הודעה לעיתונות
1 בינואר 2024, כ' בטבת תשפ"ד, בשעה 17:00
מי אחראי על כיתות הכוננות ביישובים?
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) קיימה היום דיון בעקבות בקשה לסדר בנושא "שינויים דרמטיים בכוחות הרבש"צים ורידוד כוחות כיתות הכוננות בישובים ברחבי הארץ".
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
"ההגנה האזרחית היא מרכיב ביטחון קריטי בשמירה על חיי האזרחים בישראל. רכזי הביטחון היישוביים, אנשי כוחות הביטחון הם ההגנה המהירה ולעיתים היחידה שרלוונטית. חייבים לרוץ בשני מישורי זמן. בטווח הזמן המיידי צריך לספק את כל האמצעים שחסרים לכיתות בוכננות ביישובים. בטווח הזמן הארוך כל מועצה צריכה להיות אורגנית עם גוף ביטחון זהה בכל כיתות הכוננות. צריך להעניק לכיתות הכוננות את האמצעים ואת הסמכות הרלוונטיים להתמודדות עם אתגרי הביטחון. אם לא נעדכן את תפיסת הביטחון להגנה האזרחית אנחנו נראה שוב את אסון ה- 07.10 וזר בסדר גודל עצום יותר".
ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לתפיסת הביטחון ובניין הכח:
"יש מתח מובנה בין הבט"פ לבין צה"ל בכל מה שקשור לתפיסות עולם ביטחוניות. זה רע מאוד לאזרחים שיש מתח בין עבודה המשטרה לצה"ל ומג"ב. צריך לגבש תפיסת עולם ביטחונית אחת שהיא תהיה בכל כיתות הכוננות ובקרב כל הרבש"צים. צריך לבחון גם יישובים עירוניים סמוכי גדר לגיבוש תפיסת ביטחון. יש צורך להקים גוף אחוד עם מודל שיגרום לצה"ל ולמשטרה לעבוד בצורה משותפת במקרה של מצבים מלחמתיים".
תא"ל ישראל מרגלית, אגף המבצעים בצה"ל: "יש הכרה מלאה בחשיבות של מערך ההגמ"רים של היישובים. יש הערכה רבה על הפעילות שלהם בשעות הראשונות ובימים שלאחר פרוץ המלחמה. אין כוונה לשנות ואין החלטה לקצץ בתקנים של הרבש"צים. ישנן 13 יישובים בגזרת הבט״פ, זה בעיסוק של משרד הביטחון. אין בעת הזאת קיצוץ במערך של הרבש"צים. אולי יהיה שינוי בעתיד. אנחנו נכנסים לתהליך מעמיק של חשיבה כדי להפוך את כיתות הכוננות לכוח צבאי מגיב בעבודת המטה ״משיב הרוח״. לוקח זמן לצייד את כיתות הכוננות בציוד הרלוונטי והחדיש ביותר. יש פה בשורה גדולה. צה"ל הגדיר לעצמו את האנשים המקצועיים איתם הוא מגבש את תוכנית הפעולה שלו וזה נעשה יחד עם הרבש"צים. בנקודת הזמן הזאת אין שינוי בפריסה ובגבולות הגזרה של הרבש"צים. אנחנו לא מפטרים ולא מקצצים בשום תקן. ישנם יישובים בעלי מרכיבי ביטחון ייחודיים בשל קירבה לגדר המערכת והם מקבלים מענה מבצעי מתאים. עד שלא נקבל הוראה מהדרג המדיני התמיכה באותן כיתות כוננות נשארת כשהייתה".
נועם שליסלברג, ר' היחידה לאזרחים עובדי צה"ל במשרד הביטחון: "בשום שלב לא הוחלט במערכת הביטחון על פיטורי רבש"צים. הרבש"צים כיום הם עובדים של הישובים המועצות המקומיות והעיריות ולא של מערכת הביטחון. עשינו מאמצים להגדיל את כמות הרבש"צים בעמק הירדן. אנחנו ממליצים לשדרג את מעמד הרבש"צים ולקבל אותם כאזרחים עובדי צה"ל. הרבש"צים יידרשו לעבור הכשרה בצה"ל ולעמוד במבחני הכשירות למבצעיות ויקבלו ציוד לחימה מלא מטעם הצבא. יש כנראה גורמים אינטרסנטים שיש להם סיבה להציג את הדברים בצורה שונה. שילבנו את הרבשצים בעבודת המטה ונשלב את הרבש"צים בתהליכי היישום לאחר שנקבל את אישור האוצר על המתווה שאנחנו גיבשנו".
יורם קרין, ראש המועצה המקומית עמק המעיינות: "הסכנה מהמזרח בפתח, כל היישובים בגבולות המועצה צריכים להיות מוגנים תדיר ע"י כוחות מילואים של צה"ל. כל היישובים צריכים לקבל כלי נשק כבד, מיגון מתאים וכוח אדם כדי שנוכל להגן על עצמנו ביום פקודה ולא לחזור על הטרגדיה של ה- 07.10 גם בשטח המזרחי של מדינת ישראל".
אלון ביטון, ראש תחום הביטחון במרכז השלטון האזורי: "השבת השחורה ניפצה לאזרחים את תחושת הביטחון הבסיסית ביותר, וצריך לעשות הכל כדי להשיב את הביטחון לאזרחים. כל יישובי הבט"פ מופלים לרעה מכיוון שאין להם מספיק מרכיבי ביטחון. אנשי כיתות הכוננות צריכים להיות מגוייסים בצו מילואים ולהיות כשירים ברמה הגבוהה ביותר. יש צורך מבצעי לטפל ברשת הקשר המבצעית ביישובים".
איתי הופמן, יו"ר ארגון הרבש"צים הארצי: "צריך לתת מענה אמיתי לביטחון התושבים. צריך להעניק לכיתות הכוננות מענה אמיתי לטפל באירועים ביטחוניים. מי שייתן מענה ראשוני ביישובים בזמן אירוע טרור הם הרב"שים וחברי כיתת הכוננות. צריך לעשות שינוי אמיתי, משרדי הממשלה צריכים לאחד כוחות ולעשות את המעשים הנכונים למען אזרחי ישראל. צריך להוציא את המשחק הפוליטי מתוך המשוואה".
איציק עמר, סרבש"צ ביישוב תושיה: "כל אחד מהמשרדים רוצה לשפר את הביטחון של האזרחים, אבל כולם פועלים בצירים מקבילים במקום לעבוד בשיח משותף. כשהמלחמה פרצה, היו בכיתת הכוננות שלי שני נשקים ארוכים בלבד. אני אחרי 87 ימים של לחימה ועד היום אין לי מושג מי המפקד הישיר שלי. חסרים לנו מרכיבי ביטחון בסיסיים להגנה על היישוב".
עידן גרינבאום, ראש מועצה אזורית עמק הירדן: "אנחנו חווים שלוש פעמים בשבוע ניסיונות של חדירת עובדים זרים מירדן לישראל. מעבירים את כיתות הכוננות מיד אל יד כאילו הם היו סחורה. אחרי המלחמה צריך להסיק את המסקנות ולשנות את התפיסות".
ח"כ מטי צרפתי-הרכבי (יש עתיד): "צריך לחדש את התפיסה הביטחונית בהגנה על היישובים. המלחמה שפרצה הרסה את תפיסת הביטחון הקיימת, צריך להושיב את כל גורמי הביטחון יחד כדי שיגבשו תפיסת עולם ביטחונית רלוונטית וחדשה שמתאימה את עצמה למציאות. תפיסת ביטחון חדשה בשגרה תאפשר לאזרחים להתגונן בזמן חירום". ח"כ נאור שירי (יש עתיד): "צריך לשנות את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל. צריך להקים חוק אחד ולקשור את כל קצוות הביטחון תחת מטרייה של חוק אחד".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו): "המלחמה לימדה אותנו שצריך לחדד את מעגלי הביטחון של הגופים השונים. צריך להים תפיסת הגנה מרחבית אחידה של כלל ארגוני הביטחון בכלל היישובים בישראל". ח"כ עמית הלוי (הליכוד): "כל יישוב צריך להחזיק לעצמו תיק הגנה יישובי שיש בו את כל התרחישים הביטחוניים הרלוונטיים". ח"כ אריאל קלנר (הליכוד): "צריך להקים גוף אחד שיודע להתנהל מול הרבש"צים. העבדוה של הרבש"צים היא מאוד חשובה וצריך
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל סיכם את הדיון:
"חייבים לרוץ בשני מישורי זמן. בטווח הזמן המיידי צריך לספק את כל האמצעים שחסרים לכיתות הכוננות ביישובים. בטווח הזמן הארוך כל מועצה צריכה להיות אורגנית עם גוף ביטחון זהה בכל כיתות הכוננות. צריך להעניק לכיתות הכוננות את האמצעים ואת הסמכות הרלוונטית להתמודדות עם אתגרי הביטחון. אם לא נעדכן את תפיסת הביטחון להגנה האזרחית אנחנו נראה שוב את אסון ה- 07.10 חוזר בסדר גודל עצום יותר בשאר חלקי הארץ".
קישור לאלבום התמונה מתוך הדיון:
https://photos.app.goo.gl/W4Uhqd5o7NPXycEr8