פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 13 מישיבת הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ו (24 ביוני 2026), שעה 9:30 סדר-היום: << נושא >> חיזוק הביטחון הלאומי והאחיזה האסטרטגית בגבול המזרחי – יעד מס' 7 בתכנית העבודה של משרד הביטחון לשנת 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מישל בוסקילה – היו"ר חברי הכנסת: רם בן ברק מוזמנים: מרדכי בניטה – פרויקטור המרחב המזרחי, מינהלת המרחב המזרחי, משרד הביטחון בני דה לוי – יועץ מינהלת המרחב המזרחי, משרד הביטחון שמוליק כהן – סגן הקמב"ץ, משרד הביטחון חנן גינת – ראש מועצה אזורית חבל אילות איתי גורדון – סגן מנהל אגף מנכ"ל לתכנון מדיניות ותעשייה, מועצה אזורית תמר נועם ג'ומעה – ראש עיריית בית שאן איתמר ניסים – עוזר ראש עיריית בית שאן גור שרייבמן – מנכ״ל שוב״ל אלעד טהורי – ראש תחום המרחב האזרחי, שוב״ל אבנר גולדשמידט – פרויקטור של הגבול המזרחי מטעם החטיבה להתיישבות ומשרד הההתיישבות והמשימות הלאומיות לירון שפירא – אחראי תחום צה"ל, החברה להגנת הטבע סתיו רוט – אקטיביסט – על המשמעות שרית אוחיון – מנהלת גיוס משאבים, ארגון קדמה מיכאל בן ישי – ראש מטה יו"ר הוועדה מישל בוסקילה משתתפים באמצעים מקוונים: איתמר מטיאש – ראש מועצה אזורית עמק המעיינות יוסי חן – מנכ"ל תאגיד התיירות, עיריית אילת מ"מ מנהלת הוועדה: עאליה עודה רישום פרלמנטרי: חנה קרליץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. נושא >> חיזוק הביטחון הלאומי והאחיזה האסטרטגית בגבול המזרחי – יעד מס' 7 בתכנית העבודה של משרד הביטחון לשנת 2026 << נושא >> << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי. היום יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ו, 24 ביוני 2026. חברים יקרים, על סדר-היום מספר נושאים במעקב שדנו בהם בוועדות הקודמות. אנחנו משתדלים לנהל ולהפעיל את הוועדה הזו כמה שרק אפשר, כי הגבול המזרחי הפך להיות הנושא הכי חם היום במדינת ישראל, לצערנו, במובן הביטחוני הקשה. לאחר מכן אנחנו נעשה סקירה ונציג את כל החברים שיושבים סביב השולחן. הנושאים על סדר-היום: בניית המכשול בחלק הצפוני והדרומי של מדינת ישראל – לראות מה הסטטוס שלו ואיפה הוא נמצא היום. אם נוכל לקבל סקירה בתחום ובנושא הזה אנחנו נשמח מאוד; הנושא השני הוא הברחות האמל"ח באמצעות הרחפנים, שחבר הכנסת רם בן ברק דוחף ומוביל. בנושא הזה אנחנו דוחפים ומקדמים גם את הצעת החוק שלך, רם, ונראה איך אנחנו מקדמים אותה; הנושא השלישי שעל סדר-היום – נקבל סקירה מגורמי הביטחון מה נעשה לגבי מצבת כוח האדם. זה גם נושא רגיש שדנו בו, רם, נכון? אתה רוצה לשמוע מגורמי המקצוע ולראות איפה הדברים עומדים. בהמשך נדבר עם ראשי הרשויות לגבי חיזוק הגבול המזרחי של מדינת ישראל, עם כל מה שמשתמע מכך. אנחנו נעשה סבב קטן כדי להכיר את כל הסובבים סביב השולחן, כמובן שנצטרך להעלות את ראשי הרשויות שבזום. נעשה סבב קל להכיר את באי השולחן, בבקשה. << דובר >> מיכאל בן ישי: << דובר >> אני ראש המטה של חבר הכנסת, יו"ר הוועדה. << אורח >> גור שרייבמן: << אורח >> אני מנכ"ל ארגון שובל, גוף חברה אזרחית שעוסק בקידום שותפויות, כרגע בגבול המזרחי. << אורח >> נועם ג'ומעה: << אורח >> ראש העיר ראש עיר בית שאן. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> אני מאג"ם פיקוד מרכז, צה"ל. << אורח >> לירון שפירא: << אורח >> אני מהחברה להגנת הטבע. << אורח >> סתיו רוט: << אורח >> אני מעל המשמעות. << אורח >> איתי גורדון: << אורח >> אני ממועצה אזורית תמר. << אורח >> אבנר גולדשמידט: << אורח >> אני פרויקטור של משרד ההתיישבות והחטיבה להתיישבות בגבול המזרחי. מקדם גם את החלטת הממשלה עם משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, וגם את הפיילוט של החלטת הקבינט – אנחנו בשיאו. זה מה שאנחנו עושים. << אורח >> אלעד טהורי: << אורח >> אני מארגון שוב"ל. << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> אני פרויקטור של מינהלת המרחב המזרחי של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אנחנו נתחיל בסבב של הדוברים, נקבל סקירה כללית ונשתדל לשמוע את כולם. הזמן מאוד קצר, אז שכל אחד ייחשב את הזמן כך שנוכל לשמוע גם את הדוברים שנמצאים סביב השולחן וגם את ראשי הרשויות. רם, אתה רוצה להתחיל ראשון? ברשותך, בבקשה. בואו נכבד את חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ברוכים כל מי שהגיע לכאן. אני חושב שבכל מה שנוגע לגבול המזרחי, הבעיה גם ידועה וגם מטופלת. זאת אומרת, כולם מבינים שיש בעיה וכולם מבינים שצריך לטפל בה. הממשלה הקימה מינהלת, והרבה ארגונים נמצאים וזה דבר מאוד חיובי. אתה, אדוני, צריך לעקוב אחרי זה ואתה עוקב אחרי זה, שהדברים באמת מתבצעים ולא נמרחים. אני חושב שבעיית הבעיות שלנו, בכל היבט שננסה לגעת בו – בסופו של דבר נגיע לבעיית כוח האדם. הגבול המזרחי הוא גבול מאוד מאוד ארוך, והוא מתחבר לגבולות אחרים, ארוכים קצת פחות, אבל ארוכים גם הם. אין היום גבול במדינת ישראל שאין לנו בו בעיות ביטחוניות ובעיות של הברחות. לגבול המזרחי יש את הייחודיות שלו – הכנסת אמל"ח מאיראן, והפחד מג'יהאדיסטים שעלולים לבצע פעילות. המשותף לכל הגבולות זה המחסור העצום בכוח האדם, ולכן, אם באמת רוצים להגיע למצב שאנחנו מטפלים בגבולות שלנו בצורה נכונה, אין בסוף תחליף לאנשים שיודעים להגיב ויודעים לפעול בכל המרחב. אני חושב שזה מחייב אותנו כמדינה לפעול ביחד, לא משנה כרגע מחלוקות פוליטיות כאלה ואחרות. לפעול ביחד למיצוי הפוטנציאל האנושי שקיים במדינת ישראל, בין אם זה גיוס נשים לתפקידי לחימה ובין אם זה גיוס חרדים לצבא. הדבר הזה מתבקש, ובלעדי זה לא נצליח לייצב את עצמנו על הגבולות. האתגרים היום גדולים יותר מכוח האדם הצה"לי, במיוחד לאור המלחמה האחרונה ומספר ההרוגים והפצועים שיצאו, לצערנו, מסד"כ הכוח הלוחם של צה"ל. התיישבות של היאחזויות כאלה ואחרות ושל ארגונים כאלה ואחרים לאורך הגבול, היא דבר חיובי. צריך לחשוב יותר פתוח, ולדעתי גם אפשר לעבור למצב שיש ישיבות שיושבות שם, שעושות גם לימודים וגם תעסוקה מבצעית. אפשר לשלב אותן, צריך לחשוב פתוח – איך אנחנו מצרפים אוכלוסיות נוספות לאותו כוח צבאי שאמור לשמור עלינו בכל הגבולות. לדעתי, זה עיקר האתגר שאתה עומד בפניו, אדוני היושב-ראש. תודה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> רם, מי כמוך יודע, אנחנו נמצאים בהרבה מאוד ועדות ביחד, חלק מהן מאוד מאוד חסויות, ואנחנו רואים כמה המדינה משקיעה באזור הגבול המזרחי. לפני שנעבור לדוברים שנמצאים בזום, הייתי רוצה לשמוע את ראשון הדוברים, תת-אלוף מרדכי בניטה, פרויקטור מינהלת המרחב המזרחי במשרד הביטחון. יכול להיות שבסקירה שלו הוא יענה לנו על חלק מהשאלות. אני מעדיף להתחיל דווקא איתך, מרדכי. בבקשה, ברשותך. << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> שלום לכולם, אני עובד במשרד הביטחון. המשרד רואה בפרויקט הזה – הוא אפילו לא קורא לו הגבול המזרחי, הוא קורא לו המרחב המזרחי – כאחת מעשר הנקודות החשובות ביותר למערכת הביטחון היום. זאת אומרת, תחשבו שיש לנו להתעסק עם כל נושא הרוק"ק, ועם כל נושא המלחמה וכיוצא באלה, ומשרד הביטחון בחר לעסוק בזה כאחד מעשרת הנושאים החשובים ביותר. הגבול הזה הוא כ-500 קילומטר, עם שמונה רשויות: עמק הירדן, עמק המעיינות, עיריית בית שאן, ערבות הירדן – מה שאנחנו קוראים בקעת הירדן, מגילות, ערבה תיכונה ואילות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ותמר. << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> ותמר, סליחה, נכון. תמר לפני ערבה תיכונה, תמר מועצה חשובה. מערכת הביטחון עוסקת כרגע במספר נושאים במרחב הזה, בלי להיכנס לפרטים, מכיוון שזה הגבול הגדול ביותר של מדינת ישראל עם איומים. יש איומים שמתהווים ואנחנו צריכים להיערך להמשך. ממשלת ישראל החליטה על הקמת מכשול לאורך כל הגבול המזרחי, וזה אירוע ענק, עתיר הרבה מאוד תקציבים. בלי להיכנס לפרטים, אנחנו היום בעשרות קילומטרים של מכשול שכבר בבנייה – במספר נקודות, לא הכול ברצף, על פי התעדופים של צה"ל ומערכת הביטחון איפה כדאי להתחיל ואיך להמשיך. מחמת גדר בואך אילות עובדים על כל המרחב, גם על תכנון, גם על עבודה, גם על הסתכלות כזאת או אחרת איך לעשות את זה. צריך לדעת שמכשול זה לא רק גדר. זאת התעסקות באיום הרוק"ק עם כל המשתמע ממנו, או במילים אחרות איום הרחפנים, עם כל המשמעויות שלו. מערכת הביטחון מתעסקת בזה, צה"ל מתעסק בזה ואנחנו מבינים את האיום מצוין. הברחות זה רק שלב ראשון, בהמשך זה יכול להפוך לאיומים מסוג אחר. אנחנו יודעים גם מגבולות אחרים וגם מהגבול הזה, שזה דבר שגולש בשנייה אחת. אני מוסיף על הדברים האלה, אפרופו כוח אדם, שלקראת ספטמבר הקרוב מערכת הביטחון מעלה בשיתוף פעולה עם משרד ההתיישבות ומשרד ראש הממשלה, כ-40 גרעיני נח"ל, מכינות קדם צבאיות, ונקודות של ש"ש לאורך כל הגבול. זה דבר שלא היה פה משנות ה-70 וצריך לדעת את זה. כ-700-600 בני נוער אמורים להגיע למרחב הזה. אפרופו מה שאמר פה חבר הכנסת רם בן ברק, איך הם יכולים לסייע לאירוע הביטחוני, יש מספר תוכניות, אדוני היושב-ראש. לדוגמה, יש תוכניות שעוסקת במה שנקרא מנהיגות צעירה. היא לוקחת בני נוער, ועושה להם הכשרה צבאית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בני כמה הם? << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> מעל 18, כולם מעל 18. כמו מכיניסטים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כמו שנת שירות? << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> שנת שירות כזאת. בשנת השירות עושים איזושהי הכנה. לדוגמה, בית הערבה הישנה היום קם לתחייה. אתם צריכים לדעת את זה ואתם מוזמנים לביקור. זה אירוע היסטורי ענק שלדעתי לא היה כאן משנת 48', בית הערבה הישנה חזר לחיות. זה חלק מהמאמץ הגדול שנעשה על ידי פיקוד מרכז, על ידי צה"ל ועל ידי מערכת הביטחון. צריך לדעת שגם מעבר לעניינים האלה, אנחנו עוסקים גם בעניינים אזרחיים. רק לפני שבוע עשינו סדנה אסטרטגית לכל משרדי הממשלה במערכת הביטחון, כדי שכל אחד יביא רעיונות איך אנחנו מצליחים לקדם את האזור. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כמה משרדי ממשלה השתתפו? << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> השתתפו כ-40 גופים, חלקם ממשלתיים, חלקם גופים אחרים, וזה דבר רציני. אני לא מדבר על החלטת הממשלה שמוביל משרד ראש הממשלה יחד עם משרד ההתיישבות, זה לא קשור לעניין, אני מדבר על דברים אחרים. לדוגמה, נושא ה-AI – יש לנו שטח ענק באזור חבל אילות, יש שדה תעופה, יש נמל, יש עודפי אנרגיה במהלך היום, כל התשתיות ל-AI וטכנולוגיית הענן. הדברים האלה מעניינים את הגופים והם רוצים להיות שותפים שם, אני לא אומר לך שזה בסוף ילך לשם. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> להקים שם חוות שרתים גם כן. << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> חוות שרתים, נכון, סביב העניין הזה. מערכת הביטחון דוחפת בכל הכוח כדי לגרום לאזור הזה לצמוח, לפרוח. אנחנו עושים עבודה גדולה מאוד, כמובן בשיתוף משרדים אחרים. משרד ראש הממשלה ומשרד ההתיישבות עושים עבודה נהדרת, ואנחנו עושים עבודה במערכת הביטחון שקשורה אלינו והיא עבודה רצינית. אני אומר לכם, אני הרבה שנים בצבא. הייתי לפני כן משנה למנכ"ל משרד הביטחון, ולפני כן מנכ"ל של משרדים אחרים. מה שקורה היום בגבול המזרחי, והסברתי לכולם, זאת הזדמנות שאני לא זוכר כמוה מבחינת המשאבים, מבחינת ההחלטות, וגם מבחינת השותפויות של המשרד. אני רוצה להגיד למען ההגינות, אלה 500 קילומטרים עם לא הרבה מאוד תושבים. צריך להגיד גם את זה, בלי הרבה תושבים. אנחנו כמשרד מחמשים את כל כיתות הכוננות לאורך כל הגבול, פועלים למרכיבי ביטחון ליישובים לאורך כל הגבול, ועושים כל מה שיש לאל ידינו כדי לעשות שינוי. התקבלה עכשיו גם החלטה בממשלה, ששבעה יישובים במועצה אזורית עמק המעיינות ומגילות יעברו מהמשרד לביטחון לאומי למשרד הביטחון. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> נכון. << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אתם בטח מכירים את זה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> עבדנו על זה קשה. << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> אי-אפשר להיכנס לזה יותר מדי בסקירה כזו, אבל אלה חלק מהדברים שנעשים. חייבים לציין את פיקוד מרכז ופיקוד דרום שעושים עבודה יוצאת מגדר הרגיל, הם שותפים. אני לא מדבר על צה"ל, יש פה נציג של צה"ל שתכף יספר מה עושים באוגדה 96 – הוקמה אוגדה שלמה סביב העניין הזה. הכול סביב משאבים ובמאמצי המלחמה איך להתייחס לאירוע הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, זה מאוד מבורך, ואני חושב שיש פוטנציאל אדיר לקדם גם דברים אחרים בגלל הצורך הביטחוני, כמו חיזוק ההתיישבות ובניית יישובים חדשים לאורך הגבול, ולהעביר לשם תעסוקה כדי שיהיה אפשר להביא אנשים. כל הדברים האלה סופר חשובים, אבל יש גם דברים קצת מטרידים. כשאתה אומר שאתה לוקח אנשים בשנת שירות ועושה להם איזושהי הכשרה צבאית, אתה קצת מוריד מהערך הצבאי. זאת אומרת, אתה לוקח ילדים בני 18, שלא היו בצבא, עושה להם הכשרה של כשלושה שבועות, ואתה מצפה שהם יהיו הבאפר הראשון במידה שיקרה איזשהו אירוע חדירה כזה או אחר. זה יכול להתהפך עלינו, ואני חושב שזה איזשהו פלסטר לא מספיק טוב. אני בעד שיהיו שם בני נוער שיעשו שנת שירות, יעשו חקלאות ויתגברו את היישובים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אבל אני לא חושב שהם יהיו החזית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל להגיד שאנחנו ניקח את 600 הילדים האלה, נעשה להם איזושהי הכשרה צבאית ונצפה שהם יהיו הבאפר? אנחנו עלולים להצטער על זה. << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> אולי לא הובנתי כראוי, אני לא מדבר על ש"ש. יש פרויקט שנקרא פרויקט של מנהיגות, יש שלושה או ארבעה כאלה שאנחנו עושים להם פיילוט. אנחנו לא מבקשים מהם להיות המגנים, יש בסיסים על החזית. אבל אני חושב שזה נכון במידה שיש אנשים בני 19-18, או אפילו בשנה ב' של מכינה, שרוצים להצטרף לפרויקט כזה שבו אנחנו עושים להם הכשרה של חודש. הם לא מסתובבים עם נשק והם לא עומדים בחזית, אבל אם יקרה משהו, יהיה אפשר להפעיל אותם. מדובר בפיילוט מאוד קטן, כדי לראות אם זה יקרה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע לכם לחשוב על זה שוב. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה לרם. אין ספק שאנחנו רואים שלשכת ראש הממשלה, משרד הביטחון וכל הגופים הנוגעים בדבר באמת הביאו את התפיסה הביטחונית והכלכלית של יישובי המזרח לקדמת הבמה. אני זוכר שלפני שנתיים, כשהתחלנו להתניע את הוועדות האלה, ראינו שהוועדה הזו היא כאחת הוועדות. אנחנו מזהים עכשיו שהוועדה הזו נהייתה כחוד החנית בכנסת. בחלק מהדברים שהתרענו והתנענו עם חלק מראשי הרשויות שמלווים אותנו – לא נזכיר את כולם: ראש עיריית אילת אלי לנקרי ואיתמר מהמעיינות – האזור הזה קיבל תעדוף רציני מאוד, וזה חשוב. בימים הראשונים כשהיינו פה, הדיונים היו על דברים קטנים מאוד אנחנו נמשיך, נעשה סבב. הייתי רוצה לשמוע את ראש עיריית בית שאן. ברשותך, בבקשה, קבל את רשות הדיבור. << אורח >> נועם ג'ומעה: << אורח >> תודה, היושב-ראש. הוועדה הזאת מאוד מבורכת, ואנחנו שומעים מה עושים הצבא, משרד הביטחון ומשרד ההתיישבות, דברים מאוד מאוד מבורכים, סוף-סוף מסתכלים על הגבול שהיה הכי שקוף. במהלך כל שנות קיום המדינה, הגבול המזרחי לא קיבל מספיק עניין והגיע הזמן לטפל בו. זו התחלה טובה, זה לא מספיק. יש לנו עורק מרכזי, העורק של קו החוף, אבל יש לנו עמוד שדרה חשוב מאוד על הקו המזרחי, והוא לא מפותח. הוא לא מפותח אזרחית, ולעולם לא יהיו לנו מספיק חיילים כדי שתהיה רציפות על כל הקו. ככל שנוכל לחזק את היישובים שם, אנחנו נקבל הגנה הרבה יותר טובה. אתם יודעים, לבית-שאנים יש זיכרון ארוך, והקטיושה הראשונה במדינת ישראל, ב-1968, הייתה אלינו, לבית שאן. אני אומר לכם, כראש עיר אני לא ישן בלילה כי לדעתי בעשור הקרוב אנחנו נחזור לחוות עוד אירועים מעין אלה. אם אנחנו לא נחזק את היישובים האלה כמו שצריך, מה שקורה היום בצפון יהיה קטן לעומת הגבול המזרחי שחווה הרבה שנים של שקט, לא התכונן לזה, ואנחנו חייבים לחזק אותנו. באמת, ברכה גדולה. אנחנו רוצים עוד לשמוע ולראות איך הדברים האלה מתקדמים, ואני מדגיש, זה מבורך, זה לא מספיק, זו התחלה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה לראש העיר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שבבית שאן יש כיתת כוננות וצוות צח"י. << אורח >> נועם ג'ומעה: << אורח >> יש לנו הגמ"ר. מבחינה צבאית, האוגדה שהוקמה זה אחד הדברים הכי מבורכים שיש, ומתחילים להתארגן על זה לאו דווקא מבחינה צבאית. תחשבו שבבית שאן יש 30% ממספר התושבים על הגבול, וזה אירוע דרמטי. הסכם גג שעבר ות"ל ביום ראשון, הופך אותנו בעוד חמש שנים עם למעלה מ-50% ממספר התושבים על הגבול. היישוב התחיל עם הגירעון הגבוה ביותר במדינת ישראל בשנת 2024, ככה קיבלתי אותו. אם אנחנו לא נבין את המשמעות שיש לעיר גבול, העיר היחידה על הגבול, אנחנו נאבד את הגבול כולו. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה. יש גם את העיר אילת כמובן. היא מצטיירת לך כעיר נופש, לא כגבול. היום היא גבול גם כן, בין החמים, אם לא החם ביותר. אני הייתי רוצה לעלות בזום, אם אפשר, את ראש המועצה של עמק המעיינות. איתמר, בבקשה. << אורח >> איתמר מטיאש: << אורח >> שלום לכולם, ותודה לך אדוני היושב-ראש. אני באמת מרגיש שאתה שותף שלנו, ואני שותף שלך מהיום הראשון של הקמת הוועדה. אני מברך גם את חברי נועם, שנמצא בירושלים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> הוא השקיע קצת יותר ממך, איתמר. << אורח >> איתמר מטיאש: << אורח >> מישל, יש עוד הרבה להשלים. << אורח >> נועם ג'ומעה: << אורח >> זאת שותפות, איתמר. אנחנו שותפים. << אורח >> איתמר מטיאש: << אורח >> יש לנו הסכם, מישל, אתה לא מכיר. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אתם עושים עליי סיבוב. בכל פעם אתם שולחים נציג אחד מהגבול המזרחי ומסדרים לי הראש. << אורח >> איתמר מטיאש: << אורח >> אי-אפשר לנטוש את הגזרה, מישהו חייב להישאר פה במרחב. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> טוב. << אורח >> איתמר מטיאש: << אורח >> בלי צחוק, אני אגיד רגע ברצינות, זו נקודה חשובה. אנחנו מרחב כפרי – מועצה אזורית, ובערך 40 קילומטרים, כ-10% מהגבול שמדברים עליו פה יושב אצלנו, בשטחים שלנו. העיר בית שאן היא חלק מאיתנו, וגם התפיסה האזורית משותפת מאוד. בהיבט הזה באמת יש שיתוף פעולה הדוק, וזה סימבולי שנועם בדיון ואני בזום, וזה קורה גם הפוך. אני מרגיש התקדמות מאוד מאוד משמעותית בשנתיים האחרונות בקשב הממשלתי וממרדכי בניטה, שהוא גם שותף יקר. בכנס שארגנתם בשבוע שעבר, מרדכי, היו לנו נציגים והם חזרו ממנו עם תחושות מאוד מאוד טובות. אנחנו בעמק, במועצה שלנו, נקלוט בשנה הבאה קרוב לעשר קבוצות כאלה. אני גם עונה לחבר הכנסת רם בן ברק, החבר'ה האלה – כן אוחזים נשק, לא אוחזים נשק – בסוף זה החוסן הקהילתי. חלק מהסיפור הוא שלקהילות יש בתי ילדים מתפקדים, דואגים לקשישים, ואז הרבה יותר קל גם לגייס אנשים לכיתות הכוננות ולקלוט משפחות. לכן הדבר הזה כולו הוא מענה הוליסטי שלם, שבסופו של דבר מייצר התיישבות. התיישבות זה ביטחון וזה השילוב המנצח. גם החלטת הפיילוט של משרד ההתיישבות כבר יצאה לדרך. הגשנו פרויקטים, אנחנו מקבלים קשב אדיר ומעולה ממשרד ההתיישבות, ומרגישים בידיים טובות. העסק בסך הכול מתקדם בכל הצירים. אני רוצה לציין ברשותך, אדוני היושב-ראש, שני אתגרים שלדעתי חייבים לשים על השולחן, ואני יודע שאתה עושה מעקב דרך הוועדה. זה עוזר לנו. זו גם הזדמנות להגיד לך תודה על העזרה שלך בהחלטת הממשלה להחזיר את ציר מנחמיה, חמדיה וגשר תחת אחריות משרד הביטחון. זה דרמטי. יש כמה דברים שאני רוצה לציין ממש בקצרה. האחד, סיפור הגדר. הגדר יצאה לדרך ואם אתה זוכר, הייתי אצלך עם המפה. אחרי הרבה שיח עם האוגדה והפיקוד הצלחנו ובונים אותה עכשיו בשלושה ראשי חץ. זאת עבודה די משמעותית שמתחילה אצלנו, מדרום לירדנה, אבל משאירה כעשרה קילומטרים של גבול פרוץ לחלוטין מאזור ירדנה עד אזור נחל בזק ואזור טירת צבי. כרגע אין לגביהם שום תוכנית, זה לא מתוקצב. המיליארד הראשון יצא לדרך, והאלוף אמר לציטוט ולייחוס שהוא היה עושה פה איזשהו כשל תעופה ביטחוני, כדי לייצר רצף תקציבי להמשך בניית הגדר. תושבי עמק המעיינות ובית שאן, כפועל יוצא מכך, נמצאים במרחב של כעשרה קילומטרים מול העיר בית שאן. בכפר רופין ובמושב ירדנה בונים עכשיו שכונות על הגדר. ממש מטרים בודדים, לא מאות מטרים אלא עשרות מטרים בלבד – 70 מטרים בכפר רופין מהגדר בלי גדר, 70 מטרים מקו הגבול בלי גדר. אם אתה בא לשם היום, בחלק מהמקומות אתה גם לא צריך קאטר, אתה פשוט יכול עבור. הירדן בקיץ נמוך, כידוע, ואת תרחישי האימים כולנו מכירים. צוטט מנכ"ל משרד הביטחון בכנס שמרדכי עשה, ואני לא אחזור על הציטוט הזה כי לדעתי זה ציטוט שיצא בלי אישור. אנחנו מבינים את האתגר הביטחוני ויש פה אירוע שאני ממש מבקש את עזרתך, אדוני היושב-ראש, ללחוץ על משרד הביטחון לשנות את ההחלטה או לטפל בה. זה לא יכול להיות. יש עשרה קילומטרים מול בית שאן בתוך היישובים שלנו בלי גדר, פשוט בלי גדר, ובונים צפונה ודרומה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> באזור הזה היו חדירות של מחבלים? << אורח >> איתמר מטיאש: << אורח >> בלי סוף. אני גר בטירת צבי, אנחנו בדיון פתוח – כמות הפעמים שהכנסנו את התושבים שלנו להסתגר בבתים עד שזיכינו את השטח. באוטו שלי יש שכפ"ץ וקסדה ויש לי M16 ארוך בבית. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> חשבתי שגם אותו השארת ברכב. << אורח >> איתמר מטיאש: << אורח >> לא, אני תיקנתי. ראית? דייקתי. בכספת, נעול. אבל לא מעט פעמים הכנסנו את התושבים שלנו לבתים בגלל חדירות. חלקם נתפסו, חלקם בדיעבד זוהו ולא נתפסו. מבחינתי כל חדירה זה מחבל בפוטנציה, זו חוליה שעושה מסע הרג, אלה לא מחפשי עבודה. זו מציאות שאנחנו ממש ממש – אני מציף את זה אצלך עוד פעם פה – מבקשים את העזרה שלך, זה ברמה של ביטחון בסיסי. הדבר השני, ואני אומר גם לאבנר גולדשמידט שנמצא פה בשיחה, בהחלטת הממשלה לחיזוק הגבול המזרחי, משרד ההתיישבות עשה בעצמו עבודה עם חברה גדולה לזהות מנועי צמיחה כלכליים. בסוף התיישבות זו גם כלכלה, ואחד הפרויקטים הגדולים שיושבים על הגבול המזרחי זה פרויקט שער הירדן. לשמחתי, עשינו תהליכים ארוכים, הוצאנו את הפרויקט הזה מהבוץ, הגענו לפשרות עם משרד התחבורה ולשיתוף פעולה אזורי וכו', אפילו תוקצבו 70 מיליון שקלים מתקציב המדינה לחלק מהכביש. אזור הסחר הזה הוא אזור סחר משותף ירדני-ישראלי, והוא מנוע צמיחה לכל האזור. זה אזור מסחר ותעסוקה בהגדרה שלו, עם משרות טובות, תעסוקה לתושבי בית שאן ועמק המעיינות וכמובן כלכלה פסיבית, מה שנקרא, ארנונה וכו'. אבנר, אני פונה גם אליך, אתם בעבודה שלכם זיהיתם את זה כמנוע צמיחה. בטיוטת ההחלטה אין מילה על שער ירדן, וחסרים שם עוד כ-150 מיליון שקלים לגמור את כל הכבישים שמובילים לפרויקט הזה. זה יהיה פרויקט דגל מטורף שיחזק את כל האזור. אלה שתי הנקודות שרציתי לשים. האחת, אתגר ביטחוני, וזה בידיים שלנו לחלוטין. בהחלטת הממשלה פשוט לא הכנסתם את זה, ואתם זיהיתם את זה כמנוע צמיחה. גם אנחנו כמובן, אבל גם אתם, ולא יכול להיות שאין מנוע צמיחה כלכלי, בזמן שזה פרויקט הכי גדול והכי משמעותי שקיים. נקודה אחרונה ברשותך, אדוני. יש שלושה יישובים שעוברים למשרד הביטחון – מנחמיה, גשר וחמדיה, והשאירו חמישה יישובים במשרד לביטחון לאומי. מעל עשר שנים היישובים האלה תחת אחריות משפטית של המשרד לביטחון לאומי שלא עושה שום דבר, לא לוקח אחריות ולא מביא מרכיבי ביטחון. אני מדבר על שדה נחום, מסילות, ניר דוד, רשפים ושלוחות, שאף אחד לא לוקח עליהם בעלות. המשרד לביטחון לאומי אומר: אני לא קיבלתי אותם ממשרד הביטחון בתנאים שאני מבקש; משרד הביטחון אומר: אני הבאתי לך אותם וגם קיבלת תקציב. באופן לא הגיוני ולא סביר, אנחנו נדרשים לגשת לבג"ץ כדי שיגיד למשרד לביטחון לאומי לממש את האחריות שלו, וזו לא אחריות שיש עליה ספק. פעם אמרו שהמועצה התנגדה, בקדנציות הקודמות התנגדו לזה, ניסו להחזיר אותנו למשרד הביטחון. אנחנו הבנו בראייה ממלכתית וציבורית שלא כולם יכולים להיות תחת משרד הביטחון. משרד הביטחון מעולה ליישובים שקרובים לגדר, והמשרד לביטחון לאומי, מג"ב ומשטרת ישראל מעולים ביישובים שבתוך המדינה. קיבלתם, קחו אחריות. יש החלטת ממשלה ברורה כבר כמה שנים טובות, קחו אחריות, וזה לא קורה. מי שזוכר את מסע ההרג שבו נרצחו תושב בית שאן ובחורה צעירה מעין חרוד – יצא מחבל מקיבוץ מסילות, קיבוץ שלנו, נסע לבית שאן ולכיוון עפולה, ובדרך גם רצח את הבחורה על הכביש שם. באירוע הזה היו שני חפ"קים, חפ"ק צבאי וחפ"ק משטרתי. באתי אני אישית למפקדי הכוחות באירוע הזה, שאלתי אותם: למה כל הכוחות שיצאו לסרוק את הקיבוץ הזה לא דיברו אחד עם השני? אין אחריות ביטחונית. הכתובת על הקיר, היא על הקיר. אלה יישובים שעוטפים את העיר בית שאן, מאוד קרובים אליה, ואף אחד לא לוקח עליהם אחריות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה לאיתמר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> רק לפרוטוקול, אני ממש לא נגד פרויקט שנת שירות, ממש לא, ממש לא. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בטוח, בטוח. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני רק לא חושב שצריך לחשוב שהם יהיו איזשהו - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> בהמשך למה שאנחנו שומעים פה, הייתי רוצה דווקא עכשיו לעבור לצבא. הייתי רוצה לשמוע אם תוכל לתת לנו סקירה איפה הדברים עומדים, ובטח יש לך גם מה לענות לחלק מהדברים שנאמרו, בבקשה. << אורח >> שמוליק כהן: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני מאג"ם פיקוד מרכז. אנחנו נמצאים ושותפים בוועדה החשובה הזאת מאז שהוקמה. אכן, בצה"ל וגם בפיקוד המרכז הגבול המזרחי אובחן כגבול שיותר מאוים וצריך לתת לו מענה אחר עם השנים. תוך כדי מלחמת התקומה, חרבות ברזל, הוחלט על הקמת אוגדה 96, וזו למעשה מפקדת אוגדה חדשה בצה"ל שצריכה להיות מומחית בכל הגבול המזרחי, גם בבניין כוח וגם בהפעלת כוח. בחודש יוני 2025, תוך כדי מבצע עם כלביא, האוגדה הזאת קמה והתארגנה. תהליכים נוספים שהראינו כחלק מזה שתהיה אוגדה אחת שמומחית לגבול המזרחי: הרחבנו את גבול הגזרה של פיקוד המרכז ואוגדה 96 דרומה, לכל גזרת ים המלח, והקמנו משל"ט חדש. זו גזרה מרחבית חדשה באזור ים המלח, כדי לתת מענה טוב יותר לאזור המלונות והיישובים שנמצאים שם. למעשה, מחמת גדר ועד דרום ים המלח, צומת נווה זוהר, זו אחריות של פיקוד המרכז ומשם דרומה – של פיקוד דרום. בשלושה חודשים האחרונים הורחב גבול הגזרה הזה ויש יותר סד"כ ממה שהיה בעבר. יש גם מפקדות שתומכות את זה בהקשר המבצעי וגם בהקשר המודיעיני, בהקשר של הפעלת הכוח. גם בסוגיית האמצעים, בשבועות האחרונים אנחנו מבינים ורואים את איום הרוק"ק שהולך וגובר – רחפנים שמבצעים הברחות של סמים ואמל"ח, גם לזה אנחנו נותנים מענה. לא פה המקום להרחיב ולפרט, אבל בהחלט יש התקדמות מאוד משמעותית גם בתחום הזה. התחום של המכשול הוצג פה על ידי ראש המינהלת, נכון לשעה זאת אושרו ותוקצבו 80 קילומטרים של בניית מכשול. המכשול זה לא רק גדר, זאת מערכת שלמה של איסוף, תצפית וכו'. המגבלות של המדינה וסדרי העדיפויות ברורים, אנחנו יותר מבעד שהמשימה הזאת תתוקצב ונשלים את הגדר מצפון עד דרום לאורך כל 510 הקילומטרים, אבל כרגע מתקדמים בכמה ראשי עבודה כדי לקיים את מה שתוקצב, וזה הולך ומתקדם באופן מאוד משמעותי. מוזמנים לבוא לסייר ולראות את זה בפועל הולך וקם. בנוסף, יש הרבה שטחים פתוחים בקרבת הגבול המזרחי שמקימים בהם חוות חקלאיות כדי לעבד את השטח ולהקים תוצרת חקלאית בכל מרחב הגבול המזרחי. לצד זה גם חוות ביטחוניות, שחלקן ממש על גדר הגבול, בהן נמצאים כוח מגן אזרחי וכוח שחלקו מחויל בהגמ"ר, ולצד העבודה החקלאית שהוא עושה בתבואה ובבעלי חיים, הוא גם משמש ככוח מגן. כמו שצוין פה קודם, יש באמת תנופה אדירה בגבול המזרחי בשנה האחרונה, ולשמחתנו אנחנו מצליחים לקדם את המענה. יש לנו עוד הרבה עבודה, הרבה לאן להתקדם. זאת תמונת המצב כרגע. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה לך. הייתי רוצה לשמוע עכשיו, ברשותכם, את משרד ההתיישבות. ברשותך, אבנר, אם אתה יכול לתת לנו סקירה. << אורח >> אבנר גולדשמידט: << אורח >> אני מייצג את משרד ההתיישבות והחטיבה להתיישבות. כמו שנאמר פה גם על ידי תת-אלוף מרדכי בניטה וגם על ידי נציג הצבא, אנחנו בפרויקט הזה בשני שלבים. השלב הראשון היה הפיילוט ואני אגיד עליו כמה מילים כי הוא חלק משמעותי. הייתה החלטת קבינט ב-18 במאי 2025 – היושב-ראש מכיר, אתם חלק מהסיפור הזה – שאמרה שאנחנו רוצים לחזק את הגבול בעקבות אירועי 7 באוקטובר. איך עושים את זה? לקחו שלושה מרכיבים של התיישבות שמקדמת ביטחון. מרכיב ראשון היה משימות לאומיות. כמו שאמר מרדכי בניטה, אנחנו עושים פרויקטים של גרעיני נח"ל, שנות שירות, מכינות וכפרי סטודנטים על הגבול. בפרויקט הזה של הפיילוט יש למעלה מ-40 מוקדים שאנחנו מכניסים על הגבול. תקצבנו אותם בשיפוצים, גם בתחזוקה ובשכר דירה. כל הדבר הזה יוצא לדרך, זה פרויקט מאוד מאוד משמעותי, והוא מגיע למקומות שממש נמצאים על הגבול. בנוסף, כמו שאמר נציג הפיקוד, אנחנו עושים פרויקט מדהים ומשמעותי מאוד של חוות על בסיס מוצבי קו המים. אלה מקומות שלא היו בהם אנשים הרבה מאוד שנים, עשרות שנים, אולי 30-20 שנים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> זו ממש מהפכה מה שאתם עושים באזור הזה. << אורח >> אבנר גולדשמידט: << אורח >> זו מהפכה, חייבים לבוא לראות. אני מזמין את הוועדה להגיע לשם לסיור. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אנחנו נרצה ונבקש סיור בכל מה שקשור לאזורים של הגבול המזרחי. לקראת סוף הדיון נקבע לנו תאריכים. << אורח >> אבנר גולדשמידט: << אורח >> מצוין, זה חשוב. יש שם אנשים ציוניים שעושים את זה גם בהיבט הביטחוני וגם בהיבט ההתיישבותי. זה פרויקט באמת מרגש, בהחלט. בעוד שבוע יגיעו לשם הריינג'רים, ויש שם סולארי, ויש שם מאגר תאורה, ביטחון וגנרטורים. כל הדבר הזה בשיתוף הצבא וזה בהחלט פרויקט מדהים. חלק נוסף מהפיילוט הוא מחסניות קליטה לכיתות כוננות. זה עוד דבר חשוב כחלק מהלקחים מ-7 באוקטובר. ביישובים מאוד מבודדים אין מספיק אוכלוסייה, ועל מנת לחזק את כיתות הכוננות באוכלוסייה צעירה אנחנו מביאים מחסניות קליטה – משפחות צעירות. חלק מתנאי הקבלה שלהן הוא שאחד מבני המשפחה יהיה חבר בכיתת כוננות. זה שלב הפיילוט. במקביל לזה, ביחד עם משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, אנחנו כותבים את החלטת הממשלה. החלטה מאוד חשובה שמדברת על כל תחומי החיים: חיזוק ההתיישבות כבסיס, ועל זה חקלאות, תיירות, ביטחון, תחבורה, תשתיות, כל הרבדים. כמובן שיש מגבלות כמה אפשר להכניס, וההחלטה מדברת על 3 מיליארד שקלים. זה נשמע הרבה, אבל כמו שאמר היושב-ראש, בגבול כזה ארוך נכניס את מה שאפשר. זו בהחלט הפעם הראשונה שמתייחסים לגבול הזה בהיבטים האלו. כחלק מהחלטת הממשלה, גם פתחת ניצנה, שהיא גבול מערבי, נכנסת כגבולות שלום. זו בהחלט ההתחלה ובעזרת השם, כשההחלטה תצא בשבועיים הקרובים, אנחנו נהיה במקום אחר בכל הרבדים. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> אין ספק שמה שהגבול הזה חווה בתקופה האחרונה מאוד מאוד חיובי. כשהוועדה התכנסה לראשונה, חלק מהאנשים לא האמינו שיהיה אפשר להגיע למקומות האלה. נכון שחלק מזה הוא גם הנושא הביטחוני שעל סדר-היום, וזה קצת האיץ חלק מהתהליכים. איך אמר רם קודם? אין פה קואליציה ואופוזיציה. יש פה גבול ששייך למדינה ישראל, יש תושבים ששייכים לכולם, והרעיון הוא לראות איך האזור הזה חי, פורח, מתפתח, ויש לו ביטחון התיישבותי, כלכלי, וכל מה שאזור צריך. אין הבדל בין תל אביב לאזור הזה, זה אותו דבר, זה אחד לאחד. פעם אמרו שאשקלון היא חזית; כל המדינה הפכה להיות חזית. הגבול המזרחי הוא האזור הבא שצריך לקבל את כל התעדוף ואנחנו שם. הייתי רוצה לתת, בבקשה, את רשות הדיבור לתת-אלוף גור שרייבמן, מנכ"ל ארגון שוב"ל – שותפות לביטחון לאומי בנושא הגבול המזרחי. נפגשנו אצלי במשרד והוא נתן לי סקירה מדהימה שמראה איך גופים אזרחיים גם נרתמים בנושא הגבול המזרחי. ברשותך, בבקשה. << אורח >> גור שרייבמן: << אורח >> (מלווה את דבריו במצגת) קודם כול, הרבה הרבה תודה ליושב-ראש על הזכות לדבר ועל הבמה הזאת, ותודה לכם על הזמן ועל הנכונות לשמוע, אני אשתדל להיות קצר ותכליתי. את שוב"ל הקמנו כרעיון לפני שנה וחצי, מתוך תחושת חובה של אזרחים שאומרים שגם באתגרי ביטחון לאומי מורכבים, יש לנו כאזרחים חובה לקחת חלק. אם זה ב-know-how לפעמים, אם זה בניסיון, לא מתוך כוונה בשום צורה להחליף איזושהי מערכת, אלא לתת כתף. הרעיון של יצירת שותפויות סביב אתגרים, שהם אתגרים מורכבים, עם הרבה מאוד אבות ואימהות במערכת קרם עור וגידים, ובאיזשהו שלב, לפני כשנה וחצי, פגשנו גם את מנכ"ל משרד הביטחון, שאמר לנו: אתם רוצים אתגר מורכב? לכו למרחב המזרחי. אני לא יודע אם הוא אמר את זה כי הוא רצה לזרוק אותנו הכי רחוק שאפשר ממנו או כי הוא באמת - - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> גם וגם. << אורח >> גור שרייבמן: << אורח >> יש מצב. הוא אמר: אתם רוצים אתגר מורכב, לכו למרחב המזרחי, והלכנו. שמנו איזשהו חזון – לקדם פתרונות חדשניים שעוד לא נמצאים על השולחן על ידי יצירת שותפויות בין ארגונים ובין מגזרים. עם זה התחלנו ללכת. פגשנו כ-350 אנשים, אני לא רוצה להגיד אפילו בעלי תפקידים, כי פגשנו מכל המגזרים: מהחקלאי בגבול ועד מפכ"לים לשעבר, ראשי שב"כ לשעבר, אלופים מכהנים והתצפיתנית בגבול. הייתה לנו אפשרות לדבר עם כולם, ושאלנו שלוש שאלות: מה האתגרים הגדולים? מה ההזדמנויות הקיימות? ומיהם בעלי העניין? תוך כדי המסע פגשנו הרבה מאוד אנשים וגילינו אקו-סיסטם שלם של הגבול המזרחי. עשינו איזשהו מיפוי של הבעיות, מיפינו את האקו-סיסטם. הארגונים המוסדיים שפגשנו הם ארגוני ביטחון, משרדי ממשלה, ביטחון לאומי, משרד הביטחון וכן הלאה. גופי החברה האזרחית שיש להם יד ורגל בגבול המזרחי הם מכוני מחקר, עמותות, קרנות וארגוני שטח שחלקכם מכירים היטב. גופים עסקיים – זו יכולה להיות חברה שיש לה אינטרס בגבול, אלה יכולים להיות חקלאים, כמו שאמרתי, וכן הלאה. סימנו מספר אתגרים מרכזיים שראינו במסע הזה: ביצור הגבול – הרכיב האזרחי, זה דובר פה היום הרבה; חשמל, אנרגיה, מים – כל העולם הזה כאתגר משמעותי בגבול המזרחי; השת"פ מול ממלכת ירדן; הממשק בין פלילי לביטחוני שעלה פה כעולם ההברחות. ברשותכם, אני אצלול בקצרה לעולם ההברחות ואגיד שהיה לי קצת קל לבחור בו, כי בעברי שירתי בצבא, והייתי גם מפקד אוגדה 80 בתפקידי האחרון במערכת. אני אספר בקצרה שפגשתי את סוגיית ההברחות בפעם ראשונה בשנת 2002. אתם רואים את התמונה מימין של המכלים הירוקים, למי שמזהה, אלה מכלי האמל"ח שהוברחו בתוך האונייה קארין A. בכל מכל היו 800 קילוגרם של אמל"ח – היו 82 כאלה – וזאת הייתה הברחת אמל"ח ממוסדת על ידי האיראנים, שהייתה אמורה להיכנס לשטחי הרשות. זאת החפיפה הראשונה שלי כסרן צעיר אז בשייטת עם עולם הברחות האמל"ח. המפגש השני שלי עם תופעת ההברחות – אתם רואים את התמונה למטה של חבורת הלוחמים הצעירים מסיירת גבעתי? אז הייתי מפקד סיירת גבעתי, ונשלחנו לגבול המערבי לסייע למג"ב במניעת הברחות. אגב, באותם ימים הכול עבר את הגבול בשיירות של גמלים עמוסים כל טוב – זה יכול להיות טבק, סיגריות, נשק וסמים שנכנסים לעומק עשרה קילומטרים לתוך שטח ישראל, חוברים למבריח המקומי בתוך שטח ישראל, בנחל לבן או בכל אחד מהוואדיות הנהדרים שיש שם, מבצעים את השחלוף והולכים לשטחם. בתמונה הזאת אתם רואים, לדעתי, את הסיור המנוגמל הראשון של סיירת גבעתי, כשהצלחנו להשתלט על שני גמלים ולפטרל איתם בגבול. אגב, הגבול אז היה מאוד דומה למה שאנחנו מכירים היום בגבול המזרחי. התמונה הבאה היא כבר מ-2019, ובשלב הזה אני חוזר למרחב כמפקד אוגדה. השינוי הגדול זה הגדר שנבנתה ב-2014, כמו שאמר נציג הצבא, גדר עם רכיבי איסוף ומכשול. בשנה הראשונה אחרי הקמת הגדר, כל אותם טובין, מחפשי עבודה פליטים ומסתננים שנכנסו, נבלמו כמעט לחלוטין. עברה בערך שנה עד שהצד השני, והמניע הכלכלי המאוד חזק שיש מאחוריו, התחילו לעבוד. בהתחלה ראינו כספומטים שחותכים את הגדר ומעבירים דרכם, ובשלב השני, כמו שאתם רואים פה בתמונה, מגיעים מהצד המצרי עשרות אנשים, שמים סולמות על הגדר, מעבירים שקים עם 12 או 20 קילו חשיש ומריחואנה, המבריח הישראלי מגיע מהר מאוד עם לנדקרוזר – או לנדקרוז כמו שהוא מכונה – מעמיס בחמש דקות ומנתק מגע. ב-2018 עברו את הגדר כ-70 טון חשיש ומריחואנה. זו הפעם האחרונה שעוד הייתי מוסמך להגיד מספרים בהקשר הזה. כדי לתרגם את זה הלכנו למשטרת ישראל, המחירים של סמים קלים אז בתל אביב היו כ-4 מיליארד שקלים. כשאני הבנתי את המספר שאני מתמודד מולו כמפקד אוגדה, 4 מיליארד שקלים, הבנתי את הכוח שיש לדבר הזה. אלה 4 מיליארד שקלים שלא הולכים לבתי ספר ברהט או לתשתיות חינוך בביר הדאג', לכולנו ברור לאן הם הולכים וזה לא למקומות טובים. השלב הבא שהצבא פוגש על הגדר הוא השלב של הרכבים המהירים, המרדפים המשוגעים שהיו בתוך שטחי הנגב. המפגש הבא שלי עם עולם ההברחות הוא פחות או יותר ב-2023, והמהפך של הרחפנים, שמייצר איזשהו שינוי אחר. בתקופה הזאת – והייתה לי אחריות באותם ימים עוד כשהייתי מפקד אוגדה – הגבול המזרחי מבחינתנו הוא נעלם גדול. אנחנו פחות מתייחסים אליו, אנחנו יחסית רגועים כלפיו, אבל אנחנו כן יודעים שאנחנו לא יודעים, וזו הייתה האמירה המרכזית. אני חוזר להיום כאזרח ולשוב"ל. כשבאנו להתעסק עם ההברחות, לא הסתמכנו כמובן על הידע האישי שלי. חזרנו למיפוי שעשינו והסתכלנו מי רלוונטי במערכת, את מי זה מעניין. יצרנו איזשהו אקו-סיסטם שמתעסק בעולם ההברחות ולשמחתי מצאנו דלתות פתוחות. אלוף פיקוד מרכז מקבל אותנו כשותף אמיתי בהקשר הזה, אנשים מחוץ למערכת עם הרבה מאוד ניסיון, ואנשים בתוך המערכת שזה חלק מהאחריות שלהם פותחים את הדלת ומשתפים איתנו פעולה בנושא הזה. אני אתן דוגמה לתוצר אחד שאנחנו עובדים עליו, הוא מאוד כללי, אבל זה להסתכל על סוגיית הברחת האמל"ח בגבול המזרחי כתופעה שהיא ממזרח למערב. אגב, על כל אחד מהריבועים שיש פה אני יכול לדבר איתכם שעה, אבל אני לא אעשה את זה עכשיו. הצלחנו להסתכל על היצע הנשק, איך קשורים ההתפרקות של הצבא בסוריה, ההתפרקות של הצבא בעיראק והגנרל האיראני שקם בבוקר ודואג שאמל"ח יעבור לישראל, ואת מי זה מעניין בתוך ישראל גם בממסד וגם מחוצה לו. גורם השורש הבא שניתחנו – סוגיית הגורם הירדני. מצד אחד, ממלכת ירדן שרואה בהברחות איום על שלמותה, ומצד שני, לא מצליחה להתמודד עם חלק מהתופעות האלה על הגבול שלה, גם בגבול המערבי וגם בגבול המזרחי שלה. המשכנו לגורם שורש הבא, זה הגבול. כל מי שיושב פה בחדר מכיר היטב את התורפות והחוזקות שיש לנו בגבול ואין ספק שיש פה שינויים גדולים. הקמת האוגדה היא מהפכה בהקשר הזה והזדמנות ענקית, ויש פה שינויים גדולים גם בהקשר האיום הביטחוני – דאע"ש, חות'ים וכן הלאה, וגם בעולם ההברחות. גורם השורש הבא שנכנסו אליו קשור לתשתיות שמאפשרות את ההברחה, וגם זה עולם תוכן שלם. פגשנו את כל הסוגים והמינים, אבל בסוף הרוב נעשה על ידי שבטים בדואים, בעיקר מדרום הארץ, לעיתים עם קשרי משפחה עם הצד הירדני. במקום שבו להיות מבריח זה לא רק מקצוע לגיטימי, אלא לפעמים גם מקצוע מכובד, זה אתגר אמיתי של תרבות וכמובן מניעים כלכליים. המשכנו לחקור את סוגיית האכיפה, וגם פה, אגב, יש הזדמנויות גדולות. החקיקה שקורית גם בעולם הרחפנים וגם תיקון 161 לחוק העונשין, אלה הזדמנויות גדולות שקורות. עונשי המאסר הפליליים בשלוש השנים האחרונות עלו ב-30%, כלומר, העונשים שניתנים לשלוש שנים ומעלה עלו ב-30%. זה מאוד משמעותי, ועדיין אנחנו שואלים את עצמנו, האם זה מה שמרתיע את המערכת שעובדת מולנו? אני מזכיר לכם את ה-4 מיליארד שקלים, האם עונש מאסר זה העונש הנכון? והאם אנחנו אוסרים את הבן אדם הנכון? יש פה הרבה מאוד שאלות שפגשנו בדרך ועם הצוותים שאנחנו עובדים. גורם השורש האחרון הוא סוגיית הביקוש. להבין שיש מרוץ חימוש בתוך ישראל, בין אם אלה ארגוני טרור באיו"ש ובין אם אלה ארגוני פשיעה בתוך ישראל. על כל אחד מגורמי השורש האלה אני אשמח להרחיב ולדבר שעה, נעשה את זה אוף-ליין. סימנו גם שלושה גורמי שורש של הבעיה: הראשון, שיש הרבה מאוד מטפלים, ממה שציינתי אתם יכולים להבין שבכל אחד מטפלים אנשים אחרים במערכת הישראלית; יש לנו מחסור בנתונים, מאוד קשה להשיג את הדאטה, ואנחנו במאבק אמיתי להשיג את הנתונים והדאטה על האירוע הזה; סוגיית הדחיפות – אין מה לעשות, בטח במערכת הביטחון בישראל, עם אתגרי ביטחון שכולנו מכירים היטב בשלוש השנים האחרונות, אני מבין את הקושי לתת לסוגיה הזאת תעדוף אנחנו רואים את זה כחלק מהאחריות שלנו. נתתי דוגמה מעולם ההברחות, איך אנחנו מתעסקים בו. אחרי שנה של עיסוק בהברחות אנחנו ממשיכים להתעסק בזה, ויש לנו צוותים חזקים שעובדים על הנושא. השלב הבא שאנחנו מסתכלים עליו הוא ביצור מתוך עוצמה ושגשוג. דיברתם על דמוגרפיה, דיברתם על אנשים, אנחנו מבינים שגם שם יש צורך בשותפויות. אחרי שיחה גם עם הפרויקטור של משרד הביטחון ועם הפרויקטור של משרד ההתיישבות, שהציפו לנו את הנושא בצורה מאוד משמעותית, ואמרו לנו להתעסק גם בעולמות האלה, נכנסנו לשם. יושב פה אלעד, הוא תושב תל תאומים, ובמילואים הוא מח"ט של החטיבה המזרחית. הוא הולך להיות האיש שיקום בבוקר ויתעסק בשאלה איך מייצרים שותפויות ומחברים פרויקטים מלמטה – bottom up כחברה אזרחית. מילה אחרונה שלי, ואני מודה לכם על הזמן, היא מה אנחנו מביאים לשולחן. דבר ראשון, צוות ליבה. קבוצת אנשים שקמה בבוקר, אין לנו אינטרס כלכלי, אין לנו שורת רווח או בעלי מניות. אנחנו פועלים מתוך תחושה אמיתית שהאירוע הזה חשוב וזו השליחות שלנו. זה צוות ליבה של אנשים מגוונים מהעולם העסקי, מהעולם החברתי ומהעולם הביטחוני שבאים עם השליחות הזאת. הדבר השני זה חיבור בין-ארגוני ובין-מגזרי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה היענות מהמגזר העסקי להיות שותפים? << אורח >> גור שרייבמן: << אורח >> כן, אנחנו נביא אותם. אנחנו נביא אותם ואני מאמין שיש שם הזדמנויות משמעותיות. גם כשמכוונים מאוד מאוד גבוה לעולמות הפיתוח האזורי, וגם הזדמנויות, כמו שנאמר פה, על שטח שאפשר לחשוב בו אחרת. אנחנו מביאים שפה משותפת – דיברתי איתכם על גורמי השורש של ההברחה ובאותה שפה אני מדבר עם אלוף הפיקוד, עם מפקד המחוז של המשטרה ועם הפרקליט של מחוז הדרום. אנחנו עובדים בשיטה מאוד סדורה. כל מי שירצה להיעזר בנו, נשמח להראות ולהרחיב, לא עכשיו והיום. לגבי מיפוי ואיסוף נתונים, אנחנו מבינים שזה חלק מפתרון הבעיה. תודה רבה על הזמן. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה. אלעד, היית רוצה להוסיף משהו? << אורח >> אלעד טהורי: << אורח >> כמו שנאמר, אני גר בגבול המזרחי, ולכן כמו ראש העיר, אני מרגיש את הדבר הזה בעצמות. גם מתוקף העובדה שאני שותף משמעותי בהקמת האוגדה בתפקידי במילואים, אני רואה את האנרגיות החשובות והגדולות שמגיעות למרחב. יש עוד הרבה עבודה, אבל בטח בדברים שאתה פתחת, חבר הכנסת, אני חושב שהתקדמנו מאוד. יש עוד הרבה מה לעשות ואני בטוח שהפארטו יהיה במרחבים האזרחיים. בסוף לא משנה כמה חיילים וכמה נשק נביא לשם, אם לא נפתח את הגבול המזרחי עם תושבים, עם עסקים, עם יוזמות אפילו בין-לאומיות בינינו לבין השכנים, זה לא מספיק. אנחנו יודעים שאוכלוסייה מביאה עוצמה ומביאה חוסן. צריך להביא אוכלוסיות חזקות למרחב הזה, וזה יהיה הפארטו וההבדל. אין ספק שאנחנו בכיוון מאוד משמעותי, בטח במרחב שבו אני גר, יש שיתוף פעולה בין העיר בית שאן ועמק המעיינות, ואנחנו ממש מרגישים את זה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה. נציג עיריית אילת, יוסי חן, בבקשה. << אורח >> יוסי חן: << אורח >> בוקר טוב לכולם, ותודה על הוועדה החשובה הזאת. אני מנכ"ל תאגיד התיירות באילת ולכן אני אדבר על ההשלכות של הגזרה הזאת. אני מכיר את גור היטב כמפקד אוגדה 80, אני גם שירתי כעשר שנים במילואים כמנהל הלחימה ברמת האוגדה. הגבול עבר שינוי גדול, יש גדר שמקיפה את אילת מכל הכיוונים, שעון חול של המערבי, ואותה גדר גם עברה את רמון צפונה. כשמדברים על העיר אילת צריך לשים לב שבעיר יש כ-65,000 תושבים, אבל בנוסף יש פה בכל זמן נתון למעלה מ-40,000 נופשים. לכן העיר אילת מאוד חשובה מבחינה טקטית לאויב, ואם הוא יצליח לעשות משהו בעיר אילת, זה מאוד יפגע במדינה מורלית. ואני לא רוצה לדבר על האירוע המזעזע שעברנו ב-7 באוקטובר, אז צריך לקחת את זה בחשבון. אני יודע שקורים דברים רבים באוגדה, יש המון כוחות שמגיעים. ציינו פה את אוגדה 96 שהוקמה זה עתה. אני יכול להגיד, ותת-אלוף גור יכול לאשש את הדברים האלה, שבזמן שאני הייתי באוגדה, האוגדה החזיקה את הקו עד עין גדי, ואני מבין שהיום זה התקצר מעט לכיוון אזור צומת סדום. צריך לראות איך נותנים את כל המשאבים והכוחות כדי שצבא ההגנה לישראל, עם אוגדה 80 והחטיבות שלה, יוכלו לתת מענה מהיר, הכרחי וחזק לגבול המזרחי. יישובי הערבה ממש סמוכי גדר, והם לא פחות מהיישובים שיושבים בעוטף. לדעתי, חנן גינת ידבר עליהם, ואם יש מישהו מהערבה התיכונה. אני חוזר שוב לעיר אילת. צריך לראות איך ליישב כוח חזק ממש על הגבול בין צביה, ים סוף ונמל התעופה רמון. אסור שיקרה משהו אחד קטן שאפילו ינסה להזכיר את אירועי 7 באוקטובר. דוגמה קטנה – מה שקרה בתקשורת לפני יומיים ועד היום, כולל היום. גם אני התראיינתי בתקשורת וגם ראש העיר שלי מר אלי לנקרי התראיין בתקשורת, כי אנחנו היח"צ לאויב. חס וחלילה, אם יקרה משהו באילת, קודם כול, זה אסון לעיר, ואני לא מדבר כרגע על אבדות בנפש. העיר הזאת מושתתת רק על תיירות, ואנחנו מכירים ומבינים את זה. דבר שני, אין פה רק תושבים, יש פה נופשים. נכון לעכשיו זאת תיירות פנים, אבל צריך לזכור שממש בקרוב תהיה גם תיירות נכנסת ואנשים יגיעו מאירופה או ממקומות אחרים בעולם. צריך לראות איך נותנים לשתי החטיבות שעובדות ולאוגדה 80 את המענה הנכון, את כל האמצעים הנכונים עם הסיורים הנכונים, ועם רצון להתנהג כמו ב-2030-2026. כל האמצעים הראויים שיש לצה"ל, ויש לנו המון אמצעים, צריכים להיות פה על הגדר. שוב אני אומר את מה שחשוב להגיד פה, אוי לנו אם אילת תעלה לכותרות, חס וחלילה, אם תהיה פגיעה באזרח או בנופש. קודם כול, זאת פגיעה אנושה בעיר, פגיעה אנושה בישראל, ולאויב זה נותן מוטיבציה להמשיך כי הם פגעו בבטן הרכה. כמובן שאני לא ממעיט, חס וחלילה, באירוע שיקרה באחד מיישובי הערבה כמו גרופית, קטורה, או מה שסמוך לאילת, או בכל חבל הערבה התיכונה. אני יודע שהאוגדה עובדת חזק בעניין, אוגדה 96 כבר פרוסה, אבל צריך לראות שנותנים להם את כל האמצעים הראויים בשנים האלה, ושיש להם את הטכנולוגיה הראויה. צריך להתייחס היום לאוגדה 80 כאוגדה לוחמת לכל דבר. היא כבר לא אוגדה מרחבית אלא אוגדה, וצריך לראות שאנחנו מוגנים מאוד ולתת ביטחון. אני חושב שגם כשיצא סיכום מהדיון הזה, צריך לראות איך בתקשורת מבינים שאילת מוגנת. כולכם ראיתם ביומיים האחרונים את כל הכתבות והסיפורים, ואנחנו היח"צ של מדינת ישראל – גם אני וכמובן גם חברי ניר ונגר באזור ים המלח, וכל החברים מעמק המעיינות. ברגע שאילת מוגנת, כולם מבינים שגם הערבה מוגנת. אבל הגבול המזרחי הוא 700 קילומטר, והצבא צריך לקחת היום בחשבון שזה הגבול המאוים ביותר וככה להתנהג. אני איש צבא, באתי מהצבא, ואני יודע שכשלוקחים איום, איך מסתכלים עליו, וכך צריך לנהוג. תודה רבה לכם על הוועדה החשובה הזאת, צריך לראות איך יוצאים מפה עם תוכניות עבודה ולרוץ. קודם כול, לגמור את הגדר עד תום. כמו שיצאנו למבצע שעון חול – אז עוד הייתי באוגדה – מגבול טאבה ועד ניצנה, אותו דבר צריך לקרות לפחות עד צומת הערבה, ומשם בואכה ים המלח, עמק המעיינות ועד חמת גדר. תודה רבה לכם, חשוב מאוד. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> יוסי, ראית שהסעיף הראשון היה המכשול, ואתה מסיים עם המכשול בגבול המזרחי כי הוא מאוד מאוד חשוב. תודה רבה לך. << אורח >> יוסי חן: << אורח >> תת-אלוף גור ציין מה קרה באוגדה מהרגע ששעון החול הסתיים, וזה היה משהו דרמטי באוגדה. האוגדה יכלה להפנות משאבים מזרחה, כי מערבה הקטנו את הכוחות, ואירוע כזה יכול גם לעזור מאוד במזרחי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה. אין ספק שאנחנו שומעים גם מהצוות שנמצא פה, וגם מראשי הרשויות, שישנה אופטימיות חיובית סביב נושא הגבול המזרחי. בשונה מתחילת הדיונים של הוועדה הזו, אנחנו רואים שיש איזשהו סדר שהולך נכון. אני הייתי רוצה, ברשותכם, נציג של המועצה האזורית תמר. איתי גורדון, ברשותך, בבקשה. << אורח >> איתי גורדון: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה על האפשרות והזכות להשתתף בדיון החשוב הזה, בוועדה, ובדברים החשובים שהיא מקדמת – הנושא החשוב של הגבול המזרחי. אני לא ארחיב יותר מידי, אנחנו שותפים לתחושת האופטימיות שאופפת את הוועדה הזאת סביב הפעילות שמתקיימת. גם שיתוף הפעולה המאוד פורה עם המינהלת ותת-אלוף בניטה, ועם משרד ההתיישבות והחטיבה בנושא קידום החלטת הממשלה. המועצה האזורית תמר יושבת על ים המלח, מיישובי כיכר סדום – נאות הכיכר ועין תמר בדרום, ועד קיבוץ עין גדי בצפון המועצה. נגיד שגם לנו יש יישובים, בעיקר בדרום, שיושבים במרחק קצר מאוד מהגבול המזרחי וגם בהם אין גדר. ההברחות והחדירה שהיו בשנה שעברה מאוד מטרידים. אני אגיד שאנחנו שותפים לתחושה המצוינת ולשיתוף הפעולה עם כל השינויים הצה"ליים והביטחוניים שנעשו. חשוב לי להוסיף שמעבר לשינויים הביטחוניים, האחיזה האסטרטגית בגבול נוגעת גם בנושא התשתיות. יש אצלנו במרחב נושאים מורכבים של תשתיות תקשורת, ובאזורים מסוימים אין קליטה סלולרית. זה דבר שמאוד מאוד משמעותי לרציפות התפקודית, מן הסתם. ציר 90, ציר התנועה המרכזי אצלנו, סובל משיטפונות מכל הכיוונים שלו על בסיס קבוע, וזה פשוט נוצר את היכולת להתנהל בשטחי המועצה. יש אצלנו גם נושא מורכב של תשתיות החשמל והרציפות התפקודית של החשמל, שהוא נושא מאוד משמעותי. יש אצלנו גם את מוקדי התיירות המרכזיים ביותר במדינה. החל משמורת הטבע בעין גדי, דרך אזור המלונות, וגם מוקד תעשייתי שיושב על ים המלח. כל הדבר הזה הוא חלק מהאחיזה האסטרטגית בגבול, ואנחנו מאוד מקווים שבמסגרת החלטת הממשלה יינתנו מענים לחיזוק הנושאים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה. לפני שאני נותן לרם בן ברק, בטוח הוא ירצה להגיד בהמשך משהו נוסף, יש מישהו סביב השולחן שרוצה לומר משהו? בבקשה, אבל נעשה את זה קצר. << אורח >> סתיו רוט: << אורח >> אני מגיע מטעם על המשמעות, זה גוף תקשורת עצמאי עם 400,000 האזנות בחודש. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על ההזדמנות להשתתף בדיון ועל הדיון עצמו. לא נדבר הרבה, רק דברים שאולי שווה להסתכל עליהם ולא דוברו כאן. דבר ראשון, תפיסת החזון של השדרה המזרחית של מדינת ישראל. אנחנו מדברים היום על חיזוק הביטחון, ועלתה פה תפיסת התשתיות וחיזוק יישובי הספר. אנחנו היינו רוצים לשמוע ולכוון לערי ענק שנמצאות על הגבול, ואנחנו רוצים לדבר על החשיבות שיש לשדרה המזרחית כחלק מהסחר הבין-לאומי שמשתנה. מנסים עכשיו להחליף את באב אל-מנדב, העולם מחפש פתרונות, והגבול המזרחי, השדרה המזרחית של מדינת ישראל, יכולה להיות פתרון או נקודת לוגיסטיקה, או ציר שדרכו עוברים הדברים. דבר נוסף שחשוב להעלות, זה אכיפה וסיכול בשטחי A ו-B. בלימה קשיחה של בנייה חקלאית ועירונית פלסטינית בלתי חוקית שקורית שם היום. על הגבול המזרחי שלנו נבנים בתים ושטחים חקלאיים פלסטיניים, שמונעים יכולת טובה שלנו ושל הצבא לצפות על הגבול ולהבין מה קורה שם. חשוב מאוד לסכל את מה שקורה שם ולמנוע את העיוורון הטקטי. רה-ארגון מבצעי של כיתות הכוננות – היינו שמחים לשמוע מה תפיסת הביטחון, הרעיון של הדדיות, הרעיון של הפלוגות המרחביות שאמורות להיות שם וההצטיידות שלהן, מעבר לנשק קל ומעבר לכיתות הכוננות הקטנות והשמירה שכבר קיימת. נשק כבד, אמצעים לראיית לילה, מערכות קשר צה"ליות מוצפנות – כל הדבר הזה ­- - - << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> ייתן לכיתות הכוננות מאג לכל אחת. << אורח >> סתיו רוט: << אורח >> אתה צוחק, אבל ראינו איך הגיעו על טנדרים עם מאגים ורימונים, וראינו את היתירות שיש להם עם הנשק עלינו, וגם זה דבר שחשוב שיהיה בגבול המזרחי. דבר נוסף הוא התעדוף הלאומי לפיתוח אזורי של בקעת הירדן והערבה. כמו שאמרנו, זה יכול להיות הרחבה של כביש 90. כביש 90 הוא חד-נתיבי, ובלתי אפשרי לייצר ככה אוטוסטראדה אמיתית של רכבים שנוסעים בו. אלה אזרחים שנמצאים על הגבול, וגם הם שומרים עליו. אני אסכם, חוסן לאומי אמיתי נבנה אך ורק באמצעות אחיזה אזרחית קשיחה, עצמאות תשתיתית ומסה דמוגרפית של אזרחי ישראל. בלי הדברים האלה הצבא לא יצליח להתמודד. אנחנו היינו רוצים לדבר על החזון ולראות שהדבר הזה גדל. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה לך. ברשותכם, אני רוצה לתת את זכות הדיבור לחברת להגנת הטבע. לירון שפירא, בבקשה. << אורח >> לירון שפירא: << אורח >> שלום, ב-12 שנים האחרונות ניהלתי את מחוז צפון שלנו, אני חבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון ומכיר היטב את תהליכי התכנון. בינואר השנה נכנסתי לתפקיד חדש בחברה להגנת הטבע, שהוא לתאם את כל הפעולות שלנו מול צה"ל וגורמי הביטחון. אלה חלק מהלקחים שלנו מ-7 באוקטובר וההתגברות הגדולה מאוד של פעילות צה"ל, בעניין הזה אנחנו רואים את עצמנו כאחד השותפים שהוצגו פה. אני רוצה להגיד שניים או שלושה דברים מאוד מאוד בקצרה. נהר הירדן צריך להיכנס לתוך המערכת של המכשול. זאת אומרת, הוא מכשול, ובעזה לא היה דבר כזה. אם יהיו בנהר הזה יותר מים, הוא יהיה חלק מהמכשול. יכול להיות שיש פה אינטרס משותף גם לשמירת הטבע וגם לנושא הביטחוני. בנושא שטחי האש, מדברים פה על הרבה מאוד חוות והתיישבויות, אבל גם צה"ל צריך שטחי אש. צה"ל מגביר את הפעילות שלו בצורה מאוד מאוד משמעותית בכל הגבולות, הוא גם צריך שטח, ויכול להיות כאן אולי איזשהו קונפליקט. בסופו של דבר, שטח אש יכול לחיות בחפיפה עם שמורות טבע, זה קיים בהרבה מקומות בארץ, ולא בטוח שיישוב בכל מקום הוא תמיד המענה הביטחוני. אני בעצמי חבר קיבוץ עין השופט, אני מכיר טוב מאוד את התפיסה בתנועה הקיבוצית שהתיישבות זה ביטחון. כשעין השופט עלה על הקרקע לבד ברמת מנשה ב-1937 היו שם 15 כפרים ערביים, והיום יש שם 15 יישובים יהודיים. אני מכיר טוב מאוד את התפיסה הזאת, אבל אז לא הייתה מדינה, ולא היה צה"ל, ולא היו שטחי אש, לא היה שום דבר. היום הדבר הזה משתנה באיזשהו מובן וצריך לחשוב על זה. תודה על ההשתתפות. אני אצור קשר עם חלק מהאנשים שיושבים פה, ואני מקווה שביחד התוצר ייתן מענה טוב לסביבה, גם לטבע וגם לביטחון. תודה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה, לירון. אני רוצה בבקשה להעביר את רשות הדיבור לשרית אוחיון מקדמה – התיישבות לצעירים. ברשותך, בבקשה. << אורח >> שרית אוחיון: << אורח >> תודה רבה. בוקר טוב לכולם, לכל הנציגים שנמצאים פה, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת והארגונים. כשמדברים על גבול מזרחי בשנת 2026, נכון לדבר, בצדק, על הנושא הביטחוני והתשתיות. אנחנו רואים את תוכניות העבודה להקמת מכשול פיזי משמעותי, אבל כמו שציינו פה כבר קודם, גבול לא נשמר רק באמצעות גדרות, חיישנים וטכנולוגיות, הוא נשמר באמצעות קהילות. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כן, אמרו את זה בתחילת הדיון. << אורח >> שרית אוחיון: << אורח >> בדיוק, אנשים שבוחרים לבנות בו חיים. האתגר הדמוגרפי, זו בדיוק בדיוק התפיסה של קדמה, שפועלת כבר מאז 2014. אנחנו לא מחכים, אנחנו יוצרים את השינוי הזה בשטח. הקמנו כפרי צעירים וכפרי סטודנטים לאורך ים המלח והערבה, ברימונים, בבקעה ובמעלה אפרים. המטרה היא להביא הון אנושי איכותי, לפתח מנהיגות מקומית ואזורית, לחזק את החוסן הקהילתי, וזה כבר קורה דה פקטו. כאן נמצא החיבור המידי למה שהוועדה הזאת מדברת עליו היום. הממשלה הקימה השנה את מינהלת המרחב המזרחי, במטרה לסנכרן בין המענה הביטחוני למרכיבים האזרחיים, שהם התיישבות וחינוך. במקביל, ממש לפני כמה ימים, באירוע העשור של קדמה, הוכרז על כוונה לאשר תוכנית חומש היסטורית של 5 מיליארד לחיזוק התיישבות צעירים באזור. אני רוצה לומר לחברי הוועדה ולנציגי הממשלה שלא צריך להמציא את הגלגל, המודל הזה כבר קיים, אנחנו פועלים ומצליחים בשטח, זה המודל של קדמה. כדי שהתוכנית הזאת תשיג את היעדים שלה, וכדי שמינהלת המרחב המזרחי תצליח במשימה האזרחית שלה, מדינת ישראל חייבת לשלב את כפרי הצעירים ומודל הפעולה של קדמה כאבן ראשה בתוכנית העבודה האסטרטגית שלה. הגבול המזרחי הוא לא פרויקט הנדסי, הוא מרחב אנושי. ככל שנשקיע יותר באנשים ובקהילות שחיות לאורכו, ככה נחזק את החוסן של המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה לשרית. רם, היית רוצה להוסיף משהו? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כן. אני חושב שזה דיון חשוב, ואני גם חושב שעצם ההקמה של הוועדה הזאת, שלדעתי לא הייתה כמותה אף פעם, מראה את ההתייחסות של הכנסת לאירוע הזה. אני חושב שהגבול המזרחי, כולל בקעת הירדן, הוא לא במחלוקת. במדינת ישראל יש קונסנזוס רחב שצריכים ליישב אותו וצריכים לשמור עליו, ואני חושב שזאת באמת הזדמנות. כמו שהתרשמתי, וכולם התרשמו, אני מניח, אכן יש כאן חיבור של כוחות, כולם רתומים למשימה וצריך לראות איך לעשות את זה. מצד אחד, ביטחונית – שיהיה מספיק כוח אדם מיומן שיוכל להגיב לכל אירוע שעלול להתרחש במרחב. ומצד שני, התיישבות וחיזוק כלכלי של מי שמתיישב שם. אני מברך על זה ורתום לזה, כמו שאתה בוודאי יודע. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> כן, כן, אנחנו מרגישים אותך. שיתוף הפעולה בינינו במשכן באמת מדהים בכל מה שקשור לגבול המזרחי. ברשותכם, נאמרו כאן מספר דברים, ואני מאמין שחלק ירצו גם תשובות. ברשותך, מרדכי בניטה, הפרויקטור של הגבול המזרחי, אם תוכל לענות לחלק מהדברים ואחר כך נוכל להתכנס לסיכום. << אורח >> מרדכי בניטה: << אורח >> ראשית, זה לא נאמר פה, אבל אחרי כל הדיון אני חייב לומר משהו בנימה אישית. אני חניך מחנות העולים – תנועת נוער, ובשנת 1978 הגעתי לקיבוץ גלגל כדי לקטוף אבטיחים. היינו בני נוער צעירים, באנו לקטוף שם אבטיחים ואני זוכר את זה בתור נעים צעיר. זה היה חבל ארץ שהיה בו בעיקר חם, אבל אני זוכר את כל האזור הזה כמיוחד מאוד. אני חייב לומר שעכשיו חזרתי בכובעי הנוכחי לאזור הזה והוא מחמם את הלב. לראות את האזור של חבל אילות, הערבה התיכונה, מגילות, תמר, עמק המעיינות, עמק הירדן ובית שאן, ממלא אותך בהתחדשות ציונית. אתה רואה אנשים שעושים חקלאות, וזה דבר שאתה לא רואה במקומות אחרים. בזמן המלחמה הסתובבתי כמשנה למנכ"ל בכל הארץ, וכמי שהיה מנכ"ל מורשת אני אומר לכם שזה חבל ארץ ענק ויפהפה, עם הרבה מאוד היסטוריה ומורשת. אני מדבר על סרטבה, מצדה, עין גדי, ארמונות החשמונאים, בית שאן שמלאה בהיסטוריה – אזור שאנחנו יכולים להביא אליו אנשים רק כדי להתפעל ממנו. זה חבל ארץ שמי שנקשר אליו מתמלא ממנו, ואני חושב שאפשר לעשות בו מהפכה. אני אומר את זה בפתח הדברים, אפרופו הדיון שלנו. אני רוצה לענות לאיתמר ששאל לגבי המכשול באזור עמק המעיינות. המשרד עובד בכמה ראשים על המכשול, אנחנו לא עובדים בנקודה אחת וזה גם בתוך תוכניות העבודה. בסוף יש לנו תקציב, ואנחנו מתכתבים עם משהו שיש לנו. יש פרויקטורים שעובדים, ועשרת הקילומטרים שהוא מדבר עליהם, הם אחד האזורים המשמעותיים שאנחנו נגיע אליהם. אי-אפשר לעשות הכול במקביל. אני מסכים שהמכשול שנמצא כרגע, הגדר, צריכה להיות יותר טובה, בואו נאמר את זה ככה, אבל זה רק עניין של זמן עד שנצליח לעשות את זה. לגבי כל ההערות שנאמרו פה על כיתות הכוננות וכיוצא באלה, אני אומר שמה שיש היום, ואפשר לבחון את זה מול המועצות, זה לא מה שהיה פעם. אנחנו בעולמות אחרים גם מבחינת הקמת מוקדי חירום, וגם מבחינת הקדמה של מרכיבי ביטחון ליישובים – כיתות הכוננות, החימוש שלהן, התרגול שלהן והאימונים שלהן. זה משהו שלא היה לפני 7 באוקטובר, אנחנו בעולם אחר. אנחנו בתהליך ומערכת הביטחון רואה באזור הזה מקום שהיא נמצאת בו כדי לשדרג אותו, והיא הולכת צעד-צעד, עושה את זה בקצב. אדוני היושב-ראש, האתגר הגדול שלנו זה הזמן, ואני אומר את זה באמת. לעשות את זה בלוחות זמנים יותר קצרים כדי שנצליח להביא ברכה. אני אגיד מילה אחת על קדמה, אם מותר לי. הייתי מנכ"ל במשרד להשכלה גבוהה, קדמה זה פרויקט נהדר. אתם עושים עבודה נהדרת, כל הכבוד לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מישל בוסקילה: << יור >> תודה רבה. קודם כול, אני מברך את כל החברים שהגיעו וגם את אלה שהיו בזום. אנחנו מזהים תזוזה מאוד מאוד חיובית באזור הגבול המזרחי. אנחנו רואים שראש הממשלה, משרד הביטחון וכמעט כל הגופים, כולל גופי המודיעין שאינם פה איתנו, נרתמו מאוד לנושא הגבול המזרחי, והם רואים קצת יותר רחוק ממה שאנחנו רואים סביב הגבול. כמי שיושב בוועמ"ש מודיעין עם רם, אנחנו יכולים לומר לכם שהאזור הזה באמת מקבל תעדוף מטורף בכל הפרמטרים, ואנחנו מזהים אופטימיות מדהימה. ראשי הרשויות, נכון שאנחנו לא מצליחים לרצות את כולם, יש קצב, יש זמן ויש תקציבים. כמשנה לראש עיריית אשקלון אני יודע מה אתם עוברים ומה אתם חווים. בחלק מהכובעים שלי אני יכול יותר להזדהות איתכם, ובכובעי הנוסף אני יכול לראות את הדברים קצת אחרת. אתם בחזית, אתם אלה שצריכים לקבל את כל המשאבים וכל מה שרק אפשר כדי שיהיה לכם יותר קל באזור המורכב הזה. אין ספק שצריך להתייחס גם לאיכות הסביבה באזור הזה. לראות מהם הצרכים, להשתתף ולהבין, איך אמרת? יום אחד נראה את כל האזור הזה בנוי ובלי קצת ריאות ירוקות, ואני מאמין שגם המדינה רואה את זה. המשרד שלכם עושה עבודת קודש בנושא איכות הסביבה ואי-אפשר להתעלם מזה. רם, תודה רבה שהגעת, היה לי מאוד מאוד חשוב שתהיה פה היום. אני חושב שהוועדה הזו יקרה לליבך, וחבל שחלק מחברי הכנסת לא הגיעו, רק הם פספסו. תודה לפרויקטור, תודה לכל החברים, לחברי הוועדה ולצוות שמלווה אותי. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:53. << סיום >>