האנשים סובלים מאוד. אז תעשו דיון עוד היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה גביהו, תהיה חזק. אני לא יודעת מאיפה הם שואבים את הכוחות לדבר. אלה משפחות שכולות, משפחות שנרצחו להן אנשים ועדיין האיפוק הזה. אני אומרת לכם שאנחנו מנהלים פה הרבה מאוד דיונים של משפחות שכול אזרחי – בחיים לא תראו איפוק כזה. לעולם. ואתה יודע, יוראי, שאני צודקת. זה פשוט כאב לב. אולי אנחנו צריכים להפסיק להיות חמודים ושקטים וטובים, ואחר-כך שואלים למה הם יוצאים להפגנות כל-כך קשות? תתעוררו על עצמכם. בבקשה, חבר הכנסת יוראי הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, חברת הכנסת פנינה תמנו, על זה שאת מעלה את הדיון החשוב מאוד הזה ושאת מנהלת אותו ושאת מלווה ונאבקת במאבק הזה כבר הרבה מאוד שנים. אמרת בדברים שלך ששר הקליטה והעלייה רוצה, לא רוצה. מי שואל אותו? מי שואל את שר העלייה והקליטה אם הוא רוצה או לא רוצה? מי לא רוצה להעלות אותם? למה לא רוצים להעלות אותם? זכותם לעלות היא לא מטוב ליבו של שר כזה או אחר או מכוח החלטת ממשלה כזאת או אחרת. יש חוק – חוק השבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה להגיד שאני מפקפקת בדבריך כי פתאום נחשפים הדברים של אהוד ברק אז אני אומרת שאולי נגלה עוד 10 שנים משהו נוסף על אנשים אחרים. אולי גם הממשלה הזאת, שמבקרת את הדברים של ראש הממשלה אהוד ברק, אולי היא בעצמה משתמשת בשיטה הזאת של עליות איכותיות. בוא, אנחנו יודעים מה נאמר. הוצהר שרוצים עולים מצרפת ומארצות-הברית. את זה גם צריך להסיר מסדר היום, אנחנו לא נקבל אירוע כזה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדברים של אהוד ברק מייצגים רק אותו ואולי גם זה לא. הם לא מייצגים אותי, הם לא מייצגים אותך, הם לא מייצגים אף אחד ממי שיושב סביב השולחן הזה ולכן בעיני לא נכון לתת להם במה. הזכות שלהם גם לא רלוונטית למידת ההשתקעות שלהם בארץ או אי השתקעות שלהם בארץ, השתלבות או לא השתלבות. זה בכלל לא קריטריון, אדוני המבקר, וציינת את זה בדברים שלך. אין לזה קשר לזכות שלהם, של אותם יהודים להגיע לכאן, לישראל. זה נובע מכוח זכותם בחוק השבות ולכן הקמנו את המדינה הזאת. << דובר_המשך >> אביחי כהנא: << דובר_המשך >> לא מדובר על חוק השבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא משנה. אנחנו גם יודעים לדון אנשים לכף זכות. הוא מדבר – הבנתם על מה הוא מדבר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני עומד מאחורי הדברים שלי. מדובר ביהודים שצריכים לעלות לארץ כי זה ביתם הלאומי. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> על זה אני לא חולק. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז צריך להביא אותם לפה. עצם העובדה ששנים אחרי שנים נמנעים, גוררים רגליים, מקימים ועדות ותתי-ועדות ומעכבים את העלייה של אום אנשים שזכאים לעלות לפה מכוח זכותם הטבעית כיהודים, זה ביזיון בעיניי. ובמקום להגיד לי שזה לא מכוח השבות, כן מכוח השבות, תמצו את הבירורים שאתם צריכים לברר כדי להעלות את היהודים לישראל. ולא משנה אם הם מצרפת או מאתיופיה. מכל רחבי הגלובוס. אני באמת אומר לך שאני מתבייש כשאני שומע את האנשים שמדברים פה. הם מדברים על קרובי משפחתם שרוצים, משוועים, כמהים לעלות לארץ ישראל והממשלה גוררת את הרגליים. למה? למה לא רוצים להעלות אותם לכאן? מי לא רוצה להעלות אותם לכאן? << דובר >> קריאה: << דובר >> שר קליטה שהוא גזען. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא אמרתי את זה. אני שואל שאלות כי אני חבר כנסת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, אף אחד לא מתערב. זכותך להגיד שהוא גזען. כן, זו מדינה גזענית. בואו אני אספר לכם: אני נכדה של קס, גם אותנו לא רצו. והנה משה וצגה, עם השורשים שלנו. למה מה, אנחנו, ביתא ישראל, בשנות ה-80 מישהו רצה אותנו? שנחשוף לכם את הפרוטוקולים? תעשו קצת שיעורי בית. אמרו שאנחנו ברברים ולא נתאקלם ולא נצליח להגיע לכאן. רק בורא עולם הביא אותנו. בורא עולם קודם כל, לפני כולם. אז שאף אחד לא יזדעזע כשאומרים גזענות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל שאלות. הדבר האחרון שאני רוצה לומר זה שהמדינה הזאת הוקמה כדי שכל יהודי ברחבי העולם ימצא את ביתו כאן. ועצם העובדה שיש יהודים שלא מאפשרים להם להגיע לכאן ולממש את זכותם הטבעית – זה בעיניי מעורר הרבה מאוד שאלות והרבה מאוד סימני קריאה לממשלה. לכל ממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. רק אתייחס לחוק השבות ואז נשמע את השר לשעבר אורי אריאל ואז לחברת הכנסת צגה מלקו. אני רוצה לומר שכשנכנסתי לתפקיד, אני אספר לכם סיפור שהדהים אותי בצורה שטלטלה את נפשי. אני מגיעה לאדיס אבבה, לגונדר לא התאפשר לי מטעמי ביטחון, ואני מגלה קבוצה של אלפים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לתת לשר אורי אריאל ולחברת הכנסת צגה מלקו. כשנכנסתי לפה. אני מגיעה לאדיס אבבה, לגונדר לא התאפשר לי מטעמי ביטחון, ואני מגלה קבוצה של אלפים - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה הגעת. ואני מגלה שיש שם אלפי נינים של זכאי חוק השבות ואני מנסה להבין מה קרה. אומרים לי: תקשיבי, כשהביאו את זכאי חוק השבות בסוף שנות ה-90 המאוחרות ו-2000 המוקדמות, הפרידו אותם מהילדים שלהם ואמרו להם שתכף הם מגיעים, זכאי שבות, ופשוט פיצלו את המשפחות. במקום כמו כל מדינה שמביאים זכאי חוק השבות כתא משפחתי, נכדים, כל עוד זה החוק, מה שעשו כאן הפרידו. אמרו להם: לא, אתם לא זכאים. ב"צור ישראל" התחלנו לתקן אבל ה-1,200 שנותרו, בתוכם נינים של ילדים של זכאי שבות שניתקו אותם. ועוד יותר מכך, שימו לב – עשו תנאי שאם התחתנת, אתה לא יכול לעלות. ניסו לעודד לא להתחתן, לא להביא ילדים ועכשיו יותר גרוע, שימו לב – ילדים בני 16 פוצלו. אתם יודעים למה? כי באתיופיה מתחתנים בגיל צעיר. את זה לא לקחו בחשבון, שיש צעירים. אימא שלי התחתנה בגיל 12, יש כאלה שמתחתנות בגיל 15. גם היום זה קיים. לקחו צעירים שאמנם בוגרים בנפשם וניתקו אותם. באיזה קריטריונים וערלות לב? בבקשה, השר אורי אריאל, הקדימון היה בשבילך. << אורח >> אורי יהודה אריאל הכהן: << אורח >> תודה לגברתי היושבת-ראש על היוזמה של הדיון היום. תודה על ההשתתפות. ברשות חברי הכנסת ושאר אנשי הממשלה, הקשר שלי לקהילה הוא כ-30 שנים. הוא לא התחיל היום ולא אתמול. הייתי באדיס ובגונדר ובכפרים יותר מחמש פעמים. ניסיתי ללמוד את העניין ואני פועל אך ורק לפי הנחיית הרבנים, הן מהרבנות הראשית ואחרים. אף אחד לא חושד בי ובחבריי הרבים – הרב וילק והרב ולדמן ויהודה עציון, שאנחנו מתכוונים להביא ולו אחד שהוא לא יהודי. בזה אנחנו לא חשודים. כידוע, העלייה היא מצווה גדולה והיא בהסכמה לאומית. זה לא נושא של ימין ושמאל ולא כאלה וכאלה. באמת יש פה הסכמה לאומית על הצורך, ואני גם רואה שעובדים על זה. ולא רק שעובדים על זה, נמצא פה מנכ"ל משרד העלייה שרציתי להגיד לו תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא יצא. אולי הוא חוזר אלינו עם בשורות. << אורח >> אורי יהודה אריאל הכהן: << אורח >> אין תלונות. ראיתי שהנהלת המשרד בראשות השר קיבלה החלטה להביא את בני המנשה. הכיצד? מה קרה? מה קרה? ואני מכיר את קהילת בני המנשה, גם שם הייתי פעמיים בשטח, נפגשתי והעליתי אותם לארץ. אני מציע למשרד העלייה והקליטה, למשרד הפנים שאחראי על ההגירה, לפטור אותנו מהעונש הזה. לא אותנו אלא קודם כל את האנשים היקרים שיושבים פה איתנו כנציגים של קהילה גדולה. מה קרה? הרי יש שם סכנה. אפשר להתווכח מה גודל הסכנה. אף אחד לא אומר שהחיים שם בטוחים. אנשים עזבו את הכפרים, גרים בדירות שכורות, כל אחד מגונדר יודע שאפשר לנצל אותם וכן האלה. אני אנסה לקצר כי הדברים נאמרו. אין כתובת למי שרוצה לעלות, להגיש בקשה לעלייה. אולי הסוכנות תסביר לנו, אולי משרד העלייה יסביר לנו. בצרפת יש כתובת. אתה אומר: אני יהודי, בבקשה, תביא ניירות, תראה. המבקר, אין שם כתובת, אי אפשר לבקש אפילו. זה לא שאי אפשר לעלות. אם נמצאת לא יהודי, אדרבה, לא תעלה. תגידו לבן אדם: אתה לא עולה. הרי זה תפקידכם. אין דבר כזה. צריך לציין שמדינת ישראל, עם כל הביקורת שיש, היא המדינה היחידה בעולם שמתייחסת ככה ליהודים ועשתה דברים גדולים מאוד להעלות את אלה שכאן. אבל צריך להשתפר גם עם אלה שעדיין לא כאן. הייתה ועדה שמינה שר העלייה והקליטה, את תת-אלוף אריאל כנפו, איש יקר שהשקיע בזה מאמץ עצום והגיע למסקנות, הביא המלצות לשר. מדוע המשרד לא יקבל את המלצות הפרויקטור שהוא מינה, שלקח לו שנה וחצי? הוא לא התפטר, אני לא אומר את זה כטענה. הוא עשה מאמץ גדול, הביא עבודה מרשימה. לא עם הכל אני מסכים אבל יש עבודה. יש החלטת ממשלה. שאלתי בכיר במשרד העלייה והקליטה והתשובה הייתה: אז מה? אז מה? הרבה החלטות ממשלה לא מקיימות, עוד אחת שלא מתקיימת. זה סגנון שאני לא מכיר. הייתי פה כמה שעות בבניין הזה וגם בבניין ההוא - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה מצטנע, היית שר בכיר. << דובר_המשך >> אורי יהודה אריאל הכהן: << דובר_המשך >> פנינה, תני לי רגע. נדבקת מיהודי אתיופיה, אתה לא רוצה לקבל מחמאות. << דובר_המשך >> אורי יהודה אריאל הכהן: << דובר_המשך >> הלוואי שהייתי נדבק בהם. זה קורה שלא מצליחים לקיים החלטת ממשלה. יש כאלה דברים, ולא מעט, בגלל סיבות אובייקטיביות ואחרות אבל להפוך את זה לאידיאולוגיה זה סגנון חדש. אני לא מכיר את זה, למדתי משהו. למדתי מה לא צריך לעשות ולצערי, זה מה ששמעתי ולא פעם אחת. אני מבקש לחזק את ידי המבקר. אני רוצה לבקש מהמבקר שהיות ויש פה דיני נפשות, אני לא מגזים, אני חושב שאני אומר את זה נכון ואני יכול להסביר את זה אבל לא עכשיו. אם תקרא לי, אני אבוא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני יכול לשלוח לך תמונות. << אורח >> אורי יהודה אריאל הכהן: << אורח >> זה ראוי שעם כל העומס שיש עליכם, מלחמה וכולי, אנחנו מבקשים לתת לזה את העדיפות ככל שאפשר כדי לפתור את הבעיה הזאת. זה לא מתאים לנו כיהודים, זה לא מתאים לנו כאנשים, זה לא מתאים לנו שאנחנו לא מסוגלים לעשות את המשפט הידוע שכולם אומרים אותו – ישראל ערבים זה לזה. וב"ה שנזכה להיות כולנו ביחד עם המטוס שיבוא בעוד שבועיים, זה יהיה יפה מאוד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמן ואמן. אורי, אני רוצה להודות לך מקר לב על פועלך. אני רוצה להגיד לך שלמדתי ממך וגם ממוטי יוגב לדעת לפעול למען מי שצריך אותנו. בסוף המאבק הזה הוא לא של קהילה כזו או אחרת. הקמנו גם את השדולה למען בני המנשה בכנסת ואנחנו שמחים לפעול למענם. לעניין הזה משרד הקליטה יתחיל לקדם את העניינים כולל השוואת התנאים של בני המנשה. העולים מאתיופיה ויוצאי ברית-המועצות זו סוגיה אחרת. תודה על זה שאתה מממש את האימרה הזאת. חברת הכנסת צגה מלקו ואז נשמע עוד שתי משפחות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה גברתי יושבת הראש. שלום לכולם. אני שלוש שנים בכנסת אבל הנושא עלייה – אין מי שלא מכיר את עניין יוצאי אתיופיה ואני לא רוצה להרבות בדיבור. יחד עם זאת, אני שלוש שנים פה והרבה דיונים נעשו, אם זה בוועדת העלייה והקליטה בראשות חה"כ עודד פורר וגם ברשות חה"כ גלעד קריב. אני חברה בוועדת העלייה והקליטה ומתקיימים הרבה דיונים. אנשי משרד הפנים, רשות מינהל האוכלוסין השתתפו והביאו לנו נתונים ובאמת הייתי רוצה לשמוע לפני שאני מדברת. יש משהו בתרבות האתיופית שקודם כל מקשיבים ואחר-כך מדברים. הייתי רוצה לשמוע את נציגי משרד המנכ"ל, משרד הקליטה ומינהל האוכלוסין, איפה עומדת העניין. אחרי זה אדבר, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, אביחי כהנא, ביקש להגיד את דבריו כי יש לו דיון נוסף בוועדת הכספים וחשוב לי שנשמע אותו לפני שהוא הולך. אם מישהו יוכל להזעיק אותו מוועדת הכספים, זה חשוב. לא כל יום המשפחות מגיעות לפה ולא כל יום הן זוכות להשמיע את הקול שלהן, בטח שביום יום טורקים להם את כל הדלתות. בבקשה המנכ"ל. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> קודם כל אני אשאר כאן עד אחרון הדוברים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשמח שתגיד לי מה המדיניות שלכם כי - - << דובר_המשך >> אביחי כהנא: << דובר_המשך >> אגיד הכל, גברתי, שמעתי בסבלנות. את יודעת שאנחנו גם עוסקים בעניין ומדברים על זה ואני אתייחס להכל. אני גם אשאר בוועדה ונזעיק אם יהיה צריך, עד הרגע שבו יגידו לנו שהעניין שלנו בחוק ההסדרים עולה בוועדת הכספים. אני אגיד שאנחנו מברכים על בדיקה של המבקר בהקשר הזה. אדוני המבקר, אני חושב שתשמע מאנשי משרדך שנמצאים גם אצלי בלשכה וגם באופן כללי – אני מגיע מהשירות הממשלתי, לא הכרתי את השר לפני ואני אדבר גם מתוך הפרספקטיבה הזאת ברשותכם. אנחנו משתדלים מאוד, לא תמיד מצליחים, זה מתקיים בשיתוף הפעולה שלנו עם משרד המבקר בכל דבר ובכל עניין. אנחנו מברכים מאוד על היוזמה ועל ההחלטה וגם השר וגם אנחנו כמשרד, לבוא ולעשות בדיקה רחבה של המבקר ביחס ליישום החלטות הממשלה, ובכלל על המדיניות לעליית יהודי אתיופיה. אני אגיד יותר מזה – מדובר בפצע שותת דם. מישהו התייחס לזה כאן, וזה האופן שבו השר וגם אנחנו רואים את הדבר הזה. אנחנו חושבים, וזו עמדת השר ואני אגיד זאת בהתחלה ואחר-כך אני גם אפרט יותר - - << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> אולי להגיד את האמת שאתם עוצרים את העלייה מאתיופיה. די באמת. שלוש שנים אנחנו שומעים אתכם ואתם - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נאפשר לו להשלים גם אם יש אפס בתקציב המדינה ומפה הולכים לכספים, שם יש אפס בעלייה מאתיופיה, עדיין אנחנו ניתן לו להשלים את דבריו. בבקשה. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> השר הוא זה שחוסם את העלייה. די כבר. << דובר_המשך >> אביחי כהנא: << דובר_המשך >> העמדה של השר בהקשרים השונים וכפי שעלה גם במסקנות של דוח כנפו עי שצריך לא לשים פלסטר על פצע שותת דם. המשמעות ששמים פלסטר פעם אחרי פעם על פצע שהוא שותת דם זה שהוא הופך להיות שותת דם יותר ויותר. אני חייב להגיד שלמרות כל מה שנאמר כאן ולצד כל מה שנאמר כאן, אני מקבל את הביקורת ואנחנו מקבלים את הביקורת בהבנה כי בסופו של דבר, מדובר בפצע שותת דם וכואב. אני אישית ובוודאי שגם השר וגם המשרד מקבלים פניות של עוול של נעשה. וכמו שגברתי העלתה כאן באמצעות האנשים שמדברים בוועדה, הוא לא עוול של ממשלה אחת. הוא לא עוול של שנה אחת. היו שנים שעשו בהן, היו שנים שלא עשו בהן - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני נאלצת לקטוע אותך. אמרת שהפצע שותת דם. תסביר לי בבקשה ותתמקד לשאלות שלי: החלטה 713 גיבשה מתווה מאוד מאוד ברור שהשלב הבא היה אמור להיות שאתם נכנסים להביא את ה-1,200 בדרגה ראשונה ואז להקים ועדה ציבורית שבה היו צריכים להיות הקסים ונציגים בני הקהילה כולל הנציגים של כל העוסקים במלאכה. לא התקדמתם שלב אחד ובמקום זה החלטתם למנות פרויקטור. אז איך אתה יכול לדבר איתנו על פצע שותת דם כאשר אני אומרת לך שבני הקהילה חיכו ודחפו אותי לקחת את תיק העלייה והקליטה כדי שנביא לכם מתווה. אגב, מתווה מצוין שכלל גם את העלייה מתגראי. איך אתה יכול להסביר את זה? אני מבקשת לא לזלזל באינטליגנציה של בני הקהילה ובטח לא שלי, כמי שגיבשה את ההחלטה הזאת. אתה תקרא את הסעיפים ואם צריך סעיף סעיף. היה מתווה ברור והיום יכולנו להיות אחרי כל העלייה. לא רציתם לפתור את זה ובגלל זה לא הבאתם אחד, כולל אלה שאושרו. אז לא לעשות לעג לרש ולהגיד "הממשלה הקודמת". סליחה, איפה ה-1,200? למה לא הבאתם אותם? << אורח >> גברה-גבי וורקו: << אורח >> השר אמר שזו החלטה של ממשלה אחרת, אני לא מקיים אותה. ככה הוא אמר. << דובר_המשך >> אביחי כהנא: << דובר_המשך >> העמדה של השר היא בצורה ברורה שיישום החלטת המשלה והעלאה של 1,200 נוספים לא יפתרו שום דבר ושום בעיה, ולכן אנחנו מברכים. גברתי, אני פה בסוף כדי להשיב על השאלות ואני אעשה את מרב המאמצים כדי להשיב בצורה הכי - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בעצם אתם החלטתם לעצור אנשים שאמרו להם שהם עולים וקיבלו אישור, החלטתם בערלות לב, אחרי שבן אדם מכין את עצמו, מכרו את הדברים, עברו בית, עשו הכל – פשוט בלמתם 1,200 אנשים שתלויים על חוט השערה בהחלטה של מה? אתם יודעים יותר טוב מבני הקהילה? << דובר_המשך >> אביחי כהנא: << דובר_המשך >> הוועדה של כנפו הראתה בצורה מאוד ברורה ורואים את זה גם בדוח, שבתוך האנשים שהיו, בהתאם לקריטריונים שהיו בהחלטת הממשלה האחרונה וגם בהתאם להחלטות שונות אחרות, שהדבר הזה ממשיך לעשות את מה שהחברים כאן באו ותיארו, את זה שממשיכות להיות משפחות שנקרעות. ושר העלייה והקליטה, בהחלטה לא פופולרית, אמר: אני לא מוכן להמשיך - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה, אני רוצה לשאול אותך, זו הזכות של יושבת-ראש. אני רוצה לשאול אותך איך 5,000 ילדים שהתאחדו עם ההורים שלהם או הפוך, המשיכו להרחיב את הקרע. תסביר לי כי אני לא מצליחה להבין את זה. אני אשאל את מיכל. מיכל, כל ה-5,000 שעלו זה הורים לילדים או ילדים להורים שהיו בישראל? אני רק צריכה תשובה של כן ולא. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> לא בהכרח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> סליחה? אז הפרתם את הקריטריון של הדרגה הראשונה של "צור ישראל"? << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> ההחלטה האחרונה שהייתה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מדברת על "צור ישראל". ה-5,000 ב"צור ישראל", האם זה ילדים? כי זו הייתה ההנחיה על-פי הממשלה. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> זה היה ילדים שהמשפחות שלהם נמצאות פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> והורים. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> והורים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. זה היה הילדים אלא אם כן אתם הפרתם ועשיתם מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אנחנו לא הפרנו אבל יש את הצד השני. כשיש בן זוג שנשוי למישהו אז הוא רוצה שיביאו - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא מה ששאלתי, גברתי. את הפרשנות לשמור בבקשה אצלך. אני שאלתי האם ה-5,000, ותעני לי בכן או לא, כי זה אתם עושים שנים – מפרשים ומספרים סיפורים ואומרים שכולם נוצרים ואין אף יהודי. יש לי גם הקלטות של משרד הפנים. אני שאלתי אותך אם ב-5,000 הלכתם ונצמדתם להחלטת ממשלה של לחבר את כל הילדים וההורים שפרודים. זה מה ששאלתי לפרוטוקול. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> נצמדנו להחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. אז עכשיו תסביר לי איך אתה מסביר את זה שהיא אומרת לך שהביאו ילדים להורים או הורים לילדים שהיו כאן בארץ, ואתה אומר לי שזה הרחיב את הקרע. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני לא אמרתי שזה הרחיב את הקרע. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה אמרת את זה לפני דקה, שזה הרחיב את הקרע. חברת הכנסת מלקו, לא יהיו פה שקרים. אולי אתם רגילים שבני הקהילה אומרים לכם אמן ואמן ואתם משתוללים איך שאתם רוצים ומתעמרים בהם. אני אומרת לך, תקשיבו טוב: יום אחד כל אחד מאיתנו לא יהיה בתפקיד. אני רק יכולה להגיד לכם שתסתכלו על האנשים שנרצחו להם ילדים. בסוף אנחנו מטפלים, נציגי הקהילה. אנחנו מטפלים באירועים האלה ואף אחד לא מתקשר אליך. תאמין לי כהנא. אני לא אומרת שאין לך רצון לעזור, בסוף אתה לא קובע מדיניות אבל שתדעו לכם שיש מי ששופט את העולם הזה בסופו של דבר. אתם יודעים טוב מאוד שיש ילדים והורים שעדיין קרועים ויש לכם החלטה ואתם לא מיישמים אותה. << דובר >> קריאה: << דובר >> בדיוק. אני מזדהה עם הסיפור שלו, גם אחותו לא עלתה. אני יוצא בשליחות וגם דיברתי איתה. היא איבדה את הבן שלה שם, במקום. אז איך אתם אומרים שאתם מעלים ילדים להורים והורים לילדים? איך? למה לספר סיפורים? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני מחדד את מה שאמרתי לפני כן: אנחנו סבורים שהעלאה של 1,200 שנקבעו בהחלטת הממשלה לא פותרת את הבעיה. ואני סבור שהעניין שכרגע העמדה העקרונית של השר, שלא מוכנה להמשיך לשים פלסטר על הפצע המדמם - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> מביאה לכך שבסופו של דבר המבקר נדרש לסוגיה רחבה וגדולה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשאל שוב. הבנתי את הנקודה שלך, אתה בעצם חוזר מהאמירה שהיא תתקן, אתה פשוט אומר שהעלאת ה-1,200 הורים או ילדים שפרודים אחד מהשני לא יפתרו את הבעיה בכללותה. אז עכשיו אני אומרת לך – תראו, אם זה היה מגיע לבג"ץ - - << דובר_המשך >> אביחי כהנא: << דובר_המשך >> אפשר להשלים בדקה נוספת? אני רוצה להגיד נקודה חשובה שאת מכירה אותה היטב. אחרי דוח ועדת כנפו השר ישב עם הרבה מאוד גורמים וגם איתך לא פעם אחת, גברתי היושבת-ראש, וגם עם שר הפנים שהיה וגם עם שר הרווחה וגם עם שרים נוספים, וניסה לא פעם ולא פעמיים להגיע איתם להסכמות רחבות ולביצוע צעדים מרחיקי לכת. חלק מהפגישות התקיימו בארבע עיניים ובחלק מהפגישות השתתפתי אני והיו לא מעט כאלה, כדי להגיע להסכמות רחבות בהתאם לחלופות שבדוח ועדת כנפו. את מכירה היטב והנוכחים כאן גם, שעמדת השר בהקשר הזה הצליחה להביא לזה שהחלטת הממשלה האחרונה בעניין בני המנשה הביאה לזה שלראשונה מדינת ישראל קיבלה החלטה להעלות את כל בני המנשה ולסיים את כל הפרשייה הזאת כדי שלא להגיע למצב כמו עם יוצאי אתיופיה. משפט אחרון – עמדת השר, גם בנוגע ליוצאי אתיופיה ולעלייה המפוארת מאתיופיה, היא שיש להביא ואפשר וצריך להביא להחלטה שמסיימת את הסאגה כדי שלא נראה עוד מצב שבו יושב פה החבר ומתאר על איך הוא הופרד - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. אני רק אומר ואני אתן לך לשאול. אנחנו נדייק בדברים לפרוטוקול לטובת ההיסטוריה של מדינת ישראל. הדבר הראשון – אני שמחה לשמוע שהרוח החדשה מורגשת, שאתם רוצים להעלות את כולם. זה דבר אחד. אבל בוא נדייק - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> גברתי היושבת ראש, את מכירה את זה כבר הרבה זמן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לגבי העלייה של בני המנשה, ויתקן אותי השר אורי אריאל אם אני טועה. 5,000 אנשים שצריך להעלות אותם – החליטו להביא רק 1,200 כאשר אנחנו מדברים על כך שבכל שנה עולים בממוצע 30,000 עולים חדשים. כשזה מגיע ליהודי אתיופיה או לבני המנשה, גרירת הרגליים – סליחה, אתה יכול להגיד לא כי אני אגיד לך שכשהייתי שרת העלייה והקליטה, בתקופה שלי, בשנתיים הבאנו 120,000 עולים. אל תספר לי מה זה קצב עלייה. כל פעם שמדובר בעליות שהן פחות חזקות, שאין להן לובי – למה צריך 5,000, ריבונו של עולם, כדי להביא את בני המנשה? למה צריך 20,30 שנה כדי לסיים ולהביא את כל האחים והאחיות שלנו שנותרו מאחור? אני אומרת שעדיף ללכת ברוח החדשה שאתה מביא. אני אומרת לך שכנפו סיים את העבודה שלו לפני שנתיים. הייתם צריכים שנתיים כדי להרהר ולערער, אני לא יודעת, בעיניי זה לא מכבד. עם זאת, ידי ויד כל החברים פה לשלום. אנחנו רוצים שתפטרו ותגאלו מייסוריהם את העולים. חברת הכנסת מלקו, רצית לשאול שאלה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה, אדוני המנכ"ל וגם מיכל. סליחה, אדוני המבקר, לא שמתי לב. תודה שאתה מכבד אותנו בנוכחותך. אני רוצה להתייחס פה לנושא של ועדת כנפו. הוא הביא ארבע אפשרויות ושמענו אותן. אבל מתוך הארבע אפשרויות, חוץ מלהביא את האפשרויות זה לא בר ביצוע. כמו כן, לגבי רשות מינהל האוכלוסין – אני קיבלתי לא מזמן מכתב שאין החלטת ממשלה לגבי 1,226. חברים, יש לי מכתב שקיבלתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> שאין מה? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אין החלטת ממשלה ל-1,226. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יש החלטה ואושרו. חברי הכנסת, צריך להיות פה זהירים במה שאתם אומרים. סליחה, יש אישור ואושרו. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני מדברת על מכתב שקיבלתי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איזה אינטרס יש לך לעזור להתחמקויות שלהם? לא הבנתי. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני לא עוזרת, אני דווקא מקשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה עוזר, זה לא מקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא, אני מקשה. אני יודעת על מה אני מדברת, אני לוקחת על זה אחריות. במינהל האוכלוסין, מה שהפתיע אותי לרעה זה שה-1,226 האלה עברו סינון ראשוני, ככה כתוב לי. גברתי, אני קיבלתי מכתב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. הנקודה שלך הובהרה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, תרשו לי לסיים. יש לי עוד ועדה בשתיים וחצי וגם יש ועדת עלייה וקליטה ועוד ועדות. אני באתי כי הנושא הזה חשוב לי לא פחות מאף אחד. אני רוצה לשמוע משני האנשים שמייצגים משרדי ממשלה לאן המתווה הגיע ומה אתם מתכננים בקרוב? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. תאזרי בסבלנות כי מכיוון שאני מנהלת את הוועדה, אני אשאל אותם כשאני אגיע אליהם. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני פניתי, אני באתי לשאול אותם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חברת הכנסת, אנחנו נגיע אליהם. אני רק אומר שהם, צריך לומר ביושר, אתם כולכם מבצעי מדיניות. המדיניות מתחילה מראש הממשלה עובר דרך השרים. אנחנו נפסיק לזרות חול בעיני הקהילה היקרה שלנו. שנים "עובדים" עלינו. "עבדו" עלינו בגיור, "עבדו" עלינו בתרומות הדם, "עבדו" עלינו במשטרה, "עובדים" עלינו עם העלייה. אנחנו נאמר את האמת. מכיוון שאני הייתי חברה בממשלה שדווקא נתניהו נתן לי את הגיבוי המלא להעלות 2,000, אני אומרת לכם שכשראש ממשלה ושר הקליטה ושר האוצר רוצים להעלות, הם מעלים. גבי וורקו, בבקשה. כוח לעליה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רק לומר שאותם 1,226 נמצאים גם במתווה כנפו והוא עצמו ממליץ להעלות אותם ראשונים. לכן זה חלק מההחלטה ולא להתחמק מזה, כמו שאומרת היושב-ראש. 1,226 אנשים, לא משנה כרגע מה מעמדם, גם כנפו ממליץ להעלות אותם מידית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה, גבי, כוח לעלייה. תודה רבה. הם אושרו, מבקשת לדייק. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> קודם כל, אני מאוד מודה לך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מודה לך על המאבק של פעיל חברתי שלא מקבל על זה שקל. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מאוד מודה לך, היושבת-ראש חברת הכנסת - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני מודה לך על ההתמדה במאבק כפעיל חברתי שלא מקבל על זה שקל לאורך שנים, עם תמיכה שאני יודעת שיום יום מגיעה אליך. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מאוד מודה גם למבקר המדינה שהקדשת מזמנך לשמוע את מה שקורה פה. אני חושבו שאנחנו נתקלים באטימות של משרדי הממשלה , במיוחד של שר העלייה והקליטה אופיר סופר. הוא לא סופר אותנו, לא רואה אותנו ממטר. הוא חוסם עלייה. במקום שיהיה שר עלייה וקליטה הוא חוסם עלייה מאתיופיה, זה תפקידו. הוא רוצה לעבור את הבחירות כשהוא לא העלה אפילו אחד. יכול להיות שאחר-כך הוא יתגאה בזה שהוא לא העלה אפילו אחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לומר ביושר – אני אומרת לכם שאתמול הייתה לי שיחה איתו. זה כן מטריד אותו. לצערי עבר מה שעבר. אופיר סופר זה איש שאנחנו מאוד אוהבים ואולי בגלל זה גם נתנו לו את הזמן אבל זה לא שהוא לא רוצה, הוא אוהב את יהודי אתיופיה. אני חושבת שהוא חטא בזה ששלוש שנים הוא שרף אבל בואו ניתן לו צ'אנס. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> הוא אמר לנו בפירוש שאם בכנסת לא יתמכו 80 חברי כנסת, אין עלייה מאתיופיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בחוק. אני לא הסכמתי שיעבור חוק כי חוק סותם את הגולל ופוגע אנושות. תראו, כל אחד הוא עולם ומלואו, כל בן אדם. אדוני המבקר, אם היינו מביאים את זה בחוק – קודם כל, עליות לא באות בחוק. חוץ מחוק השבות, עליות לא באו בחוק. לא בני המנשה, לא הסובוטניקים, אם אתם מכירים את הסיפור. אין דבר כזה בחוק. אנחנו לא יכולנו להגיע להסכמה בחוק ואחר-כך לפגוע אנושות באנשים שאולי נפלו בין הכיסאות. אתה צודק, וטוב שחידדת, זו הייתה ההצעה של השר ולזה לא יכולנו להסכים. זה כמעט בלתי אפשרי. מי במדינת ישראל חושב ש-80 חברי כנסת יכולים להסכים על משהו? << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> מראש הכוונה הייתה לא לעשות שום דבר. לכן גם פה, כשאני שומע שהחלטה 713, שעברה ב-2021 כשהיית שרת העלייה והקליטה, פנינה, שזה עבר, עלו 3,000, 1,226 נשארו רק בגלל שאין תקציב. עכשיו אני שומע גם מחברי הכנסת ומחברת הכנסת צגה מלקו, ששלוש שנים היא אומרת שזו בעיה של החלטה. זה לא בעיה של החלטה. היינו בוועדות, כל פעם - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה כתוב לי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו הסברנו את זה, זה אושר. מישהו מטעה אותך. << דובר >> קריאות: << דובר >> אבל מטעים אותך. אנחנו אומרים לך שבדקנו את זה לעומק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו מפסיקים עם הוויכוח הזה, משפט לסיום. יש לנו אורחים מחו"ל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אם הוא העלה את השם שלי, אני חייבת להגיב. המכתב שאני קיבלתי - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממי קיבלת את המכתב? << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> אבל יש החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממי קיבלת את המכתב? נראה מי הטעה אותך? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> ממינהל האוכלוסין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ממי במינהל האוכלוסין? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> הזכרתם את השם שלי, אני חייבת להקריא את המכתב. אני פניתי לגבי 1,226, יש החלטה מה גורלם. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> אני אמרתי שיש החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נברר את זה אחר-כך, זה לא רלוונטי. הם אישור, גם כנפו קבע. אנחנו נתקדם. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> המכתב שקיבלתי אותו, אפילו לא עבר חודש וחצי - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה עכשיו, לאחרונה? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, לאחרונה. בגלל זה אני מתעקשת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לאחרונה הם שלחו לכל הממתינים סירוב. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, מה אני קיבלתי? אני יכולה להעביר לך את המכתב, אדוני המבקר, זה חשוב. כתוב ככה: "לשם מימוש עלייתם נדרשת החלטת ממשלה נוספת". << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זו טעות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. זה לא אומר שהם לא אושרו. משה, בבקשה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. אני אפרש לכם מה הכוונה. הכוונה היא שאנחנו אישרנו סעיף בהחלטת ממשלה להצגת מקור תקציבי מכיוון שמדובר במאות-מיליוני שקלים. למשל, להעלות את ה-5,000, ואני אתן הסבר. הבאנו מיליארד שקלים אז בוודאי שצריך החלטת ממשלה והם לא יכולים לעשות את זה כשהידיים קשורות כי אין להם תקציב. תודה רבה. על זה מדובר ולא על זה שאושרו. אני מבקשת כרגע לעצור. גבי, אתן לך בהמשך. אני רוצה לאפשר לאורחים מחו"ל לדבר, הם מארצות-הברית והשעה שם מאוד מאוחרת. יוסף פייט נמצא איתנו בבקשה? יוסף פייט הוא פעיל עלייה, ואני רוצה להודות מפה לפדרציות של יהודי ארצות-הברית בעיקר, שכל השנים, כבר מ"מבצע משה", עוד בטרם "מבצע משה", פעלו למען יהודי אתיופיה, כבר בשנות ה-70 וה-80, כולל כשההורים שלנו נשארו מאחור בסודן. אני הייתי בת שלוש שאימא שלי נשארה בסודן. מי שהפעיל את הלחץ הכביר, הכבד, כדי להאיץ את עלייתם של ההורים שלנו, זה היו בעיקר יהודים טובים מהפדרציות השונות, אני אומרת לך המבקר, שפעלו עם מנהיגים, כתף על כתף, מתוך הקהילה. נמצא איתנו ג'ו פייט. אני רוצה גם לומר מפה תודה לפדרציית ניו-יורק וגם לג'ו שמעיר את תשומת הלב. אני יכולה להגיד לכם שלפני כמה זמן, כשהייתי שרת העלייה והקליטה, אדוני המבקר, הגעתי לאדיס וגיליתי שהילדים שם רעבים ואין אוכל. זה היה בתקופת הקורונה וזה היה מביש. פתאום אני רואה ילדים וליבי יצא אליהם, וד"ר מוריס שהתנדב, ביקשתי ממנו שיביא את הדוח לגבי הילדים ותת-התזונה והמצב היה מאוד מאוד קשה. ואז ביקשנו שהסוכנות היהודית יגבירו ויתנו יותר מזון לממתינים. אני רוצה לומר לך שהמצב עכשיו לא יותר טוב וכרגע איסוף הכספים נעשה יותר בארצות-הברית מאשר שמדינת ישראל תדאג שהילדים האלה לא ימותו מרעב. ג'ו פייט, אתה איתנו? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני יכולה לומר משהו בחצי דקה, ברשותך? בגלל שאני חוזרת לוועדה החסויה, חשוב לי לומר לך, כיושבת-ראש הוועדה, לאדוני המבקר ולאנשים הנכבדים שנמצאים פה. בדרך כלל, קואליציה לא מסכימה לחוות דעת מבקר מיוזמתה. אני, כנציגת הקואליציה, אומרת שיש הסכמה של הקואליציה שיוגש דוח מבקר שיתייחס לכל הדברים שצריכים לעניין, ומפאת כבודכם נכנסתי לומר את זה, שהיום בסוף הישיבה תורה היושבת-ראש וכך יקרה, שמבקר המדינה יכין דוח שיתייחס לכל הפרמטרים הרלוונטיים כדי להוביל את זה לכדי תוצאה מתחשבת וטובה וכדי לתת מענה לכל מה שאמרתם. סליחה שאני יוצאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צעד משמעותי מאוד שאולי יעשה שינוי גדולה יום. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מעניין ששלחו אותך ולא אותי להגיד את זה. אני מהקואליציה יושב כאן ובעל עניין ומישהו אחר אומר את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אם היו מוציאים את כל האנרגיה הזאת בקואליציה על עלייה אז כולם היו פה. יוסף פייט, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לרגע שכחת שאני מהקואליציה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו שומעים, אני מבקשת לשמור על כסף. בבקשה, יוסף. << דובר >> יוסף פייט: << דובר >> אני מדבר מארצות-הברית, כאן השעה חמש בבוקר אז תסלחו לי אם לא אדבר בעברית שוטפת. אני בתוך העניינים 35 שנים. נכנסתי לעניין לבקשת הרבנים הראשיים לשעבר, הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרב שפירא זצ"ל, הרב עובדיה זצ"ל ויבדל לחיים הרב עמאר. אנחנו רק מעוניינים להביא יהודים. יהודי ארצות-הברית נכנסו לעניין כי גם הסוכנות היהודית וגם הציונות התורנית וגם ממשלות ישראל לא מספקות לקהילה שהיא במצב של תת-תזונה וחוסר - - -. היא לא מספקת להם. לכן אחרי שהמדינה בעצמה קיבלה עליה את כל ההחלטות לשעבר, כולל 713 שאין ביצוע, אז במקום שאין איש, אנחנו מטפלים בהם. יש לנו כ-14,000 אנשים שהם שם. באדיס יש אנשים שמחכים בממוצע 20,25 שנים. בגונדר יש 11,114 והם מחכים בממוצע 15 שנים. כבוד המבקר, אם אתה רוצה יותר פרטים אני אשמח לבוא לארץ ולדווח על כל העניינים. אני ביקרתי באתיופיה שש פעמים בשנתיים האחרונות, אני יכול לדבר על החטיפות והרציחות וכל העניינים האלה. המצב מאוד קשה שם. כן, אנשים נרצחים שם. כן, יש חטיפות שם. יש לנו כ-1,200 ילדים מתחת לגיל חמש שהם במצב של תת-תזונה. יש לנו תכנית שם. יש שם לימודים בעברית, שלוש שעות ביום. כולם באים שיהיו במצב יותר טוב לתת חיסון ולשפר את הנזק. את כל זה אנחנו עושים במשאבים הקטנים שלנו. בקשר להחלטה 713 – מדינת ישראל היא הריבון כמובן והיא מחליטה מה שהיא מחליטה. אבל לעניות דעתי, הייתי הרכז של הוועד הציבורי של השופט שמגר, אנחנו עבדנו יחד. אני יכול להגיד שזה ברור שאפשר להגיד על פצע שותת דם אבל יש החלטה חיה וקיימת שאומרת שהממשלה חייבת להיפגש ולהביא את האנשים על-פי קריטריונים ספציפיים. אם הממשלה רוצה לרדת מזה, שהיא תחליט משהו אחר אבל זה שלוש שנים שהיא לא מקיימת את העניין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. יוסף, הדברים ברורים. אני רוצה להודות לך ולכל הפדרציות, לכל היהודים הטובים מסביב לעולם שמממשים יותר מהבית הזה את האימרה שאמר חברינו, השר לשעבר אורי אריאל – כל ישראל ערבים זה לזה. ואליד ומיקי רצו להגיד משהו אבל אנחנו חייבים לעבור גם למשרדי הממשלה ולעוד נציגים. בבקשה, ואליד, תודה שאתה כאן. ואליד הגיע לכאן כדי לעזור לנו להעביר את ההחלטה במידה והקואליציה הייתה מתנגדת. בבקשה. הוא בא במיוחד, תודה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> קודם כל, אני בעד כל שיתוף פעולה שתורם לאזרחים כאן, במדינה. בשמי ובשם מפלגת רע"מ, התבקשנו אתמול להיות נוכחים כאן על מנת להצביע עם הקהילה האתיופית ועם מה שמגיע לה. אני חושב שזה חשוב. כמובן שאנחנו מצפים גם מהוועדה הזאת לקחת את החלק שלה וגם מבקר המדינה, שיבדוק. אני יודע שהוא בודק וממשיך לבדוק את כל העניין של הפשיעה בחברה הערבית, שזה נושא חשוב וקריטי מבחינתנו. אנחנו כאן בכדי לעזור למי שצריך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה, ואליד. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לפנות גם לחברי, חבר הכנסת סולומון וגם לחברת הכנסת מלקו. אני נותן לכם את הניסיון שלי כחבר בוועדת הכספים. גיליתי שבעדה החרדית, ילדים עם צרכים מיוחדים, חסר להם 47 מיליון שקלים, כשהאחרים מקבלים והם לא קיבלו. הגשתי אלפי הסתייגויות והתחלתי לעשות צרות בתקציב. אתם חברי קואליציה. הנושא הזה חשוב לכם? תגידו שאתם לא מצביעים בעבור תקציב המדינה ונראה את הממשלה. נראה את הממשלה. אבל תהיו מספיק אמיצים לבוא ולהגיד: אנחנו לא מצביעים עבור תקציב המדינה. זה חשוב לכם? זה חשוב לי כי אני נמצא פה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> צודק. אני אצטרף אליכם, אני אצביע גם נגד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הקואליציה אמרה שהיא תומכת במבקר המדינה ובתהליך של מבקר המדינה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מעניין. ההבאה שלהם הייתה צריכה להיות שלשום כי למבקר המדינה ייקח שלושה חודשים והתקציב יעבור ולא יהיה לך מנוף. אפשר לסגור את זה תוך שעה וחצי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האמת זו הזדמנות. זאת קריאה אמיתית. לדעתי, אם אתם עכשיו יוצאים בהצהרה, קניתם את עולמכם. לא מצביעים על התקציב, אני אתכם ונקים מפלגה לבד אם צריך, לא לפחד. מי שמאמין לא מפחד. תודה. יש לנו פה אורח בשם הוד. אנחנו נעשה את זה בקצרה. הכרתי את הוד כשהוא פנה אלי כי הוא טיפל במשפחה. אתה תציג את עצמך באיזה תחום אתה מטפל. הוא היה ממש המום מלראות את ההשלכות ואיך המדינה לא רואה את ההשלכות על הבריאות של האנשים ועל ההורים שממתינים לילדים והפוך. בבקשה, הוד. << דובר >> הוד קרובי: << דובר >> אני עוסק ברפואה טבעית. רפואה טבעית, בין היתר, מחפשת את הסיבה למחלה כדי לפתור אותה. יש לנו הרבה מטופלים ואנחנו מגיעים לכל מיני נושאים, גם לנושאים רגשיים-נפשיים. אני יושב עם מטופל שלי ואני מבין שיש לו כאב לב גדול, יש לו ילדה. אנחנו עומדים לחגוג את החג עם המשפחה והילדה שלו תקועה באתיופיה. לא הצלחתי להבין ושאלתי עוד פעם מה בדיוק קורה פה. הוא אומר: הילדה שלי תקועה באתיופיה ולא מביאים אותה. לא הצלחתי להבין איך אנחנו כעם ישראל שחי במדינת ישראל, אחרי כל מה שקרה לנו, מתירים דבר כזה? איך האטימות הזאת נמצאת פה. לא הצלחתי להבין את התשובות של המנכ"ל שישב פה והתחיל לגמגם. לא הצלחתי להבין איך אנחנו כולנו לא דואגים שהילדים שלנו יחזרו הביתה? איך אפשר לתת לאנשים לחיות בצורה כזאת? איזו מן גזענות יש בתוך המדינה הזאת שילדה אתיופית נחטפת ולא קורה כלום. שנתיים וחצי עוברות והכל בסדר. ילדים חיים או משפחות מנותקות חיות באתיופיה והכל טוב. לדעתי, אם הוועדה הזאת שווה משהו, היא צריכה לצאת מפה עם החלטות. הוא כבר הלך, המצחיק. << דובר >> קריאות: << דובר >> הוא יחזור, הוא יחזור. << דובר >> הוד קרובי: << דובר >> הוא צריך לחזור לפה עם החלטות. תרשום לנו דברים כדי שדברים יקרו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתה רואה בבריאות? << דובר_המשך >> הוד קרובי: << דובר_המשך >> ברור שבן אדם שיש לו בעיה של עצבות ושל דיכאון ושל פחד וחרדה, הדברים האלה מלווים אותם והם הופכים להיות חולים. זו הסיבה למחלה. מחצית מהמטופלים שלי הם אתיופים ואנשים באמת חולים במחלות האלה. אמרתי למטופל שלי, שהוא יושב פה, שאם לא נפתור את הדבר הזה, אתה לא תהיה בריא. הוא לא ישן בלילה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. מיכל יוספוב, נציגת רשות האוכלוסין, מי שבמשך שנים ארוכות מטפלת בתיק. נאמר שבמשמרת שלי עבדתם מאוד מאוד קשה ואפילו יעיל. גילתם יכולות פנומנליות כשרוצים לעלות - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הדבר אפשרי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לכן הייתי רוצה לשמוע מהזווית שלך, מיכל, מדוע ה-1,200 לא עולים. האם זו שאלה תקציבית? האם זה כי לא קיבלתם הנחיות? בבקשה. מי שרם הפנים היום? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין שר פנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יריב לוין לא שר? סליחה, ראש הממשלה מקבל את הסמכויות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבעה חודשים אין שר פנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה מטי. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> שלום לכולם. כפי שאת ציינת, בהחלטת הממשלה האחרונה, הסעיף שאמור להפעיל את ההחלטה הנוספת – עדיין לא הייתה החלטה ולכן לאור זאת אנחנו לא יכולים לאשר את הגעתם של השארית שנמצאת שם מ"צור ישראל". << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הסעיף התקציבי בעצם. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> אנחנו צריכים החלטת ממשלה בשביל זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם פניתם והתרעתם? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אנחנו עובדי מדינה ומבצעים מדיניות. וכל עוד אין לנו את ההחלטה הזאת, אנחנו לא יכולים למצות - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> האם התרעתם בפני השר שנכנס בסוף? אני לא מקלה ראש ממשרתי ציבור בכירים. בסוף אני יכולה להגיד לכם ששרים חדשים נכנסים לתפקיד, הם פוגשים את עובדי המשרד. האם פניתם אליהם ואמרתם שאתם לא יכולים להמשיך לממש את ה-1,220 פלוס? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> בוודאי, כי זה חלק מהתפקיד של הפרויקטור כשעשינו את זה, והציגו לשר את העבודה של הפרויקטור. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשאל עוד שאלה: אני יודעת שאף אחד כרגע לא עובד בדסק אתיופיה. יש רק עובדת אחת שעובדת על חוק השבות, על חוק הכניסה. ממתינים האנוסים, ואנחנו יודעים שהמיסיון האורתודוכסי באתיופיה היה עם רגל דורסנית, שהוציא את יהדות אתיופיה לסף הכחדה. רבנים קבעו – עזבו שיהודי לא יכול להמיר את דתו אבל הצאצאים האלה הם צאצאים של זרע ישראל, זה ברור, והם עושים שיבה ליהדות, גיור מלא וגיור לחומרה כאן בארץ. לכן כל אלה שמפחדים מהתבוללות או מטילים דופי – אני חייבת לספר סיפור. אח שלי סיפר לי שבפתח תקווה, יש לנו קרובי משפחה. אחי מאוד בקי, הוא עובד ציבור. הוא כל-כך שמח לגלות שיש לנו קרובי משפחה מהעולים החדשים. אמרתי לו: איך הם קרובים שלנו? הוא סיפר לי על מישהי בשם - - -, שכשהייתה ילדה, זה לא ברור, היא ספק נחטפה ספק נלקחה בגיל 12 לכפר רחוק, לא אזור של יהודים, והיא כל הזמן שמרה על היהדות שלה ואמרה: אני יהודייה ושמרה על המסורת. והילדים שלה והנכדים שלה הגיעו לישראל עם העליות האחרות. ממש נסתרות דרכי האל. אז זה רק כדי להביא לכם סיפור השראה. אבל לשאלתי – אני מבינה שחיסלתם את דסק אתיופיה. תגידי לי בכנות וביושר כי יש לי את המידעים שלי. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> דסק אתיופיה עבד עד שנת 2019. העובדים של דסק אתיופיה לקחו נושאים נוספים כי לא היו החלטות ממשלה ב-2019. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, אני אתן לכם לשאול. ב-2020 הייתה החלטה נוספת. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> יפה. ואז הם עברו לתפקידים אחרים בנושאים אחרים. בהחלטות הממשלה של "צור ישראל", כמו שאת יודעת, קיבצנו אותם בחזרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה עובדים היו בערך? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אספנו מכל הארץ, היו לי שם בערך 13 עובדים, שאת יודעת טוב מאוד שבזכות העובדים האלה הצלחנו להגיע ליעדים שקבעתם בהחלטות הממשלה. ברגע שסיימנו את הטיפול בהחלטת הממשלה האחרונה שהייתה, הם חזרו לתפקידים הקודמים שלהם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל לא סיימת את ההחלטה. את יכולה להגיד לא קיבלנו תקציב אבל מבחינתך, יש לך החלטת ממשלה. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> היעד שהיה לנו היה של 3,000. סיימנו את היעד של 3,000, לבדוק אותם, הם חזרו - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה נעשה עם התקנים שלהם? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, סליחה. משה, אתה לא מתערב. יש לי את השאלות שלי ואני יודעת מה אני עושה. תסלחי לי גברתי, אין לך שום יעד על-פי החלטת ממשלה ל-3,000. אני מאוד מצרה על כך אלא אם כן את מפרה את החוק, ואת יודעת שהחלטת ממשלה כמוה כחוק. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> בהחלטת הממשלה קבעו 3,000. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, אז אני אקריא לך. זה מאוד מצער אותי שבכירה ברשות האוכלוסין לא יודעת לקרוא החלטות ממשלה. אני מצטערת, זה לא יקרה, לא במשמרת שלנו. כתוב במפורש ש-3,000 זה ה-370 מיליון שקלים, ואומרים במפורש, ואני אגיד לך בינתיים בעל-פה: "ככל שלאחר בחינת הזכאים על-פי הקריטריונים". מה שייקבע זה הקריטריונים ולא הכסף. הקריטריונים כמפורט: "בהחלטה זו התברר כי מספרם עולה על 3,000, שזה בהמשך ל-2,000 שהיו בפנים, תידרש הממשלה לאשר זאת בהחלטת ממשלה ייעודית למציאת מקור תקציבי." משמע, את היית צריכה את הכסף, את לא יכולה להגיד שהיעד היה 3,000. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> תידרש הממשלה ותחליט לקבל החלטה, אנחנו נמשיך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> - - - שום זכאות תחייב את המדינה להעלות את אלה ש - - - ללא קיום מכסות הכורכות יישום ההחלטות בעלותן הכלכלית בכדי לעשות את כל שביכולתה לסיים את כל התהליך ולמנוע את הימשכותו של הדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. מיכל, אני אומרת לך שאתם מייצרים מדיניות מלמטה למעלה. האם הטענה הזאת - - << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אנחנו לא מייצרים שום מדיניות מלמטה למעלה. אנחנו מבצעים מדיניות. כשתהיה החלטת ממשלה נוספת לגבי ה-1,200, אנחנו נתחיל לעבוד על ה-1,200. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשיביאו לך כסף. עכשיו אני אשאל שאלה נוספת. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> מאחר ואין את הדבר הזה, אז כל אלה שעבדו איתי וגייסנו אותם מהלשכות או מכל מיני יחידות אחרות שלנו, אנחנו החזרנו אותם למקומות שמהם הם באו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז אני רוצה שיירשם לפרוטוקול שמבחינת רשות האוכלוסין ובכיריה, ובוודאי הנציגה המכובדת שנמצאת איתנו כאן, אומרת שאין לה בעיה לממש את זה רק שאין לה תקציב שהממשלה הייתה אמורה להזרים בהחלטת ממשלה נוספת. רק יש לי שאלה נוספת: מדוע אתם הוצאתם במכוון מכתבים לממתינים לפי חוק הכניסה, הודעה שהם נשללים על-פי חוק השבות? אין לי דרך אלא לומר שזה לנסות לקבע מציאות מטעה או להפחיד אותם כאילו לא די מצבם הקשה. מי נתן לכם את ההנחיה לבדוק את הממתינים, שאנחנו יודעים שהסוגיה זה של האנוסים, נקרא לזה כך, ולשלוח להם על-פי חוק זכאי השבות למרות שאני שוב אומר ואציין שתדעו לכם שבתקופה שלי עלו לפחות 300 זכאי שבות ש-30 שנים המתינו. אם אתם מוצאים לי מקום בעולם שזכאי שבות שמחר יכול לבוא ממתין חצי שנה, בסדר? 30 שנה הם ממתינים. תעני לי מדוע שלחתם את המכתבים האלה בסתר, בשקט, מבלי לשתף את נבחרי הציבור? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אז קודם כל, לא שלחנו מכתבים יזומים לגבי אלה שנמצאים. שלחנו מכתבים לכאלה שהגישו בקשות בתקופה של הוועדה, שהגישו בקשות בשנת 2014, ועדת ויגדור, שלחנו להם מכתבים שהם לא עמדו בקריטריונים של החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי שלחתם? עכשיו? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> כשסיימנו את ה-3,000, הוצאנו להם מכתבים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> קיבלו לפני חודש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני קיבלתי מכתב כזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה שיירשם לפרוטוקול שרשות האוכלוסין הגדילה ראש. ב-2025 את שולחת מכתבים מ-2014? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הנה, יש כאן בחור שקיבל מכתב עכשיו. הוא כאן. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> תני לי לסיים את המשפט. << דובר >> קריאה: << דובר >> פנינה שתדעי, יש לי דודה שקיבלה מכתב ואמרו לה – היא עלתה בשנת 1984, בעלייה הראשונה. הבת של - - - קיבלה מכתב: את בכלל לא זכאית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כשהיא פה? לא הבנתי. היא עלתה לארץ ב-84? << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ומה שלחו לה? << דובר_המשך >> קריאה: << דובר_המשך >> שלחו לה מכתב שתגיד תודה שהיא פה, שהיא בכלל לא שייכת לעם ישראל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אשמח שתשלח לנו את המכתב, נקריא אותו במליאה. אני רק רוצה שתסבירי מדוע העיתוי המאוחר? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> פנינה, תני לי לסיים. הקשבתי לכולם אז תני לי לסיים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> המכתבים האלה יצאו לאחר שסיימנו את כל הטיפול ב"צור ישראל" וזה היה ב-2023. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בהנחיה של מי? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> רגע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, תעני לי. מיכל, את לא מכירה אותי, לי לא אומרים מה שרוצים לומר. אני רוצה להבין - - << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אז אני אגיד כי הייתה איזו שהיא טענה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא, את תתני לשאול את השאלה ולדייק אותה כדי שזה ייכתב כמו שצריך לפרוטוקול. את אמרת שבגלל ויגדור בשנת 2014, הגדלתם ראש למרות שאני לא כתבתי בהחלטת הממשלה שלי להוציא החלטה כזאת, אחרי עשור אתם מוציאים מכתבים. מי הנחה אתכם? אנחנו רוצים לדעת מי הנחה אתכם לייאש את הקהילה הזאת? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> עלתה טענה שהאנשים יושבים שם ולא יודעים מה עם הבקשות. בעקבות זאת, כשסיימנו את החלטת הממשלה, הוצאנו להם מכתבים שמדובר שהם לא עמדו בקריטריונים של החלטת הממשלה של “צור ישראל”. לגבי שאר המכתבים – כאשר פונים אלינו בבקשות - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אתם שלחתם לאחרונה על חוק השבות. אני מצטערת, אקריא לך את המכתבים. מי ביקש מכם? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> כשבן בן אדם אומר שחוק השבות חל עליו והוא רוצה לדעת, הבקשה נבדקת. ואם חוק השבות לא חל עליו, אנחנו מחויבים להוציא - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיכל, אתם שלחתם מכתבים לא לכאלה שביקשו זכאות חוק השבות אלא לממתינים על פי חוק הכניסה. ואני אומרת לך שאתם עשיתם פה מעשה שלא יעשה. אשאל אותך את השאלה הבאה שהיא יותר חשובה: מדוע כל הלשכות שלכם ברשויות המקומיות סגורות כשאתם יודעים שהאנשים האלה הם עולים חדשים בלי נגישות, בלי רכבים. הם מבזבזים יום שלם, הולכים לרשות האוכלוסין ובסוף אומרים להם: אנחנו לא נטפל בכם פה. מדוע אתם לא מציבים בכל רשות אוכלוסין אגב, גם על הדרך תעשו גיוון באוכלוסייה וייצוג הולם, שיקבל בכל עיר, לפחות בערים הגדולות, כמו שצריך במדינת ישראל ובמדינה מתוקנת על-פי חוק. יש לנו שוויון זכויות כמו כל האזרחים, שיקבלו את הבקשות שלהם ויטפלו בהם? << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> אז אם את מדברת על גיוון – אצלנו ברשות יש גיוון די רב של אתיופים. אני חושבת שאפילו הגענו לאחוז של החלטת הממשלה ואפילו מעבר לזה. אני אעביר את המסר שלך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא להעביר את המסר. אנחנו ננחה אתכם וגם המבקר – זה פשוט לא הגיוני. הרי המשרד שלך לא מקבל, פיזרת אותם. אמרת: פיזרתי את כולם, כאילו העלמת את הממתינים, העלמתם את המשפחות. אז אם פיזרו אותם כל אחד לעבוד במשהו אחר. לכם אין בעצם לאן ללכת ובגלל זה אתם מפגינים שאף שר לא יוצא, רק חברי כנסת. אולי השר דודי אמסלם, באמת הערכה רבה אליו כשצריך לומר מילה טובה. נראה לכם שאתם משאירים אוכלוסייה שלא דוברת את השפה בלי שירות? את יודעת שאנחנו משלמים מיסים? את יודעת שהם משלמים ביטוח לאומי? את יודעת שהם משלמים כל מה שצריך לשלם והילדים שלהם יוצאים לקרבות? בסוף אתם מכירים את הבעיה המון זמן. המון זמן. אפשר להגיד לא, אתם יכולים לקחת את ההחלטות ותעמדו מאחוריהן אבל תגידו להם ותישירו מבט אליהם. השר אורי, רצית להגיד משפט. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ב-25 בינואר התקבלה החלטה של הקצאת 10 תקנים, ההחלטה לפני כרגע. הקצאה של 10 תקנים לטובת בדיקת זכאות בקרב יהדות אתיופיה. מה נעשה עם זה עד עכשיו, בשבועיים האלה? זה הגיע אליכם, התחילו לעבוד על זה? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אנחנו מכירים את ההחלטה הזאת, עדיין לא קיבלנו אישור ממשרד האוצר. אבל אני רוצה לתת לכם קצת נתונים לגבי שבות כי בשנת 2025 קיבלנו 749 בקשות לשבות, אנחנו עובדים על זה. מתוכם אישרנו 61. מתוכם סורבו 365 והשאר נמצאים בכל מיני תהליכי - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נמשיך את זה ביחד, משה. המבקר צריך תכף לצאת. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> זה לא אומר שרשות האוכלוסין לא עושה כלום. אנחנו עושים הרבה למען העלייה מאתיופיה. << אורח >> אורי יהודה אריאל הכהן: << אורח >> אני מבקש לומר משפט אחד על עניין התקציב. השיטה היא כזאת: היות ובהחלטה הקודמת כתוב שהממשלה צריכה להתכנס לאשר תקציב, ביקשתי מהשר סופר להגיש בקשה לתקציב. אמרתי לו שישריין כדי שכשיהיו החלטות, יהיה תקציב. השר סופר לא ביקש מעולם תקציב לנושא הזה ועל-ידי זה הוא כאילו מסתתר או מוגן מבג"ץ או מדברים אחרים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אפשר להגיש בג"ץ. << דובר_המשך >> אורי יהודה אריאל הכהן: << דובר_המשך >> זו פשוט שערורייה ששר שמופקד על העלייה, זה לא שר אחר. שר האוצר אומר שאין מצב שתקציב יעכב עלייה, וזה לא חשוב מאיפה וכמה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הוא אמר את זה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כן, הוא אמר גם לי. << דובר_המשך >> אורי יהודה אריאל הכהן: << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר ששר האוצר אמר שאין מצב שתקציב או כסף יעצור את עניין העלייה. שר העלייה לא מבקש, השר המופקד. לא ראיתי עוד שר בימי חיי, ואני כבר לא צעיר כידוע, שלא מבקש תקציב. זה לא ראיתי, זה חידוש גדול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני יודעת שמבקר המדינה היה צריך להיות איתנו בשעה הראשונה. מכיוון שאנחנו נתנו התראה קצרה, הוא בכל זאת נאות והגיע לכאן. אני מודה לך על זה. אני יודעת שאתה נאלץ ללכת בשל אי אילו אילוצים, ועל כן אני אבקש ממך: תראה, למרות שזה שיח קשה וטעון, 30 שנים של בעיה שמדינה לא מצליחה לפתור זה לא נורמלי. זו לא בעיה, זו סוגיה. אבל היחס וההתייחסות כל-כך קשים ועוד נשמע את יתר המשפחות. נשמח לשמוע את הדברים שלך לסיכום, לפני שאתה הולך. << אורח >>מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << אורח >> אני רק אגיד שאנחנו רואים בזה זכות גדולה לעסוק בסוגיה הזאת. כפי שגם אמרתי, הביקורת תחל, נבחן את הדברים על כלל היבטיהם. בסופו של דבר הם נמצאים בבית הזה, בוועדה לביקורת המדינה, מתוך תקווה להניע לפעולה. אני חושב שהציבור בישראל, יש פה תמימות דעים וחובה גדולה ליוצאי אתיופיה כחלק מהחברה. זו הזכות שלנו להיות שותפים בחלקנו. לצד זה, אני חושב שעל כלל הנוכחים פה, כולל עובדים הציבור המסורים, לראות איך כל אחד בתחום אחריותו עושה יותר. תמיד יש חסמים, תמיד יש קשיים אבל בואו נחשוב איך לעשות יותר ואיפה שצריך ליזום, איפה שצריך לחשוב בעיניים של האזרח, לשמוע אותו, מה החסמים שלו. האם זה אומר לקבל קהל בדרך שיותר מקבלת? האם זה אומר בדרך של לעשות "ריצ'ינג אאוט", לעשות יישוג ועוד, זה מאוד חשוב. אני גם אגיד מהניסיון שלנו ואני אומר את זה גם ברמה הפרטית – לצד הביקורת יש לנו גם את הזרוע של נציבות תלונות הציבור, ואני אומר שככל שאדם ברמת הפרט, יש לו פגיעה מסוימת מגוף ציבורי או שהוא חווה איזו שהיא סוגיה לפתחו, אנחנו מזמינים ואנחנו - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה חשוב. במיוחד על-ידי מוסדות המדינה. << דובר_המשך >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << דובר_המשך >> על-ידי כל גוף מבוקר, זו הסמכות שלנו אבל אנחנו במפורש מזמינים כל אחד מיוצאי אתיופיה כמו כל אחד מאזרחי ישראל לפנות אלינו. גם אנחנו רואים חשיבות רבה בבירור התלונות ובמתן המענה בשפה, בכל שפה ובמקרה הזה אמהרית. לפעמים פער כזה הוא פער שמאפשר לתת את המענה לאדם שמבינים אותו לאדם שלא מבינים אותו. לכן אנחנו גם נשמח ונבקש מכל הארגונים שנמצאים פה, של יוצאי אתיופיה ואחרים, כדי להפנות אלינו תלונות גם ברמה הפרטנית. דרך אגב, מרבית התלונות שאנחנו מקבלים הם בעולם של שירות לציבור. אדם פונה לגוף מגופי השלטון ולא מקבל מענה. זו זכות של כל אדם לקבל מענה ובוודאי שאנחנו נמצאים פה לרשותם גם בנושאים האלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין שאני הייתי בממשלה הנוכחית - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חבר הכנסת סולומון, הוא אמר שהוא יאיץ את זה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש סדרי גודל? << דובר_המשך >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << דובר_המשך >> אני אומר - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אחרי הבחירות. << דובר_המשך >> מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: << דובר_המשך >> לא אמרתי את זה. אמרתי שכל נושא אנחנו לוקחים בצורה יסודית, לומדים אותו. אני חושב שגם יהיה מקום פה לצאת לשטח ולראות מה קורה בשטח, באדיס ובמקומות אחרים. נחלוק את הידע כדי שהתוצר יהיה תוצר משמעותי ושיביא לתיקון הליקויים. אני לא רוצה להתחייב על לוחות זמנים אבל אנחנו נעשה את עבודתנו בצורה רצינית ביותר כמו שאנחנו נוהגים בכל נושא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה למבקר המדינה. כמובן שנעביר את הפרוטוקול של ההחלטה והצבעות חברי הכנסת. תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אגיד משפט אחד לאחינו, יוצאי העדה האתיופית. אשריכם שיש לכם שלושה חברי כנסת יוצאי העדה, שנלחמים ונאבקים למען כל הזכויות שמגיעות לכם בדין ובזכות. תודה גם לחבר הכנסת סולומון, לחברת הכנסת תמנו וגם לחברת הכנסת מלקו על מה שאתם עושים עבור העדה הזאת. אני אגיד שני דברים: האחד – לא צריך להישאר אף יהודי באתיופיה, יהודי שרוצה לעלות. המדינה צריכה לעשות הכל בכדי להביא את כולם הביתה, לארץ ישראל. דבר שני – זאת עלייה עם הרבה מאוד אתגרים ולכן סל הקליטה או המענים צריכים להיות במעטפת הכי הוליסטית מתוך הרבה מקצועיות ובעיקר הרבה חמלה. צריך לראות את האנשים. בסוף זה אנשים. אי אפשר לעבוד לפי פרוטוקולים ורק לפי נהלים. צריך לפעול מהלב ולעשות כל מה שאפשר בכדי שהמענים יהיו הולמים. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו ממשיכים עם לשכת האוכלוסין. תודה, השר לשעבר אורי אריאל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לפני שאני יוצאת יש כמה דברים שרציתי להגיד לרשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תשמעו, חבריי. יש כמה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם. קודם כל, נציגי משרדי הממשלה, אתם לא מתווים מדיניות, אתם מבצעים. אבל יש דברים בשליטתכם שאתם יכולים לעשות את זה. אני מתעקשת על כמה דברים. דוגמה, אפילו לפני שבאתי לכנסת, כשעבדתי בתור 34 שנים כעיתונאית של הקהילה, אחת השאלות היו שלא היה מענה טלפוני במשרד הפנים או בסניפים של משרד הפנים. כשבאתי לכנסת, דיברנו והובטח לנו בוועדת העלייה והקליטה שיהיה מענה. הדבר הזה לא יצא לפועל. איך? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> של המענים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אנשים מתקשרים ואין תשובה. אני אומרת לך שלפני שבאתי לכנסת דיברנו על זה ברדיו. כשהייתי בוועדת העלייה והקליטה זה היה הנושא הראשון, ישבנו באותה שורה, מיכל, וגם הקולגות שלך היו. איך דבר כזה לא יוצא לפועל? שנים על גבי שנים אנשים מגיעים פיסית. את יודעת מה? אפילו תשובה שלילית זו תשובה אבל אין מענה. דבר שני – שר האוצר אמר שישלח בשליחות 10 עובדים לבדיקת זכאות. בדיקת זכאות זה למי שלא נרשם בכלל, זה משהו חדש. אבל אנחנו מדברים פה על אנשים שכבר נבדקו. אתה שולח מישהו לבדוק את מי שלא נבדק, כך אני מבינה בשפה פשוטה. אבל לגבי מי שבדקו אותו? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני אעזור לך - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תענה לי עוד מעט כי זה מהמפלגה שלך, אתה קרוב לצלחת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עוד שאלה למיכל: על ה-1,226 צריך עוד החלטת ממשלה, אין החלטה. זה מכתב שאני כתבתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא צריך החלטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיכל, את רוצה לענות לי בבקשה על השאלות? << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה שוב עולה. אני רק אומר שבעיני מה שאמור להיות, ואני חושבת שאם נוכל לתת הנחיות, גברתי המנהלת תעדכני אותי, או שנדבר אחר-כך גם עם יו"ר הוועדה שאולי נקים תת-ועדה שתעקוב אחרי הנושא הזה. הפתרון לדבר הזה זה כמו שאמרתי – לקחת את 20 הערים הגדולות או יותר, שיטפלו עובדי הקהילה אחרי הכשרה עם גישה לתוך הרשימות כדי שיוכלו לתת מענה פנים מול פנים, אפילו כוס קפה ועוגה, אם אפשר גם ממחטה לאלה שבני משפחתם נרצחו. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> קודם כל, לגבי המענה הטלפוני – כמו שאמרתי, אני אעביר את זה הלאה ונראה מה אפשר לעשות. << דובר >> קריאה: << דובר >> שנים כבר ככה. שנים. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> גם לנושא של הגשת בקשות, כמו שאמרת – אני אעביר את זה הלאה. לגבי הנושא השני שדיברת עליו – כמו שאמרתי, אין החלטת ממשלה אז אנחנו לא יכולים להמשיך הלאה. לגבי 10 תקנים – נכון, הייתה החלטת ממשלה, עברה החלטת ממשלה. עד שלא נקבל אישור או מסמך ממשרד האוצר, אנחנו לא יכולים לגייס אותם. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה חונה במשרד האוצר בלבד או שאתם צריכים לדרוש את זה עכשיו? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לגבי הצהרת תקנים – אני יכולה להבין מה תפקידם? << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> התפקיד של ה-10 תקנים יהיה לבדוק בקשות של שבות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל האם הנקודה הזאת חונה כרגע במשרד האוצר? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> כן, אני לא יכולה, יש החלטת ממשלה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש החלטת ממשלה, זה אומר שפרוטוקול הזה יגיע אליכם? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> כן, כן. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה אומר שעכשיו משרד האוצר צריך לשלוח מכתב נוסף לדבר הזה? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> כן. לשלוח לנו מכתב ואז אנחנו נתחיל לגייס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רק שאני אבין, לפרוטוקול – 10 תקנים יבדקו במקביל גם את הממתינים, גם את יהודי תיגראי? את כולם. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יופי. זה 10 תקנים קבועים? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> חייב שיהיה קבוע. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> האוצר אמר לא קבוע. סמוטריץ' אמר לא קבוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> טוב, נטפל בעניין של קבוע או לא קבוע אחר-כך. כרגע את אומרת שזה תקוע בגלל האוצר? << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אני יודעת שיש החלטת ממשלה שעברה אבל אנחנו צריכים לקבל עוד מסמך ממשרד האוצר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו נטפל בזה גם, ניתן הנחיה. תודה. אני רק אומר שכל עוד אין לכם שר, ההנחיה של הוועדה היא לעצור את המכתבים שאתם מוציאים. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לחדד - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, לא. תעצרו. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> אני רוצה לחדד - בן אדם שמגיש בקשה לחוק השבות - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא דיברתי על חוק השבות. אתם נתתם לאנשים שהם לא חוק השבות. מיכל, את מכירה אותי טוב. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> לא, רק חוק השבות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אותי אי אפשר לערבב ואני יודעת בדיוק מה קורה, מה הוצאתם, למי הוצאתם. הוצאתם את זה לאנשים שהגישו בכלל על-פי החלטת ממשלה. << דובר_המשך >> מיכל יוספוב: << דובר_המשך >> אבל אין החלטת ממשלה אז איך אני יכולה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את כן יכולה להגדיל ראש. את רוצה להגדיל ראש? תתחילו לאשר בהומניטרי אנשים. רוצים להגדיל ראש? תביאו את האחייניות שלו. איזה ביזיון. איך אני לא אוהבת את זה שאנשים מגדילים ראש בלשלוח מכתבים בתפוצה של אלפים אבל למה לא טיפלתם בנכדות המסכנות שהבן שלו נרצח, שבוכה פה? אין לכם נכדים, אין לכם ילדים? הסוכנות היהודית, בבקשה ערן וכמובן אבטמו. גילוי נאות – אבטמו היה היועץ שלי בזמן הפעלת "צור ישראל", אדם מאוד יקר לליבי. ערן תתחיל, מנהל היחידה לעלייה וקליטה. << אורח >> ערן ברקוביץ: << אורח >> ברשותך, אני לא אגזול זמן כי יש עוד משפחות שצריכות לדבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, אנחנו נאפשר למשפחות שרוצות לדבר. << דובר_המשך >> ערן ברקוביץ: << דובר_המשך >> אני רוצה להבהיר שהסוכנות היהודית, בתמיכת הקהילות היהודיות בעולם, שמרה על כל התשתית הארגונית שלה באתיופיה. אנחנו ערוכים להביא כל יהודי מאתיופיה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בטווחים קצרים? << דובר_המשך >> ערן ברקוביץ: << דובר_המשך >> גם בטווחים קצרים. אני מזכיר שבניגוד למקומות אחרים בעולם אנחנו לא אלה שקובעים זכאות. התשתית קיימת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם זו בעיה. << אורח >> ערן ברקוביץ: << אורח >> הממון והתמיכה קיימים, רק צריכים החלטה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לשאול אתכם שאלה: יש הרבה שנמצאים במצוקה וגם ברעב. מה אתם עושים? אז נתנו הנחייה ולצערנו כרגע אין שר שינחה אתכם אז תגדילו ראש. << דובר_המשך >> ערן ברקוביץ: << דובר_המשך >> אנחנו מגדילים ראש, אנחנו גם נערכים לפסח על-ידי איסוף תרומות כדי להביא למי שנזקק. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תשתמשו בתרומות שלהם. ערן, לא יהיה לכם תרומות, לא תתנו אוכל? << דובר_המשך >> ערן ברקוביץ: << דובר_המשך >> לא הקשבת לי. אני אמרתי שאנחנו נערכים, כבר אספנו תרומות לקראת חג הפסח. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אוקי, אז הם יתוגברו במזון ובסיוע. << דובר_המשך >> ערן ברקוביץ: << דובר_המשך >> על-פי הנדרש, על-פי הבקשות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה מכם, המשפחות של הנרצחים, תעזרו להם במעטפת? אני חושבת שהמצוקה, במיוחד של אלמנות לילדים קטנים שנמצאים שם ונמצאים בחשש כבד על החיים שלהם הוא בלתי נסבל. הוא בלתי נסבל. אני אומרת לכם, אני מקבלת הודעות ואין לנו איך לעזור. אתם אמונים על המלאכה, תנסו לבדוק מי נרצחו בשלוש השנים האחרונות ותבדקו אם היתומים והאלמנות בסדר לפני שחוטפים אותם ורוצחים אותם. הבטאמו יוסף, בבקשה. << דובר >> יוסף הבטאמו: << דובר >> בהמשך מה שערן אמר, אנחנו ערוכים בלוחות זמנים מאוד קצרים, גם הייתי חבר בוועדת כנפו, שם פרטנו את כל החלופות השונות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אמרתי לכם שזו ועדת כסת"ח או שריפת זמן, סליחה. << דובר_המשך >> יוסף הבטאמו: << דובר_המשך >> שיקפנו שם את המציאות כמו שהיא. המענה הטלפוני חשוב. בסופו של דבר, מי שרואים אותנו כגורם סוכנותי שקשור לעלייה, אין יום שאני לא מקבל טלפונים ותמונות. בעיניי המענה הטלפוני זה הדבר הכי בסיסי שאפשר לעשות כמדינה. אם אני חוזר לסיפור של מוכנות – כבר מחר מוכנים לבצע כל החלטה שתתקבל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יישר כוח גדול מאוד להבטאמו על עבודה מקצועית, מאוד רגישה ומאוד אכפתית. בכל שעות היום הוא עונה לטלפונים וסרטונים. אנחנו מקבלים סרטונים מאוד קשים, גברתי היושבת-ראש. הוא מקבל אותם ומיד בודק מה קורה שם. יש לו אנשים שם ובאמת הערכה רבה וגדולה מהקהילה ומאיתנו על הפעולה הזאת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. הקהילה מפרגנת, ואנחנו לא רק מפרגנים לאתיופים. אני רוצה לשמוע את האישה המבוגרת. בסוף, בואו נחזור רגע לשורשים שלנו. יש פה כמה אנשים מבוגרים ונתחיל איתם. תודה לכל האנשים שהגיעו. אני יודעת שזה לא פשוט לעזוב יום עבודה ולבוא לפה, בטח אנשים מבוגרים. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> בינתיים, אני רוצה להגיד שבהחלטת הממשלה, גברתי היושבת-ראש, אמרת את זה כבר אבל מי שהבין עד עכשיו אחד את השנייה זה רק חברת הכנסת מלקו וגברת מיכל. בהחלטה כתוב, החלטת ממשלה 713, בנושא מבצע "צור ישראל", אני עובר לסעיף 6 שם כתוב: במידה שמספר הזכאים שיעמדו בקריטריונים יעלה על 3,000 - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, סעיף 6. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> - - הממשלה תידרש למקור תקציבי. אין החלטה. היא אומרת כל הזמן החלטת ממשלה והיא אומרת שאת צודקת ושתיהן - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתה אומר, שהן חברות? מיכל חברה שלי. בפרטי אני חברה אבל בלאומי - - << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> הן היחידות שמבינות. גלעד קריב אמר בוועדה והסביר להן ואמר: תפסיקו לקשקש על הדבר הזה, זה רק תקציב. אבל עוד פעם, שתיהן מחליפות את זה וכל הזמן זה אותו דבר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הבנתי. אני אגיד שוב, לפני שאני נותנת לגברת הנכבדה לדבר: לקהילה שלנו מגיעה האמת. ואני אומרת לכם, זה מתחיל בנו אם אנחנו רוצים לדעת אמת, אם אנחנו רוצים לחקור מה באמת קורה. אם לא נעשה את זה מתוך הקהילה יהתלו בנו, יסכסכו בינינו, יפלגו אותנו, שלא לדבר על זה שהופכים את זה לוויכוח בתוך הקהילה. אני אישית לא אתן לזה יותר לקרות. לא אתן. הסבל הוא כל-כך גדול. כל-כך הרבה הורים בוכים. אני אגיד לכם משהו – כשאני נכנסתי לתפקיד כנכדה לקס, אז כולם אמרו שיש מתיחות בין הקסים וכולי. לא, אפשר אחרת. אנחנו קהילה אחת, אנחנו צריכים לדאוג אחד לשני ואנחנו צריכים לדרוש מממשלת ישראל ובעלי תפקידים, בין אם הינם בני הקהילה ובין אם הם אינם בני הקהילה, לתת לנו תשובות אמיתיות ולא לשקר אותנו ולא לשחק באנשים הנהדרים המקסימים האלה, שאם זו הייתה קהילה אחרת, כמו שאמרתי, היו הופכים פה שולחנות. בבקשה גברתי. אני אתרגם. << אורח >> אנאנו גואנגול: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): הילדים שלה נמצאים באתיופיה. הילד שלה היה בן 35, המתין שנים ארוכות ולפני 11 שנים רצחו אותו. ארבעת הנכדים שלה נמצאים באדיס אבבה. קשה להם שם, הייתה מלחמה, הייתה הקורונה. כל מה שהיא מקבלת בקצבה היא שולחת לנכדים שלה. בקצבת זקנה, תבינו שלעולים החדשים אין בכלל פנסיה אז הקצבה המסכנה, שהיא כבשת הרש שלהם, נשלחת לאתיופיה כדי שהנכדים לא ימותו מרעב. גם האחיינים שלה נמצאים באתיופיה. אחותה הגיעה לארץ ובסוף היא מתה בזמן שהיא ממתינה לכל הילדים שלה. << דובר >> יוסי חיים: << דובר >> (לא ברור) היא נפטרה לפני שנה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> היא הייתה בקשר איתי? איך קראו לה? << אורח >> אנאנו גואנגול: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): כשהתקשרו אלינו אתמול ממש חיכינו שמישהו יתקשר לשמוע אותנו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה לרבקה היועצת שלי שעבדה מאוד קשה להתקשר יחד עם גבי וורקו ועוד אחרים. יישר כוח לכם. תודה לכולם. << אורח >> אנאנו גואנגול: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אין לה בריאות. היא לא רואה טוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה בהחלטת הממשלה. מיכל, אתם מכירים אותה היטב. משרד החוץ נמצאים איתנו ותכף נעבור אליכם. בהחלטת הממשלה, המטרה הייתה לבוא אחרי שמסיימים את הדרגה הראשונה. אם היינו עומדים בקצב שעמדנו אז, בשנת 2021, היינו אחרי הכל. היה שלב שצריך לעבור כבר לדרגה השנייה שזה נכים. היה סיפור של סבתא שכל הנכדים, כל הילדים שלה, כל הנינים שלה פה רק היא הייתה שם. זה לא נורמלי ואפשר לפתור את זה. זה לא ייפתר אם אתם לא תרתמו. אני אומרת לכם שהאירוע הזה – או שכולנו מזוכיסטים. << דובר_המשך >> אנאנו גואנגול: << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): כמה הפגנות אפשר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הנכדים. אתה הנכד? בוא תשב. תספר לנו איך זה לחיות ככה. << דובר >> יוסי האילו: << דובר >> אני מהקריות. בן 30. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> עשית צבא? << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוא תספר לי קצת. << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> אני אספר עליה. היא סבתא שלי. אחותה נפטרה לפני שנה והן עלו ביחד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מתי הן עלו? << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> לפני 29 שנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תקשיבו טוב – 29 שנים. 29 שנים. אני הייתי בת 15. << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> הפרידו בין ילדיהן לבינן, שם נשארו שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הפרידו אותן מהילדים. << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> כן, הן עלו לבד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הן רצו לבוא עם הילדים? << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה יהודי? בואו נשאל את עצמנו שאלה, העם היהודי הנאור. זה יהודי? איך אפשר להפריד ילדים מהורים? 30 שנים אמרו להן שהנה, הם תכף באים... ממש כואב הלב, זה לא יהודי. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון, אימא שלי נשארה מאחור בגלל פליטת פה של כל מיני אנשים. ב"ה היא בארץ כבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - זה רק בגלל שאת השחורה פה שנלחמת. אני חייב להגיד את זה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אל תדאג, אנחנו יודעים לרתום גם את הלבנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בוא תשב, תכף אעבור אליך. אני אשמח לשמוע אותך כפעיל מרכזי בקהילה האתיופית. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> הן מחכות לילדים שלהן כבר 29, 30 שנים, זה מה שאני יודע. הפרידו את ילדיהן, חלקם נפטרו. אלה שנפטרו, הילדים לא יכולים להעלות כי אבא שלהם נפטר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אתה גדלת למציאות הזאת. << דובר >> יוסי האילו: << דובר >> אני באתי מכפר גיינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ומגיל קטן אתה יודע שיש לך משפחה שממתינים לה? << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> כן, בוודאי. יש חגים שאנחנו יושבים ו... זה לא פשוט. מתים שם ממחלות, מתים ממלחמות. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה לא נורמלי. אתם זרע ישראל? << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הרי כל מי שמגיע גם ככה עובר גיור. אני לא מצליחה להבין את הטירוף. אגב, אלה זכאי השבות שיש להם נינים ועוד ועוד מיני חירטוטים שהמדינה שלנו ממציאה. זה פשע. אני חושבת שאנחנו צריכים ללכת לתביעה ייצוגית על כל הבריאות הנפשית שנפגעה, על כל הכספים שהלכו למשפחות. אני אומרת לכם שאם לא תתעשתו על עצמכם ותתחילו לטפל באירועים ההומניטריים, חוץ מהמדיניות, אני לא מאשימה אתכם בהכל. תלכו ותבדקו על הנרצחים – זה לא קשור כבר, זה אירוע הומניטרי. כל מי שנרצח ויש אלמנה ויתומים, אתם תביאו אותם. אבל לגבי הסיפור הזה, מה שלא בידיים שלכם זה פשע. זה פשע מאוד גדול. << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> כל מה שעצוב בסיפור הזה זה שאחותה נפטרה לפני שנה בזמן שהיא חיכתה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> פה בארץ. << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> פה בארץ. חלק מהילדים שלה, אלה שנפטרו הבעלים, הילדים נשארו שם. וחלק אחר, שיש להם הורים וילדים, הם עלו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא לפחד כי בהחלטת ממשלה הכנסנו את היתומים, נכון? למי שהמתינו בארץ, מיכל? אז אני אספר לכם שהדבר שתיקנו בתוך החלטת הממשלה זה שהרבה פעמים הורה חיכה 20 שנים ונפטר, אמרו לו: זהו, ההורה שלך נפטר, אתה לא בא. אנחנו תיקנו את זה שאין דבר כזה. אם ההורה נפטר בארץ ומישהו ממתין – הם יבואו ולא מעניין איזה סיפורים יספרו פה. הכפישו את השם שלי שהבאתי נוצרים. כל היום מספרים לכם סיפורים על סיפורים. לא יעזור, השקרים האלה חייבים להיפסק. אבל גם אתם, בני הקהילה, תתחילו לדבר באמהרית ולהגיד לכולם שיפסיקו עם השקרים ושיפסיקו לעשות לכם הפרד ומשול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יוסי האילו: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד שיש לה את הפחדים האלה מאז שאחותה נפטרה, היא "מתה" לראות את הילדים שלה כי היא יותר מבוגרת ממנה. מאוד כואב לי לשמוע את זה, כל מה שהם עוברים. זה מאוד כואב לשמוע את זה, את כל החוסרים האלה בכלל עם ישראל. מאוד עצוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה נשמה. (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): נשבעת לכם, גם אתם, בני הקהילה, צריכים לדבר. גברת אנאנו, תהיי חזקה. אני מודה לך שהגעת לכאן עם כל הקושי, ואני מקווה שבעזרת ה' המאמצים ישתלמו והם יעלו. (חוזרת לעברית) מיכל, אני אשמח שתבדקו את האירוע של התיק שלה. החרדה שהיא תמות אחרי 30 שנה בלי לראות אותם, היא בת 90. תבדקו למה התיק הזה מעוכב. << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> שיעבירו דרכך את השמות, אנחנו נדאג לזה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אנחנו ננסה לבדוק. מאוד מאוד קשה לראות מצוקה של אנשים מבוגרים שממתינים כל-כך הרבה שנים. אני מבקשת לאפשר ל - - -. << דובר >> דוברת: << דובר >> עכשיו קיבלתי פעמיים ממשרד הפנים מכתב שהם לא יגיעו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מי שם בשבילך? << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> דוד שלי. אני במקום אבא שלי. << דובר >> קריאה: << דובר >> פנינה, משפחת יעקב, אותה משפחה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם שלחו לכם מכתבים לאחרונה? << דובר >> דוברת: << דובר >> כן. פעמיים שלחו לי שהם לא באים. בן אח שלו - - - בת אחותו, בת יחידה שלו, את מכירה אותה. היית באתיופיה, ראית את הילדים, כשהייתה בת שנה נפטרה אימא שלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני אסביר לך. יש דודה, האימא שלה נפטרה באתיופיה, הן בנות דודות. עדיין היא נשארת באדיס. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בת כמה הילדה? << דובר >> דוברת: << דובר >> בת 23. במקום אבא שלי אני עומדת. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. כבוד הרב, בבקשה. אני לא מצליחה לראות מי יותר זקן, מי יותר צעיר. << אורח >> וורקו זוהר גטהון: << אורח >> אני מכוח לעלייה. על-פי החוק, כל יהודי שיש לו זיקה לעלייה חייב לעלות על-פי החוק במדינה וגם על-פי מה שכתוב במגילת העצמאות. זה לא מתקיים בעדה שלנו, בקהילה שלנו וסובלים סבל על סבל. דבר שני – לא יתכן שכל המשפחה עלתה לפני כמה עשורים ורק אחד מהילדים או מהאחים נשאר מאחור. למה לא מטפלים בנושא? אני עד לאחותו של ראטו, זה שדיבר קודם, שאחותו נמצאת בגונדר - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דקלה המתוקה שלנו מהסדרנים, אחותה נמצאת שם. תגידי לדקלה שהזכרתי אותה ושאנחנו לא שוכחים אותה ואוהבים אותה. << דובר_המשך >> וורקו זוהר גטהון: << דובר_המשך >> פעמיים, שלוש, במסגרת השליחות שלי, ביקרתי אותם גם כן ושוחחתי איתם. זה כואב מאוד. הסיפור של אחותו - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מה אתה אומר על זה שאומרים שיש רק נוצרים. רק נוצרים. << דובר_המשך >> וורקו זוהר גטהון: << דובר_המשך >> זה לא יאומן, זה לא נכון. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מישהו מסית את הקהילה בתוך הקהילה. << אורח >> וורקו זוהר גטהון: << אורח >> בדיוק. << אורח >> גברה-גבי וורקו: << אורח >> אמר לי משרד הפנים בהגדרה שגם אלה שעלו לכאן מ"צור ישראל", שכמעט 70% הוא רושם נוצרים. זה בהגדרה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> מיכל, יש כאלה שאומרים בכנות שבתקופת המיסיון, הקהילה האתיופית כמעט נכחדה, נשארו 30%. כולם מכירים את זה. עשו מפקד בשנות ה-70. והסבא שלי, שהיה קס, שהגיע לפה בשנת 1991 אמר שאלה משפחות שלנו שפחדו והסתירו את יהדותם, חלקם נפלו למיסיון אבל יהודי לא יכול להמיר את דתו. באים ואומרים: כן, אנחנו ברבות השנים החזקנו חזק כמו - - - ושמרנו על היהדות שלנו בניגוד ולמרות שאנחנו חיינו בתוך סביבה שאינה יהודית. באים ושואלים אותם, רוצים שהם יהיו שקרנים כנראה, האם אתה חיית אורח חיים נוצרי? אז הוא אומר: כן, אבל אני עושה שיבה ליהדות. יודעים שיש להם שורש וזרע ישראל. כשהם אומרים אמת, כותבים שהוא מזוהה כנוצרי. הגדילו לעשות ברשות האוכלוסין פה, וזו לא אצבע מאשימה אליך, להוציא כתבה ש-70% הגדירו עצמם כנוצרים. היו לי שיחות עם הרבנים הראשיים ואמרנו שמי שמגיע לפה ולא עובר גיור, מצידי שיעלה על מטוס וילך הביתה. אמת או לא? כולם מסכימים לזה שמי שבא בתרמית, שילך לפה. אבל להפוך אותם מראש לרמאים שהם אומרים אמת? זה פשוט לפגוע במשפחות. להוציא את אלה ששמרו באופן הדוק על היהדות שלהם, ובזה גם צריך להיות זהירים. ולכן בהכשרות שאתם תעשו ל-10 שעכשיו הולכים לגייס, זה חשוב מאוד שגם יפגשו את המשפחות. תאמיני לי, הם לא שמו את הכיפה והכיסוי ראש רק בגלל הוועדה, הם כולם דוסים יותר מהרבה יהודים פה. << אורח >> גברה-גבי וורקו: << אורח >> צריך לשנות את ההגדרה הזאת כי הם בעצמם, משרד הפנים בדק את השורשים שלהם שהם מזרע ישראל והעלה אותם. אחרי שהם עלו – ההגדרה אומרת שהם נוצרים. ואז מה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כן, זו הטעיה להגיד שכולם נוצרים. בוא, אתה רוצה שאגיד לך שבתוך הממשלה הזאת, לא פקידים, אומרים שכולם נוצרים. הרי לא להיות תמימים, לא רצו להביא אותם, כולנו יודעים. מה זה מעניין ליכוד לא ליכוד, פוליטיקה, בחירות לא בחירות. לא רצו להביא אותם. אם היו רוצים, הם היו פה. << אורח >> וורקו זוהר גטהון: << אורח >> החשש שלה התקיים הדבר ולצערה הרב האימא נפטרה והיא קיבלה את הבשורה. - - - תקציב תואם להעלאתם של יהודי אתיופיה שווה בשווה לשאר העולם כמו שמתקצבים. זה לא אמור להיות הסיבה העיקרית לעיכובם של יהודי אתיופיה, התקציב. זה לא נכון. המקצועות שלנו הם כמו של כל אזרח במדינת ישראל ואין שום הבדל בינם לבין כל העולים ממדינות אחרות כי יש לנו חוק אחד במדינה. דבר אחרון – חובה לעשות בדק בית רציני בקרב הגורם המטפל או המשרד המטפל למשפחות הממתינות שלנו באדיס וגונדר. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה. << דובר >> דוברת: << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אימא שלי נפטרה בגונדר. לאחותי יש שישה ילדים, היא לא מרגישה טוב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמה אחים בארץ? תקשיבו, ארבעה אחים ואחיות פה בארץ, הם אחים מאבא ואימא מבטן ומלידה ורק אחת נמצאת שם מסכנה. << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> אימא שלי נפטרה בגונדר ואנחנו פה, והיא נשארה שם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אחותך. << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כל האחים פה, כל האחיינים, כולם. << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> כן. היא לא מרגישה טוב, יש לה שישה ילדים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> למה אותה השאירו? << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> לא יודעת. << אורח >> וורקו זוהר גטהון: << אורח >> זאת השאלה. << דובר >> דוברת: << דובר >> הנה תעודת הזהות שלה - - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> התחושה וייסורי המצפון, תחשבו מה זה. << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> - - - היא קיבלה תעודת זהות שלה פה. הנה בעלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בישראל? זה אלה מ"צור ישראל", שאמרו להם "תכף באים" ולא הביאו אותם. איזה עבודה בעיניים. עכשיו, תדעו לכם, יש ועדת כספים. אני ממליצה לכם שתעלו ותיכנסו כולכם. תגידו ליושב-ראש: אנחנו רוצים שיתנו כסף לעלייה, לא ללכת הביתה. יש מלא כסף, גם לנו מגיע תקציב רק שתדעו שהחיילים הגיבורים שלנו – עזבו, זה באמת כאב לב. תעלו למעלה כדי שישמעו אתכם, אני אבוא כדי לעזור לכם. נגיע למשרד החוץ ונסכם איתם את הדיון. אנחנו נעשה עוד דיון. << דובר >> דובר: << דובר >> אבא ואימא שלי עלו למדינת ישראל ב-2001. אנחנו היינו 12, כולם באים לפה רק אחת נשארה, אחותי. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הם 12 אחים ורק אחות אחת נמצאת שם. וגם אבא ואימא, אחותם משני הצדדים. תודה. בבקשה. << דובר >> דובר: << דובר >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אנחנו ממש מודים לכם. זה נותן לנו אוויר לנשימה, ואני מעריך שיש את הכינוס הזה. בעצם אף אחד לא מתייחס אלינו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> רגע, הוא אומר פתגם. מי יכול לעזור לי עם הפתגם? אני לא אוותר על הפתגם, יש פתגמים מדהימים באמהרית. מי שעשה עוולה אך אין מי שישפוט זה כמו אדם שאוכל אוכל אבל אין לו מים. זאת אומרת, זה לא הגיוני שאדם יישאר יתום ממתן מענה או אפילו שישפטו את זה לכאן או לכאן... << דובר >> דובר: << דובר >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): שני אחיינים שלי נפטרו בזמן ההמתנה, ואני גידלתי את הילדים שלהם. אבל כשהגיע התור שלי לעלות, אמרו לי שאני יכול לקחת רק את הילדים שלי. לילדים האלה אין הורים, כי אני גידלתי אותם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה סיפור נורא. הרבה פעמים בגלל הרבה מאוד דברים, גם מצב בריאותי באתיופיה. לומר את האמת, לי עצמי היו ארבעה אחים שנפטרו באתיופיה. אז הדודים מגדלים, והוא דוד שגידל שני אחיינים. אז מה שעושים, אומרים להם: אלה לא הילדים שלכם גם אם אתם אלה שאימצתם אותם מגיל קטן, ופשוט מעלים אותם ועושים להם משפט שלמה. או שאתם באים רק עם הילדים שלכם ומשאירים את שני האחיינים שגדלו אצלכם, שזה מה שהם עושים להם, או שתישארו כולכם. וזה כאב מאוד מאוד גדול כי אני מכירה דודה שהאחיין שלה, הם נלחמים עליו מ"מבצע משה" וזה נורא ואיום. לא מביאים אותו מכל מיני טענות ומענות. תודה. << דובר >> דובר: << דובר >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): מי נשאר מאחור? - שני אחים ושתי אחיות. אחות אחת, שהיו לה עשרה ילדים, נפטרה בזמן שחיכתה לעלות, והילדים שלה בעצם פזורים שם בין אנשים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): יהי זכרה ברוך. אני חייבת לסיים. (חוזרת לעברית) המאה ה־21. תודה. הוא דיבר בשמך. אתה אחיין שלו? הוא דיבר בשמך. טוב, משפט אחד. << אורח >> אתוורק קנדה: << אורח >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): קוראים לי אתוורק קנדה. אני באתי איתו. דוד שלנו גידל אותנו. ארבעת האחים שלו נשארו מאחור והוא לבד פה בארץ. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> דודה, בבקשה. גבי תעזור עם האמהרית, אתה רואה שקשה לי. כשאני אומרת קצר זה קצר. חבל שאני אסגור ולא אשמע את כולם. << דובר >> דוברת: << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית) << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, אני לא אתן. אתם תקשיבו להם. למה מה? פתחתם את השערים שלכם? למה שתלכו, סובלים יום יום. הם משלמי מיסים. אני אתרגם לכם. אני עוד מתרגמת במקום שתביאו מתורגמן. << אורח >> גברה-גבי וורקו: << אורח >> אז אני אדבר בשמו של הרב שהלך. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, הדודה. מה היא אמרה? << דובר >> דוברת: << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): האחים שלה נמצאים באתיופיה והם נאלצים להתמודד עם זה. לצעירים אין כוח להתעסק בזה וזה בסדר, הם רוצים לחיות את החיים וכל הזמן יש משקולות. ואז הם רואים את ההורים שלהם סובלים, ואז חיילים נאלצים להתמודד עם הדבר הזה. כל הפרוטוקול הזה, אנחנו נשלח אותו לכל השרים שיראו. << אורח >> גברה-גבי וורקו: << אורח >> הרב שהיה פה היה צריך לערוך חופה אז הוא הלך. גילוי נאות, הוא בן דוד שלי. הוא צריך לערוך חופה ב-13:30 אז לא יספיק. מי שנשאר שם באתיופיה זה אח שלו. הרב עצמו עלה דרך סודן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ב"מבצע משה"? << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> כן. הוא עלה דרך מסודן, הוא רב מכובד ברמלה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תמסור לו את התנצלותי. << דובר_המשך >> גברה-גבי וורקו: << דובר_המשך >> כולנו, כל המשפחה כאן, ורק אחד שלו לבד שם. בן 28, הוא לבד. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה. << אורח >> אסמאץ' אמבאו: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): קוראים לי אסמאץ'. מה שלומכם? אני מקווה שאתם בסדר. אני כבר 14 שנים בארץ, שניים מהילדים שלי נמצאים באתיופיה מאחור. אין להם אבא. לפני שהיא ילדה אמרו לה: אל תדאגי, הם יבואו אחריך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בני כמה הילדים? << אורח >> אסמאץ' אמבאו: << אורח >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): באתיופיה קשה מאוד לדעת את הגיל הנכון. בניחוש, הגדולה בת 51. הבכורה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה מה שאמרתי שהם מתחתנים בגיל צעיר. היא הייתה בת 16 כנראה כשהיא ילדה אותה. כמה ילדים יש בישראל? << דובר_המשך >> אסמאץ' אמבאו: << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): יש תשעה ילדים. שניים שם ושבעה פה, וזה נוראה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בבקשה, בקצרה. << דובר >> יונתן יעקב: << דובר >> הכל נאמר. אני כן רוצה להגיד שחבל תגראי עכשיו במצב מאוד קשה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בתגראי הייתה מלחמת אזרחים, ואלה שני המחוזות שבהם יש יהודים. << אורח >> יונתן יעקב: << אורח >> עכשיו המצב מאוד קשה. אני רוצה קצת לחזור על כל ההחלטות. נפטרו לנו עכשיו שני אנשים מהמחלה, האחד מרעב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני משתתפת בצערכם. << דובר_המשך >> יונתן יעקב: << דובר_המשך >> יש אזור שקשה מאוד להגיע אליו ואין להם מה לאכול. אין אוטובוסים, אין כלום. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה עניין שצריך לפתור. צריך לראות איך עוזרים לאזור המוכה מלחמה. << דובר_המשך >> יונתן יעקב: << דובר_המשך >> מה שכן, אותו אדם שנפטר היה זכאי חוק השבות. פנינה, את מכירה טוב מאוד את משפחת יעקב. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אגיד לך את האמת, אני חושבת שהמדינה הייתה צריכה לדעת יותר טוב מאיתנו. אחרי 30 שנים היו יודעים על כולם. כן, בבקשה. << דובר >> מדה אדנה: << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אני מאוד מעריכה את ההתכנסות הזאת. לפני 13 שנים הגעתי לארץ. אמרו לי: קחי רק את הקטינים איך והילדים הגדולים שלך לא באים. השאירו לה שניים מאחור. משפט שלמה. לפני חמש שנים הגיע אחד והשני נשאר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הביאו אחד. הילדים שלך בצבא? << דובר_המשך >> מדה אדנה: << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): יש לי שלושה ילדים בצבא. יש לי ילד אחד באתיופיה, תביאו לי את הילד. אנחנו רובנו נתמכים על-ידי ביטוח לאומי. אנחנו מוציאים מהפה שלנו אוכל כדי לתת להם לאכול כי אין להם אוכל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כמו המבוגרת שיושבת פה, בגיל 90, ומעבירה את קצבת הזקנה שלה לארבעת הנכדים שלה שלא עלו לארץ. תודה רבה. << דובר_המשך >> מדה אדנה: << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): היא אמר המשהו מאוד חזק – מביאים עולים מכל העולם, אפילו את הכלבים שלהם לא משאירים מאחור ואת חיות המחמד. אבל לנו, משאירים את הילדים שלנו שם. למה? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> זה משפט מאוד קשה. << דובר_המשך >> מדה אדנה: << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): יש לנו קהילה שעושה הכל והילדים שלנו הולכים לצבא. הם משרתים את המדינה בכל דרך אפשרית אבל איך ככה? איך אימא? איך הלב שלי יכול להיות מפוצל בין שתי יבשות. אתן אימהות, אני דואגת גם לילדים שלי שנמצאים בצבא ונלחמים בחזית, אני גם דואגת לילד שלי שנמצא באתיופיה. לאן אני אגיע? למה ככה? למה הקול שלנו לא נשמע? מה עשינו? אנחנו לא נטל, אנחנו עובדים, עושים כל מה שצריך. למה החרדים, כשהם יוצאים להפגנה בשביל שהילדים שלהם לא ילכו לצבא. הם מפגינים לא לשרת את המדינה, הילדים שלנו כן. גם אם תגידו לי להתגייס עכשיו, בגיל 53, אני אתגייס לצבא. אבל לא שומעים אותנו. החרדים לא שולחים את הילדים ואצלנו לומדים, משרתים, אכפת לנו. הם הולכים ישר לצבא, זה החינוך. שומרים על המדינה. יש לי שלושה ילדים בצבא. המוות אורב להם באתיופיה בכל פינה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תשמעו קול של אימא שאומרת לכם שאחרים מביאים את הכלבים שלהם, את חיות המחמד. קשה מאוד. משפט אחד ואז אני נותנת ליוסי. יש לי שלושה דוברים וכל אחד משפט. בבקשה. << אורח >> אלימלך טגביה: << אורח >> קודם כל, תודה רבה. אפשר לדבר שעות וימים על האנשים שנשארו שם, זה ייקח זמן. אז אתן רק דוגמה אחת: בת דודה שלי לא כאן - - - אין עם מי לדבר, היא ממתינה 30 שנים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> איפה דקלה הסדרנית שלנו? דקלה, אנחנו רוצים להגיד לך שאנחנו אוהבים אותך ומחבקים אותך ותודה על כל מה שאת עושה בשבילנו בכנסת. אני יודעת שאת גם נלחמת על אחותך. << דובר_המשך >> אלימלך טגביה: << דובר_המשך >> עוד משפט לאנשי הסוכנות: לכל יהודי יש - - - בגונדר בחורה אחת שלחה לי תמונה בווטסאפ וגם הקלטה. ילדים בבוקר, לפני בית הספר, עומדים בשורה ושרים "התקווה". בתמונה בווידאו רואים - - - אז שאלתי אותה מה קרה, מה זה? אז היא אמרה לי הרב, הילדים מאתמול בצוהריים בלי אוכל. אז באמצע המסדר – יש מסדר כזה לפני הכניסה לכיתות, הילדים עומדים ושרים "התקווה" והם מתפללים - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תגיד לי, מה יותר חמור? מה שאמר אהוד ברק או מה שעושים להם. תגיד לי מיקי, מה יותר חמור? לתת לילדים האלה להיות רעבים, לאלמנות שם להמתין? ליתומים? אני לא יודעת, שניהם חמורים בעיניי באותה מידה. << דובר_המשך >> אלימלך טגביה: << דובר_המשך >> ולכן הסוכנות, יהודים עשירים מכל העולם, מדינת ישראל שהיא באמת מדינה עשירה מאוד, לא יכולה לתת להם תמיכה עד שיעלו לפחות? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הנה, הם אמרו שיתנו תמיכה ויגדילו את היקף הסיוע בגונדר. תודה. בבקשה. << דובר >> דובר: << דובר >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): הילדה שלי נשארה מאחור. עשיתי בדיקת אבהות - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בדיקת אבהות, זה בכלל מדהים. לך תעשה בדיקת אבהות, אחר-כך שולחים אותם לעורכי דין והם מכלים את כספם על עורכי דין, אחר-כך שולחים אותם לדסק כזה ודסק אחר. << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): שילמתי 40,000 שקל וזה גם לא עזר לי. הילדה הייתה בת שש עם אימא שלה. חזרתי לאתיופיה והבאתי את הדפים לאתיופיה. אימא שלה הסכימה שאני אגדל את הבת שלי. היא חתמה. פשוט תטבעו בבירוקרטיה הישראלית – עוד דף, עוד עורך דין, עוד פה, עוד שם. זה נקרא התעמרות באמצעות בירוקרטיה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> יוסי היקר, נציג הלומי הקרב, בבקשה. יוסי לא סתם מתעקש לדבר ומתחילת הדיון הוא נמצא פה. אני יודעת שבדרך כלל אנחנו נותנים לכם לדבר בתחילת הדיון, תודה על הסבלנות שלך. אוהבים אתכם, כל החיילים שמגנים עלינו בגופם וגם אלה שלצערנו שילמו מחירים ואתה בתוכם. בבקשה. << דובר >> יוסי סרדי: << דובר >> אני הלום קרב. אני רציתי לדבר על משהו שנוגע לליבי בנושא הקהילה. שמעתי פה סיפורים מאוד מאוד קשים אבל אנחנו, הלומי הקרב, אין לנו לא ימין ולא שמאל. יש לנו מטרה אחת וזה להגן על כל אזרחי מדינת ישראל באשר הם. אני רוצה להגיד שאתמול קראתי פוסט של עוד הלום קרב, טשאגר טוואבה. אני רוצה להקריא לכם משהו שהוא כתב: "ב-7 באוקטובר יצאתי להגן על מדינת ישראל ועל הגבולות שלה. כמ"מ בגדוד 13 עמדתי בחזית במוצב "פגה" ובכפר עזה, אבל לא יצאתי משם לבד. יצאתי משם עם משקולת ששום אדם לא אמור לסחוב. איבדתי שם חברים שהיו לי כנשמה. איבדתי פקודים שלי, לוחמים שלי שהלכו אחרי באש ובמים. קצין, האחריות הזאת, זה מי שנפל תחתי בפיקודי, והחוסר של אלה שלא איתנו עוד. זה משהו שסוחט ממני כוחות אדירים יום יום. היום, שנתיים אחרי, אני יודע שהקרב לא נגמר. זה קרב שיילך איתי לכל החיים. ההתמודדות עם האובדן של החברים, עם המראות ותגובות הקרב המורכבות הנמצאות מצריכים ממני כוחות נפש גדולים להתמודד". אני אומר בתור הלום קרב שזה מכל הלומי הקרב. "ואז הגיעה החלטת הוועדה – 50% נכון זמנית. אז אני שואל, והוא גם שואל את זה פה: איך המערכת מסוגלת לקרוא לזה "זמני"? האם החברים שאיבדנו הם זמניים? האם הכאב שאנחנו סוחבים יום יום הוא זמני? האם המראות הקשים שעברנו הם זמניים? וכאן אני באמת מדבר על כל הנושא של יוצאי העדה. אני יכול להעיד באופן אישי על עצמי, על חברים שלחמו איתי, שהם טובים מבנינו והם מלח הארץ. למרות כל מה שאני שומע פה על מה שהם עוברים, אני באמת אומר שבסוף האנשים האלה שולחים את הילדים שלהם לקרב ומקבלים אותם בצורה אחרת. אז השאלה שלי היא האם גם במשרד הביטחון יודעים לתת מענה לעדה? לתת להם מענה בנושא של הסברה, של מה מגיע להם והזכויות שלהם? אני רוצה להגיד תודה לכל מי שנמצא כאן ושלח את הילדים שלו והחברים שלנו להילחם איתנו ב-7 באוקטובר. הכי חשוב זה שתזכרו שהלומי הקרב הם אלה שיצאו לקרב כדי להגן בגופם ובנפשם, וחלק מאיתנו נשאר בקרב וחזרנו, ועכשיו אנחנו נלחמים פה בכנסת יום יום שיזכרו את הלומי הקרב. גם מתוך החבר'ה של העדה האתיופית, רובם נלחמים עד היום. אל תשכחו אותנו. תודה. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה יוסי. זה לא מובן מאליו. אתם התקווה שלנו, הדור הצעיר, החיילים האלה שנלחמים כתף אל כתף ולא שואלים איזו עדה, איזו קהילה. ממש חירפתם את נפשותיכם ביחד. משרד החוץ? בבקשה. << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> יושבת-ראש הוועדה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> ראיתי שיצאו אזהרות מסע. כל פעם שמוציאים אזהרת מסע לאתיופיה, שאני לא אומרת שלא תעשו את זה רק שתבינו שזה משפיע מאוד על הממתינים. << דובר_המשך >> זיו בילאוס: << דובר_המשך >> נכון. אנחנו גם מחויבים בחוק. אנחנו לא יכולים לא להוציא כדי לא לסכן אף אחד אחר. אגב, גם אוכלוסיות אחרות של מטיילים, תיירים, אנשי עסקים וכדומה. לכן אנחנו מחויבים בחוק, אם קיימת סכנה, לפרסם את אזהרת המסע ולעשות את זה כי מדובר - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אבל אתה יודע, התפקיד שלי זה להטיל ספק לא בכם אבל הייתה לי למשל חוות דעת של המל"ל. הם קבעו בזמנו משהו שערורייתי על העלייה ואני הטלתי ספק. אם תבדוק פנינה תמנו שאטה ומל"ל, תגלה שאחר-כך הם חזרו בהם אחרי יומיים מההחלטה הזאת. אני לא אכנס לעניין הזה. אזהרת המסע. למה היא נוגעת? << דובר_המשך >> זיו בילאוס: << דובר_המשך >> אני תכף אסווג את הדברים שלי לשניים. הקולגות שלי שיושבים פה לצידי, בסיום דבריי יתייחסו לאזהרת המסע ולבדיקות שהם עשו בנושא הזה. אני אתן להם לדבר והם יעזרו לי פה ויתנו לכם סקירה בנושא על הפעולות שהם עשו, גם לבדוק וגם בתוצאות. אני ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ ואני אגע קצת בנושאים הקונסולריים ובפעולות שאנחנו עושים כדי לוודא שלא יהיה תהליך של גרירת רגליים, לפחות בכל מה שקשור לפעילות שלנו, וחשוב שתכירו את זה. אני אתחיל בכך שאומר שהקשר שלנו עם כל הגורמים שפועלים להבאת הממתינים מאתיופיה נעשה בשילוב עבודה גם עם נציגי הסוכנות וגם עם רשות האוכלוסין, כשכל אחד מהם כמובן עושה את חלקו. נציגי הסוכנות, כמו שאתם יודעים, אחראים לזהות, לעבוד, לבדוק ולהעביר את ההמלצות שלהם לרשות האוכלוסין. רשות האוכלוסין מעבירה אלינו ואז מתחיל טיפול של הקונסול שלנו שם, שזו חוזקתו. הוא מנצל את זה בעבודה שלו בשגרירות. הקונסול שעובד בשגרירות יודע לעבוד מול כל הגורמים שנמצאים ברשויות הרשמיות של אתיופיה ולהסיר חסמים. חסמים יכולים לבוא מכל מיני כיוונים. טיפול רגיל באשרה, בין אם הוא זכאי חוק שבות ובין אם הוא עולה מכוח החלטת ממשלה, נעשה בתיאום עם הרשויות המקומיות. ובסוף, כשאנחנו מקבלים את אישור רשות האוכלוסין לאותו בן משפחה או שנעשה טיפול של מתן אשרה בדרכון של המועמד או מבקש האשרה. כאשר יש בעיה - - << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני רוצה לדעת לסיכום – אתם ערוכים לקליטה? << דובר_המשך >> זיו בילאוס: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> כי הרוח של הוועדה הזאת, אני אומרת לכם שיצאו מפה בשורות. תקן אותי אם אני טועה, נציג משרד העלייה והקליטה. דוד, ממה שהבנו מהמנכ"ל, הרוח של השר עכשיו היא עם הפנים קדימה כי אנחנו רוצים לפתור את המשבר הזה בדחיפות, נכון? << אורח >> דוד בראון: << אורח >> זה מה שהמנכ"ל אמר לפרוטוקול. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא שמעת אותו? << דובר_המשך >> דוד בראון: << דובר_המשך >> שמעתי אותו. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אז זה מה שאמר המנכ"ל. << אורח >> דוד בראון: << אורח >> שעמדת השר היא שהוא רוצה לפתור את הבעיה בכלל. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> נכון. אומרת לנו מיכל שאתם ערוכים ומוכנים? אם יעבירו לכם את התקציבים כמובן. אתם ערוכים ומוכנים, משרד החוץ? << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> הסוכנות היהודית, אתם ערוכים ומוכנים? << אורח >> ערן ברקוביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה. אז אף אחד לא אמור לעצור אותנו. אגב, חסר לי פה נציג משרד ראש הממשלה שהוזמן ואסמרה אקלה, ראש מטה לשילוב יהודי אתיופיה, שאני גיליתי שהוא הגיע לכאן. ובחוצפתה הרבה, מ"מ מנכ"לית משרד ראש הממשלה נתנה כנראה הנחייה ללכת כי זה לא ברור, הוא הגיע והלך. אני לא אוותר על זה, גברת דרורית, תתביישי לך. אני מקווה שאת צופה בדיון הזה, ואני מקווה שאת שומעת את האימהות שהן אימהות שכולות שאיבדו את הילדים שלהן. את משולמת על-ידן וגם אדון אסמרה משולם על-ידן ואנחנו לא ניתן להפקרות שלכם ולהתעלמות שלכם להמשיך לחגוג. תתביישי לך. אני אישית אגיש תלונה לראש הממשלה על זה שלא טרחת להגיע לכאן למרות שחברי הכנסת מהקואליציה, הצלחנו לשכנע אותם להצביע בעד. מבקר המדינה מגיע בכבודו ובעצמו ואת לוקחת את כבשת הרש, ראש מטה יישום של יהודי אתיופיה ואת אומרת לו לחזור? איזו חוצפה. פריבילגית. סליחה. זה היחס שמגיע למי שלא יודע להסתכל על אזרחי ישראל. במעבר חד, לפני שאני מסכמת ולפני שאתה יוצא, משה, אני רוצה לומר לך - - << דובר >> דוברת: << דובר >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): אני מעריכה מאוד את הכינוס הזה. לא שמתם לב ודילגתם עלי. טוב שהגענו ואנחנו יכולים לבוא ולהגיד דברים. הגיעו בתקופה של פנינה שלושת הילדים שלי ואני מעריכה את זה. השאירו את הנכדה שלי לבד ואימא שלה פה. איזה ברכה אנחנו מביאים על העם שלנו שאנחנו מפרידים ככה אנשים? אף אחד לא רוצה שנשמור על העם היהודי כמונו או על הצביון היהודי. זה לא יהודי לעשות את זה. הנכדה בת 20 ומשהו. זה פשוט נורא להשאיר ילדה במצב כזה. ממש כואב לי הלב, כואב הלב. תפתרו את האירוע. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אני אספר לך מיקי, שהיינו בממשלת בתקופה של אוקראינה וממשלת השינוי, אתה יודע מה אמרו האנשים? בואו ניקח אלינו 10,000, 20,000 אוקראינים ונקלוט אותם בישראל, לא לפי חוק השבות אלא גויים. מה קרה? אנחנו יכולים, יתנו תנופה. אמרתי: תגידו, אין לכם בושה? 10,000 ממתינים 30 שנים. והמצחיק, ואת זה אנחנו חייבים להכניס לפרוטוקול. הם אומרים: אבל אמרתם שהיו 5,000, אבל אמרתם שהיו 7,000. אמרתי להם: כן, אנחנו לא מתחתנים, לא יולדים. אין ריבוי טבעי. זה פשוט לא נורמלי. ה"ישראבלוף" וערלות הלב הכי גדולים. תלדו, תתחתנו, אין מה לעשות. שלא יתקעו עם החיים שלהם. גם ככה המדינה הזאת תוקעת אותם. << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): היא ממש מתחננת אליכם. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תסתכלו על העיניים של הסבתא הזאת, זה פשוט קורע לב. צריך לפתור את האירוע גם אם אנחנו רוצים להיות אחרי ואחרי זה לסגור ולהביא את כל מי שזכאי – לא לסגור, כמו בכל העולם, לחזור לשבות. נביא את כל מי שזכאי, כל מי שהפרדנו ופגענו וחטאנו ופשענו, תלכו לפי המתווה. תכניסו את הקסים, תכניסו את הנציגים. אנחנו יכולים על המשימה הזאת רק אם ממשלת ישראל תהיה נכונה לפתור את האירוע אבל אי אפשר לתת לאנשים האלה להמשיך לבכות. << דובר_המשך >> דוברת: << דובר_המשך >> (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): טוב שהוועדה הזאת עברה לחבר מהמפלגה שלי. למה כל הזמן אתם סופרים כמה שחורים, כמה אתיופים באים? למה, מה עשינו לכם? תראו איך אנחנו מרגישים, שנים המתנתי לעלות. כמה? למה אנשים צריכים להמתין כל-כך הרבה שנים. למה אתם לא שומעים אותנו? תסתכלו לנו בעיניים. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> במעבר חד, נמצא איתנו משה סמו, שהוא נציג משרד מבקר המדינה אבל גם אב שכול, אבא של סמ"ר יהונתן יצחק סמו ז"ל דיברנו פה והזכרנו את גבורת הלוחמים של בני הקהילה ולא רק של עם ישראל. משה, אני רוצה גם לחבק את המשפחה וגם להודות לך על העבודה שלך אבל בעיקר, אנחנו שמים נר לרגלנו את כל החיילים שהקריבו וחירפו נפשם בשביל שאנחנו נוכל לשבת פה ולעשות את העבודה שלנו. חיבוק גדול ממני ומכל האנשים פה. << אורח >> משה סמו: << אורח >> תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> האם מישהו ממשרד מבקר המדינה אמר תוך כמה זמן יהיה דוח? << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> בגלל שהמבקר הגיע בהתראה מאוד קצרה ואנחנו יודעים שחשובים לו בני הקהילה והוא אמר את הדברים שלו, הוא אמר שהוא יעשה את זה הכי מהר שאפשר. תקן אותי אם אני טועה. << אורח >> משה סמו: << אורח >> כמו שהמבקר ציין, חבר הכנסת לוי, דוח מבקר המדינה, בדרך כלל אנחנו לוקחים את זה בצורה מאוד רצינית ומאוד מעמיקה, בפרט בנושא כזה רחב, נושא מורכב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מדובר על 1,200. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> לא, ה-1,200, הוא רוצה לעשות בדיקה על הכל, על מקרה 30 שנים. למה אין רישומים? למשל יש את נ"תיב", למה לנו אין רישומים כמו שצריך ומסתמכים על גורמים פרטיים? << אורח >> משה סמו: << אורח >> כמו שהמבקר ציין, אנחנו נעשה את העבודה בצורה מקצועית, בצורה מתכללת, בצורה כוללת. נתייחס לכל הפרמטרים, לכל הנושאים שעוסקים בסוגיה הזאת, וייקח כמה שייקח אבל נעשה את זה כמה שיותר מהר ובצורה מקצועית. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> תודה רבה לך, משה. אתה תצא ואנחנו נעשה הצבעה. ובכל זאת, הערכתי לחברי הקואליציה שהבינו שאין מנוס אלא להצביע בעד, כולל מי שעבדו מאחורי הקלעים כדי להבהיר היטב לממשלה הזאת שאנחנו לא טובים רק לבחירות ואנחנו לא נסבול שיצביעו נגד ההחלטה הזאת. אז לכן גברתי, מנהלת הוועדה, אני רוצה להודות לכל הנציגים והמשפחות, לחברי הכנסת ולצוות הוועדה ולמנהל פלורינה, על ההכנה ועל הסיוע כדי שזה יצא לפועל. אני מסכמת בכך שאבקש בהתאם לסעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בקשה לערוך חוות דעת נוספת בעניין פעולות המשרד לקליטת עלייה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ ומשרד האוצר והסוכנות היהודית כזרוע הביצוע של משרד ממשלתי, אשר תבדוק את: יישום החלטת הממשלה 713 מיום ה-28.11.2021. כמו כן, לבדוק את ההחלטות הקודמות להחלטה הזו. בדיקה של מצב הממתינים היום להגדרת זכאות עלייה. בדיקה של מצב הממתינים. אני אפילו לא רוצה שזה יהיה להגדרת זכאות לעלייה אלא לממתינים לעלייה ושהמשפחות שפתחו תיקים, זה נראה לי המדד, מיכל. הפתיחה היא פה, בארץ? << אורח >> מיכל יוספוב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> את תהליך הטיפול בממתינים זה זמן רב לעלות לישראל והשפעת המצב הגיאופוליטי באתיופיה והדיווחים על מצבם הקשה כולל על תת-תזונה ומחסור באוכל, דיברנו על זה. האם התקציב אשר אושר לטובת מטרת החלטת הממשלה מוצה לטובת משימה זו כולל כל הגופים? אופן הטיפול והתנהלות רשות האוכלוסין וההגירה במשפחות המתגוררות בישראל, אזרחי המדינה. זה דבר שעלה שוב ושוב בעניין קבלת נוהל כאזרחים ישראלים והשירות שניתן ואיפה, אם בכלל? ובתוך כך, מספר כוח האדם האמון למרות שקיבלנו פה חלק מהתשובות, על ביצוע וטיפול בסוגיה? האם אי-טיפול מתמשך על-ידי ממשלות ישראל לדורותיהן נגרם כתוצאה מהטעיה שעניינה קשורה באפליה או בגזענות על רקע עדתי? אני מבקשת גם שייכנס סעיף לבדוק מדוע העלייה של יהודי אתיופיה הופלתה בכך שאין גורם מדינתי שמרכז את הרשימות, ומדוע הקסים הודרו מהבדיקות של הזכאים? אני רוצה להודות לכולכם. אבל לפני שאתם הולכים, אנחנו מצביעים. לפני ההצבעה אני רק אומר שלמטה, בוועדת העלייה והקליטה (אומרת דברים בשפה האמהרית, להלן תרגומם): למטה יש ועדת כספים שיושבת על תקציב בנושא שלכם. תלכו גם לשם. אני רוצה שנצביע. מי בעד הדוח והבדיקה של מבקר המדינה? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >> אושר ברוב קולות. חברת הכנסת פנינה תמנו ומיקי לוי הצביעו בעד. תודה. בע"ה נעשה ונצליח. תודה לצוות הוועדה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>