הודעה לעיתונות

14 ביולי 2024, ח' בתמוז תשפ"ד, בשעה 17:00 אושר לקריאה ראשונה: יוסר הצורך להוכיח נזק נפשי "של ממש" להטלת מגבלות על מורשע בעבירת מין בדבר חזרתו לסביבת נפגע העבירה יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל:"אני מקבל את העמדה בדבר הצורך באיזונים כל זמן שהיא מטפלת באפקט הנזק הנגרם לפוגע, לנפגע ולשיקום של שניהם. אין מדד לנזק ולכן התיקון הוא הכרחי״. הוועדה לביטחון לאומי אשרה היום (א') את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – שינוי מידת הנזק והגדרת גילו של העבריין), התשפ"ד–2024, של ח"כ לימור סון הר מלך, לקריאה ראשונה. מטרת ההצעה היא לבצע תיקונים בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין, כדי להרחיב את ההגנה על נפגעי עבירות המין. מוצע להסיר את הקביעה כי הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה, המצדיק הטלת מגבלות מכוח החוק, הוא נזק נפשי "של ממש". הוועדה החליטה להסיר בשלב זה את הסעיף המציע להוריד את הגיל המינימלי של עבריין המין עליו ניתן להטיל מגבלות לגיל 14 וקבעה כי זה ידון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ לימור סון הר מלך, יוזמת הצעת החוק אמרה כי שמעה את ההתנגדות של ועדת שרים לנושא הגיל ולאור זאת, יש מחשבה להעלות את הגיל מ -14 ל – 18 על מנת לאפשר שיקום וחזרתם לחברה בצורה מתוקנת. בנוסף, ההגבלה הזו שייכת לשלושה מקומות: עבודה, לימודים ומגורים. ייתכן שנבקש כי גיל 14 כן יוחל על מקום הלימודים". עו"ד יפעת רווה, ממשרד המשפטים, ציינה, כי בנושא הגדרת הנזק הדבר מוסכם וזה עולה בקנה אחד עם הפסיקה. לנושא הגיל ציינה כי היו הרבה מאד התלבטויות ועלו אפשרויות לגבי מוסד חינוכי ויש לשמוע את דעתם של נציגי משרד הרווחה בנושא. עו"ד אודיה איפרגן, משרד הרווחה והביטחון החברתי, הסבירה, כי הדיון בנפגעי עבירה הוא מאד מורכב ותמיד מדברים על אינטרסים נוספים כמו שיקום. "פוגעים קטינים הם לא עברייני מין. מבלי להקל ראש, זה עולם אחר והשיקום והמסר לאותם פוגעים כאשר אחוזים עצומים לא חוזרים לפגוע. מי שמקבל מאסר במוסד נעול לא חוזר לאותו מקום לימודים. לכן חוק המגבלות היא פחות נכון ויש פתרונות נקודתיים. השילוב של המשפחה בתהליך השיקום הוא מאד חשוב. יש השלכות רוחב שצריך לדון עליהם". עו"ד דפנה פינקלשטיין, נציגת הפרקליטות:" אנחנו מחויבים לנפגעי עבירה ובמיוחד קטינים. לצד זה יש מורכבות ביחס לגיל. עם זאת, לצד ההצעה שהעלתה חברת הכנסת נבקש לקיים דיון ושיח מדויק יותר". עו"ד ישי שרון, סנגוריה ציבורית, אנו רואים קושי מהותי בהוכחת הנזק ובהורדת הגיל. "האמנם בתי המשפט דחו בקשות? ובכמה מקרים דחו בקשות על אותה תיבה של נזק של ממש? יש כאן חוק שמאפשר לבית המשפט להטיל מגבלות מאד מהותיות לטווח ארוך. אנו יודעים שברגע שיש פגיעה בזכות יסוד חוקתית יש להציב משהו מהותי והכוונה להבחין בין נזק קל ערך לנזק של ממש". חברתו לארגון, עו"ד רחל דניאלי, הוסיפה, כי החוק הזה שנועד לבגירים לא מתאים למטריה בטיפול בקטינים. "הכלים נמצאים בבתי משפט לנוער וגורמי הרווחה שעושים עבודה טובה עם תוצאות מצוינות והאינטרס שלנו הוא לא לפגוע בזה. כיום נושא המוגנות של נפגע עבירה בראש סדר העדיפויות ויש תכניות מוגנות בתוך ההליך הפלילי תוך מחשבה רבה מאד". קרן, נפגעת עבירת מין, סיפרה לוועדה את סיפור הפגיעה שעברה לפני כ 25 שנה ותחושותיה. "החיים לצד הפגיעה הם קשים ומורכבים. זכיתי לחיים חדשים כשעברתי למקום רחוק מהעיר בה נפגעתי וממי שפגע בי". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי הוא מקבל את העמדה בדבר הצורך באיזונים כל זמן שהיא מטפלת באפקט הנזק הנגרם לפוגע, לנפגע ולשיקום של שניהם. "אין מדד לנזק ולכן התיקון הוא הכרחי. אני מקווה שנדע לעשות זאת בנושא הגילאים בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית". לאחר הצבעה אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה ראשונה והיא תועבר למליאת הכנסת.