הודעה לעיתונות

6 במרץ 2024, כ"ו באדר תשפ"ד, בשעה 16:00 אושרה לקריאה ראשונה: הצעת חוק שתאפשר קבורת כבאים וסוהרים בבתי קברות צבאיים לוחמי אש שנפלו במילוי תפקידם יהיו זכאים לקבורה בחלקה צבאית; סוהרים שנפטרו יהיו זכאים להיקבר בבתי קברות צבאיים אף אם לא נהרגו בעת ועקב שירותם. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל : "אין לי ספק כי למשפחה של לוחם אש וסוהר יש זכות ללכת זקופים וחלק מזה הזכות להיקבר בפנתאון הלאומי - בית העלמין הצבאי". משרד הביטחון: "הרחבת הזכאים באופן שיכלול את מערך הכיבוי וההצלה רק לאחר שיוגדר כגוף בטחוני ובכלל זה הגבלת הזכות להתאגדות". הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל אישרה היום ( ד') לקריאה ראשונה היום את הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון - קבורה לסוהרים ולכבאים), התשפ"ד-2023 של חבר הכנסת צביקה פוגל, אליה מוזגה הצעת החוק של חברת ח"כ מירב בן ארי. על פי ההצעה, יושוו תנאי הזכאות לקבורה עבור סוהרים לאלו של שוטרים, חיילים או עובדי שירות הביטחון. עוד מוצע להוסיף את הזכות לקבורה בחלקה צבאית ללוחמי אש שנפלו במילוי תפקידם. ח"כ חמד עמר: "לאחר אסון הכרמל היה פספוס כאשר לא הצלחנו לעשות את התיקון הזה אז כאשר חוקק חוק כיבוי אש. היום אנחנו במקום אחר. הייתי מחריג ולא מדבר רק על קבורה אלא הכרה דומה לכלל גורמי הביטחון". נציגי משרד הביטחון, הוועדה הציבורית להנצחת החייל ויד לבנים הביעו התנגדות להצעת החוק כל עוד מתקיים בארגון כב"ה ועד עובדים. שלמה מור יוסף, יו"ר הוועדה הציבורית להנצחת החייל במשרד הביטחון, אמר כי נושא הסוהרים הוא יחסית פשוט והמלצנו שהם יהיו כמו כל כוחות הביטחון ושר הביטחון קיבל כי הם גוף בטחוני לכל דבר. "בנושא הכבאים הדיון יותר מורכב. מדובר בדיון ערכי, לא כמה הכבאים נמצאים בחזית האש, אלא על מעמדו של בית הקברות הצבאי שהוא הפנתאון הלאומי של מדינת ישראל. שאלנו מי ראוי שייקבר בו, והתשובה כל מי שמוגדר כגוף ביטחון של מדינת ישראל צריך לקבל את הזכות הזו. כב"א, מד"א וגופים אזרחיים לא הוגדרו ככאלה. גם נפגעי פעולות איבה אינם זכאים לכך. כוועדה המלצנו פה אחד לשר הביטחון להרחיב את הזכאים באופן שיכלול את מערך הכיבוי וההצלה לאחר שיוגדר כגוף בטחוני ובכלל זה הגבלת הזכות להתאגדות". אלי בן שם, יו"ר ארגון יד לבנים, אמר כי מבחינה ערכית מערך הכבאות ראויים להיות אבל יש בעיה גדולה, משפחת השכול לא מוכנה לצרף את הארגון כל עוד יש לו ועד עובדים. "יש מאות ואלפי משפחות שכולות המתנגדות לכך. לא יכול להיות שיהיה גוף בטחוני עם ועד עובדים. תדמיינו שעוד שנה שנתיים יבקשו לצבא ולמשטרה ועד עובדים, שיוציא את הרמטכ"ל שבועיים מהמשרד שלו כמו בכב"ה. מנסים לעשות כאן מחטף והדיון לא מתקיים בוועדת חוץ וביטחון". הוא הזהיר, כי אם החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית יהיו כאן אלפי משפחות שכולות. "תוציאו את ועד העובדים תיכנסו באהבה גדולה אלינו. כל חבר כנסת שיצביע על ההחלטה, ייחשב לו לדיראון עולם". אריה מועלם, ראש אגף משפחות ההנצחה ומורשת, משרד הביטחון, הוסיף כי :" הסוגיה לא נדונה במסגרת הפקידותית אלא שר הביטחון ממנה מועצה ציבורית מקרב המשפחות השכולות, על מנת שההחלטות תהיינה מדויקות. החלטת המועצה הציבורית התקבלה במלואה על ידי שר הביטחון. אבל מעמדם צריך להיות שווה לשאר גופי הביטחון האחרים". סגן טפסר , אלון בן נון, קרפ"ר כב"ה, אמר כי הם מכבדים מאד את נושא חשיבות ההנצחה והשכול. "אותם אנשים שהם עובדי מדינה לובשי מדים, הולכים בפקודה מבצעית לסכן את חייהם ביום יום והם לא מוכרים על ידי המדינה. מדובר בבקשה ערכית מוגדרת ולא כלכלית. הבקשה לא מפחיתה מהקדושה של ההנצחה של ארגוני הביטחון. הנציב בעד להחיל את ההכרה של הארגון כגוף ביטחוני ללא זכות התארגנות ואין ספק שכל המפקדים היו תומכים בזה, אבל המצב מורכב. הפנייה שלנו לתמוך בהצעה במגבלות שביקשנו". אייל כהן, סגן מפקד מחוז, כבאות והצלה: "לוחמי האש נלחמים גם בשגרה וגם במלחמה. אנחנו לא גוף ביטחוני, אחרי השביעי באוקטובר לכולם השתנתה התפיסה, כולל ועד העובדים יש הסכמה לנהל משא ומתן על גוף בטחוני. יותר מתשעים אחוז מהכבאים רוצים להיות מוכרים כגוף כזה אבל תוך שמירה על הזכויות שלהם. כבאי שנהרג במסגרת מילוי תפקידו הוא כמו חייל שנפל. מעולם לא היתה שביתה מבצעית של הוועד. יש הפנמה של ההסתדרות לשינוי וזה תלוי באוצר. אני לא חושב שאלמנה ויתומים צריכים לחכות להפיכת הארגון לגוף בטחוני". ח"כ מירב בן ארי: "המהות היא שגם הכבאות יהיה גוף בטחוני כמו בכל העולם. לוחמי האש הם הגוף שנלחם, לכן המדינה חייבת להפוך את כב"ה לגוף בטחוני. צריך לעשות עבודת מטה מקצועית של כל המשרדים הרלוונטיים ולהבין כמה זה עולה. אני בעד החוק וזה עוד צעד". עמאד אבו ריש, שופט,שחתנו סגן גונדר בשב"ס, האני אבו ריש, הציל את בתו מטביעה ושילם בחייו, סיפר על האירוע ואמר "ניסינו בכל דרך אך אמרו שלא מגיע לו. הוא פעל על פי הערכים של שב"ס. בסופו של דבר הוא הוכר כחלל, ועכשיו צריך להעביר את הגופה שלו, אך הוא לא יקבל קבורה צבאית. הכבאים עושים עבודת קודש ואני מבקש לתמוך בשינוי החוק ולתת זכויות גם לשב"ס וגם לכבאות". סרא אסעד, אלמנת הכבאי עדנאן אסעד, ושני מרציאנו, אלמנתו של דקל מרציאנו, שנהרגו בניסיון חילוץ צעיר מבור בדיר אל אסד, אמרו כי הם ניסו להציל אדם בשליחות המדינה, זה לא היה במקרה וכי הן כאן להחזיר את הכבוד שלהם. הן הוסיפו, כי מדובר בכאלה שהקריבו את עצמם למען המדינה. מגיע להם קבורה צבאית והצדעה בכל יום זיכרון. "עושים השוואה בין דם לדם, בין מדים למדים". רונן בשארי, מד"א, אמר כי מן הראוי בקו הערכי לצרף את מד"א להצעת החוק בטח אחרי השביעי באוקטובר וכי ארגוני העובדים אינם רלוונטיים. ח"כ לשעבר, אלכס מילר, הסתדרות העובדים החדשה, ציין כי יש ניסיון לעצור את החקיקה כמו הניסיון להעביר אותה לוועדת חוץ וביטחון. אנחנו תומכים שזה יהיה דיון פתוח, וכל הציבור צריך להכיר את זה. אני מצטרף לבקשת מד"א לצרף אותם להצעת החוק". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי מדובר בדיון ערכי והוא מאמץ את האמירה של 'מי יקבר בפנתאון הזה' – בית העלמין הצבאי. ובשלב הבא ידון נושא ההכרה כגוף ביטחוני. "אין לי ספק כי למשפחה של לוחם אש וסוהר יש זכות ללכת זקופים וחלק מזה הזכות להיקבר בפנתאון – בית העלמין הצבאי". לאחר ההצבעה אישרה הוועדה את המיזוג והצעת החוק לקריאה ראשונה.