הודעה לעיתונות

4 ביוני 2024, כ"ז באייר תשפ"ד, בשעה 12:00 סגן שר החקלאות: "חייבים להחמיר את הענישה כנגד הפשיעה החקלאית" הוועדה לביטחון לאומי- דיון מעקב בנושא הפשיעה החקלאית יו"ר הוועדה , ח"כ צביקה פוגל: "החקלאות היא ערך לאומי וצריך לוודא שאנו מאפשרים לה המשך קיום. החקלאים הם שומרי הקרקע וצריך לתת להם להמשיך לשמור עליה כחלק מהמשילות והריבונות שלנו. חייבים לגבש חקיקה ותקנות להילחם בה". המשטרה:" אנו משקיעים משאבים רבים ורואים בזה פשיעה חמורה". הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ג') דיון מעקב לבחינת כלים אפקטיביים למלחמה בפשיעה החקלאית, בהם: פלישה לקרקעות, פלישת והיזק עדרים, גניבת ציוד ותוצרת חקלאית, השתלטות על קרקע ומענה רלוונטי. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ פוגל, אמר כי יש הבנה על חשיבותה של התוצרת כחול לבן ואי אפשר להזניח אותה. "המטרה לגבש חקיקה או תקנות שיאפשרו לנו להגיע לאמצעי הטוב ביותר בין בקנסות, כתבי אישום והרשעות. אם אלה לא יהיו, הפשיעה החקלאית תמשיך לפגוע בכל חלקה טובה". סגן שר החקלאות, ח"כ משה אבוטבול:" החקלאות והחקלאים סובלים ממכה וזה נמשך זמן רב אנחנו חייבים לחזק את הבקרה להגדיל ולהחמיר את העונשים בעניין הזה. חייבים לשכנע בכל מקום שחברות הביטוח ייכנסו למיזמים של קידום טכנולוגיות חדשות ומצלמות למניעת פולשים לשדות. זה דבר יקר . ומי שיהיה לו את הכלים הללו הדבר יוזיל את הביטוח. צריכים כלים יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה איך עושים זאת ומגנים על החקלאים. הם מגני הקרקעות שלנו. במקומות בהם הם לא יהיו יכנסו פולשים. בנוסף, יש לעודד את הדור הצעיר לעסוק בתחום שחלילה לא נמצא את עצמנו ללא חקלאות". ח"כ יצחק קרויזר: "עלינו להקנות כלים לגורמי אכיפת החוק ולתת להם את היכולת להכות באותם גנבים. מה – 7 באוקטובר היה גרף ירידה כי אנשים התחמשו וכיתות כוננות הסתובבו בחוץ. הפושעים הבינו את הסיכון להסתובב בלילה בשטח. יש לתת באופן מידי קנסות מנהליים לאותם פורעי חוק מגונבי האבוקדו והאבטיחים או בעלי עדרים לא מסומנים". ח"כ מירב בן ארי, בקשה נתונים עדכניים וציינה כי המשרד לביטחון לאומי לא משתף פעולה עם מרכז המידע והמחקר של הכנסת. "הבעיה שחקלאים לא מדווחים כי הם מעדיפים לשלם ושיהיה להם שקט. אני רוצה לדבר בביקורת עניינית כחברי כנסת חייבים נתונים ואם אין אותם קשה מאד לעבוד". אורלי אלמגור - לוטן ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, הוסיפה כי אכן יש קושי לקבל מהמשטרה ומהמשרד לביטחון לאומי נתוני פשיעה בחצי שנה אחרונה. "אני לא יודעת איפה הדברים נתקעים. היה גם פרסום נתונים באופן יזום באתר הממשלתי אבל בזמן האחרון הם לא מתפרסמים". משה אחרק, מנהל יחידת הפיצוח במשרד החקלאות, טען כי נוהל הטיפול בבקר בין המשרד למג"ב הושלם וגם סנכרון המערכות של משרד החקלאות בנושא שייכות של עדרים לטובת מתן קנסות. "אנו מקבלים רשימת חשודים שביצעו פשיעה חקלאית ותוקפים אותם במשקים שלהם בצורת ביקורת יזומה במתן קנסות וכתבי אישום. צריך להגדיל ולשנות את הענישה מבחינה כלכלית. זה יותר אפקטיבי". עופר אופן, סמנכ"ל, משרד החקלאות, הוסיף כי יש העדר דיווח של חקלאים ואנו מנסים להיכנס בהיבט של הממשק והקשר עם החקלאים. "המשרד לביטחון לאומי חידש את השולחן העגול בנושא הזה שהופסק בגלל המלחמה". ירון סולומון מהאיחוד החקלאי: "אנחנו הפתרון לא הבעיה. יש בעיה שהשטחים הם עצומים ואי אפשר לשמור ולהיות בכל מקום כל הזמן. הפגיעה בשטחים, הגניבות, הפרוטקשן והשריפות הם בעיה קשה ביותר. יש צורך בתקנות מחמירות וענישה קשה וזה צריך להיות מוגדר כפשע. שמי שעובר על כך ידע שהוא ישלם על כך במאסר ובקנסות. בנושא הביטוח החברות מעלות את הפרמיות לאחר פעם –פעמיים. קרן נזקי טבע זה פתרון לא רע מפני שהיא חברה חצי ממשלתית והיא צריכה לתת פתרון ביטוחי. בנוסף, יש לחזק את חוק דרומי שכל מי שדורך בשטח חקלאי פרטי ידע שדמו בראשו". אוראל פיין, אגף תקציבים, משרד האוצר, אמר כי המשרד לא קיבל תכנית סדורה ממשרד החקלאות בנוגע לפשיעה החקלאית. הוא הוסיף, כי בעדכון תקציב 24 היו לנו השגות על תפקודה של יחידת הפיצוח ויישבנו את הדברים עם המשרד. אנו מקווים שהדברים יניבו פרי". להצעת סגן השר, אבוטבול, על קידום ותימרוץ טכנולוגיות להוזלת פרמיות הביטוח. השיב :"אנחנו מתקצבים בעשרות מילונים בשנה ולא מתערבים לשר בתיעדוף התכניות במשרדו. ככל והדבר יעלה בפנינו ניתן יהיה לבחון ולקיים שיח על ההצעות הללו". במהלך הדיון הציעה ח"כ בן ארי להקים קרן פיצוי לחקלאים. ח"כ מתי צרפתי – הרכבי, הוסיפה, כי מדובר במלחמה ב'טרור חקלאי'. לכן ברמת התפיסה הלאומית צריך להתייחס לחקלאים כנפגעי כטרור. על המדינה לפצות אותם". תנ"צ אפרת אלטהולץ- מרום, ראש מדיניות ואסטרטגיה במשרד לביטחון לאומי, סיפרה כי המשרד עוסק בנושאים בהם: אכיפה מנהלית, שת"פ בין משרדי והאמצעים הטכנולוגיים. יש היבטים נוספים שהמשרד מקדם כגון, השיטור המועצתי ומערך המתנדבים שהינו גם חלק מהתוכנית לצורך הפשיעה החקלאית. לדבריה, המשרד פועל להגדלת הימ"רים של מג"ב כחלק מהמשמר הלאומי וזה רכיב מרכזי. בנושא אכיפה מנהלית נעשית עבודה עם המשרדים הרלוונטיים וקידום תהליך הקמת מנגנון מתן הקנסות. יש דרישה לגידור השטחים בטרם מתן הקנסות. ההיבטים הטכנולוגיים קיבלו תאוצה על רקע המלחמה". חברה למשרד עו"ד רועי הראל, הוסיף, כי יש יוזמות והצעות החמרה של סעיפי העונשים בנושא הפשיעה החקלאית. הדברים נבחנים ואנו מניחים שהם יגיעו בחודשים הקרובים לכנסת. "בנושא הקנסות המנהליים מדובר בנושא מורכב יש לנו שיח עם משרד המשפטים מפני שזה לא בסמכותנו. שלחנו טיוטת תקנות מעודכנת". סנ"צ משה מועלם ראש ענף חקירות במג"ב, פרט הפעולות שמתבצעות בנושא. "יש שש יחידות של השיטור המועצתי ואנו מקדמים עוד שלוש בעוטף עזה. בנוסף, הוקמו יחידות של תקיפה כלכלית שתפקידן לתת עוד שכבת הגנה ומענה לחקלאים כאשר משימתן העיקרית היא להסתובב בשדות ובגידולים". הוא ציין כי במסגרת המשמר הלאומי מוקמות שתי חטיבות של מאות תקנים שבין היתר יטפלו בפשיעה החקלאית. לדבריו, הוקמו יחידות ימ"ר ויחידות טכנולוגיות שמטרתן סיוע בתפיסה של כל סוג פשיעה חקלאית. התופעה הזו על השולחן שלנו ואנו משקיעים משאבים רבים ואנו רואים בה פשיעה חמורה". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי החקלאות היא ערך לאומי וצריך לוודא שאנו מאפשרים לה המשך קיום. "החקלאים הם שומרי הקרקע וצריך לתת להם להמשיך לשמור עליה כחלק מהמשילות והריבונות שלנו. חייבים לגבש חקיקה ותקנות להילחם בה". וביקש לקבל נתונים וסטאטוס קידום תכניות לדיון הבא.