פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 964
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ב' בתמוז התשפ"ו (17 ביוני 2026), שעה 10:15
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ"ו–2026, בדבר אגרות בגין רישום במרשם ובעד מתן רישיון << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
שלום דנינו – מ"מ היו"ר
אלי דלל
מוזמנים:
גיל הכהן
–
רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר
עדי ליברוס
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אורנן שטיינברג
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת
מורדי וורטל
–
כלכלן, משרד התקשורת
יהושוע דנינו
–
כלכלן, משרד התקשורת
טל זהר
–
עו"ד, פייקול טכנולוגיות בע"מ
ייעוץ משפטי:
נעמה דניאל
מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ"ו–2026, בדבר אגרות בגין רישום במרשם ובעד מתן רישיון << נושא >>
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
חברים, בוקר טוב, אנחנו פותחים דיון בנושא הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ"ו–2026, בדבר אגרות בעד רישום במרשם ובעד מתן רישיונות.
משרד התקשורת, מי מציג?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בוקר טוב, שמי אורנן שטיינברג, אני נציג הלשכה המשפטית של משרד התקשורת.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה לא אביטל קפלן?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>
הרשימה השתנתה בערך דקות לפני תחילת הדיון.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על הדיון היום. בעצם אנחנו באים לבקש את האישור שלכם לקביעת אגרות לרישום במרשם ולקבלת רישיונות. אני אתן טיפה רקע ואז אני אעביר את זכות הדיבור למורדי, נציג אגף כלכלה אצלנו. ב-2022 הוועדה הזאת עזרה לנו לאשר את תיקון 76 לחוק התקשורת. זה חולל שינוי באמת רציני ומשמעותי בהסדרת הרישוי אצלנו. שוק התקשורת עבר מהסדרה של רישיונות להסדרה לפי מרשם.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אבל עדיין השארתם חלק ברישיון.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
נכון. אני חושב שהיום יש 180 ספקים מורשים. זה כולל את הרישיונות אבל הרוב שם הם מרשם. זה לא רישיון. מה שקרה זה שכל התקנות שהסדירו את ההוראות וגם את האגרות לגבי בעלי רישיונות פקעו, בוטלו, ונשארנו במצב שאנחנו צריכים לקבוע אגרות חדשות לראשונה לגבי רישום במרשם. מכוח סעיף 4(א)(1) לחוק התקשורת אנחנו נדרשים לבוא לפה ולקבל את האישור שלכם. קיבלנו כבר את האישור של שר האוצר וועדת אגרות. זה הרקע.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
כל השנים האלה שלקח לכם מ-2022, ארבע שנים, מי שלא שילם אתם לא מחייבים אחורה.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
נכון. אנחנו פועלים על פי חוק. אנחנו יכולים לגבות אגרות רק על פי חוק ולכן כל עוד לא היו תקנות, לא גבינו ואנחנו מבקשים להתחיל לגבות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני חושב שהגיע הזמן אחרי ארבע שנים.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
משהו לא ברור לי. אתם באים לכאן לבקש אישור לגבות את הכסף? אני יודעת שגם יש פה איזה שהוא סעיף של החזר רטרואקטיבי.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
כן, לאלה ששילמו את מיליון שקל. זה חלק בעייתי שאנחנו תיכף נגיע אליו.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני צריכה הסבר. אני לא מבינה.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
מורדי מאגף כלכלה יצלול קצת יותר להסדר הכלכלי שיש פה, איך קבעו את האגרות, וגם לגבי מה שחברת הכנסת והיושב-ראש דיברו עליו, הסדר ההחזרים.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
מורדי וורטל, נציג כלכלה באגף כלכלה במשרד התקשורת.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
למרות שאלוהים, איך קורה דבר כזה? ארבע שנים אין תקנות, לא גובים כסף, זה כבר הזיה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
יסמין, אין לנו זמן ואם לא נסגור את זה בדיון הזה, זה יהיה בכנסת הבאה. זה יהיה חמש שנים, אז בואו נתקדם.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
לגבי ההערה שיש מפעילים שעדיין ברישיונות, זה מפעילים מאוד ספציפיים, הגדולות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה יודע להעריך כמה מה-180? פה יש לכם רישום של איזה שש, שבע.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
כעשרה. זה בעצם הגדולות וכאלה שזה דברים ייחודיים כמו הכבלים התת-ימיים, אולי גם לוויינות וכאלה דברים, אבל הבסיסי של ספק תקשורת, פריסת סיבים זה הכול במרשם. בעצם אנחנו פה לשתי מטרות, מטרה אחת לקבוע את האגרות ומטרה שנייה לדבר על ההחזר. אני אתחיל באגרות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אולי נתחיל להקריא, חברים, ונעצור לפי ההקראה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
רק שיסביר לנו.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הוא הסביר. חלק צריך להחזיר ואלה שעכשיו מסודרים, אחרי ארבע שנים יצטרכו לשלם. נעשה הסבר בהקראה שנהיה בטוחים שאנחנו מסיימים היום את העניין.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרות), התשפ"ו–2026
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4ג רבתי לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב– 1982 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב רבתי (א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985,ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
חובת
תשלום
אגרה 1. (א) בעד הגשת בקשה לרישיון, כמפורט בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה, תשולם אגרה כמפורט בטור ב' לצידו.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בהמשך לשיחות עם הייעוץ המשפטי אנחנו רוצים להוסיף אחרי "בעד הגשת בקשה לרישיון" את המילים – לפי סעיף 4 לחוק.
(ב) בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או בעד הגשת בבקשה לחידושו, כמפורט בטור א' בטבלה שבתוספת הראשונה, תשולם אגרה כמפורט בטור ב' לצידו.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
גם פה אנחנו רוצים בהמשך לשיחות עם הוועדה להוסיף את ההפניות לחוק.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
לפי סעיף - - -.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בסדר גמור. זה מספיק?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כן. הבקשה לרישום במרשם היא לפי החוק, והחידוש, אנחנו נפנה כנראה לתקנות התקשורת (בזק ושידורים).
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
(ג) לא תתקבל בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), אלא אם כן שולמה האגרה בעד הגשתה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
פה לנו הייתה הערה. מהניסוח הזה אנחנו לא רוצים שישתמע שמדובר כאן בעוד תנאי לרישום שגם לא מופיע בחוק. אנחנו חשבנו שאפשר לפתוח את זה ברמה הניסוחית. פשוט לכתוב במקום לבקשה "כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)" – יצורף אישור על תשלום האגרה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
יש לך בעיה עם זה?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
אין לנו בעיה. גם העמדה של משרד המשפטים זה שממילא האגרה היא כרוכה בהגשת הבקשה לפי החוק, לפי הסעיף המסמיך ולכן זה רק כדי לחדד את זה, אז אין לנו שום בעיה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אני רק אעיר כאן שיכול להיות שאולי כדאי להוסיף לסעיפי ההסמכה בהמשך לזה התייחסות לסעיף 4(ג)(1) רבא ו-4(ג) כי זה מדבר על צירוף מסמכים לבקשות. נבדוק את זה מאוחר יותר אם הוועדה תסמיך אותנו, ונוסיף.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
עדכון סכומים.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
עדכון
סכומים 2. (א) סכומי האגרות שבתוספת הראשונה יעודכנו ביום 1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן – סכום האגרה המעודכן).
(ב) סכום האגרה המעודכן יעוגל לשקל החדש קרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה (להלן – סכום האגרה המעוגל).
(ג) עודכנה אגרה לפי תקנת משנה (א), ייעשה העדכון הבא של אותה אגרה לגבי סכום האגרה המעודכן, לפני שעוגל לפי תקנת משנה (ב), ואולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.
(ד) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת את סכום האגרה המעוגל.
(ה) בתקנה זו –
"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בהמשך לשיחות עם הוועדה נוסיף אחרי נובמבר האחרון –
"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה), המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום התחילה, זאת אף אם טרם חלפה שנה מיום התחילה עד יום העדכון;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
זה סעיפים גנריים של עדכון.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
טכניים איך לחשבן.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
אי-החזר
אגרה 3. ספק מורשה לא יהיה זכאי, בכל מקרה, להחזר אגרה מלא או חלקי, בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לחידוש הרישיון, הגשת בקשה לרישום במרשם או הגשת בקשה לחידוש הרישום, לרבות בשל ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו או בשל ביטול הרישום במרשם, התלייתו או הגבלת מי שרשום במרשם במתן שירותי בזק, בין ביוזמת הספק המורשה ובין ביוזמת השר, או בשל שינוי תנאי הרישיון או תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מי שרשום במרשם, בין אם החל הספק המורשה במתן שירותים לפי הרישיון או המרשם, ובין אם לאו.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בהמשך לשיחה עם הוועדה במקום המילה "לרבות" קיבלנו את ההערה, ובכלל זה איפה שכתוב "תנאים, הגבלות וחובות", אז במקום "ו" זה יהיה – או, ובסוף "לפי הרישיון או המרשם" – או הרישום במרשם.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
השאלה אם הספק המורשה מתחיל במתן שירותים לפי הרישום במרשם? יכול להיות שצריך לעשות פה איזה חידוד בנוסח למה הכוונה. בעצם זה אומר שהוא נרשם במרשם ויכול להתחיל לפעול. בכל מקרה הוא לא יקבל החזרי אגרה, לא משנה מה קרה אחר כך.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בסדר, אז אנחנו נחדד את זה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
לגבי הספק המורשה – ובין היוזמת השר. למה הנוסח הוא אישי שזה השר ולא המשרד?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
זה הנוסח גם שהיה בתקנות הקודמות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני סתם מנסה ללמוד מכם משפטים.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
הבנתי.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
מי מוסמך לבטל את הרישום?
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה החוק אומר? מי מוסמך לבטל?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
השר הוא בעל הסמכות בחוק.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אם זה הנוסח המקורי שהוא בעצם מחזיק בסמכות, אז אוקיי, מקובל.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בנוסף היינו רוצים רק לעשות עוד תיקון אחד – "בעד הגשת בקשה לרישיון, הגשת בקשה לחידוש הרישיון", אז נכון לעכשיו מדיניות המשרד זה שרישיונות הם מעתה ואילך והם לא פוקעים אחרי מועד מסוים כמו הרישום במרשם, ולכן אפשר לוותר את התיבה הזו של הגשת בקשה לחידוש רישיון.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אתם רוצים למחוק אותה?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
כן.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אני מבינה שהיום גם אם זה יהיה כתוב, זה לא יגבה. אתם לא רוצים להשאיר? בכל מקרה תצטרכו לחזור עם תיקון?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בדיוק.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
בסדר, אז "הגשת בקשה לחידוש הרישיון" אני מוחקת.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
יופי.
ביטול 4. בטלות –
(1) תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים), התשס"א-2000;
(2) תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד), התשס"ב-2001.
(3) תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד רישיון כללי אחוד), התשע"א-2010;
(4) תקנות התקשורת (בזק ושידורים), אגרה בעד רישיון להיתר כללי), התשע"ט-2018.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
כל הפרקים האלה מבוטלים. זה הרפורמה.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
כן, אין רישיונות כאלה אז אין מה לגבות עליהם אגרה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוקיי.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
תחילה 5. תחילת של תקנות אלה ביום - - -
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
זה בעצם יהיה חודש מיום פרסומן ברשומות, נכון?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
כן, מצוין.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אוקיי, אז נראה לי שעכשיו אפשר להקריא אולי את התוספת הראשונה כדי שבאמת הוועדה תדע באיזה אגרות אנחנו עוסקים מכאן ולהבא.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
תוספת ראשונה
(תקנה 1)
טור א' טור ב'
סוג הבקשה סכום האגרה בשקלים חדשים
ׁ(1) בקשה לרישיון שניתן לפי
סעיפים 2(ב)(2), 2(ב)(4) ו-2(ה) לחוק 6,530 שקלים
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
בהמשך להערות הוועדה, במקום "שניתן" נכתוב – כאמור ב - - -.
מורדי, אתה רוצה להסביר איך הגענו לסכום הזה?
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
ה-6,530 - - -
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
ראינו שזה פחות או יותר גם מה שהיה. לא ניכנס לזה. ניכנס בחלק השני.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
אני רק אסביר כי זה היה מורכב לחישוב. סכום נמוך, לא קורה יותר מידי.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
(2) בקשה לרישום במרשם 3,490 שקלים
(3) בקשה לחידוש הרישום במרשם 660 שקלים
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוקיי, זה החלק הקל.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
רק הערה ביחס לסעיף.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
כן, בבקשה.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
עו"ד טל זהר, אני מחברת פייקול טכנולוגיות. אנחנו מופיעים בתוספת בחלק של ההחזרים. לגבי הסעיף הזה יש תהליך של עדכון הרישום במרשם, זאת אומרת אני צריך לעדכן שינויים במרשם. יש סעיף שאומר שכל תיקון ברישום, יראו אותו כבקשה חדשה. זה לא הגיוני להטיל נטל של תשלום מלא על בקשה חדשה אם אני עכשיו מעדכן רשימה של בעלי תפקידים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה מדבר על פרטים שהם לא ח"פ?
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
קיים רישום.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תענה לי. אני שואל שאלה מאוד ספציפית.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
הם לא ח"פ. אתה מעדכן דירקטורים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה לא בח"פ, זאת אומרת הרישום של החברה נשאר אותו דבר והעדכון ודברים אחרים?
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
כן. למשל חברה קיבלה היתר לספק שירותי אינטרנט והיא הוסיפה עכשיו תת שירות. הרי יש שם תתי שירותים שאתה יכול, או שינתה את סוג השירות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אני מנסה להבין. אם יש שינוי מהותי שמשנה את הקטגוריה של העסק, אולי יש מקום לדבר על אגרה או בקשה נוספת. אם העסק נשאר כעסק וההערות הן רק אינפורמטיביות, זה המקום לתקן, נעמה? אנחנו יכולים לתקן את התקנה?
<< אורח >> יהושוע דנינו: << אורח >>
מה שהבנתי, זה לא רק אינפורמטיבי. זה דורש מהמשרד לשנות את הרישיון. המחיר נקבע על תשומות עבודה של המשרד, אז זה כן דורש עלויות מצד המשרד.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
סליחה, העלויות האלה כלולות ב-600 שקל השנתיים. תסתכל אפילו במה שאתם כתבתם. הן נועדו לתחזק את הבקשה, זאת אומרת שאם אנחנו מגישים לניקול שאחראית על רישיונות אצלכם במשרד התקשורת, עדכון למשל בחברי הדירקטוריון, במי שעכשיו מחזיק בשליטה, כל מיני דברים שאנחנו מחויבים גם ככה פעם בשנה במסגרת התיקוף לעדכן במרשם כי זה חלק מהחובות בתקנות, או שמוסיפים תת שירות כי כתבו בבקשה המקורית למשל מתן שירותי רט"ן – אינטרנט ויש אינטרנט נייד. יש שם כל מיני כאלה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הבעיה ברורה. בוא נתקדם. קודם כל שאלה טכנית. זה מקום שאנחנו בדיון הזה יכולים לתקן את התקנה הזו?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
התקנות שמדובר בהן כאן זה תקנות תקשורת (בזק ושידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק). כרגע הוועדה לא דנה בתקנות האלה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אנחנו לא נוכל לעשות את זה אם טכנית אני לא יכול להתערב בזה. מה שאני מבקש, משרד התקשורת, צריך לנסות להגדיר מה הוא שינוי מהותי שמשנה את הבקשה ומה הם השינויים – שינוי כתובת או שינויים שהוא יכול לדחות. אני מבין שזה לשנתיים התשלום פה, נכון? אז מה הוא יכול לדחות בעדכון? אם אתם אומרים שהוא מחליף דירקטור, לכם זה לא ישנה אם הוא יעדכן עוד שנתיים, אז הוא יכניס את זה לבקשה החדשה. אם אתם חושבים שזה נכון, תקשיבו לאנשים. אני תמיד אומר בכל דיון, חברים, בסוף אנחנו קונים F16 מהכסף הזה שהם משלמים, ואנחנו משלמים לרופאים ולמורים מהכסף של העסקים, אז שתמיד זה יהיה לנו בראש כשלטון, בסדר? איפה שלא צריך להכביד, לא להכביד. אנחנו רוצים שהעסקים ישגשגו ויצליחו וישלמו לנו מיסים.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
השאלה מה הייתה הכוונה. הכוונה הייתה לגבות אגרה?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
ככל הנראה הכוונה לא הייתה לגבות אגרה אלא יותר שמניין הימים יחול לרוץ מאותו יום, כלומר שיספרו אחר כך את הזמן שעד אליו צריך לחדש את הרישיון, וגם כדי לתת שיקול דעת בנפרד. זו בקשה חדשה. אם עכשיו רוצים להוסיף שירות מסוים אבל השירות הזה, המשרד חושב שיש בו בעייתיות מסוימת, אז יש שיקול דעת חדש למשרד האם לרשום או לא לרשום. אנחנו לא רוצים שדווקא משהו מהותי יתחזה למשהו טכני ואז זה רק שינינו את המרשם אבל בעצם שינינו מבחינת השוק כל מיני דברים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
תגדירו מה מהותי, מה לא מהותי, בסדר?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
כן.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
השאלה אם אתם חושבים שצריך לתקן את הנוסח כאן עקב ההערה הזאת?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אנחנו יכולים לתקן את הנוסח כאן?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אם אנחנו מתקנים את תקנות האגרות שמונחות בפני הוועדה, אני חושבת שכן. השאלה אם אתם חושבים שאפשר לכתוב בקשה לרישום לראשונה במרשם או משהו כזה?
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
כרגע אנחנו לא משנים. אם אני מבין נכון, אנחנו נצטרך לשנות את התקנה שם ולהגדיר שינוי ואז נצטרך לבוא ולהוסיף גם פה בעד שינוי. להגדיר שם ששינוי זה לא הגשת בקשה ואז לגבות אגרה על שינוי.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
יש לי הצעה. בואו נמשיך. נפתור את החלק היותר - - - . יישאר לנו זמן? נחזור לסוגיה הזאת וננסה למצוא לה פתרון. לחלק של יסמין עכשיו.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
בהוראת המעבר כדאי להסביר באופן כללי ואז אני אגיד מה עמדתנו ונוכל להמשיך משם.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
בעצם מה שקרה זה שהיה קבוע בתקנות שכדי לקבל רישיון צריך לשלם מיליון שקלים, ואז עשינו את הרפורמה ובוטלה הדרישה. החברות בצדק מסוים אמרו, אתמול שילמתי כסף, היום אתה לא מבקש את הכסף, אני רוצה את הכסף חזרה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה, אתם רציניים? אני בהלם.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
רק בוא נדייק את זה. חלק מהחברות אפילו לא קיבלו אישור להתחיל לספק את השירות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
השאלה כמה שנים אתם מחזירים אחורה ומי החליט?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מהרגע שבוטל הרישיון הם והאוצר החליטו, ועדת אגרות. הטענה היא צודקת. לא יכול להיות שאלה שעכשיו נכנסו למרשם לא משלמים כבר ארבע שנים, ואלה ששילמו עבור הרישיון, אותם כן צריך לחייב. הבקשה שלה היא נכונה, יסמין.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
חברה כל שהיא שאנחנו מציעים פה להחזיר לה כסף, היה הליך בבג"ץ כדי להשיב לה את הכספים. אנחנו טענו כל הזמן שהמשרד, בכוונתו לעשות את זה, מקדם תקנות. ככה גם עדכנו את בית המשפט והתיק נסגר.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוקיי, אז זה מאחורינו. עכשיו בואו נדבר על הסכומים. נעמה, נסחי את זה במילים שלך.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אני אגיד מה מונח בפני הוועדה. בפני הוועדה מונחת תוספת שנייה עם רשימה של חברות פרטיות ולצידן סכומים ובלי שהוועדה יודעת איך נקבעו הסכומים. יש כאן גם תקנה ספציפית שאומרת שהסכומים האלה לא סופיים כי הם לא הוצמדו למדד, וצריך לעשות איזו שהיא הצמדה למדד. הסכומים האלה, אם הוועדה תאשר אותם כפי שהם זה לא הסכומים הסופיים. הוועדה בעצם לא יודעת מה הסכום הסופי.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
רק שנבין את גודל הבעיה. זה יחייב אותנו עוד פעם להגיע לוועדה ועוד פעם לתקן ועוד פעם שר. אנחנו לא יכולים לעשות את זה, בטח לא בימים האלה שהכנסת בפני פיזור.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, הסכומים מאוד ספציפיים לרמת השקל. אם יתגלה שהייתה טעות, אי אפשר לשנות מהם אלא בחזרה לוועדה וכפי שנאמר, כל ההליך הזה מחדש. אנחנו גם רואים בעיה משפטית בקביעת הרשימה הזאת עם הסכומים המאוד מדויקים לצידה, שוב, כשלא ברור על מה היא מתבססת, ולכן אנחנו הצענו שבמקום הרשימה הזאת והסעיף שאומר שהסכומים יוצמדו למדד ובעצם אף אחד לא יודע מה הם יהיו באופן סופי, יפורט בתקנות איך יקבע סכום ההחזר לכל חברה ואז המנהל של משרד התקשורת ישלח לכל חברה את ההודעה עם הפירוט של הסכום שהיא עומדת לקבל בחזרה לפי החישוב שהוא יערוך. אנחנו מציעם שזה גם יפורסם לציבור כדי שגם הציבור יוכל לדעת במה מדובר, ובעצם התקנות יקבעו באופן כללי את רשימת השיקולים. אני יכולה להגיד מה חשבנו בגדול, ולא יפרטו סכום ספציפי.
מה שאני הבנתי, ויתקנו אותי ממשרד התקשורת אם אני טועה, הסכומים האלה חושבו על סמך כמה דברים, אחד זה משך הזמן שחלף מאז שניתן הרישיון בפועל או מהמועד האחרון למתן ההיתרים שדרושים כדי לפעול לפי החוק; משך הזמן שנדרש לדעת המנכ"ל של משרד התקשורת להחזיר את ההשקעה שבעל הרישיון משקיע כדי להיכנס לשוק לראשונה; הפרשי הצמדה כפי שאמרתי, שכאן קיבלו ביטוי בתקנה נפרדת, וסכום האגרה ששולם בפועל, אבל יכול להיות שיש עוד אלמנטים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מה דעתכם, מקובל עליכם?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
כן.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
יופי.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מה מקובל עליהם?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
שאנחנו לא נדון בסכומים, שהם לא יופיעו פה בתקנה כי אם הם לא מדויקים כמו שהסבירה נעמה, אז יצטרכו לחזור לוועדה ואז זה יהיה עוד פעם גלגל כזה שאני לא יודע מתי זה יגמר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
בסוף מי יאשר את הסכומים?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
משרד התקשורת. אני מניח שזה גם מה שעלה בבית המשפט, אותם פרמטרים על מה חייבו ועל מה מזכים. הם יקבלו את העקרונות וזה יהיה בין משרד התקשורת לחברות האלה. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מאיפה ייצא הכסף הזה, ממשרד התקשורת? יש תקציב. זה כמה מיליונים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה לא תקשורת. קופת האוצר תצטרך להחזיר. זה נכנס לקופת האוצר, יוצא מקופת האוצר. יש שם 170 כפול 6,000? מספיק כסף נכנס. תוכלו להחזיר.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
האוצר מאשר את זה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כן.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אין ברירה. זה גם פסק דין.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אני מודה שאני לא מבינה את כל האירוע הזה. אני לא בקיאה מספיק.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
מדובר בפועל, נקרא לזה שירות שחברות שילמו ולא קיבלו עליו. זה נראה לי הגיוני לגמרי להחזיר להן.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת הם לא קיבלו את השירות שהם שילמו עליו?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
יסמין, סוף סוף המדינה מגלה גם פתיחות, גם נדיבות.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
אין בעיה, אבל אני פשוט לא הבנתי.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
היו חברות ששילמו בעד הרישיון זמן קצר. אין לי בדיוק את הפרטים - - -
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
לשמוע מהאוצר שאנחנו מאשרים ומשלמים, יסמין, זה אירוע היסטורי. צריך למסגר את זה ולשלוח את זה לערוץ הכנסת.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
כן, אבל מה לעשות, על שר התקשורת אני פחות סומכת.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה לא קשור.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
יש לנו כמה דקות. רק שיסביר לי, שאני אדע.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
תארי לך שאת משלמת על טסט לרכב לשנה 2,000 שקלים, ויום למוחרת פתאום מחליטים, יותר לא צריך לשלם על טסטים. האם זה היה צורם לך? זה בדיוק האירוע פה, רק עם סכומים - - -
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
זה קורה כל הזמן.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
סליחה, אני רק אדייק את זה. זה אפילו יותר דרמטי כי שילמנו על הרישיון. לא קיבלנו אישור הפעלה. חלק מהתהליך זה לקבל את הרישיון, אחר כך לפנות למשרד להראות שסיימת להקים מערכות. לא התחלת להפעיל אותו ואז השתנה הדין, למעשה השתנתה ההסדרה.
<< דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>
מיליון שקלים הם שילמו לכמה זמן או שזה חד פעמי?
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
מיליון שקלים זה ל-20 שנה. קודמיי בתפקיד עשו הנחות. לחברות הגדולות שעדיין צריכות את הרישיון לוקח כעשר שנים להחזיר את ההשקעה שלהן. הסתכלנו על זה כהשקעה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
כל חברה חושבה בנפרד, כמה זמן לוקח להחזיר את ההשקעה.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
לחברות הקטנות אמרנו שזה שש שנים לקחת מרווח ביטחון. נקבע שש שנים ואז לכל חברה הסתכלנו כמה זמן מתוך שש השנים היא נהנתה, היא קיבלה החזר מההשקעה שלה. זה היה צד אחד של החישוב. צד שני של החישוב היה באיזה יום היא שילמה את הכסף, הצמדה למדד, חיבור, חיסור ונקבע הסכום. החברות מכירות את הסכום. היה פרסום לציבור והם העירו הערות על אופן ההצמדה, על היום שבו הם יכלו לקבל - - -
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוקיי. סליחה, אני לא רוצה להאיץ בכם, רק רוצה באמת להגיע לסיכום. אתם רוצים לעשות הפסקה לנסח את זה ביחד? נעשה הפסקה חמש דקות. תביאו נוסח, תסכימו עליו, נתקדם ואז נדון בשאלה של חברת X.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
רק לשאלת חברת הכנסת פרידמן. היא שאלה לכמה שנים אחורה הולכים. יש לכם כאן הצעה.
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
זה מה שמורדי אמר, לשש שנים.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
בדיוק, אז לפי תקנה 6 שעומדת להשתנות זה יהיה מי שקיבל רישיון, להבנתי, החל מה-1 בינואר 2017, כלומר כל מי שקיבל לפני כן, אתם מניחים שהוא הצליח להחזיר את השקעתו והוא לא יקבל החזר.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
סליחה, רק עוד שאלה. מתי ישולמו הכספים?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אנחנו דיברנו על זה. אני גם הערתי את זה. יש לנו הצעה.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
גם את זה אולי כדאי לנסח.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כן, זה יהיה במסגרת הניסוח.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתה יוצא מפה היום עם צ'ק.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
אנחנו כבר מ-2022 מנסים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
דוד ביטן לא פה. הוא חותם על הצ'קים. בשבוע הבא תבוא.
<< דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>
זה נאמר בהלצה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
עושים הפסקה חמש דקות. תנסחו ואז נדון.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:43 ונתחדשה בשעה 10:50.) << הפסקה >>
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
הדיון חודש. נעמה, מה הנוסח?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
טוב, אז אנחנו בעצם מחליפים את נוסח 6, הוראת מעבר. התוספת השנייה בעמוד האחרון אצלכם בנוסח תימחק. אני אקריא את הנוסח לאט יחסית.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
את שמות החברות את משאירה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
לא. הכול נמחק.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
גם החברות?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כן, והמשרד יפרסם על זה הודעה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוקיי, בסדר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
בסעיף 6, הוראת מעבר, הרישה תישאר אותו דבר.
הוראת
מעבר 6. (א) מי שקיבל רישיון אחוד לפי תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון אחוד), התש"ע-2010 (להלן – בעל רישיון אחוד), החל מיום ג' בטבת התשע (1 בינואר 2017)
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
זה בעצם המועד שכל מי שקיבל רישיון ממנו ואילך יהיה זכאי להחזר. כאן אנחנו נוסיף –
ושילם אגרה בעד הרישיון או הבקשה לפי התקנות האמורות כנוסחן ערב יום התחילה, יוחזר לו החלק היחסי עבור האגרה ששילם, שיחושב בהתבסס על אלה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כאן יש לנו את השיקולים.
משך הזמן שחלף ממועד מתן הרישיון בפועל, מהמועד האחרון למתן היתר הפעלה או ממתן היתר ההפעלה בפועל, לפי העניין.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
היתר הפעלה זה להבנתי לא משהו שמוגדר בתקנות, אז יכול להיות שבמקום התיבה הזאת אנחנו נכתוב את הרציונל, כלומר המועד האחרון לקבלת כל ההיתרים הדרושים לו לפי החוק כדי לפעול, או מהמועד שהוא קיבל אותם בפועל.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
רק תיקון. היתר ההפעלה היה מוגדר ביחס לרישיון האחוד.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אם הוא היה מוגדר אז אנחנו נוכל להפנות לנוסח.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
התקנות של הרישיון האחוד הגדירו שבתוך הרישיון אתה יכול להגדיר תנאים, ובתנאים ברישיון אחד התנאים היה לקבל היתר הפעלה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
פשוט זה ברמת הנוסח. אנחנו נוכל לתקן אחר כך, אבל חשוב רק שהוועדה תבין מה השיקולים שנלקחים כאן בחשבון. אנחנו נבדוק את זה בשלב הבא.
משך הזמן הנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל הרישיון לשם כניסה או לשם ביסוס פעילותו לראשונה בשוק התקשורת.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
יש לכם הצעה כאן לנוסח אחר?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
כניסתו לשוק התקשורת.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
שהשקיע בעל הרישיון לשם כניסתו לשוק התקשורת?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
כן.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
סליחה, יש הבדל בין כניסה לשוק לבין מתן שירותים לפי הרישיון האחוד, כי ברישיון האחוד נתן שירותים שונים מאשר שחקן ששיחק לפני זה רק בשירותי ניתוב שיחות או שירות אחר לגמרי. כניסה לשוק זה אמירה מאוד רחבה. יכול להיות שהוא נכנס לשוק 15 שנה קודם אבל הכניסה למתן שירותים ברישיון אחוד זה האירוע שאנחנו מדברים עליו.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כניסה לשוק התקשורת לשם מתן שירותים לפי הרישיון האחוד?
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
חלק מההשקעה הראשונה שלו לשם הפעילות החדשה בה הוא רוצה לעסוק. משהו כזה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל הרישיון לשם - - -
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
אני לא יודע לנסח את זה מיידית.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
גם בחוות הדעת הכלכלית שלכם בזמנו התייחסתם, גורמי המקצוע במינהל כלכלה, שש שנים לבעלי רישיון אחוד. ההתייחסות הייתה ספציפית לגבי החזר השקעה על רישיונות אחודים. שירותים באמצעות הרישיון האחוד.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כלומר שהשקיע בעל הרישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון?
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
כן. רישיון אחוד פשוט הטיל נטל מיוחד. זה לא כניסה לשוק.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אם זה בנוי ומבוסס, רוכב על תנאי הפעלת הרישיון, אני חושב שאתם תסתדרו עם זה. זה נראה לי נוסח בסדר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
משך הזמן הנדרש לדעת המנהל להחזרת ההשקעה שהשקיע בעל הרישיון לשם תחילת מתן השירותים לפי הרישיון האחוד.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
מקובל עליכם?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
כן, כן, מקובל.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אוקיי.
סכום האגרה ששולם בפועל – סכומים הנובעים מהפרשי הצמדה למדד, ומועדי תשלום האגרה בפועל. בסדר? אוקיי.
עוד הוראה שחשבנו שנכון להוסיף כאן זה שהמנהל ישלח לכל בעל רישיון כאמור הודעה על סכום האגרה שיוחזר לו עד חודש מיום התחילה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוצר, מתאים לכם?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
הסכום יוחזר לו עד לאותו מועד או בסמוך לו.
עוד הוראה שחשבנו שנכון להכניס כאן זה שהמנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה לגבי החברות הזכאיות להחזר והסכומים - - -
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
להם הם זכאים.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
זה מחליף לנו את תקנה 6 ואת התוספת השנייה.
<< אורח >> טל זהר: << אורח >>
מה לגבי מועד החזר בפועל?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
הם ישלחו הודעה על סכום ההחזר חודש מיום התחילה, שזה יהיה חודש מיום הפרסום, והם יחזירו באותו מועד או במועד הסמוך לו.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אתם תעמדו בזה מבחינת הפרוצדורה של האוצר? זה בסדר? זה מקובל תוך חודש? אוקיי. נעשה הצבעה או יש לנו שתי דקות לגבי העדכונים, שלא יחייבו. מה אתם אומרים, חשבתם על זה?
<< אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>
אנחנו עדיין בוחנים את הנושא. זה נושא חדש. לא בטוחים באמת מה להגיד לגביו. 8 ו-10 באמת מתייחסים למשהו שאולי לא התכוונו שיתייחסו אליו. אולי אפשר לפרש את זה בצורה אחרת. אנחנו צריכים לבחון את זה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
זה לא מספיק זמן בשביל לדון בזה, חמש דקות? אנחנו יכולים להסתפק בתקנה המקורית שיושבת פה היום ולסיים, ותציעו איזה שיח לעשות ביניהם.
<< אורח >> גיל הכהן: << אורח >>
אני רגע חוזרת אחורה. בוא נעשה חודשיים ולא חודש. לא יודעת כמה זמן ייקח לוועדת כספים להעביר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
חודשיים למה?
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
לתשלום.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
זה חודשיים מהפרסום. התקנות נכנסות לתוקף חודש מיום הפרסום ואז יש עוד חודש להודיע ולהחזיר.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
עצתך, יועצת.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אם יש לכם פתרון אז אפשר לדון בו, אבל אם אין, אני מבינה שאתם צריכים זמן לחשוב על זה.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
כן, צריך לבחון את זה.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
שיח יכול להתקיים ביניכם?
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
בטח.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אז לפחות את זה תעשו.
<< אורח >> מורדי וורטל: << אורח >>
תמיד פתוחים לשיח. על פניו יש היגיון בהערה אבל צריך לבחון את זה ולראות מה מבקשים. שינוי דירקטורים יכול להשפיע על התחרות.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
טוב, אז צריך להצביע?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כן, עם כל השינויים.
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
אוקיי, אז אנחנו עוברים להצבעה. מתנגדים אין, נמנעים אין.
הצבעה
אושר
<< דובר >> היו"ר שלום דנינו: << דובר >>
בעד. פה אחד. התקנות אושרו.
תודה רבה. אנחנו נועלים את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:58. << סיום >>