הודעה לעיתונות

25 ביולי 2024, י"ט בתמוז תשפ"ד, בשעה 16:00 אושר לקריאה שנייה ושלישית: יוארך הסדר השחרור המנהלי המורחב; תקן הכליאה יוותר על כנו יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל:" כדי לקיים את הארכת תוקף מצב החירום בבתי הכלא אנו נוקטים בצעדים של שחרור מנהלי גם במטרה להיענות לסטנדרטים המתבקשים לתנאי המחיה ושמירה על ביטחון לוחמי הכליאה. מצוקת הכליאה בייחוד מאז המלחמה היא משימה המחייבת אותנו לחפש פתרונות יצירתיים". הוועדה לביטחון לאומי אשרה היום (ה') את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ד 2024, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מבקשת להאריך את הסדר השחרור המנהלי המורחב, המרחיב את תקופות השחרור המנהלי לאסירים, למעט לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון, ולקבוע כי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024). יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל אמר כי מצוקת הכליאה היא משימה שאנו מתמודדים מתחילת המלחמה ומחייבת אותנו לחפש פתרונות יצירתיים ולא רק של תוספת מקומות כליאה. "אחד הפתרונות שהוצעו וכבר הוארך הוא שחרור מנהלי לכאלה שאינם תחת פשיעה חמורה או אסירים ביטחוניים. ההסדר מביא קיצור מאסר ומאפשר להקל במקצת על המצוקה ולעמוד בסטנדרטים המתבקשים. בנוסף, תקן הכליאה לא השתנה ויש בקשה להותירו על כנו". ח"כ עמית הלוי וח"כ שמחה רוטמן טענו, כי אין לראות את השחרור המנהלי כהוראת שעה אלא כעניין קבוע בהתייחס לסעיף המתייחס לאסירים הביטחוניים ואלה שחרטו על עצמם מאבק אידיאולוגי עקרוני. ח"כ הלוי: "מדובר בעניין מהותי ומוסרי ויש להגדיר זאת כהוראת קבע כי הם אינם זכאים לשחרור מנהלי". ח"כ רוטמן: "מדובר בנושא עקרוני אידיאולוגי ויש להופכו להוראת קבע. אין דין אויב לדין אזרחי ישראל גם אם חטאו. והציע כי בשלב זה הוראת השעה תוארך לשנתיים עד 31 ליולי 2026". ח"כ אביחי בוארון, הוסיף: "זה שההצעה הוגשה לוועדה בדקה ה- 90 לא אומר שהבקשה אינה לגיטימית כי מדובר בדיני נפשות. שחרור אסירים טרם זמנם מבתי הכלא מהווה סכנה ותקבע נורמה של דלת מסתובבת". ח"כ גלעד קריב: "האם יש מקום להחריג את האסירים הביטחוניים כהוראת קבע? הוא דיון ראוי. להעמיס את זה על דיון אחד בהוראת שעה ביום האחרון של המושב, זה לא מכבד. ניתן לעשות זאת גם עוד ארבעה חודשים" ואף הציע כי היא תוארך לשישה חודשים. יועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, הסבירה, כי מדובר בשינוי מהותי של ההחלטה שיש לקיים עליו דיון מעמיק אם הרצון לשנות את ההסדר. "ייתכן ותיווצר בעיה בהליכי החקיקה. שינויים מהותיים שכאלה אינם יכולים להיעשות ברגע האחרון. יש דרך שבה הופכים הוראת שעה להוראת קבע והדיון המהותי חייב להתקיים כדיון סדור וראוי". עו"ד אביב ישראלי, יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, אמרה, כי מנגנון השחרור המנהלי כהוראת שעה נועדה להתמודד עם הצפיפות בבתי הכלא ובמטרה לעמוד בהסדר שקבע בג"ץ לנושא שטח המחייה. "מההסדר המורחב הוחרגו האסירים הביטחוניים. הוראת השעה הוארכה מעת לעת כדי להגיע לאיזון בין הצורך לשמור על הציבור ובטחונו וצמצום הצפיפות. היא הוסיפה, כי הבקשה להאריך עם החרגת האסירים הביטחוניים ובנוסף להותיר על 14,500 את תקן הכליאה. "מדובר בצעד אחד מתוך צעדים רבים כגון: תהליכי בינוי מואץ לצד צעדים נוספים". לדבריה, נושא ההארכה לארבעה חודשים נועדה לאפשר דיון ולבחון האם אפשר לקדם את הצעה כהוראת קבע. נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי וולנרמן, ציינה כי יש הסכמה של ועדת השרים על הצעת החוק כאשר סוכם שנושא הוראת הקבע ייבחן במהלך תקופת ההארכה. עו"ד ישי שרון, סנגוריה ציבורית: "שחרור מנהלי אינו הדבר האידיאלי. היינו מעדיפים שיקודמו חלופות כליאה. אבל אנו מבינים שהוא אמצעי מרכזי כיום לריווח הצפיפות מאז המלחמה. אין זכות מוקנית לשחרור מנהלי אבל כן יש זכות מינימלית לעניין מרחב המחייה". בנושא החרגת האסירים הביטחוניים טען כי אין היום אפשרות לקיים דיון מעמיק האם להפוך את הוראת השעה לקבע. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר לסיכום כי דעתו שהדבר הנכון שהחוק יהיה בחזקת קבע אבל זה לא מה שהונח על השולחן ובהסכמים בין הקואליציה לאופוזיציה וכאשר הממשלה בקשה לארבעה חודשים. "זו תהיה הפעם האחרונה שנאריך בהוראת שעה שהיא טובה למשהו זמני. אסירים ביטחוניים ומחבלים הם לא משהו זמני". לאחר הצבעה אושרה ההצעה לקריאה שנייה ושלישית והיא תועבר למליאת הכנסת.