הודעה לעיתונות

15 בינואר 2024, ה' בשבט תשפ"ד, בשעה 16:00 הכנה לקריאה ראשונה: הוועדה לביטחון לאומי ממשיכה לדון בהצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, המשיכה היום (ב') בהכנת הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג-2023 של חברות הכנסת לימור סון הר מלך וחווה אתי עטייה לקריאה ראשונה.מטרת החוק להגן על נפגעי עבירת טרור ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם להם מהיתקלות תדירה בפעיל טרור שפגע בהם, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של פעיל הטרור. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל:" נעשו מספר פעולות עם המשרדים האחראים ועם הייעוץ המשפטית לוועדה על מנת להביא נוסח מוסכם להצעת החוק החשובה הזו. המטרה בסופו של דבר למזג את הצעות החוק ולהצביע להעברתו לקריאה ראשונה במליאת הכנסת". יוסי צור, אב שכול אביו של אסף בלונדי שנהרג בפיגוע באוטובוס 37 בחיפה:" החוק מייצר הרבה מאד חורים במסננת נגד אותם מחבלים שלא ניתן היה להגיש נגדם בקשות. מבקש כי החוק יקבע הגדרה רחבה ולא ספציפית כך שגם עסקאות טיעון או הגדרות של סיוע לטרור יהיו נכללים. מה שמייצר כאן החוק לא יאפשר לי להגיש בקשה".עו"ד מירי פרנקל שור, יועמ"ש לוועדה: שאלנו את עצמנו כיצד ניתן להתמודד עם אירוע שכזה. הבנת התכלית עוברת בחוט שזור לכל אורך החוק. זהו אינו חוק שמייצר ענישה נוספת. אנו שואלים האם החזרה למקום מגוריו יכול לייצר נזק לנפגע הטרור. צריכים לראות שהיה מגע בין המחבל לבין הנפגע. לפי הצעתך זה יחול גם אם לא נוכל להוכיח שיש קשר בינו לבין הנפגע ולמיטב הבנתי זו לא מטרת הצעת החוק הזו. אין הצדקה כאשר מחבל ביצע מעשה טרור ופסק הדין לא התייחס להסעה למשל אלא למעשה טרור. זהו לא חוק עונשין". עו"ד אופיר שטיינר, ארגון חוננו, אמר כי אנו נתקלים בכך כאשר אנו באים לתבוע תביעה אזרחית. "הסנקציה כאן היא מנהלית והוא הרף שהוגש במקור וזה לא מוריד את הסדר החפות שעומדת לו. לכן ניתן לאפשר בהצעת החוק לבית המשפט את שיקול הדעת או לקשור את זה לנושא כתב האישום במקור". עו"ד ישי שרון מהסנגוריה, ציין כי אנחנו מדברים על הליך שהוא צמוד להליך פלילי לכן הוא צריך להיות צמוד להרשעה פלילית . אי אפשר להתחשב בכתב האישום המקורי כי ייתכן שהתהליך עבר שינויים אולי בגלל קשיים בראיות ועוד".עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים: היינו בשיח עם מציעות החוק. ההערה שלנו נגעה לפערים בין החקיקה הנוכחית לחקיקה של עבירות נפגעות מין. אבל באותם פערים עלינו לדון ולהביאם בפני ועדת שרים. הרבה מהדברים שנכונים כאן הם נכונים לכלל נפגעי עבירה. כך למשל, נפגע עבירה זכאי שתינתן לו הזדמנות לומר את עמדתו בטרם הסדר הטיעון. הרחבת זכות הטיעון היא מענה אולי לא מלא אבל הוא מתקיים. הלכה למעשה הפתרונות של הסדרי טיעון וגם המענים צריכים להתקבל תוך שיקול ההשלכות של החוק הזה כמו שיקולים והשלכות אחרים".ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית): "אנחנו רוצים שהחוק יכסה את כל מעשה הטרור וכל מי ששותף לו ואם אין מענה בחוק הזה אני מבקשת שהוא כן ייתן מענה. המחבל שהסיע הוא לא פחות מחבל מזה שביצע את הפיגוע אבל מי שהיה שותף באופן מכוון חייב להיכלל בכך".יועמ"ש לוועדה , עו"ד פרנקל- שור: "מתעוררת שאלה האם אנחנו מרחיבים את התכולה של החוק שיש כאן עונש נוסף על אותו עונש שהטיל בית המשפט על המחבל. בחוק נפגעי עבירה יש רציונל כאשר יש קשר בין הפוגע לנפגע ניתן להרחיקו. יש הצעה כאשר אותו נאשם הורשע בעבירה שיש קשר לפוגע לנפגע כפי שמוצג ברשימת העבירות. מה שעולה כאן ואנו מודעים בשלב גיבוש התוספת מה עושים כאשר הוגש כתב אישום ואז הגיעו לעסקת טיעון ואז הוא לא הורשע בעבירה המוזכרת בתוספת. לכן כל מחבל שעקב עסקת טיעון שאינה מנוייה בתוספת של רשימת העבירות. למשל: האם חברות בארגון טרור למשל היא סיבה מספקת לחזרתו למקום מגוריו. יש כאן מקום לטענה שזה עונש נוסף ואנו לא רוצים להיות שם". הרצל חג'אג', אב שכול של שיר חג'ג' שנהרגה בפיגוע בארמון הנציב: " החוק צריך להיות פשוט כל מחבל ששוחרר וקשור לפעולת טרור מסוימת והקורבן גר בסביבה שלו צריך להיות מורחק! בלי פלפולים. אלא אם כן יש כאן גורמים שרוצים שההצעה תישאר אות מתה". יו"ר הוועדה, פוגל, הבהיר כי כדי לתת מענה משפטי צריך לקבוע את ההגדרות זו לא התפלפלות . והשאלה האם אנחנו רוצים ללכת להרחבה או לא והיועצת המשפטית מגדירה ומציבה לנו גבולות גזרה מה השלכות שיכולות להיות לכך.עו"ד שטיינר, חננו : אם הטענה כאן שיש ענישה כפולה, אז החוק הישראלי מאפשר סנקציות מנהליות כמו הרחקה של בעל מכה או עבריין מין . חשוב לא לדבר על עונש כפול וההמשגה חשובה. אני מציע לקחת את רשימת העבירות והיה שבית המשפט התרשם שיש ראיות מספיקות במעשה טרור כלפי נפגע ספציפי, בית המשפט יכול להסתפק במעטפת". עו"ד שרון, מהסנגוריה: "נוהל הליך פלילי והוגשו הוכחות ונוצר הליך של הסדר טיעון או שהוא הורשע בעבירה אחרת. יכול להיות שהרשימה לא כוללת את כל העבירות. ייתכן שניתן למצוא פתרון אבל אי אפשר לנהל משפט זוטא לאחר שהתבצע משפט ונתקבל גזר דין". יועמ"ש לוועדה עו"ד פרנקל - שור, הסבירה כי הפער מתייחס לאדם העומד להשתחרר ויש בקשה של הנפגע או קרוב מדרגה ראשונה בבקשה שלא יחזור למקום מגוריו, לימודיו או עבודתו. מה התנאי לפתיחת הדלת הן העבירות שהצגנו ברף מסוים. כתבי האישום מוגשים בעבירות מסוימות אבל ההרשעה לא במעגל העבירות המנויות ואנו שואלים מה קורה במקרה שהוא שייך לאירוע אבל הוא לא עומד בעבירות המנויות? צריך להחליט האם אנחנו שומרים על המסגרת של אותן עבירות או שאנחנו מרחיבים את זה והשאלה מה גבולות ההרחבה? רס"ן עילי נוימן, רמ"ד טרור בפרקליטות הצבאית, ציין כי "הדרך הנכונה היא בצו של אלוף הפיקוד וזה קיבל ביטוי בחקיקה. ככל שהחקיקה תתקדם אנחנו נפעל לקידום חקיקה מקבילה בנושא". ח"כ פוגל סיכם את הדיון: "החוק הזה חשוב מידי מכדי שנוותר עליו. אנחנו לא יכולים לתת לקרוביו של נפגע להיפגע פעם נוספת וזה מוסכם על כולם. נמשיך לדון כדי להגיע לנוסח מוסכם".