הודעה לעיתונות
18 ביוני 2024, י"ב בסיון תשפ"ד, בשעה 18:00
מרכז השלטון המקומי: "יש להרחיב סמכויות הפקחים העירוניים. אנחנו לא גורם מתחרה למשטרה אלא מכפיל כוח"
דיון הוועדה לביטחון לאומי בנושא השיטור העירוני בישראל
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל:" לשיטור העירוני מרכיבים חשובים בהם: השלטת סדר ציבורי וחיזוק הביטחון האישי. על מנת להרחיבו לרשויות נוספות יש למצות את תקני השיטור הקיימים יחד עם סיכום סמכויות הפקחים וקידום הוראת חוק קבועה".
המשרד לביטחון לאומי: "פועלים להרחבת התוכנית, ייעול וחיזוק שיתוף הפעולה בין המשטרה לרשויות. השאיפה היא מימוש כל280 התקנים לשיטור העירוני עד סוף השנה בהלימה עם הצד העירוני".
הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ג') קיימה היום דיון בנושא השיטור העירוני בישראל בהתאם להוראות סעיף 111 (ה) לתקנון הכנסת לבקשת חברי הכנסת נאור שירי, מירב בן ארי, גלעד קריב, חמד עמאר וסימון מושיאשווילי. בבקשה לדיון נטען בשנת התקציב הנוכחית מערך השיטור העירוני הורחב ומטרת הדיון לקבל סקירה על תכנית העבודה השנתית , לוח הזמנים והרשויות בהן אמורות לקום המערך. ח"כ נאור שירי, אמר כי יש קונצנזוס בנושא ההערכה למשטרה והשיטור העירוני. "אני מכיר את פרויקט השיטור העירוני ומאד מאמין בו ודוחף אליו. בהיעדר נתונים קשה להבין מה הסטאטוס של השיטור העירוני כמה תוקצב , כמה שוטרים נוספו וכמה יחידות הוקמו. אני רוצה לסייע למשטרה לקבל עוד תקציב ותקנים. כרגע האיוש הוא מאד חלקי והשיטור העירוני באזורים מסוימים גם לא אפקטיבי. אני רוצה להבין מה הסטאטוס לשנה וחצי הקרובות". ח"כ סימון מושיאשווילי, הוסיף, כי הביטחון האישי של כל אדם מתחיל בארבע אמותיו במיוחד בימים אלה. כחבר מועצה התרשמתי לחיוב מפעילותו של הפיקוח והשיטור העירוני. חייבים לחוקק חקיקה קבועה ולא להיות נתונים לחסדי שיקולי קואליציה ואופוזיציה בהארכת הוראת השעה". ח"כ מירב בן ארי: "בסוף המשטרה קטנה והשמיכה שלה קצרה. הרשות יכולה לתגבר בתקציב ובסמכויות. איך יכול להיות שבאירוע אלימות במשפחה אין אפשרות לצוות להתערב והם אלה שמכירים את השכונה. יש להרחיב את השיטור העירוני לעוד רשויות ובעדיפות לאלה שנמצאות על קו התפר. אם השיטור העירוני והמועצתי לא יופיע בתקציב אנחנו נשלם על כך יותר. אין פה תחרות עם המשטרה".
מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי, נכון ליוני 2024 פועלות 86 יחידות שיטור עירוני מבצעיות: 80 יחידות בעיריות ובמועצות מקומיות ו- 6 יחידות במועצות אזוריות. בתוך כך, התוכנית פועלת ב - 18 רשויות ערביות, ב- 7 רשויות מעורבות (מתוך תשע רשויות מעורבות בישראל) ובשלוש רשויות חרדיות (מתוך שבע רשויות מקומיות שרוב אוכלוסייתן חרדית). נכון לסוף מאי 2024, ביחידות השיטור העירוני המבצעיות פועלים בסך הכול 833 שוטרים במצבה פעילה מתוך תקן של 1,042 (80% מהתקנים מאוישים ברמה הכלל ארצית) ו- 869 פקחים מסייעים במצבה פעילה מתוך תקן של 993 (87% מהתקנים מאוישים).
נצ"מ ליאור אבודרהם, ע. מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, הסביר כי התקציב אושר לקראת חודש יולי והמימוש שלו באוקטובר, אז פרצה המלחמה. "התכנון היה לתוספת 282 תקנים שסומנו לעשר רשויות לפי קריטריונים שנקבעו בהוראת השעה לפיהם נקבע המימוש והתאמת השיטור ברשות. לדבריו חל עיכוב בהקמת היחידות בשלוש רשויות בעוטף עזה ובחריש בעיקר משפטיים ופרוצדורליים במשרד המשפטים ומשרד הפנים. הוא הוסיף כי יש רשויות שהיחידות פועלות בהן אבל הם לא אפקטיביות והכוונה היא לייעל אותן ולא לסגור. לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, האם לאחר 13 שנה בהן התוכנית פעולת לא הופעלה סנקציה נגד אף רשות שלא עומדות בקריטריונים? השיבו חברו למשרד ליאור מזרחי, ראש מנהלת השיטור העירוני, כי נכון להיום יש מספר רשויות מולן מתבצע בירור. אך צריך לזכור שיש רשויות שסגירה של הפרויקט משמעותו שהיא תישאר ללא נקודת שיטור במקום.
ראשי רשויות ונציגי רשויות שהשתתפו בדיון סיפרו על האתגרים והצורך בשיטור העירוני וייעולו. קרן גרין, ראש מועצת קדימה צורן, ציינה כי פעם אחר פעם יש רשויות שמבקשות להיכנס לתוכנית אך הן נדחות. קדימה צורן היא חלק מתחנת המשטרה 'שדות' שמתפרסת על שטח רחב מאד ואין שום סיכוי שהם יתנו את המענה הדרוש. "שמרנו על תקני הפקחים אבל בהיעדר סמכויות אי אפשר לעשות זאת באפקטיביות. תחושת הביטחון של התושבים שלנו מאז ה 7 באוקטובר מאד ירודה. כל ירי שהיה פעם של שמחה מהמשולש כבר מעורר משהו אחר". עו"ד הילה בן הראש חכמון, ראש המועצה כוכב יאיר וצור יגאל, אמרה כי הישוב שוכן על קו התפר וכ- 600 מטר מקלקיליה. "הישוב אינו מגודר ותחושת הביטחון של התושבים היתה ירודה מאד עוד לפני ה- 7 לאוקטובר. היא ביקשה להוריד את תנאי הסף של יישוב מעל עשרת אלפים תושבים להצטרפות לתוכנית. חנן פרץ, מנהל אגף סל"ע, עיריית ת"א יפו, טען, כי המטרה היא לתת שירות ולחזק את תחושת הביטחון של התושבים. " אני לא רוצה להיות שוטר אלא את הסמכות הבסיסית לעיכוב, לטפל ברעש מדירה, לתפוס גנב. הנושא של הסמכויות הוא החשוב ביותר". כפיר מצוינים, ממרכז השלטון המקומי, הדגיש כי הצורך המרכזי של הרשויות הן של סמכויות וכלים. "אנחנו בדין ודברים עם המשטרה והמשרד לביטחון לאומי. צריך להבין שהנושא הזה והצרכים של הרשויות היו לפני ה 7 באוקטובר. אנחנו לא גורם מתחרה אלא מכפיל כוח". אליהו רגב, מנהל חירום, במשרד הפנים, טען בנושא הקריטריונים כי היתה המלצה לרדת לעשרת תושבים ויש חשיבות לפתוח את זה לפחות מכך לכניסת רשות לפרויקט. בנושא סמכויות הפקחים אמר, כי יש צורך להרחיבם תוך בניית תשתית נורמטיבית חדשה. "מצפים מהשיטור העירוני לתת יותר משנקבע בהחלטת הממשלה ויש לכך משמעויות. צריך לבסס את הנתונים בהיבט של הורדת הפשיעה". בנושא חריש והמועצות בעוטף עזה, ציין כי ברגע שיאושר תקציב הרשות בחריש הנושא ייפתר וכי המשרד ביקש לצרף את כל שלושת המועצות האזוריות הנותרות לפרויקט. "כרגע זה נעצר בדיונים המשפטיים". נציגי המשרד לביטחון לאומי, אמרו בסיכום הדיון כי המשרד פועל להרחבת התוכנית, ייעול ושיפור וחיזוק שיתוף הפעולה בין המשטרה לרשויות והשאיפה היא לממש את כל 280 התקנים לשיטור העירוני עד סוף השנה ובהלימה עם הצד העירוני. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: "לשיטור העירוני מרכיבים חשובים בהם: השלטת סדר ציבורי וחיזוק הביטחון האישי. על מנת להרחיבו לרשויות נוספות יש לסיים את ההסכמים בין המשרדים ולמצות את תקני השיטור הקיימים, סיכום סמכויות הפקחים וקידום הוראת חוק קבועה במקום הוראת השעה. נקיים דיון מעקב".