פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 576
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י' בסיון התשפ"ו (26 במאי 2026), שעה 11:00
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ו-2026 (פ/4319/25) (כ/1175) של חה"כ עודד פורר, חה"כ אלי דלל, חה"כ יבגני סובה, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ טטיאנה מזרסקי, חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ ששון ששי גואטה וחה"כ סימון דוידסון << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
צבי יוסף טייב – מ"מ היו"ר
חברי הכנסת:
סימון דוידסון
ארז מלול
עודד פורר
מוזמנים:
נתנאל מזא"ה
–
סמנכ"ל בית הנשיא
אלעד בצלאלי
–
מנהל יחידת המוזיאונים, משרד הביטחון
נעמי אלדובי
–
עו"ד, יועצת משפטית, ארכיון המדינה, משרד ראש הממשלה
מיכל רוזה שקרג'
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה (ציבורי-מינהלי), משרד המשפטים
אייל גינגולד
–
עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, מעונות יום, משרד החינוך
ברק רוננפלד
–
יועץ שר האוצר
יובל גורדון
–
רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
דן פיקמן
–
אגף התקציבים, משרד האוצר
יהודה סעדיה
–
כלכלן, אגף הסכמי שכר, משרד האוצר
יקטרינה בלואסוב
–
מרכזת מנטרלים מצ'רנוביל ווטרנים, משרד העלייה והקליטה
הדר וינטר גולן
–
מנהלת אגף אסטרטגיה וקשרי ממשלה, יד ושם
חומי נובנשטרן
–
המועצה לשימור אתרים
צביקה גלבוע
–
עו"ד, היועץ המשפטי, עמותת יד לשריון
ירון הרמן
–
עו"ד, היועץ המשפטי, עמותת יד לשריון
מייק הרצוג
–
תא"ל (במיל), יושב-ראש עמותת מוזיאון הלוחם היהודי
חיים ארז
–
אלוף (במיל), לשעבר יושב-ראש עמותת מוזיאון הלוחם היהודי
צביקה קן תור
–
תא"ל (במיל), מנכ"ל מוזיאון הלוחם היהודי
אחז בן ארי
–
עו"ד, היועץ המשפטי, מוזיאון הלוחם היהודי
דורון אספיר
–
פעיל ציבור
משתתפים באמצעים מקוונים
צרויה סיקרון
–
עו"ד, רפרנטית תגידים סטטוטוריים, משרד המשפטים
ייעוץ משפטי:
צח בן יהודה
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
< נושא >> הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ו-2026, פ/4319/25 כ/1175 << נושא >>
הצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, אלי דלל, יבגני סובה, מיכאל מרדכי ביטון, טטיאנה מזרסקי, ולדימיר בליאק, ששון ששי גואטה, סימון דוידסון
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בהצעת חוק המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.
אנחנו נתחיל בהקראת הסעיפים וכמובן נעלה את ההסתייגויות של כל אחד. מי שיש לו הערות בונות ומאירות עיניים, בשמחה רבה. אני כן אומר שמבחינתי לא ניגע היום בכל הנושא התקציבי אלא נראה איך אנחנו מגיעים להסכמות ולהבנות. נהיה בשיח גם עם שר האוצר, עם שר החינוך, עם שר המורשת, עם שר הביטחון. אני חושב שכולם צריכים הכניס כאן יש לכיס ולסיים את האירוע הזה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה לא באמת אירוע תקציבי מבחינת הממשלה. 8 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון. אני גם לא יודע איך הגיעו לשמונה מיליון. החלטתי לא לפתוח את זה עכשיו ולכן ניתן לצח להתקדם אלא אם כן, עודד, אתה רוצה לומר כמה מילים.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא. אני באמת רוצה לקדם את החוק הזה כמה שיותר מהר. כמו שאמרת הוא נמשך זמן רב ויש עליו הסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה כך שאין סיבה שהוא לא יפליג לעבר האופק.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כאמור, אנחנו דנים בהצעת חוק המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה התשפ"ו-2026. אנחנו מתחילים להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. יש מספר נושאים שהוועדה השאירה בסוף דיוניה לקריאה ראשונה לשלב הזה, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. כפי שאדוני הציע, אני אקריא את הסעיפים וככל שיש הערות, אפשר לדון בהן.
הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ו-2026
פרק א': מטרת החוק והגדרות
1. מטרת החוק
מטרתו של חוק זה להקים מרכז שינציח את מורשתם של מיליון וחצי מסבני העם היהודי שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית, במחתרות ובשירות הפרטיזנים (להלן – הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה) וינחילה לציבור.
2. הגדרות -
בחוק זה –
"המוזיאון" – המוזיאון שיופעל לפי סעיף 23.
"המרכז" – המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, שהוקם לפי סעיף 3.
"השר" – שר החינוך.
פרק ב': הקמת המרכז, מטרותיו ותפקידיו
3. הקמת המרכז
מוקם בזה המרכז להנצחת מורשת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.
4. מעמד המרכז
(א) המרכז הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד.
(ב) המרכז יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב).
5. מטרות המרכז ותפקידיו
(א) מטרות המרכז הן:
(1) לספר את סיפור לחימתם וגבורתם של הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה ולציין את תרומתם הכוללת לניצחון על גרמניה הנאצית ומדינות הציר, לטיפול בניצולי השואה ולעלייתם לארץ ישראל, להקמת צבא הגנה לישראל, לניצחון במלחמת העצמאות ולהקמת מדינת ישראל.
(2) להעמיק את הידע על הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה וכן להעשיר ולהפיץ ידע כאמור ולטפח תודעה למורשתם בציבור.
(ב) לשם השגת מטרותיו המרכז -
(1) יפעיל את המוזיאון.
(2) יקיים ימי עיון בנושא הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה.
(3) יקיים אירוע ביום הניצחון על גרמניה הנאצית, כמשמעותו בחוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז-2017.
(4) יחקור ויפרסם עדויות על גבורת הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה, יסייע בהוצאתם לאור ובפרסומם של ספרים ומחקרים, יומני זיכרונות ואוספי תיעוד שחוברו או נכתבו על אודות הלוחמים, בהתייעצות עם רשות הזיכרון, יד ושם, כמשמעותה בחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, התשי"ג-1953 (להלן – יד ושם).
(5) רשאי לקיים ימי עיון, כנסים ואירועים ההולמים את אופי המקום בארץ ובעולם, להנחיל את מורשת הלחימה היהודית במלחמת העולם השנייה ולייצג את ישראל, בהתייעצות עם יד ושם במפעלים בין-לאומיים שמטרתם הנצחת פועלם של הלוחמים היהודים.
(6) רשאי להקים ארכיון ציבורי ומאגר מידע בנושא הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני עצרתי כאן כי כתוב רשאי להקים ארכיון. אני רוצה לומר, ואמרתי את זה בכמה דיונים שקשורים בחוקי הנצחה – אני מופיע בוועדה גם בנושא של חוק יום זיכרון לאומי ל-7 באוקטובר, גם בחוק... ועוקב אחרי החוקים האלה – שאין שום זכות קיום לשום מוזיאון אם אין לו ארכיון. זה לא רשאי אלא זה חייב להיות מוקם. זה גם נכון לחוק יום זיכרון לאומי ל-7 באוקטובר שנגיע אליו כשנגיע אליו. אני מבקש לשקול לתקן את הסעיף הזה ולומר יקים ארכיון ציבורי כי בלי זה החוק הזה הוא לא שלם וקצת מעקרים אותו.
אני מבין שנמצאים כאן נציגי יד ושם. אנחנו נגיע לסעיף המועצה ואני יודע של-יד ושם יש נציג במועצה. אני גם מקווה שתגיעו מחר לדיון היותר חשוב של יום זיכרון לאומי ל-7 באוקטובר וחושב שגם שם אתם צריכים להיות במועצה. בעבר הייתי איתכם בקשר וכשנגיע למועצה, נדבר על זה. תודה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
מטעם יד לשריון. סעיף קטן (5), עליו דיברנו בעבר גם בהכנה לקריאה ראשונה, חשוב לומר שמאז שעסקנו בהכנה לקריאה הראשונה נחתם הסכם עם מנזר לטרון שהוא זה שמחזיק בחלק מהמקרקעין עליהם יושב המוזיאון ובמסגרת ההסכם הזה נקבע שהמוזיאון יכול לפעול רק למטרת הנצחת הלוחם היהודי. דיברנו על זה בעבר והוועדה הצביעה על זה אבל מאז שהוועדה הצביעה חל שינוי מצב בשטח שבו מנזר לטרון, כמי שחתם על הסכם עם יד לשריון שהיא המחזיקה במקרקעין, דרש שבמסגרתה הסכם ייקבע שהפעילות שתהיה במוזיאון שהוא חלק מהמרכז הזה תהיה פעילות ההולמת את מטרותיו, המטרות להנצחת הלוחם היהודי ולא כפי שנכתב כאן.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בסדר. אנחנו לא מקבלים את זה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
לא מקבלים אבל המציאות בשטח אומרת אחרת.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתה יכול לכתוב בחוק שהם רשאים, יכול להיות שמכוח הסכם, יכול להיות שהרשות המקומית לא תתיר להם מסיבותיה שלה, אבל מבחינת החוק כמרכז הוא רשאי. כמובן צריך לעמוד בכל התנאים האחרים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מחר ישתנו הנסיבות.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בדיוק. מחר יהיה הסכם אחר. זה לא קשור לחוק. מבחינת החוק אין שום בעיה שהמרכז יקיים אירועים.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אני יושב-ראש עמותת המוזיאון. החלפתי את חיים ארז שיושב לשמאלי. יד לשריון חתמה הסכם עם המנזר מאחורי גבנו, בלי ידיעתנו, בלי שום סמכות כאשר אין לה שום סמכות לעשות זאת ולחייב אותנו. הנושא הזה של איזה אירועים מותר לנו או לא מותר לנו לקיים נמצא כרגע בבוררות בין שתי העמותות שלנו.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה לא מעניינו של החוק. החוק ברמה הכללית אומר שזה מה שהמרכז יכול לעשות וזה מה שהוא לא יכול לעשות. כמובן שכל המגבלות, הסכמיות, משפטיות ואחרות, בסדר, מניעה חוקית לא תהיה לעניין הזה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
החוק חוזר ומתעלם מעצם זה שהמוזיאון נמצא באתר יד לשריון. אנחנו מתעלמים מזה, אנחנו מורידים את זה שהמוזיאון נמצא בלטרון, אנחנו מתעלמים מעוד הרבה דברים.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
נגיע גם לזה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אנחנו מדברים על הוראות המעבר שמאוד חשוב לדבר עליהן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עוד לא הגענו להוראות המעבר. לגבי ההערה שלך לסעיף (5), אנחנו לא רואים בזה בעיה. אם יהיו הסכמים וישתנו הנסיבות, אז ישתנו הנסיבות. כרגע בהוראות החוק הם רשאים להקים ולעשות אירועים כאלה ואחרים. אם מכוח הסכמים לא יוכלו לעשות, אז לא יוכלו לעשות. אז יתכבד בית המשפט ויקבע בנושא.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
ההסכמים כבר קיימים בעולם.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בסדר. הם לא צריכים לקבל את ביטויים בחוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא יודע לכמה זמן חתמתם את ההסכם אבל מחר הנסיבות יכולות להשתנות, מחר ייחתם הסכם אחר, לא יודע. אני לא רוצה להגביל אותם בחוק.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בסוף יהיה הסכם עם המנזר שלכם אסור לארח ולהם מותר.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
החוק לא יכול להפקיע זכויות במקרקעין.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו לא מפקיעים שום דבר. אנחנו רק נותנים להם את האופציה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
הוא לא יכול להפקיע זכויות של גופים אחרים במקרקעין.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ההערה שלך נשמעה.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
יועצת משפטית של ארכיון המדינה. הנוסח המוצע הוא נוסח שאנחנו הצענו. אנחנו הצענו שהתאגיד יהיה רשאי להקים ארכיון מכיוון שבהקמה של ארכיון כרוכים משאבים מאוד רבים כדי שיהיה ארכיון ראוי, כדי שיעמוד בסטנדרטים שקיימים היום, טכנולוגיים, אנושיים, כוח אדם וכולי. לכן ההצעה הייתה להשאיר את זה לשיקול דעת בהתאם ליכולת.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
כמו שאני אומר, אין היום שום זכות קיום לשום מוזיאון - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ההערה שלך נשמעה. בקריאה ראשונה התקיים כאן דיון והייתה התייחסות של נציגת ארכיון המדינה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתה קורא לו ארכיון וארכיון המדינה קורא לזה אחרת. בסוף אנחנו הולכים לפי החוק של ארכיון המדינה. אתה רושם בחוק ארכיון, הוא צריך לעמוד בסטנדרטים מסוימים. לכן השארנו את זה כרשאי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אגב, גם לארכיון ציבורי יש לו עלויות.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
מדובר על ארכיון ציבורי ולא על ארכיון המדינה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
יש לו הגדרה מסודרת בחוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דורון, הערתך נשמעה.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אתם רוצים להתעלם מזה, בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו רוצים לתת להם את האפשרות ולא לתקוע את עבודת המוזיאון והמרכז. לי אין ספק שאם יהיו למרכז המשאבים, האפשרויות והתקציבים הם גם יקימו את הארכיון. לכן זה יהיה רשאי.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
(7) המרכז רשאי להקים קרנות למתן מלגות, פרסים ומענקים לעבודות ולפעולות בנושא זכרם ופועלם של הלוחמים היהודים במלחמת העולם השנייה.
(8) רשאי לקדם את העיסוק בנושא במערכת החינוך, בהסכמת השר.
פרק ג': המועצה
6. המועצה
(א) למרכז תהיה מועצה בת 13 חברים, שימנה השר, והם:
(1) חמישה נציגים עובדי המדינה שהם: נציג שעליו ימליץ ראש הממשלה מקרב עובדי משרדו, נציג שעליו ימליץ שר העלייה והקליטה מקרב עובדי משרדו, נציג שעליו ימליץ השר מקרב עובדי משרדו, נציג שעליו ימליץ שר התרבות והספורט מקרב וובדי משרדו ונציג שעליו ימליץ שר המורשת מקרב עובדי משרדו .
(2) שני אנשי סגל אקדמי במוסדות מוכרים, בעלי מומחיות בתחומים הנוגעים לפעילות המרכז, לפי המלצת המועצה להשכלה גבוהה. לעניין זה, "מוסד מוכר" ו"המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.
(3) חמישה נציגי ציבור שאינם עובדי המדינה, מהם –
(א) שלושה נציגים של גוף או גופים ללא מטרות רווח שהתאגדו בישראל, העוסקים בהיקף משמעותי בפעילות המגשימה את מטרות החוק, ואחד מהם יכול שיהיה נציג גוף כאמור הפועל להנצחת מורשתו ופועלו של נשיא מדינת ישראל שלחם במלחמת העולם השנייה.
(ב) שני נציגי ציבור בעלי רקע, ניסיון או היכרות משמעותיים בתחומים הנוגעים למטרות החוק.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
יוסי, היית שם, נכון? זה אחד המקומות המרגשים ביותר לאדם יהודי. אני אומר לך את זה כאחד שעלה מליטא וכל המשפחה חוותה את הניצחון על הנאצים. מי שהקים את המוזיאון הזה גם בעזרת כסף רב שהוא גייס וגם בזכות ההפעלה שלו, זה נציג משפחת הרצוג. לא יתכן שמתוך 13 נציגים של המועצה הזאת לא יהיה נציג אחד של מי שהקים את המוזיאון הזה ומי שזה בנשמתו ומי שזה דוחף אותו והביא את הכסף כדי להקים אותו. לכן אני כחבר ועדה מבקש שאחד מהנציגים מתוך ה-13 יהיה נציג של משפחת הרצוג. איך להגדיר את זה משפטית – תגדירו, אבל זה ממש לא ברור כאן וצריך לראות משפטית איך עושים את זה כדי שיהיה ברור. זאת הבקשה שלי. אני לא יודע אם עודד בעד או נגד.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו הכנסנו בניסוח את האמירה נציג גוף שפועל להנצחת מורשתו ופועלו של נשיא מדינת ישראל שלחם במלחמת העולם השנייה. לדעתי הנשיא הרצוג הוא היחיד. זה היה אז איזשהו פתרון שניתן לזה. בדרך כלל בחקיקה אתה לא יכול לקבוע שמייק הרצוג יהיה הנציג – סתם אני אומר – או מייק הרצוג ימנה את הנציג. בסוף ההנצחה היא של הנשיא הרצוג כמי שהיה נשיא מדינת ישראל. יכול להיות שאתה יכול לתת את המינוי של הנציג הזה אולי אפילו לבית הנשיא. אולי בית הנשיא יהיה זה שיבחר מי יהיה הנציג.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
ההצעה שלי היא שבמקום הניסוח המפותל שכתוב כאן לומר שיהיה נציג עמותת יד חיים הרצוג, עמותה שעוסקת בהנצחת זכרו ומורשתו של הנשיא הששי.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני אענה לך בשם משרד המשפטים. כשאנו רושם נציג עמותה, היה ומחר העמותה נסגרה מסיבה כלשהי - - -
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
יש לי תשובה לזה. ההצעה שלי היא שבמקרה כזה אותה נציגות תחזור לשר הממונה והוא ימנה מישהו במקום. למנוע מאיתנו את הדבר הזה, הרי המוזיאון לא היה קם בלעדינו. אנחנו גייסנו 28 מיליון שקלים למוזיאון הזה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מה שלדעתי אפשר לכתוב זה נציג יד הרצוג וככל שהעמותה לא ממנה נציג - - -
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
זה יחזור לשר.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בכל מקרה השר ממנה את הנציג.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חושב שזה צריך להיות נציג שפועל להנצחת מורשתו ופועלו של נשיא מדינת ישראל שלחם במלחמת העולם השנייה. זאת אומרת, הניסוח הקיים יהיה אלטרנטיבה ב'. זה לא יכול שיהיה אלא יהיה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כלומר, שלושה נציגים ואחד מהם יהיה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אחד מהם יהיה נציג עמותת יד חיים הרצוג וככל שאין באפשרות העמותה למנות נציג, ימנה השר נציג שפועל להנצחת.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
ההנצחה של משפחת הרצוג באה לידי ביטוי כבר בשם של המוזיאון. כלומר, חברות בעמותה היא לא מה שינציח את התרומה החשובה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל העמותה מנהלת את המקום הזה.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
העמותה לא מנהלת את המקום.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, לא העמותה. הנציגים. 13 הנציגים שזה בעצם הדירקטוריון, הם מנהלים את המרכז הזה. אחד מהם צריך להיות מבין מי שהקימו אותו.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
הוא יכול להיות.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
בין שאר הדברים שהוא עושה, המוזיאון הזה נועד להנציח את מורשתו של הנשיא הששי.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
זו לא הייתה המטרה הראשית.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
אני מדבר על המוזיאון. לא על המרכז. אחת המטרות שלו היא זו. הגוף שמנציח אותו, זה נכון שיהיה שם כי בלעדיו זה בכלל לא היה קם.
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
אפשר למנות אותו. אין שום חובה. כפי שכבר אמרו, זה יכול לסכל את הפעילות שלו.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חושב שניתן כאן פתרון נכון. יהיה נציג אחד שהוא נציג עמותת יד חיים הרצוג. ככל שהעמותה לא יכולה למנות נציג, ימנה השר נציג שפועל להנצחת מורשתו ופועלו של נשיא מדינת ישראל שלחם במלחמת העולם השנייה.
<< אורח >> מיכל רוזה שקרג': << אורח >>
ואיך נסביר את זה מבחינה שוויונית? למה דווקא העמותה הזאת ולא עמותות אחרות?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
גם עמותת יד לשריון מבקשת נציג כי המוזיאון יושב במקרקעין שלה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
המוזיאון נתרם על ידי העמותה הזאת. אגב, חלק נכבד ממנו. אני אחזיר אותך להחלטות הממשלה ששלחו את אלה שמקימים את המוזיאון ללכת ולאסוף תרומות בעניין הזה. אם המדינה הייתה רוצה שלא יהיה אף אחד אחר, הייתה המדינה יכולה להכניס את היד לכיס אבל היא שלחה אותם לאסוף לדעתי כ-50 אחוזים מהכסף להקמת המוזיאון שקם. אני לא רואה את הבעיה השוויונית. אני אשמח שיהיה על זה בג"צ.
<< אורח >> צביקה קן תור: << אורח >>
מנהל המוזיאון בעמותה, עמותת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. אם אנחנו מתחילים להכניס תתי שמות – ואני אומר את זה אחרי מה שאמרתם לגבי עמותת יד הרצוג, קדוש - היכן הבסיס המרכזי, העמותה להקמת המוזיאון? אלה שהקימו את הדבר הזה, אלה שמתעסקים בזה ביום יום. זה בכלל מתעלם.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
העמותה הופכת להיות המרכז.
<< אורח >> צביקה קן תור: << אורח >>
או כן, או לא. מחר יבוא שר שיחליט שהוא מפטר את כולם.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא השר מפטר אלא הדירקטוריון. אתה הופך מעמותה להיות תאגיד.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא ברור אם העמותה תמשיך להיות קיימת.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חושב שכאן במקרה הזה באמת יש אמירה נכונה בהיבט של ייצוג זיכרון הנשיא. בעיניי האלטרנטיבה, אם זה לא יהיה נציג יד חיים הרצוג, שבית הנשיא ימנה. ההנצחה, עם כל הכבוד למשפחת הרצוג, היא של חיים הרצוג כנשיא מדינת ישראל. זה חלק מההנצחה שלו כנשיא.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני רוצה ציון לשבח. כל הכבוד לכם. בניתם כאן מועצה של 13 חברים, תלת קטיגורית, אפילו ארבע קטיגורית - גם אנשי שלטון, גם אנשי ציבור, גם אנשי מקצוע, גם יד ושם. שאפו. כל הכבוד לכם. ממש כל הכבוד לכם. ליגה לאומית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה בציניות?
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
ממש לא. אני בכנות אומר לכם ציון לשבח ולא פחות מזה. הלוואי וגם יהיה תלת קטיגורי בחוק ליום הזיכרון הלאומי ל-7 באוקטובר. רק תלת קטיגורית יכולה למנוע מצב של וטו, רק אם יש אנשי מקצוע מקצועיים מובילים בעולם אפשר לעשות משהו מוכר ומסודר. כל הכבוד לכם. בלי החרגות, בלי החרגה של חוק הגנים הלאומיים, שאפו ענק. באמת, בכל הכנות.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
יש לי שאלה למשרד המשפטים. יש לכם התנגדות שבמקום כל זה יהיה נציג אחד מבין השלושה האלה שימנה בית הנשיא, שיפעל להנצחת נשיא מדינת ישראל שלחם במלחמת העולם השנייה? לא עמותה. כמו שיש נציגים לשר, יש נציגים למשרדים, יהיה נציג אחד לבית הנשיא.
<< אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>
לא. אין התנגדות.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
השיקול שלו יהיה שהוא ימנה נציג במטרה לפעול להנצחת מורשתו ופועלו של נשיא מדינת ישראל הששי שלחם במלחמת העולם השנייה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
זאת הוספת סמכויות לנשיא המדינה בחקיקה ראשית. אני חושב שנצטרך לקבל חוות דעת מבית הנשיא לפני שאנחנו מוסיפים לנשיא סמכויות בחוק.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה נכון. צריך לבדוק את זה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני חושב שזאת אלטרנטיבה טובה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אני יכולה לבדוק את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יש שתי אופציות על השולחן. אופציה ראשונה היא שאנחנו נשים נציג מטעם יד חיים הרצוג. במידה והם לא ימנו, אנחנו ממשיכים עם הסעיף הקיים כחלופה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
השינוי שאנחנו כן עושים זה לא אחד מהם יכול , לא כאופציה אלא יהיה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון. יהיה. זאת אופציה אחת. האופציה השנייה היא שבית הנשיא ימנה. אתם תעשו את הבדיקה וגם אנחנו נבקש מבית הנשיא לעשות את הבדיקה מהצד שלהם.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
בסוף על הנצחת זכרו של נשיא, בית הנשיא צריך להיות בזה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
חשוב להדגיש שהשר ימנה. בית הנשיא יכול להמליץ לו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ברור.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אנחנו מבקשים שלעמותת יד לשריון יהיה נציג במועצה הזאת. יד לשריון היא זו שיזמה את הקמת המוזיאון. זה נכון שאחר כך המבנה הוקם תרומות ונכון שעכשיו המוזיאון הוא על שם הנשיא חיים הרצוג, אבל עמותת יד לשריון היא עדיין זו שיושבת במקרקעין ועדיין היא זו שמתפעלת את המקום כולל את כל המעטפת שנוגעת למוזיאון הזה. רוצים לתאם אירועים, רוצים לנהל את המקום הזה – יד לשריון צריכה שיהיה לה איזשהו SAY. גם במקור, כשהוקמה המועצה הזאת שהייתה אמורה לנהל את המוזיאון, היה אמור להיות שם נציג יד לשריון. התחייבה יד לשריון בפני מדינת ישראל בשנת 2019. אפשר להתעלם מכל הדברים שנאמרו בעבר ומהסכמים והתחייבויות של עמותת יד לשריון למדינת ישראל בשנת 2019 אבל זו הייתה המציאות. לכן אנחנו חוזרים על הבקשה הזאת. אם יש נציג לעמותת יד הרצוג במועצה הזאת, צריך שיהיה גם נציג לעמותת יד לשריון במועצה הזאת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני מאוד מכבד, מעריך ומוקיר את יד לשריון. כבודם במקומם מונח. אני נמצא כאן יחד איתך מהדיון הראשון ובהרגשה שלי כל הזמן הרגשתי התנגדות של יד לשריון לכל התהליך הזה. בתחילת דבריך אמרת שהם לא יכולים ולא רשאים לעשות אירועים או דברים מעבר למוזיאון עצמו ואני הרגשתי לא נעים. לכן אני חושב שנציג של יד לשריון בגוף הזה הוא לא דבר חכם והוא גם לא דבר הגיוני. יש כאן איזשהו ניגוד אינטרסים, יש כאן איזושהי מחשבה שהם לא רוצים שהם יצליחו בצורה כזאת או אחרת ולכן אני באופן אישי מתנגד לנציג הזה.
<< אורח >> צביקה קן תור: << אורח >>
אני רוצה לחזק את מה שאמרת. בתקנון של עמותה להקמת המוזיאון מופיע נציג יד לשריון והוא היה חבר בכל הפעילויות. בגלל בעיות אישיות, הפרסונות שניהלו את יד לשריון עד לאחרונה, נמנעו מלבוא. לא בגלל שאנחנו הוצאנו אותם אלא הם החליטו להתנתק.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו רואים דוגמה טובה למה משרד המשפטים מתנגד שיהיו נציגי עמותות.
<< אורח >> צביקה קן תור: << אורח >>
לשמחתי התחלפו הפרסונות ב-יד לשריון ואני מקווה שהדיבורים יחזרו לשולחן וכוס הקפה יחזור לשולחן ואת כל הבעיות שנאלצנו להכניס עורכי דין בינינו, נפתור אותן. אני גם מזכיר שמבחינה אתית אתה מייצג משרד שייצג אותי ואם הסיפור שלכם יגיע לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, ספק אם בישיבה הבאה אתה תשב כאן.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
התשובות לכך ניתנו וזה לא ראוי לנפנף בהאשמות באוויר בצורה כזאת.
<< אורח >> צביקה קן תור: << אורח >>
אלה לא האשמות.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני מציע שאת הדיון ביניכם נמשיך אחר כך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זאת לא מהות הדיון.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
נכון. עלתה כאן טענה על ניגודי עניינים. ניגודי עניינים יכולים לעלות גם בין שתי עמותות שמנהלות את אותו ארגון. זאת אומרת, לא רק יד לשריון אלא גם עמותות אחרות שנמצאות בתוך הגוף הזה ולפעמים יש ביניהן ניגודי אינטרסים.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו לא נכנסים לאירוע הזה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אם מחליטים שיש נציגות לעמותות במועצה, זה צריך להיות עד הסוף ובצורה שוויונית. אם לא, אז לא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
סתם אני תוהה ובזה אני אסיים מה יד לשריון תרמה בהפעלה, בשוטף או בהחלטות של מוזיאון הלוחם היהודי ודאי בשנים האחרונות.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
יאמר לך מר חיים ארז, אלוף בדימוס, כי הוא זה שהיה יושב-ראש יד לשריון כאשר התקבלה ההחלטה להקים את המוזיאון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ומה נעשה מאז?
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
נעשו הרבה דברים. היום מוזיאון הלוחם היהודי מעביר מדי שנה תשלום של 150,000 שקלים, חלק מהתשלומים שהוא מעביר ואלה חשבונות שאנחנו העברנו גם לוועדה כדי שתכיר את כל הנתונים שחלקם כוללים מרכיב של חובות עבר. הסכומים שיד לשריון הוציאה מכיסה ונתנה לטוב הקמת מוזיאון הלוחם היהודי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה זה קשור לשאלה ששאלתי?
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
בשנת 2021 נחתם הסכם הרשאה ותפעול.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שאלתי מה תרמה יד לשריון בתפעול ובשוטף של מוזיאון הלוחם היהודי, חוץ מזה שאתם נלחמים שהם כדי שהם לא יוכלו לעשות שוטף כפי שאני מתרשם.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
הרעיון המייסד היה שהמוזיאון יפעל בתוך אתר יד לשריון וכדי ששתי העמותות ימכרו ביחד כרטיס משולב שיפעל לא רק להנצחת הלוחם היהודי אלא גם להנצחת יד לשריון. האתר הזה בכללותו היה אמור להיות אתר להנצחה. אמורים להיות מוקמים בו עוד מוזיאון. מה שמוזיאון הלוחם עושה עכשיו, הוא רוצה להיפרד. זאת תכלית החוק. הוא רוצה להקים אתר נפרד, הוא רוצה לפעול באופן עצמאי וזה שונה מההסכם המקורי וזה שונה מהבסיס להקמת המוזיאון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עמדתך ברורה.
<< אורח >> חיים ארז: << אורח >>
הייתי יושב-ראש של שתי עמותות.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
סליחה, אני באמת חושב שאין צורך להיכנס לזה. מה שהוצג כאן הוא לא רלוונטי לחקיקה. בואו נתקדם. הדיונים ביניכם לא מעניינה של הוועדה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בדיוק. תשאירו את זה בצד.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
(4) נציג של יד ושם.
(ב) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או מי שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
7. יושב ראש המועצה
המועצה, באישור השר, תמנה את יושב-ראש המועצה ואת ממלא מקומו, מקרב חבריה המנויים בפסקאות (3) ו-(4) שבסעיף 6(א).
אני רק אזכיר שבעבר אחד מנציגי הממשלה ביקש שיובהר שהיושב-ראש או ממלא מקומו לא יהיו נציגי העמותה והוחלט שזה יידון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אם יש מישהו מהממשלה שרוצה להתייחס, בבקשה. אם לא, אנחנו יכולים להמשיך הלאה. הסעיף יישאר כפי שהוא.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דן, שחררתי את האוצר לגבי הסיפור התקציבי. אתה רוצה להעיר הערה? אמרתי שאת הנושא התקציבי אנחנו ננהל את הערוץ מול שר האוצר ומול הגורמים הרלוונטיים.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
לא ידעתי.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אנחנו יודעים את עמדתכם מבחינה תקציבית. מדובר בחוק תקציבי.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
בדיוק. זה חוק תקציבי.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
עמדתם ברורה והיא נאמרה. אמרנו גם במליאה כשהחוק עבר בקריאה ראשונה שככל שלא תהיה הסכמה מול הממשלה אנחנו נצמצם את החוק, נמצא את הדרך לצמצם אותו כדי שהוא לא ייכנס לתוך העלויות התקציביות ונפחית את השתתפות המדינה עד לגובה מסוים. בוא נסיים את הדיון עם האוצר ואז נמשיך.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
8. תפקידי המועצה
תפקידי המועצה –
(1) לקבוע את המדיניות הכללית של המרכז בתחום מטרותיו ולהתוות את קווי הפעולה שלו בהתאם למדיניות שנקבעה כאמור.
(2) לאשר את תוכנית העבודה השנתית של המרכז שהכין מנהל המרכז וכן תוכניות עבודה לטווח ארוך.
(3) לאשר את התקציב השנתי של המרכז שהכין מנהל המרכז ולהגישו לאישור השר ושר האוצר
(4) לעקוב אחר הגשמת המדיניות הכללית של המרכז ואחר ביצוע תוכניות העבודה שלו ותקציבו.
(5) לפקח על ביצוע תפקידי מנהל המרכז ופעולותיו, ובכלל זה לקבל ממנו דוחות על פעילות המרכז.
(6) לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המרכז ובהערות רואה החשבון המבקר את הדוחות האמורים, לאשר את הדוחות הכספיים המבוקרים של המרכז וכן לדון, לאחר אישור הדוחות הכספיים כאמור, בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו.
(7) לאשר את הדוח השנתי כמשמעותו בסעיף 21(4).
(8) למנות מבקר פנימי למרכז, לאשר את תוכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם.
(9) לקבוע נהלים וכללים לקבלת אדם לעבודה במרכז.
(10) לקבוע נוהל לקבלת תרומות, עיזבונות ומענקים כאמור בסעיף 25(ג), על ידי המרכז.
(11) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.
9. סמכות שיורית
סמכות של המרכז שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המרכז, רשאית המועצה להפעילה.
10. סדרי עבודת המועצה
(א) המועצה תתכנס לפי צורכי המרכז ולפחות ארבע פעמם בשנה, וכן לפי דרישה של לפחות מחצית מחבריה.
(ב) יושב-ראש המועצה ינהל את ישיבותיה. הוא יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן.
(ג) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה המכהנים ובהם יושב-ראש המועצה או ממלא מקומו אך לא פחות משבעה חברים.
(ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בהצבעה. היו הדעות שקולות, יכריע יושב-ראש המועצה.
(ה) המועצה תנהל פרוטוקולים של ישיבותיה והמרכז ישמור אותם לתקופה של שבע שנים מועד הישיבה. פרוטוקול שאושר ונחתם בידי חבר המועצה שניהל את הישיבה ישמש ראיה לכאורה לאמור בו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כאן יש לי הערה. בהצעת חוק ה-7 באוקטובר ואני חושב שבהצעות חוק אחרות ביקשנו שהפרוטוקולים יעלו לרשתות תוך 30 ימים כדי שתהיה שקיפות לציבור. אני חושב שראוי שגם כאן זה יהיה כך, אלא אם כן יש למישהו כאן התנגדות.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
זה לפי חוק 7 באוקטובר?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן. לדעתי גם בעוד כמה הצעות חוק.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
(ו) המועצה תקבע את סדרי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
11. תקופת כהונה
תקופת כהונתו של חבר המועצה תהיה ארבע שנים, ואפשר לשוב ולמנותו, לפי הוראות סעיף 6, לתקופת כהונה אחת נוספת, וכן, לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות, לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
שר האוצר אישר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נבקש להחזיר את דן כדי שיעדכן את זה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
12. הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה והעברה מכהונה
(א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר.
(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או נציג הגוף שהוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור שמונה לפי סעיף 6(א)(2) עד (4) – הוא התמנה להיות עובד המדינה.
(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, יעביר השר את חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(2) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
(ג) השר, לאחר התייעצות עם יושב-ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה:
(1) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו.
(2) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות או מכל הישיבות שהתקיימו במהלך שנת פעילות.
(ד) השר לא יעביר חבר מועצה מכהונתו לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי.
13. תוקף פעולות
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.
14. גמול החזר הוצאות
(א) חבר המועצה לא יקבל מהמרכז שכר בעד שירותיו.
(ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהמרכז גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה:
(1) עובד המדינה.
(2) עובד גוף מתוקצב.
(3) עובד גוף נתמך.
(4) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר.
(ג) חבר המועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב), זכאי לקבל מהמרכז החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר.
(ד) חבר המועצה זכאי לקבל גמול בסכום השווה לסכום הגמול שלו זכאי חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב ברמת סיווג זהה לזו של המרכז בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים או להחזר הוצאות לפי העניין, בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב-ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי.
(ה) בסעיף זה –
"גוף מתוקצב", "עובד גוף מתוקצב", "עובד גוף נתמך" ו"עובד המדינה" - כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב).
"הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" – הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995).
15. החלת דינים
חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם במועצה:
(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979.
(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), השתכ"ט-1969.
(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות הנוגעות לכלל ע ובדי המדינה.
(5) פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור.
16. ועדות משנה
(א) המועצה רשאית למנות מקרב חבריה ועדות קבועות או לעניין מסוים, שיהיו רשאיות להמליץ ולייעץ לה בעניינים שבהם הסמיכה אותן לדון (בסעיף זה - ועדות משנה).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המועצה ראית לצרף לוועדת משנה גם מי שאינו חבר המועצה, ובלבד שיושב-ראש כל ועדה משנה יהיה חבר המועצה ומחצית מחבריה לפחות יהיו חברי המועצה.
(ג) הוראות סעיפים 10(ב) עד (ו) ו-13 יחולו, בשינויים המחויבים, על ועדות משנה, והוראות סעיפים 6(ב), 14, 15 ו-19 יחולו, בשינויים המחויבים, על חברי ועדות משנה שאינם חברי מועצה.
17. ועדת ביקורת
(א) המועצה תמנה מקרב חבריה ועדת ביקורת ובה שלושה חברים, ובלבד שאחד מהם יהיה מקרב עובדי המדינה שמונו לפי סעיף 6(א)(1), ושניים מהם יהיו נציגי ציבור שמונו לפי סעיף 6(א)(2) עד (4) – שאחד מהם יהיה יושב-ראש הוועדה. יושב-ראש המועצה לא יהיה חבר ועדת הביקורת.
(ב) ועדת הביקורת –
(1) תעמוד על ליקויים בניהול המרכז, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי או עם רואה החשבון שביקר את הדוחות הכספיים, לפי העניין, ותציע למועצה דרכים לתיקונם. מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחוות לעניין הליקוי הנדון בנוכחות המבקר הפנימי, ובלא נוכחות של נושאי משרה במרכז שאינם חברי הוועדה. על אף האמור, נושא משרה רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי אחריותו. לעניין זה, "נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.
(2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של המרכז ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו.
(3) תבחן את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ואת הדוחות שהגיש, ותעבירם למועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה.
(4) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי המרכז וההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור. הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המרכז.
(ג) יושב-ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר או על ידי המועצה, מנהל המרכז או המבקר הפנימי.
(ד) מי שאינו חבר ועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב-ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים. על אף האמור, המבקר הפנימי של המרכז יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
(ה) ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל המרכז דוח על פעילותה אחת לשנה לפחות.
18. מבקר פנימי
המועצה תמנה למרכז מבקר פנימי, אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. המבקר הפנימי יגיש למועצה דין וחשבון על ממצאיו.
19. ניגוד עניינים
(א) בסעיף זה -
"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג).
"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון.
"ניגוד עניינים", של חבר המועצה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.
"קרוב", של חבר המועצה – כל אחד מאלה:
(1) בן משפחה של חבר המועצה.
(2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי.
(3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעל עניין בו.
(4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
(ב) לא ימונה ולא יכהן חבר המועצה מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה.
(ג) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא הטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב-ראש המועצה. היה חבר המועצה האמור היושב-ראש – יודיע על כך לשר.
(ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר המועצה להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כמי שנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
פרק ד': מנהל המרכז
20. מנהל המרכז
(א) המועצה, באישור השר, תמנה מנהל כללי למרכז (בחוק זה - מנהל המרכז).
(ב) מנהל המרכז ימונה לתקופה של חמש שנים, והמועצה רשאית לשוב ולמנותו, באישור השר, לתקופת כהונה את נוספת כאמור.
(ג) על מינויו וכהונתו של מנהל המרכז יחולו הוראות סעיף 19, בשינוים המחויבים.
21. תפקידי מנהל המרכז
תפקידי מנהל המרכז הם:
(1) ניהול המרכז והמוזיאון, במסגרת המדיניות שקבעה המועצה.
(2) יישום החלטות המועצה.
(3) הכנת תוכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי של המרכז והבאתם לאישור המועצה.
(4) דיווח למועצה, לפי דרישתה, על פעילויות המרכז, ובכלל זה פעילויות המוזיאון, וכן הכנת דוח שנתי על הפעילות כאמור והגשתו למועצה ולשר אחת לשנה.
22. פקיעת כהונתו של מנהל המרכז
(א) מנהל המרכז יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב-ראש המועצה.
(2) המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה המכהנים, ובלבד שההחלטה התקבלה בהסכמת שבעה חברים לפחות.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
אין סתירה פנימית בתוך זה? מצד אחד כתוב לפחות שני שלישים ומצד שני לפחות שבעה חברים. זה לא מסתדר לי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני אבדוק את זה. אני חושב שזה נוסח מקובל בחקיקה דומה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יכול להיות שהנוסח הוא לגבי מועצה יותר קטנה.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
כאן יש 13 חברים כך שזה לא מסתדר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לפני שנמשיך, דן, אתה רוצה להגיד משהו לגבי הסכמות? אני מבין שבאוצר יש הסכמות לגבי התקציב.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
אני לא מכיר הסכמות. ככל שהממשלה תצביע על מקור בצורה תקינה, בסדר. כרגע אני לא מכיר שהממשלה הצביעה על כך או על הסכמות כלשהו.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
את סעיף 22(א)(2) אנחנו נבדוק לגבי המספר ואם צריך, נעדכן לדיון הבא.
(3) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל המרכז.
(ב) הפסיק מנהל המרכז לכהן לפי הוראות סעיף זה, תפעל המועצה בהתאם להוראות סעיף 20 למינוי מנהל במקומו בהקדם האפשרי.
<< אורח >> מיכל רוזה שקרג': << אורח >>
אני אשמח להעיר. הערנו על זה גם בדיון הקודם כאשר פתאום התעוררה שם בעיה לגבי הסמכות לשקול כסייג למינוי את העובדה שהוגש כתב אישום. זו חריגה מהתבנית המקובלת וזו גם חריגה למה שקבענו קודם.
ככל שנדרש, יש לי איזה קטע קטן שהרפרנטית שלנו כתבה לנו בעניין של מינויים:
לפי הנוסח המוצע לא תהיה סמכות לגורם הממנה את מנכ"ל הרשות לשקול כסייג למינוי אם למועמד יש כתבי אישום או קובלנות משמעתיות בעבירות שמפאת מהותן או חומרתן או נסיבותיהן אין המועמד ראוי לכהן כמנהל כללי של המועצה, זאת בשונה מהמקובל בחקיקה דומה. תכליתו של הסעיף להבטיח כי לתפקידים ציבוריים בכירים שהם בעלי חשיבות ויכולת השפעה הכוללים סמכויות שלטוניות יתמנו מועמדים הראויים לכהונה זאת. זאת לרבות בהיבט הערכי-נורמטיבי, בין היתר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית. הגשת כתב אישום מהווה ראיה מינהלית ועל כן במקרים המתאימים עליו לעמוד בפני הגורם הממנה כשיקול בבחינת מועמדות לכהונה בתפקיד ציבורי בכיר. בהיעדר הסמכה בחקיקה לא תהיה אפשרות לגורם הממנה לשקול הגשה של כתב אישום או קובלנה משמעתית אף במקרים בהם יהיה מדובר בעבירה מהעבירות החמורות ביותר או בעבירות המצביעות על פגם חמור בטוהר המידות, דבר שמעלה קושי משמעותי בהיבטי טוהר המידות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לדעתי זה סעיף גנרי. אני לא רואה התנגדות להכניס אותו פנימה אלא אם כן יש למישהו השגה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
הסעיף שהיה כאן במקור, שהורד לפני ההצבעה בקריאה הראשונה, למעשה זה היה סעיף (ב) ומה שמופיע כסעיף (ב) הוא סעיף (ג). נוסח הסעיף שהיה שם: "הוגשו נגד מנהל המרכז כתב אישום או קובלנה משמעתית בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, רשאית המועצה, באישור השר, להעבירו מתפקידו לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו". אם זה מקובל על הועודה, נחזיר אותו לנוסח.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מקובל.
אני רוצה לשחרר את ברק. ברק לפרוטוקול, תעשה לנו סדר לגבי התקציב כדי שנוכל להתקדם.
<< אורח >> ברק רוננפלד: << אורח >>
יועץ שר האוצר. שר האוצר תומך בחוק. אנחנו נעמיד את העלות התקציבית כפי שאגף התקציבים תקצב אותה. מה הסכום? שמונה מיליון שקלים. כמובן גם הממשלה תביע את תמיכתה באישור החוק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יישר כוח. תודה רבה.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
רציתי לומר שאין בעיה בסעיף 22 כי בעצם מה שהוא אומר זה שאם למשל יש מועצה של 13, אז שני שלישים זה שמונה, מה שהוא אומר שאם יש מועצה קטנה והיא לא מלאה, עדיין הוא צריך שבעה. אם כן, אני לא חושב שיש בעיה ואכן זה כתוב נכון.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
נעבור על זה שוב ונוודא לקראת הדיון הבא.
פרק ה': המוזיאון וארכיון המרכז
23. הפעלת המוזיאון ופעילותו
(א) המרכז יפעיל מוזיאון הנצחה שיכלול תערוכה ומוצגים בנושאים הנוגעים למטרות חוק זה.
(ב) המוזיאון יהיה על שמו של חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל.
(ג) המוזיאון יהיה פתוח לציבור, יעודד ביקורים מהארץ ומהעולם, ויתקיימו בו פעולות חינוך והסברה הקשורות למטרות חוק זה.
24. הקמת הארכיון
(א) בסעיף זה –
"ארכיון ציבורי", הגנז", "חומר ארכיוני" ו"מוסד ממוסדות המדינה" – כהגדרתם בחוק הארכיוניים.
"חוק הארכיונים – חוק הארכיונים, התשט"ו-1955.
(ב) המרכז יהיה רשאי להקים ולהפעיל ארכיון ציבורי לשם איסוף, שמירה והנגשה של חומר ארכיוני שאינו של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית ושל חומרים שיועברו אליו כאמור בסעיף קטן (ג), או להפקיד את החומר הארכיוני שאסף בארכיון המדינה או בארכיון ציבורי אחר. על הקמת ארכיון כאמור יחולו הוראות חוק הארכיונים.
כאן יש מספר תוספות שהוכנסו לבקשת נציגי ארכיון המדינה.
(ג) לבקשת המרכז יעביר הגנז לארכיון העתקים גלויים של חומר ארכיוני הנוגעים ללוחמים יהודים במלחמת העולם השנייה, ככל שמופקד חומר כזה בארכיון המדינה.
(ד) לבקשת יד ושם יעביר ארכיון המדינה המרכז ליד ושם העתקים של חומר ארכיוני הנוגעים ללוחמים יהודים במלחמת העולם השנייה, אשר מופקד בארכיון המרכז.
(ה) הוקם הארכיון, ימנה מנהל המרכז את הממונה על הארכיון לפי הוראות חוק הארכיונים.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
אני רוצה להעיר לפרק הזה. למוזיאון הזה נתרמו תרומות מאוד משמעותיות על ידי תורמים בארץ ובחוץ לארץ ואנחנו נתנו להם התחייבויות משני סוגים: האחד, שאגפים מסוימים ייקראו על שמם, והשני, שהם יבואו, הם וקרובי משפחה מדרגה ראשונה לבקר במוזיאון, הם לא יצטרכו לקנות כרטיס כניסה. אני מבקש שיצוין בפרק המוזיאון שהתחייבויות מהסוג הזה שניתנו לתורמים יכובדו.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני לא מכיר נוסח דומה כזה בחקיקה. אני אשמח לבדוק את זה.
<< אורח >> מיכל רוזה שקרג': << אורח >>
גם אנחנו נצטרך לבדוק את זה.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
בבקשה תבדקו. אדם תרם מיליון דולר וזה מה שהוא קיבל, אז עכשיו פתאום תוריד את השלט עם השם שלו? זה לא ראוי.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
החוקים לא מסדירים את החדרים והשלטים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
איפה אתה רואה בסעיפים התנגדות להשאיר שם של תורם בחדר מסוים.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
אני רק מבקש לעגן את ההתחייבות.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
לגבי כרטיסי כניסה, אני לא מכיר חקיקה כזאת.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
עזוב את כרטיסי הכניסה. בן אדם תרם סכום נכבד וכרגע יש שלט שאומר האגף הזה הוא על שם המשפחה שלו, לפחות את זה אני רוצה לכבד. זה היה התנאי שלו לתת את הכסף.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אף אחד לא יכול לשנות את זה.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
אני לא יודע.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
החוק כרגע לא משנה את זה כי הוא בכלל לא עוסק בזה.
<< אורח >> מיכל רוזה שקרג': << אורח >>
כן חשוב להבין שיש שינוי מהותי בזה שהמוזיאון או כל האירוע הזה, אנחנו הופכים להיות חלק מהמדינה וזה הופך להיות בבעלות המדינה. זה יותר לא נשאר בבעלות פרטית.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עם זה אין בעיה. השאלה אם המדינה יכולה מחר בבוקר לומר שלחדר הזה כבר לא קוראים א' אלא קוראים לו משהו אחר.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
נכון ואני חושב שיש לנו התחייבות כלפיהם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בחקיקה אני לא רואה משהו שמתייחס לזה ואני לא רואה למה המדינה תיכנס לשנות שם של חדר שכבר מופיע על הקיר. השאלה היא האם אני צריך לעגן את זה בחוק.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מה זה שונה מכל התחייבות קודמת שתהיה לעמותה והיא תצטרך לעבור לתאגיד החדש? יהיו הוראות מעבר וצריך לעגן שכל הזכויות והחובות יעברו לתאגיד החדש.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון. הפעם נאמרו דברי טעם. בהוראות המעבר נצטרך להתייחס. כל חובות העבר יעברו לתאגיד החדש כולל ההסכמים וכולל התחייבויות.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
עוד לא הגענו להוראות המעבר אבל אחת הדוגמאות להוראות מעבר, לכשנגיע לדון בהן, שקיימת בחקיקה אחרת, כוללת את זה שכל הנכסים, החובות והזכויות של העמותה יועברו למרכז ויראו אותם כנסים, חובות וזכויות של המרכז. יכול להיות שזה ייתן פתרון אבל עוד לא הגענו לדון בהוראות המעבר.
<< אורח >> דורון אספיר: << אורח >>
אני שוב אומר בכנות כל הכבוד. אני גם בטוח שיקום ארכיון ציבורי בנוי נכון, כפוף באמת למנהל התאגיד, יש לו אחריות מלאה, אי אפשר לעשות כמו בכל מיני מקרים אחרים שאני מקווה שמחר נפתור אותם שלמשל מנהל התאגיד לא אחראי על הארכיון. בנוי ממש-ממש טוב. כל הכבוד.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
הארכיון, אתם רוצים להסביר את התוספות?
<< אורח >> נעמי אלדובי: << אורח >>
בסך הכול רציתי לתקן את המשפט וקראת אותו לפי התיקון במובן שלא ישתמע שב-100 אחוזים קיימים חומרים מהסוג הזה בארכיון. ככל שקיימים חומרים, אנחנו נעביר. אנחנו לא יודעים להגיד היום שחומרים מהסוג הזה קיימים בארכיון המדינה.
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
משרד האוצר. אני אשמח להבהיר. כפי שאמר נציג לשכת השר, בכוונת הממשלה להצביע על מקור עבור החוק הזה. אני כן אציין שהליך של הצבעה על מקור עדיין לא התקיים או לא הסתיים ולכן עד שאין הליך מתואם ופורמלי של הצבעה על מקור, אנחנו לא יכולים להגדיר שהצעת החוק הזאת עניינה הצעת חוק תקציבית או שיש לה מקור. אני כן אגיד שבסוף גם כשיהיה התהליך הזה, יצטרכו להצביע על סכום מסוים שהוא העלות התקציבית של החוק ולכן חשוב מאוד שיהיה בירור מלא של חובות כלשהן, מה העלויות ומה היום המצב הכספי של המוזיאון ותצטרך להיעשות עבודה עבור ההליך הזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מבחינתכם כמה זמן אמור לקחת ההליך הזה?
<< אורח >> דן פיקמן: << אורח >>
בסוף זה הליך שהרבה פעמים מתבצע במשרד המקבל ולכן יכול להיות שבפועל משרד החינוך יבצע את ההליך הזה מול המוזיאון. היו הליכים שארכו זמן רב. אני לא יודע לתת טווח זמנים, בגלל הצורך בבירור של רואה חשבון או של חשב כזה או אחר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני רק אומר שאני רוצה להצביע על החוק בתחילת שבוע הבא ולכן גם בית הנשיא וגם משרד המשפטים יצטרכו להחזיר לנו תשובה לגבי הסעיף של הנציג במועצה והאוצר או משרד החינוך, עד תחילת שבוע הבא, להגיע עם מהלך סופי - ואני פונה גם למוזיאון - כדי שנוכל להצביע על החוק.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
פרק ו': הוראות שונות
25. מימון
(א) השתתפות אוצר המדינה בהוצאות תפעולו השוטף של המרכז תיקבע בתקציב המדינה.
(ב) חלקו של התקציב השנתי של המרכז מתוך תקציב המדינה ייקבע בחוק התקציב השנתי הוא יועבר למרכז בכפוף לתנאים שיורה עליהם החשב הכללי במשרד האוצר, ככל שיורה, לעניין דיווח ולעניין פיקוח ובקרה תקציביים. לעניין זה, "חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), המרכז רשאי לקבל תרומות, עיזבונות ומענקים מעבר לאומדן שנקבע להכנסות אלה בתקציב השנתי (בסעיף קטן זה – הכנסות נוספות), והכול בהתאם לנוהל שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר. קיבל המרכז הכנסות נוספות, יהיה רשאי לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה.
26. תקציב המרכז
(א) המועצה תאשר את הצעת התקציב השנתי ותגישו לשר ולשר האוצר לשם אישורם, בהתאם לחוק יסודות התקציב.
(ב) שנת תקציב המרכז תהיה כשנת תקציב המדינה.
27. פטור ממיסים
לעניין פקודת מס הכנסה, יראו את המרכז כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה האמורה.
לפני ההצבעה לקריאה ראשונה הוכנס כאן גם סעיף 46 לפקודה. קיימנו התייעצות גם עם רשות המיסים וגם עם הייעוץ המשפטי לוועדת הכספים שמתנגדים להכניס בחקיקה ראשית דרך לעקוף את פקודת המיסים בצורה הזאת.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
אתם אומרים שאפשר לגייס תרומות למרכז הזה. נכון?
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כן.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
אבל אם אין סעיף 46?
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
יש סעיף 46. פשוט צריך ללכת לפי ההליך של סעיף 46, להגיש בקשה לרשות המיסים, יש ועדה מקצועית שבוחנת.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
למוזיאון היום יש סעיף 46.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
נכון.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
עכשיו צריך לעשות הליך שייקח עוד שנתיים כדי להגיע לזה?
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
זה לא אורך שנתיים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
העמותה תצטרך לבוא לתאגיד.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
התאגיד יצטרך לעשות את זה. לעמותה עדיין יש את סעיף 46.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה משהו שאפשר לפתור בהוראות המעבר, שהעמותה תמשיך להפעיל עד. יקום התאגיד, תקום המועצה ובינתיים יעשו את כל התהליכים המתבקשים כדי לקבל את הסעיף שעמדו בתקנות של 9(2) ולאחר מכן העמותה תעביר את הכול בצורה מסודרת לתאגיד.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני קיבלתי עמדה מהייעוץ המשפטי לוועדת הכספים: "הכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודה מותנה בעמידה במגוון של תנאים שמפורטים בחוזר מס הכנסה מספר 9/2015 של רשות המיסים. בחוזר האמור מפורטים הקווים המנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. התבחינים שנקבעו בחוזר האמור נקבעו בהתאם להוראות בג"צ בפסק דין בג"צ 10893/08, עמותה לוויפסנה בישראל נגד שר האוצר, ובהתאם להמלצות הוועדה הציבורית לקביעת אמות מידה וקריטריונים לעניין סעיף 46".
לאחר שהוועדה של רשות המיסים בוחנת את זה, עדיין צריך לעבור אישור של ועדת הכספים כדי לקבל את הפטור לפי סעיף 46. בסעיף 46 יש גם את ההליך במקרה ומחליטים לבטל את ההיתר שניתן לעמותה. למעשה ברגע שאנחנו נוסיף כאן את הפטור ממיסים לפי סעיף 46, ראשית, זה תקדימי, לא מצאנו אף חוק אחר במדינת ישראל שבו ניתן בחקיקה ראשית פטור בצורה הזאת וזה למעשה עוקף את כל ההליך של פקודת מס הכנסה. לכן קיבלנו התנגדות גם מרשות המיסים וגם מהייעוץ המשפטי של ועדת הכספים שהם חושבים שזאת הדרך הלא נכונה לקבל את הפטור לפי סעיף 46.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה חושב שניתן לפתור בהוראות המעבר את מה שהוא העלה?
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
נצטרך לבדוק את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שהעמותה תמשיך להפעיל עד שהתאגיד יקבל את האפשרות לקבל את הפטור.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בהוראות המעבר אנחנו צריכים לקבוע את מועד התחילה. יכול להיות – שוב, עוד לא הגענו לדון בהוראות המעבר – שייקבע מועד תחילה שהמועצה תוקם והתאגיד יוקם והוא יוכל להתחיל לעשות פעולות כמו להגיש בקשה לסעיף 46 ובינתיים העמותה תמשיך להפעיל עד איזושהי נקודת זמן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נתייחס לזה בהוראות המעבר.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אם כן, מוסכם שנוריד מכאן את סעיף 46.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן. נתייחס לזה בהוראות המעבר.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
28. איסור העברת נכסים
(א) המרכז לא יהיה רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותו, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים, נקבעו בידי השר בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר.
(ב) המרכז לא יהיה רשאי למשכן נכס שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על שר שנים אלא באישור השר ו שר האוצר. לעניין זה, "להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים" – לרבות שכירות המקנה זכות לחדשה או להאריכה, או שכירות לתקופה נוספת, שבהצטרפותן לתקופות השכירות הקודמות עולות יחד על עשר שנים.
(ג) המרכז לא ייטול הלוואה העולה על סכום שנקבע השר בתקנות אלא באישור השר ושר האוצר.
29. ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
30. דיווח לכנסת
השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בכתב אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין השאר בענייניים אלה:
(1) איוש המועצה ופעילותה.
(2) תקציב המרכז, לרבות מקורות המימון וניצול התקציב.
(3) פעילות המרכז ומוסדותיו.
למעשה הקראנו שוב את החוק כפי שהוא עבר בקריאה ראשונה עם מספר תיקונים והערות שעוד נבדוק לקראת הדיון הזה. נשאר לנו פרק ז', הוראות מעבר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרנו שנעבוד עליהן לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני מציע שכדי שצח יוכל להכין את הוראות המעבר לשבוע הבא ונוכל להצביע על החוק, חשוב לי לשמוע את האתגרים ומה הנקודות שאתם חושבים שאנחנו צריכים להתייחס אליהן בהוראות המעבר.
כנקודה ראשונה, צח, צריך לקחת בחשבון את מה שהם העלו, שהיום יש עמותה שמתפקדת עם סעיף 46 ולראות איך אנחנו נותנים להם את האפשרות להמשיך לקבל את התרומות דרך העמותה הזאת עד שהתאגיד יוכל גם הוא לעמוד בקריטריונים. כמובן לא עד בלי די כי בסוף אם מקימים תאגיד שלא עומד בתנאים, אז הוא לא עומד בתנאים. ניקח את פרק הזמן הראוי שאמור לקחת ובזמן הזה העמותה תוכל להמשיך לקבל את התרומות דרכה. זו נקודה שצריך להתייחס אליה.
יש נקודה שאני מאמין שיד לשריון רוצה להתייחס אליה.
<< אורח >> צביקה גלבוע: << אורח >>
אנחנו מבקשים שהמודל של הוראות המעבר יהיה מודל שדומה לחוק ששת הימים, גבעת התחמושת. בדיון הקודם נדונו שני מודלים. אמנם הדיון לא מוצה אבל המודל הנכון בעינינו הוא מודל שבאמת – וזה מתחבר גם לדברים שאמר מייק הרצוג – כל הזכויות והחובות של העמותה יעברו לתאגיד. זאת אומרת, גם הליכים משפטיים, גם התחייבויות כספיות כאלה ואחרות. הנוסח כפי שמופיע בחוק ששת הימים, לדעתנו הוא מתאים לעניין.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
צריך קודם כל להגדיר מה אורכה של תקופת המעבר, ממתי התאגיד מקבל את האחריות וממתי המדינה מתחילה לתקצב את הפעלת המרכז והמוזיאון. יש לזה הרבה מאוד משמעויות. ברור לנו שהזכויות והחובות יעברו ואני חושב שאין על זה ויכוח. ממתי המדינה או השר הממונה ממנה הנהלה זמנית שתתחיל לנהל את המקום הזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מבחינתכם מה ראוי להיות?
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
אני הייתי אומר תוך חודשיים. משהו כזה. תהיה הנהלה זמנית מטעמו שתתחיל לנהל את המקום. יש לנו כמה רעיונות שנציג לך.
<< אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>
משרד המשפטים. לגבי הוראות המעבר, מקובל עלינו לחלוטין באופן עקרוני מודל שיש במרכז מורשת מלחמת ששת הימים. צריך לשים לב כאן בהקשר התקציבי ספציפית במקרה הנוכחי שהמעבר הוא שמרגע שמוקם התאגיד לפי המודל הזה, עוברות כל הזכויות והחובות של העמותה אליו והעמותה הולכת לתהליך פירוק, שאגב, גם לדבר הזה אמור להיקבע תאריך סיום בחקיקה לפי המודל עליו אנחנו מדברים. זה כרוך בסוגייה תקציבית. ברור של הסוגייה התקציבית משליך על האפשרות לקבוע את המודל הזה.
אני חושבת שבאופן כללי לגבי כל ההוראות צריך להבין שמיום תחילת החוק התאגיד קם ואני חושבת שאין סיבה לקבוע כאן איזשהם הסדרי ביניים עם מינוי איזושהי הנהלה זמנית או מועצה זמנית. צריך שמרגע שהתאגיד יוקם ייקבעו איזשהם קריטריונים בסיסיים לתחילת הפעילות שלו כמו מינוי של מועצה, מינוי של גורמים מסוימים, איזשהם תנאי סף. כשאנחנו עושים את זה כרגע, אפשר להסתכל בהצעת חוק של רשויות מטרופוליניות, שם יש משהו דומה. מאותו רגע אפשר לעשות את התהליך, סוג של מיזוג, אפשר לעשות את ההעברה של כל הזכויות והחובות לתאגיד והעמותה הולכת לתהליך פירוק. לא צריך לייצר כאן איזשהו מבנה נוסף של משהו זמני ועוד כל מיני אורגנים כאלה ואחרים עם חובות שיחולו עליהם. עדיף שפשוט התאגיד יקום והעמותה תעביר אליו את הכול ותתפרק. כמו שאמרתי, זה כמובן תלוי בסוגייה תקציבית.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
למה זה מחויב שהעמותה תתפרק? היא לא יכולה לפעול בנוסף למרכז?
<< אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>
העמותה לפי התקנון שלה קמה כדי להפעיל את המוזיאון. אי אפשר ששני גופים יתקיימו במקביל לצורך המטרה של הפעלת המוזיאון, כי איך ברמה הפרקטית הדבר הזה יתאפשר? זה בדיוק מה שנקבע במרכז למורשת מלחמת ששת הימים. העמותה הלכה לפירוק מרגע שהיא העבירה את הפעילות. אני לא רואה איך הפעילות יכולה לעבור ושהעמותה תמשיך להתקיים אלא אם כן היא קובעת לה מטרות חדשות שלא נוגעות לאלה שכרגע היא קמה לשמן ומקיימת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מופיעה באיזשהו חוק אופציה אחרת? שיש הקמת תאגיד והעמותה נשארת?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כן.
<< אורח >> צרויה סיקרון: << אורח >>
כאשר מדובר במטרות שהן זהות לחלוטין, אני לא מכירה דבר כזה.
<< אורח >> אחז בן ארי: << אורח >>
שאלה. כשזה עובר קריאה שנייה ושלישית, למעשה מוגדר שזה עובר למשרד החינוך, מה היחס אחרי שהכנסת קבעה, בין העמותה לבין שר החינוך?
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בגדול הוראות המעבר, אם נסתכל על המודל של גבעת התחמושת, יצרו שם תהליכים ברורים להתחלת הליך פירוק של העמותה והעברת כל הזכויות, הנכסים והחובות לתאגיד הציבורי עד תאריך מסוים בו גם העמותה אמורה להיעלם ולחדול מלהתקיים והתאגיד הציבורי מנהל את המוזיאון כפי שהוא קיים. אלה דברים שמוסדרים בחקיקה. יכול להיות שתהיה תקופת חפיפה בה גם יהיה תאגיד וגם העמותה עדיין בהליכי פירוק. שוב, זה בהתאם למודל שייבחר כאן. נתקלנו במודל חלופי שבו העמותה מתחילה להתפרק וברגע שהיא מתפרקת, הכול עובר לתאגיד הממשלתי. המודל של גבעת התחמושת קובע הסדר קצת שונה.
<< אורח >> אחז בן ארי: << אורח >>
כמה זמן ארך התהליך הזה בגבעת התחמושת?
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני לא יודע.
<< אורח >> נתנאל מזא"ה: << אורח >>
משרד המורשת. אני רק מזכיר שאם באמת כמו שאמר היושב-ראש החוק הזה יעלה להצבעה בזמן הקרוב, משרד המשפטים אולי ייתן מענה, יש הגבלות על מינוי בתקופת בחירות, מינוי מטעם שרים, למועצות. אני מציע שבהוראות המעבר כן תהיה איזושהי הגדרה בחוק של מועצה זמנית כדי שלא ניתקע עם המינויים לתקופה ארוכה ובינתיים מצד אחד העמותה לא תוכל לעבוד והתאגיד לא יוכל לעבוד כי אין לו מועצה ממונה ואין לו הנהלה ממונה. לדעתי צריך בהוראות המעבר כן להגדיר עם קבועים שלא תלויים באופן זמני במינוי של השר.
<< אורח >> אחז בן ארי: << אורח >>
יש עוד נקודה. אני מבין שבגבעת התחמושת, בהוראות המעבר, הייתה החלטה שבשלב הראשון, בתקופה הראשונה, חברי המועצה, חברי ההנהלה הקיימים, הם למעשה ירכיבו את המועצה. האם זה נכון והאם זה חלק מהוראות המעבר שיהיו גם כאן?
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
בחוק גבעת התחמושת היה סעיף קטן 42(ח) שקבע ש"חברי המועצה הראשונה שימונו לפי סעיף 7(א)(8) ו-(9) יהיו מבין מי שהיו ערב יום התחילה חברי הוועד של העמותה". שוב, זה חלק מהדיון כאן לגבי מה אנחנו רוצים לעשות בהוראות המעבר. אפשר יהיה להחליט שחברי ועד העמותה יהיו חלק מהנציגות לפי סעיף 6(א)(3), שזה חלק מנציגי הציבור. על פי המודל הזה אנחנו יכולים לקבוע משהו כזה. זה חלק מהדיונים שצריכים להתקיים כאן.
<< אורח >> אחז בן ארי: << אורח >>
עוד הערה לגבי לוחות הזמנים של גבעת התחמושת. החוק של גבעת התחמושת עבר ב-2017, בפועל הליך ההסדרה שקלט את תאגיד הנצחת מלחמת ששת הימים הסתיים בשנת 2019, התאגיד נכנס לספר התקציב באופן מסודר. אני מקווה שלא נגיע לדבר הזה.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני מבין שהחשש הממשלתי היה לגבי חובות שעשויים להיות לעמותה כיום בניהול המוזיאון. זה ביניכם לבין האוצר או הממשלה.
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
נדון בזה בנפרד.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
אני רק אומר שחלק מהסוגיות התקציביות שדוברו כאן, בעבר הובע בוועדה חשש לגביהן וככל שיש לעמותה איזשהן התחייבויות, חובות, פסקי דין או הסכמות - - -
<< אורח >> מייק הרצוג: << אורח >>
נתבקשנו למסור פרטים ומסרנו.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
הוועדה קיבלה דוחות כספיים של השנים האחרונות, עד שנת 2024. אנחנו לא יודעים מה קרה מאז 2024.
<< אורח >> מיכל רוזה שקרג': << אורח >>
חוץ מזה יש את החשיפות המשפטיות שמדברים עליהן כל הזמן פה ושם.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
כן. הוזכרו בדיונים כאן הליכים משפטיים ובוררות שמתקיימת. אני חושב שבעבר נציגי הממשלה הביעו חשש מכך שיועברו זכויות וחובות לתאגיד ממשלתי והחובות לא ידועים ולא ברורים להם. אני חושב שזה חלק מההסדרים שכן צריכים להיקבע בהוראות המעבר או לפחות לברר אותם כדי להקל על ניסוח הוראות המעבר ולהכין את החוק הזה להצבעה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אנחנו העברנו נתונים לוועדה ואנחנו מוכנים להעביר נתונים לכל מי שיצטרך לרבות עדכונים לגבי הליך הבוררות והחובות השוטפים של עמותת המוזיאון.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
ליד לשריון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני מציע שלקראת שבוע הבא אנחנו נכין את הוראות המעבר. נדבר גם עם צבי כדי לראות אם אפשר יהיה להכניס את הדיון בנושא הזה.
כמובן נעביר את הדוחות, את מה שיש, כדי שנוכל לעשות את העבודה מול משרד האוצר ומשרד החינוך. נבדוק מול מי צריך.
משרד המשפטים יבדוק את הנושא של הנציג הנוסף. גם מול בית הנשיא, לשלוח להם בקשה לבדוק מה העמדה שלהם בנושא.
<< דובר >> צח בן יהודה: << דובר >>
יכול להיות שגם חלק מהוראות המעבר יצטרכו לעסוק בעובדים שקיימים היום. אני לא יודע אם נמצא כאן נציג האוצר.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כן. אני חושב שהנוסחים שקיימים היום בחוקים הקיימים מבחינתנו הם בסדר. הם עוברים בהתאם להוראות סעיף 29. זה קיים גם במוזיאון ששת הימים ואני חושב שגם ב-וינגייט ובעוד כמה עמותות שהפכו לתאגיד.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? לא. אם כך, אני נועל את הדיון. נתכנס בשבוע הבא ואני מקווה שזה יהיה כבר להצבעות.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:17. << סיום >>