הודעה לעיתונות
26 ביוני 2024, כ' בסיון תשפ"ד, בשעה 18:00
כבאות והצלה: "יש פער בין יכולות כב"ה אל מול תרחישי הייחוס"
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "מדינת ישראל חייבת להבין שכל מערכת הביטחון שלה אינה מותאמת לאיומים. זאת בעיה לאורך הרבה מאד שנים שאנו לא מבינים מול איזה איומים אנו צריכים להתמודד וצריך לתת לזה מענה".
כבאות והצלה: "מדובר בשילוב של תנאי מזג אוויר קשים עם נפילה של יירוטים. האיום הוא על נכסים אסטרטגיים, תשתיות לאומיות ויישובים. בין יכולות כב"ה אל מול תרחיש הייחוס - אנחנו בפער".
הוועדה לביטחון לאומי דנה היום (ד') בנושא מערך כיבוי האש באזורי הלחימה ובאזור הצפון לבקשתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, גלעד קריב, מיכאל ביטון, יצחק פינדרוס, עודד פורר, עופר כסיף, ארז מלול, נאור שירי, אריאל קלנר, חאמד עמאר, משה סעדה וסימון מושיאשווילי. בכתב הבקשות נטען, כי אזורים נרחבים בצפון הארץ בוערים בשבועות האחרונים כתוצאה מירי כבד של ארגון הטרור חיזבאללה. למוקדי השריפה הוזעקו עשרות צוותי כיבוי שונים שנאלצו לפעול מול האש הכבדה בחששות כבדים וללא אמצעים מתאימים. במקומות שונים בצפון, חברי כיתות הכוננות מתמודדים לבדם מול האש כאשר לפי הערכות, 45 אלף דונם נשרפו בכלל האזורים בשבועיים האחרונים. אירועים אלו, נטען, הם עדות למצב שנמשך כבר חודשים ארוכים, אך מקצין בצורה קשה ובעיקר מתריע על כך שהסיכון הולך וגדל. מטרת הדיון לקבל תמונת מצב באשר לכוחות וליכולות של מערך הכיבוי באזורי הלחימה ועל מערך הפעילות המתוכנן להמשך הלחימה.
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר בפתח הדיון כי השילוב המסוכן של מזג אוויר יחד עם טילים ורקטות מייצר אש קטלנית. "לצערי, מערך הכיבוי רכש ניסיון רב בהתמודדות עם אש קטלנית, כך שלתגובה מהירה וכלים נכונים אם יש אותם, ניתן יהיה למנוע פגיעה בנפש ורכוש". ח"כ מירב בן ארי,מיוזמות הדיון, סיפרה, כי בקרה בצפון כאשר מעל 45 אלף דונם והנזק הגדול הוא בגליל העליון ורמת הגולן. ובקשה לדעת האם החלטת הממשלה להקצאת 49 מלש"ח להצטיידות מיושמת? האם הרבש"צים וכיתות הכוננות מצוידים בציוד כב"ה? ומהן ההכנות לחודשי הקיץ כמו קווי חיץ . כי זו החלטה שנגררת המון שנים". ח"כ עודד פורר: "מערך הכיבוי פרוס לאורך ולרוחב ובטח אינו יכול להפעיל את כל האמצעים האוויריים למשל בצפון. אנו צריכים להתכונן ללחימה יותר רחבה ובהתאמה על מערך הכיבוי לגדול באופן דרמטי וזה נכון לכל גורמי הביטחון. בהקשר זה ייתכן שבדיוני חוק הגיוס חלק מהמערכים יכולים להיות מופנים למערך הכיבוי".
טפסר חיים תמם, סגן נציב כבאות והצלה,פרס בפני הוועדה את עיקרי הפעולות שמבצע מערך כיבוי והצלה. בנושא אזורי החיץ אמר: "יש החלטת ממשלה בסך 65 מלש"ח לחמש שנים במסגרתה דירגנו ומיפינו את היישובים והשכונות ואת אזורי הסיכון הגבוהים שם אנו מתקדמים ויש את הפעימות הבאות. בנושא כיתות הכוננות אנו רואים בהם חשיבות גבוהה ככאלה הנותנים מענה מהיר ומידי תוך היכרות עם השטח בו הם פועלים". חנמאל דורפמן, ראש מטה השר לביטחון לאומי, סיפר על החלטת הממשלה לתוספת של 50 מלש"ח לתוספת הצטיידות למערך הכיבוי. התוכנית לרכוש 40 רכבים מסוג טנדרים ו- 150 טרקטורונים לצוותי כוננות ביישובים כולל ביגוד וציוד אישי. לדבריו "יש עיכוב ומחלוקות טכניות באוצר בנוגע לתקציב מנהל הרכב אני מקווה שיתגברו על המחלוקות הללו וישחררו את הרכש הזה. מבחינתנו התקציב הוקצה". טפסר ניסים טויטו, ראש אגף המבצעים בכבאות והצלה:" תרחיש הייחוס לא זר לנו ועולה בקנה אחד עם המודיעין שלנו ואליו נערכנו. מדובר בשילוב של תנאי מזג אוויר קשים עם נפילה של יירוטים. האיום הוא על נכסים אסטרטגיים, תשתיות לאומיות ויישובים. צריך להגיד ביושר, יכולות כב"ה אל מול תרחיש הייחוס - אנחנו בפער. פער שיצטרכו לדון כיצד מיישרים קו". לדבריו המציאות השתנתה וזו פעם ראשונה שלוחמי האש נלחמים באש בזירת מלחמה. "האש הפכה להיות איום מלחמתי. אנו פועלים בשלושה מאמצים: מניעה - קווי חיץ והחלטות ממשלה ופועלים בפריצת קווים עם צה"ל. הגנה והערכות מבוזרת וסד"כ משמעותי כדי לקצר את זמן התגובה וריכוז מאמץ, עיבוי המערך האווירי בתיאום עם חיל האוויר ועיבוי והצטיידות של כיתות הכוננות. העיקרון הוא שכל משימה נבחנת אל מול ערכיות שלה. רכוש אפשר להשיב, טבע אפשר לשקם, אבל להצלת נפש אנו נפעל בחירוף". סא"ל אשר בניתי, קמב"ץ, פקע"ר צה"ל, טען כי הצבא מתוח והשמיכה קצרה. "אנו עובדים בשיתוף פעולה עם כב"א כבר שנים רבות. יש שיתוף פעולה פתוח אם זה מכליות צבאיות, ציוד מכני הנדסי כבד ועוד . בנוסף יש גם גיוס של כבאים כתומים במילואים ויש 65 תקנים יומיים המוקצים לצפון וחוף, בכל רגע נתון. אין מגבלה תקציבית וצבאית לגייס יותר אנשי מילואים למשימות הללו. מטוסי הכיבוי כדי לעלות לאוויר צריך מעטפת מבצעית בהינתן ולא ניתן הוא לא יעלה לאוויר. אנו משתדלים לתת את המענה הכי טוב . בנושא כיתות הכוננות , אי אפשר לשים עליהן את כל משימות היישוב מגננות ועד כיבוי זה לא הייעוד שלהן. הייעוד שלהן הוא הגנה. אנו לא רוצים שתהיה הסטת קשב ולא לשחוק את היכולות שלהם להגנה במשימות נוספות". אנשי כב"ההוסיפו והסבירו כי התרחיש בצפון אינו דומה לתרחיש עזה. "בנינו שיטת הפעלה מתואמת עם פיקוד צפון של חיזוק המודיעין עם תיאום הדוק עם חיל האוויר וקבלת תמונת מצב שלמה שמועברת לכוחות בזירות. "אנו מבקשים סיוע להתעצם מהר בציוד ובכיתות הכוננות ובטווח הרחוק לדון במארג הכוח של מערך הכיבוי ואולי להכיר בו סוף סוף כחלק מגופי הביטחון". אלון ביטון,מנהל החירום בשלטון האזורי, ציין כי כי צריך בעת הזו לשנות את החשיבה והצבא ייקח את הטרקטורים יחד עם רט"ג ושיצאו לעבוד שם ולחשוף את השטח. יש יישובים שיכולים להישרף לחלוטין. תנו לנו ולקב"טים ולרבש"צים את הכלים וכוח אדם. כי גם האנשים עצמם שחוקים כי הם עושים הכל. אנחנו מענה משלים לשירותי ההצלה והביטחון". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי כולם רוצים שיהיה מענה ראוי. תגובה מהירה ואמצעים יעילים עומדים במרכז המטרה כדי למנוע את הנזק בנפש או ברכוש, כי בסוף ההשקעה בהם יותר זולה אל מול ההתחלה. "יש לי הרגשה שצריך להזכיר לפקידי האוצר את זה". הוועדה הודיעה כי תצא בקריאה להחלטת ממשלה דחופה שתיתן מענה לקווי החיץ, לישובים סמוכים גדר ולגיבוש צוותים יעודיים. נמשיך לדון בנושא עם כל משרדי הממשלה לבחינת ההערכות של כל כוחות הביטחון הלאומי למלחמה בצפון.