הודעה לעיתונות

2 ביולי 2024, כ"ו בסיון תשפ"ד, בשעה 14:00 מ"מ יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ קלנר: "הרצון לראות את האנשים הטובים ביותר בתפקידים הבכירים ולא לראות את השימוש בכוח לרעה לסיכול מינויים" הדברים נאמרו בדיון המשך של הוועדה בנושא "בדיקת סיכול מועמדותו של גל הירש למפכ"ל". נציגי הפרקליטות והמשטרה: אין הליך חקירה מיוחד לבכירים. מה שמנחה זה נוהל חקירת אישי ציבור בכירים בהנחיה ואישור היועמ"ש. בנושא הימשכות ההליכים, יש נהלים וכל חריגה מצריכה אישור. הימשכות החקירה היא תלוי עבירה. הוועדה לביטחון לאומי המשיכה לדון היום (ג') בהצעה לסדר בנושא "בדיקת מועמדותו של גל הירש למפכ"ל" של ח"כ אריאל קלנר. בכתב הבקשה נטען, כי פרשת החקירות כנגד המועמד למפכ"לות גל הירש שהחלה באוגוסט 2015 ואשר סיכלה את מועמדותו, מעלה את החשד לאחת מפרשות השחיתות החמורות בתולדות המדינה. כאשר לאחר עינוי דין של שנים, באוקטובר 2021 הוגש כתב אישום מינורי יחסית בנושאי מס. החשש הוא שמדובר בכתב אישום שנועד להצדיק בדיעבד את סיכול מינויו כמפכ"ל. ח"כ אריאלקלנר, מ"מ יו"ר הוועדה לביטחון לאומי אשר ניהל את הדיון, אמר כי הדיון יתמקד בנושא החקירות כנגד מועמדים לתפקידים בכירים. "כולנו רוצים לחיות במדינה בה החוק נשמר ומי שפשע משלם מחיר. אנו רוצים לראות את האנשים הטובים ביותר בתפקידים הבכירים אבל אנו לא רוצים לראות את השימוש בכוח לרעה לסיכול מינויים". הוא הוסיף, כי מאחר ואנחנו עומדים כרגע לפני מינוי מפכ"ל חדש, ומינויים נוספים שיבוצעו חשוב שנצא מכאן עם הבנה ולקחים בשני תחומים: הימשכות תהליכי חקירה ובצורך לייצר מציאות בה אין שימוש בכוח הזה של פתיחת חקירה לרעה לסיכול מינוי. "בנושא הפרטי של גל הירש דבר אחד ברור, החשדות המקוריים שבגינן המינוי שלו בוטל לא נשאר מהם דבר". לשאלה האם יש הליך חקירה מיוחד לבכירים?השיבה נציגת המשטרה, סנ"צ רותי האוסליך, רמ"ד חקירות כי אין הליך חקירה מיוחד לבכירים. "מה שמנחה זה נוהל חקירת אישי ציבור בכירים, בהנחיית ואישור יועמ"ש. הנוהל פתוח לעיון. הוא מ- 2014 ובימים אלה מתוקף". לשאלה לגבי הימשכות ההליכים? השיב עו"ד מוחמד סראחנה, מפרקליטות המדינה, כי יש נהלים של המשטרה לגבי הימשכות חקירה והנחיות בטיפול בתיקים ברשויות התביעה של היועמ"ש ואם יש חריגה בנהלים הללו, יש צורך באישור היועמ"ש. הימשכות החקירה היא תלוי עבירה. עו"ד לילך וגנר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, הבהירה, כי ההנחיות תלויות בסוג העבירה והעונש לצידה ובנהלים ניתן לבדוק מה חל לגבי סוג העבירה קבלת שוחד, הפרת אמונים ועוד. סנ"צ האוסליך, הסבירה את הוראות הנוהל לוועדה וציינה כי יש לעשות הפרדה בין חקירה סמויה לגלויה. "קיים נוהל הגבלת חקירה נגד חשוד. בעבירות מסוג חטא בתום שישה חודשים מיום החשדתו במשטרה. בעוון מתום שנה ובפשע לא יאוחר משנה וחצי, כאשר קצין אח"מ יכול להאריך את המשך החקירה לתקופות זמן אלה אם מצא שיש הצדקה לכך. על כך יש היתר מיוחד להארכה נוספת, בכפוף לבקשה מיוחדת ולמשך זמן קצוב". נציב שירות המדינה , פרופ' דניאל הרשקוביץ, תאר כיצד פועלת הוועדה המייעצת למינוי בכירים ומה הממשק עם גורמי האכיפה ובדיקת החומרים. לדבריו, הוועדה מקבלת את מצב התיק הפלילי והמשמעתי של המועמד ואף פונה לציבור לקבלת מידע. "הוועדה מבקשת את התייחסותה של היועצת המשפטית לממשלה ויכולה לבקש עוד הבהרות זו הפרקטיקה המקובלת". לשאלת זיו מאור, מארגון לביא, האם הובא לידיעתך מקרה בו נטען בדיוני הוועדה בין מפיו של מועמד או מפיו של גורם חיצוני, שרשויות אכיפת חוק מנצלות לרעה את כוחן במגמה לסכל מינוי של גורם בכיר כל שהוא מטעמים לא ענייניים? פרופ' הרשקוביץ:" לא זכורה לי טענה שכזו. עו"ד זאב לב, התנועה למשילות ודמוקרטיה סקר בפני הוועדה מקרים בהם נפתחה פתיחה בחקירה בתופעת המינויים לאחר שפורסמה מועמדות לתפקיד, ואמר כי "אנו רואים פרסום של פתיחה בחקירה או כוונה לפתוח בחקירה והגשת כתב אישום, בהם: מינוי יעקב נאמן ורובי ריבלין, לשרי המשפטים, מינוי רפאל איתן לשר לביטחון פנים, עו"ד דרור חוטר ישי שהתעמת עם נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק ומונה לחבר למינוי ועדה לבחירת שופטים, משה סויסה, ניצב אורי בר לב ועוד. בכולם מדובר על מידע שהיה בידי הרשויות והחקירה נפתחת לאחר הודעה על המינויים. אנחנו רואים את זה במערכת בחירות גם לשלטון המקומי". הוא הוסיף, כי לעיתים ההליכים מתמשכים שנים ארוכות והעננה הזו נותרת זמן רב כאשר בסוף בהרבה מקרים או שהיא נסגרת או שלא מוגש כתב אישום, אבל המינוי כבר סוכל. "במקרים הללו חייבת להיות מגבלת זמן מאד ברורה או לחלופין במקרים קיצוניים לקבל הבהרה ברורה מה הסיבות שמצדיקות הימשכות חקירה". עו"ד וגנר, השיבה, כי יש הגבלות חוקיות כמו התיישנות ונהלים ועל כך הורחב . "בנוסף, אלה מערכות מבוקרות כל אחת לפי שיטותיה. לא רק בקרה פנימית אלא גם חיצונית. בהקשרים הספציפיים יש הרבה עתירות על אי קבלת החלטה או על קבלת החלטה כזו או אחרת ובמובן הזה יש סוג של ביקורת שיפוטית. החקירות הן מורכבות ובהתחשב בעבירות. אין תשובות מחולטות שאנו יכולים להציג". מאור, ארגון לביא, טען כי נתנו למערכות הללו כלים מאד מהותיים ותפקידם להעניש עבריינים ולא לסכל מינויים. "נגד תופעה כזו אין כלי פיקוח ואני לא מוכן לקבל שהמערכת הזו היא נקיית כפיים. יש לה את הכוח לסכל מינויים". מ.מ יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ קלנר, אמר לסיכום כי החוכמה היא ליצור איזון בין שתי האפשרויות: שכל מידע וכל דבר הופך לחקירה והמינוי מסוכל ומצד שני שאנשים יקבלו חסינות רק בגלל שהם מועמדים. "כרגע לדעתי, המטוטלת בכיוון שנותן המון משקל דווקא לצד שרואה את ההאשמות והחשדות כלפי המועמדים לתפקידים, שלא מעט מהם מזוכים בהמשך והמדינה הפסידה אנשים טובים".