פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 575 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, י' בסיון התשפ"ו (26 במאי 2026), שעה 10:40 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026 (פ/5829/25) (פ/5693/25) (כ/1182) של חה"כ אביחי אברהם בוארון וחה"כ חילי טרופר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר אביחי אברהם בוארון משה טור פז חברי הכנסת: סימון דוידסון חילי טרופר מוזמנים: טל מנור – מנהל אגף בכיר, חדשנות ותשתיות תרבות, משרד התרבות והספורט חנוך גנן – מנהל אגף חדשנות ובתי ספר, משרד התרבות והספורט דבורה גינזבורג עקביה – יועצת שר התרבות והספורט נאוה ניב – ממונה חינוך מיוחד, חרשים וכבדי שמיעה ארצי, משרד החינוך מוריאל אורדן – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך דן אורן – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אילת לוין – עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים נופר נחמני – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי עומר כהן – רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר גלעד עידו רושינק – אגודת החרשים בישראל ד"ר שירי שהם – מרצה, אוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים דורון לוי – ראש מדור שפת הסימנים, האקדמיה ללשון העברית יהונתן שיוביץ – מדור שפת הסימנים, האקדמיה ללשון העברית דורית לרר – האקדמיה ללשון עברית טלבוסידן ברדה – סימן שנגיש, שפת הסימנים בועז אחד העם – יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות מעיין אחד העם יוני רוזנבלט משתתפים באמצעים מקוונים רויטל לן כהן – קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026, פ/5693/25 כ/1182 << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם, צוהריים טובים. מתנצל על האיחור. האמת היא שאני מתרגש להיות כאן בזמן הזה. תודה לכם ותודה למציעי החוק חבר הכנסת חילי טרופר וחבר הכנסת אביחי בוארון. אני מקווה שנצליח להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית במליאה בהקדם האפשרי. הנה הדבר הזה סוף סוף קורה. ברשותכם, אנחנו קצרים בזמן וננסה לעשות את זה מהר. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אולי לאוצר יש משהו לומר. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אני אחזור על מה שאמרתי בדיון הקודם. הצעת החוק בנוסחה הנוכחי והנוסח שפורסם לדיון, אין לה עלות תקציבית ואפשר להתקדם איתה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אנחנו מתחילים הקראה של הנוסח. מאז החוק עבר בקריאה ראשונה היו קצת דיונים בין הצדדים ויש הסכמות כאשר רוב ההסכמות תוארו בנוסח שפרסמנו לקראת הדיון. יש עוד כמה דיוקים שנכנסו מאז פרסמנו את הנוסח ואני אשתדל להקריא את הנוסח כפי שהוא הוסכם. הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו-2026 1. מטרה מטרתו של חוק זה היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית על ידי קביעת הסדר לעניין קידום, פיתוח ושימור שפת הסימנים הישראלית. אני אומר מראש שיכול להיות שהנסחית תשנה קצת את הנוסח לקידומה, פיתוחה ושימורה כי אין צורך לחזור פעמיים ולומר שפת הסימנים אבל הבנתי שזה הנוסח שהוסכם עליו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מקובל. כתוב הכרה. << אורח >> קריאה: << אורח >> כתוב קידום, פיתוח ושימור. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> כן. יכול להיות שאחרי הנסחות זה יהפוך להיות: קידומה, פיתוחה ושימורה. זאת איזושהי הגהה לשונית. 2. הגדרות בחוק זה – "האקדמיה ללשון העברית" – המוסד העליון למדע הלשון העברית, כמשמעותו בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953. "שפת הסימנים הישראלית" – שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי המשמשת את החירשים בישראל. מה שהיה סעיף 2 הקודם, נמחק. סעיף 2(א) הפך להיות סעיף המטרה ומה שהיה סעיף 2ב) הוא כרגע סעיף 4, בהמשך. 3. שימור, פיתוח וקידום השפה מדינת ישראל תפעל באמצעות האקדמיה ללשון העברית כדי לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית. 4. שמירת מעמדן של שפות סימנים אחרות אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע במעמדן של שפות סימנים אחרות. 5. ביצוע שר התרבות והספורט ממונה על ביצוע חוק זה. יש כאן סיפה שתכף יובהר היא תישאר או לא האומרת ש-"והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו". זה נוסח החוק שאני מבין שהצדדים הגיעו אליו בהסכמות. << אורח >> חנוך גנן: << אורח >> נציג משרד התרבות. אנחנו מתנגדים לתוספת "והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו". המשרד תומך באקדמיה ללשון ואנחנו חוששים שיהיו הוצאות נוספות, התחייבויות בעלות השלכה תקציבית כזו או אחרת שחורגת מהפעילות הקיימת של התמיכה. << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> איך אתם מציעים שהשר יפעל וייתן הוראות? << אורח >> חנוך גנן: << אורח >> באמצעות האקדמיה. << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> מבחינתכם האקדמיה היא הגוף שמחליט על הכול? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בועז, אני אעזור לך. השר בכל מקרה יכול להתקין תקנות. הוא לא צריך שזה יהיה כתוב בחוק. המילים האלה מיותרות. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל אני רוצה לומר לך תודה כי היושב-ראש באמת קידם את החוק הזה בספרינט ודחף אותנו בין זמנים. אני רוצה לומר תודה גדולה על זה וגם לומר תודה לאביחי שיחד איתי קידמנו את זה. אנחנו מביאים את זה לקריאה שנייה ושלישית כדי שיעבור לספר החוקים. אולי מישהו מהאורחים רוצה לומר משהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מציע שקודם נקיים את ההצבעה ואחר כך דברי ברכה. מישהו מכם רוצה לומר משהו? << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אני ראש המדור לשפת הסימנים תחת האקדמיה ללשון עברית. בחוק הזה הניסוח הראשון הוא קצת לא ברור. אני מבקש שיהיה כתוב שמטרת החוק להכיר בשפת הסימנים. הניסוח הוא קצת עמום ולא ברור. הניסוח הקודם שבוטל היה נכון ואני מבקש שיהיה ניסוח ברור וחד משמעי. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אני אחזור על הנוסח. "מטרתו של חוק זה היא להכיר בשפת הסימנים הישראלית על ידי קביעת הסדר לעניין קידום, פיתוח ושימור שפת הסימנים הישראלית". << אורח >> דורון לוי: << אורח >> אם כן, בלי המילה "לקדם". << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היא לא מופיעה. << אורח >> דורון לוי: << אורח >> להכיר על ידי קביעת הסדר לעניין קידום, פיתוח ושימור. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. כתוב הכרה ואחר כך קידום באמצעות. << אורח >> רויטל אלדמן: << אורח >> שלום, תודה רבה כבודו גם על הדיון ועל דחיפת החוק. אני רוצה לו מר משהו לעניין של התקנות. השר לא יהיה רשאי להתקין תקנות אם לא תינתן לו הסמכות מאחר וסמכות לגוף המבצע יכולה לקום רק אם יש הסמכה ברורה דרך חוק. המטרה היא שבאמת תהיה יכולת לקדם, לשפר ולעשות את כל מה שאנחנו רוצים. כדי שהדבר הזה גם יעבור דרך הכנסת ולציבור תינתן היכולת להיות חלק מהתהליך הזה, אנחנו חייבים שהנושא הזה יעבור דרך תקנות. החוק הזה כל כך חשוב וכל כך מהותי עבורנו ואנחנו רוצים לוודא שהאנשים יהיו חלק ממנו גם בתהליך התקנת התקנות וגם שהחוק לא יהפוך לאות מתה. לכן יש כאן איזון בין היכולת להתקין ובין העובדה שהוא רשאי ולא חייב. לא מדובר כאן על נטל כלכלי. בכל מקרה החוק מדבר על קידום ושיפור ואני לא רואה מקום להתנגד. יש שם את המילה רשאי, אין חובה, ואני מאוד מבקשת שתאפשרו לנו להמשיך להיות חלק מההכרה והקידום של שפת הסימנים הישראלית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד התרבות, למה אתם מתנגדים למילה רשאי? << אורח >> חנוך גנן: << אורח >> אנחנו דווקא כן חושבים שבשלב הזה זה מיותר. אנחנו מוכנים לשקול את הדבר הזה ולערוך דיון מחודש. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אנחנו מצביעים היום. אם אתה רשאי, מה אכפת לך? זה לא מחייב אותך. תרצו – תתקינו, לא תרצו - לא תתקינו. << אורח >> חנוך גנן: << אורח >> אנחנו אומרים שהכול יכול להיעשות דרך האקדמיה הנתמכת. << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> כשהכנסתי את הנוסח הזה, זה היה כדי שתהיה שקיפות מרבית. אם אתם מורידים את זה לגמרי - ושוב, לא עשינו חובה אלא עשינו ברשות – אין שקיפות לגבי הפעולות שנעשות כמו למי מוסרים את הדיווח וכולי מבחינת הוועדה. לכן התקנות הן כלי שמחבר בין שתי הרשויות ויוצר את הבקרה של הוועדה על העבודה של הקידום כי אחרת זה נשאר בתוך המוסד שהייתי אומר שאני מכבד אותו מאוד אבל הוא נשאר בחוץ. לכן הכנסנו את האפשרות הזאת. אם תשקלו, אנחנו מאוד נשמח כי זה מה שנקרא הזיז האחרון שעליו אנחנו נתלים. << אורח >> אילת לוין: << אורח >> נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אין לנו דעה לגבי השארת המשפט האומר רשאי או לא אבל ככל שמשאירים אנחנו מבקשים שהתקנות שיותקנו יהיו בהיוועצות עם הנציבות כי חשוב לנו כגוף שאחראי על נושא של זכויות אנשים עם מוגבלות לוודא שהתקנות האלה באמת עומדות בחקיקה שלנו. נראה לנו שחשוב תיאום כזה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משרד התרבות, אנחנו כן נרצה להשאיר את ה"רשאי" וכמובן אין לנו בעיה בהיוועצות. זה משאיר מפסיק פתח לכולם. << אורח >> חנוך גנן: << אורח >> הדעה נשמעה כרגע. אנחנו נצטרך לשקול את זה אבל כרגע אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נלך עם משרד התרבות, עם כל הכבוד. נשאיר את הנוסח בלי "רשאי". << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יישר כרוח לכל העושים במלאכה. בועז אחד העם מראש היה מחברי הקהילה שדחפו את הדבר הזה. יישר כוח לחבר הכנסת חברי חילי טרופר, שמחתי להיות לעזר לך בחוק הזה. נשחרר סתימות כשאפשר וצריך. יישר כוח ליושב-ראש הוועדה שדחף וקידם. משהו טוב נעשה ברוך השם ובשמחה גדולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> באמת תודה רבה לכולם. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. אני אומר שבעיניי אחד הדברים החשובים שקורים כאן בוועדת החינוך זה שלפעמים אנחנו מצליחים בדברים שאמנם לא לוקחים הרבה זמן מהוועדה אבל הם מאוד משמעותיים להרבה אנשים ובסוף הדבר הזה יכול ב"ה להיות משמעותי עבורם לשנים ארוכות קדימה. אני מודה לכולם, לבועז ולשאר השותפים, כמובן לחברי הכנסת המציעים ולחילי שישב לי על הראש כדי שהדיון הזה יקרה וב"ה הדיון הזה קורה ואנחנו מעבירים את הצעת החוק להצבעה כדי לעשות טוב לאנשים. התכלית שלנו כאן היא בסוף לייצג את כל חלקי עם ישראל ולעשות טוב לכמה שיותר אנשים ובטח כיהודי מאמין אנחנו מחפשים להגיע לכל אחד בחברה ולהצליח לעשות מה שאנחנו יכולים. אני שמח שאנחנו מעבירים עכשיו לקריאה שנייה ושלישית את החוק הזה של הכרה בשפת הסימנים הישראלית. אנחנו נעבור להצבעה ונעביר את החוק בנוסח שצוין. מי בעד אישור הצעת החוק? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הצעת החוק אושרה פה אחד וב"ה תעבור לקריאה שנייה ושלישית במליאה. ושוב, תודה רבה. << אורח >> בועז אחד העם: << אורח >> אני רוצה לומר שבמסע הזה עברתי הרבה מאוד אנשים וזה היה חלק מהדמוקרטיה הישראלית. אני רוצה להודות לאנשים שהיו וליוו אותנו אבל כבר לא כאן כמו למשל אילן גילאון ז"ל, טלי פלוסקוב שהיא לא כבר לא כאן אבל עדיין חיה, חבר הכנסת מרגי שהוביל את הצעת החוק לפני חבר הכנסת טייב שלא נמצא כאן אבל כן ליווה אותנו. רצינו מכל הקשת והקצוות הפוליטיים ולכן היה גם עופר כסיף. היום הגענו לסוף המסע אבל זה לא היה קורה בלי היושב-ראש סוכות, בלי בוארון ובלי חילי טרופר שהיה שותף. הוא לקח אותנו להחלטת ממשלה, לקח אותנו להצעת חוק ופירק את כל החסמים שהגיעו ועזר לנו להגשים את החזון הזה. תודה גם לכל האנשים האחרים – לאתי מנהלת הוועדה, לצח היועץ המשפטי, לעמי צדיק מהמרכז המחקר והמידע. היו הרבה מאוד אנשים שעזרו. זה באמת מאמץ משותף ואני מודה לכולכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כל הכבוד לך. קיבלתי ממך בשבוע האחרון יותר הודעות מאשר מאשתי. יישר כוח. << אורח >> שירי שהם: << אורח >> שלום, אני מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים ואני רוצה לברך את כל הוועדה על ההכרה החשובה הזאת שנעשית היום, באמת בתקווה שהיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חשוב לי לומר את החשיבות של ההכרה בשפת הסימנים הישראלית שזו שפה רשמית שמהווה מתפיסה של המסכן והתיקון של נכות ומוגבלות ומעבר לתפיסה של זהות. קהילת החירשים היא קהילה שיש לה זהות משותפת והיא מבוססת על קשרים חברתיים משותפים, היסטוריים משותפים, שמובילים ליצירת שפת הסימנים של תקשורת, של מוסדות, של יצירות ספרותיות, של הומור, של שירה. כל הדברים האלה מבוססים על שפת הסימנים שיש לה תפקיד סימבולי מהותי על הזהות החירשת. תודה לכם על ההכרה בנושא החשוב הזה של זהות שמבחינתי, מבחינתנו, אנחנו האנשים החירשים, הכי חשוב מכל הסיבות שהובילו להצעת החוק הזאת שהופכת את השפה שלנו היום לערך לאומי ועל זה אנחנו מודים לכם מאוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה לכולם. הדיון הסתיים. הדיון הבא יתחיל בשעה 11:00. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:56. << סיום >>